ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/11/1990

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה; חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות ( תיקון מס' 2), התשמ"ט-1989; צו שעת חירום ( שיעור תשלום חובה) (תיקון), התשנ"א-1990; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין; צו תעריף המכס והפטורים ימס קניה על טובין (תיקון מס' 45), התשנ"א- 1990; תקנון האפוטרופוס הכללי ( שכר) (תיקון), התשנ"א-1990; תקנות המקרקעין (אגרות), התשנ"א-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 311

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ייא בחשון התשנ"א (5 בנובמבר 1990). שעה 00;10
נכחו
חברי הוועדה: א. שוחט - היו"ר

א. אבוחצירא

ח. אורון

ש. אלוני

א. בורג

צ. ביטון

ג. גדות

ג. גל

י. הורביץ

א. ויינשטיין

ע. סולודר

ע. עלי

ש. שטרית

י. שמאי

ד. תיכון

מ"מ: א. דיין, א. כץ-עוז, ע. פרץ, ח. רמון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני- יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית
מוזמנים
י. גבאי - הממונה על הכנסות המדינה

מ. ברקן, א. שרון - אגף המכס ומע"מ

א. אורנשטין, י. לוי, ה. מרגליות - משרד התעשיה והמסהר

ז. בונה, י. לוי, ת. פנהסוביץ - משרד המשפטים

ה. גוטמן, ה. ישראל - התאחדות התעשיינים

א. מלמד - יו"ר מועצת המנהלים של הברת דובק בע"מ

ר. הירש - מנכ"ל הברת דובק בע"מ

י. בן-דרור, ג. בילר - חברת דובק בע"מ

נציגי מפעל "נשר בע"מ"

נציג מפעל "מן" בע"מ

נציג איגוד הדייגים
סדר"היום
הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקונים מס'

44 ו-45), התשנ"א-1990

צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה)(תיקון), התשנ"א-1990

חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון מס' 2), התש"ן-

1990

תקנות האפוטרופוס הכללי(שכר) (תיקון), התש"ן-1990

תקנות המקרקעין (אגרות)(תיקון), התש"ן-1990



הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה
היו"ר א. שוחט
אני פותח את ישיבת הוועדה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת חיים רמון.
ח. דמוז
אני שמח שהממונה על הכנסות המדינה, מר גבאי, נמצא כאן

אני מאשים אוהו בדרג הפקידותי, ואת שר האוצר בדרג

המינסטריאלי, שלא הורידו מחיר הדלק עד היום. הם ממשיכים במצב שבו"חולבים

את האזרחים בעלי המכוניות וממשיכים לפגוע בתעשיות חיוניות ולהעלות את

האינפלציה, וכל זאת על מנת לחסוך 50 מליון שקל שנחסכו בוזדשיים האחרונים

ומתוך תקווה שיחסכו עוד 150 מליון שקל. כל זה לא מתוכנן ואיננו חלק

מהכנסות המדינה.

אני מבקש ממר גבאי לשנות תפיסתו ולהודיע שיהיה מס קצו

על דלק ולהפחית את מתיר הדלק מיידית ב-15% -10%.

א. ויינשטיין; האם שר האנרגיה ושר האוצר אינם פועלים בניגוד לצו שהם

חחמו עליו, המחייב אותם להתאים מחירי הדלק כל שבועיים?
היו"ר א. שוחט
ביום שני שעבר, בעקבות הצעתו לסדר היום של חבר-הכנסת

חיים רמון בנושא זה, סיכמנו שנחכה-עד יום רביעי ה-31

באוקטובר, שהוא מועד התאמת מחירי הדלק על פי לה-ורה, אני שוחחתי עם שר

האנרגיה, והוא אמר שיש סיכוי שאכן יורידו אה המחירים, חבר-הכנסת גרשון 7

העלה את הנושא בישיבת הוועדה ביום חמשי שעבר, ואני ביקשתי לזמן להיום את

השרים, מטעמים של תיאום מועד הופעה השרים בוועדה, הדיון נקבע ליום חמשי

הבא עם המנכ"לים של שני המשרדים, לכן יהיה דיון בנושא זה.

י, גבאי; כללית לא טענתי נגד הורדת מחירי הדלק. הדבר היחיד שםענ

הוא, שכל שקל שיורד ממחיר הדלק, הוא הפסד נטו להכנסוה

המדינה, כאשר מדברים על מדד מחירים ממוצע, יש מוצרים שמחיריהם עולים מתחו

למדד הממוצע ויש מוצרים שמחיריהם עולים מעל המדד הממוצע" ויהיה מוזר שבכל

פעם שמחיר הדלק עולה מתחת לממוצע, נוריד את המחיר, לא ברור למה בשנות

השבעים לא נדרשנו להעלות נטל המס, כי אז המחירים -
ח, רמון
בתחילת שנות השבעים העליתם נטל המס.
י. גבאי
גם היום מחיר הדלק בישראל נמוך לעומת מחירו במערב,

לכן מה שאמרתי הוא, שיש סיבות להורדת הבלו על דלק, אבל

יש לראות כל הורדה כהפסד נטו למערכת המס ולא כקיזוז הפסדים בהכנסות.
א. ויינשטיין
היתה רפורמה בנושא הדלק, ויש חוק.
היו"ר א. שוחט
הרפורמה בנושא הדלק לא נקבעה בחוק. .

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת עמיר פרץ,
ע. פרץ
אני מבקש להעלות שלושה נושאים על סדר-היום של הוועדה.

נושא אחד - ביום הי, לפני החלטת הממשלה, בעת שהודיע

שר הבינוי והשיכון שיש הסכמה סלו ושל שר האוצר להקצות קרקעות לבניה במכרז

סגורים, היו כמה חברים בוועדה שהתריעו נגד זה, והציעו לקיים דיון בנושא.

אני מצטרף להצעה לקיים דיון בנושא,



ע. פרץ

באיזון בהוצאות התפעוליות שלו. אכל ההחלטה להעלות מס הקניה, ובעיקר

ההחלמה להטיל מט קניה בשיעור 40% על בירה הביאה לכך, שמפעל הבירה באופן

חד-צדדי הודיע על ביטול הזמנות לבקבוקים, דבר שיפגע קשה מאד במפעל. אני

מבקש שהנושא יועלה לדיון בוועדה,

הנושא השלישי - אני אמרתי באחד הדיונים הקודמים, שלא

יתכן שנדון בהפחתות מס -
היו"ר א. שוחט
על מה?
ע. פרץ
פטורים והנחות ממס.
היו"ר א. שוחט
בערי פיתוח?
ע. פרץ
לא. כאשר דנו בוועדה בשבועות האחרונים בנושא הנחות ממס -
היו"ר א. שוחט
בוועדה זו לא היה דיון בנושא הנחות במט אלא במטגרת

הדיון בתקציב בחודש מרס.
ע. פרץ
אני מתכוון להנחות במס הכנסה לישובים בארץ, לא רק לערי

פיתוח. אני חושב שלא ניתן לנתק את הדיון בנושא זה מהדיון

בחוק ערי הפיתוח.
היו"ר א. שוחט
חבר-הכנסת עמיר פרץ, מה שאמר שר הבינוי והשיכון בישיבת

הוועדה ביום חמשי, אינו,מופיע בהחלטת הממשלה. הוא אמר

שהוא יביא לאישור הממשלה הצעה, שהוא יוכל לתת צו התחלת עבודה לפני שיש '

חתימה עפ הקבלנים. הממשלה החליטה החלמות אחרות, שאפשר להביא אותן לדיון.
ע. פרץ
אני מדבר על זכות החתימה על צו להתחלת עבודה ללא מכרז.
היו"ר א. שוחט
זה מופיע בהחלטת הממשלה.

אשר למפעל בירוחם, נושא מס הקניה על הבירה יגיע לוועדה

במסגרת צו. אני הייתי מציע לזרז הבאת הענין לוועדה, אני יכול להגיד לך,

שהמפעל בירוחם לא הגיע לאיזון.

אשר לחוק ערי הפיתוח, אני מוכן להביא את החוק לדיון.

מה שהחליטו בנושא זה בוועדה חייבים לקיים.
ע. סולודר
מחירי החשמל עולים למרות שמחירי הנפט בעולם יורדים. אני

מבקשת להעלות נושא זה לדיון בוועדה.

הנושא השני שאני מבקשת להעלות על סדר-היום של הוועדה הוא

החלטת הממשלה על מכרזים סגורים בנושא הקצאת קרקעות לבניה. אני מבינה

שעכשו יש פניקה בנושא הבניה, ואני מבינה שצריך לעשות משהו כדי להאיץ את

הבניה. אני מבקשת להעלות את הנושא על סדר-היום של הוועדה"
היו"ר א. שוחט
הבעיה היא בעיה של עיתוי. שר הבינוי והשיכון צריך לבוא

לוועדה לישיבה מסכמת של הדיונים בנושא זה ביום הי הבא.

אני מציע שבאותה ישיבה יעלה הנושא. לפי מה שנמסר ברדיו, חברי הכנסת מעלים

נושא זה בוועדות אחרות, יכול להיות שהנושא יועלה כהצעה דחופה לסדר-היום

במליאת הכנסת, ואז הוא יועבר אלינו, או שנקיים דיון בלי שר הבינוי והשיכון.

אם רוצים לקיים דיון עם שר הבינוי והשיכון, דיון זה יתקיים ביום חמשי הבא.
צ. ביטון
אנחנו שמענו רסיסי דברים על החלטת הממשלה בנושא זה.
היו"ר א. שוחט
יש בידי החלטת הממשלה. יש בה בטך הכל שני משפטים.
צ. ביטון
השאלה היא, האם מספיקה החלטת הממשלה כדי להתחיל לבצע



צ. ביטון

את ההליכים האלה?

היו"ר א. שוחט; אני אינני מניח, שהחלטה מסוג זה של הממשלה מחייבה אישור
ועדת הכספים, אקרא את החלטת הממשלה
"הממשלה אישרה את הצעת שרי האוצר והבינוי והשיכון כלהלן

א. משרד הבינוי והשיכון יקצה קרקעות לבניה באמצעות

, מכרזים סגורים;

התחרוות במכרז תהיה על המתיר שישולם על ידי משרד הבינ

והשיכון, במסגרת התחייבות הרכישה אם וכאשר הדירות לא

, יימכרו על ידי היזמים ויהיה צורך ברכישתן על ידי המש

ב. במקרים מיוחדים באישור המנהל הכללי למשרד הבינוי

והשיכון, ובהתאם לנהלים שיקבע משרד הבינוי והשיכון,

יהיה המשרד רשאי להתקשר בחוזים עם חברות משכנות ו/או

קבלנים בדרך משא-ומתן ללא מכרז.

ג. החלטת הממשלה מיום 2.8.90 תתוקן בהתאם,"

כלומר, המדובר לא בבניה תקציבית אלא עדיין בבנייה באמצע

התחייבות רכישה. וב-2 באוגוסט השנה נתקבלה החלטה שהקרקעות יוקצו רק

באמצעות מכרזים,
א. ויינשטיין
למעשה חוזרים למצב הקודם,
א, כץ-עוז
אין פניה תקציבית בנושא?
היו"ר א. שוחט
לא,

זו החלטת הממשלה, היא עדיין במסגרת התחייבויות רכישה,
ש, שטרית
אני רוצה לצרף את החשש הגדול שלי, למרות דברי הארגעה

של חבר-הכנסת ויינשטיין, שדיבר מייד אחרי בשידורי קול-

ישראל, שפה אנחנו פותחים פתח גדול לסכנת שחיתות, סכגה זו קיימת, מכרז

פתוח אמור להבטיח התחרות, שוויון, הגינות, מחיר סביר. ואילו המערכת המוצעת

כאן נובעת מפניקה, שכנראה נכנסו אליה שר האוצר ושר הבינוי והשיכון, כאשר

שר האוצר אומר לשר הבינוי והשיכון, אחרי שהוא תקף אותו: אתה יודע מה? קח

את החבר'ה ותתחילו לעבוד, אולם אני חושב שגם במצב חירום - ואני מודה

שהמצב הוא מצב של חירום, והממשלה אינה מקיימת מה שהיא בעצמה קבעה והחליטה

צריף להקפיד ולשמור על נהלים תיקינים.

בדיון הקודם נושא זה עלה, אבל הוא לא עלה בצורה ממוקדת,

אלא במסגרת הכוללת של מדיניות השיכון ומדיניות קליטת העליה, לפי דעתי, הוו

צריכה לייחד דיון לנושא זה של התקשרויות עם קבלנים והקצאת קרקעות לבניה.

אני מניח שאפשר לחלק את הדיון ביום חמשי הבא לשני חלקים: בחלק אחד נעסוק

בסיכום הדיון שקיינ?נו ובחלק השני נדון בסוגיה זו,
היו"ר א, שוחט
אבחנו דנו בנושא זה בשתי ישיבות, אם הכנסת תחליט להעביר

את הנושא לוועדת הכלכלה, תדון בו ועדת הכלכלה ונדון בו

אנחנו?
ש.שטרית
גם ועדת החוקה, חוק ומשפט יכולה לדון בנושא, יש נושאים

שהם ענין לדיון להרבה ועדות,

נושא . שאני מבקש להעלות על סדר-היום הוא נושא מכירת

חברת כימיקלים לישראל, אנחנו קיימנו דיון בנושא זה בחמש או בשש ישיבות,

ובסוף הדיון נתקבלה החלסה ברורה, ולמרות זאת בממשלה, בניגוד לדעת חלק

מהשרים, שהסתמכו על ההחלטה שלנו, נתקבלה החלטה להתקדם בנושא מכירת כימיקליו

לישראל.
היו"ר א. שוחט
ההחלמה נתקבלה בממשלה, א7 בוועדה שרים?

ש. שמריח; בוועדה שרים. לפי סעיף 27 לחוק יסוד: הממשלה, הממשלה

רשאית לפעול על ידי ועדות שרים, משמע, כאשר אתה אומר

ועדת שרים, אמרת הממשלה.

היו"ר א. שוחמ; זו לא היתה ועדת שרים. זה היה מפגש של שר האוצר, שר

התעשיה והמסחר, ראשי כימיקלים לישראל ורשות ההברות,

ש. שמרית; בדיון בקבוצת שרים,על פי מה שקראתי בעתונים, דובר דוקא

בסימואציה של מכירת כי"ל בדיוק באותן נסיבות שאנחנו

התרענו נגדן, המתחרים על רכישת כי"ל "גרייט 'לייגס", שיש להם יחד עם כי"ל

את כל השוק העולמי בברום, הולכים לקנות את כי"ל ולהשתלמ על קבוצת מפעלי

הברום ולהחלימ אם ימכרו ומתי ימכרו, אם יקהו את המידע או לא. כל הדברים

כתובים ברשימות שנתפרסמו בעתונים.

אמנם אתה, אדוני היושב ראש, שלחת מכתב ומוב עשית, ואני

מברך אותך על כך, אבל לפי דעתי ועדת הכספים צריכה לקיים דיון בנושא, לא

רק כדי להגן על מעמדנו החוקתי, אלא גם לגופו של ענין. אמנם אני רואה

שמסתמכים על החלטת שר האוצר הקודם, אבל אנחנו, כל עוד ישבנו לייד שולחן

זה, לא עשינו הבחנה מיהו שר האוצר -
י. הורביץ
לא, לא עשינו הבחנה.

היו"ר א. שוחט; בענין זה?

ש. שמרית; בענין הספציפי של מכירת כי"ל הצביעו 23 בעד ההחלמה

שנתקבלה בוועדה ו-3 הצביעו נגד, ו-20 חברים היו מהמערך.

לכן אני מציע, שגם בנושא זה נקיים דיון בהקדם ונקבל

עוד החלטה, החלמת רענון להחלטה הספציפית שקבלנו-

היו"ר א. שוחט; בענין כי"ל קבלה הוועדה החלמה בדצמבר 1989. אני יודע

שזאב רפואה, באישור שר האוצר7 ממשיך בפעילות שלו.

ההחלטה שלנו לא נתקבלה בעקבות פניה של הממשלה. היא היתה בבחינת נקימת עמדה

של הוועדה, והיא היתה צריכה לשמש תמרור אדום לאוצר ולרשות החברות איך צריך

להיות טיפול הממשלה בנושא כי"ל. היא צריכה לשמש תמרור אדום לממשלה לא

ללכת הלאה בנושא מכירת כי"ל. לצערי, הממשלה הלכה הלאה במיפול במכירת כי"ל

בניגוד להמלצת הוועדה. ואני אמרתי באחד הדיונים, שאם תובא בקשה לאישור

תקציבי בנושא, אני אציע שלא לאשר שימוש בכספים בהליך זה. אינני יודע

אם יש צורך לקיים דיון נוסף.
ג. גל
הנושא יגיע לוועדה, כי מחר הוא עולה על סדר-היום של

מליאת הכנסת כהצעה דחופה לסדר-היום, וההצעה תועבר בוודאי

לוועדה.
היו"ר א. שוחט
ואולי הנושא יועבר לוועדת הכלכלה? הבעיה היא לא זו,

הבעיה היא, אם צריך לזמן את השרים או לא. אני הבינותי

שהם התכנסו לא במסגרת ועדת שרים, אלא במסגרת קבוצה שרים ותוך שלושים יום

הם צריכים לגבש החלמה,

אני אוציא מכתב בו אסב תשומת לבם לענין.

א. ויינשטיין; אתה סיכמת?
היו"ר א. סותם
לא סיכמתי. דעתי ידועה. אני אינני מסכים לעמדת הממשלה,

כפי שבוטאה, אבל אינני מסכים לשלילה טוטלית של העוין,

אני חושב שיש כלים לעשות זאת.

י. הורביץ; בנושא המכרזים, רבותי, אנחנו מכירים את הנושא, ואנחנו



י. הורביץ

מכירים את עמדותיכם בנושא, שמענו אותן לפני שאמרתם אותן היום ברדיו.

ש. שטרית; תשמע מה אמר שר המשפטים דן מרידור ומה אמר היועץ המשפט

בנושא זה,
י. הורביץ
75 אלף עולים צריכים להגיע תוך חדשיים. במקום שנשב

ונקבע מה לעשות, יושבים ושורטים אחד את השני, רק לפני

זמן קצר ביקש שמעון פרס, בהיותו שר האוצר, קיצור הליכם. קם הליכוד "הצדיק

ועשה לו אותן בעיות ש אתם עושים היום לשר הבינוי והשיכון אריאל שרון,
ע, פרץ
יש ענין של צדק ויוקר.
י. הורביץ
את היושר והצדק תחפש אצלך בחצר. שנים עבדו כך, הנושא

הוא כבד, יש מה לבקר, אבל יש עוד אלף ואחת בעיות. שר

הבינוי והשיכון עוד אינו יודע מה עומד לפניו וצריך לעזור לו, אם אנו באמת

רוצים לעמוד באתגר של קליטת העליה, יש כאלה שכאשר אני שומע אותם ואת

הלהיטות שלהם בנושא זה, אינני יודע אם הם רוצים שיבואו עולים,
א. ויינשטיין
רבותי, מצב זה היה קיים עד לפני מטפר חדשים. הממשלה חוז

למצב שהיה עד לפני מטפר חדשים. מדוע לא התנגדתם אז? מדו

אז לא עליתם על הנושא? כי אתם מרגישים שאתם מונצחים באופוזיציה -
ע, פרץ
תענה לענין, אל תדבר על אופוזיציה,
א. ויינשטיין
אינני יכול לענות לענין, אני לא מועמד לתפקיד מזכ"ל

ההסתדרות,
ע. פרץ
למה אתם משתמשים בעליה כדי לעשות כל דבר שלא צריך לעשות
היו"ר א. שוחט
רבותי, הדיון בנושא זה איננו עכשו. יהיה דיון וכל אחד

יגיד מה שהוא רוצה, הדבר הוא לא שחור ולבן, ומחפשי הצדק

שחושבים שהכל אפשר לעשות דרך מכרז, אני אומר לכם, שזה לא כך" החלטת הממשל

נותנת טמכויות, אבל צריך להיות גוף אחר שיבצע. זאת אומרת, צריך למצוא פתרו

שהביצוע לא יהיה על ידי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אלא על ידי מערכת שיש

בה איזונים, זו יכולה להיות ועדה שיהיו בה -
ש. אלוני
מה דעתך על מכרז טגור?
היו"ר א. שוחט
זה דבר נכון, יש היום 6,000 קבלנים, וכל מי שבנה שתי

חנויות, אינו יכול ללכת למכרז.
ש. אלוני
דבריך הם טוף פטוק?
היו"ר א. שוחט
לא,

צו תעריף המכט והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 44-45) התשנ"א-1990
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לנושא הבא בטדר-היום:

צו תעריף המכט והפטורים ומט קניה על טובין ( תיקון מס'

התשנ"א-1990.

רשות הדיבור לממונה על הכנטוה המדינה, מר יורם גבאי,,
י.גבאי
לאחר שינוי המט על טיגריות בפעם הקודמת, נתבקשנו על-ידי

הוועדה לבדוק מה קרה מאז מבחינת התפלגות צריכה



י. גבאי

הסיגריות מייצור מקומי ומייבוא.

היו"ר א. שוחט; אתם רוצים להביא את הצו הזה לדיון היום בוועדה? הוא

מונח על סדר היום?

ש. ברקן; צו זה הוא תוצאה של החלטת הוועדה לאשר את הצו הקודם

תוך הגבלת הזמן לששה חדשים, ואנחנו נתבקשנו להביא נתונים

על התפלגות תצרוכת הסיגריות בין הייצור המקומי והייבוא.

היו"ר א. שוחט; אבל כאן יש העלאה נוספת.
א. כץ-עוז
אני אינני מבין.

היו"ר א. שוחט; היה אישור של הוועדה להעלאת מס הקניה על סיגריות בחודש

אפריל. כיוון שהיתה מחלוקת, אנחנו אישרנו את הצו בהגבלת

זמן, לששה חדשים, כי יצרני הסיגריות טענו שהעלאת מס הקניה תפגע בייצור

המקומי והאוצר טען שלא תפגע. החלטנו לאשר את הצו לששה חדשים וביקשנו להמציא

לנו נתונים על התפלגות צריכת הסיגריות בין הייצור המקומי והייבוא.

מה שעומד על הפרק הם; א. הארכת הצו הקודם שתוקפו פג

ב-1 באוקטובר; ב. בינתיים החליטה הממשלה להעלות מס הקניה על סיגריות

מעבר לזה,
י. גבאי
15% על הייצור המקומי ו-16% על הייבוא.
היו"ר א. שוחט
היום בפועל זה מתקיים?

י. גבאי; כן.

ש. אלוני; בכמה זה יעלה את תשלומי המשכנתאות? אנו נמצאים במצב,

שהשכר שמקבלים העובדים אינו עומד ביחס להעלאות אלו.

זה לא משפיע על מחיר הסיגריות, זה משפיע על תשלומי המשכנתאות-
היו"ר א. שוחט
עכשו נשמע את האינפורמציה על התפלגות תצרוכת הסיגריות

בין הייצור המקומי והייבוא לאחר העלאה האחרונה של מס

הקניה.

י. גבאי; להערכתנו, המגמות שהסתמנו עקב השינויבאפריל תואמות מה

שאמרנו. הנתונים האמפירים מראים, שבכל שנת ל198, בחדשים

ינואר-דצמבר היתה תצרוכת הסיגריות מייצור מקומי 70.5% ומייבוא -29.5%,

ובחדשים ינואר-אוגוסט 1990; 72.4% ייצור מקומי לעומת 27.6% ייבוא" למעשה,

אני מעריך שבחודש אפריל - מרס היה חודש הציפיות - ההתפלגות מתכנסת ב-73%

ייצור מקומי לעומת 27% ייבוא, שזו פחות או יותר המגמה שצפינו.

השינוי שהופעל עכשו על ידי הממשלה למעשה יעלה את האחוז

של הייצור המקומי, כי ההעלאה היא באחוז דומה על הייצור המקומי ועל היבוא,

על הייצור המקומי 15% ועל היבוא 16%. וההפעלה של הצעד הזה שומרת אותנו

בפרופורציות של 75%-25%.
י. הורביץ
מה קרה באוגוסט שהיתה קפיצה ביבוא הסיגריות?
י. גבאי
החדשים והספציפיים נובעים מציפיות. ריר לזכור שנקטנו הפעם

מדיניות, שאנו מביאים לאישור חלק מהמיסוי העקיף,

אני רוצה לציין שהורדנו מס קניה על תשומות ועל צמיגים.

זאת אומרת, לא רק הועלו מחירים אלא גם הורדו. נכון שכאשר אתה מעלה על המוצר

הסופי, הגלגול לצרכן הוא מיידי, לא כך לגבי הורדה מס קניה 7ל תשומות.

אוי מקבל זאת,
א. כץ-עוז
כאשר אתה כותב "תצרוכת סיגריות מייצור מקומי ומייבוא",



א. כץ-עוז

אתה לא מתכוון לתצרוכת טל הקמעונאים אלא של הסיטונאים. מאחר ואין להניח

שעלתה צריכת הסיגריות מייבוא, מה שנכנס בנתונים אלה, אלה הם המחסנים של

היבואנים, מה שאומר חבר-הכנסת ויינשטיין, שהודעות הממשלה הן שיוצרות את

הציפיות.
י. גבאי
בגלל זה אינני יכול להתייחס לחודש נתון" כל נתון על חוד-

בודד יכול להיות כתוצאה משינוי מלאים, לאורך זמן

זה מתכנס לפרופורציות שרציתם להגיע אליהן,

לגבי העלאה האחרונה בשיעורים של 15% ו-16% -
אי, כץ-עוז
מה היה במקרה של העלאה הקודמת של מס הקניה?
היו"ר א. שוחט
בדיון שקיימנו טענו היצרנים המקומיים, שכתוצאה מהעלאת

מס הקניה תרד התצרוכת של הסיגריות המקומיות ותעלה

התצורכת של סיגריות מיובאות, היבואנים טענו ההפך, אמר מר גבאי, שלפי הערכ

זו תהיה פחות או יותר הפרופורציה, כפי שהיא מופיעה בנתונים שנמסרו לנו'

מכיוון שלא ידענו מי צודק, החלטנו לאשר את הצו במגבלת זמן של ששה חדשים

ולעשות בדיקה, הבדיקה נעשתה וראינו שהערכתו של מר גבאי היתה נכונה, ההשווא

הרלבנטית היא בין ינואר-אוגוסט 1989 ובין ינואר-אוגוסט 1990,
י, גבאי
משפט אחרון לגבי השינוי הנוכחי, בו הפעלנו שיעור שינוי

זהה ליבוא ולייצור המקומי,
היו"ר א. שוחט
לא במספרים מוחלטים אלא באחוזים?
י' גבאי
כן" כאשר אתה קובע אותו אחוז אתה משפר את מצב הייצור

המקומי,
היו"ר א. שוחט
עכ17ו נשמע את נציגי היצרנים, מר מלמד, בבקשה,
א, מלמד
לפני כשנה העלינו בפניכם לא רק את הצו שהוצא אז, אלא

את עצם ההפלייה הקיימת לגבי הייצור המקומי. אמרנו שאנו

מבינים את הצורך בתחרות חופשית, אבל זה המקרה היחיד שמפלים לרעה את הייצור

המקומי, גם בענף השמן טוענים טענה זו, אבל השמן משמש חמר גלם לתעשיות

אחרות, פה אנו עומדים פרופר מול היובוא ומפלים אותנו לעומת הייבוא, ומדינת

ישראל היא המדינה היחידה שעושה זאת.

מינהל הכנסות המדינה קובע במפורש שסך כל נטל המסים

על סיגריות גבוה יותר על הייצור המקומי מאשר על הייבוא, וכמובן, כתוצאה

מכך פיטרנו מאות עובדים,

בנתונים שהובאו לפניכם יש השוואה בתקופה של חצי שנה,

אילו היו משווים שלוש שנים, הרי בשלוש שנים היבוא עלה מ-20% ל-30%. יבזמן

שאנו צריכים לקלוט עליה, אנו נאלצים לפטר עובדים,

אומרים שהצבא צועד על קיבתו, גם על הסיגריות, ואם

חלילה יקרה משהו, יהיה יבוא?
א, כץ-עוז
אם יש עליה, צריכת הסיגריות עולה, מדוע יש פיטורי עובדי
י. בן-דרור
עד לפני כשלוש שנים הברח דובק היוותה 90% בצריכת הסבריות

והיום היא מהווה 70%.
ע. פרץ
יכול להיות שהשוק גדל ומספר העובדים קטן?
א. מלמד
אם יש 25% ייבוא, מייצרים -25% פחות. לא יתכן שיפלו

אם הייצור המקומי, הרי זה אבסורד, אני בזמנו טענתי

פה, שיש לי הרושם שיש הסכם בין רשויות הממשלה - אינני יודע אילו - ובין



א, מלמד

היבואנים, שמבטיחים להם 25% מהשוק, זה דבר שאינו קיים בשום מקום בעולם,

שמבטיחים לייבוא חלק מסויים מן השוק מראש. אנו שוללים את חלוקת השוק

על ידי הממשלה ל-75% ייצור מקומי ו-25% ייבוא,

עד שאתם מדברים על היחס של 75%--25%, אנו אומרים: אל

תפלו אותנו. אם לא תפלו אותנו,הייצור המקומי יגבר על הייבוא. על הפלייה

אין ויכוח, אנחנו הבאנו מסמך רשמי שבו מר גבאי אומר את הדברים ובו כתוב

מה עומק ההפליה, לפי הערכה 14%.

אולם יש פה אבסורד נוסף, גם עם התמ"א להגן על הייצור

המקומי, ההפליה קיימת, אני מציע לכם לבטל אחת ולתמיד את ההפליה,

דרך אגב, אם אנו רוצים לייצא סיגריות לארצות-הברית

או לצרפת, יש עלינו-מגבלות, לא נותנים להכניס סיגריה אחת, פה, בישראל,

יש פתח גדול לייבוא"

יש פה גם אספקט סוציאלי, כי הסיגריה הזולה, הסיגריה

של העניים, מסבסדת את הסיגריה היקרה של העשירים,
היו"ר א, שוחט
רבותי, יש בקשה של הממשלה לאשר צו שפורסם בעקבות העלאה

האחרונה של מס הקניה על סיגריות, אינני רוצה להפריד

צו זה מהדיון על המדיניות הכלכלית של שר האוצר. פה יש בימוי להעלאת מס

הקניה, הפעם על סיגריות, כלומר, הדיון בקטע זה לא מתקיים עכשו.

בעקבות הבדיקה שנעשתה על התפלגות צריכה הסיגריות בין

הייצור המקומי והיבוא מאז ההעלאה הקודמת של מס קניה על סיגריות, אני קובע

באופן מוחלט, שהערכה של האוצר היתה נכונה, בניגדד לעמדתכם, מר מלמד, כי

אתם אמרתם, שהייצור המקומי ייפגע,
א, מלמד
יש סיבה. בינתיים הגיעה עליה,
היו"ר א, שוחט
אני מדבר על הפרופורציות"

שנית, תרשה לי להעיר לך, שהיתה סיבה למה הממשלה פתחה

את הייבוא ולא השאירה לכם את הבלעדיות, ואתם יודעים את הסיבה, אתם השבתתם

את הייצור והיו צריכים לייבא סיגריות.
קריאה
הפועלים השביתו אח הייצור,
היו"ר א. שוחט
מה שאני אומר ידוע ובדוק, היתה בעיה, לכן פתחו את השערים

מכיוון שבעקבות העלאה האחרונה של מס קניה על סיגריות

תוך ששים יום ?ובא לפנינו הצו, וכיוון שאני עומד על כך,' שזה חלק מהתכנית

הכלכלית של שר האוצר, תוזמנו לדיון, כלומר, היום לא יהיה דיון בצו החדש.

הוא יתקיים תוך מספר שבועות. אני מניח שהממשלה תביא את כל הצווים בקטע

של המסוי ואז יהיה דיון גם בצו זה, יוזמנו היצרנים והיבואנים,

אני קובע, שמאותה נקודת זמן של הבדיקה שאותה ביקשנו,

הנחת האוצר, שלא יהיה שנוי משמעותי בהרגלי הצריכה של הסיגריות בגדול,

זה אכן מה שקרה.
ש, אלוני
יש לי הרגשה, מאז שאני יושבת בוועדת הכספים, שאנו

עובדים כמו עיוורים סביב פיל,'אחד מגלה את הרגל, אחד

מגלה את היד, כלומר, תמיד אנחנו נוגעים בקטע אחד.

אני שייכת לאלה המעשנים, ואני יודעת שיעז המתנגדים

לעישון" אבל אני יודעת שכאשר אנו מעלים את מחירי הסיגריות, ההשלכה של

העלאה זו היא למעשה על סל ההוצאות של העובדים, ולכך יש השפעה ישירה על

תשלום המשכנתא, בסופו של דבר, המשכורות אינן גדלותי אי אפשר לעמוד בתשלומי



ואחר-כך יש משברים. אני חושבת שבמסגרת התכנית שחממשלה מביאה לנו על ייקורים כאלה,

אנחנו צריכים לבדוק איזה סוג של דברים אנחנו צריכים להוציא מתוך סל מוצרי המדד.

אם אתה בא ואומר, שרוצים להעלות את מחיר הסיגריות - ואינני נכנסת לשאלה של היחס

בין הייבוא ובין הייצור המקומי, אני מקבלת את הטיעון שלכם, אילולא היה פה מונופול

עם השביתות, אני בטורח שהיה הרבה יותר קל להגדיל את הפער בין הייבוא ובין הייצור

המקומי - אם אתה בא ואומר שרוצים להעלות את מחיר הסיגריות ורוצים להעלות מחירים

של מוצרים אחרים, כי אנחנו במצוקה ויש צורך בכספים, אני חושבת שאיננו יכולים כל

הזמן "לדפוק" את הציבור.

די תיכון;

למה "דופקים" את הציבור, משום שמאלצים אותו לא לעשן?

שי אלוני;
לא. אני אומרת
לא איכפת לי שתעלה את המחיר. מה שאני רוצה הוא, שתוציא את

הסיגריות מתוך החישוב של סל המצרכים של מדד יוקר המחירים לצרכן.
די תיכון
אל לך למהר כל כך, תשאירי את זה למישהו אחר.
ש' אלוני
כיוונתי לדעת גדולים?
די תיכון
בשום פנים ואופן לא. פעם תצליחי להוציא מוצר אחד, הרגת את מדד המחירים לצרכן

לחלוטין.
שי אלוני
אינני יודעת. אני חושבת שהוועדה צריכה לבדוק איזה מוצרים אינם בבחינת כורח של

צרכים. סיגריות אינן חלב.
י י הורביץ
חברת-הכנסת אלוני, לרוב הציבור יש דירות שהמדינה קנינה לו.

ש' אלוני;

רוב הציבור משלם משכנתאות, ויש אהלים.

אני חושבת שכאשר אנו דנים בהעלאת מחירי מוצריחם - ואני מקבלת את הגישה שלך

שצריך להתייחס לפרוייקט כולו - צריך לעשות הבחנה מה צריך להשאר בסל המוצרים ומה

לא כל עוד המשכורת ותוספת היוקר אינן צמודות למדד יוקר המחיה.

אי אבוחצירא;

היות ואתה מתכוון לקיים דיון בנושא, אני מציע שנבקש שהאוצר יביא לפנינו

נתונים כמה מס משלמים באירופה על סיגריות.
היו"ר אי שוחט
לקראת הישיבה הבאה.

י. גבאי;

יש לנו נתונים מפורטים.

אי אבוחצירא;

אתה צריך לשאול את מי שהוא מונופוליסט, אם הוא מוכן לחתום לך על התחייבות,

שהוא לא ינצל את המונופול שלו כדי להשבית את המפעל.
הי ו"ר א' שוחט
הם טוענים שהעובדים השביתו.

די תיכון;

עם כל הכבוד לך, חבר-הכנסת אבוחצירא, זה לא נכון מה שאמרת.

הי ו"ר אי שוחט;

לישיבה הבאה יביאו אנשי האוצר את הנתונים.
די תיכון
אני זוכר את הדיון בחודש מרס. אני מוכרח לומר לאנשי האוצר, שאני לא הייתי

משוכנע שהטיעון שלכם קביל ב-100%. אבל היתה הסטוריה לכל מה שקרוי במלה אחת

"דובק", ואני מבין את הגישה שלכם, שנמאס לכם באיזה שהוא שלב מן המפעל הזה, ולכן

החלטתם בצורה כזאת או אחרת אכן לפגוע בכל מה שקשור בייצור המקומי. אבל אנחנו

קבלנו את הצו ושמרנו לעצמנו את האופציה להתייחס לכך לאחר 60 יום פלוס ימי הפגרה.

אבל אני רוצה לומר לך, מר גבאי, שהדיון בשעתו לא היה מושלם, שכן נדמה לי שאתם לא

באתם אז על דעת כל הממשלה, וייצגתם את משרד האוצר, לא כל כך את משרד התעשיה

והמסחר.

לכן אני מבקש, שהפעם לכשיתחדש הדיון, תבואו על דעת הממשלה כולה, גם בהסכמת

משרד התעשיה והמסחר, שכן בשעתו לא היתה לכם הסכמה זו.

היו"ר אי שוחט;

זה מופיע בתכנית הכלכלית של הממשלה.

די תיכון;

זה לא הופיע בדיוק כך. יש כאן חלוקה בין השוק המקומי ובין השוק הזר, ונכון

שעד עכשו לא קרה ממה שאמרו לנו שעלול קרות. אז זה לא הובא בהסכמת משרד התעשיה

והמסחר, ואני אומר לך את זה בבירור.

א' כ"ץ-עוז;

אני מקווה שהדיון הבא יהיה יותר מסודר. לגבי החלק של הייצור המקומי, מר מלמד

ציין שפיטרו עובדים בדובק, כי יש יבוא של 25% יבוא. היתה לכם תכנית להקמת מפעל

נוסף לייצור סיגריות.



היו"ר אי שוחט;

א' כ"ץ-עוז;

מה המשמעות של הדבר מבחינת מקומות עבודה? כאשר יש מצב קשה, כפי שמגדיר את

המצב חבר-הכנסת יגאל הורביץ, צריך לקבוע עדיפויות. העדיפות היום צריכה להנתן

למקומות עבודה בישראל. כל יושאר ביורוקרטיה. אלה יכולים להיות מונופולים, קרטלים,

מה שאתה רוצה, אבל לייצר בארץ. ייבוא של 25% זה איכס מקומות עבודה לעולים מברית

המועצות.
היו"ר אי שוחט
אתה מכיר את הטיעון הנגדי, שאם תחשוף יתייעלו, ואם יתייעלו ישקיעו.

א' כ"ץ-עוז;

אני מכיר את הטיעון. כאשר יגיע הנושא לדיון, אני אעלה את ענין 400 המשפחות

הדרוזיות והערביות שנהגו לייצר טבק בארץ -

א. מלמד;

כן.

אי כ"ץ-עוז;

ה"כן" לא צריך לבוא מצד "דובק".

היו"ר א' שוחט;

והן לא מגדלות יותר טבק?

אי כ"ץ-עוז;

הפסיקו לגדל טבק. הסך הכל של הענין הוא פלוס-מינוס 1500 מועסקים במשק

שבמדיניות אחרת היו יכולים לגדל טבק, במקום להוציא מטבע חוץ לקנות מרלבורו

שמייצרים בקהיר ובלבנון.

י י הורביץ;

אני אוכיח לך, שאתה בעצמך תבוא ותגיד, שאי אפשר לשלם תשלום כזה וכזה.

א' כ"ץ-עוז;

אני לא אגיד, כי אחרת ישלמו 25 דולר ליום דמי אבטלה.

א' שוחט;

סיימנו את הויכוח. הנושא יובא לדיון.

אני מודה לאנשי "דובק".



צו תעריף המכס והפטורים ימס קניה על טובין (תיקון מס' 45), התשנ"א- 1990

היו"ר אי שוחט;
אנו עוברים לנושא רזבא בסדר-היום
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 45) התשנ"א-1990 בנושא

המלט.

נשמע דברי הסבר מפי נציג אגף המכס ומע"מ, מר ברקן, ואני אבקש להרחיב ולומר מה

היה, מה יש ומה ההגיון בכל הקשור בצו זה לגבי המלט.

ש. ברקן;

עד לאישור העלאה על ידי שר האוצר, היה פטור מוחלט על ייבוא מלט, בין אם זה

ממדינות שלישיות, בין אם זה מארצות השוק המשותף וארצות-הברית, שעל פי הסכם אתן

אנחנו נמצאים ברמת פטור לגבי המוצר הזה. ואני מדבר על צמנט אפור, אני לא מדבר על

צמנט לבן.
ש. ברקן
גם כאשר יבוא המלט מהמדיניות השלישיות היה פטור חלה עליו חובת רישוי, דהיינו

היה חייב ברשיון ייבוא. ולמעשה בהגנה אדמיניסטרטיבית לא י ובא מלט לארץ בשנים

האחרונות ממדינות שלישיות.
היו"ר אי שוחט
זאת אומרת, היינה סגירה אדמיניסטרטיבית.
ש. ברקן
כן.
די תיכון
לא היה ביקוש לזה.
ש. ברקן
אני אגיע גם לקטע הזה. הצריכה סופקה על ידי הייצור המקומי שסיפק את דרישות

השוק. לא היה צורך בייבוא. לאחרונה, עם הגידול בבניה, יש דרישה לייבא מלט במחיר

זול וניתן להשיג אותו במדיניות שלישיות. למעשה, אם אנו עושים הקבלה לשוק האירופי

המשותף, הרי שהמחיר לטון הוא כ-80 דולר ערך לצורך מכס, בעוד שהייצור המקומי הוא

כ-75 דולר לטון.

ניתן היום לייבא מלט ממדינות שלישיות, בעיקר ממזרח אירופה, במחיר של 30 דולר

לטון מלט מיובא, ואני מדבר על ערך לצורך מכס, אינני מדבר על העלויות הנוספות שיש

ליבואן כאשר הוא מייבא את המלט ונדרש לייבא בהיקפים הרבה יותר גדולים.
די תיכון
המחירים האלה הם סי"ף או פו"ב?



ש. ברקן;

כאשר אני אומר ערך לצורך מכס, המשמעות היא סי"ף. ערך לצורך מכס זה מהיר פו"ב

פלוס הובלה פלוס ביטוח בשער נמל היבוא.

ג' גל;

ממה נובע הפער בין 75 דולר הטון ל-50 דולר הטון?

ש. ברקן;

אני מניה שיש שם הגבלות אדמינסטרטיביות, כמו דרישות תקן, ואולי עדיין יש

מיסוי בין מדיניות שלישיות לבין השוק האירופאי, אבל זו הערכה בלבד.

הבקשה היום היא, כדי לאפשר ייבוא במהיר מוזל, ליצור מכשיר של הגנה בשיעור של

25%, שיוטל על יבוא ממדינות שלישיות; להזכיר שוב, הייבוא מאירופה פטור וכמובן גם

מארצות-הברית.

השר התם על הצו והצו בתוקף במסגרת הששים יום.

היו"ר א' שוחט;

אני אינני מבין איך 25% מהמשים מביא את המהיר ל-62.5 דולר.
ש. ברקן
הערך לצורך מכס הוא 50 דולר, אבל צריך לזכור שכאשר הייבוא הזה מגיע לארץ, הוא

אינו נמכר מיידת וסך כל העלויות בארץ, הן של מימון והן של אחסון, מעלות את המהיר.

אלו הוצאות שאינן מהוות הלק מהערך לצורך מכס, אבל בההלט מהוות מרכיב במהיר

האחרון.

היו"ר אי שוהט;

זאת אומרת, ההנהה שלכם, שההגנה הזאת עם ההוצאות, מעבר למהיר הסי"ף, תביא את

המהיר ל-75 דולר הטונה?

ש. ברקן;

כן.

א. שרון;

הרבה אין לי מה להוסיף על הדברים שאמר מר ברקן. עד 1989 כושר הייצור של מלט

בארץ הספיק לביקוש. בשנת 1990 מסתמן גידול די ניכר בביקוש המקומי. אנהנו מעריכים

שעוד השנה יהיה מרקור של מליון טון.

ש' אלוני;

למה לא מקימים מפעל נוסף?
הי ו "ר אי שורוט
מייד נשמע הסבר מפי איש מפעל נשר מה המפעל יכול לעשות ומה אינו יכול לעשות.

אתה נשמע את נציג משרד התעשיה והמסהר, מר אורנשטיין.



א. אורנשטיין"

אנו צופים שיהיה מחסור לעומת כושר הייצור המקומי של מליון טון. מליון טון

יכול להיות מסופק על ידי מפעל נשר שמסוגל לייבא חמר גלם, לטחון אותו ולספק מלט,

או על ידי ייבוא. לצורך זה אנו עומדים לפתוח את הייבוא. למעשה מהשוק המשותף

הייבוא פתוח, כל דיכפין יכול לייבא. מהגוש המזרחי היתה לנו בעיה.

די תיכון;

מה המחירים בשוק המשותף?
א. אורנשטיין
מי יד אגיע לזה.
אי ויינשטיין
יש צורך ברשיונות?

א. אורנשטיין;

ליבוא מארצות אחרות יש רישוי וכוונתנו לפתוח את זה. יש לנו בעיה של מחירי

דמפינג. כוונת המכס של 25% למנוע ייבוא דמפינג שהוא עובדה קיימת לאורך זמן. מכס

בשיעור 25% יביא את המחיר של היבוא מארצות אלו קרוב מאד למחיר הישראלי.

בגוש המזרחי המחירים נעים סביב 30 דולר פו"ב. לדעתי, אלה מחירים שישררו

בטווח קצר, כי ברגע שיהיה מחסור גדול בארץ, או הגוש המזרחי יהיה ספק גדול לארץ,

המחירים שם יעלו. מחיר 30 דולר פו"ב לטונה, לדעתי, לא ישרור לטווח ארוך ולכן

הטלנו 25%, שזה לא מה שהיה מתחייב אולי מהמחירים דהיום. כלומר, אם היינו

רוצים להשוות את המחיר של הגוש המזרחי למחיר בארץ -

י י הורביץ;

הביקוש בארץ ישחק תפקיד לגבי המחירים באירופה?

א. אורנשטיין;

לדעתי, כן, כי כאשר אתה רוכש היום, ארנה רוכש עודפים, ועודפים נמכרים לך

במחירים נמוכים. ברגע שאתה הולך לרכוש כמויות מעבר לכמויות ראשוניות של כמה עשרות

אלפי טונות, 200,000-100,000 טון, אתה כבר מתחיל ליצור לחץ.

די תיכון;

למה לא תגדיר את זה כהיצף?
א. אורנשטיין
אני מגדיר את זה כהיצף, אבל זה מכל הארצות ומכל המפעלים. להגדיר את זה כהיצף

ולהתחיל לתקוף את זה מדינה מדינה לפני שהמלט מיובא, יש לך בעיה. אתה צריך להוכיח

שהמלט מהגוש המזרחי מיובא בהיצף, ואתה צריך לעשות זאת כללי על כל הגוש המזרחי, כי

אלה המחירים ששוררים שם.
ש' אלוני
מה איכפת לך ששנה אחת ייבאו במחירי היצף ויהיה לך מלט זול פה?



א. אורנשטיין;
הסיבה פשוטה
א. מי שיהנה מהמחיר הזול יהיה אוצר המדינה ולא היבואנים. ב.

"נשר" הולך להשקעות של 120 מליון דולר. אני מניח שאם נפתח את היבוא בלי הגנת מכס,

הם יעשו שיקול נוסף אם יכולים לעמוד בהשקעות כאלה נוכה יבוא שיכול להיות קטן

ויכול להיות יותר גדול.

היו"ר אי שוחט;

מה עמדת המשרד אם כך?
ש' אלוני
לא יותר זול לך לממן את ההפרש לחברת נשר ולהוזיל את הבניה?

א. אורנשטיין;

עמדת המשרד מאד פשוטה - 25% מכס על יבוא מארצות שלישיות.
היו"ר אי שוחט
רשות הדיבור למר חזי מהתאהדות התעשיינים.

חי גוטמן;

אני מבין שההחלטה הזאת של הממשלה לשנות את ההגנה על המלט מהגנה

אדמיניסטרטיבית להגנה מכסית , נובעת מהחלטת הממשלה להוזיל את תשומות הבנייה

כתוצאה מהמצב שנוצר והצורך הדחוף לבנות הרבה, ויש נסיונות להוזיל את עלויות

הבניה. זה נוגע גם לברזל וגם למלט. כאן צריך להדגיש, כי השינוי הזה מהגנה

אדמינסטרטיבית למכס בשיעור 25% שכאן מוצע, גם כפי שהוצג כאן, בעצם לא יוזיל את

העלויות. אבל נניח שיוזלו עלויות הבניה, משקלו של המלט בעלויות הבניה הוא קטן

מאד. ולכן מבחינת עלויות הבניה ההוזלה תהיה שולית, והמכס מטפל כאן לא בעיקר של

הוזלת עלויות הבניה אלא בדבר שהוא די זניח ודי תפל. מטפלים בנושא מאד שולי. מצד

שני בואו נבחן מה הנזקים שעלולים להגרם כתוצאה מפתיחה של המלט לייבוא. יש סכנה של

שיבושים באספקה של המלט לשוק. זה מוצר שתהליך הייצור שלו הוא עתיר הון עם השקעות

גדולות מאד.

י י הורביץ;

ובלי יבוא אין סכנה כזאת של שיבושים באספקת מלט?

ח. גוטמן;

שנית, המלט הוא מוצר מוכה-היצף אפשר להגיד. יש קשר בין שני הדברים. בגלל

עתירות ההון וההשקעות הגדולות, בדרך כלל אתה משקיע בעודף כושר ייצור, במשך הזמן

יש איזונים, אחר-כך עוד פעם משקיעים, ושוב יש עודפים. זה מוצר שמוכה בהיצף. וצפוי

שיהיה היצף במוצר זה, אולי בגלים, באיזו שהיא מהזוריות. אי אפשר להסתמך על הייבוא

לאספקה סדירה ומסודרת של מלט לשוק. צפויים שיבושים, צפויים שינויים גם במחירים,

גם בכמויות. לכן מצד אחד כמעט ולא הרווחת מצד העלויות, ומצד שני - באספקה של המלט

אתה עלול להכנס למצבים קשים. וכאן אני חוזר לנושא העלויות. הקריטיות של הנושא

מבחינת ההשפעה על עלויות הבניה, זה בסדירות האספקה, פחות בעלותו הישירה של המוצר

בבניה. שיבושים באספקה עלולים לייקר את עלות הבניה פי כמה וכמה מאשר ההוזלה של

30%-20%-20% במחיר של המלט, כי הם מעכבים ועוצרים את תהליך הבניה. אתה מחזיק

פועלים ואינך יכול לתפעל אותם אם אין לך מלט. ומלט זה מוצר שאינך יכול להחזיק

במלאי.



י' הורביץ;

מה אתה מציע לעשות?

די תיכון;

הוא מגן על תוצרת הארץ.

רו. גוטמן;

נקודות אלו לא הוצגו על ידי הממשלה, ואני חושב שמן הראוי שיוצגו.

ד' תיכון;

אתה בעד או נגד הטלת המכס על מלט?
ח. גוטמן
אני בעד, אבל אני חושב שצריך לעשות את כל המאזן.

הממשלה באופן סדיר הולכת לתהליך חשיפה גדול, לא רק בנושא המלט לבניה. החל מ-1

בינואר 1991 יהיה תהליך הדרגתי של ביטול הגנות אדמיניסטרטיביות מול הארצות

השלישיות והמרתן במכסי מגן שילכו ויתחסלו עם הזמן. כאן, בנושא המלט, יש איזו שהיא

הקדמה של התליך. אבל במסגרת תכנית החשיפה, בימים אלה ממש, בונים כל מיני כלים

משלימים. בעוד מספר שבועות זה בודאי יגיע לוועדת הכספים.
היו"ר אי שוחט
חוק ההיטלים?

ח. גוטמן;

גם חוק ההיטלים, אבל גם מכס קצוב, מה שנקרא "אך לא פחות". כאן הטילו 25%, אבל

במקרים של שינויים במחירים, כמו שנאמר גם על ידי נציג משרד התעשיה, צפויים פערים

גדולים במחירים, פעם זה יכול להיות 30 דולר הטונה ופעם 50 דולר הטונה, פעם יש

היצף ופעם אין היצף. לכן צריך לקבוע איזה שהוא מכס קצוב.

היו"ר אי שוחט;

12,5 דולר היה עונה על הדרישה שלכם?

חי גוטמן;

המחיר שהוצג כאן הוא 50 דולר סי"ף לטון, מחר זה יכול להיות גם 30 דולר.

היו"ר אי שוחט;

אני שואל, האם רצפה של 12,5 דולר היתה עונה על הבעיה שלך, כי אתה אומר ש-50

דולר זה המחיר הכי גבוה?

ח. גוטמן;

זה לא פותר את הבעיה, כי זה לא סוגר את הפער. אני רוצה לדבר על העקרון של

הצורך להכניס כאן מכס קצוב. אם תקבע "אך לא פחות מכך וכך -



די תיכון;

אבל עכשו לא מוצע לקבוע מכס קצוב.

ח. גוטמן;

זה מה שאני מציע לעשות. בכלל הייתי מציע בשלב זה בואו נדחה את נושא המלט לעת

שידון כל תהליך החשיפה. למה להקדים את נושא המלט? היתה החלטת ממשלה. בינואר תובא

תכנית, בואו נראה מה יוצע שם. אל נפריד את נושא המלט.

ג' גל;

יש מחסור במלט?

היו"ר אי שוחט;

מייד נשמע את איש מפעל נשר.

די תיכון;

אני אינני מבין למה לא הוזמן נציג משרד הבינוי והשיכון.

ח. גוטמן;

הגנה אדמי נסטרטיבית פירושה שאתה נותן רשיונות ייבוא. אם נוצר מר1סור, זו איננה

סיבה לשנות את ההגנה האדמיניסטרטיבית להגנה מכסית. להפך, אם נוצר מרוסור ומפעל

נשר לא יכול לספק את המלט, תן רשיונות יבוא וייבאו מלט.

היו"ר אי שוחט;

נשמע את איש מפעל נשר, מר מן, ואני הייתי רוצה שתיתן סקירה על כושר הייצור

שלכם היום ועל כושר הייצור העתידי ותתייחס לעובדה, שאם אינני טועה, אתם מייבאים

קלי נקר להשלמת ייצור.

אני עדיין זוכר שלפני 10-11 שנים התור למלט היה אחד הדברים הקשים בכל מערכת

הבניה.

ד' תיכון;

נוצר שוק שחור.

היו"ר אי שוחט;

היו עומדים בתור, היו רבים, ואני כראש מועצה הייתי הולך בשביל קבלנים והייתי

ממתקשר אתך ועם כל מי שאפשר כדי שיוציא מכונית מלט. השאלה שלי היא, האם בקצב

שהולכים לבנות היום - ואני ראיתי בנתונים שהמצאתם שעליתם מייצור של 180,000 לחודש

לקרוב ל-300,000 טון, ואם הקצב יגבר זה יכול להגיע ל-500,000 טון להודש -

תוכלו לספק את כמות המלט שתידרש?

מ. אבירם;

בסך הכל כושר הייצור שלנו מגיע היום ל-3,1 מליון טון. בשנה שעבשרה אנחנו

מכרנו 2,3 מליון טון, השנה אנחנו נמכור כנראה כ-2,7 מליון טון. כלומר, עדיין יש

לנו עודף כושר ייצור של 400,000 טון בתחילה. כדי לעמוד בשעת החירום שעומדת לפנינו

- ואני חושב שכל מי שדיבר על שעת החירום, ממש נגע בבעיה - אנחנו הזמנו מאירופה,

ועכשו מתחילים להתקין במפעל ברמלה, יחידת טחינה נוספת של 500,000 טון שתתחיל

עבודתה ב-1 באפריל ועוד מתקן טחינה עבור המפעל בחיפה, שיתחיל לעבוד בספטמבר, הכי



מאוחר באוקטובר. בסך הכל נגיע לכושר ייצור של 4,1 מליון טון.
היו"ר אי שוחט
מתי, באיזה מועד?
מ. אבירם
באפריל 1991 עוד 500,000 טון ובספטמבר עוד 500,000 טון.

כל מי שדיבר על כך שהבעיה העיקרית במלט היא בעיית השוק השהור והמחסור, הוא שם

את האצבע על הדבר הנכון. אתם לא שמעתם בנושא המלט אף תלונה בתקופה האחרונה, כי

עשי נו הכנות.

היו"ר אי שוחט;

כי לא בו נים.

מ. אבירם;

מנקודת המבט של המלט, נקודה זו אינה מדוייקת, כי אם בשנה שעברה המכירות שלנו

היו 2,3 מליון טון מלט, והשנה נגיע ל-2.7 מליון טון, ה-2,3 מליון טון הלכו לבניה.

אנו מעריכים שהנתונים הסטטיסטיים שמונחים לפניכם לא כל כך מדוייקים, מאחר ואנחנו

מספקים את המלט לשוק אנחנו יודעים לאן הולך המלט. התחילה בניה גם לעליה. אני לא

יכול לאתר בדיוק כמה, אבל התחילה גם בניה לעליה בסדר גודל של 10,000-9,000 דירות.

הדבר שהוועדה צריכה להפנות תשומת לבה אליו הוא זה - אנחנו היום מספקים כל

תצרוכת המלט ואנחנו מתארגנים לספק בעתיד. לא יחסר מלט בשוק לצורך הבניה, למי

שמודאג בענין זה. התופעות שהיו בעבר לא יחזרו.

די תיכון;

למה לא?
מ. אבירם
מפני שאנחנו השקענו ועשינו הכנות במערכת שלנו.

די תיכון;

אתה מכיר את משק הדלק בעולם? לא חסר דלק אבל הוא רתוק.
מ. אבירם
לנו אין אינטרס שיחסר טון אחד מסיבה פשוטה - אנחנו בפיקוח, המחיר שלנו יותר

נמוך מאשר במרבית ארצות אירופה המערבית. אנחנו חשופים בפני אירופה המערבית, ואין

יבוא מאירופה המערבית, להפך פונים אלינו לפעמים בבקשות שאנחנו נספק לאירופה

המערבית.



אי ויינשטיין;

אם פותחים את היבוא תמורת הסרת הפיקוח?
היו"ר אי שוחט
יקרה מה שקרה עם הגז והביצים.

אי ויינשטיין;

יש הצעות כאלה בממשלה, רציתי לדעת את עמדתו.

ש' אלוני;

בספטמבר 1991 אתם תייצרו 4,1 מליון טון מלט. לפי הערכתך לאיזה קצב בניה בארץ

זה מספיק?
מ. אבירם
לנו יש נתונים, כולל מחקר שאנחנו עושים על ידי השלוחות של נשר. אנחנו מעריכים

שהביקוש למלט בשנה הבאה יהיה כ-3.9-3,8 מליון טון. בשנה שאחרי זה, ב-1992, יהיה

הביקוש 4,2 מליון טון.
אי כייץ-עוז
תצטרכו להעמיד נתונים אלה מול מספר היחידות, מול מספר מטרים רבועים.
מ. אבירם
בסך הכל - 80,000 יחידות.
היו"ר א' שוחט
כאשר בנו 20,000 יחידות, עם הבניה הציבורית, ושטח הבניה היה 3.7 מליון ממ"ר,

אתה סיפקת 3,2 מליון טון מלט. אם תוסיף לזה 50,000 יהידות, זה עוד 3 מליון ממ"ר,

זה כמעט הכפלה של המטראז'. הכפלה של המטראז' מביאה אותך ל-4,8, קרוב ל-5 מליון

טון מלט.
מ. אבירם
כמות המלט למטר מרובע בניה, גם לקונסטרוקציה וכל מה שאתם רוצים, זה 250 קילו.

תעשו את החשבון ותראו שהנתונים שנתתי הם נכונים. במלים אחרות, מחיר המלט בעלות

הבניה, ללא קרקע, הוא 3.8%.
הי ו ייר אי שוחט
זה הרבה.
מ. אבירם
היום עולה כ-75 דולר טונה מלט, כלומר על מטר מרובע אינה משתמש ברבע מזה, זה 22

דולר למטר מרובע. ארנה תבנה בית בשטח של 100 מטר מרובע, זה 2,300 דולר. זה הכל.

מרכיב המלט הוא 2,300 דולר בעלות הבניה. אגב, נתונים אלה אינם שלי, הם נותנים של

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.



במלים אחרות, הבעיה העיקרית - וכל מי שדיבר על שעת חירום צדק בעניו הזה -

שיהיה מספיק מלט בארץ בכמות גדולה, כי המחיר הזה הוא לא קובע, הוא לא משפיע.

די תיכון;

מה זאת אומרת לא קובע? הוא קובע את קצב הבניה במדינת ישראל.

מ. אבירם;

הבעיה היא זמי נות.
היו"ר א' שוחט
מהי ההשקעה של 140 מליון, לא בתנורים שהזכרת?

מ. אבירם;

אנחנו מתכננים מפעל מודרני, קו נוסף ברמלה, בהשקעה של 140 מליון דולר שייצר

1,5 מליון טון לשנה.

הי ו "ר א' שוחט;

הוא בא להחליף מפעל קיים?

מ. אבירם;

לא, הוא בא לתת את התוספת שהוזכרה פה, שתהיה נחוצה לנו ב-1992-1993 .המפעל

עומד לקום ברמלה. הוא יתן בתקופת הקמתו כ-16,000-17,000 חדשי עבודה ואחר-כך יוסיף

120-150 מקומות עבודה חדשים.

היו"ר א' שוחט;

זה נושא שבשיקול, כי אתה כבר לפני שנה וחצי דברת על זה, או שיש החלטה והולכים

לבנות?

מ. אבירם;

הנושא עומד לבוא לפני מועצת המנהלים שלנו כדי להחליט על כך.

גי גדות;

מתי מתכנסת מועצת המנהלים?

מ. אבירם;

תוך שבועי ים.

הנושא של החשיפה צריך להיות באיזה שהוא איזון עם נושא הצמיחה, וצריך להבין

ששניהם לא יכולים ללכת יחד. מערב אירופה יודעת להתגונן בפני העובדה שהמלט בארצות

מזרח אירופה עולה 30 דולר, ולפעמים הוא עולה גם 20 דולר. אם אתה בא למנהל מפעל

שאין לו חלקי חילוף ואומר אני צריך דולרים בשביל חלקי חילוף, הוא מוכן למכור גם

ב-20 דולר, כי הוא צריך את חלקי ההילוף כי אהרת כל המפעל שלו יעמוד. בסך הכל, אם

לא נמצא את האיזון בין הצמיחה ובין החשיפה, נראה אולי חשיפה, אבל לא תהיה צמיחה.



די תיכון;

אתה נגד הצו?

מ. אבירם;

הצו הזה, לפי דעתי, לא עונה לבעיות העיקריות שלנו. אני נגדו.

אי ויינשטיין;

ואם היו מעלים את שיעור המכס?

מ. אבירם;

היה צריך להעלות יותר את אהוז המכס, היה צריך לקבוע מס קצוב יותר גדול.

היו"ר אי שוחט;

על איזה מחיר?

מ. אבירם;

מס קצוב?
הי ו "ר אי שוחט
כן.

מ. אבירם;

50 שקל.

היו"ר אי שוחט;

אתה מציע לא 25% אלא 50% על ה-50 דולר לטון.

שאלו אותי קודם, מחוץ לחדר הוועדה; מה קורה עם הפירמה? אנחנו פירמה עיסקית,

ואם יחליטו שעושים את החשיפה הזו, אנחנו צריכים להחליט החלטות שלנו, החלטות

עסקיות. מה אנחנו עושים כל שנה? אנחנו עושים הערכה, כמה יהיה הביקוש, אנחנו

יוצאים לחוץ-לארץ קונים קלינקר. אם בשנה הבאה רוצים שיהיה מספיק מלט, אני צריך

בנומבר-דצמבר השנה לחתום חוזים לשנה הבאה, על כמה אני אחתום?

היו"ר אי שוחט;

לכמה טון מלט אתה קונה קלינקר?

מ. אבירם;

אנחנו השנה מייבאים מייבאים 250,000 טון קלינקר.

א' כ"ץ-עוז;

זה נכלל בתוצאה של המלט?



מ. אבירם;

כן.

היו"ר אי שוחט;

בשתי המטחנות החדשות זה גם יהיה קלינקר?

מ. אבירם;

לא, המטחנות זה רק טחינה.
היו"ר א' שוחט
זאת אומרת, זה יהיה קלינקר.

מ. אבירם;

כן. אבל אני רוצה להבהיר; קלינקר זה תוצר הביניים שיוצא מהכבשן. בתוך הכבשן

יש פעולה כימית ויוצא קלינקר. את הקלינקר הזה אנחנו טוחנים עם כל מיני חמרים

נוספים ונוצר מלט. כדי לייצר 3,1 מליון טון מלט אנחנו חייבים לייבא קלינקר. חסרים

לנו כבשנים.

היו"ר א' שוחט;

אלה ה-250,000 טון לייצור ל-3,1 מליון טון?

מ. אבירם;

כן.

היו"ר אי שוחט;

ומליון הטון הנוספים?

ש' אלוני;

אם אנחנו עושים חשיפה בשנה אחת וקונים מלט בזול ומבטיחים לך את השוק

ל-1991-1992, זאת אומרת אם יש היום אפשרות להשיג מלאי גדול במחירים זולים שמייד

מתבטאים בשוק, ומבטיחים לך את השוק בשנים 1991-1922ל

גי גדות;

במקום שתגמור את העיסקה עם ההברה, ולא משנה עם מי, תגמור את העיסקה במשולש

"בק טו בק" עם ממשלת ישראל. כלומר, יאשרו לך מחיר מסויים לשנה הבאה ואתה זה

שתתמודד עם עצמך באשר לרכישה, כן קלינקר-לא קלי נקר, יש בודאי דמפינג גם לגבי

קלינקר בעולם, האם זה רציני?

מ. אבירם;

ראה, מאחר ואנו נמצאים בפיקוח, ממילא הממשלה קובעת לנו את המחיר. לכן מה שאתה

אומר נעשה בפועל, כי יש מחיר בפיקוח. אם אתה תבדוק את הנתונים תראה, שמאז התכנית

הכלכלית המדד עלה ב-98% ומחיר התשומות עלה ביותר מ-160%.



ד' תיכון;

מאיזו תקופה לאיזו תקופה, בהשוואה למדד הכללי?

היו"ר אי שוחט;

אני מקבל פה נתון מאנשי משרד התעשיה והמסחר שאומרים כדלקמן, שאם אתם תייצרו

את המכסימום שאתם יכולים לייצר, אתה-3,1מליון טון, באופן מעשי 2,3 מליון טון

יהיו מהכבשנים שלנו ועוד 800,000 טון קלינקר מיובא. אם תוסיף את שתי התהנות של

הגריסה, תגיע ל-4,2 מליון. זאת אומרת 50% מה מהכבשנים ו-50% מיובא. זאת אומרת,

באופן מעשי היום מיובא הרבה מאד מחומר הגלם מההוץ. המהפך האמתי יהיה אם תבנה באמת

עוד מפעל שייצר 1,5 מליון טון שהוא מבוסס על כבשנים. אם תגיע בהודש ספטמבר לכמות

שאמרת, 50% מהמלט מיוצר מקומית מלא ו-50% מיובא, כאשר ההלק המיובא המרכיב שלו

גדול במחיר המלט, אני מבין, כי נשארת רק הטחינה. כלומר, קיים היום ייבוא גדול.

ג' גל;

אם תייבא מלט ממזרח אירופה, הייבוא יהיה יותר גדול.

מ. אבירם;

אני חייב תשובה לחברת-הכנסת שולמית אלוני, הפתרון שלך אפשרי אם הממשלה תיקח

על עצמה את הייבוא ממזרח אירופה. למה? כי ענף הבניה יהיה כולו מוסדר, כולו

מתוכנן, כולו מתוקצב, והמלט יהיה חופשי. זה לא יסתדר. זה יסתדר אם גם המלט יהיה

מוסדר על ידי הממשלה. צריכה להיות חברה שתייבא את המלט ותיתן אותו במחיר שייקבע,

כי אם יבואן מביא את המלט, כל הרווח הולך אליו.

ש' אלוני;

אני מסכימה אתך, שחד פעמית, שנה אחת את כל המלאי תייבא הממשלה ויבטיחו לך החל

מסוף 1991 שתוכל לספק את כל הצריכה .

אי שוחט;

אין מלאי של מלט.

י' לוי;

רבותי, אנחנו לא חיים בחלל ריק. כאשר אנחנו מייבאים, אנחנו משלמים היטל.

די תיכון;

יש חוק מניעת היצף.

י . לוי;

החוק למניעת היצף הוא הוק לא טוב אליבא דכולם. ההוק החדש, חוק היטלים

מיוחדים, שנקווה שיעבור אחרי שלוש שנים של חבלי לידה קשים, גם הוא בעייתי, כי

למדינת ישראל יש בעיות בינלאומיות והיא מתקשה להטיל היטל, לא כמו ארצות-הברית

שאין לה בעיות. אפילו כאשר יש היצף ויש נזק ממשי, יש קשיים למשרד התעשיה והמסחר

להטיל היטל, ואני מבין אותם אין לי תלונות. הם בעצמם אומרים, וזה ידוע, יש מחקרים

של ממשלת ארצות הברית, שבנושא המלט יש כל הזמן סחר בתנאי היצף, כי יש עודף כושר

יצור עצום של מלט בעולם, במיוחד במזרח אירופה.
ג. גדות
מדוע צריך להקים את המפעל ברמלה?

היו"ר א. שוחט; כדי לתת עבודה ליהודים.
י. לוי
היבוא ממזדח אידופה בתנאי היצף הוא לא דלבנטי, כי במזרח

אירופה המחיר הוא לא כלכלי. אם אתם רוצים להטיל 25%

מכס על מלט שמחירו 30 דולר לטונה, מי לידינו יתקע שהמתיר לא יהיה 10 דולר

לטונה. להטיל מכס בשיעור יחסי זה בעייתי כאשר אתה אינך יודע את המתיר.

ופה מודים שיש היצף.
ג. גל
ראו, אנו נמצאים במצב שהמטרה של הגדלת הייצור ספת

מקומות עבודה מחייבתלגרד כל מקום עבודה נוסף. ואי אפשר

לבוא ולומר, שאם נגדיל רק את המגזר הזה, נפתור את הבעיה,

אבי שאלתי אם יש זרימה של מלט ממזרת אירופה למערב אירופה,

והתשובה היתה שלילית. שמענו על פער המתירים בין מזרת אירופה ומערב אירופה .

במערב אירופה, שבה אין צרכי קליטה כפי שיש לנו, לא עושים מה שפה מספרים

שהם עושים.

נדמה לי שבגלל העובדה שבשנה האתרונה לא הקשבנו ליזמים

ולקבלנים מדינת ישראל תשלם מתיר של מיליארדי שקלים. שמענו את הקבלנים

שאמרו מה צריך לעשות, ושמענו את אנשי הממשלה. ולצערי צדקו הקבלנים. אנשים

שאמרו שניתן לשוק לעשות את שלו, באים בהצעה שניתן היה לקבלה לפני שנה.

אני ער למה שאמר מר אבירם ואני מציע להקשיב לו. מלט

ממזרח אירופה יגיע לארץ- רק. אם יהיה יותר זול מהמלט של מערב אירופה. זאת

אומרת, אם יהיה מכס שישווה מחיר המלט ממזרח אירופה למחיר המלט במערב אירופה,

לא יביא יבוא של מלט ממזרח אירופה. אם המלט ממזרח אירופה יהיה זול יותר,

ייבאו מלט ממזרח אירופה 5ל חשבון ייצור המלט והעבודה בארץ,
ש. אלוני
היום יש יבוא של מלט?
היו"ר א. שוחט
אין,
ג. גל
בפועל אין יבוא. מתי יהיה יבוא ממזרח אירופה? כאשר הוא

יהיה יותר זול מהמלט במערב אירופה, באים אנשי האוצר
ואומרים
נטיל מכס כדי שהמחיר של המלט ממזרת אירופה יהיה 75 דולר הטונה.

במחיר של 75 דולר הטונה לא ייבאו, אז לא עשינו שום דבר.

אם אני מבין נכון, בחברת נשר הולכים להשקעות גדולות"

אין ספק שזה יכניס אי-שקט בין מקבלי ההחלסות. במקום שנגיד: חברים יקרים

מחברת נשר, לכו למועצת המנהלים שלכם ותגידו שהמדינה לא תיתן לפתוח יבוא

זול ממזרח אירופה כל עוד אתם יכולים לייצר את כל הצריכה בישראל - ואני

מבין שאין אצלכם בעיות של התייעלות - מוצע כאן לפתוח שוק יבוא המלט.

לכן אני מציע שלא לאשר את הצו ולתבוע מאנשי חברת נשר

לעשות מה שאמרו שבכוונתם לעשות לגבי הקמת המפעל ברמלה.
ה. אורון
אנו עוסקים בשנתיים האחרונות בנושא החשיפה, ומוכרחה

להשאל השאלה, לאיזו מערכת מתירים רוצים להגיע, כי אם

רוצים להגיע למחירים במזרח אירופה, ובמקרים אתרים למחירים במזרח אסיה,

זה דבר אתד - -
ש.אלוני
השאלה היא, האם זה מה שאנחנו צריכים היום.



ח. אורון; יש נקודה שניה והיא קשורה בשתי אפשרויות: אפשרות

אחת שלא יהיה מחסור במלט ואפשרות שניה שיווצר מחסור במי

אם אתה מאמין שהייצור המקומי יכול לעמוד בצריכה המקומית במחיר

האירופי, ואם אתה עומד בזה, לא יהיה ייבוא. ברגע שיהיה מחסור במלמ, ייליה

ייבוא של מלט. אם יש אפשרות לספק את המלט מייצור מקומי במחיר האירופי,

אין סיבה להתיר יבוא מלט, אם זה עומד בסימן שאלה, ויהיה מחסור במלט

המחירים יקפצו לשמים ויש סכנה של שוק שחור,
היו"ר א. שוחט
יש נתונים על הייצור והצריכה, יש נתונים חדשיים,
ח, אורון
אם יהיה מחסור במלט, אם ניקלע למצב של מחסור במלט,

יהיה צורך לייבא,

המגמה של הוזלת הבניה היא מגמה נכונה, בינתיים כל

התהליכים של הוזלה בבניה מגיעים לקבלנים, כי לא פועל השוק, כי אין דירות,

לצרכן ההוזלה אינה מגיעה
היו"ר א. ש וחט
התחייבות רכישה זה לא בלתי--רלבנטי.
ח. אורון
התחייבות רכישה -
ד. תיכון
אחר-הצהרים תועלה הצעת אי-אימון בממשלה במליאת הכנסת

בנושא זה,
ח, אורון
יש קשר בין הדיון במליאה ובין דיון זה , כי ההחלטות

שאנו מקבלים כאן משפיעות,
ש. אלוני
אבל יש לנו כלים לטנות את זה, למרות כל הדיבורים על מש

- שוק, הממשלה יכולה לתקופה מסויימת, בשעת חירום, לייבא

מלט וליצור מלאים.
היו"ר א. שוחט
הממשלה תעסוק בקניית מלט?
ש. אלוני
איך הממשלה קונה את הבשר?
היו"ר א. שוחט
היא אינה קונה את הבשר,
ח. אורון
לי יש יותר מעצורים מאסר לחברת הכנסת אלוני בנושא

השוק החפשי, אבל אינני מציע שהממשלה תהיה יבואן של מלט,

ההצעה הזאת שלפנינו מופיעה כנושא עתידי, היות ויש הערכה

שיחסר מלט, אנחנו קובעים מצב חדש, אתם יודעים מה? תעבדו באופן שוטף

וחמישה חדשים לפני שיווצר מחסור במלט, תבואו ותגידו: אנחנו חושבים שאין

ברירה, צריך להתחיל לייבא מלט, כדאי לייבא אותו ממקור זול, יש לנו מנגנון

שכל ההוזלות בבנייה יועברו למחיר הדירה" אם תעשו זאת אני מוכן לוותר על

המכס, היות ואין מנגנון כזה וחלק מהמשרדים אינם רוצים בו, אין סיכוי

שההנחות יגיעו למשתכן ולא לקבלנים,

אני מציע שלא לקבל.את הצו, יווצר מחסור במלט, נשקול אותו

אז,
ד, תיכון
החלטה זו היא במקומה, היא החלטה טובה, אולי בפעם הראשונו

באה הממשלה ומכינה את הקרקע לקראת הבאות, כדי שלא לטפל

בנושא בחופזה, בעצם, אם ישאירו את המצב הקיים היום ולא יערכו לקראת הבאות,

הרי בסופו של דבר יהיה מחסור בדלק ויהיה שוק שחור בדלק, זה ודאי, כבר היה

לנו נסיון בטני העשורים האחרונים באשר למשמעות של מחסור במלמ בכמויות

מספיקות על ענף הבניה והיכולת שלו להגיע למוצר הסופי,



ד, תיכון

בהנחה שהמצב ישאר כפי שהוא, אחה מציע לחזור לשיטה

הישנה של מסירח רשיונות יבוא לכל מיני מקורבים. וכבר ראינו, שכאשר יש

מחסור, מחלקים רשיונות, ומה שוקרה הוא שכמה מקורבים מקבלים רשיונות

ומלט אין.

הייתי רוצה לשמוע איך אתם נערכים בנושא הברזל, שהוא

מוצר דומה למלט. האם גם לגבי הברזל יש הערכות דומה?
ש. ברקן
הורדנו מסים על ברזל.
ד, תיכון
כל הבעיה היא באספקה שוטפת של המוצר - מלט וברזל -

תוך כדי הבניה. באיז אספקה שוטפת נוצר צואר בקבוק

וכולם מצלצלים אל כולם, וכולם מצלצלים אל אבירם.
היו"ר א. שוחט
ביררתי ענין הברזל ונאמר לי שאין מוציאים רשיונות יבוא

לברזל, פרט לפורפילים.

ד. תיכון; לא עקבתי אחרי מה שקרה לגבי הברזל, לא הייתי בארץ.

אני הייתי.מציע לבדוק את המצב לגבי שני מוצרים אלה,

כי המחסור בהם מעכב את הבניה" ומר אבירם יודע, שחלק מזמנו הוא מדבר בטלפון

עם אנשים שמבקשים שיספק מלט למישהו בכרמיאל או במקום אחר.
מ. אבירם
בשנים האחרונות אין לי התענוג הזה.
ד. תיכון
אבל התענוג הזה חוזר אליך.

רבותי, זו החלטה נכונה ויותר מצודקת, יכול להיות שאפשר

לשכלל אותה על ידי הוספת ה"אך לא פחות", אבל במצג הנוכחי, אוי ואבוי לנו

אם ניקלע למחסור במלט, כי אז כל תכניות הבניה לא יעזרו. וטוב שאנשים ידעו

שאפשר לייבא מלט.

יש בעיה של דמפינג. איננו יודעים את המחירים במזרח אירופ]

שם משתנים חמחירים. אינך יודע מתי חמחיר הוא 30 דולר הטונה ומתל מפעל

במזרח אירופה, שאין לו חלקי חלוף, ימכור לך טונה מלט ב-10 דולר" לגבי אפשר

כזאת יש חוקים. ואנשי משרד התעשיה והמסחר אינם אטומים, הם יפעלו.

בשלב זה יש לך הגנה טבעית. בשלב זה יש לך אפשרות לכ?נוע

היצף" אבל צריך להערך לקראת הבאות. המצב שבו היית, מר אבירם, גדול יותר

מראש הממשלה, חוזר בודאות. אני אומר לך.
א. ויינשטיין
לפי ההכנסה הצפויה מהמכס המוצע כאן, 2,5 מליון שקל,

הנושא איננו פיסקלי. זה איננו המניע. הבעיה לגבי המלט

היא הזמינות. אני מבין שאי אפשר להחזיק מלאים של מלט ליותר משלושה חדשים.

גם .אם המפעל המקומי מסוגל לספק את הביקוש, מה יקרה בתקופות השיא, בקיץ,

כאשר הבניה היא בשיאה, ולא יהיה מלט, ויעמדו בתורים למלט? אם נדחה את החלטו

הממשלה על פניה, אנחנו עלולים לעמוד בפני בעיה, שאנחנו לוקחים על עצמנו

אחריות למחסור, לכן עצם הרעיון ללכת לפתיחת יבוא מלט אי אפשר לשאול אותו

גם לאור העבר וגם לאור התחזיות. כךשאני מחייב צעד זה של הממשלה.

מאידך נדמה לי שזו הפעם הראשונה שאנו דנים על פתיחת חייבו

מארצות שלישיות" וכאן יש שאלה, איך אנו מבטיחים שממזרח אירופה - שם מחיר

איננו מחיר - לא נגיע למצב שיהיו הצפות של השוק.

אני שולל רשיונות יבוא. מצד אחד אני מעריך שיהיה מחסור

במלט, מצד שני אינני חושב שרשיונות יבוא זה הדבר האופטימלי. לכן צריך למצוא



א. ויינשטיין

נוסח שיאפשר מצד אחד להבטיח שלא נעמוד בגני מחסור במלט, כי אנו חולבים-

לבניה בהיקפים אדירים, ומצד שני לפתוח את היבוא מבלי להביא להצפת השוק.

הבעיה שהוועדה צריכה לבחון היא לא עצם מדיניות הממשלה,

אלא המינון; כלומר, האם המכס צריך להיות בשיעור 25% או יותר, או צריך

להיות מס קצוב. אני חושב שהיה כדאי להנחות את משרד התעלזיה והמסחר ומשרד

האוצר, שכאשר הם מביאים לנו הצעה להגן על התעשיה המקומית בפני היצפים,

שיעור המכס יהיה "לא פחות מ- ", כי אחרת אנו עלולים להרוס את התעשיה

המקומית, מישהו ימצא מוצר מסויים בארצות מזרח אירופה וייבא אותו במחיר

שהתעשיה המקומית לא תוכל להתחרות בו,

לכן אני מציע לראות בנושא של המלט "טסט כייס" ולהחליט

איר אנו מנחים את הממשלה לגבי המינון ולגבי מס קצוב, האם שיעור המכס

צריך להיות 25% או 30% או 35%.
היו"ר א. שוחט
או.י רוצה לשאול את מנכ"ל בשר, מר אבירם: האם כתוצאה

מהעובדה שאתם עולים בתפוקה ב-70% -60% וההוצאות הקבועון

קיימות והמפעל עתיר הון, האם הרווחיות לא תגדל בהרבה בהוצאיה מהגידול בהיקף

המכירות?
ד.תיכון
אולי תאמר מי הם הבעלים של "נשר"?
מ, אבירם
אנחנו נתונים בפיקוח מחירים. אחת לשנה אנחנו חייבים

לעבור דו"ח סוארי, ויש לו גבולות של מינימוכ ומכסימום,

ורק להזכיר, שכאשר עברנו את דו"ח טוארי היינו פחות מהמינימום, כי פיקוח

ומונופול הולכים יחד.
היו"ר א. שוחט
תענה על השאלה, הרווחיות תהיה יותר גדולה?
מ, אבירם
הרווחיות תהיה יותר גדולה, ואנו מגיעים אז לדו"ח סוארי
היו"ר א. שוחט
עשויה להיות הורדת מחיר של המלט?
מ. אבירם
לפי חישוב שלנו נהיה בתוך הגבול, ואם נעבור אותו, יוריד

את המחיר,
ד. תיכון
או שלא יעלו,
מ, אבירם
לשאלה מה יהיה בקיץ, כאשר יש ביקוש גדול יותר למלט,

אנחנו מייבאים קלינקר, שהוא מוצר ביניים -
י, הורביץ
איפה אתם קונים את הקלינקר?
מ. אבירם
ביוון, בתורכיה, בקפריסין, בספרד, בפורטוגל, באיטליה,
ד. תיכון
איך אתה מתייחס למלט בצובר ובשקים?
מ. אבירם
אנחנו שיכללנו את כושר האריזה שלנו, יש מארזים אוטומטיי

תבואו ותראו, ואנחנו רוצים להרחיב עוד יותר את כושר האריזה.

כפי שאמרתי, מונופול הוא דבר שיש לו קונוטציה לא טובה. אבל לצורך זה המונופול מייצר כל הכמות באיכות הדרושה, הוא

מ צר כל הכמות באיכות הדרושה, הלא



מ. אבירם

מחזיק אח המלאים - חיום אין לקבלנים ולבנאים יכולת לחחזיק מלאי - ואם

חמחיר הממוצע לצרכן הוא 99.7 כאשר מדד הדירוח הוא 187, מדד המחירים

לצרכז הוא 1.53 כל מי שמתמצא במחירים יודע שיש פה "ברגן" טוב לקבלנים.
ד. תיכון
מי הם הבעלים של "נשר"?
מ. אבירם
50% כור ו-50% כלל.

ד. תיכוז; לכור יהיה כסף להשקיע בהון העצמי כדי להרחיב?
מ. אבירם
לא חהיה בעיה. כור תשקיע בהון העצמי 30 מליון דולר בשלוש

שנים.
ד. תיכון
הם ישקיעו, לא תהיינה בעיות?
מ. אבירם
כן.
ש, שטרית
אני מאד מסופק אם אנו צריכים לאשר את הבקשה של האוצר,

ואני מציע שלא נאשר את הבקשה, לפי הבנתי, ההשלכה על

עלות הבניה של מחיר המלט היא מזערית שבמזערית. אם אני מבין, המלט מהווה

3% - 2% מעלות הבניה. מתוך זה ההוזלה תהיה בשיעור כל כך קטן, שאמנם דין

פרוטה כדין מאת, אבל אינני יכול לייחס לזה משקל רב. כרשות המחוקקת אינני

יכול לייחס לזה משקל רב.

לגבי הייבוא מהגוש המזרחי, כתוב בהצעה שלכם שהמחיר יהיה

50 דולר הטונה. מניין לי שזה אמנם יהיה 50 דולר? אם עלות העבודה ביוגוסלבי

או ברומניה היא נמוכה, הם יכולים להוריד את המחיר ל-40 דולר הטונה או ל-35

דולר הטונה, ואז אם אני קובע מכס בשיעור 25%, אולי יבוא יבואן שיצהיר שהמחי

הוא לא 50 דולר אלא 30 דולר? האם אז החשבון שלנו השתבש לפי מה שהצעתם?
היו"ר א. שוחט
ואם יהיה מס קצוב?
ש. שמרית
אני אצטרך להתלבט, כי יש עוד דברים שמדאיגים. על כל פנים

אני לא הצעתי מס קצוב.

בצורה שהדבר הוצג קשה לי לקבל אותו, כי שיעור מכס של

25% לא מספיק כדי למבוע סכנה של הרס הענף הזה בישראל.

אני מעריך שההשקעה בנשר בסדר הגודל שדובר עליו, חשבו

עליה לפני 3-4 שנים ועכשו הגיעו לביצוע, כל ההנחות הכלכליות עליהן התבססו

היו הנחות כלכליות שהיו לפני 4-5 שנים. על כל פנים, כאשר מדובר על השקעה

של 120 מליון דולר - וכאשר שמעון פרס היה שד האוצר דובר על 100 מליון דולר .

זה פדוייקט אדיר, ובהצעה זו שלפנינו אתה בא ומושך את השטיח ומפיל אותה,

מעבר לשאלה של המכס הקצוב, השאלה היא, האם אנו רוצים

שתהיה השקעה בסדר גודל זה במפעל, אם תגידו שההשקעה הזאת מבחינה משקית

אינה יעילה, כי יש מלט יותר זול,' אם משרד התעשיה והמסחר, חטיבת הכימיה

במשרד התעשיה והמסחד לא אומרת לנו, שזו השקעה רעה למשק הישראלי, ובכיסא

שאתה יושב עליו, מר אורנשטיין, ישב הבוס שלך, השר נסים, והוא אמר שמוכנים

לתת 70% ערבות מדינה להשקעה - נשאלת השאלה, האם בבקשה הזאת אתם אינכם

מושכים את השטיח מתחת להשקעה במפעל נשר? אולי אמרת את הדברים באשר יצאתי

לטלפון - זו מנת חלקם של הפוליטקאים - אבל אני מודאג מכך שהבקשה

שלפנינו עלולה לשבש אח תכנית ההשקעה בנשר. את הבעיה הזאת לא יפתור בם

המס הקצוב.



ש. שטרית

כאשר דנו בחוק ההיטלים המיוחדים שעוטק בסוגיית ההיצף,

התלבטנו אם החוק הקיים מספיק, ואמרו לנו: לא. זאת אומרת, מי שאומר לנו

עכשו שלש מנגנסזן שמתמודד עם בעיית ההיצף, סותר מה שנאמר לנר בישיבות

קודמות.

מנימוקים אלה אני מציע שהיום לא נאשר את הצו,
א. כץ-עוז
מהנסיון הקצר שרכשתי, אני יכול לומר, שמה שנאמר כאן

הוא חד-משמעי - אין מחיר למוצרים במזרח אי,רופה, אין גם

שער קבוע. יש שער רשמי, אבל הוא לא קבוע. בברית-המועצות או ברומניה יכוליו

לתת לך אותו מוצר בשערים שונים ובמחירים שונים לחלוטין. אילו היה מצב

שהממשלות בארצות אלו משווקות ומקבלות את הכסף, זה היה שונה. כתוצאה מהתער

המבנה הכלכלי במזרח אירופה, מעבירים חלק גדול מהנכסים העסקיים ומתעסקים

לחברות ק ואופרטיביות, האינטרס של כל אחד מאלה מותנה בהקצאה של הרשות

המרכזית באותה מדינה, כמה מרשים לו לייצא ומה לעשות עם הכסף. הכסף אינו

מגיע לשלטון המרכזי. אתה קונה בברית-המועצות או ברומניה, הכסף לא מגיע

לממשלת ברית-המועצות או לממשלת רומניה.

השערים היום בברית המועצות נעים בין השער הרשמי G

רובל לדולר עד 35 רובל לדולר בשוק השחור. כל הרינג הזה קיים גם אצל מנה?

המפעלים. הוא יכול למכור בכל מחיר שהוא מחליט, והוא תמיד יהיה בטדר,

העיקר לקבל דולרים; אם הוא יכול להשתמש בהם על פי הסער השחור של 35 רובל

הדולר, גם אם הוא מוכר את המלט ב-10 דולר הטונה, הוא כאילו מכר במחירי

הממשלה ב-150-180

לכן מה ,שנשאיר לגבי ארצות מזרח אירופה הוא נכון לחלוטין,

זו סכנת נפשות להתעסק אתם. לכן אין אפשרות להגיד "מה". אם אומרים "מה",

צדיר להגיד "למה" ו"כמה".

המכס המוצע כאן מטרתו להגן על הייצור המקומי. במצב של

שוקים זהים במערכות נורמליות, זה דבר אחר.
היו"ר א. שוחט
בנושא הגז אתה היית בעד פיקוח על המחירים,
א. כץ-עוז
הצעת הממשלה צריכה לתת תשובה לנקודת המפתח של הכלכלה

העולמית, או הבינלאומית, בהקשר של הארצות השלישיות"
היו"ר א. שוחט
אתה אומר: אם בכלל, אז מס קצוב?
א. כץ-עוז
כן. אבל לא זה העיקר, הדבר הרציני הוא הרצון המדיניות

של משרד התעשיה והמסחר בנושא החשיפה. החשיפה היא שיטה

נכונה כאשר אתה נמצא במשק ובשוק שבהם ממדי האבטלה הם ממדים של איזון, ואתה

"משחק" על עוד 10,000 איש הנכנסים לאבטלה. חשיפה איבנה כלי מתאים לקליטת

400,000 עולים, כי המדינה תשלם בד זמנית עבור כל עובד, או כל מקום עבודה

25 דולר ליום. כל מה שאתה חוטך בשטח ההתייעלות, אתה מפסיד במערכות הפיצו

זאת אומרת, יש כאן דילמה. כל אחד מאתנו עומד בפני דילמה.
היו"ר א. שוחט
זה בניגוד לתכנית הממשלה.
א. שוחט
אחה יודע שהממשלה מביאה כל יום דבר הפוך, כי אין לה ברין

שר האוצר עומד בהתק פה פוליטית מוחצת שלך או של נ?ישהו

אחר. ברגע ששר האוצר מבין שלא נעשה ולא כלום והצטברו - 200,000 מחוסי עבודה

הוא צריך לעשות משהו, הוא צריך להרגיע. הוא מחלק 25 דולר למקום עבודה ליום
י. הורביץ
יש מפעלים שעולים 40 דולר. א. כץ - עוז: אם סבסוד יום עבודה עולה 5-4 דולר, כלכלית ולאומית הוא



א. כץ-עוז

פעל נכון-

היו"ר א. שוחט; חבר-הכבסת הורביץ, לאיזה מפעלים אתה מתכוון?
י. הורביץ
יש מפעלים כאלה,
א. כץ-עוז
מדיניות החשיפה של משרד התעשיה והמסחר לגבי התעשיה

הישראלית היא מדיניות טובה לעת שלום, היא אינה טובה

לעת מלחמה, ואנו נמצאים בעת מצוקה מבחינת התעסוקה. בבקשה לא לחשוף

כל מפעל שיכול לייצר עוד 100-200 מקומות עבודה, גם אם זה מסובסד זה כדאי

למשק הישראלי. זה לא יותר סוציאליסטי או פחות סוציאליסטי, זה לא יותר

ליברלי או פחות ליברלי, אין לנו ברירה, אין דרך אחרת. אם תגרור את המשק

להתייעלות על ידי מדיניות החשיפה, אתה תשלם את זה במערכות הסעד. ואז
הממשלה תוכל להגיד
יש לי משק נהדר ויעיל, אבל אין לי כסף ואין לי תעסוקה

לכל העובדים.
לכן אני אומר
מס קצוב. ואני נגד חשיפה באופן מוחלט.

ומפעל נשד שהוא מונופול, שייבא איה כל חמרי הגלם וייצר פה. למה לי לתת

יום עבודה אחד להונגריה או לארץ אחרת? אם אתה יכול לתת ימי עבודה כאן,

תן אותם.

עקרון החשיפה הוא עקרון נהדר של סמואלסון, בכרך ג', -

ולא שאני מזלזל בו, אלא שהיום הוא לא נכון למדינת ישראל. היוה האינטרס

של משרד התעשיה והמסחר, ולא חלזוב שאגף אחר במשרד עוסק בהשקעות, הוא לייצר

מקומות עבודה, מר אורנשטיין, אתה חלק מהמשרד שהשר הממונה עליו צריך לתת

תשובה למה לא ייצר מקומות עבודה. והנה אתה פועל במדיניות הפוכה למדיניות

שהשר צריך לתת עליה תשובה - ייצור מקומות עבודה. תראה במר אבירם קבלן

שלך לייצור מלט. ומר אבירם, אתה תייבא קלינקר כמה שאתה צריך ותתקין

מתקנים ותיתן מקומות עבודה בארץ. זו המדיניות ההגיונית בתקופה שמדינת

ישראל נמצאת בה. ואינני מבין למה הפקידים הבכירים במשרד זה אינם מבינים

שזו חובתם היום" אתה צריך לעזור לענין הלאומי כמו השר שלך.
היו"ר א. שוחט
השר בעד מדיניות החשיפה.
א. כץ-עוז
בודאי, אבל הוא ישנה אותה. למה נתנו ערבות מדינה?

מתן ערבות מדינה זו מדיניות ליברלית? זו מדיניות אנטי-

ליברלית, אבל אין ברירה. במצבים כאלה אין ברירה. זו המדיניות היחידה שיכולה

לעבוד. יש מי שיקרא לה מדיניות סוציאליסטית. מדוע? כי אלה כלים של המדינה.

אני מציע לכם: שבו עם המערכת, סכמו אתה כמה ימי עבודה

היא יכולה לתת, זה לא יעלה יותר. בעוד שנתיים-שלוש, לכשירחיב, נחזור ונתונה

על העקרון הזה, נחזור לויכוח עם חבר-הכנסת ויינשטיין על הליברליזם.

מה חשוב היום הליברליזם? חשוב היום לקלוט את העליה.

הצעתי היא שלא לקבל את ההצעה" תחזרו ותשקלו את הענין

לא באגף הדן בדברים לפי פטנקין וסמאולסון - ואינני מזלזל בהם - אלא באגף

הלאומי. והיה וזה בלתי אפשרי - רק מס קצוב.
י. מורביץ
לוא הנושא של הגוש המזרחי לא היה צץ ומדינות המערב לא

היו מתחרות התחרות מסוכנת. הייתי אומר מה שאני נוהג

לומר: מי שלא יכול לעמיד בזח, עם כל הטרגדיה האישית והמשפחתית, לא יעמוד.



י. הורביץ

אין ברירה, הוא צריך לכרוע. אבל אני מבין שלגבי מדינות המערב, מפעל נשר

עומד בתחרות.

מ. אבירם; כן.

א. כץ-עוז; הם זולים מארצות המערב"

י. הורביץ; מה שאמר חבר-הכנסת כץ-עוז לגבי ארצות הגוש המזרוחי זה

נכון לא רק לגבי מלט, אלא גם לגבי מוצרים אחרים.

לאור הדברים שהובאו לפנינו על מפעל נשר, היינו צריכים

לומר למנחם אבירם . מלה טובה, היינו צריכים לומר לו: אתה מנהל מצויין של

חברה טובה,/הלוואי ועל כל ישראל והלוואי על כל המנהלים. אבל אנחנו לא

כאלה, ואנחנו איננו אומרים זאת, ואולם אם יש לנו אפשרות לקבל מלט ברבע

מחיר או בחצי מחיר, מתנה כזאת, זה אולי בא בחשבון עם כל הטרגדיה כרוכה

בכך לגבי העובדים. אבל לה לא יפה, א.ד. גורדון לימד אותנו שצריך לעבוד

ולהזיע ולא לקבל מתנות.

ואולם מחר בבקר הדברים בגוש המזרחי עלולים להשתנות.

לבנות על הגוש המזרחי, לא הייתי מציע.

אילו הייתי שקט לגמרי, הייתי אומר לאוצר; עזבו את הטכונ

האלה, הם לא גדולים. אתם רוצים להבטיח שבמצב חירום תהיה זרימה מסיבית

של מלט, ומלט לפעמים הוא קפריזי - מה שאמר חבר-הכנסת דן תיכון נכון, .

היתה מצוקה וצריך היה להתחנן על כל שק מלט - והיום אין אפשרות לדחות בני

לעוד שבוע או שבועים או חודש, כי היינו עבריינים, לא התחלנו לבנות מספיק

בזמן.

נושא הבניה הוא כל כך חשוב, שכאשר הולכים "למלחמה" כזאת

צריך לדאוג לאספקה סדירה של תחמושת, ולהבטיח שלא יקרה מה שקרה בעבר,

כפי שתיאר חבר-הכנסת דן תיכון. אלו היו וזקופות קשות. פעם בלענו את זה. היו

אי אפשר יהיה לבלוע את זאת.

לכן אני שואל אותך, מנחם אבירם; איך אתה יכול להבטיח,

במצב של היום, לא באמירה סתם "תסמכו עלי", איך המדינה יכולה להיות שקטה,

שעניז אספקת מלט לבנייה נתונה בידיך ולא יפתחו את חשוק לרווחה, אלא נסתמך

על המלה שלך.
ע. כרץ
אני השתכנעתי מדבריו של חבר-הכנסת אברהם כץ-עוז, שר החק7

לשעבר, וגם אני חושב שהמשימה החשיבה ביותר של מדינת ישראל

היום היא - יצירת מקומות עבודה. בעיית השיכון תהיה משחק ילדים לעומת בעיית

התעסוקה.

אם ההשפעה של המלט על עלות הבניה היא השפעה טולית, למה

אתם ממהרים להתיר יבוא ממדינות מזרח אירופה? אם יש לנו מפעל שעומד בתחרות

עם מפעלים במערב אירופה, אינני יודע למה צריך להתיר יבוא.

אני תומך בעמדה כפי שהציג אותה חבר-הכנסת כץ-עוז, ואני

מקווה שהמסר יועבר לשר התעשיה והמסחר, כי לא יכול להופיע שר התעשיה והמסחר

ולהגיד; כדי לעודד השקעות וליצור מקומות תעסוקה, כל מה שיגיד היזם, הוא

יתן לו, והוא אמר שאפילו אם תהיה מכולת שתיצור מקומות עבודה, הוא יהיה

מוכן לסייע למכולת, אבל אם לא יהיה למכולת מה למכור, זה לא יעזור.



ע. פרץ

אם לא ייוצרו מקרמות עבודה, תוך זמן קצר ביקלע למאבק

בין עולים חדשים וותיקים על מקומות עבודה, הממשלה עושה מעסה בלתי-אחראי

אם אינה משנה מצב התעסוקה במשק. אני רוצה שהמובטל בתל-אביב או בירוחם

ידע, שבזכות העולים מקבל המשק תנופה ובגלל שהגיעו עולים נוצרו מקומות

עבודה חדשים במשק.
היו"ר א. שוחט
. שמענו את חברי הוועדה. נשמע תשובה גם של מר מנחם אבירם

וגם של מר אורנשטין.

רבותי, אני מוכרח לומר לכם, אני מתלבט" יש אפשרות שנדחה

את ההצבעה על הצו ונגיד לאוצר: תחזרו עם פתרון של מס קצוב, כי כולם מבינים

שבמצב הקיים, בלי מס קצוב, הענין לא יעבור בגלל החשש מפני יבוא מלט בהיצף.

רשות הדיבור למר אורנשטיין.
א. אורנשטיין
נצא מנקודת מוצא שיבוא מלט הוא הכרחי, יהיה מחסור של

1-1,5 מליון טון תוך שנתיים. היבוא יכול להיות על ידי
שני מקורות
על ידי נקר, שמייבא קלינקר, ועל ידי גורמים אחרים, והמטרה

היא לגוון את המקורות. כאשר אני אומד "גורמים אחרים" פירוש הדבר לפתוח

את היבוא מכל מקום ומקום, וזה גם הגוש המזרחי. אם היום המחיר בגוש המזרחי

הוא 30 דולר הטון לעומת 80 דולר במערב, אנחנו יודעים שמחירים אלה ל?א יאריכו

ימים , המחירים לא ישארו ברמה נמוכה.

יבואן שרוצה לייבא מלט בקייץ הבא צריך לדעת מה התנאים,

האם היבוא יותנה ברשיון. אם הוא רוצה לחתום חוזה לאספקת המלט בקייץ הבא

הוא צריך לחתום היום. הוא צריך לדעת איפה הוא עומד. אם נגיד 25% מכם,
יהיה יבוא. אם נגיד
25% מכס ורישוי, לא יהיה יבוא,

אנחנו נותנים יתרון מסויים למפעל נשר. אין מכס ורישוי

על יבוא קלינקר, זה היתרון של הייצור המקומי. אם נשר אינו מסוגל להתחרות

ביבואנים, הוא אינו יכול לעמוד בתחרות, איננו מסכנים את מפעל נטר. נותנים

אפשרות לגורמים נוטפים לייבא. מפעל נשר ממילא עובד בתפוקה מלאה" והיה ?

ומישהו ירצה להתחרות בטחינה, גם את זה נראה כמבורך.

הנושא של מס קצוב, דהיינו הקביעה "אך לא פחות" אינו

ישים, כי לקחנו סכום נמוך - 30 דולר פו"ב. זה מוצר שהוא זול עם הגנה

טבעית גדולה, כאשר אנו מדברים על 25% זה דבר בלתי-סביר. אנו עושים זאת

מתוך ידיעה שיש ייצור מקומי, לכן, הקביעה "לא פחות" ללא לזום תקרה,

לא ישימה, לא אתנגד אם ייקבע "לא פחות מ-12.5 דולר""
ש. אלוני
מה ההערכה שלכם, בשנה הבאה יהיה יבוא מלט?
א. אורנשטיין
בכל מקרה הייבוא לא יהיה עצום, יש בעיות ארגון ושיווק

כל כך גדולות, שהיבוא יהיה בשוליים, עשרות אלפי טון.

למעלה מ-200,000 טון לא יהיה,

יש יתרון נוסף, ברגע שיש יבוא סדיר אפשר להגדילו במידה

ויהיה מחסור. תקלה ב"נשר", תקלה בנמלים, יש לנו מקור, אחרת כולנו בידי "נשר"

האם מישהו מוכן לקחת אחריות שבשנה הבאה, אם יהיה מחסור כתוצאה משריפה,

חלילה -
ש. שטרית
ואיפה אתה קונה?
א. אורנשטיין
באירופה אתה קונה ב-80 דולר הטון פו"ב"
ח. אורון
למה אחה לא מסכים למס קצוב?
א. אורנשטיין
לא איכפת לי שיהיה מס קצוב בשיעור 12.5 דולר לטונה,

ח. אורו 7; אתה תאמר ליבואן: אתה תקנה במקום שתקנה, אכל-דע.-לר

שהמחיר בארץ אינו יכול להיות נמוך ממחיר מסויים?
א. אורנשטיין
אנהנו לא רוצים מנגנון של פיקוח,
ח. אורון
אם המניע הבסיסי הוא מניעת מחסור במלט בארץ?
א. אורנשטיין
היבואן לא יודע תוך כמה זמן תגיע האניה.
ח, אורון
ו"נשר"?
א. אורנשטיין
"נשר" יש לו גמישות, הוא יודע את מספר הלקוחות,

הוא יודע את הכמויות.
א. כץ-עוז
אתה מזכיר נוסח המודעה "יש קישואים ואבטיחים באפס מחירי

אפשר לקנות מלט ב-30 דולר הטונה בברית המועצות ובהונגר

בין הרגע שהוא יקנה ובין הרגע שהמלט יגיע, השוק יתמלא יתמלא ב"מאכערים"

ואתם תצטרכו לטפל בהם,
א. אורנשטיין
אנחנו לא נטפל בזה,
היו"ר א. שוחט
מה שאתה מציע, חבר-הכנסת אורון, אינו מעשי- קביעה מחיר

של מה שקונים תביא לכך שהיבואן יגיד: זה עלה לי כך וכך,

ואתה בצורה מלאכותית תשווה את המחיר. זה הדבר הכי חמור,

אני רוצה לחזור להצעתי, שלא לקבל היום החלטה, אני אומר
את האמת
אני חושש ממחסור במלט, למרות התחזית של מר אבירם. אם היינו מקיימ

היום דיון על נושא המלט, היינו מקבלים החלטה, אנחנו דנים על הטלת מכס על

יבוא מלט, ודבר זה מבטיח מצד אחד אפשרות לייבא מלט בעת מחסור, ומצד שני

מגן על מפעל נשר, כפוף לעניז שתשקיעו במפעל ברמלה,

רשות הדיבור למנכ"ל "נשר", מר אבירם"
מ. אבירם
כאשר שאלו את מר אורנשטיין, הוא דיבר על מחסור צפוי

, של 1-1,5 מליון טון, אם אתה רוצה לפתור בעיה של 1,5 מלי

טון, לא זו הדרך.

אנחנו מדברים על מפעל שבנה ישוב. אין הרבה מפעלים שבנו

ישוב. כל בית, כל גשר, כל מפעל, בארץ הזאת נבנו על ידי מלט שייצר מפעל

"נשר".
ש. אלוני
מישהו מזלזל בחשיבות של מפעל "נשר"?
מ. אבירם
ועדה זו עומדת לשחרר את "נשר" מאחריות לאספקת מלט, וזו

תהיה אחריות כבדה של הוועדה,

אינני מאמין שהסידור הזה של יבוא מלט הוא הנכון, אתם

תתנו ליבואנים לייבא, פעם הם ייבאו הרבה ופעם מעט, זה לא יענה על הצרכים

של אתרי הבניה, זה לא יכול לענות על הצרכים של אתרי הבניה,

כאשר שאלו את מר אורנשטיין, איך תסתדר מבחינת המלט, הוא

אמר: "נשר" מייצר 10,000 טון ביום, יש לו ערוצי שיווק. אתם משחררים אותנו

מכל הענין הזה. אה יחסר פה מלט, נשר לא מונופול יותר. אתם אחראים על כל

מה שיקרת, וזו החלטה כבדה,

לנו יש אינטדס שלא תחסר טון מלט, שלא יבואו אורנשטיין



מ, אבירם

ודומיו ויציעו החלטות לא רציניות. הרי יש לך שוט נגדנו, יחסר מלט -

תתיר יבוא, תוריד מחירים, כל הכוח בידי הממשלה" אנחנו מ-1924 מספקים

מלט באחריות. אם אתם רוצים להסיר מאתנו את האחריות - תחליטו.
א. כץ-עוז
זה נכון, עד היום הוא אחראי בלעדית.

היו"ר א. שוחט;. כפי שהצעתי, לא נקיים היום הצבעה על הצו. אני מציע

שייערכו דיונים נוספים בנושא כדי לראות למה אפשר להגיע.

אני מודה לאנשי "נשר".

צו שעת חירום ( שיעור תשלום חובה)(תיק ון),

התשנ"א-1990 .
היו"ר שוחט
אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

צו שעת חירום ( שיעור תשלום חובה) (תיק ין), התשנ"א-1990.

נשמע דברי הסבר מפי נציג משרד התעשיה והמסחר, יורם לוי.
י. לוי
אני חייב להעיר לחבר-הכנסת כץ-עוז, שנהניתי לעבוד אתו

כאשר כיהן כשר החקלאות, 1הוא אוהב שפקידים, לאחר דיון,

יבצעו את המדיניות וייצגו אותה
א. כץ-עוז
זה נכון.
י. לוי
אנו מייצגים את הסרים והמשרדים, ולא תמיד אנו חופשים

לבטא את עמדותינו.

צו שעת חירום ( שיעור תשלום חובה)(תיקון), התשנ"א-1990

ענינו היטל על טונה מיובאת. עד עכשו היה היטל של דולר על טונה מיובאת

מכל העולם, כאשר היבוא מהמזרח הרחוק היה סגור, ובתקופה האחרונה היו מכסות

שחולקו בין היבואנים-

אנחנו נמצאים עכשו בתקופה שכללית אנו יותר ליברלים בנושא

הייבוא. עד עכשו היה היטל של דולר אחד על טונה מיובאת, כאשר היבוא מהמזרח

הרחוק היה מוגבל וניתז במכסות ליבואנים בהתאם למפתח מסויים. בעקבות זאת

היבוא מכל העולם הוא בהיקף של 10-11 מליון דולר, והיבוא מהמזרח הרחוק נשמר

בגבולות המכסה של מליון דולר.

היתה עלינו בקורת גם לגבי צורת החלוקה וגם לגבי השאלה,

מדוע איננו נותנים לייבא באופן חופשי מהמזרח הרחוק.
א. כץ-עוז
מצד מי היתה הביקורת, מצד היבואנים?
י. לוי
במקרה זה, כן.

יש בארץ מפעלים שמייצרים שימורי טונה, מפעלים אלה קבלו

הגנה"לגבי היבוא מהמערב, כנראה שההיטל של דולר הספיק, ההרגשה שלנו היתה,

שאנו חייבים להטיל היטל של .דולר וחצי על היבוא מהמזרח הרחוק- כאשר הנושא

בא לוועדת השרים, הדרישה של ולידת השרים היתה לפתוח את היבוא. זאת אומרת,

הוועדה לא אהבה את העובדה שהיבוא מהמזרח הרחוק סגור,
היו"ר א. ויינשטיין
אתם מתכוונים לפתוח את היבוא מהמזרח הרחוק?



י. לוי; כבר פתחנו אותו-

ע. סולודר; המכסות בוטלו?

י, לוי; כז, בחודש שעבר, כי הצו נכנס לתוקף , אלא אם הוא לא

יאושר על ירי וערת הכספים,

היו"ר א. 17וחט: כמה זמן יש לנו לאשר את הצו?
א. דמביץ
חורש ימים,
היו"ר א. שוחט
נמצאים אתנו משלחת של יצרני שימורי הטונה ונציג הרייגי

נשמע את יושב ראש מועצת המנהלים של מפעל מן"
נציג מפעל מן
אני רוצה להעיר מספר הערות. הערה ראשונה מתייחסת לנושא

של גורל ההיטל. היום קיים היטל של דולר על יבוא מארצות

הברית ומארצות אחרות, פרט למזרח הרחוק. עכשו מוצע להטיל היטל של דולר וח

על הייבוא מהמזרח הרחוק, גם אם יוטל ההיטל, מחיר הטונה מהמזרח הרחוק יהיה

נמוך מהמחירים בארצות הברית; עדיין מחיר הטונה מהמזרח הרחוק יהיה יותר

זול ממחיר הטונה המיובאת מארצות-הברית ומאירופה. והסיבה פשוטה: עלות העבו'

במזרח הרחוק היא מאר זולה.

אנו מתמודדים היום עם היבוא מארצות-הברית ומאירופה,
א. כץ--עוז
במחיר חמר הגלם אין שינוי?
נציג מפעל מן
לא. הטענה שלנו היא: אחת משתים, או שיחזירו את המצב

לקדמותו וישאר היטל של דולר אחד, דבר שמקובל גם

באירופה- תאילנד מייצאת כמויות מרשימות של טונה לאירופה, אבל גם שם יש

הגנה על המפעלים המקומיים - וישארו מכסות הייבוא, או שיעלו את גובה

ההיטל,

מעבר לפגיעה בתעסוקה במפעלים בארץ, יש פה פעולת שרשרת,

אנחנו איננו המרכיב היחיד, אבל אנו הגורם המרכזי. יש עוד גורמים, כמו

הדייגים, למעשה תעשיית שמורי הדגים מקיימת מעבר לעובדים שלה גם עובדים

בתעשיות אחרות, כמו תעשיית השמנים,
ע. סולודר
מה מספר העובדים העקיפים הללו?
נציג מפעל מן
קשה לי להעריך מספר העובדים הקיפים. בפלה שלנו, אני מני

שזה מאות עובדים,

יש גם הנושא האקולוגי שבאיזה מקום נדחק לקרן זוית, הרגי

בכנית שומרים או תורמים לאיכות המים בכינרת,

אם כתוצאה מתגובת השרשרת נצטרך לחסל את הענף, ההוצאות

ברורות. לכן אנו מבקשים שלא לאשר את הצו, או להחזיר את המצב לקדמותו,

או להגדיל את ההיטל לרמה של 2.5 דולר, מה שיביא את עלות שימורי הטונה

מהמזרח הרחוק לעלות הטונה ליבואן מארצות-הברית,
א. בורג
על המרף, המוצר מהמזרח הרחוק הוא יותר זול מהמוצר

המיובא מארצות-הברית?
היו"ר א. ויינשטיין
שמענו את נציג תעשיית שימורים הדגים, עכשו נשמע את

נציג הדייגים.
נציג איגוד הדייגים
אנו מתנגדים לצו זה ובאים בבקשה מעבר למה שאמר נציג

מפעל מן, כדי להמשיך לקיים ענף הדייג, אם בתי החרושת

לשימורים ימצאו במצב שלא יוכלו לקנות את דג הטונה מהכנרת, שהוא דג ש-90%

ממנו מיועד לתעשיה ו-10% מהווה פתיון לןיייד דגים, לא יוכל הענף להמשיך

להתקיים. אם התעשיה היתה מסוגלת לקלוט יותר אפשר היה להוציא מהכנרת יותר

רגים ממה שאנו מסוגלים לדוג היום, בסדר גודל כפול ממה שאנו דגים היום:



נציג איגוד הדייגים

כלומר, 2,000 טון במקום 1,000 טון, שאנו יכולים לדוג היום ולא מצליחים גם

את המינימום הזה להוציא בגלל פתיחת היבוא החפשי מהמזרח הרחוק, זו תחרות

שתעשיית שימורי הדגים אינה יכולה לעמוד בה, ואם היא לא תוכל לעמוד בה,

אנחנו לא נוכל לדוג.

אני רוצה לחזק מה שנאמר בנושא האקולוגי. יש חוות

דעת טל מעבדת מינהלת הכנרת שהדגים בכינרת תורמים לטיב המים,

אנחנו איננו מבינים איך אפשר להתיר יבוא חופשי, ללא

מכסות מהמזרח הרחוק, כשאין להם שום מחוייבות כלפי הארץ הזאת.
היו"ר א. ויינשטיין
זו שאלה שתישאל לגבי כל הצעה של ביטול היטלים על

יבוא.
א. כץ-עוז
חשפנות זה אופי, זו תאווה; חשפ נות זו זנות.
נציג איגוד הדייגים
בתור אזרחים במדינה איננו מבינים איך במצב התעסוקה

הקיים אפשר להביא לכך שעובדים, דייגים, יהפכו לנזקקי

סעד, הענף הכי חלש בחקלאות הוא ענף הדייג.
היו"ר א. ויינשטיין
אבי מבין שנמצא כאן נציג משרד החקלאות והוא מבקש

לומר את דברו. כדי לא להכשיל אותך, אנו נקבל דבריך

כעדות של מומחה ולא כעדות של נציג משרד החקלאות, בדרך כלל כאשר הממשלה

מביאה הצעה, איננו נוהגים לשמוע נציגי משרדים. אתה מורשה לדבר בעמדה של

מומחה.
נציג משרד החקלאות
אני הייתי רוצה להוסיף כמה דברים בקצרה, כי מרבית

הדברים נאמרו. מדובר בענף דייג ש-300-400 משפחות

מתפרנסות ממנו, ומדובר בדייג לא רק בכינרת אלא גם בים התיכון. כלומר,

יש אפשרות להגדיל את השלל ל1ל הסרדינים בכינרת על ידי חזוק תעשיית השימורים

ולא על ידי ערעורה. ויש חשיבות לתת הגנה מכסימלית לתעשיית שימורי הדגים

על מנת שהיא תמשיך להתקיים.
היו"ר א. ויינשטיין
אני מבקש מחברי הוועדה, נשאל שאלות הבהרה ולא נביע

עמדות. זאת נעשה בישיבה נוספת,
א. כץ-עוז
אני חושב שדינו של נושא זה כדין כל הדברים האחרים

במסגרת מדיניות החשיפה. המיקום של נושא המוצרים

החקלאיים התעשייתיים במשרד התעשיה והמסחר, מקנה למשרד התעשיה והמסחר

אפשרות לטפל בענין שהוא אינו מבין בר. לדעתי, את כל האגף הזה צריך להעביר

למשרד החקלאות-

לדעתי, אין להעלות על הדעת יבוא חופשי מהמזרח הרחוק

של טונה. משרד החקלאות ומשרד התעשיה והמסחר, אין להם שום זכויות ושום

הסכמים עם אותו עולם שרוצים לתת לו עכשו זכויות של ייצוא האבטלה -אלינו,

אל מדינת ישראל. אנחנו לא הצלחנו להחדיר לא מוצרים בסיסיים ולא מוצרי

מזון לא ליפן ולא לתאילנד, כי שם יש ממשלות חכמות שמגינות על התושבים

שלהן ועל הכלכלות שלהן, ואילו אצלנו שואלים שאלה ראשונה: האם זה יהיה יותר

זול? בודאי שזה יהיה יותר זול. אם נעסיק את העובדים שלנו בשכר שמעסיקים

את העובדים בתאילנד, ב-80-90 דולר לחודש, גם אצלנו יהיה יותר זול.



א. כץ-עוז

לכן השאלה איננה כלכלית, השאלה היא שאלה של מדיניוו

לאומיה ממדרגה ראשונה. והתשובה היא - צריך להחזיר את המצב לקדמותו, או

להטיל מכס קצוב כדי שהמהיר שלה טונה המיובאת מהמזרח הרחוק לא יהיה זול

יותר ממחיר הטונה המיובאת מארצות הברית, ולא לתת ל"פרייארים", שיהיו

יבואנים מתאילנד להרוויח-
ע. סולודר
זו לא הפעם הראשונה שמשרד התעשיה והמסחר בא אלינו

בנושא זה מצד אחד, ומצד לזני בא משרד החקלאות בעמדה

אחרת. אני רוצה להזכיר לכם שהיו כמה דיונים כאלה בוועדה, כי בתוך הממשלה

קיים מאבק בנושא. אני מניחה שבעתיד, כאשר יהיו הסדרים עם השוק המשותף,

יכול להיות שנעבור שינוי של ענפי ייצור ולא נקיים ענפי ייצור שלא כדאי

לקיים אותם, אבל היום איזו מחוייבות יש לנו לארצות שאין לנו הסכמים אתן?

שאל חבר-הכנסת בורג מה מחירה של הטונה על המדף.

זה קונץ קטן שעל המדף המחיר יהיה יותר זול, כי אנו יודעים מהו שכר העבודה

בתאילנד. ואנחנו במקום להחזיק את ענף הדייג בצפרנים, ניקח את הלחם מהדייג

שלנו ומהעשיית השימורים שלנו ונייבא טונה מתאילנד. למה? אני מתנגדת לכך

בכל תוקף.

יש היבט נוסף. הבנרת יש בה דגים מיוחדים, והם מבטיח

את טיב המים,

לכן, לאור כל מה שאמרתי וכיוון שההצעה לא נבדקה

עם הנוגעים בדבר, אני מצטרפת להצעה של נציג מפעל מן ונציג הדייגים: או

שיחזירו את המצב לקדמותו,, או שאם מבטלים את המכסות, יעלו את ההיטל.
היו"ר א. ויינשטיין
אני מבין שהבקשה העיקרית שלכם היא, שהיבוא של טונה

מהמזרח הרחוק לא יהיה זול יותר מהטונה המיובאת

מארצות-הברית. ההפרש שאתם מדברים עליו הוא 20% - 1.90 דולר לעומת 2.30

דולר.

את התשובות נשמע בישיבה הבאה.
ע. סולודר
אפשר להצביע על הצו"
היו"ר א. ויינשטיין
אני לא אצביע בהעדרו של יושב ראש הוועדה.

אני מבין שיש רצון במדיניות כזאת ללחוץ על התעשיה

להתייעל. מדיניות כזאת נראית לי. אבל תבדקו את נושא ההפרש הגדול שיווצר

בין מחיר הטונה המיובאת מארצות-הברית ובין מחיר הטונה המיובאת מהמזרח הרח

תודה לכם.

חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות ( תיקון מס' 2),

התשמ"ט-1989
א. כץ-עוז
אדוני היושב ראש, מה עם החרק לעידוד השקעות הון

בחקלאות?
היו"ר א. ויינשטיין
לא נדון היום בחוק זה. אנחנו יושבים עד שעה 13:00.
א. קרשנר
אם יש הסכמה להעביר הצעת החוק למליאה לקריאה שניה

ולקריאה שלישית -
א. כץ-עוז
זה חוק שבא לאפשר לחברי המושבים לקבל תקציב פיתוח

ממשרד החקלאות שלא באישור האגודה.
היו"ר א. ויינשטיין
הוועדה דנה בחוק?
א. כז-עוז
כן"
א. קרשנר
היו הסתייגות של הנועת המושבים.
היו"ר א. ויינשטיין
והן נתקבלו?
א. כץ-עוז
לא.
היו"ר א. ויינשטיין
היה דיון בוועדה זו ואנו נתבעים להצביע?
א.כץ-עוז
כן.
היו"ר א. ויינשטיין
בבקשה, אם מישהו יבקש רביזיה, תהיה רביזיה,

אני מעמיד להצבעה ההצעה להעביר חוק לעידוד השקעות

הון בחקלאות ( תיקון מס' 2), התשמ"ט-1989 לקריאה שניה ולקריאה שלישית,

הצבעה

ההצעה להעביר חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות ( תיקון מס' 2),

התשמ"ט-1989 לקריאה שניה ולקריאה שלישיה נתקבלה

תקנוח האפוטרופוס הכללי ( שכר)(תיקון). התשנ"א-1990
היו"ר א. ויינשטיין
אנו עוברים לנושא הבא:

תקנות האפוטרופוס הכללי ( שכר)(תיקון), התשנ"א-1990,

נשמע דברי הסבר מפי המשנה לאפוטרופוס הכללי, מר זאב

בונה.
ז. בונה
לפי תיקון שקבלה הכנסת לפקודת הסמים, שנכנס לתקנו

ב-3 באוגוסט 1990, הוסמכו בתי המשפט לחלט רכוש של אנשים שהוכרזו כסוחרי

סמים, ונקבע שהרכוש שחולט יועבר לניהולו של האפוטרופוס הכללי וינוהל על

פי תקנות שיותקנו על ידי ראש הממשלה, כמי שמופקד על חוק הרשות למלחמה בסמים

ושר המשפטים- והנה מוצא את עצמו האפוטרופוס הכללי במצב שהוא אמור לקבל

רכוש שחולט וכן קנסות שהוטלו על פי פקודת הסמים" עד עכשו לא חולט כל

רכוש ונתקבל סכום של 41,000 שקלים קנסות.
היו"ר א. ויינשטיין
מה זה רכוש, מטלטלין, קרקעות?
ז. בונה
הכל בכל מכל.

בעוד שלפי חוק האפוטרופוס הכללי ותקנות הסכר שאושרו -

בוועדה זו, יש שכר לאפוטרופוס שנקבע בהתחשב בכך שהוא מנהל נכסים לאורך זמן,

כאן המצב שונה מיסודו, כי מוטל עליו להחזיק את זה תקופה קצרה ולחלק כפי

שייקבע על ידי המועצה שהוקמה לענין המלחמה בסמים,

אשר על כן, ורק אשר על כן, מבקש האפוטרופוס הכללי,

כנציג שר המשפטים, להקפיא את השכר שמגיע לו כאן.
היו"ר א. ויינשטיין
אני מבין שאין הערות ואנו מאשרים תקנות אלו.

תקנות המקרקעין (אגרות). התשנ"א-1990
היו"ר א. ויינשטיין
אנו עוברים לנושא הבא:

תקנות המקרקעין ( אגרות)(תיקון), התשנ"א-1990-

דברי הסבר נשמע מפי נציג מלזרד המשפטים, מר לוין;
י. לויז
בתקנות אלו מרצע לקבוע תקרה לאגרות המשולמות עבור

דפי צילום והעתקים מאושרים באגף רישום המקרקעין,

עד היום התשלומים הם פר-דף. המצב היום הוא שהמידע של אגף רישום המקרקעין

מוחשב. הבקשה ה יא לקבוע תקרה: ל-5 דפי צילום - 23 שקלים, ל-10 דפי

צילום - 15 שקלים ולכל הדפים הנוספים או הלק מהם - 15 שקלים, כך שבסך

הכל אם אדם יצטרך דפים ללא הגבלה, לא ישלם יותר מ-43 שקלים,
היו"ר א. ויינשטיין
אתם רוצים שאנשים ישלמו עבור שירותים שניתנים באגף

רישום המקרקעין פר-עמוד. מה קורה אם אדם מבקש להוציא

נסח והוא אינו יודע אם זה דף אחד או שנים, או שלושה?
י. לוין
הוא ישלם לפי התוצאה הסופית.
היו"ר א. ויינשמיין
היום זה לא כך.
י. לוין
מוצע שעבור שני דפי צילום ישלם 23 שקלים, ועבור

10 דפי צילום ישלם 15 שקלים.
א, קרשנר
אתם באים להפחית, אבל למה שאדם ישלם 23 שקלים עבור

דף אהד?
י. לוין
התשלום הוא עבור הפעלת המכונה.
א. קרשנר
השאלה היא, האם זו העלות הריאלית?
י. לוין
המינימום משתרע עד 5 דפים.
היו"ר א. ויינשטיין
יש צדק בדברי מר קרשנר. אבל מאחר ובטבו יש לפעמים

תורים, גם הציבור יעדיף לשלם 25 שקלים מאשר לשלם 17

שקלים ולבדוק אם זה דף אהד ואחר כך לשלם שוב,
י, לוין
יש עוד בקשה, שאגרת-העיון תועלה ל-25 שקלים במקום 15

שקלים על מנת להשוות אגרת העיון לאגרת העתקים" מדוע

כי אגרת עיון מחייבת העברת תיקים מהמחסנים אל המעיינים וזו מירחה.אנו

מבקשים להשוות אגרת העיון לאגרת ההעתקים, כדי שאנשים לא ינצלו את אגרת

העיון הנמוכה.
היו"ר א. ויינשטיין
אם אתה רוצה שהתקנות יאושרו תשאיר אגרת עיון 15

שקלים" 25 שקלים זו אגרת העתקים לחמישה דפים,
י.לוין
זה ענין של ניתוב הציבור. אם ישאר הסכום של 15 שקלים

לאגרת עיון, יבקשו אגרת עיון-

אני מבקש להשוות אגרת עיון לאגרת העתקים, ואגרת

הןיון תהיה 25 שקלים כמו אגרת העתק-ים.
א. דמביץ
בנושא העיון יש יותר עבודה מאשר בנושא ההעתקים,
ע. עלי
ובקבלת העתקים של נסח בטבו יש פהות עבודה?
י. לוין
זה ממוחשב. בלחיצת כפתור אתה מקבל את הנסח וההעתקים
היו"ר א. ויינשטיין
אנו מאשרים, את הבקשה לגבי שתי האגרות - אגרת העתקיו

ואגרת עיון.

תקנות המקרקעין (אגרות)(תיקון), התשנ"א-1990 אושרו
היו"ר א. ויינשטיין
הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15

קוד המקור של הנתונים