(

חברי הוועדה: א. שוחט - היו"ר
א. ויינשטיין - מ"מ היו"ר
ח. אורוך
נ. ארד
צ'. ביטרו
ג. גדות
ג. גל
פ. גרופר
א
.
דייו
י
.
הורביץ
יאיר לוי
א. כץ-עוז
מ.ז. פלדמן
ח. קופמן
ג. שפט
ד. תיכון

השר לקליטת העליה י.ח. פרץ
א. בן-עמי - המשרד לקליטת העליה
גב' א. בן-שטרית - המשרד לקליטת העליה
ע. גדור - המשרד לקליטת העליה
ד. טופז - המשרד לקליטת העליה
א. כהן - המשרד לקליטת העליה
ע. הדר - האוצר
ג. ארבל - הממונה על שוק ההון, האוצר
מ. שגיא - האוצר
.
מ. פרידמן - האוצר

א. דמביץ

א. קרשנר

ח. אלטמן

1. תקציב המשרד לקליטת העליה ל-1991
;
2.
תקנות מילווה המדינה (מיכרזים
) -
תיקון
.
) (
פרוטוקול מסי 361
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי. ח' בשבט התשנ"א. 23.1.1991, שעה 9.00
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב שלישי
)



(
תקציב המשרד לקליטת העלייה ל-1991
היו"ר א. שוחט.- בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת
הכספים
.

האם הדיון יהיה על התקציב? בדירן על התקציב
החוברות מונחות בדרך-כלל על שולחננו
.

החוברות חולקו בישיבה הקודמת לחברי הוועדה
.
אני מבקש למסור לחברים הודעה. מחר יתקיים סיור
משותף של ועדת הכספים, יחד עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה, לתל-אביב
ולרמת-גך למקומות הפיגוע, במטרה משולבת ומשותפת. אני רציתי לקיים את
הסיור בקשר עניין מס-הרכוש. נקיים פגישה עם הדיירים שפונו אחרי הפיצוץ
לכפר המכביה כדי שנעמוד מקרוב על הטיפול של מס-רכוש ונשמע מה הבעיות
שעומדות בפניהם
.
הסיור יתחיל בשעה תשע ורבע מבית-אסיה, ולאחר
מכן ניפגש בביח-דני
- - -

מה עם חברי הכנסת הירושלמים? הם יכולים לצאת
ישר לבית-דני
?

ניפגש אם כך בשעה תשע וחצי בבית-דני, אבל חברים
שרוצים יוכלו להשאיר את הרכב בבית-אסיה ואנחנו
נצא באוטובוס לפגישה בתל-אביב עם צייץ, לאתרי הפגיעות, ונסיים בכפר
המכביה
.
ברצוני להשמיע הערה. חשבתי לקיים היום לפחות
הכרעה בהצבעה בנושא של סל הקליטה, אבל אני לא אעשה זאת גם בגלל ההרכב
של חברי הוועדה, וגם בגלל שאני אשלב את העניין הזה בהצבעות על התקציב
כאשר הנושא יעמוד על הפרק .מבחינתנו בצורה ברורה יותר. אנחנו מדברים
על תקציב שיופעל החל מ-1 באפריל, אני מניח שהוועדה לא תוכל למשוך הכרעה

הכרעה, כוונתי לא להכרעה של הצבעה הצהרתית
כפי שהיתה אלא הצבעה שתיתן ביטוי תקציבי לעניין של הגדלת הסל. זאת
המגמה שאנחנו צריכים לחשוב עליה, כמובן אם יהיה לגביה רוב. אם רוב
החברים יחשבו אחרת אני לא אערער על הרוב בתוך הוועדה
.
בישיבה הקודמת ביקשנו מספר הבהרות בקשר סעיפי
הפעולה של המשרד כפי שהם הופיעו בחוברת
.
על הפרק עומדת פניה של האוצר, ואני לא יודע מה
עמדת המשרד לקליטת העליה לגביה אבל אני לא יכול להימנע שלא לומר אותה
כאן, ומדובר על ביטול הפטור למסים לעולים שמקבלים סל קליטה לרכב
.

עוד פעם לרכב
?

לא עוד פעם-, זאת פעם ראשונה
.

קיבלתי מכתב משר האוצר שאני אקרא אותו באזניכם
(
קורא את המכתב). את המסמך הזה קיבלתי אתמול
אחר-הצהרים. לא נקיים על הנושא הזה עכשיו דיון, אבל אני אשמח לשמוע את
עמדת המשרד שיהיה צריך להיות שותף לדיון כזה על כל המשמעויות שלו
.

צריך להזמין לדיון שנקיים את כל הארגונים
- - -
)



(

אנחנו נזמין לדיון את כל הגורמים הרלוונטיים
.

אתה מתכוון להזמין את כל הארגונים
?

לא את כולם
.
רשות הדיבור לחבר-הכנסת יגאל ויינשטיין
.

האם יש מידע כמה אחוז מעולי רוסיה הם בעלי רשיון
רכב
?

לא נקיים עכשיו דיון על הנושא הזה. זמננו מוגבל
ובזמן המוגבל שעומד לרשותנו אנחנו מבקשים לקבל
תשובות על סעיפי התקציב
.
רשות הדיבור לשר לקליטת העליה
.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת
,
בפגישה שקיימנו עם האוצר אמרנו שאם הוא
יהיה רגיש לא לקצץ בנושאים שאנחנו רואים אותם כרגישים מאד מבחינת
העולים, ניתן יד להצעת הממשלה לפיה עולים מברית-המועצות, שמקבלים סל
קליטה, לא יהנו מפטור
- - -

אבל לא סל קליטה
- - -

אני אומר מה שאמרנו לשר האוצר שאם הוא
יהיה רגיש לנושאים שאנחנו רואים אותם כרגישים
מאד מבחינת העולים, אנחנו נתמוך בהצעה ההיא
.

אני מבקש שנקבל תשובות לשאלות ששאלנו בישיבה
הקודמת. מה פירוט הסעיפים של פעולות המשרד
?

מר טופז יענה על השאלות
.

חילקתי לחברי הוועדה דף המפרט את תקציב המשרד
לקליטת העליה לשנת 1991, על-פי 8 תחומים, ואשר
מסתכם במיליארד, 166 מיליון ו- 217 אלף שקלים
.
התחום הראשון של התקציב מדבר על תחום פעולה כללי
והוא כולל את האדמיניסטרציה של המשרד, הוצאות תיפעול, הוצאות אחזקה
,
הוצאות מיחשוב, שירותים מרכזיים וכוח-אדם, לא כולל את הפריסה החדשה
שהמשרד הגיש ואשר השר ציין בישיבתה הקודמת של הוועדה, בסך 20 מיליון
שקלים לכוח-אדם ופריסה של נקודות מיכון נוספות. אלה, כאמור, לא נכללו
בתקציב הזה, והם מסתכמים ב-25 מיליון שקלים
.
התחום השני מדבר על רוב הסיוע הישיר או העקיף
לעולים החדשים - 303 מיליון שקלים, שמתחלק למספר תחומים: תחום אחד
הוא: שכר, והוא כולל את כל עובדי משרד הקליטה במחוזות, לא במשרד
הראשי
- - -

אמרת שהשכר נכלל בסעיף הראשון
.

לא, השכר של העובדים במשרד הראשי
.
תחום שני הוא שכרם של כל העובדים שמטפלים
בעולים, במחוזות ובסניפים
.
)



(

כמה הוא שיא כוח-האדם
?

שיא כוח האדם של המשרד בסך-הכרל עומד על 378
,
כולל המשרד הראשי. 378 המישרות הן תיקניות
,
פלוס 182 עובדים ארעיים שרובם ככולם עובדי יחידות מחוזיות ועובדי נמל
התעופה בך-גוריון. מדובר על קבלת עולים ועל הכיבוד שנותנים להם בנמל
התעופה. כמו-כך מדובר על ההסעות של העולים מנמל התעופה ליעד הראשוך
שלהם, ועל סיוע ראשוני
- - -

כיבוד והסעות מסתכמים ב- 11 מיליון שקלים
?

כן; 40 שקלים לעולה
.

40 שקלים להסעה ועוד כ-6-7 שקלים לכיבוד
.

היכן האולפנים
?

הם מופיעים בתכנית קליטה ישירה שאני עוד מעט
אתייחס אליה
.
א. כץ-עוז-. מה פירושו של הסיוע הראשוני
?

קרנות שמופעלות באמצעות היחידות המחוזיות
.
יש קרן מנהל מחוז, יש ציוד ראשוני לעולים מארצות
הרווחה, אמנם לא בסכום גדול
- - -

זה מה שאתה קורא: סיוע מיוחד
?

סיוע ראשוני
.

אני מבקש את חברי הוועדה לא לשאול שאלות
כיוון שאם נאפשר למר טופז להסביר לנו את המסמך
שהונח בפנינו, לא נצטרך לשאול כל רגע שאלות. אני מבקש אתכם לאפשר לו
להסביר את כל הסעיפים
.
אני מבקש להביא לתשומת ליבכם שכל מה שמופיע
בסעיף 2 - שירותי קליטה, הוא לא סל קליטה. סל . הקליטה מופיע בסעיף
נפרד. י
/

סיוע ראשוני מורכב מתחום של ציוד וריהוט לעולים
מארצות הרווחה. אלה זכאים לקבל, כהלוואה, תמורת

מיטה, מזרון, סדין, שמיכה ועוד פריטים שעולים אחרים
מקבלים אותם בסל הקליטה
.
השר לקליטת העליה י. ח. פרץ: זאת הלוואה
?

כן
.

בנושא הזה יש מספר תחומים שאחד מהם
הוא סיוע לחיילים בודדים, שמגיעים בלי משפחה
- -

כאשר דיברת על סיוע ראשוני הזכרת בדבריך קרן
מנהל מחוז. מה זה
?
)



(

בסיוע מיוחד יש קרך מנהל מחוד שזאת

קרו

לעולים
נזקקים שגמרו את כל תחומי הסיוע שמגיעים להם
,
והם לא זכאים לקבל יותר שום סיוע. במקרים ספציפיים מתקיים דיון פרטני
לגביהם והם נעזרים מקרן שכל מנהל מחוז יכול להפעיל
.

עד איזה סכום
?

בין 250 ל-300 שקלים
.
במסגרת הסיוע המיוחד אנחנו מפעילים סיוע לחיילים
בודדים שאין להם משפחות, במיוחד כאלה שהגיעו אלינו מארצות הרווחה
- - -

זה נחשב אימוץ
?

הם מקבלים כפל משכורת צבאית
.
התחום הבא כפי שאתם יכולים לראות במסמך שחילקתי
לכם מדבר על סיוע בחינוך, שחל לגביו צמצום רציני. על-פי החלטת הממשלה
הוא לא כולל שני תחומים שעד לפני שנה היו בתוך התקציב. אלה הם שיעורי
-
עזר לילדים עולים שכרגע אינם מתוקצבים
- - -

מלבד השעות שמשרד החינוך והתרבות נותן
?

משרד החינוך והתרבות נותן שעה וחצי לעברית
במיוחד, ואנחנו נתנו עד עכשיו עבור מקצועות

חשבון, תנ"ך ועוד מקצועות בהם עולים חדשים מתקשים
.
כאמור, על-פי החלטת הממשלה, הנושא הזה קוצץ, והוא לא מופיע בתקציב משרד
הקליטה
- - -

קיצץ, או הועבר למשרד החינוך והתרבות
?

קוצץ
.

מה שקיים עכשיו אלו הם אולפני קיץ לילדי עולים
-
השתתפות של המשרד לקליטת העליה יחד עם אולפנים
שמאורגנים על-ידי הרשוי ות המקומיות או משרד החינוך והתרבות. מדובר על
השתתפות פר קפיטה של 40 שקלים לפעולות משלימות
.
הנושא השני הוא השתתפות בהוצאות לימוד. אנחנו
נותנים לכל ילד, במסגרת בית-הספר, סיוע שנחשב היום נמוך במיוחד והוא
עומד על סדר-גודל של 130 שקלים עבור השתתפות בקניית ספרים וכדומה
.
מדובר על עולים לא בקליטה ישירה
.

ההשתתפות הזאת היא חד-פעמית
?

היא ניתנת שנתיים מתוך שלוש שנים. כל הסיוע של
המשרד הוא לשלוש שנים ואנחנו נותנים פעמיים מתוך
שלוש
.

שירותי בריאות לעולים שנחשב נושא
כבד מבחינה תקציבית והוא עומד על 36 מיליון בערך, שרובו ככולו ניתן
עבור ביטוח רפואי ל-6 חודשים ראשונים
- - -

מה קורה בתקופה שהוא ממשיך להיות מובטל
?
)



(

החל מהחודש הרביעי של שהותו של העולה בארץ אנחנו
מתחילים להסביר לו שתוך חודשיים הבלטוח הרפואי
שלך יסתיים וכי יש הסדר מיוחד בין המוסד לביטוח לאומי וקופות-החולים
לפיו העולים או תושבים אחרים משלמים סכום נמוך מאד
.

איך הנושא של קופת-חולים עובד? עולה אומר שהוא
הולך לקופת-חולים ואז משלמים לאותה קופה
?

כאשר עולה חדש מגיע .לנמל התעופה הוא מקבל תעודת
עולה שבתוכה יש תלוש שמופנה לכל קופות החולים
.
הוא מחליט לאיזו קופת-חולים ללכת, הולך עם הפתק שניתך לו, כאמור, לסניף
של קופת החולים שבו הוא בחר, שם הפתק מוחתם, ואחר-כך נעשית התחשבנות
ביך הקופות ובין המשרד
.

כל עולה שמגיע לארץ מבוטח אוטומטית
בקופת-החולים הכללית. בנוסף לכך אנחנו נותנים
לו תלוש לפיו הוא יכול לבחור אחת מבין ארבעת קופות-החולים
.

מה ההתפלגות בנושא הזה
?
השר לקליטת העליה י.ח. פרץ.- אינני יודע
.

מתוך ידיעה של מה שנעשה בשטח אני יכול לספר לכם
שיש מאכרים של קופות-החולים שעומדים במשרדי
הקליטה, וכאשר עולים חדשים באים לשם הם משכנעים אותם לעבור לקופת
-
החולים שאותה הם מייצגים. יש תחרות חופשית, בריאה, בנושא הזה
- - -

היתה. עכשיו הם לא מחכים לעולים כי זה לא
ביזנס בשבילם. קופת-חולים הכללית מתחננת שקופות
אחרות תיקחנה את העולים ממנה. התשלומים מול ההוצאות מדברים על ביזנס
גרוע מאד
.

האוכלוסיה היא תחת הממוצע
.

י רוב הסכום שאתם רואים משולם עבור ביטוח רפואי
ל-6 חודשים. העולים היחידים שזכאים לביטוח
רפואי של 6 חודשים נוספים הם עולי אתיופיה
.

מה הסכום שמשולם
?

600 שקלים ל-6 חודשים, למשפחה. לא חשוב גודל
המשפחה
.

מה התשלום לקופות-החולים האחרות
?

עוד -257
.

מדוע
?

אני לא רוצה שתקבלו הרגשה שאיננו מספרים
לכם הכל
.

זה לא שייך לעניין של הרגשה. אני מבקש לדעת
מדוע לקופות-החולים האחרות אתם משלמים מחיר אחר
?
)



(

קופת-חרלים הכללית מקבלת 670 שקלים, ואילו
קופות-החולים האחרות מקבלות 950 שקלים. ברגע
שהעולה מגיע ארצה הוא רשום בקופת-החולים הכללית, גם אם הוא לא יודע על
-
כך, והיא מקבלת עבורו את התשלום. לגבי קופות-חולים אחרות, כאשר עולה
חדש נרשם אליהן, עד שהן מקבלות את החשבון עובר פרק זמן ונוצר פער
.

העניין הזה הוא על דעת קופת-חולים הכללית
?

כן
.

עד היום הנושא הזה הוסדר על דעת קופת-חולים
הכללית
.

אני לא מבין את העניין הזה
.

עולה חדש מבוטח בקופת-חרלים כללית
- - -

בלי שהוא יודע על-כך
.

אם תוך מספר חודשים הוא רוצה לעבור לקופת-חולים
אחרת, הכסף מועבר לקופה
- - -

פלוס עוד כמעט 200 שקל. מדוע
?

עולה חדש מבוטח 6 חודשים. הוא לא מבוטח מעבר
ל-6 חודשים
.

אם, לדוגמה, עולה חדש מגיע לקופת-חולים כללית
,
ואחרי חודש הוא פונה לקופה אחרת, הקופה השניה
תקבל 870 שקלים ותשרת אותו רק 5 חודשים
?

כן
.

מדוע
?

יש אפשרות אחרת; אותו עולה יהיה חבר שבועיים
בקופת-חולים הכללית
- - -

אז היא לא תקבל כלום. ברגע שהוא עבר
- - -

אבל היא שרתה אותו שבועיים
- - -

היא לא שרתה אותו. הוא, פורמאלית, מבוטח בקופת
-
חולים כללית. אם, לדוגמה, תקרה לו תאונה בדרך
מנמל-התעופה למקום היעד שלו, הוא מבוטח.מבחינה בריאותית. אם הוא לא
נזקק לשירות של הקופה והוא בכלל לא יודע שהוא מבוטח, הוא צריך בכל זאת
לבחור לעצמו קופת-חולים, קרובים או חברים ממליצים לו על קופה קרובה
למקום מגוריו, ואז אותה קופה שהוא בחר בה מקבלת את התשלום. קופת-חולים
הכללית לא תקבל כלום, כיוון שהנושא הזה מקוזז אוטומטית מאחורי גבה
בחשבונות
.

נניח שעולה חדש, במשך חצי שנה, לא פנה לאף
קופת-חולים
- - -

קופת-חולים הכללית תקבל עבורו את התשלום
.
)



(

אם הוא נזקק לשירותי הקופה, האם הוא צריך להרשם
מחדש בקופת-החולים הכללית
?

לא. ברגע שהוא פנה לקופת-חולים הכללית, הוא כבר
מנוי על חבריה. אם הוא לא הלך - הוא גם חבר בה
.

אם העולים לא קיבלו טיפול, הם חברים בקופת
-
החולים באופן אטוטמטי. אם הם כן קיבלו טיפול
,
הם הופכים להיות קליינטים באותה קופת-חולים בה הם קיבלו את הטיפול
.
כל אלה שאינם מצהירים שהם לא חברים בקלפת-חולים
הכללית או שאינם יודעים שהם חברים בה, או שקיבלו טיפול, - נחשבים
,
אוטומטית, חברים בקופת-חולים הכללית. קופת-חולים מרוויחה
- - -

אני לא הייתי 20 שנה בקופת-תולים אבל אני משלם
ביטוח. לא משנה אם אני מקבל שירות או לא
.

אם, לדוגמה, אני משלם ביטוח רכב, ושנה שלמה לא
קרה לי שום דבר, אני אבקש לקבל חזרה את דמי
הביטוח
?

זה לא אותו דבר
.

מדוע זה לא אותו דבר
?

כל קופות-החולים נאבקים על קליינטים
- - -

שמענו זה עתה שהמצב בדיוק הפוך
.

האנשים היותר צעירים עוברים לקופת-חולים אחרת
ואלה שרשומים אוטומטית, נשארים בקופת-חולים
הכללית
.

בית-החולים בבאר-שבע סתום היום בעולים חדשים
בני 60 ומעלה. אתם לא יודעים מה קורה בשטח
.

שלשום ישבו אצלי ארבעה נציגים של כל
קופות-החולים בארץ, ונציג קופת-חולים הכללית אמר
לנציגים האחרים שהוא מוכן לתת להם, באהבה, את כל הזכויות המוקנות לו
כדי שהם יטפלו בנושא הזה
.
מה שקורה בשטח הוא שהחזקים עוזבים את קופת-חולים
הכללית ופונים לקופות-החולים הקטנות יותר, והחלשים נשארים בקופת-חולים
הכללית
.

אני שוב חוזר על שאלתי: מדוע קופת-חולים הכללית
מקבלת 600 ומשהו שקלים, וקופות-החולים האחרות
מקבלות 800 ומשהו שקלים
?

בגלל מספר סיבות שאני אמנה אותן; 1. קיימת
בעיה של פיגור בתשלומים; 2. יש עולים שלא
מגיעים לכלל טיפול אבל אוטומטית קופת-חולים הכללית מקבלת עבורם
- - -

חבר-הכנסת צ'רלי ביטון, אני מבקש אותך לא להפריע
למר גדור באמצע דבריו
.
)



(

כאשר עולה חדש מגיע ארצה הוא מקבל פתק בו
רשומים ארבעת קופות-החולים והוא יכול לבחור אחת
מביניהן, הוא בכלל לא יודע שהוא מבוטח בקופת-חולים. הוא יכול לא
להגיע לאף קופת-חולים אם הוא לא נזקק לה, אבל אוטומטית קופת-חולים
הכללית מקבלת עבורו תשלום בעד חצי שנה. אם הוא צריך לקבל טיפול, הוא
ניגש לקופת-חולים, וזכותו להרשם לאיזו קופת-חולים שהוא רוצה. ברגע
שהוא פנה לקופת-חולים, אותה קופת-חולים תקבל עבורו את כל התשלום עבור
חצי השנה. הגיוני שאם הוא ניגש לקופת-חולים, סימן שהוא נזקק
לשירותיה, זאת אומרת שיש לה עליו הוצאות. אם הוא לא ניגש לקופת-חולים
,
אוטומטית קופת-חולים הכללית קיבלה בשבילו את התשלום. לכן יש הצדקה לכך
שעבור אחוז מסויים היא נהנית גם אם היא לא משקיעה בעולה כלום
.

קופת-חולים הכללית מסכימה לסידור הזה
?

הוא היה מוסכם עליה
.
השר לקליטת העליה י .ח. פרץ-. העובדה שארבעת נציגי קופות-החולים
הסכימו להסדר הזה מראה שאף אחד לא יוצא ניפסד
.

מר טופז, אני מבקש אותך להמשיך בהסבריך
.

תכנית פנסיה היא תכנית סגורה שכרגע משרד הקליטה
רק משלם עבורה והיא מופעלת עבור עולים מארצות
המצוקה שהגיעו לישראל עד שנת 1980. תכנית תג"ם מופעלת באמצעות מבטחים
,
ומשרד הקליטה משלם את ההפרש בין ההפרשות של אותם העולים ובין גובה
הפנסיה
- - -

הנושא הזה לא מופעל לגבי עולים שמגיעים עכשיו
ארצה
?

לא. כפי שאמרתי לפני דקה, הנושא הזה הופעל
רק לגבי עולים שהגיעו ארצה עד שנת 1980. התכנית
הזאת סגורה. היא כוללת כ-4500 עולים. כל חודש אנשים פורשים מהעבודה
ומקבלים את הכסף
.

מדובר על קיצבאות? או על מצב שלקראת פנסיה
?

זאת תכנית סגורה ישנה
.

אלה הן קיצבאות פנסיה לעולים שאינם זכאים לקבל
פנסיה בארץ והם עבדו פחות מ-10 שנים
.
התחום הבא כפי שאתם רואים על-גבי המסמך שהונח
בפניכם מדבר על קידום העסקה בסקטור הציבורי. בתחום הזה התקציב נשאר
כפי שהוא היה ב-1 באפריל
- - -

מה זה
?

רכישה של מקומות עבודה בסקטור הציבורי של
אקדמאים, במשרדי ממשלה ובמוסדות ציבור. המוסד
מתחייב לקלוט את העולה
- - -

אתם משלמים
- - -

זה נושא שקיים כבר 10 שנים
.
)



(

אם יש אקדמאי, ומשרד מסויים מעוניין לקבל אותו
לעבודה, אנחנו משלמים את משכורתו במשך שנה
,
ואותו משרד ממשלתי מתחייב לקלוט את אותו האקדמאי, בתקן, אחרי אותה
תקופה. אנחנו, כאמור, משלמים עבור שנה
.

אני מבין שהנושא הזה עובד עבור יחידי-סגולה
.
האם הוא תופס לגבי כל העולים
?

כרגע התחום הדה מוגבל לתחום הכספי כפי שהוא
מצויין כאן
.

איך הנושא הזה עובד? על-פי תור
?

לפני 5-6 שנים הגיע לארץ, לערד, מהנדס עולה
ובמועצה המקומית לא היה עבורו תקן אבל היא
החליטה שאם תהיה השתתפות המשרד, והמועצה תתחייב שהיא תעסיק אותו, היא
תקבל השתתפות של שנה או שנה וחצי, האיש יקלט בעבודה, ואחר-כך הוא ישובץ
בתקן
.

מה קורה אם מגיע לארץ עולה שמקצועו מנקה חלונות
?

התחום הזה נועד עבור אקדמאים עולים בסקטור
הציבורי. יש התייחסות בקשר העניין הזה גם
לסקטור הפרטי. מכל מקום התחום הזה בנוי אך ורק על-פי הערכה של מה שהיה
קיים ב-1 באפריל 1990, זאת אומרת כ-40 אלף עולים. התחום הזה, של
קידום העסקה, היה אחד התחומים שלא הוגדר בהתאם לגודל העליה
.

האם מדובר על סכומים שיש לגביהם התחייבויות
?

על רוב הסכומים יש כבר התחייבויות של השנה
.

בתקציבים של משרדים אחרים מופיעים למטרות האלה
סכומי כסף
- - -

התשובה איננה רלוונטית לשאלה כיוון ששאלת אם
הכסף משועבד להתחייבויות אחרות והתשובה שקיבלנו

כן. השנה אפשר ליצור התחייבויות חדשות לגבי
התקציב של השנה הבאה
.

אם בשנה הבאה יהיה אותו סכום
.

אני מציע להם ליצור את ההתחייבויות האלה
.

כמה שנים הסכום הזה כבר קבוע
?

הסכום הזה קבוע רק שנה כיוון שלפני שנה היתה
החלטה של האוצר לא להגדיל את קידום ההעסקה
בסקטור הציבורי. התקציב היה בנוי על 40 אלף עולים ורוב התחומים של
המשרד גדלו בהתאם מספר העולים, אבל זה אחד התחומים שנשאר באותו סכום
.
כפי שאתם רואים במסמך שהונח על שולחנכם, מדובר על 11 מיליון שקלים
.
התחום הבא מדבר על דמי קים, השלמת הכנסה
,
וקורסי הסבה לרופאים וכוי. זאת אומרת שאותו מנקה חלונות שעליו דיבר
חבר-הכנסת ביטון, שנכנס למקום עבודה, זכאי לקבל השתתפות בשכרו במשך
תקופה מוגבלת. גם לגבי הנושא הזה אנחנו מוגבלים
- - -
)



(

עד

איזה שיעור
?

רוב הכסף נכנס לתקציב משרד העבודה והרווחה ולא
לתקציב המשרד לקליטת העליה. לשאלתו של חבר
-
הכנסת ביטון אני משיב כי מדובר כרגע על 6 חודשים

לפי -507 משכר המינימום
במשק, זאת אומרת כ-500 שקלים לחודש
.

מתוך ה-160 מיליון, כמה הם דמי קיום? כמה אתם
משלמים עבור המובטלים
?

זאת חצי השנה השניה שאנחנו אחראים. לה
.

מתוך ה-160 מיליון כמה הוא המרכיב הזה
?

בין 90 ל-100 מיליון
.

הם כאילו דמי אבטלה
.

אני מבקש לדעת בקשר קורסי הסבה, האם העולה מקבל
את ההשתתפות
- - -

אלה הם דמי קיום בזמן הקורס
.

נניח שעולה חדש הוא רופא והוא עובר קורס הסבה
כדי להיות הנדסאי. האם נותנים לו את ההשתתפות
הזאת כאשר הוא משיג עבודה בתור הנדסאי
?

יש תחומים שלגביהם במוסדות המוסמכים, משרד
העבודה והרווחה ומשרד התעשיה והמסחר, מעריכים
שיהיה צפוי ביקוש מסויים, ואנחנו מנסים להתאים בעלי מקצועות שאין להם
שימוש במקצועותיהם
- - -

על אילו קורסים אתה מדבר
?

למשל, להפוך רופאים לפיזיוטרפיסטים, כאשר
לפיזיוטרפיסטים יש ביקוש
.

האם אותו דבר אתם מיישמים לגבי מערכת הבניין
?

לא
.

הביצוע נעשה על-ידי משרד העבודה והרווחה
.
האם הכסף מועבר לסעיף הזה
?

לא. התקציב לנושא הזה של קורסים לעובדי בניין
,
גדול פי כמה מהסעיף הזה
.
השר לקליטת העליה י.ח. פרץ-. האוצר הוציא מידינו את התקציב הזה
והעביר אותו למשרד העבודה והרווחה. הוא השאיר
אצלנו רק את הסכום שהוקצב לעלייתם של 40 אלף עולים. כאשר העליה גדלה
,
הוא הקציב את הסכום הזה למשרד העבודה והרווחה. הדבר הזה נעשה בצורה
שרירותית, לא על דעתנו ולא בהסכמתנו
.

בעניין קורסי ההסבה האם לחברי הוועדה יש
עוד שאלות
?
)



(

אולי המשרד לקללטת העליה איננו הכתובת, אבל אני
מבקש לדעת האם אפשר לקבל סיכום היכן הכספים
שעיקר מטרתם עידוד התעסוקה, מפוזרים? אני מבקש לקבל תמונה כוללת על
הנושא הזה
.

השאלה שלך צריכה להיות מופנית לאוצר
.

אפשר לשלוח מכתב לאגף התקציבים כדי שהוא ישלח
לנו את הסיכום
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת צ'רלי ביטון
.

אני יודע שמשרד העבודה והרווחה מקיים הרבה מאד
קורסי-הסבה. כיוון שכך אני מבקש לדעת: 1. האם
יש קורסים נפרדים של המשרד לקליטת העלייה, או שהמשרד משתלב בקורסי-ההסבה
של משרד העבודה והרווחה? 2. משרד העבודה והרווחה משלם לכל מי שלוקח
חלק בקורסים האלה או משתתף בהם שכר שהוא קרוב מאד לשכר המינימום. האם
לעולים אתם משלמים בנפרד
?

הקורסים בנושאי התעסוקה נעשו בדרך-כלל
בשיתוף-פעולה עם משרד העבודה והרווחה
.

אלה קורסים שלכם שנעשים בשיתוף
- - -

אלה קורסים שלנו שנעשים גם בשיתוף עם
משרד העבודה והרווחה וגם עם משרד הבריאות
.
קורסים שעשינו להסבת רופאים, לדוגמה, היו בתיאום עם משרד הבריאות
.

אני מדבר על קורסי-הסבה אחרים כמו: נגרות
,
ספרות, בניין
- - -

בשנה שעברה המשרד לקליטת העליה ריכז כמעט את כל
הקורסים להסבה ולהכשרה מקצועית לעולים. כאשר
היה צריך להיות פיקוח של משרד העבודה והרווחה, עשינו זאת בשיתוף עם
משרד העבודה והרווחה. כאשר היה מדובר על רופאים, עשינו זאת בתיאום עם
משרד הבריאות. הכשרת מורים, לדוגמה, היתה טעונה תיאום עם משרד החינוך
והתרבות. למיומנות, המקצועיות ולנסיון שהמשרד לקליטת העליה צבר במשך
שנים, היה ערך רב
.

זאת אומרת שאתם האחראים הישירים
- - -

היינו אחראים. ידענו בדיוק מה קורה עם העולים
.
אם, לדוגמה, עולה היה עורך-דין בברית-המועצות
והוא לא מתאים להיות עורך-דין במדינת-ישראל, המשרד לקליטת העליה
,
בתיאום עם גורמים אחרים, מצא לו הכשרה מתאימה כדי שהוא יוכל למצוא
תעסוקה מתאימה
.
לצערי השנה התקבלה החלטה שהמשרד לקליטת העליה לא
יעסוק בנושא הזה. לקחו חלק מהתקציב שלנו, העבירו אותו למקומות אחרים
והיום אנחנו משתדלים להיות מתווכים טובים כיוון שאנחנו נחשבים נציגיהם
של העולים. מכל מקום אנחנו עושים את הפעולה הזאת תוך כדי קשיים רבים
.

המשרד לקליטת העליה צריך לשלוח לכל ראש רשות
הודעה למה זכאי כל עולה, מה האפשרויות
- - -
)



(

חבר-הכנסת דיין, נכנסת ברגע זה לחדר ואני רוצנה
להביא לידיעתך כי אנחנו נמצאים כרגע באמצע שמיעת
הסברים לסעיפי התקציב, ולא מקיימים עכשיו דיון כללי. נשאלה שאלת-הבהרה
ואנחנו קיבלנו עליה תשובה בדיוק ברגע שנכנסת לחדר
.

מענקים לאמנים: אנחנו נותנים לאמנים מענקים
לרכישת כלים לעבודתם
.

הסעיף הזה מדבר על סכום של כ-4
מיליון שקלים שניתך עבור סיוע ותעסוקה לעולים עצמאיים. זאת תכנית חדשה
של עידוד יזמים קטנים שאושרה השנה ואנחנו מתחילים להפעיל אותה יחד עם
משרד התעשיה והמסחר ומשרד העבודה והרווחה
- - -

מה זה בדיוק
?

לספק שבא מברית-המועצות, לדוגמה, ורוצה לפתוח
מספרה, צריך לעזור לרכוש את הכלים, או סנדלר
- -

אתה מדבר על מענק או על הלוואה
?
ד. טופז; הלוואה
.

הלוואה חוזרת? באילו תנאים
?

הסכום שמופיע בתקציב המשרד לקליטת העליה, כ-3
מיליון שקלים, מיועד לשירותים שמופעלים כדי
לסייע לעולים לקבל את ההלוואות האלה. ההלוואות הך בנקאיות והן ניתנות
באמצעות משרד התעשיה והמסחר. אנחנו רק נותנים את שירותי המידע לעולים
ומאפשרים להם את הפעלת הנושא. אין בסעיף הזה כסף להלוואות ממשיות
.
אני עובר לסעיף 3 - מינהל הסטודנטים. בנושא הזה
אנחנו נמצאים תחת מיגבלה של סכום כספי. על-פי החלטת הממשלה נקבע
שתקציב מינהל הסטודנטים יהיה 26 מיליון שקלים, שנתי, וה-9 חודשים אלה
הם ה- 22 מיליון שקלים
.

על כמה סטודנטים מדובר
?

השנה היה מדובר על טיפול בכ-7500 סטודנטים
- - -

על איזה סוג עזרה מדובר
?

שכר-לימוד לסטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות
להשכלה גבוהה
.

גם מארצות הרווחה וגם מארצות המצוקה
?

כן, על-פי החלטת הממשלה, וכך זה מבוצע כרגע
.

כמה כסף הסוכנות היהודית נותנת לנושא הזה
?

50%

התקציב כולו הוא ל-7500 סטודנטים או ל-15 אלף
?
השר לקליטת העליה י.ח. פרץ ל-7500 סטודנטים
.
)



(
ד. טופז השנה כבר. היו 7500 סטודנטים, ובשנה הבאה היו
צריכים להיות לפי הרישום שלנו
- - -

השאלה היא מה הם ה-50%? -50% על זה? או 100%
על זה
?

עד היום לא היתה קיימת שום התחייבות
.

מה הסעיף הזה כולל? גם מיכללות, גם סמינרים
וגם ישיבות
?

לא כולל ישיבות, אלא את המוסדות להשכלה גבוהה:

אוניברסיטאות, בתי-ספר טכנולוגיים
- - -

כהלוואה או כמענק
?

מענק
.

מדוע מענק
?

רשות הדיבור לנציג האוצר
.

הנושא הזה מיועד לסדר-גודל של כ-60 מוסדות
וכמעט כל מוסד שהוא על-תיכוני
- - -

מדוע הסעיף הזה לא כולל ישיבות
?

עד היום סטודנט יכול היה לקבל 4 שנות סיוע
.
לא היתה לגביו כל מיגבלה. אנחנו הצענו, במסגרת
ההצעות לתקציב 1991, לשנות את התפיסה הזאת ולחשוב האם אפשר לתת לו
שנה, שנה וחצי ואולי רק שנתיים? אולי להביא אותו למצב של מכינה פלוס
שנה ראשונה
?

מדוע צריך להרגיל אנשים כאלה לקבל מענק
?

במסגרת החלטת הממשלה הפכנו את העניין הזה, החל
משנת 1991, להלוואה עומדת
.

זה רק שכר-לימוד? הכסף עובר ישירות למוסדות
?

כן
.

. 7000 שקלים לכל אחד נחשב הרבה כסף
.

מדובר על מעונות פלוס שכר-לימוד
.

ללא הנחות
.

על אילו הנחות אתה מדבר? שכר-הלימוד עומד על
סדר-גודל של 4 אלפים שקלים
- - -

מדובר על שכר לימוד פלוס מעונות ואולי עוד משהו
.
)



(

הסוכנות היהודית טרם החליטה אם היא נותנת את
הסכום שהיא הקציבה לנושא הזה.השנה. אני לא רוצה
לייצג לצורך הישיבה הזאת את הסוכנות היהודית רק לומר שהיא טרם החליטה
לגבי העניין הזה. יש לה השנה לבטים גדולים בקשר אליו

היו"ר א. שוחט: תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יאיר לוי
.

מגיעים מארצות הרווחה בחורי-ישיבה שנכנסים
ללמוד בישיבות פנימייתיות. מדוע לא מממנים אותם
מהסעיף הזה
?

אני מציע שנחבר את השאלה הזאת לדיון שבו נדבר
על העברת 250 שקלים לכל תלמיד באוניברסיטאות
.

אותם 250 שקלים מסכנים שנותנים לבחורי הישיבה
מהווים טיפה בים לעומת מה שמגיע להם
.
אני מבקש לשאול את כבוד השר האם אנחנו צריכים

למען בחורי הישיבות כדי שגם הם יקבלו את אותו מענק? אני מבין
כ , -הכנסת אורון שמדובר על השתתפות בעלות שכר-הלימוד. הרי יש גם שכר
-
לימוד, לא פחות גבוה, בישיבות. מה קורה עם האברכים
?

ההערה שלך נכונה. בני-ישיבות עולים
ותיירים נחשבים מקופחים מאד לעומת הסטודנטים
העולים או התיירים שנמצאים בארץ. קיים קיפוח גדול מאד, שניסיתי ליישר
אותו, אבל לצערי לא הצלחתי
.

חבר-הכנסת יאיר לוי, תבקש מהסיעה שלך לסייע
בנושא הזה
.

אני לא סבור שזכויות צריך לדרוש בהסכמים
קואליציוניים. לאחינו הרוסים נותנים זכויות
בעין יפה וביד רחבה
- - -

מדובר על עולים מארצות הרווחה במקרה הזה
.
מכל מקום אני חוזר על הצעתי ומציע לך להעלותה
בהנהלת סיעת ש"ס
.

אם עולה חדש הולך ללמוד בישיבה,' צריך להתייחס
אליו כמו אל סטודנט. ישיבה לצורך הנושא הזה
צריכה להחשב מוסד להשכלה גבוהה. לימוד בישיבה לא פחות חשוב מאשר לימוד
מדעי הרוח
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת כץ-עוז
.

מינהל הסטודנטים נחשב נושא שנמשך הרבה מאד שנים
.
אני מבקש לדעת מה ההגיון הכללי
- - -

אני מצטער מאד, הייתי באמצע דברי
.

אני מבקש אתכם להרגע ואני אסביר לכם מה יהיה
סדר הדיון. אנחנו מקבלים עכשיו אינפורמציה
לסעיפים של התקציב, חברים ישאלו שאלות הבהרה לגבי אותו סעיף שעליו
)



(
נדרן, והתשובות לגבי כל הסעיפים תינתנה בסוף הישיבה. עכשיו אנחנו
עוסקים בסעיף הדן במינהל הסטודנטים וחברי הוועדה יוכלו לשאול שאלות או
להעיר הערות רק לגבי הסעיף הזה
.

עולה חדש מברית-המועצות שסיים בית-ספר תיכון
ורוצה להמשיך ללמוד מקבל אולפן עברית, אחר-כך
השלמה, אחר-כך הוא מצטרף למינהל הסטודנטים, חי במסגרת הזאת 3 שנים
,
ומקבל שכר-לימוד
.
ההגיון שלי לא עושה הבחנה בין מי שרוצה להיות
אינג'ינר ודייר וביין מי שרוצה להיות פועל בקטיף. אני לא רואה שום סיבה
שבעולם, זאת דעתי, שמי שרוצה להיות סטודנט צריך לקבל בכלל איזושהי הטבה
מהמדינה. אני מעדיף לקחת את הסכום הזה, להוסיף אותו לסל הקליטה
הכללי ולהעלות לכל משפחה במדינה עוד 10 שקלים לשכר לימוד
- - -

יש כאן עוד מספר סעיפים שאפשר לצרף למה שאתה
אומר
.
א. בעבר התפיסה הזאת היתה נכונה, אבל היום - לא
.
צריך לבטל את מינהל הסטודנטים. בשביל מה צריך
את הסעיף הזה? מדוע 7500 איש מתוך 200 אלף צריכים לקבל מהמדינה ערד
כסף? כולנו עושים מאמץ גדול מאד בכל מה שקשור לקליטת העליה. האם
המדינה יכולה לקחת עכשיו על עצמה להכשיר את כל העולים ללמוד מקצוע
?
אני מציע לבטל את הסעיף של מינהל הסטודנטים
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים אורון
.

אני לא יודע מה האחוז של מינהל הסטודנטים שמקיף
סטודנטים מארצות הרווחה, נושא שהיווה כלי
לעלייתם לארץ
- - -

לא צריך להיות שום דבר לטובת עולה שמגיע לארץ
מארצות הרווחה
.

אני מבקש לדעת מה הפרופורציה של העולים
?
מה ההרכב של הנהנים במינהל הסטודנטים? הכלי הזה
נוצר, בעיקרו, לעידוד העליה
.

אני תומך בדעתו של חבר-הכנסת כץ-עוז
.
אילו הנושא הזה היה תלוי בי כי אז הייתי גומר עם
הסיפור הזה ומעביר את הכסף לסל הקליטה
.
נעבור לסעיף 4 - קליטה חברתית
.

היתה הצעה רצינית לגבי הסעיף הקודם; מינהל
הסטודנטים. מה מחליטים לגביו? האם יש החלטת
ועדה
?

אני מבקש להפסיק את סערת-הרוחות בישיבה
.
הסברתי שחברי הוועדה ישאלו שאלות, יביעו את
עמדותיהם, ורק לאחר מכן נקבל תשובות על כל השאלות וההערות
.
אנחנו עוברים לסעיף הבא - קליטה חברתית
.
)



(

זה אחד התחומים שהמשרד לקליטת העליה ערשה לגביר
רבות, כאשר מדובר על סכום קטן בירתר. בהצעת
התקציב שלנו ביקשנו לקבל סכום הרבה יותר גדול
- - -

מה הסעיף הזה כולל
?

פעולות, הפעלת רכזים ומתנדבים, סמינרים להכרת
הארץ, סמינרים להכרת המדינה, סופי-שבוע לערלים
,
סיררים
- - -

אילו מן קשקושים הם אלה? אמא שלי הגיעה ארצה
לפני 43 שנה ואף אחד לא הכיר לה את הארץ
.

האם יש למישהו מחברי הוועדה שאלות לגבי
הסעיף של קליטה חברתית
?

זה סעיף מטומטם. אמרתי כבר שאמא שלי הגיעת לארץ
לפני 43 שנה ואף אחד לא טרח להכיר לה את הארץ
.

מה המשמעות של סופי-שבוע? אני מבקש לקבל
.
בסוף הישיבה תשובה על השאלה הזאת
.
האם יש לחברי הוועדה עוד שאלות לסעיף הזה
?

כמה רכזים יש במסגרת הזאת? האם שכרם נכלל
בסעיף הזה או שהוא נכלל בסעיף השכר שמופיע
למעלה
?

אנחנו ערבדים לסעיף 5 - תכנית קליטה ישירה
.

, הנרשא הזה כרלל מענק מכס, שכר-לימרד ארלפנים
- -

גם את סל הקליטה
?

כן
.

מדובר כאך על סכום בסדר-גודל של 730 מיליון שקל
.
על כמה אנשים מדובר? האם הנושא הזה עובד על-פי
ראשי בתי-אב? או לפי אנשים
?

לגבי ישיבות ביקשנו לא לחבר את הנושא של הטבת
מכס עם סל הקליטה כיררך שזה היה סידרר מירחד
.

כאשר ערלים באים מארצרת הרררחה יש להם זכרת להעביר חשברנות בנק מסניף
בנק לאומי בניו-יורק לסניף בנק לאומי בתל-אביב, למשוך את הכסף, ואין
עליו לא עמלה, לא הרצאה ולא מכס. כאשר ערלה מגיע מברית-המרעצרת רהרא
מביא אתו 4 פסנתרים, על הפסנתר הראשון הוא לא משלם מכס, אבל על האחרים
כך. זה הרי רכושו, בדיוק כמר הכסף שהעולה האחר העביר מהבנק בניו-יורק
.
מדוע לוקחים ממנו כסף? מדוע המדינה לוקחת, מרכוש של עולים שמגיעים
מארצות המצוקה, שאיך להם אפשרות להעביר הוך, עמלות
?

השאלה הזאת צריכה להיות מופנית לאוצר
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יגאל הורביץ
.
)



(

ביקשנו לדעת על האולפנים בנפרד, לא בתוך הסל
כולו. איך הנושא הזה

מתחלק? איך פועלים סעיפי
ההוצאה
?

220 שקלים
?

איך העניין הזה בנוי? מה הוא אומר? מה שכר
-
הדירה? מה שכר המורים? איך הנושא הזה מתחלק
?

נעבור לסעיף 6 - קליטת מדענים
.

זאת תכנית שקיימת מזה מספר שנים במשרד. בשנה
האחרונה
- - -

כללת אותם כבר ב-4 סעיפים לפחות; מה קורה כאך
?

לא מדובר על אקדמאים אלא על מדענים-עולים בעלי
רקורד מיוחד. בתקציב של השנה יש שתי מגמות
חשובות בתחום הזה-, 1. להפוך את הסיוע, במקום שכר כמו שהוא קיים היום
,
למילגות; 2. לנסות להגדיל את מספר המדענים שנכנסים למו"פ בתעשיה, ולא
למוסדות להשכלה גבוהה
.

זאת היחידה של שמואל אדלר
?

כן
.

כל הסיפור הזה עומד לרשותו
?

לא. חלק מהסכום מוקפא על-ידי האוצר ברזרבה
פנימית
.

מדוע
?

מגיעים לכאן מדענים שקרובים לקבל פרס נובל
.
כל מדען כזה שאנחנו קולטים מהווה נכס אדיר לכן
צריך להבין את ההוצאה שיש לגביו
.
רשות הדיבור לחבר-הכנסת גרשון שפט
.

משרד המדע נמצא כבר הרבה זמן במגעים עם האוצר
במטרה לקבל סכומים נוספים לקליטת המדענים-עולים
חדשים שמבחינה מדעית הם מבוקשים במקומות יוקרתיים בעולם. רק אתמול
נודע לי שלא רק שמופעלים על המדענים האלה לחצים אלא הם מקבלים הצעות
מפתות ביותר. עד כמה שאני יודע עד לרגע זה הנושא הזה טרם סודר עם
האוצר ולא התקבל עבורו תקציב נוסף. כיוון שכך אני מבקש לדעת מה קורה
לגבי ו
?

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יאיר לוי
.

בקשר מילגות אני מבקש לדעת באיזו צורה מילגה
מתבצעת? אתם מעבירים אותה ישירות למדען או
מעבירים אותה לרשות
?
האם אין חפיפה או הקש בין אותם אנשים, במסגרת
אחרת, כמו, לדוגמה, מינהל הסטורנטים
?

רשות הדיבור לחבר-הכנסת צירלי ביטון
.
)



(

1. שמענו ובמשרד המדע יש תקציב לנושא הזה
,
וכבוד השר נאבק כדי להגדיל אותו
- - -

איך תקציב
.

יש תקציב לנושא המדענים-עולים, ורוצים להגדיל
אותו. כיוון שכך אני מבקש לדעת היכן שני
התקציבים האלה משתלבים? האם המדענים-עולים האלה כל-כך קרובים לקבל פרס
נובל עד כדי כך שחברי הוועדה לא שמעו עליהם? איזה מדען קיבלנו בסדר
-
גודל כזה
?

יש במכון ויצמן קליטה גדולה של מדענים ברמות
עולמיות
- - -

אז יעבירו אותם למכון ויצמן
.

מכון ויצמן לא מוכן לקבל אנשים בלי שהוא מקבל
מימון עבורם
.

נעבור לסעיף הבא - רזרבה להתייקרויות
.

זאת הרזרבה שנקבעה על-ידי האוצר לפי איזשהו
אחוז. הסכום שמצויין במסמך שלפניכם נקבע על
-
ידי אגף התקציבים במשרד האוצר כאחוז מסויים מכל הסעיפים שדיברנו עליהם
קודם
.
סעיף 8 - מענקים מיוחדים, הוא סעיף שנקבע על-ידי
ועדת הכספים של הכנסת
, - - -

מה הם המענקים המיוחדים
?

אני מציע שנציג האוצר יתן את התשובה על שאלתו
של ממלא-מקום היושב-ראש
.

זה סכום שהוגדר על-ידי ועדת הכספים על מה
שהיה פעם-. יחודיים, והוכנס לתקציב
.

כל היחודיים
?

היחודיים שהיו מתוקצבים בשנה קודמת כיחודיים
,
בתקציב הקליטה, נכנסו השנה לתקציב
.

האם יש לחברי הוועדה שאלות נוספות לסעיף
הזה
?

בספר, הנושא הזה מופיע תחת השם: מת"ן
.

בספר הוא לא מופיע תחת השם: מת"ן
.
השר לקליטת העליה י.ח. פרץ-. באיזה סכום
?

4 מיליון, ו-98 אלף
.
)



(
יאיר לוי .. למרות שסוכם על העניין הזה עם ראש-הממשלה, עם
שר האוצר ועם כל הגורמים הרלוונטיים, העניין לא
סודר. לא צריך להוציא את הנושא הדה משמו: מתייך (מפעלים תורניים
).
אותו סכום מופיע בתקציב הקודם
- - -

שינו את השם ל: מענקים מיוחדים
?

אני לא מבין מדוע עשו זאת
.

לגבי כל הסכומים, האם מדובר על 9 חודשים
?

כן
.

זאת אומרת שצריך להוסיף להם עוד רבע
.

צריך להוסיף להם עוד 3 חודשים
.

העולים מגיעים עם מזוודות, בלי מיטות
וחפצים כגון אלה ובקשר העניין הזה התפתחו
מחסנים שפועלים בהיקפים גדולים. האם יש ביטוי תקציבי לסיוע כלשהו
למחסנים האלה? איך הנושא הזה בא לידי ביטוי? איך פותרים את הבעיה
הזאת
?

הנושא הזה מופעל על-ידי מתנדבים
.

רשות הדיבור לכבוד השר שישיב על השאלות
שנשאלו על-ידי חברי הוועדה
.

ראשית אני אשיב לשאלתם של חברי-הכנסת כץ
-
עוז וויינשטיין בקשר מינהל הסטודנטים ואומר
שמינהל הסטודנטים הוקם בשעתו, כאשר העליה מארצות הרווחה היתה כמעט
מוקפאת, במטרה לעודד צעירים לעלות לישראל, ללמוד כאן, כדי שבסופו-של
-
דבר הם ישתקעו בארץ. היתה מגמה לעודד את הנושא הזה עד כמה שאפשר
.
המגמה חייבת להימשך. מי שמכיר את יהדות ברית-המועצות יודע עד כמה יש
לה רגישות לעניין ההשכלה המוענקת לצעירים. בברית-המועצות הציבור
היהודי נהנה הנאה גדולה ביותר מהאוניברסיטאות שהלימוד בהם ניתן ללא
תשלום. אחוז הסטודנטים היהודים בברית-המועצות הוא הגדול ביותר מבין כל
המיעוטים שחיים שם. היהודים הורגלו לקבל שם לימודים גבוהים חינם
.
על-מנת לא לפגוע בעליה הזאת אנחנו מעודדים את המשך קיומו של מינהל
הסטודנטים. מי שביקר בברית-המועצות ודאי נפגש עם אנשים ושמע את השאלה:

האם הצעירים יוכלו להמשיך ללמוד בארץ
?
לנו ברור שמה שניתן בעבר, כאשר העליה היתה
מצומקת, אי-אפשר לתת היום, כאשר מדובר על עליה של 400 אלף עולים
.
הסכום שהוקצב בעבר לעליה של 40 אלף עולים, מוקצב היום לעליה של 40 אלף
.
האוצר הקפיא את הסכום והסיוע שינתן היום לעולים מברית-המועצות הרבה
יותר קטן מזה שניתן בעבר
.
לנו חשוב שידעו שיש לסטודנטים סיוע מהמדינה כדי
להמשיך ללמוד. לנושא הזה, כאמור, יש חשיבות לגבי העליה מברית-המועצות
.
חבר-הכנסת יאיר לוי שאל שאלה בקשר הישיבות שעליה
אני מבקש להשיב לו שאמנם בני הישיבות נחשבים מקופחים. עולה חדש שהולך
לישיבה מקבל סיוע, באמצעות המשרד לענייני דתות, כמו בן ישיבה ישראלי
,
אבל אין שום פרופורציה בין מה שמקבל סטודנט-עולה ובין מה שמקבל בן
-
)



(
ישיבה עולה. סטודנט עולה קיבל פי 10 מאשר בן-ישיבה עולה. סטודנט עולה
קיבל עבור לימודיו 4 אלפים שקלים לשנה, כאשר בן-ישיבה עולה קיבל רק 400
שקלים, כלומר - עשירית
.
חבר-הכנסת חיים אורון שאל בקשר הסעיף של מינהל
הסטודנטים מהו האחוז של העולים מארצות הרווחה והעולים מארצות המצוקה
?
אני חושב שאיך לנו נתונים על הנושא הזה
.

אם אומרים שהשנה הנושא הזה יקפוץ מ-7 אלפים
ל-15 אלף, כל התוספת היא לעולי ברית-המועצות
,
וגם ה-7 אלפים מצביעים על גידול רב כתוצאה' מהשנה האהרונה
.

מי אמר שהסכום יקפוץ ל-15 אלף
?
ע. גדור-. זה מה שיקרה
.

על-פי הערכות שלנו, כ--9% מעליית יהודי ברית
-
המועצות הם אנשים בגילאי אוניברסיטה
.

חבר-הכנסת צ'רלי ביטון שאל מדוע מקציבים
כסף לקליטה חברתית, וחבר-הכנסת ויינשטיין שאל מה
הם סופי-שבוע שניתנים לעולים? אחד הנושאים שלדעתנו לא מטופח מספיק
וצריך לטפח אותו יותר הוא הנושא שנקרא: קליטה חברתית. יהדות ברית
-
המועצות נטולת כל שורשים, מנוכרת לכל הווי החיים הישראלי-היהודי, היא
לא יודעת מה זאת ארץ-ישראל, מיהו עם ישראל, ואנחנו סבורים שכדי שיהודי
יכה שורשים, לא די שהוא יקבל קורת-גג ותעסוקה, אלא יש להעניק לו
איזושהי פעילות חברתית כדי שהוא ירגיש שייכות לארץ ולעם. לשם כך בכל
רשות יש מחלקה לקליטה חברתית שאנחנו מממנים אותה מהתקציב כדי שיתנו
לעולים החדשים פעולות, הרצאות, טיולים
- - -

את כל אלה עושים עובדי משרדכם
?

יש 25 רכזים
.

זאת אומרת שמדובר על 25 מישרות שלא נכללו
בשיא כוח-אדם
?

אנחנו מממנים את הרשויות
, - - -

העניין הזה לא נכנס לשיא כוח אדם שלכם
?

זה לא כוח-אדם
.

הכסף מועבר בדרך-כלל, בחלקו הגדול
,
לרשויות שמבצעות פעולות למען העולים דרך
מחלקותיהם. הלק מהפעולות נעשות ישירות על ידינו. אנחנו מארגנים
,
לדוגמה, מדי פעם בפעם שבת בבתי-מלון, בה אנחנו משתדלים לתת לעולים
הרצאות, וזה נכלל בסעיף של קליטה רוחנית. אנחנו מראים להם מה זאת שבת
יהודית, מה זאת הדלקת-נרות, מה זאת תפילה, והם שומעים הרצאות בענייני
יהדות. המטרה שלנו היא לתת להם מושג על מורשת ישראל. הם לא יודעים
,
לדוגמה, מיהו משה רבנו, הם לא יודעים מיהו אברהם אבינו, ולא יודעים מה
זאת ארץ-ישראל. הם מכירים רק את שנאת-ישראל אותה הם קלטו בברית
-
המועצות. הם לא יודעים מה זה יהודי ולא מה זאת יהדות, לכן אנחנו
משתדלים להעניק להם קצת תודעה יהודית, על קצה המזלג, מה שאפשר לעשות
בשבת אחת
.
)



(
חבר-הכנסת יאיר לוי שאל איך מחולק הכסף שמיועד
לקליטה ישירה - 730 מיליון שקלים? התקציב הוגש עבור 300 אלף עולים
.
סל הקליטה הניתן לעולה מוכפל ב-300 אלף פלוס מענק מכס; זה נותן 730
מיליון. רוב התקציב שמוקצב למשרד הקליטה עובר לסל הקליטה
.

כיוון שמדובר על -657 או 70% של כל התקציב המרוכז
בסעיף הזה אני מבקש לקבל בקשר אליו פירוט
.

סל הקליטה
?
השר לקליטת העליה י.ח. פרץ-. סל הקליטה פלוס מענק מכס
.

הסכום הזה כולל גם את האולפנים
?

לא
.

ה-730 מיליון מורכבים מ-3 תתי-סעיפים; 1
.
שכר-לימוד באולפנים, כ-27 מיליון שקלים, שבנויים
לפי 220 שקלים לנפש, על-פי הצעת האוצר, ולא כפי שהיה עד עכשיו - 450
שקלים לנפש
- - -

זה אבסורד. העולים יפסיקו ללמוד עברית. אתם
לא יודעים על מה מדובר כאן. יש בארץ אולפנים
בהם לומדים עשרות אלפי עולים ויום בהיר אחד משרד האוצר נתן הוראה
להוריד את העלות עבור לימוד עברית מ-450 שקלים, ל-220 שקלים לנפש
.

אולי האוצר צודק? אולי אפשר ללמוד עברית ב
-
220
שקלים
?

הסכום השני, הגדול, כולל סל קליטה ישירה. מדובר
על אותו הסכום שעולה מקבל בנמל התעופה, כאשר הוא
יורד מהמטוס, והוא ממשיך לקבל אותו במשך 12 חודשים בחשבון הבנק שלו
.
הסכום השלישי שמופיע בתכנית הזאת הוא מענק מכס
.

קיבלנו פרטים על סל הקליטה
.

מדובר על סכום ענקי, כ-70% - 65% של כל התקציב
.

תכנית קליטה ישירה, יש סעיף שגם הוא
בנוי על תת-סעיף אחר, המדבר על אולפנים. הסעיף הזה קוצץ וחבר-הכנסת
כץ-עוז נאבק נגד הקיצוץ הזה
- - -

גם המשרד לקליטת העליה נאבק נגד הקיצוץ
הזה
.

הסכום קוצץ מ-450. שקלים לנפש, ל-220 שקלים לנפש
.
220
שקלים לנפש אומרים 66 מיליון שקלים
- - -

אתה לא יכול להכפיל את הסכום
.

חבר-הכנסת הורביץ מדבר על סדרי-גודל
.

אני מבקש לדעת איך הנושא הזה בנוי
?
)



(

יש איזשהו אחוז של ערלים שלומדים, והנושא הזה
בנוי על-פי פריסה של חודשים. לא צריך לשלם את
כל הסכום בבת-אחת
.
מ"מ היו"ר א. ויינשטיין -. רשות הדיבור לחבר-הכנסת גדעון גדות
.

השר אמר שהוא התנגד בזמנו להפחתה מ-450 שקלים
ל-220 שקלים, ובהקשר הזה של הדברים אני חייב
לומר שאני לא זוכר קרב כזה שהתנהל, אבל יכול להיות שאני טועה
- - -

לא כל קרב מתנהל באמצעות התקשורת
.

אפשר היה לבוא בענייו הזה לוועדת הכספים ולהעלות
את העניין על סדר יומה. אני מציע את העצה הזאת
לשר, כחבר הוועדה. אני מסכים עם חבר-הכנסת כץ-עוז שזאת שערוריה שלא
נשמעה דוגמתה. מדובר בסך-הכל על כלום כסף יחסית לסך-כל הקליטה
.

אולי להיפך? אולי ה-450 שקלים היו יותר מדי
?

השאלה שלי היא הרבה יותר כללית. יש הרבה מאד
דיבורים בכלי התקשורת, לא רק על היחסים של השר
לקליטת העליה עם השר אריק שרון אלא גם בכל מה שקשור לקליטה. אני פוחד
מאותו רגע שבו תיגמר המלחמה עם סדאם חוסין, העסק יתחיל ללחוץ, ואז נגיע
למצב בו יטילו הרבה האשמות האחד על השני בקשר השאלה מדוע הקליטה הזאת
כן הצליחה או לא הצליחה? בהקשר הדברים האלה אני מבקש לחלק מחמאה
למשרד לקליטת העליה אם כי אני לא יודע אם היא באשמתכם או לא, אבל עובדה
שעד היום העסק הזה דופק טוב
.

באשמתנו
.

אני מבקש לדעת היכן לדעת השר, וזאת שאלת-המפתח
של כל יהודי במדינה, נקודת-השבירה, שבה נעבור
ממצב שבו אנחנו איכשהו מסתדרים עם התקציב הלאומי, למצב של שבירה? כמה
עולים יכולים עדיין להגיע לארץ וכאילו לא נודע כי באו אל קירבה? באיזה
רגע, לדעת השר, הדבר הזה יתחיל לעורר ויברציות קשות שתפגענה בעליה
?

רשות הדיבור לחבר-הכנסת כץ-עוז
.

יש לי שתי בקשות; 1. אני מבקש שהשר יואיל
להטיל על אחד מעובדי משרדו לקחת את כל התקציב
ולהביא לנו, בצורה מסודרת, את כל הסעיפים של המשרדים האחרים שעוסקים
בנושא הקליטה. אני מבקש את הבקשה הזאת מהמשרד לקליטת העליה כיוון
שאינני סומך על האוצר
.
2.
אולפן, לדוגמה, מקבל 220 שקלים עבור כל
לומד, אבל הוא מקבל ממשרד החינוך והתרבות תקציב עבור מורים, הוא מקבל
רכז אולפן מהרשות המקומית, שכר-דירה לאולפן ממישהו אחר, ואנחנו הולכים
לאיבוד בתוך כל התסבוכת הזאת. כיוון שכך אני מבקש שיגישו לנו, פעם אחת
ולתמיד, בצורה מסודרת, נייר עם כל המיכלול
.

אני מבקש לקבל מעדי הדר תשובה לשאלה מדוע
האוצר קיצץ מ-450 שקלים ל-220 שקלים לכל לומד
באולפן
?
)



(

הינחנר על שולחנה של הוועדה נייר ואני לא רוצה
שחברי הוועדה יצאו מהישיבה הזאת בלי לקבל איזשהו
הסבר לגביו. מדובר על סל סיוע, כולל סל קליטה, שמשפחה ממוצעת
מקבלת
- - -

על הנושא הזה דיברנו בישיבה הקודמת
.

זה מה שביקשתם מאתנו בישיבה הקודמת, יושב-ראש
הוועדה ביקש לדעת מה מקבלת משפחה, בשנתה הראשונה
בארץ, כולל סל קליטה, כולל מענקים, ואם ממלא-מקום היושב-ראש ירשה לי
אני אסביר במלים אחדות
- - -

תסלח לי; הסבירו לנו את העניין הזה בישיבה
הקודמת. עכשיו אני מבקש אותך להשיב על השאלה
שנשאלה בקשר האולפנים
.

. אולפנים-. העלות הופחתה מ-450 שקלים לראש שלומד
באולפן ל-220 שקלים בשני שלבים; 1. היתה הפחתה
מ-450 שקלים ל-270 שקלים, כתוצאה של פעולה של שינוי תקינה. האולפנים
היו בנויים לתקינה של 15 תלמידים אבל בפועל למדו בהם לפעמים למעלה מ-30
תלמיד. הרשויות המקומיות קיבלו לעתים, עבור 30 תלמיד, כאשר התקינה
היתה 15. על-ידי ההפחתה הראשונה התאמנו את התקינה למצב הקיים ושינינו
אותה מ-15 תלמידים ל-25. מזה נגזרת ההפחתה מ-450 שקלים ל-270 שקלים
.
הפחתה שניה, מ-270 שקלים ל-220 שקלים, היא תוצאה
של בדיקה שנערכה באגף התקציבים, על-ידי רפרנטים שמטפלים בנושא החינוך
ויודעים בדיוק מהי העלות של כל הפרטים
.
במהלך הישיבה הושמעה הערה כי העולים החדשים לא
ילמדו עברית ואני מבקש להגיב עליה ולומר שהסכום שמיועד לאולפנים לא
ניתן לעולה במסגרת סל הקליטה שלו. הוא לא יכול להחליט אם הוא רוצה
לקנות בזה איקס או ללכת ללמוד עברית. התקציב ניתן לאולפן, וכל עולה
שרוצה ללמוד עברית, יכול ללמוד. זה לא נתון לשיקול-דעתו
- - -

הסכום לא נכלל
- - -

הסכום כן נכלל; זה חלק מהתקציב
.

אנחנו מוצפים פניות נרגשות של ראשי
רשויות שמאיימים להשבית את הלימוד באולפנים בשל
הקיצוץ הדרסטי באחזקה
.

שמענו את הפרטים. אם חבר הוועדה רוצה
להתעמק בנושא - זכותו. שמענו מה דעת נציג
האוצר בעניין הזה
.

חבר-הכנסת גדות שאל שאלה מורכבת מאד
וכוללנית שאי-אפשר להשיב עליה בקצרה אבל מה שאני
יכול לומר עכשיו הוא שהיום, ברוך השם, העולים נספגים. מתי תהיה נקודת
-
השבירה? ממה אני חרד? אני חרד מהרגע בו מאגר הדיור להשכרה ימצה את
עצמו עד תום. היום גרות שתיים-שלוש משפחות בדירה שכורה אבל מאגר הדיור
להשכרה נגמר. אלא מה? משפחות מכניסות אליהן עוד ועוד משפחות עולים
הביתה. ברגע שהתרגיל הזה יפסק, בתי-המלון יתמלאו, מחנות הצבא ימצו את
עצמם, כמו-כן אכסניות הנוער, וימשיכו לעלות לארץ עולים
- - -
)



(

כמה זה במספר וכמה דה בזמן
?

המלחמה גורמת להאטה בקצב העליה שמתבטאת
בסדר-גודל של 50%
- - -

יגיעו החודש 20 אלף עוללם
.

ההערכה היתה 35 עד 40 אלף
.

מה יקרה אם ימשיכו להגיע ארצה 20 אלף עולים
לחודש עד סוף השנה
?

נקודת-השבירה תהיה באשר עולים יגיעו
לנמל התעופה בן-גוריון ולא יהיה לאן להוציא
אותם
.

מה זאת אומרת במלים פשוטות? הרי יש לכם
הערכות
- - -

ההערכות של כל הגורמים היו שהמצב שעליו
דיברתי כנקודת-השבירה היה צריך כבר לקרות לפני 3
חודשים. מה שקורה הוא משהו מעבר לחשבונאות שלנו. על-פי החשבון של כל
הגורמים העוסקים בקליטה זה היה צריך לקרות לפני 3 חודשים. על-פי דעתו
של דוד לוי דה היה צריך לקרות לפני חצי שנה, כאשר הוא היה שר הבינוי
והשיכון
.

נוצרה מתמטיקה חדשה. על-פל המתמטיקה החדשה
- -

ההערכה שלי היא שהסיפור הדה עלול לקרות
בשטח תוך חודשיים-שלושה אם הפתרונות של אריק
שרוך לא יהיו מוכנלם תוך חודשללם-שלושה
- - -

אתה מדבר על מחנות צבא
?

לא; אני מדבר על קרוואנים ומגורונים
.
אם העליה תמשיך לדרום בדרם הדה יש לנו פתרון
לעוד חודשיים-שלושה. לא מעבר לכך. אם עד אד אריק שרון לא ייתן את
התשובות שהוא מדבר עליהן, נגיע לנקודת-שבירה כאשר עולים חדשים ישארו
בנמל התעופה בן-גוריון ולא יהיה לאן להפנות אותם
.

מה שאמרת לנו כרגע אמרת גם בישיבת קבינט העליה
?

אמרתי את הדברים האלה בממשלה, בקבינט
,
ואני ממשיך ואומר אותם בכל הדדמנות שניתנת לי
.

האם מקובל על כל מי ששומע את הדברים האלה שדאת
האמת
?

מעבר עניין הדיור לש עוד נקודות-שבלרה. סל
הקליטה מהווה נקודת-שבירה. כאשר לעולים אלן כסף
כדי לקנות לחם - דאת נקודת-שבירה
.

אני מודה לשר לקללטת העליה, לאנשי משרדו
,
ולנצלג האוצר
.
)



(
תקנות מילווה המדינה (מיכרזים) - תיקון

רשות הדיבור למר גד ארבל
.

הבקשה שהנחנו על שולחן הוועדה היא בקשה טכנית
במהותה. יש היום שתי שיטות מיכרז; האחת
-
מיכרז על ריבית, והשניה - מיכרז על מחירים, שבהם מחיר המיכרז נקבע
במחיר אחיד. המחיר הגבוה ביותר שהוצע במיכרז. לגבי כל המציעים, גם
אם הם הציעו מחירים שונים, זה המחיר שנקבע
.
אנחנו מבקשים, על-מנת להתחיל מחדש את ההנפקות
,
אחרי תקופה שלא הנפקנו, להכניס עוד שיטת מיכרז שהיא שיטה שמקובלת
במיכרזים מוניטריים של בנק ישראל והיא שיטה מקובלת גם בארצות-הברית
.

מיכרז מפלה, דהיינו כל מציע מקבל במסגרת גבול הסכום
שבמיכרז את הכמות שהוא ביקש, במחיר שהוא הציע. זאת שיטה מקובלת
במיכרזים שונים כפי שכבר ציינתי, אבל אצלנו היא לא היתה מקובלת עד
היום
- - -

מה הדחיפות של הבקשה הזאת
?

העניין דחוף מאד כיוון שאנחנו נמצאים לאחר חודש י
של אי-הנפקות והמדינה זקוקה להתחיל בהנפקות מיד
.
אנחנו רוצים להתחיל את ההנפקות החדשות ביום שני בשיטה הזאת
.
אנחנו מבקשים את אישורכם לבקשה
.

יש מחיר מינימלי, ומי שהציע משהו שעולה
על המחיר המינימלי - מקבל את המיכרז
?

יש מחיר מינימלי
?

יש
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת גדעון גדות
.

אני מברך על העניין הזה. כאשר היה דיון על
הנושא הזה בהשתתפותו של ויקטור מדינה זעקתי זעקה
גדולה ושאלתי מדוע אינכם מבצעים את הנושא הזה בצורה של שוק פתוח? כל
מי שמציע מציע, על-פי הכמות ועל-פי המחיר שהוא מציע
.
טוב שהגעתם לשכל הישר ואתם עומדים להתחיל בשיטה
החדשה
.
ברצוני להעלות בפניכם שתי בקשות; 1. להוציא
מתוך המכתב של שר האוצר, יצחק מודעי, את המלה: מפלה, כיוון שלא יעלה על
הדעת שוועדת הכספים של הכנסת תיתן אישור לכל עניין שהוא שבו מופיעה
המלה: מפלה
.

בתקנות המלה הזאת איננה מופיעה
.

הצעתו הראשונה של חבר-הכנסת גדות מקובלת
עלי. מה הצעתך השניה
?
)



(

קיימת בעיה. אני מסיר את הכובע בפני בנק ישראל
בכל מה שקשור במבטע חוץ. הוא משחק את המשחק
כברוקר משל עצמו בשוק החופשי כדי לנייד את הדברים. אבל אני פוחד מאד
מיצירת קרטל. אני פוחד שבשלוש שיחות טלפון יגמרו את העניין ויסגרו
עסקה. זאת מדינה קטנה וכולנו מכירים את הדברים האלה
.

אני תומך בדבריו של חבר-הכנסת גדות
.

אתם צריכים לצאת מתוך הנחה שמרמים אתכם. זה
טבע הדברים. כיוון שכך אתם צריכים למצוא איזשהו
מנגנון לפיו תשחקו בחכמה לכל הכיוונים, כנגד השוק. אם תשחקו את הנושא
הזה כמו פקידים, ואני לא אומר את דברי אלא לגנאי, - נאכל אותה הלאה
.
אתם צריכים למצוא שיטה מסחרית, ממזרית, חוקית
שתוכל לתת לכם אפשרות להיות בטוחים שהשוק החופשי באמת עובד לטובתנו
.
בסופו-של-דבר יש לכם הבסיס ומן הבחינה הזאת המדינה לא יכולה להפסיד
.
אין לי עצה ברורה בשבילכם כיוון שאינני מכיר את
השטח, ואני לא יכול לומר לכם מה הכלים המדוייקים שבהם אתם צריכים
להשתמש, אבל אני חושב שאתם חייבים למצוא שיטה יעילה, ממזרית, שתכניס את
מי שעומד מולכם לו ויברציות
.

תודה. נציגי האוצר שמעו את הערותינו
.
אנחנו מבקשים שהמלה-. מפלה, לא תיכנס
לטרמינולוגיה
.
ועדת הכספים מאשרת את הבקשה בקשר תקנות מילווה
המדינה (מיכרזים) - תיקון
.
תודה רבה לכם, הישיבה נעולה
.
הישיבה הסתיימה בשעה 11.05
)