ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/10/1990

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 11); שינויים בתקציב לשנת 1990; תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק) (מניה מקומית)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 301

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי. כ"ח תשרי התשנ"א- 17.10.90. בשעה 00;9



נכחו: הברי הוועדה; אי שוחט היו"ר

אי בורג

פי גרופר

י י הורביץ

מי הריש

י י לוי

ח' רמון

שי שטרית

די תיכון

מ"מ: י' גולדברג

אי דיין

ר' ריבלין

אי כ"ץ-עוז

מוזמנים; גי ארבל - הממונה על שוק ההון. משרד האוצר

ת' הקר - היועצת המשפטית. משרד האוצר

שי וייס - רשות ניירות ערך

גי יהושע - רשות ניירות ערך

אי כרים - משרד האוצר

אי מנטקביץ - יו"ר רשות ניירות ערך

י' ניצני - מנכ"ל הבורסה לניירות ערך

ת' פנהסוביץ - משרד המשפטים

הי שטסל - יו"ר הבורסה לניירות ערך
יועץ משפטי
אי דמביץ

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

קצרנית; א' ברק

סדר-היום; הוק ניירות ערך (תיקון מסי 11}

שינויים בתקציב לשנת 1990

תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת להוק}

(מניה מקומית)



חוק ניירות ערך (תיקון מס' 11)
היו"ר א' שוחט
אני פותח את הישיבה.

ביקשתי מאריה מינטקביץ שיפתח בסקירה קצת יותר רחבה על השתשלות הדברים

בענין חוק ניירות ערך (תיקון מסי 11).

אי מינטקביץ;

בפתח הדברים אני מבקש להזכיר לוועדה שעל שולחנה מונח כבר למעלה משנתיים

חוק היועצים, חוק יועצי השקעות שקיבל רציפות והוא בהחלט מהווה נדבך חשוב מאוד

של שוק ההון. החוק הזה אמור להסדיר את מנהלי התיקים ויועצי ההשקעות. אנחנו אחת

המדינות האחרונות בעולם המפותח שבה נושא יועצי השקעות ומנהלי תיקים אינו מוסדר

רגולטיבית.
היו"ר אי שוחט
זו הצעת חוק פרטית?
אי מינטקביץ
הצעת חוק ממשלתית.
הי ו"ר אי שוחט
והיא מונחת אצלנו למעלה משנתיים ?
אי מינטקביץ
כן.
הי ו"ר אי שוחט
אני אפילו לא מודע לענין. הממשלה לא לוחצת בענין?
אי קרשנר
בפירוש לא.
אי מינטקביץ
על יסוד ההנחה ההיפוטתית שתמר הקר הסמיכה אותי לדבר שמה אני לוחץ גם בשם

הממשלה.
היו"ר אי שוחט
אם אני קורא טוב את העתונים אני מעריך שאני אעביר את בקשתך ליושב-ראש הבא

של ועדת הכספים בהקדם.



א' מינטקביץ;

אני מאמין שבזמן הקרוב אנחנו נעמיס על הוועדה לא מעט מעשי הקיקה בנושא

שוק ההון.

לעני ן חוק ניירות ערך (תיקון 10) שיהיה תיקון מסי 11 - יסוד התיקון הזה

הוא במצב בלתי תקין ששרר בעיקר בתחום סמכויותיה של הבורסה עד לתיקון מסי 9,

כאשר נושא סמכויותיה של הבורסה היה בספק מסויים. היתה שאלה גדולה אם הבורסה

רשאית לקבוע בהנחיותיה או בתקנונה הוראות ערכיות שאינן אך ורק בתחום הסדרת

הניהול התקין וההוגן של הבורסה. לענין זה הוקמה ועדת פרוקציה שעמדתה או דעת

רוב הבריה היתה שהבורסה חורגת מסמכויותיה בתחומים מסויימים ולכן מן הראוי

להסדיר את נושא סמכויות הבורסה בצורה סטטוטורית. כאשר עסקנו בתיקון 9 שהסדיר

הרבה מאוד נושאים ברחנו מהשאלה הזאת במובן זה שהמחוקק לא התייחס במישרין

לסמכות של הבורסה להתקין את אותם נושאים, וכפועל יוצא גם לתקפן המשפטי של אותן

הוראות שהותקנו עד לאותה עת.

נכון להגיד לפרוטוקול שהבורסה מילאה הסר גדול באותה עת וכל מה שעשתה היה

השוב מאוד באותו ואקום, אבל שאלת הסמכות היתה חייבת הסדרה בנפרד, לכן בתיקון 9

הלך המחוקק למתכונת ביניים ונתן ארכה בת שנתיים להסדרת נושא סמכויות הבורסה,

וקבע שתקפן של ההנחיות שהוצאו עד לאותה עת יהיה כתקפן ערב תיקון מסי 9. במלים

אחרות, הוא לא שינה את מעמדן וכוחן המשפטי, נתן לרשות ולבורסה תקופה בת שנתיים

להסדיר את הנושא הזה מחדש, ולהביא את זה לוועדת הכספים לאישור של כל הנחיה

והנחיה.
הי ו"ר אי שוחט
מתי זה היה?

אי מינטקביץ;

ביולי 1988, כשהחוק נכנס לתקפו בנובמבר 1988. לכאורה ניתנו לנו שנתיים

כדי להסדיר את הנושא הזה. עד אשר בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי

השופט וינוגרד, הוא בעצם קבע פוזיטיבית שלאותן הנחיות אין בעצם תוקף משפטי,

ואז נאלצנו להתמודד עם אותה שאלה שבתיקון 9 ברחנו ממנה ולהתייחס פוזיטיבית

לתקפן המשפטי של ההנחיות וההוראות שהוצאו מכוח אותו תקנון. קיבלנו את אותה

הוראת שעה מפורסמת שבעצם קבעה סטנדסטיל, סטטוס-קוו, נתנה תוקף לאותן הנחיות

וצמצמה את פרק הזמן שהיינו צריכים להכין את אותן תקנות. אותה הארכה הוארכה פעם

נוספת והיום אנחנו נמצאים בהארכה עד 31 לדצמבר, ואכן יש לנו פה הצעה רחבה מאוד

לתקן את חוק ניירות ערך בשתי צורות: מצד אחד יש כאן הצעה לתיקונים טכניים,

חלקם משמעותיים, אבל ברובם במישור הטכני. לב לבו של התיקון זה הסדרת סמכויותיה

של הבורסה, קרי - שינוי יסודי של סעיף 46 לחוק ניירות ערך, שהוא מקנה את

הסמכויות לבורסה להסדיר את נושא שוק ההון באותם עניינים שהוא מוסמך עליהם.
היו"ר אי שוחט
המשמעות של החוק הזה כוללת גם מתן הכשר ולגיטימציה לכל ההוראות וההנחיות

שיצאו בעבר של הבורסה?
אי מינטקביץ
לא. מתן ההכשר נעשה בצורה שונה. הוראת השעה נתנה תוקף לכל ההוראות שהוצאו

בהתחלה. במקביל ניתנה לוועדת הכספים סמכות התערבות פוזיטיבית. לאמור, ועדת

הכספים רשאית לפעול מכוחה לביטול כל הנחיה והנחיה. זה בהוראת השעה. המצב הזה

בעצם לא משתנה כיוון שבעקבות התיקון הזה אמנם יהיה לנו פרק זמן של חפיפה, אבל



בעקבות התיקון הזח הוכן במקביל תקנון חדש שיהיה תואם את הקונצפציה שמוצבת

ביסוד תיקון 10. כלומר, יש כבר תקנון חדש ואנחנו נציג אותו במקביל לדיונים.

מכוח התקנון הזה יוצאו הנחיות חדשות שבעצם הן צילום ברוב רובם של הנושאים של

המצב הקיים, לא בכולם, כי בחלק מהם חל שינוי מאוד מהפכני, ואז בעצם תהיה כאן

רציפות עניינים ונביא מיד אחרי זה את הפרקים האחרים.

אי דמביץ;

אבל הסמכויות של ועדת הכספים כבר לא תעמודנה?

אי מינטקביץ;

לא. אבל תעמוד לה סמכות אחרת. היא תאשר תקנון חדש. כל שינוי בתקנון טעון

את אישורה של ועדת הכספים.

היו"ר אי שוחט;

היא תאשר תקנון חדש שנגזר מהצעת החוק כאן?
אי מינטקביץ
כן. אם קודם באנו ואמרנו למחוקק, תואל נא לאשר את הקיים מבלי שאתה יודע

מה הוא - זו היתה המשמעות של הבקשה שלנו, כי לא יכולנו ולא ניתן היה להתמודד

עם כל סעיף וסעיף בנפרד, זה הצריך זמן רב, המשמעות היתה תנו לנו גיבוי.
היו"ר א' שוחט
אני רוצה להבין: כל ההנחיות והתקנות הקודמות ירוכזו בצורה של תקנון שיבוא

בפנינו כנגזרת מההחלטה שישנה כאן?

אי מינטקביץ;

יש 4 רמות חקיקה בהקשר זה. הרמה העליונה, כמובן, זח חוק ניירות ערך על

תיקוניו. רמת ביניים לא רלבנטית לדיוננו כאן היא תקנות ששר האוצר מתקין מכוח

החוק הזה. אנחנו לא עוסקים בסוגיה הזאת. מכוח סעיף 46 רשאית הבורסה ולמעשה

חייבת להתקין תקנון שמסדיר את אותם נושאים שאנחנו נציע בפניכם להסמיך את

הבורסה לעשות כן. כל שינוי בתקנון מובא לאישור ועדת הכספים באופן שוטף. זה

שונה מהמצב שהיה קודם על יסוד הוראת השעה, שאז בעצם באנו לוועדת הכספים

וביקשנו ממנה תני הכשר למצב הקיים, את לא יכולה להסתכל פנימה כי אין זמן,

תאשרי את המצב כמות שהוא, תני לנו את השנתיים כדי להסדיר את הנושא. מכוח

ההגיון הפנימי של הבקשה הזאת באה ועדת הכספים ביקשה וקיבלה סמכות התערבות

פוזיטיבית בכל סעיף סעיף בתקנון עצמו או בהנחיות. כיוון שלא היה ניתן לבקש

לעבור סעיף סעיף.

פה המצב שונה. פה אנחנו נביא תקנון חדש על כל פרטיו.
היו"ר אי שוחט
המצב הקודם שהתערער כתוצאה מפסיקה של בית המשפט היה מצב שבו הבורסה עצמה

קיבלה החלטות וועדת הכספים לא היתה צריכה לאשר אותן?
אי מינטקביץ
תקנון היא היתה צריכה לאשר.
היו"ר אי שוחט
אבל הנחיות שחלקן היו מאוד מהותיות מבחינת הפעילות של הבורסה לא חזרו

לוועדת הכספים?

אי מינטקביץ;

נכון.

היו"ר אי שוחט;

ואז היתה ההתערבות המשפטית שערערה את חוקיותן של ההנחיות ואז יצאח החקיקה

הזמנית הזאת שנתנה לזה הכשר במידה מסויימת?

אי מינטקביץ;

כן. בית המשפט גם קבע ייתר מזה. לא רק לגבי ההנחיות אלא אמר שספק אם

בתקנון אפשר להסדיר דברים כאלה. התקנון הקנה סמכויות אליבא דבית המשפט,

סמכויות מאוד מצומצמות. זאת אומרת, בית המשפט קבע שגם לו היו קובעים את אותן

הוראות בתקנון גם אז הן היו חסרות סמכות גם אם היו מובאות בפני ועדת הכספים.

כיוון שהבורסה לא הוסמכה, גם לא בתקנון, להתקין את אותן הוראות.

אנחנו באים לתקן את המצב הזה מבראשית, מיסודו, ולבוא ולומר ברשימה מפורטת

של נושאים במה אנחנו רוצים להסמיך את הבורסה להתקין הוראות בתקנונה, ומכוח

התקנון בהנחיותיה. המידרג שאנחנו מציעים, אם נתעלם לרגע מתקנון ששר האוצר

מתקין על פי החוק, הוא תקנון שיובא לאישורכם באישור שר האוצר, ומכוח התקנון

יוצאו הוראות שיהיו הוראות טכניות, נקרא להן הנחיות, ואלה הן באישור הרשות ולא

באישור ועדת הכספים. פירוט הביצוע של אותן הוראות ערכיות שייקבעו מכוח התקנון

באישור ועדת הכספים של הכנסת ושר האוצר יאושרו בידי הרשות לניירות ערך. זו

המתכונת הקיימת גם היום, אנחנו מציעים לחזור עליה. אלא מאי? שהפעם התקנון יכיל

את כל מה שצריך להכיל.

היו"ר אי שוחט;

השאלה היא איך תתגלגל החקיקה עד סופה. אני לא יודע באיזו מידה ועדת

הכספים תהיה מוכנה להשתחרר מהאחריות שלה בנושאים מאוד עקרוני ים באמצעות

החקיקה. אבל את זה אנחנו נראה במהלך הדברים. כי כבר היום יש לנו מספר פניות של

כל מיני גופים פרטיים שהחוק לא לרוחם ובוודאי הם ירצו להופיע לפני הועדה.
ח' שטסל
אני רוצה להדגיש דבר אחד. המצב שהיה קיים עד לחקיקה ב-1988 היה שהבורסה

קבעה הנחיות וחלק מסויים מהדברים נקבעו בתקנון. זאת אומרת, היו שם שני סוגים של

נושאים; נושא שנקבע בהנחיות שמקומן היה בתקנון ו/או בחקיקה, והיו נושאים

שנקבעו בתקנון ושמקומם בתקנון גם לטווח ארוך. ב-1988 כאשר בחנו את הנושא הזה,

ניתנה תקופת המעבר של השנתיים על מנת להיכנס לפרטים ולמיין את הנושאים

לסוגיהם. המיון הזה נעשה במשך השנתיים האלה. עד לפסיקת בית המשפט ישבנו שעות

ארוכות משרד האוצר, רשות ניירות ערך והבורסה על הנושאים המפורטים כפי שבאו

לידי ביטוי בהנחיות ו/או בתקנון. הקריסטליזציה הזאת מופיעה כרגע בצורה כזאת

שרוב הדברים העקרוניים מאוד מופיעים בחוק, הפחות עקרוניים מופיעים בתקנון

והיותר ביצועיים מופיעים בהנחיות. מי שמסתכל על זה כמיקשה אחת יראה שמפה

ואילך כל הדברים שהיו ברמות שונות לפי תפיסת העולם של הבורסה, דברים מסויימים

היא ראתה כסמכותה, היום זה בא לידי ביטוי נקי במובן זה שמה שאנשי האוצר והרשות



חשבו שזה נושא לחקיקה ראשית, נכנס לחוק עצמו. מה שנושא לחקיקת משנה נכנס

לתקנון, ודברים יותר מפורטים טכניים ירדו לדרג של הנחיות. כמובן בביצוע היום-

יומי המגעים בין הרשות לבורסה הם כאלה שנדמה לי שהרשות המחוקקת או הוועדה לא

יכולה להיכנס לזה מפני שאלה נושאים מאוד טכניים ומפורטים יום יומיים שמשתנים

חדשות לבקרים.
היו"ר א' שוחט
זה בתחום ההנחיות?
ח' שטסל
כן.

היו"ר אי שוחט;

ההנחיות מופיעות בצורת קודקס?
ח' שטסל
התקנון וגם ההנחיות מתפרסמים לציבור. ההנחיות עומדות לביקורת בתי המשפט

במדינת ישראל. על פי החוק שאושר ב-1988 כל החלטה ספציפית של הבורסה נתונה

לביקורת בית משפט. כך שאם קליינט מסו י ים או חבר בורסח מסויים איננו מרוצה

מהחלטה כלשהי של הבורסה שנעשתה על פי התקנון ו/או ההנחיות, הוא רשאי לפנות

לבית המשפט. לדוגמא, החלטנו למחוק מהירושם חברה בשם קונסורציום. היא פנתה לבית

המשפט, בית המשפט דן בנושא הזה והחליט כפי שהחליט. במקרה זה הוא אישר את

ההחלטה של הבורסה. זו דוגמא שקרתה כבר כתוצאה מהחקיקה שנתקבלה ב-1988. אני

מניח שאחרי שהחקיקה הזאת תעבור פה לא יישארו חורים. כי ב-31 בדצמבר אם החוק

הזה יאושר כל מה שהיה עד עכשיו הוא הוראת מעבר בטלה ומבוטלת, ולכן יש לראות את

זה כדבר מסודר שיחיה לטווח ארוך.

הי ו"ר אי שוחט;

שאלה להבהרה. אני מבין שאם נסיים את עבודת החקיקה אישור התקנון הוא

בסמכות הוועדה.

אי מינטקביץ;

כן.

היו"ר אי שוחט;

אני מבקש שתביאו את מה שאתם חושבים להביא כתקנון כדי שחברי הוועדה יראו

את זה, ויתחילו לקרוא את זה לפחות לקראת הדיונים.

סי אלחנני;

יש לי תקנון הבורסה.

היו"ר אי שוחט;

אולי מעבדים תקנון חדש.
ת'הקר
יש פרקים שקיימים היום ואין צורך להחליף אותם.

היו"ר אי שוחט;

אני מבקש לקבל גם את הישנים וגם את החדשים.

להבהרה; ניקח לדוגמא את המקרה שחברה יש לה מניות פרטיות ועדיפות והיא

רוצה להנפיק אז היא חייבת להכניס אותן. זה במסגרת תקנון?

אי מינטקביץ;

כן.
ח' שטסל
זה נושא עקרוני. זה בתקנון. בחוק יש הסמכה.

היו"ר אי שוחט;

לפי הצעתכם כל דבר שהוא בתחום התקנון יהיה מחוייב באישור ועדת הכספים?
ח' שטסל
זה קיים גם היו. היתה טענה שדברים מסויימים נכנסו בהנחיות כשהיו צריכים

להיכנס בתקנון.

אי מינטקביץ;

אנחנו לא משנים את המבנה אלא אנחנו מעלים את הנושאים מעלה. נושאים שהיו

בתקנון אנחנו מעלים לחוק. נושאים שבהנחיות מעלים לתקנון. אנחנו דוחפים כלפי

מעלה את כל הנושאים, כך שברמה של הנחיות ישארו פרטי הביצוע הטכניים. אחרי

שתראו את זה לא תרצו את זה.

הי ו"ר אי שוחט;

אנחנו מסכמים שנקבל מכם גם את התקנון הישן וגם את ההצעות לתיקון שיופיעו

במסגרת החוק.

מי חריש;
שאלה עקרונית לפני שעוברים לפרטים
בהעלאה הזאת של הרמה אתם לא מסרבלים

את המבנה בצורה שלא תהיה גמישות במקרה הצורך?

אי מינטקביץ;

במידה מסויימת כן.

ת' הקר;

זה קורבן שאנחנו מוכנים להקריב.
א' מינטקביץ
בהחלט. קודם כל אנחנו מסרבלים כיוון שעושים כאן חריש מאוד עמוק. אני

מאמין שזו טירחה חד-פעמית. נבוא, שר האוצר יאשר את התקנון, ועדת הכספים תאשר

את התקנון, תהיה מסגרת שאפשר יהיה להיות אתה עוד שתי דקדות, והשינויים בה יהיו

לא תכופים. כך שנכון שאנחנו מסרבלים את עצמנו אבל אנחנו עושים כאן נקיון.

הטיוטה שתוצג בפני שר האוצר ובפני ועדת הכספים של הכנסת, טיוטת התקנון, אנחנו

עוסקים בטיוטה מסי 18. הושקעה כאן עבודה בת שנתיים, שבהן הקדשנו עשרות ישיבות

כל אחת בת 4-5 שעות, ואתם מקבלים את פרי העבודה הזאת. זה סדר אחד נקי ויפה.

עדיף היה לנו בתפיסה לבוא ולשבת כאן עוד שעות ועוד ישיבות ובלבד לצאת עם מוצר

מוגמר שאחריו אנחנו יודעים פחות או יותר איזה משטר אנחנו מבקשים להנהיג בשוק

ההון.

הפרק של השינויים היותר תכופים הוא פרק ההנחיות, ברגע שתראו כדוגמא על מה

אנחנו מדברים, אני חושב שיהיה ברור מאליו מדוע זה ברמה טכנית שבין הרשות לבין

הבורסה. ממש שינויים ברמה הטכנית. אין שם שום שינויים עקרוניים כיוון

שהשינויים העקרוניים ייגזרו מכוח החוק דרך התקנון, ורק מכוח שני אלה אנחנו

נוציא את ההנחיות האלה. לא נוכל ליצור נורמות חדשות להנחיות אלא פרטי ביצוע.

פעם אחת ניצור את העולם החדש כפי שאנחנו מבינים אותו, מאוד מתקדם לדעתנו, עונה

לצרכי השעה, עונה לצרכים של סוף המאה העשרים, פעם אחת נעבור את אי הנוחיות

והסרבול ונגמור את הענין.

די תיכון;

אני יכול לתת לחברי הוועדה עצה אחת - לא למהר בענין הזה. בשעתו אישרנו את

תיקון מסי 9 שהיה תיקון מקיף והוא נעשה היום לפני שנתיים בהרכב חסר, וזאת

בלשון המעטה, והייתי רוצה עכשיו בהזדמנות זאת לראות מה אישרנו, מה לא אישרנו

ואיך זה עבד בשטח. אבל אני מוכרח לומר בראשית דבריי שאני מאוכזב מאוד מחוק

ניירות ערך (תיקון מסי 10). לא לילד הזה אני ציפיתי, ואני רוצה להסביר בדיוק

את מהות הבעיה.

אין דבר כזה שנקרא הנחיות. אני מציע לאלה שהציעו את החוק לצאת מתוך הנחה

שמהיום והלאה לא יהיו יותר הנחיות. יש תקנות, יש תקנון. התקנון חייב באישור

ועדת הכספים. אם מישהו רוצה לחזור לשיטה הישנה שבה עקפו את ועדת הכספים

באמצעות הנחיות וגרמו לכל מה שגרמו בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, אני

אומר שאני אישית לא אתן את ידי לענין הזה. אנחנו באים לעשות סדר ואני שומע

שכבר מצאתם דרך לחדש את כל ענין ההנחיות, בזה שתאמרו מה אנחנו נעמיס על ועדת

הכספים עבודה נוספת, ניצור שוב הנחיות שהן, כאמור, הוראות טכניות, וסביב

ההוראות הטכניות האלה נוצר מה שנוצר וקרוי היום כמשבר הוויסות, ואנחנו נאשר

לכם אוטומטית את התקנון.

אני בא ואומר לכם, חלק בלתי נפרד מן התיקון הזה הוא התקנון. אתם תביאו את

התקנון לכאן כשהוא מעודכן ויהיה כאן דיון סעיף סעיף מלה במלה. אנחנו לא נאשר

בסעיף כללי את התקנון וכך נצא לדרך. התקנון הוא חלק בלתי נפרד מן החוק הזה

וכך צריך לדון בו סעיף אחר סעיף גם אם זה יקה שעות רבות וימים, כי זהו המסד על

פיו תעבוד הבורסה בעתיד הקרוב ביותר. לכן האכזבה שלי שהתקנון לא נכלל כאן

במסגרת החוק. אם אתם חושבים שאנחנו נאפשר את נושא ההנחיות בהנחה שההנחיות הן

רק טכניות, טעות בידכם. נכווינו בענין הזה, ננזפנו בענין הזה, הבורסה בהרכבה

הקודם התעלמה לחלוטין ובמשך שנים רבות מוועדת הכספים, בלשון עממית וציורית

"צפצפה". הדבר הזה לא נאפשר אותו בדלת האהורית פעם נוספת.

לכן אני אומר לכם, לקראת הדיונים תצרפו את התקנון וזה יהיה חלק בלתי נפרד

מהחוק. עד כדי כך שאני אציע לכלול את התקנון במסגרת החקיקה הראשית. כך שאם

תשנו בו משהו תצטרכו לבוא לכאן ואנחנו לא נעקוב אחריכם יותר. היום אתם מצויים



שם ומחר יימצא מישהו אחר והענין הזה יתמסמס. אנחנו רוצים לגמור אחת ולתמיד עם

ההנחיות, יש רק תקנון והוא בלתי נפרד מהחקיקה.

היו"ר אי שוחט;

אמנם דן תיכון דיבר בלשון רבים

די תיכון;

לא, דיברתי בשמי.

הי וייר אי שוחט;

למרות שהוא דיבר בלשון רבים הוא דיבר בשמו. לנו יש לוח זמנים. אם נצטרך

להשקיע 10 או 15 ישיבות, נשקיע אותן. אבל אנחנו פה בוועדת הכספים, ומעל דוכן

הכנסת גם אתה, דן תיכון, תבעת מהממשלה להביא אחת ולתמיד את התיקון הזה.

די תיכון;

נכון. אבל לא במתכונת הזאת.

הי וייר אי שוחט;

גם אני ביקשתי שיובא הנה התקנון ויחולק לחברי הוועדה כדי שיוכלו לעיין בו

ולהתייחס אליו. יכול להיות שאתה חושב שהוא צריך להיות בחקיקה ראשית ואחרים

יחשבו שענין התקנון צריך להיות בחקיקה וכל שינוי באישור ועדת הכספים ולא בצורך

של שלוש קריאות. יהיה על זה ויכוח בתוך הוועדה.

כיוון שהתייחסת ללוח הזמנים, אני חושב שאנחנו היינו אלה שתבענו מהממשלה

ונזפנו בה על זה שהעסק לא הגיע בזמן. כשהם ביקשו את ההערכה בחודש יולי לחודש

דצמבר אמרנו שזו פעם אחרונה, ואז הם הביאו את החוק ולא היה לנו זמן לדון בענין

ולכן הארכנו עד 31 לדצמבר. יש לנו חודשיים וחצי זמן. אני ביקשתי ממזכיר הוועדה

שאם לא יהיו דברים דחופים, אחת לשבוע ביום רביעי יתקיים דיון בענין הזה כדי

שנוכל להתקדם. אם נראה שלקראת הודש דצמבר צריכים לקיים פעמיים בשבוע דיונים,

נקיים פעמיים בשבוע דיונים. לי יש כוונה כיושב-ראש ועדה - אני לא יודע אם אני

אהיה אז יושב-ראש ועדה - אבל אם אני אהיה, להביא את זה לכך שעד 31 לדצמבר לא

נצטרך לבקש הארכה נוספת. ואז כל אחד מאתנו יגיד את דעתו. ודאי שמעת שביקשתי

שיביאו גם את התקנון הישן וגם את התיקונים המוצעים כדי שיהיה לנו זמן לדון.

מקובלת עלי ההערה שאמרת, שבתוך התקנון של הבורסה ישנם דברי שיחייבו פה

דיון, ויהיה פה דיון על כל הנושאים העקרוניים שמחייבים דיון. אם חברים ירצו

לדון, יהיה דיון. כפי שרמזתי בתחילת דבריי, יש פה מספר גופים בתוך המערכת שפנו

להופיע בפני הוועדה לגבי חלקים בתקנון, והבטחתי להם שיופיעו. לא נמנע דיון

פתוח בענין לצורך קבלת החלטה. הכשרת הישוב יש לה ענין שלפי דעתה מה שעומדים

לאשר עומד להיות פגיעה בה. אני לא קובע עמדה לגבי התביעה שלהם, אבל בוודאי

שאם יש ענין, יוכלו לבוא. יש עורכי דין נוספים שרוצים להופיע בעין one share

one vote וצריך לקיים דיון בענין, למרות שהיה לנו דיון במסגרת התקנות. אני לא

אסגור את הדלת בפני דיון יסודי. מקובל עלי שזאת החלטה חשובה, אבל נתקדם עם

הענין.

ח' שטסל;

אני רוצה להעיר לדבריו של חבר-הכנסת דן תיכון. אמנם לא הייתי בבורסה

בתקופה שעליה הוא דיבר, אבל לייחס להנחיות האלה את הוויסות של המניות, אני



חושב שזה קצת מרחיק לכת.

די תיכון;

אדוני יושב-ראש דירקטוריון הבורסה, תרשה לי לומר לך שהייתי עדין בדבריי

בכל מה שקשור בהנחיות. ההנחיות היו עבירה על החוק שנעשתה ביודעין על ידי

הבורסה. אילו לא היו הנחיות גם לא היה ויסות בסופו של דבר.

היו"ר אי שוחט;

נעבור עכשיו לחוק עצמו.

תי הקר;

הסעיפים הראשונים עדיין לא באים לאותו סעיף שאנחנו עד עכשיו דיברנו עליו,

כי הסעיף של התקנון הוא סעיף 46 וזה בסעיף 9 להצעת החוק. נתחיל מהסעיפים

האחרים לפי הסדר.

סעיף 1 - סעיף (1); הגדרת ניירות ערך מופיעה בדברי ההסבר. הגדרת ניירות

ערך הקיימת אומרת; "תעודות המונפקות בסדרות על ידי חברה, אגודה שיתופית או כל

תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, לרבות תעודות

השתתפות של קרן להשקעות משותפות ותעודות המקנות זכות לרכישת ניירות ערך".

אנחנו מציעים תיקון טכני שמבהיר שחוק ניירות ערך יחול גם על תעודות על שם וגם

על תעודות למוכ"ז. הספק מתעורר לאור זה שתעודת מניה על שם אינה מקנה לאוחז

זכות אלא מהווה רק ראייה לכאורה לזכותו. אם כתוב בהגדרה הקיימת "מקנות זכות

חברות" לכאורה זה רק לגבי תעודות למוכ"ז. כדי להבהיר שהחוק חל גם על תעודות

על שם אנחנו מבקשים לכתוב את זה במפורש.

די תיכון;

מה הביא אתכם לשפר את הסעיף שהוא ברור לחלוטין מיום הולדת הבורסה?

שי וייס;

הטענה התעורכה בקרב עורכי דין.
אי כ"ץ-עוז
היתה בעיה אמיתית אץ שאלה של ניסוחים?

שי וייס;

זה רק להסיר ספק.
אי כ"ץ-עוז
האם ההגדרה בארצות-הברית בחוק ניירות הערך האמריקאי זהה להגדרה הזאת?

שי וייס;

בארצות הברית ההגדרה יותר רחבה, היא מפרטת את סוגי ניירות הערך - מניות,

אגרות חוב.
אי כ"ץ-עוז
בעקרון היא נותנת סוגים נוספים?

שי וייס;

בעקרון ההגדרה הקיימת מכסה. בקטע הזה של מניות למוכ"ז לעומת מניות

רשומות על שם, זה מופיע גם בארצות-הברית.

היו"ר אי שוהט;

אני לא רואה כאן בעיה. אם אין התנגדות אני מציע שנאשר את סעיף 1(1).

די תיכון;

זה דומה למצב שכאילו עכשיו תגדיר בחוק מה זה בורסה. זה בערך הסעיף הזה.
הי וייר אי שוחט
אני רואה את 1(1 )כמאושר.
ת' הקר
סעיפים 2) ו-(3} קשורים זה בזה. נתחיל מפיסקה (3) ונעבור לפיסקה (2).

לפי החוק הקיים בעל ענין זה מי שמחזיטק ב-% 10 יותר מהון המניות המונפק של

התאגיד או מכוח ההצבעה, מי שרשאי למנות % 10 או יותר מהדירקטורים או את המנהל

הכללי, וגם מי שבעצמו מכהן כדירקטור או כמנהל כללי או תאגיד שדירקטור או מנהל

כללי מחזיק % 25 או יותר מההון בהם. ההגדרה של בעל ענין רלבנטית כמובן לכל

אותן הוראות שדורשות מחברה לדווח מי הם בעלי הענין בה, ומחייבות את בעלי הענין

לדווח על שינויים באחזקות שלהם, כיוון שיש חשיבות לציבור לדעת מי הם אותם

גורמים שיש להם אחוז יותר מקטן בחברה שאת ניירותיה הם רוצים לקנות או למכור.

מציעים היות שאנחנו רואים עכשיו תופעה שגם רוצים לעודד אותה של פיזור

כוח ההצבעה בחברות שרשומות למסחר, אנחנו מציעים להנמיך את הסף של בעל ענין מ-

10% ל-5%.

די תיכון;

למה? זה שינוי מהפכני.
ת' הקר
כאשר יש פיזור גדול של מניות בציבור אז 5% הופך להיות משמעותי.

הי וייר אי שוחט;

אולי תתייחסו מה מקובל בעולם.

אי מינטקביץ;

בארצות-הברית מקובל ,/'5. אני לא יכול להביא ראיות ממדינות אחרות אבל

בארצות-הברית מקובל % 5.
ד' תיכון
בארצות-הברית עם 0.1 אתה שולט בחברה.

אי מינטקביץ;

אם בארצות-הברלת מקובל שאחוזים בודדים בחברה אז יש משמעות לאחוז. בישראל

כאשר הממוצע של בעלי שליטה בחברה נע מ-70 ל-% 80 שהם בעלי הענין המרכזי, בעלי

חבילת השליטה בחברה, אנחנו מדברים על העודף שעשוי להתפזר בין מספר לא גדול של

מחזיקי מניות, ולכן אנחנו חושבים שצריך לרדת לרמת פירוט של דיווח של /,'5 ויותר

ולא של % 10 כפי שהמצב היום. בזה אנחנו משיגים שתי מטרות: א. אנחנו מקבלים

דיווח יותר עדכני על אותם מחזיקים. ואנחנו מדברים על אותה קבוצה, וצריך לזכור

את זה תמיד, שהמבנה כאן אצלנו שונה - שעד % 30, אם אנחנו מנכים את הציבור

שמחזיק במניות - נותרות קבוצות מאוד בודדות שמחזיקות % 5 או % 10. הממוצע בין 5

ל-% 10 הוא שולי. ב. זה המצב גם בעולם.
י י הורביץ
הנימוק הבא שלך צריך להיות שזו המגמה שלנו. צריך שהציבור יקנו.

ח' שטסל;

באנגליה ירדו ל-% 3. כל מי שמחזיק מעל ,/'3 צריך לדווח. צריך לקחת בחשבון

את המצב הריכוזי שיש בארץ. אם יש % 70 ויותר בידי בעלי שליטה, המעבר של 5%

מעביר אותם מיד לרוב מוחלט.

הי וייר אי שוחט;

אתה מוכן לחזור?

חי שטסל;

אםל יש % 70 פלוס בידי בעל מניות אחד, % 75 פלוס מכריעים. לכן חשוב מאוד

לדעת ברגע שעוברים את הגבול של % 75. זה יעזור באותו כיוון.

די תיכון;

אני חושב שהסעיף הזה בוודאי תהיה בו שמיעה ציבורית. זה אחד הסעיפים

המהותיים בתיקון שאתם מציגים לנו שלא עוסק בתקנון. אני רוצה להבין. לתיקון

הזה יש השלכות מיידיות כי אחריו י ירד גם מכבש המס.

אי מינטקביץ;

אין קשר.

די תיכון;

אני יודע שכרגע אין קשר, אבל אני מבטיח לך שמיד לאחר אישור הסעיף הזה

יימצא הקשר. נדמה לי שאתם רוצים לשחוט כאן את התרנגולת שמטילה ביצי זהב. יש

בעיות קשות עם בעלי הענין ו-% 10 וכל נושא המיסוי שעשוי להגיע לכאן או לא, אני

כבר לא יודע מה יגיע לכאן ומה לא יגיע לכאן. אבל אנחנו רוצים להתייחס לנושא

הזה בזהירות. זו לא רק בעיה של דיווח. זו לא רק בעיה שהציבור חייב לדעת. יש

לזה השלכות מיסויות קשות והיינו רוצים שתפרסו את כל הבעיות ואיפה זה נוגע ומה

ההשלכות של התיקון הזה בכל מה שקשור במיסוי, דיווח וכל מיני אספקטים אחרים



שאנחנו לא מכירים אותם.

היו"ר אי שוחט;

מה שאמר חבר-חכנסת תיכון זה נכון. כי כשקוראים את ההצעה של המיסוי הם

מדברים במפורש על מיסוי של % 10. זה לא במקרה % 10 כי זה נובע מההגדרה של בעלי

ענין.
ת' הקר
לא. לחוק ניירות ערך יש מטרות שלו ולדיני המיסוי יש המטרות משלהם. חוק

ניירות ערך העיקר שבו הוא להביא להתנהגות נאותה של החברות ושל השולטים בחברות

כלפי הציבור שמשקיע בחברות האלה. מנקודת המבט הזאת אנחנו חושבים שיש מקום

למידע לציבור ולפיקוח מסויים על האחזקות של מי שמחזיק מעל % 5. כשבאים לטפל

בשאלת המסים והאם להטיל או לא להטיל מס על בעל שליטה או על בעל ענין שמוכר

מניות, שם צריך להתייחס לזה מנקודת המבט של המיסוי.

היו"ר אי שוחט;

אבל אני מניח שזה לא לגמרי מקרי שהיתה זהות בין % 10.

אי מינטקביץ;

זה מקרי. הטיוטה הזאת הובאה בפניכם הרבה לפני שדובר על המיסוי.

הי וייר אי שוחט;

אבל הקיים היום הוא 10%.

אי מינטקביץ;

אין שום קשר בין המס לבין הוראת הדיווח הזאת, וזו הוראת דיווח.

די תיכון;

לכאורה.
ת' הקר
אתה יכול לאשר פה ולא לאשר שם. גם אם מישהו ירצה לעשות את הקשר הזה, זה

בידי הכנסת.

היוייר אי שוחט;

אין לי ספק שבנקודה הזאת אנחנו נבדוק ונשמע. לא נקבל היום הכרעה בסעיפים

(2) ו-(3). לא איכפת לי שנשמע כתמונת רקע ונראה את מי צריך להביא.
אי כ"ץ-עוז
אני חושב שזה חוק שהוא די פרובלמטי כאשר השאלה היא מה תפקידה של ועדת

הכנסת, מי אנחנו ועדת הכספים של הכנסת. אנחנו מייצגים את הציבור לצורך עניינו

של החוק הזה. כאשר אני מציג את עצמי כאן מתעוררת השאלה בעצם, אפילו אם יש

מיסוי, אז מה אם יש מיסוי, רשויות המס יילכו בעקבות ה-5% . זה לא מטריד אותי.

כל עוד המטרה שהמטרה שמתממשת בעקבות הצעת החוק הזאת היא יותר גילוי לציבור.

זאת אומרת, יתר מידע לציבור כדי שהחלטותיו יהיו יותר שקולות ופחות נתונות



להפרעות של גופים עסקיים שלא פועלים בניגוד לחוק אלא אתה רוצה להזהיר את

הציבור מצד אחד. מצד שני בא בדיוק הסעיף של המס. אם רשויות המס ירוצו בעקבות

החקיקה הזאת שמטרתה לפתוח יותר לציבור, הם יגרמו לכך בגלל המיסוי להקטנת

התשואה בפעילות בבורסה, וזו גם כן לא אחת מהמטרות שלנו. זאת אומרת, לפי דעתי

היה כדאי שאתה אולי עם תמר ואולי עם אחרים, תיכנסו עם סעיף הבהרה או עם איזו

התניה ללכת עם הענין של הגילוי והחשיפה ולא להביא את זה למצב שהמיסוי

בעקבותיו יהרוג את הבייבי הזה. חשוב לנו להבין איפה אנחנו.
היו"ר א' שוחט
נעשה סיבוב של הבהרות בענין. כמו שאמרתי, היום לא תתקבל הכרעה בנושא.

נקיים סיבוב ראשון של שאלות. יכול להיות שבישיבה נוספת נצטרך להגיע לסיכום

והכרעה, כאשר מה שאתה אומר זה נכון. האספקט של המיסוי, אפילו אם אין קשר, הוא

לא היחיד בענין הזה, וגם אם יש קשר הוא לא היחיד בענין הזה. לכן בסיכומו של

דבר מה שאנחנו צריכים לעשות זה לשמוע את סך כל הטיעונים שהם בעד ההצעה כפי

שמופיעה כאן, ואלה שיתנגדו יתנגדו, ונקבל הכרעה.
ח' שטסל
אני מציע שנבחין בין מידע לבין גביית מס. החוק הזה מדבר על גילויים על

מידע שנמסר לציבור בעלי המניות ולציבור הרחב מי מחזיק במניות. אין פה שום

הוראה אופרטיבית אחרת. חוק מס הכנסה מדבר על גביית מס והוא לא בכדי קורא לזה

בעלי שליטה ולא בעל עני ן. הוא הגדיר שם במקרה % 10. מחר בבוקר יכול לקבוע % 25.

אני יודע שיש לחצים על האוצר להזיז את זה ל-% 25. אסור לראות קשר מהותי בין שני

החוקים האלה.

די תיכון;

אתן לך שתי דוגמאות. עד היום מי שרוכש מניות של חברת ביטוח ועובר את ה-

% 9.99 חייב לפנות לממונה על הביטוח ולקבל אישור שהוא חוצה את הגבול של ה-% 10.

האישור כבר טעון בדיקה אם הוא רשאי, מתאים, יכול, מי הוא.
היו"ר אי שוחט
גם בבנקאות.
די תיכון
מיד אני מגיע לבנקאות. כשאתה מוריד את זה ל- 5% תאמר לי, לכאורה אין קשר.

בסך הכול מה אתה רוצה? שהציבור יקבל מידע מי מחזיק מעל % 5. אבל אחרי זה באה

שורה שלמה של גופים שבוודאי תתיישר. אתה יכול לומר לכאורה, אם כך מדוע לא תעשה

את זה ךמ-% 2 ומעלה או n-%3 ומעלה כמו בגרמניה למשל או באנגליה. אני שואל את

עצמי למה יורדים.

אתן עוד דוגמא. למשל קרנות פנסיה. הממשלה רוצה לעודד את קרנות הפנסיה

וקופות הגמל לרכוש מניות בשוק החופשי. ברגע שהיא עוברת את ה-% 10 היא הופכת

לבעלת ענין והיא לא תעשה את זה. כי אז יחולו עליה כללי המיסוי והיא תצטרך גם

לדווח, ואולי לחלק מהם אין רצון לדווח ולהיכלל בהגדרה הזאת. על-פי התכנית

החדשה מפנים קרנות פנסיה וקופות גמל לבורסה ומאפשרים להם לרכוש יותר ויותר

מניות. בעבר זה היה כמה אחוזים בודדים. היום התכנית הכלכלית מניחה שחלק מן

הכסף יותר ויותר יופנה לרכישת מניות בבורסה כחלק מן הרפורמה.

תאמר מה שאתה רוצה לומר, שאין קשר בין המיסוי להגדרה הזאת. לפי דעתי

לכאורה אין קשר אבל לא ירחק היום שיימצא הקשר. כי הרי צריך להגדיל את הכנסות



המדינה וזה יהיה אחד המכשירים שאפשר לקבל כסף גדול. זאת אומרת, אתה תוריד מיד

את סף הרכישה מ-% 9.99 ל-4.99%. אותו דבר לגבי בנקים. עד היום יכול היה בן-אדם

להשתלט במסחר הוגן על % 9.99. הוא לא היה צריך לדווח. ברגע שהוא יעבור היום את

ה-% 4.99 הוא יצטרך לפנות לבנק ישראל, ובנק ישראל יוכל לומר לו, אתה מוגדר כבעל

ענין, נדמה לנו שאתה לא מתאים להיות בעל ענין בכל מה שקשור לאחזקת מניות בנק

מסויים. זאת אומרת, אתה מוריד בעצם את סף הדיווח והבקרה לשיעור קטן יחסית לפי

דעתי, ואני שואל את עצמי אם זה הזמן. לא שאני מתנגד. אני שואל את עצמי אם הגיע

הזמן להוריד את סף הגדרת בעלי ענין מ-5% אני הושב שלא.
אי מינטקביץ
בחברות בורסאיות בוודאי.
ד' תיכון
היה מקרה של בן-אדם שעבר את ה-% 10 בהברת "סהר" בשעתו ולא אישרו אותו.

אמרו לו, עברת עבירה, היית צריך כשאתה חוצה את הקו לפנות אלינו.

אי מינטקביץ;

יש הבדל עקרוני בין חוק הבנקאות וחוק הפיקוח על עסקות ביטוח שמצריך מי

שרוצה לרכוש יותר מ-% 10 - שם זה מוגדר כאמצעי שליטה ולא כמניות - לקבל את

אישור המפקח הרלבנטי.

די תיכון;

אני אומר לך בוודאות, תכול יתיישר סביב הענין הזה.

אי מינטקביץ;

אני חולק עליך לחלוטין, כי אתה גם לא מדבר על המצב שקיים בישראל. אבל בוא

נניח לצורך הדיון שתוגש בקשה לתקן את חוק הבנקאות כך שיצטרכו לקבל רשיון

להחזיק % 5 ומעלה מאמצעי השליטה בבנק או בחברת ביטוח. אני לא רוצה לחוות דעה

בסוגיה הזאת.
סי אלחנני
בארצות-הברית זה % 5 בבנקאות.

אי מינטקביץ;

אני חושב שהציבור צריך להיות מעוניין לדעת מי מחזיק ביותר מ-% 5. חברות

ביטוח זה המקרה הקיצוני יותר שיש לנו ענין לדעת מי מחזיק באותן מניות.

די תיכון;

למה לא תתחיל מאחוז אחד?

אי מינטקביץ;

כי לא העזתי לבקש ,/'3 כמו באנגליה. אבל אם תוצע הצעה כזאת לקבוע חובת

דיווח ל-% 3 אני אברך על כך.



שי שטרית;

יש פה מישור של סימטריה ויש ניסוחים על נושא של בעל ענין לא רק לצרכים של

מיסוי אלא גם לצרכים אחרים. יש למשל הגדרה בהבראת תאגידים בקשיים, למי יהיה

הזכות לגשת לבית המשפט ולבקש הבראה ושם אתה גם חייב להתייחס בין השאר לבעל

ענין. עכשיו עשיתי עריכה סופית לנוסח המעודכן, אז אמרתי במקום שאקח לעצמי

הגדרה משלי שתאפשר לקבוצת בעלי מניות להגיש בקשה להבראת תאגיד אמרתי שאני אלך

לפי חוק ניירות ערך. כי צריכה להיות סימטריה משפטית במערכת המשפטית. אבל

הסימטריה המשפטית חייבת להיות כפופה לצרכים כלכליים ומעשיים. יכולים להיות

מצבים שבהם אני אגיד, נכון, הם הלכו ותיקנו את החוק הזה אבל לא כדאי ללכת לפי

הטכניקה הזאת כי כל % 5 יוכלו להגיש בקשה להבראה.
היו"ר אי שוחט
אני מניח שסימטריה זה לא כלל קדוש. יש נושא שטוב כך ויש נושא שטוב אחרת.
שי שטרית
בדרך כלל אתה רוצה שתהיה שייכות וקשר. לא יכול להיות שאותו מחוקק יקבע פה

שבעל ענין זה כך ופה זה כך, אלא הוא יכול להגיד, אמנם בעל הענין שאני רוצה

לקבוע הוא * אבל לצורך הענין הזה אני הושב שזה צריך להיות אחרת. אבל בדרך כלל

כדאי שתהיה סימטריה מסויימת. יש לנו כאן בעיה של הסימטריה המשפטית ויש לנו

הבעיה של ההשלכות הכלכליות. זאת אומרת, אם לענין ביטוח או לענין בנקאות או

לענין פסילה של אדם מלהשתתף בהחלטה מסויימת כאשר הוא בעל ענין אני אגיע למסקנה

שזה צריך להיות % 10 אבל לענין הרחבת הגילוי מותר לי להגיד שזה יהיה % 5.

לגבי השאלות שהזכיר חבר הכנסת דן תיכון בעניינים של ההשלכות הכלכליות על

נושא של פיקוח על הביטוח ופיקוח על הבנקאות וגם בעניינים של המיסוי, אנחנו

צריכים באמת לשקול אם למשל הייתי אומר, אם זה באמת יוצר מגבלה על קרנות הפנסיה

- השאלה אם קרנות הפנסיה הם הגופים היחידים שיכולים לרכוש את המניות האלה. אם

הם הגופים היחידים אני בצרה כי אני רוצה שהבורסה תפעל. אבל אם הם לא הגופים

היחידים ויש גופים אחרים שירכשו את אותן מניות, יש לי פיזור יותר גדול. אני

חושב שאתה ואני מסכימים שפיזור יותר גדול הוא יותר טוב.

לכן יש פה בעיה שבמישור של הוויכוח הכלכלי. אם אתה באמת חושב שקרנות

הפנסיה הן הקליינטים העיקריים שיוכלו לרכוש, אנחנו בבעיה. אנחנו צריכים לבוא

ולשקול את זה ברצינות.
די תיכון
הייתי אוסר עליהן. אני חושב שהרפורמה בענין הזה שוגה קשות כשהיא מאפשרת

להם להגדיל והם יתפתו ולאחר מכן יהיה משבר. אבל זה נושא אחר.
שי שטרית
לפי הניתוח הזה אם אחרי אם אחרי שנתקן % 5 כאן מהשיקול של הרחבת חובת

הגילוי, ואני בעד, יבוא המחוקק או תבוא הממשלה ותציע לנו שגם בפיקוח על הביטוח

וגם בחוק הבנקאות כדי לרדת מ-% 10 - 7% כי כדאי שהשליטה לא תהיה מרוכזת באחוזים

גדולים אלא באחוזים יותר קטנים, אז תעלה השאלה, ואז אם אתה צודק שזה לא טוב

שנתנו להם, אז בכלל הנקודה בקרנות הפנסיה לא תעלה.

אני חושב שבסך הכול השאלה שאני רוצה לשאול חוזרת לענין הזה - האם בדקתם

האם יש קשרי גומלין בחוקים הקיימים בין הנוסח שקיים היום שזה % 10 לבין חוקים

אחרים שאומרים ייכהגדרתו בחוק ניירות ערך"? כי אם כתוב ייכהגדרתו בחוק ניירות



ערך" גם התיקון משליך מיד. וכאן עולה שאלת הסימטריה. לכן אני חושב שלקראת אותה

הכרעה שנצטרך לקבל אנהנו צריכים לקבל תשובה מהם אותן חוקים, אם בכלל, שהם

בפנים. זו נקודה אהת.

לגבי הנקודה השניה - נכון יהיה לעשות גם בדיקה של הגדרות בצד שלא מפנים

להוק ניירות ערך ישירות אלא משתמשים בקריטריון של בעל ענין. אולי באותה

הזדמנות נבדוק לעצמנו מה יהיו ההשלכות הכלכליות של זה. כי אלה שני המישורים

שאנהנו צריכים לעשות. אני מתאר לי שזה קיים באיזשהו מקום ולא צריכים לעשות

עכשיו את העבודה. זה קיים באיזשהו מקום ואפשר לעשות לעצמנו את הבדיקה מה

התוצאות שאנהנו גורמים על ידי זה שאנחנו מורידים מ-% 10 ל-% 5.
אי מינטקביץ
כמיטב ידיעתי החוק היחיד שמאמץ את ההגדרה הזאת זה חוק השקעות משותפות

בנאמנות. זו אותה מאטריה. אני שוב מבקש להפנות את תשומת הלב שלא מדובר כאן

בחוק הבנקאות .

שי וייס;

אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לחוק הקיים. כבר בחוק הקיים המלה "5%"

מופיעה בסעיף 17(ב}(5} בענין תשקיף ובעקבותיו גם ענין דו"חות תקופתיים. כך

שבקטע של הגילוי הנאות של פרטי האחזקות ועיסקאות של אנשים - - -

די תיכון;

אז מה אתה צריך את זה?
ש' וייס
מיד אסביר. אם תראה את סעיף 17(ב)(5) הוא מדבר על תקנות לענין התשקיף.

אני רוצה את הדבר הזה גם באורח השוטף דהיינו של קניות ומכירות.

לא בחוק הבנקאות ולא בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח יש הפניה לחוק ניירות

ערך. אין הפניות כאלה. רק בחוק להשקעות משותפות וגם לא בחוק אלא בתקנות יש

החזרת לחוק ניירות ערך.

רציתי באמצעות ההפניה הזאת לסעיף 17(ב} להדגיש שכוונתנו כאן היא כוונה של

גילוי נאות ולא מעבר לזה.
די תיכון
אבל אנחנו רואים את התמונה הכללית.

הייתי רוצה לשאול שאלה באותו ענין: אם אתם מדברים על גילוי נאות ועל

דיווח ועל הגדרה חדשה של בעלי ענין, מדוע אתם לא מתייחסים למה שמופיע כמעט בכל

תשקיף שעוסק בענין תיאום והסכמי הצבעה בין בעלי הענין? זה הרי דבר הרבה יותר

גדול והרבה יותר קשה ואתם מתעלמים מכך שבעלי הענין חותמים על הסכם שעל פיו הם

מחוייבים להצביע כגוף אחד.
שי וייס
אתה טועה. יש התייחסות בחוק הקיים יש גם פה הצעה לתיקון. משום שאנחנו

מתייחסים לאחזקת ניירות ערך או רכישתם, כולל הסכמי הצבעה.



די תיכון;

עקרונית איך יכול להיות דבר כזה?

אי מינטקביץ;

חבר-הכנסת דן תיכון, אתה צודק.

שי וייס;

התייחסנו להסכמה הצבעה, כולל הסכמים בכתב, כולל הסכמים בעל-פה, כבר בהוק

הקי ים.

די תיכון;

אספר לך סיפור. הייתי דירקטור בהברה שהיה בה בעל מניות סמוי שקראו לו

בלס. לא בלס אלא אשתו. באותן השנים לא ידעו מי זה בלס בכלל. זה התעורר רק ב-

1984 .אז לימים הפכו אותי לשותף של בלס בכתבה ענקית. איך הפכו אותי לשותף של

בלס? היות שהייתי דירקטור מקרב הציבור ונמצא סעיף שאומר שכל בעלי המניות

חייבים בהסכם להצביע כמיקשה אחת וזה אמור בתשקיף, אז אני שבכלל לא ידעתי שבלס

הוא בעל ענין, והוא לא היה בעל ענין אלא באמצעות אשתו, דרך הסעיף הזה הפכתי

לשותף של בלס ובעל ענין. אני הושב שענין הסכמי ההצבעה זו שערוריה שאין כמותה.

אי בורג;

כשמורידים את הרף מ-% 10 ל-%5 ההנהה היא שיש קבוצה שתמורת % 5 מסוגלים

להגיע לשליטה בהברה ואנחנו רוצים לחסום אותם?

שי וי יס;

הנקודה היא לא נקודה של שליטה. מי שיש לו אחזקה של % 5 או % 10 יש לו

האפשרות לבצע עיסקאות, והפוזיציה הזאת טעונה גילוי ברבים. זה עדיין לא מקנה

לו שליטה.

אי בורג;

הנתון 5% הוא אמפירי, זאת אומרת גיליתם שיש התרכזות?

שי וייס;

בין % 5 ל-% 10 יש התרכזות.

י י הורביץ ;

אני רוצה לתמוך בהצעה על % 5. אנחנו צריכים להתעלם מהענין של מס הכנסה.

המגמה הברורה היא שאנחנו מקווים שבאמת יהיה פיזור, שהציבור הרחב ייכנס וירכוש

מניות. היום המצב שהחברות נמצאות בידי גופים מרוכזים וממוסדים לגמרי ב- 70-80%

ורוצים לצאת מזה. אם אנחנו אומרים שהמגמה הזאת לא הגיונית אנחנו צריכים להסביר

מדוע היא לא הגיונית.

די תיכון;

אנחנו לא אומרים שהיא לא הגיונית, אנחנו רוצים להבין.



י' הורביץ;

בואו נבקר דברים שיש ביזם טעם.

הי וייר אי שוחט;

אמרתי שתהיה ישיבה נוספת ונחפש אחד או שניים מומחים מבחוץ שיש להם דעה

אחרת.

י י הורביץ;

ההצעה הזאת היא הצעה הגיונית וצריך לאשר אותה.

סי אלחנני;

בגלל השינוי הזה עלולה להיות מכירה של מניות. האם יש פה ניסוח של תקופת

מעבר לגבי החובות האלה? חוא קנה 9.9% הוא ידע שלא תהיה לו חובת דיווח. עכשיו

הפלת עליו משחו חדש, זה לא פייר.

שי וייס;

אנחנו מוכנים להציע בנקודה הזאת תקופת מעבר.

שי שטרית;

מה כל כך רע שהוא ידווח?

סי אלחנני;

יש דברים שצריך לתת להתכונן.

היו"ר אי שוחט;

אנחנו עוצרים בסעיף 2( 1) ו-(3). נקיים דיון נוסף לצורך קבלת החלטה

בענין.

ת' הקר;

סעיף 2 מדבר על בעל ענין.

היו"ר אי שוחט;

נשאיר גם את הסעיף הזח. נמשיך בסעיף 3.

ת' הקר;

זה עבר בתיקון הקודם.

אנחנו בסעיף 4 שמתקן את סעיף 25א לחוק העיקרי. הסעיף הקיים מאפשר למציע

באישור הרשותש לשנות פרט אחרי שניתן היתר ולפני גמר התקופה להגשת הזמנות. אז

נאמר שדין תיקון תשקיף כדין תשקיף וחלות עליו כל הוראות החוק. מצד שני ישנו

סעיף 25ג שמאפשר פרסום הודעה על תיקון טעות טכנית או פליטת קולמוס וכדי

בתשקיף, שאז זה לא בדרך של תיקון תשקיף, מפני שזו רק טעות דפוס וכו'. פה

אנחנו באים בעצם להגיד שכאשר הרשות משתכנעת שאמנם מצד אחד התיקון איננו רק



תלקון של פליטת קולמוס אבל מצד שני זה לא שינוי מהותי ואין כאן פגיעה בזכויות

של מי שהגיש הזמנה ואין הצדקה וצורך באותו הליך של תיקון תשקיף, היא תוכל לאשר

את תיקון הפרט הזה באותה דרך של 25ג, היינו - פרסום הודעה.
די תיכון
את יכולה לתת כמה דוגמאות למה את מתכוונת?

אי מינטקביץ;

זה סעיף שבא להקל. מקנה לנו סמכות לתקל על המנפיקים, על הציבור. נכון

להיום כל תיקון תשקיף למעט פליטת קולמוס, ממש טכני, שאפשר לתקן את זה על ידי

הודעה בעתון, מחייב פרוצדורה נוספת כמו של תשקיף.
היו"ר א' שוחט
לאמור?
אי מינטקביץ
שוב היתר ושוב דיון ופרסום. נשמט סעיף, כשזה לא פליטת קולמוס, נודע לו

דבר אחרי החתימה, ניתן לו את האישור בקלות רבה יותר. זו כל המשמעות.
הי וייר אי שוחט
איזה גופים חיצוניים צריכים לצאת בתשקיף ?
אי כ"ץ -עוז
צריכים להוכיח שלא יכול להיות שימוש שלא יאה בסעיף הזה שהוא טכני בעיקרו.

צריך להוכיח שלא ייווצרו חריגות או עיוותים דרך זה. אתה נותן בידי אדם אפשרות,

במידה מסויימת, אני לא מדבר על מקרים שהם עבירה, אבל זה נותן אפשרות הטייה

בידי אנשים על פי חוק.
הי וייר אי שוחט
הנהלת הרשות היתה מנועה מלהחליט על גמישות מסויימת בגלל החקיקה הקיימת

למעט טעות טכנית?
אי מינטקביץ
למעט טעות קולמוס.
אי כייץ"עוז
אף פעם בשינויים בתשקיף אתה לא יכול לדעת מהו הגורם החשוב.
הי וייר אי שוחט
בגלל החוק הייתם מנועים מלעשות איזשהי פרוצדורה מקילה למעט פליטת קולמוס?
אי מינטקביץ
כן.



היו"ר א' שוחט;

החוק הזה בא להשאיר קטגוריה באמצע שאומרת בשיקול דעת שלכם דבר שחל בו

שינוי בין המועד הראשון למועד השני אבל הוא לא כל כך מהותי - - -

אי מינטקביץ;

ולא פוגע בציבור.
ת י הקר
אני רוצה להזכיר על מה אנחנו מדברים, מה זה הרשות ואם אפשר או אי אפשר

לתת לה שיקול דעת. סעיף 2 לחוק אומר יימוקמת בזה רשות ניירות ערך שתפקידה יהיה

שמירת עניינם של ציבור המשקיעים בניירות ערךיי. זאת אומרת בראש וראשונה בראש

שיקוליה של רשות ניירות ערך זה ציבור המשקיעים. אם הרשות היא זאת שמאשרת את

פרסום התשקיף, כלומר היא זאת שמאשרת כל מלה ומלה שכתובה בתשקיף מה צריך היה

לגלות, מה היקף הגילוי, מה מותר היה לא לגלות, אם אנחנו סומכים עליה בדבר

הבסיסי הזה של אישור התשקיף שיפורסם, ממילא אנחנו חייבים לסמוך עליה גם בדבר

כזה. מה גם שהניסוח של הסעיף באמת הבטיה שהרשות צריכה להשתכנע שבנסיבות הענין

אין בכך כדי לפגוע בזכויותיו של מי שהגיש הזמנה. זאת אומרת, את המגבלה הזאת

שממילא הרשות היתה שוקלת אותה כתבנו במפורש בנוסח הסעיף המוצע.
היו"ר אי שוחט
לאור ההסברים האלה אני מציע לאשר.
אי דמביץ
כדי להפיס את דעתו של חבר-הכנסת כ"ץ-עוז - כתוב כאן שצריך לעשות את זה

בדרך הכתובה בסעיף 25ג. הדרך הקבועה בסעיף 25ג אומרת כך: ייימסור על כך המציע

דו"ח מיידי כאמור בסעיף 36ג, יפרסם את דבר התיקון בדרך שבה פורסמה ההודעה לפי

23(ג)(2) ויצרף העתק ממנו בכל עותק של התשקיף".מהם שלושת הדברים: דוייח מיידי

לרשות ניירות ערך. מה שמעניין אותי זה ההודעה לפי סעיף 23(ג}(2) - יייפרסם

בשני עתונים יומיים לפחות בעלי תפוצה רחבה". זאת אומרת, צריך לפרסם את כל זה

בשני עתונים. והדבר השלישי הוא העתק בכל עותק הבא של התשקיף. זאת אומרת, אחרי

שפרסמת בשני עתונים ונתת הודעה לציבור כל זה בשביל איזה פרט משני, אז עדיין יש

לנו חששות? אם מישהו יגלה מתוך קריאה בעתון שהיה כאן תיקון של דבר שהוא יותר

יסודי ממה שהיה מותר לעשות, הוא יעשה צעקות.
אי כייץ-עוז
ההגיון של הענין אומר שכאשר דנים בתשקיף ישנה מערכת שעוסקת בזה, ואילו

כאשר אתה בא לטפל בענין שעניינו הוא טכני, פליטת קולמוס, אתה מקצה לזה בהתאם

למערכות שונות את הכבוד הראוי. אתה בעצם אומר שההכרעה לקבוע אם זה פליטת

קולמוס או לא תהיה בידי גורם שהוא הרשות, אבל גם הרשות לא על כל דבר יושבת

באותה מידה. אני חושש שמכאן מקור לעיוותים ולאי נוחות בכל מיני תחומיטם. אם

הרשות זקוקה לתיקונים שהם לא מהותיים של התשקיף ואינם פליטת קולמוס אל תחבר את

זה לסעיף של פליטת קולמוס. תציע הצעה שאומרת מהו הנוהל, מהו התקנון ואיך עושים

את זה.
הי וייר אי שוחט
אינני יודעת אם מליאת הרשות מאשרת, או אם אתם בנויים מוועדה שמאשרת



כשיוצאים להנפקה רגילה. ברגע שפליטת קולמוס זה דבר טכני, לא צריך אף אחד. מי

הגוף שידון בדבר משני כזה ויקבל את ההחלטה שלא צריך לעבור את התהליך מחדש?

אריה מינטקביץ, תתאר את הענין הזה ותן לנו דוגמא.
אי מינטקביץ
אותו גוף שמאשר את התשקיף שהוא בסך הכול הרשות באמצעות מליאתה או

באמצעות ועדותיה. אנחנו חוסכים כאן בסך הכול מהמציע את כל התהליך של האישור.

לא חסכנו מעצמנו את האישורים.
היו"ר אי שוחט
הגוף שקיבל את ההחלטה הראשית על ההנפקה הוא הגוף שידון בתיקון?
אי מינטקביץ
בוודאי.
היו"ר אי שוחט
אם זה אותו גוף, חבר-הכנסת כ"ץ-עוז, אין לך מה לדאוג.
אי מינטקביץ
אני מציע הצעה פשוטה: אני מוותר על הסעיף . אם אני צריך להסתבך במגבלות

איך אני יכול לאשר תיקונים, אני מוכן לוותר על הסעיף. זה סעיף תמים שבא להקל

על הציבור. אני יכול לחיות בלי זה.
די תיכון
אפשר לחיות גם בלי התיקון הזה. תן דוגמאות למה אתה מתכוון.
שי וייס
,
דוגמא אחת
טעות בחישוב שער ההמרה. טעות בחישוב יום הX-. כל אלה אינם

בגדר שיבוש או פליטת קולמוס אלא פשוט האיש טעה טעות. אנשים עוד לא קנו. אנחנו

נמצאים במצב שניתן ההיתר, יצא פרסום. כעבור יום מישהו עולה על הטעות.
די תיכון
הוצא תשקיף?
שי וייס
כן.
ד' תיכון
הציבור קיבל את התשקיף?
שי וייס
כן. מגלים את הטעות. בא ואומר, טעיתי, זה לא % 108 אלא % 112 כי טעיתי טעות

אריתמטית. לפי המצב הקיים היום זה לא נופל בגדר טעות שהיא פליטת קולמוס או



השמטה מקרית משום שהוא לא השמיט כלום, הוא רק לא יודע כפל.
דוגמא שניה
הוא ניסה לחשב את המועדים לצורך הx-, דהיינו מפתיחת החתימות.

פתח לא טוב את היומן שלו, דילג על יום, יצא לו 22 יום במקום 21 יום או 23

במקום 22. אלה סוגי הטעויות. כאשר אנחנו משתכנעים שהדברים האלה הם באמת דברים

שאי נם פוגעים - - -

היו"ר אי שוחט;

במצב החוקי היום זה מחייב אותו לתהליך מחודש?

שי וייס;

כן. זה מחייב את כל התהליך של תיקון תשקיף. הוא צריך להגיש בקשה, להסביר

כיצד נבעה הטעות. אחרי זה הבקשה חזאת צריכה לבוא לדיון בפני הרשות או במליאה

או בוועדה. חוא צריך לבצע את התיקון בתשקיף. החתמים, אם יש תיקון בתשקיף,

רשאים לברוח מהחיתום. כל זה בשביל אותן טעויות שהבאתי דוגמאות להן.

די תיכון;

איך זה מגיע לידיעת הציבור מלבד הודעה בעתון?

שי וי יס;

יש דוייח מיידי שהוא פומבי. מעבר להודעה בציבור יש ייסליפיי על גבי התשקיף

שהוא חי יב לצרף.

די תיכון;

אבל כולם כבר לקחו את התשקיף.

שי וי יס;

לא לקחו כולם את התשקיף.

הי וייר אי שוחט;

אלה שלקחו?

שי וייס;

גם לאלה שלקחו יש חובה להפיץ מחדש.

די תיכון;

איך?

שי וייס;

באמצעות חברי הבורסה.

די תיכון;

אני נכנס לבנק ולוקח תשקיף. איך יודעים?
א' כ"ץ-עוז
אם היתה טעות ובמקום 22 יום נכתב 23 יום, אתה אומר שלא צריך לעבור את כל

התהליך. אבל אם החתם בגלל טעות זו רוצה לשנות, אז למה לא?

שי וייס;

עדיין לפי הסכם החיתום הוא יכול לחזור בו מהחיתום. אני לא נכנס למסגרת

היחסים בינו לחתם. אני צריך להשתכנע ולהמליץ בפני הרשות שציבור המשקיעים לא

ייפגע. זה השיקול העיקרי שלי.
שי שטרית
הקושי שנשאר הוא זה שהעלה חבר-הכנסת דן תיכון - שהתפרסם תשקיף מקורי,

תוקן בדרך יותר קלה, איך מבטיחים שאדם שבא לבדוק את התשקיף יידע על התיקון?

שי ו י יס;
שלושה אמצעים
פרסום בעתון - - -
שי שטרית
אבל הוא לא קרא בעתון, הוא בא לקחת את התשקיף. אמרת שיש חובה להדביק פיסת

נייר שבאה לתקן את התיקון. נשארה שאלה טכנית שהיא מציאותית, והדבר תלוי

בפקידה. גם לנו קריז שהיה פרסום התשקיף של אחת מהחברות של "כלל" ושמו לנו את

הישן, בינתיים יצא תיקון ולנו, לוועדת הכספים, זה כבר לא למשקיע בלתי ידוע,

לנו שהיינו צריכים להצביע לאשר, לנו שמו את העותק הלא נכון. לכן עדיין לא ענית

איך להבטיח שהתשקיף הזה כולל את התיקון .
היו"ר אי שוחט
המצב יכול להיות יותר חמור - של מישהו שלקח כבר את התשקיף, לא כולל

התיקון.
שי וייס
כיוון שאנחנו ערים לאפשרות שמישהו יטול עותק של תשקיף ולא יחזור עוד פעם

ויטול עותק עם הסליפ המתיקן, הוספנו שני אמצעים נוספים: שני עתונים בעלי תפוצה

רחבה פלוס דו"ח מיידי. לא הסתפקנו באמצעי אהד. יש שלושה אמצעים.
היו"ר אי שוחט
מה זה דו"ח מי ידי ?
שי וייס
דו"ח מיידי זה אותו מסמך שמוגש לרשות, לבורסה ולרשם החברות, וכל אדם יכול

לגשת ולעיין בדו"ח המיידי הזה. הדו"ח המיידי מפרט את התיקון. זה לא אמצעי אחד,

זה שלושה אמצעים. אם הוא לא לקה את התשקיף, הוא יכול לקרוא בעתון. אם הוא לא

קרא בעתון, הוא יכול לפנות גם לרשות וגם לרשם החברות.
א' כ"ץ-עוז
אבל הוא לא יודע שקרה מקרה. הוא לא יודע על כלום.
א' מינטקביץ
אולי עם קצת הומור וציניות קודם אמרתי שאני מוותר על הסעיף, ויושב-ראש

הוועדה העיר לי שלא אני הגשתי את ההצעה אלא הממשלה לכן אני לא יכול לוותר. מה

שאני כן רשאי זה להודיע שההערות של חברי הכנסת עוררו בי ספקות האם הסעיף הזה

מכסה את כל הווריאציות האפשריות, ולכן אני מבקש שהות לשקול וללמוד את הנושא

הזה מחדש לפני שאנחנו מאשרים אותו.
די תיכון
אני מציע לך מאחר שאנחנו לא מאשרים אותו היום, אני מציע לך כהצעת חבר,

תשקול את דבריך ותן לנו לאשר. זה בסך הכול מקל, אבל תקבעו נוהל שיענה על

הבעיות השוליות שהן חשובות כי אחר-כך מישהו עלול להגיש תביעה ובצדק.

הי וייר אי שוחט;

אני רוצה להגיד לכם למה אי אפשר להגיד תביעה, כי באלף דברים אחרים שיש

חובת פרסום ומיליוני אזרחים לא יכולים לקרוא או לא לקרוא - כל שינוי בתכנית

מיתאר או בתכנית בניה שאתה מפרסם אותה בשני עתונים ואנשים יוצאים ניזוקים, הרי

הטענה שמישהו לא קורא את העתון היא טענה שתתפוס תמיד במקרה חזה. אם זה לא היה

בשום מבחן בוודאי שגם כאן אי אפשר היה להשתמש בכלי הזה. אבל זה כלי שאתה משתמש

בו. אתה משנה תכנית מיתאר, אתה מודיע בשני עתונים, מישהו קורא ומישהו לא קורא

והחיים ממשיכים.

אני כבר אומר לך שאם אתה מבקש שהות, בבקשה. אחרת חייתי מביא את זה

להצבעה.

סעיף 5 עבר בתיקון הקודם.

ת' הקר;

סעיף 6 - תיקון סעיף 33 לחוק העיקרי. זה בעצם תיקון שהוא טכני במהותו.

הסעיף מדבר על שלילת אחריות לפרטים מטעים בתשקיף. האחריות לא תחול על מי שהתם

על התשקיף ועל מי שנתן חוות דעת, דוייח או אישור אם מסרו למנפיק הודעה בדבר

תיקון פרט מטעה והמנפיק פרסם אותה בדוייח מיידי, והכול כלפי מי שהוכח שרכש את

ניירות הערך לאחר שפורסם חדו"ח המיידי.

הי וייר אי שוחט;

מה השי נ ו י ?

ת' הקר;

אם החותם או נותן חוות דעת מסרו הודעה בכתב למנפיק שהם גילו שבחוות הדעת

שהם נתנו יש טעות. כלומר הם באים למנפיק ומודיעים לו בכתב שהיתה טעות, עכשיו

האחריות צריכה לעבור למנפיק לפרסם על זה דוייח מיידי ולדאוג לזה שהציבור יידע.

הם צריכים להשתחרר מאחריות ברגע שהם מודים. לא צריך להתנות את הפטור שלהם בכך

שהמנפיק אכן יפרסם את הדוייה.
היו"ר א' שוחט
ואם הם יבואו 6 שעות לפני תום מועד ההנפקה ויתנו לזה לרוץ שלושה שבועות

ורק אז הם יבואו עם מכתב למנפיק והמנפיק לא יספיק להודיע, אז הם משוחררים?

נניח שאני שמאי מקרקעי ונתתי שמאות וחיכיתי עד שש שעות לפני תום מועד ההנפקה

ואז באתי עם מכתב ואמרתי, טעיתי בשמאות במאה אהוז. אני משוחרר?

אי מינטקביץ;

אני לא מבין את הסעיף. אפשר להסביר בעברית פשוטה מה אתם מבקשים?

הי וייר אי שוחט;

במידה והוא לא הודיע הוא נשאר באחריות אם הוא נתן הערכה לא נכונה וזה

פורסם. הבנתי שהסעיף הזה אומר; מישהו או שחתם כדירקטור או שהיתה הערכה שלו

בתוך התשקיף בחתימתו והוא בא אל המנפיק, אחרי שיצאה ההודעה, ובכתב הודיע לו,

אני טעיתי בנקודה כזאת וכזאת, האחריות מתגלגלת אל המנפיק להודיע על השינויים,

והוא פטור. אני שואל מה יהיה במקרה שמישהו הודיע 6 שעות לפני הסיום?

אי מינטקביץ;

לא יהיה תשקיף.

הי וייר אי שוחט;

צריך להחליט מה קורה אז.

אי כייץ-עוז;

האם נתקלתם בבעיות שאתם מציעים את התיקון? מה פשר התיקון?

שי וייס;

אני מפנה את תשומת הלב לסיפא; יייי... לאחר שפורסם הדוייח המיידייי.

ת' הקר;

גם פה אנחנו מתקנים; יילאחר שנמסרה ההודעהיי.

שי וייס;

הפטור לנותן חוות הדעת הוא מהרגע שהוא מודיע. הוא לא יכול בעצמו לגרום

לפרסום דוייח מיידי. דוייח מיידי מוגש על ידי החברה עצמה. הוא מצידו עשה את כל

מה שהוא יכול על ידי כך שהוא בא לחברה ואמר; רבותי, בחוות הדעת שלי יש טעות.

מכאן הנטל להגשת הדוייח המיידי מונח על החברה. אותו שמאי בדוגמא שלך לא יכול

להגיש דוייח מיידי. דוייח מיידי יכולה רק החברה להגיש.

תי פנחסוביץ;

זה לא מצב שנשארים בלי אף אחד אחראי. רק משחררים את אותו עורך דין או

רואה חשבון שנתן חוות דעת, הוא הודיע נפלה טעות בחוות הדעת שלי, התיקון הוא

להלן והוא מציין אותו. לפי המצב הקיים הוא נשאר אחראי כלפי מי שהסתמך על הוות

הדעת, גם אם הוא מסר הודעה שהוא מתקן. אנחנו רוצים לשחרר אותו אם הוא הודיע.
אי כ"ץ-עוז
על מי מוטלת האחריות? על המנפיק, על החברה. החברה נכשלה במעשה שאמרה

לציבור הרוכשים בגלל הטעות שלו.

תי פנחסוביץ;

הוא נשאר אחראי כלפי כבר מי שקנה והסתמך. אבל מי שיקנה מהיום ולהבא,

כלפי ו הוא לא אחראי.

הי ו"ר אי שוחט;

אם הוא הודיע, זה צריך לבוא לרשות ועד שהרשות תודיע יעברו עוד כמה ימים.

שי וייס;

זה לא המצב. דו"ח מיידי מוגש על ידי החברה. הוא לא טעון שום אישור של

הרשות.
ת י הקר
.

זה לא תיקון תשקיף.
שי וייס
גמרנו כבר את התשקיף. התשקיף כבר יצא. לאותו שמאי מקרקעין בדוגמא שלך אין

שום ענין לשבת על טעות שהוא יודע אותה מפני שכל אותה עת הוא אחראי. ההיפך, יש

לו תמריץ חזק מאוד להודיע.

היו"ר אי שוחט;

נניח שבונה פידה הוא עשה טעות וגילה.
שי וייס
ברגע שהוא גילה אותה כדאי לו לרוץ מהר. כי ככל שהוא מקצר את התקופה הוא

מקטין את כמות האנשים שכלפיהם הוא אחראי.

היו"ר אי שוחט;

הרי כל טעות כזאת יש לה השפעה על התשקיף, היא משנה את התשקיף, אלא אם זה

דבר בשוליים. כלומר, הודעה כזאת מחייבת למעשה את הרשות לניירות ערך - אם היא

בעלת משמעות - להציג את התשקיף ולבקש תיקון של התשקיף, לעצור את ההפצה. זאת

משמעות הענין. אם זה לא משמעותי, יכול להיות שזה צריך לעבור את הדרך הזאת.

שי וייס;

אני רוצה להסביר עוד פעם. התקופה נגמרה. אנחנו כבר לא נמצאים במצב שיש

אפשרות לעשות תיקונים בתשקיף. אין יותר תיקונים.
היו"ר א' שוחט
התשקיף יצא. בתשקיף יש דברים שגויים שמשנים מהותית את אופיו של התשקיף.

בא המומחה שבגללו קרה הדבר ומודיע, טעיתי, הנכסים של החברה הם לא כך, הם פי



שניים. מה קורה אז?

די תיכון;

מחיר ההנפקה משתנה כתוצאה מזה.

רי ריבליו;

השאלה מה ההשיבות פה - לוח הזמנים או התשקיף או הזכות של הציבור לדעת? אם

מה שמתברר הוא לא נכון, אז קודם כל לגבי אחריות, יש אחריות, אבל החובה שהציבור

יידע על הפרט הלא נכון הוא העיקר.

אי מינטקביץ;

יש שתי סיטואציות. האחת שדיברנו עליה קודם - על תיקונים שחלים טרם

שהתשקיף נגמר. יש שלוש טכניקות שונות. יש הטכניקה של טעות סופר. זה מחייב

אותנו תיקון תשקיף. הצענו לכם קודם דרך ביניים. יש מתכונת שונה לחלוטין - יצא

תשקיף. אנשים הגישו הזמנות בגינו, התחייבו, רכשו, על יסוד מה שבדיעבד מתברר

שהיתה בו טעות. לאמור, בעל מקצוע כמו עורך דין, רואה חשבון, או שמאי נתן חוות

דעת מוטעית.
היו"ר אי שוחט
יצא תשקיף ותם מועד הרכישה?
אי מינטקביץ
כן. ונתברר לאדם שבאותה חוות דעת נפלה טעות. קיימות שלוש אפשרויות: האחת

- שהוא ישתוק, איש לא יודע, הוא אחראי לאורך כל התקופה. או שהוא לא גילה אותה,

גם זאת אפשרות. הלא אפשר לברר טעות בדיעבד על יסוד תביעה.
רי ריבלין
אתה מדבר על נותן חוות הדעת שמגלה טעות?
אי מינטקביץ
כן. נלך שלב שלב. נתגלתה טעות על ידי צד גי. תפסו אותו. הוא אחראי מכאן

ועד להודעה חדשה. אפשר לתבוע אותו בנזיקין. אגב, אני רוצה להפנות לדבר אהר

מעניין, שחוות דעת כזאת חייב לתת אישור פוזיטיבי שיכללו אותה, לכן אחריותו כאן

לא סתם לתת חוות דעת אלא הוא יודע שהיא תהיה כלולה בתשקיף ולכן הסתמכו עליו.

יש כאן את מבחן הזהירות שהדברים נכללו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, ולכן מידת

האחריות שלו היא לא קטנה.
די תיכון
למה אתה צריך את זה בחקיקה ראשית?
אי מינטקביץ
זה מקרה אחד. המקרה השני שעליו אתם מדברים כאן, שנתברר לו עצמו שהיתה

טעות. הוא לא יכול לפנות, אין לו מנגנון לפנות לציבור האנונימי שרכש את ניירות

הערך. לכן הוא פונה לחברה. רק בידי ההברה הכוה לתת דוייח מיידי לציבור על טעות

שנפלה.
אי כ"ץ-עוז
למה הוא לא פונה לרשות?

אי מינטקביץ;

הטכניקה הוא שהחברה מדווחת לרשות, לבורסה.
אי כייץ-עוז
עכשיו יש שני אינטרסים: יש אינטרס של החברה להמשיך ושלא יידעו, ויש

אינטרס של הרשות ששומרת על האינטרס של הציבור.

אי מינטקביץ;

רק חברה יכולה לתת דו"ח מיידי. אדם פרטי אפילו הוא עורך דין מכובד או

רואה חשבון או שמאי לא יכול לתת דוייח לבורסה. דו"ח לבורסה, לרשות, קרי -

לציבור, נותנת חברה. אני עורך דין, נתתי חוות דעת, חוות הדעת הזאת נכללה

בתשקיף, אנשים הסתמכו על חוות הדעת. אני בא ומודיע לחברה, שגגה היתה בידי.

החברה מיד מודיעה ומדווחת על זה. מכאן ואילך יש שתי מערכות של אחריות: מי

שהסתמך על השגגה אני אחראי כלפיו. אבל מרגע שנודע לך על הטעות ממילא היא באה

על תיקונה. אתה כבר לא מסתמך על טעות. אתה מסתמך על מצב דברים נכון. הטכניקה

שמוצעת כאן היא הטכניקה שבאמצעותה אני מביא טעות, אם היתה, לידיעת ציבור

המשקיעים שכבר רכש ניירות ערך. לכן אנחנו גם מחלקים את האחריות. הדין הכללי

מחלק את האחריות. מי שהסתמך על הטעות, אני אחראי כלפיו. מרגע שהטעות בוררה או

מרגע שנתתי דו"ח מלא לפי כל קנה מידה אפשרי ויודעים שהיתה טעות ובעצם יש חזרה

מאותה טעות, מאותו רגע בעצם יש לנו מצב דברים חדש, שוב אין טעות. זה שנותן את

חוות הדעת השגויה אחראי ולא יכול להשתחרר מאחריות כלפי מי שהסתמך על אותה

טעות. אין שום הצעה להתערב כאן בדיני הנזיקין ולשחרר מישהו מחוות דעת שגויה

שהוא נתן. זה נותן אפשרות למי שמצא אצלו טעות לנסות ולהמתיק את הנזק. לאמור,

לבוא ולומר, שגגה היא, אל תמשיכו להסתמך על אותה טעות, אני נותן פרסום, הנה

הטעות, אני מתקן את זה אם גם בדיעבד, ולכן מי שיודע את מצב הדברים החדש, הוא

כבר לא יכול להסתמך על טעות.
הי וייר אי שוחט
לא נסיים היום את הקטע הזה.

אנחנו מפסיקים את הדיון בחוק, נמשיך ביום רביעי הבא.

אני רוצה לסכם: סעיף 1(1} אושר. סעיפים 1(2) ו-(3) וסעיף 2 שייכים ל-% 5

ול-% 10. יהיה המשך דיון על כך כנראה בישיבה הבאה.

סעיף 3 אושר במסגרת פיצול החוק במליאת הכנסת.

סעיף 4, לבקשה של תמר הקר ואריה מינטקביץ, המשך הדיון בישיבה הבאה.

סעיף 5 אושר במסגרת פיצול החוק במליאת הכנסת.

סעיף 6 התחלנו בדיון.

אני חוזר ומזכיר שביקשנו את תקנון הבורסה הקיים ואת ההצעות לתיקון. אני

רוצה שתבליטו את השינויים המוצעים על ידיכם. תודה רבה.



שינויים בתקציב לשנת 1990

פניה 139 -

די תיכון;

יש לי בקשה בענין זה. ביום שני בא לכאן עדי אמוראי. אני מציע לדחות את

הסעיף הזה ליום שני כי יש לקבל הסברים.
היו"ר אי שוחט
עדי ביקש ממני בתחילת השבוע שנביא את זה. תמר הקר מוסמכת להציג את

הענין לפי בקשה של האוצר.

אני מציע שנאשר ונשמע הסברים מעדי אמוראי.

די תיכון;

אני לא אהיה בשבוע הבא. אני מבקש לקבל תשובות מדוע לא ידחו את המררז של

"המזרחי" עד שיובהר המצב במזרח התיכון.

לגבי הסעיף השני של אי.די.בי. אני לא מבין איפה היו עד היום ולמה נזקקים

לסעיף הזה בדיעבד.

הי ו"ר אי שוחט;

גם כשבאו ואישרו את הסכום הקודם, נאמר שתהיה פרמיית מכירה והיה צריך לקבל

אישור של שר האוצר לענין. נדמה לי שזה מה שעדי אמוראי או דוד בועז אמרו

בוועדה. זאת אומרת, אמרו לנו שזה סכום ראשוני ושתהיה פרמיה במידה שהמכירה

תתבצע בערכים יותר גבוהים, נדמה לי מעל 600 מיליון. אני מבין שההסכמה לתת

הרשאה להתחייב בסכום הזה רק עכשיו נסתייעה לביצוע.
ת' הקר
יש פה שתי בקשות; האחת - 60 אלף ש"ח הוצאה לפרסום מודעות בעתונות בחו"ל

לגבי בנק המזרחי. זאת אומרת מודעות שאומרות שממשלת ישראל החליטה למכור חבילת

מניות בבנק המזרחי, וכל המעוניין יפנה לנכסים, יקבל חוברת מידע. הכנו חוברת

מידע של כ-250 עמי וזה לא היה בתקציב נכסים. נכסים כבר ספגה הרבה הוצאות שלא

היו בתקציב המקורי ואת ההוצאה הזאת היא לא יכולה לספוג בתקציב המקורי שלה, היא

צריכה הגדלה. זה הסכום של 60 אלף.
אי כ"ץ-עוז
הסכום הזח הוא מהרזרבה הכללית?
ת' הקר
כן.

הקטע השני הוא הרשאה להתחייב על סכום של 7.5 מיליון שייח, שאותו נצטרך

להוציא אם וכאשר אכן תהיה מכירה. זאת אומרת, זו הרשאה להתחייב שיש בה אלמנט של

הוצאה מותנית בהכנסה. מפני שפה מדובר על אותה עמלת הצלחה שמרי לינץ' תהיה

זכאית לה אם תהיה מכירה ואם המכירה תהיה במחיר כזה שמשקף את ערך כלל החברה



שעולה על 600 מיליון דולר.
סי אלחנני
למה זו הוצאה מותנית בהכנסה?
ת' הקר
הוצאה מותנית בהכנסה זו הוצאה בשנת התקציב הזאת שמותנית בהכנסה בשנת

התקציב הזאת. אבל אנחנו מדברים על פרוצדורה שלא תיגמר בשנת התקציב הזאת. בשלב

זה זו הרשאה להתחייב לשנה הבאה.
היו"ר אי שוחט
זה לא משנה שום דבר.
אי כ"ץ-עוז
מדוע הפרוצדורה מחייבת אתכם לזה?

ת י הקר;

אנחנו צריכים לחתום על הסכם עם מרי לינץ'. השאלה אם קיבלנו את האישורים

הדרושים לחתימת החסכם הזה. הגענו למסקנה שלמעשה אין לנו את האישור התקציבי

הדרוש לזה כי אין לנו הרשאה להתחייב.

אי כ"ץ-עוז;

זה לא תרגיל בין החשב הכללי לבין אגף התקציבים? כי בעצם התחייבויות

לחתימות מותנות בחתימת החשב הכללי.

ת' הקר;

אבל החשב הכללי מותר לו להתחייב רק אם יש תקציב.
אי כ"ץ-עוז
החשב הכללי כל חתימה והתחייבות שהוא לוקח בשם מדינת ישראל הוא מעביר את

זה לאגף התקציבים?

ת' הקר;

בוודאי.
אי כ"ץ-עוז
לא כל סכום חייב לעבור את אגף התקציבים. אני אומר שיכולים היו לעשות את

זה בכמה שיטות. שיטה אחת היתה להביא את הסכום שייכנס לאחר מכן לתקציב המדינה

כתוצאה מהמכירה או לנכסי המדינה לתקציב המדינה, מתי שזה יהיה, ולהוריד ממנו את

העמלות בגין אותה מכירה.

ת' הקר;

לא רצינו לעשות את הדבר הזה. כי זאת עקיפה של התקציב.
א' כ"ץ-עוז
זאת עקיפה של התקציב, אבל התקציב הוא לא קודש. התקציב זה אלמנט אחד.

היו"ר אי שוחט;

אבל מה רע בזה?
ת' הקר
זה הכי גליי והכי מסודר.
אי כ"ץ-עוז
זאת לא ההוצאה היחידה כדי לעשות את המכירות של מ.י. נכסים.
הי וייר אי שוחט
אתה לא יודע שלושה דברים; דבר ראשון, ל-מ.י. נכסים יש תקציב שאושר של

מיליארד וחצי שייח לפעולה הרגילה של החברה. בא אגף התקציבים לפני כחודש עם

סכום מסויים עבור מכירת אי.די.בי, תשלומים למרי לינץי. באותה ישיבה נאמר שזה

לא כל הסכום אלא יש סכום מסויים שיהיה כפוף להצלחת המכירה, מרף מסויים של

הכנסה כספית. ואז אישרנו 400 אלף שייח כהעברה כספית אל מ.י. נכסים לתשלום למרי

לינץ' או לאפשרות של חתימת חוזה אתו. כיוון שהחוזה של מרי לינץ' מורכב משני

הסעיפים - 1. תשלום קבוע. 2. תשלום מותנה בהצלחת ההכנסה - מכיוון שלא ברור מה

תהיה ההכנסה ואם בכלל תהיה, לקחו הערכה מסויימת.
ת' הקר
ככל שהסכום יותר גבוה העמלה יותר גדולה. אנחנו רוצים שיהיה תמריץ שיהיה

סכום יותר גבוה.

הי וייר אי שוחט;

ואז באים ואומרים, כדי לחתום אתו חוזה, כדי שנוכל לשלם לו את הכסף ויהיו

לנו מקורות לשלם את הכסף במידה ואכן הוא יצליח, כיוון שאת כל התקבולים כתוצאה

ממכירת אי.די.בי. או המזרחי צריך בוודאי להפקיד אצל ההשב הכללי, והוא לא עובר

דרך הקופה של מ.י. נכסים - מ.י. נכסים הוא גורם מוכר אבל הוא לא מקבל את הכסף

- אנחנו רוצים לחתום חוזה כזה שנדע שאנחנו יכולים לתת התחייבות שבמידה ואכן

יקרה מה שיקרה, יהיה לזה כיסוי כספי. מה לא ברור בענין? יכול להיות שאפשר

בדרכים אחרות, אבל לי זו נראית דרך סבירה.

אני מציע לאשר את הבקשה.

הוחלט; לאשר.



תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק)(מניה מקומית)

אי קרשנר;

יש הודעה על מרכזות ספרתיות.
היו"ר א' שוחט
אנו מאשרים.
הוחלט
לאשר.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05

קוד המקור של הנתונים