(
פרוטוקול מס' 357
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום ד/ א' בשבט התשנ"א, 16.1.1991, בשעה 9:15

חברי הוועדה: היו"ר א. שוחט מ. חריש
מ. איתן יאיר לוי
נ. ארד מ.ז. פלדמן
צי. ביטון ע. פרץ
א. דיין ח. קופמן
י. הורביץ ש. שטרית
ש. הלפרט י. שמאי
א. וינשטיין ג. שפט

י. פרץ, שר הקליטה
א. לפידות, מנכ"ל משרד הקליטה
א. ספרן, סגן הממונח על התקציבים, משרד האוצר
ד. טופז, תקציבן, משרד הקליטה
מ. בר-לוי, עוזר שר הקליטה
א. בן-שטרית, דוברת משרד הקליטה

א. קרשנר

חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
תקציב משרד הקליטה
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים עשרה
מושב שלישי
)



(
היו"ר א. שוחט; אני פותח את ישיבת ועדת הכספים
.
ביקשתי שאחד הדיונים הראשונים יהיה הדיון
בעניו משרד הקליטה. לא צריך להגיד מה חשיבות המשרד וקליטת העליה שהייתה
בשנה שעברה. מאוד הייתי רוצה, ואני מניח שגם חברים נוטפים רוצים לשמוע
משר הקליטה קצת יותר לגבי היערכות המשרד לנוכח המספרים בהם מדובר
.
אני יכול להגיד לך, שבנושא סל הקליטה קיבלנו החלטה שהיא בבחינת המרצה
,
אבל אני מניח שבעת הדיונים על התקציב יהיה לזה ביטוי של התנגדות הוועדה
לקיצוץ סל הקליטה, הקיצוץ של חודש ינואר, שנעשה בהתאם להחלטת הממשלה
.
אני מביו שזה יחול החל מה-1 בינואר
.
מאוד אשמח אם תוכל לתת תשובה. באופו ממש מקרי משפחת העולים שאני באופן
אישי אימצתי, נמצאת בקבוצת דצמבר. שאלתי אותם מה קרה עם 5,000 השקל
,
והם אומרים שהם לא יודעים, הם מבולבלים מהעניו
.
נרצה לשמוע על פעילות המשרד, על ההערכות שלך לגבי פתרונות השיכוו
,
התעסוקה וכל הדברים האלה, שכו הדיוו שנקיים יצטרך להקיף ולתת לנו את כל
התמונה כולה
.

ברשות היו"ר, קודם כל אני מודה על שהזמנתם
אותנו להופיע בפני ועדת הכספים. מבחינתנו זה
חשוב מאוד. אני רוצה בדברים שלי הפעם להתעכב על שלוש נקודות בתקציב
,
שהייתי מגדיר אותו כאלה שאנחנו לא יכולים לחיות אתו. אנחנו צופים נזק
חמור לקליטה ולמערכות הקליטה, אם בשלוש הנקודות הללו - שאני רואה בהו
ממש ציפור הנפש - לא יחול שינוי
.
הנושא הראשוו. נושא סל הקליטה. אני רוצה להקדים ולומר שאנחנו מודעים
למצב התקציבי הקשה של האוצר, שלא לדבר במצב שלנו היום על רקע כל אירועי
המפרץ. איו ספק שזה מדלדל עוד יותר את הרזרבות שלנו באוצר. מכל מקום
,
נושא הקליטה הוא כל כך חיוני, שישנו נקודות שאסור לנו להתפשר בהו, עם
כל ההבנה שלנו לנושא התקציבי של האוצר
.
(
א) בסל הקליטה חלה שורה של קיצוצים ושורה של כירסומים, שאנחנו בעצם
השלמנו אתם, ולא יצאנו למלחמה נגדם, מתוך שאנחנו מבינים את המצב של
המשק, מבינים את המצב של האוצר
.
ב-1 ביולי, כאשר פישטנו את סל הקליטה במטרה לצמצם ביורוקרטיה
,
למעשה האוצר באותה הזדמנות כבר עשה קיצוץ, כאשר הוא יישר קו כלפי
מטה, והוריד כל מיני תשלומים, ולמעשה עיגל את סל הקליטה. יישור הקו
עלה לעולה בקיצוץ של כ-800 ש"ח, קרוב ל-1,000 ש"ח
.
חודש וחצי לאחר מכו, ב-16 בספטמבר, היה קיצוץ בסל הקליטה. הערך של
סל הקליטה היה 20 אלף ש"ח, אם אני לא כולל בפנים את דמי האולפו
,
כיווו שהעולה לא מקבל את דמי האולפו לידו. משפחה ממוצעת של 3 נפשות
היתה מקבלת סל קליטה של כ-20 אלף ש"ח. חל קיצוץ של 3,000 ש"ח, והסל
התייצב על 17 אלף ש"ח
.
)



(
(
ב) כידוע לכם היטב, הסל אינו מעודכן, וכל הזמן הוא עובר שורה של
כירסומים. האינפלציה השנה היתה בסדר גודל של כ-20 אחוזים, והכירסום
בסל הקליטה היה שווה ערך לאינפלציה. כספית זה הגביל את כוח הקניה
של העולה עוד בכ-3,000 ש"ח
.
(
ג) רק לאחרונה, לפני יומיים-שלושה, התפרסם ששכר-הדירה עלה ברחוב
הישראלי עוד בכ-20 אחוזים, וכידוע שכר-הדירה צמוד לדולר, ולא צמוד
לשקל הישראלי
.
(
ד) בהיערכות שלנו לקראת קליטת 400 אלף עולים בשנת 1991 מציעים לאוצר
,
והאוצר כמובן ציפה לזאת מאתנו, שורה של פישוטים במתן הסיוע הכספי
.
נדרשנו על-ידי הקבינט להגיש היערכות ל-400 אלף עולים. למעשה
מבחינתנו אין הבדל בין היערכות ל-300 אלף או . היערכות ל-400 אלף
עולים, זה דורש מאתנו אותם שינויים במערכת הקליטה
;
אנחנו נדרשים מצד עצמנו וגם מצד האוצר לפשט שורה שלמה של תשלומים. אתם
צריכים לדעת שישנם שני סוגי תשלומים שהעולה מקבל-. ישנו תשלום
אוניברסלי, תקציב אוניברסלי, שכל עולה מקבל אותו שווה בשווה לפי גודל

וישנם תשלומים לא אוניברסליים
.
היו"ר א. שוחט.- אחרי הקיצוץ, מהו הסל למשפחה של שתיים ושלוש
נפשות
?

ל-3 נפשות זה 17 אלף ש"ח, אחרי הקיצוץ
.
היו"ר א. שוחט. זה תלוי בגיל הילד
.
ד. טופז; למשפחה בת שתי נפשות זה 15,700, וזה כולל את
5,000
השקלים של המכס. בלי המכס, זה 10,700
שקל. סכום זה לא כולל את המכס, ולא כולל את האולפן. למשפחה עם ילד יש
תוספת של כ-3,000 שקל
.
היו"ר א. שוחט; דמי המחיה הם לחצי שנה, אבל שכר-הדירה וכל
השאר הם לשנה
.
ד. טופז; למשפחה ממוצעת של זוג פלוס ילד זה כ- 14,000

שקלים, לא כולל המכס
.
י. הורביץ; יש לכם ממוצע של שכר-הדירה
?
היו"ר א. שוחט; אפילו בערד זה כבר 300 דולר
.
י. הורביץ; כל הסכום יוצא לשכר-דירה
.
היו"ר א. שוחט; זו טענתם. בדיוק על זה אנחנו מדברים. במזומן
זה קצת מרמה, כי מקבלים ליד את 5,000 השקל
.
מי שיורד לשטח ונפגש עם המשפחות, רואה שיש בעיה קשה. השחיקה הריאלית
בתחום החופשי היא 50 אחוזים, בכסף החופשי זה 70 אחוזים, אם לוקחים
)



(
שכר-דירה כדבר קשיח. ארנונה, חשמל, שכר-דירח כדבר קשיח, מיס, טלפון
ודברים כאלת, אלת דברים קשיחים
.
א. ספרי! תזכור שדמי הקיום הם לחצי שנה
.

אמרתי ששכר-הדירה הוא לשנה, דמי מחיה הם
לחצי שנה. אחרי כן, אם אין לו עבודה, הוא
מקבל

ררר

שקל, ושאלהים יעזור לו
.
השר י. פרץ; פרט לשורת הקיצוצים שציינתי עד כה, למעשה סל
הקליטה צפוי לעוד קיצוץ, משום שבהיערכות
שלנו לקליטת 400 אלף עולים אנחנו נדרשים לפשט את הסל עוד יותר
.
ישנם שני סוגי סיוע שהעולה מקבל: ישנו סיוע אוניברסלי, שכל העולים
מקבלים אותו, והוא שווה ערך לפי סל הקליטה; וישנה שורה של תשלומים
,
שהעולים מקבלים אותם פרטנית. למשל, עבור נסיעות לעבודה, עבור מעון יום
לילד מקבלים עוד כמה שקלים, עבור מטפלת בבית מקבלים עוד סיוע. זה מצריך
את העולים להופיע לעתים קרובות למשרדי הקליטה, וזה גורם ללחץ עצום
במשרדי הקליטה מצד אחד, ולטלטולים רבים לעולים מצד שני. לכן אנחנו
רוצים להגדיל את סל הקליטה, בזה שאנחנו נכניס את כל התשלומים הללו
לתוכו. אבל ברגע שאנחנו מכניסים לסל הקליטה את כל התשלומים הללו, באופן
טבעי הם קטנים, משום שהם מתפרסים על פני כל העולים. יוצא שלמעשה סל
הקליטה עוד ילך ויקטן
.
מכל שורת הקיצוצים הללו, ואם יחול גם הקיצוץ של ה-1 בינואר, למעשה סל
הקליטה שישאר בידי העולה יהיה סל קליטה שמתחת לקו האדום. כל קיצוץ הוא
קיצוץ בבשר. הקיצוץ הזה, אני אומר את זה עם יד על הלב, הוא כבר מכה
בעצם
.

מה סכום הקיצוץ של ינואר
?

3,000 ש"ח למשפחה בת 3 נפשות
.
כשהוא היה מגיע, הסכום היה מסתכם ב-5,400
שקל. בכסף הזה הוא היה פותח חשבון בבנק, שוכר דירה ומתחיל לקנות מה
שצריך לקנות, מתחיל לצעוד את צעדיו הראשונים. כעת מורידים לו ה-3,000
ש"ח מהמנה הראשונה, ובמקום 5,400 שקל שהוא מקבל ביד, הוא נשאר עם 2,360
שקל
.
צריך לזכור, שכאשר הוא הולך לשכור דירה, הוא צריך הרבה פעמים לשלם כמה
חודשים מראש. הרבה פעמים כשהוא מקבל דירה ציבורית מעמידר, עמידר דורשים
ממנו לשלם שכר-דירה לחודש ראשון, ולהפקיד שכר-דירה של 3 חודשים כהפקדה
עד לסוף השנה. יוצא שלמעשה אין לו במה להתקיים. באוצר מרגיעים את עצמם
,
שהרי הוא מקבל גם עבור מכס עוד 5,000 ש"ח, אבל זה לא בבת אחת. בהתחלה
הוא מקבל 1,500, ו-3,500 הוא מקבל בסוף השנה. בהתחלה יש לו 1,500 שקל
ביד, הוא לא יכול להשתמש בהם לסל הקליטה. הוא צריך לשחרר מטען שהביא
אתו, הוא גם צריך לקנות לעצמו את מוצרי היסוד שלו בבית. הרי הוא נכנס
לבית ערום וריק, והוא צריך לקנות גז, הוא צריך לקנות פריג'ידר, הוא
צריך לקנות מכונת כביסה, הוא צריך לקנות טלביזיה
.
)



(
פרט לכל הקיצוצים הקשים האלה, לי כואב הלב כשאני צריך לקרוא בעתון
שישנן עולות שפוגעות בכבוד העצמי שלהן, ואני מאמין באמונה שלמה שכל
קיצוץ בסל למעשה דוחף בנות לרחוב. תסלחו לי שאני מתבטא כך. אין לי
רגיעה נפשית מזה. אי אפשר לסבול את זה. הייתי בסיור ברעננה, נפגשתי עם
ראש העיר, הוא סיפר לי מה קורה ברעננה. אי-אפשר להשלים עם זה. אני מבין
את אנשי האוצר, אני דן אותם לכף זכות, הם חיים בלחצים איומים בכל נושא
התקציב. אבל סוף כל סוף אי-אפשר לפגוע בציפור הנפש
.
לכן, עם כל הכבוד, אני לא משלים עם הקיצוץ הנוסף של ינואר, ואני מבקש
מוועדת הכספים לעמוד על הרגליים האחוריות ולהדוף את הקיצוץ הזה
.
היו"ר א. שוחט; לדעתי, נצטרך לטפל בזה במסגרת התקציב, אם
האוצר לא ישנה את עמדתו. וכאן אין קואליציה
או אופוזיציה. בהנחה שיהיו 300 אלף עולים, מדובר ב-300 מיליון שקל. זה
ידוע לכל עם ישראל, אבל אין מה לעשות
.
לפי הערכתך - זה הופיע בעתונים ואני לא יודע איך בודקים את זה - האם יש
לזה השפעה על הרצון לעלות מבריה"מ, או שאין לזה השפעה
?
השר י. פרץ; כשאני הייתי בבריה"מ, גם המנכ"ל היה אתי
והעוזר שלי. נפגשנו עם נציגים של מדענים
בבריה"מ. אחת הנקודות שהם ציינו לנו כגורמים להיסוסים לעלות, למרות כל
הקשיים שלהם שדוחפים אותם לעלות, זה הקיצוץ הבלתי פוסק בסל הקליטה. והם
כבר ידעו אז על הקיצוץ של ה-1 בינואר. הם יודעים כל מה שקורה כאן, הם
יודעים יותר טוב מאתנו, כיוון שהם חיים את זה
.
י. הורביץ; הנימוקים שהעלית הם כבדים מאוד. אבל נניח
שלא היינו עוסקים בתקציב, אלא בדיווח בוועדת
קליטה, דיווח שלא קשור בתקציב. האם כולם באמת חסרי כל כשהם באים לכאן
,
או שיש כאלה שבאים עם הון כלשהו, עם אמצעים כלשהם ל

למעשה אין להם כסף עובר לסוחר. יש להם
רובלים, ועם זה הם לא יכולים לעשות כלום. הם
מביאים חפצים. הם מביאים אתם הרבה סמרטוטים, כך שלמעשה אין להם. הרי זו
הסיבה שאנחנו נותנים להם סל קליטה, לכן הם גם נכנסים- לקטיגוריה של
ארצות מצוקה. ארץ שלא יכולים להוציא ממנה כסף, נכנסת אוטומטית
לקטיגוריה של ארצות מצוקה. הם באים בלי כסף
.
מ. חריש; אני רוצה לחזק את דברי שר הקליטה. נכון שגם
ה-15 בינואר גורם להאטת היציאה, אבל הנושא
של סל הקליטה הוא נושא מדובר בצורה רחבה מאוד
.
ביום ששי בערב היו לי אורחים, זוג מקייב. היא רופאה בעלת 18 שנות עבודה
כרופאה, הוא היה עתונאי בטלביזיה באוקראינה. מבחינת הרמה הכלכלית זו
משפחת מצוקה, וזו משפחה שבאה משיכבת האליתא בבריה"מ
.
היו"ר א. שוחט; נפגשתי עם משפחת עולים שהיתה להם דירה
בבעלותם בבריה"מ, שני בני הזוג הרוויחו יחד
)



(
לא רע וגם חסכו כסף. רובלים היו להם. הם מכרו את הדירה ב-30 אלף רובל
.
שאלתי אותם מה הם עשו במטען, ומה עשו בכסף של הדירה. הם אמרו שאין להם
שום אפשרות להשיג דולרים. זה לא בכל מקום, יכול להיות שבגרוזיה אפשר
לקנות זהב או דולרים. הם לקחו את כל הכסף, וקנו שמעטס, כי גם אין מה
לקנות שם. מילאו את זה בליפטים, כי אחרת הכל היה הולך לאיבוד. זה מה
שהם עשו
.
המדיניות החדשה תהיה, שמותר להביא רק ליפט אחד, ואז כל רכוש המשפחה
ילך, כי איו לה אלטרנטיבה, אין לה מה לעשות. כסף היא לא יכולה להביא
,
וסמרטוטים היא לא יכולה להביא. זו משפחה שיש לה פסנתר, יש שטיחים, הם
קנו כל מה שאפשר לקנות, כדי לא להשאיר שם את הרובלים. הם לא יכלו להפוך
את זה גם בשוק השחור לאיזה שהוא מטבע, נדמה לי שמותר להם להוציא כל אחד
כ-100 דולר. כלומר, בהחלטה שלנו חשבנו שאנחנו עושים להם טובה, אבל יש
בעיה בענין הזה
.
יכול להיות שבגרוזיה או בטשקנט, או באיזה שהם מקומות כן אפשר להפוך
רובלים לזהב או לדולרים, אני לא מתמצא ולא יודע
.

באוצר קצת מרגיעים את עצמם בנושא הזה, גם הם
יודעים את המצוקה, הם לא תלושים חלילה
מהמצב. אבל הם קצת מרגיעים את עצמם, שהרי סוף כל סוף חלק מהם יצא
לעבודה כבר בתקופת האולפן, וזה נכון, ואנחנו גם מעודדים את זה. אבל
עלינו לזכור מי יוצא לעבודה בתקופת האולפן. זהו אחוז קטן, אלה בדרך כלל
צעירים בעלי יכולת, החזקים יותר; החלשים יותר ודאי שלא יוצאים. כך
שלמעשה גם גלולת ההרגעה הזאת שהאוצר מרגיע בה את עצמו, אינה פותרת את
בעיית החום שמזנק לראשו של עולה בנושא הזה
.
נקודה שניה שגם היא מאוד מכאיבה, ואני מנסה לא להשתמש בביטויים חריפים
מדי, היא נושא האולפנים. האולפן הוא מצרך חיוני לכל הדעות. עולה בא
לארץ, וצריך קודם כל ללמוד שפה. אי-אפשר לקצץ את תקופת האולפן לפחות
מ-5 חודשים, כיוון שזה המינימום הדרוש כדי שידע איכשהו לרדת למכולת
,
לגשת לבנק ולדעת איכשהו להסתדר. והנה, עד כה האוצר תיקצב אותנו ב- 450
ש"ח פר-תלמיד לתקופה של 5 חודשים. בכסף הזה פתחנו אולפנים. לא אנחנו
,'
בדרך כלל הרשויות פתחו אולפנים. היו גם ארגונים שפתחו אולפנים, ובכסף
הזה היו צריכים לשכור מבנה מתאים לאולפן, לרהט את המבנה, לצייד אותו
בציוד ראשוני, להפעיל אותו, להחזיק רכז קליטה שיפעיל את האולפן. ב- 450
ש"ח זה זרם, והשנה פתחנו כ-2,300 כיתות אולפן בכל רחבי הארץ
.
י. שמאי; כמה שעות הם לומדים ביום
?

הם לומדים מ-8 עד 1
.

בתי-הספר לומדים עד שעה 2, ואני לא רוצה
לומר עד 1. מדוע שלא ילמדו בבתי-הספר, ואז
זה חוסך את כל שכר-הדירה והריהוט
?
השר י. פרץ; בתי-הספר מאוכלסים תלמידים
.
)



(
באולפנים יש בעירו של מורים. כשאנחנו מנסים
להפעיל משמרת שניה, ופועלת משמרת שניה, זה נעשה בקשיים רבים
.
י. שמאי; לימודים במשמרת שניה יכולים לחסוך הרבה
כסף
.
השר י. פרץ; עד כה היינו מקבלים פר-תלמיד 450 ש"ח. בכסף
הזה יכלו הרשויות המקומיות לשכור מבנה, לרהט
אותו ולצייד אותו. כעת היה קיצוץ דרסטי. מ-450 ש"ח, דיברו אתנו על
קיצוץ והורדת הסכום ל-270 ש"ח, ואנחנו קיבלנו את זה קשה מאוד, וברגע
האחרון הורידו את זה עוד ל-220 ש"ח. אני יכול להקריא בפניכם מכתבים
שקיבלתי כאן מראשי רשויות, כולל יו"ר מרכז השלטון המקומי מר מקסים לוי
.
הם מודיעים לי שהם יסגרו את האולפנים. לא רק שלא- יפתחו אולפנים חדשים
,
אלא גם אולפנים שקיימים ייסגרו. מדובר על באר-שבע, כרמיאל, הוד השרון
.
כל היום מתקבלים טלפונים מאנשי השלטון המקומי, האומרים שלא יפעילו
אולפנים. האוצר אומר שבמקום 15 תלמידים נכניס 25 תלמידים. אף על פי כן
,
אי-אפשר לפתוח אולפנים. עובדה, מקסים לוי אומר לי שהוא סוגר אולפנים
,
הרשויות לא תעסוקנה באולפנים. לכן אני אומר, שמקצצים, וזה בסדר, אבל
איך עושים קיצוץ דרסטי, מ-450 ש"ח ל-220 ש"ח
?
היו"ר א. שוחט! עם ההתייקרות זה היה צריך להיות 500 ש"ח
.
האולפנים מתקיימים במתנ"סים, במבני ציבור
.
נותנים כוס תה לעולה, נותנים חשמל, נותנים שירותי נקיון. זה לא אומר
שאי-אפשר לצמצם במשהו, אבל לא בצורה כזאת
.
השר י. פרא; ככל שהיקפי העליה גדלים, כך למעשה הקשיים
שלנו ושל הרשויות להשיג מבנים נוספים לכיתות
הופכים קשים יותר. באופן טבעי, ככל שההיקפים גדלים יותר, הפתרונות
יקרים יותר. הפתרונות הזולים נחטפים מיד בהתחלה; ככל שהפתרון רחוק
יותר, אנחנו מגיעים גם לפתרונות יותר יקרים, שדורשים אמצעים גדולים
יותר
.
נקודה שלישית. יש לנו חוזים . עם רשויות וארגונים, והם בנו את התקציב
שלהם באופן טבעי עד ה-31 במרץ. גם כאשר האוצר דיבר אתנו על קיצוץ, הוא
דיבר אתנו על קיצוץ שיהיה ב-31 במרץ. פתאום אנחנו רואים -שהקיצוץ מתחיל
ב-1 בינואר. ראשי הרשויות מתלוננים על פגיעה בחוזים שקיימים
.
אני לא אומר שלא צריך להיות קיצוץ, אני מבין את האוצר, שצריך לקצץ. לא
יקבלו 450 נקצץ ב-100 שקל, נרד ל-350. אבל איך יורדים ל-220 ש"ח
?

מספר תלמידים בכיתה נקבע על-ידי משרד
החינוך, זה היה 15 וזה עלה ל-25
.
השר י. פרץ; כן. עלה ל-25
.
היו"ר א. שוחט! האם ההסכם בענין השירותים, מחוץ לענין
ההוראה, נעשה בין משרד הקליטה לבין הרשות
?
)



(

כן
,
היו"ר א. שוחט! כלומר, משרד החינוך איננו מעורב
.
השר י. פרא! הוא מעורב רק בחלק הפדגוגי
.
היו"ר א. שוחט! אומר אמנון, שאם זה עלה מ-15 ל-25 - ואני
בעד העלאת מספר התלמידים בכיתה - זו תוספת
של 60 אחוזים, והיתה צריכה להיות איזו שהיא הורדה אצלכם, אף שגם כאשר
מספר התלמידים גדל יש עדיין דברים שממשיכים להתקיים באופן קבוע, כמו
שולחנות וכוי. יש דברים אלמנטריים כמו חשמל, שכר-דירה. הדברים האלה
פחות או יותר נשארים קבועים. האם אתם עובדים כעת כבר בתקציב של 200
ש"ח
?
השר י. פרץ! לא. יש לנו חוזים, והכל עומד
.
היו"ר א. שוחט! יש מקום להוריד., חשמל מתחלק, שכר-הדירה
מתחלק, אבל שולחנות וציוד עזר לא מתחלק
.
א. ספרו! כשדיברנו על העלאת מספר התלמידים מ-15 ל-25
,
דיברנו על תיקצוב בפועל בלי התערבות שלנו
.
זה היה 25 בלבד, זה היה 30 וזה 35
.

מה עשו הרשויות? נתנו טיול לעולים
.
א. ספרן! כשאנחנו מתקצבים פר-ראש, עושים את החישוב
לבן-אדם, ומסתכלים על זה אחרת. הרשות יכולה
לעשות בזה מה שהיא רוצה, אף אחד לא מנחה אותה מה לעשות
.
היו"ר א. שוחט! עומס הקליטה על הרשויות המקומיות הוא אדיר
,
ומקורות אין. אם לא היתה התנדבות כל כך
גדולה, לא היו עומדים בזה בכלל. היה סכום של 450, הייתם צריכים לעדכן
אותו ל-500. תורידו לסכום של 350
.
בכל מתקני החינוך היסודי, מבוגרים לא יכולים לשבת על ' הריהוט שישנו
.
הריהוט הוא אחר, הריהוט הוא של ילדים. בבתי-הספר התיכוניים וחטיבות
הביניים הריהוט הוא כבר ריהוט של מבוגרים, אבל שם לומדים בדרך כלל הרבה
יותר. בתוך המערכת הזאת יש מערכת של נקיון וכוי. אתה יכול לפתוח 2-3
כיתות, ואכן עושים את זה. אבל לבוא ולהגיד שכל המערכת פתוחה לענין? זה
לא ניתן לביצוע. מועצות פועלים, מתנ"סים, רשויות מקומיות, כולם גובים
אותו הכסף, כי אתה נותן שרותים. אתה נותן חשמל, אתה נותן נקיון, אתה
נותן כוס תה
.
השר י. פרץ! זו דוגמא איך אפשר לפתור בעיה על הנייר, אבל
לא בשטח
.
)



(
א. לפידות
;
(
א) כ-30 אחוזים מהאולפנים מתקיימים אחה"צ. מספר האולפנים אחה"צ ילך
ויגדל
.
(
ב) ישנם אולפנים גם בבתי-ספר
.
(
ג) האפשרויות של שימוש בבתי-ספר מאוד מוגבלות. אם מדובר על חטיבות
ביניים ובתי-ספר תיכוניים, הלימודים לא מסתיימים בשעה 1 ולא ב-2
,
ובכל בית-ספר ישנה אחה"צ פעילות די רחבה, כך שבתי-הספר אינם ריקים
ואינם עומדים לרשות הנושא
.
(
ד) אם מדברים על מספר תלמידים בכיתה, ישנם נושאים כמו הוראה, שבאמת כל
מורה מלמד 15 תלמידים,- אבל אם מדברים על כל הלוגיסטיקה האחרת, אם
מדברים על צילומים, ועל שיכפולים, ועל עזרי הוראה, ועל ספרים, ועל
מחברות, זו לוגיסטיקה שלמה, שמפעילה את האולפן. זוהי הוצאה
פר-עולה. כך שהנוסחה הכללית של מספר התלמידים בכיתה עונה רק על חלק
מהמרכיבים, ולא על כל המרכיבים
.
ו
(
ה) כמו שנאמר כאן, משרד הקליטה לא התנגד לקיצוץ, אבל נעשה כאן קיצוץ
עמוק מדי, שמסכן את המשך קיומם של האולפנים. הרעש בשטח הוא גדול
ביותר. אני לא מבין למה הוסיפו מתח על מתח וכעס על כעס. מה רצו
להרוויח בהוראה, שב-1 בחודש ישנם הסכמים, ישנם חוזים עם הגורמים
המפעילים עד לסוף מרץ? למה צריך היה לעורר עלינו את חמתם גם בצורה
של הפרת חוזה, וצריך להעסיק פקידים שיתכתבו עם הפונים על הפרת
חוזים
?

קיבלנו כאן את החומר על סל הקליטה החדש
,
ואני רואה שמענק מכס מופיע כאן כסכום של
3,500.
איפה מופיע הסכום 1,500
?

בתשלום הראשון בשדה התעופה
.

התשלום הראשון חולק בצורה כזו, שהעולים
יקבלו 1,000 שקל במזומן
.

1,500 שקל זה 1,250, כאשר בתוכו גלום סכום
1,500.

1,000 במזומן, ו-500 בתוך הציק הראשון
.

שכר האולפן ירד באופן מלאכותי, כי זה כסף
שלא מגיע אל העולה
.

נקודה אחרונה שאני רוצה לעמוד עליה היא נושא
ההיערכות הפיזית של המשרד, וכוח אדם. אני
רואה נס בכך שהשנה הצלחנו - במערכת שהיתה בנויה לקלוט 12 אלף עולים
בשנה ו-14 אלף עולים בשנה - כמעט באותה מערכת פלוס-מינוס הצלחנו לקלוט
200
אלף עולים. זה לא נעשה בקלות
.
)



(
לכל הדעות אנחנו הולכים השנה בכל אופן לקלוט עוד 400 אלף עולים. כל אחד
חייב להבין, שזה דורש היערכות מחודשת, פריסה מחודשת, כוח אדם אחר
,
מבנים אחרים. הרי ההיקפים לכשעצמם כבר זועקים. עם כל הפישוטים, ואין
ספק שנפשט, זה ישחרר לנו כוח אדם, וזאת הטענה של האוצר. אנחנו הולכים
לקראת פישוטים, ואנחנו נפשט. אבל עם כל הפישוטים, איך אפשר במערכת
שהיתה בנויה לקליטת 12-14 אלף עולים, לקלוט 400 אלף עולים
?
זאת ועוד. אנחנו מדברים כעת על קליטת עליה בקרוואנים, במגורונים, אולי
נגיע גם לאוהלים. מדברים על קליטת עליה במושבים, בקיבוצים, במחנות צבא
,
באכסניות נוער. הקליטה במקומות הללו כבר מחייבת העמדת מוקדי קליטה
חדשים, היא כבר מחייבת פריסה מחודשת. עשינו חשבון, שאנחנו השנה נהיה
פרוסים על 1,000 ישובים לפחות, פרט למקומות שאנחנו פרוסים היום. אנחנו
מדברים על 300 קיבוצים, מדברים על 300 מושבים. מדברים על כ-200 מחנות
צבא, אולי נקבל אותם. מדברים על מקבצי מגורונים וקרוואנים שנקים על כל
גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן. זה כבר מחייב פריסה בעוד כ-1,000 ישובים
.
לא יהיה ישוב בארץ שלשם לא נגיע, ולא רק לישובים. נצטרך להקים מגורונים
וקרוואנים ואוהלים מחוץ לישובים. כדי לקלוט מספרים אדירים כאלה, נצטרך
להתפרס בתוך השדה. כל ההיערכות שלנו היא לתת תשובה גם למקבצי מגורונים
וקרוואנים, שיצוצו אי-שם על איזו שהיא גבעה גבוהה, בכל מקום שהוא
.
ממילא כל הפריסה הזאת מחייבת הקמת מוקדי קליטה למאות, מחייבת הקמת
לשכות נוספות, מחייבת כוח אדם הרבה יותר גדול
.
כאשר עולים נקלטו בערים השונות, היו לעולים קרובים, ידידים, מכרים
,
עולים משנות ה-70, שטיפלו בהם. אבל כאשר אנחנו יוצאים מחוץ לערים
,
יוצאים לאכסניות נוער, יוצאים לקיבוצים, יוצאים למחנות צה"ל, שם אין מי
שיטפל בהם. שם היחידה שיכולה לטפל בהם, האנשים היחידים הם אנשי משרד
הקליטה
.
היתה לנו עזרה גדולה עד למאוד בקליטת העליה מצידם של העולים שהגיעו
בשנות ה-70. הם עזרו לנו בטיפול. זה אמור כאשר העליה באה לערים השונות
.
אבל כאשר העליה תתפרס בשדה, שם אין לנו הקרובים שיקלטו אותם, שם אנחנו
נצטרך לטפל בהם. אתמול בוועדת העליה והקליטה מישהו התבטא ואמר, שעם בא
לארץ ישראל, ואני קונה את הביטוי הזה, עם בא לארץ ישראל. אי-אפשר לקלוט
עם במדינה דרך התשלומט של נתב"ג ודרך הכספומט של בנק. קליטה אדירה כזו
ומסיבית כזו דורשת יעוץ והדרכה, טיפול וליווי, אנשים שיתנו כתף
. '
לכן אנחנו נערכים, וכאשר הגשתי לקבינט את ההיערכות שלנו, אנחנו נערכים
בצורה אחרת לגמרי. היום משרד הקליטה פרוס על 4 מחוזות, על 7 לשכות ועל
33
סניפים. אנחנו מתפרסים בצורה שונה בהתפרסות הרבה יותר רחבה. נתפרס
על 6 מחוזות, 29 לשכות, ועל מאות מוקדי קליטה קטנים שיהיו פזורים בכל
מקום ומקום
.

אבל אין לזה ביטוי תקציבי
.

אין לזה ביטוי תקציבי, ודאי שלא. לכן נפגשתי
עם נציגי האוצר
.
)



(
היו"ר א. שוחט; יש לי שתי שאלות טכניות. ישנו הנושא של מעבר
ל-6 חודשים. כאשר אדם לא עובד, אני מבין
שהוא מקבל את הבטחת ההכנסה שלו מכם, ולא דרך לשכות העבודה
.
השר י. פרץ! לא. עד עכשיו זה עבר דרכנו, אבל ביוזמתנו
פנינו לאוצר בהצעה שזה מהשנה השניה יעבור
דרך הביטוח הלאומי, ולא דרכנו
.

בחצי השנה הראשונה זה יהיה דרככם
.
השר י. פרץ! דרכנו, כן
.

באיזה סעיף תקציבי
?
ד. טופז! זה נצא בסעיף תקציבי של דמי קיום, דמי
אבטלה
.

איזה סעיף ראשי זהל
ד. טופז! 22.20, בסעיף 6, סיוע לתעסוקת עולים במסגרות
הסבה והכשרה
.
היו"ר א. שוחט! זאת אומרת, מי שכעבור חצי שנה לא מוצא
עבודה, ואתם נותנים לו את הזכאות, הוא מקבל
מכם 770 או 800 שקל לחודש
.
ד. טופז! כן
.
היו"ר א. שוחט! בסל הקליטה יש תאריך של ה-1 בדצמבר 1990
.
האם השינוי הזה היה רק השינוי של המכס? אתה
אמרת שב-16 בספטמבר היה קיצוץ נוסף
.
ד. טופז! זה רק המכס
.

זוג הורים מקבלים 16,150 ש"ח ישנו ילד בגיל
מסויים, הוא מקבל את התוספת לפי הגיל. מה
קורה אם מגיע אתם אב זקן? באיזו רובריקה הוא מופיע? האם זה גימלאי, האם
זה חד-הורי
?
ד. טופז! גימלאי יחיד. כל אדם מעל גיל 25 מקבל
תעודה
.

הפריסה המחודשת שלנו, שהיא מינימלית, תחייב
אותנו להגדיל את מצבת כוח האדם מ-560 עובדים
שעומדים לרשותנו היום עוד ב-412 עובדים. אנחנו לא מדברים על תקנים
,
אנחנו מדברים על עובדים זמניים. התרגום הכספי לכך הוא 15,5 מיליון בכוח
)



(
אדם. הפריסה המחודשת שלנו במשרדים, כולל שיפוץ משרדים ישנים, תעלה לנו
4,5
מיליון
,
סה"כ, כל נושא כוח האדם עם הפריסה המחודשת, עם שיפוץ לשכות, מסתכם
בסה"כ ב-20 מיליון ש"ח. כולל כוח אדם, כולל משרדים, כולל שיפוץ, כולל
מוקדים חדשים שיהיו פרוסים על מאות מקומות בארץ, ואנחנו מחפשים פתרונות
זולים ככל האפשר. דומני שמדובר כאן בכסף קטן. כאשר מדברים על קליטת
עליה שתעלה למדינה במיליארדים, הרי שר הקליטה בא בדרישות מינימליות. מה
הם 20 מיליון ש"ח, כאשר מדברים על מיליארדים? אני ממש פגוע כשעומדים
ומתעקשים על סכומים כאלה. אני נפגש פעמים אין-ספור, ועל סכומים כאלה
אני מתנפץ אל הסלע
.
לכן אני מבקש את הסיוע של ועדת הכספים
.
העליתי כאן שלוש נקודות. אני רואה בהן ממש ציפור הנפש, זה רק כדי שלא
נקרוט, ולא כדי שנחיה ברווחה. אנחנו מחזיקים את המערכת בשיניים
ובציפורניים. יושבים כאן אנשי המשרד שעובדים שעות על שעות על שעות
,
ימים ולילות, במתחים עצומים, כדי שהמערכת לא תקרוס. הדרישות שלי הן
מינימליות, וזאת כדי שנוכל לעבור את השנה הבאה עם הראש מעט מעל פני
המים, ולא חס וחלילה עם הראש מתחת לפני המים
.

מתוך 412 עובדים נוספים שמבקש משרד הקליטה
,
182
הוא קיבל
.
השר י. פרץ; לא
.

זה לפי הנייר שמסרת לשר האוצר
.

כוח האדם שעמד לרשות המשרד הוא 378. קיבלנו
תוספת של 182 עובדים זמניים, לא תקנים, ובזה
תיגברנו את המערכת השנה. עכשיו אני מדבר על תוספת של 412, ושוב, אני לא
מדבר על תקנים. אני מדבר על עובדים זמניים, אני לא רוצה תקנים
.

בנייר הזה שהגשת לשר האוצר אמרת שאתה צריך
716
עובדים, מהם קיימים 378
.

זה היה לפני ההיערכות
.

לא אדוני השר, הנייר הוא מלפני שבועיים
.
התוספת שנדרשה מעבר ל-182 היא עוד 156
.
על 50 חיילות נוספות החליטה הממשלה במאי, ומשרד הבטחון נענה לזה. גם
היום תן לא נלקחו ממשרד הבטחון
.

זה לא נכון
.

כאשר במאי ניתנו 182 תקנים נוספים, נתנו את
זה בתנאי אחד, שמשרד הקליטה יפתח את הסניפים
לא מ-8 בבוקר עד 1, אלא מ-8 בבוקר עד 10 בלילה. עד היום זה לא כך. אדם
)



(
שלי ישב יומיים במשרד הקליטה, כתוב שם באותיות גדולות בכניסה: שעות
הקבלה הן בין 8 ל-1. מי שעומד בתור עד 1 נכנס פנימה, שעתיים מטפלים בו
,
זאת אומרת שבפועל עובדים מ-8 עד 3, ולא כפי שדרשנו, ומשרד הקליטה
הסכים. זו סיבה נוספת לצפיפות ולתורים
.
דבר נוסף שמאפיין את הצפיפות. יש דרישה שאדם, אחרי שהוא פותח חשבון
בנק, יבוא לסניף של משרד הקליטה, ידווח, ואחר כך הוא הולך לפקיד של
הסוכנות ומדווח. זה גורם לאנשים לעמוד שם שעות בתור, רק לצורך הענין
הזה, בשעה שאפשר להסתפק בפתיחת חשבון בסניף הבנק, והבנק יודיע כבר
למשרד הקליטה על חשבון שנפתח. זה חוסך שעות עבודה רבות
.

הצענו להוריד את זה. אבל עושים זאת, היות
שעולה מגיע לארץ חדשה, ואמרנו שאי-אפשר
לשלוח אותו הישר לבנק, בלי שיהיה איזה שהוא פקיד שידריך אותו וילווה
אותו
.

אמנון, אתה מתעלם מוועד עובדים, מרמת שכר
.
צריך להיות ריאלי בענין
.

יש עוד הרבה נושאים עליהם עמד השר, ואנחנו
עובדים עליהם יחד, כדי להוריד את הלחץ המוטל
על הפקידים העוסקים בקבלת קהל, כדי שיהיה להם יותר זמן להכוונה והדרכה
.
אני מניח שתוך כמה ימים זה יקבל ביטוי
.
אני רוצה להתייחס לקטע של הסיוע הכספי שמקבל העולה. כולנו מודעים לכך
שהמצב קשה, והוא קשה לכל המשק ולא רק לעולים. אם נוסיף לעולה רק 1,000
שקל, זה יגיע לסכום של 300 מיליון שקל, ואני מצפה לשמוע מוועדת הכספים
מהיכן יתנו 300 מיליון שקל
.

אני אגיד לך מהיכן. תיקח את 4 האחוזים של
הביטוח הלאומי, ואל תשלם את זה עבור מערכת
שהיא לא מערכת יצרנית, ואז יהיו לך 700 מיליון שקל
.

לגבי הסיוע הכספי אני רוצה . להזכיר. אני שוב
אומר שהמצב קשה, הוא לא קל. אף אחד לא אומר
שהמצב הוא קל, וגם לא קצת קשה, אלא הוא קשה, וזה נכון. זו היתה החלטת
ממשלה ולא החלטת האוצר. העולה, מעבר לאותו סל קליטה למשפחה בת 3 נפשות
של 14,000 או 14,500, מקבל מהסוכנות עוד 2,000 שקל, והוא מקבל עוד דמי
קיום של 4,800
.

הוא מקבל 2,000 שקל תמורת אי-הבאת מטען
.

כן
.

כדי שהוא יבוא רק עם המזוודות, שיבוא בלי
מטען
.
)



(

על המטען פה הוא לא צריך לשלם שום דבר, לא
על אחסנה, לא על הובלה
.

אני מדבר על כופר אי-הבאת מטען
.
א. ספרן; הוא יכול להביא מטען
.
יש לו עוד 2,000, ויש לו עוד 4,700 דמי קיום
לחצי שנה. יחד אם מסתכלים על שנה שלמה יש לו 21,300, שזה 1,700 שקל
לחודש. זה המזומן שהוא מקבל. אני מציע לראות את התמונה הכוללת, ולא
להתייחס רק למה שמוגדר כסל קליטה. יש לו עוד 600 שקל ביטוח רפואי, ולא
צריך לשכוח את סעיפי הסיוע הקטנים, כמו ילד במעון, שהוא מקבל עבורו 300
שקל לחודש וכוי
.
היו"ר א. שוחט; תכין לישיבה הבאה מסמך מסודר שלך, ובו כל
הדברים שאתה יודע שהם מקבלים, כדי שתהיה
בפנינו התמונה המלאה
.
א. ספרו! דובר כאן על מכתבי ראשי הרשויות. לצערי ישנן
רשויות - לא כולן - שפשוט מערימות קשיים
לאורך כל הדרך, כמו הדוגמא הזו של האולפנים, כמו הדוגמא שלא מוכנים
לקלוט אצלם קרוואנים או מגורונים
.
יאיר לוי! יש לך דוגמא של רשויות כאלה
?
א. ספרו! לא. לא מוכנים לקלוט מגורונים, לא מוכנים
לקלוט קרוואנים, ומצד שני עומדים על סטנדרט
של תשתיות לבניה שהוא מאוד מאוד יקר, והוא מקשה גם על המשק כולו. זה
יוצר סטנדרט, שאם בראשון יש דבר כזה, גם אשדוד רוצה דבר כזה, וזה עולה
מאות מיליונים
.

למה אתה לא יכול לתת דוגמאות
?
א. ספרו! נתתי דוגמא אחת של ראשון
.
ע. פרא! זו לא דוגמא טובה. הוא מדבר. על הענין של
התשתיות. אנחנו יודעים שבראשון יש בניה
בהיקפים עצומים. מצד שני הוא אומר שיש רשויות שלא מוכנות לקלוט
מגורונים וקרוואנים, ועל זה אני שואל
.

הבניה שם היא בניה של 120 מטר, ולא בניה של
משרד השיכון. יש שם בניה חופשית
.

ראשון לציון עיכבה את התחלת הבניה למעלה
משנה, ועכשיו יש ויכוח עם ראש עיריית אשדוד
על נושא של מוזאיקה ליד הבתים. את הרשימה המפורטת של מקומות המגורונים
תוכל לקבל. בכל יום משנים אותה, כי יש התנגדויות
.
)



(

שמעתי כבר מספר פעמים שישנם ראשי ערים שלא
רוצים להכניס אליהם את העולים
.

לא את זה אמרתי
.
יאיר לוי; אני אומר שמעתי, ודיברתי לפחות עם ראש עיר
אחד שאמר לי, שלא נוח לו כל הנושא של העליה
הזאת. אני רוצה לקשור את מה שאתה אומר עכשיו עם הנושא הזה. הם מתרצים
את הקשיים בבניה כדי לא לקלוט אצלם את העולים, ולכן אני מבקש דוגמאות
חיות
.

אני לא אתן דוגמאות. תוכל לקבל ממשרד השיכון
את רשימת האתרים שבהם עומדים להציב מגורונים
וקרוואנים, ותראה איך זה משתנה בכל יום בגלל התנגדויות של הרשויות
המקומיות
.
דובר פה על הפריסה ועל התשלומים, ואת זה אנחנו נבדוק
.

הייתי מבקש מכם לעבור בקצרה על הסעיפים
המופיעים פה, ולהגיד לנו מהו כל סעיף, בעיקר
בסעיפים של שירותי קליטה. יש כאן סכומים של עשרות מיליוני שקלים. תגידו
כל דבר איך הוא עובד, למה הוא קיים, וזאת כדי שנדע בדיוק איך להבין את
ספר התקציב
.
אני אומר זאת לא כחבר אופוזיציה. אני אומר שלפי הערכתי שר הקליטה צודק
לפחות בשתי נקודות שהוא העלה, ואגף התקציבים במשרד האוצר טועה בענין
.
המבחן של העליה יעמוד על כמה דברים, וכל דבר שאנחנו יכולים לטפל בו
,
אנחנו צריכים לעשות. זה יעמוד על ענין התעסוקה, זה יעמוד על ענין
הדיור, וזה יעמוד על אפשרות של איזה שהוא קיום בשנה הראשונה ובשנה
השניה לקליטה. הדבר הקל ביותר לפתרון הוא לתת איזו שהיא כניסה חלקה
לתוך המערכת הישראלית. שכן, בעיית השיכון היא כבדה, בעיית התעסוקה קשה
עוד יותר לפתרון, יש בעיה של התאמת המקצוע, של עצם מציאת התעסוקה, של
חיי הבטלה. כל הדברים האלה יכבידו הכבדה נוראה
.
יש חוסר הגיון משווע בקיצוץ בסל הקליטה, שמשמעותו רבה .מאוד. היא 250
מיליון שקל, וזה כסף רב, אבל צריך לזכור מה מחיר הקליטה. שר האוצר אמר
,
שעוסקים ב-13 מיליארד, וב-10 מיליארד שקל השנה. עושים דבר שקל מאוד
לעשות אותו בהחלטת ממשלה, ואני יודע שלישיבת הממשלה באו בפחות קיצוץ
,
ובישיבה, כאשר התברר שיש גרעון, חתכו עוד. הרי כולנו מכירים את
הסיפור
.
אני אומר לכם, חברי הוועדה, שאנחנו צריכים לעזור עוד. אני לא אומר שלא
נגיד מהיכן יהיו המקורות, אני לא אומר שנדרוש סל קליטה מבלי שנגיד איפה
מקצצים. לא יסולח לנו אם ניתן לענין הזה להישחק ולרדת בקצב שזה היה
בשנה האחרונה. אי-עידכון האינדכס, קיצוץ יולי, קיצוץ ספטמבר וקיצוץ
ינואר. זה סיפור שהוא לא יאומן, ואני אומר לכם, שכל אחד מכם באיזור
מגוריו כדאי שיצא וידבר עם עולים פנים אל פנים. אי-אפשר לקחת דוגמא
קיצונית של מישהו שבכלל אובד עצות, ואי-אפשר לקחת דוגמא קיצונית של
)



(
מישהו שיש לו משפחה שעוזרת לו. צריך לעשות את הניתוח והחשבון ולראות
, .
ואני חושב שהממשלה שגתה מאוד בענין הזה
.
אני לא נכנס למספרים. מה שצריך להיות הוא, שעולה, כשהוא בא לטפל
בענייניו, לא יעמוד בטרוף הזה בחלק מהלשכות, כשהוא בא ועומד 6 שעות
בתור, יושבים שלושה פקידים בחדר, ואי-אפשר לדבר. יש אולי מתקנים
באיזורי תעשיה, בבאר-שבע יש אולי 2,000 מטר. תעשו איזו חלוקה, ושתהיה
איזו אינטימיות בשיחה, ושלא תהיה מהומה גדולה שם. תנו איזה מינימום של
התייחסות לאנשים האלה. צריך 20 מיליון שקל, 15 מיליון שקל, אסור להסס
לגבי זה אפילו שניה אחת. אני אומר לכם שזה קריטי, ההתייחסות אל האדם
,
כשהוא בא ומדברים אתו. אם אתה מדבר אתו בנועם ובנחת, אתה נותן תשובה
חיובית אפילו התשובה היא שלילית. כשאתה מדבר אתו בגסות ובקוצר רוח, גם
התשובה החיובית הופכת לתשובה שלילית. אלו דברים אלמנטריים. אני פונה
לאגף התקציבים, בואו לקראת שבוע הבא, אני מניח שתשמעו מכל הח"כים אותו
הדבר, לפחות מאלה שסיירו בשטח וראו את הענין. בואו ביום רביעי הבא
,
ונדע שאנחנו בתקציב הזה מוצאים איזו שהיא דרך לתקן את מה שנעשה. אני
חושב שבאמת שר הקליטה פונה לכאן בצורה נואשת, אחרי שאני יודע שהוא
התנגד בממשלה לענין בגלל סל הקליטה. מוכרחים למצוא את הדרך. תאמין לי
אמנון, זה לא סיפור של ביורוקרטיה. ביורוקרטיה היא במקרה שיבוא היום
משרד המסחר והתעשיה, או משרד אחר, ויגיד שהוא צריך עוד 50 אחוזים
עובדים או 25 אחוזים כי יש עליה. זה יכול להתקבל כביורוקרטיה. אבל משרד
הקליטה עומד בעניין העיקרי, וזה כל כך חשוב. מדובר לא בכסף גדול, וכך
אתה גורם שהעליה תימשך. אני לא יודע אם זה המרכיב העיקרי, אבל זה מרכיב
בשיקולים של האנשים
.
נ. ארד; באופן טבעי דנים בנושא הקליטה בוועדות
השונות. אתמול התקיים דיון בוועדת העליה
והקליטה, כשהדעות דומות למה שנשמע כאן
.
אני רוצה להגיד לחברי ועדת הכספים שקיימת בעיה, ואני לא יודעת אם אנחנו
לא צריכים להעלות אותה, גם כלפי האוצר. קיימת בעיה ברורה לחלוטין
,
שלגבי חלק מהעולים נגמרת השנה הראשונה. הועלתה השאלה אם בכלל לא צריך
להאריך את סל הקליטה, מפני שכל הזמן בנו על שנה, והשנה הזאת בנו איזו
שהיא תכנית, שאיננה עומדת במבחן המציאות. אני עוד מדברת על העולים
שקיבלו את סל הקליטה הקודם, לא הנוכחי. אנשים ייזרקו 'לרחובות, הלחץ
גדול מאוד
.
אני רואה למשל בספר התקציב שהגישו לנו, שלגבי עולי אתיופיה, ובצדק
,
מדובר על ביטוח רפואי לעולים, והחליטו במקום שנה להוסיף עוד חצי שנה
.
ד. טופז! במקום 6 חודשים, שנה
.
נ. ארד! זאת אומרת, להכפיל את התקופה, כי יש בעיות
מיוחדות. בוועדת הכספים בשנה שעברה, ולא
במקרה, קיימנו דיונים מאוד רציניים לגבי משרדים, שחשבנו שיש להם
רלוונטיות לקליטת העליה. אני חושבת ששמנו את הנושא של קליטת העליה
במוקד מבחינת תקציב המדינה
.
)



(
נוסף לכל הגזרות שאנחנו שומעים עליהן, לדעתי לא נלקחת בחשבון בעיה שהיא
בעיה אמיתית, היא בעיה תקציבית, והיא תבוא אלינו. אני מתכוונת למה
שקורה בתום השנה, לגבי הדיור, לגבי כל המערכת. זה בכלל לא מופיע
בתקציב
.
א. ספרן; אם הוא לקח משכנתא, בשנה הראשונה הוא צריך
להחזיר רק 25 אחוזים מהקרן. כלומר, עד
אתמול זה היה 210, לכן הוא צריך להחזיר 50 שקלים. בשנה השניה הוא צריך
להחזיר 100 שקלים במקום 200 שקלים
.
נ. ארד; בתוך עמנו אנחנו חיים. אני אומרת שצריך לקחת
בחשבון שעומדת עכשיו בעיה רצינית שתגיע
,
מפני שזה מתחיל להתפוצץ בהרבה מאוד מקומות בארץ. אין להם במה לשלם
שכר-דירה, אין להם לכלום, ואני מדברת על אלה שמסיימים את השנה הראשונה
לעלייתם
.

האם את רוצה שימשיכו לממן אותם עוד שנה ועוד
שנה
?
נ. ארד; הצענו קודם כל מה שכולם הסכימו, שהממשלה
תחוקק בנושא של פיקוח על שכר-דירה. יש כמה
דברים שאפשר לעשות, כמה דברים שלא מחייבים רק כסף, אלא מחייבים דיון
ממשלתי, והממשלה לא עושה כלום
.

אתם רוצים שנמשיך לממן עולה גם אחרי שנתיים
?
יש לזה גבול
.
נ. ארד; לגבי סל הקליטה. ברור לגמרי, אני חוזרת על
מה שאמר היו"ר, ואני חושבת שזו דעת חברי
הוועדה, לא רק דעת חברי הוועדה הזו. קודם כל, הונו את ועדת הכספים. אני
משוכנעת שלו בוועדת הכספים אנחנו היינו מעלים על דעתנו שיתחילו בכל
הנושא הזה של המכס להכניס לנו בתוך סל הקליטה, ולעשות אותו כחלק מכל
הדברים, לא היינו הולכים למהלך הזה. לחילופין היינו דואגים שזה יהיה
ברור. היום כל דבר מכניסים לסל הקליטה
.
היו"ר א. שוחט; בהחלטה זה הופיע כדבר מבודד לחלוטין
.
נ. ארד; בעמוד 62 בסעיף 5, קליטה ישירה, כתוב שבסל
הקליטה ישנו מרכיב מענק המיועד לפצות על
ביטול הפטורים ממס. מבחינת ועדת כספים, אם יש טעם בכלל להשתתפות שלנו
בדיון, צריכים להחליט שאנחנו לא מוכנים לקיצוץ בסל הקליטה
.
אני מקבלת מה שאמר היו"ר, שיפרטו לנו סעיף סעיף, ולאחר מכן אבקש שוב את
רשות הדיבור. אתמול בוועדת הקליטה הסתבר, שכבר קרוב ל-100 אלף איש
נכללים בקטיגוריה של קשישים, זקוקים לסיוע, נכים, מפגרים, חריגים
.
אתמול הוגשה בוועדת העליה והקליטה חוברת של משרד הקליטה לקליטת 400 אלף
עולים, כאשר לוקחים בחשבון את כל הצרכים. היה שם קטע מיוחד שאמר, ש-95
אלף עולים הם בקטיגוריה של קשישים זקוקים לסיוע, זקוקים לסיעוד
.
)



(
היו"ר א. שוחט; זח מתוך 400 אלף פלוס 200 אלף, שזה נותן
600
אלף. 15 אחוזים מתוך 600 אלף עולים
.
נ. ארד; הם הגישו את זה על 400 אלף, לא על 200 אלף
.
זו הייתה פעם ראשונה שראיתי במדוייק ספירה
,
אני יכולה להביא לך את החוברת הזאת. אם יש נספח, זה לא כולל רק קשישים
,
זה כולל גם חריגים, זה כולל גם נכים, ואת כל המערכת הזאת. אתה צריך
להיות מעוניין שהענין הזה יתוקצב, והוא לא מתוקצב. לכן, כשמבקשים לדעת
מה עושים בכל סעיף וסעיף, אני רוצה שיעלו את הענין הזה
.
אתמול לא הבנו את זה בוועדת העליה והקליטה, ויכולנו להבין מתוך החוברת
שאתם הגשתם, שהדבר היחיד שהאוצר הסכים לו, או הדבר היחיד שמתוקצב
לקליטת 400 אלף עולים, זה תוספת כוח האדם, בשינוי המבנה הארגוני שנותן
טיפול יותר טוב לעולים. מסתבר היום שלא דובים ולא יער. משרד הקליטה
באמת הגיש את זה, אבל האוצר לא קיבל
.
חד משמעית זה מחוייב המציאות, מפני שבעיות רבות ותקציב רב ייחסך אם זה
באמת יתקיים. אני רוצה שהוועדה תתמוך ותאשר את הבקשה הזאת של משרד
העליה והקליטה
.
יאיר לוי! דיבר היו"ר בנושא של הלשכות בשטח, כאשר
העולים באים אליהן והן נראות כפי שאתה
תיארת. לצערי לא יצא לי לראות את זה בשטח, אבל התיאור שלך ודאי מזעזע
.
אני מציע הצעה פשוטה, שספרן ישב עם החשב הכללי, ויורידו למשך
שנתיים-שלוש לצורך הקליטה את הלשכות המפוארות של השרים שמלאות בכסף
,
בתל-אביב. לכל שר כמעט יש לשכה בתל-אביב, והיא מיותרת לחלוטין. בלשכה
יש כל הציוד וכל הדברים, שיתנו אותם לקליטה. נאמר שלא צריך לקחת מתקציב
שאין, לכן שיקחו משם. במקרה הזה לשר הפנים אין לשכה
.

לשר הקליטה אין לשכה בתל-אביב
.
יאיר לוי; לכן אני אומר את זה ביתר עוז. למעשה אני
מביא זאת כדוגמא, כדי שהאוצר יבין שיש לו
אפשרות להוריד קצת בקצפת, לא בשמנת
.
לעצם הענין, כבוד השר, אדוני המנכ"ל, עובדי המשרד, אין צורך לשבח אתכם
,
אתם עושים עבודה נפלאה. עשיתם יש מאין ממש. אני זוכר את הישיבה
שהתקיימה כאן בשנה שעברה, ואת הוויכוח שהתקיים כאשר ח"כ ביילין רצה
לאגור את הכוח אצלו, ודברים מהסוג הזה. אף אחד לא האמין שאפשר להרים
מסות גדולות ומבורכות כל-כך. אני לא ארבה בשבחים, אבל אתם ראויים לכל
מלה טובה שתאמר עליכם, אתם, צוות העובדים שלכם, האנשים שעובדים ימים
ולילות כדי לקלוט את העליה המבורכת הזאת
.
הייתי רוצה שנפריד לחלוטין בין מספר דברים. לצערי הרב, המחיצות לא
קיימות בנושא הזה, ואתן כמה דוגמאות; נושא השיכון. וכי הרב פרץ אחראי
על השיכון? האם הוא אחראי אם מקימים שיכונים או לא מקימים שיכונים? אם
יש מקור תעסוקה, האם הרב פרץ אחראי? אחריות כוללת יש לכל השרים, וחשוב
שאנשים לא יבלבלו בין היוצרות. הרב פרץ אחראי על הקליטה של העולים, הרב
)



(
פרץ אחראי על סל הקליטה, הרב פרץ אחראי על הטיפול בעולים, הרב פרץ
אחראי על כל המסגרות האלה. אבל אם יהיה בית בדימונה או בקרית-שמונה, או
שתהיה תעסוקה, לא הרב פרץ אחראי לכך. אף אחד לא ישליך את זה על הרב
פרץ. מתוך האי-נוחות או אי-היכולת שלכם לעשות, משליכים את זה על משרד
הקליטה. אני אומר בצורה ברורה, זה פשע בל יכופר. שיתחילו השרים האלה
לעסוק במה שהם צריכים לעסוק, ולא יתערבו במקומות אחרים. כל אחד שיעסוק
בתחום שלו. עשית דבר מאוד נבון הרב פרץ, כאשר אמרת עד כה, מספיק, כל
אחד שיעסוק בדברים שלו. כשכל אחד עוסק בדברים שלו, נראה כל אחד במה
הצליח בתחומו שלו. אתה והצוות שלך בכל אופן הצלחתם במסגרת שלכם. אני
מאחל לשרים האחרים גם כן להצליח, כי ההצלחה שלהם היא הצלחה של עם
ישראל. מה שרצו האנשים האלה, הם קיבלו. בא שר השיכון ואמר שהוא רוצה את
המינהל, והוא רוצה את זה וזה, הכל קיבל, שום דבר לא עצר בעדו. בא לכאן
סגן ראש-הממשלה ושר המסחר והתעשיה, עם התכנית הגרנדיוזית שלו, אמרנו לו
שאין אופוזיציה ואין קואליציה, קבל מאתנו כל מה שאתה רוצה, גיבוי מלא
,
רק תתחיל לעבוד, חבל על הזמן. לכן בדברים האלה אין צורך לערבב את
התחומים
.
בשבוע שעבר ח"כ דדי צוקר תקף קשות את שר החינוך והתרבות על הנושא של
המינויים הפוליטיים. הסכמתי עם חלק מדבריו. לא יכולתי להצביע אתו
בנושא, מפני שח"כ דיין העלה נקודה מאוד מאוד מרכזית. יש לנו קליטה
,
לעולים האלה לצערנו הרב אין תשתית של ידע ביהדות, אין להם המינימום
.
אני רוצה לדעת האם השר מתריע בממשלה שהקליטה הזאת אינה נכנסת כמעט
לבתי-ספר דתיים, ולא חשוב הזרם. נגזר על העולים האלה בארץ מוצאם לא
לקבל תשתית ביהדות, שזה דבר מאוד מאוד חיוני לקיומם במדינת ישראל. אני
רוצה לדעת מה המשרדים עושים בנושא הזה. מה עושה שר החינוך בנושא הזה
,
כדי להפנות אותם לבתי-ספר דתיים? למה אוטומטית, כאשר ילד בא מרוסיה
,
הוא צריך ללכת לבית-ספר לא דתי? אם זה נעשה בצורה אוטומטית, בואו נוסיף
להם שעות יהדות בבתי-ספר הלא-דתיים, אבל בנושא היהדות מושגים מוכרחים
לתת להם
.
אמנון, כשאתם מכינים את הספר הזה, תדע שיש לי ביקורת גדולה מאוד על
הספרים שלכם, היות שהאוטומציה הזו של ההדפסה, המרובעות הזו, אותי
מרגיזה. קראתי את הספר הזה מספר פעמים. איפה אנחנו רואים את הביטוי של
התפיסה הרוחנית? אנחנו עוסקים באנשים שיש להם משהו. מתחת לאפך, שר
החינוך, שר הדתות ושרים אחרים לוקחים ושמים את כספי שלום הגליל לקליטה
רוחנית, ובמשרד שצריך לקלוט מבחינה רוחנית, אני לא רואה כל תיקצוב. אני
פונה אליך, משום שאתה נציג האוצר
.
א. ספרו; משרד הקליטה יכול לעשות מה שהוא רוצה
.
יאיר לוי; אתה לא נותן לו תיקצוב לזה. אני מדבר על
תיקצוב ולא על מלים. את התופעה הזו אני רואה
בצורה חמורה ביותר. אני רואה בצורה ברורה, שהשרים האחרים לוקחים לעצמם
תקציבים, ואומרים שהם יתחילו, משרד הדתות פתאום התחיל לדאוג לתשמישי
קדושה לעולים, משרד החינוך לקליטה רוחנית ולהוספת שעות, וכל מיני דברים
מהסוג הזה. והמשרד הרלוונטי נשאר בלי תיקצוב לנושאים האלה. אני רואה
זאת כתופעה חמורה. אני מבקש שבנושא הזה תעשה בחינה מחודשת, כדי שאני לא
אצטרך להתנגד לכך. אין כאן תיקצוב לנושא הקליטה הרוחנית, וזה חייב
)



(
לחיות. זה המשרד הרלוונטי לנושא, הוא יודע את נפשו של העולה, הוא מכיר
זאת והוא גם יתן את הנושא
.
אם נמשיך בקצב העליה הזה, לא יהיו כבר מגורונים, לא יהיו מגורים, אלא
מחנות עולים. כאשר הרב פרץ הזכיר לפני מספר חודשים מחנות עולים, כולם
צעקו. אני לא רוצה לומר אם מחנות העולים יהיו מאוהלים, מניילון, ממתכת
או מבד. לא חשוב, הם יקבעו את הנושא הזה. אבל חייבים לדעת שאנחנו
חייבים להתחיל להקים מחנות עולים. לא נוכל לקלוט את העולים בלי מחנות
עולים מסודרים
.
אני רוצה לפנות לוועדה ולומר, שהקואליציה מאוד מאוד צרה מבחינה כמותית
.
האופוזיציה, אני אהיה אתכם בנושא הזה, ואני בטוח ומשוכנע שיחד עם חלק
נוסף מחברי, נצטרך לומר לאוצר שאם הוא לא יתן את מה שמגיע למשרד הקליטה
בנושא של כוח האדם, בנושא של המשרדים, בנושא של הקליטה הרוחנית, התקציב
הזה לא יעבור. אמנון, את זה תצטרך לומר לאנשים שממונים עליך, ואני אומר
זאת באחריות מלאה. התקציב הזה לא יעבור. האופוזיציה בנושא הזה עושה
,
הקואליציה מסכימה. יכול להיות שהיא תהיה אנוסה להצביע, אבל לא אני. אני
לא מוכן לזה, אם הדברים האלה לא יבואו לתיקונם ועד להצבעה בקריאה שניה
ושלישית
.

אדוני שר הקליטה, אני חוזר ואומר לך, התמזל
מזלך לעסוק בנושא החשוב ביותר שיש לנו
עכשיו. הבעיה היא הצלחה או אי-הצלחה מעבר ליכולת שלך, לכשרון ולמסירות
.
הנושא כל כך נכבד, וכל כך חשוב, וכל כך בעל משמעות, עד שהוא זקוק
לכתפיים לאומיות רחבות, והלואי שזה יעלה בידך ובידינו
.
אם יש דברים שאנחנו יכולים לעשות, רצוי לומר אותם. כשהרכיבו את
הוועדות, רציתי להיות בוועדת הכספים ובוועדת עליה וקליטה, עוד לפני
שהיה גל העליה העצום. לצערי אני לא יכול להשתתף בוועדת העליה והקליטה
,
וביקשתי אפילו שיחליפו אותי כדי לא לתפוס סתם מקום, מכיוון שאני מנסה
להתמסר לעבודתי בוועדת הכספים. אבל זה הנושא החשוב ביותר. כל מי שלא
חושב על זה, לא מבין בדיוק איזו הזדמנות נפלה לידינו
.
השאלה היא איך אנחנו מטפלים בזה. אם מותר לנו לחרוג בתקציב וליצור
גרעון בכלל, או גרעון מעבר לסביר, זה בגלל העובדה שישנה עליה. אנחנו
נכנסים לגרעון, ואני משער שאנחנו יכולים לומר שזה בגלל העליה. זה לא
תמיד יהיה נכון, אבל יכולים לומר שזה בגלל העליה. השאלה היא אם אנחנו
באמת ניגשים לזה כדבר שהוא חריג, מעבר לכל הצרכים האחרים. זה לא כך
.
אני מעז להגיד שזה לא כך אצלנו בתחומים נורמליים. התחלנו עם סטנדרט
בניה גדול במיוחד, חשבנו על עליה לא גדולה, ושיהיה בכוחנו לעמוד בזה
.
זה נכון היה גם בדברים אחרים, כמו למשל בתחילה בענין הסל. חשבנו שאנחנו
יכולים להרשות לעצמנו סל רחב, והתברר שזה מעבר לכוחנו. אני מנסה לראות
את זה לא מזווית הראיה של האוצר דווקא, כי כל אחד הרי יודע באיזה מצב
אנחנו נמצאים. אין לנו אפשרות לבנות בסטנדרט הבניה הקדום, וזה שאנחנו
בונים אותו גם כן, אנחנו משחקים ב"כאילו". העולים לא יודעים איך הם
יעמדו במשכנתאות, והכל רק "כאילו". אנחנו מחייבים אותם, מזכים את
עצמנו, מזכים את הבנקים. איך הכל יגמר - אנחנו עוד לא יודעים. אולי חלק
מאתנו יודע איך זה יגמר
.
)



(
כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות בענין סל הקליטה זה דווקא במנגנונים
הגדולים שלנו והמסגרת הגדולות. שם נדמה לי לא היינו די ערים. אמרו שזה
יהיה נכון בענין האולפנים. אולי גם בעוד דברים. היינו צריכים שתחילה
ילמדו העולים הוותיקים יותר את העולים החדשים, אלה שיודעים כבר עברית
,
מלמדים בהתנדבות, ואחר כך עולים בסטנדרטים, ולא להיפך. על כל מה שהיית
נותן, היו אומרים תודה רבה. לו היינו מתחילים מאוהלים או מצריפונים
,
ועולים לדירות בנויות, זה היה בסדר. מכיוון שהתחלנו בסטנדרט גבוה
,
עכשיו כל מה שאנחנו לוקחים מהעולה, גורם לו להרגשה גרועה. המורל אצלו
ירוד, מכיוון שלקחו והורידו
.
צריך לבדוק את הענין הזה של האולפנים, זו הוצאה לא קטנה. אני מבין
שבהוצאה הכללית ענין האולפנים זו הוצאה לא קטנה בכלל, ואז צריך לבדוק
אולי זה באמת יקר? אולי באמת אפשר להוריד? אולי חלק באמת ילמד
בהתנדבות, אולי חלק מהמורים בפנסיה ילמדו, אולי הכל היה צריך להיות
בנוי אחרת? אינני יודע אם מנצלים את המבנים עד המקסימום. זה שהרשות
המקומית אומרת שהיא עושה את העבודה, אני מניח שזה נכון לגבי רוב
הרשויות המקומיות, שמתאמצות ונלחצות ומשתדלות. אבל מתחת לדגל הכחול-לבן
יודעים איזה דבר מתחבא לפעמים, וזה יהיה נכון לגבי הרבה מאוד דברים
.
אני מעז להגיד, שאם לא נעמוד בזה, זה לא רק שהחמצנו הזדמנות בלתי
חוזרת. זה יכול להיות הר געש, סערה שתצמח כאן. אין לנו כוח לזעזועים
חברתיים, אין לנו פשוט כוח. יכול להיות שתהיה במדינה הזו פריחה, ותהיה
צמיחה ותנופה, וכל כוח העבודה העצום והחשוב הזה יהיה לא אבן ריחיים
,
אלא יהיה השעור שבעיסה. אבל אולי יהיה החיפך. לא רק מבחינת ההוצאה
הכספית. יכול להיות שמבחינת התסיסה, מבחינת המרירות, הכל יכול להיות
במידה רבה אולי לא רק בגללנו. אולי יש דברים נוספים, כמו המצב
הבינלאומי, הגרעון, אי-היכולת לגייס כספים מן החוץ, והכל ידוע לכולם
.
יש לי הרושם, שיכול להיות שאתה צריך עוד עובדים. אני נוטה להאמין בכך
.
אבל צריך שהמשרד יהיה פתוח עד הלילה, מהבוקר ועד הלילה
.
היתה מלחמת יום כיפור, ואני זוכר מה היה. שדה התעופה עבד ברבע כוח
האדם, כי כולם היו מגוייסים, וההספק היה גבוה מאוד. אנשים התאמצו. אחר
כך הכל חזר לעצמו. אם זה נכון שיש פי 20 או 23 עולים עכשיו מאשר היו
לפני כמה שנים כמעט באותו כוח אדם, אתה מתחיל לשאול מה עשינו לפני
4-5-6
שנים. עכשיו מתאמצים, וכל אחד צריך לקבל עיטור גבורה, וצריך
להוסיף להם נניח משכורת, וצריך להוסיף להם יישר כוח. אבל מה עשו כל
אלה, כאשר לא היו עולים? צריך לשאול את השאלה, איך הכל בנוי. צריך
לפרוס את שעות העבודה כך שיהיה להם קל יותר, זה נכון. אבל לפעמים אתה
חושב לעצמך, מי אמר שכל מה שאמרו לנו זה מדוייק? לא תמיד צריך לקנות מה
שאומרים לנו
.
י. שמאי; נפלה בידך זכות גדולה ביותר של קליטת עליה
המונית בממדים כאלה, שאם אני מבין נכון, גם
הממשלה הבינה את המשמעות של העליה הזאת, ובתקציב יש לזה ביטוי משמעותי
של כ-10 מיליארד שקל; מצד שני, כאילו מתקנאים בך. אולי אלה חבריך
השרים, אינני יודע. כי איך זה יתכן, שמצד אחד ישנו גודל העליה, ומדברים
כולם על שעת חרום גדולה, ובשעת חרום גדולה התקציב גדל בצורה משמעותית
.
אבל אם אני לוקח נכון את תקציב הקליטה מתוך כלל התקציב שגדל כתוצאה
)



(
מהעליה, אני רואה שיש לך כ-10 אחוזים. אם נוסיף את הגרעון, זח עוד יהיה
פחות, כי הגרעון יחול גם על חשבון קליטה
.

אני שמח שאתה מדבר כך. אני לא יכול לדבר כך
,
ואני שמח שאתה מעז לדבר כך
.

אני אומר לך, שמתקנאים בך השרים
.
מצד שני בא האוצר ואומר, שיש לו ספר התקציב
,
ובספר התקציב מופיעים מספרים, וכאשר מופיעים המספרים אנחנו, ועדת
הכספים, מבינים את החשיבות הבלתי רגילה של הקליטה. אני לא רוצה להתבטא
כפי שדיבר ח"כ ביטון, שאומר שלא צריך להמשיך ולתת להם, כי גם פעם לא
נתנו. נהפוך הוא, דווקא כתוצאה מכך שהקליטה בשנות ה-50 היתה קליטה קשה
,
קליטה בתת-תנאים, קליטה של סבל, אנחנו ניסינו לרפד את הקליטה הזאת
,
ולקבל אותה באהבה ובחום. אבל אהבה וחום אינם הכל. יכול להיות שנשקיע את
10
מיליארד השקל, אבל התוצאה תהיה, שנמצא אותם בלוס-אנג'לס, כי אנחנו
נוביל אותם לשם. ואני כבר לא מדבר על בני הארץ
.
נכון להיום אתה צודק, ונכון לעוד חצי שנה הדברים ישתנו. ואז משום שזה
גל שהוא לא גל ציוני, זה לא גל אידיאולוגי, אלא זה גל של מצוקה, אנחנו
לא צריכים לחזור על כל הדברים שאנחנו מכירים. ברגע שהוא יתאקלם ויבין
שקשה לו, ויחיה לו אולי יותר קל במקום אחר, הוא יעזוב, ואנחנו נישאר עם
ההשקעות, נישאר עם הבטון, נישאר עם הפלדה, נישאר עם התשתית. מצד אחד
אנחנו רוצים לעשות הכל כדי שנוכל לקבל את העולים באהבה, בחום ובברכות
,
אבל ניתן להם את המינימום שבעצם הממשלה החליטה עליו, ולא שר הקליטה
בלבד. באים ואומרים שכתוצאה מהגודל ומההיקפים אנחנו צריכים כרגע למצוא
פתרונות חלופיים איך לעזור להם, ואז אנחנו אומרים שהעונש הראשון הוא
ליישר את המנה הראשונה שמקבל העולה. ואת 5,500 השקל נוריד ל-3,000 שקל
.
כתוצאה מהעליה עלו המחירים של שכר-הדירה, עלו מחירי הדירות, וכל יתר
הדברים. הקבלנים עובדים לפני חוזים בבניה, כדי שיוכלו לקבל את התוספת
,
את המענק המיוחד. מענישים את העולים, מורידים את סל הקליטה, מנכים אותו
במקור, ולא מאפשרים להם אפילו למצוא את הפתרון הנאות לדיור
.
יוי'ר הוועדה כבר עשה חשבון, שזה 300 מיליון שקל. אף אחד לא יודע מהו
הסכום המדוייק. אם יהיו 200 אלף עולים, על אחת כמה וכמה אפשר כאן
להוסיף. אם יהיו 400 אלף עולים, צריך פי 9 להגדיל את 'התקציב, מכיוון
שאמרנו שכל תקציב הקליטה הוא 10 אחוזים מכלל תקציב העליה
.
על תעסוקה אני עדיין בכלל לא מדבר. אומר שר הקליטה ש-200 אלף עלו, אבל
כוח האדם לא גדל. מתכוננים לעליה בהכפלה של השנה שעברה, ושמעתי את
הוויכוח על התוספת של 100 משכורות, לא 100 מישרות חלקיות, אלא 100
משכורות, ונקבל 50 חיילות. האם עובדי משרד הקליטה הם עבדים? האם מגיע
להם שכל העומס יפול עליהם? האם לעובד שמקבל כל כך הרבה עולים לא מגיע
לקבל במשרד הקליטה תנאים מסויימים? תשכרו דירות, אתם, משרד האוצר. למה
יעשה זאת משרד הקליטה? זה המשרד שמגיע אליו העולה על כל דבר, שהוא
מרגיש שצריך אותו באמצעות המערכת המימסדית. הוא לא מכיר לא את משרד
השיכון, ודאי שלא את ההסתדרות, שמקבלת היום כספים כדי לתת לו אולפנים
,
והוא לא מכיר את המשרדים האחרים. בכל דבר הוא בא לפקיד שאתו הוא נפגש
בפעם הראשונה, שהוא יודע שהוא איש הקשר שלו. כך מכבידים ומכבידים על
)



(
הפקיד. האם מפני שהוא פקיד ממשלתי ומקבל משכורת, לא מגיעים לו תנאי
עבודח נאותים? אם הגיעו 12 אלף עולים, הוא ישב כל היום רגל על רגל
,
ושתה קפה, וחיכה שהעולה יגיע. העולה לא הגיע אליהם אז, ולא שמעתי אז
שאמרו שצריך לקצץ, משום שהמנגנון מנופח, ואני כבר אומר לך שהייתי מתנגד
לזה
.
אבל כאשר באמת ובתמים כולם יודעים שצריך למצוא לזה פתרון, מה הפתרון
?
מה אומר שר הקליטה? הפתרון יכול להיעשות ב-20 מיליון שקל, סכום פעוט
לכאורה בכל ה-10 מיליארד שקל. אתה צריך לקחת 20 מיליון לא מכלל התקציב
,
אלא מתקציב הקליטה בכללותו, כולל הבניה, כדי שהעולה לא ירגיש שמקבלים
אותו כאן יותר גרוע מאשר היה לו בארץ מגוריו, בתנאים הגרועים ביותר
שהוא היה, מכיוון שהקליטה הוא הדבר החשוב ביותר
.
אני לא רוצה לחזור על דברי השר שדיבר כאן בהתרגשות רבה, על מה שעושות
בנות ישראל המגיעות אלינו כדי לפרנס את בני משפחותיהן. זו השפלה של
המשפחה, של הקרובים, של הסביבה ושל כולם
.
מ. איתר! עדיין יש עבודות יותר מכובדות למי שרוצה
.
י. שמאי; זו שעה גדולה לעם ישראל, ולא יעלה על הדעת
שאנחנו לא נדע להסתדר בתנאים האלה, כאשר
מדברים אתי על האולפנים. לא יעלה על הדעת שמוסדות ציבור יקבלו כסף, גם
אם זה מרכז, וגם אם זה מועצת פועלים, עבור תשלום לאולפן, עבור חשמל
ותה. לזה אני מסכים. פה אפשר לחסוך כסף אדוני השר, פה הממשלה והאוצר
צריכים להשתמש בבתי-הספר, לקיים את האולפנים אך ורק בבתי-הספר, כי זה
יותר קל ויותר נוח. המקום בנוי לזה, וגם מבחינת המרחקים, אני יודע
שמגיעים למרחקים נוראים
.
הכפילויות בתפקידים בין המשרדים גורמת לכך, שבעצם חוץ ממשרד הקליטה
כולם נהנים מהם, כי הם צריכים לבצע את מה שמשרד הקליטה מבצע
.
היו"ר א. שוחט; אני מסיים עכשיו את הדיון, ונמשיך בו בישיבה
ביום רביעי בשבוע הבא
.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00
)