(

חברי הוועדה: א, שוחט - היו"ר
א. אבוחצירא
ח. אורון
א. בורג
צ. ביטון
ג. גל
י. הורביץ
א. ויינשטיין
א. ורדיגר
י. לוי
ע. סולו דר
ע. עלי
ח. קופמן
י. שמאי
ג. שפט
ד. תיכו ן
מ"מ: י. גולדברג, א. דיין, א. כץ-עוז, מ. פלדמן
א. קרשנר - מזכיר הוועדה
א. דמביץ - היועץ המשפטי לממשלה
ס. אלחנני - יועצת כלכלית
מ. אי ז נברג - קצרנית

ד. שטאוב, ד. לוי, ד. שמעוני, נ. רזיאל, א. שניידר, ש. שטראוס -האוצר
א. פלפל - נעמ"ת

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה
הודעה בדבר ישובי ספר - לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים - לוטן ואליפז
צו מס בולים על מסמכים (תוספת בי)(תיקון
)
חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור אפס לשירות רפואי לתייר) - הצעת חוק פרטית
של חבר-הכנסת ג' גל
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נשים נשואות), הצעת חוק פרטית של חברת-הכנסת
עי סולודר
) (
פרוטוקול מסי 318
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, בי בכסלו התשנ"א (19 בנובמבר 1990). שעה 10:00
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב שלישי
)



(
הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

אני פותח את הישיבה
.
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אברהם בורג
.
אי בורג
;
אני מבקש לכלול בסדר-היום של הוועדה אם וכאשר ימצא היושב ראש לנכון נושא
הכלכלה העולמית והשלכותיה על ישראל. הדיון בנושא זה יכול להיות במתכונת הרגילה
והוא יכול להיות במתכונת של יום עיון. הנושא כולל את הכלכלה האמריקאית הנמצאת
בשקיעה זמנית ויש בה בעיות של אשראי ובעיות נדל"ן, הכלכלה האירופית לקראת 1992
.
והשלכות משבר המפר\. איננו יכולים לקיים את הדי ו נים שלנו במנותק ממה שמתרחש
בכלכלה העולמית
.

נדמה לי שהבעיה העיקרית של כלכלת ישראל היא - גיוס הון על ידי המדינה לקליטת
העלית בשוקים העולמיים. כולם חושבים שהכסף הדרוש לקליטת העליה הוא בעיה משנית
ובעצם אפשר ללוות כמה שרוצים. מדובר בסכומים אדירים שנעים בין 20 ל-30 מיליארד
דולר, ואיש אינו שואל את עצמו איך יושג מימון זה בהתחשב במצב הבינלאמי
.
אדוני היושב ראש, אני מציע שתי יחד ישיבה שלמה לדיון בנושא זה
.
היו"ר א' שוחט
;
אני כיוונתי לדעת גדולים, כי דברתי על הנושא גם עם החשב הכללי וגם עם נגיד
בנק ישראל, ואני מוכרח לחזור על חהערה שהעיר לי החשב הכללי, מר יונס; אם אתם
רוצים שיהיה דיבור אמתי בנושא, צריך להקים ועדת משנה קטנה לנושא זה. בפורום של
מליאת הוועדה אי אפשר לדבר על הנושא הזה. זהו נושא רגיש מאד מאד מבחינתה של מדינת
י שראל
.

הטענה הזאת נשמעת מזה שנים, ומשום כך לא התקיים דיון רציני בנושא, אבל עכשו
אין מנוס מכך
.

אני רציתי שיתקיים דיון ראשון בנושא עם נגיד בנק ישראל, אבל הוא ביקש שלא
להופיע לדיון בוועדה שלושה ימים לפני ישיבת הממשלה, שכן הוא אינו רוצה לומר
דיעותיו בכנסת לפני שהוא מציג אותן בדיון על התקציב בממשלה. על כל פנים, הנושא לא
נעלם ממני. ואני מניח שבשבוע הבא נוכל לקיים דיון בו
.
י י גולדברג
;
אני הייתי מבקש להעלות לדיון בוועדה בעיית פריסת החובות של אנשי יסוד-המעלה
.
הם הגיעו להסכמה עם בנק לאומי לישראל ועם בנק הפועלים, אך משום מה הבנק הבינלאומי
הראשון מעכב את פריסת החובות שלהם. אני הייתי מבקש לפנות לבנק
.

זה נושא שדברת אתי עליו. הועדה לא תדון בפריסת חובות של ישוב כזה או אחר. אני
מוכן לטפל בענין אם יובאו לפני הנתונים
.
)



(

אדוני היושב ראש, הצעת התקציב לשנת 1991 עומדת להגיע לוועדה. בשנתיים
האחרונות היינו עדים לבז יונית בכל הקשור בהקצבות למוסדות כאלה ואהרים, כי האוצר
לא הסכים להכניס לסעיפי התקציב מה שמגיע ליהדות ההרדית וראה אותה כגוף זר. אני
מבקש שהוועדה תתריע לפני שר האוצר, שלא יוצאו מבסיס התקציב סכומי כסף שאין להם
תהליף בצורה מסודרת
.
ידוע לנו שקיימת ועדת סנפירי
.
היו"ר אי שוחט
;
לא ידוע לנו
.
יאיר לוי
:
אני חבר בוועדת סנפירי. סנפירי הוא כלכלן טוב, הוא בא מבית מדרשו של האוצר
.
הוא גאון מבחינה כלכלית, אבל מבחינת הביצוע, הדיונים מתעכבים. כבר שבועיים לא
ישבנו בוועדה זו כדי להגיע לסיכומים
.
אם עוד פעם תגיע הצעת תקציב מבלי שהוכנסה בה העלות הריאלית של בחורי הישיבות
ונושא התרבות התורנית, אני חושש שנצטרך להתבזות עוד פעם. לכן אני פונה ומבקש
,
שתהיה פניה לאוצר, שלא יוצאו מהצעת התקציב סכומים לפני שימצאו להם את החלופה
המתאימה
.

הנושא הזה כלול בהסכם של אגודת ישראל עם הצטרפותה לקואליציה
.

אשריהם של אנשי אגודת ישראל, שהצליחו לקבל עוד קצת כסף לעולם הישיבות. לא
איכפת לי מי משיג כסף לעולם הישיבות
.

בתור מי שהצביע נגד ההסתייגות בנושא, אינני יכול לפנות לשר האוצר בענין זה
.

אתה מתנגד לפנות לגבי מה שמגיע להם
?

לגבי מה שמגיע - כן
.

אני לא דברתי על סכום. אתה מסכים אתי, שמגיע לתרבות התורנית
?

אני מציע שנקיים שיריק ואפנה למי שצריך לפנות
.
רבותי, היתה פניה של שר האוצר ליושב ראש הכנסת בענין הדיון בתקציב לשנת 1991
,
)



(
ובאותה פניה ביקש שר האוצר, שהדיונים בתקציב יתקיימו מה-6 בדצמבר 1990 עד- ה-6
בפברואר 1991, כלומר לדיון בתקציב יוקדשו חודשיים. יושב ראש הכנסת העביר את
פנייתו של שר האוצר ליושב ראש ועדת הכנסת, חבר-הכנסת חיים קורפו, ויושב ראש ועדת
הכנסת, חבר-הכנסת חיים קורפו, קיבל החלטה בוועדת הכנסת האומרת, שדיוני התקציב
יהיו בין ה-6 בדצמבר 1990 וה-6 בפברואר 1991. הוא לא התייעץ אתי על הענין בטרם
קיבל את ההחלטה, אלא קיבל החלטה והניח אותה על שולחו הכנסת
.
בהחלטה זו יש שני דברים, שלדעתי, אינם בסדר. הדבר הראשוו - ועדת הכנסת אינה
יכולה להגביל דיון של ועדה בנושא זה או אחר. חוק התקציב הוא חוק וועדת הכספים
יכולה לקבוע את סדר הדיונים בתקציב. אם יש לנו הזדמנות לקיים דיון מעמיק בחוק
התקציב ובתקציבי המשרדים, לא צריך להגביל דיון זה לחודשיים, מה גם שיחד עם התקציב
לשנת 1991 יגישו תקציב מסי 3 לשנת התקציב 1990 כ.לומר, יש כאו גם

עניו מהותי וגם
עני

ו

של חוק
.

יש בעיה שחג הפסח חל לפני ה-31 במרס
.

אני יודע. אבל בין 6 בפברואר וביו ה-31 במרס יש שלושה שבועות, ואפשר להאריך
את משך זמו הדיון בתקציב
.
אני מביא לידיעתכם שאני עומד לפנות ליושב ראש ועדת הכנסת, חבר-הכנסת חיים
קורפו ולומר לו, שגם מבחינת התקנו

ו

וגם מבחינה מהותית, מבחינת משך הזמו שאנו
רוצים להקדיש לדיון בתקציב, אני אינני מקבל החלטת ועדת הכנסת. אני מוכן להופיע
לפני ועדת הכנסת. מכל מקום, מבחינתי החלטה זו אינה מחייבת
.

אתה מציע לדון בתקציב גם לאחר ה-6 בפברואר
?

כן. הוא אינו יכול להגביל אותנו
.

כאשר דיברת אתו, מה הוא אמר
?

הוא אמר: עזוב, תצטרך עוד שבוע-שבועיים, תקבל
.

אני חושב שוועדת הכנסת אינה יכולה להחליט בנושא זה בלי יושב ראש ועדת הכספים
.

החוק אומר, שהתקציב צריך להיות מונח לפחות חודשיים לפני תום שנת התקציב. אני
אוציא מכתב ליושב ראש ועדת הכנסת, כי זה עלול לשמש תקדים
.
)



(
הודעה בדבר ישובי ספר (לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים)(לוטו, אליפיז
)
(
מכתבו של שר האוצר מיום ו' באלול התש"ן-27.8.90

אנו עוברים לנושא חבא בסדר-היום: הודעה בדבר ישובי ספר (לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים)(לוטן, אליפז
).
דברי הסבר נשמע מפי מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, מר שטאוב
.
ד. שטאוב
;
לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים אנו משלמים פיצויים על נזק עקיף שנגרם בתחום של
ישוב ספר. ההכרזה על ישוב ספר היא בסמכותו של שר האוצר, באישור ועדת הכספים. בדרד
כלל ההכרזה על ישוב ספר - ועל כך הוסכם בזמנו עם ועדת הכספים - נעשית בהסכמת
שלטונות הצבא
.
עכשו קבלנו המלצה של משרד הבטחון ושל הצבא על שני ישובים נוספים, לוטן
ואליפז, ואנו מבקשים להכריז עליהם ישובי ספר
.

לא קבלנו רשימת ישובי הספר
.
מר שטאוב דיבר על פיצוי על נזק עקיף. אנחנו יודעים שפיצוי זה ניתן רק למגזר
מסויים. אם אתם זוכרים ישבנו כמה פעמים בישיבת ועדת המשנה על הנושא, ומצאנו
שהיום, עקב האינתיפאדה, יש פעילות חבלנית עויינת בעיקר בישובים על הקו הירוק
שאינם מוכרזים כישובי ספר. במקרה של נזק ישיר, הם מקבלים פיצוי, אבל במקרה של נזק
עקיף, אין להם פתרון. ומר שטאוב מודע לכד. אני פניתי אליו וביקשתי שיכינו לנו
הצעה לפתרון הבעיה. הייתי רוצה לשמוע בהזדמנות זו אם למר שטאוב יש תשובה לפנייתי
זו
.
גם הרשימה של ישובי הספר אינה כוללת כל הישובים, ואנחנו ביקשנו להכניס לרשימה
עוד מספר ישובים. נדמה לי שחבר-הכנסת גדליה גל ריכז את הענין
.

אין לפנינו הרשימה של ישובי הספר. אני מבין שיש בקשה להוסיף שני ישובים
לרשימת ישובי הספר. היה כדאי שנקבל את רשימת כל הישובים
.

חבר-הכנסת שבמאי, יש רשימה של הישובים. נצלם אותה ונפיץ אווזה בין הברי הוועדה
.

אני ביקשתי לראות את הרשימה, כי אנחנו יודעים שהגבולות נשתנה ויש ישובים
שאמנם אינם ישובי ספר, אבל הצבא נמצא באזורם ולעתים נגרם נזק כתוצאה מפעילות
הצבא. מי שנגרם לו נזק זכאי לקבל פיצוי על נזק שנגרם בגדר, אבל הוא אינו זכאי
לקבל פיצוי על נזק עקיף, כמו איבוד יבולים. לכן אולי כדאי לצרף לרשימה את כל
הישובים החקלאיים במדינה
.
)



(
יאיר לוי
:
אני מבין שנושא זה מתואם עס צה"ל. לצערי, בגלל אזלת ידה של הממשלה האינתיפאדה
חדרה לתחוי הקו הירוק בצורה מסוכנת. ולא יעלה על הדעת שישובים בחבל התענכים לא
יכללו ברשימת ישובי הספר הזכאים לפיצוי על נזק עקיף
.
אני מבקש שנקיים דיון מעמק בנושא והאוצר יגיש לנו שמות הישובים שצריכים להכלל
בקטגוריה זו, כדי שנוכל לכלול אותם ברשימת ישובי הספר
.
הייתי מבקש לדעת מה הן אמות המידה על פי הוכנסו לרשימה הישובים לוטן ואליפז
.
י י גולדברג
;
אני רוצה למחות על כך, שכאשר יש חדירת מחבלים לישוב שמתבצעת בין השעות 12
בלילה ו-12 בצהרים, הנזק העקיף הנגרם אינו מוכר, כי החוק קובע 24 שעות ולא 12
שעות. אני ביקשתי שיקבעו 6 שעות או 4 שעות מאז הודעת הצבא. ועל כך אנו דנים
בוועדת המשנה לענין הפיצוי העקיף
,
באשר לרשימת ישובי הספר, ברשימה זו יש ישובים שבינם ובין ישוב ספר המרחק רב
מאד. לדוגמה - קיבוץ חקוק, בעוד שישובים שהם באמת ישובי ספר אינם נכללים ברשימה
.

יש ועדת משנה של הוועדה שעוסקת בהיבט אחר של נושא זה. אני מבקש שועדת המשנה
תעסוק גם באינוונטר של הישובים, מי מופיע ברשימה ומי אינו מופיע בה
.
אני מבין שהמשמעות היחידה של הכרזה על ישוב כישוב ספר היא זכאותו לפיצוי על
נזק עקיף, כי לגבי נזק ישיר, כל אזרחי ישראל מבוטחים
.

זו בעיה קשה
.

אני מציע שוועדת המשנה תדון על כך ותעמוד בקשר עם מנהל מס רכוש וקרן פיצויים
,
מר שטאוב
.

האם האינתיפאדה מוגדרת כפעולת איבה
?
ד. שטאוב
;
ההגדרה של "נזק מלחמה" כוללת כל פעולת איבה נגד ישראל
.

כל פעולות האינתיפאדה נכללות
?

כן
.

)



(
אני מציע להוסיף את הישובים לפי המלצת צה"ל
.
י ' גולדברג
;
אין חולקים על כך
.

חברים העלו שמות של ישובים אחרים. אני מציע לאשר את שני הישובים שהומלצו על
ידי צה"ל ואת הבדיקה לעשות בוועדת המשנה
.

אני מציע לאשר הכרזתם של הישובים לוטן ואליפז כישובי ספר. וועדת המשנה תבדוק
את הנושא
.
הודעה בדבר ישובי ספר (לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים
)
(
לוטן ואליפז ) א ו ש ר ה
צו מס בולים על מסמכים (תוספת ב')(תיקון
)
(
מכתבו של שר האוצר מיום הי בחשוון התשנ"א- 24.10.90

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: צו מס בולים על מסמכים (תוספת בי)(תיקון
).
נשמע דברי הסבר מפי נציג האוצר, מר נתן רזיאל
.

מס בולים אינו הל על פעולה כלכלית, אלא רק על מסמכים. על פי החוק, דו"ח הקצאת
מניות בחברה חייב במס בולים. יש לנו מקרה של מפעל מאושר באילת, שהמשקיעים הזרים
בו קיבלו מניות במפעל ושילמו כסף, ועל דו"ח הקצאת המניות שולם מס בולים כחוק
.
המפעל נותן להם כתוספת מניות הטבה בהסתמך על הסכום ששילמו, והוא מבקש לפטור דו"ח
הקצאת מניות ההטבה ממס בולים
.
הי ו"ר אי שוחט
;
למה רק מפעל זה? למה לא מבטלים מס בולים על דו"ח הקצאת מניות הטבה בכלל
?
נ. רזיאל
;
זה מה שהחליטו במי נהל הכנסות המדינה לגבי מקרה ספציפי זה של מפעל מאושר
באילת
.
היו"ר אי שוהט
;
ואם המפעל היה בצפת
?

אתה אומר שאם לא י נתן הפטור למעשה ישולם מס פעמים
.
)



(

מס בולים חל על מסמכים, לא על פעולה כלכלית. מכיוון שפעם אחת היתה הקצאת
מניות רגילות, ועל דו"ח ההצאת המניות הרגילות שולם מס בולים, ואחר-כך בהסתמך על
הסכום ששילמו נותנים להם מניות הטבה
-

במכתבו של שר האוצר כתוב: "החברה מבקשת כעת להקצות מני ות הטבה מתוך אווזה
פרמיה ששולמה על המניות הרגילות". אני אינני מבין את זה. אני לא מתנגד, אני רוצה
להבין את התהליך
.

יש כאן בעיה קונקרטית של מפעל. בגלל זה הסייגים כל כך גדולים, כדי שהדבר יחול
רק על מפעל אחד או שנים
.

שר האוצר מגיש צו כולל
.

לא, הוא מחיל אותו רק על אילת. הוא אומר במכתבו: "
מוצע להענות לבקשה זו בסייגים שהפטור יחול רק על מפעל מאושר כמשמעותו בחוק
לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, אשר חלות עליו תקנות איזור סחר חופשי באילת
(
קביעת מקום באיזור אילת), התשמ"ח-1987
.

אנחנו קיימנו דיון בנושא בוועדת הכספים ביולי, והיתה דיעה כללית שאנו רוצים
לפשט את מס בולים. ויצא מכתב ב-13 ביולי 1990 בחתימתי, כי אני יושב ראש ועדת
המשנה למיסוי, אל מר יורם גבאי, ובו כתבתי: "בעת הדיון בוועדת הכספים על הבקשה
לפטור ממס בולים אגרות חוב קצרות מועד התקיים דיון כולל בנושא מס בולים
והביורוקרטיה הנלווית אליו. לקראת הדיון אני מבקש שתבדקו מחדש את סוגיית הפישוט
."
כאמור, כתבתי את המכתב כיושב ראש ועדת המשנה למיסוי. ותשובה לא קבלתי. כאשר
ועדת הכספי פונה, אין התייחסות. אבל כאשר יש מפעל שפונה למישהו - אינני יודע למי
-
מביאים לנו מייד משהו פרטני
.

פרטני ברמה של אילת
.

זה פרטני. מפעל פנה ומבקש שלא לשלם מס בולים, אומרים: נגיש בקשה לועדת הכספים
הממושמעת הזאת. אני הייתי מאד מבקש שנדון בבקשה זו במסגרת הדיון על פישוט מס
בולים, אלא אם תגידו מה דוחק במקרה זה, המפעל יפשוט רגל? כמה זה יעלה לו? במי
מדובר
? +
)



(
י ' הורביץ
:
על איזה סכום מדובדר
?

20.000
דולר
.

אני רוצה להרחיב את הרקע של הנושא, כי אני מטפלת בו כבר שנים. היתה הצעה לבטל
את מס בולים לפני שלוש שנים. ואז ועדת הכספים אמרה: במקום לבטל מס בולים, נדחתה את
ההצעה להנהיג מהדש שכר לימוד בבית הספר התיכון. קישרו את שני הדברים. זאת היתה
ההלטה מפורשת של הוועדה
.
אם אתה רואה את רשימת הפטורים ממס בולים, את אורך התוספת השניה הקובעת על
איזה מסמכים יש פטור ממס בולים, היא משתרעת על 12 עמודים ב"גדעון". משקיע שנכנס
לארץ צריך ללמוד על מה הוא חיייב במס בולים ועל מה לא. זה מה שקרה לגבי אגרות חוב
קצרות מועד. פתאום תפסו שאי אפשר למכור אותן בגלל מס בולים
.
אני פשוט מרהיבה מה שנאמר. הבירוקרטיה הכרוכה במס בולים היא עצומה. זה מה

אפשר להשתגע פה בארץ, מי יודע מה זה מס בולים ומי יודע מתי
הוא פטור ומתי הוא חייב
.
אינני יודעת באיזה משקיע מדובר, אבל הפטור המוצע מנוסח בתור סוג של פטור, לא

ג'ינג'י עם עיניים ירוקות מתחת למטר ששים
.

יש עוד במדינה שנים שהם ג'ינג'י עם עיניים ירוקות מתחת למטר ששים
.

השיקול שלכם הוא בין 180 מליון שקלים ובין האדמי נסטרציה. לכן באה ההצעה לעשות
איזה שהוא פישוט בעני ן
.

העני ן ברור. הפטור הזה נובע כנראה מאיזו שהיא פניה של מפעל וכדי לתת לזה אופי
כללי שמו את המגבלה גם של מפעל מאושר וגם מקום שחלות עליו תקנות אזור סחר חפשי
באילת. היום זו יכולה להיות חברה אחת, מחר זו יכולה להיות חברה אחרת
.
אני הייתי מציע - ואני חושב שחלק מחברי הוועדה יסכימו - שמן הראוי שיבוא
הממונה על הכנסות המדינה ויסביר את הנושא
.

אני מבקש שיבוא עם מענה למכתב ששלחנו אליו, מה הוא מציע לפישוט מס בולים
.

אני מבקש שהממונה על הכנסות המדינה יגיד מיהו המפעל
. +
)



(

שם המפעל כתוב בפניית שר האוצר - "חוטי הנגב בע"מ
".
י י הורביץ
;
מה גובה מס בולים
?
היו"ר א' שוחט
;
ארבעה פרומיל
.
א. דמביץ
;
זה לא אחיד
.
חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור אפס לשירות רפואי לתייר), התש"ן-1990
-
הצעת חוק של חבר-הכנסת גדליה גל

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור אפס לשירות רפואי לתייר), התש"ן-1990 ,הצעת
חוק פרטית של חבר-הכנסת גדליה גל. חבר-הכנסת גדליה גל, יציג את החוק
.
ג' גל
;
הנושא של רפואה לייצוא נדון בוועדה בהרחבה. במסגרת הרעיון של ביטוח רפואה
לייצוא אני הגשתי הצעת חוק הפוטרת תיירים הבאים ארצה לטיפול רפואי ממס ערך מוסף
.
הגירסה הראשונה שלי היתה רחבה והיא כללה בתי-חולים ובתי-הבראה. כאשר הגיעה הצעת
החוק לוועדת השרים לחקיקה הצעה זו נפלה. שר התיירות, גדעון פת, ביקש אפשרות
להגיש יחד אתי הצעה קצת מצמצמת, ואכן הגשנו יחד הצעה שהיא מצומצמת יותר
.
י' הורביץ
;
מה ההבדל
?
ג' גל
;
ההבדל הוא, שבהצעה הרחבה היו כלולים גם בתי הבראה ובהצעה זו צמצמנו לטיפולים
בבתי חולים בלבד
.
הי ו"ר אי שוחט
;
בתי הבראה לא מוגדרים כבתי מלון
?

בתי ההבראה של הקבוצים מוגדרים כבתי מלון
.
גי גל
;
רבותי, אילו הצעת החוק הרחבה היתה עוברת, הרי גם בתי ההבראה היו יכולים
להכניס יחידות רפואיות ולפתח טיפול רפואי ולקבל שחרור ממס ערך מוסף. היות והממשלה
)



(
ג. גל
התנגדה, הסכמנו להוריד את בתי ההבראה ולהחיל את הצעת החוק רק על בתי-חולים
"
זאת אומרת, יבוא איש מתורכיה ויעבור ניתוח בבית חולים בישראל, יהיה משוחרר
ממס ערך מוסף
.

מה הסיבה
?
הי ו"ר א. שוחט; הוא אומר: זה לא פחות טוב מתיירות, ועל תייררתאיז מס
ערך מוסף, היה דיון על כך בוועדה עם שני השרים
,

אם הוא משלם כאן פחות מאשר באנגליה בעד.; הטיפול הרפואי
,
הוא ישלם מס ערך מוסף
?

באנגליה אין מס ערך מוסף על טיפול רפואי
"

באנגליה הטיפול הרפואי זול ב-40%-10%מאשר בארץ, ובאנגליו
אין מס ערך מוסף על שירותי רפואה
.

אתה רוצה ליצור כושר תחרות לענין זה, תגיד את זה
,

היה דיון בוועדה על הנושא, ואז לא היית חבר הוועדה
,

התיקון שאנו מציעים הוא תיקון סעיף 30 לחוק מס ערך מוסף
,
התשל"ו-1975. בסעיף 30(א), בסוף פסקה (8) יבוא:

"(
ז) אשפוז של תייר בבית חולים או בבית החלמה ושירותים
נוספים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת
,
הניתנים אגב אשפוז כאמור
;
(
ח) מתן שירות ריפוי או ייעוץ רפואי לתייר במוסד רפואי
שהכירו בו שר האוצר ושר הבריאות לענין פסקת משנה
זו או בבית חולים
."
זו הצעת התיקון
"

במקום מה שמוצע בהצעת החוק הטרומית
?

כן, במקביל אני תופס את הנושא של שיווק ועידוד המכירות
.
ושילובם במערכת זו באחת הקרנות הקיימות לקידום המכירות
,

את עמדת הממשלה נשמע מפי מר שמעוני
,

תייר לענין זה הוא תייר
-

כמו תייר בבית-מלון
,
אחרי שקויימו הרבה דיונים נתקבלה החלטה, אין זה סוד
,
שבהתחלה התנגדנו להצעה, אבל בסופו של דבר זו ההחלטה שנתקבלה ואנו מקבלים אותה
אנו רוצים להציע תיקון טכני קוסמטי: אחרי המלים "אשפוז

"כמשמעותו בפקודת בריאות העם", כי על פי פקודת
בריאות העם כל בית חולים חייב להיות רשום. יתר נהלי האכיפה והבקרה יהיו
זהים לאלה הקיימים לגבי בחי-מלון
.

אם זה מוסכם על הכל, אני בעד העברת הצעת החוק לקריאה
ראשונה במליאה
,
אגב, על בתי-המלרן בים המלח יחול חוק זה
?

בתי-המלון בים המלח מקבלים בלאו הכי
.
אני מעמיד להצבעה ההצעה להעביר הצעת חוק מס ערך מוסף
)



(
א. שוחט
(
תיקון - שיעור אפס לשירות רפואי לתייר), התשנ"א-1990 לקריאה ראשונה
.
הצבעה
ההצעה להעביר חוק מס ערך מוסף ( תיקון - שיעור אפס לשירות
רפואי לתייר), התשנ"א-1990 לקריאה ראשונה נתקבלה
S
הצעות לסדר-היום

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אלי דיין
.

אני מבקש להעלות על סדר-היום של הוועדה ענין הפיצוי
לרשויות המקומיות שמקבלות מענק יזום ממשרד הפנים בגין
תוספת השכר שתצטרכנה לשלם בעקבות הסכמי השכר שנחתמו היום, התקציב של
הרשויות המקומיות מבוסס על התייקרות בשיעור של14%. היום אנו יודעים
שההתייקרות השנה תעלה על 20%. אני מדבר על הרשויות המקומיות החלשות שמקבלות
מענק. במשכורת נובמבר יצטרכו לשלם תוספת שכר של30%
.

תוספת השכר שהוסכם עליה
-

אני ישבתי הידם עם אנשי משרד הפנים. אושרה התייקרות
של 14%מ- באפריל 1990 עד 1 באפריל 1991. וכפי שאנחנו
יודעים ההתייקרות תגיע בתקופה זו ל-20%ויותר
.

מה היתה תוספת היוקר באפריל
?

באפריל לא שולמה תוספת יוקר. לפני אפריל שולמה תוספת
יוקר
.

הבעיה היא לא נקודתית. כל התקציב בנוי כך - תקציב 1989
בממוצע לעומת תקציב 1990
.
אינני בטוח שהיתה שחיקת שכר של ב6%מונחים ריאליים
בין 1989 ו-1990;אם האינפלציה תגיע השנה ל-20%, אני מניח שלא תהיח
שחיקת שכר של 6% במונחים ריאליים, כי כנראה גם השכר יעלה ב-20%
.
הנחת היסוד לתקציב הרשויות המקומיות, שהתבססה על
התייקרות של 14%,תתבדה, אבל זה חל על כל תחומי הפעולות
-

לרשויות המקומיות אין תקציב לקליטת העליה. והיום
הרשויות המקומיות צריכות לשלם תוספת שכר חד-פעמית
30%
בחודש נובמבר- יש רשויות מקומיות שמקבלות מענק, כמו שדרות, שיש בהן
שביתות של עובדים
.
עשינו חישוב שיש צורך ב-50 מליון שקלים מינימום רק
לרשויות המקומיות המקבלות מענה
"
י.שמאי- אני בעד תשלום מלא של השכר וכיסוי מלא של השכר ברשויות
המקומיות
.

אני מבקש שהוועדה תקיים בנושא.אם לא נטפל בזה
)



(
א. דיין
עד סוף החודש, בתחילת החודש הבא העובדים לא יקבלו את משכורותיהם דוקא
ברשויות המקומיות החלשות המקבלות מענק
.
לכן אני מבקש שיבואו שר הפנים ושר האוצר ונדון בענין
.
ע. עלי; אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת אלי דיין- אבל אני רוצה
לציין, שאותן רשויות מקומיות שמתמוטטות, מתמוטטות לא
רק משום שלא הועברו אליהן כספים, אלא משום סיבות אחרות, לדוגמה, רשות
מקומית אחת, שתלה עצים במליון שקלים.ואתר כך מדברים על התמוטטות
,

זו עזרה למגזר החקלאי
,
ע, עלי; אני תומך בבקשה של חבר-הכנסת אלי דיין בתנאי אחד
,
שייעשה סדר ויושמו בלמים
.

ברוך הבא, חבר-הכנסת אברהם ורדיגר, אני רוצה לברך

בבריאות טובה עד מאה.ועשרים
,
על היותך סגן שר לעניני ירושלים, במעמד שר, ואני מבין שאתה עומד לפרוש
מוועדת הכספים
.

אין חובה
.

הוא רוצה לפרוש מהוועדה עם מינויו לתפקיד סגן שר
במעמד שר לעניני ירושלים
.

אני מעלה פעם נוספת, אדוני היושב ראש, את נושא התעסוקה
בכלל ובערי הפיתוח בפרט, אנו עומדים בפני קטסטרופה
בנושא התעסוקה, ואינני רואה שעושים איזה שהוא דבר כדי לקדם את הנושא
,
כדי לספק עבודה לעולים החדשים שמרביתם אקדמאים. גם אם יש המתנחמים בכך
,
שחלקם עובדים היום בעבודות יזומות, זה דבר לא רציני, יש עודף רופאים
,
יש עודף מהנדסים, והשאלה היא - מה אנו עושים בנושא זה? זה צריך להיות
הנושא המרכזי שלנו, כי זו תהיה הבעיה.המרכזית של מדינת ישראל בתקופה
הקרובה, ואנחנו איננו עושים ולא כלום
,
באותו נושא העליתי את השאלה של מתן סיוע למפעל קיסילוב
הנמצא בקשיים, ושום דבר לא נעשה למרות ההבטחות שניתנו. אם המפעל לא יקבל
את הסיוע הוא ייסגר
.

מה ניתן לעשות
?

יש כל מיני תשובות לא רציניות של מנכ"ל האוצר והחשב
הכללי
.

אני יכול להזמין את שר האוצר עם שובו מארצות הברית
ואת שר התעשיה והמסחר. במסגרת הדיון בחוק לעידוד השקעות
הון דנו בבעיה זו, לא שאני רואה פתרון לבעיה בקצה המנהרה
-

מה תפקידנו לעשות
?

אני אזמין את השרים לדיון בנושא
,

בענין הרשויות המקומיות, אני חושב שצריך להיות דיין עם
אוצר ובין מטרד הפנים וברגע שיש שביתות ברשויות המקומיות, אני
)



(
ג. שפט
חושב שיש מקום להזמין את שר הפנים
.

אם אנחנו רוצים למהר בענין הרשויות המקומיות, אני
אנסה לתאם דיון ביום רביעי השבוע על הנושא - איך
מסדירים ענין תשלום ה-ו30% תוספת שכר ברשויות המקומיות החלשות. אבל דיון
זה לא יוכל להיות עם שני השרים. הוא יכול להיות ברמה של מנכ"ל משרד הפגים
ואנשי אגף התקציבים
,

אני הייתי מציע להזמין את המומחים של בנק ישראל
,
שיסבירו את הפער בין הכספים הדרושים לקליטת העליה
ובין האמצעים העומדים לרשותנו
.

בתחילת הישיבה הועלה הנושא, אני דברתי גם עם נגיד
בנק ישראל וגם עם החשב הכללי, שיבואו לוועדה בנושא זה
הנושא מטופל
.
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( נשים נשואות), התש"ן-1990
-
הצעת חוק של הברת-הכנסה עדנה סולודר

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

חוק לתיקון פקודה מס הכנסה ( נשים נשואות), התש"ן-1990
שהוא הצעת חוק פרטית של חברת-הכנסת עדנה סולודרי
.
חברת-הכנסת עדנה סולודר תציג את הצעת החוק
.

נושא הצעת החוק הוא נושא שעסקנו בו בוועדה כמה פעמים
,
וכל פעם אנו מתקנים קטע אחר בנושא זה - חישוב נפרד של
מס הכנסה לגבר ולאשה
.
הסעיף הראשון בהצעת החוק בא על תיקונו
"

כמעט
,

יש המלצה של ועדת פלומין. כל הנושא הועבר לועדת פלומין
שבדקה נושא מעמד האשה והגישה המלצותיה בספטמבר לנציב
מס הכנסה
.

אם אינני טועה, במסגרת הרפורמה ביטלנו כל הפטורים בשל
טיפול רפואי
.

לכן לסעיף 1 נמצא פתרון, כלומר, סעיף 1 בהצעה החוק
נמחק ואל תתייחסו אליו
.
סעיף 2 בהצעת החוק מתייחס לסעיף
GG
בפקודת מט הכנסה
,
כאשר אני תובעת כי ייקבע בחוק שייעשה חישוב נפרד לאשה. לפי סעיף
GG
לפקודת
מס הכנסה האשה יכולה לתבוע שייעשה חישוב נפרד של הכנסתה מיגיעה.אישית
,
בתנאי שאין תללת בין מקור ההכנסה של האשה ומקור ההכנסה של הבעל. אבל לגבי
הכנסות שלא מיגיעה אישית אין החוק מאפשר חישוב נפרד של המס גם אם ההכנסה
של האשה נובעת מרכוש שחיה שלה עוד טרם נישואיה, או שקיבלה בירושה, או
שנרכש במהלך הנישואין
,
לכן אני מציעה,שכל ההכנסות של האשה הנשואה,כולל הכנס שאינן מיגיעה אישית
)



(
ע, סולודר
אליה מרכוש שהועבר לה ללא תמורה מבעלה
"
ועדת פלומין לא התייחסה לענין זח, כי הוא לא היה
במסגרת המנדט שלה" ועדת פלומין הגישה שלוש קבוצות של המלצות: המלצות
שאינז כרוכות בעלות כספית; המלצות בעלות עלות תקציבית במוכה, והמלצות
הכרוכות בעלות תקציבית משמעותית" נושא זה לא היה במנדט שלה, ולכן לא
מצאה לנכון להתייחס אליו
"
נמצאת פה המשפטנית של נעמ"ת והיא תציג את הצד המשפטי
,
אנחנו קיימנו הרבה דיונים בנושא זה בוועדה גם בכנסת הקודמת, היתה הבטחה
של שלטונות המס, היתה הבטחה של נציב מס הכנסה לשעבר, מר רבינוביץ, שהוא
הולך להפרדה, בעקרון הוא קיבל שצריך ללכת להפרדה, והוא גם התחייב ללכת
לזה, לכן אני חושבת שאין לדחות יותר את הדבר
"

נשמע את נציגת נעמ"ת, הגברת פלפל
,

אני מקווה שאני מתפרצת לדלת פתוחה, ואם הצעת החוק
תתקבל, מצויין. אם לאו. אני רוצה להביא את טיעוני
,

לפי התיקון של חברות הכנסת חייקה גרוסמן ושרה דורון
לפקודת מס הכנסה, עד ה-31 בדצמבר 1991, הממשלה צריכה
להגיש הצעת חוק להפרדת תיקי מס הכנסה של האשה הנשואה
.
מה שמציעה חברת-הכנסת עדנה סולודר, זו הגדרה אחרת
של הכנסות, אני שמחה שמעלים את הנושא, ואני רוצה לומר לחברי הוועדה: יש
פה עלות כספית נכבדה. אני מכירה את הנושא. נכסים שיש לאשה נשואה, שהיו
לה לפני נישואיה, היום ההכנסה מהם, היא על הבעל" אפילו אם היא יועצת משפטית
עורכת דין, ויש לה בית שקבלה מאביה, ויש שכר דירה מהבית, ההכנסה היא על
הבעל והוא חייב במס, נכסים אלה נקראים נכסי צאן ברזל; הנכסים הם של האשה
והפירות של הבעל. כל שינוי בענין זה, תהיה לו משמעות כספית גבוהה
,

אני נציגת נעמ"ת והצעת החוק באה מבית-מדרשנו
,
אני אספר על מקרים שהדעת אינה סובלת, נשים שירשו נכסי
נדל"ן, או נכסים אחרים, והן בסכסוך עם הבעל, נקלעות למצב בלתי נסבל" שכר
הדירה, או הפירות מהנכסים מצורפים להכנסת הבעל, והוא כועס שסף המס ושיעורי
המס שלו עולים
,

סף המס לא משתנה
,

ואם מאחדים את החישוב
?

זה לא עוזר
,

מהנסיון אנחנו יודעים על חמישה זוגות, שהתגרשו באופן
פיקטיבי, כדי שהמס יחולב בנפרד, בני זוג יש להם מסעדה
,
הם עובדים בה קשה מהבקר עד הלילה, והם עושים את החשבון
-

הם התגרשו בגלל סיבה כזאת? בודאי היתה עוד סיבה
,

בכל אופן, אנשים עוללים פיקציות וידוע שזה היה לצורך
חישוב המס
,
כמובן שהכנסות האשה הנשואה צריכות להחשב בנפרד, לפי
חוק שוויון זכויות האשה של הכנסת מ-1951 שהיה חוק עם שיניים רציניות
"
)



(
היו"ר א. שוחט; מה עמדה האוצר
?

האוצר מתנגד
,

אבי מבין שנציג האוצר לא הגיע
.
א. פלפל; ניתן לבנות קונסטרוקציה של הנושא לפי חוק שוויו זכויו
האשה ובית המשפט יכול להחליט שזה בניגוד לחוק שוויון
זכויות האשה
.
היו"ר א. שוחט; הגיע נציג האוצר, ואני רוצה לשאול, מכיוון שאני אינני
מצוי כל כך בנושא של תיק משותף במס הכנסה ותיק לא
משותף לבעל ולאשה, מה אומר החוק: יש בני זוג ששניהם בעלי הכנסה כזאת או
אחרת, יכול להיות להם תיק משותף במס הכנסה
?

אם מקור ההכנסה הוא מיגיעה.אישית
.

מה זה "מיגיעה אישית
"?

לענין זה אפטר לומר: ההכנסה ממשכורת א7 משכר או מעסק
,
לא הכנסה פסיבית מריבית. בכל מקרה התיק הוא תיק של
הבעל ובתוך התיק נערך חישוב נפרד לגבי ההכנסה של האשה
.

אם רוצים לעשות את החישוב יחד? אם האשה הגיעה לשיעור
מס של 25%והבעל ל-48%,אפשר לאחד את החישוב
?

מיסוי התא המשפחתי, והיוצא מן הכלל
-
אפשר להוציא את ההכנסה של האשה מיגיעה אישית ולחשב אוח
לצורך מס בנפרד
.
ע. סולודר; אבל אם ההכנסה היא מרכוש
?

בכל מקרה המיסוי הוא מיסוי של התא המשפחתי. הפריט
היחיד שאפשר להוציא, זו הכנסת האשה מיגיעה אישית
,
ולגבי זה נערך חישוב בנפרד המקנה לאשה נקודות זיכוי ומדרגות מס שוליות
בנפרד מהכנסת הבעל
.
םמדר אלחנני; זו הקלה עצומה
,
היו"ר א. שוחט; כאשר החישוב הוא מאוחד
?

כאשר החישוב הוא חישוב מאוחד, מתייחסים להכנסת האשה
כתלויה בהכנסת הבעל ועל חשבון זה הבעל מקבל עוד נקודת
זיכוי
.

נניח שהכנסת הבעל היא 4,000 שקל והכנסת האשה 2,000 שקל
אפשר לעשות חשבון ששניהם אינם מגיעים למס השולי, או
מחברים את שני הסכומים
?

- השאלה מה מקור ההכנסה של 2,000 שקל
?
היו"ר א. שוחט; שכר
.

אפשר חישוב נפרד, והאשה מקבלת על ה-2,000 שקל כל
ההקלוח כאילו היא לא נשואה
.

אתה יכול לחבר את שני הסכומים ולהחיל את הדרגות השוליות

.אין הוראה כזאת. אחת מן השתים: או שכל החישוב נעשר
אצל הבעל,ואז יש פעם אחח מדרגות מס שולירת והבעל
)



(
ד. לוי
עוד נקודת זיכוי, או חישוב נפרד שיכול להערך לגבי הכנסה מיגיעה אישית
של האשה ואז היא נהנית ממדרגות מס שוליות מחדש
,
י. שמאי; כאשר האשה עובדת במשק בעלה, האם היא יכולה לחלק חלק
מההכנסה
-

לגבי החקלאות יש הוראות מיוחדות כאשר האשה מסייעת לבעל
.

זה לא חל על כולם, על חלק כן ועל חלק - לא
?

כן
.
י. שמאי; משום מה
!
ד. לוי; זו קביעה של המחוקק
,
היתרון של החישוב הנפרד נובע מכך, שהחוק מקנה נקודות
זיכוי לאשה לשני ילדים עד גיל 18, בחישוב מאוחד זה לא קיים, מכיוון שאלה
הם פני הדברים, בכל מקרה שואפים הנישומים להציג מצב לפיו מדובר בחישוב
נפרד, גם כאשר ההכנסה של האשה תלויה בהכנסת הבעל, על זה יש ויכוח והתדיינותי

עכשו אנו עוסקים בהצעה של חברת-הכנסת עדנה סוללדר
,
לראות הכנסה הנובעת מרכוש כהכנסה מיגיעה אישית
-

ההכנסה הנובעת מהרכוש היום נזקפת לבעל
?
היו"רא. שוחט; כן, והיא רוצה שיתייחסו אליה כאל הכנסה מיגיעה אישית
,
א, כץ-עוז; אני רוצה להבין על מה מדובר- מדובר לא על כל הנשים
העובדות השכירות ולא על כל הנשים העצמאיות
?
ה?ו"ר א, שוחט; אבי מבין שמדובר רק על הכנסה מרכוש
.
א. כץ-עוז; שמשייכים אותה לבעל
,
א, דמביץ; תמיד משייכים אותה לבעל
,
א, כץ-עוז; אנחנו לא מטפלים כאן בדלת העם
?

כאשר ההכנסה ממקור משותף לאשה ולבעלה, כאשר יש להם
עסק ששניהם עובדים בו, זו דלת העם
,

שאל חבר-הכנסת כץ-עוז: אם יש רכוש שקבלה האשה מהוריה
,
ברגע שהתחתנה, פירות הרכוש נזקפים לבעל
-
א, פלפל; אלא אם יש הסכם מימון, והאשה רכשה נכסים במהלך נישואיה
.

- פירות של כל נכס נושא פרי
,
יש עסק משותף ששניהם עובדים בו ויש הכנסות מהעסק, כל
ההכנסות מהעסק בזקפות לזכות הבעל, אלו הן שתי השאלות
?
א, פלפל; כן
,
ד, לוי; ישבה ועדה בראשותו של מר פלומין על הנושא והגישה
המלצותיה
,

הגישה או לא הגישה? אנחנו לא קבלנו את ההמלצות
.

המלצות וערת פלומין בענין סעיף 1 זהות להצעה זו
.
)



(
ד. לוי
של אבדן ההכנסה - אם אמרתי שהכנסות האשה נזקפות על הבעל, ננית שהאשה
אינה עובדת ולעומת זאת הבעל, הכנסותיו מביאות אותו למס שולי של 48%
,
לכז ההכנסה מדמי שכירות היום מחוייבת במס בשיעור 48%בהכנסת הבעל
"
והיה והצעת הרק זו תתקבל, יראו פירות הנכס כפירות האשה, זאת אומרת אותן
הכנסות מהנכס, שיעור המס התהילי עליהן יהיה20%במקום 48%ועליהן
תהיה האשה זכאית לנקודות זיכוי, ופירוש הדבר שאבדן המס הוא משמעותי מאד
,

אבדן מס למדינה
"

זו הנקודה
,
קבלנו המלצות ועדת פלומין ואנו לומדים אותן
,

מה אומרות ההמלצות
?

בענין זה אין המלצות
.

זה קטע בעייתי. מן הראוי שניתן דעתנו עליו ונכמת את
האומדן הכספי בכל חלופה כזאת או אחרת, כי יש כמה

נביא בחשבון רק נכסים של האשה מלפני
הנישואין
"

יש מקרה הפוך: אם האשה עובדה. והגיעה למס שולי, והבעל
אינו עובד ויש הכנסה מנכסים
-

זה יוצא דופן
,

הכנסות אלו נזקפות על חשבון הבעל ומזכות אותו בשיעור
מס של כ25%,אשר מדובר בהכנסה מנכסים, או בשיעור מס
של35%כאשר מדובר בריבית או בהכנסה פסיבית אחרת
,

אשה עורכה דין שמגיעה לשיעור מס של48%, והבעל אינו
עובד ויש הכנסה לבעל
- .

היא תמיד תיחשב כהכנסתו
-

כאשר זה נכס של הבעל, של אותו בעל שאינו עובד, מחייבים

אותו ב-20% בעוד שאילו זה היה קורה לגבי האשה, לא
היו מחייבים 20%
?

כן
.

אז יש כאן הפליה, אתה יכול להביא הטענה של חישוב המס
על התא המשפחתי, אבל יש כאן הפליה
,

בודאי שיש הפליה, אבל זו הפליה שיש עמה הגיון. ברמה
של הטיפול בשכר, הטיפול הוא פרטני. האשה העובדת יכולה
לקבל חישוב נפרד, והבעל חישוב נפרד, מס הכנסה אומר: בדרך כלל מספר העובדים
הגברים יותר גדול מאשר מספר הנשים העובדות, ל
GO
% לעומת ֵ40%.

50%-50%
.

אומרים אנשי מס הכנסה: אנו רואים בהכנסה מרכוש הכנסה
של התא המשפחתי ולא של האינדיבידום במשפחה, וימכיוון
שבדרך כלל מי שעובד זה הגבר, אנו את ההכנסה הזאת זוקפים לחשבונו של הגבר
,
ההפליה נובעת מעובדה זו
,
א
.,
כץ
-
עוז: אחה צודק, אבל זה צריך לעמוד במבחן, כאשר זה ההפך
,
כלומר, אם האשה עובדת והבעל אינו עובד, זוקפים את
ההכנסה של הבעל מהרכוש על האשה
,

האם אין מקום לחשש, שיעבירו חלק מרכוש הבעל לאשה
?
)



(
היו"ר א. שוחט; זה חוזר לתפיסה האומרת: אם ההכנסה מרכוש, למרות היחידה
המשפחתית, מתפצלת בין בני הזוג, רואים אותה כהכנסה
של התא המשפחתי ומטילים אותה על מי שבדרך כלל עובד
.

מה שאנו מרגיעים קיים בכל העולם
.
ע. סולודר; זה איננו נושא חדש, אנו מתקדמים בו צעד אחרי צעד
.
כפי שאמרה סמדר אלחנני, ב-31 בדצמבר 1991 צריך להביא
תיקון לחוק בעקבות התיקון לחוק של חברות-הכנסת חייקה גרוסמן ושרה דורון
,
אילו לפחות היו קובעים, כמו לגבי שכר, שאפשר להגיש הכנסה מרכוש בנפרד
ולומר שהבעל הוא הבעלים של הרכוש והאשה עובדת ומחשבים על ה אשה, אבל לא
נותנים אפשרות זאת
.
היו"ר א. שוחט; ואם האשה לא עובדת והיא באה עם דירה
?
ע. סולודר; פה הכל בנוי על כך שהאשה לא עובדת, והכל מחשבים על הגברי
.
כאשר הכל בסדר בין בני הזוג, ניחא- אבל אנחנו יודעים
שהדברים אינם פשוטים. לכן או שמשאירים את הדבר לבחירת בני הזוג, או שמפרידים
.
אי אפשר לאורך שנים, בגלל העלות הכספית, לעשות הפליה זו
.

אני הושב שהבעיה כאן היא לא הפליה, אלא האם הכנסה
מרכוש היא בדיוק כמו שכר
.

ומטילים אותה על בעל השכר הגבוה במשפחה
.
היו"ר א. שוחט; נציבות מס הכנסה תשמח אם תתקבל הצעתך זו
.
ד. לוי; גם כאן יש בעיה, כי שנה אחת הנכס רשום על שם האשה ושנה
אחת על שם הבעל. אינני משוכנע אם זה ניתן טכנית
.
על כל פנים יש המלצות של ועדת פלומין. אנחנו רוצים ללמוד את ההמלצות
,
ע. סולודר; ועדת פלומין לא המליצה שום דבר בענין זה
-

הענין לא פשוט. אני כבר רואה לנגד עיני איך יתחילו
להעביר רכוש במשפחות, לא בגשר קיבוצך, חברת-הכנסת
עדנה סולודר
.
א. פלפל; האשה עצמאית
.

מה קורה לגבי אשה שאינה עובדת והיתה לה דירה כאשר נישאה
?
א. פלפל; אם אתה מדבר על עקרות בית, גם את זה צריך לתקן. יש
300,000
עקרות בית לעומת 600,000 נשים עובדות. על כל
פנים יש כאן הפליה של האשה הנשואה, אבי הגשתי מסמך המראה, שבכל העולם
פתרו את הבעיה. רק אצלנו לא
.

את מסכימה שיהיה מסוי של התא המשפחתי
?
היו"ר א. שוחט; לא, היא רוצה חשבון נפרד כמו לגבי שכר
.

כאן יש הפליה ברורה. אם רוצים ללכת לחישוב מאוחד, צריך
לעשות זאת על פי הדגם הצרפתי" מבחינת חוק שוויון זכויות
האשה מה שעושה היום מס הכנסה הוא בלתי חולי. יש אפשרות להגיש בג"צ לפי חוק
שוויון זכויות האשה. י
-

למה אתם לא מגישים בג"צ
?
)



(

אנחנו שוקלות הגשת בג"צ
.

תגישו בג"צ, אל תשקלו
.

הבטיחו שייתקנו את החוק, הוליכו אותנו באף מספר שנים
,

לפני שנה, כאשר נתקבל סעיף .44 החדש, כתבה לי הגברת

תזכור י כאשר יתקנו את הסעיף
שכתוב "אשתו" וצריך להיות "בז-זוגו", וזה הדבר שעשינו עכשו. זו ההצעה לתקן
סעיף 44 ואף אחד לא מתנגד
.

בהחלטי. אנחנו מסכימים
.

הוועדה שציפינו להמלצותיה נמנעה מלהמליץ ואמרה, שזה
מחוץ לתחום סמכותה, אינני רואה ועדה אחרת מוקמת באותו
הרכב, או בהרכב דומה, עם תוספת שמותר לה לעסוק גם בענין שהצעת חוק זו עוסק
בו
.
גם אינני יודע כרגע - אף אחד מאתנו אינו יודע - מה באם
מבחינה כמותית ההפסד הכספי לאוצר
.

לא היו? מוכנים לתת נתונים
.

אינני יודע אם יש להם נתונים. ההרגשה שכאשר באים לפני
הוועדה ומדברים על הצד הכמותי, היו צריכים להיות מצויי
בנתונים. אני מתאר לי שמר לוי ושותפיו השתדלו להשיג את הנתונים ולא השיגו
.
אני מציע לוועדה לשים לב, שכל ההכנסות מכל המקורות לפי
סעיף 2 לפקודה, של כל אזרח ישראלי, יוכלו להיות מיוחסות לבעל או לאשה
,
לפי הנסיבות, בעוד שעכשו רק הכנסות מיגיעה איישית, חוץ מאותה הכנסה מרכוש
שהעביר לה אישה ללא תמורה, וזה כמובן כדי למנוע פיקציות ולהערים על
שלטונות המס
.
נדמה לי שיש מקום להעביר את החוק לקריאה ראשונה. אם
ירצה השם עד הקריאה הראשונה יהיה האוצר מצוייד בכל הנתונים, המליאה
תחליט אם ובאיזו מידה להעביר הצעת החוק לוועדה
.
נדמה לי שחוק זה מונח על שולחן הכנסת 10 חדשים. מגיע ל

על שולחן הוועדה הוא מונח 10 חדשים
?

בין ההנחה הראשונה לקראת הדיון המוקדם ובין היום עברו
10
חדשים, ובמשך 10 חודשים שוקד האוצר למצוא את הנתוני
העובדתיים ולהמציאם לנו ולא המציאם עד היום. אני מקווה שתוך הזמן
שיעבור עד הקריאה הראשונה יהיו בידי האוצר הנתונים העובדתיים והכמותיים
,

נניח שאנו רוצים לעשות זאת, סעיף 1 בהצעת החוק יורד
?
א
.

לא יורד. אנו מתקנים: במקום "אשתו" יבוא: "בן זוגו
".'

הדבר הזה יאפשר לאשה להגיש ערעור
.

קודם אמרו שיש וועדה ואהר-כך הוועדה לא התייחסה לנושא
אני חושב שהאוצר היה צריך להגיד: תלכו קדימה, כי אין
המלצה של הוועדה
.

מה שאומר התיקון הזה הוא,שנשים יצטרכו לפתוח תיקים
במס הכנסה ולנהל חשבון,וצריך יהיה להפריד בין

הרכוש
של האשה מלפני הנישואין ובין הרכוש שנרכש אחרי הנישואין.התרגילים שפה אפשר לעשות,אני אינני יכולה להעלות על דעתי
.
)



(

אנשים מתוחכמים עושים הסכם-ממון
"
ת. פנחסוביץ; הסכם ממון נכנס לתוקף רק במקרה של גירושין
.

הפרידו בין הרכוש מלפני הנישואין והרכוש שנרכש לאתר
הנישואין
,
תיקון זה לתוק, אם יתקבל, יטיל חובת התעסקות בכך גם
על מערכת מס הכנסה וגם על הנשים, שאולי אינן רוצות לעסוק בזה. את יכולה
להציע חישוב נפרד. אולי לא כל אשה רוצה תיק נפרד. צריך לקבוע זאת כאפשרות
,
לא כקביעה מחייבת, זה דבר אחד
.
דבר-שני, יש מקרים שבהם יהיה אבדן מס, כי יש נשים
שהכנסתן גבוהה משל הבעל
-

70%מהנשים אינן משלמות מס
.

תני את זה כרשות, לא כחובה
-

אני אינני שלם עם הענין
.

הענין של עסק משותף ופיצול ההכנסה, הוא מהותי. מיסוי
משפחתי או אינדבידואלי הוא ענין מהותי, הוא אינו שייך
לשוויון זכויות האשה
.

בזה פתחתי את דברי
,

בתוך עמי אני חיה ואני יודעת איזה טריקים עושים. לעולם
אי אפשר להוכיח עבודת אשה בעסק
.

זה יכול להתבטא בשכר
.

את רוצה להתייחס לכל האוכלוסיה כאל רמאים
?

אני רוצה לתמוך בדברי סמדר אלחנני. אני הצעתי למר
דורון לוי, שיוציא גם את ההכנסה מרכוש שרשום על שם
האשה, בין אם זה בית, בין אם זה ניירות ערך, שנרכש אחרי הנישואין, כי
אז, אם החיים הם חיים יפים וטובים בין בני הזוג, ויש הסכם מ מון, או
אין הסכם מ מון - ואפילו אם יש הסכם ממון הוא לא יתממש עד שאחד מהם
ילך לעולמו - אותו רכוש שנרכש אחרי הנישואין שייך לבעל. אחרת אפשר לעשות
פיקציות
.

כל דבר שנרכש אחרי הנישואין
?

אם היא החליפה רכוש, אם היא מכרה בית שירשה מהוריה
וקנתה רכוש אחר באותו סכום
-

מ.ה זה הסכם ממון
?

בני זוג עושים הסכם-ממון על רכוש ששייך לכל אחד, אד
יהיה שייך, וההסכם נכנס לתוקף רק כאשר הנישואין נסתיימו
או על ידי פטירת בן הזוג, או על ידי גירושין
"

אפשר לומר: למעט הכנסה מרכוש שהעביר לאשה ללא תמורה
-.

יש דברים שנאמרו בדיון זה והם מקובלים עלי0 יחד עם זאת
אני חושבת שזה נושא שראוי להביא אותו לקריאה ראשונה
.
מקובל עלי מה שאמרה סמדר אלחנני, כי יש משהו בעייתי בזה
.
)



(

יש הצעה של רנר-הכנסת כץ-עוז
.

ההצעה של חבר-הכנסת כץ שונה, היא משאירה את מיסוי
התא המשפחתי
,

אני הייתי נותן עוד שבוע-שבועיים לענין זה, הייתי
מציע שתקיימו פגישה, חברת-הכנסת סולודר ונציגת נעמ"ת
עם נציג האוצר ותבהירו את הדברים. ואת ההחלטה להעביר הצעת החוק לקריאה
ראשונה במליאה נקבל בישיבה אחרת
"

אני מבקש חודש ולא שבועיים, כי בשבוע הבא מגישים את
התקציב
.

אני מודה לכם
.
הישיבה נעולה
"
הישיבה ננעלה בשעה 11:45
)