הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 339

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, בי בטבת התשנ"א (19 בדצמבר 1990)י שעה 09:00

חברי הוועדה: א' שוחט - היו"ר

מי איתן

נ י ארד

אי בורג

צי ביטון

א' בן-מנחם

ג' גל

פ' גר ו פר

י י הורביץ

א' ולינשטיין

מ' חריש

עי סולודר

מ' פלדמן

ח' קופמן

ש' שטרית

י י שמאי

ג י שפט

מ"מ: י י גולדברג

א' כ "ץ-ע ו ז

ע' פרץ

ח' רמון

רן כהן

השר לקליטת העלייה י' פרץ

עי לפידות - מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

ד' טופז - המשרד לקליטת העלייה

א' כהן - המשרד לקליטת העלייה

מ' גן - הסוכנות היהודית

ע י אזולאי }

ח' אהרוני )

מ' בן-משה ) ועד עובדי המשרד לקליטת העלייה

ח' וזאנה )

אי לויתן }

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

רשמה: אי ברק

קיצוץ סל הקליטה - הצעה לסדר היום

תנאי העבודה של עובדי המשרד לקליטת העלייה

אני פותח את הישיבה. אני מברך את שר הקליטיז ואת אנשי משרדו. הזמנתי גם את

ועד עובדי משרד הקליטה בקשר לסעיף השני שאני רוצה שנעלה.

אנחנו היום דנים בנושא הקליטה בשני נושאים. או דנים היום לא בפריסת

השיכון מה שנדון אתמול ויימשך ביום שני, ולא בתעסוקה, שהם דברים חשובים מאוד.

העליתי בהצעה לסדר היום את הנושא של שחיקת סל הקליטה. אני יודע שישנן דעות

שונות בענין הזה, אבל הייתי רוצה שהענין יהיה נדון. אני גם רוצה להביא את

הנתונים הכמותיים שלפי מיטב ידיעתי הם הנתונים שישנם בשטח. אני חושב שוועדת

הכספים צריכה לתת את דעתה לענין למרות שהטיפול הפרקטי בדבר יוכל להיות רק

במסגרת דיוני התקציב, אבל הייתי מאוד מציע לוועדה לקבוע עמדה בענין.

כיוון שאנחנו עוסקים בנושא הקליטה, כל אחד מאתנו

ראה את הדברים ואת מה שקורה בלשכות משרד הקליטה על כל הביטוי הציבורי שהיה

לענין הזה, ורציתי שחלק מהישיבה יוקדש לנושא זה.

אני רוצה, ברשותך אדוני השר, להציג כמה נתונים שאני מקווה ומניח שהם

תואמים את המספרים שבידיכם, אבל כיוון שהתרעתי לא מעט פעמים אני רוצה לחזור

עליהם.

סל הקליטה התחיל ב-1 ביולי 1990. בתאריך זה הוא נקבע למשפחה בת שלוש

נפשות ל-20,400 שייח. (אני רואה שבנתונים של משרד הקליטה יש 1,000 ש"ח פחות).

לאחר מכן היתה ירידה של 3,000 ש"ח ב-16.9.90, והסכום הגיע ל-16,504 ש"ח או ל-

17,504. יש כאן הבדל של 1,000 ש"ח שאינני יודע מה מקורו.

זה לפי גודל המשפחה.

הסכום שאתם מדברים הוא למשפחה בת שלוש נפשות?

כן-

אני כנראה לקחתי ילד שעלותו יותר גדולה ממה שאצלכם.

בישיבת הממשלה קרה הדבר החמור ביותר. הציעו להוריד 2,500 שקל למשפחה, זו

היתה ההצעה המקורית שהונחה בספר התקציב, ולאחר מכן בישיבת הממשלה הורידו עוד

500 ש"ח. כלומר, מדובר בהורדה של 3,000 שקל נוספים, וזה צריך להביא את סל

הקליטה ל-13,000 שקל.

אני רוצה להגיד את חומרת הענין לפי תפיסתי, ואני אומר את זה לא רק כאדם

שעשה את החשבון הסטטיסטי בענין אלא כמי שנפגש עם עולים גם השבוע וגם בשבוע

שעבר. גזרתי מעיתון אתמול מה שאמר מנחם אריאב כראש עיר שאצלו יש קליטה גדולה -

"עולים רבים קונים רק לחם ומרגרינה". כולנו רואים את מה שקורה בענין הזה.



צריך לזכור שגם היתה שחיקה כתוצאה מהמדד שלא באה לתיקונה. זה מוביל

לשהיקה של כ-35-45% ריאלית מלולי. אבל מי שיודע שיש אלמנטים קשיחים בתוך הסל,

אז הירידה בקטע שבו העולה צריך להתמודד עם המחיה היום-יומית היא הרבה יותר

גבוהה - מגיעה ל-% 60-70. כשאני אומר אלמנטים קשיחים בסל אני רואה את שכר

הדירה כאלמנט קשיח פחות או יותר. זו הוצאה שהוא חייב לעשות אותה, והיא בנויה

בבסיס שלה בסך הכול על 250 דולר לחודש. יש כאלה שבפחות ויש כאלה שביותר, אבל

זה אלמנט קשיח. אולפן זה דבר קשיח. מתוך סכום זה העולה צריך לשלם 900 שקל

ללימודי האולפן. נסלעות לאולפן, הערכה מסויימת ל-6 חודשלם - 600 שקל, זה

אלמנט קשלח. ציוד ראשוני - 600 שקל, זה אלמנט קשיה. כלומר אנהנו נשארים עם

האלמנט הנייד שבידיו של העולה לצורך מחיה עם סכום מוגבל מאוד. לפי חשבוני נשאר

לו בסל של 17,000 ש"ח, בערך 6,000 ש"ח ל-6 חודשים.

אם אני אוריד את שכר הדירה, אולפן, דמל נסיעה לאולפן, דמי תיווך ואחזקת

דירה, אנחנו מגיעלם למצב שהעולה בא ונכנס לתוך דירתו ומקבל ציוד לגמרל

אלמנטרי, ואם מורידים את 3 אלפל השקללם הנוספלם, הוא נשאר הלום עם 3 אלפלם שקל

ל-6 חודשלם, כלומר עם 500 שקל לחודש למחלה לשלוש נפשות. אני לא מדבר שבדרך

כלל אין לו שום גיבו ל משום דבר אחר והוא צרלך להתמודד עם הדברים האלה כפל שהוא

מתמודד.

הוא לא מקבל שכר?

הי ו"ר אי שוחט;

לא. בתקופה הזאת לא, הוא לומד. זה ל-6 חודשים ראשונים. ללשארו לו 500

שקל לחודש לתקופה של 6 חודשלם, אם הקיצוץ הזה בסל לבוצע.

אתה יוצא מההנחה שהמספרים האחרים ריאליים? ששכר הדירה הוא כזה?

זה במקרה ששכר הדירה הוא כזה. כמובן שאם שכר הדירה יותר גדול נשאי; לו

פחות. אני לא ל ודע כמה עולה לו בבית-המלון בשלושה-ארבעה ימים ראשונים שיורד לו

מזה. יש כאן הרבה מאוד מרכיבים.

אנל מבין את הבעיה של הממשלה בענין הזה, שכל אלף שקל אם מכפללים אותו ב-

300,000 זה 300 מליון שקל, זה הרבה מאוד כסף. וזה מה שקרה בישיבת הממשלה.

כאשר היה צרלך לקצץ משהו כל לא קלצצו בדברלם אחרים או כל נתנו לדברים אחרים,

ירדו בשני נושאים שקשורים בקליטה - האחד היה קיצוץ של 4 אלפלם יחלדות בנלה

לשלרה, והשנל הלה תוספת קלצוץ בסל הקללטה. קיצצו בשיכון, בבנללה לעוללם, שזה

קל, וקלצצו בסל הקללטה.

רבותל, זה למעשה כאלו שהממשלה מחליטה שהיא לא רוצה עלייה אבל היא לא

לכולה להחליט את זה אבל אין לה ברירה והיא רצה לחוליה החלשה בתוך המערכת. למה?

כי בסופו של דבר התגובות המצטברות על חוסר האפשרות להתקיים במדינת ישראל הן

שיגמרו את העלייה. לש הרבה תחומלם, חלקם יותר קשלם לפתרון. ענין התעסוקה קשה

לפתרון, ענין השיכון ראינו כמה הוא קשה לפתרון. אבל אם יוסיפו לזה גם שאנשים

ינהלו את חייהם למעשה כמעט בחרפת רעב, לא בחרפת רעב כל אנשלם לא הופכלם לרעבלם

אבל הם הופכלם למושפלים, הם הופכים לאנשים שלא יכולים לשאת את קיומם.

אני מצלע לחברל הוועדה לאחר שנשמע את אנשל משרד הקללטה והחברים לתל יחסו,

אני מצלע לקבל חחלטה שקוראת לממשלה לא לשחוק בנוסף את סל הקליטה ולא להוריד



אותו - - -

חשבתי שאתה עומד להציע שנמצא מקורות הכנסה. אנחנו מחליטים לא לתת הכנסות

לממשלה וגם תובעים את זה.

הי ו"ר אי שוחט;

אתה אחרי זה תציע שאפשר להיות מ-200 שקל לחודש, בבקשה.

א' ויינשטיין;

אנחנו לא נותנים הכנסות לממשלה ואחר-כך תובעים ממנה.

אני לא פחות אחראי ממך, אני אולי יותר אחראי ממך גם להחלטות וגם להצעות.

קל מאוד להגיד למשפחה לחיות מ-3,000 שקל לחצי שנה.

הנושא השני הוא נושא השירותים שניתנים לעולים במשרדים והיקף כוח-האדם.

היינו רוצים לשמוע על הבעיה כי כאשר רואים איך העולים נדחקים בהדרי המדרגות

במשרדי הקליטה יש גם בעיה אלמנטרית של איזשהי התייחסות לאנשים.

ברשות היושב-ראש, ברשות ידידי מנכייל משרד הקליטה, ידידיי צמרת המשרד,

חברי ועדת הכספים, כפי שאמר היושב-ראש היו שני קיצוצים גדולים מאוד בסל. הסל

בתחילתו היה 19,834 שקל . היה קיצוץ בספטמבר של 3,000 שקל והסל ירד ל-16,504

שקל. לאחר מכן הוחלט בישיבת הממשלה האחרונה שעסקה באישור התקציב, להוריד ב-

1.1.91 בעוד 3,000 שקל, ואז הסל יעמוד על 13,504 שקל.

לצערי הרב, נאלצתי להצביע נגד התקציב בגלל הקיצוץ הדרסטי בנושא הסל,

ובגלל תקצוב לא נכון לנושא האחזקה, התפעול והתנאים הפיסיים של המשרד. אנחנו

סבורים שהסל במתכונת שלו עכשיו הוא לא ריאלי, כיוון שהוא לא יאפשר לעולים

לשכור דירה ואם הם ישכרו דירה זה יהיה על חשבון שאר המרכיבים של הסל, על חשבון

המרכיבים של אוכל ומרכיבים חיוניים מאוד בסל.

אנחנו נמצאים כל הזמן בקשר עם עולים, עם היד על הדופק, אנהנו לא רק

יושבים למעלה במשרדים וחותכים בסכינים. אנחנו גם מרגישים את פעימות לבו של

העולה, ואנחנו יודעים שהעולה נמצא בלחץ גדול מאוד מפאת הקיצוצים של הסל.

הייתי לפני מספר שבועות בברית-המועצות וגם שם נפגשתי עם יהודים שהם בדרכם

לארץ-ישראל וחלק שהם רק שוקלים את צעדיהם, ישם יודעים כל צעד שנעשה כאן בנושא

הסל ובנושא הסיוע הניתן לעולים. אני חייב לומר לכם שחייתי מופתע כאשר אנשים

מברית-המועצות דיווחו לי בדיוק על הקיצוצים שנעשו בסל ועל הקיצוצים שעומדים

לעשות, ואלה שישבני אתם, זה היה בוילנה, אמרו לנו שעקב הקיצוצים שנעשים בסל זה

מביא אותם להרהור נוסף האם הם יעלו לישראל או לא יעלו. אני לא מוכן להישבע אם

באמת כך יהיה או לא, אני רק מספר לכם את התחושה של אנשים שנמצאים בדרכם

לישראל אי יושבים על הגדר ושוקלים את צעדיהם אם לעלות לישראל אם לאו.

אי לזאת אני סבור שצריכים לפנות מחדש לממשלה שתשקול את הקיצוץ במרכיב

הסל. לדעתי, צריכים להחזיר את המצב לתקנו, להשאיר את הסל במתכינת הקידמת. אני

בההלט מבין את שר האיצר. היתה לי פגישה לפני שבוע עם שר האוצר, אמרתי לו, כשר



אוצר אני בהחלט מבין אותך, אילו הייתי שר אוצר יכול להיות שהייתי סבור כמוסך,

אני בתפקיד שלי כשר קליטה וכמי שהי יום יום את הצרכים של העולים ומרגיש את

הדופק של העלייה, אני לא יכול להסכים לקיצוץ הזה. אשמח מאוד לקבל סיוע מוועדת

הכספים כדי לההזיר את הסל לתקנו.

לא ברור מה המשמעות של הקיצוץ.

שר הקליטה י י פרץ;

המשמעות של הקיצוץ שלמעשה יהיה לעולים קשה לשכור דירות ולא תהיה ברירה,

הם יצטרכו - - -

כבר במונחי ספטמבר הורידו את שכר הדירה השנתי ל-3,900 שקל. 300 שקל לחודש

שכר דירה.

מחיר שכר הדירה בעלייה.

שכר הדירה מאמיר והולך כל הזמן ואנשים לא יכולים להישאר תחת כיפת השמיים

והם שוכרים דירות והרבה פעמים משלמים גם שנה מראש, והם נשארים לפעמים במצב

שאין להם אמצעים לקנות לחם. גם זה קורה. לא מעט התפרסמו כאשר עולים סיפרו שאין

להם פת לחם. איך זה קורה, הרי נותנים להם סל? הם שוכרים דירה, לפעמים העלות של

השכירה היא מעבר למה שאנחנו לקחנו בחשבון, ולפעמים הם נאלצים לשלם לא רק עבור

שלושה חודשים מראש, כפי שהסל מאפשר, אלא הם נאלצים לשלם שנה מראש, וכתוצאה מכך

אין להם מה לאכול.

זה גם בירושלים, אדוני השר?

זה בכל מקום. בירושלים יותר חמור.

מדוע אני שומע אתמול מחבר-הכנסת זיסמן שהוא מחפש בנרות עולים לעבודה? אני

שומע ממפעלים בתלפיות שמחפשים עובדים?

לעבוד זו בעיה אחרת.

בונים את שכר הדירה לפני הקיצוץ על 300 שקל לחודש במונחים של שנה, 150

דולר.



אי ספרן;

מה זה משנה? אתמול אמרתם בדיון על השיכון שיגורו שלוש משפחות ביחד.

אבל תן להם לחיות כמו בני-אדם, תן להם תעסוקה.

אני רוצה להוסיף כמה מלים, ברשותכם.

נקודת המוצא של סל הקליטה היתה שמדובר בעולים שבאים מארצות מצוקה. כולכם

יודעים שזה נועד רק לארצות מצוקה. ההנחה היתה שהם באים בחוסר כל, ועל כל צעד

ושעל שהם עושים בדרכם הראשונה הם זקוקים לפרוטות. הסל מלכתחילה לא בא לענות

על כל הצרכים. הסל מראש התייחס למרכיבים הבולטים יותר, המרכזיים יותר. כל אחד

מאתנו יודע שנכנסים לדירה חסרים עוד דברים בדירה. גם כלי אוכל צריך. והסל

מלכתחילה בזמנים הטובים גם כן לא בא לענות על הכול.

אנחנו צריכים לראות מולנו משפחה שבאה בידיים ריקות ומתחילה את ראשית

דרכה. ללכת לחנות ולקנות בגד לילד זו גם הוצאה. יש בבתי הספר הוצאות, וצריכים

לראות את כל המכלול איך אפשר להתקיים. המציאות בשטח הולכת ונעשית קשה יותר

ויותר. אי אפשר להדגים את זה רק בהדגמה של שכר דירה, כי אצל אחד זה מתבטא בשכר

הדירה, אחד לסתדר יותר טוב בשכר הדירה כל הוא גר עם כמה משפחות יחד, וזה מתבטא

אצלו בהוצאה אחרת. העולים נקלעו למצב שרמת המחיה של רבים מהם הולכת ופוחתת

למצבים ולרמה שאנחנו לא היינו רוצים להגיע.

אני רוצה לומר משפט נוסף בכיוון אחר. המדינה משקיעה משאבי עתק בקליטת

עלייה, באמת, למעלה מיכולתה. זה יהיה עצוב ומצער שלאחר כל המאמצים בגלל אולי

טעות בשיקול דעת, מתוך קשיים, אנחנו מצד עוזרים בעזרה גדולה, והעזרה היא לא רק

הסל , כי מי מביא אותם לארץ? איפה הטיסה? איפה המטען? איפה המשכנתה? הרי

עוזרים לעולים בהיקפים עצומים. ומאוד לא היה רצוי ולא היה נכון שדווקא בקטע

הזה בשנה הראשונה, בצעדים הראשונים, שזה פוגע בעיקר ברמת המחיה מתחת למינימום,

כאן תהיה הפגיעה.

יש לי כמה הערות לנייר של משרד הקליטה שהונח לפני הוועדה. מ-1 ביולי

הסל לא צבוע פר נושאים ולא צריך להביא קבלות, ולא חשוב לממשלה איך העולה מוציא

את הכסף. אנחנו מאמינים שהוא יוציא את זה בצורה היעילה ביותר.

קיבלנו בברכה את הצעד הזה.

לכן קשה להגיד שסכום כזה הולך לזה וסכום כזה הולך לזה, כיוון שהעולה

יודע לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.

הערה שניה - לא כלולים כאן עוד כמה נושאים שיש להם משמעויות, שהעולה מקבל

אותם. כמו למשל, דמי לימוד באולפן. לאותה משפחה בת 3 נפשות יש עוד 900 שקל.



אי לפידות;

אין לעולה מזה שום דבר.

אי ספרן;

אמרנו, תנו לעולה את ה-900 שקל.

הוא לא ילמד עברית.

אמרנו, תנו את זה לעולה ושהוא יחליט אם הוא רוצה ללכת ללמוד עברית.

הוי קופמן;

אם הוא לא ילמד עברית הוא לא ייקלט כאן.

הסכום הזה הולך לכיסו של העולה או שהולך למטרות שלא מגיעות לכיס כדי לשפר

את רמת האוכל שלו?

זה נותן לו שירות.

אני מבין שהוא לא מקבל את זה ישירות אלא האולפן מקבל את זה.

נושא שני: ביטוח רפואי. גם זה הממשלה משלמת בחצי השנה הראשונה, 600 שקל.

זה חלק מהסל. את ההוצאה הזאת העולה לא צריך להוציא מכיסו כי משלמים את זה

ישירות.

ריהוט. יש לעולה היום אפשרות לבחור לקבל ריהוט ממשרד הקליטה

ששוויו 1,400 שקל, או שהוא מקבל לכיסו 900 שקל. אם הוא רוצה את הריהוט, הוא

משלם את ה-900 שקל ומקבל ריהוט ששווה 1,400 שקל.

אתה יכול להסביר זאת שוב?

הוא מקבל 900 שקל לכיסו. אומרים לו, אם אתה רואה ריהוט, אתה יכול לשלם את

ה-900 שקל למשרד הקליטה ולקבל ריהוט ששווה עוד 500 שקל. אם הוא מחליט לא

להשתמש בכסף הזה זאת אומרת שהוא משיג לו ריהוט יותר זול מ-900 שקל, ואז נשאר

לו כסף.

הדבר הכי חשוב זה ה-5 אלפים שקל מענק מכס.



היו"ר אי שוחט;

המסקנה שלי שאסור היה לנו להסכים לזה.

אי ספרן;

לעולה חדש היה פטור ממכס על רכישת וידיאו ומוצרי השמל אחרים. במקום הפטור

שאותו עולה מסכן שאין לו הכסף הזה לא יכול היה לנצלו כי אין לו כסף - אין לו

כסף והוא לא יכול לנצל את הפטור אלא אם כן הוא רמאי - לזה אני מקווה שאתם

מסכימים, באתם אתם ואישרתם לתת לו 5 אלפים שקל במקום הפטור שהוא לא יכול

לנצל.

מה השווי של הפטור ב-5 שנים?

מי איתן;

מה זה משנה? אנחנו מדברים עכשיו.

עולה חדש היה זכאי עד עכשיו לפטורים ממכס ומעיימ על מוצרים בני קיימא

לתקופה של שלוש שנים ללא הגבלה. העולים החדשים כיוון שהם באים חסרי כסף לא

יכלו לנצל את הפטורים. מי שהיה יכול לקנות מקרר חדש היה צריך להוציא מכיסו

למעלה מאלף שקלים על מנת לנצל את הפטור, וההנחה היא שאין לו את הכסף. אמרנו,

נבטל לו את הפטור וניתן לו 5 אלפים שקל. את ארבעת מוצרי היסוד: מקרר, תנור

אפיה, מכונת כביסה וטלוויזיה, את ארבעתם מיד שניה, לאחר שימוש של שלוש שנים,

אפשר לקנות ב-2,500 שקל. זה המחיר. נשאר לו עוד 2,500 שקל.

זאת אומרת, הסל הוא לא 16 אלף שקל אלא 21 אלף שקל?

נכון. אם ביולי 1990 סל הקליטה של העולה היה 19,800 שקל, והיה לו פטור

אבל לא היה לו כסף מזומן ולא היה יכול להוציא את הכסף עבור הפטורים כי אין

לון, היום יש לו 13,500 ועוד 5 אלפים. זאת אומרת, 18,500 שקל.

אמרת שה-5 אלפים שקל זה 2,500 שקל, כי ב-2,500 הוא קונה את ארבעת

המוצרים.

מעבר ל-13,500 לסל שמקבל העולה, יש 500 לריהוט במשרד הקליטה, 600 שקל

ביטוח רפואי ישירות, 5 אלפים שזה מענק מכס, ו-900 שקל אולפן?

נכון.



היו"ר אי שוחט;

כל הדברלם האלה היו גם ביולי או שזו תוספת?

אי ספרן;

זה היה. על ה-13,500 שקל צריך להוסיף 5 אלפים שקל.

היו"ר אי שוחט;

אבל כל זה היה קיים גם ביולי חוץ מה-5 אלפים?

אי ספרן;

נכון. כל זה מדובר על חצי השנה הראשונה. בחצי השנה השניה הוא זכאי גם

לדמי הבטחת הכנסה בסכומים כפי שמקובל היום - 777 שקל למשפחה בת שלוש נפשות.

אי כ"ץ-עוז;

לא יכול להיות שיקבלו יותר מזה?

אי ספרן;

לביטוח לאומי יש את הבדיקות המאוד ספציפיות והוא בודק את ההכנסה למשפחה.

אם האשה עובדת לא יכול להיות מצב שהבעל יקבל.

אי כייץ-עוז;

ערוצי המדינה משלימים עד 777 שקל?

אי ספרן;

לא. אם הוא מביא את האישור משירות התעסוקה שהוא לא עובד, הוא מקבל 777

שקל.

צי ביטון;

יכולה להיות אפשרות שהאשה עובדת והוא יקבל הבטחת הכנסה?

אי ספרן;

בחצי השנה השניה כן.

גי גל;

ביוני נתנו 20 אלף שקל ובחודש ספטמבר הסל ירד ל-17 אלף שקלים. אנינ

יודעים שכל פעם שהורידו קצת, העולים פתרו את הבעיה על ידי זה שנכנסה עוד משפהה

לדירה. מה התחזית שלכם מה יקרה כשתורידו בעוד 3 אלפים? מה תהיה המשפחות?

תיכנסה 5 משפחות לדירה או שלא יהיה לחם? איך אתם צופים את הענין כשאתה יודע

שבמקביל לירידה יש גם עליה באינפלציה שלא מופיעה בחשבון. אנחנו יודעים שעד

היום זעקות שבר לא נשמעו, השאלה למה זה מוביל לפי הראיה שלכם, איך משפחה כזאת

תסתדר?



אי ספרן;

לפי הראיה שלנו המשפחה הזאת תוכל להסתדר גם עם ההפחתה הזאת בצורה הרבה

יותר קשה אבל תוכל להסתדר לפי הערכתנו. אם לא נעשה את זה כל המשק לא יוכל

להסתדר.

י י הורביץ;

מה החיסכון הכספי בתקציב?

א' ספרן;

הקיצוץ הוא 200 מיליון שקל.

יש עוד נושאים. אני רוצה להזכיר את מה שהוא קיבל קודם והוא מקבל היום,

וזה כספים מהסוכנות. הוא מקבל הוצאות שיש בברית-המועצות שהוא משלם שם עבור

הובלת מיטען. הוא משלם שם ברובלים, או עבור כרטיסי טיסה. אני לא מתחייב על

המספרים כי כל הזמן עושים שינויים בסוכנות. אבל סדרי הגודל למשפחה כזאת עד 3

אלפים שקל - הובלת המיטען לארץ, ביטוח המיטען. את הכסף הזה הוא מקבל כאן.

אני משמש כסמנכייל מחלקת העלייה בסוכנות ורוצה להסביר את הוצאות הסוכנות.

את ההובלה בברית-המועצות העולה משלם ברובלים. ההובלה הימית של מיטענים הסוכנות

משלמת. את הנסיעה בתוך ברית-המועצות האיש משלם ברובלים. הטסה מברית-המועצות

ארצה הסוכנות משלמת וזה לא מוחזר לו.

הי וייר אי שוחט;

מה כן מוחזר?

מי גן;

מ-1 בינואר 1991 משפחת עולים בת 4 נפשות תקבל להובלת המיטען אלף דולר, אם

היא לא תביא מיטען. מיטען יביאו לה עד גבולות של אלף דולר.

מה היה עד עכשיו?

מי גן;

עד עכשיו לא הוגבל נושא המיטען.

הי וייר אי שוחט;

השאלה היא אם העולה קיבל כסף ביד בארץ? תסביר את המצב עד 1 בינואר.

מעניין אותנו מה הסכומים שהעולה קיבל ביד. ברור לנו שהטיסה שולמה על ידי

הסוכנות. ברור לנו שההסעה בתוך ברית-המועצות שולמה על-ידי העולה. ברור לנו

שההובלה של המיטען שולמה.

מי גן;

שולמה על ידנו ללא הגבלה עד סוף שנה זו.



היו"ר אי שוחט;

העולה קיבל משהו חזרה ביד?

אם הוא לא הביא מיטען הוא קיבל איזשהו מענק.

היו"ר אי שוחט;

כמה?

מי גן;

כיום מבוגר שלא הביא מיטען מקבל תחליף מיטען 600 דולר, וילד - 300 דולר.

כלומר משפחה מקבלת 1,800 דולר. זה הולך להתקצץ ומשפחה כזאת תקבל אלף דולר.

יש כיום בארץ מיטענים שהעולים הביאו בכמויות מאוד גדולות. יש 9 אלפים

קונטיינרים. בתוך הקונטיינרים האלה יש מיטענים שחייבים מכס. כאשר העולים לא

יביאו דברים או יביאו מעט הכסף הזה ישמש להם.

הי וייר אי שוחט;

מר גן, עד 1 בדצמבר אתה אומר שמי שלא הוביל מיטען קיבל בערך פטור של 600

דולר למבוגר ו-300 דולר לילד. זאת אומרת, משפחה בת שלוש נפשות קיבלה בערך

1,500 דולר במקום מיטען.

מ' גן;

נכון.

הי וייר אי שוחט;

מ-1 בינואר אתה אומר שזה יהיה אלף דולר מכסימום שיוכלו לקבל מי שלא בא עם

מיטען?

מי גן;

קבענו 350 דולר למבוגר, 150 דולר לילד.

הי וייר אי שוחט;

אני רוצה להגיד מלה אחת לאמנון ספרן. הוועדה הזאת קיימה שלוש ישיבות על

נושא 5 אלפים שקל פטור, והמספרים שהונחו לפני הוועדה היו שמיציי מלא של הפטור

מגיע להרבה יותר מאשר ה-5 אלפים שקל. בעקרון, מדינת ישראל נפטרה מנטל של חמש

שנים של קניות ללא מס בהיקפים יותר גדולים מה-5 אלפים שקל. אני אומר לך כי ושב-

ראש הוועדה שהובלתי ותמכתי בענין בניגוד לדרישות של התעשיה, שאם הייתי מעלה על

דעתי שאתה מחבר את זה לסל קליטה, בחיים לא הייתי נותן לענין הזה לעבור בוועדה.

כי מה שעשית עכשיו, לקחת היוון של 5 אלפים שקל של דבר פוטנציאלי של 16 אלף שקל

או 20 אלף שקל ב-6 שנים, ואמרת, תקבל 5 אלפים ולא 16 אלף ותקנה סחורה משומשת.

אבל היום לבוא ולהגיד שזה מרכיב שממנו העולה יקנה את הלחם שלו? כאן נעשה

מעשה הונאה על-ידי האוצר. במקום 16-17 אלף שקל שהעולה יכול למצות בחמש שנים

אמרו לו, קח עכשיו 5 אלפים, תקנה יד שניה, ועכשיו אומרים, תקנה בזה לחם.

אני לא מבין מדוע בייגה כל כך כועס ורוטן. אני חושב שאנחנו לא מבינים

איפה אנחנו נמצאים. מצד אחד מדברים כאן על משפחות שהגיעו למצב שאין להן לחם,

מצבים קריטיים, ומצד שני אתה עושה חשבון שבעוד שלוש-ארבע שנים הוא היה יכול

לנצל את הפטור ועשקו אותו בזה שאומרים לו, במקום לנצל בעוד חמש שנים עכשיו

תדאג ללחם ומרגרינה. אדוני הנכבד, אנחנו נמצאים במצב שהלוואי שיהיה לתת לכולם

לחם ומרגרינה, זו נקודת המוצא, במיוחד על רקע ועדת כספים שיושבת כאן שלא מוכנה

לקצץ בשום דבר ולהקריב מעצמנו - לא הקפאת רמת החיים, לא תוספת נטל, לא שום

דבר.

ועדת כספים או הממשלה?

נגד מע"מ.

גם אתה הצבעת נגד מע"מ.

בהתחלת הישיבה אתה כבר נותן סיכום שאסור לפגוע בזה ואסור לפגוע בזה. זו

דמגוגיה זולה.

תפנה לממשלה. היא לא קיצצה שום דבר, רק בעולים היא קיצצה.

מי איתן;

אני מנסה להתייחס עניינית. בואו נבין מה היינו רוצים לתת לעולה. אנחנו

מתייחסים לעולה שבא לארץ כאזרח מדינת ישראל מרגע נחיתתו. אנחנו צריכים להגיד

שאנחנו נותנים לו את כל זכויות האזרח, מדינת ישראל דואגת ששום אזרח אחר לא

יהיה רעב ויקבל קיצבה מינימלית וצריך להתחשב במצבו המיוחד כמי שבא ללא עורף

כלכלי וללא רקמה חברתית שיכולה לסייע בדברים שהם שווי ערך כספיים. לכן נקודת

המוצא צריכה להיות אותה קיצבת קיום שמקבלת כל משפחה ישראלית בת שלוש נפשות.

אנחנו לא יכולים לתת יותר מאשר נותנים לתושבי הארץ. אני לוקח את זה כנקודת

מוצא. אם יהיה יותר, צריך לתת לכולם יותר. אבל היום אין, השאלה מאיפה ניקח. אם

היה לתת, אדרבה. אם הייתי רואה שיש נכונות להקצות משאבים נוספים, אני בעד. אני

מוכן גם להציע הצעות.

השר י י פרץ;

לא קראוונים. להביא עוד אוהלים ובמקום זה לתת לחם לעולים. על קרוואנים

מוציאים מיליארדים שיהפכו לסלמאס. במקום זה שיקהו אוהלים ויתנו לחם לאנשים.

מי איתן;

אני חושב שזו הצעה יותר מדי רצינית מכדי שהיא תיזרק בקריאת ביניים. צריך



לקיים דיון ובהחלט יש מקום האם אנחנו גם בנושא שיכון לא מקצים משאבים יותר מדי

גדולים מכפי שאנחנו יכולים. אני לא עושה כאן חלוקה. נדמה לי שעשינו תכנית

קליטה דה-לוקס, חשבנו שיהיה לנו מספיק משאבים. אני זוכר שלאוצר היו רעיונות

שאפשר יהיה לגייס משאבים גדולים גם מחוץ לארץ. זה לא נתאמת. התחזיות בדבר הבאת

30-40 מיליארד דולר לא מתאמתות ואנחנו צריכים להתעמת מול הבעיה של צמצום גם

לעצמנו, גם בסל הקליטה ואין ברירה אחרת. השאלה אלפה הקו האדום. בשבילי הקו

האדום זה קיצבת הקיום - 777 ש"ח, שמקבלת כל משפחה. כאשר אני מסתכל על התוספות

שיש כאן מעבר ל-777 ש"ח, אני מגיע למסקנה שאין לנו ברירה, וצריך לדחוף אותם

למצבים שהם יהיו נאלצים יותר ללכת לעבודה. בתחנת דלק בכניסה לירושלים מקבלים

1,500 שקל לחודש. שאלתי איפה הרוסים שהיו, אמרו שבאו והלכו, היה קשה. אני לא

רואה פועלים רוסים על הפיגומים.

אני רוצה שנדע את האמת. גם המשפחות שבאות מקבלות תחליף מיטען ומקבלות את

הפטור של ה-5 אלפים שקל, ואני לא נגד זה שיעשו בזה בינתיים שימוש. בייגה, אתה

טועה לחלוטין בקונצפציה. למה הפטור ממכס שאנחנו נותנים לו היום ושהוא לא יכול

להשתמש בו בעוד שלוש, ארבע שנים, כשירווח לו והוא ירוויח כסף לקנות את

הטלוויזיה החדשה והמקרר החדש, הוא צריך 50-60 אלף שקל. הוא לא משתמש בזה היום.

אנחנו כאילו רגע אהד מרמים אותו ומוכרים לו בנזיד עדשים, על מנת שהיום יוכל

לרכוש ב-2,500 שקל ולקבל תוספת מזומן למחיה. אני לא חושב שזה פסול, כי היום

הבעיה הקריטית, ולא מוצרי הרווחה שהוא ירכוש בעתיד. אנחנו מניחים שב-2,500

שקל הוא קונה את הכול יד שניה ומקבל עוד 2,500 שקל לתוספת מחיה. אין ברירה

היום.

לכן בסך הכול צריך להביא בחשבון שהעולים האלה לא באים בלי גרוש, כל אחד

מהם היה לו גם משהו, ואני בטוח שיש להם משהו בכיסיהם. משהו, לא הרבה, אבל אלף,

אלפיים דולר, יש להם. גם את זה צריך להביא בחשבון.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות שנמצא כאן שר הקליטה. יש לי בקשה. כל עולה

שמגיע לארץ תעשו סידור עם הבנקים שיקבל מיד מספר חשבון בבנק.

זה מה שעושים.

שאלה אינפורמטיבית: אקדמאים שעובדים בבתי-חולים ובמכוני מחקר שונים, היתה

השתתפות בשכר העבודה שלהם, זה בוטל. האם אפשר לקבל הסבר למה והאם זה ביטול

סופי או ביטול חלקי.

תפנה את השאלה לאוצר.

נושא נוסף: בקונצפציה של החיסכון כאן צריך להשקיע את כל המשאבים בהקטנת

עלויות העבודה. זה השלמה של מה שאמרתי. כלומר, גם אם מקצצים בסל הקליטה שאני

חושב שצריך לעשות את זה, חלק גדול מהחיסכון צריך להעביר להקטנת עלויות העבודה

ולשבץ אותם בעבודה.

האם עולה שרוכש דירה ברגע שהוא רוכש דירה והוא מקבל אותה

בשלב יותר מאוחר, מיד כשהוא מממש את המשכנתה מפסיקים לו גם את ההקצבה שהוא

קיבל לשכר דירה? והאם אתם ערים שזה יוצר כל מיני בעיות בנושא רכישת הדירות?



מהם הבטחונות שעולה שמגיע לארץ ואנחנו משקיעים בו- סל קליטה, משכנתאות

ותוספות, כאשר הוא עוזב לדרום אפריקה או לארצות-הברית מחזיר את כל הכסף

למדי נה?

היו"ר א' שוחY;

כתבתי והצעתי שיעשו את זה. אני לא יודע מה קורה עם זה.

ע' פרץ;

יש פה הרבה מאוד חברים שלפעמים נשמעות קריאות מצידם מה עשו עם העולים

שהגיעו בתקופות אחרות. דווקא בגלל שאני מתוך אותה עלייה אני אעשה כל מאבק

להבטיח שהעולים האלה לא יגיעו לפת לחם. איזו מין גישה זו שבגלל שעלייה אחרת

נכשלה צריך לבוא ולגשת כך גם לעלייה זו?

מה עם עולי אתי ופיה?

לעולי אתיופיה נותנים יותר.

משלמים להם למיטען? את כולם אתה רואה כמו שק קמח אחד.

נושא כופר המיטען: אני חייב לומר שיש פה הטעיה כיוון שאני באופן אישי

הייתי מעורב בזה. כופר המיטען לא יכול להיות כחלק מהתחשיב של תחליף להוצאות.

כופר המיטען נוצר בגלל שהסוכנות והממשלה נתקעו עם חוסר אפשרות למצוא מקומות

לאחסן את המיטענים. כך שיוצא שמי שמסכים לכופר העלוב הזה בסך הכול נותן למדינה

פתה לחסוך כסף ולא ההיפך.

לפי דעתי הממשלה הזאת מתנהלת מתוך מאזן אימה. שר שיש לו

כוח לאיים יותר ועובד בצורה שכל הממשלה הוששת ממנו, איש אינו מעז לשקול

ולהיכנס לתכניות שלו. מעניין ששר השיכון כל נושא שהוא מביא לממשלה הזאת מגיע

כדבר מובן מאליו. אין בודקים, אף אחד אינו מעז לערער, סכומים של מיליארדים שלא

נשקלו ולא נבחנו, כאשר שינוי קטן בתכניות משרד השיכון היה משאיר פה מספיק כסף

על מנת לטפל בכך שלא נחזה במראות של עולים רעבים. אי אפשר שלא לקשור זה בזה.

אני מעדיף תכנית אוהלים ובנייה מסודרת.

תיתנו להם אוהלים הם יחזרו לאירופה. לנו לא היתה ברירה. להם יש.

אם מגיעים למצב שבסופו של דבר נשארים 500-1,000 שקל למשפחה על מנת

להתקיים זה מצב שאנחנו מבטיחים לעצמנו דור נוסף של מצוקה, ואם העולים האלה לא

ישלמו, הבנים שלהם ישלמו.



לפי הערכתי הסיסמאות סביב תכניות התעסוקה הן סיסמאות בלבד. צריך להיכנס

לתכניות חדשות שמשלבות אולפנים במפעלים ולנסות לבדוק איך בונים תכנית שמכניסה

עולה חודש אחרי שהוא מגיע לעבודה ולשלב את זה ביומיים אולפן, ולא ילמד עברית

תוך שלושה חודשים, שילמד תוך שנה וחצי. יש לי בני משפחה שנמצאים פה כבר 25 שנה

ולא יודעים עברית כמו שצריך אבל עובדים ומתקיימים והקימו משפחות והם אקדמאים.

אני לא מבין איזו מין משימה זאת שכולם יידעו עברית תוך חצי שנה. אפשר לחזור

לתכניות של לימודי ערב בבתים. מה קרה? צריך תוך חודש להכניס אותם למעגל

הייצור.

בעקרון הייתי בעד הכפלת סל הקליטה, אם אפשר. השאלה אם אנחנו עומדים בפני ?

400 אלף עולים בשנה זו וייתכן שנגיע למספרים כאלה מדהימים, ואם נעמוד בפני

מצב כזה השאלה אם המדינה תוכל להתמודד עם זה.

אנחנו לא בשנות החמישים, אנחנו בשנות התשעים, אין מקום לתת פתרון

באוהלים!. הפתרון צריך להיות ככל האפשר בפתרון קבע. יש חברות בינלאומיות

שמוכנות להיכנס פה לפרוייקטים במימון שלהן ולמצוא כל אלטרנטיבה של דיור, אבל

לא להגיע למצב של אוהלים. אני חושב שהאוהלים יהיו קטסטרופה ויעצרו את העלייה.

צודק חבר-הכנסת צירלי ביטון, שאם י גשו לפתרון של אוהלים אנחנו עוצרים את

העלי יה למדי נת ישראל.

יתירה מזאת, אנחנו מדברים מזה כשנה וחצי על נושא התחלות בנייה.

היו"ר אי שוחט;

אנחנו לא דנים עכשיו בבנייה. ביום שני יהיה כאן שר הבינוי. תתרכז בנושא.

י' גולדברג;

לא יעלה על הדעת שלא יימצאו פתרונות שהם אפשריים בנושא שיכון. דירה קטנה

אבל אפשר. מצד אחד אנחנו עוסקים בנושא הסל. יש מקום לקצץ בסל. עם זאת, לא יעלה

על הדעת שייווצרו מצבים כפי שנוצרים פה ושם בנקודות. היה הקטע של באר-שבע והיה

הקטע של תל-אביב. לא ייתכן שלעולה לא יהיה מה לאכול. אפשר לעבוד ב-1,000 וב-

1,200 ש"ח כתוספת לסל, ולא יקרה שום דבר בחודשים הראשונים. במצוקה הקשה של

מדינת ישראל מקצצים בכל משרדי הממשלה.

הי ו"ר אי שוחט;

לא מקצצים באף משרד.

י י גולדברג;

מקצצים בכל משרדי הממשלה. מצד שני צריך להתמודד עם אתגרים כמעט בלתי

אפשריים שלא ידענו כמותם מעולם במדינת ישראל מאז קום המדינה. קלטנו כ-150 אלף

עולים בשנה החולפת ועמדנו במשימה הזאת שהיא כמעט משימה בלתי אפשרית. אם אכן

יגיעו השנה 400 אלף עולים, כל התכניות של גיוס כספים וכל התכניות האלטרנטיביות

שמציגים עכשיו וכל התכניות של פתרונות הן בתעסוקה, הן בדיור והן בסלי קליטה

והן בסוכנות היהודית שלא עומדת במשימות שלה, גם המשימות הפשוטות יחסית של גיוס

כספים לנושא הטיסות וההסעות, של הסל הסוכנותי, גם במשימות האלה סך הכול יהדות

העולם מתוך המיליארדים שאנחנו מדברים עליהם -40 מיליארד - יהדות העולם בקושי

עומדת על חצי מיליארד.

1



א. כץ-עוז ;

אני כן מתייחס לזה שבעצם בשנה הראשונה העולה בכספים חיים של תקציבי מדינה

מקבל 25,166 ש"ח על-פי הסל החדש. בתוך זה אני כולל גם את החלק של הריהוט,

הביטוח הרפואי, התשלום לאולפן, שווה-ערך מכס ו-6 חודשים של 777 שקל לחודש. מזה

יוצא שבשנה הראשונה העולה מקבל 25 אלף שקל. זה לא מדוייק לעולה כי 777 שקל זה

לא פר-עולה אלא פר-משפחה.

הי ו"ר אי שוחט;

הכול מדובר על משפחה בת 3 נפשות.

משפחה ממוצעת היא בת 2.5 -2.3 נפשות לפי נתוני משרד הקליטה לתקופה

מסויימת. יכול להיות שזה ישתנה.

אני מודע לכך שבמאות שקלים זה לא מדוייק בגלל המדדים. אני חושב שצריכה

להתקבל החלטה שאת הסל חייבים להצמיד לאינפלציה. זה הדבר הראשון. הוא יותר

חשוב מאשר כמה יהיה גודל הסל. מהסיבה הפשוטה ביותר: כי הממשלה היא זאת שיוצרת

את האינפלציה. ברצונה תהיה אינפלציה של % 30, ברצונה תהיה אינפלציה של % 20 או

של % 15. זאת אומרת, האלמנטים המרכזיים של גובה האינפלציה במשק הם תוצאה של

החלטות ממשלה. על כן אין הגיון שמצד אחד אתה יכול להגיע עם שר האוצר להסכמה

בכמה אלמנטים שאתה מגדיל את התקציב, אבל אם הוא מצד שני "דופק" אותך בזה שהוא

יוצר אינפלציה של % 30, הוא זה שקובע את מחיר הדלק, הוא זה שקובע את מחיר

החשמל, המים, את עלות העבודה, הוא קובע את הכול - לכן הנקודה הראשונה שהייתי

ממליץ לעצמנו היא להצמיד את סל הקליטה למדד. זה חיוני ממדרגח ראשונה, כי אתה

לא יודע מהן ההשפעות האחרות של זה. כאן אתה יכול להתווכח על הסעיפים, אבל אתה

מפסיד את הכול באינדקס.

נקודה שניה, והיא נקודה שהגשתי עליה גם הצעת חוק פרטית, אני מקווה שזה

יגיע לכאן. יש עיוות לגבי העולים מארצות המצוקה בענין של המכס. עולה

מארגנטינה או מארצות-הברית שיש שם סניף של בנק לאומי או של בנק הפועלים יכול

למכור את רכושו שם ולהכניס את כל כספו לחשבון הבנק והוא בא לארץ ואין לו שום

מכס על זה. מה עושה העולה שמביא שלושה קונטיינרים? הוא לא יכול לממש את רכושו

בברית-המועצות ולשים את זה בחשבון הבנק כמו שיכול העולה מארצות-הברית או

מארגנטינה ולקבל את זה בלי שום עלות. זאת אומרת, כל הוויכוח על שווה-מכס

ושווה הובלה הם רכושו של העולה. למדינה יש אינטרס, לפי דעתי, שהוא יביא כמה

שיותר רכוש, כי בבמחיר הרובל בארצות-הברית לא כדאי לו לקחת רובלים ואין לו את

ההזדמנות בברית-המועצות להפוך את זה לדולרים, להכניס את זה לכיס ולהביא לארץ.

אין לו את ההזדמנות שיש לכל עולה אחר מכל מקום אחר בעולם. לכן כל הנושא של

מכס על נכסי העולים מברית-המועצות איננו צודק כלפישאר העולים ואותו צריך לבטל.

הייתי ממליץ לשר הקליטה לעבוד על האלמנט הזה.

אם הצעתי תתקבל, האלמנט של המכס משקלו משתנה. זאת אומרת, תן להם להביא את

רכושם ללא מכס. הם מימשו את הרכוש שלהם.

777 שקל זה ערכה של האבטלה. אם אנחנו כוועדת כספים לא נבוא

לשר התעשיה והמסחר ונגיד לו, אדוני, המדינה הזאת הולכת לבזבז 5 אלפים שקל לחצי

שנה נוספת, קח את זה ותיתן עידוד נוסף לייצור. חבר-הכנסת גדליה גל הציע לעסקים

קטנים.

לכולם.

יש המון אלטרנטיבות של המשק לתת תעסוקה עם התימרוץ הזה. הרי זה תשלום

לאי-עבודה. קח את הכסף הזה שהוא ברור לגמרי ותן אותו לעבודה.

אני מציע שבשלושת הנושאים האלה ועדת הכספים תמליץ לטפל. הראשון שבהם הוא

הצמדת הסל לאינפלציה.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לכמה דקות לגבי וזאנה, יושבת-ראש ועד עובדי

משרד הקליטה. את יכולה להתייחס בדברייך גם לנושא של ההערכות שלכם לגבי סל

הקליטה, למרות שזה לא הנושא שלמענו רציתי שתבוא. ובנוסף לזה גם הבעיה שמציקה

לכם בנושא המיתקנים ובנושא שליווה את השביתה.

בקשר לשאלה הראשונה שלך - אני חייבת לציין שזה לא קשור אלינו כוועד

עובדים אבל זה מתקשר לקטע שהעולים באים ושואלים אותנו איך לממש את הסל הזה

ואיך מסתדרים. הנושא הבעייתי בשלב הראשון זה הדיור. כולנו מודעים לשכירות

הגבוהה, ואנחנו מדברים על הוצאה ממוצעת לשכירות במחוז המרכז של בין 500 ל-600

דולר לדירה. צא וחשב כמה הסל הזה יכול לכסות מבחינת השכירות הפרטית. נכון

שההוצאות השוטפות קיימות. יש עיריות שהעולים מקבלים בהן הנחה על המסים ויש

מקומות שאין מקבלים, וההוצאות שוטפות, ולהערכתנו הסל הזה באמת זעום. אצלנו יש

בדיחה שהסל הפך לשקית.

הסל הנוכחי, לא זה של ינואר?

אוי ואבוי לזה של ינואר. אנחנו עדיין מקווים שתצליחו למנוע את הקיצוץ של

י נואר.

דבר נוסף שרציתי להבהיר לחבר-הכנסת צירלי ביטון: העולים אכן מוכנים לעבוד

ועובדים בעבודות רבות. אני מדברת מהשטח שאני רואה ואתם יכולים לבוא ולראות

עובדים שעובדים בדיזנגוף סנטר כפועלי נקיון וכעובדים בסופרמרקטים, וזה בנוסף

שהם מנסים לחפש את העבודה ההולמת למקצועם. ההערכה שלנו, שבשלב ראשון הם מוכנים

לעשות כל עבודה, השאלה מה יהיה בשלב שני.

אנחנו נתקלים כעובדים במצוקות גדולות ואין לנו את כל התשובות לכל השאלות

של העולים. במיוחד היום אנחנו עומדים לגבי הסיום של השנה הראשונה של סל

הקליטה, עולים שסיימו שנה ראשונה, וכל האמצעים שלהם פוחתים בצורה משמעותית

מאוד, כולל השכירות הפרטית ובעיית הדיור שלהם.

אני אעבור לנושא שלנו כוועד עובדים. אני רוצה להתחיל בנושא הספציפי שאליו

זומנו וזה הנושא של מצוקת העובדים, שבחלקה מתקשרת למצוקות העולים.

אני רוצה להסביר מה זאת עבודת משרד הקליטה. כי כשאומרים מורה כולם יודעים

מה זה מורה, וכשאומרים שופט יודעים מה זה שופט. מערכת עובדי משרד הקליטה זו



מערכת טיפולית, זו מערכת שמטפלת, מערכת שנדרשת ממנה מיומנות גבוהה ומקצועיות.

עובד שנמצא אצלנו חייב וצריך לדעת את כל הפריסה של כל מה שקורה בארץ מבחינת

הפניית העולה לאן, מתי, איפה, איך וכמה. כשעולה בא אלי צריך להפנות אותו

לביטוח לאומי, למשרד הפנים, לעיריות, למשרד החינוך, לשרשרת שלמה של מקומות,

וההנחייה הזאת מחייבת ידע רב כדי למנוע, כמובן, את ה"טרטור" של העולה, וגם

מבחינה מניפולטיבית לנסות ולעזור לו בכלים המעטים שיש לנו, וללא ספק צריך את

הנסיון הרב ואת ההכשרה המתאימה לנושא זה.

בשנה האחרונה עברנו שינוי מהותי בכל דרך העבודה של משרד הקליטה. בינואר

1990 החל נושא הקליטה הישירה. עד אז היתה אפשרות די גדולה לעולים לבחור את

המסלול, ללכת גם למרכזי קליטה. במרכז קליטה ישב העולה חצי שנה, היה לו דיור,

למד באולפן, ולא היו לו דאגות למחסורו. היום מרגע נחיתתו של חעולה, הוא נוחת

בלילה ובבוקר הוא מתייצב במשרד הקליטה. כל הטיפול עבר ישר לעובדי משרד הקליטה,

ואנחנו אמורים להיות גם בעלי המיומנות וגם הפסיכולוגים שצריכים להתמודד עם

המעבר הקשה כשבאים לארץ קשה ולמשק שונה. להסביר לעולה איך לשכור דירה ומה זה

שכר דירה זה לא דברים שהם היו מורגלים אליהם בארצות שלהם. לכן במשך כל השנה

הזאת אנחנו ממלאים את כל המשימות האלה כולל את הקליטיה הישירה שהוטלה עלינו,

כולל הנושא של סל הקליטה שמשתנה ושאנחנו צריכים ללמוד אותו כל פעם כדי לדעת

איך להנחות את העולים כדי שיוכלו לדעת לתמרן ולהסתדר אתו.

מינואר 1990 כששמענו על העלייה הגדולה שאז לא כל כך האמינו בה, אבל היום

העובדות בשטח, התחלנו להתריע על המצב. דיברנו על המיתקנים שלנו מבחינת התנאים

הפיסיים שצריך לשנות, דיברנו על המחסור בכוח-אדם, וכמובן על תוספת מאמץ

שהעובדים שלנו זקוקים לה.

מספר מספרים כדי לסבר את האוזן. % 75 מעובדי משרד הקליטה מקבלים השלמת

הכנסה. זאת אומרת ש-% 75 משתכרים מתחת לשכר המינימום שהממשלה החליטיה עליו.

את כוללת בזה גם שעות נוספות?

חי וזאנה;

שעות נוספות אינן נכללות בזה.

כמה שעות נוספות מקבל עובד ממוצע בשדה כתוצאה מהגברת העלייה?

בין 25 ל-30 שעות לחודש.

עשיתם מיפקד כמה מכוניות יש? מה עם התנאים הנלווים?

אני רוצה לציין שגם תוספת מאמץ שאנחנו מדברים עליה היא נושא שמוכר בדוייח

ועדת זוסמן שמדבר על שינוי כל מערכת השכר במשק.

בקשר לשביתה ששבתנו עברנו גם הליך משפטי שהוצאו נגדנו צווי מניעה, וגם

השופט אמר, ותרשו לי לצטט - - -



היו"ר אי שוחט;

לא באנו לקיים דיון על סכסוך העבודה. אני רוצה שתביני מה חשוב לנו לשמוע.

אנחנו לא מקיימים כרגע את הדיון על סכסוך העבודה. תני לנו את התחושה כמה

עובדים יש, מה המטלות שישנן היום, מה המצב במשרדים, הדברים שראינו אותם

כאזרחים, לא כחברי ועדת חכספים. האם הלכתם למשפט ומה יצא, לא פה תיפתר הבעיה.

אנחנו יכולים לקרוא קריאה מסויימת אבל אנחנו לא מקיימים פה דיון בהליך שלכם

ובסכסוך שלכם. אנחנו רוצים להבין את מוקד הבעיה - יש בעיה, לא עובדים אחר

הצהריים, השכר נמוך. אלה הדברים שאנחנו רוצים לשמוע עליהם. אנחנו לא יכולים

להיכנס לסכסוך עצמו.

אנחנו מדברים על כל המטלות והמשימות החדשות שקיבלנו על עצמנו, והא ראייה,

ששנה שלמה אנחנו מבצעים את המשימות האלה. אנחנו מוכנים להרחיב את שעות קבלת

הקהל שלנו, אנחנו שמענו שבפתח עומדת המשימה החדשה שעובדי משרד הקליטה יצטרכו

לטפל בנושא המכס. כל המשימות האלה אין לוועד העובדים שום התנגדות לקבל על

עצמנו. יש בקשה אחת והיא לשבת למשא ומתן ענייני ולדבר על פיצוי הולם לעובד

עבור מילוי המטלות האלה. הרחבת שעות קבלת הקהל ומה שיצטרך להיעשות, אנחנו

הראשונים שנסכים לזה. כי אנחנו הראשונים שעומדים בחזית הזאת. כל מה שקורה,

הכתובת היחידה שיש לעולה היא משרד הקליטה. עולה רוצה דירה, הוא לא הולך למשרד

השיכון, הוא בא למשרד הקליטה. עולה לא מבין מה קורה בביטוח לאומי, הוא בא

למשרד הקליטה. הכול מתמקד במשרד הקליטה. אנחנו מטפלים בכל הבעיות, אנחנו

משמשים בלם הזעזועים של כל ההשלכות של סל הקליטה, ואנחנו מעריכים שמגיע לנו

פיצוי הולם על המאמץ הגדול, וגם שיפור התנאים הפיסיים שבהם אנחנו יושבים.

לא ייתכן שנשב בחודשי יולי-אוגוסט בחדרים לא ממוזגים ונעבוד במערכות

תקשורת שצריכות להתפתח הרבה מאוד, ובחדרים הולמים. נכון, נעשים מאמצים, אנחנו

מודעים לבעיות בתקציב המדינה, אבל ההתייחסות לדברים אלה צריכה להיות כאל נושא

חירום, זה נושא לאומי, והדברים צריכים להתבצע אתמול ולא היום.

אם ההחלטה של הקיצוץ בסל הקליטה תתממש, אנחנו רואים שהירידה מיוני תהיה

אמנם של 7 אלפים שקל אבל אנחנו צריכים להוסיף לזה עוד אלפיים שקל שזה % 10 במשך

חצי שנה של אינפלציה שהיתה, וזה מביא אותנו לירידה מ-20,700 שקל לכ-11,000 שקל

ריאלית. והמשמעות שאנחנו בעצם קיצצנו את סל הקליטה בכמעט % 50. אני מעריך שפה

ושם יש אנשים שהקיצוץ שהיה בספטמבר הביא אותם לירידה דרמטית ולמצב חמורה. אבל

כל אחד מאתנו נפגש עם עולים והקיצוץ הזה נספק, הוא קצת לחץ אותם. הקיצוץ הנוסף

של ינואר ייצור זעזוע. יש קיצוצים שהם נספגים, יש קיצוצים שהם מכה בתשתית,

ביסוד. לפי הערכתי, הקיצוץ הזה הוא כבר בחזקת מכה ביסוד.

אסור לנו לשכוח, כאן הזכירה יפה יושבת-ראש הוועד, עצם העלייה זה דבר שהוא

דרמטי. השפה, ארץ אחרת ולא רק מקום עבודה אלא מקצוע אחר, עם בכלל. כי אנחנו

יודעים שמה שעסקנו אתמול ומה שאנחנו עוסקים היום, משלוש הבעיות שיש בקליטת

העלייה אלה השתיים שהן בעדיפות שניה ושלישית, כי כולנו כבר מבינים שמקום

העבודה הוא הבעיה הראשונה, ואנהנו נכנסים כאן לערפל שאיננו יודעים מה יקרה

אתו.

לכן אני מציע שנמליץ או נתבע, נבקש מהממשלה, לבדוק מהדש את ההחלטה לגבי

הקיצוץ של ינואר 1991.

שאנחנו נתבע להצמיד את הסל למדד, וכאן אנחנו יכולים להציע



שהדבר לא ייעשה מיד אלא החל מ-1 באפריל, ואז בפועל כתהליף לקיצוץ יהיה אי-

העלאת הסל בשלושת החודשים.

דרך אגב, בענין 5 אלפים השקלים היתה פה החלטה של הצמדה מוסכם על ידי

נציגי אגף התקציבים.

אם לא נעלה עד 1 באפריל את הסל, אנחנו נאלץ את העולים להדק את החגורה

יותר משום שהמחירים הולכים ומאמירים ומול זה נשאלת השאלה אם כאשר העולים

נלחצים כפי שנלחצים אם אין מקום נוסף להיטל של % 5 לתבוע מבעלי ההכנסות הגבוהות

לא להדק את החגורה אלא לתרום משהו בשכר הגבוה שלהם. ואני מציע בפעם השניה

להטיל על בעלי הכנסות של למעלה מ-120 אלף שקל בשנה - אני מדבר על השכבה הגבוהה

ביותר - להעלות להם את המס ל-% 60. זה נותן לנו כ-240 מיליון שקל, ועדיין

האוכלוסיה הזאת, כשמדובר לתקופת מעבר, יהיה לה גם לשמנת ולכל שאר הדברים, אבל

התרומה תהיה ללא ספק כהכרח בל יגונה.

אדוני השר, בענין התנאים הפיסיים והמשרות.

ברשות היושב-ראש, הערה לנוהל. הנוהל התקין מחייב לפני שמזמינים ועד

עובדים או כל עובד ממשרד כלשהו, לבקש אישור השר הנוגע בדבר. לצערי, הדבר הזה

לא נעשה.

גם ההגיון מחי יב זאת.

נכון. נפגשתי עם השר לפני יומיים ואמרתי לו שאני מזמין את ועד העובדים

בנושא התנאים הפיסי ים.

לא יכול להיות שאתה מבקר שר והעובדים יושבים.

לא ביקרתי את השר.

אבל אנחנו מבקרים.

לגופו של ענין: בשנים עברו, לפני שהחל גל העלייה הגודל, קלטה המדינה כ-

10-12 אלף עולים לשנה. בשנה הנוכחית אנחנו צועדים, ברוך השם, לקראת 200 אלף

עולים בשנה זו. נכון להיום כבר הגיעו לישראל 177 אלף עולים. גדלנו במאות

אחוזים. המערכת שלנו שכוללת את כל משרדי הקליטה היתה ערוכה לקליטה מצומצמת של



10 אלפים עד 15 אלף עולים בשעה שהשנה אנחנו קולטים 200 אלף עולים.

לצערי הרב, לא ניתנו לנו הכלים המתאימים כדי להתאים את המשרדים, את

המחוזות, את הלשכות, את הסניפים, לגלים העצומים של העולים שהגיעו. אמנם לאחר

מאמצים גדולים קיבלנו תקציב מסויים מהאוצר כדי לשכור משרדים חדשים, כדי לשפץ

חלק מהקיימים, אבל אין הקומץ משביע את הארי. אף-על-פי-כן, אני חייב לשבח את

משרד הקליטה ואת עובדי משרד הקליטה שעשו עבודת מופת בתנאים הקשים הללו, וקלטו

את המספרים הגדולים של העולים. אני רק מקווה שהאוצר לקראת השנה הבאה לא ישאיר

אותנו בתנאים הקשים האלה כאשר מדובר בקליטה של 400 אלף עד 600 אלף עולים.

ברשותכם, אמסור מספר נתונים בנושא הזה. האוצר אישר לנו הוצאות תפעול.

הוצאות התפעול כוללות ריהוט, ציוד משרדי, תעודות עולה, הדפסות, מכונות צילום,

האוצר אישר לנו להוצאות אלה כמיליון וחצי ש"ח, כאשר נזקקנו לסכום לפחות כפול.

הוצאנו בינתיים תוך 8 חודשים 2 מיליון ו-150 אלף ש"ח, כלומר עברנו את התקציב

שאושר. ועל מנת להשלים את השנה הנוכחית אנחנו זקוקים לפחות לעוד כמיליון וחצי

ש"ח על מנת לעמוד בהוצאות התפעול.

אשר להוצאות האחזקה של המשרדים - אחזקה כוללת שכר דירה, שיפוצים, חשמל,

מים, מסים - אושר לנו לאחר מאמצים מרובים סכום של 2 מליון 738 אלף ש"ח. למעשה

אנחנו כבר הוצאנו תוך מספר חודשים שניים וחצי מיליון מהסכום הזה, ואנחנו

זקוקים לעוד 600 אלף ש"ח על מנת שנוכל לעמוד בהוצאות של האחזקה לשנה זו. לשנן

הוצאות נוספות של שמירה, של טלפונים, לא אכנס לפרטים.

מה שאני רוצה לומר באופן כללי, נמצא כאן נציג האוצר ונפגשתי גם אם שר

האוצר, ישנם משרדים שעומדים בפני התפוצצות. מדובר במשרדים בחולון - ראיתם

בטלוויזיה - - -

אני מבין ששם לא מוצאים דירות.

מצאנו. היו קשיים גדולים למצוא מבנה מתאים הן בחולון, הן בתל-אביב.

בינתיים מצאנו את המבנה המתאים. אפילו סגרנו עם בעלי המבנים. אבל, לצערנו הרב,

לא הועמדו לרשותנו התקציבים המתאימים כדי לשכור את המבנים. נפגשתי עם שר

האוצר וביקשתי ממנו לשחרר אותנו - - -

בשביל מה העולים באים לשם בהמוניהם?

מא שפישטנו את סל הקליטה העולה צריך לבוא עקרונית רק פעם אחת למשרדי

הקליטה כדי להודיע על מספר החשבון שהוא פתה בבנק. כאשר העולה נוחת בנתב"ג הוא

מקבל % 25 מסל הקליטה. עם הסכום הזה הוא פותח חשבון בבנק, הוא יכול לשכור דירה.

תפתח לו מיד חשבון.

באים למשרדי. הקליטה לא בשביל כסף. באים למשרדי הקליטה בשביל לקבל

אינפורמציה לאולפנים, לדירות, לתרגומים, בלי סוף דברים. העולה יודע כתובת אחת

- משרד הקליטה. כל בעיה שיש לו הוא מופיע במשרד הקליטה ולכן התורים הגדולים

הללו.

מה שאני מבקש מוועדת הכספים - לתת לנו את מלוא הגיבוי לקבל את התקציבים

המתאימים כדי שנוכל לעבור בעוד מועד למשרדים מתאימים, אחרת תהיה התפוצצות

נוראה. והמראות שראינו בטלוויזיה הם כאין וכאפס לעומת מה שיראו. אמרתי

הן בגלל הקיצוץ הדרסטי בסל הקליטה והן בגלל

אי-העמדת תקציבים מתאימים לתנאים הפיסיים.

כיוון שעלה כאן גם הנושא של עובדי משרד הקליטה, כבר אמרתי פעמים רבות

שאני בהחלט מזדהה עם המאבק של עובדי משרד הקליטה. מוטל עליהם עומס אדיר,

והשעות הנוספות שהם מקבלים אינן מהוות פיצוי ללחץ העצום שבו הם נמצאים בעבודה.

הייתי מציע למשל לכל חבר ועדת הכספים לבקר במחוז בתל-אביב ולראות באילו תנאים

קשים העובדים נמצאים, באיזה לחץ הם עובדים. אני חושב שבהחלט מגיע להם פיצוי

כספי הולם על מנת שיוכלו לעמוד במטלה. לשבחם אני אומר, למרות העומס העצום

שמוטל עליהם, חם לא שבתו כל הזמן, הם רק ביקשו וביקשו, יצאו לשביתה כאשר הגיעו

מים עד נפש.

אדונל השר, אבל מה עושים בשביל שהם יקבלו את זה? אנחנו בעד, אנחנו יודעים

שהם צודקים, אבל מה עושים?

הרי אתה יודע שזה חאוצר. מה אתה פונה לשר?

אני רוצה לשמוע מכבוד השר במה מעשית אנחנו יכולים לעזור.

בעוד שבוע כשיבוא התקציב אנחנו יכולים להגיד שאם לא ידאגו לאדמיניסטרציה

שתוכל לטפל בעולים, לא נאשר את התקציב או להעביר מהסעיפים.

אני רוצה להשמיע חתנצלות במידה ולא הייתי בסדר בפרוצדורה. כשהזמנתי את

ועד העובדים זה לא היה כדי ליצור קונפורנטציה. הבנתי מקריאת העיתונים, לא

שהיתה לי אינפורמציה נוספת, שהמאבק הוא מאבק משותף על הענין הזה.

בהחלט.

לכן אם נוהלית פגעתי במשהו, אני מצטער. אם הייתי חושב שאני מזמין ועד

להתעמת עם שר, לא הייתי עושה זאת. ידעתי מתוך קריאה בעיתונים שהוועד ואתה

רואים את הענין בעין אחת.

י. ורביץ;

גם אם העובדים תומכים בשר זה לא מקובל.

אני מבקש התייעצות סיעתית על כל הצעה אם אתה ממשיך את הישיבה אהרי השעה

אהת-עשרה.

אדוני היושב-ראש, מה שמתחיל לאפיין את הישיבה הזאת הוא מדאיג מאוד.

כוונתי להודעה של חבר-הכנסת ויינשטיין עכשיו על התייעצות סיעתית. אני רוצה

לומר לעצמנו כהברי ועדת הכספים בכל הרצינות, אנחנו עוסקים בנושא של קליטת

עלייה כל הזמן. אלמלא ועדת הכספים יכול להיות שאתמול התקציב של מיליארד 690

מיליון שקל למשרד השיכון היה עובר מהר מאוד.

אני אומרת בכל הרצינות, מי שמזלזל באותות שישנם כבר לגבי ההשפעה של מה

שקורה כאן בארץ על קצב העלייה מברית-המועצות, אני מזהירה אותו שלא יזלזל.

מתהיל להיות כאן רושם בנושא של סל הקליטה, כשכולנו יודעים שלא היתה הצמדה אלא

בעצם היתה שחיקה מעצמה, ובצדק חברים דורשים את ההצמדה, מתחילה להיווצר תחושה

שלא רק שלא סובלים את העולים אלא גם לא רוצים את העלייה. כי יש כאלה שאומרים

שהעולים אינם רוצים לעבוד, אולי עוד מעט יגידו, שככל שנכה בהם ונרעיב אותם כן

ירבו וכן יפרצו.

בייגה, תמיד יש ויכוח אתך על עודף האחריות כביכול. אתה בעצמך אמרת שאיחלו

היית יודע איך מחר האוצר יחשב את כל החישובים שהוא מחשב אולי לא היית הולך על

הסכום של 5 אלפים שקל לשווה מכס. אני רוצה לומר לך ואני אומרת את זה גם לגבי

התקציב, כל הגזירות וכל הפטנטים שהאוצר מנסה להביא לנו בתקציב המדינה השנה באו

בשם העלייה. בשם העלייה כל מיני פטנטים שאף פעם האוצר, וכל אוצר, לא הצליח

להעביר, היום אומרים, מדינת ישראל קולטת עלייה. ובמה הולכים לפגוע? בסל

הקליטה. יש בזה חד-משמעית פגיעה בעלייה ופגיעה בעולים. על מה אנחנו מדברים?

מול המיליארדים האלה ניתן שיורידו את ה-3 אלפים שקל?

מי איתן;

מאיפה ניקח?

כאשר אתה רוצה משהו אתה יודע יפה מאוד ללכת ולהשיג את הכספים. הסבירו

כאן חד-משמעית שחלק מהסל הזה הוא קשיח. אתה תביא למצב שלעולים לא יישאר כסף,

וזה לא יכול להיות וזח יגיע לברית-המועצות ותפגע בעלייה.

זכותו של אריאל ויינשטיין לבקש התייעצות סיעתית. תעמיד את הענין להצבעה

ושיידעו העולים ויידע עם ישראל. אותם הדברים לגבי העובדים. אמרנו לעובדים גם

בוועדות אחרות, תדעו לכם, בסופו של דבר מה שיכול לקבוע זה מה יקרה בוועדת

הכספים ומה יקרה בתקציב המדינה. צריכים לקחת בחשבון שבסך הכול היום העובדים

במשרד הקליטה, ולא חשוב אם זה היה בהצעת התקציב או לא היה בהצעת התקציב, הם

הכתובת לכל הדברים, וגם גם בשבילנו איזה סיסמוגרף לדעת מה קורה. כי בסך הכול

אנחנו לא יכולים שעובדים שעובדים בתנאים לא אנושיים ושהם מתוסכלים יטפלו גם

במפולת של סל הקליטה, להם לא יתנו פיצויים ועליהם יטילו את כל האשמה.

השר י י פרץ;

את כל הזעם.



נ' ארד;

עבדתי פעם באיגוד העובדים הסוציאליים והשבתתי את כל המשק מפני שהתחילו

להכות עובדים סוציאליים. את כל הזעם הוציאו על העובדים הסוציאליים. אנחנו

רוצים להגיע לאותו דבר? אמרה יושבת-ראש הוועד, בצדק, אותנו רואים כתובת.

לכן אני מברכת אותך, אדוני היושב-ראש, על העלאת הענין. אני רוצה שמה

שיותר מוקדם להעמיד את זה למבחן, שיידעו העולים, שיידעו העובדים, בארץ ובברית-

המועצות, ושיידעו בארץ שכאשר אומרים שבגלל העלייה מורידים, שמרמים אותם, כי

האוצר רוצה לפגוע בסל הקליטה, לפגוע בנושא העלייה, לא לתת מה שמגיע לעובדים

ולקחת מהאזרחים הוותיקים של מדינת ישראל מפני שהוא רוצה דמות אחרת של מדינה.

לא תהיה היום הצבעה כי היתה בקשה להתייעצות סיעתית אבל נמשיך ונסיים את

הדיון.

אני לא מקנא בשר הקליטה ובעובדי משרדו, משרד מצומצם שקיבל על עצמו משימה

לאומית אדירה.

כל קליטת עלייה היא בעיה בכל מקום בעולם ובוודאי בישראל, בעיקר בעליית

מצוקה אדירה כזאת. אין לי ספק שעוסקים גם בנושא הכסף, גם בנושא הדיור וגם

הפרסנה וגם מדוע מישהו מהמשפחה לא הגיע. הבעיות הן עצומות. אולי על רקע המצוקה

התקציבית אפשר לגייס מתנדבים שיעבדו עם עובדי המשרד.

מגוייסים עשרות, מאות ואלפי מתנדבים.

אין להם איפה לשבת.

יש בתי-ספר ומוסדות שסגורים אחר-הצהריים. אם רוצים למצוא פתרונות,

מוצאים.

לעצם הנושא. קראתי את הטריביון אתמול, שהמצוקה בברית-המועצות היא כל כך

אדירה שכל הסיוע שעכשיו מעבירים לברית-המועצות מכל העולם לא שווה כלום והיא

תתמוטט בלאו הכי עם כל הסיוע ששולחים לה עכשיו.

זה לא בברית-המועצות, זה במוסקבה.

אני מסכים אתך.

ההנחה שלי היא שיברחו משם בכמויות בלי שום תכנון שלנו, ואם יעבירו את חוק



ההגירה הם יוכלו לצאת בכמויות והיהודים יבואו לארץ. פה אנחנו עושים עיוות

בלתי רגיל. זה לא נכון שעולה עולה למדינה 17,700 שקל. מה עם דיור בעתיד שכבר

משקיעים בו הון תועפות? מה עם פרנסה ותעסוקה? נאוה ארד אמרה שהאוצר עושק את

המדינה, שמה שנותנים בסך הכול זה 17 אלף שקל והאוצר מרמה את האזרחים ומצמק את

הסיוע. משקיעים מינימיום 70 אלף דולר במשפחת עולים. אלה סכומי עתק. לכן יש גם

ביקורת, וביקורת קשה. נפגשתי עם סוחרים פשוטים, לא תעשיינים גדולים. אומר לי

מישהו, סילקתי את הערבי מפחד, ואני מנסה להשיג עובד רוסי ולא מצליח לקבל.

אומרים לי שבאשדוד יש, במרכז הארץ קשה להשיג אותם, הם בררנים מאוד. כנראה שיש

רזרבה קטנה. שמעתי על סיטונאי ירקות בתל-אביב שחיכה ואנשים לא באו לעבודה. חם

אמרו שבשביל שכר כזה הם לא מוכנים לעבוד. זאת אומרת יש כאן בעיה לבדוק אולי

נדמה להם שהעניינים מסתדרים, הולכים לאולפן, המדינה מסתדרת איכשהו.

אני חושב שבנושא הזה כדאי להזמין גם מנהלי שירות התעסוקה מכל המקומות

בארץ לשמוע מה הם אומרים. יש איזו הרגשה שלא מוכנים לעבוד. למה אני אומר את

זאת? כי הישראלי', וכנראה גם העולה הרוסי, אם היה מהגר לארצות-הברית היה עובד

על הפיגומים מיד למחרת בבוקר, או כנהג מונית, כי אחרת הוא לא יכול לחיות. זאת

אומרת, כל השפע שרואים במערב, אם אתה לא עובד שם, אין לך אותו.

אסור לדבר בהכללות.

אני מסכים אתך. אבל עדיין יש ביקוש לידיים עובדות ויש בעיה בנושא הזה.

אני רוצה לדעת מה הסיבות. אתם סוציולוגים ופסיכולוגים כל כך טובים, אולי

תסבירו למה הם לא רוצים לעבוד - בגלל השכר, בגלל השלמת המשכורת? מה לא בסדר

כאן? אולי אפשר לתת איזה תמריץ יותר גדול. אפילו חשבתי על תיקון חוק המסים כפי

שעשינו פעם לחיילים משוחררים, שמי שעובד בתחומים מסויימים לא ישלם מס עד גובה

מסויים אם הוא עולה שבא מארץ מצוקה.

לגבי הפטור ממכס. אני חולק על עמדתו של חבר-הכנסת כ"ץ עוז. עולי ארצות

הרווחה לא קיבלו סל קליטה. הלא זה סכום אדיר שמקבלים במשך הזמן.

הם לא צריכים.

אז הם צריכים את הפטור על המכונית. פה אתה נותן לו גם את הפטור על

המכונית וגם את סל הקליטה.

הייתי בעד ה-5 אלפים שקלים. אני מדבר על השימוש שעשו ב-5 אלפים שקל.

יש עולים מרוסיה שיש להם כסף ונוסעים ברכב חדש.

חבר-הכנסת גדליה גל הציע להטיל מסים נוספים על המשתכרים מעל 120 אלף שקל

לשנה. הדבר עלול לגרום לכך שאנשים יעזבו את הארץ, יעשו עסקים בחוייל מעל 180

ימים בשנה. יש גבול כשנוגעים יותר מדי ביזמים. גם כך בחלק מהענפים במשק יש



מצוקה ומיתון רציני. אם ימשיכו לפגוע עוד במסים, אני מתאר לעצמי מה שיקרה פה.

היזמים יברחו מכאן. הצעתי לשר האוצר, והוא איננו רוצה לקבל זאת, מילווה חובה,

כי מילווה חובה בסופו של דבר אתה מקבל את הכסף, אז אולי רק % 70 הצמדה או % 80

הצמדה, אבל אפשר לספוג כספים כשאדם יודע שזה לא פוגע לו במס אלא הוא נתן

הלוואה לזמן ארוך. לא עושים זאת בגלל שיקולים של האוצר בדבר חובות פנים. לא

יעזור כלום, את ה-30-40 מיליארד דולר אי אפשר לאסוף בעולם. המצב קשה מאוד.

אני מציע ליושב-ראש להזמין כל מיני ענפים במשק - אם זה מנהלי לשכות

עבודה, אם זה מעסיקים, אם זה בעלי מלאכה, אם זה גורמים אחרים, ללמוד את הנושא.

כי בסופו של דבר הבעייה היא בעיית התעסוקה, אם יגיעו מעל התחזית עוד 50-70 אלף

איש, איך נתמודד עם זח?

אדוני השר, מההיכרות אתך אני מלא הוקרה ללב החם שלך. אני בטוח שעושה את

העבודה נאמנה ואני מאחל לך המשך עבודה מוצלחת ושיתוף פעולה עם השרים האחרים.

על כל פנים, מצידנו ישנו נכונות להקשיב, לשמוע, גם מההיכרות וגם מהידיעה שאתה

עושה דבר חשוב מאין כמוהו.

אני מצטער שאני נאלץ לעזוב, עלי להשיב לשאילתות במליאה.

יש לי הערכה רבה לבייגה, ואני מתפלא על שני דברים: 1. הנוהג שקבעת לעצמך,

לקרוא לישיבה, לומר את דעתך מותר לך לומר כמו כל אחד אחר בטרם הישיבה, אבל

לבוא בתהילת הישיבה ולומר את המסקנה המתבקשת לדעתך ולפתוח דיון - - -

זו הצעה לסדר היום שהוא העלה במליאה.

זאת הצעה לסדר היום שלי במליאה.

סליחה, חשבתי שזו ישיבה רגילה.

2. לא חשוב מה מערכת היחסים בין העובדים לשר אם הם עובדים על גל אחד

בשיתוף פעולה או שהם נמצאים בניגוד ואנחנו כביכול צריכים לשמש להם כעין בוררים

- הענין הזה הוא לא בסדר.

שמעתי.

אינני יודע איזה תיאבון היה לך להזמין את ועד העובדים לענין הזה.

אגיד לך את האמת הכרונולוגית שבענין. ועדת העובדים דיבר אתי שיש משבר

אדיר, ואמרתי שכיוון שיש דיון בנושא הקליטה אני אזמין אותם.

י י הורביץ;

יש מקום לשיחה עם העובדים ולשאול אותם איזו עבודה עבדתם קודם, מה ההכנסה

הכללית, אולי כל המבנה לא נכון והריצה עם הדגל של שכר מינימום היא ריצה לא

נכונה וזה דגל לא נכון. אבל זה נושא אחר.

לענין עצמו, גם לחבריי מהליכוד שמשום מה נדמה להם שבענין זה אנחנו צריכים

להגן על התקציב, וכיוון שהממשלה הציגה הצעת תקציב אנחנו צריכים להגן עליה.

אתה אמרת שאין כסף.

נכון. זו שאלה מתבקשת להגיד מאין לקחת את הכסף כי אנחנו לא יושבים בוועדת

העבודה והרווחה אלא בוועדת הכספים. כיוון שאני יודע שאנחנו לא בדיון לעומק

נאשר או לא נאשר 1.7 מיליארד שקל, ואני אפילו לא טוען שנעשו כל המאמצים להוריד

את המחירים עד למינימום, יכול להיות שכן. אולי טעו בהערכה.

זה בטוח.

אני ניגש לא ברוע לב ולא בחשדנות, יכלו לטעות. אבל אני מעז להגיד ולחזור

ולומר, דווקא איש כמוני שטען שאסור לחרוג מהתקציב בשיניים ורבתי עם כל העולם

ומוכן לריב עם כל העולם, אבל לענין אחד אני מוכן להשאיר סדק ולפרוץ את התקציב

אם אין ברירה, עוד לא אומר שאין ברירה, וזה בענין העלייה. הסכמנו בינינו שאם

באמת תהיה עלייה בסדרי הגודל שאנחנו מדברים עליה, בשום אופן לא נבלום אותה.

השאלה אם הצעד הזה שלנו יבלום את העלייה או יהדוף את העולים או לא. יש מי

שאומר, להיפך, זה יהיה תמריץ לעבודה. זה מה שאומר חיים קופמן.

לא קשרתי את זה.

אני קושר את זה.

אמרתי שצריך לבדוק את זה.

אם אני קושר לחיילים משוחררים ולמובטלים למה שלא אקשור לעולים? אם זה

נכון שאני לוחץ כאן כדי להכריח אותו לצאת לעבודה, הייתי אומר שזה צעד קשה,



אכזרי אבל מתבקש. אני מוכן לקצץ בסל אם זה באמת יוציא את האנשים לעבודה. זה

נכון לחיילים משוחררים, זה נכון לילידי הארץ מובטלים וזה נכון גם לעולים. צריך

לבדוק אם זה נכון. בחצי השנה הראשונה זה לא נכון כי אנחנו רוצים שהם ילמדו

עברית ומהר, כדי שהם יהיו נוחים לקלוט מקצוע. בחצי השנה הבאה יהיה להם מה

שיהיה לכולם.

נדמה לי שהקיצוץ שעליו מדברים עכשיו הוא פשוט לא חכם, לא רק שהוא לא חכם,

הוא גם לא ציוני. אני לא יודע אם הם לבואו ולו רק כדי להציל את נפשם.

אתמול סיפרתי על מכתב שקיבלתי מקרוב משפחה שלי.

חיכינו לזה כל השנים ואני חושש שההזדמנות הזאת טובעת בין האצבעות.

י' שמאי;

אדוני היושב-ראש, אפתח בנושא העובדים. אני חושב שגרמת היום עוול לעובדים,

לשר ובכלל לכל נושא הקליטה כאשר כרכת את שני הנושאים השונים.

ישנו מצב שכולם שמעו עליו. אתה קראת על זה בימים האחרונים והבנת שיש

מצוקה בתנאי העבודה ואולי גם בשכר העבודה של עובדי משרד הקליטה. שמענו כאן את

יושבת-ראש הוועדה שבעצם פרסה בפנינו את המצוקה האמיתית של העובדים כתוצאה

מההיקף האדיר של העלייה, ולא מצאת לנחוץ לקיים אפילו ישיבה אחת בנושא הזה. על

חטאיי אני אכה, לא פניתי אליך כיושב-ראש הוועדה לקיים כאן דיון אבל פניתי

ליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה והיא לא קיימה את הדיון עד היום, ולכן אני

מברך על כך שחברי הוועד נמצאים כאן.

אם אנחנו מדברים בעולים, ומדברים על סכומי כסף שנותנים או לא נותנים לחם,

המגע הראשון שלהם בארץ הוא בעצם בדרכי הקליטה ובצורה שעליה דיברה יושבת-ראש

ועד עובדי משרד הקליטה. בעצם עובדי משרד הקליטה הופכים להיות כתובת. העולים

אינם מכירים סוכנות, אינם מכירים מחלקת עלייה, הם אינם מכירים את משרד השיכון

או החינוך, הם מכירים את עובדי משרד הקליטה. וכאשר יושבת-ראש הוועד מציגה את

הנושא אתה אומר, אנחנו בשבוע הבא נשב עם שר האוצר ודרך אגב נכניס את הדברים

האלה. לכן אני מציע לקיים דיון מיוחד עם עובדי משרד הקליטה, ונקדיש לזה כמה

שעות.

ש י שטרית;

בלי השר.

בלי השר.

שי שטרית;

הבנתי שיש בעייתיות להזמין אותם יחד.

אני לא מתנגד להזמין אותם בלי השר, אבל אני לא רוצה שההחלטה שלנו תהיה



בלי שר, כי בסך הכול אנחנו קרובים. כאשר נקבל את ההחלטה אני אהיה מוכן לתמוך

בכך שנקשה על השר להעביר את התקציבים אם לא יפתור את הבעיה האמיתית של מצוקת

העובדים, כי היא מצוקה אמיתית ואף אחד לא הביא זאת בחשבון.

אני חייב לומר לזכותו של שר הקליטה, שמעתי את זה גם מהעובדים כשהם שבתו

והפגינו, הם אמרו שהשר תומך בהם ושמענו זאת גם כאן בוועדה.

לגופו של ענין, אם תתקבל ההצעה שלי לקיים דיון, היא תקל על מצוקת העלייה.

ש' שטרית;

למה אי אפשר עכשיו לקבל החלטה?

לא צריך לעשות את זה בחטף. הדבר צריך להיות עם השר.

שמעתי את חבר-הכנסת הורביץ שדיבר עם העובדים על גובה השכר, ושמעתי עוד

חבר ששאל אותם על הרכב. כאשר אומרים שחוק שכר מינימום אומר שמי שמקבל חשלמת

שכר הוא מתחת למינימום, אז או שאנחנו בעד החוק או שאנחנו נגדו. אבל זה נושא

אחר.

לגופו של ענין, לגבי סל הקליטה: ראינו תקופות שונות של עליות בישראל,

ואני חושב שנוצר מצב שאנחנו חיים בטראומות ואנחנו מנסים לחקות מצבים שהתאימו

לפני ארבעים שנה ולנסות להדביק אותם ולהתאים אותם לתנאים של היום, כשהם שונים

מקצה לקצה ואנחנו לא נותנים להם את התשובות הנכונות. תוך כדי העליות השונות

אנחנו גם התרגלנו שנתנו פעם וילה וולבו והיתה צעקה בארץ. רצינו לעודד את

העלייה לארץ וככל שרצינו לעודד יותר היינו פתוחים לתת יותר ככל שיכולנו, כיוון

שגם הקצב חיה סביר, הקצב נבלע בתוך המערכות. היום אנחנו מדברים על תנאים

מהפכניים.

אם אני רק אקח לדוגמא שתקציב השיכון שנה זו עלה בלמעלה מ-10 מיליארד שקל,

צריך להבין לכמה נפשות זה מיועד, כמה זה מתבטא בתקציב המדינה לכל נפש שעולה,

מעבר לתקציב של 13 אלף שקל או 777 שקל לחודש שאנחנו מדברים למשפחה מעבר ל-6

החודשים. ואז נשאלת השאלה, אולי, כי רק אתמול התקיים כאן דיון על תוספת של

מיליארד ו-690 מיליון שקל על טעות בחישוב למבנים שהולכים להביא אותם שבעוד חמש

שנים לא יהיה להם ערך של שקל אחד.

אדוני היושב-ראש, לפני שנה שמעתי את מומחי האוצר שהציגו בפנינו את

הטבלאות ודיברו אתנו גם כן על מבנים זמניים וסיפרו לנו בהתלהבות כמה כסף זה

יחסוך. אנחנו חוזרים היום אחרי שנה, וקצב העלייה הפך להיות מסחרר ואנחנו

מדברים כעת על תת תנאים ואנחנו בעצם אומרים שאנחנו לוקחים כסף לזרוק אותו.

מה זה שייך לאוצר?

אני לא יודע אם כדאי לנו להתייחס היום סציפית לסל הקליטה כן או לא, כי מה

שמטריד אותי, ואני לא שומע את זה ועל כך אני מצטער, מה אנחנו הולכים לעשות?

אחרי שניתן את סל הקליטה של 13 אלף שקל, אנחנו נבוא וניתן גם 777 שקל. אנחנו

נותנים דמי בטלה. זו עלייה שיש לה מוסר עבודה גבוה. זו עלייה שאנחנו לא יודעים

לנצל את חפוטנציאל שלה כי אנחנו חייבים בעבר. זו עלייה שאנחנו לא רוצים

להתמודד אתה נכון להיום. זו עלייה שאנחנו מחפשים בגללה כותרות.



אני מסכים בדרך כלל בכל הנושאים החברתיים עם חברת-הכנסת נאוה ארד. היום

אני חולק עליה. מה זה נלך לעולים ונגיד להם, מה אתם אומרים מול מה שאנחנו

אומרים? מה הדברים האלה? אנחנו היום משחקים בנשמתם של העולים או שאנחנו

רוצים להיות כאן במדינה מתוקנת שבעוד עשרים שנה נראה את הפירות האמיתיים של

אותה עלייה אדירה, שנגיד שקיבלנו אותם בתנאים המכסימליים האפשריים שנעמוד בהם.

לא מפני שאנחנו מחפשים מודלים. אסור לנו לחקות מודלים.

לכן כדי שהנושא יהיה אובייקטיבי בואו נתמודד אתו בצורה עניינית. אדוני

היושב-ראש, תקיים דיון. משום מה הליכוד אינו רוצה להחליף אותך בתור יושב-ראש,

אז תקבע שממחר עד שבוע בא מטפלים רק בנושא העלייה ולא בשום נושא אחר.

לכן אני מציע שנתייחס במכלול הנושא גם לישראלי הקיים. האם הוא לא חשוב?

הוא נעלם? הוא איננו? בשנות החמישים היתה עלייה, לא היתה לנו תעסוקה, אז

נתנו עבודת דחק. היום אני יכול להגיד באושר, יש לנו יערות, עשינו משהו. בואו

נחפש פתרונות אמיתיים כדי שזו לא תהיה עליית בטלה. נחפש פרוייקטים משלימים

שיוכלו לתת את הפתרונות האמיתיים, ויחד עם זאת יצמיחו לנו גם במסגרת התעסוקה

את הדברים המשולבים, כי בסופו של דבר למדינת ישראל יעלה כל סכום של כסף בלי

שזה יהיה פרודוקטיבי.

ר' כהן;

אני רוצה לברך אותך על העובדה שהבאת לכאן את ועד העובדים. כי אני חושב

שהמקרה הזה הוא במפורש מקרה חורג ולא מדובר בבעיה של יחסי עבודה אלא מדובר

בתנאים לקליטת העלייה. מה שקורה היום במשרד הקליטה מהבחינה הזאת, צריך להיות

ברור שבלי עובדים שמסוגלים לבצע את העבודה לא תהיה קליטה. זה חלק אינטגרלי של

הנושא.

אני מבקש להוסיף לדבריו של חבר-הכנסת שמאל משפט אחד. הגשתי בקשה ואני

מציע שתבקש זאת, שנקבל את מלוא האינפורמציה על ההבדלים בין תנאי העבודה של

עובדי משרד הקליטה לעומת התמריצים האחרים שקיימים במשרדי ממשלה אחרים. ידוע לי

שעובדי משרדים אחרים מקבלים תמריצים לעבודה, ואנשי משרד הקליטה שהיום מקיימים

את קודש הקודשים של העבודה הממשלתית אינם מקבלים אותם. לכן אני מבקש שנקבל את

האינפורמציה על כך. כמו-כן אני מבקש שנקבל אינפורמציה על ההבדלים שבין דרגות

השכר שבהן עובדים עובדי משרד הקליטה לעומת משרדי ממשלה אחרים. מצדי שיביאו את

כל משרדי הממשלה, ואני אוכיח שעובדי משרד הקליטה עובדים בתנאים הירודים ביותר

או בין הירודים ביותר במשרדי הממשלה. אני בטוח שהוועדה לא תסכים שהיום כשהמשרד

שמקיים היום את הציווי הציוני הראשון במעלה הוא משרד הקליטה, שעובדיו יהיו הכי

מופלים לעומת משרדים אחרים. כשנקבל את הנתונים נראה מה צריך בדיוק לתקן כדי

שיהיה לא רק צדק אלא גם קצת שכל במדינה הזאת.

אני תומך בהצמדת סל הקליטה למדד. אם רוצים לפגוע בעליל ביכולת

הקליטה, שלא יצמידו למדד. תהיה שחיקה של 20%, 10%, לפי התנאים. הצמדה נובעת

מהגיון הקליטה עצמו.

עשיתי חישוב מאוד פשוט - נכון להיום גם אם מוסיפים את ההקצבה

לילד לשנה בגובה של 2,540 שקל שניתן למשפחת עולים, נכון להיום משפחת עולים

צריכה להתקיים חודשית מ-790 שקל לחודש. אלה דמי הקיום השוטפים שלה. אם יקיימו

את הקיצוץ של ה-3,000 שקל, מורידים את דמי הקיום של משפחת עולים לחודש לקרוב

ל-500 שקל לחודש. קרי, משפחת עולים תצטרך להתקיים בפחות מ-% 50 משכר המינימום

בארץ הזאת. זאת שערוריה. זה נקרא להגיד שאנחנו לא רוצים אותם פה. לכן אסור

בשום פנים לקבל את ההצעה הזאת וצריך לדחות אותה על הסף ולהשאיר מינימום את

ההקצבה שניתנת היום בסל הקליטה.

השתתפתי בדיונים שבהם דובר על נושא המכס, ואני אומר בפה מלא: את ועדת

הכספים בענין הזה פשוט רימו. כי אף לא אחד העלה על דל השפתיים באותן ישיבות

שמדובר על הכנסת ה-5 אלפים השקלים האלה לתוך סל הקליטה. דובר על כך שממירים

צורה מסויימת בצורה מסויימת. אף אחד לא בא להגיד שהולכים להעביר את זה לתקציב.

לכן זה לא בא בחשבון שזה יקרה.

אמרו בדיוק את ההיפך.

לא אמרו שמכניסים את זה. אמרו שזו אפשרות שהעולה ישקול ויקה את הסכום

הזה.

דבר אחרון: מה שנעשה בהבדל בין העולים מברית-המועצות לבין העולים

באתיופיה בענין התשלומים עבור המיטען זו שערוריה, זה בלתי נסבל. עד היום כל

משפחה כזאת מקבלת 600 דולר למבוקר ועוד 300 דולר לילד, בממוצע למשפחה עד היום

זח בין אלף ל-3 אלפים דולר כי זה תלוי בכמות המיטען וזה משולם אוטומטית.

מעכשיו מציעים.שזה יעבור לאלף דולר למשפחה. עולה מאתיופיה איננו מקבל את זה כי

הוא מקבל דברים אחרים.

הוא לא מקבל שום דבר.

רוצים שהוא יקבל בגדים. זה שטויות. בדיוק אותו דבר שיכול יהודי שעולה

מברית-המועצות לקבל כסף ולקנות יכול היהודי מאתיופיה. למה צריך להיות ההבדל

הזה? כי הוא בא עם פחות מיטען ממילא? למה יהודי מאתיופיה שעולה היום לא יקבל

אותם 1,000 או 1,500 דולר או אלפיים דולר כמו שמקבל העולה מרוסיה?

אני מוכן להסביר לך. מה היה מקור האלף דולר? מקור האלף דולר היה שאמרו

לעולים, אל תביאו את הדברים שלכם, יש לנו בעיה בנמלים, יש לנו בעיה במכס

הרוסי, יש לנו בהובלה. תשאירו את הכול ותבואו עם שתי מזוודות. זה מקור הענין.

זאת אומרת, יש מצב מסויים שבאים לבן-אדם ואומרים לו, תשאיר את הכול.

עד היום גם להודי מברית-המועצות שעולה רק עם שתי מזוודות מקבל גם כן

1,500 דולר עם הוא משפחה של זוג הורים וילד, בלי טובות. עולה מאתיופיה שעולה

גם אותן שתי מזוודות לא מקבל את ה-1,500 דולר. בדקתי את זה.

אבל נותנים לו ציוד מלא לביתו. הוא מקבל מקרר, מכונת כביסה וכו'.

הי ו"ר אי שוחט;

רן כהן, תאסוף את הנתונים לפני שאתה מדבר. לא שולחים את האתיופים לשכור

דירה בשוק החופשי. זה בכלל מהלך שונה.

אי לפידות;

הנתונים אינם נכונים. זה לא שייך למשרד הקליטה, אבל הנתונים אינם נכונים.

מה שמקבל עולה כדמי תשלום על העברת המיטען, אם הוא מעביר את המיטען או

לא, לא מקבל עולה מאתיופיה. אני חושב שזה לא נכון, לא חכם ולא צודק.

צי ביטון;

אני רוצה לברך את היושב-ראש שהביא את ההצעה למליאת הכנסת ושהביא את הנושא

לדיון בוועדה. הממשלה הזאת אימצה לעצמה שיטה להתנפל על החלשים. כשהביאו את

חוק ההסדרים במשק דיברו על העלייה ושצריכים לעשות הכול למען העלייה. והנה

עכשיו באים לקצץ את סל הקליטה.

אדוני היושב-ראש, אני מתנגד לקצץ את סל הקליטה. יתירה מזאת, אני רוצה

להצטרף להצעות של חברים אחרים שהציעו להצמיד את סל הקליטה הנוכחי למדד יוקר

המחיה, ובכך לגמור את הסיפור הזה של סל הקליטה ושי יגמרו הדיונים בנושא הזה.

אני מציע שממשלת ישראל תשקיע ביצירת מקומות תעסוקה. זה הדבר הכי חשוב.

יוציא האוצר את אותן השנתיים שהעולה יקבל כסף כדמי אבטלה ויקבל משכורת

מסודרת.

הממשלה מנדבת סכומים לא קטנים למפעלים כדי שחם ישלמו משכורות לעולים

חדשים. גם את הקטע הזה צריך להוציא, כי הם ייצרו בין העולים הישנים, אזרחי

מדינת ישראל, לבין העולים החדשים.

אני רוצה לחזור על האזהרה שלי מענין המגורונים ובמיוחד בקשר לרעיון

האוהלים. אלה לא עולים מארצות ערב, אלה עולים מארצות אירופה. כשניתן להם אוהל

הם יגידו, תודה רבה, אנחנו לא רוצים לבוא לפה. כדאי שהממשלה הזאת תתחיל

להתייהס לדברים כמו שהיא צריכה.

אני רוצה להציע הצעה ולא נצביע עליה היום כי הבר-הכנסת ויינשטיין ביקש

התייעצות סיעתית.

1. פנייה לממשלה לא לקצץ בסל הקליטה כפי

שהוא היום אלא להיפך - להצמידו בהתאם לתנודות המדד במשק.

2. לפניית שר הקליטה ולמה שנשמע פה בענין התנאים הפיסיים - לפנות לממשלה,

מדובר באמת בפרוטות, לממן את התנאים הפיסיים של משרדי הקליטה כך שאפשר יהיה

לעבוד בנוחות מינימלית ועל מנת לאפשר לעובדים לעשות עבודתם ולעולים לקבל את

השירות.

3. לקרוא לממשלה לסיים באופן דחוף את המשא ומתן עם עובדי משרדי הקליטה,

כך שיהיה ביטוי למאמץ המיוחד שהם מקדישים בתקופה כזאת של קליטת עלייה.

אני יודע שההצעה הזאת מצד ועדת הכספים היא בבחינת המלצה. הדיון האמיתי

יהיה לכשיגיע התקציב בעוד שבוע.

אנחנו רוצים לשמוע את שירות התעסוקה.

אני אזמין. זה נושא נפרד.

אני מודיע על סוף דיון וזה יעמוד להצבעה.

אני רוצה להציע את ההצעה הבאה: הוועדה קוראת לקבינט העלייה והקליטה לשקול

הפיכת סל הקליטה ומענקים אחרים להלוואות שתתחלנה להיות מוחזרות עם תום שלוש

שנים מיום קבלת ההלוואה, בכפוף לכושר ההחזר של מקבלי ההלוואות.

אפשר לעשות את זה להלוואה עומדת לחמש שנים.

וזאת במטרה להקטין את הדרישה לקיצוץ בסל הקליטה.

אתה מציע לא להקטין וכנגד זה שזה ייהפך להלוואה?

יקטינו בפחות ממה שהם רוצים ויהפכו את זה להלוואה.

הלוואה עומדת או הלוואה מוחזרת?

מוחזרת. זה יענה על הבעיה שמענקי הקליטה לא ישמשו על מנת לבסס את ישראל

כמקום מעבר זמני לארץ הגירה אחרת.

אני רוצה להוסיף להצעתי - שכל המענקים של הקליטה יהיו בבחינת הלוואה

עומדת לחמש שנים. כלומר, מי שבמהלך חמש שנים עזב, יצטרך להחזיר, אחרי זה זה

נמחק.

רבותי, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50