ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/11/1990

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 11); שינויים ברזרבה כללית לשנת 1990 פניה מס' 159 - המשרד לאיכות הסביבה

פרוטוקול

 
(
פרוטוקול מס' 315
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי. כ"ה בחשון התשנ"א (13 בנובמבר 1990). שעה 00;10
נ כ ח ו
;
וחברי הוועדה; אי שוחט - הי ו "ר
שי אלוני
אי בורג
צ' ביטון
ג' גל
מ' חריש
עי עלי
חי קופמן
י י שמאי
די תיכון
מוזמנים; גבי ת' הקר -היועצת המשפטית, משרד האוצר
ג' ארבל - הממונה על שוק ההון, משרד האוצר
עי שגב, מי פרידמן, גבי ליפשיץ - משרד האוצר
גבי ת' פנרזסוביץ - משרד המשפטים
גבי די לחמן-מסר - משרד המשפטים
חי שטסל - י ו"ר הבורסה לניירות ערך
יי ניצני - מנכ"ל הבורסה לניירות ערד
יי וקסלר, סי ברונפלד - הבורסה לניירות ערד
שי וי יס, ר י סרוסי, גבי יהושע - הרשות לניירות ערד
אי מרי נוב - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה
מזכיר הוועדה; אי קרשנר
היועץ המשפטי לוועדה; אי דמביץ
יועצת כלכלית; ס' אלחנני
קצרנית; - אי דגני
סדר היום; חוק ניירות ערד (תיקון מסי 11
}
שינויים בתקציב לשנת 1990
-
)



(
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 11
)
היו"ר אי שוחט
אני פותח את הישיבה
.
נמשיך היום את הדיון בחוק ניירות ערך (תיקון מס' 11). אפתח בכמה הערות על סדר
הדיון בחוק. הכוונה שלי היא לעשות מאמץ לסיים את הדיון בחוק בישיבה זו, ואם לא
נספיק, בישיבה מחר. לפנינו מספר הצעות להחלטה שהגישו כמה חברים בוועדה, שעלינו
לקיים עליהן דיון. חברים אלה מבקשים להוסיף כמה סעיפים בחוק. שנית, אני רוצה
להסביר מהי המשמעות של סיום מלאכת הרקיקה של חוק זה. המשמעות היא שנביא את ההוק
לאישור הכנסת בשלב הזה ללא התקנון שקיבלנו אותו כמסמך לוואי לחוק, שכולל שינויים
שונים, שעלינו לדון ולהחליט עליהם, ובכלל זה הנושא של מניה אחת - קול אחד. את
התקנון על סעיפיו השונים נביא לאישור הכנסת בחדשים הבאים
.
ש' אלוני
אבל בלי התקנון אין ערך לחוק
.
היו"ר אי שוחט
קודם כל לחוק יש ערך גם בלי התקנון, כי החוק בא לקבוע מסגרת לתחומי הפעולה של
הבורסה כפי שהם מופיעים בחוק. נכון שאם החוק יאושר בכנסת בלי התקנון, הרי שהתקנון
הקיים היום יהיה בתוקף ולא יישאר חלל ריק
.
די תיכון
אולי תרחיב בענין האחרון כדי שנבין את המשמעויות. למעשה כל חבר כנסת יכול
להתנגד להודעה של הבורסה של שינויים בתקנון הבורסה. הנוהל הקודם נשמר
.
היו"ר אי שוחט
;
הנוהל הקודם נשמר לתקופת ביניים עד אשר נאשר את השינויים בתקנון. אנחנו
מאשרים את החלק הראשון של החקיקה, ואת החלק השני של התקנון נאשר בעוד שלושה או
ארבעה חדשים. אבל כיוון שההנחיות הקיימות תוקפן עד 31 בדצמבר, נצטרך לאשר את
הארכתן לשלושה חדשים נוספים. המשמעות היא שהחקיקה הראשית תושלם, אם אמנם נביא את
החוק לאישור הכנסת, ובפרק הזמן של שלושה-ארבעה הדשים נקיים דיון על ההצעה של
הבורסה לשינויים בתקנון. זה פרק בי לחוק הדן ברישום ניירות ערך
.
אני מבקש להסביר מה ההגיון שבדבר לפחות מזווית הראיה שלי. אם אנחנו מגיעים
להסכמה על סעיפי -החוק, שרובם כבר אושרו, פרט לכמה סעיפים קטנים, שנעבור עליהם
היום, תהיה לנו החקיקה הראשית. יש גם אפשרות לשים את הרקיקה הראשית בצד, לא
להביאה לאישור הכנסת, ולהתחיל לקיים את הדיון על השינויים המוצעים בתקנון הבורסה
.
אני מעדיף לא לעכב את החקיקה הראשית אלא לסיים אותה ולדון בנפרד על התקנון. זוהי
הצעתי. זהו הכיוון שאני חותר אליו, מה גם שסיימנו את הדיון כמעט בכל הסעיפים
המופיעים בהצעת החוק. נשאר לנו לדון בעוד סעיף אחד וכן במספר הצעות שהגישו הברי
הוועדה לשינויים או לתוספות בחוק
.
ח' שטסל
;
החקיקה הראשית לא תיכנס בינתיים לתוקף
.
הי ו"ר אי שוחט
;
החקיקה הראשית תושלם ותאושר בכנסת, אבל תהילתה תהיה במועד שייקבע בחוק יחד עם
אישור התקנון
.
)



(
די תיכון
;
אני מבין את הבעיות. לכן אני מוכן לעשות אתך עסקה, עסקת הקיקה. אתה לא
תסיים את הדיון בחוק, ואנחנו ננסה להתגבר על הבעיות שעומדות בפנינו בפרק הזמן עד
שיוחלף, אם יוחלף, יושב ראש הוועדה. בכל רגע שנראה שהי ושב-ראש עומד להיות מוחלף
,
נביא את החוק לאישור הכנסת בטרם חילופין, בהנחה שנוכל להתגבר על הבעיה של התקנון
.
אני מבין את הלהיטות שלך לסיים את הדיון בהוק ולהביאו לאישור הכנסת, ואני מכבד את
רצונך לגמור את הענין לפני שיהיו, אם יהיו, שינויים בראשות הוועדה. אבל ההקיקה לא
צריכה להיפגע בשל אילוצים חיצוניים
.
אני חושב שצריך לסיים את הרקיקה בצורה מסודרת. יש לנו זמן עד סוף דצמבר. לפי
דעתי, התקנון הוא לב לבו של החוק. אפשר להקים ועדת משנה בראשותו של היושב-ראש כדי
לא להעסיק את הוועדה במליאתה בענין. קרוב לוודאי שהלק מחברי הוועדה לא יתעניין
במיוחד בנושא. כך אפשר במשך שבועיים עד שלושה שבועות לסיים את הענין ולאפשר
לי ושב-ראש להביא את החוק, כולל התקנון, לאישור הכנסת. חשוב מאד לסיים גם את עני ן
התקנון מהר, ביעילות וביסודיות. פיצול הרקיקה ואישור החוק ללא התקנון זהו מצב לא
בריא ולא רצוי. אני מניח שכמה מחברי הוועדה יירתמו לענין ויסייעו לנו לסיים את
הדיון בתקנון ההדש בטרם יפוג תוקפו של התקנון הקיים, שכן נותר לנו פרק זמן של
חודש וחצי כדי להשלים את המלאכה
.
אני מוכן למען הענין לשמור את זכות הבכורה שלך, אדוני הי ושב-ראש, אני חושב
שהקדשת לחוק הזה הרבה זמן ומאמצים, ומן הראוי שהדיון בו בוועדה יסתיים תחת
שרביטך. בכל מקרה אני מוכן לסיים את הרקיקה יום לפני שיבוא לכאן י ושב-ראש חדש
,
אבל חשוב לנסות במשך התקופה שנותרה לסיים את המלאכה
.
היו"ר אי שוחט
;
אמנם הייתי רוצה להביא את החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת, אבל לא
זהו המבחן היחידי שלי. (די תיכון
הוא מבחן חשוב.) לא בשל כך הבאתי את הצעתי
.
אני מבקש שנזכור שאלה הם שני שלבים של רקיקה - רקיקה ראשית ורקיקת משנה
.
התקנון זוהי חקיקת משנה שלא טעונה אישור מליאת הכנסת
.
די תיכון
אבל זוהי חקיקת משנה שיוצרת מחוייבות של רקיקה ראשית כבר בחודש דצמבר
.
הי ו "ר אי שוחט
זה לא כך. ההצעה היא שכל מה שיוחלט עליו בחוק יכנס לתוקף ב-31 במרס, ובמקביל
יוארך התוקף של התקנון שכאפשר את הפעלתן של הנחיות הבורסה גם כן עד 31 במרס
.
די תיכון
אם זה לא יושלם, יהיה צורך ברקיקה ראשית לשם הארכת תוקף
.
היו"ר א' שוחט
;
אני מניח שזה יושלם. עכשיו השאלה אם הממשלה תעמוד בלוח הזמנים שלה לגבי הגשת
התקציב. (די תיכון
כבר היוזה דחיה.) צריך גם לזכור שהממשלה צריכה להביא את כל
החקיקה שקשורה בתכנית הכלכלית. בעוד חודש מהיום יפקע התוקף של תקנות שעת חירום
.
אני מניח שבשלושת חשבועות הקרובים נהיה עסוקים מאד ברקיקה הזו. לאחר מכן יבוא
התקציב. לכן העליתי את הצעתי בענין הוק ניירות ערך. נכון שגם השיקול של ההילופים
קיים, אבל מבחינתי הוא לא השיקול המרכזי
.
)



(
עובדה שיש הסכמה על הצעת החוק. וגם הנושא שעליו קיימנו דיון בשבוע שעבר עם
המומחים לא צריד להיות מוכרע אלא כאשר יובא בפנינו התחנון לאישור.
די תיכון
;
אבל ההליך הוא שכל הבר כנסת יכול היום לעצור כל בקשה לשינוי בתקנון
.
הי ו"ר אי שוחט
;
כל מה שקיים היום ימשיך להתקיים
.
די תיכון
אבל זה מסבך את כל הענין. (אי דמביץ
רק אם חבר כנסת יבקש, זה יסבך
.)
היו"ר א' שוחט
;
חבר הכנסת תיכון, אני רואה לפני את לוה הזמנים שלנו, ולא משנה מי יהיה יושב
ראש הוועדה. לכן נדמה לי שאם היתה הסכמה על הצעת החוק הזו, אין סיבה לא להביא
אותה לקריאה שניה ולקריאה שלישית, כאשר החוק יכנס לתוקף ב-31 במרס יחד עם החקיקה
הקשורה לתקנון
.
ח' רמון
אני רוצה להבין האם הנושא של "מניה אהת - קול אחד" יוסדר עכשיו
.
(
היו"ר אי שוחט
לא.) לזה בדיוק אני מתנגד. אני חושב שזהו אחד הנושאים המרכזיים
שגורמים לבעיות בתפקודה של הבורסה, כל העני נים שהובאו לידיעתנו בשנה וחצי שחלפו
,
היו ערעורים או אי שביעות רצון של חברות שונות בענין הזה
.
גב' ת' הקר
;
ענין זה מוסדר מכוח ההנחיות הזמניות
.
ח' רמון
;
זה מוסדר בהנחיות. עברנו את השלב הזה כאן. היו ערעורים והיו בעיות. את הנושא
הזה אני רוצה להסדיר אחת ולתמיד בחקיקה ראשית, לכאן ולכאן. אינני קובע כרגע עמדה
לגופו של ענין, אם כי יש לי כמובן עמדה בענין. אבל הנושא הזה הוא נושא מרכזי
בתפקודה של הבורסה, זו לא עוד הנחיה
.
חי שטסל
זה מוסדר
.
די תיכון
;
חבר הכנסת היים רמון מציע לכלול את ההנחיה הזו בחקיקה הראשית
.
ח' רמון
;
אינני מסכים שהבורסה תשנה את ההנחיה הזו מחר, והענין י ובא לוועדת הכספים
ומישהו יצטרך להתנגד לכך. הפרוצידורה הזו לא נראית לי. אני רוצה שהכנסת תקבע עמדה
בענין זה שתחייב את הבורסה
.
)



(
היו"ר אי שוחט
אתה רוצה שהכנסת תקבע זאת בחקיקה ראשית
?
ח' רמון
;
כאן ועכשיו. אני רוצה שהחלק הזה יועבר לחקיקה הראשית, ייקבע בחקיקה הראשית
,
לא יהיה נתון לשיקול דעתה של הבורסה. זה ענין שחורג מעבר לשיקולים של הבורסה
.
(
גי גל; הם לא מתנגדים לכך?) הם לא מתנגדים. הי ושב-ראש מתנגד. הבנתי זאת לפי
ההערות והבעות הפנים. אני מבקש שהחלק הזה יוסדר. בכפוף לכך שהענין יוסדר, אין לי
בעיה לקבל את ההצעה של הי ושב-ראש
.
היו"ר אי שוחט
;
אני רוצה לשאול את י ושב-ראש הבורסה מהו המצב היום לגבי התקנון
.
חי שטסל
;
המצב היום שמה שכתוב בהצעת החוק מופיע היום בהנחיות של הבורסה ויש על כך
סמכות חוקית על פי הוראת המעבר של החוק
.
די תיכון
;
אולי תסביר לנו מהו הנוהל אם בא מישהו ומערער על ההחלטה שלך
.
ח' שטסל
הוא לא יכול לערער. היום זה חוק
.
הי ו "ר אי שוחט
אני מבין שהיום אין לשום מנפיק של מניות זכות ערעור, שכן הדבר מעוגן בהוראת
השעה. (חי שטסל; הוא שואל האם הבורסה יכולה. היא לא יכולה
.)
ח' רמון
;
הבורסה יכולה, באישור הוועדה. (י ו"ר א' שוחט; קודם כל אני מדבר על המנפיק
.)
אסביר לך מה קורה עם המנפיק. היו כבר מקרים מהסוג הזה, בעקבות ההוראה הזו שהיא
הנחיה, שמנפיק העלה טענות שונות. אני לא רוצה שענין זה יחזור על עצמו. ויבוא חבר
כנסת ויעלה הצעה, בטענה שבמקרה הזה ההנפקה היא המשך של מצב קיים עם זכויות קניין
שאסור לפגוע בהן, וייווצר כאן רוב מקרי לקבלת ההצעה. ראיתם כמה חומר כזה נערם על
שולחננו. (ס י אלחנני; זה לא עזר לו.) לא זה נגה שחשוב
.
די תיכון
;
זה לא עזר לו, אבל בקונסטלציה מסוימת זה עוזר
.
ס' אלחנני
;
היתה הנחיה שאפשר לפנות לבג"ץ
.
הי ו "ר אי שוחט
;
מאז אני מכהן כיושב ראש הוועדה היו שני ערעורים. פעם אחת נעשה שימוש בזכותו
של חבר כנסת לערער, כאשר היה זה חבר הכנסת גדעון גדות שערער בנושא של "יואל
",
ופעם שניה - היה דיון שנבע מפסיקה של בית המשפט
.
)



(
אי דמביץ
;
אני מבקש להסביר. יתכן שההסבר יקל על המשך הדיון. לפי הוראת הוועדה הזו
ישבתי עם משפטנים של משרד המשפטים, של משרד האוצר ושל הרשות לניירות ערך, ויחד
גיבשנו נוסח של החוק שמוכן עכשיו לדיון בוועדה. נוסח זה שמונח לפניכם מגבש מצד
אחד את הדברים שכבר הוחלט בהם, ומצד שני הוא מציין את אותם עני ני נם או שלא
נדונו, או שהם שעדיין פתוחים, שהם נוספו כתוצאה מדיונים של המשפטנים ואנחנו
חייבים להביא אותם בפני הוועדה
.
בין הענינים שנשארים פתוחים לדיוני הוועדה יש ענין של זכות ההצבעה השווה
.
והדברים מסורים כאן בשתי צורות
האחת - בצורה שנמסרה בחוברת הכחולה, היינו
הנותנת אפשרות לבורסה לקבוע את הענין של זכות שווה בתקנון; והשניה - בגירסה
אחרת, כפי שחבר חכנסת רמון היה יכול להיות מעונין בה, הקובעת בחוק כחקיקה
ראשית שהבורסה לא תאשר - - - (די תיכון; היכן זה מצוי?) בנוסח הלבן, המתוקן
,
אחרי סעיף 46א לחוק העיקרי יבוא
לא תרשום בורסה מניות למסחר בה אלא אם ראתה
כי הובטחו תנאים אלה - וכאן באים התנאים
.
האפשרויות קיימות. אני מציע לשים לב שהענין הזה עוד לא הוחלט, ואם
הפרוצידורה היום תאפשר את הדיון, אפשר להגיע לדיון ולהחלטה בענין חזה. הצעתי
היא, כפי שהצעתי ליושב ראש קודם לכן, לגשת לדיון של היום לפי סדר הדברים
האמורים בנוסח הלבן שהצענו. ליד כל ענין שנשאר פתוח סימנתי מספר
.
די תיכון
מה אתה מציע
?
אי דמביץ
אני לא נוקט עמדה לגופו של ענין. אני רק מציין שחפרוצידורה שאני מציע
יכולה לתת אפשרות לחברים היום לנקוט עמדה לכאן ולכאן ולהצביע בהתאם, איש איש
לפי דעתו
.
אני מציע, אדוני היושב-ראש, שתיגש לדיון
.
שי אלוני
אני מודה שלא הייתי מודעת לנושא של חילופי יושב-הראש
.
היו"ר אי שוחט
אני מבקש לשחרר את כל אחד מחברי הוועדה מהעני ן הזה. הוא באמת לא כל כך
חשוב
.
שי אלוני
אני מבקשת להעיר לענין זה שתי הערות. ראשית, אני מתנגדת שנאשר חקיקה
ראשית בלי התקנון. יש לנו נסיון רע בחקיקת חוקים ללא תקנות ביצוע, ודוגמה לכך
הוא חוק כנוביץ, והוא לא יוצא דופן. במקרה כזה יהיה לנו רווק שאי אפשר יהיה
להפעילו, אם כי הוא יקבע את המסגרת, וכך ניקלע למצב יותר גרוע מזח הקיים. יהיה
לנו חוק חדש, ואילו חבורסה תפעל לפי הנוהלים וההנחיות שקיימים היום, שנקבעו
לפני שחוקק החוק
.
)



(
והערה שניה. אם בחוק ייקבע הכלל של "מניה אחת - קול אחד", אינני סבורה
שהבורסה תנהג בשרירות, כי אנחנו נקבע שכל שינוי בתקנון יהיה טעון אישור ועדת
הכספים. אבל אני גם לא רוצה שוועדת הכספים תנהג בשרירות ותשנה מדי פעם את
ההוראה. אם קובעים כלל עקרוני כזה, צריך גם לשמור על יציבותו לפחות במשך זמן
סביר. לכן צריך להבטיח שגם אם תובא לוועדת הכספים הצעה לשינויים בעני ן זה
,
שוועדת הכספים בסיטואציה כזו או אחרת, או בשל לחצים לא תאשר אותם
.
די תיכון
;
תרשי לי לומר לך, שאם התקנות לא יאושר עכשיו, הן לא יאושרו יותר, וכל פעם
יאריכו את תוקפו של ההסדר הארעי
.
שי אלוני
;
לא השתתפתי ברוב הישיבות שבהן נדון החוק. קראתי חלק מהפרוטוקולים. הרושם
שלי הוא שהנקודה המרכזית שנותרה במחלוקת או במבוכה היא הנקודה של "מניה אחת
-
קול אחד." אני סבורה שיש לכלול את הנושא הזה בחוק. אני מעדיפה שנאריך את הוראת
השעה לעוד חדשי ים או שלושה חדשים ובלבד שנביא לאישור הכנסת את החוק השלם. אין
לי התנגדות שנסיים את הדיון בחוק, אבל לא נביא אותו לקריאה שניה ולקריאה
שלישית בטרם נסיים את הפרשה של התקנון. בהחלט מקובל שחבר כנסת שעבד על חוק
מסוים והשקיע בו הרבה מזמנו ומרצו, הוא שמביא אותו לאישור הכנסת, גם אם הוא לא
יושב ראש הוועדה שדנה בחוק
.
היו"ר אי שוחט
;
אינני מכיר את הבעיה של חוק-כנוביץ, אבל במקרה זה לפחות אם הכנסת לא
מאריכה הוראת שעה לגבי התקנות הקיימות, אז אין תקנות. לכן יש אפשרות ללחוץ על
אישור התקנות, מה גם שהחומר הונח לפנינו ואינני חושב שיש איזו כוונה נסתרת לא
להביא את השינויים המתבקשים לאישור
.
שי אלוני
;
אני מצטרפת להצעה של חיים רמון שנכלול בחוק הוראה מפורשת בענין " מניה
אחת - קול אחד
."
היו"ר אי שוחט
;
על כך יכול להיות ויכוח פרוצידורלי, כי לפי הערכתי על העני ן של "מניה אחת
-
קול אחד" יש הסכמה. נעבור עתה על הסעיפים שנשארו פתוחים לפי הסדר, וכאשר
נגיע לסעיף הזה - נחליט
.
ח' רמון
;
אם תעבור את המכשול הזה, אני מניח שגם דן תיכון יסכים להארכה עד 31 במרס
.
היו"ר אי שוחט
;
נעבור עתה על הסעיפים שיש בהם שינויים לעומת מה שמופיע בחוברת הכחולה
,
כפי שסומנו על ידי היועצים המשפטיים. אבקש מהיועצת המשפטית של משרד האוצר
לקרוא את הסעיפים האלה ולהסביר אותם
.
)



(
סעיף 2 " תיקון סעיף 17
גבי תי הקר
;
פסקה (א) בסעיף 17 היא חדשה. אסביר אותה בקצרה. סעיף 17 פסקה (3) לחוק
הקיים אומר, שבתקנות שמתקין שר האוצר לפי הצעת הרשות, באישור ועדת הכספים
,
בענין הפרטים שיש לכלול בתשקיף, יש גם הנושא של חוות דעת של עורך דין. הסעיף
אומר לאיזה נושאים יכולות התקנות להתייחס בהקשר של חוות דעת של עורך דין, והם:

הזכויות הנלוות לניירות הערך המוצעים, סמכות המנפיק להנפיק אותם, מינוי
הדירקטורים של המנפיק, תיאור ההסכמים הנזכרים בתשקיף, הערבויות והשעבודים
וההליכים המשפטיים שהמנפיק צד להם
.
אנחנו מבקשים להוסיף פסקה (ז) האומרת: כל ענין משפטי אחר שנקבע בתקנות
.
(
די תיכון
לשם מה זה דרוש?) אנחנו רוצים להסמיך את השר, באישור ועדת הכספים
של הכנסת, לקבוע בתקנות שעורך דין חייב לכלול בתשקיף חוות דעת בנושא משפטי
נוסף שלא מנוי בין הנושאים המופיעים בתקנה
.
ש' וייס
זה לא היה מצוי לפי התקנות, לא היתה הסמכה לכך. זה נותן בידינו כלי
להפעיל את החוק
.
הוחלט: לאשר את התוספת בסעיף 17 פסקה (3), כמוצע
.
סעיף 3 - תיקון סעיף 33
גבי ת' הקר
התיקון הבא הוא בסעיף 33 לחוק העיקרי
.
די תיכון
כל התיקונים שאתם מציעים הם על דעת הרשות לניירות ערך, הבורסה, האוצר
,
משרד המשפטים? (א' דמביץ
אפילו על דעת היועץ המשפטי של הוועדה.) האם היה גורם
כלשהו שהתנגד לשינויים האלה? (אי דמביץ
כל זה מוסכם
.)
שי וייס
הנקודות האלה מוסכמות
.
גבי ת' הקר
סעיף 33 דן באותם מקרים בהם לא חלה האחריות של חותמי התשקיף ו נותני חוות
הדעת השונים כלפי מי שרכש את ניירות הערך, אם יש שם פרט מטעה. בעקבות הדיון
שהתקיים בישיבה קודמת ניסחנו מחדש את פסקה (3). בפסקה (4 )אמרנו את מה שסוכם
בוועדה
אם מסרו למנפיק הודעה בכתב בדבר תיקון הפרט המטעה, והכל כלפי מי שהוכח
שרכש את ניירות הערך אחרי שעברו24 שעות ממסירת ההודעה. כלומר, ההודעה הזו
פוטרת אותו מאחריות לאחר שחלפו
24
שעות
.
הוייר אי שוחט
זו היתה בקשה של הוועדה שיהיה פסק זמן בין תיקון הפרט המטעה לבין מועד
פרסומו, לידיעת רוכשי ניירות הערך
.
)



(
אי דמביץ
;
הוא עדיין אחראי עוד 24 שעות
.
די תיכון
;
אני טענתי שאתם חייבים ליצור מנגנון שיבטיח שאכן דבר חתיקון יגיע לידיעתם
של הרוכשים
.
היו"ר אי שוחט
;
לכן הוספנו פסק זמן של 24 שעות כדי להבטיח שהדבר יגיע לידיעתם של כל
הנוגעים בדבר
.
גבי ת' הקר
;
באותה רוח בדיוק אנחנו מבקשים לתקן את פסקה (3). היום נאמר בפסקה זו שאין
אחריות כלפי מי שהוכח שרכש את ניירות הערך לאחר שפורסם דו"ח מיידי שבו תוקן
הפרט המטעה. מתברר שדו"ח מיידי הוא מסמך שמוגש לרשות ולרשם החברות. אין בזה
עדיין פרסום לציבור. בעקבות מה שנאמר בוועדה, אנחנו מציעים לומר; משהגיש
המנפיק דו"ח מיידי כאמור בסעיף 36(ג) ופרסם את דבר התיקון כאמור בסעיף
23(
ג)(2}, שזה פרסום בעתונות - - - (די תיכון; באיזה עתונים
?)
שי וייס
שני עתונים שיוצאים בשפה העברית
.
גבי ת' הקר
;
שני עתונים יומיים לפחות. זה סעיף שקיים היום ומדבר על פרסום של התשקיף
.
יש אליו הפניה גם בסעיפים אחרים. סעיף זה אומר שצריך לפרסם בשני עתונים יומיים
לפחות, בעלי תפוצה רחבה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית
.
חי רמון
;
אולי להוסיף משפט האומר; שני עתונים שבהם פורסם התשקיף
.
גבי ת' הקר
;
מקובל עלינו שהפרסום יהיה באותם עתונים שבהם פורסם התשקיף
.
התיקון הבא הוא בסעיף 6, החלפת סעיף 46 לחוק העיקרי, פסקה (ב)(2), עמי 6
בנוסח הלבן. זה הסעיף שמדבר על זכויות הצבעה שוות ואיך מגיעים לזה בחברה שכבר
רשומה. פסקה (1} מדברת על חברה חדשה שבאה להירשם לראשונה. פסקה (2) מדברת על
הברה שכבר רשומה. אנחנו מציעים נוסח שונה מזה שמופיע כאן
.
אנחנו אומרים שחברה שכבר רשומה היום למסחר, יתכן שיש בה סוג אחד של
מניות, יתכן שיש בה שנים או יותר סוגים. המטרה היא להביא לכך שהנפקות נוספות
ידללו את המניות הנחותות ויגבירו את המניות העדיפות. יחד עם זה איננו רוצים
למנוע את האפשרות להנפיק מניות בכורה, שבהן יש זכות עדיפה לדיבידנדים ואין
זכויות הצבעה
.
)



(
היו"ר אי שוחט
;
אולי תבהירי את המהות של התיקון המוצע בפסקה זו
.
גבי תי הקר
;
אקרא קודם את הנוסח המוצע של פסקה (2); כל הנפקת מניות נוספות בחברה
רשומה תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות הצבעה - עד כאן אין שינוי. במקום
הסיפא יבוא; קביעה כאמור לא תמנע מחברה רשומה שיש בהונה רק סוגי מניות כאמור
בפסקה (1) להנפיק מניות בכורה
.
נחזור לפסקה (1) שאומרת כי אפשר לקבוע בתקנון הבורסה - ולפי הגירסה השניה
לקבוע בחוק, אבל לא אתייחס לכך עכשיו - שתנאי לרישום למסחר של מניות של חברה
שמנותיה עדיין אינן רשומות למסחר, כלומר שזוהי חברה חדשה שבאה להירשם, הוא כי
יהיה בהונה סוג מניות אחד בלבד שמקנה זכויות הצבעה שוות ביחס לערכן הנקוב
.
הוראה זו לא תחול על מניות בכורה ועל מניות מדינה מיוחדות. על מניות מדינה
מיוחדות - מניות זהב - דיברנו. מניות בכורה הוגדרו כמניות המקנות זכות עדיפה
לדיבידנדים ואינן מקנות זכויות הצבעה
.
נאמר כאן שאם מדובר על מניות מצביעות, רק סוג אחד של מניות מצביעות; מניה
אחת - קול אחד. אבל יכולות להיות מניות בכורה שהן מניות שמקנות זכות מיוחדת
לדיבידנדים, לדיבידנד מצטבר או באחוז יותר גבוה, ואז יש להן עדיפות בדיבידנדים
אבל אין להן זכויות הצבעה בכלל
.
אי כ"ץ-עוז
;
לשם מה זה דרוש
?
די תיכון
;
מדוע משווים את זכויות ההצבעה, ובכסף נותנים זכויות עדיפות
.
חי רמו ן
;
למה אתם מציעים שיהיו מניות שמקנות זכויות לדיבידנד כפול לעומת מניות
שמקנות זכות לדיבידנד רגיל? אני רוצה להבין את ההגיון של ההצעה הזו מבחינת
הבורסה, מבחינה מסחרית, מבחינת הרצון לעודד את הצמיחה במשק וכדומה
.
גבי ת' הקר
;
אם אתה זוכר את הוויכוח בעד ונגד השוואת זכויות הצבעה, נשמעה בדיון גם
הטענה שצריך לאפשר הנפקה של ניירות ערך מסוגים שונים, כשם שאינך עוצר הנפקה
של איגרות חוב מסוימות או של תעודות השתתפות למיניהן. בענין זכויות ההצבעה
אמרנו שדרושה השוואת זכויות, אבל כשם שלאיגרת חוב אין זכות הצבעה, יכולה להיות
מניה מסוג מיוחד שאינה מקנה זכויות הצבעה, והיא נותנת עדיפות בדיבידנדים. לגבי
דידם של אלה שאומרים שצריך לאפשר לחברות לגייס הון בדרכים שונים, יש מקום
למניות בכורה. אם יש משקיע ששמעוני ן בדיבידנד ולא מעונין בזכות הצבעה, מדוע לא
לאפשר לו לרכוש מניות שמבטיחות לו את הדיבידנד ללא זכות הצבעה
?
חי רמון
;
אבל ההחלטה מתי לחלק דיבידנד, איך לחלק ובאיזה שיעורים, נגזרת מהענין של
זכויות ההצבעה. בעלי זכויות ההצבעה הם המחליטים על כך
.
)



(
שי וייס
;
הנקודה היא שמציעים לאפשר לחברה לגייס הון מבלי להשפיע על כוה ההצבעה
בחברה. כי מניות הבכורה מוגדרות ככאלה שהן משוללות לחלוטין זכויות הצבעה. אם
נשמיט את האפשרות של גיוס הון באמצעות מניות בכורה, כל גיוס ההון ישפיע על כוח
ההצבעה, משום שהכלל הוא שגיוס ההון חייב להיות בזכויות הצבעה שוות. יכול להיות
משקיע פוטנציאלי, שאיננו מעונין בזכויות הצבעה אלא בדיבידנדים
.
(
די תיכון; גם מצטברים?) גם מצטברים. זהו כלי כלכלי
.
חי רמון
;
אם הוא מתענין רק בתשואה, שיקנה איגרות חוב. מדוע הוא צריך להיות תלוי
בהחלטות של מישהו שיחלק או לא יחלק דיבידנדים
?
שי וי יס
;
ההבדל בין מניית בכורה לבין איגרת חוב הוא, שמניית בכורה מקנה זכויות
לדיבידנדים בחברה
.
גבי ת' הקר
;
אם יש רווחים. (ח' רמון; אם מחלקים.) אבל קודם כל צריך לעשות רווחים
.
(
חי רמון; אבל מי שמחליט על חלוקת חרווחים הם אלה שיש להם זכויות הצבעה
.)
שי וייס
;
לעומת זאת לגבי איגרת חוב, בין שהחברה מרוויחה ובין שאינה מרוויחה
,
קיימת חובת תשלום. חלוקת דיבידנד לבעלי מניות בכורה מותנית ברווחים, או במקרה
של מניות בכורה צוברות - ברווחים מצטברים במשך שנים או בפדיון הקרן
.
הכלי הזה קיים בשווקי הון נוספים בארצות השונות. אין שום סיבה כלכלית או
משפטית למנוע את הדרך הזו, כי הדבר איננו משפיע על זכויות ההצבעה לחלוטין
.
ההשפעה היחידה היא רק על המדיניות של חלוקת הדיבידנדים
.
ח' שטסל
;
בבורסה לניירות ערך נתקבלה החלטה ב-1987, ומאז היא מיושמת, לא לרשום מניה
שאין לה שום זכות הצבעה. כך נהגנו עד היום הזה. כלומר, מאז 1987 לא נרשמו
למסחר בבורסה לניירות ערך מניות שאין להן זכויות הצבעה. לעומת זאת באותה תקופה
נרשמו שני סוגי מניות. זה היה המשטר. בהנחה שעוברים למשטר אחר, לא היינו רוצים
לסגור את הדרך לגמרי בפני אפשרויות של גיוס כספים והנפקות באמצעות הון מניות
לא מצביעות לחלוטי ן
.
עם זאת, עמדתי הפרטית היא שאפשרות כזו צריכה להתקיים, אך יישומה צריך
להידחות ברגע זה. בתקופת המעבר אני רוצה להגיע יותר ויותר למשטר של "מניה אחת
-
קול אחד." מצד שני, בחוק אינני רוצה לסגור את האפשרות הזו
.
לכן אני מציע לחפש נוסח שיאמר כי אפשרות כזו קיימת, אך יישומה יהיה תלוי
בתקנון שיאושר על ידי הכנסת
.
די תיכון
אני מציע להוציא את האפשרות הזו מן החוק ולחזור לכך אחרי תקופת המעבר
.
)



(
חי רמון
אינני מבין מדוע זה דרוש לנו, מה גם שאנחנו עומדים לעבור תקופת מעבר
ממושכת. עד אשר בחברות הקיימות נגיע למשטר של "מניה אחת - קול אחד" יחלוף הרבה
מאד זמן. לכן הייתי רוצה לפשט עד כמה שניתן את ההליכים האלה. אם יתברר במהלך
הזמן שהכלי הזה הוא חסר, שיש לו דרישה בשוק, שאנשים באמת מבקשים להשקיע בחברה
רק כדי לקבל דיבידנד ללא כל זכויות הצבעה, וזאת במציאות של הבורסה הישראלית
,
כאשר מי שיחליט על חלוקת דיבידנד יהיו אלה שיש להם זכויות הצבעה ומשקיעים האלה
לא יהיה מה להגיד בענין, נשקול את הענין. אני לא מאמין שיש משקיעים כאלה, אבל
אולי יש כאלה, אני לא מכיר אותם
.
לכן אני מציע שלא נכניס את הסעיף הזה לחוק. הסעיף הזה הוא פתח
למניפולציות רבות, בעיקר בסעיף קטן (2) שמדבר על הנפקת מניות של חברות
רשומות
.
ש' אלוני
;
מהו הנוסח שאתה מציע
?
חי רמון
אני מציע לנקוט נוסח פשוט וברור שמדבר על מניה אחת - קול אחד, בלי להזכיר
מניות בכורה. השוק שלנו היום הוא שוק פרוע. בדרך עד שנגיע לשוק משוכלל, אל לנו
להסתבך עם סוג נוסף של מניות. יכול להיות שכאשר נגיע לשוק משוכלל, נזדקק לכך
,
אבל קודם כל נכניס למערכת את האלמנט של היציבות, שכל אדם שבא לבורסה ידע שהוא
קונה מניה שיש לה זכות הצבעה. ואל תכניסו שום דבר נוסף שרק יבלבל את ציבור
המשקיעים. אם האוצר, או הבורסה או הרשות לניירות ערך יבואו לוועדת הכספים בעוד
שנה או שנתיים ויגידו שיש משקיעים רבים שמעונינים לקנות מניות בכורה, ועדת
הכספים תדון ותחליט אם היא מאשרת גיוס הון באמצעות מניות מסוג שונה שאין להן
זכות הצבעה. עד אז יש לשמור על העקרון של מניה אחת - קול אחד
.
הי ו"ר אי שוחט
;
בחקיקה ראשית? (חי רמון
בחקיקה ראשית
.)
די תיכון
;
אני תומך בניסוח הקודם, ואני מתפלא שאנחנו לא לומדים מהנסיון ולא מפיקים
לקחים. אנחנו מספקים את כלי הנשק לאותם עורכי דין מעולים שהופיעו כאן עם קבוצת
הדיון וחיפשו פרצות כדי להפר את הכלל של "מניה אחת - קול אחד
".
ש' אלוני
אתה תומך בנוסח כפי שהוא מופיע בחוברת הכחולה
?
די תיכון
;
כן. הבעיה היא שבתקופת המעבר עדיין יש מניות שליטה. אותם גורמים שבידיהם
מניות השליטה, כל עוד הם לא יזוזו, הם ימשיכו לשלוט באמצעות מניות השליטה. ואז
הם יכולים לקבל כל מיני החלטות באשר למדיניות חלוקת הדיבידנדים, כי בענין של
הוצאות הניהול אנחנו כנראה חוסמים אותם. ואז הם יכנסו אסיפה כללית ויקבלו
החלטות על מניות בכורה בעלות זכות לדיבידנדים מצטברים. וכבר היה לנו נסיון עם
מניות מצטברות כמו מניות גג1 או מניות כור, שהכניסו אותנו לתסבוכת גדולה
.
)



(
היו"ר אי שוחט
;
איך אתה חוסם אותם בענין של הוצאות הניהול
?
די תיכון
;
הוצאות הניהול חייבות להיות סבירות היום. (חי שטסל; יש לנו הנחיות בענין
זה
.)
אני מסכים אתך שבכל מקום בעולם יש מניות בכורה ומניות בכורה מצטברות
וצמודות וכדומה. אבל כאן אתה פותח בכך פתח למניפולציות שכל עורך דין יוכל
לעבור דרכו
.
לכן אני פונה אליכם ומבקש מכם לוותר על התיקון הזה, הוא איננו במקומו
ובוודאי לא בשעתו. בשלב יותר מאוחר, כאשר תהיה השוואת זכויות כללית, נחזור
לדון בכל המכשירים הישנים האלה
.
אי כ"ץ-עוז
אני בהחלט מקבל את נקודת המוצא של דן תיכון וחיים רמון שטובת הציבור
מחייבת למנוע ככל האפשר את המניפולציות על ידי חסימת כל מיני פרצות שיש בהן
כדי לפגוע בדרך ניהולה של הבורסה בתקופת המעבר. על כן טובת הציבור מחייבת שלא
תהינה מניות בכורה. מצד שני, בהחלט יתכן שהנפקה של מניות בכורה יכולה למשוך
כמשקיעים לשוק ההון ולהרחיב בכך את פעילותה של הבורסה. אני מניח שנקודת המוצא
של אלה שמציגים את הצורך בשמירה על הכלי הזה של מניות בכורה היא שיש לעודד את
שוק ההון ולמשוך אליו משקיעים
.
די תיכון
;
יציעו זאת בתיקון הבא לחוק, לא עכשיו
.
היו"ר אי שוחט
;
כאן זה מופיע כאפשרות, לא בחקיקה הראשית
.
אי כ"ץ-עוז
אני חושש מפני פתח לכל מיני אפשרויות של מניפולציות, מה גם ששמענו בשבוע
שעבר מאחד המומחים איזה עצות הוא יוכל לתת לאנשים שירצו לעקוף את ההוראה על
השוואת הזכויות,.דרך איזה סדקים הוא יציע להם לעבור כדי להשיג את מבוקשם
.
לכן בסיטואציה הנוכחית, אם יש אפשרות לדחות את הטיפול בנושא של מניות
בכורה לעוד שלוש או חכיש שנים, ניחא; אבל להשאיר זאת כאפשרות פתוחה בתקנון
הבורסה, הגם שזה חוזר לוועדת הכספים לאישור, זה לא נראה לי. המסקנה היא שבשלב
זה צריך להבהיר הבהר היטב שאין זכויות מועדפות לא בהצבעה ולא בדיבידנדים. יחד
עם זה הייתי רוצה שנמצא נוסח שיאמר כי נחזור ונשקול את האפשרות הזאת בעתיד
.
)



(
גבי די לחמו-מסר
;
אני מרכזת את ועדת-ברק ואני רוצה לומר מה היה הרעיון שעמד מאחורי התפישה
הזו. פירמה צריכה לגייס הון. היא יכולה לגייס הון באמצעות כמה מכשירים
אלטרנטיביים. היא יכולה לגייס הון במניות או באיגרות חוב או בתעודות השתתפות
.
אם הולכים לקראת משטר קשוה של "מניה אחת - קול אחד" במניות, הפירמה תפנה
לאמצעים אחרים. השאלה אם זוז טוב לפירמה או לא טוב לה. (די תיכון; מה הבטחון
שהיא תלך לאמצעים אחרים?) היא צריכה לגייס הון. היא לא תרצה להגיע למצב של
חלוקה מוחלטת של זכויות ההצבעה
.
כאן מציעים מכשיר פיננסי קיים. אם תתן לפירמה להנפיק סוג מניות מצומצם
שאין לו זכויות הצבעה, אתה הולך למשטר של הכל או לא כלום: או זכויות הצבעה של
"
מניח אחת - קול אהד" או ללא זכויות הצבעה לחלוטין. אבל זוהי עדיין מניה
.
המשמעות היא שאתה יכול לגייס כסף מהציבור באמצעות מניה שאיננה מקנה זכויות
הצבעה אבל יש לה משמעות כספית שונה מבחינה החברה מאשר גיוס כסף באמצעות
איגרות חוב. אתה לא מכריח את הפירמה ליטול עליה חובות מעבר לשיעור יכולתה
לפרוע אותם, אלא אתה אומר למשקיעים
אתם שותפים בחברה רק אם יש רווחים ורק
לצורך קבלת דיבידנד
.
חי רמון
אם אחליט לחלק רווחים. אם היתה בישראל מסורת של חלוקת דיבידנד על פי
הון, הייתי מסכים לזה. אבל לא עכשיו. אינך קוראת בעתונות על חברות מפסידות
שמחלקות דיבידנד
?
גבי די לחמן-מסר
חברות מפסידות אם יש להן איגרות חוב, זה לא פותר את הבעיה
.
גם אם אין מסורת של חלוקת דיבידנד במשטר הקיים, שום דבר לא אומר שלא
תיווצר מסורת לחלוקת דיבידנד במשטר החדש של מניות בכורה עם דיבידנד מצטבר
.
ח' רמון
כאשר תיווצר המסורת הזו, תבואו לכאן
.
גב' ד' לחמן-מסר
חיא לעולם לא תיווצר אם לא תאפשר גיוס הון באמצעות הכלי הזה. מדוע? כי
יהיו לך רק מניות של "מניה אחת - קול אחד", רק מניות בעלות זכויות הצבעה שוות
.
פירמה, חברה משפחתית מסוימת, שתרצה לצאת לבורסה ולגייס הון בדרך שלא תיאלץ
אותה לאבד את השליטה בצורה מוחלטת, לא יהיה לה מכשיר אלא באמצעות איגרות חוב
.
אני חוזרת ואומרת, שלמיטב ידיעתי שום בורסח בעולם לא קבעה בחקיקה ראשית
משטר קשוח של מניה אחת - קול אחד, בלי שום דרך אלטרנטיבית פרט לאיגרות חוב
.
(
די תיכון
לתקופת מעבר
.)
חי רמון
בשום בורסח בעולם לא קרה מה שקרה בבורסה שלנו. בשום בורסה בעולם לא היה
קזינו כזה
.
)



(
גב' ד' לחמו-מסר
דבר נוסף. יש כאן הצעה של חבר הכנסת שמעון שטרית על בורסה נוספת. גם
בבורסה חשניה יהיה המשטר של מניה אחת - קול אהד
?
אי דיין
;
אני מבין שגם בקרב המומחים יש חילוקי דעות על ההצעה שכנראה מתגבשת
בוועדה על "מניה אחת - קול אחד". שמענו את פרופ' פרוקצייה שטוען שיש נימוקים
כבדי משקל מדוע לא לעשות זאת. לכן לדעתי יש לקבל את התיקון הזה. לא יתכן
שבחקיקה ראשית נאמר שהוראה זו תבוצע מייד, והוראה אחרת - כעבור פרק זמן מסוים
,
או שנמתין ונראה מה יקרה
.
שוכנעתי על ידי גבי לחמן-מסר שיש לאפשר את האלטרנטיבה של גיוס הון בדרך
של הנפקת מניות בכורה. איזה נזק ייגרם בשל כך? כל הוראה אפשר לעקוף? כל הוראה
מזמינה מניפולציות? אם פירמה רוצה להנפיק מניות בכורה שמקנות זכויות
לדיבידנד מצטבר, ללא זכויות הצבעה, במקום לגייס הון על ידי הנפקה של איגרות
חוב, מדוע לא לאפשר לה לעשות כן עכשיו? מדוע לחייב אותה להמתין ולאפשר לה
לעשות כן בשלב יותר מאוחר, כפי שהציעו כמה חברי ועדה? מדוע לא נעשה סדר פעם
אחת ונאפשר גם את האלטרנטיבה הזו? אנחנו דנים בחקיקה ראשית. אם הענין עוד לא
בשל להחלטה, אולי נשמע עוד מומחים
.
הי ו"ר אי שוחט
;
החקיקה הראשית מאפשרת לקבל החלטה כזו, היא לא קובעת אותה עכשיו
.
די תיכון
;
אתה צודק, אבל לא בתקופת המעבר
.
ח' שטסל
;
אם מוחקים את הסיפא של פסקה (2), צריך למחוק את הקטע הזה גם בפסקה (1
).
י י ניצני
אין ספק שמבחינה כלכלית וכמקובל בכל שוקי ההון בעולם מניות בכורה זה
מכשיר קיים. אבל אנחנו בתהליך החקיקה הזה רוצים להעביר את שוק ההון הישראלי
מהשלב בו הוא נמצא חיום, שאיש לא מרוצה ממנו, לשלב אחר. אני רוצה שיהיה ברור:

אם הסעיף הזה עובר כך שמחר בבוקר אפשר להנפיק מניות בכורה, אותן חברות שיש להן
מניות יסוד ומניות מועדפות, שבהן עם מעט כסף שולטים בהון גדול של הציבור, מחר
ימשיכו לגייס הון בהנפקה של מניות בלי זכויות הצבעה בכלל, וכך ימשיכו לשלוט
בהון יותר גדול של הציבור, בלי שלציבור הזה תהיה זכות לחוות דעה, אבל הוא יהיה
ניזון מכך שבעתיד אולי יחלקו דיבידנד
..
גבי ד' לחמן-מסר
ומה יקרה אם הן ינפיקו איגרות חוב
?
חי רמון
במקום לקנות מניות יקנו איגרות חוב. היום צריך להחזיר את האמון של הציבור
בבורסה
.
)



(
היו"ר אי שוחט
;
אני רוצה להבין. אומר ניצני שיש היום חברה שיש בח מניות מועדפות. החברה
הזו תרצה לגייס הון. במקום לדלל את המניות המועדפות שלה, היא תלך למסלול של
מניות בכורה וכך תעקוף את ההוראה בענין השוואת הזכויות של מניותיה
,
חי שטסל
;
מה שהוצע כאן עם התיקון שקראה גבי תמר הקר, שאם יש לחברה יותר מסוג אחד
של מניות, כל עוד היא לא עברה למניות מסוג אחד, חיא לא תוכל להנפיק מניות
בכורה
.
הי וייר אי שוחט
;
זה עונה על השאלה
.
חי רמון
;
לא זה מה שכתוב בסעיף. כתוב; או במניות בכורה
.
הי וייר אי שוחט
;
אם תתקבל החלטה האומרת שרק חברה שכל מניותיה הן מסוג אחד של יימניה אחת
-
קול אחדיי, תהיה רשאית להנפיק מניות בכורה, האם זה יהיה מקובל עליך
?
די תיכון
;
נוסח כזה פותר את הבעיה, הוא גם יותר הגיוני
.
הי וייר אי שוחט
;
אם זה היה בתקנות, אין בעיה; אם מכניסים זאת לחקיקה הראשית, יש בעיה
.
חי רמון
;
אם מדובר בחברה י שהיא בסדר, שיש לה סוג אחד של מניות עם זכויות הצבעה
שוות, בבחינת מניה אחת - קול אחד - - - גב' ת' הקר; רק לזה הכוונה.) ואין
בחברה מניות אחרות, והיא רוצה להנפיק מניות בכורה - - - (שי וייס; זוהי
ההצעה.) גם לפי ההצעה המתוקנת חברות קיימות יוכלו להמשיך להחזיק במיניות
המועדפות ולהנפיק מניות בכורה, ולזה אינני מסכים. אלא רק חברה שהיא לגמרי בסדר
מבחינה זו. (י' ניצני; גם זה לא מייד.) בעוד כמה זמן כפי שייקבע, אני מוכן
שיתחילו להשתמש במכשיר הזה. אבל היום אני רוצה לשמור על יציבות ופשטות של
המערכת. זה הדבר החשוב ביותר לבורסה ולהשקעות בבורסה
.
הי וייר אי שוחט
;
אני רוצה לדבר על העובדות. במצב הקיים, ניתן היום להנפיק מניות בכורה אך
ורק על ידי חברה שיש לה מניות מסוג אחד בעלות זכויות הצבעה שוות. אם זה ברור
,
יורד הטיעון שחברות אלה לא יפעלו להשוואת זכויות ההצבעה של המניות על ידי
הליכה בערוץ הזה. ואז נשאלת השאלה; למה לא לאפשר את המסלול הזה של מניות
בכורה, ואם לאפשר - מדוע לדחות זאת? אגב, שמעתי מה שאמרו י וייר הרשות ומנכייל
הבורסה, ואני חוזר לשאלה שנשאלה קודם על ידי דן תיכון: האם אתם מדברים בשם
הרשות, הבורסה והאוצר והאם כל הנקודות האלה מוסכמות על ידי כל הגורמים חאלה
?
התשובה שניתנה לשאלה היתה חיובית
.
)



(
ח' שטסל
;
כאשר יש לנו הערות לסעיף זה או אחר, אנחנו מבקשים רשות דיבור
.
די תיכון
;
התשובה שקיבלתי לשאלתי היתה החלטית, שלגבי כל הסעיפים יש הסכמה בין כל
הגורמים האלה. (גבי ת' הקר; נכון. כך חשבנו.) אני לפחות שומע כאן ברמזים שאין
זה כך
.
הי ו "ר א. שוחט
אני מציע להביא את הענין הזה להכרעה בהצבעה. אני מדבר על החלטה מהותית
,
שאחר כך תנוסח מבחינה משפטית. אנחנו מדברים רק על אותן חברות שהגיעו למצב שבהן
יש מניות מסוג "מניה אחת - קול אחד". השאלה האם לאפשר לאותן חברות להנפיק
מניות בכורה או לא. (אי כ"ץ-עוז; מתי?) מרגע קבלת ההחלטה
.
חי רמון
;
אני מציע: הברה שיש לה מניות מסוג "מניה אחת - קול אחד" תוכל להנפיק
מניות בכורה שנה לאחר השוואת הזכויות של מניותיה
.
היו"ר אי שוחט
מה דין חברות קיימות כאלה
?
הי רמון
חברה שכיום יש לה מניות מסוג אחד של "מניה אחת - קול אחד" תוכל להנפיק
מניות בכורה שנה לאחר קבלת החוק; וחברה שיש לה היום מניות מכמה סוגים - שנה
לאחר היום שבו נמסרה הודעה של הבורסה שחברה זו עשתה השוואה של זכויות ההצבעה
של מניותיה
.
שי וייס
אני רוצה להבהיר שתי נקודות: היום לא ניתן להנפיק מניות בכורה. חברה חדשה
איננה יכולה להנפיק מניות בכורה. (חי שטסל
גם חברה קיימת.) הוא הדין חברה
קיימת. לפי הההצעה שלפניכם, עד לאותו תאריך שתקבעו כתחילה של החוק, אין בכלל
הנפקה של מניות בכורה. מכאן ואילך, אם ייקבע בתקנון מה שמוצע בפסקה (1), חברה
חדשה תוכל להנפיק מניות בכורה. לכן ההצעה שזה יקח עוד שנה, לגבי חברות רשומות
ההצעה נראית לי פחות הגיונית. מפני שאם חברה חדשה יכולה לבוא עם "מניה אחת
-
קול אחד" בתוספת מניות בכורה, אני רוצה שגם חברות רשומות תהינה באותו מצב אם
בהונן יש מניות מסוג "מניה אחת - קול אחד
."
חי רמון
אני מציע הצעה הפוכה. אני רוצה שנה של שקט בשוק ההון. לגבי כולן יהיה פסק
זמן של שנה. אני מכיר את השוק. לא עומדים בתור להנפקה של מניות בכורה. אני
מציע: במשך שנה מיום כניסת החוק לתוקפו לא יונפקו מניות בכורה בשום מקרה
.
(
גבי ת' הקר
למה לקבוע מגבלה של שנה?) אני רוצה שהציבור ידע ויתחיל להתרגל
למצב החדש
.
)



(
גבי די לחמן-מסר
;
אני רוצה לחזור לוויכוח שהיה בשבוע שעבר שלא השתתפת בו. בוויכוח הועלתה
הטענה שהרעיון של "מניה אחת - קול אחד" עשוי להיות מצג כלפי הציבור, כאשר אין
שוויון בזכויות ההצבעה הלכה למעשה. הובאו דוגמאות על פירמידה של חברות
מסוימות. כך שהרעיון שאתה דוגל בו של "מניה אחת - קול אחד" כאילו זוהי האמת
הטהורה, זו לא האמת. לכן אינני בטוחה אם אינך יוצר מצג שווא. כי אני בתור
אזרחית תמימה עד היום ידעתי שאין שוויון בבורסה. השקעתי בבורסה מכל מיני
סיבות. ידעתי שעושקים אותי, ובכל זאת השקעתי. אתה היום יוצר מצג של שוויון
קשוח ביותר, אז אני אומרת לעצמי
משהו ודאי השתנה. עכשיו כולם שווים. זה לא
נכון.(עי עלי; למה לא נכון?) כי בפעם שעברה תיארו מספר דרכים שמאפשרות להפר את
השוויון. (די תיכון; תמיד יהיו.) אם תמיד יהיו, נבדוק זאת. אבל אתה לא משנה את
הפירמידה של חברת כלל
,
די תיכון
;
תאמיני לי שהראשון שינסה לעשות זאת, ייחסם כאן
.
גבי די לחמן-מסר
;
אין לך אפשרות לחסום זאת. לא החקיקה המוצעת, עד כמה שאני מבינה, לא
ההנחיות הקיימות ולא ההנחיות החדשות, לא מציעות טיפול בסוגיה של השירשור.תסכים
אתי שיש מקרים חריגים שלכאורה יש בהם שוויון אבל אין להם שום שוויון בבורסה
.
יש גם מקרים שיש בהם שוויון, ואם במקרים אלה רוצים לגייס הון בדרכים אחרות
,
אין משמעות לשנה. אם חברת כלל הנהיגה שוויון בזכויות הצבעה והיא רוצה עכשיו
להנפיק מניות בכורה, אינני יודעת מדוע היא צריכה לשבת בחיבוק ידיים ולחכות
במשך שנה
.
חי רמון
;
עם כל הכבוד, אינך מבינה איך השוק מתייחס לבורסה. היציבות והפשטות של
השוק יותר חשובות מאשר גיוון המניות במשך השנה הזו. זהו ההבדל בינינו
.
די תיכון
אני מעריך מאד את השקפת עולמך. שירשור תמיד קיים. לאחר אישור החוק מיטב
המוחות ינסו לפרק אותו לחתיכות באמצעות בתי המשפט, והם גם יצליחו. וכמה מן
הפטנטים האלה שמענו מפרופ' פרוקצייה. אני לא מתיימר לסגור את הכל הרמטית. זהו
השלב הראשון. אם נזדקק לסגירה נוספת, נעשה זאת ברצון. אינני יודע מה המוח שלהם
יכול להמציא, והוא ימציא
.
)



(
היו"ר אי שוחט
;
לפנינו שתי הצעות להחלטה
האחת - לאשר את ההצעה כפי שהובאה בפנינו
שמשמעותה לא להטיל על חברות שיש להן מניות מסוג אחד של "מניה אחת - קול אחד
"
כל הגבלות בכל הנוגע להנפקת מניות בכורה. ההצעה השניה שהציע חבר הכנסת רמון
-
לא להתיר לא לחברות קיימות ולא לחברות חדשות שיש להן מניות מסוג אחד של "מניה
אחת - קול אחד" להנפיק מניות בכורה, במקרה של חברות קיימות - שנה מיום אישור
החוק, ובמקרה של חברות חדשות - שנה מיום ההודעה לבורסה על השוואת הזכויות של
המניות. אני מביא את ההצעות להצבעה זו מול זו
הצבעה
בעד ההצעה כפי שהובאה לוועדה על ידי האוצר - 4
בעד ההצעה שהציע חבר הכנסת חי רמון - 6
ההצעה שהציע חבר הכנסת חי רמון - נתקבלה
ח' שטסל
;
אני רוצה להציע למציעים שהצעתם נתקבלה לא לכתוב "שנה אחת" אלא להגיד
שתהיה תקופת מעבר, אם וכאשר ועדת הכספים של הכנסת, לפי הצעת הבורסה, תאשר. כך
תהיה גמישות ולא מגבלה קשיחה של שנה
.
חי רמון
אני מסכים לגמישות, ובלבד שהמהות תישמר
.
היו"ר אי שוחט
;
ההחלטה אומרת; תותר הנפקת מניות בכורה שנה מיום פרסום החוק לגבי חברות
קיימות, ושנה מרישומן של המניות בבורסה לגבי חברות חדשות. (די תיכון; תקופת
המעבר היא של שנה.) היועצים המשפטיים ינסחו את ההחלטה שנתקבלה
.
גבי ת' הקר
;
אני חוזרת לדף 5 של הנוסח הלבן, פסקה (9), שמאפשרת לקבוע הוראות מעבר
לכללים שנקבעו בתקנון. הפסקה הזו שייכת לסעיף קטן (א). האפשרות לקבוע הוראות
מעבר צריכה לחול גם על מה שייקבע לפי סעיף קטן (ב) שעכשיו דנו בו. לכן אנחנו
מציעים שפסקה (9) של סעיף קטן (א) תימחק, ובמקומה יבוא סעיף קטן (ג) באותו
נוסח
.
בפסקה (3) בעמוד 6, שבאה מייד לאחר פסקה (2) שבה דנו עכשיו, נאמר
;
המחזיקים מניות יסוד בחברה רשומה יהיו חייבים להחזיק גם מניות הון בשיעור
שייקבע. אנחנו מבקשים להבהיר כאן, ברוח הדברים שנשמעו בוועדה, שאין בהוראה זו
כדי לגרוע מהוראות פסקה (2) לגבי חברה רשומה שיש בהונה מניות יסוד. אנחנו
מבקשים להבהיר שמי שיש לו מניות יסוד, חייב גם להחזיק מניות הון, ואם הוא בא
להנפיק מניות נוספות, הוא חייב גם לעשות את איחוד ההון, או להנפיק רק מניות
מועדפות
.
)



(
היו"ר אי שוחט
;
ביקשנו להבטיח שתקנות חדשות לא תהיה להן משמעות רטרואקטיבית
.
שי וייס
;
אין בזה שום רטרואקטיביות. מדובר רק על הנפקות הדשות
.
גבי ת' הקר
;
הנוסח הוא; אין בהוראה זו כדי לגרוע מתחולת הוראות שייקבעו לפי פסקה (2
)
לגבי חברה רשומה שיש בהונה מניות יסוד
.
אני עוברת לסעיף 7 בנוסה הלבן, שהוא סעיף 10 בחוברת הכחולה. בסעיף זה דנו
בישיבה קודמת ולא אישרנו אותו. אין כאן כל שינוי. הסעיף הזה אומר שכאשר הבורסה
רושמת ניירות ערך למסהר, אין לראות בזה כאילו אימות הפרטים המובאים בתשקיף או
הבעת דעה על טיבם של ניירות הערך הנרשמים
.
ח' רמון
;
נאמר גם שאין בכך אישור למהימנותם של הפרטים או שלימותם
.
גבי ת' הקר
;
הבורסה איננה מאשרת בכך שהפרטים הכתובים בתשקיף הם נכונים, מהימנים או
שלמים, כשם שהרשות לניירות ערך איננה מאשרת זאת, וזה מופיע בסעיף אהר שמתייחס
לרשות
.
ח' רמון
;
מה קורה אם מישהו בבורסה או ברשות בדק אמנם את הפרטים אבל נהג ברשלנות
,
ואם היה בודק אותם יותר ביסודיות הוא היה מגלה שהם לא נכונים. לדוגמה, בתשקיף
רשום נכס של ההברה - דירה בת שני חדרים באשקלון - בערך של שני מיליון שקל
.
(
חי שטסל; אין לנו סמכות לבדוק זאת.) מה אתם מאשרים
?
גבי ת' הקר
בשביל זה יש הוות דעת של מומחים, שכלולות בתשקיף, וזו לא אחריות של
הבורסה
.
חי רמון
;
איזו אחריות יש לבורסה? (שי אלוני; אני רוצה להבין למה אתה מתנגד.) אני
לא מתנגד, אבל אני רוצה לדעת מה כן נמצא באחריותה של הבורסה. באיזה נסיבות אני
כמשקיע יכול לתבוע את הבורסה על כך שהיא נהגה ברשלנות כאשר אישרה לרישום
ניירות ערך למסחר, ובכך גרמה לי נזק
.
)



(
גבי ת' הקר
;
החוק הזה לא עונה על השאלה הזו, כשם שכל חוק שמעניק סמכויות לרשויות
סטטוטוריות כאלה או אחרות לא קובע מתי אפשר לתבוע אותן לדין. אם יש דין כללי
,
הוא חל גם על הבורסה כמו על רשויות אחרות שממלאות תפקידים ציבוריים. למרות
שהבורסה בניגוד לרשות היא חברה בתחום המשפט הפרטי, הוטלו עליה תפקידים
מסויימים על פי דין. כמו כל רשות שממלאה תפקידים על פי דין, אם יש לה או אין
לה אחריות - זוהי שאלה של הדין הכללי. החוקים הספציפיים לא נתנו על כך את
הדעת
.
ח' רמון
;
אם כך, למה דרוש הסעיף הזה
?
גבי ת' הקר
הסעיף הזה לא מדבר על אחריות, הוא רק מבהיר בדרך השלילה, כפי שהובהר לגבי
הרשות לניירות ערך, שהציבור לא יחשוב שכאשר יש אישור של הבורסה או של הרשות
לרשום ניירות ערך למסחר, פירוש הדבר שהבורסה או הרשות ממליצות על הניירות
האלה, או אומרות שכל מה שכתוב בתשקיף הוא אמת ונכון
.
ש' אלוני
;
זוהי אזהרה למעשה. האזהרה היא במקומה, השאלה אם היא יעילה
.
עי עלי
;
בסעיף זה דנו ארוכות בישיבה הקודמת. למיטב זכרוני, הסיכום שהושג על דעת
מרבית החברים היה להוסיף כאן איזה סייג. יש כאן בהחלט מקום לחובת זהירות, ולא
יכולים לשחרר את הבורסה מאחריות כלפי המשקיע הקטן. אתם מחשקים את עצמכם מכל
זווית אפשרית ומסירים מעליכם כל אחריות, ואילו המשקיעים הקטנים צריכים להתרוצץ
כדי להבטיח את השקעתם. אם באמת לסעיף הזה אין כל משמעות, למה אתם מציעים אותו
?
אבל הסעיף הזה דרוש לכם כדי להגן על עצמכם, כדי לפטור עצמכם מאחריות כלפי
המשקיעים הקטנים
.
שי אלוני
;
אתה צודק. זה גם מנוגד לחוק חוזים אחידים
.
עי עלי
;
אני מציע או למחוק את הסעיף הזה, או להוסיף את המלים; מבלי לגרוע מאחריות
על פי כל דין
.
אי דיין
;
אני מתנגד לסעיף בנוסח המוצע. בוועדת החוקה עומדים להרחיק לכת ולחטיל
אחריות פלילית על דירקטורים. אבל הכניסו שם חובת זהירות מיוחדת של בעל מקצוע
.
לכן בענין זה לא מספיק לומר; מבלי לגרוע מאחריות על פי כל דין, כי אם נסתפק
בכך יחול רק סעיף 35 לפקודת הנזיקין הדן ברשלנות הכללית. לכן צריך או למחוק את
הסעיף, ואז בית המשפט יבחן את מידת הזהירות לפי חובת הזהירות המיוחדת שהוטלה
על בעלי המקצוע, או שנכלול כאן במפורש חובת זהירות מיוחדת
.
)



(
חי רמון
;
אני מציע לכם לרשום את האמור בסעיף זה, בנוסח הזה, על כל הנפקה שאתם
מאשרים. בוועדת הכספים בקדנציה הקודמת התעוררה אותו שאלה. כאשר אישרנו פטור
ממס, או מס מוגבל על הריבית המשתלמת על ניירות הערך, הציבור הבין שוועדת
הכספים מאשרת את ההנפקה. אז ביקשנו שבכל מקום, לא בחוק, יהיה כתוב שוועדת
הכספים דנה אך ורק בפטור ממס. אני מבקש מכם שתנהג ו כמונו ותוסיפו את ההערה הזו
על כל הנפקה
.
טוענים לעומתנו שסעיף כזה באותה נוסח קיים גם לגבי הרשות. אם סעיף זה היה
מגיע היום לדיון, אני מניח שגם שם היינוימציעים לרשות לנהוג באותה דרך כפי
שאנחנו מציעים לבורסה. אבל אינני מניח שנציע עכשיו שינויים בחוק הרשות לניירות
ערך בעני ן הזה
.
שי אלוני
;
אם הסעיף הזה היה מופיע בתקנון ולא בחקיקה הראשית, בית המשפט היה מבטל
אותו לפי חוק חוזים אחידים. יש לנו בורסה אחת, יש לה למעשה מונופול, והיא
משחררת את עצמה באחריות. זהו סעיף שלפי חוק חוזים אחידים אסור להכניס אותו
.
אני בעד מחיקת הסעיף. אני מקבלת את ההצעה של חיים רמון שתוסיפו פסקה ברוח זו
לגבי כל הנפקה שתאשרו
.
ש י שטרית
;
אם יוצע למחוק את הסעיף, והבורסה תגן על עצמה באופן חוזי ולא חקיקתי, אני
כמובן אתמוך בכך. אבל אם הם עומדים על כך שהסעיף יישאר, אז צריך לשנות את
הנוסח, בהמשך למה שאמרתי קודם
.
לפי הנוסח הזה יכול להיות שיבוא בית משפט שיש לו קונספציה שיפוטית מסוימת
ויגיד, שמהסעיף הזה משתמע שאין להם גם את האחריות הרגילה שמצפים מעובד ציבור
כאשר הוא נותן היתר בניה, לדוגמה. הסברתי בפעם הקודמת שיש הרחבה בגישה לגבי
אחריות. את ההגנות האלה על ידי הסעיף הזה אשלול
.
יש שתי אלטרנטיבות
האחת - להוציא את הסעיף מהחוק והם יכתבו זאת על כל
הנפקה, כפי שהציע חיים\רמון, ואז אין ויכוח; והשניה - אם רוצים לכלול את הסעיף
בחוק, צריך לכתוב:. מבלי לגרוע מאחריות על פי כל דין. וזה יכלול או אחריות
פלילית או אחריות נזיקית של אדם שממלא תפקיד שהוטל עליו שלא בדרך זהירה
וסבירה
.
גבי ת' הקר
אני מסכימה למחוק את הסעיף הזה ולכלול אותו בתשקיפים. אני רק רוצה לומר
לפרוטוקול, שלא היתה כוונה לפטור מאחריות. הסעיף הזה איננו פוטר מאחריות. ואני
חושבת שפטור מאחריות אולי היה בלתי חוקי, כפי שאומרת חברת הכנסת אלוני. אבל
הוראה כזו איננה בלתי חוקית
.
ה י שטסל
אני מציע להוסיף כי הוועדה ממליצה שזה יירשם בכל תשקיף
.
היו"ר אי שוחט
אני מבין שיש הסכמה למחוק את סעיף 7 בנוסח הלבן
.
)



(
שי וייס
;
אני עובר לסעיף 8 בנוסח הלבן, שיןוא סעיף 11 בחוברת הכחולה. בעקבות התיקון
לפיו בעל ענין יהיה מי שמחזיק ב-% 5, מוצע כאן תיקון מקביל לענין שימוש במידע
פנים, העבירה הפלילית. בעני ן פלילי אנחנו מציעים להטיל על המאשים להוכיח את
החזקה לגבי בעל ענין, שלא כמו לגבי נושאים של דיווח של בעלי ענין ששם יש
חזקות. זהו התיקון בסעיף זה, הוא תיקון טכני שבא להבהיר שבתחום הפלילי המאשים
צריך להוכיח החזקה בכל הקשור בשימוש במידע פנים, בעוד שלגבי דו"חות יש חזקות
.
(
די תיכוו; למה אתה נזקק לתוספת הזו?) אני לא יכול להוכיח. אני מדבר על הניסוח
לענין שימוש במידע פנים. אני מטיל על עצמי מגבלה יותר חמורה מזו שהוצעה בחוברת
הכחולה
.
גבי ת' הקר
סעיף 9, תיקון סעיף 53, הוא סעיף 12 בחוברת הכחולה. סעיף 53 הוא סעיף
העונשין. הוא קובע עבירה למי שלא הגיש דו"חות במועד. כתוב שאם לא יוגש דו"ח
תקופתי תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו, ובנוסח של הסעיף: "והם לא
הוגשו או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זו ראיה לכאורה שמי שחלה עליו
החובה להגיש דו"ח נמנע מהגשתם כדי להטעות." אנחנו רוצים להחיל את ההוראה הזו
לא רק על דו"ח תקופתי אלא גם לגבי דו"ח כספי ביניים. (די תיכון: מהו דו"ח זה
?)
אלה הם הדו"חות הרבעוניים
.
שי וי יס
אם אתה לא מגיש דו"ח שנתי תוך חדשיים מהמועד הנקוב, קרי תוך ארבעה חדשים
ממועד שנת החשבון, בא המחוקק ואומר
חזקה עליך שהתכוונת להטעות את הציבור
.
הסעיף שמוצע בא להרחיב ולומר, שאותו דין יחול גם על דו"חות רבעוניים. אם היית
צריך להגיש דו"ח רבעוני לחודש מרס עד חודש מאי, ופיגרת בהגשת הדו"ח יותר מאשר
חודשיים ימים, בא המחוקק ואומר
חזקה עליך שהתכוונת להטעות את הציבור
.
גבי ת' הקר
זוהי ראיה לכאורה. אפשר גם להוכיח את ההיפך
.
די תיכון
אני מבקש לשאול כמה שאלות. הענין כנראה מעורר בעיות. והראיה שאתם נזקקים
לחקיקה בנושא. משמע שחלק מן המנפיקים, חלק מן החברות, ואינני יודע אם חלק קטן
,
בינוני או גדול, לא מצליח לעמוד בלוח הזמנים שלכם. אתם הטלתם חובה, אבל איש לא
האמין שהדיווח הרבעוני יעבור בקלות כזו. עכשיו אתה אומר שמי שלא יעמוד בלוח
הזמנים, ינקטו נגדו בסנקציות
.
אני רוצה לשמוע מהו המצב של הדו"חות הרבעוניים, מהו עומק הפיגור בהגשתם
,
מהן הבעיות שאתם נתקלים בהן. יש חברות שמגישות את הדו"חות הרבעוניים. אם חברה
הגישה את הדו"ח הרבעוני בזמן, אבל אתם פסלתם אותו. האם החברה עמדה בלוח הזמנים
לפי ההגדרה או לא? לדעתי, כן. אבל אתה בוודאי לא מתכוון לכך. אתה תגרום לכך
שכל חברה תגיש את הדו"ח בחופזה כדי לעמוד בלוח הזמנים, ואתה תפסול את הדו"ח
.
ואז אנחנו פותחים ערוץ לכל מיני התדיינויות
.
)



(
שי וייס
;
לא זוהי הכוונה. ואני אענה על השאלות שלך אחת לאחת. יש יותר פיגורים
בדו"חות הרבעוניים מאשר בדו"חות השנתיים. בדו"חות השנתיים הפיגורים הם של שברי
אחוז מכלל החברות המנפיקות. (די תיכון; זאת אומרת שהענין הצליח.) אנחנו מדברים
על המועדים הסטטוטוריים. (גבי ת' הקר; כאן יש חודשיים מעבר למועד.) אני מדבר
על 60 יום אחרי המועד הסטטוטורי. אשר לדוייחות רבעוניים יש אחוזים ספורים של
פיגורים, אבל חם עולים על הפיגורים בדוייחות השנתיים
.
די תיכון
;
האם אינך חושב שזה מוקדם מדי להפעיל סנקציה על פיגורים בהגשת הדוי'חות
הרבעוניים
?
שי וי יס
;
זה חל מספטמבר 1989
.
די תיכון
;
אני שומע טענות בנוסח; כל ההנפקה לא משתלמת, כי מסבכים אותנו ודורשים
מאתנו דו"חות כאלה; שהעלויות הכרוכות בהכנת הדו"חות לא מצדיקות את גיוס ההון
.
אני לא מקבל את ההנחה הזו. אבל מאחר והדוייח הרבעוני איננו דוייח המאושר על ידי
רואה חשבון - - - (גב' ת י הקר; הוא מסוקר, מלשון סקירה.) אתם הרי יורדים
לשורשי הדוייח, ובצדק. אינכם מסתפקים בעובדה שרואה חשבון לא חתם על הדוייח
.
שאלתי אם אנחנו לא מטילים את התובה הזו מוקדם מדי, והאם לא כדאי לתת פסק זמן
נוסף של הרצה לפני שאתם נוקטים בסנקציות בשל פיגורים בהגשת דו"חות רבעוניים
.
הי וייר אי שוחט
;
מתי נתקבלה ההחלטה על הגשת הדו"חות הרבעוניים
?
שי וי יס
;
מספטמבר 1989 מוגשים דו"חות רבעוניים. המועדים הם; חודש מרס 1990, חודש
יוני 1990, חודש ספטמבר 1990. החוק הזה אם יאושר יכנס לתוקף רק ביוני או במועד
אחר שתקבעו, זאת אומרת שיהיו עוד שני דו"חות רבעוניים, גם במרס 1991 וגם ביוני
1919.
אני חושב שתקופת הרצה של שנתיים עם שמונה דוייחות ביניים, זה בהחלט
סביר. שימו לב שמדובר רק בחזקה
.
ח' רמון
;
לפני שאני עוזב אני רוצה רק להציע שמה שמופיע שבסעיף 4א. בעמוד 9 בנוסח
הלבן, יבוא בניסוח שאושר על ידנו במקום מה שכתוב בסעיף קטן (ב) בעמוד 6
.
הוויכוח הוא האם יהיה כתוב שם "בתקנון הבורסה יכול שייקבע..." אני מתנגד לכך
.
אני מבקש שיהיה כתוב; אחרי סעיף 46א. לחוק העיקרי יבוא; - וכאן יופיע הנוסח
שהחלטנו עליו
.
על הניסוח סיכמנו. עכשיו השאלה אם זה יופיע תחת הכותרת "בתקנון הבורסה
יכול שייקבע כי -" או שזה יופיע אחרי סעיף 46א. לחוק העיקרי. זה הוויכוח
בוועדה; האם זו תהיה אופציה בתקנון, או שזה יהיה חלק מהחקיקה הראשית. אני מציע
שזה יהיה חלק מהחקיקה הראשית. אני מבקש להביא את הצעתי להצבעה. אני מציע
שהוועדה תצביע על השאלה המהותית האם זה יהיה בתקנון או שזה יהיה בחקיקה
הראשית
.
)



(
היו"ר אי שוחט
;
אני אבחן את האפשרות לקיים את ההצבעה מחר. בכל מקרה אני אודיע לחברים על
מועד ההצבעה
.
אנחנו חוברים לנושא של הדו"חות הרבעוניים
.
שי וייס
אני מוכן להעתיק את המועד לעוד שני רבעונים. אני מציע ספטמבר 1991
.
הי ו"ר אי שוחט
;
זה מקובל. אנחנו עוברים לסעיף 10, תיקון סעיף 56
.
אי דמביץ
;
הנוסח של הסעיף בלבן קצת שונה מהנוסח המופיע בחוברת הכחולה
.
גבי ת' הקר
;
(
קוראת את הסעיף בנוסח הלבן.) "אדם המתחייב לרכוש את ניירות הערך" הוא
חתם. "אדם" כולל "תאגיד", לפי חוק הפרשנות. התנאים שאפשר לקבוע בתקנות לגבי
חתם הם; תנאי כשירות, הון מזערי או ביטוח אחריות מקצועית, דו"חות שיגיש, מניעת
ניגוד עניינים בינו לבין מי שרכש באמצעותו או בעצתו ניירות ערך על פי אותו
תשקיף
.
די תיכון
נאמר כאן ששר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים, רשאי
להתקין תקנות. יחד עם זה יש כאן פירוט של הנושאים. מדוע להיכנס כאן לענין
הנושאים? אם מחר יתברר שבהגדרות לא נכלל נושא מסוים, האם תבואו לכנסת ותבקשו
שי נוי בחקיקה ראשית
?
אי דמביץ
;
אפשר לומר; רשאי לקבוע תקנות - - - ובכלל זה בדבר, וכאן יבוא הפירוט
.
גבי ת' הקר
;
המצב היום שנושא החתמים איננו מוסדר בחוק ניירות ערך פרט לענין אחד, והוא
ענין האחריות לפי סעיף 31 שאומר שמי שחתם על תשקיף אחראי לפרט מטעה. אם החתם
חותם, גם הוא אחראי לפרט מטעה שמופיע בתשקיף. אבל החוק לא מסדיר היום את השאלה
מי רשאי לעסוק בהתמות, באיזה תנאים עליו לעמוד
.
די תיכון
;
למה להסדיר זאת בחקיקה ראשית? (שי וייס; דרושה לכך הסכמה
.)
גבי ת' הקר
;
אינני יכולה להסדיר תחום ללא הסכמה בחוק
.
)



(
די תיכוו
;
אתם נכנסים כאן לדרך ללא מוצא. כי משתמע מהנאמר בפסקה (4), שאם בל"ל הוא
חתם, ויש לו קרנות נאמנות או קופות גמל, הרי במידה והאמיסיה תיכשל הוא לא יוכל
לרכוש את יתרת ניירות הערך שלא נמכרה לציבור
.
שי וי יס
;
לא זה מה שנאמר כאן. כאן מסמיכים את שר האוצר לקבוע הוראות
.
ג' ארבל
אנחנו עוסקים עכשיו בנסיון לבנות את ההסדר הזה. זוהי הסמכה לבנות את
ההסדר שלא קי ים היום
.
די תיכון
;
אני חושב שזה מחדל רציני שעד היום לא הוסדר הענין לאחר דו"ח ועדת
-
בייסקי. והענינים זועקים לשמים. מאחר וזה לא קרוב ללבנו, וזה לא נסחר כל יום
בבורסה אלא באמצעות קרנות נאמנות, המצב הזה אסור לו שיימשך יום אחד. למה החוק
הזה לא מגיע לכאן, אינני מבין. הוא הרי מצוי אצלכם. (ג' ארבל; אתה מדבר על
יעוץ וכאן מדובר על חתמות.) גם על חתמות. אני מדבר על קרנות נאמנות, על קופות
גמל
.
ג' ארבל
;
אם נחזור להצעה שלפנינו ונקבל את מה שאמרת, הרי הרשימה הזו לא צריכה
להיות סגורה, כי יכולים להיות נושאים נוספים
.
אי כ"ץ-עוז
אנחנו, חברי הכנסת, מייצגים את הציבור בדיון הזה. הציבור ניזוק מכך שאין
תקנות ברורות בענין החתמות. מה שקורה בפועל, שהאזרח הולך לבנק, ויועץ ההשקעות
של הבנק מציע לו לקנות חבילה של מניות הקשורות לבנק. אותו בנק הוא חתם של
הנפקה זו או אחרת, "וכאשר ההנפקה נכשלת הוא מעביר את יתרת המניות שלא נמכרה
לציבור לקרנות שלו. האזרח שקונה ניירות ערך בעצתו של יועץ ההשקעות בבנק, לא
יודע שאותן מניות שלא נמכרו לציבור כללולות בתיקי ההשקעות של הקרנות של הבנק
בעקבות עסקי החתמות שלו. לבנק ההתם לא משנה אם ההנפקה לא מצליחה, כי יש לו
תמיד פתרון לכל. המניות שלא נמכרות במסגרת האמיסיה. אני סבור שזו בעיה שצריך
לתת לה תשובה
.
הי ו"ר אי שוחט
;
ההצעה היא ששר האוצר, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור
ועדת הכספים, יתקין תקנות בענין החתמות
.
די תיכון
;
לא היינו מציעים לכם להעלות את הענין בהקשר זה, אבל משעשיתם כן - הנושא
הוא פתוח
.
)



(
שי שטרית
;
יש סעיף כללי בחוק ניירות ערך שאומר ששר האוצר רשאי להתקין תקנות
.
שי וי יס
;
יש סעיף כזה בחוק. אני חושב שהוא לא מספיק לצורך ההסכמה
.
שי שטרית
;
האם בגלל זה עד היום לא הותקנו התקנות שעליהן מדובר? (שי וייס; התשובה
היא חיובית.) תאם לא היתה אפשרות שהבורסה תוציא הנחיות בנושא
?
י י ניצני
;
היא עשתה את זה, הוציאה הנחיות והורו לח לבטל אותן
.
שי שטרית
;
אם כך אני מציע לאשר את הסעיף, אבל לא לומר "שר האוצר רשאי" אלא "שר
האוצר יקבע." אם ההנחה היתה שכאשר כתוב "רשאי" שר חאוצר אמנם עושה כן, יכול
להיות שלא הייתי מעיר את ההערה הזאת ולא מציע את חצעתי. אבל לאחר שכתוב בחוק
שיש להביא לאישור הוועדה תקנות לאחר שלושים יום, ולא מביאים אותן לוועדה גם
לאחר שנה וחצי, אתם רוצים שאסכים להשאיר את הנוסח "רשאי"? יכול להיות שיהיה
אינטרסנט שיפעיל לחצים על השר, ואפילו אחרי חמש שנים לא יהיו תקנות
.
לכן אם אנחנו משוכנעים שהתקנות האלה הן חיוניות והכרחיות, אני חושב שלא
נמלא את חובתנו אם נשאיר כאן את חמלה "רשאי". אני מציע לנקוט כאן לשון ציווי
ולא נוסח שמאפשר שיקול דעת. אינני אומר; יתקין תוך שלושים יום, אבל לפחות
ייאמר כאן "יתקין" במקום "רשאי להתקין
."
די תיכון
;
אני דרשתי במשך שנים להביא זאת בפנינו. (גבי ת' הקר; עובדה שאנחנו
מביאים.) אני רוצה שנהיה אפקטיביים ולא נגע בקצה הבעיה. מהו המצב כיום
?
שי וייס
;
הכנו ברשות סקירה ממצה בנושא החתמות. בדקנו את הנושא לעומק. יש לנו
ניירות עבודה. אנחנו עובדים על הנושאים האלה. יש כמה טיוטות של תקנות. כל מה
שמבקשים כאן זוהי הסכמה, כי לדעתנו הסעיף המסמיך היום איננו נותן את הכוח
להתקין את התקנות האלה, כי אלה לא תקנות ביצוע
.
די תיכון
יהיה נכון

לומר

שאינך מרוצה מהמצב הקיים, וזאת בלשון המעטה
?
שי וייס
;
לא אכחיש את

דבריך
.
היו"ר אי שוחט
;
אנחנו מבקשים

את

תגובתכם להצעה של שמעון שטרית לחייב את שר האוצר להתקין
את התקנות ולא לומר "שר האוצר רשאי
."
)



(
גבי ת' הקר
;
מבחינת נוהלי חקיקה, אנחנו מבקשים להשאיר כאן את הנוסח המקובל בחקיקה
.
(
די תיכון; אבל זה ינציח את המצב הקיים ולא יביא לתיקונו.) זה לא ינציח את
המצב
.
גבי תי פנחסוביץ
;
אי אפשר לחייב את השר
.
הי וייר אי שוחט
;
אני רוצה להגן על הממשלה בענין זה. ההצעה הובאה ביוזמת הממשלה במסגרת
התיקון לחוק. אם היא הובאה, יש להניח שהכוונה היא לפעול בהתאם, שאם לא כן מדוע
הביאו אותה? (שי שטרית; אבל השדולה תעצור את הפעולה הזו בדרך
.)
גבי תי פנחסוביץ
;
אילו רק שר האוצר היה צריך להתקין את התקנות, בלי כל הפרוצידורה המסובכת
המתחייבת מכך, כלומר - לקבל את ההצעה של הרשות, להתייעץ עם שר המשפטים ואחר-כך
לקבל את אישור הוועדה, אפשר היה לומר; שר האוצר יתקין תקנות בנושאים אלה. אבל
השר צריך לקבל את הצעת הרשות, והרשות חייבת להציע, והוא חייב גם לקיים
התייעצות עם שר המשפטים
.
שי שטרית
;
אני בטוח שתמצאו את הניסוח המשפטי שיענה על הבעיה. לא זוהי השאלה. אני
מבקש שהצעתי תובא להצבעה
.
גבי תי פנחסוביץ
;
זהו הנוסח המקובל בחקיקה
.
אי כייץ-עוז
;
אני זוכר תקופות ששר האוצר ואנשי משרדו נקטו יוזמה להנפקות לא כלכליות של
מערכות כלכליות. לכן כאשר אומרים; שר האוצר רשאי, צריך לזכור שלעתים האינטרס
שלו הוא הפוך
.
די תיכון
;
מה יקרה אם שר האוצר לא יתקין את התקנות? (גבי ת י הקר; תגיש הצעת חוק
פרטית.) אבל המצב הקיים נשאר
.
אי כייץ-עוז
;
מושבי הגליל הנפיקו אמיסיות ביוזמתו של משרד האוצר. הם פנו לאוצר בבקשת
סיוע, ושם הפנו אותם לשוק ההון. מישהו חייב לעשות סדר בכל ענין החתמות. לכן
חשוב ששר האוצר יהיה חייב להתקין את התקנות, אבל יש כאן תנאים שאינני יודע
כיצד יתמלאו. בפסקה (4) נאמר; מניעת ניגוד עניינים. ברגע שהבנק הוא חתם והוא
מוכר את תיק ההשקעות שלו לכל מיני חוסכים, זהו ניגוד עניינים מובהק
.
)



(
הי ו"ר אי שוחט
;
מה עושים בכל העולם אם ההנפקה נכשלת
?
די תיכון
;
בחו"ל החתם לא מעביר את יתרת המניות שלא נמכרה לקרנות נאמנות או לקופות
גמל למיניהן, אלא שם הקימו קרן מיוחדת לענין זה. כאן הבנק לא ישקיע ממקורותיו
אלא ידחוף את הניירות לתיקי המשקיעים
.
ג' ארבל
;
היום אי אפשר להתייחס כך לנושא ולומר שדוחפים את ניירות ערך לתיקי
ההשקעות באותה צורה כפי שהיה ב-1983. אני חושב שמאז המנגנון של התיווך הפיננסי
הלך מרחק גדול קדימה. והוקמו ועדות השקעה ושיתפו בהן נציגי ציבור, ויש חרבה
יותר חסמים בכללי ההתנהגות של הקופות. כאשר דובר על הסעיף אמרתי שאנחנו חושבים
שצריך להסדיר את נושא החתמות, וכל היוזמה להכניס את הסעיף הזה בחוק היא שלנו
.
אנחנו רוצים את הסמכות לטפל בענין. היום מערך הפיקוח על כללי ההתנהגות של
קרנות נאמנות מצד הרשות הוא הרבה יותר יעיל והדוק. אי אפשר להציג זאת באותם
מונחים של שנת 1983
.
די תיכון
;
אילו זו לא היתה ועדוז פוליטית הייתי אומר לכם
לכו לדו"ח מבקר המדינה
מהשנה הזו ותמצאו שם כמה דברים מענינים. (גבי ת י הקר; על משהו שקרה ב-1981
.)
זה קרה גם השנה לגבי איגרות חוב שהונפקו בשנה הקודמת. זה קורה כל יום, כי
לבנקים אין ברירה. עם כל רצונם לעשות את ההפרדה, הם לא מסוגלים לכך, כי ברגע
שהם יעשו את ההפרה הם יפלו. בסופו של דבר תמצא את הניירות האלה בקופות הגמל
ובקרנות הנאמנות של אותו בנק. צר לי, אבל זה עדיין קיים. נכון שזה קיים בממדים
יותר קטנים מאלה שהיו ב-1983
.
הי וייר אי שוחט
;
בנקודה אחת עלינו להכריע - האם ייאמר "שר האוצר רשאי לקבוע תקנות", או
האם ייאמר כאן "שר האוצר יקבע". אם ייאמר "שר האוצר יקבע" בלי לציין מועד
מתי הוא יקבע, מה הדי ן
?
גבי ת' פנחסוביץ
;
יש סעיף בפקודת הפרשנות האומר שאם יש חובה לעשות פעולה ולא נקבע מועד
לעשייתה, יש לבצע אותה במהירות הראויה. ואז יפנו לבג"ץ נגד שר האוצר ויגידו
לו; תתקין את התקנות, כי המהירות הראויה חלפה. זה לא כך ששר האוצר יתקין מתי
שהוא רוצה
.
היו"ר א' שוחט
;
אם הענין הוא כה דרוש, מן הראוי שייקבע זמן לכך כדי להפעיל לחץ על שר
האוצר להתקין את התקנות
.
גבי ת' הקר
;
זה לא שר האוצר. קודם כל צריכה להיות הצעת הרשות. אחר כך יש התייעצות עם
שר המשפטים, וכן דרוש אישור של ועדת הכספים
.
)



(
די תיכון
לא אנחנו פתרונו את הנושא. (גבי ת' הקר; נכון.) אתם עשיתם זאת. אבל משהוא
נפתח, הכנסת לא יכולה לעבור לסדר חיום. כי כאשר תקום ועדת חקירה לנושא הזה
,
ובבוא הזמן היא תקום, יאמרו שהנושא עמד לנגד עינינו ואנחנו דחינו את הטיפול
בו, ולו רק משום השינוי המזערי שנתבקש. כלומר, ידענו שקיים מצב לא בריא, וזה
בלשון המעטה, והשלמנו אתו. אני לפחות לא אתן ידי לענין
.
אי דמביץ
;
האלטרנטיבה היא בין הסמכה עכשיו לקבוע תקנות ובין דחיית ההסמכה הזו עד
אשר יהיו תקנות מוכנות, ואז תבקש הרשות, או יבקש שר האוצר שיהיה חוק נוסף
שמסמיך אותם להתקין את התקנות האלה. הברירה בידי הוועדה היא זו ולא אחרת, כי
הוועדה לא תרצה לקבוע עכשיו את תנאי הכשירות, את ההון המזערי, את הדו"חות ואיך
יימנעו ניגודי עניינים. הוועדה יכולה או כן לקבל את האפשרות של הסכמה בתקנות
,
או לא לקבל, ואז לדחות את הענין עד שהתקנות יהיו מוכנות, לראות אותן ולאשרן
.
או שאתה יכול לא לקבל את החוק
.
שי שטרית
;
אם מישהו ימשוך זאת, אציע זאת כהסתייגות
.
די תיכון
;
אינני מעלה על דעתי שמישהו מחברי הכנסת יסכים, לאחר שהנושא הונח על
שולחננו, להתעלם ממנו
.
היו"ר אי שוחט
;
אתם מוכנים לתחום את הענין בזמן בחקיקה
?
א' דמביץ
;
יורשה לי משפט אחד. נוח יותר כנראה לוועדה שהסעיף הקטן הזה לא יתקבל
,
ושיראו את הדברים כמו שהם צריכים להיות. תוך זמן סביר הרשות תביא לפני הוועדה
הצעה, ואז היא תאמר לוועדה; אלה הן התקנות שאנחנו רוצים להתקין, תנו לנו בבקשה
את הסמכות להתקין אותן. זה יקח לכם שבוע לשפר את כל החוק, ואז לתקנות יהיה
תוקף. או אם אתם רוצים, אפשר לגבש את התקנות בצורת חוק. אבל לדברים האלה יש
צורך בזמן. אי אפשר לדרוש שהדברים האלה ייעשו כאן ברגע זה
.
היו"ר אי שוחט
;
איש לא מבקש שהדברים ייעשו ברגע זה. אבל השאלה היא אם אפשר לקבוע בחקיקה
לוח זמנים שיחייב גם את הרשות להביא את ההצעה בפני שר האוצר, וגם את שר האוצר
להביא את התקנות לאישור ועדת הכספים
.
אי דמביץ
;
ראינו את זה אתמול לגבי אותו נסיון כושל של הוועדה בענין פיצויים על נזקי
טבע. לא הייתי רוצה שהוועדה תעמוד בנסיון, שהרשות תעמוד בנסיון. תן להם לעבוד
.
או תן להם לעבוד אחרי קבלת החוק, או תן להם לעבוד לפני קבלת החוק. הקביעה של
זמנים, ביחוד כשהרשות מעונינת בכך, איננה צריכה לא להעלות ולא להוריד. עד כאן
.
)



(
שי שטרית
;
אני חייב לומר שאם זוהי דעתו של מר דמביץ, הרי שהיא מפתיעה אותי. אם הוא
שיקף את דעתם של המשרדים - - - (אי דמביץ; לא דיברתי אתם כלל על כך. זוהי
דעתי.) אם זוהי דעתך, זה מפתיע אותי לגמרי. מה אומרים לנו; או שתהיו אשמים בכך
שאין לנו סמכות, כי על ידי כך שאתם תובעים לנקוט כאן לשון ציווי, אתם גורמים
לכך שהסעיף הזה לא יהיה בהוק, כי הם ימשכו אותו הזרה. (אי דמביץ; לא, לא
אומרים זאת.) אומרים; אם אתם רוצים לשון ציווי, תנו לנו קודם להכין את
התקנות, ואז תנסחו זאת בלשון ציווי, כי יש לנו כבר את התקנות, אז תסמיכו
אותנו ואנחנו נביא את התקנות לאישורכם. אנחנו רוצים להשיג בדיוק את ההיפך
.
אנחנו רוצים היום לקבוע זאת בלשון ציווי כדי שהמירוץ של הזמן הסביר להתקנת
התקנות יתחיל מהיום, כי אנחנו חושבים שיש אינטרס ציבורי בחשיבות עליונה
שהנושא הזה יוסדר
.
לכן כמו חברים אחרים גם אני מקווה שהסעיף הזה יאושר, ויאושר בלשון ציווי
.
די תיכו ן
מר דמביץ, אתה צריך להגן עלינו, ואילו הצעתך חושפת אותנו, ואומר לך גם
מדוע. משהחלה ועדת-בייסקי בעבודתה ועקבתי אחרי הטיעונים של המתגוננים בפניה
,
היתה לי הרגשה לא נוחה. חלק גדול מהטוענים אמרו, ובצדק מנקודת ראותם; אנחנו לא
יכולנו לעשות כלום. המחוקק ידע, הוא ישב בכנסת, הוא דן בנושא, הוא התריע, אבל
לעשות מעשה - הוא לא עשה. זה היה הטיעון של חלק מהטוענים, והוא נתקבל. הראיה
שיש כמה שרי אוצר שאומרים; אתם נתתם את ידכם לענין. ידעתם, התרעתם, איימו
עליכם, אמרו לכם שבכך תהרסו את כל שוק ההון במדינת ישראל, והעדפתם להחריש. כך
הכריזו על הישיבות כחסויות
.
אני בא ואומר לך שעכשיו העסק פתוח. לא יהיו עוד עלי תאנה. הוועדה חייבת
להתמודד עם הבעיה הזו כי היא הונחה על שולחנה, ואיש מבין חברי הוועדה לא יוכל
לומר; לא ידעתי. לכן דרושה הכרעה בענין הזה, וכל אהד יקה על עצמו את האחריות
,
שאם לא כן אומר בצדק שמעון שטרית; נבוא למליאה ונאמר - אתם כולכם שותפים
לענין. שלא תבואו אחר כך ותגידו; לא ידענו. אנחנו מודיעים לכם. תצביעו נגד
ההסתייגות הזו
.
הי ו"ר אי שוחט
;
אתם הבאתם את ההצעה. אבל צודק דן תיכון. ברגע שהבאתם את ההצעה ואמרתם
לנו; הרי זוהי הצעה שלנו, אנחנו רוצים שהיא תתממש, כוונותינו טובות
,
חשוב שזה יהיה בלשון ציווי
.
ח' שטסל
;
אני רוצה רק להעיר שהבורסה ניסתה להתמודד עם הבעיה הזו במשך מספר שנים
ולא הצליחה בגלל היעדר סמכות חוקית. יש לנו מידע מפורט שהרשות מטפלת בכך
באינטסיביות רבה ביותר. נדמה לי שמלבד אות כתובה יש גם יחסים בין הרשות
והממשלה לבין ועדת הכספים של הכנסת, וכאשר כל היושבים אומרים; אנחנו באמצע
העבודה, חזקה עליהם שהם עושים את המלאכה. אבל כאשר מתחילים לברר נושא כזה
עלולים להיתקל בהרבה בעיות של ביצוע, בהרבה בעיות עקרוניות. לכן קשה לקבוע לוח
זמנים מפורט
.
היו"ר אי שוחט
;
לא לוח זמנים, אבל נוסח מחייב, לא "רשאי לקבוע" אלא "יקבע
."
)



(
ח' שטסל
;
גבי תמר פנחסוביץ הסבירה לנו מה הקושי בנוסח כזה. אם לא היה הקושי, לא
היתה בעיה
.
לכן אני מציע לשמוע מה אומרים המשפטנים, נציגי המשרדים. האינטרס של כל
חעוסקים בשוק הוא לקדם את הענין הזה, הם עוסקים בכך. לכן צריך להסתפק בכך
.
אי דמביץ
;
האלטרנטיבה הנכונה בין הסמכה לבין משהו אחר, היא הסמכה או עשיה. הוועדה
הזו יכולה לומר
אני לא אתן לכם סמכויות, אני רוצה שהדברים האלה ייקבעו בחוק
מטעמי. אבל הרעיון שאתה תחייב את מישהו אחר שהוא יפעל, הוא רעיון יפה, הלוואי
והיה ניתן לביצוע. מה שאתה יכול לומר
אני רוצה לאשר את זה, אבל לקבל הצהרת
כוונות שאיננה כתובה בחוק מאת הרשות, שר המשפטים ושר האוצר כיצד לפי דעתם זה
צריך להיעשות
.
מה שלא היה בפיצוי נפגעי טבע, ששם היה כמעט להיפך. פה האנשים רוצים
לעשות. המוסדות רוצים להתקין את התקנות. ואפשר לקבל מהם הצהרת כוונות
.
די תיכון
זה לא מספיק
.
הי ו"ר אי שוחט
בחוק פיצוי על נזקי טבע היתה הגדרה עם לוה זמנים מוגדר של 30 יום. כאן
אנחנו אומרים
יקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות. יכול להיות שאם יתברר שחלפו
ששה חדשים ולא מגיע אלינו שום דבר, אבל הענין הוא בתהליך של עשיה, יש גם מבחן
סבירות לפעולה חזו, אני מניח
.
אי דמביץ
יש מבחן סבירות גם בסמכות
.
די תיכון
אני רוצה לדייק בתיאור חמצב. לא נכון שאין הצעות חוק בענין הזה. אני
לפחות ראיתי חצעות חוק כאלה לפני כמה שנים. (ח' שטסל
בענין חתמים?) בענין
ניגודי אינטרסים. (שי וייס
זוהי סוגיח אחרת.) שקשורה בזה במישרין
.
לכן אני חוזר ושואל: מה אנחנו רוצים מכם? (שי וייס: תנו לנו לעבוד.) אתם
הרי מסכימים אתנו, אלא שאתם חוששים. אנחנו נותנים לכם את הגיבוי, אנחנו
מכניסים את התיקון הזה כדי לאלץ אתכם להכריע בענין חזה אחת ולתמיד. לכן אינני
מבין מדוע אתם מתנגדים להצעה שלנו. האיש למעלה לא יתנגד לענין הזה
.
ג' ארבל
זו לא בעיה של האיש למעלה. זוהי בעיה שלנו. אנחנו צריכים לעבוד על כך
.
שי וי יס
אני מסרתי סטייטמנט בפני חברי הוועדה ואני מוכן לחזור על כך
.
)



(
היו"ר אי שוחט
;
אני מציע שנחליט, לפי ההצעה של שמעון שטרית, ובהסכמת רוב החברים, כי
במקום "שר האוצר רשאי לקבוע" יבוא
שר האוצר יקבע. אבל גם אנחנו יכולים למסור
סטייטמנט, שאם תבוא הממשלה ותגיד לנו
הענין מחייב עבודה במשך עוד חצי שנה, אם
בדרך של תיקון החקיקה או בדרך אחרת, אנחנו נאפשר זאת לממשלה. אינני מציע
שנשאיר זאת פתוח
.
שי שטרית
אני שמח שהיושב-ראש יקיים הצבעה על ההצעה. אני רוצה גם להציע לו לא
להצהיר הצהרת ריכוך לגבי ההחלטה שלנו
.
די תיכון
הם חייבים תשובה. בין אם הם יתנו תשובה כזו או אחרת, האחריות תיפול
עליהם, לא עלי נו
.
היו"ר אי שוחט
אני מעמיד להצבעה את ההצעה שבסעיף 56 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) יבוא "שר
האוצר יקבע" במקום "שר האוצר רשאי לקבוע
."
הוחלט: בסעיף 56(ג) יבוא "שר האוצר יקבע
".
שי וייס
חברים בוועדה הציעו שאלה יהיו תקנות כלליות, לא רק הרשימה הממצה
.
גבי ת' פנחסוביץ
בסעיף קטן (ג) תתווסף פסקה (5) שבה ייאמר משהו כללי כדי שאפשר יהיה
להרחיב על נושאים שלא מופיעים כאן
.
היו"ר אי שוחט
שר האוצר יוכל להתקין תקנות גם בדבר נושאים נוספים מעבר לאלה המנויים
בפסקאות (1) עד (4). זה מקובל עלינו
.
גבי ת' חקר
אנחנו עוברים לסעיף קטן (ד). (קוראת את הסעיף) כאן מופיעה רשימה של
נושאים שאי ן קשר ביניהם
.
שי וי יס
הפסקה הראשונה מדברת על רכישת שליטה בחברה רשומה והצעת רכש של ניירות ערך
של חברה. (די תיכון
מה אתה מציע?) אני מציע שהנושא הזה של
TAKE OVER
יוסדר
בתקנות. אני מציע שההסדר לא יהיה הסדר של רכישה כפויה
.
)



(
הי ו"ר אי שוחט
;
מה קיים היום
?
ח' שטסל
חנושא מוסדר היום בהנחיות של הבורסה
.
די תיכון
נדמה לי שיש כאן אי בהירות. איננו מבינים מתי הבורסה מחייבת
TAKE OVER-n
לרכוש מן הציבור, מתי היא לא מחייבת. דומני שהענין נתון ללחצים
.
היו"ר אי שוחט
;
נשמע קודם את ההסבר הכולל, ואחר כך נעבו לדיון ולשאלות
.
שי וי יס
;
הפסקה השניה מדברת על הקצאות פרטיות, לא לציבור. הקצאה לאדם מסוים או
לקבוצה מסוימת. ההצעה שלנו היא להסדיר את הנושא באמצעות תקנות
.
היו"ר אי שוחט
;
היום הענין מוסדר בהנהיות של הבורסה
.
שי וי יס
;
כל הפסקאות מתייחסות לחברה רשומה בבורסה
.
אי דמביץ
;
אולי נכתוב כאן הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה
.
שי וייס
;
הפסקה השלישית מדברת על ניגוד עניינים בין בעל שליטה בחברה רשומה לבין
החברה הרשומה, או בין חברה רשומה לבין חברה בשליטתו של בעל השליטה
.
הי שטסל
;
שלושת הנושאים האלה מוסדרים היום בהנחיות הבורסה. הצעת הממשלה היא להסדיר
זאת בתקנות שיתקין שר האוצר. (די תיכון; מדוע
?)
היו"ר אי שוחט
;
מה דעתכם על הענין
?
ח י שטסל
;
אנחנו קיבלנו זאת. זו היתה החלטת הממשלה. אם זה יהיה מוסדר בתקנות של שר
האוצר או בהנחיות שלנו, כל עוד הענין יוסדר, זה מקובל עלינו. אנחנו מעונינים
בהסדר הענין בצורה זו או אהרת
.
)



(
שי וייס
;
מה שמוצע כאן שיהיה הסדר בתקנות למשך שנה. משום ששלושת הנושאים האלה, גם
TAKE OVER,
גם הקצאות פרטיות וגם מניעת ניגוד עניינים, מטופלים כרגע על ידי
ועדת-ברק. (די תיכון; כמה שנים היא עוסקת בכך?) בראשותו של כבוד השופט ברק
-
שלוש שנים. (גבי לחמן"מסר; הוק חברות חדש כולל
.)
לכן אנחנו מציעים הסדר לתקופת ביניים של שנה עם אפשרות להאריך את התקופה
לשנה נוספת. (גבי ת' הקר; זהו סעיף 12(ב) ) אם ועדת-ברק עד אז תסיים את
עבודתה, זו תהיה חקיקה ראשית. ולא - עדיין זו תהיה חקיקת משנה
.
די תיכון
אני מבקש שתעבור על הסעיפים האלה סעיף אחר סעיף ותסביר לנו במה דברים
אמורים. יש לי כמה שאלות לגבי מה שקיים נכון לזה הרגע. לכן חשוב שתציגו את
הדוגמאות, כדי שנוכל להתייחס לזה. (שי וייס; אתה שואל מהן ההנחיות הקיימות
?)
אני רוצה להבין את מה שמציעים לנו כאן ומהן ההנחיות הקיימות. למה אתם מציעים
זאת, ובמה זה יותר טוב מהמצב הקיים
.
שי וי יס
;
אתה שואל מדוע יותר טוב ששר האוצר יסדיר את הנושאים האלה? אני מוכן
להסביר. הנקודה היא מאד פשוטה. יש ספק, לפחות בעיני, האם ההנחיה הקיימת
מחייבת צד גי. כי הבורסה יכולה לתת הוראות לגבי אנשים ורזברות רשומות, ואילו
רכישת שליטה יכולה להתבצע גם על ידי אדם חיצוני לחלוטין. אם הדבר יופיע בתקנות
של שר האוצר, באישור ועדת הכספים, הדבר יחייב אותו, ויהיו על כך סנקציות
מתאימות
.
די תיכון
;
תן לי דוגמה מוחשית. (שי וייס; אדם שלישי רוכש חברה...) הממשלה מכרה את
החברה הכלכלית למישהו. מה טעון כאן הסדר? (שי וייס; זה בכלל לא לענין
.)
חי שטסל
;
אתן לך דוגמה. מקסוול קנה את "כתריי. זה ענין לכאן. אנחנו מדברים על חברה
רשומה למסחר בבורסה. החברה הכלכלית לא היתה רשומה בבורסה כאשר הממשלה מכרה
אותה. כאשר עוברת השליטה בחברה הרשומה למסחר בבורסה, ההנחיות קובעות שבעל
השליטה החדש חייב לעמוד בתנאים מסוימים. בין השאר הוא חייב להציע גם לבעלי
המניות האחרים הקיימים בחברה לרכוש חלק מהמניות. מה הממשלה תציע בתקנות שיתקין
שר האוצר? עוייד שמעון וייס אמר שההנחיה הקיימת שבעל הענין החדש יחוייב לפנות
לבעלי המניות הקיימים, הסעיף הזה לא יתקיים
.
על כל פנים זהו סעיף הסמכה. בעצם מפקיעים מהבורסה את הסמכויות שלה בגלל
הספקות החוקיים ודברים אחרים ומעבירים אותן לתקנות של שר האוצר
.
די תיכוו
;
אני בעד
.
)



(
גבי לחמן-מסר
;
יש טענה שהנושאים של רכישת שליטה בחברה, הקצאות פרטיות של ניירות ערך
,
מניעת ניגוד עניינים - כל אלה הם נושאים של דיני חברות,' של חוק החברות. הם לא
נושאים של תקנות הבורסה והנחיות הבורסה, ומן הראוי לא להסמיך כדי שיהיה משטר
ברור וקבוע בחוק, מאחר ווועדת-ברק לא השלימה את חוק החברות, יש כאן הצעה
לפתרון ביניים
.
היו"ר אי שוחט
;
פתרון הביניים קיים באמצעות הנחיות הבורסה
.
גבי לחמן-מסר
;
יש הבדל גדול בין זה שהממשלה, שהיא זאת שתהיה למעשה המוסמכת להגיש את
הצעת חוק החברות החדש הכולל לכנסת לצורך קבלתו כחוק כולל, לבין זה שהבורסה
מסדירה את העניינים בינה לבין גורמים אחרים
.
בעקבות דבריו של מר שטסל אני רוצה לומר, שאלה הן סוגיות מהותיות בדיני
חברות, אלה הן לא סוגיות בורסאיות
.
סי ברונפלד
;
גם הקצאות פרטיות בחברות הרשומות בבורסה אינן שייכות לבורסה
?
ח' שטסל
;
הודעתי שאם הנושא יוסדר בדרך של תקנות, מצדנו אין התנגדות לכך
.
היו"ר אי שוחט
;
אני מבין שהמהלך הזה נועד לשחרר את הבורסה מאחריותה לכמה נושאים ולהעבירה
לתקופת ביניים לשר האוצר עד שיאושר חוק החברות
.
שי שטרית
;
אם ההנחיות בנושאים כל כך חשובים, יש בהן ספקות לגבי הסמכות, ואם שר
האוצר לא ניסה, בניגוד לבורסה, להתקין תקנות כי הוא חשב שאין לו סמכות לכך, כך
אני מבין, לאחר שאמרתם שהסעיף הכללי בסוגיות הקודמות לא מכסה זאת, אם כך אני
חושב שגם פה - ופה כבר יש לכם טיוטה, הטיוטה של התקנות שלכם אלה הן ההנחיות של
הבורסה - - - (שי וייס; לא בדיוק.) טיוטה ראשונית. אני מציע שגם כאן נאמר; שר
האוצר יקבע
.
אי כ"ץ-עוז
;
אני שומע שכל הענין הוא זמני עד שיאושר חוק החברות. נאמר כאן שהסעיפים
האלה אינם מהותיים בחוק ניירות ערך, עניינם בחוק החברות, אבל מאחר והדיונים
בחוק החברות טרם הושלמו, מציעים ששך האוצר יתקין תקנות לתקופת ביניים. אבל
בשונה לסעיף הקודם, כאן אומרים לנו שהענין הוא מוסדר, והוא מוסדר בתקנות
הבורסה
.
)



(
אני טוען שאם אנחנו מעונינים ביציבות של הבורסה, בפעולה תקינה ושוטפת של
הבורסה, מדוע לא נשאיר לתקופת הביניים את ההנחיות הקיימות של הבורסה ולא נעביר
את הסמכות להתקין את התקנות באותם נושאים לשר האוצר, מה גם ששמענו שנושאים אלה
אין מקומם בחוק ניירות ערך אלא בחוק החברות
.
הי ו"ר א' שוחט
;
אינך יוצר כאן חלל ריק. בינתיים ההנחיות של הבורסה הן בתוקף. אינני מבין
לשם מה דרושים לכך שלושה חדשים
.
גב' ת' הקר
מפני שברגע שהחוק הזה יכנס לתוקף, הנהלת הבורסה תהיה רשאית להתקין בתקנון
שלה רק את מה מה שכתוב בסעיף 46 החדש
.
ח' שטסל
;
יכול להיות שצריך להוסיף, שכל עוד לא הותקנו התקנות, יהיו בתוקף ההנחיות
הקי ימות
.
גבי ת' הקר
;
באותה תקופת מעבר של שלושה חדשים או ששה חדשים, כפי שייקבע בחוק, יש
לדאוג שיהיו תקנות כאלה
.
די תיכון
;
אומר את הדברים בגלוי. הוקם הגוף שנקרא הרשות לניירות ערך, שהוא גוף-על
.
במשך שנות קיומו הוא היה פעם חלש, פעם חזק, נוצר חלל ריק, הבורסה נכנסה
לתמונה. לא ברור אם היתה לה סמכות לכך. היום באים להסדיר את הענינים. אומרים
שהמקום הטבעי של הענינים האלה, עד שהם יוסדרו בחוק החברות, הוא בתחום חוק
ניירות ערך. זה לא משנה את המצב בפועל נכון לעכשיו. בסך הכל עושים כאן חלוקה
של הנושאים השונים בין הרשות לבין הבורסה. ואתה שומע שזה נעשה בהסכמה של נציגי
הבורסה
.
שי שטרית
;
נשאר רק להחליט על הנוסח האומר; שר האוצר יקבע
.
הי ו"ר א' שוחט
;
הנוסח הזה אושר. נעבור לסעיף התחולה
.
גבי ת' הקר
;
סעיפים 11 ו-12 קשורים האחד בשני. סעיף 11 מדבר על המשך תוקפה של הוראת
השעה הקיימת עד אשר החוק הזה יכנס לתוקפו. והשאלה מתי חוק זה יכנס לתוקפו
.
אפשר גם לקבוע הוראות תחילה שונות לסעיפים שונים. זה לא חייב להיות אחיד. מה
שחייב להיות אחיד זה האמור בסעיף 11 יהד עם תחילת תוקפו של סעיף 16 שמדבר על
מה שהבורסה תהיה מוסמכת להתקין בעתיד. כאן לא יכולים להיות תאריכים שונים. אבל
יכולים לקבוע תחילה שונה יותר מאוחרת למשל לסעיף הדן בדו"חות הכספיים, ומצד
שני אפשר להקדים את התחילה של התיקונים לסעיפים 33 ו-36. אבל אני מציעה שנדבר
קודם על העיקר
.
)



(
היו"ר אי שוחט
;
אני רוצה להציע שייקבע המועד של 15 במרס
.
גב' ת' הקר
;
לא נספיק להכין עד למועד זה את התקנות
.
אי כ"ץ-עוז
;
הפגרה מתחילה ב-21 במרס. עד אז נהיה עסוקים בדיונים על התקציב. אני מציע
שהתחולה תהיה ב-30 ביוני
.
די תיכון
;
אני מציע; תחילת חודש מרס. אני יודע שהם לא יסיימו את המלאכה ויבקשו
מאתנו הארכה. אני רוצה שלפחות תהיה לנו הזכות להתריע במליאה שהם לא מתקדמים
בהכנת החומר
.
הי ו"ר אי שוחט
;
אני מציע שנתאחד על המועד של 30 ביוני. אם מחר תתקיים ההצבעה בנושא של
השוואת זכויות ההצבעה, והנושא הזה לא יכנס לחקיקה הראשית, יהיו חברים שיתנגדו
להבאת החוק לאישור הכנסת
.
שי שטרית
;
האם אני כחבר ועדת הכספים רשאי להציע שינויים בתקנון הבורסה? (חי שטסל
;
אתה רשא י
.}
היו"ר אי שוחט
;
זה כתוב בהוראת השעה
.
גבי ת' הקר
;
ההצעה היא שתחילתם של סעיפים 3,4,5 תהיה יותר מוקדם, מדצמבר 1990. אלה הם
תיקונים שיכולים להיכנס לתוקף מייד
.
היו"ר אי שוחט
;
מחר נמשיך את הדיון, כאשר נותרו פתוחים שני ענינים; סעיף 46ב. - שוויון
זכויות ההצבעה; וכן ההצעות הנוספות של חברי הוועדה. אני מבקש ממזכיר הוועדה
להודיע לחברים שמחר תתקיימנה ההצבעות
.
)



(
שינויים ברזרבה כללית לשנת 1990
פניה מסי 159 - המשרד לאיכות הסביבה
היו"ר אי שוחט
;
אנחנו עוברים לדיון בפניות של הממונה על התקציבים לאשר שינויים בתקציב
.
נתחיל בדיון בפניה מסי 159 לאשר העברת סכום של 4 מיליון שקל מהרזרבה הכללית
למשרד לאיכות הסביבה. נשמע הסברים על הפניה ממנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, דייר
מרי נוב. בבקשה
.
אי מרינוב
;
תקציב חמשרד לאיכות הסביבה לא נקבע סופית בעת הדיון על התקציב בשנה
שעברה. כאשר התקציב הובא לדיון בממשלה לא נסתיימו עדיין הדיונים, כי זה היה
במהלך הקמתו של המשרד. בחודש פברואר השנה, הממונה על התקציבים העביר אלינו
מכתב שבו הודיע כי תקציב המשרד לאיכות הסביבה לשנת 1990 יגדל ב-5 מיליון שקל
.
הענין התארך. עכשיו לאור המצב הסכמנו לוותר על מיליון שקל ואנחנו מבקשים
אישור להגדלת התקציב לשנה הנוכחית ב-4 מיליון שקל, שזה כולל גם מיליון שקל
לרשות הגנים, ש-% 95 מתקציבה ממומן מהכנסות עצמיות, אשר קטנו כיוון שמספר
המבקרים בגנים אלה כתוצאה מהמצב ירד ב-70%
.
היו"ר אי שוחט
;
קראתי את הדו"ח של רשות הגנים הלאומיים, והנפילה שם היא דרמטית. המקור
העיקרי להכנסות אלה הם הביקורים במצדה, ומספרם ירד מאד
..
די תיכון
;
כאשר באתם לכאן בעת דיוני התקציב, האם היה ידוע לנו שאין סיכום אתכם על
מסגרת התקציב של המשרד? האם קיבלנו דיווח על כך
?
אי מרינוב
;
אינני יודע. אני לא השתתפתי בישיבות ועדת הכספים
.
די תיכון
;
לפחות היינו צריכים לדעת שאין סיכום על גודל התקציב של המשרד לאיכות
הסביבה. כי זה לא תקין שבאמצע שנת התקציב אנחנו שומעים על כך
.
היו"ר אי שוחט
;
אני יכול להגיד לך, שלמיטב זכרוני, לא דווח לנו על כך. התקציב של המשרד
לא נדון בוועדת הכספים. אני מציע לאשר
.
הוחלט; לאשר פניה מסי 159
.
מי איתן
;
אני מבקש רשות להערה. בזמנו ביקשתי לעכב את ההעברה התקציבית למשרד החינוך
לנושא הבינוי, כאשר התקציב היה מיועד לתשלום מע"מ של עמותה שהקימה בית ספר
.
הצעתי לעכב את האישור של הפניה לא בגלל העמותה הזו אלא מפני שלסוגיה הזו יש
השלכות כלל ארציות
.
)



(
זהו ענין של מדיניות. במסגרת הקמת ישובים מקימות עמותות בתי ספר בכספים
של המשתכנים, ולא ברור איך משתלם המע"מ. נוכחתי לדעת שמשרד האוצר ביקש לאשר
העברה תקציבית למשרד החינוך על מנת לאפשר את ההחזר המע"מ. ביקשתי איפוא לעכב את
אישור הפניה
.
בינתיים חלפו חודשים ארוכים. חשבתי שאולי הם הסתדרו בדרך אחרת. עכשיו
הגיעה עוד בקשה לאשר את העברת החצי השני של הסכום. אני רוצה לדעת אם הם קיבלו
את החצי הראשון שביקשתי לעכב את העברתו
.
אי קרשנר
;
הם קיבלו את החצי הראשון, כי היה על כך דיון בוועדה וזה אושר. בינתיים
הוגשה פניה חדשה
.
מי איתן
;
אני אף פעם לא קיבלתי הזמנה לדיון הזה. האם יש בוועדה נוהג להזמין את חבר
הוועדה שביקש לעכב אישור של פניה לדיון ולקבלת הסברים על אותה פניה
?
אי קרשנר
;
זה היה אישור, לא הודעה לוועדה. על הפניה הראשונה היה דיון והיא אושרה
.
בפעם הראשונה כאשר הפניה הובאה לוועדה, היושב-ראש ביקש לעכב
את האישור. הוא ביקש לשנות את הנוסח
.
היו"ר אי שוחט
;
יש התחייבות לתורם אמריקאי שעסק בגיוס כסף לחקמת בית ספר למצויינות
בירושלים. כאשר הוגשה בקשה לבטל את תשלום המע"מ, התנגדתי לכך. אמרתי שביטול
המע"מ יכול לשמש תקדים. אז בשנה שעברה שינו את השיטה. לאחר שהיתה מחוייבות של
שר האוצר או שר החינוך לענין, אמרתי; תייעדו לכך תקציב, וזה לא יהיה דרך ביטול
המע"מ. לא רציתי שיווצר תקדים של ביטול המע"מ. יש התחייבות לתת לאיש השתתפות
בבניית בית הספר, נאי לעשות זאת דרך התקציב, לא דרך ביטול מע"מ. כך אכן נעשה
.
הענין עוכב. הממשלה חזרה עם בקשה להקצבה שבאמצעותה שילמו את המע"מ
.
אי קרשנר
;
לפני שבועיים או שלושה שבועות הגיעה פניה חדשה על % 50 נוספים. חבר הכנסת
בורג ביקש לעכב זאת
.
מי איתן
;
מדוע לא נמסרת לחבר הכנסת שמבקש לעכב אישור של פניה הודעה על מועד הדיון
החוזר באותה פניה
?
אי קרשנר
;
כתבתי שיהיה דיון על פניות שעוכבו
.
)



(
פניה מס' 149 - משרד ראש הממשלה
היו"ר אי שוחט
;
הבקשה היא להעביר סכום של 1.3 מיליון שקל מהרזרבה הכללית לתקציב משרד ראש
הממשלה
.
עי שגב
;
אירוח של ראשי מדינות הוא על חשבון משרד ראש הממשלה. יש שני ביקורים
מתוכננים של שני ראשי ממשלות, שלא תוקצבו
.
הוחלט; לאשר פניה מסי 149
.
פניה מס' 130 - משרד ראש הממשלה
היו"ר אי שוחט
;
הבקשה היא להעביר סכום של 3.2 מיליון שקל מהרזרבה הכללית למשרד ראש
הממשלה עבור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
.
עי שגב
;
במשך כמה שנים יש בעיה בתקציב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מאחר וזה גוף
חצי מדעי שאיננו מפעיל לחצים, נוצרה שחיקה בתקציבו. יש להם פיגור גדול בנושא
המחשוב, וכן גם בנושאים אחרים. ההעברה מיועדת לתיקון תקציב השכר; לתיגבור
פעולות הלשכה עקב שחיקה בהכנסות העצמיות שלה; וכן להרחבת המיחשוב שהוא בפיגור
גדול
.
הוחלט; לאשר פניה מסי 150
.
פניה מסי 152 - משרד החוץ
הי וייר א' שוחט
;
הבקשה היא להעביר סכום של 24.4 מיליון שקל למשרד החוץ עבור הרחבת הפעילות
במדינות מזרח אירופה, אתיופיה, אירופה והמזרח הרחוק
.
אי כייץ-עוז
;
בקשה להגדלת התקציב ביותר מ-24 מיליון שקל ולתוספת של 31 משרות באמצע שנת
התקציב, כל זה מחייב הסברים
.
הי וייר אי שוחט
;
אנחנו דוחים את אישור הפניה לקבלת הסברים מנציגי משרד החוץ
.
)



(
פניה מסי 133 - משרד התיירות
היו"ר אי שוחט
;
הבקשה היא לאשר העברת סכום של
41
מיליון שקל מהרזרבה הכללית למשרד
התיירות להגדלת סעיף ההרשאה להתחייב
.
עי שגב
;
הסעיף הראשון הוא הגדלה בסך 21 מיליון שקל לכיסוי התייקרויות בתכניות
השקעה בתיירות. זהו ענין טכני. בפועל כל השקעה שמאושרת במרכז ההשקעות או
במשרד התיירות מאושרת בערכים נומינליים. כאשר היזם משקיע ומביא את הקבלות, הוא
מקבל את הפרשי ההצמדה
.
הסעיף השני הוא הגדלת המענק המיוחד לפרוייקטים תיירותיים בנגב בסכום של
20
מיליון שקל. זוהי הרשאה להתחייב למתן מענקים לבתי מלון בעיקר באזור ים
המלח, במצפה רמון ועוד
.
מ' איתן
;
אני מבקש להזמין את נציגי משרד התיירות שיתנו לנו הסברים על הפרוייקטים
האלה בנגב
,
היו"ר אי שוחט
;
אם הכספים האלה מיועדים למענקים לבתי מלון בהתאם לחוק לעידוד השקעות
הון, אין סיבה לעכב את האישור
.
עי שגב
;
מרכז ההשקעות מאשר השקעות על פי חוק גם בתיירות. ויש ועדת השקעות
במשרד התיירות שמאשרת השקעות שלא על פי חוק
.
מי איתן
;
אולי אתה יכול להרחיב בנושא הזה
.
עי שגב
;
מענקים לעידוד השקעות הון בתיירות ובתעשיה חלקם הם על פי חוק וחלקם הם על
פי החלטת ממשלה, שביטלה בזמנו את ההלוואות המסובסדות והמירה אותן במענקים. יש
כאן שני רכיבים; הרכיב שהוא על פי חוק בתיירות מאושר במרכז ההשקעות. הרכיב
שהוא לא על פי חוק מאושר בוועדת השקעות של משרד התיירות. כל ההשקעות האלה הן
השקעות על פי חוק לעידוד השקעות הון במובן הרחב שלו. מהסכום הזה 21 מיליון שקל
מיועדים לכיסוי התייקרויות של השקעות קודמות שכבר אושרו, ו-20 מיליון שקל
להשקעות חדשות
.
הי ו"ר אי שוחט
;
והכל במסגרת הרשאה להתחייב
.
הוחלט; לאשר פניה מסי 152
.
)



(
פניה מסי 156 - משרד החינוך והתרבות - קליטת עליה
היו"ר אי שוחט
;
הבקשה היא לאשר העברת סכום של 7,825,000 שקל והרשאה להתחי יב בסך
19,563,000
שקל מהרזרבה לקליטת עליה למשרד ההינוך והתרבות לצורך בניית 100
כיתות לימוד לתלמידים העולים
.
ע' שגב
;
זהו תקציב נוסף במסגרת התכנית לקליטת עליה שאישרתם אותה בחודש אוגוסט
.
ההקצבה לבניית הכיתות נכנסה לרזרבה מאחר והמשרד טרם החליט היכן הוא יבנה את
אותן כיתות
.
מי איתן
;
הסכום הוא 78 אלף שקל לכיתה
?
עי שגב
;
בניית כיתה עולה כ-200 אלף שקל. ההרשאה להתחייב היא בסך כ-20 מיליון שקל
.
החלק שיוצא השנה, בשנת התקציב הנוכחית, יהיה 7.8 מיליון שקל
.
הוחלט; לאשר פניה מסי 156
.
פניה מסי 157 - משרד העבודה והרווחה
עי שגב
;
זוהי רזרבה פנימית בתקציב משרד העבודה והרווחה המיועדת לקליטת עליה. סוכם
שברגע שתהיה תכנית מוסדרת לענין קליטת העליה, יועבר הסכום למטרה הזו. מדובר
כאן על הכשרה פנים מפעלית, על הכשרת מבוגרים, אקדמאים ולא אקדמאים והכשרת
מהנדסים. זה באופן כללי
.
יש כאן גם שינויים פנימיים בתקציב המשרד
.
הוחלט; לאשר פניה מסי 157
.
פניה מסי 158 - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
היו"ר אי שוחט
;
אלה הם שינויים פנימיים בתקציב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הפשרת הרזרבה
לפעולות מיוחדות
.
הוחלט; לאשר פניה מסי 158
.
)



(
פניה מסי 160 - משק המים
היו"ר אי שוחט
;
הבקשה היא לאשר העברת 2.6 מיליון שקל מרזרבה לקליטת עליה לשם פיתוח רשת
מים וביוב לשם קליטת עליה והגדלת ההרשאה להתחייב בהתאם
.
עי שגב
;
יש כאן שני ישובים - רכסים וקרית מלאכי. הכספים עוברים לנציבות המים
.
הוחלט: לאשר פניה מסי 160
.
פניה מסי 161 - משרד החקלאות - הסדר הסיוע לחקלאות הפרטית
היו"ר אי שוחט
;
זוהי העברה של 3 מיליון שקל מהרזרבה הכללית לתקציב משרד החקלאות להסדר
הסיוע לחקלאות הפרטית, הסכום מיועד למחיקת חובות
.
הוחלט; לאשר פניה מסי 161
.
פניה מס' 162 - משרד החקלאות
ע' שגב
;
מה שאישרתם לגבי פרוייקטים של תיירות מוצע כאן לאשר לפרוייקטים בחקלאות
.
יש חוק עידוד השקעות הון בחקלאות שלפיו ניתן סיוע לפרוייקטים ליצוא חקלאי
.
הוחלט; לאשר פניה מס' 162
.
פניה מס147 - משרד החינוך והתרבות
היו"ר אי שוחט
;
אלה הם שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד החינוך והתרבות
.
הוחלט; לאשר פניה מסי147
.
פניה מסי 151 - משרד התיירות - מענקי הון בתיירות
הוחלט; לאשר פניה מסי 151
פניה מסי 154 - מפעלים שונים
היו"ר אי שוחט
;
אני מבקש הסבר על הפניה הזו. מדובר כאן על השקעה בחממה טכנולוגית בפארק
'
תעשי ות מדע בדימונה
.
)



(
עי שגב
;
הסכום הזה מחולק לשנים. הנושא של חממות הוא די חדש. הקונספציה של החממות
אומרת שנקים ליד מפעלים גדולים גוף ארגוני שיסייע ליזמים צעירים להתגבר על
הביורוקרטיה שכרוכה בהקמת עסק. מדובר כאן על מו"פ. לקחת אנשים שעיסוקם במחקר
ופיתוח, לתת להם חממה עם המסגרת המינהלית, ולייצג אותם בפני הגורמים המוסמכים
.
היו"ר אי שוחט
;
הכספים האלה מועברים לרותם תעשיות? רותם היא חברה של קמ"ג שעוסקת
בתעשיות עתירות ידע
.
ע' שגב
;
4
מיליון שקל מיועדים לרותם להשלמת הפארק התעשייתי על המבנים שלו
.
מעבר לזה יש כאן הקמה של מינהלת שתפקידה לעודד יזמים צעירים בתחום המו"פ עד
לייצור המוצרים המוגמרים שאפשר לשווק אותם
.
פי גרופר
;
אני מציע לאשר אבל יחד עם זה לשמוע יותר פרטים על הפרוייקט הזה ועל המנהל
שעומד בראשו
.
עי שגב
;
אנחנו נמציא את כל הפרטים
.
הוחלט; לאשר פניה מסי 154
.
פי גרופר
;
יש פניה מחודשת של הממשלה בענין חיפה כימיקלים
?
היו"ר אי שוחט
;
כן. יהיה על כך דיון בזמן הקרוב ביותר
.
אני מודה לכם ונועל את הישיבה
.
הישיבה ננעלה בשעה 13.30
.
)

קוד המקור של הנתונים