ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/07/1990

שינויים בתקציב לשנת 1990; תקנות מס הכנסה (זיכוי במס לתושבי יישובי פיתוח)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 270

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. י' בתמוז התש"ן (3 ביולי 1990). שעה 10:00



נ כ ח ו;

חברי הוועדה; אי שוחט - היו"ר

חי אורון

מי איתו

י' ביבי

גי גדות

גי גל

פי גרופר

יי הורביץ

אי ורדיגר

מי חריש

עי סולודר

עי עלי

שי עמור

מי פרוש

חי רמון

ש' שטרית

י' שמאי

ג י שפט

די תיכון
ממלאי מקום
יי גולדברג, אי דיין, רן כהן
מויזמנים
מ' גביש - נציב מס הכנסה

ז י פלדמן - משרד האוצר

ב' מקלר - המרכ ז החקלא י

בי מסיג - התאחדות האיכרים

אי ליס - תנועת המושבים
חברי הפורום של ערי הפיתוח
פי עזרן, היו"ר (קרית שמונה); גי הוכפלד (גבעת זאב);

שי כהן (מצפה רמון); מי אריאב (נצרת עלית).
מזכיר הוועדה
א'קרשנר
היועץ המשפטי לוועדה
א' דמביץ
יועצת כלכלית
ס' אלחנני
קצרנית
א' דגני
סדר היום
תקנות מס הכנסה (זיכוי במס לתושבי ישובי פיתוח).

שינויים בתקציב לשנת 1990



תקנות מס הכנסה (זיכוי במס לתושבי ישובי פיתוח)
היו"ר אי שוחט
אני פותח את הישיבה ומברך את ראשי ערי הפיתוי) שנמצאים עמנו היום.

על סדר היום תקנות מס הכנסה (זיכוי במס לתושבי ישובי פיתוח). אני רוצה לפתוח

בכמה מלים לפני שאמסור את רשות הדיבור לנציב מס הכנסה שיסביר את התקנות ויציג

את עמדת האוצר.

התקנות שמונחות לפנינו הן אותן תקנות באותו נוסח כפי שהוגשו לוועדה בפעם

הקודמת על ידי שר האוצר הקודם. תקנות אלה מבוססות על ההמלצות של ועדה מקצועית של

נציבות מס הכנסה לשינוי המצב הקיים. המצב הקייס, לדעת כל מי שעוסק בענין, הוא לא

טוב ולא נכון. הוא בנוי שכבה על שכבה על סמך הרולטות חלקן חפוזות, חלקן פוליטיות

מובהקות, שיצרו שיבושים בכל המערכת של ההנחות במס הכנסה לישובי פיתוה. יש ישובים

שלדעת כל גורם אובייקטיבי אינם זכאים להנחות אלה, והם כלולים במסגרת של ההנחות

והפטורים, בעוד שישובים שזכאים לכך אינם כלולים במסגרת הזו.

אינני מתעלם מהפרובלמטיקה של הנושא שקשורה בתפיסה הפוליטית, וכפי שאמרתי, חלק

מההחלטות היו פוליטיות. אין קפק שיכולה להיות מחלוקת על בסיס של תפיסה פוליטית גם

בענין הזה, למרות שיש חברים-שמוכנים לראות את הענין בתפיסה כוללת, ביניהם חברים

הנמנים על מפלגות הקרויות ימניות שיותר מענין אותם ענין יהודה ושומרון וחברים של

מפלגות אחרות. חברי כנסת אלה מוכנים לראות את הנושא מההיבט העקרוני ולא הפוליטי

בלבד.
מי איתן
יהודה ושומרון זה ענין פוליטי? לא הבנתי את האבחנה שעשית.

היו"ר אי שוחט;

להערכתי, אם לישוב הנמצא במרחק של 3 ק"מ מכפר סבא ניתנת הנחה במס הכנסה, זוהי

החלטה פוליטית.
מי איתן
גם אם על הישוב הזה זורקים בקבוקי תבערה?

היו"ר א' שוחט;

כן, כי ההנחה במס ניתנה גם לפני שנזרקו בקבוקי תבערה. אם נקבע שישוב שזורקים

עליו בקבוקי תבערה זכאי להנחות במס, אז יהיה קריטריון.

ביקשנו מנציב מס הכנסה לבדוק את הנושא. צוות בנציבות מס הכנסה הכין עבודה.

לאור ההמלצות של הצוות הוכנה הצעה. ההצעה הובאה לפני מספר חדשים בפני הוועדה

ו נדחתה על ידה.

מי גביש;

לא היתה הצבעה.

היו"ר אי שוחט;

לא היתה הצבעה כי ההצעה נמשכה חזרה על ידי האוצר. הוועדה אישרה את הארכת

תוקפן של התקנות הקיימות, עם כל השיבושים שבהן. יתרה מזו, הקמנו ועדת משנה

וביקשנו ממנה שתנסה להגיע להסכם עם נציב מס הכנסה על הכנסת מספר ישובים לרשימה,

ישובים שהעוול שנעשה להם ממש זועק לשמים.



בינתיים שר האוצר הניח בפני הוועדה את ההצעה הזו, שיש לה הגיון משלה, אבל לפי

תפיסתי זוהי הצעה שאי אפשר לעמוד בה. היא גם לא צודקת ובכמה קטעים שלה היא גם

משובשת מבחינה עקרונית.

אני רוצה להגיד מהי תפיסתי האישית בעניו זה כפתיחה לדיון. אמרתי אותה לא פעם,

ואחזור עליה גם עכשיו. ואינני נכנס לוויכוח בשאלה האם קו העימות צריך להיות במרחק

של 5 ק"מ או 7 ק"מ מהגבול, או אם ההנחה שם צריכה להיות בשיעור של 7.5% או

בשיעורים הרבה יותר גבוהים. אני רוצה לדבר על כך ברמה העקרונית.

ברמה העקרונית יש שני דברים בסיסיים מאד שלא נראים לי בהצעה. ענין אחד -

ההתיישנות. ההצעה הזו אומרת באופן כללי שישוב שמקבל הנחות ממס יוצא מהמעגל הזה

כעבור חמש שנים. הוראה זו לא חלה על ישובים בקו העימות. ההצעה הזו איננה תואמת את

המטרה של ההנחות האלה במס והיא מנוגדת לכל הגיון. אקח לדוגמה את דימונה. דימונה

יוצאת מהמסגרת הזו, אלא אם כן היא נכללת בה על בסיס סוציואקונומי, וגם לזה אני

מתנגד.

אם מכירים בעובדה שמגורים במקומות מרווחקים יש להם עלות מסוימת - ואני טוען

שיש עלות כזו שמתבטאת בסל שירותים, בסל קניות ובשורה שלמה של דברים - הרי המדינה

צריכה לסייע לפרט שחי במקומות המרוחקים האלה שנאלץ לשלם מחיר יקר עבור שירותים של

בית חולים או שירותי תקשורת וכדומה. יש ישובים שבהם מצרכים שונים שאינם בפיקוח הם

יקרים בגלל המרחק. אם יש למשפחה כזו ילד שלומד באוניברסיטה, זה כרוך בהוצאות

רבות. אם להורים ירושלמים יש בן שלומד באוניברסיטה הוא יכול לגור במשך שנה או

שנתיים בבית. כל ילד מעיר פיתוח שנוסע ללמוד באוניברסיטה, צריך לשכור לו דירה, יש

לו הוצאות נסיעה גדולות. לכן ניתנה לתושבים האלה הנוחה במס. לבוא ולהגיד שכעבור

חמש שנים יפוג תוקפן של ההנהות האלה? משמעות ההוראה הזו שכל ישובי הפיתוח במדינה,

למעט מספר ישובים ביהודה ושומרון, יוצאים מהמעגל של ההנחות במס.

לכן הנקודה הזו באופן בסיסי היא שגויה, וכלל לא בא בחשבון שנחשוב בכיוון הזה

של התיישנות. העזרה הניתנת לתושבים בישובי הפיתוח בגלל המריק צריכה להינתן להם

לאורך זמן, וזוהי העזרה היחידה שמדינת ישראל נותנת להם.

יש מרכיב של חתך סוציואקונומי בהצעה שלכם. הוא באת כנראה כדי למתן כל מיני

גזירות. נאמר בדברי ההסבר שעשרת הישובים שמצבם הכלכלי והחברתי הוא הקשה ביותר

בארץ יקבלו הנחות במס. אני מוכרח לומר שנבצר מבינתי להבין זאת. (שי עמור: זה אומר

הנצחת העוני והסטיגמה.) לתפיסתי , לא יכול להיות שהנחות במס בתחום הזה תהינה

מבוססות על חתך סוציאקונומי באופן מוחלט. ההנחות האלה באות לעודד אוכלוסיות

משכבות שונות בערי פיתוח, כולל אנשים שמרוויחים יותר, ואולי דווקה את אותם אנשי

מי נהל או אנשי צבא הקבע שמשתכרים יותר.

בסיכומו של דבר ההנחות האלה נועדו לעודד את פיזור האוכלוסיה ולא לסייע לאנשים

משכבות חלשות, שיש להם בעיות. בהם צריך לטפל בהם במישור אחר. אם מחר יתברר, ואני

מביא זאת סתם כדוגמה, שראש העין הוא ישוב שמצבו הכלכלי והחברתי קשת, הפתרון

לישוב לא יכול לבוא באמצעות הנחות במס הכנסת. הישוב הזה צריך לקבל טיפול אחר

לגמרי, אם רוצים לפתור את הבעיות שלו. מת שנעשה שם בתחום הבניה זהו הפתרון הנכון.

שתי הנחות יסוד אלה שכלולות בהצעה לפנינו לא מקובלות עלי,

דבר נוסף ברמה העקרונית. אם אני זוכר את הנתונים מדיוני התקציב, הרי אם

ההנחות הן בסדר גודל של 120 מיליון שקל, המשמעות של ההצעה היא הקטנת תסכום ב-80

מיליון שקל. זה אומר שאתם מבקשים להקטין את ההכנסות דווקה של התושבים בישובים

האלה ב-80 מיליון שקל.

לכן כפי שהתנגדתי להצעה הזו בפעם הקודמת כן אני מתנגד לה עכשיו. אבל אני רוצה

להיות גם קונסטרוקטיבי בקו המחשבה שלי, כי כבר אמרתי שהמצב הקיים הוא מעוות ודורש

תיקונים.



אני מציע לנציב מס הכנסה, ואינני יודע אם הוא צריך להתייעץ על כך עם שר האוצר

או האם הוא מוסמך להשיב על כך היום, שתוקם ועדה משותפת של ששה-שבעה חברים שישבו

בה נציגים של ערי הפיתוה, של ועדת הכספים ושל נציבות מס הכנסה, שנטיל עליה להכין

הצעה על בסיס עקרונות שנסכים עליהם לקראת 31 בדצמבר, או לקראת פתיחת מושב ההורף

של הכנסת.

אינני הושב שאנחנו בשלים היום להכניס שינויים בתקנות שמביאים היום לאישורנו.

לכן אני מציע לאוצר להביא לוועדה הצעה להאריך את התקנות הקיימות.
מי גביש
משרד האוצר בכלל ונציבות מס הכנסה בפרט מעונינים מאד להוריד את נטל המס לכל

האוכלוסיה, לכולם. התחלנו ללכת בדרך הזו, בע^רת ועדת הכספים, ברפורמה שנכנסה

לתוקף בראשית ההודש הזה, שהיא הפוכה לרפורנ™ שהיונה ב-1986/7, הרפורמה לבעלי

ההכנסות הנמוכות והבינוניות. למעלה מ-100 אלף נישומים יצאו בכלל ממעגל משלמי המס,

בעיקר שכירים, פועלים בתעשיה, כל אלה שמרוויחים בסביבות שכר המינימום. ככל

שההכנסה עולה ההנרה במס שניתנה עכשיו ברפורמה יורדת. והמגמה שלנו היא להמשיך

ולהוריד את נטל המס. אלא שאנחנו חושבים שהורדת נטל המס צריכה להיות קודם כל לכל

האוכלוסיה.

אנחנו חושבים שבעיקרו מס הכנסה צריך להיות אוניברסלי, שאנשים על אורנה הכנסה

צריכים לשלם את אותו מס. אם נגיע למצב שיהיו פהות פטורים ופחות אפליות, שיהיו

פחות "פרוטקציונרים" לענין מס, כי לא רצוי שיהיו שני אנשים שאחד משלם פחות מס

והשני יורנר מס על אווזה הכנסה - ככל שנגיע לכך יותר מהר כן ייטב.

צריך לזכור שמס הכנסה במדינת ישראל הוא פרוגרסיבי. במדינת ישראל היום הפער

בחלוקת ההכנסות הוא רע. אם מסתכלים על המצב בארצות המערביות, ישראל מבחינה זו

היא באחד המקומות הגרועים ביותר. מס הכנסה משפר אותו בצורה משמעותית. יש על כך

מיקרים, יש על כך נתונים. נוכל להמציא אותם למי שמתעניין בכך. מס הכנסה הוא

פרוגרסיבי. עובדה היא שמי שמרוויח פחות גם משלם פחות מס, לא רק ירזסית אלא גם

באופן פרוגרסיבי. בעלי הכנסה נמוכה משלמים פחות לא רק בשקלים אלא באחוזים.

הדרך הנכונה לפתור את הבעיה של מערכת המס היא שיהיו בה פחות פטורים וששיעורי

המס יהיו עד כמה שאפשר נמוכים לכולם. זה יביא להשקעות ולצמיחה, כי גם המשקיעים

רוצים לשמור לעצמם יותר כסף, לא רק העובדים. וזוהי הדרך. אם נצליח להרחיב את בסיס

המס ולבטל פטורים, נוכל להוריד את שיעורי המס לכולם. הורדת השיעורים לכולם טובה

גם לבעלי ההכנסות הנמוכות וגם לבעלי ההכנסות הגבוהות.

השיטה של זיכויי המס קיימת בהרבה תחומים. היום אנחנו מדברים על זיכוי ממס

לישובים. על בסיס גיאוגרפי. זיכויי המס על בסיס גיאוגרפי הם תמיד רגרסיביים. זאת

אומרת שהם משפיעים לרעה על בעלי ההכנסות הנמוכות לעומת בעלי ההכנסות הגבוהות. מי

שמשתכר הכנסת מינימום, עכשיו בזמן הרפורמה, לא משלם בכלל מס הכנסה. כלומר, זיכוי

המס לא עוזר לו בכלל. הוא חי בשלומי, או בקרית שמונה או במגדל העמק, ובאים
ואומרים לו
נותנים לך זיכוי במס. הוא לא מקבל פרוטה. מי מקבל? מנהל הבנק בעיירה,

ראש המועצה, הפקידות הבכירה, בעלי עסקים. אבל אותו פועל תעשיה במפעל פולגת בקרית

גת לא נהנה מהתקנות האלה. התקנות הן רגרסיביות לחלוטין. מי שלא משלם מס לא נהנה

מהן. מי שמשלם פהות מס, נהנה פחות ממי שמשלם יוותר מס, אם הוא לא מנצל את כל

הזיכוי .

לכן התקנות האלה נותנות הטבה לבעלי הכנסות גבוהות ובינוניות על חשבון בעלי

ההכנסות הנמוכות. ומדוע? כי ככל שיהיו פחות פטורים כן נוכל להוריד את שיעורי המס

לכולם.



השיטה הזו על פי הגדרה. מי שמרוויח שכר מינימום, אווזם פועלי

תעשיה בערי פיתוח, אותם פועלים בחקלאות, לא בעלי וזמשקים, אותם אנשי מושבים שלא

מרוויחים - אלה לא נהנים. מי שגומר את השנה בהפסדים, חבר מושב או איכר, הזיכוי

ממס לא נותן לו כלום. זה לא זיכוי שניתן להעברה משנה לשנה. קודם כל חשוב שחברי

הוועדה ידעו על מה מדובר.

ו

יושבים כאן נציגים של חקלאים, מסינג מתאחדות האיכרים ובועז מקלר מתנועת

המושבים. רקלאים בישובים רחוקים שמסיימים את השנה בהפסדים, לא נהנים מה-120

מיליון שקל אלה. לא פועלי התעשיה נהנים מזה, גם לא החקלאים שהיום הם בהפסדים. מי

נהנה מזה? אלה שמרוויחים טוב. זוהי נקודה שניה.

נקודה שלישית. אוכלוסיה חלשה אם יש כוונה לעודד אותה, או אם הכוונה לערב

אוכלוסיה חזקה עם חלשה - אוכלוסיה חלשה יש לא רק בערי פיתוח. בעת הדיונים על

התקציב דובר על יום לימודים ארוך. שאל חבר הכנסת אלי בן-מנחם: בשכונת התקווה

האוכלוסיה יוו;ר חזקה מאשר בשלומי? אינני בטוח. בירושלים יש אוכלוסיה שגרה

בקטמונים ובמוסררה ליד טלביה ומשכנות שאננים. למה לאוכלוסיה הזו לא מגיע זיכוי

ממס? גם זוהי אוכלוסיה חלשה. אולי גם לשכונות אנחנו חוצים להביא אוכלוסיה חזקה.

ליד רמת השרון, שהיא העיר העשירה בישראל, יש שכונה בשם מורשה. מורשה היא שכונה

שמאז שנות החמישים לא מצליחים לשנות בה את הרכב האוכלוסיה.
מי איתן
אתה יודע כמה עולה דירה במורשה? כמה דירות פנויות יש בקרית שמונה וכמה

במורשה?
י י שמאי
מה היה ההגיון שעמד מאחורי מתן פטורים והנחות לערי פיתוח ולא לשכונות החלשות

בערים הגדולות במרכז הארץ?

מי גביש;

כמו שאמרתי, אם הכוונה היא לעודד את האוכלוסיה החלשה, אז אוכלוסיה חלשה יש גם

בקטמונים - ואפשר להשוות מחיר דירה בקטמונים או במוסררה למחירה של דירה ברחביה או

במקומות אחרים. לאור הדברים שנאמרו כאן אפשר לחשוב שאחת הכוונות היוזה לעזור

לאוכלוסיה חלשה. אמרתי שהחלשים לא נהנים מהזיכוי, כי מי שלא מגיע לחבות במס, לא

נהנה כלל מהז יכוי.

בעני ן הריחוק הגיאוגרפי- - נתיבות, אופקים, שדרות, הם ישובים במרכז הארץ. אפשר

להגיד שקרית שמונה רחוקה, אבל ספק אם אפשר להגיד זאת על אור עקיבא או על אופקים

או שדרות. נגאיפה הם רחוקים - באשקלון, או מירושלים או מתל-אביב? הקריטריון של

ריחוק גם היום לא עובד.

היעדר הקריטריונים הביא למצב שהפסדנו בבג"ץ, אתם ואנחנו, כי הוגש בג"ץ נגד שר

האוצר, נציב מס הכנסה ווועדת הכספים בעני ן של כפר ורדים. כפר ורדים הוא ישוב

שגרים בו אנשים בעלי הכנסות גבוהות, שבאו לשבת בכפר ורדים לא בגלל הזיכוי ממס,

אלא כיוון ששם היינה להם תעסוקה שהבטיחם להם הכנסה גבוהה. זהו ישוב שנמצא במקום

טוב, וטוב שישבו שם יהודים. הם פנו לבג"ץ בתביעה לקבל זיכוי ממס. בית המשפט
העליון אמר
כפר ורדים יקבל זיכוי, לא מפני שמגיע לו, אלא מפני שנתנו זיכוי

למעלות-תרשחיא, לכן גם כפר ורדים יקבל את הזיכוי. (הי ו "ראי שוחט: טוב מאד.) זה

טוב מאד אלא שלא נעמוד בבג"צים בכלל. ואתן בסר/ דוגמאות. למגדל העמק יש זיכוי,

ולעפולה אין זיכוי; לצפת וטבריה יש זיכוי, ולנצרת-עלית אין זיכוי.
מ' איתן
ליסוד המעלה אין זיכוי.
מי גביש
זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לשנות. אינני רואה היום שום סיבה מדוע נצרת-עלית

לא תקבל זיכוי, ומגדל העמק כן תקבל. למה בצפת ובטבריה יהיה זיכוי, ובעפולה - לא.
היו"ר אי שוחט
אינך רואה שום הבדל בין צפת לבין עפולה?
מ' גביש
אינני רואה הבדל בין צפת לבין נצרת-עלית. אינני רואה סיבה מדוע יסוד המעלה לא

תקבל, וישוב אחר כן יקבל. אבל זהו המצב היום. אם יש שני קיבוצים סמוכים, מדוע מי

שהוקם לפני קום המדינה לא מקבל, ומי שהוקם אחרי קום המדינה כן מקבל? אינני אומר

ששניהם צריכים לקבל. אבל זהו המצב היום. הבג"צים הבאים יוגשו, להערכתי, לגבי הר

אדר, פרבר של ירושלים ליד קרית ענבים, לגבי תמרת, אורנית, וכל הישובים האלה יזכו.

הקריטריון של חיים קשים או פיגועים גם הוא לא קיים. סטטיסטית המספר הגדול

ביותר של פיגועים הוא בירושלים. בירושלים אין זיכוי מהמס. אנחנו גם רוצים שישבו

יהודים בירושלים. ברובע היהודי בירושלים אין זיכוי מהמס. שם יש פחות פיגועים מאשר

בישוב אחר? מי שיושב שם מסתכן. גם הקריטריון של בקבוקי תבערה הוא נייד, היום פה

ומחר שם. זוהי המציאות בישראל, ואנחנו חיים אתה.

היעדר הקריטריונים זוהי לא רק בעיה פרוצידורלית או חוקית שלא נעמוד בבגייצים.

גם זוהי בעיה. אי עמידה בבגייצים יכולה להביא למצב שתוך כמה שנים לא רק 60%

מהישובים יקבלו הנחות במס אלא כולם. כל ישוב יוכיח שהוא נמצא במרחק של חצי

קילומטר מישוב שקיבל, ואז אפשר בסיפוח זוחל לתת את הזיכוי לכל הישובים.
פ' גרופר
אחרי נסיון הפיגוע גם לישובים לאורך הים.
מי גביש
אזור געש מצד אחד, ואזור ניצנים מצד שני.

לכן גם ענין הפיגועים לא יכול לשמש קריטריון למתן זיכוי מהמס. העובדה שלא

נעמוד בבגייץ היא לא רק בעיה משפטית או פרוצידורלית וגם לא רק בעיה תקציבית, בגלל

זחילת של ישובים לרשימה, אלא זוהי גם בעיה של אפליה. נצרת-עלית לא מקבלת וישוב

אחר כן מקבל. אין שום סיבה שכך יהיה. כל מי שיקח את רשימת הישובים שמקבלים זיכוי

לא יוכל להסביר מדוע ישוב אחד מקבל והשני לא מקבל. הנסיבות שבהן ישובים שונים

קיבלו הטבות הן שונות. יש כאלה שהפעילו לחצים, יש ישובים שזה הובטח להם לפני

בחירות, יש ישובים שכך הובטח להם כיוון שישוב אחר קיבל. זהו המצב היום. כך נוצרה

אפליה. לא יתכן שמשרד האוצר, ועדת הכספים והכנסת יתנו את ידם לאפליה כזו.

כאשר באנו פעם אחרונה לוועדת הכספים וביקשנו להאריך את התקנות עד 30 ביוני

1990. הודיעה לנו ועדת הכספים - והדברים רשומים בפרוטוקול - שהיא לא תאשר לנו

הארכה נוספת של התקנות. על כך היתה הצבעה פה אחד, ולא ביוזמתנו. אתם באתם ואמרתם

לנו: לא נאריך את התקנות אם לא תביאו בפנינו קריטריונים ברורים. אני רוצה להזכיר

לחברי הוועדה, שזה קרה אחרי שהפסדנו בבגייץ של כפר ורדים. באתי לישיבה, הסברתי את

הבג"ץ, את מה שאמר בית המשט העליון, ואמרתי שלא נעמוד בכך. וכאן נתקבלה החלטה פה

אחד שזו תהיה ההארכה האחרונה של התקנות ללא קריטריונים. אתם דרשתם שנביא
קריטריונים. (י' הורביץ
ביקשנו שתביאו מפה.)



בדצמבר 1989 הבאנו את המפה ואת הקריטריונים. אינני אומר שהם כליל השלימות.

אני בהחלט הושב שאפשר גם לשפר. אמרתי זאת כאשר הבאתי בפניכם את ההצעה. אמרתי שזה

מה שהאנשים שלנו, הפקידים, אנשי המקצוע, מציעים לעשות. יש קריטריונים יותר טובים,

אנחנו מוכנים לשמוע אותם. אבל בבסיס של כל הצעה צריכים להיות שני דברים; ראשית כל

הקריטריונים חייבים להיות ברורים. לא יכול להיות מצב שישוב יכנס למסגרת בשל הפעלת

לחצים. הקריטריונים צריכים להיות הד משמעיים. אינני אומר אם קריטריונים אלה או

אחרים, אבל לא יכול להיות שהפעלת לחצים תזכה אנשים בפטור ממס ותיצור אפליה בין

ישובים.

גי גדות;

זה מעניינן של קרית שמונה וערי פיתוח נוספות.

מי גביש;

שנית, לא יתכן ש- %60 או %50 מישובי המדינה יזכו בהטבות ממס.
הי ו "ר א' שוחוט
אבל מהו משקלם באוכלוסיה?

מי גביש;

כ-%9 מהאוכלוסיה. לכן הקריטריונים צריכים להיות חד משמעיים ולא יכול להיות

שהם יהולו על מרבית ישובי המדינה.

היושב-ראש אמר בתחילת דבריו שלא יכול להיות שהתקנות תהינה זמניות, שיחילו

אותן לתקופה מוגבלת. אני רוצה להביא לידיעת היושב-ראש וחברי הוועדה, שגם היום

התקנות הן זמניות. אני רוצה לקרוא את התקנות הקיימות. חשוב שנדע מהן אומרות לפני

שנתייחס אליהן. בתקנות על הנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח,

שזה כולל את ישובי ההר, הנגב והספר, התקופה של ההנחה מסתיימת עשר שנים מתום שנת

המס שבה הוקם הישוב. יש תקנות שהן לא זמניות. אבל דווקה התקנות שמדברות על ישוב

ההר, הנגב והספר הן זמניות, לעשר שנים בלבד, בעוד שהתקנות החלות על צפת וטבריה הן

לכל החיים.
הי ו "ר א' שוחט
אז מדוע התקנות הן בתוקף כבר 25 שנה? דימונה היא בנגב. ירוחם היא בנגב.

מי גביש;

אמרתי שלא כל התקנות הן זמניות. התקנות האלה הן ל-10 שנים, ואקרא בשמות

הישובים הכלולים בהן; אלון הגליל, אמציה, בית רימון, גבעת חנינא, יודפת, כרם

שלום, כרמון, מבוא מודיעין, נאות הכיכר, רקפת, קורנית, צור נתן.

יש ישובים שונים שמקבלים את ההנחות מכוח כל מיני תקנות. יש ארבע תקנות, כמה

מהן זמניות וכמה לא זמניות. יש ישובים שמבחינה גיאוגרפית יכולים להיכנס לתחולה של

תקנה אחת וגם של תקנה שניה, למשל ישובי קו העימות יכולים לקבל את ההנחה מכוה

היותם ישובי ספר וגם כישובי קו העימות, והם בוחרים את התקנה הנוחה להם. זה המצב

בערד, למשל. אבל יש הרבה ישובים אחרים שנכנסים רק לקטגוריה אחת, והם יוצאים

מהמסגרת בתום עשר שנים. זה מה שאומר ההוק, זה מה שאומרות התקנות. הזמניות זה לא

עקרון שהמצאנו אותו עכשיו אלא הוא קיים גם היום.

יש ישובים שמקבלים זיכוי של %3, וישובים שמקבלים %5. וישובים שמקבלים 7%/

וישובים שמקבלים %10, ויש ישובים שמקבלים 5%2. יש ישובים שבהם זה מוגבל בזמן,

וישובים אחרים שבהם זה לא מוגבל בזמן. הרי על כך אנחנו בוכים.



המרחק בלבד לא יכול להיות קריטריון, שכן אז שדרות, אופקים, נתיבות צריכים

לצאת. (היו"ר אי שוחט; מדוע?) מאיפה הם רחוקים - מאשקלון? את הריחוק אי אפשר

למדוד רק מתל-אביב. ואסביר מדוע. ליד באר-שבע יש ישוב בשם עומר. זוהי שכונת וילות

של באר שבע, אבל היא אישיות מוניציפלית נפרדת. עומר מרוחקת שבע דקות נסיעה מבאר

שבע. איש לא יעלה על דעתו להגיד שכיוון שעומר רחוקה מתל-אביב, והיא פרבר של

באר-שבע, לכן מגיע לה זיכוי. גם לא מקבלים שם זיכוי. אם מחשבים את הריחוק רק

מתל-אביב, אז עומר ודאי מרוחקת. אבל לא יכול להיות שישוב ליד אשקלון או ליד באר

שבע ייחשב לישוב מרוחק.

לכן הצענו קריטריונים שלדעתנו עונים על כמה דברים. ראשית, הם חד משמעיים. לא

יכול ישוב לטעון שמגיע לו, אם לא מגיע לו על פי אותם קריטריונים. שנית, הם נותנים

תשובות למרבית הבעיות שהועלו פה, לא לכולן. ופתחתי ואמרתי שהדרך הטובה ביותר היא

להוריד את המס לכולם.

מהם הקריטריונים שאנחנו מציעים? הקריטריון הראשון הוא דווקח ריחוק והקירבה

לגבול. אנחנו אומרים שכל ישוב שהוא במרחק של עד 7 ס"מ מהגבול של מדינת ישראל יקבל
זיכוי ממס. (היו"ר א' שוחט
גבול יבשתי.) בוודאי. אין כוונה לתל-אביב או הרצליה

שיושבות ליד החוף.

למה הצענו את הקריטריון הזה? קודם כל הגבול החיצוני של מדינת ישראל הוא מושג

חד משמעי. קבענו 7 ק"מ, וזה לא מספר מקודש, לאחר שהסתכלנו על המפה וראינו שבמרחק

כזה כל הישובים שבאמת קרובים לגבול נכנסים למסגרת. זה הקריטריון הראשון. הוא מכסה

את כל ישובי קו העימות. נכון שאנחנו רוצים לינת להם זיכוי קצת יותר קטן, אנחנו

מציעים שמי שמרוויח 200 אלף שקל בשנה לא יקבל זיכוי על כל הסכום הזה. אנחנו

מציעים להגביל את הזיכוי. אמת. אני מודה בזה. אנחנו מציעים שהזיכוי לא יעלה על

סכום שנע בגבולות של 250 שקל בחודש שיורד מהמס, לא מההכנסה, וזה הרבה. איננו

חושבים שאדם שמשתכר 10 אלפים או 15 אלף שקל בחודש צריך לקבל זיכוי על כל הסכום.

אם אין אנשים שמשתכרים סכומים כאלה, בוודאי שלא גרמנו נזק לאיש.

גי גדות;

הייתי נותן את הזיכוי לבעלי הון כדי שהם יפתחו את האזורים האלה.

מי גביש;

בעלי ההון האלה מקבלים את ההטבות במס באזורי פיתוח על המפעלים שלהם. הם

משלמים מס יותר נמוך על ההשקעות, משלמים מס יותר נמוך על הדיבידנד אם הם נמצאים

באזורי פיתוח.

הבוקר ביקשתי לעשות מדגם של שכירים במצפה רמון, צפת, קרית שמונה, מגדל העמק

וירוחם. זה לא מדגם מייצג אלא נתונים שהוציאו עכשיו מהטפסים של המעבידים. נבדקו

כ-3,000 שכירים, מהם 1675 נמצאים מתחת לסף המס, 381 יורדים מתחת לסף המס בגלל

הזיכוי שהם מקבלים, וכ-1,100-1000 נהנים מכל הזיכוי המגיע. זה אומר ש-%53 נמצאים

מתחת לסף המס. מדוע אני אומר זאת? כי במכתבים שאנחנו מקבלים היום באוצר מראשי ערי

הפיתוח הם טוענים; אנחנו לא מרוויחים, אצלנו יש מובטלים, ועכשיו נוטלים מאתנו גם

את זיכויי המס.

הי ו "ר א' שוחט;

ההצעה שלך נותנת פתרון לענין הזה?



מי גביש;

אמרנו שלטעמנו בכלל לא צריך לעבוד בשיטה של זיכויי מס. אמרתי שהשיטה של

זיכויי מס היא רגרסיבית, ואנחנו לא רוצים לעבוד אתה בכלל. (היו"ר אי שוחט: אבל גם

הצעתך לא פותרת את הבעיה.) בוודאי שלא. אני אומר כל הזמן שהיא לא פותרת. אני אומר

שהיא נותנת קריטריונים ברורים, שלפחות לא תהיה אפליה שאין לה מקים. אבל בוודאי

שהיא לא פותרת את הבעיה, כי לדעתנו כל השיטה לא נכונה.

אמרתי שהקריטריון הראשון הוא קירבה לגבול החיצוני. זה משאיר את מטולה ואת כל

הישובים שיושבים ליד הגבול. נכון שזה מקטין להם במשהו את הזיכוי שהם מקבלים

היום. הזיכוי שיש להם היום נכנס לתוקפו בשנת 1985 .זה לא דבר שהיה כל השנים.

היום אינני יודע היכן היו נזקים יותר גדולים בשנה האחרונה, האם בתענכים, ששם

שורפים את השדות של החקלאים, או דווקא בצפון. זוהי בדיוק הטענה על אפליה. לישובי

התענכים היום שורפים שדות, או לכל המושבים והקיבוצים ליד ודי ערה.
ג' גל
לא צריך ליצור אווירה שכאילו שורפים כל יום שדות בתענכים. זה לא נכון. יש

שם נזקים, אבל אסור לתאר מצב כזה.
מי גביש
זה גם לא נכון בצפון.

הקריטריון השני שעליו דיבר יושב ראש הוועדה - הריחוק ממרכז הארץ. מרכז הארץ

זה לא דבר חד משמעי .
גי גדות
מה ההבדל בין הקריטריון הראשון של מרוק 7 ק"מ מהגבול לבין הקריטריון של ריחוק

ממרכז הארץ?
מי גביש
קירבה לגבול - אלה ישובי קו העימות. יש קונצנסוס לגבי ישובי קו העימות, גם אם

היום יש שם קצת יותר רגיעה, ונקווה שהיא תימשך. אם נגזר עלינו לתת זיכויי מס,

מוסכם עלינו שמי שיושב קרוב לגבול מגיע לו יותר מאשר למי שיושב בריחוק מהגבול.

זה היה הקריטריון הראשון.

אנחנו אומרים שיש אינטרס שבמדינת ישראל יקומו ישובים חדשים בכל מיני מקומות.

אבל אין אינטרס שישובים חדשים אלה יקומו במקומות כמו עומר ליד באר שבע או בפרבר

ליד תל-אביב. מה שעשינו פה - חיברנו בקו אווירי את תל-אביב, חיפה וירושלים. אמרנו

שאם יקום ישוב חדש בתוך המשולש שהוא במרחק של 15 ק"מ מהמשולש של תל

אביב-חיפה-ירושלים, שזה מרכז הארץ, לישוב הזה אנחנו מציעים לינת הקלות בחמש השנים

הראשונות להקמתו. זה מה שהצענו.
גי גדות
זה אומר שישוב כמו נילי, שנמצא במוקד האינתיפאדה, תחול עליו ההגבלה של

חמש שנים.
הי ו "ר א' שוחט
ישובים חדשים רק אלה שהם מחוץ למשולש הזה. הישוב מיתר שקם עכשיו יקבל

את ההקלות לפי התפיסה הזו .
מ' גביש
לחומר שהגשנו לוועדה צירפנו מפות. הקו הירוק שעובר בתוך הגבול החיצוני, הוא 7

ק"מ מהגבול (מראה על המפה). הקו הירוק מסמן את הקריטריון הראשון של קירבה לגבול.

הקריטריון השני - תראו את תל אביב-ירושלים-חיפה מחוברות בקו שחור. עשינו קו של 15

ק"מ מחוץ לקו הזה. אמרנו שאת הישובים הנמצאים בתוך המשולש הזה איננו מציעים

לעודד. ישוב שמחוץ למשולש הזה, מחוץ לקו הכחול במפה, בחמש השנים הראשונות להקמתו

יקבל הקלות במס, ובתנאי שהוא לא פרבר של עיר. אם הוא יקום קרוב לבאר שבע, קרוב

לעיר שיש בה מעל 50 אלף תושבים, הוא לא יקבל.
היו"ר א' שוחט
זה לא רק באר שבע, זה גם אשדוד. פריפריה של 15 ק"מ מעיר שיש בה למעלה

מ-50 אלף תושבים.
מי גביש
אנחנו אומרים שישוב או שכונה שקמים ליד עיר שיש בת 50 אלף תושבים יש שם כבר

מספיק שירותים, אין בעיה של ריחוק, כי הריחוק הוא לא רק מתל-אביב אלא גם מבאר

שבע.

הצענו קריטריון שלישי, והוא עונה לבקשתו של חבר הכנסת שאול עמור, ונדמה לי

שהקריטריון הזה נכנס על פי בקשתו בעקבות שיחות קודמות. ערי פיתוח זה לא מושג חד

משמעי. אין הגדרה מהי עיר פיתוח. אם באמת יש כוונה להביא אוכלוסיה חזקה למקומות

שהם חלשים דווקא באמצעות הזיכוי ממס, ואת זה אמרו חברי הכנסת גדות ועמור וגם מר

פרוספר עזרן, נקח את הישובים שבהם המצב היום הוא באמת קשה וננסה למשוך אליהם

אנשים יותר מבוססים. וכך הוספנו קריטריון שלישי שמופיע בתקנות שלפניכם שאומר: שר

האוצר יביא הצעה לגבי אותם עשרה ישובים - ואם מחר יחליטו על שמונה או שנים עשר

ישובים, אפשר יהיה לקבל זאת - שבהם המצב הסוציואקונומי הוא קשה. אם שם נתן הטבות,

אולי זה יביא אליהם אוכלוסיה יותר חזקה.
מי איתן
דומני שזה סותר את הטיעון שלך בתחילת הדיון.
הי ו "ר אי שוחט
בוודאי, כי אמרת שאוכלוסיה ברמת הכנסה נמוכה ממילא איננה נהנית מן הזיכוי

ממס.
מי גביש
אני מודע לסתירה הזו, ואני רוצה להסביר אורגה. אמרתי שכל התקנות האלה הן

בסתירה לעמדתנו שההטבות ניתנות לא לאלה שצריך לתת להם הטבות במדינת ישראל. הקופה

של מדינת ישראל היא קטנה. אמנם הגביה של מס הכנסה החודש היתה טובה ריאלית. לא

מובטח שכך יהיה תמיד. התקנות האלה עומדות בסתירה למדיניות שלנו בכלל. ואמנם שר

האוצר באמת לא מרוצה מזה שהכנסנו לכאן את עשרת הישובים. אבל אמרנו שבהנחה שיש

משהו במה שאומרים לנו, ננסה גם את הדרך הזו. והרי הטבות אלה ניתנו במשך הרבה שנים

ולא ראינו שהאוכלוסיה החזקה באה לעיירות האלה. הרי הטבות אלה לא ניתנות מהיום. יש

עיירות שבמשך עשרים שנה קיבלו הטבות. נהנו מהן אלה שיושבים שם. לא נהנו אלה שלא

מרוויחים. ועובדה שלא באו לשם. אמרנו שאנחנו מוכנים לעשות נסיון נוסף לגבי מספר

מוגבל של ישובים. וזה מיישב את הסתירה.
הי ו "ר א' שוחט
אינני רוצה לענות לך, אבל בדבריך היו משולבים ארגומנטים שהם שאובים מכותרות

בעתונים. אתה הרי לא שמעת ממני שהמצב הקיים הוא המצב הנכון ושהוא צריך להישאר.

לא אמרתי זאת, ולא על כך הוויכוח. הוויכוח הוא על התפיסה שלכם בענין הזה.

נקיים את הדיון לפי הסדר הבא: אתן קודם רשות דיבור לפרוספר עזרן, שהוא יו"ר

הפורום של ערי הפיתוח. לאחר כן ידברו חברי הוועדה במסגרת של חמש דקות. בין חברי

הוועדה אשלב את המוזמנים, ראשי רשויות מקומיות שביקשו להעיר את הערותיהם על

התקנות המוצעות.
פ י עזרן
מגיעות מחמאות לאנשי נציבות מס ההכנסה שהם האחרונים שמזנבים בנו. עד עכשיו כל

מי שיכול היה לזנב בנו, עשה כן. האחרונים לזנב בנו אלה הם אנשי מס הכנסה, כל פעם

אנחנו נקראים כדי להתגונן בפניהם. אינני מדבר עליהם באופן אישי, אלא על המוסד.



הטיפול במס הכנסה בנפרד מהבעיה של ערי הפיתוח זוהי דוגמה נוספת כיצד מזנבים

בנו וכל פעם מורידים לנו משהו כאילו קל ערך, לא משמעותי.

תקנות מס הכנסה כבר מעוגנות בהוק ערי הפיתוח, שבו משאירים את שיעורי מס הכנסה

למספר ישובים, ועוד אדבר על כך, ויחד עם זה נותנים לשאר הישובים הטבות ותמריצים

במסגרת הכוללת של חוק ערי הפיתוח. נציב מס הכנסה אומר, שהנחות והטבות במס עולות

כסף, לכן לא נתן אותן. מה שאפשר לקחת לפי סעיף זה או אחר בחוק, זאת 'נקח. אני מציע

שלא נדבר רק על תקנות מס הכנסה אלא גם על ביצוע חוק ערי הפיתוח ככתבו וכלשונו.

זהו חוק שאישרה הכנסת, והממשלה לא מבצעת אותו. לנו אין שום סנקציה נגד הממשלה

ואיננו יכולים להתדיין אתה בערכאות על מנת לאלץ אווזה לבצע את החוק.
ג' גדות
אתם יכולים להמציא לנו נייר המפרט איזה סעיפים בחוק לא מומשו?
פ י עזרן
הממשלה לא מימשה את החוק. החוק כולו על 24 סעיפיו לא מבוצע בשום ישוב מאז

ספטמבר 1986.
ח' רמון
זהו חוק שאסור היה לחוקק אותו כי לא ניתן לממש אותו.
פי עזרן
יש שם מכשלה קטנה. ועדת השרים לערי פיתוח צריכה לסווג מחדש את ערי הפיתוח.

עכשיו מצפים מאתנו שאנחנו נוציא לממשלה את הערמונים מן האש ונגיד איזו עיר לא

תיקרא עיר פיתוח לפי ההגדרה, כדי שיתנו את ההטבות לפי החוק לערים האחרות.
ח' רמון
בדרך זו באמת מתכוונים לא ליישם את החוק.
פ י עזרן
זוהי דוגמה ניצחת כיצד מתכוונים לא לבצע את החוקים שחוקקו למעננו, למען ערי

הפיתוח, כמו חוק הגליל, חוק הנגב, חוק לעידוד השקעות הון, חוק חיילים משוחררים,

חוקים לרוב שאין להם שיניים. אם כל החוקים נועדו להיטיב עמנו, הרי אנשים היו

צריכים לזרום אלינו בהמוניהם ומרכז הארץ היה צריך להתרוקן. אם כל כך טוב, מדוע

מצבנו על כך רע?

כל פעם כאשר תוקפן של התקנות עומד לפוג, מאלצים אותנו לנהל מאבקים. בסוף

מאריכים את התקנות בהנחה שבפעם הבא אפשר יהיה לבטל אותן. לכן אני מקבל את ההצעה

של היושב-ראש שתקום ועדרז משותפת שמורכבת מנציגים של ועדת הכספים, משרד האוצר וערי

הפיתוח, שתפעל במסגרת ועדת השרים לערי הפיתוח, ותביא הצעה מגובשת בענין חוק ערי

הפיתוח ותקנות מס הכנסה.

נציבות מס הכנסה מציעה בתקנות זיכוי ממס בשיעור של %7. לדעתי, צריך לעשות

בדיקה של החבילה השלמה ולא לפרוט אותה לפרוטות עד שתתפרק או תתפורר. אסור לגעת

בהקלה הקיימת במס. 7% זיכוי עבור עיר פיתוח כמו קרית שמונה זה אומר לתת למישהו

במקרה הטוב 50 שקל לחודש. אני מציע גם לא לדבר על עשירים ובעלי הכנסות גבוהות

בעיר פיתוח. אני מוכן לקבל את נתוני המדגם שהביא נציב מס הכנסה ולצאת מהנחה ששליש

מהשכירים נהנה מהזיכוי במס. ולא מדובר על בעלי מפעלים. הם מיעוט מבוטל. ובכלל מה

אנחנו רוצים מבעלי ההון, לגרש אותם? הם היחידים שעוד עושים משהו למען עיר הפיתוח.
(גי גדות
כל החוק בא בשבילם.) גם אותם צריך לעודד. המושג של עשירי עירנו הוא

מושג שצריך לטפה אותו. רבים מהם עוזבים. אני יכול לנקוב בשמות של אנשים שהשקיעו

בפיתוח הישוב, עזבו אותו ועברו לפתח את הרצליה. אסור להיטפל אליהם.
רן כהן
אני מביו שלפי שההצעה שהובאה בפנינו אנשים שגרים בקרית שמונה יקבלו זיכוי

ממס.

מי גביש;

ההצעה היא לינת זיכוי ממס של %7 במקום %10.
פי עזרן
זיכוי של 7% אין לו משמעות. (היו"ר א' שוחט: 7% זיכוי זה אומר 200 שקל נטו
לחודש.) (מי איתן
200 שקל קיצוץ בהכנסות המדינה.)

אני רוצה להזכיר לכם שההטבה במס באה רק לצמצם את הפער בהוצאות המהיה שלנו.

לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוצאות המחיה בפריפריה גבוהות ב-%25 עד

40% מהוצאות המרכז במרכז הארץ. הזיכוי ממס של %10 נועד לצמצם את ההפרש הזה.
ח' רמון
אינך מצמצם את הפער הזה לעניים.

מי גביש;

לאלה שמשתכרים שכר מינימום אינך מצמצם את הפער הזה, כי הם לא נהנים מהזיכוי.
פ י עזרן
עניים נשארים עניים הן בקרית שמונה והן בתל-אביב. אנחנו מדברים על תושבים

שחיים במסגרת קהילתית של עיר פיתוח, שיש בה אנשים בעלי הכנסות גבוהות, בינוניות

ונמוכות. אם ההטבות במס לא משפרות את מצבם של העניים בעיר, תסייע להם בדרכים

אחרות על ידי מתן שירותים שונים. אצלנו, לצערנו, כאשר מזנבים, מזנבים בכולם. כבר

היה כאן מי שאמר שבדרך כלל מורידים ממי שאפשר להוריד ממנו, לא ממי שצריך להוריד

ממנו. וכל הזמן מנסים להוריד מאתנו.
הי ו "ר א' שוחט
גם כאשר ניתן בערי פיתוח פטור משכר לימוד בתיכון ובגני הילדים, האוכלוסיה

החלשה, שהכנסתה היתה נמוכה כאילו לא נהנתה מכך, כי היא ממילא היתה זכאית לפטור

כמו האוכלוסיה החלשה בכל הארץ, כי היה שכר לימוד מודרג. לכן כאשר ניתן פטור גורף

זו היתה הטבה לאוכלוסיות היותר חזקות.

השיטה ההפוכה היא, שממשלת ישראל תחליט שכל משפחה שגרה בעיר פיתוח, לא חשוב

מהי רמת הכנסתה, תקבל מענק של 200 שקל לחודש. זה ענין אחר.
ח' רמון
נכון. זה מה שצריך לעשות. אז ייעשה צדק. אם כל הפטורים למיניהם מסתכמים

במיליארד שקל, תחלק את הסכום הזה בין כל התושבים. תן לכולם את מה שמגיע להם, ואז

גם תתן עידוד אמיתי וגם תעשה צדק. (הי ו "ר א' שוחט; זה רק לא פותר את הבעיה של

המפה.)
פ י עזרן
כל שיטה שלא תשנה את המצב הקיים ולא תיצור מצב חדש היא טובה עבורנו.
ג' גל
הרשימה הקיימת של הישובים היא בלתי נסבלת, ודומני שעל כך אין ויכוח. יש

ישובים שלא מובן מדוע הם כלולים ברשימה, ויש ישובים שלא מובן מדוע הם נמצאים

בו-שימה. היום יש ישובים שאי אפשר להסביר מדוע הם לא כלולים ברשימה. ארגה לא יכול

להסביר מדוע ישוב קטן, או קיבוץ שעלה לא מכבר על הקרקע, או קבוצה שיושבת בערבה,

לא מופיעים ברשימה. אי אפשר להחזיק אותם בני ערובה מפני שאנהנו לא מסתדרים

בינינו, או מפני שבאוצר חושבים שבדרך זו יופעל עלינו לחץ לשנות את הרשימה.

ההצעה שהוגשה לנו לא תתקבל. אני מכיר את חברי הוועדה. יש כאן שדולה חזקה מאד

שתמנע את אישור ההצעה. השאלה אם יש לנו האומץ לעשות את מה שצריך לעשות, כי גם

המצב הקיים לא יכול להימשך, בניגוד למה שאמר הנציב, דומני שישוב יש לו כוח משיכה

כאשר גרים בו אנשים שמשתכרים שכר גבוה. (מי גביש; זה מקובל עלינו.) בעלי מקצוע

כמו מורים, רופאים, עורכי דין או אפילו מרצים באוניברסיטה שצריכים לנסוע לחיפה,

ירצו לגור בקרית שמונה אם שכרם נטו שם יהיה הרבה יותר גבוה מאשר ההוצאות הנוספות

שיש להם כתוצאה ממגורים בעיר הזו. (מי גביש: זה דורש יצירת מקורות תעסוקה.) מעבר

לזה, אנשים באים לגור בישוב אם יש שם מפעל או אם כדאי להם לגור שם, אפילו אם הם

יעבדו במרחק של 70-60 ק"מ מאותו ישוב.

השאלה. אם יש לנו האומץ לצמצם את הרשימה אפילו באופן ניכר, אבל מצד שני לאותם

ישובים שיישארו ברשימה לתת הטבות הרבה יותר גדולות מאלה שניתנות היום. אי אפשר כל

הזמן לומר שיש לנו הוק לעידוד השקעות הון או חוק אחר, כאשר התוצאה היא שאנשים לא

הולכים לישובים שאנחנו רוצים שילכו אליהם.

אם הייתי צריך לשקול איך לחלק את הסכום של 120 מיליון שקל, הייתי מוריד את

ההטבה לישוב שנמצא ליד חיפה ונותן תמריץ יותר גבוה לקרית שמונה. אבל אי אפשר

לצפות מהפורום של ערי הפיתוח שיעשה את הניתוח הזה, ונדמה לי שגם לא מוועדת

הכספים.
שי עמור
אתה עושה עכשיו עוול גדול, כי בטח שאתה מציע קיים בשטח. במגדל העמק הזיכוי הוא

3%, ובקרית שמונה - 10%.
ג' גל
אבל אני חושב שזיכוי של 3% לא נותן הרבה למגדל העמק, ואני חושש שגם 1 0%לא

מספיקים לקרית שמונה. לכן אולי מוטב להעביר את אותם 3% לישובים כמו קרית שמונה או

מצפה רמון וכך למשוך לשם יותר אנשים. אבל אני יודע שלא נגיע בוועדה להסכמה בעניו

זה. אמרתי גם לראש העיר כרמיאל שלא יצפה מאתנו לעשות מה שהוא לא מסוגל לעשות. כי

גם אתם ראשי הפיתוח מגינים האחד על השני ולא מסוגלים לומר שלא הרי קרית שמונה

כהרי עיר פיתוח שנמצאת במרחק של 40 ק"מ מחיפה.

בסיכום, אני מציע שנקים את אותה ועדה בהרכב כפי שייקבע, אבל נסכים מראש

שהחלטתה של הוועדה הנהיה סופית. אינני מציע להקים ועדה שההמלצות שלה ישמשו אחר כך

בסיס לדיון .
ש' שטרית
איזו ועדה, מה יהיה ההרכב שלה ?



ג י גל;

קיבלתי את הרעיון שבוועדה ישיתתפו שני נציגים של ערי הפיתוח, שני נציגים של

ועדת הכספים ושני נציגים של האוצר, ובלבד שמה שהם יהליטו יתהבל.

י י גולדברג;

אי אפשר יהיה לערער על החלטות הוועדה, להשיג עליהן?

י י שמאי;

לא נראית לי ההצעה שלאוצר יהיו שני נציגים בוועדה.

גי גל;

אני מסכים שבוועדה ישבו שני נציגים של ועדת הכספים ונציג אחד של האוצר.

י י שב;אי ;

אני מציע שבוועדה ישתתפו גם יושבי ראש ועדות העבודה והרוורדז והכלכלה ונציג

אחד של האוצר.

גי גל;

גם אם נקים את הוועדה, יעברו כמה חדשים עד שהיא תסיים את עבודתה ותגיש את

המסקנות, וזה במקרה הטוב. יש כ-30 ישובים כמו אבטליון ואחרים שלא מתקבל על הדעת

שהם אינם ברשימה. היתה בקשה של האוצר לפני כחצי שנה לאשר כ-20 ישובים עם

אוכלוסיה לא גדולה. אמרנו שלא נאשר את הבקשה אלא נקים ועדה לחריגים, ולא הגענו

להסכמה. אני מציע שנבקש מהאוצר לאשר בשלב זה 30 ישובים, אווזם 20 ישובים שהאוצר

הציע בזמנו ועוד 10 ישובים שאין ספק שצריך לכלול אוותם ברשימה. אי אפשר להשאיר

מחוץ למסגרת ישובים כמו אבטליון, אשחר או כרכום, רק משום שאנחנו לא סיימנו את

הדי ו ניס.

ג י שפט;

אין חולקים על כך שהמצב הקיים לא טוב. השאלה היא האם באמצעות הנחות במס ניתן

לעודד את המדיניות של פיזור האוכלוסיה שמדינת ישראל מעונינת בה. זוהי שאלה

עקרונית שצריך להחליט עליה. אגב, אני חושב ששר האוצר היה צריך להשוטזף בדיון הזה,

כי זהו דיון יסודי ועקרוני . (היו"ר אי ש7חט: הוא הוזמן.) זהו דיון על מדי ניות, לא

רק על תקנות.

אביא דוגמה מהקיבוץ הדתי . לקיבוץ הדתי יש משקים חזקים ויש משקים פחות חזקים.

לפי המפה שהוצגה בפנינו, שני קיבוצים חזקים כמו שדה אליהו וטירת צבי - ושדה

אליהו הוא אחד הקיבוצים החזקים ביווזר בארץ מבחינה כלכלית וחברתית - הם ייכללו

ברשימה. לעומת זאת שלוחות ומעלה גלבוע, משקים צעירים שזקוקים לסיוע, לא יכנסו

למסגרת הזו.

מי גביש;

הם לא מגיעים לחבות במס. להם זה לא יעזור. לעומת זאת לשדה אליהו זה יעזור.

זהו קיבוץ שנמצא ליד הגבול.

ג י שפט;

הבאתי אותם כדוגמה כי אני חושב שהם ישלמו מס.



גי שפט

ההצעה הזו, גם אם יש בה יתרונות, איננה נותנת פתרון לבעיה

העיקרית והיסודית של מדינת ישראל, הבעיה ?זל פיזור האוכלוסיה. ואינני

מדבר עכקזיו על אוכלוסיה חלטה או חזקה. יושבים כאן נציגים ייזייטיבו

להציג את הנושא ממני. אבל מה שברור הוא שאם אנהנו רוצים עזהאוכלוסיה

הזו תיכלל בתוך המשולש הזה שסימנתם במפה, צריך לגשת לענין בגישה

אחרת.

הצעתי המעשית היא להאריך את התקנות הקיימות ולהקים את הוועדה

שדובר עליה. יהד עמ האוצר נחליט מה יהיה הרכבה של הוועדה. יהד עם

זה, צריך לעשות עכשיו כמה תיקונים ברשימה שיאפשראותם.

עלינו להכניס כבר עכשיו לרשימה כמה עשרות ישובים, שאין בהם אוכלוםיה

כל כך גדולה. זה יתן לנו אפשרות לעשות עבודה יותר יסודית. אני גם

מציע שננסה לגבש כמה עקרונות יסוד שינתהו את הוועדה המשותפת שנקים

בעבודתה.

מיי איתן ;

הבעיה האמיתית, אדוני נציב מס הכנסה, היא כל כך פשוטה, אלא

שהיא לא הוזכרה כאן. הבעיה היא כסף. למה לדבר על קריטריונים, על

הרצון לעשות צדק ולמנוע אפליה, כאשר מה שאתם רוצים להשיג הוא

להוריד סכום עזל 80 מיליון שקל מהתקציב. יש לכם סעיף תקציבי שעולה

למדינה 20 1 מיליון שקל. אתם רוצים להקטין אותו ולהעמידו על הסכום

של 40 מיליון שקל. וכל השאר לא מעניין. זהו האינטרס שלכם. ונגד

זה אני מתקומם, וכך גם רבים וטובים בוועדה. כי הוועדה הזו היתה

רוצה לראות את ממשלת ישראל מוסיפה תקציבים כדי לעודד את פיזור

האוכלוסיה. אס הממלזלה היתה מציגה בפנינו תכנית שכל מטרתה היא

פיזור האוכלוסיה ואומרת שלביצוע התכנית דרוש תקציב של 240 מיליון
שקל, היינו אומרים
נקצץ בדברים אחרים ובלבד שנתקדם לקראת השגת

המטרה החיונית של פיזור האוכלוסיה. אבל אם אתם מביאים הצעה

שתחסוך 80 מיליון שקל לתקציב, איזה צדק אתה רוצה לעשות?

מה אני מציע? לדעתי, כל תכנית לזתביאו צריכה במקרה הגרוע

ביותר מבחינתנו להשאיר את ההנחות במס ברמה הנוכחית, וזאת כדי שתהיו

אמינים עלינו, ולא להביא הצעות ל-מקטינות את הסכום של ההנחות.

אני לא שלם עם התקנות שמוצעות לנו, כי אני יודע מה היו המניעים

לכך. יחד ?" זה אני מבקש להעיר ליוילב-ראש שהשיקול הסוציואקונ ומי

איננו פסול בעיני. בהחה שתמריץ כספי מעודד אנשימ לעשות פעולות

מסוימות, אנחנו צריכים לראות בחיוב מתל תמריץ לאוכלוםיה חזקה

לעבור לישובים שהם יותר חלשים, אפילו אם הם במרכז הארץ. נכון שניתן

לתת את התמריצים גם בדרכים אחרות.

הי ו"ר איי שו הט ;

ישוב כמו גן יבנה התפתח כי הקרקע שם היתה זולה. כר גם קרית

מלאכי.

מיי איתן ;

אתה אומר שההטבה הכספית גלומה במחיר הקרקע. אבל אנחנו מדברים

עכשיו על חקטע של הנחות במסים. תעזוב את שאר המרכיבים. גם בקרית

שמונה הדירה יותר זולה מאלזר בחיפה. לכן אם אנחנו רוצים לעודד

אוכלוסיה חזקה לעבור לישובים שיש בהם אוכלוסיה חלשה, אנהנו לא

צריכים לשלול את הקריטריון ומי אלא לראותו באור חיובי,



מ איתן

אני רוצה לומר לידידי, ראש המועצה גבעת זאב, שאבי לא אסכים

לתת פטור לישובים כמו כוכב יאיר או גבעת זאב. -זד תהיה טעות, זה לא

יהיה מעשה הוגן. אלה הם ישובים שלא זכאים לפטור. גבעת זאב סמוכה

לירושלים. זהו ישוב שיש בו 1400 משפחות, משפהות די מבוססות. ואנחנו

צריכים להביא בהשבון גם את הגורם של גודל הישוב ואת הפגיעה בהכנסות

המדי נה-

נציב המס אמר שיש ישובים שהאוכלוסיה בהם ממילא לא מגיעה לסף המס,

והיא לא תיהנה מהזיכוי במס. לדעתי, ההגיון אומר את ההיפך מזה.

דווקה בישובים שבהם יש אוכלוסיה עם הכנסות נמוכות, ואנחנו רוצים

לשפר אה ההתך הסוציואקונ ומי שלהם, דווקא שם יש לתת את הפטור

כדי למשוך לישובים האלה אוכלוסיה יותר הזקה וכך לשפר את מצבם.

לענין הפתרון הזמני והדחוף. אני נאמן לשיטתי. הבה לא נשנה

את המצב הקיים. נשאיר את הסכום הכולל המיועד להנחות האלה. אבל

תתנו לנו סמכות לתקן עיוותים פנימיים בתוך הרשימה, שהחברים עמדו

עליהם- אינני מעלה על הדעת שמגדל העמק תקבל הנחות במס, ואילו

יסוד המעלה ומשמר הירדן לא יקבלו.

מ' גביש;

את הבעיה של יסוד המעלה פתרנו.
שי- עמור
אינני מבין מה אתם רוצים ממגדל העמק, מגדל העמק לא מקבלת

הנחות.
מ' איתן
היא מקבלת זיכוי במס של %3. כל מי שמסתכל על המפה רואה

שמבין כל הישובים הנהנים מההנחות במס, מגדל העמק הוא הקרוב ביותר

למרכז הארץ-

אני מדבד על פתרון זמני. לקחתי את המפה ומתחתי קולים בין

הישובים שנמצאים היום ברשימה. אני רואה שבאזור דרומה מבאר שבע יש

23 ישובים קטנים. בגליל, מטל-אל לשפרעם - 24 ישובים, ומצומת

בית רמון לג'נין עוד 41 ישובים. בתוספת של כמה ישובים אני מגיע

בסך הכל ל-0ו1 ישובים בערך. ההערכה שלי היא, בהתבסס על כך שאלד

הם ישובים קטנים ולא כולם ייהנו מן הזיכוי, שאם נכניס את הישובים

האלה למסגרת באופן זמני, זה יכול להתבטא בתוספת של 20 מיליון שקל,

אינני מציע להעמיס יאה הסכום הזה על תקציב המדינה.

בנהריה, לדוגמה יש זיכוי של 10%, שאיננו מוגבל בגובה ההכנסה.

כאשר אתה נותן זיכוי של %7, יש הגבלה. יש אנשים שכתובתם היא נהריה,

אבל לא תמיד הם גרים שם.

ההצעה שלי היא שהוועדה תבדוק אח הענין, תנסה ליישר את הקו

ולעשות צדק?' בלי שהאוצר יידרש לתוספת תקציב. אנהנו נחפש דרכים

לשחרר את אותם 20 מיליון שקל על ידי שינוי בחלוקה הפנימית של

הסכום של 120 מיליון שקל. אני מציע שהוועדה תקבל על עצמה לעשות
זאת. (היו"ר א' שוחט
מתי?) כפתרון זמני עד שייקבעו הקריטריונים

הכלליים. כך גם נפתור את הבעיה של הבג'ץ. כי ישובים שזכאים להנחות

יקבלו אותן.
מ' גביש
בכך הכנסת למסגרת את כל הישובים הערבים בגליל שהיום לא מקבלים

את הזיכוי.
מ' איתן
לדעתי, הקריטריון צריך להיות שזיכוי במס ניתן לישובים שבהם

קיימת חובת שמירה, ולכך הוא גם מיועד,-

י' גולדברג;

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה ששר האוצר לשעבר, שמעון פרס,

נציב מס הכנסה והממונה על הכנסות המדינה יעיבו כאן בחודש ינואר

ודיברו על ביטול קיפוחים והסרת אפליות כביכול - להוריד מערי הפיתוח

וישובי קו העימות את ההנחות במס ולתת מענק למגזר העסקי בתל-אביב.
(היו"ר א' שוחט
את ההצעה שלפנינו הגיש שר האוצר הנוכחי.) אני

גם נגד ההצעה שהוגשה עכשיו לוועדה.

אדוני הנציב, מדובר בסך הכל ב-%9 לכל אלה שנהנים היום מהזיכוי

יותר בצדק או פחות בצדק. יש החלטת ממשלה האומרת שלא יקוצצו תקציבים

לישובים בקו העימות. ומה שאתה מציע לנו אומר קיצוצים לישובי קו

העימות. בסטטיסטיקה לא מופיע מספר הפיגועים בישובי קו העימות, אבל

זה מאפשר לי לדעת עוד פעם עד כמה אתם מנותקים ממה שקורה. דיברנו

על הבוץ הלבנוני שעלה מיליארדים וסיכן חיי אדם, אבל כל ישובי

הצפון יושבים בתוך אותו בוץ. אתח יודע מה התרחש שם אתמול בערב?

אתה יודע שאת העתונות הוציאו מדרום לבנון ואין דיווחים על שום

פיגוע, אלא אסכן יש נפגעים.

מ' גביש;

אתה יודע שאנשים שלנו הם הראשונים שבאים כאשר יש פיגוע.

י' גולדברג;

השאלה מה הם עושים ולא אם הם באים ראשונים. אתה מדבר על מס

רכוש, ואני - על מס הכנסה- אבל מייד נגיע גם למס רכוש.

(היו"ר א' שוחט; זה נושא לדיון אחר.) אבל ד, הנציב נגע בכך.

(מ' גביש; אמרתי שגם בירושלים יש פיגועים.) לא שילמת אגורה

שחוקה על אובדן מיליוני השעות ילל אנשים שהיו בשנה שעברה

בכוננויות, בשמירה, בהיערכות בישובי קו העימות. אבל אתה אומר

שאנשיו היו ראשוניה לבוא. ואתה גם לא שינית את התקנות. כי כל

פיגוע של מחבלים, כולל רצח הילדים במשגב עם, זה אירוע שנמשך

12-10 שנה, בעוד שהחוק שלכם נכנס לתוקף לאחר 24 לדעות. על מה

אתם מדברים?

יש שרשרת שלמה של ישובים שמוגדרים כערי פיתוח וישובים של

קו העימות. במפה שלך חצור הגלילית היא מחוץ למסגרת. גם דימונה,

מצפה רמון, ירוחם וערד הם מחוץ לתכנית.

אתה משווה את הוצאות הקיום של משפחה שגרה בפריפריה להוצאות

של משפחה שגרה בשכונת התקווה. מי שגר בשכונת התקווה מגיע בלי

בעיות וללא הוצאות מיוחדות ללב דיזנגוף, לאצטדיון בלומפליד,

למופעים של בידור, תרבות וספורט. יש לו מגוון רחב של אפשרויות

בחירה. הוא קרוב לבתי חולים, לאוניברסיטאות. אבל מקרית שמונה

וגם ממטולה אנשים עוברים לגור במורשה, כי זה לב האזור הכלכלי.

מי שרוכש דירה בתל-אביב, כעבור שנתיים ערכה מוכפל. אבל אם אתה

קונה דירה בפריפריה והשקעת בה 100 אלף שקל, ערכה יורד ל-80 אלף

שקל כעבור שנתיים. האם כל זה בא לידי ביטוי בתחשיבים שלכם?

משפחה בפריפריה ששולחת בן או בת ללמוד באוניברסיטה, אתם יודעים

איזה הוצאות יש לה?



יי גולדברג

כאשר אתה נותן הנחות במס, אוכלוסיית היעד איננה המובטלים, כי

במובטלים אתה מטפל בדרכים אחרות. אהה רוצה לעודד בדרך זו את המורים,

את הרופאים- בליל הגלשונים התייצבו בחדר המיון בבית החולים בצפת

23 רופאים מהמיעוטים ורופא יהודי אחד. ומדוע? כי את הרופאים מבני

המיעוטים מסבסד המשטר הקומוניסטי. הם למדו במוסקבה.

במי אתה פוגע? במיליונרים של ערי הפיתוח? נכון ישובי קו

העימות קיבלו זיכוי של %10 מהמס, ללא תקרה של הכנסה- אבל הזיכוי

הוא על הכנסה של יחיד, לא של חברות, וזה הבדל גדול- מה אתם מציעים?

אתם רוצים שישובי קו העימות, אלה שיושבים בבוץ הלבנוני, יקבלו

זיכוי וייהנו מאותה הנחה כמו ישובים לאורך הגבול שאינם יודעים

תקרית בטחוזנית מה היא- ואם אתה מדבר על מגזרים, האם ישובים לאורך

הקו הירוק, כמו אייל, זכאים לפי התכנית החדשה? גם הם לא זכאים.

ואתה מדבר על צדק? הגיע הזמן שייעשה צדק. אם תתנו לישובים המרוחקים

שוויון הזדמנויות על בסיס כלכלי כמו לאזור המרכז, אז תעשר צדק.

אבל זה אומר הנחות במס לא של %10 אלא של %40.

שי' עמור;

הופתעתי וגם די נחרדתי מהדברים שאמר ידידי נציב מס הכנסה

על מס רגרסיבי או לא רגרסיבי. לפי הגישה הזו, מורה או טכנאי או

מהנדס או רופא, שרוצה לעבור ממרכז הארץ לעיר פיתוח או לישוב ליד

קו העימות, אסור לעודד אותו. והרי כל המגמה של ההנחות במס היא

לסייע לפיזור האוכלוסיה ולעודד אוכלוסיה חזקה לעבור לגור בישובי

הפיתוח.

במקום להציע משהו מהפכני כמו פטור ממס לכל ישובי הפיתוח,

כדי לקדם אותם ולמשוך אליהם אוכלוסיה, מנסים לנגוס גם במה שניתן-

ומה בסך הכל מקבלת מגדל העמק, עיר פיתוח שיש בה אבטלה? זיכוי

של %3 במס הכנסה. אם מגדל העמק הצליחה קצת להתאושש ולהתרומם,

האם צריך להנחית עליה מכה? וזאת בימים שבהם באזור עמק יזרעאל -

עפולה, מגדל העמק, נצרת - זורקים בקבוקי תבערה. האינתיפאדה היום

היא לא נחלתו של קו זה או אחר. תושבי מגדל העמק, חלק מהם, חוששים

היום לנסוע לנצרת, לצערי. יש היום מחשבות על עזיבה של האזור

שלנו. ואם נצרת-עלית לא מקבלת את הזיכוי במס, זוהי שערוריה.

הוא הדין עפולה. מבחינה דמוגרפית האזור שלנו הוא במצב קשה.

האם לא צריך להתחשב בכך?

מדברים על מרחק של 7 ק"מ מהגבול, ושואלים: מה יגידו שכונות

המצוקה בירושלים או בתל-אביב? אבל המטרה של ההטבות האלה במס

היא פיזור האוכלוסיה. ומדוע רק 7 ק"מ? לפי הקריטריון הזה מחצית

מהישובים באזור מרום הגליל לא כלולים במפה. האם אופקים ושדרות הן

במרכז הארץ? נתיבות היא במרכז הארץ - לאן הגענו?

יש עיר פיתוח משגשגת לא רחוק ממגדל העמק. אני מברך אותה וסבור

שצריך לתת לה יותר הטבות. אבל היא מקבלת זיכוי של %5 ואילו מגדל-

העמק רק %3 י.ש עיוותים שאותם צריך לתקן. צריך לקבוע קריטריונים

דמוגרפיים וגיאוגרפיים, אבל לא לעודד במסגרת הזו מסכנות, לשים תו

של מסכנות על עשרה ישובים. זוהי גישה מעוותת.

אומר חיים רמון שחוק ערי הפיתוח הוא מטופש. מדוע? החוק אומר
בפירוש שני דברים ברורים
מעונות יום חינם לישובי הפיתוח וכן פטור

משכר לימוד לסטודנטים. אלה דברים חשובים ביותר, אלא שהאוצר לא

מוכן לבצע אותם.



שי עמור

אני מבקש שנציגי האוצר יגישו לנו רשימה מפורטת של הישובים

שעונים לקריטריונים המפורטים בתקנות שמובאות לנו לאישור כדי שנדע

מי הם הישובים שלדעת האוצר זכאים להנחות האלה במם הכנסה.
הי ו "ר א' שו חט
אני מניח שלא תחיה היום הצבעה כי עלינו לשמוע מהי עמדתו של

שר האוצר. הסמכות של הוועדה היא לאשר את התקנות או לדחות אותן.

במקרה של דחיה אין תקנות, כי התקנות הקיימות פג תוקפן ב-30 ביוני-
ע' סולודר
היום מתנהלים במקביל שני דיונים חשובים שיש קשר ביניהם -

הדיון בוועדת הכספים בתקנות מם הכנסה, והדיון בוועדת הפנים על

חוק התכנון והבנ יה.

התקנות הקיימות מעוררות בעיות רבות. אנחנו מאריכים את התקנות

כל פעם מחדש, אבל במשך הזמן חלו שינויים באז ורי הפיתוח, קמו ישובים

חדשים, ישובים התבססו, וכל זה מחייב אותנו לשנות את המפה, לשנות

קריטריונים. כיוון שלא עשינו זאת, נוצרו עיוותים, שהם ממש בלתי

נסבלים.

אני חוזרת וטוענת שאם הממשלה מסיבות פוליטיות ואחרות לא

מסוגלת להתייחס לנושא הזה בצורה עניינית, עלינו לקחת אל עצמנו

את המשימה הזו ולקבוע קריטריונים למתן הנחות במם לישובים השונים.

אני גם חושבת שאיננו יכולים בחוק אחד לתת תשובות לכל הבעיות

של היליובים בארץ. יש ישובים שהם גם מרוחקים, שמצבם מבחינה כלכלית

וחברתית קללה וילל להם גם בעיות של בטחון. היושב ראש אמר שלגבי

דידו הקריטריון של המרחק הוא הקובע. וגם ענין זה שנוי במחלוקת,

כי לא ברור איך מודדים מרחק - מרחק מהגבול, מרחק ממרכז הארץ,

ובכלל מהו מרכז הארץ. היו שאמרו שהקריטריון הקובע הוא המצב

הבטחוני. אני מוכנה לקבל את הגישה של היושב ראש בענין המרחק,

כי ישובים מרוחקים יש להם הוצאות יותר גדולות בשל המרחק.

אינני רוצה להתייחס כרגע לסעיפים השונים של התקנות, אבל

כללית אני רוצה לומר שאי אפשר בחוק אחד לענות על כל הבעיות. אני

יכולה להביא דוגמה של ישוב כמו אייל, שהוא בתחומי הקו הירוק,

במרכז הארץ, שצריך לפצות אותו על הנזק שנגרם לו בימים אלה.

אבל אינני חושבת שבגלל מצבו של הישוב הזה היום צריך להכניס אותו

לרשימה של הישובים שזכאים להנחות במס הכנסה. אני חושבת שצריך

לדון על כל בעיה בנפרד ולנסות למצוא לה פתרון.

כיום פג תוקפן של התקנות ולא תהיה לנו ברירה אלא להאריך

אותן, שוב נאמר שזוהי הפעם האחרונה שאנחנו מאריכים את התקנות,

ולא נעשה כך יותר אלא אם כן יובאו בפנינו קריטריונים ברורים,

והבעיה הבסיסית לא תבוא על פתרונה.

לכן אני מבקשת את היושב-ראש לקבל החלטה על הקמת ועדת משנה

שתנסה לגבש קריטריונים, אולי על בסיס ההצעה שהובאה בפנינו, שנתן

לה פרק זמן מוגדר כדי לסיים את עבודתה, וזאת כדי שלא נאלץ שוב

פעם להאריך את התקנות האלה-
מי פרוש
אין ספק שלא יהיה זה מוצדקת להביא בחשבון רק את הגורם

הגיאוגרפי, מה גם שזה גורם שנתון לשינויים ולתנודות. על הגבעה

מול הכנסת נבנתה שכונת וולפסון. אנחנו יודעים מי היא האוכלוסיה

שגרה בשכונה הזו ומהי רמת החיים שלה. משמאל לשכונה זו - שכונת



מי פרוש

נחלת אחים, מאחוריה - שערי חסד ונחלת ציון. לכן המיקום הגיאוגרפי

לא יכול לשמש קריטריון למתן הנחות והקלות במס הכנסה, ויש להביא

בחשבון קריטריונים נוספים כמו מצב כלכלי וחברתי.

אני רוצה להציע הצעה מעשית. אם אנחנו רוצים להוציא מתחת ידינו

דבר מתוקן, עלינו להעביר את הנושא לטיפול קודם לוועדת משנה מצומצמת.

ועדת משנה זו תבחן את כל ההצעות, תמיין אותן, ואת החומר שהיא תכין

היא תעביר לוועדה יותר רחבה שלה תהיה הסמכות לקבוע את הקריטריונים.

על החלטות הוועדה הרחבה לא יהיו ערעורים. אני מציע לכן ועדה מצומצמת

לגיבוש ההצעות, וועדה יותר רחבה שיהיו לה סמכויות לקבל החלטות.

י יי הורביץ;

אני חושב שהגיעה השעה שנקיים דיון מעמיק על כל התמריצים שאנחנו

רוצים לתת למען פיזור האוכלוסיה. זה נכון לגבי הפטורים או ההנחות.

במס ליחידים, וזה נכון לגבי הנחות במס למפעלים מאושרים ולכל היתר.

הגיעה השליה שנערוך לעצמנו חשבון נפש מה קרה במשך כל השנים לכל

התמריצים שנתנו ומה היו התוצאות שלהם.

מופיע היום בפנינו נציב מס הכנסה ומציג את עמדת האוצר.

העמדה הזו אומרת שההנחות במס לתושבים של ישובי הפיתוח, שמקבלים

את הזיכוי במס, מסתכמות ב-120 מיליון שקל. האוצר מבקש להוריד

מהסכום הזה 80 מיליון שקל. למה? כיוון שחלק מהתושבים בלאו הכי לא

נהנה מהזיכוי ויש עוד בעיות שצריך לתת להן פתרון. יש בעיות בשכונת

התקווה או בשכונות בירושלים. אבל האמת היא שהמטרה של ההנחות האלה

במס היא לעודד את פיזור האוכלוסיה ולא לשפר את מצבה של האוכלוסיה

שמצבה הכלכלי]קשה, שאולי יש לדאוג לה אבל לא בדרך הזו-

המטרה האמיתית של ההנחות במס לישובי פיתוח היתה פיזור

האוכלוסיה. היום עלינו לשאול את עצמנו: האם הצלחנו בדרך הזו להגשים

את המטרה, או שמא נכשלנו בכך. כאן אני מעז להעלות רעיונות שאולי

יישמעו מוזרים לאור המצוקה במשק. אחד הרעיונות הוא שבשילוב עם

הרפורמה במס הכנסה שעלתה כ-750 מיליון שקל.. . (היו"ר א' שוחט; בנטו

הסכום הוא 500 מיליון.) לא נוריד את הסכום של 80 מיליון שקל

אלא נלך בכיוון אחר ונעשה מהפכה אמיתית. כי הבעיה היא לא לעזור

לחלשים אלא להניע אח החזקים ללכת לגור במקומות אלה. בלי תגבורת

של אוכלוסיה חזקה, הישובים האלה יישארו במצבם הנוכחי עוד עשרות

שנים. כי לחזקים יש אלטרנטיבה. לחלשים - אין.

ההצעה המהפכנית שלי אומרת, שאם משרד של עורכי דין יעבור

לקרית שמונה, כל העובדים באותו משרד שלא רק יעבדו בקריה שמונה

אלא יגורו שם, יקבלו זיכוי במס לא של %10 אלא של אחוז הרבה

יותר גדול. אני רוצה שלמשרד של עורכי דין יהיה כדאי לעכור לקרית

שמונה או לדימונה. מהנדסים שיש להם היום משרדים בבתי מגורים

בתל-אביב יעברו לדימונה, ואז הם יקבלו הנחות משמעותיות במס הכנסה-
תגידו לי
בימים אלה של מצוקה תקציבית, אתה מציע לתת הנחות

במס בסכומים ניכרים. אם היה לנו כדאי להקציב 500 מיליון שקל כדי

לעשות רפורמה במס, אם היינו מוכנים להשלים עם אובדן הכנסה בסכום

כזה למען הרפורמה, עלינו לדעת שעידוד בעלי מקצועות חופשיים

ואוכלוסיה חזקה לעבור לערי פיתוח זוהי הרפורמה החשובה ביותר.

כי ערי הפיתוח עולות הון עתק. לאיש מאתנו אין הכוח לעשות את

החשבון הזה, כי אם היה למישהו הכוח לראות את הדברים בראיה ריאלית-

עסקית, הוא היה מגיע למסקנה שהעסק הזה הוא כל כך יקר שהוא מחייב

מחשבה חדשה.



יי הורביץ

אמרתי שדרוש מיפוי לזונה לענין מפעלים מאושרים באזורי פיתוח.

אני בעד מיפוי חדש, מיפוי נכון ואפקטיבי. ועל אחוז כמה וכמה שדרוש

פיתוח חדש עם מגמות נכונות לענין הפטורים וההנחות במס הכנסה.

כי אם נשאיר את המצב הקיים, שום דבר לא יועיל לנו. במצב הקיים,

בין אם נשאיר את הסכום של 20 1 מיליון שקל ובין אם נוריד ממנו

80 מיליון ל-קל, ליום תועלת לא תצמח מכך.
י' שמאי
אפתח בהערה ליושב-ראש. לדעתי, לא היינו צריכים לקיים היום

אה הדיון בנושא בלי השתתפותו של שר האוצר. הוא ירה את היריה

הראשונה באוויר כבר בשבוע שעבר והכניס לסחרור את כל המערכות הקשורות

לערי הפיתוח. ועם כל הכבוד לנציגו של השר, שמייצג אותו נאמנה, לנו

חשוב לשמוע מהי עמדתו של שר האוצר ומה הניע אותו לקבל את ההחלטה

הזו.

השאלה היא מה היו השיקולים של המערכת הפוליטית והמימסדית

כאשר קיבלו אה ההחלטות לתת הטבות לערי הפיתוח. נציב מס הכנסה

אמר שהגישה צריכה להיות מס שווה על הכנסה שווה, ואני חושב שגישה

כזו לא תעשה צדק לתושבים בערי הפיתוח- כי אם מדברים על שיוויונות,

היא צריכה להיות לאורך כל הדרך - בשירותים, במסהר, בתעשיה, בחינוך,

ברפואה וכדומה. לא יתכן שיהיה שוויון רק במס. לכן כל החלטה שתתקבל,

בין1אם להשאיר אה המצב הקיים ובין אם לשנות אותו כפי שמוצע, לא רק

שלא תתן פתרונות אלא גם תפגע בערי הפיתוח ותרע אח מצבן.

נציב מס הכנסה הביא נתונים של מדגם לא מייצג על רמות הכנסה

של 3000 שכירים בערי הפיתוח. לפי נתונים אלה יותר מ-1600 שכירים,

כ-%53, לא מגיעים לסף המס.

לערי הפיתוח יש סטיגמה של ערים חלשות, עם מצב כלכלי קשה,

שכל תחלואי החברה דבקו בהן, ולכן צריך לעזור להן. אבל זה לא נכון.

דווקה על ידי האמירה הזו אתה הורץ את גורלן של ערי הפיתוח. לא זו

היתה המטרה של ההטבות. המחוקק, בבואו לאשר תקנות הנותנות הטבות

במס לערי פיתוח, התכוון ליצור אינטגרציה בערי הפיתוח ולשלב בהן

אנשים ברמות הכנסה שונות, בעלי מקצועות. שונים. ראשי ערי הפיתוח

נתנו לכך ביטוי כאשר אמרו את הדברים בצורה הברורה ביותר: האם אתם

רוצים לפגוע במורים, ברופאים, באחיות, בבעלי המקצועות החופשיים,

שגרים בערי הפיתוח?

צריך להבין מה היתה המטרה של ההטבות האלה במס. אלי בן-מנחם

הוא חבר כנסת שדואג לשכונות. הוא דורש לתת את ההטבות האלה לכפר

שלם, לדוגמה. האס אפשיר להשוות ישוב כמו אור עקיבא לשכונה כמו

כפר שלם? לדעתי, אין מקום להשוואה. והבאתי כדוגמה את אור עקיבא,

ולא ישוב אחר כמו מגדל העמק, שמקבלת זיכוי של %3, או קרית שמונה

או מטולה. כי רציתי להראות שבאזור המרכז יקי שני ישובים סמוכים:

אור עקיבא וקיסריה. אבות הישוב שתכננו את המודל הזה של שני

ישובים סמוכים, האחד של מיליונרים והשני של חלכאים ונדכאים, גרמו

עוול בלתי רגיל לחברה הישראלית.

אם אנחנו רוצים לעודד דווקה באזור המרכז את תושב אור עקיבא

להמשיך להתגורר בישוב - ואינני יודע אם חושב אור עקיבא נהנה מהנחות

במס או לא - - - (היו"ר א' שוחט: אור עקיבא בכל-מקרה מחוץ למסגרת.)
(ד' תיכון
היא נמצאת במשולש ואיננה ישוב חדש.) מה יעדיף תושב

אור עקיבא לעשות - לעבור לחדרה או להמשיך ולגור בישוב? אם הוא

מורה או רופא או מהנדס, שכבר גר באור עקיבא, מה יכול לעודד אוחו

להמשיך לגור שם? - ההטבות במס הכנסה.



יי שמאי

אנחנו רצינו לשפר את איכות החיים בישובים האלה ולהעלות

את רמתם, ולכן נתנו את ההנחות במם. רצינו לעודד אה השכבות

הבינוניות והגבוהות להשתלב בישובים האלה ולתרום את תרומתם

לקידומם.

אני רוצה להשתמש בדוגמה של מגדל העמק. יש ברשימה שלוש קבוצות

של ישובים שמקבלות זיכוי במס של %5, 7% ו-%10 רק מגדל העמק מקבלת

זיכוי של %3. מדוע? השיעור של %3 לא מגדיל את ההכנסות של הפרט,

אבל הוא מעודד השקעות ופיתוח שמהם נהנים התושבים בישוב. לדעתי,

צריך להרחיב את הזיכוי הזה ולהחילו גם על עפולה ועל נצרת עלית-

טוענים על הפסד הכנסות לאוצר המדינה. אבל כאשר רצו לעודד

הקמת מפעלים במרכז הארץ, הציעו לתת זיכוי במם. האם שכחנו זאת.
(הי ו "ר א' שוחט
מענק של %10...) באזור תל-אביב, בגוש דן,

שם צריך לתת את העידוד?

אני לא נגד הקריטריון של מרחק של 7"ק מהגבול, אם כי אני חושב

שהמרחק צריך להיות יותר גדול. אבל אני נגד המשולש של 15 ק"מ, כי

הוא מוציא ממסגרת ההנחות במס ישובים שיש בהם מוקדים של אבטלה

כמו דימונה, אופקים, שדרות - - -
מ' גביש
תיקון עובדתי. הצענו שעוד 10 ישובים שייקבעו, יכנסו למסגרת.

י יי שמאי;

הצעה זו פותחת פתח לוויכוחים מדוע ישוב זה ולא אחר יכנס

למסגרת הזו, מה גם שלא תמיד שיקולים ענייניים טהורים הם נר לרגלי

מקבלי ההחלטות.

אני מוכן לקבל את ההצעה של גדליה גל. אני חושב שצריכה לקום

ועדה שישבו בה חברים שמטפלים יום יום בבעיות של ערי הפיתוח:

היושב ראש אברהם שוחט, חברי הוועדה עובדיה עלי ושאול עמוד,

יושבת ראש ועדת הכלכלה ויושבת ראש ועדת העבודה והרווחה וכן נציג

אחד של האוצר. הוועדה הזו הגב?- הצעה ותביא אותה בפני מליאת הוועדה.

?
היו ר א' שוחט
אתן עכשיו את רשות הדיבור לשמואל כהן, ראש המועצה המקומית

מצפה רמון. בבקשה-
שמואל כהן
אדוני יושב ראש הוועדה, חברי ועדה נכבדים, הקשבתי בקשב רב

לדיון. אנחנו כנראה חוטאים למטרה של ההתיישבות כארץ.

לפני מספר שנים מינו ועדה לענין מצפה רמון, שישבו בה פקידי

ממשלה בכירים, מנכ"לים של משרדי ממשלה. הוועדה הזו הגיעה למסקנה

שיש לפטור את תושבי מצפה רמון ממס באופן מוחלט, גם את השכירים

וגם את מפעלי התעשיה. האוצר בעצה אחת עם ראש הממשלה החליט לתת

פטור של %25 מהמס עד לתקרה שהיום מגיעה ל-4500-4000 שקל לחודש.

החלטה זו הביאה לשינוי אמנם לא גדול במצבה של מצפה רמון. מספר

התושבים גדל מ-2000 ל-3600 תושבים. אבל תעשיה, שלה ניתן פטור

ממס לעשר שנים, לא באה, כי חיבלה גם בהחלטה הזו.

עכשיו מציעים לקחת מערי הפיתוח את המעט שניתן להם, שמושך

אליהם תושבים ממרכז הארץ.



שמואל כהן

במצפה רמון ישי לתושבים הוצאות גדולות שאין לתושבים במרכז

הארץ, גם אם הם גרים בשכונות מצוקה. תושב מצפה רמון צריך לנסוע

90 או 100 ק"מ כדי לקבל טיפול רפואי. זו לא הוצאה? עבור כל מה

שהוא רוכש הוא משלם יותר מאשר תושב במרכז הארץ.

ההטבות במס היוו תמריץ לאנשי צבא הקבע לעבור ממרכז הארץ

למצפה רמון, כי בשל הפטור הכנסתם גדלה במקצת. לאחר הפיטורים ברפא'ל

העבירו א,ת העובדים שנשארו למצפה רמון בגלל ההקלות במס.
היו"ר א' שוחט
איר מתחשבים את הפטור של 25%7 במס?
מ' גביש
אם מגיע ממך מס עד 1230 שקל בחודש, אינך משלם מס. אם ההכנסה

היא 4000 שקל, %25 או 1000 שקל יורדים מהמס. בשיעור שולי של %48,

כאילו קיבלת תוספת הכנסה של 2500 שקל לחודש.
שמואל כהן
לדעתי, אסור לבטל את הפמור ממס לישובים הבעייתיים, כי הפמור

הוא שהביא לצמיחה. אם לא תהיה צמיחה, תהיה התפרקות. אם הפמור לא

יינתן למצפה רמון פירוש הדבר סגירת הישוב. ראש הממשלה ושר האוצר

היו שותפים להחלטה על מתן הפטור ממס למצפה רמון. איך אפשר היום

לבטל את ההחלטה הזו?
ע' עלי
אני חושב שפעם אחת צריך לשחוט פרות קדושות ולקבוע קריטריונים

ברורים בנושא של הסיווג והמיסוי, ואני מברך על הנסיון לקבוע

קריטריונים ברורים. אבל ההצעה שלפנינו לא עונה על הצורך לעודד

פיזור אוכלוסין, ולדעתי זהו היעד המרכזי שאנחנו רוצים להשיג

באמצעות התקנות. אינני חושב שהתקנות נועדו לעודד ישובים חלשים"

העובדה שמס הכנסה הוא פרוגרסיבי יש בה את ההתחשבות בחלשים.
ח' אורון
המס הפרוגרסיבי הוא ליחיד, לא לישוב. גם הזיכוי במס הוא ליחיד.
(ע' עלי
כאן מדובר במיסוי על יחיד.) אתה טענת שבמקרה זה אין

מקום להתחשב בשיקול הסוציאואקונומי. אם אתה רוצה לחזק ישוב, העובדה

שהמם הוא פרוגרסיבי לא עוזרת לו.
ע' עלי
הזיכוי הזה במס בא לעודד פיזור אוכלוסין, ואני מציע שזה יהיה

הקריטריון המרכזי. זוהי עמדתי. לדעתי, הזיכוי הזה במס חשוב דווקה

כדי לעודד בעלי הכנסות גבוהות כמו רואי חשבון, עורכי דין, מהנדסים,

שחסרים בישובים האלה, לעודד תעשיינים שישבו בישוב ולא יברחו ממנו.

השכבה של העשירונים העליונים חסרה בערי הפיתוח. באמצעות זיכוי במס

אנחנו יכולים לעודד השכבות האלה לבוא לגור בערי פיתוח. זוהי תרומה

חשובה ביותר לערי הפיתוח. לכן אני תומך במתן הזיכוי הזה במס

לתושבים של ערי הפיתוח.
ג' שפט
אני מבקש לדעת מה יהיה הסיכום של הדיון היום.
היו"ר אי' שוחט
אנחנו נפנה לשר האוצר באמצעות נציב מס הכנסה, ונבקשו להביא

בפנינו הצעה להארכת תוקפן של התקנות הקיימות. במקביל נקים וערה

בהרכב כפי שנחליט עליו, קזיחר עם אנשי האוצר תנסה לגבלז עקרונות

וקריטריונים. המפה שהביאו בפנינו יכולה לשמש בסיס לריון.
ג" גדות
אני תומך בהצעה, בלי המשפט האחרון. אם ההצעה תובא להצבעה,

אצביע בערה.
היו"ר אי שוחט
הכל מותנה בכך ששר האוצר יסכים להצעה, שאם לא כן יש בעיה

גם לנו וגם לשר האוצר.
פיי גרו פר
אני סבור שייש להמשיך בשיטה של מתן הקלות במס, אבל לא בדרך

שבה אנחנו הולכים. מהן העוברות - ואינני בא להאשים אף אחר. כל פעם

כאשר מתקרב המועד שבו פג תוקפן של התקנות, קמה מהומה. אנחנו שוב

יושבים ודנים במצבן של ערי הפיתוח - וכולנו יודעים מהו המצב של

דימונה או של ירוחם.אבל אנחנו גם יודעים שבגלל העיוותים שנוצרו

במשך הזמן יש ישובים שמקבלים את ההטבות האלה ואולי זה לא מגיע להם,

ואחרים שזה מגיע להם והם אולי לא מקבלים. אבל בלית ברירה, בגלל

קוצר הזמן והרצון שלנו לא לפגוע בישובים האלה, אנחנו מאשרים את

הארכת התקנות. שהרי לא יעלה על הדעת שלא נתן את ההטבות האלה לישובים

שיושבים על קו העימות, או ישובים שאנחנו רוצים לעזור להם.

בהיעדר קריטריונים ברורים ואובייקטיביים, אנחנו נתונים ללהציפ,

ואני מרשה לעצמי לומר שהופעלו עלינו לחצים לאייר הטבות לישובים

שלא עומדים בקריטריונים, וזאת על רקע פוליטי. וכך אנחנו עושים

עיוות על עיוות.

לכן עלינו להקים מייד ועדה, בהרכב כזה או אחר שתגבש קריטריונים

ותביא אותם למליאת הוועדה להחלטה- כפר ורדים, שחושביםשלו חיים

ברמת חיים כמו אנשיים שגרים בסביון, פנה לבג"ץ וזכה בהטבות במם.

גם יידוביח אחרים שיפנו לבג"ץ יזכו. ישובים שאין להם אמצעים לפנות

לבג"ץ, אבל אנחנו סבורים שיש להיטיב עמם, לא יזכו בהנחות אלה.

אם ייקבעו קריטריונים ברורים, נפתור גם את הבעיה של הפניות לבג"ץ.

ישובים שיעמדו בקריטריונים יזכו בהנחות במס.
די' תיכון
אדוני הנציב, אני רוצה להסביר לך כמה דברים. קודם כל ההצעה הח-ו

איננה הדשה. היא מופיעיה בחוק ההסדרים במשק המדינה. ובמקרה של סרבנות

מצד השר, לאור שחוק ההסדרים עדיין מונח על שולחננו, נוכל בדרך

של חקיקה ראשית להאריך את התקנות האלה, ותוך זמן קצר. אני פשוט

נותן כאן רמז שנועד לרכך את האנשים באוצר, שיכולים לומר לנו:

מאחר ופג תוקפן של התקנות הקיימות, יש לכם ברירה או לאשר את התקנות

החדשות המוצעות או ליצור חלל ריק ?\משמעותו ביטול ההטבות במס.
מיי גביש
תצטרכו להגיש הצעת חוק פרטית.
דיי תיכון
לא. אני רוצה שתבין את הטכניקה. ההצעה הזו כלולה בחוק

ההסדרים במשק. הוועדה לא סיימה את הדיון בחוק ההסדרים, הוא עדיין

מונח על שולחננו. כל פעם אנחנו מפצלים את החוק ומביאים לאישור

קטע ממנו. נוכל להוציא ממנו גם את הסעיף הזה ולהביא אותו לקריאה^-^



די תיכו ן

קלניה ולקריאה שלישית יחד עם הנושא שאתה שביקשת להביא לאיקזור הכנסת.

מאחר ונפצל את החוק לענין הנושא הזה, נוכל לכלול באותה המסגרת גם

סעיף מיוהד בחוק שבא להאריך את תוקפם של הזיכויים המיוהדים.
אי דמביץ
הוא יגיד שזה נושא חדש.

דיי תיכו ז ?

זה לא נולוא חדש כי זה מצוי בהוק ההסדרים.
מי גביש
אינך יכול לחוקק דבר הפוך מזה שהממשלה ההלימה עליו.
הי ו "ר אי שוחט
אני מקווה שלא נגיע לזה--
די תיכוז
אנהנו לא רוצים להגיע לזה, אבל הדרך הזו פתוחה בפנינו, ואפשר

לסיים את הענין עוד היום, כי המעיר שאתה מבקש לפצל אותו ולהביא

לאישורו בכנסת כלול בסדר היום של מליאת הכנסת. אנחנו מקווים שלא

נאלץ להשתמש בדרך הזו, אבל אני רוצה שיהיה ברור, שהלל ריק לא יהיה

בענ י ן זה.

עכשיו לענין עצמו. התקנה הזו אושרה בוועדת הכספים בשנות

השבעים הראשונות, בשנה 1973 או 1974. נקבעו שלוש דרגות של זיכוי:

^7, לל:5 ו-^?3. הממרה של הזיכוי היתה למשוך אוכלוסיה יותר חזקה לערים

הלשות יותר ולפצות אותה בשל הוצאות המחיה הגבוהות בהשוואה למרכז

הארץ. למה אני נדרש לענין זה? ואלי דיין יכול לכעוס עלי עד היום

בשל הוצאת עירו מהמסגרת הזו. (אי דיין: אני לא כועס, כי השיקול

היה ענייני.) יושב כאן ראש המועצה המקומית מצפה רמון במצפה; רמון

כל המוצרים והשירותים יותר יקרים מאשר במרכז הארץ- הזיכוי בא

להל-וות את התנאים קלל ערי הפיתוח עם אלה הקיימים במרכז הארץ. אינך

נותן כאן שום תמריץ. אתה פ'שוט מפצה את התושב בעיר פיתוח על כך שהוא

משלם יותר עבור מצרכים וש-ירותים. אין כאן הטבה. אם תשימו לב, מקום

רחוק קיבל זיכוי של %^^7, מקום יותר קרוב קיבל ^%5, ומקום עוד יותר

קרוב קיבל י%^י3.

נכון, יש עיוותים. אינני יודע מדוע האוצר לא עמד בלחצים של

גורמים שונים, כי בתקופות מסוימות לכל שר, לכל נציב מם הכנסתיו לכל

ממונה על הכנסות המדינה היו שיקולים משלו. ואני מרשה לעצמי לומר
לעדנה סולודר
לקרית שמונה - כן, לדן ולדפנה - לא; לחצור -כן,

ולאיילת השהר - לא. (עי- סולודר: מדוע?) כי השיקול הוא השוואה

של הוצאות המהיה והשירותים.
יאיר לוי
בקרית שמונה יש היום שכונה שתושביה חיים ברמת חיים יותר

גבוהה מאשר הברי קיבוץ דן. (די תיכו ן: אני דווקה רוצה לעודד אותה

שכו נה.)
ע-י סולו דר
הזיכו י של -י?10 במס נ יתן מסיבות אחרות.
ד' תיכון
איר נולד הזיכוי של %10? היתה בעיה עם הישובים בקו העימות.

הממשלה ההלימה בתקופת כהונתו הקודמת של יצחק מודעי כשר האוצר - -
(מ' גביש
בעונת 1985.) - לתת זיכוי של %10 במס לישובים אלה, לדעתי

בצדק. אני יודע שכואב להם הזיכוי של %25 במצפה רמון. לגבי דידכם

יש כאן מקלט מס שצריך להעבירו מן העולם. אתם חששתם שכל עורכי

הדין בתל-אביב יפתחו תיבות דואר במצפה רמון, ולא קרה כדבר הזה.

אותו דבר לגבי אילת. אבל אני הושב שמדובר כאן בפירורים...

אבל אני רוצה לחזור ל-1985. בא אז הממונה על הכנסות המדינה,

מר ברון, שהיה חדש בתפקידו, והציע לבטל את הפטור הזה. הוא אמר לנו:

יש לי הצעה אחרת איך לחלק את ההטבות. אינני רוצה לחסוך. עיבדתי

במשרד האוצר תכנית שתפצה את כל תושבי ערי הפיתוח שבאמת זקוקים לכך.

הוא מעולם לא הציג את התכנית שלו. הוועדה דחתה את הצעתו בימי מודעי

ובידי ברון, והיו על כך ויכוחים סוערים.

אני חוזר להצעה שלכם, שבעצם אומרת שאתה, שטרית ואנכי נהיה זכאים

לפטור המיוחד. אנחנו גרים בישוב חדש. (היו"ר א' שוחט; לא. זה כלול

בתוך חמשו לש.)

מ' גביש;

לא. המשולש הוא על הקו הכחול במפה, במרחק 15 ק"מ...
(ד' תיכון
לגבי ישוב חדש.) רק מה שמחוץ לקו הכחול. אם היעד הוא

פיזור האוכלוסיה, מי שנמצא במרכז הארץ לא צריך לקבל זיכוי-
ד' תיכון
ההצעה לגבי ישובים חדשים לא ראויה להיות נדונה כאן, שכן כמה

ישובים חדשים יקומו בשנים הקרובות?

בסיכום, אני מציע לכם להאריך את התקנות עד 31 בדצמבר 1990

ולהקים ועדה ציבורית שתדאג לא רק לסיווג מחודש אלא גם לפיצוי חלופי

יותר טוב ויותר מועיל. אסור שהמדינה תרוויה או תפסיד מזה, שכן

מדובר כאן אך ורק בהשוואת תנאים.
ח' אורון
אני מקבל את הגישה שבאה לידי ביטוי בהצעה שלפנינו שמנסה

לקבוע שני קריטריונים - קריטריון של מרהק וקריטריון של מצב סוציואקונומי.

אני מקבל את הגישה כיוון שאם מדובר בהטבה במס לישוב או לאזור, לא

ליחיד, שמשלם מס פרוגרסיבי - הרי שיש הגיון בשילוב של שני

הקריטריונים האלה. עד כאן אני מבין את דן תיכון. אבל מכאן ואילך

אינני מצליח להבין את ההגיון שלו בבואו לעשות את האבחנה בין

שאר-ישוב לבין קרית-שמונה. אתה לא עשית אבחנה סוצי ואקף נו מית

אלא אמרת שאתה רוצה לעודד מהנדסים לבוא לקרית שמונה. אם השיקול

הוא הוצאות המחיה שהן יותר יקרות בשאר ישוב או בדן או בקרית שמונה,

אז המרחק צריך לחיות קריטריון אוניברסלי.
די תיכון
תרשה לי להעמיד דברים על דיוקם. אמרתי שכל התקנה הזו באה

במסגרת המדיניות של פיזור האוכלוסיה-
חי אורון
את הבעיה שאתה עוררת אני רוצה לפתור בדרך אחרת, שאני בטוח

כי תחלוק עליה. אני חושב שכן יש מקום לקבוע תקרה. גם מי שטוען

שהזיכוי הזה בא לפצות על המרחק, צריך להסכים שיש. תקרה מסוימת

שמפצה בגין המרחק, תגידו מעל 5000 שקל לחודש או מעל 10,000 שקל.



ח' אורון

אני חושב שלא נכון לתת הטבה ללא תקרה.
ד' תיכון
אבל יש תקרה. לזיכוי של %10 אין תקרה, אבל יש תקרה לזיכוי

של %7 או %5 או %.3
ח' אורון
מבחינה זו ההצעה של האוצר היא פשטנית מדי. כי גם אם מקבלים

את העקרון של המרחק ואת הקריטריון של המצב הסוציואקונומי, המרחק

לא יכול להתבטא לא בקו ירוק לאורך גבולות המדינה ההיסטוריים ולא

בקו של המשולש הזה. יש פיתוי רב לעשות זאת חד וחלק וברור.

מ' גביש;

איך אתה מגדיר את מרכז המדינה?
ח' אורון
אשאל אותך שאלה יותר קשה: איך אתה מגדיר מרחק. זה לא הגיוני

לחשוב ש-7 ק"מ בערבה הם כמו 7 ק"מ במרכז הארץ. אם אתה רוצה ללכת

לפי העקרון של מרחק של 7 ק"מ לאורך כל הגבולות, הרי מושב עידן,

לדוגמה, הוא מחוץ למסגרת למרות שהמרחק שלו מתל-אביב או מבאר שבע

הוא של שלוש שעות נסיעה. אותו דבר הקו שעובר באזור הצפון. קו העימות

הוא לא במרחק של 7 ק"מ מהגבול.

אם אנחנו מקבלים את העקרון הזה, אנחנו חייבים להפעיל אותו

באופן גמיש יותר. צריך לדעת שהמרחקים דרומה מבאר שבע נמדדים באופן

שונה. שם אין משמעות ל-7 ק"מ, או 7 ק"מ שם זה כמו קילומטר אחד

במרכז הארץ מכל בחינה שהיא, גם של עלות.

אני מברך את אלה שהכניסו להצעה גם את השיקול הסוציואקונומי.

אני מצטרף להצעה לבחון יותר לעומק את היישום של שני העקרונות האלה,

העקרון של המרחק ושל החתך הסוציואקונומי.
היו"ר א' שוחט
אתה יודע מדוע הוכנס הקריטריון הסוציואקונ ומי? כדי לפתור

את הבעיה של 10 ישובים בכל המרחב הזה. זה יכול להיות 4 מושבים,

2 קיבוצים ועיר.
ח' אורון
ראיתי את הרשימה. לקחו את המודל של משרד הפנים שהוא קיים,

והפעילו אותו על ישובים עירוניים.
מ' גביש
ישובים עירוניים. כמו שערי פיתוח היום לא כוללות מושבים.
ח' אורון
אני חושב שהגישה הזו יש בה הגיון. אם נסיעה לבית החולים

רמב"ם עולה לתושב הפריפריה יותר מאשר לתושב חיפה, זה נכון לגבי

תרשיחא וכן לגבי תושב סעסע. צריך להחליט מה רוצים. למיכאל איתן

יש פתרון - יוצאי צבא.
די תיכון
במעלות אני רוצה אוכלוסיה חזקה. אינני בטוח שאני רוצה בזה

בסעסע.
י יי גולדברג
החלטת הממשלה דיברה על ישובים שבוצע בהם פיגוע חבלני.
היו"ר א' סוחט
קריטריון סוציואקונומי יהיה משגה גדול. (ד' תיכון: כל המתנה

יעבור דרך זה.) (מי' גביש; זוהי המשמעות של ערי פיתות.)
ת'' אורון
היושב-ראש מציע קריטריון אתד - מרחק. (היו"ר אי' שותט; נכון.

מרחק מהגבול - מקובל עלי.) אני אזמר: קריטריון של מרתק וכן גם שיקול

על התך סוציואקונומי. מספר ישובים חלשים ברחבי המדינה, אם אתה רוצה

לעודד אותם, הרי גם אם הם לא רתוקים יש מקום לתת להם הטבה במם,

לכל האוכלוסיה שגרה בישובים האלה. את ההנחות שאתה מציע לתת למצפה

רמון, אני מציע לתת לעוד מספר ישובים בשל מצבם הסוציואקונומי.

אפשר לומר; אם נאשר זאת ל-0ו ישובים, כל המתנה יעבור דרך זה. אני

חושי שזהו שיקול נכון. (היו"ר א' שותט; כתנאי שקיים גם האלמנט

של מרחק?) בנוסף לקריטריון של מרתק. שני קריטריונים נפרדים.

המרחק הוא השיקול המרכזי. כפר יונה, שמופיע בקריטריון הסוציואקונומי.
(די' תיכון
אם אתה מכניס את כפר יונה, תגיע לכפר שלם.)
היו"ר אי' שוחט
אני מדבר כרגע על פיזור האוכלוסיה ולא על חיזוק ישובים.
ח יי אורון
אני מדגיש שאינני מדבר על מושבים ולא על קיבוצים ולא על שכונה

בתוך ישוב. ישוב שמצבו קשה, שאיננו מצליח להתאושש, אם אפטר לקדם

אותו לסי מבתן סוציואקונומי, יקבל את ההטבה-,
היו"ר אי' שוחט
על כר אנחנו חלוקים. אני חושב שזה מיועד לפיזור האוכלוסיה,

ואתה חושב שזה נועד לפתור בעיות סוציואקונומיות של ישוב.

אתן עכשיו רשות דיבור לראש המועצה גבעת זאב. בבקשה.

ג' הוכפלד;

אני מדבר בשם מספר ישובים כמו גבעת זאב, מעלה אדומים, אפרת,

אלפי מנשה, אריאל, עמנואל, אלקנה ועוד.

ין
היו"ר א שוחט
הם לא באותה מסגרת, כי יש ביניהם ישובים שמקבלים את ההטבה

ו יש שלא מקבלים.
גי' הוכפלד
לפי הקו שמוצע - כולם לא יקבלו.

היו"ר א' שו חט ;

אני מדבר על המצב היום.

גי' הוכפלד;

היום מקבלים זיכוי של %7.
מ' גביש
מה ההבדל בין גבעת זאב לבין פסגת זאב לענין הזה?
ג' הוכפלד
היתה מדיניות של הממשלה לבנות ערי לוויין סביב ירושלים.

והיתה מדיניות ליל הממשלה לבנות עוד כמה ישובים עירוניים בכל מיני

מקומות ביהודה ובשומרון שהם לא רחוקים ממרכז הארץ. כדי למשוך לשם

אוכלוסיה, נתנו הטבות מסוימות. הישובים האלה עדיין לא התבססו.

באה אליהם אוכלוסיה, ואנחנו מעונינים שתבוא אוכלוסיה נוספת. מבחינה

כלכלית האוכלוסיה שם שייכת לשכבה הבינונית, רוב המפרנסים הם שכירים.

ברוב הישובים האלה אין מקורות תעסוקה במקום. התושבים נאלצים

לנסוע לעבודה מרחקים כאלה או אחרים. לתושב גבעת זאב, לעומת פסגת

זאב, זוהי נסיעה באוטובוס בתעריף בינעירוני ואחר כך עוד נסיעה
עירונית. (היו"ר א' שוחט
מהו המרחק מרמות לגבעת זאב?) 7 ק"מ.

מחיר הנסיעה מגבעת זאב לירושלים הוא יותר גבוה מאשר מנוה יעקב.

אין לנו עדיין מקומות תעסוקה, אין לנו אולמות לפעולות תרבות

וספורט. תלמירי בתי הספר התיכוניים שלנו לומדים בידושלים- גם זה

עולה כסף- משפחה ממוצעת של 5 נפשות, אם שלוש מהן נוסעות לירושלים

יום יום - תלמיד אחד בתיכון ושני מבוגרים שעובדים בירושלים, זוהי

הוצאה של למעלה מ-500 שקל לחודש-

אנחנו מעונינים להמשיך ולפתח את הישוב שלנו. אנחנו לא מתחרים

עם קרית שמונה. אנחנו מתחרים עם שכונות ירושלמיות. ישובים אחרים

מתחרים עם נתניה, רעננה או כפר סבא. אם המדיניות של הממשלה היא

לעודד את האכלוס במקומות אלה, היא צריכה גם קצת לסייע כדי שלאנשים

יהיה כדאי לעבור לגור בהם.
א' דיין
לדעתי, הנימוק הוא פיזור האוכלוסיה ולא הגורם הסוציואקונומי.

אנחנו רוצים למשוך לערי הפיתוח אנשים בעלי הכנסות גבוהות או בינוניות

שהזיכוי במס עבורם יחיה משמעותי ויפצה אותם על הריחוק שלהם מהמרכז,

על כל המשמעויות הנובעות מהריחוק ממרכזי התרבות, החינוך, הרפואה

והבידור גם על הוצאות המחיה.

אני מציע לשר האוצר להסכים קודם כל להארכה של התקנות הקיימות,

גם אם יש בהן עיוותים, עד סוף שנת המס, ולהביא בפנינו הצעה שמבוססת

על הקריטריון של פיזור האוכלוסיה. לדעתי, דווקה בימים זללה כאשר

ערי הפיתוח כמו אופקים, נתיבות, מצפה רמון, חצור הגלילית ואחרות,

רוצות למשוך אליהן את העולים שמגיעים לארץ- וגם ותיקים, האם נבוא

לגזול מהן אה כבשת הרש? האם זה הזמן המתאים לבטל את הזיכוי במס

או להקפזין אותו? האם זוהי הבשורה שלנו לערי הפיתוח במקום לממש

הלכה למעשה את חוק ערי הפיתוח, חוק שחוקקה הכנסת, ולהגיד לזוגות
הצעירים חסרי הדיור שהתמקמו באוהלים
בואו למצפה רמון, בואו

לערי הפיתוח, שם יש דירות, שם יש איכות חיים גבוהה.

אני מציע לשר האוצר לקחת את ההצעה בחזרה. כן אני מציע

שיושב-ראש הוועדה יחד עם דן תיכון, שמבין אה הבעיות של ערי הפיתוח

ועוקב אחר המתרחש בהן, ובשיתוף נציגי האוצר, יכינו הצעה שבמרכזה

הקריטריון של פיזור האוכלוסיה, הצעה שנוכל לעמוד מאחוריה-
ש' שטרית
אני מניח שהדעות של חברי הוועדה לא היו בגדר הפתעה לא לנציב

מס הכנסה ולא לשר האוצר. זאת לאור העובדה שהם חזרו וקראו את

הפרוטוקול של הדיון שהתקיים בוועדה על הצעות ועדת-פלדמן. דיברתי

אז- באריכות על הנושא ושללתי את ההצעה מניממוקים שונים שאחזור עליהם

בקצרה-



שי שטרית
אבל כרגע השאלה שלי היא
איך מלאו לבו ילל השר, שהוא שר חדש,

להביא מחדש את ההצעה שהונחה לפנינו בזמנו, ללא כל שינוי, לאחד

שאמרנו בצורה מאד ברורה מהי עמדתנו על ההצעה? (יאיר לוי: איננו

יכולים לשנות את עמדתנו?) אני מניח שהכל אפשרי. השאלה אם נשתנה

משהו מאז. השיקולים לא השתנו. ענין ה-7 ק"מ הוא טכני מדי. זה נאמר.

הוא חסר הגיון. ענין ה-15 1 ק"מ גם הוא בעייתי.

ש' עמור;

מה אתה מציע?
ש' שטרית
אני מציע שנצטרף להצעה שהושמעה כאן להאריך את תוקף התקנות

עד סוף דצמבר, וכך יהיה לנו זמן לעיון נוסף בכל האלטרנטיבות. אני

מפנה את הקורא של הפרוטוקול לנימוקים המפורטים שהשמענו בדיון כאשר

ביקטנו לא לקבל אז את ההצעה.
א' דמביץ
יש לי שלוש הערות. אינני בטוח אם אני יכול להוסיף משהו

על מה שנאמר בענין מצבן של ערי הפיתוח, על חוק ערי הפיתוח והקשר

שלו לתקנות מס הכנסה, בבחינת כלים שלובים. אני חושב שהדברים כבר

עמדו על כך שבחוק ערי הפיתוח עצמו יש הוראות המראות את השילוב

בין שני הדברים. ואם מותר לי לייעץ, הייתי אומר שמן הראוי היה

שלפני חברי הוועדה יהיו הכלים השלובים כאשר הם באים להחליט על

התקנות כפי שהם באים להחליט על ענין ערי הפיתוח, ושהדברים לא יהיו

מנותקים זה מזה..

נקודה שניה. בכל אחת מן התקנות הבאות לביטול עכשיו יש

הוראה בדבר נכסים, בעלי נכסים. אקרא רק את כותרת השוליים, לא את

הסעיף עצמו. בתקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת
וישובי הערבה} יש תקנה הקרויה
ניכוי לבעלי נכסים. אחר כך יש גם

בישובים מסוימים ובהיאחזויות נח"ל - ניכוי מהכנסה לבעלי מפעלים.

ואחר כך בהנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתות

יש תקנה שעניינה ניכוי לבעלי מפעלים-

אלה הם ניכויים מיוחדים שניתנים לא לפי חוק לעידוד השקעות

הון אלא לפי תוק מס הכנסה, לפי התקנות האמורות כאן, שהם תלויים

אמנם בכך שהנכסים האלה הם נכסים בעלי פחת, אבל הם נותנים ניכוי

ניכר - %25 ו-50%, וזה במסגרת התקנות העומדות עכשיו לביטול.
היו"ר א' שוחט
בעלי הנכסים האלה מממשים את הזכויות שלהם לפי התקנות?
א' דמביץ
אני מניח שכן. אני משוכנע שהנציב יכול להביא אומדן מספרי

כמה זה שווה. אני מניח שגם מושבים וגם ישובים אחרים נהנים מזה.

הענין ראוי לתשומת לב כאשר זורקים את "התינוק" הזה יחד עם כל

מי האמבטיה, צריך לדעת כמה הוא שווה. אני מניח שהוא שווה בכל זאת

משהו.

דבר שלישי שאני מתריע עליו מדי שנה בשנה מאז ששודל או

פותה יושב ראש הוועדה בשנת 1983 להכניס כאן את התקנות בדבר פועלים

במערכת הבטחון. כך הגדירו את השטחים שבהם עובדים קציני צה"ל,

קציני המשטרה ושירות בתי הסוהר כשטחי פיתוח, ומנצלים את סעיף 11

שלא למטרותיו המקוריות.



אי דמביץ

אני מציע שבהזדמנות זו, כאשר מטפלים בסעיף 11, נציב מם הכנסה

יעיין בדבר ויראה אם אפשר להעביר את הנושא הזה מתחומי סעיף 11

למקום שהוא שייך אליו, היינו לתקציב המדינה שצריך לממן תשלום

משכורות נכונות לאנשים שמדובר בהם-

מ' גביש;

נשמעה כאן הטענה שמה שמעניין את משרד האוצר בבואו להציע

את ההצעה הזו זהו החסכון בכסף. ודאי שזה אחד השיקולים, לא השיקול

היחידי, אפילו לא המרכזי- הבאתי בפניכם את השיקולים, וקודם כל

האפליה הקיימת היום, שאין לה שום קריטריון. שנית, העובדה שלא

אנחנו ולא ועדת הכספים נעמוד בפני פניות לבג"ץ שיגישו ישובים

אהרים. מבחינתנו יש לזה משקל לא פחות מאשר לכסף. זה נוגד חוק תקין

ומינהל תקין, זה לא מאפשר לנו לתת למי שאנחנו רוצים לתת, למי שהוא

זכאי, ומאלץ אותנו לתת על פי לחצים. וזאת אמרו גם רבים מחברי

הוועדה, ותודתי נתונה להם.

הגורם שהועלה כאן של פיזור האוכלוסיה, הוא שעומד ביסוד

ההצעה שלנו. כאשר מדובר על פיזור האוכלוסיה וריחוק ממרכז הארץ,

השאלה היא מהו ריחוק ממרכז הארץ. הצענו שמרכז הארץ ייקבע כמשולש

שמחבר את תל-אביב-חיפה וירושלים ועוד 15 ק"מ. הגדרה טובה מזו

למרכז הארץ איננו מכירים. נשמח לשמוע הגדרה אחרתץ מרכז הארץ זה לא

רק תל-אביב אלא גם חיפה וירושלים. וזוהי ההצעה שהצענו.

מוסכם עלינו מה שנאמר על ידי מרבית חברי הוועדה, שהקריטריון

העיקרי צריך להיות הריחוק ממרכז הארץ, וזוהי ההצעה שלנו. קירבה

לגבול מעידה על ריחוק ממרכז הארץ, וכן גם המרחק מהמשולש של

תל-אביב, חיפה וירושלים. לכן אין לי מחלוקה לא עם יושב-ראש

הוועדה ולא עם חברים אחרים שהריחוק צריך להיות הדבר העיקרי.

אני מחזיק בידי שני פרוטוקולים של ישיבות הוועדה, האחד

מאפריל 1989, מזמן כהונתו של הנציב הקודם, והשני כבר מזמני -

מינואר 1990. הוועדה החליטה שהיא לא האריך את התקנות בלי שיהיו

קריטריונים, ויתרה מזו קבעה אפילו ועדות מטנה שצריכות לקבוע

קריטריונים. הוועדה היא שדרשה מאתנו להביא קריטריונים ואמרו שבלי

זה היא לא תאשר. הבאנו קריטריונים לפני חצי שנה. טובים או לא

טובים, בואו נשב ונדון בהם. חברים מכל חסיעות אמרו שיש עיוותים

ברשימה, למה ישוב זה מקבל וישוב אחר לא מקבל. (די תיכון: אומרים

זאת כבר עשר שנים.) אנחנו במשרד האוצר חושבים שצריך פעם לעשות

משהו ולא רק להגיד...

על רוב הדברים שנאמרו פה אין ויכוח. השאלה היכן תוחמים

זאת. ריחוק ממרכז הארץ - מקובל עלינו. קירבה לגבול - מקובל עלינו.

גם שיקול סוציואקונומי מקובל.

אמרתי בתחילת דברי שהקריטריונים שהצענו יש להם בסיס. אם אמרתי

שילל עשרה ישובים שהם במצב כלכלי וחברתי קשה, צריך לבחון אם יש

עוד ישוב או שני ישובים שצריכים להיכלל במסגרת הזו. אבל מוכרחים

לקבוע מראש את המספר, כדי שאם ירצו להכניס לכאן עוד ישוב, צריך

יהיה לצאת ישוב אחר. כי לא יכול להיות שבטווח של שנים יקרה מה

שקרה עד היום, שכל יום או כל חודש או כל לינה יכנסו ישובים חדשים

למסגרת ולא יהיו ישובים שיצאו ממנה. אני חושב שחברי הוועדה תומכים

בעקרון הזה. לא יתכן מצב שלית דיל ולית דיין, וכל פעם שמישהו

יפעיל עלי לחץ - וכולנו נתונים ללחצים, גם חברי הכנסת רגם הפקידים -

אצטרך להביא הצעה. אני רוצה שיהיה חוק או תהיה תקנה שיגנו עלי.



מי גביש

אשר להצעת הוועדה, אינני מוסמך כרגע להשיב עליה. אביא אותה

בפני שר האוצר. אם אני מבין אותה נכון היא אומרת שתוקם ועדה משותפת

לוועדת הכספים ולמשרד האוצר - וועדת הכספים תקבע מתוכה גם חברים

בפורום של ערי פיתוח. למשרד האוצר לא משנה כרגע מה יהיה מספר חברי

הוועדה או מה יהיה הרכבה, ובלבד שייקבע לה פרק זמן מוגדר.
(היו"ר א' שוחט
תהיה הגבלה של זמן.)
מ' פרוש
הצעתי ועדה מצומצמת שתעבד את כל החומר ותכין את ההצעות,

וועדה יותר מורחבת שתהיה מוסמכת להחליט.
היו"ר א' שוחט
אם נאריך את התקנות עד 31 בדצמבר, אני מציע שעד 5 1 בנובמבר

הוועדה תסיים את עבודתה.

ג' גל;

מה דין המקרים החריגים שהם היום בולמים לעין?
היו"ר א' שוחט
אני מציע לא לגעת ברשימה-

אני מציע את ההצעה הבאה: אנחנו מאריכים את התקנות הקיימות

עד 31 בדצמבר. עד 15 בנובמבר תסיים את עבודתה ועדה משותפת של

ועדת הכספים והאוצר - ועוד נעסוק בהרכב שלה.

י' שמאי ;

אני מציע שנקבל החלטה על ההרכב.
היו"ר אי שוחט
אני אציע הרכב ואביא אותו לאישור כאן. אני, למשל, לא מקבל

את ההצעה של יעקב שמאי על הרכב הוועדה.

מעיר לי היועץ המשפטי של הוועדה שכדאי שזו תהיה ועדת משנה

של ועדת הכספים, ונמצא את הדרך איך לשתף את הגורמים האחרים.

אחרי שנשמע שיש הסכמה של האוצר לענין, אביא את ההצעה לאישור.

על ההרכב של הוועדה אתייעץ עם מרכזי הסיעות.

אני רוצה לדווח לכם על ענין הרשויות המקומיות. דיברתי אתמול

עם שר הפנים והוא מוען ששני השרים הגיעו להסדר שמספק את שניהם, כך

שהבעיה לא צריכה לחזור אלינו.

שינויים בתקציב לשנת 1990 - פניה מסי 50 - המשרד לקליטת העליה
היו"ר א' שוחט
הבקשה היא לאשר שינויים בתקציב המשרד לקליטת עליה כדי לאפשר

קליטה ישירה של משפחות עולים עד לאישור התקציב הנוסף בכנסת.
הוחלט
לאשר פניה מס' 5.0
היו"ר א שוחט
אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.15)

קוד המקור של הנתונים