ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 15/10/1990

אישור לפי סעיף 102ב (ד) לתקנון הכנסת; צו מס קניה (פטור) (תיקון מס ), התשנ"א-1990; צו מס קניה (פטור) (תיקון מס' ), התשנ"א-1990; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 33) (תיקון), חתש"ן-1990, צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 5 (תיקון מס'2), התש"ן-1990; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 40) התשנ"א-1990; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 41), התש"ן-1990; שינויים בתקציב לשנת 1990; שינויים בתקציב לשנת 1990; תקנות מס ערך מוסף ( תיקון

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 299

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ו בתשרי התשנ"א (15 באוקטובר 1990), שעה 00;10

נ כ רז ו ;

חברי הוועדה; א. שוחט - היו"ר

א. אבוחצירא

ח. אורון

מ. איתן

ג. גדות

פ. גרופר

י. הורביץ

י. לוי

מ. פרוש

ש. שטרית

ג, שפט

ד. תיכון

מ"מ: א. דיין

א. קרשר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית
מוזמנים
מ. ברקת - מנהל המכס ומע"מ

ש. ברקן - סגן מנהל המכס ומע"מ

א. שניידר - אגף המכס ומע"מ

ע. הדר - אגף המכס ומע"מ

מ. בן-צבי - אגף המכס ומע"מ

א. לפידות - מנכ"ל משרד הקליטה

ד. טופז - משרד הקליטה

א. בן-שטרית - משרד הקליטה

ט. פינקלשטיין - משרד הקליטה

א. מנטבר - מנכ"ל מחלקת העליה של הסוכנות היהודית

מ. גן - הסוכנות היהודית

סדר-היום; תקנות מע"מ(תיקון), התשנ"א-1990

צו מס קניה (פטור)(תיקון}, התשנ"א-1990 (עולים)
צווי תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין
(תיקון מס' 33)(תיקון), התש"ן-1990

(תיקון מס' 33)(תיקון מס' 2), התש"ן-1990

(תיקון מס' 40), התש"ן-1990

(תיקון מסי 41), התש"ן-1990

שינויים בתקציב לשנת 1990 - פניות מסי 110, 133)

אישור לפי סעיף 102ב(ד) לתקנון הכנסת



תקנות מס ערך מוסף ( תיקון). התשנ"א-1990
היו"ר א. שוחט
אני פותח את הישיבה"
הנושא הראשון בסדר היום של ישיבה זו
תקנות מס ערך מוסף ( תיקון), התשנ"א-1990.

דברי הסבר לתקנות אלו ניטמע מפי מנהל המכס ומס ערך מוסף

מר ברקת-
מ. ברקת
סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף קובע, שאם עוסק מייבל מענק,

תמיכה, סובסידיה או סיוע לגבי המוצר ל.שהוא מייצר או

מוכר, הם מהווים חלק -אינטגרלי מהמחיר, וצריך לשלם עליהם מס ערך מוטף. בסו

הסעיף כתוב, לישר האוצר רשאי, באישור ולידת הכספיל; של הכנסת, לקבוע הריגים.

ואמנם שר האוצר בהשתמשו בסמכות זו קבע מספר תריגים. והיום התחבורה הציבורית

המזון המסובסד וגני ילדים ''הוצאנו מחובת תשלום המס על מענק, תמיכה, סובסיד

או סיוע, כדי לא לנפח את המחיר- הוצאנו גם מענקים שהמדען הראשי במשרד

התעשיה והמסחר מעניק למפעלים, כי מענקים אלה באים לעודד ייצור. מדי פעם

באים מקרים שמצליחים לשכנע אותנו, שצריך לכלוקי גם אותם במסגרת זו.

אחד המקרים הללו הוא מענק לקליטת מדענים בפרוייקטים

של מחקר ופיתוח שאושרו על ידי המרכז לקליטה ומדע שלייד מ;י-רד הקליטה. מתברר

שיש תקציב שבעזרתו מסייעים למדענים שבאים, אני מניח, בעיקר מרוסיה. וגם

נחייב מעיקים אלה במס ערך מוסף, ערך המענק יקטן ב- 16%ה-16% יעברו אלינו,

ו המ ו ס ד שאושר ל ו המענק יקבל פחות 16%.
?היו"ר א. שוחט
מענקים שלי מרכז ההשקעות חייבים במס ערך מוסף?
מ. ברקת
לא, הם פטורים.

זה נושא אחד שאנו מציעים לקבוע בתקנות שלפניכם,

הנושא השני -
ח. אורון
מה המנגנון שמאללר את המענקים למי שקולטים מדענים?

למדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר יש מנגנון. לפי דעתי

מדובר בסכום לא קטן של כמה מליוני שקלים, 12 מליון קשלים או יותר, אינני

זוכר את הסכום המדוייק,
מ. ברקת
אינני יודע את הפרוצדורה של מלירד הקליטה,
ח. אורון
המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר פועל לפי כללים קבועינ

אני בעד ההצעה, אבל הללאלה הין!, האם אין פה מצב שפקיד

מחלק מענקים.
א. דמביץ
מדובר על המרכז לקליטה ומדע שלייד משרד הקליטה. מדובר

במענק לקליטת מדעיים בפרוייקטים של מהקר ופיתוח, שאושרו

על ידי המרכז לקליטת ומדע שלייד משרד הקליטה"
ד._תיכון
אני מבין שהממשלה החליטה לבטל פיזורים הקשורים. במס ערך

מוסף, והנה בדלת האהורית אתה מכניס פליור נוסף. אולי תסב

לבו את המדיניות של הממשלה? האם אני צריך להאמין לכם כאשר אתם

האם אני צריך להאמין לכם כאשר אתם אומרים שבאים

לבטל פטורים ועיוותים הקשורים במס ערך מוסף?
מ. ברקת
תמיד צריך לההאמין למה שהממשלה אומרת. אבל יש הבדל

בסיסי בין שני הדברים, פה הממלזלה מעניקה כספים, ואם

אחייב אותם במס, ערך הכסף ירד ב-16%.
ד. תיכון
כך קדרה לגבי כל דבר,
מ. ברקת
נכון. בכל זאת החלטנו על קבוצה מיוחסת,
ד. תיכון
באיזה קצב אתם עושים זאת?
מ. ברקת
מס ערך מוסף קיים 15 שנה. זה נעשה אולי חמש פעמים.

אחת לשנה שנתיים אנו מקבלים להוסיף עוד סעיף, תאמין

לי שאני חרד לעביז ההכנסות ממס ערך מוסף, אנחנו הוצאנו לכם את המעיים עד

שהגענו לכך, לעומת זאת כירות וירקות הם המוצר היחיד שלא חייב במס ערך מוסף,

ואיש אינו יכול להסביר לי מדוע.
היו"ר א. שוחט
על זה יהיה דיון נפרד,.אם הנושא יובא לפני הוועדה"
מ. ברקת
אני מבין שזה ענין פוליטי,
ד. תיכון
אתה בעד ביטול כל הפטורים ממס ערך מוסף?
מ. ברקת
כן, חוץ מהפטורים שיש להם הצדקה, כמו במקרה ליל ייצוא.
היו"ר י;. שוחט
אתה בעד פטור ממס ערך מוסף לתיירות?
מ, ברקת
אני הייתי מעדיף שיהיה מס ערך מוסף מלא על תייירות.
ד, תיכון
בכל העולם יש מס ערך מוסף על תיירות,
- י-. הורביץ
מה המצב בתורכיה? שמעתי שהשנה הגיעו 22 מליון תיירים

לתורכיה.
מ. ברקה
אין מדינה בעולם שעל שירותי תיירות נותנת פטור ממס ערך

מוסף.
ד. תיכון
אין מדינה בעולם שאף תייר לא מגיע "ליה,
מ. ברקת
זה בגלל סיבות תחרות. אתה תראה שגם אם יהיה מס ערך

מוסף בשיעור 8% לא יבואו.
ד. תיכון
אני מבין שלמחיר בכל זאת יש השפעה.
היו"ר א. שוחט
הבעיה היא לא המחיר,

אבל בארצות אחרות המחירים הם כאלה, שעם מס ערך מוס

הם נמוכים יותר מאשר בישראל.
היו"ר א. שוחט
הסיבות לירידה בתיירות הן שונות, בערד יש מפעל לייצור

מגבות. מפ על האם שלו בסיסנטי שבארצות הברית חוגג מאה

שנה לקיומו, המפעל בסינסנטי עמד להביא לישראל 1,400 איש לחגוג בישראל

שבועיים, בחודש האחרון בכל שבוע ירד המספר של האנשים המוכנים לבוא בחמשים

איש, אתמול הודיעו עשרה אנשים שהם מוכנים לבוא, והכל בגלל המצב הבטהוני

באזור,

כיוון שהגיע מנכ"ל משרד הקליטה, איי רוצה להתנות

תשומת לבך, שנשאלה שאלה לגבי המענק לקליטת מדעיים בפרוייקטים של מחקר

ופיתוח שאושרו על ידי המרכז לקליטה ומדע שליד משרד הקליטה. האם יש לך מושג



מה גודל התקציב של הענין הזה?
א. לפידות
תקציב זה בגמר-
היו"ר א. שוחט
כמה היה התקציב?
א. לפידות
היה הסדר לפני שגה וחצי לגבי 400 מדענים והסכום הספיק

לקליטת 300 מדענים.
היו"ר א. שוחט
מהו הסכום?
א. למידות
כמה עשרות מליוני שקלים.
היו"ר א. שוחט
הגוף שעוסק בזה במשרד הקליטה הוא רק של משרד הקליטה,

או שהוא קשור למדען הראשי?
א. לפידות
קשור למדען הראשי.
ד. תיכון
אולי תסגיר מהו המרכז לקליטה ומדע שלייד משרד הקליטה.
א. לפידות
המרכז מקבל פביות של מדעיים ופניות של האוניברסיטאות,

ומנסה להגיע להסדר עם האוניברסיטה שמדען יתקבל לעבודה

שהמוסד יקבל מעבק כספי. פעם המענק היה 100%, הוא ירד. המוסד הקולט צריך

להבטיח שבתום תקופת הסיוע יקלוט א.ת המדען במוסד שלו.
מ. ברקת
הנושא השני. - מייבאים לארץ עצמות, אברים ורקמות אדם,

חלקי חילוף לאדם, לצורך השתלה, והם חייבים ב-2% היטל

שלום הגליל. בגליל כבר מזמן שלום, ואיו ממשיכים לגבות את ה היטל הזה- כתוצאה

מכך שהם הייבים ב-2% היטל שלום הגליל, הם מתחייבים ב-16% מס ערך מוסף. הא

בהא תל יא.

עיקר הבעיה במקרה זה היא לא כל כך כספית, כמו הפרוצדורה

הכרוכה בתשלום המס, כי ארי מעכב אוהו עד שהוא הולף לקופה והוא משלם את המס.

אנו חושבים שאייטם זה מן הראוי שיהיה פטור מכל מס"
פ. גרופר
אני רוצה לשאול לגבי החלק הראשון של התקנות הללו,

בו נאמר שמי שמקבל מעבק, המענק יהיה פטור ממס ערך מוסף:

מה לגבי הסדר המושבים והסדר הקבוצים?
מ. ברקת
נתנו פטור.
היו"ר ש. שוחט
אני מציע לאשר את התקנות הללו"

אני מעמיד להצבעה תקנות מס ערך מוסף ( תיקון), התשנ"א-

הצבעה

תקנות מס ערך מוסף ( תיקון), התשנ"א-1990 אושרו
ד. תיכון
אדוני מנהל המכס ומס ערך מוסף, מה קורה לגבי 2% היטל

שלום הגליל? הממשלה הודיעה שהיא מורידה היטל זה לגבי

מוצרי דלק מ-2% ל-1%.
מ. ברקת
לא הורידה.
ד. תיכון
פורסם שזה בוצע. גם זה לא בוצע?
מ. ברקת
לא.
ד. תיכון
יבוצע?
מ. ברקת
זה תלוי במצב הקופה,

צו מס קניה (פטור) (תיקון מס ) , התשנ"א-1990
היו"ר: א. שוחט: אנו עוברים לנושא היא
צו מס קניה (פטור)(תיקון מסי ), התשנ"א-1990, הכרוך

בהמרת הפטור ממס קניה במענקים לעולים שמקבלים סל קליטה,

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה, שאחת ההתניות שלנו

לאישור הצו בנושא זה היתה, שצריכה להיות הסכמה בין משרד הקליטה ובין משרד

האוצר כדי שיבואו בהצעה משותפת בנושא זה. זאת ראשית,

שנית, קבלת פירוט שיתייחס ללוח הזמנים ל.פעלת הצוו לגבי

אלה ששלחו את מטעניהם;

שלישית, ההשפעה של שינוי החקיקה לא רק על יחידה משפחתית

אלא גם על צעירים ובודדים.

כמו כן ביקשנו שהסוכנות לא תהיה שותפת להכרעה אבל

תהיה שותפת בדיעה,
ג, שפט
משרד הקליטה ומשרד האוצר הגיעו להסכמה?
היו"ר א. שוחט
לא, ולכן נדחה הדיון, הבקר הודיעו שיש הסכמה בין שר

הקליטה ובין שר האוצר, למעט אוהו סעיף הנוגע לעליה

מארצות הרווחה, שלגביו הודיע מר ברקת שהוא מוכן לשינוי.

נשמע את מר ברקת.
מ. ברקת
אנחנו באנו לוועדת הכספים לפני חדשיים בהצעה מהפכנית

שמתבשלת אצלנו כמה שנים טובות והיא - להמיר את השיטה

הקיימת ללל פטור ממסים לעולה במענק כספי שהעולה יקבל וילך ויקנה מה שהוא רוצה

ומה שהוא צריך.
ג. שפט
בלי"מנקי ביזנס'-'?
מ. ברקת
יש המון "מנקי ביזנס", כי העם היהודי הוא עם חכם והתפתחו

כל מיני עסקים ומאכערים סביב הנושא הזה.

בדקנו סל המסים של משפחה נורמלית והגענו ל-4,500 שקל,

והסכום הלה משתנה, כי אר.ו בתהליך של הורדת מסים- קבענו סכום של 5,000 שקל

כדי שלאף עולה לא תהיה הרגשה, שהממשלה רצתה "ארעיינחאפען", להרוויח, 1000

שקל, קבענו 5,000 שקל שהוא הסכום המכסה כל מה שהמשפחה צריכה.

כאשר באנו בפעם הראשונה לו ויידה עם הצעה זו היו שתי

בעיות: בעיה אחת - אמרו לנו: אהה לא יכול לחבר יהד את העולים מרוסיה והעולים

מאמריקה, אלה הם שני עולמות, וגם טענו, במידה רבה ליל צדק, שהאמריקאים

פחות מעורבים ב"מנקי ביזנס" מהאחרים,

הבעיה השניה - התעשיינים אמרו לנו ולוועדה שאם הממשלה

נותנת כסף לקנות מוצרים צריך לאלץ את העולה לקנות רק תוצרת הארץ. על כך

הזדעקנו מאד מאד, כי זה אומר הגנה אבסולוטית על תוצרת הארץ, וראינו מה קורה

כאשר יש הגנה גבוהה על תוצרת הארץ; קורה שהמחירים עולים



במדיניות החשיפה אנו רוצים להשיג ההפך, כי אם יש תחרות ולחץ על התעשיה

המקומית להתייעלות, אז בדרך הטבע קורה ההפך, שהמחירים יורדים והטיב עולה,

כי ההתחרות מביאה לכך.

התעשיינים הציעו הצעת פשרה, שאנו נבטל את החיוב
האבסולוטי אבל נשאיר ארבעה מוצרים
מקרר, מכונת כביסה, טלוויזיה ותנור

בישול.
היו"ר א. שוחט
בענין הזה כבר דנו ואישרנו אותו.
מ. ברקת
היום הבאנו לוועדת הכספים הצעה שיש בה 50% הסכמה

לעמדת הוועדה, זאת אומרת, הוצאנו מתחולת הצו הזה

את העליה מהמערב, ועל העולים מארצות המערב, הצו הזה של המענק לא יחול.

עליהם תחול השיטה הקיימת.
פ. גרופר
על מה שהוא מייבא הוא מקבל פטור?
מ. ברקת
על מה שהוא מייבא, הוא מקבל.
פ. גרופר
ואם הוא רוצה לקנות פה?
מ. ברקת
הוצאו, ו מתחולת הצו את העליה מהמערב משני נימוקים עיקר

הנימוק באחד, ראינו שהם שונים מעליה אחרת. הם באים

עם קונטיינרים -
מ. פרוש
וגדולה היתה הזעקה.
,- מ. ברקת
כן, יש להם הרבה ארגונים.

בדקנו 20 מקרים ומצאנו שהמס הוא 18,0000-19,0000 שקל.
היו"ר א. שוחט
כאשר הוא ממצה את כל זכויותיו? כי במיצוי מכסימלי מגיע

הסכום ל-21,000 שקל.
י. הורביץ
כולל רכב?
מ. ברקת
לא.

הנימוק השני היה, שבסך הכל לגבי עולים מארצות המערב,

ביחס למה שקורה לגבי העולים מברית המועצות, זה ממש שולי. יחבל היה לנו

לסכן אח השינוי הזה לגבי 95% בגלל הויכוח הזה. לכן אמרנו:"נהרוג תורכי

וננוח,"

אנו הבאנו לכאן את הצו הזה והגענו להסכמה עם

עם משרד הקליטה על כל השאלות שהתעוררו, בעיקר התקציביות.

לגבי בודדים ובנים מבוגרים, שאינם יחידות משפחה,

נקבעו הסכומים על דעת משרד הקליטה"

נשאר רק דבר אחד, והבקר הודעתי לכבוד יושב ראש הוועדה,

שאחי מרים ידים לגבי הדבר הזה, וזו העובדה ששר הקליטה '-ומד על כך שעולים

מארצות-הברית יובלו להמשיך לקנות תוצרת הארץ ולקבל פטור ממסים, ולבו זה ל

נראה לחלוטין, כי יש כאן פער של יותר מ-1:4; הוא יקבל בדרך שלו 300-20,000

שקל וזה יקבל 5,000 שקל, ורובם של אלה הבאים מרוסיה,
היו"ר א' שוחט
אם זה כל כך נורא, למה הצעתם את זה?

מ. ברקת;

לא הצענו.

היו"ר אי שוחט;

למה השתכנעתם?

מ. ברקת;

אני רוצה להעביר את הצו. הרי אמרתי קודם, שבגלל הכמה אחוזים -

אי אבוהצירא;

לא יקרה אסון. אף אהד מהעולים מהמערב לא ישתמש בזכות הזאת.

מ. ברקת;

לא רבים ישתמשו בזכות זו. לכן אמרתי לאנשי משרד הקליטה, שזו בעיה הברתית הרבה

יותר מאשר כספית. אני לא ארגיש את ההפסד הזה. אבל בגלל הטופסיאדה והביורקרטיה

הכרוכים בכך, לא אגיד שנכנעתי, אומר שהסכמנו שנשאיר את הנקודה הזאת בפים ונתקן את .

הצו בהתאם.

הי ו"ר אי שוהט;

זאת אומרת, אנחו דנים על שאר הדברים, למעט הנושא של העולים מארצות הרווחה ומס

הקניה בארץ, אותו אתה מושך מהצו.

מ. ברקת;

נכון.

היו"ר א' שוחט;

כתוב בסעיף 10; "רשימת ארצות המצוקה כפי שהוגדרו על ידי משרד הקליטה ואושרו

על ידי שר האוצר".

למיטב ידיעתי וזכרוני הניסוה בישיבה היה אחר, ונושא ה-5,000 שקלים התייחס

לאלה שמקבלים סל קליטה. זה היה הניסוח. איני יודע אם יש אידנטיות בענין, כי אם בא

עולה אתיופי והוא נמצא במרכז קליטה והוא לא מקבל סל קליטה, לאיזו קטגוריה הוא

שייך? עולה מדרום אמריקה - ונדמה לי שארגנטינה מוגדרת כארץ מצוקה - אם הוא זכאי

לסל קליטה - - -

קריאה;

הם באים במעמד של עולה.

הי ו "ר א' שוחט;

האם הניסוח הוא; מי שמקבל סל קליטה, או הניסוח הוא ארץ מצוקה? אלה הם שני

דברים שונים לחלוטין. האתיופים לא מקבלים סל קליטה והם באים מארץ מצוקה. אני מבקש

הסבר אם ניתנה הדעת לענין זה.



שנית, האם מכוסים כל המקרים של הבודדים מבחינת הגילאים בהצעה זו?

שלישית, יש פה בעיה שמתייחסת לעובדה, שהלק מעולי ברית המועצות עלו לארץ, שלהו

את המטען אבל בגלל העיכובים הטכניים המטען יגיע הרבה יותר מאוהר מאשר יום תהילת

הצו, מה קורה עם העולה שצריך לפול בקטגוריה של ה-5,000 שקלים אבל המטען שלו יגיע

באפריל או במועד אהר. אני יודע מתי יגיעו האניות מאודיסה, אם יגיעו בכלל.
מ. ברקת
לשאלה השלישית אני רוצה להשיב
כל מי שיבוא אלינו ויראה לנו שהמטען שלו הוטען

או יצא לדרד לפני התאריך שנקבע פה, נכניס אותו לקטגוריה הדשה.
ש. ברקן
נקבעה תקופת מעבר של שלושה הדשים.
היו "ר א' שוחט
ואם זה יהיה ששה חדשים? אנהנו רוצים את התשובה המהותית והניסוח בחוק כדי

שהדבר יהיה מוסדר.
מ. ברקת
הכוונה שלנו היתה, שכל מי שיש לו מטען בדרך, אם הוא רוצה יוכל להנות מהשיטה

הישנה. הרי הצו הזה יכנס לתוקף בעוד שבועיים, ב-1 בנובמבר. מ-1 בנובמבר כל מי -

שבא, אנחנו נותנים לו מענק במקום פטור. אם יש מישהו שמעדיף את הפטור משיקולים

ענינים, ואמרו לי יודעי דבר שלא יהיו רבים כאלה, מעדיפים 5,000 שקלים במזומנים,

כי המטען לא שווה כל כד הרבה, זה לא מטען מארצות-הברית - מי שיבוא אלינו ויאמר:

אני. רוצה פטור, כי המטען שלי כבר יצא לדרך או כבר הוטען על כלי הסעה, ויראה לי

שטר, יקבל את הפטור לפי ההסדר הקודם.
היו"ר אי שוחט
אם אני עומד היום בתור בקונסוליה בברית המועצות כדי לקבל את הויזה, ואני מניח

שבמהומה שיש שם לא יודעים סח קורה, האם אין צורך באיזה שהוא זמן כדי להעביר להם

את האינפומציה הזאת? אתה אומר שהצו יכנס לתקפו בעוד שבועיים. הוא יקבל את הויזה,

הוא לא יודע שום דבר, הוא אורז את החפצים שלו בליפט, בעוד שמונה חדשים הוא יקבל

אותם בארץ. הוא עשוי לעבור את התאריך, כי אתה תגיד, שמי ששלח את המטען עד ה-1

בובמבר זכאי, גם אם יקבל את המטען בארץ בעוד שנה. אבל מי שישלח את המטען לאחר

ונאריך זה לא יהיה זכאי. לא צריך תקופה של הודש כדי להודיע לאנשים שם: רבותי, זה

הסידור החדש בישראל?
א. מנטבר
בענין זה צריך לתת זמן, כי לוקח זמן להעביר את המטען.
היו"ר א' שוחט
לגבי אלה ששלחו את המטען אין בעיה, אפילו אם הוא יגיע בעוד שנה.
א. מנטבר
יש צורך בזמן כדי להעביר את האינפורמציה, למרות שבברית המועצות זה מתפשט די

מהר. אבל צריך קצת יותר זמן ממה שמוצע כאן. שבועיים לא מספיק.



מ. ברקת;

חודש?

ש. ברקן;
אנחנו חילקנו את רזנושא לשלושה חלקים
כל אלה שהגיעו למדינת ישראל עד ליום

אישור הרקיקה, גם אם לא קבלו את המטען והם מצאים בגבולות מדינת ישראל, יוכלו

להנות ממה שהיה עד קבלת הצו. אוכלוסיה שניה היא האוכלוסיה שהגיעה לישראל מיום

כניסת הצו לתוקף אבל המטען נמצא בהליך הנקרא הגעה או שלייה, לגביה בסעיף 3 מופיעה

הוראת מעבר. יכול להיות שלוח הזמנים שהצענו במקור, לפני חודש וחצי - ואז הצענו

15 באוקטובר ואחר-כך 1 בנובמבר - מאד יכול להיות שאם הצו יכנס לתוקף ב-1 בנובמבר,

אפשר יהיה לתת אותו "גרייס" של חודש וחצי כדי לאפשר לאותו עולה להנות מזכות זו.

צריך לזכור שכאשר מדובר במטען של עולה לענין הזכות של קבלת הפטור, עיקר

הדברים שמייבאים הם דברים סנטימנטליים ולא דברים החייבים במסים, מעט מאד, אם

בכלל. יחד עם זה צריך לקבוע תאריך מסויים.

מ. ברקת;

אין התנגדות להחיל את הצו במקום ב-1 בנובמבר ב-15 בנובמבר. אין לו התנגדות

שתקופת המעבר של שלושה חדשים שקבענו לגבי מטענים שיצאו לדרך לפני ה-15 באוקטובר,

תוארך לחמישה חדשים, או לששה חדשים.

פי גרופר;

כל הענין תמוה בעיני ואינני מבין איך אתם רוצים ללכת בכיוון הזה. אינם אומרים

שאם הוא קיבל 5,000 שקל והמטען יגיע -

מ. ברקת;

הוא לא יקבל 5,000 שקל.

פי גרופר;

רבותי, אנחנו קולטים עליה. אנחנו יודעים את הויכוחים בין משרד האוצר ומשרד

הקליטה. אנחנו יודעים שרוצים לתת משכנתאות, ואני אומר לך מראש שאף אחד לא יחזיר

את המשכנתאות. אנחנו צריכים לעזור לעולים כדי שתהיה להם אפשרות להסתדר בחיים.

כל המטענים שיביאו מרוסיה, מה מביאים בהם שהם בעלי ערך? למה להכנס לכל המהומה

הגדולה הזאת? אז יביא כמה זוגות אופנים.
היו"ר אי שוחט
מה אתה מציע?

פי גרופר;

אני מציע שכל המטען יהיה פטור. זכינו שמרוסיה יבואו מליוני יהודים והחלום

מתגשם, יגיע מליון ועוד מליון. אז יתחילו לעסוק בבדיקת המטענים? אני מציע לפטור

את המטען.
היו"ר א' שוחט
חבר-הכסת גרופר, אתה נאמת נאום בוועדה וסיפרת על הדוגמה שראית בנמל חיפה,

ואתה הצעת מה שהממשלה מציעה.
פ' גרופר
אני מדבר על המטעים, לא על ה-5,000 שקל.

היו"ר אי שוחט;

זה היה השינוי האלטרנטיבי. מה אישרנו בוועדה? במקום שיהיה פטור ממיסוי,

אמרנו: יהיה מיסוי, אבל ניתן את ה-5,000 שקל. ואתה אמרת, שזו הצעה טובה.

אבל לא זה הנושא העומד על סדר-היום. על סדר-היום הפירוט הטכני של הדברים לגבי

בודדים, לוח הזמנים של העניו ועל מי זה יחול.

פי גרופר;

אני מקבל זאת.
א. מנטבר
אני רוצה לומר ברשותכם כמה דברים של רקע כדי שנבין על איזה רקע אנו מקבלים את

ההחלטה. הסטטיסטיקה שלנו מוכיחה, שהזמן בין יציאת המטען ובין הגעתו הוא חצי שנה.

נושא המטענים בברית המועצות נמצא במהומה די גדולה. יש שם שנוי בכל חוקי הכספים של

הקומיקו"ן. אנחנו העברנו את המטענים פעם דרך וינה, דרך הונגריה, דרך פולין, שם

משלמים בדולרים. השינוע של המטענים עבר מהים השחור, כי יש בעיות גדולות של חזרת

הצבא הרוסי מגרמניה, יש בעיות של מטענים בתוך ברית המועצות. הענין של הרכבות שם

הוא בסיבוך גדול. הייתי שם לפני חודש ושמעתי את זה מהממונה על הרכבות בברית -

המועצות שעוסק בקונטיינרים. יכול בהחלט לחיות מצב שמטענים יתעכבו תקופות די .

ארוכות. מגיעה היום אניה ראשונה מהים השחור, לאו דוקא מאודיסה, לארץ ואנו עוברים

לשיטה הזאת - מהים השחור לחיפה ולאשדוד.

בעקרון אני מקבל את חתפיסה ואני חושב שהיא נכונה. תמיד אמרו שכאשר תגיע עליה

גדולה מארצות מצוקה, נלך לשיטה של הפרדה, לעולי המערב ינתתן פטור ולגבי המזרח נלך

לשיטה של מענק מכס, כי שם לא צברו כל חפצי הבית שאנשים במערב צברו. אבל לא הייתי

רוצה מצב שמטען שנתקע שלא באשמתו של העולה לשמונה חדשים או לשנה, כאשר יגיע לארץ,

לא יהיה זכאי העולה למענק. אם בענין זה יימצא פתרון, אני מקבל זאת.
היו"ר א' שורט
הסכום של 5,000 שקל כיסה את הפטור לארבעה מוצרים עיקריים והשאיר 2,000 שקל

לדברים נוספים. זה היה על בסיס הנסיון המצטבר של מה שמביאים. זאת אומרת שהסכום

של 5,000 השקלים הוא מעל למה שהם מביאים.
מ. ברקת
גם לפני הצו יש הפליה כזאת.
היו"ר אי שוחט
לא נחזור לענין הזה.
מי פרוש
אני הייתי רוצה לומר: רבותי, אל תעירו ואל תעוררו, היהודים האלה מרוסיה

שבאים לכאן, שיביאו מה שהם רוצים להביא ובלבד שיבואו. ראו את הפרדוכס הזה, שאנו

אומרים שיהודים מארצות הרווחה נותנים להם פטור של 20,000 שקל ולעולי ברית המועצות

5,000 שקלים. רבותי, זוהי בעיית הבעיות שלנו כעת, בשעה גדולה זו? רבותי, נרד מזה.

בזה או פותחים את מושב החורף?
היו"ר א' שוחט
בודאי, העליה זה הדבר הכי חשוב.

מי פרוש;

אני מציע לא לחסוך ולא להכביד על העולים.
חי אורון
אני מתפלא על חברי הוועדה. היה ויכוח גדול על המענק של 5,000 שקל, והויכוח

היה מורכב משני חלקים; חלק אחד - ההגנה על תוצרת הארץ. החלק השני - בתוך המענק של

5,000 שקל גלומים 2,000 שקל מעבר למיצוי של הפטורים בתחום שהוועדה הסכימה שניתן

פטור.

אינני רוצה להתחרות עם אף אחד בנושא העליה. אבל יש כאן כמה היבטים נוספים

שאני מציע שנראה אותם. אני בעד המענק של 5,000 שקלים. היום יש דיבורים על סל

קליטה ועל המשכתאות. כאשר מחליטים היום על 130,000 שקל בירושלים, מישהו צריך

להחליט לתת משכתאות של 120,000 שקל. ואז לך ונהיה בעיה, כמו שלי תהיה, מה קורה

בארץ. אני מציע בענין זה לא לפתוח פערים שלא נוכל להגן עליהם במקום אחר. אני יכול

להגן על מענק של 5,000 שקל לעולה חדש. אבל כאשר אתה אומר; לא משנה כנגה, ולא משנה

איפה, אני מציע שלא נעלה על הכיוון הזה, אם יתברר שבפועל בתוך המטענים אין דברים

החייבים במכס, אין בעיה. אינני יודע מה יהיה בברית-המועצות, יכול להיות שבעוד

חצי שנה יהיה אפשר להביא קונטיינרים מוינה. קונטיינר שמגיע לארץ צריך לחול עליו

הצו.

יש צורך בתקופה של חדשיים כדי להביא את הדבר לידיעת העולים בברית המועצות,

צריך לתת תקופה זו.
פ' גרופר
הם אינם עובדים, ממה ישלמו?
חי אורון
חלוקת העבודה בעינינו היא מאד מענינת. שר האוצר יבוא לוועדה ויהיה פה ויכוח

גדול על שכר המינימום, ויסביר שהעולה יכול להתפרנס מ-600 שקל. ואתה אומר, שהיות

והוא לא עובד, יתנו לו את זה דרך הקונטיינר. אני חושב שזו מגמה לא נכונה.

הקונספציה לגבי עולי המערב היתה, שאדם שבא מארצות-הברית או מארץ אחרת במערב,

מביא אתו את כל החפצים שרכש במשך השנים, ולכן צריך לתת לו פטור על הפצים אלה. זה

היה הרעיון. אני תמכתי בו.

י י הורביץ;

הגישה שלי לנושא זה לא היתה כלכלית. אמרתי; אני מוכן לעשות דבר שאולי מבחינה

כלכלית הוא לא נכון, אבל מבחינה ציונית הוא נכון. היה ויכוח עם התעשייים על הפטור

ממסים. הם טענו שיש לחייב את העולים לקנות את המוצרים בארץ. היו מי שאמרו שאם

יתנו לכל משפחה עולה 20,000 שקל והם יאלצו לקנות מוצרים מתוצרת הארץ, זה יעודד

עליית מחירים ואיכות ירודה. בסופו של דבר-הוסכם על 4 מוצרים. אני לא רציתי לפגוע

בכך ואז הרמתי ידים. אבל עכשו אומרים; הכל פטור, יביאו מה שיביאו - הכל פטור.

היהודים חכמים ויעשו תרגילים. לכן הנדיבות היא דבר יוצא מן הכלל, אבל לא במקום

שאין בה צורך.

רבות, בואו נקבל את ההצעה ונלך הלאה.
היו"ר א. שוחט
אני קיימתי פגישה עם עולים מברית-המועצות באולפניות

בערד ובבאר-שבע, הייתי בחמש כיתות, וכולם אמרו, שהמענ

של 5,000 שקל עדיף.

אני רוצה לחזור על הסיכום הקודם בו אמרנו, שהשינוי של

המענק יהיה כפוף לאישור ועדת הכספים והתאמתו תהיה לפי עלית מדד המחירים

לצרכן. זה היה מותו.ה בהסכמות הקיימות. זה היה מותנה בהסכמה לגבי בודדים,
מישהו צריך לענות על שאלתי
מהי ארץ מצוקה,

מ. גן: במשרד הקליטה יש רשימה של ארצות מצוקה. הרשימה כוללת

את ברית-המועצות, אתיופיה -
היו"ר א. שוחט
ואם הם לא מקבלים סל קליטה?

מ. גן: לא כל העולים מארצות המצוקה מקבלים סל קליטה. עולה

מאתיופיה היום אינו זכאי לסל קליטה, אבל בסך הכל הוא

מקבל הרבה יותר מסל הקליטה. זה עלה לדיון עם שר הקליטה , וניתנה לו השובר

שבסך הכל העולים מאתיופיה מקבלים הרבה יותר מסל הקליטה. לכן הוא הסכים לענ

זה.
רשימת ארצות המצוקה כוללת
סוריה, לבהון, ירדן, עיראק,
סעודיה, תימן, עדן, ספרד; ארצות אמריקה הלטינית
צ'לה, אורגוואי, ארגנטינ

ארצות אפריקה - מרוקו, סודן, מצרים, אלג'יריה, אתיופיה, חבש; ארצות אירופה

ברית-המועצות; מזרח אירופה - פולין, אלבניה, יוגוסלביה, צ'כיה, גרמניה

המזרחית והונגריה"
י. הורביץ
הרשימה שלך לא כוללת את ברזיל?
מ. גן
לא התעוררה בעיה, כי לא הגיעו עולים משם-
הי ו"ר א. שוחט
לא הגיעו עולים מארגנטינה?
א. מנטבר
העולים מדרום אמריקה, אם הם מגיעים במעמד של עולה, הם

מקבלים סל קליטה. אם הם מגיעים במעמד של א'-1, הם

אינם זכאים לסל קליטה.
היו"ר א. שוחט
מגיע מחר עולה מארגנטינה כמו עולה מניו-יורק, ויש לו

ליפט ובו מקרר וטלוויזיה ועוד חפצים, מצבו יהיה יותר גו

ממצבו של עולה הל,?גיע מניו-יורק?

מ, גן: הוא מקבל סל קליטה.
היו"ר א. שוחט
עולה מארגנטינה מקבל סל קליטה?
א. מנטבר
יש מעמד של עולה שמקבל סל קליטה, ויש מעמד של א1, שהוא

מעמד של תושב ארעי. תושב ארעי לא משרת בצבא ואינו מצבי'

לכנסת, הבעיה מתמקדת בעולים מדרום אמריקה. יש עליה מדרום אמריקה. אנו

נגיע השיה ל-3,000 עולים מדרום-אמריקה, זה אחד השיאים בעליה 'מדרום-אמריקה,

לגבי העולים מדרום-אמריקה אני מציע להצמד לעקרון הבא:

אם הוא בא במעמד של א1, ינתן לו פטור, ואפ הוא בא כעולה, ינתן לו סל קליטה,

היו"ר א. שוחט: תגיד את זאת. תוסיף את המשפט: מי שבא מארץ מצוקה, מקבל

סל קליטה,



קריאה: איזה יתרון יש למי שבא במעמד א1?

מ. גז: אם הוא בא במעמד א1, ואתה נותן לו פטור, יש לו יתרון

על מי שמקבל מענק-
א. מנטבר
כאשר הוא בא במעמד א1, הוא יכול לעזוב את הארץ ללא שליטה.

ברגע שהוא מקבל מענק, הוא מקבל והוא יכול לעזוב.

א. מנטבר; אבחנו הצענו שזה יהיה מענק מותנה,
היו"ר א. שוחט
סל הקליטה איננו הלוואה עומדת?
א. מנטבר
היום - לא.
היו"ר ש. שוחט
עולה מברית המועצות, באופן תיאורטי יכול כעבור שנה

לעזוב? אין שום התניה?
א. מנטבר
זה ההבדל מבחינה זו בין בנק "עידוד" ובין בנקים אחרים,

בנק "עידוד" יכול לשלוט על הדברים, אנחנו רוצים שזו

תהיה הלוואה עומדת, כי נעמוד בפני תופעה לסל ירידה ונצטרך לתת את הדין הציבורי
מ. ברקת
אותו דבר קורה היום כאשר הוא לוקח קונטיינר ומוכר אותו

ונוסע,
היו"ר א. שוחט
מדובר בסכום של 20,000 שקל למשפחה, הוא מקבל את הסכום

הזה פרוס?
א. מנטבר
צריך לרדת מהענין של מענקים ולתת הלוואה עומדת'"
היו"ר א. שוחט
נחזור לענין שאנו עוסקים בו. אם היתה התניה ברורה

של קבלת סל קליטה, זה לא חשוב מאיזו ארץ בא העולה,

עולה מדרום אמריקה מקבל סל קליטה, זה נאמר בישיבה הראשונה, שזו תהיה נקודת

המבחן ויש ראציו בזה,

מ. גן: אחרי הדיון פה הצענו שעולה שבא מדרום אמריקה יהיה זכאי

למענק, גם אם הוא בא במעמד א1.

מ. ברקת: אז רוב העולים ירצו מעמד של א1.
א. מנטבר
אני מציע להצמד לסל הקליטה, ואם תהיה בעיה לגבי העולים

מדרום אמריקה, למצוא פתרון ספציפי לענין זה,
היו"ר א, שוחט
היום עולה מדרום אמריקה מקבל סל קליטה כמו עולה מרוסיה?
א. מנטבר
כן לגבי אותן שלוש ארצות שצויינו,
היו"ר א, שוחט
לא כך לגבי עולה מאתיופיה. איך זה ייקבע בצו?
א, מנטבר
אנו מעבדים הצעה לגבי סל קליטה לעולי אתיופיה,
הי ו"ר א, שוחט
איך תגדיר את זה בצו?

א. דמביץ: לא מוגדר סל קליטה בשום מקום- עולה מוגדר בצו:

"עולה" - עולה שנכנס לישראל ממדינה שקבע לענין זה שר

האוצר בהתייעצות עם השר לקליטת העליה."

הוא אינו אומר מדוע הקביעה נקבעה, יותר מזה - ברגע שקבע

מדינה לפי המוגדר פה, אין הבחנה אם העולה הוא עולה מסוג א1 או מסוגים אחרים-



כך שאם ירצו לתח זכויות שונות לעולים מסוגים שונים, הדברים יצטרכו להאמר

בבוא הזמן בצו עצמו על ידי תיקון נוסף בצו, אלא אם אתם רוצים לעשות זאת

עכשו, או כמו שאומר מר ארנון, שהוא אינו רוצה לעשות הבהנות בין עולים שונ

מארץ אחת. אם הקו שלך יתקבל, אין צורך בתיקון הצו. אם הקו שלך לא יתקבל,

יהיה צורך לתקן את הצו בבוא המועד. אני מניח שברגע זה אין צורך בכך.

קריאה: זה יקבל ביטוי בצו?
א. דמביץ
לא. יתכן שאפטר לחיות עם זה גם בלי תיקון הצו. אבל אם

תחשבו שלא, שאי אפשר לחיות עם זה, יהיה צורך לתקן את

הצו.
ש. ברקן
המחשבה היתה למנוע מעולים הבאים במעמד א1 להנות

מהמענק. לכן לא כללו בהגדרה את ענין סל הקליטה.

וחשבנו שהנוסח "עולה שנכנס לישראל ממדינה שקבע לענין זה סר האוצר בהתייעצו

עם השר לקליטת העליה" יכול לתת תשובה" מסתבר ממה שנאמר על ידי פר דמביץ,
שלא כך הם כני הדברים- ואז אחת משתים
או שאנו נשארים נאמנים לפה שהיה

עד היום, שגם ערלה במעמד א1 יהנה ממענק, או שאנו איתנים בדעתנו, שאין לתת

אה המענק לעולה במעמד א1, ואז צריך לקבוע אה זאת. בצו.

היו"ר א. שוחט: יש שלוש קבוצות של עולים: קבוצה אחת ברורה של עולים

המקבלים סל קליטה, ולגביהם העוין מוסדר; יש קבוצה"של

העולים מאתיופיה, שהיא ארץ מצוקה, שאינם מקבלים סל קליטה, ויש קבוצה שלישי

שהיא מעורבת-

מי שעולה מארגנטי יה והוא במעמד של א1 -
א. מנטבר
הערלים מארגנטינה הם עולים במעמד א01
היו"ר א. שוחט
עד עכשו היה להם פטור רגיל?
ש. ברקן
כמו לכל עולה.
היו"ר א. שוחט
אינני יודע אם יש עולה אחד או עשרה עולים או מאה עולים

מארגנטינה שהם בעלי יכולת. אם הם אינם מקבלים סל קלים

מה ההבדל בינם ובין מי שעולה מניו-יורק? הוא לא מקבל סל קליטה. ואתה אומר

לו: אתה לא בא מניו-יורק

מ. גן: הכוונה היא שלא לעודד אותם לבוא במעמד א1.
היו"ר א. שוחט
הפתרון היחיד הוא קביעת סל קליטה. אם אתה תחליט שהוא

צריך ליובל 5,000 שקל ויש לו בבית מקרר ושטיחים וטלוויזיה

אתה מעניש אותו.

ד. טופז: כל הראציו במעמד א1 היה להגיד לאנל:זים אלה: תבואו לארץ,

תחיו בה תקופת זמן, תנסו, ואז תחליטו.

היו"ר א. שוחט: כאשר דנו בו ויידה על 5,000 שקל, אמרו: סל קליטה. עכשו
אתם באים ואומרים
הגדרה של ארץ מצוקה" אנחנו צריכים

למצוא את הנוסחה המתאימה לגבי עולים שבאים לארץ והם בעלי יכולת ואי אפשר
להגיד להם
תשלמו מם על רכושכם, כי זה נוגד את הראציו ליל העליה.



בואו נמצא את הדרך שעולים שהם במעמד א1 ימשיכו לקבל

פטור, לא יכולה להיות הפליה בין יהודי אמיד מבואנס איירס ובין יהודי

אמיד מברוקלין.

קריאה: בסך הכל מדובר ב-3,000 נפש, ב-700 משפהות מארגנטינה,

ומשם לא מביאים מקרר וטלוויזיה, כי הם אינם מתאימים

לישראל. אנחנו לא יכולים לקבוע -

היו"ר א. שוחט: זה קל לקבוע: הערלה בא מארץ מצוקה, במעמד א-1, אהה

לא נותן לו סל קליטה"
ג. גדות
אוי חושב שצריך להתייחס לנושא לא מבחינה כמותית. כל אדם

הוא עולם ומלואו, וצריך לקבוע בהתאם למה שמגיע להם,

אם אנו רוצים לעזור להם,

אני מציע להגיד לאנשי המכס ואנשי משרד הקליטה שיואילו

לחזור הביתה ולהביא הצעה אחת.
היו"ר א. שוחט
אפשר לסכם פה את העקרון, הניסוח ייעשה אחרי ההחלטה על

העקרון.

א. מנטבר: אני מציע להיות צמודים לעקרון: מי שבא במעמד של עולה

יקבל מענק, מי שבא במעמד א-1 יקבל פטור, ואם זה פוגע

בעולים מארגנטינה, שאין להם מעמד של עולה, ישנו את המעמד-
היו"ר א. שוחט
זה מה שאני מציע, אני מציע, שאלה שבאים במעמד א-1 ולא

יקבלו סל קליטה, יקבלו פטור, עולה מדרום אמריקה

שיקבל סל קליטה, יקבל מענק, 5000 שקל,
מ, ברקת
מה שאתה אומר הוא, שכל אחד יבוא ויחליט מה שהוא רוצה,
היו"ר א. שוחט
אתה מסכים לעקרון, שמי שבא במעמד א-1 ולא מקבל סל קליטה,

יקבל פטור?
מ. ברקת
כן.
היו"ר א. שוחט
אנו קובעים, שמי שבא מארץ מצוקה ומקבל סל קליטה, יקבל

מענק של 5,000 שקלים, למעט מי שבא מארצות מצוקה במעמד

א-1 ולא מקבל סל קליטה, אלה ישארו במסלול של הפטור.

סגור הענין?
מ. ברקת
סגור.
היו"ר א. שוחט
הנושא -השני שעמד על הפרק הוא נושא תחולת הצו, אני

מבין שאין התנגדות, שעד ה-15 בנובמבר, ואני לא הייתי

מתנגד ל-1 בדצמבר -
מ. ברקת
יכול להיות 1 בדצמבר,
היו"ר א. שוחט
כלומר?
מ, ברקת
אני מצהיר, שאף עולה חדש לא ישלם מסים על משלוח שיצא

חצי שנה לפני כניסת הצו לתקפו, יש לנו קרנות לענין זה.
היו"ר א. שוחט
זה מחייב תיקון הצו"

יש הצהרה של מר ברקת, שלפנים משורת הדין, אם יהיו

מקרים בודדים, שהמטען שלהם יצא חצי שנה לפני כניסת הצו לתקפו, לא ישולם

עליו מס.

ההבדל בין עולה במעמד א-1 מארץ מצוקה שאינו מקבל

סל קליטה ובין עולה במעמד עולה מארץ מצוקה יכנס לצו?
א. דמביץ
יש לי נוסח מתאים.
ה י ו " ר א. שוחט
התאריך 1 בדצמבר מוסכם?

א. דמביץ: ששה חדשים מ-1 בדצמבר 1990 עד 31 במאי 1991.
היו"ר א. שוחט
נקודה זו מוסכמת. ,

נשארה חבעיה טל ההצמדה. איזו מודד זה "הצמדה לתוספת

היוקר"?
ג. גדות
אה מה מצמידים?
היו"ר א. שוחט
את המענק של 5,000 שקלים" או שמצמידים למדד יוקר המחיה

או שמצמידים למודד אחר, אבל לא לתוספת היוקר, שהיא

שרירותית, כי יכולים שר האוצר ומזכיר ההסתדרות לקבוע שתוספת היוקר לא

תשולם במתכונת הקיימת, או תידחה לפרק זמן.
ע. הדר
אנו הצענו להצמיד את הסכום לערך ארבעת המוצרים, כי לא

ידוע מה יקרה בשוק האירופי ב-1992. ביקש שר הקליטה שלא

ללכם למודל זה אלא למודל של תוספת היוקר,
י. הורביץ
מה אתה מציע, אדוני היושב ראש?
היו"ר א. שוחט
אני מציע הצמדה למדד המחירים לצרכן.
ג. גדות
אני מציע להצמיד לדולר היציג.
היו"ר א. שוחט
מחירי המוצרים לא נקבעים על פי ההצמדה לדולר- זה לא

לטובת העולה. כל כמה זמן אתם מעדכנים את הסכומים?
ג. גדות
אני מציע שהעדכון יהיה פעם בשלושה חדשים.
היו"ר א. שוחט
אני מציע שההצמדה תהיה למדד המחירים לצרכן והעדכון יהי

פעם בשלושה חדשים, על פי התחזיות לגבי קצב האינפלציה,

אתה צריך לעדכן אחת לשלושה חדשים.

סיכמנו גם ענין הצמדת המענק ועדכונו אחת לשלושה חדשים-

הנושא של הווקים והבודדים מוסכם.
מ. ברקת
עולה קטין שבא עם משפחתו, בתוך 4 שנים מתחתן, היום יש

לו זכות לקבל מקרר, תנור בישול, או כיריים, מכונת כביס]

טלוויזיה. אם יקרה דבר כזה לגבי עולים מרוסיה, מוצרים אלה כבר אינם מוצרים

פטורים, נצטרך לתרגם להם את הערכים האלה לכסף ולומר שאדם כזה יקבל

סכום איכס.
היו"ר א' שוחט
אנשי מללרד הקליטה, למה אתם לא אמרתם זאת? למה מנהל

המכס צריך לומר זאת?

אנחנו נעבור עכשו על נוסח הצו.



בסעיף 19ב, במקום "15 באוקטובר" יבוא: 1 בדצמבר 1990.

התיקון בענין עולה י במעמד א-1 יופיע בהגדרה של עולה"

בסעיף 2, בכל מקום שכתוב -

א. דמביץ: סעיף 2(ב) יימחק.

בסעיף 2(1), .יבוא התאריך '1 בדצמבר 1990", התאריך

בסעיף 3 יהיה'-1 בדצמבר 1990", ובסעיף 3(3) התאריך יהיה 31 במאי 01991
היו"ר א. שוחט
מה שלא מופיע בצו הוא ההצמדה של המע נק למדד המחירים

לצרכן ועדכונו אחת לשלושה חדשים. אני אוציא מכתב בענין

זה.

בישיבה הקודמת של הוועדה נתקבלה החלטה, שכל שינוי בבסיס

העניז צריך לבוא לועדה הכספים.
מ. ברקה
עדכונים לא.
. היו"ר א. שוחט
עדכונים - לא.

אני מציע לאשר את הצו.
פ. גרופר
אני מציע להצביע על פטור למטענים"
מ. איתן
פטור למטענים ניתן באופן אוטומטי לכל עולה?
היו"ר א. שוחט
לא. מענק 5,000 שקל ניתן למי שבא מארצות מצוקה ומקבל

סל קליטה. אם בא מישהו מארץ מצוקה כמו ארגנטינה ואינו

. מקבל סל קליטה והוא בא במעמד א-1, יקבל פטור-,
ג. גדות
ועולים מברית המועצות המגיעים במעמד א-1?
היו"ר א. שוחט
אין מעמד א-1 לעולים מברית המועצות.
פ. גרופר
אני עומד על הצעתי.
היו"ר א. שוחט
אתה הצבעת יחד אתנו על מענק של 5,000 שקל.
פ. גרופר
אז לא הובא לפנינו ענין הקונטיינרים.
היו"ר א. שוחט
אם אתה מצביע בעד השארת המצב כמות שהוא, זאת אומרת

שהפטור לגבי עולי ברית-המועצות קיים, והממשל!. לא חיתן

מענק של 5,000 שקל.
ג. גדות
נצביע.

היו"ר '-1. שוחט: אגי מעמיד להצבעה צו מס קניה(פטור)(תיק ון מס' ),

התשנ"א-1990 בתיקונים שקבלני"

ה צבעה

ברוב קולות נגד 1 אושר צו מס קניה (פטור)(תיקון מס' ),

התשנ"א-1990 בתיקונים שנתקבלו



שינויים בתקציב לשנת 1990
היו"ר א. שוחט: אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום
שינויים בתקציב לשנה 1990. הפניה הראשונה, פניה מס' 0

של סגן הממונה על התקציבים, והיא, רלבנטית לצו שאישרנו זה עתה, מבוקש בה

אישור לשינוי פנימי בתקציב משרד הקליטה מרזרבה שיועדה להמרת פטורי מס במענ

לסעיף הוצאה של "מענקים - תחליף פטור ממסים", נאמר בפניה, ש"המענק ינתן

בהתאם להחלטות ועדת הכספים"" והסכום המועבר הוא 40 מליון שקלים.
ג. שפט
אני מציע לאשר פניה זו.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להציעה פניה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 110 של סגן

הממונה על חתקציבים א ו ש ר ח

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 33)

(תיקון). חתש"ן-1990, צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין(תיקון מס' 5

(תיקון מס'2), התש"ן-1990
היו"ר א. שוחט: אנו עוברים לנושא הבא
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון.

מס' 33)(תיקון), התש"ן-1990 וצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 33)(תיקון מס' 2)', התש"ן-1990.

ראיתי את ההודעה של מר גבאי בנושא מיסוי הרכב. אנחנו

קבענו שעל רכב מעל 2000 סמ"ק יהיה שיעור המס 160% כאשר על שאר המכוניות

יהיה שיעור המס 116%.

כתב לי השגריר האמריקאי בישראל, ובצדק, שהמנוע של "מרצד

הוא 1990 סמ"ק, אבל הוא ב-40,000 דולר יותר יקר מאשר, המכוניות האמריקאיות-

יש כאן עיוות גדול. יש בעיה של "אולדסמוביל", שנפח המנוע שלה גדול; -. את

משלם בדולרים על מכונית ב,מ,ו, יותר ולצרכן זה עולה פחות, כי נקודת החיתוך

היא ב-2,000 סמ"ק,
ש. ברקן
בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון

מס' 33)(תיקון), התש"ן-1990 אנון מבקשים לתקן טעות שנפל

בצו שאושר על ידי ועדת הכספים. בפרט משנה 3299 במקום "116%" צריך להיות

בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס'

(תיקון מס' 2), התש"ן-1990, אנו מבקשים לאשר תיקון. בזמנו באנו בהצעה,

שעל רכב מעל 2,000 סמ"ק יהא שיעור מס הקניה 180%, והועדה קבלה זאת. עכשו

אנו מציעים לקבוע 160%.
היו"ר א. שוחט
אני מציע לאשר שני הצווים.

הצבעה

צו תעריף המכס והפטורים ומס לניה על סובין ( תיקון מס' 33)

(תיקון), התש"ן-1990 א ו ש ר



צו תעריף המכס והפטורים ונ?ס קניה על טובין ( תיקון מסי 53)

(תיקון מס' 2), התש"ן-1990 א ו ש ר
היו"ר א. שוחט
אינני יודע מה המדיניות של האוצר בענין זה של מיסוי

על רכב-
מ. ברקת
אפשר להגיד שזו עמדת יושב ראש הוועדה?
היו"ר א. שוחט
אני רוצה לחשוב -
א. דיין
תגיד, תגיד.
היו"ר א. שוחט
ואתה תתמוך בזה?
א. דיין
כן-
היו"ר א. שוחט
אני רוצה לשאול חוות דעתם של כל חברי הוועדה.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מסי 40),

התשנ"א-1990
היו"ר א. שוחט: אנו עוברים לנושא הבא
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 40)

התשנ"א-1990. דברי הסבר לצו נשמע מפי סגן מנהל המכס ומע"מ, מר ברקן.
ש. ברקן
היום מס קניה על ויסקי הוא בשיעור 120%, אך לא פחות

מ-8.70 שקלים לליטר. זה היה מבוסס על מחיר של 9-11,5

-לי"ש לקרטון המכיל 12 בקבוקים בתכולה של 3/4 ליטר.
היו"ר א. שוחט
לירה שטרלינג אחת לבקבוק?
ש. ברקן
כן.

היות והיתה העלאת מחירים של הויסקי, איננו מעלים את

המס באחוזים, איננו משנים את ה-120%, אבל המס הקצוב יהיה לא פחות מ-11.70

שקלים.

היו"ר א. שוחט: אם הטלת מס קצוב בסך 8.70 שקלים, מדוע אתה מעלה עכשו

ל-11.70 שקלים?
ש. ברקן
לגבי הויסקי. היקר נשאר המס כפי שהוא. השינוי הו א לגבי

הויסקי הזול,
פ. גרופר
בשנים האחרונות יש יבוא ויסקי בהיצף לישראל.
מ. איתן
זה לא יבוא בהיצף, זה הויסקי הזול.
פ. גרופר
אנחנו מגדלים ענבים בישראל" יש 24 יקבים ביישראל. איננו

מייצרים בארץ ויסקי, מייצרים וודקה, ברנדי וקוניארק-

ב-3-2 השנים האחרונה התחילו למכור בארץ ברנדי עם התווית "נפוליון". מוכרים

אותו בסופרמרקטים ב-5 שקלים הבקבוק. באה עקרת בית, רואה "ברנדי נפוליון"
אומרה לעצמה
באים אורחים, נקר.ה "ברנדי נפוליון". זה איננו "ברנדי נפוליון",

אלה עודפים של ברנדי המיובאים מאירופה.

צריכת הברנדי מייצור מקומי ירדה, כי מוכרים בקבוק ויסקי



בחמישה שקלים.

היוייר א. שוחט: איך זה יכול להיות, רק המס הקצוב הוא 6.5 שקלים?

פ, גרופר; אני יכול להביא הוכחות. מר ברקת יודע זאת. כולנו באנו

אליו עם הוכחות וביקשנו הגנה, אותה אנגליה שמייצרת

ויסקי יקר, כאשר אנו רוצים לייצא אליה את היין שלנו, יש בה 30% מכס. למה?

הגנה על הייצור המקומי,

מי שרוצה לשתות ויסקי טוב, ישתה, אבל לה ויסקי שמיובא

בהיצף, העניים לא לזוהים ויסקי, הם שותים ערק או וודקה,

היו"ר א. שוחט: משמעות ה::ו שלפנינו היא, שהמס הקצוב על ויסקי הועלה,
פ. גרופר
אפ כך, אני מציע לקבל את הצעה המכס,
מ.איתן
חבר-הכנסת גרופר, אתה אומר שלכורמים בארץ לא מספיקה

הגנה של 120%? זה לא הגנה, זה ליוד,
פ. גרופר
אתם רוצים להרוס את הארץ הזאת לים כל התכניות של החטיפו

לייבוא.
מ, איתן
מר ברקת, כמה הגנה אתם רוצים לתת לייצור המקונ?י? מה

שאתם רוצים להשיג, שלא יביאו ויסקי זול לארץ?
פ. גרופר
שלא יביאו זבל לארץ,

היו"ר א. שוחט: באו אנשי היקב ולחצו על הנ?כט ואמרו: הויסקי הזה נ7שמש

תחרות לקוניאק שאנו מייצרים, לא מספיק נ?ס קצוב של 3.70

שקלים, תעלו את המס הקצוב ב-3 שקלים?
מ. ברקת
התשובה הזאת של שלושה שקלים היתה פשרה,
פ. גרופר
ירדנו במכירת ברנדי ב-40%.
מ. איתן
היתה אצלנו מסיבה בשבוע שעבר, שאלתי מומחה, איזה משקאו

אני צריך לקנות, והוא השיב: ברנדי לא הולך, תיקח וודקה

וויסקי. זו לא בעיה של כסף, זו בעיה של טעם.
פ, גרופר
מחצית ממחיר הברנדי שאנו מייצרים הוא מסים.
כאשר בא אדם למסיבה ומביא ויסקי, אומרים לו
תביא "שיב

ויסקי טוב, הויסקי הטוב עושה מצב רוח טוב, הויסקי הזול עושה קלקול קיבה,
היו"ר א, שוחט
אנו נצביע על הצו, אבל קראתי את התכנית הכלכלית של

ממשלת ישראל, ושם מופיע נושא החשיפה, אם אינני טועה,

אתה מכיר את שר האוצר, אם אינני טועה, אתה שייך לקואליציה,
פ, גרופר
בעוד שבוע אני בא אליך בשם כל חקלאי ישראל שתעזור לנו.

להפיל הצעת הממשלה להטיל מס ערך מוסף על פירות ו-ירקות.
היו"ר א, שוחט
אני טיפלתי בזה כאשר נעדרת מהארץ,
פ. גרופר
ואני רוצה להודיות לך על כך, אני אומר לפרוטוקול איש

המערך מבין את החקלאים, והליכוד - לא.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה את הצו"

הצבעה

בחמישה לזולות, נגד 1 ונמנע 1 אושר צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה

על טובין ( תיקון מס' 40), התש"ן-1990



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 41). התש"ן-1990
היו"ר א. שוחט: אנו עוברים לנושא הבא
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 41)

התש"ן-1990 .דברי הסבר לצו נשמע מפי סגן מנהל המכס ומע"מ, מר ברקן.
ש. ברקן
לפני לזנה ביקשנו לתת פטור למרצפות מייצור מקומי בתנאי

שיוצרו ממלט ששולם עליו מס קניה, מה שהתברר לנו במרוצת

הזמן, שהתכוונו לדבר "חד ובשטח התרחשו דברים אחרים. לגבי המרצפות השיגרתיות

שלהן התכוונו אין לנו בעיה, אבל יש כאלה שמייצרים מרצפות מזכוכית או מחמר

קרמי, ואז במקום להוסיף אחוז סביר של מלט, הוסיפו יותר, ואז הם זכאים

לפטור ממס קניה, לא התכוונו לתת פטור ממס קניה למרצפות מזכוכית ומקרמיקה,

איו מבקשים אפוא לקבוע הגדרות ברורות. וההגדרה תהיה:
"מרצפות, אריח; פנל לאיפוי קיר; פסיפס
כל אלה שסיווגם

בפרק 68, אם שולם המס על המלט ששימש לייצורם; מרצפת, אריח, פנל לציפוי קיר,

פסיפס, שאורכם ורחבם אינו עולה על 5 ס"מ, שסיווגם בפרק 69, או בפרק 70, אם

שולם המס על המלט ששימש לייצורם ונמכרו לפני ט"ו בטבת התשנ"א-1 בינואר 01991"
י. הורביץ
המפעלים הגדולים ייפגעו?
ש. ברקן
לא.
י. הורביץ
זה עלול לייקר את הבניה.
ש. ברקן
אנחנו הסכמנו לפטור ממס קניה מרצפות עשויות מלט שמס

הקניה שולם עליו" מה שקרה במציאות, בניגוד למה שהתכוונו

לו, שהמרצפות יהיו עשויות אחוז ניכר של מלט, מצאו יצרני מרצפות ואריחים

מקרמיקה ומזכוכית להוסיף במקום גרם מלט, כמות גדולה יותר של מלט, ועל ידי

כך להמנע מתשלום מס הקניה,
מ, איתן
אם מייצרים מרצפת מזכוכית ומוסיפים גרם מלט, מי הוא היועץ

המשפטי שקבע שהיא הופכת להיות מרצפת-מלט?
ש, ברקן
הואיל ואותם מפעלים באותו תאריך שילמו מס קניה על מוצרים

קרמיים, ולא אליהם התכוונו במהן הפטור, רצינו שאריחים

העשויים מקרמיקה, ואין בהם מלט בכמות מסיבית, ימשיכו לשלם, ימצאהו ששלושה
מפעלים הפסיקו לשלם, כאשר שאלנו, מה קרה? אמרו
יש בזה מלט.

במקום להתמודד עם הנושא בערכאות המשפטיות, אנו מעדיפים

לתת הגדרה הרבה יותר ברורה"
מ. איתן
כל מה שקשור בענף הבניה, אם אפשר להוזיל, צריך להוזיל,
ג, שפט
יכול להיות שתבוא ותגיד שאתה רוצה, שעל אריחי קרמיקה

לא יהיה מס קניה. פה אתה בא למנוע רמאות,
ש, ברקן
זה במפורש כך. י
מ. איתן
אב להמגמה שלנו היא להוזיל את הבניה,
ג. שפט
תבטל את מס הקדיח על אריחי קרמיקה וזכוכית-
א. דיין
אם תוריד את המס, אתה מייקר את הבניה, כי אתה משתמש

בחמרים יקרים. הרי אתה רוצה להוזיל אה מחיר הדירה, אם



אם אתה משתמש במרצפות עשויות מלט, הן זולות ואין עליהן מס קניה. אם תוריד

את המס מאריחי קרנ?יקה, שהם יותר יקרים, ישתמשו באריחי קרמיקה.
היו"ר א. שוחט
אני מניח שמס הקניה מוטל גם בגלל הייבוא?
ש. ברקן
כן, יש יבוא מרומניה ומאיטליה.
ג. שפט
מס קניה על קרמיקה הוא דבר אחר. פה הכוונה למנוע

רמאויות.
ש. ברקז
לי הכוונה.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה צו זה,

הצבעה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס '41),

התש"ן-1990 א ו ש ר

צו מס קניה (פטור)(היקון מס' ), התשנ"א-1990
היו"ר א. שוחט
מר דמביץ מבקש להכניס תיקון בצו מס קניה (פטור)(תיקון

מסי ), התשנ"א-1990, שאיטרנו בתחילת הישיבה.

א. דמביץ: אני מבקש להכניס תיקון מבהיר: סעיף 18(ז) בענין קטין

צריך להיוה תקף רק לגבי עולה כהגדרתו בסעיף 19(ב);

דהיינו - עולה שאינו מקבל את הפטור-

שינויים בתקציב לשנת 1990
היו"ר א. שוחט: אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום
שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 133 של סגן הממונה

על התקציבים.

דברי הסבר נשמע מפי נציג האוצר, מר בן-צבי.
מ. בן-צבי
בנק הדואר מקבל את שירותי התפעול מרשות הדואר וזאת בהת

לחוק רשות הדואר. על פי אותו חוק צריכים ההסדרים הכספי

בגין אותם שירותים להקבע בהסכם בין בנק הדואר ורשות הדואר- ביום 20 באוגו

1990 נחתם הסכם למתן שירותים לבנק הדואר בין בנק הדואר לרשות הדואר. היות

ורשות הדואר החלה לפעול ביום 1 באפריל 1987 ומתן השירותים לבנק הדואר החל

אף הוא באותו יום, נוצרו חובות של בנק הדואר לרשות בגין מתן שירותים באותן

השנים. כמו כן נוצרו חובות של הרשות לבנק-בגין הכנסות שנתקבלו לטובת הבנק

אך הוחזקו בידי הרשות עד ליום חתימת ההסכם,

מוצע להעביר את הסכום של 8,100 אלפי שקלים לרשות הדוא
היו"ר א. שוחט
זה בא מאיזה תקציב?

אני רואה בדף המחשב סעיף של 66 מליון שקל.
מ. בן-צבי
זה הקציב הרגיל של בנק הדואר.
היו"ר א. שוחט
בנק הדואר, מה היא המסגרת המשפטית שלו?
מ. בן-צב י
בנק הדואר הוא יחידה ממשלתית והוא מקבל את שירותיו

מרשות הדואר.
היו"ר א. שוחט
אני מציע לאשר את הפניה"



הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1990, פניה מס' 133 ליל סגן

הממונה על התקציבים אושרה

אישור לפי סעיף 102ב(ד) לתקנון הכנסת
היו"ר א. שוחט
יש בקשה של עורך-דין יהודה רסלר לעיין בפרוטוקולים

של ישיבות הוועדה בהן נדון ענין הכספים הייחודיים.

אני מציע לאפשר לו לקבל אה הפרוטוקולים הללו, הוא נ?בקש לעיין בהם בהקשר

לעתירה שהוגשה לבג"צ בנושא.
מ. איתן
אני מבקש שתביא זאת לדיון כאשר יהיו פה יותר חברי הוועדה.

אני אישית אתמוך בזה.
היו"ר א. שוחט
אנו תמיד מאשרים פניות מסוג זה. עוד לא היתה פניה מסוג

זה שלא נענינו לה ומנענו ממישהו לעיין בפרוטוקולים.

הוא יכול לקבל את הפרוטוקולים דרך כל תבר הכנסת-

אני מציע לאשר את הבקשה. אני מעמיד בקשה זו להצבעה.

הצבעה

נתקבלה הבקשה של עו"ד י. רסלר לעיין בפרוטוקולים של הוועדה

בענין סעיף 6(ב) לחוק התקציב לשנת 1990
היו"ר א. שוחט
הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ישעה 12.20

קוד המקור של הנתונים