ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 22/10/1990

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה; מכירת מניות הבנקים; שינויים בתקציב לשנת 1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 303

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. ג' בחשון התשנ"א (22 באוקטובר 1990)1 שעה 00;10



נכחו;

חברי הוועדה; א. שוחט - היו"ר

א. אבוחצירא

ח. אורון

נ. ארד

י. בבי

פ. גרופר

ג. גל

י . הורביץ

א. ויינשטיין

י. לוי

מ. פרוש

ח. רמון

ש. שטרית

י. שמאי

ג. שפט

מ"מ; י. גולדברג, א. כץ-עוז, ע. פרץ

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מוזמנים; ע. אמוראי - י ו"ר מ.י. נכסים

י. בן-גל - יו"ר מועצת המנהלים של תה"ל

ש. טגנר - תה"ל

ע. שגב )

מ. אבן-חן )

א. פלטו ) - משרד האוצר

מ. פינדר )

נ. גלעד )

ר. לובנטל }

ע. אבירם } - משרד הכלכלה והתכנון

ש. שקדי )

מ. קוק }

סדר-היום; הצעות לסדר היום של הברי הוועדה

מכירת מניות הבנקים

שינויים בתקציב לשנת 1990



הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

היו"ר א' שוחט;

אני פותח את הישיבה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת יאיר לוי.

יאיר לוי;

אדו ני היושב ראש, אנו עדים למצב קשה מאד במשק, בעיקר בענף התיירות. כמובן

שלמשבר במפרץ יש השפעה על התיירות לישראל. אבל דברים שנעשו לאהרונה בישראל, כך

לנהות יש תהושה, תרמו אף הם למצב זה. אם אנו שומעים שבמלון "היאט" המהולל

בירושלים רק מספר הדרים בודדים תפוסים וכד המצב במלונות איורים, גם במלונות

בטבריה, -זה דבר מזעזע.

אני הייתי מציע שוועדת הכספים, או ועדת משנה שתקים לענין זה, תדון באופן דהוף

בהשלכות שעלולות להיות למצב זה על ענף התיירות בכללו. הרי אהד הגורמי למצב זה הוא

חלוקת מסיכות אב"כ.

היו"ר אי שוחט;

יש עוד כמה סיבות.
יאיר לוי
אני מבקש שאתה, יושב ראש ועדת הכספים המופקדת על הפיקוח הפרלמנטרי, תקיים

דיון בנושא זה במליאת הוועדה או בוועדת משנה שתוקם לענין . אנו חייבי לקיים דיון

מעמיק בנושא, כי אם המצב ימשיד להדרדר, מצב המשק יהיה עגום מאד.

היו"ר אי שוחט;

אני מוכן שנקיים דיון עם שר האוצר על ההשלכות של האירועים הפוליטיים

והבטחוניים על מה שקורה במשק, כולל העלאת מחיר הדלק.

חי רמון;

חבר-הכנסת יאיר לוי, אתה עושה לעצמך חיים קלים. הסיבה למצב המשק הוא שיש

ממשלה כזאת בישראל, ממשלה שאתה שותף לה, והיא אחראית למצב.

חי רמון;

אני בז לחלק מהממשלה הזאת. ראש הממשלה הוא טוב. הוא לא עושה שום דבר רע.

חי רמו ן;

חבל שאתה לא בז לממשלה כולה.

ע' פרץ;

מעבר לדברים שאמר חבר-הכנסת יאיר לוי, אני רוצה לומר שהייתי במלון הילטון

ופגשתי שם את סגן מנהל המלון ושוחחתי אתו, כי הוא במקרה נכדו של בן-גוריון.

שאלתי אותו; כמה ביטוליםהיו בחודש האחרון, והוא וקשיב שהיו 3,000 ביטולים.

אני ביקשתי רשות הדיבור, אדוני היושב ראש, כדי להעלות נושא הרשויות המקומיות.
היו"ר א. שוחט
אני נמצא בקשר מתמיד והדוק גם עם מר פדרמן וגם עם משה

עמיר, והם מדברים על הנויטא בהקשר למס ערך מוסף

התיירות. אבל אני מקבל מהם אינפורמציה על מצב התיירות, והתמונה יותר שחורה

משחורה;, באילת איז עוד צירטרים, כל ה'צרטרים שהיו מגרמניה ואנגליה, הכל

בוטל- מי שמגיע בתיירות חוץ, אלה הם אנשים הבאים לצורך עסקים. יש התמוטטות

מוחלטת של התיירות הנכנסת-

סיפרו לי שבחוברות לשנת 1992 שהוציאו סוכני התיירות

בעולם, לא הכניסו את ישראל. ואז רץ משרד התיירות ושילם כסף כדי שישראל

תוכנס לחוברת.

הסיבה היא לא רק המשבר במפרץ. הסיבה היא גם מסיכות הגז,

ירושלים, והתמונה קשה מאד.

אני מניח שברגע מסויים יבואו אלינו בענין של החובות

לחברה לפיתוח מפעלי תיירות. אני מניח שרגע זה יגיע. אבל מה שצריך לעשות הו.ל1 -

להוריד את המחירים לישראלים, תמיד היה פער אדיר בין המחירים לישראלים והמחירי

לתושבי חוץ.
ג. גל
מה לגבי מס ערך מוסף על התיירות?
היו"ר א. שוחט
ועדת השרים החליטה להוריד מס ערך מוסף על תיירות ל-8%

אבל זה לא הובא לוועדת הכספים.
ג. שפט
8% ממאי השנה הבאה.
היו"ר א. שוחט
עד היום מהתכר. ית הכלכלית לא הובאו לוועדת הכספים אלא

שני. נושאים קטנים.

אשר לרשויות המקומיות, דברתי עם אנשי מרכז השלטון המקומי,

ואיני הצעתי להם, שנקיים דיון בנושא בהתאם להתפתחויות שהיו אתמול ותהיינה

היום. אם יתברר שלא נעשה שום דבר, איי אבקש משר האוצר ומטר הפנים לבוא

לוועדה -.ואני מבית שהם לא יבואו יחד - ונשמע מפיהם מה קורה בנושא הרשויות

המקומיות.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אברהם בורג.
א. בורג
אני מבקש לקיים דיון בוועדה על הנושא-הביטוח הלאומי

וערביי השטחים. לאחרונה שמעכו שרוצים לגבות 40 שקל מכל

תושב השטחים לצורך קבלת מסיכה אב"כ, כאשר לזלקם משלמים ביטוח לאומי, למרות

שהתגמולים שהם מקבלים שונים לחלוטין מאלה שמקבלים אזרחי ישראל.
היו"ר א. שוחט
אומר לי מזכיר הוועדה, מר קרשנר,שהיום יופיעו בוועדה אנשי

המינהל האזרחי בנושא אחר במסגרת העברה תקציבית שעיכבה

כדי לשמוע דיווח עליו, מבין תושבי השטחים משלמים ביטוח לאומי רק אלה שעובדים

בתחומי הקו הירוק.
א. בורג
אני יכול לתת רשימה של הדברים שהם .אינם מקבלים למרות

שהם משלמים ביטוח לאומי.
ג. שפט
הם לא מקבלים כסף לקנות נשק.
י. הורביץ
מענק לידה הם מקבלים?
א. בורג
רק אם הנשים יולדות בבתי החולים בארץ.



מכירת מניות הבנקים

היו"ר א. שוחט; אנו עוברים לנושא המרכזי של לשיבה זו:

מכירת מניות הבנקים,

ואני הייתי רוצה להגדיר מה הייתי רוצה לשמוע ממר אמוראי.

ואני אתייחס בכמה מלים להצהרות כאלה או אחרות, שהיו בעתונים בחודש האחרון

בנושא מכירת הבנקים.אנחנו יודעים כולנו, שמ"י-נכסים הוציאה את. המכרז

הראשון שהתייחס למכירת מניות אי "די .בי, בהתאם למסגרת שאושרה בוועדה- המכרז

הוא לא רק על בנק -דיסקונט, אלא על אי -די"י י. אחזקות-בנקאיות, שהיא חברת

האם גם של בנק דיסקונט וגם של אי . בי. די. פיתוח,- אני מביז שהמכרז

כלל גם לוח זמנים, שנקבע חלקו קלנדרית, ויצא בסוף יוני לקראת החופשות-

זה דבר שיכלו לדעת. חודש ספטמבר הוא חודש החגים, והחדשים יולי ואוגוסט

הם חדשים של חופשות.

נשמעה טענה, שהמציאות הפוליטית שנכפתה על האזור בתחילת

אוגוסט, כאילו היא גרמה לכך שמספר למציעים היה קטן, שני מציעים - משכחת

רק נטי ומר גולדמן עם כל מי שעומד מאחוריו.

לכן נתבע גם על ידי חברי הכנסת וגם על ידי בנק ישראל,

על ידי נגיד בנק ישראל, להאריך את המכרז בשלושה חדשים, אני הגבתי על כך,

ואני מוצא לנכון להגיד מה עמדתי בענין.

אני הייתי בדיעה, שצריך להגיע להלן להחלטה על השוואת זכויות

וללכת למכרז ידי למזער את הנזק, לפי הצעת מר אמוראי- אבל כללי המשחק צריכים

להיות שווים לשני הצדדים- כלומר, אם רואים שיש שתי הצעות, ויש אנשים

החושבים שצריכים להיות יותר הצעות - וכאשר יש יותר מציעים המצב יותר

טוב, יאבל יש מחוייבות מסויים שבה צריך לעמוד. אני רוצה לשמוע, האם יש סעיף

האומר, שאם לא מגיעים לאיזה שהוא מהיר שהשמאות של מ"י-נכסים קבעה

רחוק ממחיר זה, אפשר לבטל את המכרז? לטעמי זה לגיטימי, כי אוי מניח, שאם

נכס מסויים שווה - ואני, זורק סתם מספר שהובא לפני מספר ימים, 600 מליון

דולר, והוא הובא בגלל הפרמיה שאתם נותנים, כי אמרתם שאם ימכרו במחיר גבוה

יותר יקבלו פרמיה - אני י?ניח שאם נכס מסויים שווה 600 מליון דולר, ויבוא
מציע ויגיד
אני מעריך את הנכס ב-100 מליון דולר, המוכר רשאי להגיד: אין

עיסקה.

ואולם, לדעתי, למרות שיש רק שני מציעים, ברגע שכללי

המשחק נקבעו צריך ללכת קדימה.
ג. שפט
מדוע נסוגו החברות האחרות? זה חשוב לצורך האינמורמציה.

באופן תיאורטי, יכולה להיות הדברות בין שני מציעים

להגיע באופן בלתי רשמי למחיר שלא ירצו לעביר עליו בכל מקרה.
היו"ר א.. שוחט
אני חוזר על שאלתי.
ג. שפט
אני הרחבתי את השאלה ששאל היושב ראש, ואני מבקש לדעת

מה עמדתכם.



היו"ר א שוחט; זו שאלה אחת.

השאלה השניה - מעבר לענין של אי.די.בי, מה לוח הזמנים

המתוכנן לגבי שאר הבנקים?

השאלה השלישית - תמיד אמרתי שברגע מסויים נצטרך לקיים

דיון בכנמה אנו מסכימים שתימכר הבנקאות הישראלית לאנשים שהמרכז שלהם איננו

בארץ. אינני רואה טעם לקיים את הדיון לאחר שיצא המכרז הראשון. אם הולך

בנק אחד מתוך שלושת הבנקים הגדולים החוצה, ניחא. אבל מה יקרה עם גולדמן

יזכה במכרז על אי,די,בי, ומחר מישהו ילך על בנק לאומי לישראל, ואנחנו

נמצא את כל הבנקאות שלנו בניו-יורק או במקומות אחרים בעולם? נדמה לי שגם

אתה, מר אמוראי, אמרת שזה לא החלום שלך, שכל הבנקאות הישראלית תישלט על

ידי גורמים היושבים בעולם. ברגע מסויים צריכה להיות התערבות אם תהליך

זה יתפתח-

רשות הדיבור למר אמוראי,
ע. אמוראי
תודה רבה לכם שהזמנתם איתי, אני שמח להזדמנות להיות

בוועדת הכספים. אני שמח שיש לי הזדמנות למסור דברים,

ואני אנסה להציג תמונה ממצה ומפורטת, אם כי בקיצור רב.

אני רוצה לומר, שלקח שנה וחצי עד שהגענו להסכמי עקרונות

עם בעלי השליטה הקודמים בקשר להשוואת הזכויות. בערך מספטמבר 1988 עד מרס 1990.

לאחר מכן - ואל יהא הדבר קל בעיניכם - לקח לנו שלושה חדשים תמימים לתרגם

את הסכם העקרונות למסמך משפטי שצריך לענות על שאלות משפטיות שנראות בשלב

ראשון כאילו לא במרכז העי ין, אבל הן נוגעות לתנאי המכרז, שכבר נשאלתי עליהם,

ואילמלא היינו עושים זאת היינו במצב קשה. ואביא שתי דוגמאות בלבד;

רכל ההסכמים, גם זה שחתמנו עם אי.די.בי, וגם זה שחתמנו

עם בנק המזרחי - אם כי שם השארנו לעצמנו חופש פעולה גדול יותר -יש סעיף:16
האומר
- - -

(קורא את הסעיף)

הנה כי כן אתם רואים שיש סעיף האומר, שאם יתברר שמה

שמוצע, לאחר שעשינו את התהליך וההצעות שנתקבלו הן למטה ממחיר המינימום

בעקבות החלטה של האוצר, וועדה בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פליקס

ובעקבות דו"ח מבקרת המדינה על החברה הכלכלית לירושלים, בו הצביעה על סך שמן

הראוי שיהיו שתי הערכות, הטלנו על בנק ההשקעות מרילינץ' במקרה של אי.די.בי

לבצע הערכה נוספת, ואז תהיינה שתי הערכות, כדי שנדע להעריך אם המחיר שמוצע

או המחיר שיתקבל במכרז הוא סביר.



לגבי השאלה השניה שנשאלה, אם המציעים נידברים ביניהם,

זו כמובן הפרה של סעי; אחר שהוכנס להסכם המשפטי, סעיף 21 בהסכם עם אי.די.בי.
האומר
הצדדים להסכם מתחייבים - - -

ובכן, אתם רואים שאנו שיפרנו עמדתנו וקבעו ו לנו מסגרת

לוח הזמנים שנקבע לגבי אי, די.בי, שאמרנו מלכתחילה

שהוא סנטטיבי, הוא לוח הזמנים המחייב. הוא מחייב גם אותנו. נקבע שתוך

30 יום מיום חתימת ההסכם המשפטי צריכה להיות השוואת הזכויות, ואי,די.בי,

עמדה בזה. ווים היה כתוב שתוך שלושים יום אנחנו צריכים לצאת במכרז .
יאיר לוי
יש הסכם על כך?
ע. אמוראי
כן. אם ב-7 במאי היתה חתימה על ההסכם וב-28 התבצעה השוואה

הזכויות, היות ו.להסכם היה שתוך 30 יום צריך לפרסם -את

המכרז, תוך 30 יום היתה החוברת הזאת - שמונחת עתה על שולחנכם - מוכנה היא

בנויה על חמר גלוי, ונתפרסם המכרז, למרות שידענו שיולי-אוגוסט וספטמבר

אלה חדשים שיוצאים לחופשות, אבל לא רצינו להיות מואשמים שאנו מפירים את

ההסכם- ואינני רוצה להגיד למה זה נסחב כל כך הרבה זמן, כי היה משא-ומתן

על כל משפט ומשפט,

מייד כאשר גמרנו עם הוצאת המכרז של אי.די,בי, התחלנו

עם בנק המזרחי. הגענו להסכם עם הבעלים של בנק המזרחי, וב-16 באוקטובר

פורסם המכרז של בני- המזרחי, כולל בנק טפחות, לפי דרישה של בנק ישראל, שאם

זה מתבצע בשנה הראשונה המכירה צריכה להיות כמקשה אחת, אם זה נדחה, זה לא

יהיה כמקשה אחת. החוברת של המכרז של בנק המזרחי, מחזיקה50% יותר דפים,

כי יש עוד בנק, בנק טפחות, ויש פרק שלם על משק המשכנתאות-
י. ביבי
אם היו מוכרים בנפרד בנק המזרחי ובנק טפחות, לא היו

מקבלים יותר?
ע. אמוראי
יכול להיות- אם אתה מוכר את בנק טפחות, הכסף נכנס

לבנק המזרחי, ודרך בנק המזרחי אתה מקבל, יש אומרים שזה

היה נותן יותר, אבל בסך הכל בנק ישראל הו?: הקובע, הוא האחראי על יציבות

הבנקים ועל הלימות ההון והוא הפוסק, האחריות על הבנקים היא של בנק ישראל,

ואם הוא פוסק, אין ערעור אחריו, בכל אופן לא לנו,
י. ביבי
למה במכרז לא היו שתי אופציות: האחת - רכישת שני הבנקים

יחד והשניה - רכישת כל בנק בנפרד?
ע, אמוראי
אני חושב שעניתי, כי מילאתי את הוראות בנק ישראל,

לגבי אי,די,בי זה היה תנאי של רקנטי" אני הייתי בעד

חוק, אבל ולידת הכספים אמרה שאם יש סיכוי להגיע להסכמה מרצון, צריך לעשות

זאת בלי חוק, מה שקרה הוא, שהגענו להסכמים משפטיים עם שני הבנקים, פירסמנו

מכרזים לשני הבנקים- מכרז אחד כבר נסגר- לגבי המכרז השני פורסמו המודעות"

לגבי בנק אחד, היה לנו בנק השקעות, לגבי המכרז השני לא ניתן ; תקציב לכך.

הפרוצדורה היא זו, שאנו פונים ל-120מועמדים, שולחים



ע. אמודאי

נשארו 6 מועמדים לשלב הסופי, מתוכם ששה נשארו עד השבוע האחרון, וביום שני,

יומים לפני סגירת המכרז, היו לנו הודעות ממשפחת רקנטי, באמצעות חברת

ממר מקסוול, ומעוד שני גורמים חשובים, רציניים, שביקשו מספרי קוד באותו

בוקר, כדי שהשם שלהם ישאר חסוי" בצהרי אותו יום מקסוול הודיע שהוא יוצא.

הוא נימק את זה בכך -
היו"ר א. שוחט
הוא ידע מראש?
ע. אמוראי
הוא ישב אצלי וקיבל את כל ההסבר ואחר-כך הוא יצא.

לגבי שני האחרים, אחד מהם אמר, שהיות ויש בעיות בעולם

הערבי, וקשה לו להאמין שזה לא יוודע שהוא הרוכש, יצא: גם השני נסוג.

מרילינץ' הגיש חווה דעת שזו היתה הסיבה והציע להאריך את המכרז. ואנחנו

חשבני שאנחנו נשארים עם מועמד אחד. ואז בלילה הגיעה הודעה שהחברה של גולדמן

נרשמה למכרז, מר גולדמן הודיע שיש לו שותפים נוספים, הוא הודלע מי השותף

הבכיר שלו. אחרי שבוע התייצב בפני הדירקטוריון וגילה לדירקטוריון, שאלו

הן שתי החברות, והשמות לא דלפו, והן "גולדמן קפיטל" ו"גולדפאן"

והתברר, שבעוד שהרקנטים אמרו שהם רוצים לקנות 25%-26%, אבל התנאי של המכרז

היה25.1%-
היו"ר א. שוחט
מעבר למה שיש להם?
ע. אמוראי
אי אפשר להשתתף במכרז אם אתה לא מוכן לקנות 25.1%.

אחר כך, מי שרוצה להשאר עם % 25, אם בנק ישראל מסכים, הוא

בעל בנק, אבל בשביל להשתתף במכרז .אתה צריך לקנות 25.1%

גולדמן הודיע, שהוא עומד להיות החלק הארי בקבוצתו, למעלה

מ-% 12.5, והקבוצה שלו תקנה 26.5% לפחות. והקבוצה מורכבת מ"גולדמן קפיטל"

בנק שההון העצמי שלו 500 מליון דולר וגייס 12,5 מיליארד דולר בקנדה,

ומ"גולזפאנד" שגייס 2-4 מיליארד דולר בשוק האמרקאי, אבל יש לו מגבלה, כי

הייפאד" לא מרש!. לבנקים אמריקאים לקנות יותר מ-% 5 בחברה שיש בה גם לא בנקאות.

אבל יחד הם % 26 והם אומרים שילכו על 51%.
י. ביבי
קבעתם מחיר מינימום לבנק?
ע. אמוראי
אין מחיר מינימום.
היו"ר א. שוחט
הוא הסביר את הנקודה, אתה לא היית נוכח.
ע. אמוראי
אנחנו כהנו לו 45 יום, אם ירצה לקנות 51%. אנחנו .

לא רוצים לחכות עד פתיחת המכרז. אנחנו רוצים לדעת, ובנק

ישראל יצטרך לאשר. אנחנו הודענו לבנק ישראל ולרקנטים, ויש התחרות בין שני

הגורמים, כאשר לרשותנו סעיף 16 הקובע, שאם ההצעות לא יענו על המחיר של שתי

ההערכות -
ג. גל
ההערכות לא ידועות?
ע. אמוראי
ההערכות לא ידועות. קבלנו חוות דעת של היועץ המשפטי של

הרשות לניירות ערך שאמר, שההערכות צריכות להיוה חסויות,

אם איו מ?בלים אותן, אנו צד לענין, ואז אנו צריכים לגלות אותן לכל המתחרים,
היו"ר א. שוחט
אתה אמרה בכלי התקשורת, ;שאתה מצפה לקבל 2-2,5 מיליארד



א. שוחט

מכל הבנקים. כל נ?י שיודע את החשבון יכול להגיע לההערכה.

1

חבר-הכנסת חיים רמון הגיש הצעת חוק. הוא הניח הערכה

של שווי של ארבעת הבנקים,
ע. אמוראי
אתה לא מבין מה אני מדבר.

יש עניז של מידע, או שההערכה נמסרת לכל המשתתפים במכרז

או שאינה נמסרת. יש בעיה לגבי מידע פנים. או שהוא נמסר לכולם או שאינו

נמסר לאף אחד. השאלה היא, על מי האחריות. אם יש מכרז שבו הבעלים הקודמים

לא משתתפים, כל מידע הפנים, האחריות לגביו עלינו. לעומת זאת אם אחד המשתתפים

במכרז הוא הבעלים הקודמים, האחריות עליו-
א. כץ-עוז
מהו מעמדך בענין?
ע. אמוראי
בעל זכות למכור את המניות, שאם הן לא יפרעו עד אוקטובר

1993, הן יהיו של ממשלת ישראל.
א. כץ-עוז
לממשלת ישראל יש זכות לדעת את ההערכות?
ע. אמוראי
לא, אנחנו לא הבעלים. עד אוקטובר 1993 לא נהיה הבעלים.

המניות הן במשכנתא. אנו חברת בטוחות. אם באוקטובר 1993

לא ייפרעו המניות בערך המקורי ליל ההסדר, אז המניות עוברות אוטומטית לממשלת

ישראל והן של ממשלת ישראל לכל דבר- עד אז הן בבעלות של חברת בטוחות

ונשלטות על ידי הבעלים הקודמים" מה עשה הסכם השוואה הזכויות? הוא אמר, שנוסף

להשוואת הזכויות, באוקטובר 1993 יש לנו זכות למכור את הנכסים, וברגע שהם

נמכרים, הבעלות היא של מי שקנה אותם.
היו"ר א. שוחט
חבר-הכנסה כץ-עוז, יצרו מצב-ביניים, שבו מ"י-נכסים

יכולה לבצע,
א, כץ-עוז
אין לו מעמד -
ע. אמוראי
למ"י-נכסים יש זכויות של בעלים במגבלות של בנק. יש דברים

שלבנק כבעלים אסור לדעת, לדירקטוריון - כן, כי המפקח

על הבנקים לא מרשה. למשל - מצבו של לווה בודד- עשינו לאחרונה מעשה שאנשי

מרילינץ ואנשי המפקח על הבנקים שלנו ישבו ומצאו מוצא איך לבצע זאת, כי

אנו מדינה קטנה, ודברים מתפרסמים. סוכם שמגלים, אחרי חתימה על הסכם של

סודויות, לצדדים כל מה שהמפקח על הבנקים לא אוסר ומה שמותר לבעלים לדעת,

מותר לבעליה לדעת, יהיה פרוספקטום, ואם יהיו שאלות, הם יצטרכו לענות, אלא

אם יגידו שזה פוגע בחברה, ואז ילכו ליושב ראש רשות ניירות ערך,

אני אומר לגבי ההערכה למה לא קבלנו אותה עד השלב הזה,

כי אנו עלולים להיות מואשמים על ידי אחד המועמדים שקבלנו נתון שהוא לא

קיבל- היום האחריות היא על הרקנטים, שהם הבעלים והמנהלים של אי.די.בי,

האחריות עליו, כי יש לו מידע פנים. לכן אנו רגועים, האחריות המ???ית עוברת

אליו. מה שברור, שיש פרוצדורה.
ג. גל
ההערכה היכן היא?
ע. אמוראי
ההערכה סגורה בכספת- ברגע שיפתח המכרז נקבל את ההערכות,

גם זו שעשה מריליץ'.
ג. גל
אם ההערכה יותר גבוהה מההצעות, יהיה מכרז נוסף?
ע. אמוראי
יש לנו, לדירקטוריון, שיקול דעת, ו?? יבוא לממשלה ואחר-כך



ע. אמוראי

אליכם. אם חס וחלילה נהיה במצב, שלא נמכור בשלב זה את הבנק, לא נחליט

בלי לקבל אישור.
ש. ;שטרית
מה אומר סעיף 16?
ע, אמוראי
קראתי אותו,
היו"ר א. שוחט
הסעיף אומר, שאין חובה למכור בכל מחיר.

ש. שטרית; אין סעיף על מחיר מינימום?
ע. אמוראי
אני אקרא את הסעיף, ( קורא סעיף 16),
י. הורביץ
"התנאים" כוללים מחיר?
ע. אמוראי
כן,
א, כץ-עוז
"התנאים הסבירים" עומדים למבחן מל1פטי?
ע. אמוראי
בודאי, שלושה יועצים משפטיים עבדו על כף,

אגב, סיפר לי השופט בייסקי, שבכל מכרז הולכים לבית המשפט

העליון ותמיד מפסידים,

זה לגבי אי.די.בי. העברנו את הכדור לבנק ישראל,
א. כץ-עוז
למפקח על הבנקים?
ע. אמוראי
למפקח על הבנקים, כפוף לועדת הרשיונות, מי שקונה

פחות מ-10% לא צריך את בנק ישראל, אבל הוא צריך אותנו,

לשאלתו של היושב ראש, חבר-הכנסת שוחט, לגבי העברת השליטה

בבנקאות הישראלית אל מחוץ לישראל - אלי אמרתי לף בזמנו: במקום לראות את

כל הבנקים יחד, בוא נראה בנק-בנק, מר גולדמן הודיע שהוא עומד לעלות לארץ

בכל מקרה. אבל אפ הוא זוכה בבנק, הוא עולה לארץ וקובע את מקום מושבו בארץ.

פסחתי על נקודה אחת, כאשר הכנו את הרשימה של ה-120,

היו ביניהם הרבה גורמים פיננסיים, לנו היה ברור שגורמים פיננסיים שנותנים

לנו קווי אשראי יהיו מעונינים. ואנו חשבנו על הצורך בקווי אשראי לאור

העליה לישראל- ואילם המשבר במפרץ היתה לו השפעה, והנה נתקלנו במר גולדמן,
והוא אומר
דע לך של"גורדון קפיטל" יש הון עצמי של 2 מיליארד דולר,
ש, שטרית
אין בנק כזה אצלנו,
היו"ר א, שוחט
בנק הפועלים, יש לו 1,6 מיליארד שקל,
ע, אמוראי
לא, יש לו 6%.
היו"ר א. שוחט
המאזן הוא 60 מיליארד שקל,
ע, אמוראי
כאשר מדברים על הון עצמי, זה לא הון של הבנק, זה הון

של הבעלים, אתה צריף לדעת כמה לחברת העובדים יש בבנק

הפועלים- ההון העצמי הוא 0.1%. כמה לבנק הפועלים יש הון שהוא עובד אתו? זה

6% מהמחזור, אתה מתכוון ל"אקווייטי"?
היו"ר א. שוחט
אני מתכוון להון העצמי של בנק הפועלים, שהוא 2,2 מיליארד

שקל.
ע, אמוראי
זה יכול להיות, אני דיברתי על האקוויטי.

הנכסים של אותם בנקים שציירתי הם מיליארדים, והאקוויטי,

הון בעלים, הוא 2 מיליארד דולר, הוא מנהל עסקים בארצות-הברית ובקנדה.



ע. אמוראי

אנחנו דרשנו שיתן נתונים כמה האקוויטי שלו, כמה הוא השקיע מכיסו, ואז

התברר שזה 156 מליון דולר" ל"גולדפאן" יש הון עצמי עתק.
היו"ר א. שוחט
מה המבחן ללווה בודד, 10 אחוז מההון העצמי?
ע. אמוראי
כן. זה 2,3 מיליארד. זה יש להם.
ש. שטרית
לחברת העובדים יש 1.1% בבנק הפועלים.
ע. אמוראי
מתוך הסכום שאמרתי.
ש, שטרית
על הסכום הזה יש להם שליטה של 51%.
ע. אמוראי
פרסמנו את המכרז לגבי בנק המזרחי. ובתקופה של המכרז

לגבי בנק הנ?זרחי אין חגים. הוא מסתיים לפני ה"כריסמס".
קריאה
יש חג החנוכה,
ע. אמוראי
חג החנוכה זה לא שבתות- המוסדות הפיננסיים בעולם סגורים

מ-24 בדצמבר עד 10 בינואר, המכרז ייסגר ב-21 בחודש.

לגבי הנ?כרז של אי.די.בי. נקבעו 45 יום לכל הפרוצדורה,

כאשר אנו מגישים חוזה והם עונים בתיקונים, ואנו מגבשים את החוזה, ו-45 יום

נועדו לכל הבדיקות. לעומת זאת לגבי בנק המזרחי לא כבלנו את ידינו. אמרנו:

זה יהיה פחות או יותר אותו דבר.
הי ו"ר א. שוחט
מה לגבי הבנקים האחרים מבחינת לוח הזמנים?
ע. אמוראי
לגבי הבנקים האחרים המצב הוא כזה:

עד אמצע מרס ביצעתי בדיקות לגבי העסקים הלא-בנקאיים

של לזני הבנקים הגדולים, כי בנק איגוד מוכרים בנפרד ויש לו הסכם משלו,

הוא בבעלות של בנק לאומי,-42%, ועם השוואה הזכויות יהיר לו 45%. אבל בבנקים

אחרים יש עסקים בנקאיים ועסקיה לא בנקאיים. לגבי עסקים בנקאיים נפעל

לפי בנק ישראל, אם כי לגבי בנק הפועלים ילל בעיה. בנק ישראל רוצה שניקח

בנקים קטנים כמו "יהב", אוצר-החייל ו"מסד", שאלה בנקים של עובדי המדינה,

ונעשה מהם בנק אחד- אומר החשב הכללי: אתה הולן- למכור למישהו בנק, שהוא

סמוך על שולחן הממשלה ובו מקבלים עובדי המדינה ומורים הלוואות זולות -
סמדר אלחנני
את ההפרש מאשרים פה.
ע. אמוראי
לחשב הכללי יש השגה בענין זה, לבנק הפועלים תהיה השגה,

בבנק קונטיננטל עלולים לסכן את השותפים, בנק אמריקאי-

ישראלי -
י. הורביץ
מתי יגיע המועד של בנק הפועלים?
ע. אמוראי
בבנקים הגדולים יש עסקים לא בנקאיים, כמו סונול, אפריקה-

ישראל, מגדל בבנק לאומי; ובבנק הפועלים - כלל ודלק.

ואז ביצענו במ"י נכסים בדיקה כלכלית שנדרשה על ידי המפקח על הבנקים שאמר,

שהוא תומך בהפרדת עסקים, אבל בתנאי שזה לא יפגע ביציבות הבנק, קרי - שהלימות

ההון של הבנק לא תיפגע. זאת אומרת, אם לבנק עצמו יש 6% הון עצמי, אם לא

יהיה לו הון עצמי כזה, יציבות הבנק תיפגע, לכאורה, אם מוכרים את חברת

אפריקה-ישראל, מוכרים חברה שעוסקת בנדל"ן, אבל הכסף הולך לבנק למה זו

פגיעה ביציבות הבנק? כי יש ענין של מס הכנסה. מבחינת הממשלה הכסף עובר



ע. אמוראי

מכיס לכיס. לעומת זאת, מבחינת יציבות הבנק מתעוררת בעיה. ואז התברר

שהפרדת עסקים, ההיקף שלה לא יהיה שווה בשני הבנקים, כי בבנק אחד היקף

העסקים יותר גדול. והיות ויש כאן ענין של תחרות ומבנה המשק בישראל,

הדירקטוריון של מ"י נכסים חשב שזה עניז להביא להכרעה מינסטריאלית, ואני

הבאתי זאת בחודש מרס השנה לפני שר האוצר דאז וביקשתי הכרעה. ביקשתי

שיזמין את כל הגורמים להתייעצות, בנקים, אנשי האוצר, החשב הכללי ובנק

ישראל, יומים אחרי זה פוטר שר האוצר. כאשר בא מר מודעי פניתי אליו במכתב

ובעל פה, ואנו מחכים להכרעה מינסטריאלית, כי אם אתם זוכרים, בכללי העקרונות

כתוב, שאנו צריכים תוך כמה זמן - והזמן הזה עבר - להגיע להחלטה מה מפרידים.

ואנו צריכים הוראות מינסטריאליות. זו שאלה שמעבר לתפקיד שלנו.

אני יודע שיש עמדה של החשב הכללי האומרת: הפרדת עסקים,

בבקשה, שבנק ישראל יזום חוק.
היו"ר א. שוחט
לפני שנה וחצי נתקבל חוק.
ע. אמוראי
אבל מאתנו דורשים למכור לחוד, שזה לא יהיה ביד אחת-
ואנו אומרים
תגידו מה אתם רוצים.
א. בורג
_ _ _
ע. אמוראי
יש אפשרות להפריד בהסכמה, אבל קודם כל הממשלה צריכה

להחליט מה היא רוצה, והמפיח על הבנקים צריך לתת אישור

מבחינת יציבות הבנקים. מצד אחד הוא רוצה יציבות, מצד שני הוא אומר: לא

פגיעה בהלימות ההון.
א. בורג
כל מניות הבנקים אפשר למכור בחבילה אהה?
היו"ר א. שוחט
דובר על כך.
ש. שטרית
אתה מוכן להטביר נושא הלימות ההון מבחינה כמותית? מה

דורש בנק ישראל?
ע. אמוראי
בנק ישראל אומר, שזה צריך להיות הון עצמי מהסוג שדיבר

עליו היושב ראש; כלומר, שלבנק יש כסף שלו. בנק עובד

ממקורות שלו. רוב הפקדונות של הציבור. אם הוא לא נזהר ב"בק טו בק" יכולים

למשוך את הכסף. זה צריך להיות 6% מהמאזן של הבנק, אולי אפילו 8%. בעולם

זה היה 3.5% והגדילו.
ש. שטרית
בבנק הפועלים, אם מדובר על 60 מיליארד שקל מאזן -
היו"ר א. שוחט
המאזן הוא 63 מיליארד שקל.
ע. אמוראי
זה מהלוואות.
היו"ר א. שוחט
וההון העצמי, לא הון בעלים, הוא בסדר גודל של 2,2 מיליארד

שקל. זאת אומרת, סדר גודל של 4%.
ע. אמוראי
זה לא לערמת המחזור אלא לעומת ההלוואות. אני יודע את

המספרים. אבל אתן דוגמה, שהיא לא המספרים האמתיים.

נניח שבא בנק ופוגע בהלימון ההון -
היו"ר א. שוחט
תסביר מה זה הלימות הון.
ע. אמוראי
הלימות הון פירושה שלבנק יהיה מסמיק הון עצמי כנגד

הלוואות ולמקרה של משיכה גדולה, או חובות אבודים.



ע. אמוראי

אני חושב שעם על ידי טרנסקציה כזאת מס הכנסה מוריד

הון עצמי ב-10%, זו פגיעה קשה, כי לגייס 10% זה קשה, לעומת זאת, אם ההון

העצמי ירד ב-1%, לא נורא.
ש. שטרית
אם קניתי את חברה "דיור" ב-90 מליון שקל ואמכור אותה

ב-160 מליון שקל, יש לי רווח של 70 מליון שקל, ועליו

יחייבו אותי?
ע. אמוראי
בתנאי אחד, שאתה מניח שכאשר תמכור, תקבל מחיר שווה.

אם באפריקה-ישראל היה נכסים ב-150 מליון שקל, ואנו

מוכרים ב-150 מליון שקל, מבחינת הבנק לא צריך להשתנות דבר. אבל יש מיסוי,
ש. שטרית
כמה מיסוי?
ע. אמוראי
י זה רווח הון. ונדמה לי שהבנקים משלמים 50%. יש לי

על כך חוברות עבודה, ואם תהיה מעונין תוכל לקבלן.

מכל מקום יש בעיה של מס שפוגעת בהלימות ההון. לכן

אנו מחכים להחלטה.

לשאלתך, אדוני היושב ראש - אני מניח שתוך חודש-חודש

וחצי אפשר לעשות הסכם עם כל בנק ואפשר להתחיל למכור את כל הבנקים האחרים.
ש. שטרית
אמרת שהצגת נושא המיסוי להכרעה מינסטריאלית. אם אתה

ברשימת השיקולים שהצגת בפנינו, הצגת את השיקול של מיזעור

הנזק, אם זה השיקול שלך כמ"י-נכסים, אתה צריך מהשיקול הזה של מיזעור הנזק

לא להסכים.
ע. אמוראי
אתה מנחש נכון מה תהיה עמדהי. כל מה שרציתי להסביר

הוא, שמלכתחילה חשבתי שהכרעה מהסוג הזה היא מעבר

לטרמס אוף רפרנס של מ"י-נכסים. רוב אנשי הציבור בדירקטוריון של מ"י-נכסים

בדיעה אחת ואנשי האוצר בדיעה אחרת. אבל זה יבוא לידי ביטוי כאשר השר יתייעץ

אתנו, אם יתייעץ. ברגע שתהיה החלטה, תוך חודש-חודש וחצי אפשר להגיע להסכם

עם בנק הפועלים, כי אין שם בעיה חוץ מהבעיה הזאת- גם בבנק לאומי, חוץ מהבעיה

הזאת אין בעיה; ממשים אותו סעיף שיש לגבי בנק איגוד, כי הם צריכים לשכנע

את הדירקטוריון להסכים להשוואת זכויות, כי ההסכם שלנו הוא עם בנק לאומי,

אני מניח שעד סוף השנה הזאת נקיים את המכרז הסופי, או

השלב האחרון של המכרז, באי.די.בי ובמזרהי. עד סוף מרס נקיים את התהליך

כולו לגבי אי.די.בי והמזרחי.

אני מניח שברביע הראשון של השנה הבאה תהיה השוואת זכויות

בעוד בנלי, או בנק איגוד או בנק הפועלים ויוצא מכרז. לגבי בנק לאומי לא נתחיל

לפני סוף אוגוסט שנה הבאה, והטעם - הם ביקשו בזמנו שניתן להם שנתים וחצי

להתארגנות כדי שהם יוכלו למצוא מתחרים המקובלים עליהם. אנחנו גמרי ו על שנה

ורבע- כך שאני מניח שבמהלך השנה הבאה, בכל הבנקים תהיה השוואת זכויות

ויצאו למכרז. בעולם זה לוקח שנה לבצע מכירת בנק. אצליו אני הושב שזה יהיה

שבעה חדשים.
היו"ר א. שוחט
אני רוצה לשאול שלוש שאלות:
שאלה ראשונה
למה לא כדאי להמתין עם מכירת בנק לאומי

ובנק ישראל, כדי לראות איך ייגמר התהליך לגבי אי.די.בי והמזרחי? אתה אומר



שעד סוף מרס תצליח לסיים מכירת אי.די.בי. ובנק המזרחי. יכול להיות שנמצא שאנו

ב"פלופ" כזה, שחבל על המאמץ שלנו.

שאלה שניה קשורה בהסדר "כור" ובהסדר הקבוצים. אנחנו יודעים שבנק הפועלים

בהסדר הקבוצים ובהסדר "כור" מעורב ב-600-700 מליון דולר. האם אין זה חשוב, שכאשר

יוצא המכרז של בנק הפועלים, יהיו הדברים ברורים והקונה ידע בכמה הממשלה מעורבת

בפנים?

שאלה שלישית - האם אין סכנה של ?LEVERAGE BY OUT זאת אומרת, מי שיקנה את

הבנק, ימצה את המקורות של הבנק, יקנה את הבנק בכסף של הבנק וברגע שישלוט בבנק

יחזיר את ההלוואות?

ע. אמוראי;
אתה רוצה לומר
"יחלוב" את הבנק?
י י הורביץ
אגיד לכם את האמת: כאשר שמעתי את דברי חבר-הכנסת תיכון ודברי נגיד בנק

ישראל, פרופסור ברונו, שיש לעצור את המכרז ולהאריכו, הדבר חרה לי מאד. מדוע? כי

כמעט תמיד אנו מבקרים את המכירה הקודמת: מכרנו גרוע את החברה הכלכלית לירושלים,

מכרנו גרוע את חברת פז. היה מכרז, נקבע זמן. יצאנו לבורסה עם החברה הכלכלית

לירושלים. לבסוף מכרו את החברה הכלכלית לירושלים. אולי מכרו רע, אבל מכרו.

אני משוכנע שעכשו אין זה הזמן הטוב למכירת הבנקים. הזמן הטוב למכירת הבנקים

היה בספטמבר 1983 בבורסה בתל-אביב. אלא מה, רוצים למכור את הבנקים, החליטו למכור

את הבנקים, צריך למכור. האם אנחנו צריכים לחכות עד שיהיה "פרוספריטי" בארץ כפי

שהיה ב-1983?

יצאו במכרז. אמרו שהממשלה צריכה לצאת מעסקים וצריך למזער את הנזק.
היו"ר אי שוחט
אני בדקתי את 100 החברות הישראליות המובילות, כמה מתוכן הן הממשלה; בהנחה

שבנקים זה הממשלה, 90% מהחברות המובילות בישראל זה הממשלה. זה פשוט מדהים.
י י הורביץ
לא יוצאים ממצב זה, לא רק השלטון הסוציאליסטי, גם לא שלטון הליכוד. לפעמים

הוא נלחץ בזה יותר מהשלטון הסוציאליסטי.

רבותי, צריך למזער את הנזק, ואני מוכן להסתכן ולהגיד: כאשר באים ואומרים,

שמדינת ישראל צריכה למזער את הנזק ולהקטין את החוב, זה נכון. אבל כאשר אומרים,

שצריך להחזיר לציבור את העושק שעשקו אותו, זה לא נכון. הציבור לא יצא עשוק.
א' כ"ץ-עוז
לא מדובר על הציבור, הציבור לא הפסיד.
י י הורביץ
חלק גדול של הציבור חושב שהוא הפסיד. זה שהשתתפו ב"אורגיה" הכללית וקבלו 7

מיליארד דולר, כי ה-7 מיליארד דולר הם בידי הציבור, מילא. הממשלה היתה צריכה להגן

על המערכת הפיננסית, אולי בצדק. אבל אילו היו שוקלים את הדברים, אולי היו מגיעים

למסקנה אחרת בלילה ההוא.



החליטו למכור את הבנקים, צריך למכור אותם. ומה שאסור לריקא בשוק, אסור לממשלת

ישראל. אל תעמוד על המקח, תעשה כל מה שצריך לעשות, אבל תביא לידי מכירת הבנקים.

ואני רוצה לומר לך, שיש לי הרושם שבאיזה מקום יש טינה אל משפחת רקנטי.
א' כ"ץ-עוז
איפה?

י י הורביץ;

בבנק ישראל. כך נדמה לי, הלוואי ואני טועה.
היו"ר א' שוחט
בנק ישראל לא מוכר את הבנקים, מ.י. נכסים מוכרת.
י' הורביץ
ממה אני חושש? אומרים למכור, צריך למכור, אבל אני מבין שיש סעיף מילוט. תעשה

הכל, אל תעמוד על המקח ותמכור. יש לך אפשרות אלגנטית להחזיק בבנקים עוד שלוש

שנים מתוך הנחה, שלא נותנים בעבורם את המחיר שאתה רוצה. ואני אומר לך: תעשה את

הכל ובלבד שתמכור. זה נכון לגבי בנק הפועלים וזה נכון לגבי חברת פז, אם רוצים

באמת למכור. אם לא רוצים למכור, שלא יבלבלו את הראש.

אם הגיעה משפחה מסלוניקי לפני המשים שנה והגיעה למעורבות במשק בהיקף של 20%,

אם מישהו ראוי לעיטור, הרי זו המשפחה הזאת. המשפחה הזאת מעורבת בתחומי המדע

והחינוך, החקלאות, התעשיה והבנקאות. אם מישהו ראוי לטפיחה על השכם, הרי זו כתובת

מצויינת. אם יש טינה, צריך להתגבר עליה.
נ' ארד
על מה הטי נה?
א' כ"ץ-עוז
במדינת ישראל לא אוהבים אנשים שמרוויחים.
י י הורביץ
גם זה.
שי שטרית
אדוני היושב ראש, אנו נמצאים בשלב השאלות או בשלב הבעת הדיעות?
היו"ר א' שוחט
כרצונך.
ש' שטרית
אני שמח שהדיון הזה מתקיים. אני חושב שהיינו צריכים, כוועדת הכספים, משום

מעורבתנו כי אנחנו נצטרך לאשר את המכירה, לקבל דיווח על נהלי המכירה בשלב מוקדם

יותר.
נ' ארד
קבלנו.

ש' שטרית;

הבאנו לדיון את ההסכם?
ע. אמוראי
היה נספה.

שי שטרית;

דיון מהותי לא היה. היינו כל כך עסוקים בענין המימון, ששאלת נהלי המכירה לא

זכתה לדיון. לכן אף על פי שהדיון מתקיים מאוחר, טוב שהוא מתקיים, כי אנו יכולים

להביע דעתנו. למשל, אני יכול לומר לכם, שיכול להיות שאם היינו מקיימים דיון על

נהלי המכירה שנקבעו לגבי אי.די.בי.. יכול להיות שמראש היינו אומרים, שטווה הזמן

שנקבע קצר מדי. ואז פרופסור ברונו לא היה צריך להגיד שכדאי להאריך את המכרז. ולא

רק הוא אמר זאת. אני הבינותי שגם אתם חשבונם, שבגלל המשבר במפרץ, זה לא הזמן

להשאיר את התאריך המקורי.

לכן אני מציע שנקיים דיון על נהלי המכירה לגבי בנק המזרהי ובנק לאומי.
היו"ר אי שוחט
בנק המזרחי כבר יצא מהקנה.
שי שטרית
אם אנחהנו נמצאים בקטע שצריך לאשר עיסקה, ואהד השיקולים יהיה: בזמן ובמקום

שהעיסקה יצאה לדרך זה מה שאפשר היה לעשות, וזה מה ששמענו מפי חבר-הכנסת יגאל

הורביץ - אל תשתמשו בסעיף 16 -
היו"ר אי שוהט
הוא לא אמר זאת.
ש' שטרית
אני הבינותי, חבר-הכנסת יגאל הורביץ, שאתה מציע למ.י. נכסים לא להיות קפדניים

ולהפעיל סעיף 16.
י י הורביץ
לא, אמרתי: אם ההלטתם למכור, תמכרו.
ש' שטרית
אינני אומר שאנו צריכים להתערב בביצוע, לפי דעתי אנו צריכים להזהר שלא להגיע

לכך, אבל לגבי הנהלים ולוה הזמנים כדאי שלוועדה יהיה מה להגיד.

אם כפי שאמרת, אדוני היושב ראש, בנק המזרהי יצא מהקנה, אי אפשר לעשות דבר.

אבל אם למישהו ממערכת הממשל היה שיקול דעת אולי היה אפשר לדהות את המכרז בגלל

האווירה הבינלאומית סביב המשבר במפרץ, שלא איפשרה לגייס את המועמדים הפוטנציאלים

לרכישת הבנקים. כדי ללכת למהלך כזה, לפי דעתי, מבחינת תהליך קבלת הההלטות - בלי



להכנס לעמדות אישיות, אין לי עמדות אישיות, ואנחנו צריכים בסוגיות כאלה להזהיר את

עצמנו מפני עמדות אישיות -

י י הורביץ;

תעמוד על המשמר כאשר נגיע לבנק מסויים.

קריאה;

הבנק החשוב.
ש' שטרית
אינני רואה את בנק לאומי לישראל -

י י הורביץ;

אני התכוונתי לבנק הפועלים.

שי שטרית;

יושב ראש הוועדה מתהדר ב-2.2 מיליארד שקל הון עצמי בבנק הפועלים. אבל אחרי

שייגמרו הסדר הקבוצים והסדר "כור", עם כל הקרנות, הסכום יקטן. לכן בנק חשוב

מבחינה אוביקטיבית יש רק אהד - בנק לאומי. אבל גם לגבי בנק לאומי וגם לגבי בנק

הפועלים , השיקול שלנו צריך להיות - למצוא את הדרך הטובה ביותר גם למזער את הנזק.

ואינני מתעלם מהשיקול של יציבות הבנקים.

שמענו שאם נמכור את החלקים הלא בנקאיים של הבנקים, הדבר יגרום לעדיפות של בנק

אחד על פי הבנק השני. זה נושא שצריך לבדוק. אולי הבנק יוכל להמשיך להתקיים גם אם

יחזיק את החלקים שאינם בנקאיים; אם זה לא נוגד את המודל האידיאלי של בנק, יכול

להיות ששיקול זה צריך לקבל את משקלו.

לכן קודם כל הצעתי היא שנקבל דיווח על נהלי המכירה הצפויים לפני שיוצא הטיל

מכן השיגור.

אני רוצה להתייחס לנקודה שרמז עליה חבר-הכנסת יגאל הורביץ, וזו השאלה; האם

הזריזות במכרז של אי.די.בי. לא נבעה בין השאר מהתקווה שאם משפחת רקנטי תזכה

במכרז - ואישית אני מאחל לה שתזכה מהשיקולים שאמר חבר-הכנסת יגאל הורביץ, הם

חמשים שנה בארץ, מהווים 20% מהמשק הישראלי -
היו"ר אי שוחט
20% בבנקאות, לא במשק הישראלי.

שי שטרית;

אם זה היה השיקול להמנע מענין הגשת כתב אישום נגד מנהלי הבנקים על פי המלצת

ועדת בייסקי, אני חושב ששיקול זה לא היה נכון. לגבי ההמלצה של ועדת בייסקי, אם

היא פוסלת אנשים שהיו מנהלים של בנק דיסקונט, לפי דעתי אפשר לטעון במידה רבה של

צדק, לגבי ניהול חברת האחזקות אי .די .בי. שהיא הבעלים של בנק דיסקונט. לא לזה

התכוונה ועדת בייסקי . אם התכוונה, היתה צריכה לפסול אורנם. מה ההבדל אם הגישו כתב

אישום או לא? אם הם לא יכולים להיות בנקאים ולנהל בנקים, כבר עכשו צריך היה לפסול

אותם.
היו"ר א. שוחט
מי היה פוסל?
ש. שטרית
מי שצריך לפסול.

היו"ר א. שוחט; החוק קובע, שהוא יכול לפסול רק בנק, לא חברת אחזקות.

ש. שטרית; אם מדובר שטינה אישית גרמה לכך, אני אומר ההפך: נ?יינזהו

חשב שהוא צריך להזדרז וללחוץ שייגמר המכרז, שמא בינתיים

יוגשו כתבי אישום, וזה ישמש עילה לפסול גורמים אלה להתחרות על הבנק.
היו"ר א. שוחט
מכיוון שחבר-הכנסת דן תיכון כנה אלי לקיים דיון בנושא,

אני ביקשתי חוות דעת משפטית מאנשי בנק ישראל, וחוות

הדעת שקבלתי -ימרה, שאין מניעה להמשיך בתהליך המכירה, והם יכולים להשתתף בו,

אפילו אם יוגש נגדם כתב אישום.
ש. שטרית
אני מסכים אתם. זה שהם עונים תמיד שהכל בסדר, זו בעיה.

.אחרת. אבל במקרה זה, פעם אחת מתוך עשר, אני מסכים אתם.
בכל זאת מענינים אותי שני דברים נוספים
א. העסקים הלא בנקאיים. ברור שאנו רוצים לעשות שינוי

מסויים באותה ה??? שמוכרים את הבנקים, למה בנק ישראל רוצה להפריד? הוא

רוצה יותר תחרות- לגבי בנק איגוד לא נתקבלה החלטה?
ע. אמוראי
יש החלטה סופיה שהוא יימכר בנפרד.
ש. שטרית
לגבי בנק הפועלים ?
ע. אמוראי
. לא. יש דיבורים על בנק יהב, בנק מסד ואוצר החייל.
ש. שטרית
בנק ישראל רוצה שתהיה תחרות והוא רוצה שתהיה יציבות,

ואנו רוצים שהבנקים יצאו מתחומים לא בנקאיים. יש לנו

לא רק שיקול של מיזעור הנזק.
היו"ר א. שוחט
זה הוגדר כאחד הסעיפים - יציבות הבנקים.
ע. אמוראי
גם הגברת התחרות.
ש. שטרית
והוצאת הבנקים מהמערכת הלא בנקאית.

אני שואל: האם יש גורם בתוך המקבילית של קבלת ההחלטות

שדואג גם לקטע הזה, כי יבוא מישהו ויטען: יציבות, והוא יגבר על הגורם של

מיזעור הנזק ועל הוצאת העסקים הלא בנקאיים?
א. בורג
לגבי המועמדים, הקמפיין של רקנטי היה מרתק וצריך ללמוד

??? השאלה היא, מה יהיה לגבי יתר הבנקים. אם לגבי

אי.די.בי יש רק שני מועמדים, האם לא יהיח מצב שלא יהיו מועמדים לקניית

הבנקים האחרים?

כאשר דנו על "כור" ביום חמשי שעבר, אמר מנכ"ל האוצר,

מר ליפשיץ, שבארצות הברית פוחדים מהשקעות בישראל בגלל "כור"" ההשקעות היום

בישראל סובלות מהמצב במפרץ הפרסי ומהחובות האבודים במשק- בנק הבועלים,

החובות האבודים שלו גדולים יותר מאלה של אי.די.בי. אתה מוציא אוהו למכירה

מי בא לינות? לכן אולי אפשר לדחות את המכירה ליל הבנק עד שיתסדר כל עיין י



א. בורג

חובות הפנים . ותהיה התבהרות של המצב המדיני? היום למכור פירוש הדבר למכור

במחירי הפסד.

היו"ר א. שוחט; נשמע תשובת מר אמוראי.
ע. אמוראי
כל הכבוד לידיעה בתחום שאתם אינכם עומקים בו.

לשאלה הראשונה, למה לא להמתין במכירת הבנקים בשל

מבנה המכרז ועדי- שיתבהר המצב במפרץ, לגבי השאלה הזאת, שיט בה שני חלקים,

אני רוצה לומר: לגבי המשבר במפר ציינתי גורמים שלקחו מטפרי קוד או פנו

אל הנגיד ואל השרים וחזרו בהם- אני רוצה לצטט שר שאמר: מי לילך יתקע

מתי ייגמר המשבר במפרץ?

לגבי החובות המסופקים, הם משתקפים במאזן הבנק.

ברור שככל שנעשים הסדרים המגדילים את הסיכויים שהלווים יתאושרו, זה מבטיח

שבבנק יש פוטנציאל לעתיד לבוא.
ג. שפט
היה ויכוח ביז הבנקים ובין מס הכנסה ליל גובה ההפרשות.,
ע. אמוראי
זה ברור. אם מישהו קונה בנק על פי העבר ומקווה שתהיה

השתפרות, הרא מרוויח. השאלה היא, איך אנו מעריכים אה זה.

כאשר הבאנו בפני שר האוצר השיקול הזה, הוא אמר: זה שיקול שעובד בכיוון
ההפוך. הוא אמר
אני צריך כסף למימון העליה.

זה כנגד השיקולים בדבר דחיית המכירה והפריסה כדי שלא

תעלה מכירת ב???? אחד על מכירת בנק אחר. לגבי אי.די.בי. והמזרחי, במקרה

זה, זו איבנה אוהו קליינטורה. לאי.די0בי0 צריך "טייקונים" או קבוצה שמצרפת

כמה גורמים. לא כך לגבי המזרחי. בין בנק שמהווה % 20 מהמערכת הבנקאית ובין

בנק המהווה % 6 מהמערכת הבנקאית יש הבדל0

לכן אם לחכות, מי יודע כמה זמן היינו צריכים לחכות"

לגבי הסכנה של "אווראגי בי אאוט", עליה שאל יושב ראש

הוועדה, חבר-הכנסת שוחט, סכנה זו תמיד קיימת. אבל במקרה של בנק היא קיימת

פחות, כי המפקח על הבנקים מחייב בשני דברים: א. להחזיק את המניות שבע

שנים -י
י. הורביץ
כל המ נ י ו ת שק נ ו?
ע. אמוראי
לא, מה שהיה המינימום בקניה, % 25.1. זה תנאי. יכול

להיות שהוא יוריד את מספר השנים לחמש שנים. אבל צריך

להחזיק אה המניות שבע שנים, או חמש שנים. המפקח על הבנקים גם לא נותן

לחלק דיווידנד, אלא כפוף לאישור שלו.
היו"ר יי.. שוחט
איך הוא מונע הלוואות בעלים?
ע. אמוראי
יש הוראות של הפיקוח על הבנקים,

יש עוד תנאי, שהמניות של הבנק אינן יכולות לשמש שיעבוד.

אי אפשר לקחת הלוואה לשהשיעבוד שלה הן מניות, במקרה זה של אי. די-בי. הוא

יכול ל??? הלוואות על חשבון חברות ובנקים. אבל לא על חשבון הבנק הזה. לכן זה מקטין את הסכנה של "אוואראג' בי אאוט."



ע. אמוראי

חבר-הכנסת יגאל הורביץ, אני יכול להבטיח לך, לפחות

לגבי הדירקטוריון של מ.י.נכסים, שלחנו לשר האוצר ולרשות החברות פרוטוקולים

של ישיבות הדירקטוריון- אנחנו מתכנסים כל שבועים וחצי לישיבות של שעתיים,

ובכל הישיבות השיקול הוא רק מסחרי. ברגע שהגענו לבעיה, שלכל אחד מאתנו
יש דיעה לגביה, אמרנו
שמענו את הדיעות, אבל נדמה לנו שהבעיה חורגת מהעקרון

המסחרי, היא נוגעת לכל המשק, והבעיה היא- הפרדת עסקים, תחרות. לגבי

הפרדת עסקים מ.י. נכסים אינה יכולה להכריע- זה ענין להכרעה מיניסטריאלית.

אם זה לא ענין מסחרי, זה לא אנחנו והעברנו אה הנושא לשר האוצר.

לשאלה של חבר-הכנסת שמעון שטרית - הנגיד ומחלקת המחקר

של בנק ישראל ורוב אנשי הציבור במ.י. נכסים, הם בעד הפרדת עסקים מטעמים

כלל לאומיים- אני יודע שבאוצר יש אנשים שבהזדמנות חגיגית זו אומרים: תעשו

זאת, תגישו חוק- אבל הבעיה של הלימות ההון קיימת ולמפקח על הבנקים יש

תנאים-
א. ויינשטיין
התנאי של אי-שיעבוד המניות עומד על הפרק? הוא ישפיע

על המועמדים לרכישת אי.די.בי?
ע. אמוראי
המועמדים יודעים את זאת. בחוברת כללנו. ו גם את התנאים

של בנק ישראל,

לגבי לוח הזמנים, אנו פועלים לפי ההסכם שחתמנו. לא

יתכן שאנו לא נהיה לימודים להסבב עליו חתמנו-

לשאלה, מד ו ע רק שני מועמדים לרכישת אי. ד י. ב י. - יש

הבדל בין בנק לבנק. ואביא דוגמה. את אי.די.בי- כל הבנקים האמריקאים מנועים

מלקנות לפי החוק האמריקאי.

אין זה סוד שהיו אישים שהיו מועמדים פוטנציאלים שאמרו:

מה אתה רוצה, להתחרות ברקנטי, מייסדי הבנק? הם המייסדים ולא צריך להתחרות

בהם.

לעומת זאת בנק איגוד הוא בנק יותר קטן. בנק המזרחי

הוא ינק יותר קטן- תגידו שבנק איגוד יותר רווחי מבנה המזרחי? אני אינני

יודע מה האטרקטיביות בבנק המזרחי. אבל אולי מפני שהוא יותר אטרקטיבי,

המועמד לרכישתו מאמין בו, כי הוא חושב שמצבו של הבנק היום נרבע משגיאות

העבר, אבל יל- לו פוטנציאל. לכן בנק המזרחי הוא יותר אטרקטיבי, הוא יותר

קומפיטי.

עד כאן לגבי השפעת המשבר במפרץ.

לשאלה, איך אנו מוכרים בנקים עם חובות אבודים, תשאלו

איך מוכרים בנקים במצב כזה בארצות הברית- אם אנו משווים את הרווחיות,

אצלם הרווחיות היא % 13 ואצלנו הרווחיות היא % 5. אצלם 13% כוללים את

האינפלציה, אצלנו % 5 זה לאחר ניכוי האינפלציה ולאחר ניכוי החובות האבודיפ-

שם, בארצות-הברית, זה לאחר ניכוי החובות האבודים, אבל לא אחרי האינפלציה.

לכן כל אחד יודע שהיה משבר הקבוצים וילש הסדר הקבוצים,

ועכשו יש שיפור ברווחיון; הבנליים. עובדה, יש שיפור ברווחיות.
א. ויינשטיין
אדוני היושב ראש, מה היתה מטרה הדיון בנושא זה של
מכירו
הבנקים, דיוחת?
היו"ר א. שוחט
דיווח-

אני מודה למר עדי אמוראי.
ע. אמוראי
תודה.

שינויים בתקציב לשנת 1990
היו"ר א. שוחט
אנו עובדים לנושא הבא בסדר- היום:

שינויים בתקציב לשנת 1990. והפניה הראשונה היא פניה

מסק 131 של הממונה על התקציבים, מר דוד בועז, חבר-הכנסת אברהם בורג

ביקש לעכב פניה זו-

אני מבין שהפניה היא לאשר העברת 1,510,000 שקלים

לתה"ל להשלמת התחייבות הממשלה למימון חלקה בתכנית ההבראה של חברת תה"ל,

נמצא אתנו יושב ראש מועצת המנהלים של תה"ל, מר יאנוש

בז-גל. אנחנו קיימנו דיון בנושא הזה. מה קרה מאז, מר בן-גל?-
י. בן-גל
מאז הדיון האחרון תה"ל עמדה בהסכם ופיטרה 80 עובדים

על בסיס ההסכם שנחתם בין הנהלת תה"ל ובין ועד העובדים"

מימון תכניה ההבראה הסתכם במדד גודל של 10,8 מליון שקלים, מהם שני-שלישים

האוצר ושליש החברה. ומשני-השלישים של האוצר, שליש זה השקעה בהון בעלים

ושליש הלוואה מבנק. השליש הראשון זה מענק. השליש השני זו הלוואה בריבית

יחסית שטענו שהיא גבוהה, והיא 5.9%.

בגין פעילות "ו, החברה מבחינת המאזן התפעולי בשנה

שעברה היתה בהפסד תפעולי של 5 מליון דולר, היום ההפסד התפעולה הול; 300,000

דולר.
היו"ר
א. שוחט: על איזה היקף?
י. בן-גל
24 מליון דולר.
היו"ר א, שוחט
כמ ה ע ו בד י ם נשארו?
י. בן-גל
454 עובדים-
מ. אבן-חן
התכנית כולה נדונה בוועדת הכספים- מבחינת תזרים המזומנים

חלו שינויים ביחס לתחזיות- לכן החלטנו להשלים את החלק

של התחייבות הממשלה השנה.
היו"ר א. שוחט
בעקבות העליה מדברים על היקפי- יותר גדולים של בניה,

ויש לכך השפעה ומשמעות מבחיית :אספקת המים. היזם תה"ל

שעוסק בתכנון ותשתיות ארציות למים קיבל איזו הנחיה או יש איזו מדיניות של

פיתוח קווי מים וצנורות בהתאם לתכנית הבניה, או שאתם מבחינה זו עולם כמנהגו

נוהג?
י. בן-גל
מבחינה זו -אנו מתחרים על פלח שוק זה מול חברות פרטיות,
היו"ר א. שוחט
אני לא מדבר עבודה פרטנית, אני מדבר על תכנית-אב ארצית
מ. איתן
עם מי אתם מתחרים?
א. כץ-עוז
צריכת המים לנפש במדינת ישראל היא- 75 קוב לשנה. למליון



א. כץ-עוז

נפש עולים שיבואו בארבע שנים, יש צורך בתוספת של 75 מליון קוב-
מ. איתן
20 מליון קוב לשנה?
היו"ר א. שוחט
אין ישוב במדינת ישראל שעומד ב-75 קוב לנפש.
א. כץ-עוז
הרבה מאד ישובים.
מ. איתן
נניח שהצריכה היא 150 קוב לנפל- לשנה"

היו"ר א. שוחט; לא זו הבעיה. הבעיה היא הפריסה של הדברים. כמה מים

לוקח המשק העירוני?
א. כץ-עוז
435 מליון קוב מים-
היו"ר א. שוחט
אם יבואו מליון עולים, אתה צריך תוספת של רבע מכמות זו,
א.כץ-עוז
לא, כי המגזר הערבי לוקה פחות.
מ. איתן
אם כלל האוכלוסיה גדלה ב-20%, לא יכול להיות שהתוספה

בשק העירוני תהיה 20%, כי חלק ילך לתעשיה וחלק לחקלאות,
א.כץ-עוז
פיתוח המים של המערכות העירוניות קיים. אם אתה מוסיף

100,000 תושבים לתל-אביב -
י. הורביץ
;אדוני היושב ראש, היה כדאי שנקיים דיון על תה"ל. תה"ל

זו דוגמה מצויינת למה שהיינו צריכים לעשות ולא עשינו -

למכור את החברה. אילו חברת תה"ל היתה מגיעה לאיזון והיה מסתמן רווח, יכול

להיות שהיה נמצא לה קונה. היה משגה מלכתחילה בכך, שהנסיון להבראת החברה

מהצעד הראשון לא היה נכון. האוצר עשה מאמץ ואמר: לכל הגרעון ניתן שליש

מענק, שליש הלוואה -
י. בן-גל
לא לכל הגרעון, רק לפיצויי פיטורים,
י. הורביץ
למבצע הפיטורים - שליש מענק, שליש הלוואה, שליש ממקורות

פנימיים. מקורות פנימיים, זו הלוואה. אבל הצעד הראשון

לא ציין שינוי כיוון אמתי, כי הבראת מבנה ההון לא היתה כאן. הלכנו לעשות

ניתוח הירורגי חשוב בכסף לא טוב. אני אמרתי לחבר-הכנסת כץ-עוז בער. שכיהן

כלזר החקלאות, צריך להגיש הצעה בנושא זה. אם רוצים להבריא חברה, אפילו

בשביל לסכור אותה, צריך לעשות זאה בצורה אחרת. עם כל הניתוח שנעשה, אני

מפחד מאד שלא עשינו שום דבר, אותם גלים באמבטיה.
היו"ר א. שוחט
הם עשו מה שהוסכם עליו. אהה יכול שלא להסכים לאידיאולוגיה

שמאחורי זה.

י. ה ו ר ב י ץ: אני מסכים לאשר הפנייה. אבל זוהי הזדמנות לנסות לראות,

אם רוצים להמשיך בקיומה של תה"ל צריך לעשות דבר אחד,

אם רוצים למכור את תה"ל צריך לעשות דבר אחר.
היו"ר א. שוחט
יש שאלות נוספות?
קריאות
לא.
היו"ר א. שוחט
אלי מציע לאשר את הפניה, אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנה 1990, פניה מס' 131 של הממונה

על הקציבים אושרה.
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 134 של סגן הממונה על התקציבים -

שינויים בתקציב המינהל האזרחי.

היתה בקשה של חבר-הכנסת חיים אורון לעכב פניה זו,

נשאלה שאלה, האם תושבי יש"ע הערבים שעובדים במדינת

ישראל והם משלמים ביטוח לאומי, במסגרת התשלומים לביטוח הלאומי שילמו

את מסיכות הגז כמו אזרחי ישראל?
א. פלטו
מ-1987 לא קיים יותר מה שהיה :קרוי "גביה של הביטוח

הלאומי למסיבות גז". כאשר עשינו הפחתת עלות העבודה,

פתחנו בסעיף זה, ומאז 1987 הנושא הוא תקציבי בכל מדינת ישראל.

מ -1987 כל מה שנגבה מהעובד הערבי היה 3 פרומיל עד

1981 ומ-1982 ירד לפרומיל, עד 1987 כל הגביה שנגבתה על ידי הביטוח הלאומי

ואין כנגדה התחייברויוה הועברה לתקציב המינהל האזרחי, לתקציב השטחים.
היו"ר א. שוחט
הכסף הורד?
א. פלסו
קרן הניכויים בגויה כך: בשנת 1970 ממשלת ישראל החליטה

שעל המעסיק מוטל אותו דבר לגבי הביטוח הלאומי כמו לגבי

עובד ישראלי. יש חלק מההפרשות המועברות לביטוח הלאומי וכנגדן יש זכויות,

ויש הפרשות שאין כנגדן זכויות, כמו שירות מילואים, או הפרומיל של מסיכות הגז.
ח. אורון
וקיצבאות זקנה.
א. פלטו
כל הבאלק הזה, שאין כנגדו זכויות, אנו מעבירים לטובת

תושבי השטחים בתקציב השטחים.
היו"ר א. שוחט
ולמסיכות הגז?
א. פלטו
גם כן הועבר חלק מהתקציב לשטחים.

ח. .א ו ר ו ן: "ני .-את התשובה הזאת שומע כבר שנתיים. נכון שהיא מדוייקת,

אבל אני מבקש לקבל נתונים כמה גבו עד ששינו את השיטה,

כאשר העבירו את הסכומים לשטחים כמה היה בקופה, 5 מיליארד שקל כפי ??????????ו ב
בנתוני הביטוח הלאומי
או נתון אחר? כמה גבוי, כל שנה, כמה גבו בגין איזה

ענפים, כמה הועבר לביטוח הלאומי וכמה לא הועבר לביטוח הלאומי והועבר לשטחים,
י, הורביץ
ותצרף לזה את הוצאות הבטחון שלנו,
מ. אי ת ן
החבישה של רוצח השלושה בירושלים, איפה היא מופיעה כהוצאה?

ח. א ו ר ו ן: הנושא הזה הוא נושא לדיבורים בלתי-פוסקים בעולם- היות

והוא מופיע כחלק מתקציב המינהל, אני אבקש לקבל את

הנתונים.
היו"ר א. שוחט
כל השינוי הזה קרה ב-1987?
א. פלטו
כן, גובים מ- 45,000 עובדי השטחים.
ח. אורון
מה שהולך לענף תאונות עבודה, צריך

'ירדת, אבל יש חלק מענפי הביטוח הלאומי שהם לא זכאים

להם למרות שהם משלמים, כמו קיצבת זקנה .
היו"ר א. שוחט
לגבי מסיכות הגז, באופן מעשי לא גבו כסף עבור מסיכות

גז והכסף שנגבה במכלול הועבר לשטחים, ולפיכך הם לא

זכאי למסיכות גז?
א. כץ-עוז
זכאים,אבל מתקציב המינהל האזרחי, 7יל-פי החלטת שר

הבטחון.
א. פלטו
לגבי קרן הניכויים, קודם כל, כעקרון, אנו מתקצבים,

כפי שאמרתי, כל הכסיפים הנגבים על ידי משרד העבודה

והרווחה בגין ענפים שאין כנגדם זכויות בתקציב המינהל האזרחי,

ב-1989 נגבה בענפים אלה שאין כנגדם זכויות 43 מליון

שקל, ותוקצבו 39.4 מליון שקל. הגביה בסך הכל ברוטו לביטוח הלאומי בעופים

שיש כנגדם זכויות ב;לנים 1985-1989 היתה 228 מליון שקל. מזה היה צריך להיות

מועבר לתקציב המינהל האזרחי סכום של 205 מליון שקל. בפועל תוקצבו בעלי ים

אלו 220 מליון שקל. ההפרש בין 228 מליון שקל ו-205 מליון שקל הוא ענפים

שיש כנגדם זכויות והועבר לביטוח הלאומי.
היו"ר א. שוחט
זה סכום-קטן יחסית.
א. פלטו
זה % 1.5.
היו"ר א. שוחט
רק תאונות, לא מילואים, לא ביטוח אבטלה ולא קיצבת ילדים-
ה. אורון
מה היתרה ב-1989?
א. פלטו
אין יתרה, כל שנה אנו מתקצבים.

ח. א ו ר ו ן: מההתחלה זה היה בגוי כך?

א. פלטו; כן,

ח. א ו ר ו ן: בעצם יש פה מספרים המראים שעובדי השטחים העובדים בישראל

זיין להם זכויות.
מ. איתן
למה אין להם זכויות?
ח. אורוןן
אתה גובה מהם עבור קיצבאות ילדים וקיצבאות שאירים, והם

אינם מקבלים קיצבאות אלו.
מ. א י ת ן
אתה לא גובה מהם מסים אחרים.
היו"ר א. שוחט
מה שאנחנו מדברים עליו עכשו הוא הביטוח הלאומי שהמעסיקים

משלמים,
מ. א י ת ן
מה ההכנסות ממסים שמשלמים תושבי יש"ע הערביים?
א. פלטו
סך הכל ההכנסות 437 מליון שקל-
מ. . איתן
כמה מזה מס הכנסה?
א. כץ-עוז
שם חל החוק הירדני, ולפי החוק הירדני חקלאים אינם

משלמים מס הכנסה,

נוסף לשאלה שהועלתה, עם כל הסממנ ים הפוליטיים שלה, יש

שאלה מה עושים עם הכסף? אני מתריע מפני אפשרות לשוות שיעור הגביה לביטוח

הלאומי לגבי המעסיק הישראלי המעסיק פועלים מהשטחים. אינני רו::ה שיקבעו

שיעור גביה נמוך יותר למי שמעסיקים עובדים מהשטחים, כי אז יהיה יותר כדאי

להעסיק אותם.
היו"ר א. שוחט
אם אתה שומע שמשלמים רק בגין 45,000 עובדים ואתה יודע

שמעסיקים 110,000 מהשטחים -
ח. אורון
אם נתונים אלה נכונים, יש ענין לפרסם אותם, כי בעולם

מפרסמים שמדינת ישראל צוברת מיליארדים על חשבונם,

א.. פלטו; פירסמנו את הנתונים האלה.

פ. גרופר; הם עושים מסחר, כאשר הם קונים, הם קונים על שם סוחרים

בחברון, הם לא משלמים מס ערך מוסף ולא מס הכנסה. שני

יודע מהאזור שלנו, כאשר סוחר בא לקנות בננות הוא מבקש לרשום זאת על שם

סוחר מחברון-
מ. איתן
סיפר לי בחור שבא אליו סוחר מהגדה ואמר: הנה 30,000

דולר, אני רוצה לקנות תוצרת, אבל אינני יכול לרשום זאת

על שמי.
א. פלטו
אנחנו סגרנו את העניין הזה, והיום לא נותנים להציג ניכויי

מע"מ מאזור אחר.

ה י ו " ר א. שוחט : נמסר ברדיו ובעתונות, ששר הבטחון, יכול לעבוד בהיקפים

כספיים יותר גדולים מהתקציב בגלל המשבר במפרץ. יש לי
על כך שתי שאלות
א. האם באמת מערכת הבטחון עובדת בחריגה כזאת מהתקציב?

ב. אם כן - האם זה על דעתכם? ואם כן - מתי אתם מתכוונים

להביא זאת לוועדה?
א. פלטו
אינני יכול לענות על שאלה זו היום,
היו"ר א. שוחט
מבחינתכם יש תקציב והפעילות צריכה להיות במסגרת התקציב,
פ. גרופר
במעבר בגשרים מעבירים הרבה כסף. אני יודע שיש החרמות,

אתה, יודע מה קורה?

'1. כץ-עוז: אפשר להעביר להם כסף דרך בנקים ישראלים, הם לא צריכים

להבריח בגשרים. מוהר ליהודי בניו-יורק לפתוח חשבון עבור

מישהו בשכם.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 134 של סגן

הממונה על התקציבים אושרה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 10001 - תוספת תקציב למשרד הכלכלה

והתכנון לשנת 1990-

פניה זו הונחה לפני הוועדה בחודש יולי והופיע מנכ"ל

משרד הכלכלה והתכנון, ואנחנו אמרנו למנכ"ל המשרד שאנו רוצים פירוט יותר

פרוגרמטי של הענין, כולל התייחסות למועצת הנגב-

נשמע דברי הסבר מפי הגברת רות לובנטל.
ר, לובנטל
אני אתייחס לתחום המחקרים והקליטה של כוח אדם ברשות

לתכנון לאומי ולנושא המיחשוב,

אם תרשה לי, אני רוצה לפתוח בכמה מלות מקדימות, אני

קבלתי את הרשות לתכנון כלכלי לעמוד בראשה בתקופה; שלא עמד מנהל בראש הרשות.

כאשר קבלתי את היחידה התברר שיש בה מחשב אחד, קבוצת עובדים קטנה ותקציב

למחקרים אי אפשר היה לעשות בו שום דבר. בשנה האחרונה עשיתי מאמץ גדול



ר. לובנטל

במשרד, והשר מודעי ומנכ"ל המשרד שיתפו פעולה ואיפשרו להרחיב :את רמת המחשוב

והצלחנו לקלוט אנשים חדשים ועשינו בדיקות בנושאים שונים כדי להעמיד כאגד

מידע לרשות הרשויות השונות. אם אני מסכמת את השנה, עשינו רבות, אבל ידינו

כבולות, כי התקציב מצומצם, ואנחנו, עכשו יחידה בתוך המשרד, וכאשר אנו רוצים

לבדוק בדיקת היתכנות או לפנות לגוף חיצוני, אנו נתקלים בטענה, שאין תקציב,

הבקשהה להעברה תקציבית נוגעת להרחבת היכולת שלנו לעשות

מחקרים הן בתהום העליה, הן בתחום השינוים בסחר הבינלאומי והשפעתם על ישראל,

הן בשינויים הצפויים באירופה - שנת 1992 - והשפעתם על ישראל כך שנוכל

ליידע את משרדי הממשלה, הציבור והכנסה בדברים שיכולים להיות.
א. כץ-עוז
מחקר על "מודל כלכלי לחיזוי ההתפתחויות בענף הבניה",

זה לא עושה משרד הבינוי והשיכון?

מדוע משרד הקליטה לא יעסוק ב"בנייה מודל לאמידת הרכב

האוכלוסיה המועמדת לעליה מברית המועצות"?

האם כל משרד אינו צריך לעשות את המחקרים בנושאים שהוא

מופקד עליהם?
ר. לובנטל
אני אנסה להסביר מהו היעוד של הרשות לתכנון כלכלי ושל

משרד הכלכלה והתכנון-אם אנו רוצים להגיע לרמה שבה

תוצג לממשלה ולמשק -הישראלי אסטרטגיה לטווח ארוך שכוללת בתוכה את כל מרכיבי

המשק והחברה, אין לנו ברירה אלא לבחון ברמה מסויימת נושאים שונים שנוגעים

לכל מרכיבי המשק. אנחנו נמצאים בקשר עם המשרדים, אבל הרבה פעמים כיווני

המחשבה שלנו שונים מאלה של המשרדים. כדי להוכיח שמה שאנו אומרים הוא אכן

ראוי במסגרת שמקרו-כלכלית כאשר מסתכלים על המשק מכל ההיבטים, גם הכלכלי

וגם החברתי, אין לנו ברירה אלא לנגוע בכל הנושאים, לא ברמה הדורשת 500,000

שקל למחקר, אלא ברמה של 15,000-20,000 שקל למחקר.אני רואה את עצמי משתתפת

במחקרים, דוחפת מחקרים שנראים חשובים לנקודת הזמן,

כאשר בפברואר פירסמנו את החוברת בנושא העליה, אפשר היה

לשאול שאלה דומה, מדוע לא משרד הקליטה הגיש את המסמך. אבל המסמך שאנו

הגשנו הסתכל על הקליטה מההיבטים השונים שמשרד אחד לא יכול להסתכל עליהם,

אם יש זכות קיום לרשות הכלכללת, זו זכות קיומה" ואני מקווה שאנו נממש את

היעדים אם ינתן לנו התקציב הראוי.
היו"ר א. שוחט
אני מבין שזה|הקטע השייך ל-348,000 שקלים.

ר. ל ו ב נ ט ל : העובדים שעבורם מבוקש תקציב הם - ממונה על ההערכות לשנת

1992, ממונה על הפיתוח האזורי, מרכז איסוף ותכנון.

ולגבי הסעיף האחרון אני רוצה להציג את השימוש ברזרבה לצורך הקמת מרכז

מידע ומלחשוב. עשינו את השלב הראשון ואנו צריכים לפתח את הנושא.
א. כץ-עוז
מדוע זה בא בתוספת תקציב? מדוע זה לא בא בתקציב המשרד?

ר. ל ו ב נ ט ל : גדלו של תקציב משרד הכלכלה והתכנון לא מאפשר פעילות זו.
א. כץ-עוז
החליטו לקצץ בתקציבי המשרדים, בודאי קיצצו גם בתקציב

משרד הכלכלה והתכנון. מדוע זה נושא חדש?
?ר. לובנטל
הנושא של מאגר מידע הוא נושא חדש- יש הנושא- של מחקרים



ר- לובנטל

שמראש היה לו סכום קטן שלא! איפשר לעשות מחקרים. והגענו להסכם עם האוצר,

שאכן המחקרים הזילה דרושים,

לגבי נושא מועצת הנגב ומועצה הגליל, אני מניחה שתינתן

אפשרות לתת הסברים.
היו"ר א. שוחט
כן, בבקשה מר אבירם.
ע. אבירם
בנושא מועצת הנגב ומועצת הגליל, נקבע בחוק ששר האוצר

יקבע תקציב לכל אחת המועצות. זו הסיבה שאנו מביאים

עכשו בקשה זו. הרעיון הבסיסי הוא לאפשר למועצות אלו, שצריכות לפעול על-פי

שני החוקים, לפעול ולתת להן תקציב לפעילויות שנקבעו, כמו תקציב למחקרים

וסקרים על הנגב והגליל, סקר התכנון לתיעוש מושבי הנגב, פיתוח מקומות

עבודה לעולים חדשים, סקר בלתי מועסקים על פי פרופיל סוציאקונומי ודמוגרפי

השפעת החקיקה במסגרת מדיניות מקרו-כלכלית על הנגב, ניתוח והצגת עמדות-

ח. א ו ר ו ן: כל כך הרבה דברים והסכום הוא 150,000 שקל?
היו"ר א. שוחט
אל תדאג, זה לחצי שנה.
ע. אבירם
תקציב זה יאפשר למועצה להתארגן ולהתחיל לפעול. משרד

הכלכלה וחתכנון מקבל, שתקציב זה לא מאפשר תנופת

פיתוח אדירה לנגב, אבל זו התחלה, כאשר החברות הכלכליות הפועלות בנגב תוכלנה

לפעול-
ע- שגב
לשאלה של חבר-הכנסת כץ-עוז, מה שקרה הוא שבדיון על התקצי

הממשלה חהליטה, שלגבי תלציב הכלכלה והתכנון יהיה תיאום

בין שר האוצר ובין שר הכלכלה והתכנון. התיאום נעשה. הממשלה החליטה לפני

10 חדשים, עד שזה הגיע אליכם זה לקח 8 חדשים, כי ישבו ודנו במשרדים-
נ. ארד
אני חושבת שצריך לתת תקציב הולם למשרד דכלכלה והתכנון.

אני יכולה להגיד מנסיוני, שהמחקרים שנעשים על ידי משרד

הכלכלה והתכנון, שרואה את כל ההיבטים, יש להם ערך רב-

אישרנו הקמת משרד הכלכלה והתכנון, חוקקנו חול מועצת

הנגב וחול. מועצת הכליל, צריך לתת להם אפשרות לפעול. אני חושבת שהסכום המוצע

עכשו הוא קטן מדי. אבל נאשר זאת בתור התחלה-
מ. א י ת ן
אני רוצה להמשיך בסיפא של דברי חברת-הכנסת נאוה ארד.
בכל הקשור למועצת הנגב ולמוע
.:ת הגליל, זר התחלה, הסכום

לא גדול- אני מקווה שתוך כדי התחלה יצמח מזה משהר פרודוקטיבי. הסכום של

150,000 שקל הוא צידה לדרך-
ש. שטרית
זה רק תקציב פעולות או שהוא כולל גם שכר עבודה-
מ. אי ת ן
כולל הכל-
היו"ר א. שוחט
כמה עובדים יש במועצת הנגב?
ש- שקדי
שני עובדים.
מ. א י ת ן
באשר לתוספת למשרד התכנון והכלכלה, לגבי החלל הקשור

במחקרי ובפרסומים, אני חושב שההערות שהושמעו כאן הן

צודקות- איניי חושב שאפשר לפעול בדרך זו. למשל - יש כאן בסעיף מחקרים

ופרסומים "מודל כלכלי לחיזוי החתפתן!ויות בענף הבניה". זה נושא ספציפי שנוגע

למשרד אחד, משרד הבינוי והשיכון, או "בניית מודל לאמידת הרכב הלאוכלוסיה



מ. א י ת ן

המועמדת לעליה מברית-המועצות", זה נושא הנוגע למשרד לקליטה עליה- אני

לא מתנגד שהממשלה תחליט, שמשרד הכלכלה והתכנון יהיה אחראי לביצוע כל הסקרים,

אבל בתנאי שאני אדע שהמשרדים ישתמשו בסקרים אלה. לטובת מי הם עושים את

הסקרים הזולה, לטובת גוף ערטילאי?
ר. לובנטל
אנחנו מעבירים את הסקרים למשרדים.
מ. איתן
השאלה היא, האם שר השיכון יזם סקר זה, האם סקר זה

מעניין אותו, או אולי מענין אותו נושא אחר? אני

הושב שאתם צריכים לשמוע ממשרד הבינוי והשיכון לזהם מעונינים בסקר בנושא זה.

כל נושא המחקרים והסקרים צריך להיות מרוכז ביד אחת

ומשרד הכלכלה והתכנון הוא משרד מקצועי שיכול לעשות מחקרים אוביקטבים, שייעשו

על פי בקשת המשרדים.אולי תהיה בהם השתקפות כוללנית ולא אינטרסנטית של

המשרדים. בודאי שאין טעם שהממשלה תעשה מחקרים ברמה שאלה שצריכים להשתמש בהם
יגידו
המחקר לא הוזמן על ידינו, הוא לא מענין אותנו.
היו"ר א. שוחט
הערה אחת על מועצת הנגב ומועצת הגליל-

מי שקרא מה שאמר עובד עיריית באר שבע, לא היה מאשר

אה הסכום הזה בחדווה רבה.
ש. שטרית
למה?
היו"ר א. שוחט
מסתובבב מישהו בעיריית באר-שבע שמיועד להיות מרכז
האזור, והוא אמר לעהונאי
עכשו תהיה לי משכורת בשביל

מה שאני עושה בשביל העירייה, והענין מופיע בעתונים.

אני אצביע בעד המניה, אבל אני רוצה לומר: בשנתיים

האחרונות נבנה מודל נכון שבו צריך לעבוד וזה המודל של המינהלת לפתוח

התיירות. זו הפעם הראשונה שגוף ממשלתי, שרשום כעמותה, מתנהל בצורה מיקצועית,

לא פוליטית, עושה עבודה סופר-מקצועית, דוחף פרוייקטים, רואה ראיה אזורית

את הענין. וכל אגורה ששמים אצלם,יש לה תמורה, תענוג לראות איך שהעוין

עובד עם תמורה וטיפול אמתי בענין-

למה אני אומר זאת? כי מה שמובא פה, זה לא זה. אני אצביע

בעד. אם זה 150,000 שקל, שיהיה, אבל אני אומר לעצמנו ולאגף התקציבים:

מה שעושים בתחום התיירות, זה המודל הנכון. זה ריכוז הענין, זה קביעת עדיפויות

נכונות.

חבר-הכנסת מיכאל איתן, אתה מדבר על ימות המשיח, הויכוח

הוא לא רק בין משרד הכלכלה ובין משרד הבינוי והשיכון, הויכוח הוא בין משרד

האוצר ובין מל-רד הכלכלה והתכנון. זה אומר: כן פרוייקט לאומי, וזה אומר: לא.

אי! ב-100,000 שקלים אתה מפרה בעוד כמה סקרים, תעשה את זה. קראת את

החוברת שלהם על קליטת העליה?

מחר, כשיבוא לוועדה שר הבינוי והשיכון, תשמע מה יש לי

לומר לו; איך כל יומים יש מדיניות שיכון חדשה. עכשו על הפרק יוגוסלביה.

הרשות לתכנון לישתה סקר בנושא. תקרא אותו. זה לא פותר את הבעיה של התכנון

הכולל של מדינת ישראל. וזה נכון שמשרד הבינוי והשיכון לא חייב לקבל את

הסקר שלהם ומשרד האוצר לא חייב לקבל. אבל יהיה ליוד ראש שיסתכל על הענין

בהיבט הממשלתי. כך אני מתייחס לענין הזה, לא כפתרון כולל, כי גם במשרד

הבינוי והשיכון עוד לא חשבו, ויש עשר אלטרנטיבות, והמדיניות המתבצעת לא נגזרה משיקול כולל.

קראה בודאי את המכרז של 10,000 היחידות- יש קבלן



א. שוחט

בנין בארץ שיכול לבנות 10,000 יחידות ב-9 חדשים? אני מדבר עם ראשי ערים,

עם ראש העיר כרמיאל וראש העיר ערד, ושואל אותם: אתם מסכימים שיבכו בעירכם

דירות בשטחח של 60 ממ"ר? והתשובה היא - לא. הם לא יתנו רשיונות.
מ. איתן
הם לא צריכים לתת רשיונות. האופנה החדשה, שכל ראש
עירייה אומר
אצלי בונים רק דירות של 4 חדרים, זה אסון.
היו"ר א. שוחט
ראש עיריית באר שבע, רגר, אמר שיש לו הסכם עם משרד

הבינוי והשיכון, שלא יותר מ-% 20 תהיינה דירות של 3 חדרים

40 אחוז דירות של 4 חדרים- איך זה עומד מול המכרז שפירסם משרד הבינוי

והשיכון ?

לכן אמרתי מה המודל הנכון. המודל הנכון הוא המינהלת

לפיתוח התיירות בנגב.
י. הורביץ
אני נגד הבקשה, אבל אצביע בעד-

אם אתם רוצים להיות המוח המרכזי מבחינת התכנון והמחשבה,

וזה מה שצריך להיות, זה צריך להתבטא בתקציב- מה שקורה הוא, שהכל נשאר כפי

שהיה, ואתם רוצים להיות גם המתכננים,
ר. ל ובנטל
-אני מק ו ו ה שזה לא יהיה לגבינו.
י. הורביץ
מה שאת עושה עכשו זה תקדים. את אומרת שאת מתכונת מה

שמשרדים אחרים יעשו. אני מוכן להצביע על כפילויות במשרדים

אם יש טעם במשרד התכנון והכלכלה, צריך לתת לו גם את הכלים וגם את האיצטלה,

ואם לא רוצים בו, שנים רבות חיו בלעדיו, ימשיכו לחיות בלעדיו. אני לא

הייתי מאשר זאת כך, כי זה אומר שאו.ו משריינים או: המצב הזה לאורך ימים, כי

נאשר כל פעם מחדש, כי למי יש כוח להתווכח עם המשרדים? אנו מכירים את המשרדים

איש לא רוצה לוותר על נחלה.
א. בורג
בניגוד לחברי שהם נגד ויצביעו בעד, אני נגד ולא אהיה

כאן בעת ההצבעה-

יש לי הרגשה שגרדתם מן היקב ומן הגורן, כי אחרת איך

ב-100,000 שקלים תצליחו להכניס מחקרים רציניים, שעלותם מעל 9,000 שקל,

כמו "מודל כלכלי לחיזוי ההתפתחות בענף הבניה", או "בניית מודל לאמידת

הרכב האוכלוסיה המועמדת לעליה מברית המועצות". לא יודעים בתקציב כמה עולים

יגיעו, אתם תעשו מחקרים וסקרים אלה עם יד שמאל קשורה מאחור.

אני מקבל מה שאמר חבר-הכנסת הורביץ לגבי האצטלה, אני

בטוח שבכל משרד מקביל נעשים אותם מחקרים- אני רוצה לדעת אם בסופו של דבר

יש חפיפה" נעשים מחקרים כאלה במשרדים?
קריאה
לא.
א. בורג
אם לא, אני רוצה להיות בטוח שהמשרדים יקבלו את המחקרים

והסקרים שאתם תעשו. .;

לכן אני חושב שסעיף זה מיותר, אלא אם יש מדיניות ממשלה
שרוצה ללכת בכיוון מסוייב ולומר
בנושא זה תתמקדו-
פ. גרופר
אינני רוצה לפגוע באף אחד, ואין לי טענות. ממשלת ישראל

של המשרד הוא 6.5 מליון שקלים. עכשו מבקשים תוספת של 150,000 שקלים. זה לעג לרש. אני מבין שאם עושים מחקר צריך להזמין אותו וצריך להזמין אותו



פ. גרופר

הגוף שרוצה בו. אם משרד הבינוי והשיכון היה אומר: אני מעונין במחקר בנושא

מסויים, ואני מממן 50% ואתם מממנים 50%, אני מבין, כך עובדים. כל המשרדים

היו צריכים לבוא בדברים אתכם. מה, זה יכול להעשות בדרך של כפיה?

לכן אין לי דיעה לא בעד ולא נגד.
היו"ר א. ויינישטיין
לפני שאני מעמיד להצבעה שניה זו, אני מבקש לברך

את חבר-הכנסת גרופר עם הבחרו לנשיא התאחדות האכרים,
פ. גרופר
תודה על הברכה.
היו"ר א. ויינשטיין
אני מעמיד להצבעה פגיה 10001 - תוספת תקציב למשרד

הכלכלה והתכנון לשנת 1.990

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 10001 - תוספת

תקציב למשרד הכלכלה והתכנון לשנת 1990 אושרה
היו"ר א. ויינשטיין
אנוו עוברים לפניה מס' 127 של סגן הממונה על התקציבים"

מבוקש אישור לשינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות

בהתאם לסדר עדיפויותיו.

אם אין הערות, אני מעמיד פניה זו להצבעה.

הצבעה

שינוייה בתקציב לשנת 1990, פניי מס' 127 של סגן

הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. ויינשטיין
אנו עוברים לפניה מס' 138 ל-ל הממונה על התקציבים -

העברת 10,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב מסעיף הרזרבה

לסעיף 80-כבישים כדי לסייע בפיתוח תשתית הכבישים לקליטת עליה בצפון הארץ.

אני מעמיד להצבעה פניה זו"

ה צבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 138 של הממונה

על התקציבים אושרה
היו"ר ויינשטיין
אנו עוברים לפניה מס' 142 של סגן הממונה על התקציבים -

שינויים פנימיים בתקציב משרד המשפטים והנהלת בתי המשכם

בסך 1,450,000 שקלים.

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 142 של סגן

הממונה ליל התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. ויינשטיין
אנו עובריה לפניה מס' 126 של סגן הממונה על התקציבים -

שינויים פנימייה בתקציב משרד האוצר והעברה מרזרבה פנימית

בסך 881,000 שקלים וכן הקטנת התוצאה מותנית בהכנסה בסך 640,000 שקלים.



א. ויינשטיין

אני מעמיד להצבעה פניה מס' 126,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 126 של סגן

הממונה על התקציבים אושרה
היו"ר א. וי ויינשטיין
אנו עוברים לפניה מס' 135 של סגן הממונה על התקציבים, -

הוספת 3 מליון שקל לתקציב כיסוי מסים עקיפים, עקב טעות

תוקצב בתקציב המקורי לשנת 1990 סכום נמוך מהדרוש.
נ. ארד
מה הטעות?
ע. שגג
מי שתיקצב, טעה-
היו"ר א. ויינשטיין
אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 135 סל סגן

הממונה על התקציבים אושרה
היו"ר א. ויינשטיין
אנו עוברים לפניה מס' 136- העברת 12,000,000 שקלים

מהרזרבה הכללית לסעיף הוצאות משק הדלק.

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 136 של סגן

הממונה על התקציבים אושרה

היו"ר '1. ויינשטיין: אנו עוברים לפניה מס' 137 של הממ ו נ ה על התקציבים -

הגדלת תקציב המשטרה בסך 125,000 שקלים בגין הכשרת

מסוף ארקיע לעליה ובן הגדלת תקציב שב"ס ב-660,000 שקלים עבור תכנון בית הסוהר

החדש והתאמת ההרשאה להתחייב בהתאם.

אני מעמיד פניה זו להצבעה,

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 137 של סגן

הממונה על התקציבים אושרה
היו"ר א. ויינשטיין
אנו עוברים לפניה מס' 140 של הממונה על התקציבים, -

הוספת 1,5 מליון שקלי:; למשרד הפנים בגין הערכות החירום

במינהל האוכלוסין לחלוקה מסכות אב"כ.

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 140 של הממונה

על התקציבים אושרה
היו"ר א. ויינשטיין
אנו עוברים לפניה מס' 141 של סגן הממונה על התקציבים -

שינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר בסך 95,000 שקלים



א. ויינשטיין

וכן הגדלת הוצאה מותנית בהכסנה לסך 1,000,000 שקלים עבור טיפול בעניני

פיצויים אישיים במימון ממשלת גרמניה המערבית.

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 141 של סגן

הממונה על התקציבים אושרה
היו"ר ויינשטיין
אנו עוברים לפניה מס' 144 של הממונה על התקציבים -

העברת 7 מליון שקלים מהרזרבה הכללית לסעיף סובסידיות

לחלב בקר-

אני מעמיד להצבעה פניה זו,

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 144 של הממונה

על התקציבים אושרה
היו"ר א. ויינשטיין
הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 13:15

קוד המקור של הנתונים