(
פרוטוקול מס' 365
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ט"ו בשבט התשנ"א (30 בינואר 1991), שעה 09:00

חברי הוועדה: א' שוחט -היו"ר
ח' אורון
מי איתן
ש' אלוני
נ' ארד
אי בורג
צ' ביטון
גי גדות
ג י גל
פ' גרופר
י' הורביץ
א' ויינשטיין
מ' חריש
יאיר לוי
ע י סולודר
שי עמור
ח' קופמן
ש' שטרית
ג י שפט
די תיכון

א' דיין, י' מצא, ע' פרץ, ר' ריבלין, ח' רמון

א' קרשנר

ס' אלחנני
קצרנית; אי דגני

א' הראל - יו"ר רשות השידור
אי מקל - מנכ"ל רשות השידור
א' אבנר, י' צנגן, נ' כהן, גב' א' כהן - רשות השידור
א' קול, מ' אלקלעי, א' בלייברג, ד' נשר, א' צוקרמן
,
גב' ח' אלברשטיין - נציגי מפיקים, שחקנים, תסריטאים
.
סדר היום; ועדת משנה למספוא
.
ועדת משנה למכסות חלב ופטם
.
הצעות לסדר היום
הפקות מקומיות בטלוויזיה
.
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב שלישי
)



(
ועדת משנה לבדיקת המלאי של גרעיני המספוא
ועדת משנה

לענין

המכסות של חלב ופטם

אני פותח את הישיבה
.
לפני שנעבור לסדר היום, אני מבקש להודיע על ההרכב של ועדת המשנה לבדיקת
המלאי של גרעיני המספוא, לאור הבעיה שהתעוררה בעת הדיון שקיימנו על מלאי

חיים אורון - יו"ר; חברים - אברהם בורג, אריאל ויינשטיין ויגאל
הורביץ
.

להקים ועדת משנה לבדיקת המלאי של גרעיני מספוא בהרכב הבא:

ח' אורון - יו"ר, א' בורג, א' ויינשטיין וי' הורביץ
.

פנה אלי יגאל הורביץ בהצעה לסדר בענין חלוקה של מכסות חלב, ביצים
,

למרות שיוצאים מהתכנון, נשארים בו.) אני מציע, על דעתו של
אריאל ויינשטיין, להקים ועדת משנה של חברי ועדה שמכירים את הנושא
.

אני מציעה למנות גם חברים שלא מכירים את הנושא ולא מעורבים בו
.

אני מסכים לצרף גם אותך לוועדת המשנה. בכל מקרה חשוב שיהיו בוועדת משנה
חברים שמכירים את המערך החקלאי
.

אני מבקשת להעיר שעם ביטול הסובסידיות נהרס גם כל המערך של המכסות, כי
הסובסידיות מהוות גם מכשיר לתכנון. לאזור מסוים ניתנו מכסות בתוקף חוק שנקרא
"
חוק הביצים". עכשיו יש פניות מאזורים שונים בארץ שמבקשים להרחיב את החוק
ולהחילו גם עליהם. יש כבר הצעות תיקון לחוק. בחוק נכלל רק מגזר אחד בגליל
.
עכשיו מבקשים להרחיב את החוק גם על הגליל המערבי, גם על הגולן
.

הצעות חוק פרטיות
.

זהו מצב בלתי אפשרי. או שיש תכנון או אין. אני תומכת בהצעה, כי היום
מדובר על ביצים, מחר ידברו על חלב. בשוק נוצרה תחרות פרועה, שתפגע בחלשים. אני
חושבת שאנחנו צריכים לשקול את הענין בצורה יותר רצינית
.
אני מבקשת להזכיר בהזדמנות זו את הנושא של המפרקים וההסדר שהובטח לקיים
עליו דיון
.
)



(
היו"ר אי שוחט
;
ב-17-18 בפברואר תקיים הוועדה דיון על תקציב משרד החקלאות, זהו אחד
המשרדים שהחלטנו לדון בהם בשל המשבר בחקלאות. באותה הזדמנות תהיה אפשרות לשאול
את כל השאלות על המדיניות של משרד החקלאות בנושאים השונים, ובכלל זה המכסות
,
הסובסידיות והתכנון בכללו
.
אני מציע ועדת משנה בהרכב הבא: חיים אורון וגדליה גל, אריאל ויינשטיין
,
יגאל הורביץ ושולמית אלוני
.
אני מבקש לומר מהי הבעיה בהקשר לוועדת המשנה הזו. מדיניות המכסות כאילו
לא קיימת. ענין המכסות מתבצע דרך המשווקים הגדולים, כמו תנובה ואחרים. ועדת
המשנה הזו אמורה לסקור את המצב ולעשות הערכת מצב גם לקראת הדיון על תקציב משרד
ההקלאות
.

לכאורה יוצאים מהתכנון במגמה לתת לשוק לעשות את שלו. יחד עם זה קיים
ההשש, ובצדק, שכמה בעלי לולים גדולים או בעלי רפתות גדולות ישתלטו על השוק
,
וזה יפגע בהרבה מאד הקלאים. לזה לא רוצים להגיע. לכן חרף היציאה מהתכנון
ממשיכים בו. לא מחזירים את הסובסידיות, אבל מוצאים דרכים אחרות כדי לשמור על
מסגרת, וזה לא נורא. אלא שבמקום השיטות הקודמות לחלוקת המכסות, שהיו בידי גוף
ממלכתי שהשיקולים שלו היו פחות או יותר ממלכתיים-ציבוריים, או אפשר היה לקוות
שיהיו כאלה, התנועות הן המחלקות את המכסות. יש תנועות שמתנהגות כפי שצריך

יש לך מכסה של 300 אלף ליטר הלב או 20 טון פטמים
,
השוק צורך עוד 5%, נגדיל לך את המכסה ב-5%. וכך קורה שמי שיש לו מכסה גדולה
מקבל תוספת של 5%, ומי שיש לו מכסה קטנה מקבל את התוספת של 5%. יש תנועות יותר
הגונות שאומרים שהחזקים לא יקבלו את התוספת בשלב הזה, והיא תינתן לחלשים
.

נזרוק אתכם למים הקרים, החזק יתגבר, והחלש
יפול- ניחא. אבל אם שומרים על המסגרת, יש לשמור עליה בהגינות. כיוון שאני רוצה
שהחלוקה תהיה הוגנת, אני מבקש שהיושב-ראש יפנה למשרד החקלאות ויאמר, שעד
שוועדת המשנה לא תדון בנושא, לא ייקבעו עובדות בשטח
.

אינני מציע שנקבל החלטה של הוועדה לפנות למשרד החקלאות ולבקש לעכב את
הביצוע כל עוד ועדת המשנה לא תסיים את דיוניה, כי להחלטה כזה יש משמעות חמורה
.
אני אשוחח על כך עם אנשים במשרד החקלאות, אבל לא בעקבות החלטה של הוועדה לפנות
אליהם
.

אני סבורה שבוועדת המשנה צריך להיות גם כלכלן וגם משפטן
.

אני מציע שיגאל הורביץ יהיה יושב-ראש ועדת המשנה
.

אני מציע שחיים אורון יהיה יושב-ראש
.
)



(

בשלב זה נקבע את ההרכב של ועדת המשנה. אני אקבע מי יהיה היושב-ראש ואודיע
על כך
.

להקים ועדת משנה לענין המכסות של חלב ופטמים בהרכב הבא:

ח' אורון, ש' אלוני, א' ויינשטיין, י' הורביץ, ג' גל
.
הצעות לסדר היום
אי ויינשטיין
;
נשאלת השאלה איך אנחנו מחלקים את נטל המלחמה. אתמול הופיע הממונה על השכר
בוועדת העבודה והודיע על ניכוי שני ימי עבודה משכרם או מחופשתם על עובדי
המדינה בשל היעדרותם מהעבודה. בוועדת העבודה והרווחה היתה התנגדות להצעה הזו
,
והוא חזר בו וויתר על הצעתו
.
עובדה היא כי בין משלמי המסים במדינה יש שכירים ויש עצמאים. מצבם של
העצמאים בימים האלה הוא קשה, כי יש להם הוצאות קבועות. הם צריכים לשלם שכר
דירה עסקי, ארנונות, ביטוח וכיוצא באלה הוצאות. אם מישהו מבין המפרנסים במשק
מקבל תמורה עבור היעדרות מעבודה בתוקף הוראה, כפי שהיה ביומיים הראשונים
למלחמה, צריך לתת את אותה תמורה לכלל המפרנסים במשק או לא לתת אותה לאף אחד
.

צריך לבקש פגישה עם היושב-ראש כדי לקבל החלטה איזו ועדה מוועדות הכנסת
עוסקת בנושא הזה
.

אנחנו אחראים על הקופה. ומכספי משלם המסים שילמו לחלק מהפרנסים תמורה
,
בעוד החלק האחר לא קיבל דבר
.

אתה צודק. אבל אם שלוש ועדות של הכנסת עוסקות באותו נושא, כל אחת מנקודת
ראות שונה, אנחנו רק מבלבלים את הציבור. (א' ויינשטיין: אנחנו אחראים לקופה
.)

בשעת החירום אין לקופה בעל בית. ואז הממונה על השכר יתן יומיים, ואנחנו
נתן שלושה ימים, וכך הדברים ימשיכו להתגלגל
.

חברי הוועדה יואילו לקרוא את ההזמנה לישיבות הוועדה ואז יתברר להם שביום
ראשון הקרוב תתקיים ישיבה עם כל הגורמים במשק יחד עם אנשי האוצר על נושא
האשראי, ואני מניח שבדיון הזה יעלה גם הנושא של מתן פיצוי על אובדן הכנסה
לעצמאים ולמערכות יותר גדולות וכן ההתנהגות של הבנקים בענין
.
)



(
הפקות מקומיות בטלוויזיה

אנחנו עוברים לדיון בנושא של הפקות מקוריות בטלוויזיה, שהוא על סדר היום
.
כמה משפטים כפתיחה לדיון ואחר כך נשמע את הנציגים של המפיקים והיוצרים וכן
של רשות השידור
.
הדיון נראה אולי לא מתאים למציאות שבה אנחנו חיים היום, אבל פנו אלי
נציגים של ארגוני המפיקים, השחקנים, התסריטאים, הבמאים, כל מי שיש לו יד ורגל
בתחומים של היצירה המקורית והעלו טענה ותביעה שרשות השידור, בעיקר הטלוויזיה
,
למעשה יוצרת מצבים שהם קשים להם מכמה וכמה בחינות. קודם כל, היו טענות על
ההיקף והקצב של ההזמנות להפקות מקוריות הן של סרטים והן של הצגות תיאטרון
.
טענה שניה התייחסה לענין התעריפים הקיימים ברשות השידור. וכן דברים נוספים
שנשמע אותם בוודאי מהנציגים שנמצאים כאן
.
הפגישה הזו התקיימה לפני מספר שבועות. חשבתי שלמרות המצב יש חשיבות לקיים
את הדיון ולא לדחות אותו לימים יותר שקטים. אני רוצה גם להסביר מדוע בחרתי
לקיים את הדיון בעיתוי הזה מבחינת לוח הזמנים. אחד התפקידים הראשונים שלי
בוועדת הכספים היה אישור התקציב של רשות השידור לפני שנתיים. באותו דיון אמרנו
לאנשי רשות השידור, שאנחנו עומדים על כך שבתקציב של הרשות י ועידו כספים באופן
ברור ביותר להפקות מקוריות, גם בתחום התיאטרון גם בתחום הקולנוע. ואכן זו היתה
ההתנייה לאישור התקציב, כאשר הדברים לא היו ברורים ומוגדרים עד הסוף כי התקציב
היה כבר מוכן ובשל לאישור
.
חשבתי שיש טעם לקיים היום את הדיון ולא בעוד חודש וחצי כאשר יגיע אלינו
תקציבה של רשות השידור לאישור, שכן אז תובא בפנינו מסגרת מגובשת וברורה. מטבע
הדברים, כאשר מביאים בפנינו תקציב, אחרי שהוא עבר את מליאת רשות השידור ואת
הממשלה, ואנחנו בוועדת הכספים מתבקשים לאשר אותו סופית, קשה מאד להכניס בו
שינויים. לכן רציתי שהסוגיה הזו תונה על שולחננו לפני ההכנה של התקציב על ידי
רשות השידור. חשוב שבשלב הזה נשמע את הגופים השונים, את הבעיות שלהם, ואז ועדת
הכספים תוכל לחוות דעה כקו מנחה או כהמלצה לרשות השידור, שכן הרשות יודעת
שהתקציב שלה מובא בסופו של דבר לאישור לוועדת הכספים. לדעתל, חשוב שאנשי
הרשות, בבואם להכין את התקציב ולגבש אותו, ידעו שהלך הרוח בוועדת הכספים הוא
שיש לעודד את ההפקות המקוריות ויתנו לכך ביטוי נאות בתקציב
.
אני רוצה לומר כמה מלים גם על התפישה שלי בענין זה, וכן להעיר הערה שאני
חייב להשמיע אותה. כאשר נפגשתי עם המפיקים הם טענו שקצב ההזמנות הוא מאד אטי
,
ושלא חל כל שינוי ביחסה של רשות השידור לנושא של ההפקה המקורית. אנשי רשות
השידור השמיעו באזני טענה הפוכה לחלוטין. הם אמרו שמאז ההנחיה של ועדת הכספים
למעשה חל שינוי דרמטי בהיקף ההזמנות. (ש' אלוני: יש על כך נתונים?) יש כל
הנתונים. וכמובן הדיון היום הוא פתוח להצגת העמדות השונות
.
אשמח אם נגיע כאן להסכמה בענין העקרוני, שבמדינת ישראל שמציעה אפשרויות
כל כך מצומצמות לאמנים, יוצרים ומפיקים, רשות השידור עם תקציבה והמסך שעומד
לרשותה חייבת להיות אחד הגורמים המרכזיים לתמיכה בהפקה מקורית בכל התחומים, כי
רשות השידור מהווה אולי את אחד המקורות העיקריים למתן סיוע ועידוד ליוצרים
והמפיקים בתחומים השונים
.
לכן מבחינתי זוהי הנחת יסוד שרשות השידור חייבת באמצעות תקציבה וההזמנות
שלה להוות מנוף אולי המרכזי לעידוד היצירה הישראלית. ודאי שכל זה צריך להיעשות
תוך ביקורת מקצועית, סינון מקצועי, או שיקולים של ועדת התקשרויות. אלה דברים
שהם מובנים מאליהם. העסק לא יכול להיות פרוץ לחלוטין. אבל באופן בסיסי זה צריך
להיות הכיוון
.
)



(
\
אני רוצה להגיד דבר נוסף. חייב להיות הסדר שלפיו לא כל ההפקות המקוריות
יהיו במסגרת האולפנים של רשות השידור. הלק מההפקות צריך לצאת ההוצה לשוק של
המפיקים, הבמאים והיוצרים, שאינם מבית האולפנא של רשות השידור. יש לכך תקדימים
בחקיקה של מדינות שונות בעולם
.
אלה הם הדברים היסודיים. אם על כך יש הסכמה, גם של אנשי רשות השידור
,
ונשמע אותם, הבעיה הופכת להיות כמותית, טכנית, סידורית, כיצד זה יבוא לידי
ביטוי בתקציב, האם בדרך של חקיקה או לא חקיקה. עד כאן דברי הפתיחה
.

שאלה לסדר בענין ההגדרה של הנושא. האם אנחנו ניכנס לדיון על התעריפים
שחברת הבזק או רשות הספורט, שאנחנו מאשרים את התקציבים שלהן, משלמות לספקים
או לגורמים השונים? ברשות השידור יש ועד, מנהל שקובע את הדברים. אנחנו לא
יכולים להיכנס לניהול השוטף של המערכת הזו. אנחנו לא אמורים לנהל הברות
.

זו לא הצעה לסדר אלא כניסה לדיון. אבל אם היפוטטית יתברר לנו, ויכול
להיות שזה לא נכון, שרשות השידור באמצעות התעריפים מונעת הזמנות של הפקות
מקוריות, יש לנו ענין בזה. (אי ויינשטיין; אני שואל על העקרון
.)
היתה לי פגישה עם נציגי המפיקים והשחקנים, זו היתה הפניה שלהם אלי. אני
הצעתי שנקיים את הדיון. מר איציק קול, בבקשה
.
אי קול
;
הגענו לוועדת הכספים של הכנסת לאחר שאנחנו מנהלים מאבק, לא אלים כמובן
,
עם רשות השידור. אנחנו מתייחסים לרשות השידור כאל רשות ציבורית, שנהנית מאגרה
.
אנחנו עושים מאמץ גדול, ללא הצלחה. על כן הגענו לוועדת הכספים כדי לקבל סיוע
ממנה. לא צריך להיכנס לשאלה כמה מקבל תסריטאי שעובד חודש ימים, אם הוא מקבל
300
או 400 שקל. לא על כך הדיון. הדיון בא להבהיר איך המערכות עובדות
.
יש רשות ציבורית, היא רשות השידור.. ואני התחלתי לבדוק את החקיקה. אני
חושב שהוועד המנהל ומליאת הרשות אינם ממלאים את תפקידם כקבוע בחוק. בפרק ו
'

הוועד המנהל רשאי, באישור השר, לקבוע כללים לניהולה של
הרשות, לפיקוח על השידורים וביצועם היעיל, על תפקידם לפי חוק זה. הוועד המנהל
רשאי לייפות כוחם של היושב-ראש ומשנהו לחתום על כללים, וחתימתם תהיה ראיה שהם
נתקבלו על ידי הוועד המנהל
.
בסעיף 34 נאמר: כללים לפי חוק זה יפורסמו ברשומות. חיפשתי ברשומות. הרשות
מנוהלת למעלה מעשרים שנה. לא כתוב באף מקום מהם הכללים שלפיהם צריך לנהל את
הרשות. אנחנו כיוצרים, כעוסקים בנושא, לא יודעים מה אנחנו צריכים לתת, מה
אנחנו צריכים לקבל. חשוב שנתן, מן הראוי שנתן. לא כתוב שום דבר ברשומות. פירוש
הדבר, שהכללים האלה לא פורסמו, אין חקיקת משנה בנושא הזה. ואנחנו מבחינה זו
לוקים בעיוורון. כל אחד עושה את הלובי האישי שלו במסגרת היחסים האישיים. מי
שיש לו יחסים טובים עם המנכ"ל, עם החשב או עם מנהל הטלוויזיה, מה טוב; אין לו
יחסים אישיים כאלה - אין מה לעשות. אין כללים לניהול הרשות
.
אנחנו טוענים שהמצב הוא שהילדים שלנו יודעים בדיוק מי הוא ריצ'ארד
השלישי, או מי הוא סטיוארט השני. אבל מי הוא אלכנסדר זייד, מי הוא יהושע
חנקין, או מי הוא הגאון מווילנה או הבעל שם טוב - לא יודעים
.
)



(
אנחנו רואים את הכמות - ואינני חושב שבדיון הזה הרשות צריכה לנקוב
באחוזים כאלה או אחרים. אנחנו לא ראינו את החומר, אנחנו לא יכולים להשיב
.
לגופו של ענין, יש אבטלה גדולה בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל - ואני מדבר
על יוצרים, שחקנים, אמנים, שמקבלים דמי אבטלה. האוצר לוקח מרשות השידור סכום
של 125 מיליון שקל כיוון שיש לה עודפי. תראו מה קורה, וזה פשוט לא מובן: גובים
אגרה, מפקידים אותה בבנק, מקבלים ריבית. ומצד שני, המובטלים פונים לביטוח
לאומי ומקבלים כסף. משהו כאן לא בסדר. יכול להיות שיש הרבה דברים שאינם בסדר
,
אבל אני מדבר על הקטע הזה
.
מה אנחנו מבקשים? אנהנו מבקשים את טובתה של הרשות, אנחנו רוצים לקיים
יחסי גומלין עם הרשות, ובעיקר אנחנו רוצים לתת. יש יוצרים שלא עובדים עם
הטלוויזיה. יש אמנים שלא עובדים עם הטלוויזיה. אי אפשר לעבוד עם הטלוויזיה
בצורה הזו
.
בנוסף לכך, כל אחד מידידי שולח לי מדי יום או יומיים מכתב ומבקש ממני
לקלוט עולים מרוסיה בטכנולוגיה, בווידאו, בתקשורת, עולים אמנים, שחקנים. אני
קלטתי שלושה עולים. אבל, אני עסק פרטי, אני לא יכול לקלוט עולים סתם כך. אני
עושה את המוטל עלי. אבל אנחנו כולנו שואלים את עצמנו: האם באמת אתם רוצים
בקליטת העליה, כפי שאתם אומרים? לנו נראה שכל זה לא אמת. כי מדברים על קליטת
עליה, אבל אלה הנמצאים למעלה, לא מטפלים בכך, כשם שהם לא מטפלים בעוד הרבה
דברים
.
יושב עמנו ראש איגוד אמ"י, מוסקו אלקלעי. ואני בעוונותי הרבים, בגיל 28
הייתי מנהל הקאמרי. הופיע העולה מוסקו אלקלעי בפני ועדת קבלה, וקיבלנו אותו
לתיאטרון הקאמרי. וזה היום מצבם של העולים. צריך למצוא את האמנים האלה. מרבית
העליה הרוסית מגיעה אלינו מהשכבה הבינונית של יצירה, של עשיה, וקשה לנו למצוא
פתרון לעולים האלה. המקור לכך יכול להיות רק אחד, וזו היצירה העצמית שלנו
בסיועה של הטלוויזיה הישראלית. כי גם הטלוויזיה הישראלית נעולה בפני העולים
בשל כל מיני אילוצים. ומה קורה? מצד אחד, היצירה שאנחנו רוצים לתת אותה, מצד
שני היעדר אפשרויות לקלוט עליה, מצד שלישי - האבטלה ודמי האבטלה שמקבלים
המובטלים
.
מה אנחנו מבקשים? רשות השידור מבקשת לאשר העלאה של האגרה. אינני נכנס
לזה. אני חושב שזח מגיע לה
.

אני מציעה שלא תיכנס לזה, כי יש בעיה של פרסומת לא חוקית. (א' מקל: כן
חוקית
.)

אנחנו, נציגי היוצרים והמפיקים, מבקשים דבר אחד: שההעלאה של אגרת
הטלוויזיה, ואינני נוקב באחוזים, תאושר בתנאי אחד, שכל הסכום שייגבה יוצא
להפקות וליוצרים בחוץ
.

תרשה לי להעיר לך, שהבקשה היא מוזרה. ומדוע? כי אם נחליט לא להעלות
האגרה, אז לא תהיה יצירה מקורית? (אי קול: אתה צודק. אני חוזר בי.) אתם צריכים
לפרט מה לדעתכם צריך לעשות. ההפקה המקורית לא יכולה להיות פונקציה של העלאת
האגרה
.

)



(

מה קורה באירופה? הצרפתים, האנגללם, האיטלקים, כולם יוצרים הוקים
פנימיים נגד התרבות האמריקאית שחודרת אליהם. הם כבר החליטו שאחוז מסוים
מההפקות והשידורים חייב להיות של יבשת אירופה, וכל מדינה תקבע את האחוז שלה
במסגרת הזו. הצרפתים אמרו ש-60% יהיו של אירופה, ובתוך זה "זמן אוויר", בניכוי
חדשות וספורט, חייב להיות מתוצרת צרפתית. כל מדינה דואגת לתרבות המקורית שלה
.
ואז תכניות כמו "אלף" או "קוסבי" הן חשובות, אבל היכן אנחנו
?
אם יש כסף, אם הוא ניתן, אנחנו מבקשים ש-10% מסך כל תקציבה של רשות

מדוע דווקה 10%
?)

תאמר כמה דרוש לכם
.

מהו האחוז הקבוע בחקיקה של מדינות אחרות
?

באנגליה נקבע בחקיקה השיעור של 25%. ב-בי.בי.סי. שזו הרשת השמרנית ביותר
,
חייבים בתוקף חוק להוציא למפיקים בחוץ 25%
.
ממה נפשך? הקהל בבית ייהנה מזה או לא ייהנה מזה? אני חושב שהוא ייהנה
מזה
.

אני יודע שבחדר הזה מדברים תמיד על מספרים, על סכומים, על כסף, וברשותכם
לא אומר מלה אחת על כסף. אני אדבר על האחריות שלכם, של כל אחד מכם, חברי כנסת
נכבדים, על מצפונכם כלפי הבנים שלכם והנכדים שלכם. יגיע היום שבו תשפילו מבטכם

מדוע בשבוע שמתחיל ב-4 בינואר 1991, במשך שבוע ימים, מכל
מה ששודר בטלוויזיה, זמן אוויר שניתן ליצירה המקורית, בניכוי חדשות בספורט
,
היה 2.4%. מה קרה בשבוע מקרי אחר בראשית ספטמבר 1990? היצירה המקורית - 8.5%
,
וכל היתר מה שאתם רוצים. אין לנו דבר נגד תכניות הספורט. אנחנו אוהבים ספורט
,
כל אחד מאתנו עסק בספורט. אבל אנא מכם, תנו לתרבות הישראלית, ליצירה המקורית
הישראלית, את אותו הזמן שאתם נותנים לספורט. איננו מבקשים שום דבר אחר
.
איציק קול דיבר על ריצ'ארד השלישי. אני יכול לתת לכם דוגמאות אחרות - למה
ליביאה, אשתו של אוגוסטוס רצחה את אוגוסטוס כדי שטיבריוס יבוא במקומו, או למה
קריסטל מחליפה מהלומות עם אלקסיס. מה קורה היום במדינה הקטנה שלנו, שחיה במצור
למעלה מארבעים שנה, לא יודעים שום דבר, ולא מפני שאין חדשות, אלא מפני שלא
נולד האיש האחראי שהחוק מחייב אותו לקחת כסף ולתת אותו ליוצרים כדי שיכתבו על
מה שקורה במנרה, ואינני מדבר כבר על טרומפלדור, או על הרבי מברסלב, שלא יודעים
עליהם, או על דוד המלך
.

המעט שנותנים זה לא על טרומפלדור
.

זה מה שאני אומר. אינני רוצה לנקוב בסכומים שמופקדים בבנקים, אבל תנו
ליוצרים לפחות את הריבית של שנה אחת על הכסף הזה, תוציאו אותו החוצה. ואז
ילדינו יוכלו להגיד שהם שומעים סוף סוף עברית על המסך הזה
..
)



(
לעת מצור, כאשר מתנהלת מזה עשרה ימים מלחמה, התקשרתי בטלפון עם הממונים
על רשות השידור והצעתי להם לקחת את כל מה שהקלטנו עבור אמ"י ולתת לעם בישראל

התכניות האלה הן יותר מדי עליזות, יותר מדי
חגיגיות, לא נשדר אותן. אנחנו כל הזמן נאבקים על כך שאנשים לא יעבדו בחינם
.

הא לכם רשימה של 35 אנשים מהשורה הראשונה ולא מהשורה הראשונה
-
ובעינינו כולם מהשורה הראשונה. תשדרו הופעות שלהם בחינם. תכניסו לשידור קטעים
של עשר או עשרים דקות
.
אני יודע שהדברים שאני אומר רגשנים מדי ומעלים פה ושם חיוך ציני על

חיוך של אהבה.) גם בחינם לא רצו להשתמש בזה בטלוויזיה
.
מי איתן
;
אתם צריכים להבין את סבלותם. הם צריכים לדאוג ל-800 איש לפרנסה
- - -.

יכול להיות שיש מדיניות של הוועדה לא להטיל על הציבור מס נוסף. אבל אולי
באמצעות האגרה של הטלוויזיה והרדיו אתם מחליטים לספוג כסף מהציבור שחוזר
לאוצר. אבל אנא מכם, חברי כנסת נכבדים, תודיעו על כך בפומבי. יגיעו בחירות
בעוד שנתיים, וידע הציבור עם מי יש לו עסק
.
עד כמה שידוע לי, ואם אני טועה תתקנו אותי, לפני שנה היה מעמד שבו נציג
בכיר של רשות השידור התחייב כלפי יושב-ראש הוועדה הזו, בתקיעת כף, בכתב או בעל
פה, אינני יודע, שאחוז מסוים מהתקציב יוצא לסרטים ישראלים, לצילומים של הצגות

כמה הצגות תיאטרון מצולמות של שלל תיאטראות
ישראל שודרו בטלוויזיה בשנת 1990? אינני שואל על סרטים, כי יושבים פה אנשים
שבקיאים בעניני סרטים ויודעים את כל הסודות. אני יודע על תיאטרון. במשך שנים
מנסים לצלם הצגות שרצות בתיאטרון כדי לתת אותן כדרמה, כי הרשות לא השכילה
לעשות אפילו דרמה אחת בחודש. זה שנים שהאיגוד של אמ"י מבקש לסייע בכך. אמרנו:

אנחנו מוכנים להוריד משכרנו ובלבד שתתחייבו לדבר אחד בלבד, שכל חודש תשודר
דרמה ישראלית חדשה בטלוויזיה
.

אני מייצג את איגוד התסריטאים. היושב-ראש לא הזכיר בפתיחה את התסריטאים
,
וזה לא במקרה. אינני מאשים אותך, חלילה, פשוט אין בעולם איגוד חלש יותר וראוי
יותר למידת הרחמים מהאיגוד שלנו. לא ארחיב ולא אלאה אתכם בדברים, אבל אם
הדברים היו כתקנם, מה היה צריך לקרות? לא היינו צריכים להיות כאן. הדברים היו
באמת צריכים להיות מוסדרים בין הרשות לבין היוצרים. אבל הדברים אינם כך, וזאת

למה במשך למעלה מעשרים שנה שהטלוויזיה משדרת
,
אף יוצר מרכזי שכולנו נסכים עליו, אף יוצר מבין הידועים ביותר - א.ב. יהושע
,
או דן בן-אמוץ כאשר היה בין החיים - לא כתב דבר אחד לטלוויזיה, לפי הזמנה של
הטלוויזיה. זה לא ברור. היוצרים המרכזיים בארץ לא הוזמנו מעולם, ואם כן הוזמנו
-
אותם תעריפים שלא ניכנס לפרטיהם, הם ממש לא יתוארו. אינני מדבר כבר על בושה
או השפלה. אדם כדי לכתוב צריך להתפנות, ועם גמר הכתיבה הוא צריך להיות מובטח
.
זו עבודה שלא מסתיימת בחודש ימים
.
בזמנו, כאשר גמרתי לכתוב סרט בשם "בלוז לחופש הגדול" הוזמנתי על ידי
הטלוויזיה לכתוב סידרה קומית. עבור פרק אחד של הסידרה שנמשך חצי שעה - וצריך
להבין שקשה מאד לכתוב סידרה קומית, אפילו את חמש הדקות של ההופעה בטלוויזיה
קשה לכתוב, כי לא יעזור, קשה לכתוב דבר מצחיק - התעריף הוא ברמה של 300 שקל
לפרק של חצי שעה. מר צנגן, אל תנענע בראשך. אנחנו יודעים טוב מאד את האמת
.
)



(

עניתי לשאלה של המנכ"ל. (א' מקל: זה מעניין. אם זה היה גם נכון, זה היה
בכלל נחמד
.)
מי איתן
;
כמה שעות צריך להקדיש לכתיבה של פרק בן רוצי שעה? (אי קול; הודש ימים של
עבודה
.)
די נשר
;
ההגדרה של חודש ימים היא לא מדוייקת. אנחנו יודעים מהנסיון של הארצות
שמהיצירות שלהן אנהנו ניזונים, אם זה אנגליה או ארצות הברית, שיכול אדם לכתוב
בחודש פרק של חצי שעה, אבל הוא לא יכול במשך 12 חדשים בשנה לכתוב 12 פרקים. זה
גם לא תחום בדיוק. אין כאן הגדרה חד משמעית. (א' קול: ודרושים לכך ארבעה
אנשים
.)
לשאלה אם העובדות הן נכונות או לא נכונות, אני עבדתי בטלוויזיה על סידרה
לילדים. אלה הם הסכומים שקיבלתי, ולא לפני הרבה זמן. גם אם הסכומים הם קצת
יותר גבוהים, עובדה נהרצת היא שהי וצרים המרכזיים החליטו לא לעבוד עם
הטלוויזיה, ולא מפני שהם לא אוהבים מישהו. הם רצו בכך. צריך לשחרר את ידיה של
הרשות כדי לאפשר לה לעבוד עם יוצרים - ויש יוצרים. כל שנה יוצאים מבתי הספר
לקולנוע בארץ - ויש עכשיו בית ספר חדש בירושלים - יוצרים חדשים וטובים, והרשות
לא קולטת אותם, כי אין לה תקנים. אם אין תקנים, תשחררו עבודה החוצה. היוצרים
האלה ישנם. הם עובדים היום בפרסומות, והם בורחים מהארץ
.
אינני יודע אם הילדים לא יודעים מי היה טרומפלדור. אני מניח שהם כן
יודעים. במובן זה אני רגוע, כי אני יודע שבתי הספר מלמדים את הדברים האלה. אבל
העובדה שהטלוויזיה היום לא יכולה, למשל, להעמיד סידרה דרמטית על חיי ביאליק
,
על חייו הפרטיים, לא סידרה שחייבים להיבחן עליה בבחינות בגרות, עם שחקנים ועם
תפאורה. לא העלו סידרה כזו, כי כדי לשדר סידרה בת חמשה פרקים על חייו של
ביאליק צריך להושיב כותב במשך הרבה זמן, וכותב טוב, שיכול לעשות תחקיר כמו
שצריך. לטלוויזיה אין היום כוחות לכך, שיכולים להרים סידרה כזו. אנחנו רוצים
שהטלוויזיה שלנו לא תהיה רק חזקה בחדשות ובספורט, אלא גם בסדרות כאלה, ויש
כוחות בשוק שמסוגלים לעשות זאת
.

אני רוצה לדבר על עובדות. אני מפיק סרטים עלילתיים לקולנוע. לפני שנה
הוחלט, ביוזמתו הברוכה של אהרן הראל, שיוציאו 3 מיליון שקל לסרטים עלילתיים
.
עד היום הזה הוציאו בפועל רק שליש מהסכום הזה. הייתי צריך לעשות עכשיו סרט
עלילתי שנקרא "סיפורי תל-אביב". מזה שלושה חדשים שאינני מסוגל לעשות את הסרט
הזה, כי אינני מסוגל להתום על חוזה של רשות השידור. מעבר למה שנאמר כאן, יש
בעיה נוספת של התקשרות עם רשות השידור. אנשים ברשות השידור, לא אלה היושבים
כאן, אלא שלוהיהם שצריכים לשבת אתנו על אותם חוזים, אמרו לנו במפורש; אינכם
רוצים לחתום על החוזה הזה, זו בעיה שלכם. אל תחתמו
.
אני מחזיק בידי חוזה של קואופרודוקציה. אני אשאל כל אחד מהנוכחים כאן
,
כולל את הנציגים של רשות השידור, אם הם עצמם היו חותמים על חוזה בנוסה כזה. מי
שחתם על אותו חוזה, אמר במפורש; אני לא אקיים את אותו חוזה
.
)



(

אם רשות השידור משקיעה 55 אלף דולר, ושאר
המשקיעים - 550 אלף דולר, רשות השידור תובעת לעצמה את כל זכויות השידור
בטלוויזיה לעולמי עולמים תמורת 7,000 דולר נוספים. ולא רק בטלוויזיה, היא
חוסמת את כל מה שנקרא "חלונות השידור" - ערוץ שני, כבלים, וידאו וכדומה
.
(

לתקופה של שנה?) לתמיד. (מ' איתן: רק בארץ או גם בחו"ל?) בארץ
.
בחו"ל היא רוצה להשתתף במכירה, היא רוצה להיות המוכרת. תמורת התוספת של 7,000
דולר, הם דורשים את זכויות השידור לעולמי עד, ולא נותנים לשדר זאת בשום מקום
אחר
.
יתרה מזו, הם מפלים בחוזה שלהם את שאר המשקיעים הפרטיים. אינני מדבר כבר
על הפקות מוזמנות. אני מפיק סרטים עלילתיים. אני רוצה גם להפיק דרמות, אבל
אינני יכול לעשות זאת עם התעריפים הנקובים. עבור הפקה של סרטים עלילתיים דוברי
עברית אנחנו מגייסים כספים מהציבור הרחב, מאנשים פרטיים שמשקיעים בסרטים. באה
הטלוויזיה ומצטרפת לאותו דבר והיא מונעת זאת מראש על ידי החוזה הדרקוני שלה
.
אני מתרוצץ במזדרונות רשות השידור במשך שלושה חדשים ולא יכול לחתום על חוזה
.

אתם הופעתם בפני הוועד המנהל כדי להשמיע את טענותיכם
?
אי קול
;
הופענו כמה פעמים. נפגשנו עם כולם. (א' ויינשטיין: בישיבה של הוועד
המנהל?) הוועד המנהל קבע נציגים - את אהרן הראל וקור
.

הוא משיב בחיוב. התשובה שלי היא שלילית
.

הם נפגשו עם נציגים של הוועד המנהל. הם לא הופיעו בפני הוועד המנהל
.

שאלתי אם הופעתם בפני הוועד המנהל. אני מבין שלא הופעתם
.

ביקשנו פגישה. לא הצלחנו לקבל. (א' ויינשטיין: עם הוועד המנהל?) כן
.

מכתבים שאנחנו שולחים לרשות השידור בענין אותם חוזים לא נענים לא על ידי
מר מקל, לא על ידי מר צנגן ולא על ידי מישהו אחר. במקרה מר הראל אמר לנו

זה יקח עוד זמן, אנחנו נסדיר את ענין החוזים. יקח עוד זמן, ובינתיים
500
אנשים שאמורים להיות מועסקים בסרט הזה עומדים ומחכים רק לרשות השידור
.
אני מסרתי לכל אחד מחברי ועדת הכספים נתונים על היקף האבטלה בכל ענף
.
חישבנו את דמי האבטלה והגענו לסכום של 6 מיליון דולר בשנה. זהו הסכום שמדינת
ישראל משלמת בשנה דמי אבטלה לכל היוצרים למיניהם, כולל העולים החדשים. יש
למעלה מ-1,600 אנשים, כולל עולים חדשים, שלא עובדים ולא מועסקים
.
)



(
מצד שני, החללטו להוציא סכום של 10 מיליון שקל בשנה שעברה לדרמות מקוריות
ולהפקות אחרות ו-3 מיליון שקל לסרטים. גם את זה לא עשו. ועדת ההתקשרויות של
רשות השידור מאז אוגוסט ועד לפני שבוע ימים, עד שלא לחצנו, לא ישבה כדי לאשר
התקשרויות חדשות עם היוצרים העצמאיים. ועדת זו ישבה רק לפני שבוע. עד שחבר
הכנסת ריבילין לא הגיש שאילתה בכנסת ושאל מדוע הם לא מתכנסים, הם לא התכנסו
.

יש לנו ועדים. איננו יכולים להוציא דברים החוצה. יש לנו
בעיות להוציא הזמנות החוצה. (מ' איתן: יש להם 800 עובדים, רק בטלוויזיה.) לו
ידענו שעל ידי קבלת ההזמנות אנחנו נוטלים עבודה של מישהו ברשות השידור, או אם
כתוצאה מכך היו מפטרים מישהו מרשות השידור, לא היינו יושבים כאן. אבל לא כך הם
פני הדברים. לא מפטרים שם עובדים מפני שהם לא מפיקים, הם לא מפיקים בתוך הרשות
כי הם לא מסוגלים להפיק
.
אני מבקש להתייחס רק לנתונים האלה. יכול להיות שהם יבואו עכשיו ויציגו
נתונים, שכך וכך יצירות הופקו, כך וכך הפקות אושרו. יש גם ענין של טיב. תשימו
לב מהו ההבדל בין דרמות מקוריות שמשודרות בטלוויזיה לבין הרמה של תשדירי
השירות. אני מדבר על הרמה הטכנית, ולא על השאלה אם זה מעניין או לא מעניין
.
הרמה הטכנית של הדרמות היא נמוכה מאד אך ורק מפני שהתקציבים שמאשרים כדי להפיק
אותן הם לא מתאימים, הם לא עונים לדרישות. כאשר אתה טוען: אינני מסוגל לעשות
הפקה עם תקציב כזה, אומר לך איש רשות השידור: תוריד מהתפאורה, תוריד מפה
,
תוריד משם
.

לפני שאני מוסר את רשות הדיבור לאנשי רשות השידור, רק כמה משפטים. קודם
כל אני רוצה להבהיר שאני מדבר על כלל המערכת. בזה אין ספק. שנית, אני חוזר
ואומר שהדיון הזה איננו טכני, הוא דיון שיורד לשורשי הבעיה של ההפקה הישראלית
,
איך נחיה בארץ הזו ומה נראה על המסך וכל הכרוך בזח
.
אני גם אומר לכל מי שיושב כאן, כולל לאנשי רשות השידור, שהמדינה נתנה
בידם נכס בעל עוצמה אדירה, גם מבחינת המשאבים וגם מבחינת החשיפה
.
אפשר באמצעות כלים טכניים לקבל החלטות עקרוניות, ואחר כך- בשטח ההחלטות לא
מתבצעות. אני יודע שלכם, אנשי רשות השידור, יש נתונים אחרים ואתם תציגו אותם
.
אתם לא צריכים לדבר על האגרה אלא על רמת החשיפה ועל משקלה של היצירה הישראלית
בכלל השידורים. זה הסיפור האמיתי. זח גם מה שקיים בעולם. מכך גם ייגזר התקציב
.
(

חשוב לדבר על אחוזים מהתקציב
.)
אני מציע שאת הדיון על היעילות של רשות השידור ועל מספר העובדים ברשות לא
נקיים היום אלא במסגרת הדיון על תקציב רשות השידור
.
מנכ"ל רשות השידור, מר אריה מקל, בבקשה
.

בנושא הזה צריך לעסוק בשלושה מישורים, ואלה הם גם המישורים שעלו פה
.
ראשית, נדבר על העקרון, ואחר כך על הפרטים. לגבי העקרון - אין שום מחלוקת
בינינו לבין כל האנשים שיושבים פה - חברי כנסת, מפיקים, שחקנים, תסריטאים
ואחרים לגבי העקרון. ברור לחלוטין שהטלוויזיה הישראלית ורשות השידור חייבים
לעסוק כל כמה שיותר בהפקה מקורית, ככל שרק ניתן. ברור לחלוטין שאנחנו חייבים
לציבור הישראלי ולעם לעסוק כמה שיותר במורשת של המדינה, של העם, של הארץ בכל

גם בתרבות, לא רק במורשת.) מורשת, תרבות. אני רוצה
להבהיר שאין כאן כל ענין שרשות השידור כביכול חולקת על כך, או חושבת שלא צריך
לעשות זאת. ההיפך מזה הוא הנכון. זוהי דעתנו כמו דעת כולם
.
)



(
לכן השאלה הנשאלת בשלב השני הלא: האם אנחנו עושים את זה או לא עושים? ואם
אנחנו עושים את זה, השאלה באיזה ממדים, באיזה היקף, והאם אנחנו עושים את זה
טוב. אלה הן השאלות שצריכות לעמוד על הפרק. אני מציע שנתייחס לכך בצורה
עניינית תוך הצגת הנתונים
.
ראשית, במישור של הנתונים הפשוטים. נאמר כבר שהתחייבנו, ואכן התחייבנו
.
אני קורא מתוך חוברת התקציב של רשות השידור - וזהו התקציב כפי שאושר בוועדת
הכספים ובכנסת - ושם כתוב לגבי שנת התקציב השוטפת 1990: סך התקציב אשר יועמד
להפקות והתקשרויות חוץ וקואופרודוקציות ב-1990 הוא 10 מיליון שקל. לזה
התחייבנו. זה התקציב שאתם אישרתם
.

התחייבתם ל-10% מהתקציב
.

אני קורא מספר התקציב: 10 מיליון שקל. אם חשבתם שזה לא מוצדק, יכולתם לא
לאשר את התקציב
.

זה 10% מהתקציב של הטלוויזיה
.

השאלה היא: האם עמדנו בזה או לא עמדנו בזה? כדי לראות אם אמנם הוצאנו
סכום של 10 מיליון שקל או לא, נציג את הנתונים. לשמחתנו, הוצאנו לא 10 מיליון
שקל אלא 15 מיליון שקל. כלומר, הוצאנו אפילו יותר ממה שהתחייבנו להוציא
.
על מה הוצאנו את הכספים האלה? על שני דברים: האחד - התקשרויות
וקואופרודוקציות לטלוויזיה. בשנת 1990/91 הוצאנו לענין הזה 12.1 מיליון שקל
.
הוצאנו יותר ממה שהיינו חייבים להוציא, יותר ממה שכתוב בתקציב, יותר ממה שאושר
לנו לענין זה
.

איך זה עומד יחסית למה שעשינו בעבר? אני מפנה אתכם לאותו דף
בחומר שחולק לכם - בשנה הקודמת, 1989/90, הוצאנו לאותו ענין עצמו 3.3 מיליון
שקל. כלומר, הסכום גדל השנה כמעט פי ארבע. (מ' איתן: כמה הוציאו בשנת 1988
?)
ב-1988 הוציאו עוד פחות
.
במישור של הנתונים, אני אומר שהוצאנו יותר ממה שהתקציב אפשר לנו להוציא
.
הוצאנו כ-15% מתקציב הטלוויזיה על הפקות חיצוניות, והגדלנו פי ארבע את ההפקות
החיצוניות לעומת השנה שקדמה לה
.
בנוסף לכך אושרר בתקציב השנה הנוכחית לראשונה, וזה לא היה אף פעם בעבר
-

מזה הפקה חיצונית
?

הפקה שנעשית לא על ידי עוברי הרשות. רוב ההפקות הן כאלה. מזמינים בחברה
חיצונית את כל ההפקה. לפעמים אנחנו תורמים להפקה במאי, כאשר יש צורך בכך, או
כאשר המפיקים מבקשים במאי שלנו, כי הוא ניחן בסגולות מיוחדות, לדעתם. אבל
ההפקה היא שלהם
.
)



(
בנוסף לכך בשנה -זו לראשונה אושר בתקציב סכום של 3 מיליון שקל
לקואופררודוקציות עם הקולנוע הישראלי. כאשר אושר הסכום הזה הוא אמור היה להיות
כלול בסכום של 10 מיליון. אבל אנחנו ראינו זאת כדבר נוסף. ייאמר בסוגריים
שאפשר גם להתווכח אם זה תפקידנו או לא תפקידנו. באוצר בכלל כועסים עלינו על
כך. אבל אני התעלמתי מהאוצר לענין זה
.
מה עשינו עם הסיוע לקולנוע הישראלי? השנה הופקו בקולנוע הישראלי, למיטב
ידיעתי, 12 סרטים. מתוך 12 הסרטים האלה, למיטב ידיעתי, תמכנו לפחות ב-7 סרטים
.
כלומר, אנחנו תמכנו ברוב הסרטים שהופקו בשנה זו, והשתתפנו בהם בכסף, כולל
בסרטים כמו "שורו", שזכה השנה לתהילה מיוחדת
.
אי בלייברג
;
אתה יכול לקרוא את הרשימה של הסרטים האלה
?

בחומר שקיבלנו מופיעה הרשימה של הסרטים
.

"
לורה אדלר", "דרך הנשר", "היקיצה". (א' קול: "היקיצה" לא צולם בכלל
.)

נחתם הסכם והוא קיבל כבר מקדמה
.

7
סרטים מתוך 12 סרטים שהופקו השנה, אנחנו שותפים בהם. זוהי עובדה. אנחנו
ממשיכים במדיניות הזו ונמשיך בה גם בשנה הבאה, ובלבד שזה יאושר לנו בתקציב
.
אנחנו נכניס זאת לתקציב
.
בנוסף לאותם 7 סרטים כבר אישרנו השתתפות בעוד 10 סרטים, שעכשיו המפיקים
עוסקים בהפקתם
.

אני אחד מהם. לא עוסקים בהפקה. לא הולכים לחתום אתכם. אישרתם. לא מבצע
.

אל תבצע. אני אשם שאתה לא מבצע? (אי קול: לא, אבל אל תכלול זאת ברשימה
.)

נשמח אם תודיע לנו בכתב שאתה לא מבצע, ואז נוכל לתת זאת למפיק אחר
.
(

תתן. עובדה שלא עושים
.)

איציק קול, אני מבקש ממך... אתן לך אפשרות להגיב, אבל לא בדרך כזו
.

אם לסכם את הפרק הזה, במקום 10 מיליון שקל שאושרו בתקציב, הוצאנו קרוב ל
-
15
מיליון שקל על הפקות חיצוניות, כולל סרטי קולנוע, מזה למעלה מ-12 מיליון
שקל על הפקות לטלוויזיה פרופר. זה קרוב ל-15% מתקציב הטלוויזיה, ולא רק 10%
כפי שנדרש. מדובר פה, לפי הנתונים שלנו, ב-27% מכלל ההפקות שלנו
.
)



(

דובר על חוזים להפקות שטרם נחתמו. מה הסיבות שהם טרם נחתמו
?

חלק מהסרטים האלה טרם הוחל בהפקתם, או שיש משא ומתן על הפקתם. מתוך 12
סרטים שהופקו השנה, אנחנו שותפים בשבעה. (אי קול; בששה.) בשבעה
.
מהם הדברים שאנחנו מפיקים בחוץ, מה טיבם? אתן לכם כמה דוגמאות כדי שתדעו
במה אנחנו עוסקים עכשיו. ושוב, אנחנו שמים דגש על דברים שהם י יהודי ים, שעוסקים
בתרבות הישראלית, במורשת הישראלית. אביא כמה דברים שנמצאים עכשיו בהפקה כדי
שתדעו על מה אנחנו מדברים. אציין את שמות הכותבים שעל יצירות שלהם אנחנו
עובדים עכשיו. דברים שכבר חתומים ומפיקים אותם, לא דברים סתמיים
.
ראשית, אביא דוגמאות מהפקות פנים, כי גם אנחנו - בניגוד למה שנאמר פה
-
יודעים משהו לעשות. גם לנו יש במאים, גם לנו יש תסריטאים, בתוך רשות השידור
.
הדברים שאנחנו עובדים עליהם עכשיו, בהפקות פנים, ואומר רק את שמות הכותבים, את
הבולטים שבהם, ויסלחו לי האחרים; יוסף בר-יוסף, א.ב. יהושע, בנימין תמוז
,
שולמית לפיד, יהודית קציר. אציין כמה שמות של כותבים בהפקות חוץ: יאיר וטומי
לפיד, אמי עמיר - - - (אי קול; הוא מקבל 300 שקל?) לא. אומר כמה הוא מקבל
.
אגלה את שכרו של יוסף לפיד. אני אומר את השמות: אפרים סידון, ב' מיכאל, א.ב
.
יהושע, אהרן מגד, בתיה גור ואחרים
.

האם יש הבדל בתעריפים בין תסריטאי לתסריטאי? האם לכל אחד יש תעריף נפרד
?

אגיע לנושא התעריפים. אני נותן רק כמה דוגמאות שלא תחשבו שאנחנו מחרימים
,
חלילה, את התרבות או את הספרות או את המורשת
.
בין הדברים שאישרנו להפקות חוץ רק בימים האחרונים - סרט תעודה של 50 דקות
על גדוד העבודה, סרט על נהלל, סרט על פרנץ קאפקא, סרט על יהודי אמסטרדם במלאת
500
שנה לגירוש יהודי ספרד, סרט על ארתור קסטלר, הפקה על סיפור לילדים של עמוס
עוז, סרט על חייו ופועלו של פנחס רוטנברג, עוד עיבוד לספר של א.ב. יהושע ועוד
כהנה וכהנה דוגמאות
.
אי בורג
;
איזה אחוז מהווה כל ההפקה התרבותית הזו מכלל זמן האוויר שמשודר
?

27%
מכלל ההפקות הם שלנו. (א' בורג: איזה אחוז מזמן האוויר?) אני מבקש
להציג את הדברים בצורה מסודרת. אהר כך אענה על שאלות
.
אי בורג
;
אני רוצה לדעת מהי המשמעות של הנתון
.
)



(

נתתי כמה דוגמאות של תכנים כדי שנדע על מה מוצא הכסף הזה, שאיננו מוציאים
אותו על דברים בטלים. כמובן, יש גם בידור וגם תכניות אחרות, שאיננו מתנערים
מהם ועושים גם אותם, ברוב המקרים בהפקות הוץ
.
כמה הערות בתגובה לכמה דברים ספציפיים שהועלו פה. דובר כאן על עובדים ועל
ועדים. נכון שהוועדים בטלוויזיה מתנגדים באופן מוחלט לכך שנוציא עבודה הרווצה
.
אם זה היה תלוי בהם, לא היינו מוציאים אף עבודה ההוצה. יש אפילו סכסוך עבודה
שהם הכריזו בענין זה, והוא נמצא עכשיו בטיפולו של עו"ד נחמן אורי, הממונה על
יחסי העבודה. אבל אומר במפורש, שאנחנו מתעלמים בצורה מוחלטת בנקודה זו מוועדי
העובדים. הודענו להם וגם לממונה על יחסי עבודה, שאנחנו דוחים על הסף את כל
הטענות האלה. זה לא מקובל עלינו. אנחנו רוצים להפעיל את המפיקים החיצוניים
,
את הבמאים, את התסריטאים, וגם נפעיל אותם. יש סכסוך עבודה. אנחנו מתמודדים
אתו. דחינו מכל וכל את הטענות של הוועדים
.
נאמר שאין כללים ברשות. יש אצלנו כללים ברורים. הדברים האלה מתבצעים
בצורה ציבורית. כל הפעילות של אישור הפקות חיצוניות נתונה לפיקוח מבקר המדינה
,
שאגב כבר בדק אותה יותר מפעם אחת וסמך ידו על הכללים הנקוטים על ידינו
.
נאמרו כמה דברים על התעריפים, ואני חייב להתייחס לכך. יכול להיות שבעבר
היו בעיות כאלה. ואם דורון נשר קיבל בעבר 300 שקל עבור פרק של חצי שעה, כמובן
שזה בלתי נסבל. אני נוטה להאמין שזה היה לפני שנתי ים, לפני זמני. אני לא יודע
על כך. אבל אתן דוגמה כמה משלמים היום. הוזכר כאן יוסף לפיד
.

אני לא חושב שזה בסדר לומר כמה משלמים לכותב זה או אחר
.

תאמר כמה אתם משלמים לתסריטאים, בלי לציין שמות
.

לא אזכיר שמות. אומר רק שאנחנו מפיקים עכשיו לטלוויזיה סידרה קומית בשם
"
שבט כהן". זוהי סידרה בת הרבה פרקים. בשלב זה הזמנו 13 פרקים. על כל פרק מקבל
הכותב של הסידרה הזו, התסריטאי, שלא אנקוב בשמו, סכום של 7,000 שקל. אפשר
להתווכח גם על הסכום הזה. אנחנו סבורים שזה תעריף הוגן
.

זה תעריף, או חוזה מיוחד
?

חוזה מי וחד
.

איך נוצר חוזה מיווחד? איך מגיעים לחוזה מיוחד
?

אני אסביר. על כתיבה של דרמה ממוצעת אנחנו משלמים בין 5,000 ל-8,000 שקל
.
אפשר להתווכח גם על זה. אנהחנו חושבים שזה שכר הוגן
.
)



(

איך מגיעים לחוזה מיוחד? כל היוצרים יודעים, אבל הדרך
הלא פשוטה. אדם רוצה להציע תסריט שמתאים לילדים. הוא פונה למנהל המחלקה
לתכניות הילדים בטלוויזיה. אם הוא רוצה להציע משהו בתחום התעודה, הוא פונה
למנהל תכניות התעודה. מנהלי המחלקות, אם הם מאשרים, מעבירים זאת הלאה, וזה
מאושר בנוהל המקובל שקיים ברשות השידור
.

לא הבנתי את ענין התעריף. התעריף הזה הוא קבוע
?

אנחנו חושבים שמוצדק לשפוט כל דבר לגופו. יש תסריטאי יותר טוב ופחות טוב
.

אני שואל אם יש תעריף או אין תעריף
.

יש אצלנו ברשות תעריפונים, אבל יש בהחלט גם התחשבות באדם. אם יש אדם
שאנחנו סבורים שצריך לשלם לו יותר, אנחנו משלמים לו יותר
.

אז מדוע יש לכם תעריף אם בתחום היצירה אתם שוקלים כל דבר לגופו
?

יש לנו תעריפים כי הרבה דברים הם סטנדרטים. יום צילום זה דבר סטנדרטי
.
הוא הדין צוות צילום, או איש קול. אבל ירון לונדון מקבל 2,000 שקל לתכנית
,
ובצדק. מישהו אחר לא היה מקבל את הסכום הזה
.

למה ירון לונדון מקבל עבור "מסיבת גן" אלף שקל? למה למפיק פרטי אתה משלם
אלף שקל
?

אמרנו שלא נזכיר שמות
.
בסיכום, לשאלה האם עמדנו בהתחייבויות שלנו לפי התקציב, התשובה היא שעמדנו
בהתחייבויות, ומעבר למה שנדרשנו. עברנו בערך ב-50% את מה שנדרש בתקציב שאושר
.
שנית, בענין האיכות - אני חושב שאנחנו עומדים בצורה טובה מאד בכל נושא האיכות
,
כפי שהוכחתי על ידי הדוגמאות שהבאתי על האנשים שכותבים עבורנו, או שאנחנו
מעבדים את היצירות שלהם
.
אני יכול להביא עדות אישית, ואלה לא ענינים אישיים, אבל מאז שאני מכהן
בתפקיד הזה במשך שנה וחצי ויותר, עשיתי כל מאמץ כדי להאיץ את ההפקה המקורית
בחוץ, כלומר את השימוש באפיקים החיצוניים. כאשר באתי לרשות השידור אושרו אולי
שנים-שלושה דברים בחודש להפקה חיצונית. מאז שנכנסתי לתפקיד אושרו בחודשי השיא
כעשרים דברים ויותר בחודש. זוהי עובדה. נכון הדבר שבחודשים האחרונים היתה האטה
מסוימת בשל סיבות אובייקטיביות כמו חילופי מנהלים בטלוויזיה בכל הדרגים - מנהל
הטלוויזיה, מנהל התכניות, כמעט כל מנהלי המחלקות. עובדה שחיתה האטה מסוימת
.
טיפלנו בכך, דרשנו פעילות. אני שמח לומר שפתרנו את הבעיה. לפני כשבוע הצלחנו
לאשר עוד כעשרים דברים, ונמשיך בקצב הזה גם בזמן הקרוב
.
)



(

מספר הערות עקרוניות, ואינני רוצה להיכנס לפרטים, כדי לתת לכך מבט נוסף
.
רבותי, הנושא של פגישה עם המפיקים ועם היוצרים איננו יורד מסדר יומנו
,
ונקבעה ישיבה של ועד המנהל לדיון בשאלה ששאל אריאל ויינשטיין. (א' קול: למתי
?)
נקבעה ישיבה של הוועד המנהל שאליה היו אמורים להיות מוזמנים המפיקים ונציגי
אמ"י. ואז פרצה המלחמה, ואיש לא חושב שביום הראשון לנפילת הטילים צריך היה
לקיים את הישיבה של הוועד המנהל. אני רוצה לומר באופן ברור; הישיבה נקבעה
,
הוצאו הזמנות בכתב גם לנוגעים בדבר. והם עשו טעות חמורה בהעלאת הדיון כאן לפני
בירור הענין בוועד המנהל. כי בסופו של דבר ההכרעות תיפולנה בוועד המנהל
.

הם יפלו גם כאן, ואל תזלזלו בוועדה הזו. (א' הראל: לא אמרתי שאני מזלזל
.)

ההכרעות יפלו שם, אבל התקציב יאושר פה
.

התקציב יאושר קודם כל בוועד המנהל ורק אחר כך בוועדת הכספים. ועדת הכספים
לא תאשר דבר שלא יגיש הוועד המנהל. הוועד המנהל היה צריך לשמוע את הדברים
ולהתמודד עם הבעיות האלה. ואין לי ספק שהתקציב שהוועד המנהל יגיש לוועדת
הכספים לא ישקף חילוקי דעות. מפני שהשינוי הגדול בתקציב של השנה הזו היה
בהתערבותם הפעילה של יושב-ראש ועדת הכספים ושל הוועדה לפני שנה. והמספרים
שהביא המנכ"ל מראים על שינוי מהפכני בפעילות של רשות השידור שנעשה בשנה
האחרונה בסיועה של הוועדה, גם אם יש לי ביקורת על כמה דברים שמייד אומר אותה
.
אבל בגישה המקורית והעיקרית של שינוי בהפקה המקורית ומסירת עבודות החוצה, השנה
הזו לא דמתה לשנים שקדמו לה, גם אם זה לא מספיק. אבל שינוי נעשה
.
אתן שתי דוגמאות, האחת בחלק החיובי. התחלנו במתן סיוע לקולנוע. קיבלנו
מספר פניות מוועדת הכספים להכניס את ענין הקולנוע, ואנחנו מרצוננו הכנסנו זאת
.
יכול להיות שמה שעשינו איננו מספיק, אבל בין אפס לפני כן לבין 3 מיליון בשנה
זו - זה דבר שצריך לזלזל בו? אומר יותר מזה. לפי הרשימה המונחת לפניכם
-
ואנחנו אחראים לכל מלה שמופיעה בחומר שהגשנו לכם
- - -

על איזה חלק יש לכם התחייבויות
?

זה כתוב פה - על 1.2 מיליון שקל מתוך 3 מיליון
.

ואנחנו עומדים בסוף השנה. (י י צנגן; זה כבר משוריין
.)

אני רוצה לתת דוגמה שעונה על השאלה של חברת הכנסת שולמית אלוני, כי היא
מבטאת את כל הענין. סכום הכסף שאנחנו נותנים היה על סמך תיאום מוקדם עם
המפיקים
.
)



(

תיאום גם על התוכן? (א' מקל: אנחנו לא מתערבים בתוכן
.)

הם עושים את הסרט. עשינו בינינו הסכם על העקרונות
.

אתם גם יודעים מה הם יוצרים? אתם ערים לכך
?

כן. לא לכל סרט אנהנו נכנסים. אם הסרט לא מוצא הן בעינינו, איננו שותפים
בו. אבל איננו מתערבים בתוכן של הסרט
.

ההסכם העקרוני - ואני נותן את הדוגמה הזו כי היא מבהירה את כל הוויכוח
שקיים בתוכנו - היה מוסכם על המפיקים. הסרטים שאישרנו הם סרטים שהוגשו לנו
.
אין לנו היום במלאי אלא רק שתי הצעות לשני סרטים נוספים שעדיין לא דנו בהם. זה
לא מצב שאנחנו לא מאשרים כי אין כסף. את כל הסרטים שהוגשו לנו אישרנו או
דחינו. אישרנו גם סרטים שלא אושרו על ידי הקרן המיוחדת לעידוד הסרט הישראלי
.
יש גם מקרים כאלה
.

כאשר אתם מאשרים סרט, אתם גם מקבלים זכויות מלאות על הסרט הזה
?

על כך בדיוק אני רוצה להביא דוגמה, והיא דוגמה השובה. אני הושב שהחוזה
בין רשות השידור לבין המפיקים איננו נכון. הפניתי את תשומת לבו של יוחנן צנגן
לכך, רק לפי פניה שהגיעה אלינו לפני חודשיים ימים. עד לפני חודשיים לא ידענו
שיש טענות למפיקים בענין החוזה של הסרטים. ברגע שהם העבירו אלינו את הטענות
שלהם, מייד פעלנו. אספתי את כל הנתונים, העברתי אותם ליוחנן צנגן, בהנחה
שייעשה חוזה מקביל להוזה שעושה הקרן לעידוד הסרט הישראלי.(ח' רמון: וזה
נעשה?) כן. משנים עכשיו את החוזה. (ח' רמון: משנים או שינו
?)
י י הורביץ
;
נעשה עוול וצריך לתקן אותו רטרואקטיבית
.

אני אומר באופן מפורש; לענין החוזים עם התסריטאים, משנתברר לנו מה שלא
ידענו קודם, שהתנאים של הקרן הם יותר טובים מהתנאים שלנו, ביקשנו לתקן זאת
,
ועכשיו מכינים חוזה חדש מקביל לחוזה של הקרן לעידוד הסרט הישראלי
.

אני שואל את הנציגים; זה טוב לכם? (אי בלייברג; כן
.)
)



(

קיבלתי את החומר מהקרן והעברתי את החוזה להכנה
.
אני רוצה לתת דוגמה שניה. אלמלא הענין עלה כאן, לא הייתי נותן את הדוגמה
הזו. צילום הצגות. לפני כשנה נפגשתי עם כל מנהלי התיאטראות, ואחר כך עם המנכ"ל
ועם הסמנכ"ל לכספים. וחתמנו אתם הסכם על צילום של מחזות, לפחות עשרה מחזות
.
בהסכם הזה מנהלי התיאטראות מסרו את הביצוע הבלעדי לאדם מסוים, שאינני רוצה
לנקוב בשמו. למפיק פרטי. לא אנחנו מסרנו לו את הביצוע. המפיק הפרטי לא עמד

כל התיאטראות?) כל התיאטרואות מסרו את הביצוע
לאדם אחד, מתוך שיקולים שלהם
.

והם התעלמו מכם, למרות ההסכם
?

לא. אנחנו עשינו הסכם. אני אומר לוועדה הזו: הסכמנו לשלם לתיאטראות יותר
ממה שעולה הצילום, מתוך הנחה שתפקידנו לשמור על חוק רשות השידור ולעודד את
היצירה המקורית על כל הכרוך בכך. (א' קול: מפעל הפיס משלם.) אין לזה שום קשר
למפעל הפיס
.

לענין צילומי הצגות, כבר צילמנו ושידרנו תשע הצגות תיאטרון לילדים
,
והשבוע הזמנו עוד עשר הצגות לילדים, כי זה לא נמסר לאותו מפיק פרטי, ויכולנו
לעשות את זה
.

למרות ההסברים שנתתי בשני תחומים, אני חושב שיש צדק רב בדבריו של הציבור
שטוען כאן בפנינו, ואינני מוכן לדחות את הטענות האלה על הסף. העובדה שכך הם
מרגישים, זה סימן שיש צדק בדברים. ממה כל זה נובע? זה נובע משני תחומים
,
שנצטרך להתמודד אתם ביחד. בענין ההפקות המקוריות, שבשנה האחרונה התרחב בצורה
רצינית ביותר, חלה רגרסיה בחודשים האחרונים, וזו אמת שצריך להודות בה. החלפת
מנהל הטלוויזיה, החלפת מנהל מחלקת דרמה ושאר החילופים שהיו בטלוויזיה עצרו את
התהליך החיובי שהיה בשנה שעברה במלואו
.
גי גדות
;
כה זמן לוקח לעשות סרט
?
אי הראל
;
זה תלוי בסרט, יש סרט שעושים בחצי שנה, וסרט אחר במשך שנה. אני מוכרח
להגיד כאן את הדברים האמיתיים, כי העמדה של ועדת הכספים של הכנסת חשובה לנו
,
היא תסייע לנו לקבוע עקרונות לענין זה במסגרת התקציב. עם כל זה שאני חושב שיש
בטלוויזיה כוחות מעולים, שעושים בימים אלה עבודה בלתי רגילה, הטלוויזיה לא
תתקדם אם לא תהיה לה תחרות בדרך של העברת עבודות החוצה, כשם שהיא לא תתקדם אם
לא יהיה ערוץ שני. כל הדברים האלה יחד יתנו את הדחף להתקדמות אמיתית של
הטלוויזיה
.
)



(
לכן אני חושב שהדבר הראשון שצריך לעשותו הוא להמשיך את המדיניות של מסירת
עבודות למפיקים בחוץ
.
שנית, יש בעיה של התעריפים. זוהי בעיה קשה שהתמודדנו אתה כל השנה. בחלק
מהדברים הגענו להסדר, לא לגבי כולם. אני מאד מקווה שעד הגשת התקציב - והדיון
בוועדה מדרבן ומחיש את התהליך - נוכל להגיע להסכם גם בענין התעריפים. אבל אני
אומר במפורש, שהבעיה של התעריפים איננה עם א.ב. יהושע ולא עם עמוס עוז, אלא עם
א.ב. שאיננו יהושע, ועם עמוס שהוא לא עוז. שם הבעיה
.
אי ויינשטיין
;
אבל יש תעריף מינימום
.

בין תעריף המינימום הקיים לבין תעריף המקסימום שניתן לכמה יוצרים, צריך
למצוא באמצע את השביל להבנה. וכל הזמן מתנהל על כך משא ומתן. אני מאד מקווה
שעד הגשת התקציב בענין זה נוכל להגיע לסיכום
.

מתנהל משא ומתן להורדת התעריפים? (א' מקל: עברנו את התקציב שאתם אישרתם
.)

לצערנו הרב, בגלל המצב החדש שנוצר בארץ לא קיימנו את הדיון התקציבי ברשות
השידור. היינו צריכים כבר להגיע לכך שהתקציב יובא בפניכם. עדיין לא קיימנו את
הדיון בתקציב במוסדות הפנימיים של הרשות, כי איננו יכולים לדון עם האוצר לא על
האגרה ולא על התקציב כולו. אני מקווה שאותם דברים שנשמע מחברי הכנסת יובאו
בחשבון על ידי הוועד המנהל, כאשר נכין את התקציב החדש
.

נעבור עכשיו לדיון, וראשון הדוברים יהיה אברהם בורג. אבל אני רוצה להציע
לאנשי רשות השידור הצעה פרקטית. אני לוקח לדוגמה את ההשתתפות של 3 מיליון שקל
בסרטי קולנוע. מתברר שיש הסכמים רק על סכום של 1.2 מיליון, ואני מניח שגם לא
כל הסכום הזה הוצא. אני רוצה להציע שכל מה שלא הוצא מתוך ה-3 מיליון יופרש
לקרן ויתווסף לתקציב שייועד בתקציב של השנה למטרה הזו. (ד' תיכון: אנחנו נעשה
אתכם חשבון מ-1982.) לא נעשה חשבון מ-1982. אני אחראי למה שהיה ב-1988 כאשר
דרשנו זאת. אם תקחו את הסכום של 1.8 מיליון שקל שלא הוצא, וזה ישמש קרן
לקולנוע, ולכך יתווסף הסכום של 3 מיליון שקל התקציב לשנה הבאה, אז לא ילך כסף
לאיבוד בגלל סיבות שונות כמו הוזים לא מתאימים
.

מי שמקשיב למפיקים, רואה תמונה קשה. מי שמקשיב לאהרן הראל מתעודד במקצת
.
רואה תמונה אפורה בבחינת אלה צודקים וגם אלה צודקים. מי שמקשיב לאריה מקל - זה
כזוהר הרקיע מזהירים, הכל טוב. כביכול מבוקר עד ערב, עשרים וארבע שעות ביממה
,
הפקות של תרבות ישראלית. זה עומד בסתירה מוחלטת לזבל שמאכלס את המסך
.
)



(
המנכ"ל לא ענה לשאלת היסוד. שאלת היסוד איננה רק מה שכתוב כאן - כמה
תשדירי שירות הפיקו האולפנים המאוחדים בעד האגרה. זה לא מעניין אותי. אני רוצה
לדעת מהו האחוז מזמן האוויר של הטלוויזיה הישראלית בעתות מלחמה ובעתות שלום
מוקדש להפקות מקוריות. זהו המבחן. כי אני כצופה חי בתחושה שמה שקורה על המסך
מנותק ת"ק פרסה על ת"ק פרסה מעולם התרבות הישראלית
.
אני גם שואל אותך האם אותו אחוז של הפקות מקוריות גם מחולק באופן שווה על
פני השבוע, או האם בשבוע שיש בו חמשה ימי חג אתה משדר תכניות של חג, ואחר כך
יש חודש כמו מר-חשון שאין בו חגים, ואז, לא עלינו, יש בצורת תרבותית על המסך
.
זוהי השאלה
.
אם אתה שואל אותי על האיכות של מה שאני רואה על המסך, התשובה היא שיש לנו
מסך שיש בו תרבות של התבטלות מפני תרבות אחרת. אין בו תרבות ישראלית, גם אם
תקרא לזה "להם" או "כתר בראשו" או "יהודי הולנד" - זו לא תרבות ישראלית. זה
מקרי. זוהי שליפה. פלוני הציע כאן, אלמוני הציע שם, ואתה הבאת זאת בתור נתון
.
אבל זו לא מדיניות של תרבות
.
אנחנו חיים בחברה שיש בה ערוץ עריץ. יש ערוץ אחד. (אי קול; היה...) ערוץ
אחד שגובה אגרה. אני לא רואה כמעט את הערוץ הראשון. יש לי ערוץ שני. יש לי
וידיאו. בקרוב יהיו לי כבלים. אמרתי לכם אגב דיון בדו"ח מבקר המדינה שטיפל
בקרן שלכם, שאינני יודע מדוע לא הוצאתם את הכספים שלה במשך כל השנים
,
ש"פראייר" הוא מי שמשלם את האגרה. אני משלם המון כסף בשביל לא לקבל תמורה
.
הערוץ שלך, כיוון שהוא ערוץ פוליטי - ואתה מינוי פוליטי, אהרן הראל הוא
מינוי פוליטי, ואולי גם מנהל מחלקת הנקיון הוא מינוי פוליטי - הוא ערוץ שממליך
מלכים והוא לא יכול להיות פלורליסטי שפתוח לתרבות. ולכן אתה חייב לגלות עוד
יותר רגישות למימסדים תרבותיים ולעולם תרבותי ולכל מי שפונה אליך. אני מוכן
להראות לך איך אפילו התקשרויות מושפעות מדברים כאלה ואחרים
.

לא היה ולא נברא
.
אי בורג
;
בסדר. אפילו משל לא היה. (אי מקל; בקטע הזה לא היה ולא נברא
.)
שתי הערות לגופו של ענין. אני חושב שאתם לא צריכים לדבר על כסף. הדיבור
על כסף הוא דיבור מעוות. אתם צריכים לדבר על זמן שידורי - כמה זמן שידור יינתן
להפקה ישראלית מקורית שהיא איננה כמו שמופיע כאן - צילום של הצגות. אתם צריכים
לדבר על זמן שידור של הפקות נטו, של יוזמות. ושהם יתרגמו זאת אחר כך לכסף. אתם
צריכים לדרוש זמן. אתם צריכים גם להגדיר משבצות של נושאים, שלא הכל ילך על
תכניות כמו "צירופים". אתה רוצה דרמה, תיאטרון, סרט, אנימציה, היסטוריה
,
ספרות. אתה צריך להגדיר את המשבצות בתוך הזמן שאתה מבקש כדי להגיד מהי
ההתפרוסת של התרבות שאתה רוצה לראות
.
אני רוצה לומר לאהרן הראל; נכון, שהכנסת תאשר רק מה שרשות השידור תציע
לה. אבל גם נכון שלכנסת מסורה הסמכות של חקיקה פרטית. ואם אתם לא תעשו את
המעשה, תהיה פה יוזמה
.
)



(

אני לא ידעתי עד כמה המצב הוא חמור עד אשר קיבלתי את התשובה שלכם היום
.
ואני מקווה שנצפה אל פני העתיד ולא נתעסק בעבר, ברוח הדברים גם של אהרן הראל
וגם של מקל. ואינני מסכים עם כל הביקורת שנמתחה דווקא על מקל באופן אישי, לא
בגלל הענינים הפוליטיים. גם הם רוצים לעשות סדר כמו המנכ"לים ויושבי הראש
שקדמו להם, וידיהם כבולות. לא יעזור שום דבר. אם פעם אחת לא יהיה אומץ לב
לעשות את הסדר הזה, אינני יודע לאן נגיע. כי לא מדובר ב-800 עובדים אלא ב
-
1,800
עובדים, שמהם 1,000 איש מפריעים לאותם עובדים שרוצים לעבוד
.
אעבור לחלק העיקרי. למה אני רואה שהמצב הוא חמור? כי בתשובח לשאילתה בעל
-
פה שהגשתי ב-16 לחודש טרחתם להכין תיק שכלל מכתבים, אחד מהם מ-22 בינואר, שהוא
ממש נופת צופים, השני מ-27 בינואר מהמפיקים, הכל כדי לספק לכם אליבי, שלא
נותן לי את ההרגשה שיש כאן עובדות שיש בהן כדי לערער את הטענות שהן בבסיס
השאילתה, אלא כדי לתת לכם איזה תירוץ. אלה הם מכתבים מוזמנים, לא ראיתי מכתבים

יותר מוזמנים מהמכתבים האלה
.
אומר את האמת, שאני שומע כאן כמה תשובות שהן בהחלט ענייניות, שיכולות
להצביע על כך שבאמת יש הפקות, ושלא כל האשמה נופלת על רשות השידור. אבל אלה הם
דברים שצריך לבדוק אותם. ואני רוצה לומר לכם שאמנם נבדוק אותם בדוק היטב, ואם
הם ברוח חדברים ששמענו היום, צריך לראות איך ניתן לקדם אותם. שהרי היום
הטלוויזיה משדרת עשרים-וארבע שעות ביממה
.
לא בכדי שאלתי בשאילתה מה היו ההפקות המקוריות בחדשים ינואר, יולי
אוגוסט, חודשים שבהם לא היו חגים - לא ראש השנה, לא סוכות, לא שבועות ולא פסח
,
כפי שכבר עמד על כך אברהם בורג. בשבועיים האחרונים שבהם הטלוויזיה משדרת ללא
הפסק, לא שודרה הפקה מקורית אחת, אם לא מדברים על חדשות - וכל הכבוד למחלקת
החדשות. אם אתם אומרים לסגן השר, שמשיב על השאילתה, שהפקות מקוריות כוללות
חדשות וספורט, אז אנחנו לא מדברים על אותו מישור. אנחנו מגדירים חפקות מקוריות
בצורה המצומצמת ביותר. סגן השר החינוך, פנסח גולדשטיין, קורא את התשובה שהוא
קיבל מרשות השידור. הוא מקפיד לומר: אינני מבין בנושא הזה, ואני מביא דברים

אני רוצה להסב את תשומת לבך, חבר הכנסת ראובן ריבלין
,
ושל חברי הבית, שהיתה הבטחה ש-10% מהתקציב יובטחו לצורך חפקות מקוריות. אני
אעשה כל מאמץ שההבטחה הזו לא רק תובטח אלא גם תקויים
.

זה כבר בוצע
.

אם המצב הוא כל כך טוב, מדוע אני לא מצליח לראות את זה? אני מדבר על
הפקות מקוריות
.
אדוני המנכ"ל, אדוני יושב-ראש הרשות, נשאלו כאן חמש שאלות. שאלה חמישית

כמה מובטלים יש בענף הזה? יתכן מאד שאם 12 מיליון שקל
בשנה מוצאים על דמי אבטלה, אפשר היה לעשות שימוש בכסף הזה. (י י הורביץ: על
איזה ענף אתה מדבר?) הפקות. (י י הורביץ: כולל הטלוויזיה?). לא. בטלוויזיה יש
אבטלה סמויה
.
אני מבקש לקבל תשובות רציניות לנושאים שהועלו: כמה הפקות מקוריות הוצאו
לביצוע מחוץ לטלוויזיה באותן תקופות וכמה יוצאו? מהם הקריטריונים? מהם
התעריפים שאתם מאשרים? מדוע אדם אחד מקבל שכר לפי התעריף ושני מקבל שכר אחר
,
שלא קשור לתעריף? מתי יכול אדם לחתום על חוזה מיוחד
?
)



(

באיזה תחומים נחתמים חוזים מיוחדים עם יוצרים או מפיקים
?

אני רואה בחומרה את העובדה שוועדת ההתקשרויות התכנסה מייד לאחר הגשת
השאילתה. אינני רואה זאת כדבר מקרי
.

אנחנו עוסקים באחד הנושאים שהוא אולי המהותי ביותר לחברה שלנו. אנחנו
חברה בהתהוות. מאה שנה לתחיית הלשון העברית. ארבעים ושתים שנה לקיומה של
המדינה, שרוב תושביה התקבצו ובאו לכאן, והם מהגרים. פה צריכה להיות דינמיקה של
יצירה. אם אנחנו מסתכלים למה שקורה מחוץ לרשות השידור אנחנו רואים שיש תנופה
של יצירה בשירה, באמנות, בתרבות. אגב, יש לנו בעיה מבחינת בנין ערים, איך
אנחנו מתייחסים לאמנות הפלסטית. יש יצירה רחבה של קבוצות שהן יותר מעורות
בארץ, והשאלה מדוע הדינמיקה הזו של היצירה העברית, שרובה אמנם שואבת מהמקורות
אבל היא חדשה מפני שהיא נותנת תשובות לדורות חדשים, אנחנו לא רואים אותה בכלי
החשוב ביותר שמגיע לכל בית, שיכול ליצור את התרבות המשותפת, כולל האוונגרד
.
אין אפשרות שתתפתח תרבות אם אין בה גם ביטויים לאוונגרד יצירתי בסרטים
,
בתיאטרון וכדומה
.
כאשר דנו על החוק של הרשות השניה, לא רשות ממלכתית אלא גוף שממומן באופן
פרטי, קבענו בסעיף הראשון שבמילוי תפקידיה תפעל הרשות לקידום היצירה העברית
הישראלית. בסעיף 59 לחוק נאמר: שליש לפחות מכלל שידורי הטלוויזיה יהיה מהפקות
מקומיות, אולם הרשות תפעל להרחבת חלקן של הפקות אלה. (היו"ר א' שוחט: את מדברת
על הערוץ השני.) הערוץ השני שהוא פרטי. שליש זה המינימום, לא המקסימום
.

הפקות מקומיות או חיצוניות? (ר' ריבלין: מקוריות
.)

הפקות מקומיות בארץ, לא חדשות, ספורט ואקטואליה. ברשות השידור, כאשר
מדובר על הפקות חיצוניות, משמע הפקות שלא נעשות על ידי עובדי הרשות אלא על
ידי עובדים אחרים שאינם עובדי הרשות. ברשת השניה ההפקות הן של מפיקים מבחוץ
שיש להם חוזים. ולמרות זאת נאמר, שלהוציא אקטואליה, ספורט וחדשות, שליש
כמינימום יהיה מוקדש ליצירות מקומיות. (מי איתן: לא מיובאות
.}
שמענו על תכניות לעתיד. יכול להיות שאתם ערים למצב ובעתיד אמנם תנהגו
אחרת. אני רוצה לומר שהמצב היום הוא בלתי נסבל. לדעתי, צריך לקבוע בצורה ברורה
שהאחוז המשוריין לתכניות מקוריות חייב להיות יותר גדול מאשר בארצות אחרות. כי
בארצות אחרות יותר קל להפיק תכניות מקוריות הואיל ויש להן גם שוק וניתן למכור
אותן. גם לצרפתים וגם לאנגלים יש שוק לתכניות אלה. לכן גם כאשר הם עושים
השקעות גדולות הם יודעים שיש להם מקורות מימון רבים. אצלנו אין מקורות מימון
כאלה. אנחנו רוצים שיפיקו תכניות בלשון העברית. התרבות המתפתחת כאן היא יקרה
מאד, כי פרט לתזמורת הפילהרמונית, או אם יהיה לנו בלט ראוי לשמו, אתה לא יכול
לייצא תרבות. האם בשל נקפח את התרבות שלנו, או להיפך - נטפח אותה
?
)



(
התפישה הבסיסית הזו שאנחנו חיים בעיצומה של תקופה של יצירה תרבותית
,
שחובה לטפח אותה, שבידיכם הכלי אולי החשוב ביותר שנותן תמריצים לטיפוח התרבות
הזו בממדים הרבה יותר גדולים - תפישה זו לא באה לידי ביטוי ביחס שלכם לתרבות
ובמה שאנחנו רואים על המרקע. אני מצטערת מאד אבל אני חייבת להצטרף לחברים
שאמרו שפרט לחדשות ולכמה תכניות של ילדים, היצירה המקורית לא תפסה את המקום
הראוי לה בשידורים שלכם
.
אנחנו יכולים לאשר את התקציב שלכם ואנחנו יכולים גם לא לאשרו. אנחנו מאד
מבקשים להחדיר לתודעה שלכם שיש צורך לטפח באופן מיוחד את התרבות שלנו, גם אם
זה עולה הרבה כסף, כי לא יהיו לכם הכנסות מהתכניות האלה. לכן אתם צריכים לגלות
יותר גמישות בחוזים שלכם עם המפיקים ולא לכבול את ידיהם, וזאת כדי לאפשר
לאלה שיכולים למכור את התכניות גם למכור אותם. כי זה רק מגדיל את כושר היצירה
ולא מצמצם אותה
.

קשה מאד לקבוע עמדה חד משמעית, לאחר ששמענו את הצדדים. לא שמעתי בדבריו
של מישהו מהדוברים ולו גם ברמז שהוא לא מוכן לעודד את היצירה המקורית ואת
ההפקות המקומיות. אני חושש שמרוב רצון לעודד את היצירה המקורית, המפיקים
והיוצרים יישארו יתומים. כי אנחנו הצרכנים, אנחנו וילדינו, היינו צריכים
להרגיש באופן מיידי על המסך את המעבר הזה מהקצבה של 3 מיליון להקצבה של 12
מיליון. היינו צריכים לשאול את עצמנו: מה קורה, כל יום משדרים דרמה מקורית
,
סרט ישראל. והנה, פרט לאיזה מותחן ישראלי חדש, לא שמעתי שאנו מוצפים ביצירות
ישראליות על מסך הטלוויזיה
.
אני מבקש לומר לכל החברים שדיברו על זמן אוויר, שאני סבור שהמפתח לקביעה
אם רשות השידור הצליחה או לא הצליחה במשימה זה הזמן שמוקדש בפועל להפקה
המקורית במשך שנה, או בכל פרק זמן שנקבע. אבל אי אפשר לתת זמן אוויר מהתקציב
.
כי אם חלילה יהיה תקציב קטן וזמן אוויר ארוך, מה שתעשה רשות השידור שהיא תוריד
את הרמה של השידורים, את האיכות שלהם. ואז המפיקים יצאו וידם על התחתונה. הם
לא יצאו נשכרים מכך
.
אם תתקבל החלטה על היקף ההפקות המקוריות, צריך גם להבטיח את התקציב לכך
.
צריך להיות תקציב מינימלי מול זמן אוויר, כי רק כך נוכל להבטיח את התחרות ואת
איכות השידורים
.
הערה על הנתונים. האמנות זה לא מושג חד משמעי שאתה יכול להעריך אותו
בכסף. אין אמן אחד הדומה לחברו, ואין יצירת אמנות ששווה בערכה ליצירה אחרת. גם
ברשויות המקומיות, הזמנה ליצירה אמנותית איננה מחייבת מכרז. אתה יכול להקים
אנדרטה בהוצאה כזו או אחרת. אינני יודע מיהו הצוות שמחליט איזו יצירה מקורית
תשודר בטלוויזיה. האם לארגון של המפיקים יש נציג בדעה מייעצת או משקיף בצוות
הזה, האם הוא שותף לתהליך ההכרעות? (קריאה: מה פתאום?) אינני יודע. יושבים כאן
נציגים של הארגונים ואומרים שהמצב הוא לא טוב. לפי הנתונים שהבאתם, מצבם היה
צריך להיות טוב מאד. כי כאשר אתה עובר בשנה אחת מתקציב של 3 מיליון לתקציב של
12
מיליון, היינו צריכים להיות עדים לפריחה של ההפקות המקומיות. אתם הייתם
צריכים להיות מוצפים בהצעות. ואילו הם טוענים שקיימת אצלם אבטלה
.
אינני רוצח לקבוע מי צודק. אני רוצה לקבוע כללים שאם פועלים לפיהם גם
שומרים על הכסף הציבורי, גם שומרים על מסגרת התקציב, ויחד עם זה מטפחים את
היצירה המקורית
.
)



(
לצערי, הפרטים המופיעים במסמך שנמסר לנו על ידי רשות השידור אינם כל כך
מדוייקים, אם כי אינני מטיל ספק באמינות של הנתונים. אני . מציע שיגישו לנו
רשימה של ההפקות בפיעל עם מחירים כפי שהם מופיעים בחוזים, ולא ההפקות שהן
בבדיקה. הבדיקה הזו יכולה לקחת הרבה זמן. אינני רוצה לכבול את ידיכם או להאיץ
בכם לחתום על חוזים כדי להוכיח לנו שאמנם חתמתם על חוזים. יחד עם זה חשוב
שתעשו הפרדה מוחלטת בין מה שנחתם בפועל לבין מה שנמצא עדיין בבדיקה. חשוב שנדע
כמה אתם מתכוונים לשלם בשנת תקציב מסוימת, כי הפקה יכולה להתפרס על פני שתי
שנות תקציב
.
אני רוצה לומר למנכ"ל וליושב-ראש הרשות, שבאזורי הנגב והגליל, התרבות
הישראלית שילדינו מסוגלים לקלוט אותה היא רק התרבות שמשודרת בטלוויזיה. כי
הכבלים לא הגיעו אלינו. הערוץ השני לא הגיע אלינו, ולצערי הרב איננו יכולים
להביא לילדינו לא את תיאטרון הבימה ולא את תיאטרון הקמארי. לכן, אתם מהווים
גורם שיכריע כיצד תעוצב האישיות של ילדינו בנגב ובגליל ובאיזו מידה הם יראו
עצמם חלק מהתרבות הישראלית
.
אני מציע שתביאו בחשבון שהגיעה אלינו עליה חדשה, ובמקום שהעליה תפתח
לעצמה תרבות משלה, וזה מה שמתרחש לנגד עינינו, שהעולים מפתחים תרבות שהם מקנים
אותה רק לעולים, תהיו אתם הגורם שיקח על עצמו את התפקיד ליצור את האינטגרציה
ולשלב את העולים בתרבות הישראלית המתחדשת
.

אני רוצה להתבסס בדברי על שתי הנחות: האחת, שאנחנו מדברים על העידן הבא
,
שרק עכשיו מתחיל, עידן שבו יהיה ערוץ שני, יהיו כבלים ויהיו לווינים וכיוצא
באלה דברים. והשניה, שאני משלם אגרה בגלל העובדה שיש לי בבית מקלט טלוויזיה
ולא מפני שאני קולט אפילו לדקה אחת את השידורים של רשות השידור. עובדה זו
מצדיקה את הדיון בוועדת הכספים. שאם לא כן אולי צודק מי שמציע בכלל לבטל את
האגרה ולהפוך את הערוץ הראשון של רשות השידור לעוד ערוץ אחד בכל המכלול הזה
.
אני מתנגד לזה. אני חושב שצריך להתקיים ערוץ ממלכתי ויש הצדקה לגבות ממני
אגרה על מקלט הטלווזיה שבביתי, אפילו אם לא אפתח אותו פעם אחת. לכן יש מקום
לדיון הזה
.
אני לא רוצה לקבוע בוועדת הכספים כמה ישלמו למפיק או כמה ישלמו לתסריטאי
.
אני חושב שאם נקבע כאן תעריפים, נעשה דבר שלילי. יחד עם זה כבר ציינתי, שאחד
הדברים המרכזיים שמצדיקים את קיומו של המסלול של רשות השידור זהו הנושא של
ההפקה המקורית, והפקה מקורית באמצעות כל הכוחות שקיימים במדינה, משום שאתם
היחידים היכולים לעשות זאת מכוח חוק ומתקציב שהוא תקציב המדינה
.
אני כמובן נגד הפיכת רשות השידור למחלקה במסגרת משרד החינוך והתרבות. כי
אם הייתי רוצה להפוך זאת למחלקה במשרד החינוך, הייתי אומר שכשם שיש קרן לעידוד
הסרט הישראלי, תהיה גם קרן לעידוד ההפקה המקומית. אני נגד זה. המודל היחידי
האפשרי מבחינת החוק הוא המודל הקיים היום
.
לכן התביעה שלי מכם היא להקדיש 35% מתוך התקציב של 113 מיליון שקל להפקה
מקומית. זה צריך להיות ייחודו של הערוץ הזה לעומת ערוצים אחרים. כי כדי
להתחרות עם 24 ערוצים של הכבלים בתכניות מיובאות מחו"ל, אין סיבה שנהיה פה
גורם. ותקציב הטלוויזיה הוא 113 מיליון שקל. ממלוא התקציב הזה ולא מחלק ממנו
,
צריך להקציב למטרות האלה את הסכומים הגדולים. כי זוהי הסיבה היחידה שמצדיקה
לטעמי את המשך הגביה של האגרה מכל תושבי מדינת ישראל. אם העמדה הזו לא תהיה
משותפת לכולם, לדעתי, אהרן הראל, אתם כורתים את הענף שעליו יושבת רשות השידור
.
(

תדרוש להעביר את רשות השידור למסגרת פרטית.) אני אומר בדיוק את

זו תהיה התוצאה
.)
)



(
אני מקווה שיש פה אי הבנה בינינו. אם מה שאני אומר פירושו העברת
הטלוויזיה לחברה פרטית ולא ידיעה ברורה, שהמציאות המתרחשת היום בתחום התקשורת
הטלוויזיונית מחייבת שאחד התפקידים המרכזיים שלכם הוא בתחום שבו אנחנו מדברים
עכשיו - להיות הגורם שבאמצעותו נוכל להעביר כספים מהגביה של האגרה לכלל
היוצרים בארץ כדי להפיק תכניות לטלוויזיה, משום שזה הכלי התרבותי, שזה השופר
הגדול ביותר - - - (א' הראל: זה מוסכם.) אז זה לא 10% מהתקציב
.

הפקה עצמית הכל ביחד זה
64%.

אני חושב שתחום הוויכוח בינינו הוא מוגדר מאד
.

אני מוכרח לקרוא קריאת ביניים. אני מבקש מאותם חברי כנסת - ואני תומך בכל
מה שאתה אומר - שגם יתמודדו עם השאלה כאשר אתה צריך גם לתת תעסוקה לעובדים
שלך
.

בעצם מסתירים את הבעיה. זוהי הבעיה. יצא המרצע מהשק
.

זוהי הבעיה? צריך להתחשב בה, אבל לא זוהי הבעיה
.
ח' אורון
;
יסתתמו טענותי אם בתכנית השידורים של השנה הבאה אראה עשר דרמות מופקות על
ידי הטלוויזיה, צילומים של ארבע עשרה הצגות תיאטרון נעשים על ידי הטלוויזיה
.
אני לא יושב פה כדי לחלק את המשאבים בין שני הסקטורים. אני מדבר באופן המפורש
ביותר על ניצול של כל המשאבים התרבותיים, משום שזוהי אגרה
.
אני למדתי את התקציב הזה לפני שנה. אני עובר עכשיו על הניירות שלכם
ואינני מצליח להבין אם אלה הפקות של שנה אחת או של שנתיים, אם אלה הן
התחייבויות שימומשו בעוד שלוש שנים. כולנו יודעים איך מציגים חשבון. אני מבקש
שתציגו לנו את העקרונות שלפיהם תבוא לידי מימוש הדרישה להקציב אחוזים

35%, אתם תגידו 25%, מישהו אחר ינקוב במספר
אחר. ואז אנחנו נבדוק אתכם כוועד מנהל האם עמדתם בקריטריונים האלה או לא עמדתם
בהם. מה שאנחנו עושים עכשיו זהו משחק של חתול ועכבר עם ויכוח על נתונים
.
אינני רוצה לקבוע כאן כמה מקבל מפיק
.
)



(

אני נמצא בדילמה. הייתי חבר בוועד המנהל מספר שנים, והיום אני חבר בוועדת
הכספים. אני רוצה לומר מה היתה ההתפתחות, כפי שראיתי אותה, במשך תקופה די
ארוכה. אני זוכר ימים שבהם נמתחה ביקורת על הטלוויזיה על שהיא מקרינה על
המסך כמעט רק סרטים מיובאים, ואין בה הפקות מקומיות, פרט כמובן לחדשות או
לתכניות ספורט. כיום אני רואה הפקות מקומיות רבות בשידורים של הטלוויזיה
,
הפקות של תכניות כמו מוצ"ש, סוף שבוע, בין הכסאות. אלה הן הפקות מקומיות של
הטלוויזיה
.
אנחנו מבדילים בין הפקות מקומיות לבין הפקות חוץ. אני מבין שיש הרבה
בעיות מלוות ברגשות של תסכול, כפי שבאו לידי ביטוי בדברים של הנציגים שהופיעו
היום בפנינו, כיוון שרשות השידור לא מעבירה מספיק הפקות לגורמים חיצוניים
.
כאשר משדרים תכנית מהאולפן של הטלוויזיה, זוהי הפקה מקומית. זה לא סרט מיובא
.
אבל זו לא הפקה של גורם מבחוץ
.

לא על כך מדובר. זו לא הפקה של תרבות מקורית. ראיון של רם עברון עם
מרואיין אחד או כמה מרואיינים, שמשוחחים ביניהם, זו לא הפקה של יצירה מקורית
.

אבל דרמה של רם לוי כל כולה היא הפקה מקורית. משתתפים בה שחקנים
ישראליים
.

זה מה שאמרתי. יש הרבה הפקות מקומיות של ראיונות, תכניות, דרמות. אני
חושב שוועדה של הכנסת, עם כל הכבוד, אין לה את היכולת כפי שיש למועצת רשות
השידור ולוועד המנהל שלה, שיושבים כל הזמן על המדוכה, להעריך איך לחלק את הזמן
ואת המשאבים שעומדים לרשות המערכת הזו. אם צריך להקדיש זמן ומשאבים לתכנית
כמו מוצ"ש או להפקה של דרמה שבה יצפה מספר מצומצם של אנשים, שהעלות שלה גבוהה
מאד, שהפקתה דורשת מספר חדשים של עבודה. השאלה איך להגיע לאיזון בין רצונם של
הצופים לבין הרצון שלנו לתת תרבות ואולי בכך "לאלץ" את הצופים לראות דברים
שאנחנו מגניבים אל המסך כי אנחנו רוצים שהם יצפו בהם
.
יש כאן דילמה. אנחנו לא יכולים לבוא במקום המוסדות של רשות השידור ולהגיד
איך לחלק את זמני השידור בטלוויזיה. בבואנו לאשר את התקציב אנחנו יכולים
להגיד שאנחנו רוצים להקציב סכומים מסוימים להפקות חיצוניות כדי לעודד את
היוצרים ואת המפיקים העצמאיים. ואמנם כך עשינו. בשנה שעברה אישרנו 10 מיליון
שקל למטרה הזו. בתקציב השנה הבאה אולי נאשר סכום יותר גדול, ואני חושב שצריך
להקציב לכך סכום יותר גדול
.
אם אנשי רשות השידור באים אלינו ואומרים: אישרתם 10 מיליון שקל להפקות
חיצוניות, ואנחנו הוצאנו סכום של 15 מיליון, אני כמחוקק אין לי בעיה. לעומת
זאת, כמה דברים שנאמרו כאן מעוררים בעיות. אמרתי שאינני מציע שניכנס לנושאים
שקשורים לניהול של רשות השידור. אבל משנכנסנו לכך, אני מרשה לעצמי לומר שאם
משלמים 5,000 שקל או 7,000 שקל לתסריטאי שעובד על תסריט חודש ימים, יש בכך
עיוות גדול. ומדוע? כי עצמאי שעובד בבית או במשרד יש לו הוצאות גדולות קבועות
,
בכלל זה תשלומים סוציאליים, הוצאות משרדיות וכיוצא באלה הוצאות. (א' מקל: אז
תעלה את האגרה.) יש לכם 100 מיליון שקל עודפים. (א' מקל: אין כבר עודפים
.)
)



(
אני מדבר על גישה. אני חושב שאם אתה משלם סכומים כאלה ליוצר שצריך להקדיש
חודש ימים ליצירה שהוא מתבקש להכין, לא יהיה כדאי לו לעשות את העבודה, כי מה
יישאר לו מהסכום הזה אחרי ניכוי כל ההוצאות. (א' מקל:

אין

לנו תקציב לזה
.)
תעשה פחות ותשלם לאנשים יותר
.
לחברי המשלחות היו טענות רבות. לכן שאלתי אם עניינם נדון בוועד המנהל. כי
אני מעדיף שהשאלות האלה יידונו בוועד המנהל, ואנחנו בוועדת הכספים נתרכז יותר
בכיווני דרך ומחשבה מה אנחנו רוצים לראות על המסך - יותר הפקה מקורית, ביטוי
לתרבות של העדות ולמורשת שלהן וכדומה
.
אני מציע ללכת בכיוון של הרחבת המסגרת של ההפקה המקורית. אבל אני רוצה
לומר לך, חיים אורון, שיכול להיות שבעוד שנתיים או שלוש שנים, כאשר רשת
הכבלים תתפתח ותקיף את כל הארץ, וגם ערוץ 2 יתפתח, נוכל לבוא לאנשי רשות

אתם חייבים לצמצם את מספר העובדים במערכת שלכם ולמסור יותר
הפקות החוצה, שאם לא תעשו כן - המערכת תיסגר, אני זוכר את השביתה הראשונה
ברשות השידור, כאשר המערכת היתה מונופול, היה רק ערוץ אחד של טלוויזיה, לא היו
כבלים, לא ערוץ 2 ולא וידאו - אנשים מבוגרים, או אנשים שגרו במקומות מרוחקים

אתם לוקחים מאתנו את הידיד היחידי שיש לנו. והיינו
חייבים בלחצה של דעת הקהל להפסיק את השביתה או את ההשבתה
.
יכול להיות שבעוד שנתיים או שלוש שנים, כאשר יתפתחו כל ערוצי התקשורת

אנחנו מבקשים שרשות השידור תצמצם את כוח האדם
שלה. אבל לדרוש היום להגדיל את המסגרת של הפקות חיצוניות ל-35% בלי לתת מענה
לשאלה של כוח האדם הקיים היום ברשות השידור, זה אומר ליצור אבטלה סמויה ברשות
השידור הממומנת מכספי האגרה. לכן יש כאן בעיה. אני יכול להציע להגדיל את
הסכום, לא מעבר לזה, כי אינני יכול לבחון את ההשלכות של ההגדלה הזו על כוח
האדם ברשות השידור, מה גם שאני יודע שגם היום יש שם אבטלה סמויה
.
המוסדות של רשות השידור הם צריכים להעריך את הדברים האלה, כי הם מקיימים
קשר עם העובדים בתוך המערכת, שפועלים בשטח. הם שומעים אותם
.
אני מציע לוועדת הכספים לא לבוא היום למערכת הקיימת שצריכה לתפקד ולקבוע
לה מסגרות שכובלות את ידיה, שכן אז איננו נותנים פתרון לבעיה אלא יוצרים בעיה
.

יש היום שעת חירום. התיאטראות סגורים והאמנים לא מופיעים. אני חושב שזה
הזמן המתאים ביותר לעשות משהו בענין הזה
.

הצעתי. לא קיבלתי תשובה
.

הדיון כיסה כל כך הרבה שטחים והושמעו בו דעות שונות. אינני חושב שאנחנו
יכולים היום לפתור את כל הבעיות. אני רוצה בסיכום הדיון להעיר כמה הערות
ולהציע כמה הצעות לדרכי פעולה לעתיד, כדי שתהיה גם תכלית לדיון הזה
.
אני מבקש קודם כל להעיר שאינני רואה את הדברים כפי שרואה אותם אהרן
הראל. נכון שמועצת הרשות מאשרת את התקציב ומביאה אותו לאישור הממשלה, ורק לאחר
אישור הממשלה מובא התקציב לוועדת הכספים. אבל העובדה שלפני שנתיים עשינו את
הצעד הראשון, ואולי הוא לא מספק, ויש על כך ויכוח, רק מוכיחה שהדיון הזה הוא
במקומו וגם בזמנו, לפני שאתם מכינים את התקציב. בכך חשיבותו של הדיון
.
)



(
במהלך הדיון היתה הרגשה - וגם נציגי הרשות אמרו שזהו הבסיס העקרוני של
תפישתם - שבסיכומו של דבר רשות השידור, באמצעות הטלוויזיה, מהווה את אחד
הכלים המרכזיים, אולי המרכזי שבהם, שיכול לתת תשובה לשדה פעולה של הפקות
מקוריות בתחומים שבהם דיברנו. ויש שתי בעיות - הבעיה של הפקה המקורית במסגרת
של הטלוויזיה והבעיה של הפקה מקורית שיוצאת החוצה. אלה הן שתי סוגיות שצריך
להתמודד אתן ולתת להן את התשובה
.
למה דיברתי על שכר ועל תעריפים? ואינני שייך לאלה החושבים שצריך לקבוע
תעריף לתסריטאי, כי כל אחד וכישוריו, ולא הרי תסריטאי אחד כהרי תסריטאי שני
.
זה מובן מאליו שלא יכול להיות כאן תעריף אחיד. ברור שאחד מקבל יותר ושני
פחות. הבעיה היא שלא יהיה סף כזה שאנשים לא יוכלו להיכנס בגלל מחיר מינימום
.
אם רוצים לתת שכר יותר גבוה למי שהוא מוכשר,ידוע ומפורסם, ישלמו לו. אבל צריך
להיות מינימום שלא יבייש את היוצרים למיניהם. גם אין זה תפקידנו לקבוע
תעריפים. לא אנחנו מנהלים משא ומתן. אבל נניח שנקציב 30 מיליון להפקה מקורית
,
אם אנשים לא יוכלו להגיע להתקשרויות בגלל תנאים של חוזים או של שכר, הרי שלא
עשינו כלום. לכן הדברים האלה קשורים האחד בשני
.
אני מלווה את הענין שנתיים ואני שמח שיש התקדמות. אני חושב שהיא לא
מספיקה. אני רוצה להציע כמה הצעות. יש לנו חודש או חודש וחצי עד שהתקציב של
רשות השידור יובא אלינו. אני חושב שגם אנשי רשות השידור וגם המפיקים צריכים
קודם כל לנסות להגיע להבנה בכמה ענינים שכיום הם שנויים במחלוקת. אהרן הראל
אמר שעומדים לשנות את הנוסח של החוזה על הפקה משותפת של סרטים. אני מצדי מוכן
ללוות את הדיונים האלה ביניכם, ואם יהיה צורך בכך גם לשתף בכך קבוצה של חברי
הוועדה
.
אני חוזר ומציע שכסף שלא נוצל במשך שנת התקציב יועבר לקרן ולא ילך
לאיבוד. המשמעות היא תקציב יותר גדול לפעילות הזו
.
אני מציע לנציגים שהופיעו בפנינו לעשות ניתוח של החומר שהגישו לנו אנשי
רשות השידור. אני חייב להגיד, בלי שקראתי את החומר הזה בעיון לפרטיו, כאשר אתה
עובר על המספרים, זה מרשים. לכן אני מציע לכם לעשות את הניתוח הזה, ולהעביר
אלינו בהקדם את תגובתכם למסמך הזה. כי המסמך הזה נותן תמונה בהחלט חיובית גם
עם כיוון חיובי לקראת העתיד
.

אולי נביא לכך ששני הצדדים האלה ייפגשו יחד
.

הצעתי שתהיה הידברות ביניהם. אבל אני גם מבקש תגובה בכתב לחומר של רשות
השידור
.
אני גם רוצה לומר כמה מלים לאנשי רשות השידור. אינני נכנס לענין האחוזים
,
אם זה 35% או 20% או 15%. הכיוון הוא שאתם תהיו הגורם שנושא את הענין הזה
בצורה רצינית, תוך התפתחות משנה לשנה, בלי להיעצר בדרך, כאשר תתנו את דעתכם

גם הפקה מקורית בכללותה, גם מסירת הפקות לגורמים החיצוניים, כדי
שלא הכל יישאר במסגרת שלכם. אריאל ויינשטיין העלה את הבעיה של מספר העובדים
ברשות השידור. זוהי סוגיה שצריך לבחון אותה. אבל לא יתכן שהמערכת החיצונית לא
תוכל ליהנות מכספי התקציב הציבורי
.
)



(
אני מבקש את סליחתכם שלא אתן לכם להגיב עכשיו, לא לנציגי הגופים השונים
ולא לאנשי רשות השידור, גם מפני שעלינו לסיים את הישיבה וגם מפני שאני מבקש
תגובה יותר כוללת
.
ת' אורון
;
אם הם יוכלו להגיד לנו בעוד חודש שהם הגיעו להבנה, מה טוב
.
היו"ר אי שוחט
;
הצעתי להם שידברו על תעריף מינימום, על תנאי החוזה ועל הדברים האחרים
.
י' הורביץ
;
לאנשי הרשות אני רוצה לומר, שלא יחזרו על השגיאה של צבירת עודפים, כי
האוצר יקח כל עודף כזה. ורשות השידור תעמוד בתקופה הקרובה בפני תחרות לא קלה
.
בסופו של דבר, מעבר לכל מה שנאמר, אתם צריכים להוציא נתח של עבודה החוצה
.
פירוש הדבר, שסכום כסף ניכר תצטרכו לשלם ליוצרים ולמפיקים שאינם מקרב עובדי
רשות השידור, כאשר לכם יש בעיות קשות בתחום של כוח אדם וההוצאות שלכם. ואינני
אומר שאתם צריכים לתת הקצבה לכל סרט מקורי, אבל ברור שאתם צריכים לתת עבודה
לסקטור הפרטי בכלל ולהתנער מהבעיות. כיוון שכך יהיה, הקושי שלכם שאתו תצטרכו
להתמודד הוא לגשת לניתוח הכירורגי בהנחה שכולנו נעמוד לצד התביעה להעביר נתח
רציני של עבודה לסקטור הפרטי
.

אני מציע שנקבל את הסיכום שלי, שאיננו בגדר החלטה פורמלית, אבל הוא בהחלט
סיכום שיש בו אלמנטים אופרטיביים. אנחנו נעקוב אחר המגעים ביניכם, ואני אשמור
על קשר גם עם הארגונים שהופיעו פה וגם עם רשות השידור
.
אני רוצה לסיים במשפט אחד, שהוא לא קשור לדיון שלנו היום, אבל אני מרגיש
צורך להגיד אותו. אני חושב שבימים אלה כולנו צופים בטלוולזיה ושומעים רדיו
,
שמשדרים עשרים-וארבע שעות ביממה. אני רוצה לומר לכם כפרט, לא כחבר כנסת
,
שמקשיב לשידורים וצופה בהם הרבה מעבר למה שהייתי רגיל לכך עד כה: כל הכבוד לכם
על העבודה שאתם עושים בימים אלה
.
מי איתן
;
לא נכון
- -
הי ו"ר אי שוחט
;
אמרתי שאני אומר את דעתי
.

אני מצטרף לדעתך, אדוני היושב ראש
.

הישיבה נעולה
.
(
הישיבה ננעלה בשעה 11.45
)
)