(
נכחו
;
חברי הוועדה
;
א. שוחט - היו"ר
ח. אורון
מ. איתן
צ. ביטון
ג. גל
י. הורביץ
א. ויינשטיין
י. לוי
ע. סולודר
מ. פלדמן
ח. קופמן
ש. שטרית
י. שמאי
ג. שפט
ד. תיכון
מ"מ; י. גולדברג, א. דיין, ש. הלפרט, רן כהן, א. כץ-עוז
א. קרשנר - מזכיר הוועדה
ס. אלהנני - יועצת כלכלית
מ. איז נברג - קצרנית
מוזמנים
;
שר התעשיה והמסחר מ. נסים
מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר צ. קורן
המדען הראשי י. ארליך
מנהל מרכז ההשקעות מ. טרי
ר. הרמן, י. לוי, ט. בלובשטיין, ח. פרי - משרד התעשיה והמסחר
א. איתן - משרד האוצר
סדר-היום
;
שינויים בתקציב לשנת 1990
תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה)(תיקון), התשנ"א-1991
הצעות לסדר-היום
הצעת תקציב משרד התעשיה והמסחר לשנת 1991
) (
פרוטוקול מס'363
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ג בשבט התשנ"א (28 בינואר 1991)י שעה 00;10
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב שלישי
)



(
שינויים בתקציב לשנת 1990

אני פותח את ישיבת הוועדה
,
הבושא הראשון בסדר-היום של ישיבה זו - שינויים בתקציב
לשנת 1990 - פניה מס' 83014 של סגן הממונה על התקציבים - העברת 950,000
שקלים למינהלת התיירות בנגב. זו הודעה שנכנסת לתוקף כעבור 21 יום. סכום
זה בא מהיתרות של שנת 1989
.
אני מבין שאין הערות, ואנו מאשרים פניה זו
.
שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 83/014 של סגן
הממונה על התקציבים אושרה
תקנות מס שבה מקרקעין ( מס רכישה)(תיקון), התשנ"א~1991

הנושא הבא בסדר-היום:

תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה)(תיקון), התשנ"א-01991
ענינו של התיקון המוצע - יצירת תנאי הדדיות לגבי פטור ממס עם איטליה
"
שר האוצר דיבר אתי על התיקון המוצע, אקרא פנייתו של שר האוצר. וזו לשון

"
על פי תקנה 9 לתקנות מס שבח מקרקעין ( מס רכישה
),
התשל"ה-4 197, מוסד ציבורי תושב חוץ המקבל במתנה מניות באיגוד מקרקעין תושב
ישראל, חייב בתשלום מס רכישה בשיעור0.5%

מוצע להעניק בתקנות סמכות לשר האוצר לפטור ממס רכישה
מוסד ציבורי כאמור, אם אותה מדינה מעניקה פטור ממס למוסד ציבורי תושב ישראל
,
שקיבל במתנה מניות באיגוד מקרקעין שהוא תושב אותה מדינה
.
מתן סמכות כאמור לשר האוצר דרוש כדי לאפשר לקרן היסוד
להנות מפטור ממס מתנות בשיעור 60% על מכירת מניות באיגוד מקרקעין שקיבלה
במתנה מתושב איטליה. שלטונות איטליה מתנים מתן הפלזור בקיום תנאי הדדיות
,
דהיינו - פטור ממס בנסיבות דומות במדינת ישראל
."
על ידי יצירת תנאי הדדיות אלה אפשר יהיה להעביר לארץ
סכות של 15 מליון דולר. ויצירת תנאי הדדיות פירוטה, שאם ישראלי יתרום
לממשלת איטליה, שר האוצר יהיה רשאי לפטור אותו ממס, ל1ר האוצר אמר שמדובר
בהעברת 15 מליון דולר לקרן היסוד
.
אני מעמיד להצבעה תקנות אלו
,
הצבעה
תקנות מס שבח מקרקעין ( מס רכישה)(תיקון), התטנ"א-1991 אושרו

% 60 מס על מניות באיגוד מקרקעין באיטליה, זה יותר דרקוני
מהמסים בארץ
.

המסים בכל מדינות העולם גבוהים יותר מאשר בישראל
.
הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת מיכאל איתן
,
)



(

אני רציתי לבקש שניתן דעתנו לבעלי עסקים עצמאים קטנים
שבתקומת חירום זו נמצאים בקושי אדיר, גם מבחינה עסקית
וגם מבחינה אישית, חשמלאים, שרברבים, ספרים ואחרים. אין עסקים, אין
פעילות. כך גם לגבי בעלי חנויות קונפקציה" כמו שהיתה רוח התנדבות גדולה
לפצות על נזקים ישירים שנגרמו מפגייית הטילים, אולי אפשר לפנות לאוצר
להעמיד לרשותם אשראי לא גדול, צמוד, בריבית לא גבוהה, שיוכלו לקבלו
בלי ערבים, 3,000 שקלים, 5,000 שקלים. זה יקל עליהם לעבור את התקופה הזאת
,
בהנחה שהמלחמה תימשך עוד חודש-חודשיים
.

במצב שאנו נמצאים בו אולי ראוי לקיים דיון יותר רחב
-
אני אזום דיון כזה, אינני יודע באיזה חרכב. יכול להיות
בהשתתפות לשכות המסחר וגופים של המסחר הזעיר, האוצר ומשרד התעשיה והמסחר
-
יכול להיות שנוכל לקיים דיון זה ביום אי הקרוב
.
רבותי, בשם כל חברי הוועדה אשלח מברק תנחומים לשר האוצר
על פטירת אמו, ואני מניח שכל חברי הוועדה מצטרפים לכך
,
הצעת תקציב משרד התעשיה והמסחר לשנת 1991

אנו פותחים בדיון על הצעת תקציב משרד התעשיה והמסחר
לשנת 1991
.
אני מקדם בברכה את שר התעשיה והמסחר משה נסים, את
מנכ"ל המשרד צבי קורן ואת עוזריהם
,
אדוני ל-ר התעשיה והמסחר, כחוט השני בכל הדיונים בנושאי
העליה והקליטה, השיכון וכל הנושאים שאנו עוסקים בהם בחודשים האחרונים ללא
הרף, עולה נושא התעסוקה, פיתוח תשתית כלכלית שעיקרה הוא בתחום התעשייתי0
אלו נקודות החשקה. גם בדיון עם ;"ר האוצר על התקציב וגם בדיון עם שר הבינוי
והשיכון על תקציב משרדו וגם בתפקידו כיושב ראש הקבינט לקליטה, חכדור
גולגל לעברך, ובצדק רב, אין ספק שיצירת תעסוקה, תעסוקה יצרנית, שלא תחיה
ממומנת כולה מתקציב המדינה, היא המבחן כיום
,
מדי פעם אישרנו העברות תקציביות שנגזרו מהחל-לות הממשלה
על קרנות מחקר ופיתוח והשתתפות בהעסקת עובדים. ואנחנו יודעים שמרחף באוויר
חוק העוסק בנושא של השתתפות הממשלה בקליטת עובדים בתעשיה, יעז הצעת חוק
פרטית של הבר-הכנסת גדליה גל בנושא זה, נאמר לנו שיש יוזמה של הממשלה
בנושא
,
אנחנו אשרנו גם תכנית מעטפת החשקעות, או סל הבטחונות
וחמענקים, -ןאתה הבאת לפני הוועדה, ועשינו כמיטב יכולתנו שלא לעכב את הענין
,
וקבלת תמיכה גם של הקואליציה וגם ל.יל האופוזיציה. עברו מאז מספר חדשים
.

אולי אני טועה, אולי אני אינני מכיר את המציאות
בנושא זה - אבל ההרגשה המובעת סביב שולחן זה ובחוגים שונים אחרים חיא
,
שאין עדיין תחושה שמשהו תחולל ומישהו התקדם מכל אותם אמצעים שהממשלה החליטה
עליהם והביאו אותה, מה שהיה צריך לאישור הכנסת - לאישור הכנסה, ומה שהיה
צריך לאישור הוועדה - לאישור הוועדה
,
אני רוצה לתת לך דוגמה שחזרתי עליה מספר פעמים, אולי
כדי לסבר את האוזן, מסיבות כאלה או אחרות, מצאי הקרקע. א7 מצאי התכנון
בנגב עומדים להכפיל את האוכלוסיה היהודית. וזה אומר בניית 000-70,000 60
יחידות דיור, שיאכלסו 120,000 תושבים נוספים. מבניית החירום הנגב לקח
למעלה מ.15,000 יחידות דיור,-כי בנגב יש-קרקע. אתה כשר התעשיה והמסחר
,
אם אתה צריר לתת תשובה לתעסוקה בנגב, אתה צריך להביא לכך שייבנ ו עוד
)



(
מפעלי ים המלח, ערד מפעל ברום, עוד מפעל טכסטיל-דימונה ועוד מפעלים רבים
כדי לתת תעסוקה לאוכלוסיית הנגב. כאשר אני מסתכל על מה שקורה, אני כולי
מלא דאגה, כי הדברים אינם מתרחשים. וכולנו יודעים, שמרגע שמחליטים על
הקמת מפעל עד שהשלטר נפתח, עובר זמן
.
לכן, אדוני השר, עומדת לפניך משימה קשה ביותר. בדיור
אפשר להוריד את הסטנדרט
-

אפשר לייבא בתים
.

עם אותה כמות כסף, הוא פותר את בעיות התעסוקה
.

אינני יודע
-
לכן הדיון היום בתקציב משרדך, אני רואה בו דיון חשוב
במסגרת הדיונים שאנו מקיימים על תקציב המדינה, היינו רוציר. לשמוע מה
הישינויים בתקציב לשנה זו לעומת התקציב של השנה שעברה
.
היינו רוצים לשמוע מה קורה עם הבטחונות להשקעות, בעקבות
התכנית שאושרה; באוקטובר 1990 .עברו ארבעה חודשים והיינו רוצים לשמוע הערכת
מצב שלך, איך הממשלה, ואיך אתה כשר התעשיה והמסחר - ואני מדגיש שר התעשיה
והמסחר, ויסלח לי מר גילרמן - רואים את הדברים
.
בבקשה, אדוני השר
.

קודם כל, מבחינת התקציב, אני מוכרח לומר: זו
הנקודה החלשה שלי, אינני בקיא בפרטי הפרטים של
תקציב המשרד, אני מודה שלא הייתי בקיא בפרטי הפרטים של תקציב משרד המשפטים
ובפרטי הפרטים של תקציב משרד האוצר. אני בענינים אלה סומך על מנכ"ל המשרד
,
שמנווט את התקציב הרגיל, השוטף
.
אולם אם תשאלו אותי, במה שונה תקציב זה לשנה
הבאה לעומת התקציב של שנה זו, - רק בשני נושאים, בניגוד לרושם. אני שומע
אישים דגולים שמצהירים הצהרות, שמשרד התעשיה והמסחר קיבל מיליארדי שקלים
תוספת תקציב, אין בזה שמץ של שחר, יש קצת יותר כסף למחקר ופיתוח וקצת
יותר מאשר קצת כסף לשיווק, פרט לנושא השיווק ולנושא המחקר והפיתוח אין הבדל
בין התקציב של השנה הנוכחית ובין התקציב של השנה הבאה. יש הבדל קטן, שקיצצו
2%
מתקציב המשרד כמו מתקציבי משרדים אחרים, אינני אומר זאת כטרוניה
,
אני אומר זאת כעובדה
.

מה על הערבויות
?

חשבת שאני מתכוון להתעלם מזה? אני מדבר על ספר
התקציב, אם אתם מכירים את החוברת הכחולה, זה
ההבדל היחיד, שבנושא השיווק, במקום שהיה 10-11 מליון שקלים, השנה יש - ואני
עושה חשבון של שנה מלאה - 75 מליון שקלים ועוד 25 מליון שקלים, ובסך הכל
זה יכול להגיע - עם הרשאה להתחייב - ל-100 מליון שקלים. זה נושא אחד שיש
בו שינוי. והנושא השני - המחקר והפיתוח, שצריך היה להוסיף לו 150 מליון
שקלים במונחים שנתיים
,
אדוני היושב ראש, זה ההבדל היחיד, לא גדל תקציב
מרכז ההשקעות. נכון שיש מסלול 'ערבות המדינה. לעבין הרישום בתקציב איל
לזה רישום בתקציב- גם עד שהנושא הזה יתחיל לחבשיל, ועד שיהיה הכשל הראשון
)



(
מ. נסים
בהחזרת ההלוואות, בתשלומים בגין ההלוואות, זה יקה שנים, ממש שנים, משום
שמדובר גם על "גריים" של שנתיים, המשמעות היא, שזה ההבדל היהיד בתקציב
המשרד
.
אני בכלל אינני חושב, שהעניז שלנו היום הוא
התקציב. הענין שלנו היום הוא התעסוקה" ואני רוצה לומר לחברי ועדת הכספים
,
שאנחנו את מיטב מאויינו ומלישינו משקיעים היום לא בנושא הגנת הצרכן
--
הוא מטופל - ולא בנושא חוק הפיקוח על ובצרכים ושירותים - גם הוא מטופל, ואני
מחשיב גם את זה; אבל כל דקה של הדיונים במשרד מיועדת לנושא שבעיני הוא
חשוב מכל הבעיות של מדינת ישראל ועם יל-ראל היום, והוא - נושא התעסוקה
,
צדקת, אדוני היושב ראש, הממשלה אישרה תכנית
,
שאנחנו הגשנו, שתכליתה להאיץ את פעילות המי-ק; והממשלה גם אישרה אותן
הצעות חקיקה שהובאו בפני ועדת הכספיה וב ני ועדת הפנים בענין תכנון ובניה
,

אושרה תכנית - אינני מדבר על התכנית ל1אושרה על ידי ועדת הכספים
,
אלא על התכנית שאושרה על ידי הממשלה, ולא הכל בא לוועדת הכספים - האם
המכלול הזה שאושר בממשלה ואושר בכנסת, האם כל סעיף שבו יושם, ובמידה
שהדברים החלו להיות מיושמים, האם הביאו ראשית סימנים של האצת המשק
?
זו השאלה שאנו שואלים את עצמנו- ואני אתייחס בתשובתי רק להחלטות הממשלה
על כל מרכיביהן
.
ובאשר לשאלה שהוצגה לפני, אשיב עליה על פי
סדר הנושאים- הנושא הראשון - השינוי בחוק לעידוד השקעות הון, ומדובר על
התעי"יה והתיירות. אני מניה ל-בנושא התיירות הדבר ימצא פתרון דומה בזמן הקרוב
,
כמי שאמרתי לכם בהופעתי כאן, בפני הוועדה, בשעה שדנה על התיקון לחוק לעידוד
השקעות הון
.
מאימתי יכולנו להפעיל את התכנית הזאת ליל עידוד
השקעות הון? זה לא יכול היה להיות לפני שוועדת הכספים אישרה את כתב הערבות
ואת גובה הפרמיה בהקשר לכתב הערבות, וזה היה כידוע לכם באמצע נובמבר
.
לכן כעבור ימים אחדים בלבד, יצאה הודעה שמכאן ואילך אפשר להגיש תכניות
"
זאת אומרת, החל מסוף נובמבר-ראשית דצמבר, אפשר היה להגיש תכניות על פי
המסלולים החדשים, כמובן גם הישנים, שהיו בחול! לעידוד השקעות הון
.
אני אתן לכם את התוצאות ל
.
זל

הפעלת המסלול החדש
,
ואני אכנה אותו ערבות המדינה. יש גם מסלול משולב, אבל כיוון שהוא כולל
ערבות המדינה, אפשר לשייך אותו, והנה התוצאות של פעילות זו לאחר שהוכרז
על התחלת הפעילות. ואני אומר עזוב: הוכרז על התחלת הפעילות בסוף נובמבר
-
ראשית דצמבר, עד השבוע שעבר אושרו 31 תכניות, אינני יודע אם השבוע אושרו
תכנ יית
-

אושרה תכנית אחת
-

מהו ההיקף הכספי
?

3 7 מליון דולר- מספר התכניות שאושרו 32 תכניות
,
.
היקף ההשקעה " 72 מליון דולר, מזה הון חוזר
31
מליון דולר

מתוך ה-3 7 מליון דולר
?

כן
.

אתה לא חושב שזה מוגזם, אדוני השר
?

לא
"
)



(
ג. גל; אולי אפשר לתת פירוט, איפה יוקמו הפרוייקטים
.
האלה
?

אני מציע לאפשר ליטר למסור את הנתונים
.

היקף ההשקעות הכולל הוא 73 מליון דולר, מזה
הון חוזר 31 מליון דולר, זאת אומרת החלוקה היא
40%-60%,
להפתעתי הגמורה. התעסוקה על פי תכניות אלו - 1,600 עובדים, ועכ
אני מדבר על מפעלים שאושרו
.

תגיד לנו כמה מההשקעות שאושרו הם במפעלים חדשים
וכמה במפעלים קיימים, כל אלו השקעות במפעלים
חדשים
?

לא, לגמרי לא
,
ועכשו אמסור את הנתונים על הבקשות בצנרת: היקף
ההשקעה הכולל בתעשיה 1,2 מיליארד דולר, ובתיירות - 1,1 מיליארד דולר
.

בתיירות 1,1 מיליארד דולר
?

כן, אתם יודעים מה הן בקשות בצנרת, אלו הן בקשות
ישנות- אתם אינכם יודעים שההשקעות בתיירות גדולות
במיוחד? נמצא כאן מנהל מרכז ההשקעות, הוא יכול להגיד כמה מפעלי תיירות
שכל אחד מהם בהיקף של עשרות מליוני דולרים- אני מדבר על מרכז ההשקעות
שעוסק בתעשיה ובהיירות
.
תוספת העובדים החזויה על פי התכניות שבצנרת
-
16,000
עובדים
.

2,3 מיליארד דולר - תוספת 16,000 עובדים
?

כן. לא בטוח שהכל יאושר
.

בתיירות ההשקעה לעובד היא150000 דולר
?

עד שהדברים מגיעים לאיטור הסכומים משתנים
. .
בקשות בצנרת במסלול ערבות המדינה בלבד - נוסף
על ה--32 בקשות שאושרו עד השבוע שעבר - יש 77 בקשות. והיקף ההשקעה הכולל
הוא 278 מליון דולר
-

השקעה של 73 מליון דולר - 1,600 עובדים
?

כן
.

בקשות במסלול ערבות המדינה בצנרת יש
77
בקשות, היקף ההשקעות - 278 מליון דולר" תעסוקח משוערת - 4,700 עובדים
,
עכשו אתן לכם את הנתונים שיש בכוחם להצביע אם
יש שינוי בקצב ההתפתחות של המשק אם לאו, בחודש אוקטובר, טרום התכנית, בלי
ערבות המדינה, מספר הבקשות הכולל היה 40, היקף ההשקעה הכולל 102 מליון דולר
,
היקף התעסוקה 2,500 עובדים
.
בקשות בחודש נובמבר - מספר הבקשות 55 היקף
ההשקעה 132 מליון דולר, היקף התעסוקה - 2,300 עובדים
.
בדצמבר, שזה החודש שבו היה אפשר מראשיתו לראות
)



(
מ. נסים
את התכנית מופעלת, התכנית החדשה הכוללת מסלול ערבות המדינה - מספר הבקשות
90,
היקף ההשקעה 303 מליון דולר, היקף תעסוקה 4,349 עובדים
-
הנתוניפם של חודש ינואר לעומת החודשים הקודמים
,
אם זה סימן - ומדוע אני אומר "אם" ולא בודאי? כי חודש ינואר לא יכול לשמש
ראיה, אלא רק אינדיקציה - יש לנו בינואר עד ה-23 בו, עד השבוע שעבר
,
56
בקשות, היקף ההשקעה 133 מליון דולר, היקף התעסוקה 2,198 עובדים. אבל
אני אומר שחודש ינואר השנה איננו מהווה אינדיקציה מספיקה, אין אפשרות
להצביע על חודש זה כחודש שמסמן תפנית, אף על פי שלעומת המצב שחם-התכנית
הוא כבר עבר מה שהיה מקובל לפני כן, ורק בשלושה שבועות 7לא בכל החודש
במלואו. ואף על פי כן אני אומר
-

ה-15 בינואר
"

לקראת ה-15 בינואר הואט הקצב. לכן איננו יכולים
לומר דברים מפורטים
.
אם ניקח חודש דצמבר לעומת החודשים הקודמים
,
אנחנו רואים שיש יותר מכפול בקשות. אינני יכול לומר לגבי סך כל ההשקעה
שזה פי 3, כי עכשו חלק מהבקשות כוללות גם הון חוזר. לכן אני אומר את זה
בצורה לא מדוייקת כל כך. אבל בודאי הכפלת ההשקעות ובודאי הכפלת התעסוקה
,
חודש דצמבר לעומת חודשי אוקטובר ונובמבר, אפשר לומר הכפלה. אין ערובה
שהכל יאושר. היו ישיבות שבהן כמה בקשות נדחו
-

גם אתמול
.

למשל? אפשר לקבל דוגמה
"

אני מציע שנשמע אה מנהל מרכז ההשקעות. לי אין
ידיעה מה נדחה אתמול ומה בשבוע שעבר. הוא נמצא
כאן כדי להשיב. לא כל 'בקשה מאושרת אוטומטית. יש בקשות שאין להן מקום והן
נדחות
-
אם קצב הבקשות והמרכיבים של הבקשות משמשים
אינדיקציה, האינדיקציה היא - ראשית סימנים חיוביים. ואני מדגיש: ראשית

סימנים חיוביים,, אני אומר: ראשית סימנים
חיוביים, כי עד שלא יעברו מספר חודשים שבהם נראה, שהתהליך תופס תאוצה
,

הנה סימיים. אלה נתונים מענינים מבהינת
הסימנים שיש בהם
-
בערבות המדינה, כפי שאמרתי, אושרו 31 מפעלים
עד השבוע שעבר- מגדל העמק, ברקן, קריית -שמונה, רמת-יוהנן, נתיבות, תל-אביב
,
פתח-תקוה, ראשון-לציון, קריית מלאכי, ערד, אשדות יעקב, נתניה, רחובות
,
אלפי מנשה, פלמחים - אלה המקומות שבהם עתידים לקום המפעלים
.

ירושלים לא
?

בירושלים - אחד, וזה מלון דירות
.
מעניין שחלק, בפרופורציה חלק נכבד, מהמפעלים
הם תעשיות הי-טק, אלקטרוניקה וכוי
.
אושרו 2-3 מפעלים במסגרת ערבות המדינה בתחום
החדשנות בבניה. אתם זוכרים שבתכנית שלנו הוספנו קריטריונים למרכז ההשקעות
)



(
מ" נסים
שיהיה אפשר - בניגוד למה שהיה מקובל בעבר -- לאשר בקשה להקמת מפעל המייצר
אלמנטים לבניה, ובלבד שיתמלאו שלושה תנאים: א. חדשנות, ב- קיצור התהליך
,
ג. שמירה על האיכות. אפשר לומר שהחדשנות משרתת מטרות אלו - התשת הבניה
בניגוד למה שמקובל בישראל; ב. הוזלת הבניה; ג. שמירה על איכות הבניה
.
עיקרי הבקשות היו בתחום האלקטרוניקה והטכנולוגיה
מה שנקרא הי-טק. ראם, רבותי, תרצו יותר פרטים, נמצא פה מנהל מרכז ההשקעות
,
הוא יכול להשיב. זה נושא אחד
.
תזכרו שבסוגיה זו של השקעות הון באמצעות מרכז
ההשקעות, אין לנו ציפיות לתעסוקה מהירה, מיידית. ההבשלה של התכניות
שמאושרות במסגרת מרכז ההשקעות, היא הבשלה לא מיידית. זה יכול לקחת לפעמים
חודשים אחדים, לפעמים שנה ולפעמים יותר0 בין המפעלים שאושרו יש כאלה
שיהיו יותר מהירים ויש כאלה שיהיו בתהליך הידוע בישראל ובעולם
.
הסיבה שאנו הצענו את המסלולים החדשים בתחום
ההשקעות בישראל היתה הרצון להביא לשינוי - אני|מקווה שהוא יהיה שינוי עד
כדי מפנה, במצב ההשקעות בישראל. זה לא בא לענות על תעסוקה מיידית, זה בא
לענות על יצירת תשתית משקית, שהמרצתה תביא לצמיחה, והיא תביא לתעסוקה
יציבה ובריאה. תעסוקה יציבה ובריאה זו לא תיוולד מחר בבקר, ואני מדבר
על מחר בבקר במובן האמתי, לא כמליצה. לצרכי מחר בבקר צריך לנקוט באמצעים
אחרים עליהם אדבר בהמשך שיחה זו
.

מהי ההשקעה פר--עובד
?

100 אלף דולר. זה תלוי בענף. יש ענפים שבהם
זה פחות, יש ענפים שבהם זה יותר. הממוצע לא יתן
לנר תמונה איזה ענפים רצוי לעודד במיוחד כדי להשיג תעסוקה, אנו חייבים
להמתין עוד חודש-חרדשיים כדי לקבל תמרנה ירתר בהירה רלהגיע למסקנות מה
צריך לעודד, מה צריך לשנות, האם לתת דגש על ענפים מסויימים- כררנתי היא
לשינרי בהמלצרת למשקיעים רלא לשינוי בכלי העידוד עצמם
-

מה תדע בעוד חודש-חודשיים יותר מאשר היום
?

הענין פועל רק חרדש. ואני מבקש ע'תקחר לתשומת
לבכם, שהיום הבקשה למרכז ההשקעות היא לא רק
הבקשה שהיתה כאשר דברנו על תיקון מס' 59 לחוק לעידוד השקעות הון, אלא יש
תוספת חשובה מבחינתנו.כדי להחיש את תהליך האישור, אנו מבקשים ל1הבקשה תכלול
גם תכנית עסקית, ותכנית עסקית זה לא דבר שמכינים בחצי שעה. זה מה שהיה פעם
הסקר. אם צריך אדם להגיש תכנית עסקית, צריך לו זמן כדי להכין תכנית שלמה
.

אדוני השר, אסור שתהיה באשליה ותשלה אחרים
.
אתה נתת חבילת הטבות ואנחנו אושרנו אותן, כדי
להביא למפנה רציני בהשקעות- המפנה לא בא, כי ל.רה משהו. בעוד הודש-חודשיים
לא נדע יותר. עד שלא ירגע המצב במפרץ לא נדע
.

אני עוד לא הגעתי להשקעות
.

איך איתד. קובע את מספר המועסקים
?'

אני לא קוב?. כאשר מגישים תכנית , התכנית

)



(
מ, נסים
כוללת השקעה בציוד, השקעה במבנים ומספר העובדים
.
מ. איתן; זה נאמר על ידי מגישי התכנית במישרין
?

כן
.

יש מפעלים שהם עתידי טכנולוגיה ומעסיקים מספר
קטן של עובדים. יש מפעלים שעיקר תעסוקתם
-

אם הוא אינו עומד בקריטריונים, הוא אינו מקבל
אישור
.

אני אתן לך כלל בענין זה - אנחנו מדברים על
מרכז ההשקעות, זה הסעיף הראשון בחוק לעידוד
השקעות הון
.
השאלה הראשונה שנשאלתי הירח היא, האם הוגשו
יותר בקשות בעקבות השינוי בחוק לעידוד השקעות הרן. הוגשו פי שנים ופי
שלושה תכניות
.

כמה בוצעו
?

זה אושר לפני חודש
.

הביצוע הממוצע הוא שני-שלישים
.

לפי הסטטיסטיקה ל.זל נ7רכז ההשקעות, אם מבצעים
שני-שלישים כל שנה, הפעם זה יהיה שני-שלישים
במכפיל שציינתי. ואני אומר לכם, שבחודש דצמבר בלבד, שהוא חודש התחלת
התכנית, ואנשים היו צריכים להערך ולהכין תכניות, ומי שלא הגיש תכנית מלאה
,
הוחזרה לו התכנית, עמדנו בלוח הזמנים של שבועים, כפי שגזרנו על עצמנו
,
ובלבד שהתכנית נותנת את מלוא האינפורמציה כדי שיהיה אפשר לשפוט את התכנית
,
אם היא ראויה לאישור אם לאו
,
הנתונים שמסרתי מצביעים על הכפלה,,אבל הזמן
שעבר אינו מספיק כדי להסיח מסקנות, כי זה חודש אחד. אולי היתה התלהבות
של חודש, אולי לא הספיקו להכין תכניות, אינני יודע- עד שלא יעברו חודשיים
-
שלושה, לא תהיה תמונה אם חל מפני דרמטי אם לאו
-

אנו במצב מלחמה
.

המשקיעים המקומיים, להם נוח יותר לפעול וליזום
תכניות אפילו בתקופת מלחמה. אמנם פחות מאשר
בימים כתיקונם, אבל אינני רואה בתקופת מלחמה בעיה מיוחדת להגות תכנית
ולהגיש אותה לאישור. אטיות, מכשולים או חוסר אפשרות פיזית, - ימים אחדים
לא עבדו - כל זה נכון. אבל אינני לוקח בחשבון את מצב המלחמה כמשפיע השקעה
מכרעת על היוזמה להשקעות
.
לעומת זאת כולכם יודעים, שאם נרצה לפתור את
בעיות התעסוקה לזבפייהן אנחנו ניצבים, אנחנו לא יכולים להשען; על הון מקומי
בלבד. זה לא יספיה; אפילו אם ימוצה כל ההון המקומי, לא יספיקו ההשקעות
המקומיות לפחור את בעיוח המשק והתעסוקה בעידן העליה הגדולה
.
לכן אנחנו חייבים לרצות, לשאוף ולפעול למשיכת
השקעות חוץ. וכאן אני צריך להגיד לכם דברים: הייתי בחוץ-לארץ תקופת זמן
לא ארוכה יחסית, אבל בהרבה מפגשים עם ציבורים שלמים, עם קבוצות ועם יחידים
,
)



(
מ. בסים
מכל גווני הקשת, ואני רוצה להגיד מה ההערכה שלי לגבי הסיכויים להשקעות
מחוץ-לארץ. כל זמן שריחפה - והייתי בחוץ-לארץ בראשית נובמבר ובדצמבר
-
סרנת המלחמה במפרץ, שיש לה השפעה על מחירי הנפט ועל הכלכלה העולמית
,
ולא ידעו מה תהיייינה ההתפתחיות, קשה היה לצפות לסיוע 7זל משקיעי חוץ

זו תקופת מלחמה, צריך להמתין ולראות, זה לא שלל
מבודדים להגיע למסקנה להשקיע בישראל, לדוגמה - אינטלפארם, תעשיית תרופות
-
בנס-ציונה
-

יש צורך בתלופות בעת מלחמה
.

מפעל זה מייצר תרופות למחלות שאין להן קלזר עם
מלחמה, כמו סרטן
.
הם עמדו בפני פריצה, הבעלים הוא איטלקי ולא
יהודי. הם החליטו להשקיע בשוויץ עוד 20 מליון דולר, וכבר החלו ברצון להפעיל
את התכנית במפעל בשוויץ. מייד לאחר שעבר התיקון לחוק לעידוד השקעות הון
בכנסת, התכנסה ההנהלה האיטלקית והחליטה להשקיע 20 מליון דולר אלה לא
בשוויץ אלא בישראל, במפעל בנס-ציונה- פירוש הדבר עוד 400 עובדים. הם עוד
לא הגישו תכנית, אבל יש החלטה נחושה שלהם, למרות המלחמה במפרץ
.

והם עדיין נחושים בדעתם להשקיע בישראל
?

בודאי
.
לפי דעתי, אם תוצאות המלחמה במפרץ - אם אתם
שואלים לדעתי - יהיר כפי שאנו כולנו ל?תפללים ומייחלים, אני הושב שהסיכויים
להשקעות בישראל יגברו, ואינני רוצה להגיד יותר מזה. בשיחות שקיימתי

רבותי, אתם טועים שאתם ממתינים בגלל החשש למלחמה במפרץ, איך
שהוא הנושא ייפתר, או בדרכי שלום או בדרכי מלחמה, וזה יהיה החוק אצלנו
,
לכן אפשר להתחיל להערך במחשבות
.
חברת מוטורולה רוצה להשקיע כעת 12,5 מליון דולר
,
דבר שיביא לתוספת 1,500 עובדים בערד ובתל-אביב
.
אלו דוגמאות בודדות. אתן עוד דוגמה שאני מחשיב
אותה אף על פי שמדובר בהשקעה קטנה. וכאן אני רוצה להגיד מהו המקור שיכול
להיות מקוד לא אכזב לישראל, ובגלל זה אני מחשיב את ההשקעה הקטנה, שהיא
בבחינת סנונית ראשונה
.
יש הרבה ישראלים, בעיקר במערב ארצות-הברית
,
בסן-פרנציסק ו, בעמק הסיליקון, בעלי מפעלים קטנים, בינוניים וגדולים, ולפי
דעתי, זה מקור חשוב שממנו אנו יכולים לצפות- במפגש בלוס-אנג'לס, לאחר
הרצאה, מפגש שבו השתתפו כמה ישראלים בעלי מפעלים, בא יהודי ישראלי לשעבר
ואמר: יש לי מחשבה, מה שאתה סיפרת, זה הלכה למעשה? אמרתי: כן, הכל פתוח
להגשת בקשות. דאגנו להמציא לו טופס. לפני שלושה שבועות בא לישראל
,
כאן הגיש בקשה, מפעל "אופטרויז", מפעל הי-טק, מליון דולר השקעה, 17-19
עובדים בפתח-תקווה. הניא בא בעצמו, אחרי 10-12 ימים קיבל אישור" וזאת
למרות החששות שיש ליהודים ולא יהודים בחוץ-לארץ מפני הר הביורוקרטיה
.
אגיד מה הם החששות, והייחי מבקש שתיקחו זאת לשימת לבכם. אתם, חברי ועדת
הכספים, יכולים לתרום לכך תרומה השובה ביותר. יש חשש אחד -- זה הבירוקורטיה
,
פשוט סקפטים. אתה מרצה בפניהם, אתה אומר להם: תנסו, תגישו בקשה, תוך 12
יום, אם הבקשה מלאה בכל הפרטים, תקבלו החלטה, שלילית - שלילית חיובית
-
חיובית, הר הבירוקרטיה בישראל, מהווה מחסום" י
)



(
מ, נסים
אנו עושים היום מאמצים - וזה לא יהיה ביז יום
-
בתחום זה, ואבי אדבר על שיווק עולם העסקים של ישראל, כאשר אדם בא בעצמו
ומגיש תכנית ומקבל תשובה תוך פחות מ-12 יום, הוא בא ביום שני, כעבור
10
ימים קיבל את האישור - כאשר הוא חוזר לחו"ל - ואתו היו עוד 3-4 שאמרו
שגם הם חושבים להשקיע בישראל - כאלזר הוא חוזר לחו"ל ואומר: אתם יודעים מה
? -
באתי לישראל, הגשתי בקשה, קיבלתי אישור, אני מתחיל לעבוד, ואינני רוצה
להגיד שלי לא יאמינו, אבל לו כן יאמינו - אדם כזה יכול להיות שגריר יוצא
מן הכלל להסרת הדימוי הבירוקרט י של יליראל
.
זה יהיה בהדרגה, לא ביז יום- אצל משקיעים
פוטנציאלים יש עדיין רושם, שההסתדרות היא מכשול בפני השקעות. הכללים
הנוקשים של האגוד המקצועי מפריעים ואינם נותנים חופש ליזם ולמשקיע לפעול
ולהיות יעיל. על זה נתתי תשובה, שמאז הימים ההם, שנוצר הרושם הזה, חלו
שינויים לא מעטים. בענף האלקטרוניקה פועלים בשיטה של חוזים אישיים ולכן
הבעיה הזאת אינה קיימת. לכן צריך לאט לאט ליצור אח התחושה, שהיום אין
"
קרניים" להסתדרות, כפי שהיה הרושם בעבר
.
דבר שלישי, ופה יכולה להיות תרומתכם - יש אצל
משקיעים בפוטנציה הרושם, שבמדינת ישראל - ותסלחו לי על הביטוי החצי שוקי
-
לא מפרגנים למי שעוללה רווחים. אצלכם - אומרים לי - מי שמרוויח מתחרז עם
גנב, נצלן, כמי שלא כדין השיג את הרווחים שלו- וכל זמן שתחושה זו קיימת
,
זה מפריע. ואני מוכרח לומר, שבסוגיה זו הצדק עם אלה הטוענים טענה זו
.
אני רואה כל פעם כמה קטרוגים וכמה קיתונות עלול או עשוי לקבל אדם שעושה
רווחים בישראל
.
רבותי, אם זו תהיח התפיסה, אינני רוצה להשתמש
בביטויים נחרצים, אני משתמש בביטויים הכי עדינים - לא נוכל לצפות לנ?פנה
דרמטי במצב השקעות החוץ בייטראל. לפי דעתי, ועדת הכספים של הכנסה כוועדה
,
וחבריה כל אחד בנפרד, יש להם יכולת לא מעטה לתרום ליצירת אווירה שונה
,,
תאמינו לי, העזתי לומר זאת גם בוועדת הכלכלה ל-ל הכנסת
-
אדוני היושב ראש, אני מאמין שבישראל צריך ליצור
אווירה שונה, שמי שעושה עסקים, משקיע, מתאמץ, יעיל, מרוויח ולא אוכל לחמו
כלחם חסד, לפי דעתי צריך להלל אותו ולא ליצור מסביבו את התדמית של נצלן
או משיהו גרוע מזה
.
מה שחשוב היום הוא לשווק את מדינת ישראל כמדינה
לליש לה בהחלט תשלובת מענינת להשקעות. אנחנו כאן מלגלגים על כך. אבל אני
אומר: אם נסיר אה חנושא המדיני ונתעלם ממנו, אני מדבר על הצדק העסקי הטהור
,
ישראל היום יש לה בהחלט קומבינציה טובה להשקעות, לא מפני שאנחנו נותנים
לפי החוק לעידוד הללקעות הון יותר ממדינות אחרות. לא נכון. יש מדינות שנותנות
יותר מאתנו. אירלנד נותנת % 50 מענק ופטור מלא ממס עד שנת 2010
-

אצלנו נותנים מעמד של איזור פיתוח לשנה, ועד
שמפרסמים זאת עוברת השנה
.

אתה לא תנוח עד שתקבל איזור פיתוח א' פלוס-פלוס
.
)



(

מאיפה אתה רוצה למשוך משקיעים
?'

מכל מדינה בעולם. אנחנו זקוקים למיליארדים
.

למי אחה רוצה להווח אלטרנטיבה? דיברת על אירלנד
.

אני אומר: ישראל יש בה קומבינציה מענינח להשקעותס
ואנחנו נותנים פחות מאשר הרבה מדינות. תורכיה
הגיעה להישגים בתחום זה, אני דברתי על קומבינציה, קומבינציה טל שלושה
יסודות שהופכים את ישראל למענינת מבחינת ההשקעות. כל אחד בפני עצמו אינו
מספיק, אבל שלושתם יחד מהווים קומבינציה מענינת. יש לנו החוק לעידוד השקעות
הון, שהוא חוק סביר, בעיקר תוספת ההשתתפות בסיכון. אני שמח לשמוע, שאנשים
שביקרו אה הצעת החוק, איך הם מדברים על החשיבות של השתתפות המדינה בסיכונים
,
ויש לנו גם פטור ממסים באזורים מסויימים, איזורים א' וב'0 זה לא מתחרה
בתנאים הניתנים במדינות אחרות. אבל יש לנו היסוד השלישי - יש לנו כוח האדם
אולי הכי טוב בעולם, גם איכותית וגם כמותית
.

כמותית
?

כן
.
יש לנו קומבינציה של עידוד השקעות הון לפי
החוק, השתתפות בסיכונים וכוח אדם מקצועי, בפרופורציה, גדול מאשר בכל מדינה
אחרת בעולם מול ארצות-הברית, מול מדינות אירופה המתועשות והמפותחות, וזה
בזכות מה שיש לנו, ובעיקר מה שיתוסף עם העליה החדשה, שהוא לא יקר יותר
,
לפעמים גם זול יותר
.
יסוד נוסף בקומבינציה הזאת - הסכמי הסחר שלנו
,
הסכם איזור הסחר החופשי עם ארצות-הברית, הסכם הסחר עם אירופה, ואנו עומדים
לחתום הסכם עם מדינות אפת"א, ואז תהיה מדינת ישראל המדינה היחידה בעולם
עם שלושה הסכמי סחר כאלה
.
קומבינציה כזאת אין בשום מדינה אחרת. קחו את
אירלנד, אין לה שני הדברים האחרים. תורכיה, אין לה שני הדברים האחרים
.
הודו מתחרה אתנו אולי בכוח אדם, אבל אין לה הדברים האחרים. שלושה דברים
אלה ייחודים לישראל. לכן יש אפשרות לשווק את ישראל. בשביל זה צריך אווירה
,
בשביל זה צריך מדיניות כלכלית יציבה, ואם תיווצר האווירה, יש סיכוי להשקעות
.
החשיבות של מדינות העולם כלפי ישראל היא
לא רק בהשקעות בישראל, אלא גם ברכישת מוצרים מסויימים; זאת אומרת - הגדלת
הייצוא שלנו. את זה אני מחשיב לא פחות מהשקעות. כאן צריך לעשות פעולה
נמרצת. ואנו שוקדים על תכנית שיווק, שהזמן שלה יבוא עם סיום מלחמת המפרץ
,
אבל אנו שוקדים על תכנית שיווק של ישראל כמדינה עסקית הן בתחום קליטת השקעות
בישראל והן בתחום הגדלת סחר החוץ של ישראל. בשביל זה אנחנו צריכים מוער
מתאים. כפי שאמרתי, אנו מעבדים תכנית מגוונת וצמרצת איך לפעול בצורה דרמטית
בנושא זה מתאריך מסויים
.
הסיכויים שלנו בתחום השקעות חוץ הם לא מיידיים
,
הם צריכים עוד תהליך
"
אני עוזב את נושא ההשקעות ומרכז ההשקעות
,
ועכשו אדבר בקיצור נמרץ על שאר הנושאים, שהם בעלי חשיבות לא פחותה. אמרתי
שאדבר על התכנית שאו7לרה בממשלה" נושא הפחת אושר בוועדת הכספים, ומתחילים
)



(
מ, נסים
לפעול לפיו- הוא יגדיל השקעות ויתרום תרומה חיובית לחידוש הציוד לשם
הערכות התעישיה והתאמתה לעידן החדש
.
לא התייחסתי לקיצור הליכי הבניה, בניה למגורים
ובניה לתעשיה, גם לא להצעת החוק להסמיך אדריכל לתת היתרי בניה במקום
ועדות הבניה. אני חושב שבתהליך זה התקדמנו שנות דור לעומת המצב שהיה בתחום
מבני התעישיה לפני שנית רבות
.
דיברתי על השקעות על ידי מרכז ההשקעות. בהחלטות
הממשלה היו עוד אלמנטים של עידוד ההשקעות, שאינם נכנסים למסגרת של החוק

א. השתתפות הממשלה בהשקעות בתעשיה
;
ב. הגברת הפעלות העסקית וההעשייתית
;
ג. עסקים קטנים
,
אגיד מה המצב בשלושה אלה. יש סיכום עם משרד
האוצר, סיכום של הימים האחרונים - חשבנו שזה ימשך שבועות, זה נמשך חמישה
חודשים - שתקום חברה ממשלתית עם הון של 125 מליון שקלים, שתשקיע במפעלים
שרוצים להקים ובהרחבת מפעלים, מפעלים עתירי סיכויי צמיחה, שההון הפרטי
לבדו לא מספיק להם. זו תההה חברה שבתקופה הקרובה, אני מקווה תוך שבועיים
,
תקום ותצטרך להתחיל לפעול. אלו, שוב, השקעות לא דרך מרכז ההשקעות. הכוונה
שתוך 6 שנים יעמוד חלקה של הממשלה במפעלים למכירה. השקעות הממשלה יהיו עד
% 49,
לא יותר. הממשלה לא תהיה מעורבת בניהול של העסק, ובשנה השביעית תהיה
אופציה לממשלה למכור חלקה למי שאינו שייך למפעל עצמו. עד 6 שנים האופציה
לשותף העיקרי, ואחרי שש שנים מכירה
-

מה ההגיון שבענין? למה הממשלה צריכה להכנס
?

הממשלה קבלה את ההחלטה הבאה:

"
הממשלה תקים כלי לעידוד השקעות במגזר העסקי
בהיקף התחלתי של 600 מליון שקל
.
כאשר דיברנו על כך, דיברנו על שלושה דברים: האחד
-
השקעות ממשיות במפעלים קיימים, הרחבת מפעלים קיימים. לפעמים יש יכולת
להרחיב, אבל אין מספיק הרין חוזר. . במפעלים ישראלים קיימים ובמפעלים
חדשים שרוצים להקים, הממשלה תוכל להשתתף עד 49% בעיקר הכוונה למפעלים
שיש בהם סיכון גדול ואתה לא מוצא משקיעים שמוכנים להשקיע בלי השתתפות הממשלה
,.
הממשלה תשתתף עד -% 49 .זה דבר אחד" את התנאים תיארתי. למעשה יש כבר טיוטה
כמעט סופית
.

מה הבידל בין פניה למרכז ההשקעות ובין פניה לחברה
זו לכשתקום
?

יש דברים שמרכז ההשקעות לא יכול לאשר. זו חברת
אקוויטי, זו לא חברה שנותנת גיבוי לאשראי
.
צורה זו של פעילות היא יוזמה של משרד האוצר. אנחנו
)



(
מ. נסים
חשבנו על צורה אחרת. קבלנו אה עמדת האוצר
-
הנושא השני, שלא בא עדיין לפתרונו, ואני מחשיב
אותו יותר מהנושא הראשון - הבעיה של המשק הישראלי היא בעיה של בטחונות
כנגד אשראי. זו בעיית-הבעיות של המשק הישראלי. לא תהיה צמיחה אם לא יהיה
פתרון לבעיה זו- ואני מדבר על ההווח, לא על העבר- יש מפעלים בארץ, מפעלים
טובים ומצויינים, מפעלים מייצאים, שיש להם כושר להכפיל, ואף יותר מזה
,
את הייצוא ולקבל עובדים במספר נכבד ביותר, ואינם מסוגלים לקבל אשראי
לשם רכישת חמרי גלם ולהעסקת עובדים, כי הבנק דורש בטחונות מעבר לכל דבר
סביר. נניח שהם צודקים, אני מכיר מפעלים כאלה, שיכולים יותר מאשר להכפיל
את הייצור
-

יש בעיה להשיג אשראי גם תמורת שיעבוד נכסים
?

כן- הבנק לא מוכן להעמיד להם את האשראי כאשר
יש להם נכסים יוצאים מן הכלל- זו בעיה שלא
באה על פתרונה. אנחנו רצינו להקים קרן לתת גיבוי לאשראי כזה" על זה אנחנו
מדברים כבר חצי שנה. לדאבוני, עד היום איז הסכמה עם האוצר על הענין הזה
,
והוא לא יושם. כאשר רצינו למצוא פתרון לבעיר באמצעות החברה לסיכוני סחר
חוץ, משרד האוצר שלל את האפשרות לפתוח ענף ביטוחי נוסף כדי לפתור את

פה לא צריך השקעות הון, לא צריך ציוד, לא צריך
להמתין לשום דבר, רק להוסיף עובדים ולקנות יותר חמרי גלם, זו התעסוקה
הכי מהירה, תמורת הזמנות והתחייבויות.לצערי, אין פתרון. יש בדעתי ללכת
לממשלה. לא מהותי ללכת לממשלה
-

על איזה סכום מדובר
?

חשבנו על קרן טל 150 מליון שקל. התקציב הממטלתי
יכול להיות 50-40 מליון שקלים
-

כמה אישרנו ערבות מדינה
?

36 מליון שקלים- אנחנו אישרנו שני דברים: האחד
-
700
מליון שקל במסגרת סל הערבויות; השרי - 36
מליון שקל למפעלים במצוקה
-

אינני מדבר על מפעליה במצוקה. כולם לא במצוקה
,
כולם בעלי עתיד גדול
.

למה הבנקים לא נותנים
?

הם רוצים בטחונות מעבר למה שהמפעלים מסוגלים לתת
.

חברת "עדיפז" מירושלים, חברה המעסיקה כ-130

)



(
מ, נסים

מה הוא רוצה
?

עוד כמה מליוני דולרים
.

איטליה לא נותנת
?

מה אתה מערבב פרשיות
?

אני מערבב
?

יש לו מפעל באיטליה ויש לו מפעל בבנקונג ויש
לו מפעל בארץ, יש לו בעיה. מי שראה את הבנין
,
בלי ספק שוויו 15 מליון דולר. זה הנושא השני, שעדיין לא בא על פתרונו
.
הנושא השלישי בא לראשית פתרון, וזה הנושא של
עסקים קטנים . אני מחשיב מאד עסקים קטנים. לפי דעתי, זה אחד המכשירים
החשובים לצמיחה וליצירת תעסוקה. מה סוכם בינתיים? סוכם להקים קרן של 80
מליון שקל בבנק לפיתוח התעשיה, הממשלה תגבה ב-20 מליון שקל. ינתנו הלוואות
להקמת עסקים קטנים מכל סוג שהוא
.

איזו הלוואה
?

הלוואה עד 25,000 דולר לכל עסק שהגדרתו כקטן
,
המעסיק עד 40 עובדים בתנאים של מפעל מאושזר
.
ההלוואה היא בליבור פלוס חצי אחוז פלוס 1.5% שנקבע כסיכון. אני חולק על
הדרישה הזאת. אני חושב שבעסקים קטנים זה לא מוצדק, ואני רוצה לפעול להוריד
את ה-1.5% קרן זו תפעל באמצעות הבנק לפיתוח התעשיה בהתחלה, ולצורך זה
עמדנו על כך, שהבנק לפיתוח התעשיה ייפתח שלושה משרדים בבאר-שבע, בירושלים
ובחיפה. ההלוואות הן עד סכום מסויים והן ינתנו תמורת תכנית שהבנק יסייע
בעיבודה ויבחן אותה. הבטחונות - נכסי המפעל וערבות אישית. כאשר אין נכסי
מפעל, יהיה צורך למצוא תחליף. אם יש מפעל ללא נכסים, יש צורך למצוא
פתרונות נקודתיים. כל מפעל קטן כזה יקבל חונכות
.

י של החברה למימון תעשיות
?

זה גם במסחר, לא רק בתעשיה. החברה למימון תעשיות
היא חברת בת של הבנק לפיתוח התעשיה. פה מדובר
על כל עולם העסקים, לא רק תעשיה. ונתמנה אדם שמטפל בזה. זה התחיל לעבוד
-
ללא תיאום עם נשיא ארצות הברית - ב-15 בינואר 01991

הלוואות הפיתוח הרגילות זורמות דרך הבנק לפקתוח
התעשיה
?

אין הלוואות פיתוח. כל ההלוואות זורמות מכל הבנקים
לפי בחירת המשקיע
,

תן סם חיים לבנק לפיתוח התעשיה, ז ו ההזדמנ ות שלך
.

זה יתחיל לפעול גם בבנקים אחרים. אין לנו ענין
במפגיע להתחיל בבנקים אחרים. אני נוטה להאמין
שקרן זו תנוצל תוך זמן קצר. קרן זו מיועדת לא רק לעולים חדשים, לכל מאן דבעי
.
)



(
מ, נסים
אני מקווה שהדבר יתפוס, ואני מתפלל לאלוהים, שיהיה צורך שהממשלה תשקיע
לא 20 מליון שקל אלא כ-100 מליון שקל כגיבוי לסכום גדול יותר של הקרן
,
אםזהיהיה,נדע שקצת זזנו
.
דבר נוסף שעליו החליטה הממשלה הוא - לפנות
לחברות הממשלתיות, שיאיצו את קצב ההשקעות שלהן ותמורת זאת החליטה הממשלה
,
שהדרישה לחלוקת דווידינד, שפעם היתה תביעה נמרצת, לא תעמוד בתוקף, אלא
יהיה אפשר לוותר על הדווידנד
.

זה לא יפגע בהפרטה
?

הרחבת החשקעות בתעשיה האווירית, בכי"ל, בבתי
-
הזיקרק, בחברת החשמל, אלו הן הרחבות חשובות
לשם עצם קיום החברות הללו. אתה יכול לעשות הפרטה. קח לדוגמה את כי"ל
,
אתם יודעים שאני בעד מכירת מניות בבורסה. כי"ל יכולה להשקיע ויש לה
תכנית השקעה של 160 מליון דולר וסיכוי לתוספת 1,600 עובדים
.
חבר-הכנסת מיכאל איתן, על כל עובד שעובד בתעשיה
,
יש עובדים בשירותי הלוואי. לפעמים על כל עובד בתעשיה, יש שלושה עובדים
.
לכן כאשר מדובר על עובד בתעשיה, יש לקחת בחשבון עובדים נוספים במכלול של
השירותים מסביב
.

פי שלושה
?

תיירי באיזו תעשיה, בתעשיית הפטרוכימי זה 03:1
התעשיה האווירית, אם היא תקבל את היכולת להגדיל
את ההון שלה, דבר שאין לה מספיק היום, היא יכולה בזמן קצר להגדיל את הייצוא
שלה ב-'250 מליון דולר ותוספת תעסוקה של 1,500 עובדים
-

בנושאים צבאיים
?

הכל נושאים אזרחיים
,,
רשות הרכבות והנמלים מתכננת השקעה של 650 מליון
שקלים
.

בנמלים
?

רק רכבות, רכבת פרברים חיפה-הקריות, רכבת תל-אביב
-
נתניה
.
בבתי-הזיקוק צפויה השקעה של 400 מליון דולר
.
בחברת בזק צפויה השקעה של 1,3 מיליארד שקל, בלי הרבה עובדים נוספים
.
בחברת החשמל צפויה השקעה של 1,5 מיליארד דולר- אלה דברים שיתחילו לבצע
השנה, כפוף לדברים מסויימים
.
ומכאן לנושא השיווי. הוחלט להגדיל את השיווק
.
כפי שאתם רואים בספר התקציב, הוחלט להגדיל סעיף זה ב-100 מליון שקל
.
נקבעו כללים, וקרן השיווק יכולה להתחיל לעבוד מל-לבוע הבא
.

מה זאת אומרת שיווק
?

סיוע ליצואנים בשיווק, ליצואנים בינוניים וגם
ליצואנים גדולים
.
)



(
מ. נסים
קרן זו תיתן נ?ענקים ליצואנים מתחילים במסגרת
עד 50%, לפי שעות ייעוץ שמקבלים. זה תחת פיקוח. ואילו יצואנים בינוניים
,
מ-100,000 עד 20 מליון דולר, יקבלו שליש מענקים
.

הוא לא ישלם היטל נסיעות
?

מדובר בסיוע ולא בהיטלים
-
ד. תיכון; למה אתה קונס אותו
?
שר התעשי ה והמסחר מ. נסים: אני מדבר על סיוע לשיווק, סיוע ישיר וסיוע
עקיף. בין היתר, השתתפות בתערוכות וירידים
,
עריכת תצוגות, מבצע הדגמה, הפעלת משרדים ומחסנים בחוץ-לארץ, חקר שווקים
,
הפקת קטלוגים בלועזית
.
אני אומר עזוב: יצואן בינוני יקבל שליש מהוצאות
השיווק שלו ועד חצי מליון דולר, ויצואן גדול בתנאים מיוחדים. יש קרן לזה
.

יש כבר קרן
?

כן
.

מה גודלה
?

לפי ספר התקציב, כולל הרשאה להתחייב - 100 מליון
שקל
.

ל-9 חדשים
?

לשנה שלמה, ל-12 חודשים
.

תדבר על שער החליפין
.

אני לא אדבר על שער החליפין
.

. מדוע
?

אם אני כעסתי בזמנו על שר ההיישיה והמסחר שדיבר
בפומבי על ליער החליפין, אתה רוצי שאדבר היום
כשר התעשיה והמסחר על שער החליפין? אף אחד לא יטול ממני את כוח הריסון
.

בימים אלה זו לא הצהרה כלכלית, זו הצהרה פוליטית
.

פעולות המדען הראשי לא אפרט, אני רק רוצה לציין
,
שמתחיל, עדיין אין סימנים של ניצול היתרונות
החשובים של המו"פ, המחקר והפיתוח, שינתנו במסגרת של תכנית רבת-מסלולים
.
הוצאנו חוברת שיש בה כל המסלולים, .כל שיעורי ההשתתפות, בעברית ובאנגלית
.
מי שרוצה, יוכל לקבל את החוברת. נקבעו 12 מסלולים, החל ממו"פ גינרי
,
שעדיין אין ניצול. מה שהמדען הראשי פועל זה בתחום יצירת חממות. התכנית
)



(
מ. נסים
ערד סוכם, שתקומ ועדה שתקבע תוך חודש דרך
לפעולת קרנות הון סיכון. אני יכול לבשר שלפני שבועיים כבר נחתם כתב
המינוי. אחרי חמישה חודשים נחתם כתב המינוי. זו בודאי בשורה. יש להניח
שהוועדה תסכם עבודתה תוך חודש ואז נגיע לקרנות הון סיכון
.
אני מצטער וזועם על כך, שהחלטת הממשלה בענין
הפחתת עלות העבודה, 4% מהביטוח הלאומי, עדיין לא בוצעה. זו הפרה ברורה
של החלטות הממשלה
,

הוגשה הצעת חוק
.

הצעת החוק היא חד--צדדית. לא היתה סמכות לכתוב
דברי ההסבר מאל"ף עד חייו. דברי ההסבר, אין להם
נגיעה
-

מכיוון שהיה כתוב בדברי ההסבר, שהדבר מותנה
בענין מס ערך מוסף ומאחר שכל חברי הקואליציה
הצביעו נגד ענין מס ערך מוסף, דרך הצבעה זו, הם ביטלו יאה הדבר הזה
.

אתה אמנם משרת את הקואליציה ואת האופוזיציה
-

יש חוק הסדרים במשק המדינה. יבוא שר האוצר
ויגיד את דברו. התלונה של שר התעשיה והמסחר
אינה מופנית לוועדה
,

בשביל לבצע את זה, אני לא חייב להמתין לחוק
.
אני ביצעתי את זה פעמיים בהסכם עם הביטוח הלאומי
.
אתם יודעים שיש מצלמות אלקטרוניות, אפשר לקחת את ההוזה הקיים ולשנות
את שיעור האחוז, במקום 2.7% לכתוב % 4, ואחר-כך משקיעים קצת דיו בחתימה
.
אני אומר לכם, שזה מעכב קליטת עובדים במתכונת של קליטה מהירה
.

מאז ביצעת שתי ההפחתות בעלות העבודה מספר העובדים
קטן ומספר המובטלים עלה
.

מספר המובטלים עלה, אבל מספר המועסקים גם הוא עלה
,

אני אמרתי 17זה לא בוצע. אילו זה היה מבוצע, זה
היה תורם תרומה ממשית
.

לפי התרומה הקודמת
?'

יש תחשיב המראה, שהורדה של % 4 בעלות העבודה
יכולה לתרום 5,0002 מקומות עבודה. ומי שאינו
לוקח את זה בחשבון טועה
,
ומכאן לנושא התעסוקה המהירה, ויש כמה דברים
הקשורים בנושא "-אני מכנה אותו - תעסוקה מהירה, התכנית שלנו כללה הפחתת

-. האחד - הכשרה פנים מפעלית. דבר זה
מתבצע ואני חושב בממדים לא קטנים. אני חושב שהיתה טעות שהגבילו את זד
,
ב--500 שקלים. צריך היה להגיע עד 1,000 שקל, שכר המינימום, כדי עלזה יחול
על עובדים שצריכים באמת הכשרה. יש גם תכנית בתחום הכשרת עובדי בנין
,
אני מחשיב ומכבד את התכנית הזאת. הכוונה להכשיר 50,000 עובדי בנין במהלך
תקופה של שנתיים. לפי דעתי, צריך להחיש תכנית זו
.
)



(
צ. ביטון; מי מכשיר
?

יש בית ספר לבניה, ומרכז הקבלנים
.
ג. שפט; זה לא נעשה בקצב המתאים
,
שר התעשיה והמסחר מ. נסים; צריך להאיץ את הקצב. זה לא נוגע במישרין לי
.
אבל אני הושב שזה מקור להגברת התעסוקה
,
דבר נוסף - הבל שהבר-הכנסת גדליה בל, אינו
נמצא כאן- אנחנו אמרנו, שהממשלה תשתתף ביצירת מקומות תעסוקה חדשים על-ידי
מתן תמריץ למעסיק. יש הסכמה בין משרד האוצר ובין משרד התעשיה והמסהר, ופה
אני הייב לומר; זה לא נמשך שנתיים, אלא לי.4 חדשים, ואני רוצה לציין זאת
לשבח. הסיכום היה השתתפות של % 20 בשכרו של עובד בתקופה של שנה, 12 ודחש
,
עד תקרת שכר של 3,000 סקל, זאת אומרת עד 600 שקל. במקביל ועוד לפני כן
הגיש הבר-הכנסת גדליה גל הצעת הוק בענין זה, שכללה תמריץ של 30% ל-9 דשחים
.
היא כללה גם ענפים, שלפי דעתי לא מתאים להתחיל בהסדר בהם. לפי דעתי, לא
מתאים לפעול בנושא זה על פי חוק. במסגרת הדיונים של משרד דאוצר ומשרד
התעשיה והמסחר, אוו מוכנים להכניס תיקון בסיכום שלנו כדי להתקרב להצעה
של חבר-הכנסה גדליה גל בשני יסודות חשובים; האחד - במקום חמריץ של 20%

תמריץ של % 25. ההצעה של חבר-הכנסת גדליה גל היא % 30 ל-9 חודשים. אנו מציעים
25%
ל-10

חודשים. תשאלו למה, מה השוני? מדוע יש טעם להעלות רק עד % 25
?
משום שזה יהיה מוגזם כלפי מעלה, כי זה לא נותן תמריץ למעסיק להמשיך בהעסקת
העובד. אבל צריך שההסדר יהיה.אפקטיבי- הוברר לנו על ידי אנשים מומחים
שהביא חבר-הכנסת גדליה גל, שיש סוגי תעשיות ש-20% לא יביאו אותן להעסיק
עובדים נוספים, כי הם לא יפתרו להם את הבעיה ולא יביאו רווחים. צריך היה
להעלות במחצית את האחוז הזה, כדי שזה יהיה אטרקטיבי למרחב גדול יותר
של סוגי תעשיות. לכן אנו מוכנים ללכת לנושא שמציע חבר-הכנסת גדליה גל
.
ועוד שינוי חשוב - אנחנו דיברנו . על מפעל
שמעסיק מינימום 30 עובדים. חבר-הכנסת גדליה גל הציע רק מפעלים שמעסיקים
מינימום 5 עובדים
.
מ. איתן; ואתם מציעים
?
שר התעשיה והמסחר מ. נסים; מפעל שמעסיק 30 עובדים יהיה זכאי לתמריץ זה
,
ד. תיכון; רק לייצוא
?
שר התעשיה והמסחר מ, נסים; גם לייצוא וגם לשוק המקומי. ברור שמי שינצלו
זאת לשוק המקומי, זה יהיה במידה מצומצמת, אבל
זה לכל התעשיה. חבר-הכנסת גדליה גל הציע שיקבל את התנ?ריץ מפעל שמעסיק
מינימום 5 עובדים, דברו אתו על אפשרות של 10 עובדים, אני שומע שזה עוד
לא מוסכם, זה צריך להיות בין 10 ל-20 עובדים
,
מ. איתן; על כל תוספת עובד יקבלו את התמריץ
?
היו"ר א. שוחט; נגיע לחוק זה, נדון בו
.
שר התעשיה והמסחר מ. נסים; יש הסכמה, שאם נגיע להסכמה, לא תהיה חקיקה
.
^ ,
אני רוצה לסכם; יש סיכוי. עדיין אי7 ודאות
להמרצת המשק, לצמיחתו, במסגרת עידוד השקעות והגדלת סחר החוץ של ישראל
;
סימנים ראשונים לכו י", עדיין לא מספיק כדי להגיע למסקנות- זה יוצר תעסוקה
אבל הבשלת התעסוקה היא לא מיידית. כדי ליצור תעסוקה מיידית. דרושיה
5-6
נושאים. וזה הסיכום שלי שאני רואה את זה כדבר החשוב ביותר,כי בנושא
)



(
מ. נסים
עידוד השקעות עסקנו וסיכמנו- נושא זה עדיין לא מסוכם, התעסוקה המהירה

הכשרה כנים מפעלית, השתתפות בשכר
העבודה, הגברת הפעילות באמצעות גיבוי להון חוזר למפעלים מייצאים שיגדילו
את התעסוקה באופן נמרץ, ובאמצעות הפחתת תשלומי הביטוח הלאומי לעסיקים
ב--% 4 ועסקים קטנים" אלה הם חמישה דברים, שהם כמעט בלעדיים - הלוואי והיו
דברים נוספים - שדרכם אפשר להגיע ליעד של תעסוקה מהירה. אני מצטער שדוקא
בתחום של התעסוקה המהירה לא יכולנו להגיע לסיכומים מהירים כראוי. אבל אני
מקווה שענין זה יסתכם, או בדרך של הסכמה, או בדרך של הליכה לממשלה
.

מה על שינויים- בחוק ביטוח אבטלה
?

זה נמצא על השולחן. זו לא הצעת חוק שאני הגשתי
,
אם כי זה חלק מהתכנית שלנו להגברת התעסוקה
.
אם לא יתוקן חוק ביטוח בפני אבטלה בצורה דרסיזית ודרמטית, היו בטוחים
,.
שלא נפתור את בעיות התעסוקה של מדינת ישראל. היום יש הסכמה לאומית בענין
זה. אם תעשו זאת בהקדם - וזה לא תפקידי ולא סמכותי לדבר אתכם על הנושא
,
אבל אם הזכרת את הנושא
-

בשירות החעסוקה רשומים חסרי מקצוע. מדוע אלה
אינם הולכים לקטיף
?

נושא זה איני במסגרת תפקידי ולא בסמכותי
.

אני מודה לשר התעשיה והמסחר
"
עכשו נשנ?ע את חברי הוועדה ונמשיך בדיון זה
בישיבת הוועדה מחר ב-08:30
.
אדוני השר, כאשר אני מסתכל על רשימת המפעלים
המאושרים שהואלת לתת לי, לפי נתונים של מרכז ההשקעות, אני רואה, לדוגמה
,
מפעל גילת, אינני יודע איזה מפעל הוא, אני מניח שהוא קשור בתקשורת, ומה
שהחוק החדש נתן לו זה הון חוזר בהיקפים ענקיים של 80%-90% מהפעילות שלו
-
כלומר, חלק גדול מהערבויות הן להון חוזר. כמובן, המפעלים היחידים שלא
ביקשו ערבות להון חוזר, הם המפעלים של התנועה הקבוצית- התנועה הקבוצית
משקיעה 3,5 מליון דולר ברמת-יוחנן ו-3. מליון דולר בפלמחים, אבל הם
באפס הון חוזר. אינני בא בטענות אל המשרד, אבל אני חושב ל-כרגיל הם אינם
יודעים מה לבקש
.

זה היה לפני החכנית החדשה
.

זה לא היה לפני התכנית החדשה, אבל עוד מעט הם
יבואו בבקשה להסדר. אבל לא זו הבעיה, הבעיה
היא, האם התכנית החדשה לא הפכה בחלקה לכלי למתן ערבות למימון דרך הבנקים
"
אנחנו אישרנו 18 מליון שקל למפעלים במצוקה, וכדי לקבל אה הכסף צריך היה
ערבות פרי-פסו והיה צריך לעבור דרך ארוכה מאד. ופה אנו עדים להיקפים עצומים
של הון חוזר כחלק מהתכניות. כלומר, תכניות אלו משמשות כלי לקבלת מימון
להון חוזר בערבות המדינה בפרמיות סיכון נמוכה של % 01.5 אני נגד זה. והשאלה
שלי היא - האם זה לא הופך להיות כלי המשמש לקבלת הרן חוזר ולא להשקעות
?
הנושאים המעוכבים בגלל משרד האוצר
-
)



(
שר החעשיה והמסחר מ. נסים; לא אמרתי: משרד האוצר
.
היו"ר א, שוחט; משרד הדתות
-
מעבר לנושאים אלה אני די מופתע משני נושאים
שהזכרת; כניסה של הממשלה למפעלים שאינם מאושרים עד % 49, זה דבר אחד
.
ג. גל; מתקציב הפיתוח
?
היו"ר א. שוחט; מדובר במפעלים רגילים. אם השר נסים היה
אומר בועידת ייסוד ההסתדרות ב~1920 בחיפה מה
שאמר היום כאן, היה מתקבל שם בלי שום בעיה
,
הכניסה של הממשלה למפעלים ב-% 49, זה ההפך מהפרטה
,
כלומר, אנו מקבלים םה סל שהוא כולו המדינה בתוך המערכת של המשק, מעבר
לכל דבר שהכרנו. ערבות כספית לכל הגורמים במשק דרך המדינה וכניסת הממשלה
למפעלים
,

איז ברירה
.

כרגע אני מציין את העובדות. אינני אומר אם יש
ברירה או אין ברירה, גם התהליך של כניסת
הנ?משלה למפעלים, בניגוד להפרטה, גם ערבויות מדינה למימון. מכאן שהמשק לא
עובד טוטאלית בלי הממשלה, לא המערכת הבנקאית שצריכה לספק אשרי, לא מערכת
ההשקעות..אין לנו משק חופשי, אין לנו שוק חופשי, הממשלה עושה הכל. והדרישות
שהצגת, אדוני השר, הן דרישות שמעולם לא היו בהיקפים כאלה במדינה, ואני
אומר זאת לך אישית, בנציג המפלגה הליברלית, האיש שאמר שהמשק צריך לעבוד
לבד
.
מעבר לתשובות על השאלות הללו
-

אמרת שהפתיעו אותך שני דברים
,

כניסת הממשלה להקמת מפעלים שאינם מפעלים מאושרים
בהיקף של 125 מליון שקלים בשנה. זאת אומרת
,
הממשלה לא עושה תהליך הפרטה. מנהל רשות החברות, זאב רפואה, מכר בחמש שנים
חברות ממשלתיות בסכום של 800 מליון דולר, עם יציאה לבורסה, עם מכירת החברה
הכלכלית ועם ההנפקה של חברת בזק
.
הנושא השני - ערבות למתן אשראי בבנקים. אנחנו
ניהלנו מלחמה עם האוצר על 2 מליון שקל למפעל עם 100,00
-

לא אשראי
.

אני מדבר על ערבות המדינה להון חוזר
.
אדוני השר, כדי שהתמונה תהיה ברורה, הייתי מבקש
,
אם אפשר, שתורה לאנשי משרדך להכין לנו על שני דפי נייר כל האמצעים .שהזכרת
,
כל מה שאושר
-

ודבריה אחרים שבכוונתם לעשות
,

אבי הייתי מבקש, שמחר בשעה 10:00 יהיו מונחים
על שולחן הוועדה כל הנושאים שהזכרת לגבי פיתוח
המשק, השקעות במשק
- -
)



(
שר התעשיה והמסחר נ?. נסים; עם דברי הסבר
?

לא. כמו שקבלתי את החומר ממרכז ההשקעות
,
כך יוגשו הדברים האלה
.
אתה אפרה שמיליארד דולר השקעות אושרו בענף
התיירות. מיליארד דולר בענף התיירות זה 12,000 חדרים
.

מוגזם
.

10,000 חדרים. זה שליש ממספר החדרים הפעילים
.
היום, אולי פחות כי הסוכנות לקחה 4,000 חדרים
-
הנחה, איזו שהיא הנחה של ביצוע הענין בשנה שנתים של -% 20 מהשקעות אלו
,
תהיה הנחה אופטימית. מכאן שאין שום משמעות לאמירה בענין מיליארד דולר
.
בקשות לבנות בתי מלון
.

אם נעבור את הנ?לחמה במפרץ בשלום, זה יהיה הדבר
המעניין שתעשו
.

אדוני השר, תרשה לי לומר לך, שאילו הייתי שר
התעשיה והמסחר, לא הייתי מאריך היום, הייתי
מנסה להציג קווי מחשבה לתקופה שתבואו לאחר המלחמה במפרץ, שהרי לבוא היום
ולמסור כמה אנשים פנו בבקשות, כמה אישר מרכז ההשקעות, וכמה מקומות תעסוקה
יו וצרו, זה הדבר הפחות טוב שעשית, שכן בחצי השנה האחרונה היתה המדינה
נתונה במצב בטחוני גרוע. לבוא היום לארצות-הברית ולשכנע אנשים להשקיע
בישראל, זה כמעט דבר בלתי אפשרי, מה גם שאנחנו עמדנו לפני מלחמה, אנחנו
נמצאים עכשו במלחמה ומי יודע איך ייראה העולם לאחר המלחמה
.
לכן הייתי מציע שתקים צוות חשיבה שיכין תכנית
-
עבודה לבוקר שלאחר המלחמה
.

אתה היית נוכח בכל הישיבה? בדיוק את זה אמרתי
,

לא שמעתי, והייתי נוכח בחלקה המירבי של הישיבה
.
אני אומר שצריך לעבוד על הענין באמצעות ועידת
-
מליונרים, בדומה למה שעשינו אחרי מלחמת ששת-הימים, אחרי 1967, ב-1968
.
אני אסתפק בכמה הערות. לגבי הון חוזר בתכניות
שאדשרו, אני מציע שתקבע קריטריונים כמה מהתכנית המאושרת תהיה בהון חוזר
;
לא יעלה על הדעת, שההון החוזר בתכנית מאושרת יגיע ל-100% ואולי מעבר לזה
.
נדמה לי ש--20% מההשקעה בבכסים קבועים, זו צריכה להיות התקרה, שאפשר לחיות
אתה. התכנית לא באה לעודד השקעות בהון חוזר0 אבל כאמור אין עדיין נסיון
ואי אפשר להסיק מסקנות מ-30 פרוייקטים
.
לגבי רווחיות הייצוא, אני והייתי רוצה לשמוע
דברים ברורים ביותר, שהרי אי אפשר לדבר על עידוד השקעות ללא רווחיות בייצור
ובייצוא, ושם קורים דברים שכל מי שמגיע לכאן טוען לירידה דרסטית בתחום
הרווחיות. לא הוזלנו את עלויות הייצור, שער החליפין קפוא, האינפלציה נמשכת
וכל מי שמתעניין בהשקעות שואל מה קורה לייצוא
,
נושא נוסף שצריך להזכיר הוא הסחר הממשלתי
,
איך

התארגנו לקראת התקופה שבה_אנו חיים, האם '-י לנו מלאים מספיקים? האם
אתה יכול להעריך את הרפורמות שנעשו בשנים האחרונות, והאם אתם בודקים
:
)



(
ד
.
תיכוז
את הענין מדי יום ביומו, כדי שלא נופתע בנושאים הנמצאים תחת הכותרת "הסחר
הממשלתי
".
לגבי פיזור האוכלוסיה, קרה לנו נס גדול - באין
דירות במרכז הארץ, הופנו העולים אוטומטית לערי הפיתוח
.

בגלל איכות החיים בהן
,

מקבל- על כל פנים קרה לנו נס בתחום הפניית
העולים לערי הפיתוח
-
היו"ר א. שוחט; גם הבניה באיזורי הפיתוח
,

גם הבניה באיזורי הפיתוח
.
משמע שהתכנית שתפרנו באוקטובר-נובמבר, שהיתה
מיועדת בעיקרה לתת דחיפה גדולה למרכז הארץ טעונה שיפור בכל הקשור להגדלת
הרווחיות באזורי הפיתוח. אנחנו ויתרנו על מתן תמריץ לאיזורי הפיתוח בהשוואה
למרכז הארץ, אבל בכל זאת הלכו עולים לאזורי הפיתוח, בשל תנופת הבניה בהם
,
ושם כדאי להקים מפעלים ולהביא את התעשיה לאזורים אלה
.
לגבי חברת ההשקעות שאתה עומד להקים, הענין לא
.
ברור לי. קראתי את הדברים ב"מעריב" ונדמה לי שלא ירדתי לעומק הענין
-

הדבר מחייב אישור ועדת הכספים? הקמת חברה ממשלתית
טעונה אישור ועדת הכספים
?

כן, אבל הם בודאי יקחו את החברה למימון תעשיות
למטרה זו, ובלבד שנדע לאן אנו הולכים בענין זה
.
תתאר לך, שזה נופל בידי שר שהוא לא כל כך אחראי, תאר לך איזה תעשיות יהיו
לנו" לכן הייתי רוצה לראות דברים יותר ממשיים בנושא זה, כדי שלא יובל מי
שרוצה לנגח אותנו בשל חוסר ליברליות
.
חנושא האחרון שהייתי רוצה לומר עליו מספר מלים
הוא נושא ההגבלים העסקיים, מה שקורה בתחום ההגבלים העסקיים. אחת המטרות
שלנו היא לפרק מונופולים שהוקמו במללך שנים רבות. אני משקיע בנושא זה הרבה
מאמץ בתחום הדלק, בתחום הגז, בתחום הבנקאות. אבל נדמה לי שלאחרונה קרו
כמה מקרים שמחייבים אותנו להיות עירניים. זאת אומרת, איחוד והקמת קונצרנים
גדולים זה חשוב, אבל לא לרכז אח המשק תחת כנפי 2-3 חברות, זה דבר שיביא
לכך, שלקראת 1992, לגבי השוק המשותף, נצטרך להקים חברות ענק. לכן אני
רוצה לשמוע מה המדיניות שלך, איך אתה מתייחס לאירוע אחד שמאפיין את חיינו בעצם
הימים האלה
,
אם אני צריך לסכם מה ששמעתי ממך, אדוני השר
,
כמובן שהתכלית הגדולה שאישרנו לא יצאה לדרך בתנאים האופטימליים. צריך להריץ
אותה עוד כמה חדשים, אבל צריך להזהר בענין תלון החוזר- מבלי שראיתי את
הנייר שהצגת לפני יושב ראש הוועדה, נדמה לי ל1אתה חייב לעגן את זה בכללים
-
לא יותר מ-20% מההשקעה בנכסים הקבועים
.

לא הבינותי, ההון החוזר יהיה20%
?

היו"ר א. שוחט: אני ציינתי-- : שלוש חברות עם % 90 הון חוזר
,
אבל זה ב"הי טק'י
.
ד
.

מספיק שאתה אומר שאושרו השקעות בסך 70 מליון
,
מהם % 30 בנכסים קבועים- אני מבין שהשאר בהון חוזר
,
)



(
היו"ר א. שוחט; % 40 בהון חוזר
.
ד. תיכון; אני לא מודד את זה בצורה זו. אני מודד את ההון
החוזר מסך כל ההשקעה בנכסים הקבועים. זאת אומרת
,
כנגד שקל שנ?ושקע בנכסים קבועים
-
שר התעשיה והמסחר מ. נסים; לא יקומו מפעלים בישראל. זה הבל. ואז נחפש
תעסוקה בבירוביג'ן ובאוגנדה
.
ד. תיכון; אם לסכם, פרסת תכנית מקיפה, וכמובן שאי אפשר
להתייחס אליה, שכן הזמנים הם לא זמנים נורמלים
,
מוקדם להעריך את הכשלון או את ההישג, וקשה להעריך חבילת האמצעים שאתה
מציע
.
ח. קופמן; עם כל ההערכה, אני חושב שהיום - ואם לא היום
,
לפחות מחר - צריך לטפל בנושא קיומי של המשק. י
נקודת המוצא השתנתה מהקצה אל הקצה. אנחנו רחוקים היום מה-14 ביויאר 01991
המשק משותק למרות שהתעשיה חוזרת לפעילות. אבי עוד אינני רואה א-יך היא
משווקת. ב"מעריב" מהיום כתוב; "התעשיה הוזחילה לעבוד, אבל אין קונים
".
שר התעשיה והמסחר מ. נסים; בשוק המקומי
.
ח. קופמן; אחר-הצהרים, בשעה 30;17, אין להשיג שום דבר
בחנויות. הכל סגור טוטאלית. יש תעשיות שנקלעו
לקשיים עצומים, בבנקים השיקים חוזרים, וכל המשק נכנס לשיתוק. אני חושב שצריך
להערך בצורה רצינית ולהחזיר את המשק למצבו ב-14 בינואר, וזה ענין של סכומים
אדירים, עם נפילות של עסקים - הלוואי ואתבדה - כי מצב הרוח ירוד
.
אנחנו היינו רגילים למלחמות של שבוע ימים
.
מלחמת-העצמאות זה סיפור אחר. נראה לי שהמצב הוא חמור, ורצוי שדוקא אתה
,
אדוני השר, תוביל את הנושא, כי הרי כל הדברים קשור במסחר ובשיווק
.
והיצואנים באשר לסחר החוץ, אני הצעתי לבטח את כל סחר החוץ:
. /
ושר האוצר קיבל את עמדתי , אבל כאשר זה הגיע לוועדה, אמרו חברות הביטוח
שהמטענים מבוטחים אבל לא מוכנים להוביל, כי המוביל עצמו לא מבוטח, האניה
לא מבוטחת, ומר גביש אמר; אנו מבטחים רק בנמל, לא במים הטריטוריאלים
.
העכין לא עובד
.
היו"ר א. שוחט; קבלתי מכתב ממנכ"ל חברת הפוספטים ותעשיות רותם
,
והוא כותב, שהאניות לא מוכנות לקבל את הביטוח
של מדינת ישראל, והוא תקוע עם הייצוא
.
ח. קופמן; אגיד דבר יותר חמור: הספקים בחוץ-לארץ לא רוצים
לייצא לישראל, אפילו לא חמר י גלם. ואחר-כך
ישאלו שאלות למה התעכב הייצוא- ואנחנו ארץ שבולעת ייבוא בכמויות עצומות
,
גם כדי לייצא. זו נקודה רצינית. אם לא יבואו אניות המצב יהיה חמור והתיקון
יקח הרבה זמן
דבר שלישי-מתברר שחברות בחוץ-לארץ, בלי לקבל תשלום מראש אינן מוכנות לייצא לישראל. עשיתי מחקר קטן ומתברר שחברות לסיכוני סחר חוץ אומרות לייצרנים: אל תייצאו לישראל, או לחלופין רק תמורת תשלום מראש כךבאנגליה וכך בהולנד. מי שמנחה את זה אלו הממשלות באמצעות
)



(
ח, קופמן
החברות לסיכוני סחר חוץ. הדבר דורש טיפול רציני ביותר. וצריך לעשות משהו
גה לגבי המשק המקומי, כי מה קורה? הבנקים עובדים, האוברדרפטים רצים
והריביות רצות
-
דנו בוועדה, והיינו מזועזעים כאשר שמענו מה
קורה במלאי המספוא. אינני בטוח שמשרדך ערוך לפיקוח על היבואנים
,

אנו החלטנו להקים וועדה לנושא זה
.

המספוא הוא בתחום סמכותו של משרד החקלאות
,
ליברליזציה מצד אחד והעדר פיקוח מצד שני, זה
מצב קשה בנושאים כאלה. צריך להגביר את הפיקוח. אני זוכר, מאז הייתי
במשרד האוצר, כאשר הלכנו לבדוק מחסני גרעינים לשמנים לצורך גביית היטלים
,
לא מצאנו גרעינים. יכול להיות שהממשלה צריכה להחזיק מחסנים, כדי שתהיה
כמות מסויימת, כי המשק שלנו איננו משק רגיל
.
לגבי ההשקעות, אני בעד מתן הון חוזר. באיזה
.
היקפים, זה קשור באופי התעשיה. יש תעשיה שלא צריכה להשקיע הון באמצעי
ייצור ויש תעשיה אחרת שצריכה לעשות זאת. בהחלט צריך להתמודד עם הנושא
ולקבוע קריטריונים
.
אין לי ספק - ואומר זאת למרות שזה לא פופולרי
-
ש אנו משלמים לפי החשבונית ברוטו של אמצעי ההשקעות ולא לפי החשבון נטו
,
וזה מהווה 35%-30% זה הדיסקאונט של המתווכים, ועל בסיס חשבון זה הם
מגישים את החשבון לממשלה. נא לשים לב לדבר, כי בסופו של דבר מדובר בכסף יקר
.
.
בעיה שמטרידה אותי היא, שקמות תעשיות בלי שבודקים
את כושר השיווק, כמה אפשר לייצא ולאיזה מדינות אפשר לייצא. כאשר לא הייתי
בכנסת תיווכתי בין חברה/לאומית ותעשיה מקומית. החברה הבינלאומית השקיעה
מליון דולר בבדיקת הנישא ולאחר הבדיקה אמרה: מצטערים, השוק לא יספוג
-
אני אינני בטוח אם אנו ערוכים לכך. לדעתי, לייצר היום מוצר זו לא חכמה
"
מה שאנחנו צריכים זה להבטיח שווקים- נכון, צריך אנשים מיומנים וצריך
רעיונות, אבל אם לא נבדוק את נושא השיווק, לא נוכל לעמוד בתחרות ולייצא
.
אני חושב שממשלות .יפן וטיוואן עושות זאת, ומשקיעות הון עת ק במחקרי שיווק
.
שוס דבר לא נולד במקריות. כדי להפוך את פי.סי. לגורם טיוואן השקיעה הון
תועפות
.
חברת כימיקלים לישראל הוכיחה את עצמה כמפעל
,
כקונצרן, כמשווק מעולה. אינני מאמין שיש לנו גורם טוב ממנה לפתח את הנגב
.
אלא מה? היא צריכה לצאת מהקונספציה, שהיא עוסקת רק בכימיקלים, היא צריכה
להכנס לתחומים אחרים- אם צריך לשנות תקנות לשם כך, צריך לעשות זאת
.
אני רוצה להעלות את הנושא של ייצוא מו"פ. אין
ברירה. אם יש כל כך הרבה מדענים עולים, יהיו חייבים לייצא מו"פ. ישראל
לא תוכל ליישם את כל המו"פ. נכון שזה כואב
-

אתה צודק, זו בעיה
.

בלאו הכי הדברים ניידים ורצים במהירות עצומה
ואחרים בעולם- צריך להכנס לייצוא מו"פ בתנאים כאלה
)



(
ח. קופמן
ולהעמידם על רגליהם. הבנקים הישראלים הם לא בנקים, אחד מפחד מהשני
,
אף אחד לא יודע מי יהיה בעל-הבית. אם לא יקחו את החברה למימון תעשיות
ויעשו אותה יותר גדולה מהבנק לפיתות התעשיה קשה יהיה לשקם את העסקים
האלה. אלה עסקים שיש להם בסיס, רק שהם עלולים להשבר בגלל המצב ובגלל המיתון
בשוק העולמי
.

בשוק העולמי לפני פרוץ המלחמה ואחרי המלחמה
~
מיתון
.

לא ירצו להשקיע בשום מקום. תהיה תקופה קשה
.
אני אומר: לשקם את העסקים הקטנים, לתת להם
אפשרות לרוץ
.

בצדק הקדשת, אדוני השר, חלק נכבד מדבריך לנושא
התעסוקה. אנחנו נמצאים היום במצב שמצד אחד
אנו מצפים להגדלה ניכרת של אוכלוסיית המדינה ואנו בונים באיזורים שונים
בארץ, ומצד שני רצות השיקעות בתעשיה, והשאלה היא - איך לא להגיע למצב
,
שהיינו בו לפני מספר שנים, שאנו בונים במקומות מסויימים והתעסוקה נוצרת
במקומות אחרים?, אינני מאמין שהממשלה יכולה לתכנן ולהקים את התעשיה
והדיור באותם מקומות. אנו עלולים אפוא להגיע למצב
-

זה כבר היה
.

אנחנו נהיה במצב שעשרות אלפי עובדים יגורו
במקומות שאין בהם תעסוקה, ומקומות התעסוקה
יהיו במקומות שהעובדים אינם גרים בהם
.
כדי לפתור את הבעיה צריך ליצור מרכזי תעסוקה
,
שאנשים יגיעו אליהם בכבישים מפותחים ומהירים. אם הולכים לסלול את כביש
חוצה-יטראל אנשים יוכלו להגיע אליהם ממרחק של 30 קילומטר. אין דרך אחרת
.
צריך לסלול כבישים שיחברו בין מקומות שיש בהם אנשים ובין מקומות שיש בהם
תעסוקה
.
מדוע אני אומר זאת כך? כי אצל השר הקודם היתה
נטיה להקים פרקים תעשייתיים ואזורי תעשיה, וכל ראש עיר שבא וביקש קיבל
אזור תעשיה. אני חוללב שצריך להקים אזורי תעשיה, כי אם נפזר את התעשיה
,
לא יהיו שירותים
-

לא זו הבעיה
.

כאשר עופר המנוח בנה, וכאשר אני ניהלתי אח
.
עמיגור, כתוצאה מאי-קורלציה בין הבניה ובין
התעסוקה, בוזבזו כספים ודירות הלכו לאיבוד. לכן אני מציע את הפתרון
של קשר בין אזורי תעשיה ובין האזורים בהם בונים דירות
.

אני רוצה בכל זאת להבין, כי אני מתייחס למה
שאתה אומר. בנגב יש 70,000 יחידות דיור
.
כאשר אתה אומר שצריך להקים מרכזים תעשייתיים, האם הכוונה שלך, שברמת חובב
ירחיבו? האם הכוונה שלך שיבנו מרכז תעשייתי באשדוד ויסעו לשם לעבוד
?

אם אנו הולכים לאכלס עולים בערד, בדימונה ובבאר
-
שבע, ניצור מרכז תעשייתי שאנשים בערים אלו
יוכלו להגיע אליו
.
)



(
שר התעשיה והמסחר מ. נסים; זה בדיוק הדבר
-

לגבי מצבם של העסקים הקטנים בעת מלחמה זו
,
אנחנו נמצאים במצב שהשכירים מקבלים כסף
למחיה ולעצמאים יש בעיה, יש להם הוצאות קבועות למשרד, לטנדר, לביטוח
,
והיום אין להם הכנסה. אני ראיתי שאתה נותן למפעלי תלישיה השתתפות בשכר דירה
.

באיזורי הפיתוח בלבד
.

היום אין איזורי פיתוח. עצמאי קטן צריך לקבל
3,000,2,000,1000
שקל. אלה בעיות של אנשים
צעירים שיש להן בעיה לעמוד בהוצאות הקבועות- אנחנו יודעים לטפל בארץ
בדברים גדולים. אנחנו נותנים מענקים לסטודנטים ולא דואגים לגבות את הכסף
,
אם עולה חדש רוצה לפתוח מספרה, והוא זקוק ל-2,000-5,000 דולר, צריך שיהיה
מי שיתן לו את הכסף וידע לגבות אותו ממנו
.
העסקים הקטנים, תדאגו להם ונעבור את תקופת
המשבר. ב-10-15 מליון שקלים יכולים לתת פתרונות לאלפי עסקים קטנים, שזקוקים
ל-3,000 שקלים לתקופה זו
.
יש

לכם קרנות מצוקה במשרד התעשיה והמסחר
,

אני לא יודע
.

אני ראיתי מכתב שהמשרד שלך נתן למפעל קטן בקריית
-
גת, ומה שקורה הוא שהבנק לא מוכן לתת כסף זול
,
כסף מפקדונות הממשלה, והכספים שלך הם פקדונות הממשלה, כי יש גרייס. הבנק
לא מוכן לתה כסף זול, כי הוא רוצה לתה את הכסף היקר שלו. צריך לטפל בענין
ותבדקו מדוע קרנות של משרד התעשיה והמסחר, י הבנקים אינם מוכנים לממש
.
מפעל בקריית-גת שהיה צריך לקבל 60,000 דולר, הבנק ביקש ממנו נכסים נזילים
,

אם היו לי נכסים נזילים לא הייתי בא אליך. דברתי עם אנשי
בנק ישראל, ואמרו לי, שהבנקים לא מוכנים לתת כסף זול, הם רוצים לתת כסף
יקר שלהם
,
אדוני השר, מה עמדתך לגבי האחוד- של הקונצרנים
עלית ותמ
"
יש לנו רשות לקניות גומלין. מתברר שבעבר מדינות
שקנינו מהן התחייבו לקבל ייצוא שלנו. אומרים לי שהתחייבויות אלו מגיעות
למיליארד דולר שלא מומשו. צריך לבדוק את הדברים. יש חברות רציניות י"חייבות
לקנות מאתנו והן אינו עושות זאת. נדמה לי שהנושא יכל קניות גומלין טעון
ז ירוז
.
והנושא האחרון - תוצרת האדץ, שמעתי את עמדתך
שיש לפתוח את הייצור המקומי לייבוא. אני אומר: "דיר באלקום", בזהירות
,

אדוני השר, המשימה שאתה לקחת על עצמך היא בגבול
האפשרי, מה שאתה נדרש לעשות הוא לפתח מקומות
תעסוקה במשק צומח אבל גם מתייעל, והתנאי הוא ללא ספק בהשקעות, והמפתח
להשקעות הוא הרווחיות. מה משפיע על נכונות של אנשים להשקיע במדינת ישראל
?'
)



(
ג. גל
לפי דעתי, היחס של השינוי לגבי הפרמטרים
שציינתי הוא לא מאוזן. ואני חושש שהתוצאה יכולה להיות, חס וחלילה, שואפת
לאפס, כי הלכנו רחוק מאד בתחום הבטחונות, הלכנו רחוק בתחום ההקלות במיסוי
,
לא התקדמנו כהוא זה בתחום הרווחיות. ולפי דעתי זה המפתח, בשנת 1990
הפריון עלח, השכר הריאלי ירד והרווחיות לא השתפרה. נוטים להתפס למחשבה
,
שאם השכר הריאלי ירד, הרווחיות צריכה להשתפר, אבל השכר לא עומד מול מדד
המחירים לצרכן, אלא מול המחירים שמקבלים עבור התוצרת, ואם המחירים
שמקבלים עבור התוצרת יורדים, הרווחיות לא השתפרה" ואם הרווחיות לא השתפרה
,
מדוע שמשקיעים ירצו להשקיע
?
החשש שלי שכל הדברים ינוצלו למטרות
אחרות ולא להשקעות. לכן אני חושב שאינך יכול לברוח מהטיפול בענין שאתה
השמעת הצהרה, שאתה לא מדבר עליו
.

אמרתי שאני לא מדבר על כך בפומבי
-

אף על פי שבחוברת שחילקת כתוב, ששמירה על שער
החליפין זה אחד היעדים
?
בין הפרמטרים המשפיעים על ההשקעות, נושא הרווחיות
קשור בשער החליפין
,
לפני שנה היה ביקור של חברי וכנסה בגליל. חזרו
נרגשים ופתרו את כל בעיות המצפון בחקיקת חוק הגליל, שהוסיף קצת כסף
למתיישבים, אבל הבעיה ביתה ונשארה תעסוקה, ולא בכל הגליל. כאשר מדברים
על הגליל כמקשה אחת עושים עוול- הבעיה הקריטית בגליל היא באזור מירון, דובב
,
אביבים, אלה שקרובים לחיפה, יש להם יתרון. אמנם יש להם .בעיות של מחבלים
וקטיושות, אבל בעיית תעסוקה חמורה היא באזור אביבים ודובב, וללא טיפול
יהיה ניוון של האזור- וכאן, לצערי, כמעט לא נעשה דבר עד היום
"
לפני חודש ישבתי עם ראש עיריית צפה וראש המועצה
האזורית, והגענו למסקנה, שיעשו אזור תעשיה אהד, והם הסכימו ללכת לאיזור
תיישיה משותף- לכן הייתי רוצה לשמוע ממך, למרות שזה נראה דבר קטן ולא מדובר
על עשרות אלפי אנשים, אבל מדובר באחד האזורים הרגישים, כדי שבאזור דלתון
לא יכינו רק משטח, אלא ליצור מרכז תעשייתי לאביבים, דובב וצפת
-
הייתי מבקש לדעת מה קורה בתהום קליטת של עולים
מדענים
,
נושא שעייפנו לעסוק בו הוא הנושא של קונצרן כור
,

לפי מה שהחשב הכללי אמר לי, שר האוצר סיכם את
כל הדברים, וזה היה צריך להגיע אלינו בשבוע
שעבר. אני מניח שזה יגיע השבוע
,

אני הייתי רוצה לשמוע מהשר נסים, איך הוא רואה
את הפתורון של בעיות כור, איך אפשר לשלב קונצרן
זה בצמיחת המשק, והאם הפתרון שניתן לו יאפשר לו לתרום לאותה צמיחה שכולנו
מצפים לה
.
דבר אחרון - האם כתוצאה מהתכנית של מתן ערבויות
מדינה, יש עדיפות לאזורי הפיתוח
?
)



(
י. הורביץ
;
מן

הקל אל הכביד, אבל לפני

כן

אני ריצה לומר

אסור לך לראות בחודשים אלה
חודשי נסיון אם הצלחנו או לא הצלחנו במהלך הזה. יתפזר הערפל והאבק
,
והצעדים הנועזים שעשינו, אני מקווה, שיביאו פירות
.
בזמנו דובר על היטל כשרות על יבוא מזון
,
איפה עומד הענין הזה
?
צ. קורן; בזמנו זה היה רעיון של הרבנות. התברר שזה לא
ניתן
.

את יבוא הבשר הכשר אתם מתכוונים להעביר לסחר
ח ופשי? אני בעצמי הצעתי זאת ב-1977, וזה
נעצר. הייתי רוצה שתגיד כמה מלים על הנושא
.
הערה על הבנק ל"פיתוח התעשיה. אין קשר. בין ההשקעה
ובין זכות ההצבעה. זה עוול מיוחד בין העוולות הזועקים לשמים
"

-% 75 בהשקעה,25% בהצבעה
.

כאשר יושבים עם קליינט נכבד, נענים לו. אם
זה קליינט גרוע, משאירים אותו לעם ישראל
.

כיוון שפעם עסקו בזה ולא ידעו מי ההסתדרות ומי
המדינה, הגיע הזמן לעשות סדר. היה זמן- שאפשר
היה להגיד לבנקים
-

רשימה של 100 מפעלים בארץ, אם אתה. מסתכל
על השליטה האמתית בהם, % 85 בידי המדינה. אלבניה
-

אני מציע למכור, אבל אי אפשר לתת כסף מבלי שתהיה
לך דיעה. אילו הייתי חושב שאשכול וספיר היו
חלמאים, אבל מכיוון שהיו חכמים מאתנו, זה ברור, אני אומר: בואו נתקן
את העוול. אני מצטער שבזמני לא עשינו את זה. יכול להיות שבליל יימכר
,
אבל סדר צריך לעטות. אנחנו נכניס את הכסף, הם יקבעו את המהלכים, זה לא
יכול להיות
.
נכון שאומרים שאתה לא עיקבי והליכוד לא עיקבי
ונכון שהריכוזיות עלתה בזמננו הרבה יותר מאשר בימי הנ?פלגה הסוציאליסטית
,
אבל אני מוכן לתת חנינה על הכל, ובלבד שתעשה דבר אחד - עשה כל מה שצריך
לעשות כדי לתת תעסוקה, כי היום המצב
-

גם אז זה היה בגלל המצב
.

אני לא תומך בזה, אני אומר: אם אין ברירה, אצלי
אתה תקבל חנינה, כי היום בונים בדימונה
ובנגב ואין שם מקומות עבודה. אילו היה מצב, שאנשים רצים אחרי פרנסה במקום
שהיא נמצאת, ניחא. אבל אין עבודה בדימונה. ואנו חוזרים על מה עזעשינו כאשר
בנינו בתים ולא היתה תעסוקה. על כל מה שתעשה כדי שתהיה תעסוקה בדימונה
תקבל חנינה, אומר לך זאת יהודי, שהוא בעד הדיעות ללל הליכוד, אולי יותר
מאשר הליכוד, אבל אין ברירה
.
הבעיה המרכזית היא הגרעון בתקציב המדינה. גם
אלה שאין להם דמיון עשיר לא יכולים להתעלם מכך, שבעוד כמה שנים נעמוד
בגדעון שיהיה נורא. אני רוצה לקוות שהמלחמה במפרץ תסתיים כפי שאנו מייחלים
.
)



(
י. הורביץ
אחרי המלחמה אנו יכולים או להכנס-למשטר.חירום שיגרום זעזוע חברתי
,
שחי יעזור איך נעבור אותו, או שכאן תהיה פריחה וישראל תהפוך לאבן שואבת
להשקעות ליהודים. אני רוצה להיות אופטימי ל1נעבור את המלחמה הזאת בשלום
ונמצא את הכיסוי לגרעונות ונצא לצמיחה ולפיתוח. ואתם צריכים לחשוב שלא
לעשות שגיאות שנעשו בעבר, לשבת באיזה מקום, למרות המהומה, ולחשוב מה יהיה
מחר
.

נמשיך בדיון בתקציב משרד התעשיה והמסחר לשנת
1991
בישיבת הוועדה מחר בשעה 10:00" נפתח את
הישיבה בשעה 08:30 עם שר הבריאות ונציגי קופות החולים" בשעה 10:00 כאמור
נמשיך בדיון בתקציב משרד התעשיה והמסחר ונקבל מהשר את המסמך שביקשתי, ולאחר
מכן נשמע את השר והמדען הראשי
-
שינויים בתקציב לשנת 1990

אנו עוברים לנושא הבא:

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 233 של
סגן הממונה על התקציבים, העברה מהרזרבה הכללית לפיתוח שטחים בירושלים
ובמישור אדומים עבור עבודות לפיתוח תשתית תעשייתית- הפניה נדונה בוועדה
"
ביקשנו לשאול מי הגוף המבצע
.

הרשות לפיתוח ירושלים
,

בתקציב לשנת 1991 כל הסכום המוקדש לסעיף זה
הוא 3,5 מליון שקלים
.
מ
.
איתן: זו תוספת. לשנה הבאה הקצינו 3,5 מליון שקלים
.

יש החזר להשקעות אלו
.

. יש טבלת החזרים לפי ערי הפיתוח. בירושלים
עלויות הפיתוח יותר גבוהות
-

אני מציע לאשר פניה זו
.
הצבעה
שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מסי 0233 של סגן
הממונה על התקציבים אושרה

לפנינו פניה מס' 0202 של הממונה על התקציבים
,
בה מבוקש אישור הוועדה להעברת 22,800,000 שקלים
מהרזרבה הכללית לסעיף פיתוח שווקים לייצוא
"

חבר-הכנסת חיים אורון ביקש להמתין ולבדוק
אולי במצב שנוצר נשתנו הדברים" יכול להיות
שלשר התעשיה והמסהר יש דברים דחופים יותר, למשל - אשראי, או ערבויות
"

לא, לא
,

אם אין התנגדות, נראה פניה זו כמאושרת
.
שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 0202 של
המסווה על התקציבים אושרה

הישיבה נעולה
.
הישיבה ננעלה בשעה 13:10
)