הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 264

של ישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ה' כ"ח בסיוון התש"ן, 21.6.1990, בשעה 10:00



נכחו;

היו"ר א. שוחט

ח. אורון י. הורביץ

מ. איתן א. וינשטיין

ש. אלוני ע. סולודר

ג. גל ח. רמון

פ. גרופר ג. שפט

א. מקל, מנכ"ל רשות השידור

ש. קור, חבר הוועד המנהל, מ"מ יו"ר רשות השידור

י. צנגן, סמנכ"ל רשות השידור

י. רוזנבלום, רשות השידור

ס. אלחנני

א. קרשנר

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

תקציב רשות השידור - 1990

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. קיבלנו

מהרשות את החומר לקראת הדיון בתקציב, ואני

רוצה לציין שכפי שדרשנו פעם, השנה האגרה הגיעה יחד עם התקציב.

ביוזמתנו, משום שהדבר היה במהלך דיוני התקציב, אישרנו תקציב ל-3 חודשים

אבל קיבלנו את התמונה הכוללת. אני מבין שזו פעם ראשונה שהאגרה הגיעה

לדיון יחד עם התקציב.

לקראת פתיחת הדיון ולפני שנשמע את אנשי הרשות אקרא את מכתבי שהיה סיכום

של הישיבה הקודמת של שנה שעברה. בו דרשנו מהרשות למלא מספר תנאים לצורך

הדיון בתקציב, ואני אעבור סעיף סעיף. אלה יהיו גם חלק משאלותי.

(א) דרשנו שהתקציב יהיה יחד עם האגרה, והדבר הזה נעשה.

(ב) ביקשנו שיהיה דו"ח כספי של רואה חשבון על ביצוע תקציב 88-89,

והדו"ח מצורף בתוך החומר.

(ג) ביקשנו פירוט מלא של השקעת הכספים בחשב הכללי ובבנקים, וקיבלנו את

זה בישיבה הקודמת. המסמך בשעתו הונח אצלי.

(ד) ביקשנו שיהיה תקציב פיתוח רב-שנתי, ואכן ישנה חוברת של תקציב פיתוח

רב-שנתי.

(ה) ביקשנו הגדלת סכומים ריאליים, ועל זה אני לא יודע את התשובה, ואשמח

לשמוע אותה, לצורך עידוד הקולנוע והפקות מקוריות. ביקשנו שבסעיף

הזה תהיה הגדלה, והיתה הבטחה של הרשות שאכן בסעיף הזה תהיה הגדלה

משמעותית.

(ו) במסגרת תקציב הפיתוח התחייבתם שתהיה השקעה בפיתוח האולפנים

המרוחקים ברדיו ובטלוויזיה.

אלה הנושאים שביקשנו במכתבנו לקראת הכנת התקציב.

מתוך עיון בתקציב ובדו"ח רואה החשבון, לפי הערכתי, יווצרו עודפים לא

מעטים גם השנה בפעילות השוטפת של הרשות. אם מסתכלים על ביצוע תקציב

הפיתוח של השנה שעברה כנגד קרן שהיתה אז של 170 מיליון, אני לא יודע מה

קרה בשנה שעברה, שכן הדו"ח מתייחס לשנת תקציב קודמת. ההרגשה שלי היא,

שגם עכשיו עדיין קצב ההשקעות רחוק מאוד מהדרוש ולא עומד באפשרויות.

170 המיליון הם לאחר שהורדנו חלקו

ניתן לראות שההכנסות מהאגרה היו 165 מיליון,

והתקציב היה 131 מיליון.

יש שם רזרבה.

השאלה הבאה בהמשך לדברי ח"כ אלוני היא, האם

בפועל הועברו 50 מיליון שקל שיועדו לעבור

לממשלה לפי חוק ההסדרים בשנת התקציב הקודמת? אם אינני טועה, על 75



מיליוו הוחלט לגבי השנה. היכן עומדים הדברים האלה? אלו הן שאלות,

שמבחינתי הן פתיחה לדיון.

ישנה שאלה נוספת שתצטרכו לדעתי להתייחס אליה, שמענו על זה בפעם הקודמת,

וקראתי על כך לפחות בעתוכות ובתקשורת. זהו הנושא של ערוץ נוסף ולווינים

שאתם מדברים עליו, עם בניית צלחות, עם נסיון באיזורים כאלה ואחרים.

לדעתי הנושא הזה חייב היום לבוא לידיעתנו.

עיינתי בחומר. שם כתוב שהאגרה היא 230 בשנת

90. למיטב זכרוני לא אישרנו סכום כזה. הייתי

רוצה לדעת מה המצב בעניו הזה, כי 230 זאת תוספת של 21 אחוזים.

השאלה השניה שאני רוצה להבין-. אם הבינותי נכון, יש פקדונות של 177

מיליון שקל בבנקים, והתשואה שיש על הפקדונות האלה היא כ-30 מיליון שקל.

זה פחות מ-20 אחוזים, והייתי רוצה להבין מה קורה כאן.

הפקדונות הם הרבה יותר גדולים, הם בסביבות

220 מיליון. הם בבנקים, בפיזור שונה.

התשואה היא 30 מיליון, וזה 15 אחוזים.

אשיב לגבי השאלות שנשאלו בשלב הזה. לגבי

אולפני רדיו וטלוויזיה במקומות מרוחקים,

אנחנו פועלים בנסיון להקים אולפן בחיפה, שאמור לשרת את הצפון. שם אנחנו

במשא ומתן עם העיריה. הם הציעו לנו מקום מסויים בוואדי סליב, התברר

שאותו המקום לא מתאים מבחינת היכולת להעביר משם שידורים. מכל מקום

פועלים, ואני מקווה שבקרוב נגיע להסכם סופי עם עיריית חיפה לגבי המיקום

המתאים, כדי שנוכל לקדם היטב את הענין הזה. ברמת הדר יש להם איזה שהוא

שטח, יש כל מיני מקומות. הם הציעו את המקום הנמוך ביותר בעיר, שהוא

ואדי סאליב, בעוד שאנחנו צריכים מקום גבוה, מסיבות לגמרי טכניות.

אנחנו בקשר גם עם ראש עיריית באר-שבע, בנסיון למצוא שטח מתאים או מבנה

מתאים כדי לנסות ולהקים אולפן בבאר-שבע. האמת היא, שבשנה האחרונה

שיפרנו מאוד את הכיסוי של הנגב. זה קצת לא יאומן, אבל עד לפני שנה לא

היה לטלוויזיה בכלל כתב בבאר-שבע. הכתב הדרומי ביותר היה בירושלים.

לפני שנה הצבנו כתב בבאר-שבע, ואני חושב שמאז מאוד שופר הסיקור של

הנגב. מובן, שהקמת אולפן תאפשר עבודה הרבה יותר טובה מהאיזור ההוא.

בקשר לנושא העודפים, יש לנו פה דו"ח מעודכן. בעקרון אנחנו מעריכים,

שבסוף שנת התקציב הנוכחית, ב-31 במרץ 1991 יהיה לנו עודף של 10 מיליון

שקל, זה לפי ההערכות שלנו, נכון לעכשיו.

וזה אם תתממש תחזית ההשקעות שלכם.

וגם תחזית הגבייה. גם שם יש בעיות. בנושא

האגרה יתכן מאוד שכל העניינים האלה ישתנו

בקרוב. אני למשל מעריך, שבקרוב יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לגבות את

האגרה מן הסיבה הפשוטה, שיותר ויותר מאזרחי ישראל ישלמו כל חודש 100 או



150 שקל לחודש על מנוי בטלויזיה בכבלים. הס יעשו זאת מרצונם, הם יקבלו

כנראה תמורה הוגנת, אבל אני חושב שכאשר רוב אנשים יהיו מחוברים לכבלים

- וכאמור, זה יעלה 100 או 150 שקל לחודש - הם פשוט לא ירצו לשלם את

האגרה. אני אומר את זה מתוך הערכה, כי בתוך עמי אני יושב.

איך הבחנה בין אגרה לטלויזיה לבין אגרה

לרדיו. כמה אתם גובים אגרת טלויזיה וכמה אתם

גובים ממשרד הרישוי על אגרת רדיו ברכב?

אם אני זוכר נכון, לרכב זה בסביבות 70

מיליון.

20 מיליון.

איך זה יכול להיותי יש לכם מיליון כלי רכב,

והמחיר הוא 60 שקל האגרה. יש לך טעות.

מתוך המיליון רק בערך 400 אלף משלמים.

לי יש סידרה של שאלות על כל ענין הגבייה.

אני יודע כמה משלמים. יש מיליון כלי רכב,

אבל משלמים פחות מ-400 אלף.

נעשה בדיקה.

אני חושב שלא יהיה מנוס, בערך בתוך שנה,

מלשקול את השאלה, האם מן הראוי שגם הטלויזיה

הכללית-הממלכתית תעבור לשיטת שידורי הפירסומת. אני לא בטוח שנוכל לאורך

ימים לקיים את השידורים מן האגרה. אני מקווה שכן, אני לא מעוניין

בשידורי פירסומת, ואני חושב שזה לא יהיה טוב אם הטלויזלה הכללית תתחרה

בערוץ השני על מקורות המימון. התחרות צריכה להיות על המסך, על הצופה,

ולא על מקורות המימון. אבל אם יתגלו בעיות קשות, מה שעלול להתגלות

בנושא האגרה, יתכן שלא יהיה מנוס.

נושא האכיפה שאנחנו עוסקים בו כל הזמן הוא נושא קשה ביותר. יש לנו גס

הישגים, אבל גם אי-הישגים. ההישגים הם בציבור היהודי, הצלחנו להגיע

בערך ל-80 אחוזים של גביית אגרה בקרב הציבור היהודי במדינת ישראל.

בסיום דבריך, אולי תמסור את פירוט ההכנסות

מהאגרות.

הגענו ל-80 אחוזים גבייה בקרב הציבור

היהודי. לעומת זאת, בקרב הציבור הערבי

במדינת ישראל ירדנו ל-5 אחוזים גבייה. 95 אחוזים מערביי ישראל לא

משלמים אגרה, ולמעשה ידנו קצרה מהושיע.



בעניו תקציב הפיתוח. אני מאמין שהשנה התקציב יוצא לפי התכנון. קצב

הביצוע משביע רצון, והוא בערך 25 אחוזים עד עכשיו, כפי שמן הראוי שיהיה

אחרי 3 חודשים. בין היתר עשינו כבר כמה דברים מסיביים שלא נעשו הרבה

שנים. היזמנו שתי ניידות שידור חדשות לטלויזיה, 5 ניידות לרדיו. אני לא

אכנס כאן לפרטים יותר מדי טכניים, אבל בהחלט גם ברכישות אחרות עומדים

לפי שעה בקצב, וערים מאוד לצורך לבצע את תקציב הפיתוח כלשונו. יש לי

יסוד להאמין שכך יהיה, ונוכל להוכיח את זה בסוף השנה שכך היה.

אתה שם לב שמדובר בתקציב פיתוח של 70 מיליון

שקל לשנה, לעומת הוצאות של 15-20 מיליון,

שהיו בשנים קודמות.

בשנים הקודמות באמת היו בעיות קשות, ולא יצא

תקציב הפיתוח כפי שתוכנן. אני מאמין, כאמור,

שהשנה זה לא יהיה כך, ושהכסף יוצא למטרות שנקבעו.

העליתם משכורות באופן ריאלי?

לא, חתמנו על הסכמי שכר.

לפי הדו"ח שלכם, השכר עלה ב-20 אחוזים.

הסכמי השכר שלנו כפופים לאוצר, ליעקב דנון,

והעובדים שלנו מקבלים כמו כל שאר העובדים

במיגזר הציבורי. התקציב הזה מתואם עם משרד האוצר עוד לפני שאנחנו

מכינים אותו. אנחנו כפופים ליעקב דנון ולכל הכללים האלה. פועלים על-פי

הנחיות האוצר.

לגבי הנושא שהעלית, העברות הכספים בפועל. לפני ימים אחדים התקיים דיון

בנושא זה אצל פליאה אלבק, על-פי בקשת משרד האוצר, ושם סוכם הענין.

פליאה אלבק קבעה שאנחנו צריכים להעביר מיידית את 50 המיליון, וכך

הודענו.

היו"ר א. שוחט; למה זה הגיע למשרד המשפטים?

זה הגיע אליה, משום שהיא אחראית על התביעה

האזרחית במשרד המשפטים. למשרד האוצר היו

טענות אלינו, והוא דרש דיון אצל פליאה אלבק. כך הגענו אליה.

ודאי לא שילמתם.

אני רוצה לומר מה עוד היא קבעה. היא קבעה

ש-50 מיליון אנחנו צריכים לשלם לאוצר לאלתר,

והודענו שאנחנו משלמים לאלתר. לעומת זאת היא קבעה, שמשרד האוצר צריך

לבדוק מחדש את כל ענין 75 המיליון של השנה השניה, ואנשי האוצר הודו שהם

בעצמם לא מרוצים מהענין הזה.

מי היה מהאוצר?

א. מקל; רמי בלינקוב. הוא הודה שזה לא היה על דעתו

בכלל, הוא לא ידע מזה שוס דבר. זה מה שפליאה

אלבק קבעה. מכל מקום, את 75 המיליון עוד לא צריך לשלם, עוד לא הגיע לכך

הזמו בכלל. לגבי ה-50, הענין הסתיים בזה שאנחנו משלמים את הכסף.

ה-75 עבר בחוקי

כך, עבר השנה בחוק.

אני אסביר מה אמר האיש. הוא אמר דבר מאוד

ספציפי, שכאשר האוצר המליץ על לקיחת 75

מיליון ש"ח נוספים, הם יצאו מנקודת הנחה שהאגרה שלנו תועלה ב-20

אחוזים, ולא ב-10 אחוזים כפי שהיה בסופו של דבר. אי לכך, כאשר העלו את

האגרה לא בגובה האינפלציה אלא במחצית גובה האינפלציה, הפסדנו עוד 18

מיליון שקל. את זה האוצר לא לקח בחשבון. האוצר במפורש המליץ על 75

מיליון, מתוך הנחה שהאגרה תועלה ב-20 אחוזים. זה מה שהוא אמר. אני סה"כ

מדווח על דיון מסויים.

כאן כתוב: בהתחייבויות לפיתוח, 170 מיליון

ש"ח.

זו היתרה הקודמת. זה מאזן פתיחה לתחילת השנה

שעברה. זה 1 באפריל 1989. אנחנו החלטנו על

50 מיליון ועל 75 מיליון ש"ח. על 50 הוא אומר שהם אמורים לבצע, וזה היה

צריך להיות בשנה שעברה. לגבי 75 עוד פתוחים להתדיינות.

לגבי הערוץ הנוסף, הלוויני. אני רק מזכיר על

רגל אחת דברים שנדונו פה בכובד ראש לפני שנה

או קצת פחות. כזכור הכל התחיל מזה שהגענו למסקנה, שכאשר הקימו את הערוץ

השני ואת הכבלים, שכחו באותה הזדמנות לתת זמן שידור נוסף. כזכור אנחנו

נמצאים עם 5 שעות שידור למבוגרים בערב, בערך מ-8 עד 1 בלילה, פלוס שעה

וחצי בערבית ושעה לילדים, מ-5:30 עד 6:30. לפי מיטב הערכתנו, ועל זה

אני חושב היה קונצנזוס בוועדת הכספים כשהנושא נדון בשעתו, השעות

המועטות האלה לא יאפשרו לשידור הממלכתי במדינת ישראל להתחרות כלל וכלל

בשידור המסחרי שעומד להציף אותנו בקרוב מאוד. אנחנו צריכים לעוד זמן

שידור. היינו במשא ומתן ארוך עם משרד התקשורת בנסיון לקבל עוד ערוץ

שלדור. בסופו של דבר, אחרי שורה ארוכה של דיונים, התשובה שקיבלנו הוא

שאין במדינת ישראל תדרים פנויים שיאפשרו להקים עוד ערוץ שידור

בטלויזיה. כלומר, התדרים קיימים, אבל 80 אחוזים במדינת ישראל נמצאים

בידי צה"ל ומערכת הבטחון. אי לכך, לפי התשובה הרשמית שקיבלנו משר

התקשורת דאז גד יעקובי, אין אפשרות לתת לנו או למישהו אחר תדרים

שיאפשרו להקים עוד ערוץ שידור בטלויזיה.

לא נוכל להתחרות מול הערוץ השני שישדר 24 שעות ביום, וזאת במשך 7 ימים

בשבוע בעוד אנחנו משדרים 6-6 וחצי ימים, וכן מול הכבלים שישדרו 24 שעות

כפול 32 ערוצים. לכן אנחנו מנסים להשיג ערוץ נוסף. אחרי שורת דיונים עם



משרד התקשורת, הגענו בסופו של דבר למסקנה משותפת שצריך להקים ערוץ נוסף

בתוך רשות השידור, ושהוא יבוא באמצעות לווין. זה ייעשה בשני שלבים:

בשלב הראשון באמצעות לווין שכבר נמצא היום בידי "בזק". "בזק" חכרה

בשעתה מחברה בינלאומית שנקראת אינטל-סק משיבים, שמונחים שם כאבן שאין

לה הופכין. איש לא משתמש בזה, ו"בזק" משלמת כל שנה לאינטל-סק.

י. רוזנבלום; הם משלמים 5 מיליוני דולרים לכל משיב, כפול

שלושה.

הם לא עושים בזה דבר. בכל אופן, הכוונה שלנו

כרגע היא לנסות לעשות את זה באמצעות אותם

משיבים של "בזק", או יותר נכון של אינטל-סק, ובעוד כ-3 או 4 שנים, כאשר

יהיה הלווין "עמוס", יהיה אפשר לעבור ללא שום קושי מן הלווין הזה

ללווין "עמוס".

אנחנו עכשיו גם בשורה של דיונים מאוד מעמיקים עם התעשיה האווירית.

החלטנו כבר עקרונית לעבוד עם לווין "עמוס", אבל יש שם פרטים רבים,

ואנחנו בוחנים את זה מבחינה כלכלית ומבחינות אחרות. כל המעבר לערוץ

לוויני זה לא דבר פשוט. הוא חייב להתבצע אך ורק יחד עם משרד התקשורת.

היתה לנו שורה של סיכומים עם שר התקשורת, ובעיקר עם המנכ"ל שלו, כמעט

לשעבר, איש-הורביץ. הדברים האלה הם עדיין בשלב תכנוני, אבל אם יהיה

לווין אפשר יהיה לשדר 24 שעות ביממה, אפשר יהיה לשדר כמה שרוצים. אין

לנו עדיין התוכנית, לא הגענו לתוכנית מפורטת. כרגע הדבר שהגעתי לגביו

לסיכום עם משרד התקשורת הוא, שמכל מקום הענין הזה לא יהיה ספורדי. אם

יעברו ללווין, המדינה צריכה לעבור. מה זאת אומרת המדינה? גם הערוץ השני

צריך להסתייע באותו לווין, גם הכבלים במידה מסויימת. אין טעם לשגע את

הציבור לפי דעתי, לשים צלחת אחת לרשות השידור ואחר כך איזו צלחת אחרת

או אנטנה אחרת.

לכבלים ולערוץ השני לא צריך צלחות.

בערבה למשל אין הגיון לתפוס כבלים. כל זה

סוכם עם יעקובי, דוד מגן ואיש-הורביץ.

אני לא רוצה להיכנס לדברים טכניים. אבל לדוגמא, לגבי הערוץ השני, כאשר

יהיו יזמים, אלה שיקבלו את הזכיונות, אלה גם צריכים להקים לפי החוק את

המשדרים, כדי שאפשר יהיה לקלוט אותם. כרגע אי אפשר לקלוט את הערוץ השני

מהסיבה שאין משדרים בחלק גדול מהמקומות. ישנה גישה, שבין היתר מקובלת

במידה מסויימת במשרד התקשורת, שאולי במקום להיכנס לכל הענין של משדרים,

גם את הערוץ השני ניתן יהיה להעביר ולקלוט באמצעות לווין.

מכל מקום, כרגע מתבצע הדבר הבא: מזה חודשים אחדים מתבצע ניסוי של משרד

התקשורת, מבצעת אותו חברת בת של חברת התקשורת ששמה א.ת. אפיקי תקשורת.

החברה הזאת, מזה חודשים אחדים, מאפשרת לראות את שידורי הטלויזיה

הישראלית באמצעות לווין. מי שיש לו צלחת, והיא מכוונת בזווית מסויימת,

יכול היום לקלוט את השידורים הרגילים באמצעות לווין.



הגענו להסכם עם משרד התקשורת על שלב שני של הלווין הזה. במהלך השלב

השני יופצו אלף צלחות לווין לכל מיני בתי אב ברחבי המדינה, ובמשך 6 עד

9 חודשים יתבצע ניסוי טכני על-ידי משרד התקשורת על אופן הקליטה.

מי קיבל החלטה על הענין הזה? הממשלה, הכנסת?

אני מתכוון להחלטה על ערוץ נוסף לוויני.

א. מקל; הוועד המנהל של רשות השידור ומשרד התקשורת.

השאלה היא, האם זה טוב לציבור, שלשידור

הממלכתי יהיו 5 שעות שידור בערב, כאשר לשידור המסחרי - ערוץ שני, כבלים

- יהיו עשרות עשרות עשרות שעות. זו השאלה, אולי זה טוב, אולי זה רע.

לדוגמא, באנגליה חושבים שזה לא טוב, לכן כאשר הקימו את הערוץ השני

באנגליה, את הu.T.v.- ונתנו לB.B.c.- עוד ערוץ. אמרו קודם שה-B.B.C

יהיה חזק עם שני ערוצים, וישדר דברים בצורה ממלכתית ציבורית.

כשנהיה הB.B.c.- נעשה כך גם אנחנו.

לא נהיה אף פעם, אבל אידיאל צריך להיות. אם

אתה לא יודע למה אתה שואף, לא תגיע לכלום.

מה הבשורה שלכם בתקציב?

לא הצגתי את זה. עשיתי זאת לפני 3 חודשים.

האם נוכל לקבל תשובות על השאלות הספציפיות?

אני אבקש מיוחנן להיכנס לנתונים יותר

מוגדרים.

אני אציג את התקציב. התקציב שמונח פה הוכן לפי הנחיות אגף התקציבים,

ועדת הכספים של הכנסת - כפי שאמרת, דברים שביקשתם בוצעו - והוא תואם עם

האוצר, ומקובל עליו.

ב-5 השנים האחרונות התקציב מוגדל ריאלית לעומת תקציב אשתקד, והתוספת

מיועדת רובה ככולה להעמקה, להעשרה ולהגדלה של הפקה מקורית ברדיו

ובטלויזיה. זה עונה על השאלה לגבי הפקה מקורית.

תוכניות העבודה שהתקציב הזה מבטא מבשרות גידול משמעותי בהפקות, גיוון

באיכות וכוי. כמו כן בנינו את התקציב הזה על סמך ההנחה, שבשנה הקרובה

תתממש, לפחות בחלקה, התחרות שצפויה. כלומר, עם הרחבת שידורי הערוץ

השני, עם הרחבת שידורי הכבלים, ואולי גם תחילת הקמת תחנות רדיו מקומיות

וכיו"ב.

התחרות הזאת מחייבת את רשות השידור להערך בכל התחומים תוך שימת דגש על

התחומים שבהם יש לנו יתרון, וכאן הכוונה בעיקר להפקות ישראליות

איכותיות, לשידורי חדשות, שידורי ספורט ודברים אחרים ממין זה.

מה פירוש "תוכניות ישראליות איכותיות"?



א. מקל; אתן לך דוגמא של מספר דברים שעושים עכשיו

בקטיגוריה הזאת. חיים יבין נמצא עכשיו עם

צוות בבריה"מ לתקופה של 35 יום, הם נוסעים ברחבי המדינה ומכינים סידרה

של 6 סרטים בנושא ההתעוררות היהודית בבריה"מ וכל מה שכרוך בזה. זו

סידרה איכותית מקורית, שרק אנחנו יכולים לעשות, לפחות כיום.

יגאל לוסין וצוותו מכינים סידרה גדולה של 7 סרטים, או 6, במלאת 500 שנה

לגירוש יהודי ספרד. הסידרה הזאת תשקף את התרומה של היהודים לספרד עד

לגרוש. זו סידרה חשובה, כמו עמוד האש שנעשה לפני שנים.

באותו היקף?

א. מקל; בהיקף של 6-7 סרטים.

י. הורביץ; הייתם צריכים לעשות זאת בהיקף גדול.

א. מקל; אנחנו עושים זאת. הסידרה הזו תוקרן אצלנו רק

בשנת 1992, זה מצריך 3 שנים של עבודה.

הסידרה של יביו אני מקווה שתשודר לקראת סוף שנה זאת. היא גם תכלול

צילומים בארץ ובתחנות המעבר. זה כל ההיקף של הענין הזה.

לפני זמן קצר עשינו אותו שידור שקראנו לו "בין מוסקבה לירושלים", ערב

שלם של אותו שידור, אני חושב שהיה מאוד מרגש וציוני. זה מסוג הדברים

שרק אנחנו היום יכולים לעשות, ואנחנו רוצים לעשות.

אלו דוגמאות אחדות, אבל יש לנו היום עוד עשרות דברים.

ש. אלוני; מה יש לכם בקשר לאומנותי

אישרנו בשנה האחרונה קרוב ל-150 הפקות חדשות

בתחומים האלה, תחומי ההפקה המקורית

הישראלית. בכל התחומים, מדרמה, דוקומנטציה, ילדים. אני אשמח לתת לך, אם

תרצי, רשימה מפורטת של הדברים שאושרו.

הביקוש הגובר לגורמי הייצור מעלה את מחירם, והתקציב החדש, אני מקווה,

יאפשר לרשות להתחרות גם על אמצעים אלה, ולשלם יותר כדי לקבל שירותים

יותר טובים מגורמי חוץ, מיוצרים למיניהם, ממבצעים, מחברות הפקה,

מאולפנים פרטיים. הגברנו מאוד את השימוש בכל אותם יוצרים חיצוניים.

הרבה מחברות ההפקה, אשר קמו ואשר נערכות בעצם לכבלים בינתיים חיות

מאתנו, כי אנחנו מממנים אותן.

המחירים היום עולים בכל דבר בגלל התחרות. למשל, וימבלדון, זו דוגמא

מתחום הספורט. את הזכות לשדר את שידורי וימבלדון מכרו עכשיו לא לנו, לא

לרשות השידור, אלא דווקא מכרו לערוץ השני. המחיר עולה. כשאותו ברוקר,

אלכס גלעדי יודע שהוא יכול לבוא גם אלינו וגם לערוץ השני, המחיר עולה.

אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתמודד עם הדברים האלה ולרכוש, כאשר

נצליח, או לפעמים נפסיד לגורם אחר. אבל המחירים עולים.



היו"ר א. שוחט; לערוץ השני יש כסף לקנות את וימבלדון?

א. מקל; הערוץ השני קנה את וימבלדון. הוא מומן

על-ידי חברת שטראוס וחברת עלית.

היו"ר א. שוחט; הערוץ השני הוא ערוץ ממלכתי.

א. מקל; כל זה לא חוקי.

ש. אלוני; . הוא אומר שמכרו את זה לשטראוס ועלית.

היו"ר א. שוחט; הם הכניסו באופן בלתי חוקי חסויות, וכעת הם

מוכרים וקונים.

אצלם מותר לתת חסויות, אבל החסויות הפכו

לפירסומות.

הערוץ השני הוא כביכול נסיוני, הוא לא מכסה

את כל הארץ, הוא בתוך תקציב המדינה, וזה

צריך להיות המקור שלו. כל התקציב שישנו שם הוא 4 מיליוני שקל או משהו

כזה.

ש. אלוני; הוא לא חוקי מבחינת עבירה על החוק.

היו"ר א. שוחט; הוא לא חוקי מבחינת החלטת הממשלה. הוא צריך

היה להיות לנסיון.

מ. איתו; יש בעיה גם מבחינת הפיקוח הציבורי. אין שם

ועד מנהל.

היו"ר א. שוחט; אנחנו לא אישרנו שום דבר בנושא הערוץ השני,

כי זה לא בא אלינו.

ש. אלוני; אתה בדקת מה קרה בוועדת החינוך בנושא הזה?

היו"ר א. שוחט; לא.

ש. אלוני; אני חושבת ששם היתה ועדה מיוחדת שעסקה בענין

הזה.

היו"ר א. שוחט; לא, זה חוק הערוץ השני.

ש. אלוני; בחוק הערוץ השני גם אני ישבתי, אני מדברת על

הערוץ השני עצמו.

היו"ר א. שוחט; הערוץ השני נולד בעובדה שעשו ערוץ נסיוני,

ועד היום הוא נשאר נסיוני. הוא מתוקצב בכסף



קטן בתקציב משרד התקשורת. כל הזמן נלחמים שם על כל גרוש. הוא חי באמת

עם פרוטות, והוא לא מכסה את כל הארץ.

ש. אלוני; יש הבדל בין השאלה אם הדבר מעוגן בחוק, או

האם הדבר סותר את החוק, או נוגד את החוק. יש

דברים שמותר לי לעשות בלי שהחוק יתיר לי. אנחנו בכל-זאת לא חברה

טוטליטרית.

ג. שפט; אתה אומר שהמחירים עולים, היות שקיים ערוץ

שני. זאת אומרת שבעתיד, אם יהיו גם שידורים

בכבלים וכוי, כל מחירי השידורים שנקנה בחוץ יעלו.

כמו בכל העולם.

א. מקל; הזכויות בארץ של וימבלדון נמכרו על-ידי אלכס

גלעדי. אלכס גלעדי קיבל רשות מהבעלים, שהם

איזו שהיא חברה גרמנית, נדמה לי, זאת שיש לה הזכות לשידורים. הם חירשו

לאלכס גלעדי למכור את הזכויות בישראל. בא אלכס גלעדי וניסה למכור. מטבע

הדברים, שאם יש לו גוף אחד, אנחנו נתמקח אתו יותר קשה. אם יש לו שלושה

גופים, וכולם רוצים, המחיר יעלה. השנה לא היינו להוטים לווימבלדון, כי

יש לנו כבר המונדיאל וזה יוצא באותו זמן. במצב אחר גם אנחנו היינו

להוטים.

כמו שאמרתי, נגדיל השנה את ההפקות מבתי הפקה פרטיים בכמות שעולה בערך

ב-30 אחוזים על הכמות של השנה הקודמת. כמו כן הרחבנו את התמיכות

בקולנוע הישראלי. היקצבנו 3 מיליוני שקל לקולנוע הישראלי. עד עכשיו

נכנסנו כשותפים בערך בחצי תריסר סרטים.

היו"ר א. שוחט; כמה זה היה בשנה שעברה?

א. מקל; אפס.

היו"ר א. שוחט; יש לזה סעיף מיוחד בתקציבי

א. מקל; כן. מאפס ל-3 מיליוני שקל. אנחנו שותפים כבר

בערך ב-6 סרטים, שחלקם כבר מוצגים בבתי

הקולנוע. היום אין למעשה מפיק שרוצה להפיק סרט ישראלי ושלא הולך אל

הקרן וגם אלינו. הם מקבלים גם מהם וגם מאתנו. כשהסרט נמצא ראוי

על-ידינו, אנחנו משתתפים בערך ב-100 אלף דולר, לפעמים קצת יותר.

לפסטיבל ישראל הקצבנו בערך מיליון שקל, זה כבר התבצע.

היו"ר א. שוחט; לתיעוד של הפסטיבל?

א. מקל; לא, עשינו אתם קונפרודוקציות, לראשונה

בתולדות רשות השידור. חלק מהמופעים שראיתם

היו קונפרודוקציות שלנו, היינו שותפים במימון ובהפקה, דברים בחלקם גם

הוקרנו.



י. צנגן; עשינו זאת במופע של יוני רכטר, המופע של

נתנאלה, שיתפנו פעולה רק בהפקות ישראליות.

קבענו שרק בהפקות ישראליות אנחנו מוכנים

להשתתף. לא השתתפנו בדברים מיובאים מחו"ל.

זה דבר חדש שלא היה כדוגמתו ברשות השידור. גם כל העידוד שנתנו בצורת

שידור יום-יומי מהפסטיבל, בוודאי מעלה את הערך של כל אותו מבצע, ומביא

אותו לידיעת הרבים.

ברדיו השנה יושם הדגש על יציאה לפריפריה, על-ידי ניצול העובדה שהרדיו

הוא דינמי ונייד. אנחנו מקווים שבקרוב תתחיל לפעול בחיפה תחנה ראשונה,

בשיתוף עם משרד התחבורה, שתעסוק במלחמה בתאונות דרכים ובכל מיני דברים

שקשורים בנהגים. גם זה מבצע שאנחנו מתכננים ביחד עם המינהל לבטיחות

בדרכים וגורמים אחרים. הרעיון הוא, שכנראה במשך רוב שעות היום נשדר את

הדברים הרגילים שלנו באותו ערוץ מסויים שיוקצה לזה, אבל בשעות מסויימות

נתחיל להילחם בתאונות בדרכים גם באמצעות הרדיו, אבל על מישור מקומי.

הטלויזיה בערבית תמשיך להתבלט בהפקות עצמיות באחוזים גבוהים. הסידרה

"שכנים" תימשך עם עוד פרקים. מכינים עוד סדרות דרמתיות במסגרת השידורים

בערבית.

חשוב להזכיר, שאנחנו ממשיכים לשדר באופן מלא ומובהק לחו"ל ולעולים

ומרחיבים את השידורים האלה. בסוגריים אני רוצה לציין, שבשנים האחרונות

הסוכנות ומשרד החוץ, שנהגו להשתתף במימון השידורים האלה, הפסיקו

לחלוטין לשלם. מצד אחד אנחנו מוחים על כך שהם הפסיקו לשלם, מצד שני

אנחנו ממשיכים את כל השידורים, כאילו הם לא הפסיקו לשלם. יש לנו

שידורים ב-18 שפות, אני מדבר גם על השידורים לחו"ל. יש הרבה שעות שידור

ביום לרוסיה, ולאחרונה יש לנו חידושים. לדוגמא, בחודשים האחרונים בלי

הרבה רעש מסיבות מסויימות ומוצדקות, התחלנו לשדר פעמיים בשבוע ליהודי

תימן. שם יש רק 1,200 יהודים, אבל אנחנו חושבים שזה שווה, כי זה מקור

הקשר היחידי. אנחנו לא עושים חישובים מי מממן את זה, אנחנו מממנים את

זה. מובן שנמשכים שידורים לרוסיה, וכל שאר השידורים שאנחנו משדרים ב-18

שפות.

אנחנו מתאימים את עצמנו להתפתחות. כשבאים ואומרים שצריכים שידורים

בתטית - שפה של היהודים ההרריים ברוסיה - אנחנו משדרים בתטית. משתדלים

להתאים את עצמנו לצרכים.

השידורים האלה לחו"ל מעצם טיבם, הם שידורים

דידקטיים. אם לא עם דוקטרינציה, לפחות הם

דידקטיים. מי הם האנשים הקובעים מה לשדר ואיך לשדרל האם יש איזו ועדה

שעוסקת בדברים האלהל

כן, בהחלט.

אנחנו עם די מפולג ודי מפוצל, והמחנה הימני,

עם כל הכבוד לו, לא יכול להיות היחיד שיבוא

לידי ביטוי.

הפיקוח על נושא השידורים לחו"ל והשידורים

לעולים כעשה על-ידי ועדה של המליאה, שהיו"ר

שלה הוא מר עוזי נרקיס, וחברים בה גורמים שונים, ביניהם נציגי עולים

כמו מר נתן שרנסקי, נציגי לשכת הקשר שאתם מכירים, נציגי משרד הקליטה

ועוד אישי ציבור מבין חברי המליאה, שיש להם ענין וזיקה לנושא. הוועדה

פעילה ובהחלט עובדת הרבה. גם השידורים באופן רגיל מבוצעים עם גורמים

ממלכתיים, כגון לשכת הקשר וגורמים אחרים, שלגבי שידורים מסויימים אני

לא רוצה להגיד לפרוטוקול, אבל אני אשמח לומר על מה המדובר.

אני רוצה להדגיש שכל הוצאות הרשות - ובכל-זאת מגיעה לנו מלה טובה - הם

אנחנו לא מקבלים תמיכות, הלוואות, סובסידיות,

העברות ייחודיות, שום דבר מאף אחד, אלא ממה שאנחנו גובים או מרוויחים

ביושר.

התקציב יגדל ריאלית בכ-30 מיליון ש"ח, אם כי האגרה קוצצה לנו לחצי מן

המדד, והאגרה תישחק השנה ב-50 אחוזים. האגרה היא בסך של 210 שקל.

למה מופיע המספר 230?

לא ידענו שוועדת הכספים תקצץ לנו.

בפועל אשתקד גביתם 165 מיליון ש"ח. בתקציב

שלכם המנופח לפני הקיצוץ מופיעה הכנסה צפויה

של 183 מיליון ש"ח. זאת אומרת, שזה רק 20 אחוזים יותר משנה שעברה.

בשנה שעברה הופיע בהכנסות 121 מיליון, ולא

165 מיליון. הגביה בפועל היתה 165 מיליון.

כשהם עושים את הניפוח משנה לשנה, הם לא עובדים עם הגביה בפועל, אלא עם

התקציב, ותמיד הם משאירים רזרבה.

אני יודע, אבל זה לא יכול להיות כך.

זה לא 183, אלא 183 ועוד 9 וחצי. את שני

הסעיפים ביחד יש להשוות ל-165. אם אנחנו

מעלים את ה-165 ב-20 אחוזים, מגיעים בדיוק לסכום שהיה בתקציב המקורי

שהגשנו בשנת 1990. זאת אומרת, שההכנסה בפועל ל-89 ועוד 20 אחוזים, זה

התקציב לשנת 90. מאחר שהאגרה לא הועלתה במלוא המדד, אלא רק ב-10

אחוזים, אנחנו עדיין עומדים עם השאלה איך לממן את ההפרש.

מהם 9 המיליונים?

זה פטור. כשאתה סופר את ה-165, אתה סופר שם

גם שני סעיפים. בשנה שעברה זה היה 157 ועוד

8 מיליונים, יחד 165 מיליון. השנה זה 184 ועוד 9 מיליונים.

בהנחה שאין ירידה באחוז הגביה, תגיע ל-180.



ג. גל; בתקציב שלהם יש עודף של 12 מיליון, שמעבירים

אותו לפיתוח.

התקציב של 183 מיליון יתממש אף שהעלינו רק

ב-10 אחוזים, כי הגביה בפועל היתה 165

מיליון בשנה שעברה.

זה מה שטענתי, אבל הוא אומר שזה כולל 9

מיליונים שצריך להוריד. ממילא יש לו עודף

הכנסות, כך שלא חסר שום דבר.

יש עודף. גם השנה יהיה עודף.

ב-5 השנים האחרונות האגרה נשחקה ריאלית

ב-25 אחוזים.

נכון.

אבל מה זה אומר? זה היה מוגזם.

זה לא היה מוגזם, זה אומר שקיבלתם חסות.

בסיכומו של דבר, ההכנסות מהאגרות עלו. אבל

סה"כ הסכום הנומינלי של האגרה ירד. זה בסדר

גמור, כי היו רזרבות. הגבייה הועמקה, יש יותר צרכנים, והנושא של תשדירי

השרות לא היה כל כך מפותח לפני 5 שנים.

התקציב של ההוצאות וההוצאות בפועל הוא פחות

או יותר אותו הדבר.

ההכנסות היו 265 מיליון, ההוצאה בפועל היתה

217 מיליון.

השנה לראשונה מינינו לעצמנו, בעקבות הערות

מבקרת המדינה, יועץ השקעות. יש לנו איש

מקצועי שהוא יועץ השקעות, זהו יהודה דרורי, שהיה ממונה על הביטוח במשרד

האוצר. יש לנו גם ועדת השקעות ציבורית שמורכבת מחברי המליאה, ואני חושב

שעושים זאת היום בצורה מקצועית. שוב, זו התפתחות של החודשים האחרונים.

אפשר לומר, שבשנה האחרונה חל שיפור גדול ברשות השידור. אני לא רוצה

לטפוח לעצמנו על השכם, אבל אני מעודד אתכם לעשות זאת במקומנו. השתפרנו

בכל המובנים.

הצלחנו להעמיק מאוד את הגבייה בקרב הציבור היהודי, לצערי לא הצלחנו

בקרב הציבור הערבי. אנחנו מחפשים פתרונות, אף שספק אם יש כאלה. זה כרוך

בפעולות משטרתיות, והאמת היא שהנזק לשם הטוב של המדינה ואולי של רשות

השידור, הופך את העניין להיות בלתי אפשרי. כדי להיכנס לכפר ערבי צריכים

גדודי משטרה.



ג. שפט; זה נכוו, אבל מצד שני, גם מבחינת אכיפת

החוק, אתה לא לכול להשאיר אוכלוסיה, שרק 5

אחוזים ממנה משלמים אגרת טלויזיה.

זה נכרך, ואנחנו מחפשים פתרונות.

אני מודיע לך שאני לא מודאג בגלל הכסף, אלא

אני מודאג בגלל התופעה.

הבעיה היא לא האכיפה עם שוטרים, מפני שזה

יעלה יותר ממה שעלולים לקבל. אבל צריך למצוא

שיטה, אולי אחרת מזו שנקטו עד עכשיו, כדי שהטקטור הזה לא יחשוב שזה

הפקר.

כשהיה עוצר בא-טור ליד ירושלים, מסיבות

אחרות לחלוטין, אמרו שהנה אולי זו שיטה

חדשה, ננצל את ההזדמנות הזאת, ובאותה הזדמנות נגבה את האגרה. נהייתה

מהומה אדירה, כך שאין כמעט שיטה בעניו הזה.

הדוגמא של העוצר היא לא דוגמא טובה, ואני

חושב שאנחנו לא צריכים ללכת בחסות עוצר. לא

מצא חן בעיני האופן שבו זה בוצע. אנחנו פועלים באופן רגיל ושיטתי

במיגזר הערבי.

אתם צריכים להפסיק עם הגבייה. זה לא

עניינכם. תנתקו להם את החשמל.

אני מסכימה אתו שצריך למצוא שיטה, אבל לא

הרעיונות שאתם העליתם, כמו עוצר או לטגור

חשמל, או לסגור מים.

כדי שלא יווצר רושם מוטעה. אנחנו פועלים

בכפרים הערביים ובישובים הערביים, משתדלים,

אלא שזה מאוד קשה. יש מקרים שיש פעילות מאורגנת של כפר או של ישוב ערבי

למנוע את התשלום. לדוגמא, נניח שאנחנו שולחים לכפר ערבי ערימה גדולה של

הודעות שצריכים לשלם את האגרה. בכמה מקרים גילינו - אחרי כמה חודשים -

שפקיד הדואר המקומי לקח את כל זה וזרק לזבל, או שם את זה באיזו מגירה,

ודאג שזה לא יופץ בכפר. אנחנו בכל זאת פועלים ומחפשים שיטות לפתור את

הבעיה.

בתחום הגבייה אנחנו שמים עכשיו את הדגש על שיפור השרות לאזרח. בחודשים

האחרונים פתחנו שני סניפים חדשים, בהם השרות הוא יפה וטוב. אחד הוא

בבאר-שבע, והוא משרת גם את האוכלוסיה הבדואית של איזור הנגב, יש שם גם

פקידים דוברי ערבית; ועוד סניף אחד בראשון לציון. אנחנו עומדים לפתוח

גם סניף בחיפה. אלה מקומות שהיו שם סניפים, אבל הקמנו במקומות חדשים,

עם שרות טוב לאזרח, כדי שהאנשים ירגישו יותר טוב כשהם משלמים את

האגרה.



היו"ר א. שוחט; אני מאוד מאוכזב מההודעה שלך בענין פיתוח

אולפנים בנגב ובגליל. דיברנו על זה בישיבה

הקודמת. אתה אמרת שבאופן מעשי אתם מטפלים בחיפה מבחינת הרדיו, כאשר

בשעתו בהחלט דובר על דברים אחרים.

גם על זה דובר.

דובר שתהיה איזו פעילות, ועברה שנה ורבע מאז

הדיון, ואני לא שומע, אלא אם כן אני טועה,

דברים מעשיים.

שנית, אני רוצה להגיד על התקציב בכללותו. כשבודקים את ההוצאה מול

ההכנסה, הרי שעמדתם פחות או יותר בתחום ההוצאה, כמו שאמר גדליה. התקציב

היה 212 מיליון, הוצאתם 217 לפי הערכה שמטרתם בדף הזה. לעומת זאת, בצד

ההכנסה הייתם הרבה מעל 212. ההכנסות היו 265 מיליון. זו הערכה בלתי

סופית, כולל הכנסות ממימון. לפי הקצב שאתם משלמים לממשלה את ה-125, גם

השנה יהיו לכם הכנסות ממימון. המימון אינו מי יודע מה גדול, אבל מופיע

מימון גם בתוך התקציב, מופיע 12.

זו לא הכנסה ממימון, אלא מימון חסר בתקציב.

הוועדה דרשה מרשות השידור לפטור מאגרות

אוכלוסיות מסויימות, ואנחנו הודענו לכם שהפער הזה הוא בסך 12 מיליון

שקל. אתם אמרתם שתממנו את זה מקרן הפיתוח שלכם. זה הסעיף. זה לא

שההכנסה ממימון שאנחנו מצפים לה היא 12 מיליון שקל, אלא העברה מהכנסות

מימון משנים קודמות לצורך מימון הפטור הזה של האגרה. בדו"ח שאתה מחזיק

ביד מופיעים 265 מיליון השקל הכנסות, מתוכם 30 וכמה זה רק הכנסות מימון

שלא היו מתוקצבות, כך שהכנסות בפועל לעומת תקציב הן 230 בערך לעומת

212.

האם הריבית של קרן הפיתוח נכנסת לקרן

הפיתוח, או לתקציב הרגיל?

הריבית שייכת לקרן הפיתוח.

היתה לכם קרן פיתוח בפתיחה בסך של 170

מיליון. 12 מיליון העברתם, ובוודאי עוד 170

מיליון היה, בוודאי עוד 20 או 20 וכמה. אתם עומדים היום עם למעלה מ-200

מיליון בקרן הפיתוח פעם אחת. פעם שניה, רמת ההכנסות היא רמה גבוהה מעל

רמת ההוצאות, והיא חוזרת על עצמה, בעיקר כשאתה מעדכן את התקציב משנה

לשנה למרות השחיקה באגרות. אין ספק שהארוע הגדול היה, אם היו לוקחים

לכם 125 מיליון, וזה היה משפיע. בינתיים שילמתם את 50 המיליון. כלומר,

אני מניח שבסיכומו של דבר, התקציב הוא תקציב שאפשר לחיות אתו, והוא

תקציב נוח וטוב.

אני חושב שלא תעמדו בהוצאת פיתוח של 67 מיליון שקל, מה גם שיש פה הגדלת

שידורים בסכומים גדולים מאוד, שאני לא הבנתי בדיוק מה הסעיף. האם זה

זמן שידור?



א. מקל; לא, כשאומרים הרחבת שידורים, הכוונה לכמה

וכמה דברים. למשל, כשדיברנו על אותו ענין של

הלווין, הניסוי הזה אמור לעלות 600 אלף דולר.

היו"ר א. שוחט; אתם הכנסתם 18 מיליון בתקציב הפיתוח.

אני נותן לך דוגמאות בכוונה. הכוונה לכל

מיני פרוייקטים חדשים, כגון הלווין. אנחנו

במשא ומתן על "עמוס". אם אנחנו נכנסים לזה, אנחנו צריכים כבר בזמן

הקרוב לתת לפחות 5 מיליוני דולר ללווין "עמוס". אלה הדברים, פלוס דברים

אחרים.

מ. איתן; אני רוצה לשאול כמה שאלות לפני שאני מתייחס

לנושא.

(א) ביקשתי שיתנו לי את הנתון. מדברים על גבייה של 80 אחוזים, אני רוצה

לדעת כמה להערכתכם יש בתי אב שבהם יש טלויזיה, ומכמה מהם אתם

מצליחים לגבות.

(ב) מה מספר המכוניות בעלות מכשירי רדיו בתוכן, ומאיזה אחוז מביניהם

אתם מצליחים לגבות. נדמה לי שאי אפשר לעבור טסט בלי לשלם את

האגרה.

(ג) האם הפרופורציות נראות בעיניכם סבירות ביחס לשרות הציבורי שניתן?

מבחינת סה"כ הטלויזיה מקבלת 44 אחוזים מכלל ההוצאות של התקציב,

והרדיו מקבל 36 אחוזים. נראה לי שעלות הרדיו יחסית היא מוגזמת,

יקרה מדי.

האם חשבתם להפריד בין הטלויזיה לרדיו, ולעשות כל אחד מהם כמרכז

עצמאי? בחוק הערוץ השני יש קטע המדבר על פתיחת תחנות רדיו נוספות.

יש להן ערך ממשלתי כלשהו, קול ציון לגולה ולעולים, ושידורי רדיו

כאלה ואחרים. אבל השאלה היא, האם העלויות הן לא אדירות. אם אני

הייתי הציבור, הצרכן כצרכן, והיו שואלים אותי בכסף שלי כמה אני

רוצה שישקיעו ברדיו וכמה שישקיעו בטלויזיה, אני אישית הייתי אומר

שיתנו לי יותר טלויזיה, השקיעו יותר בטלויזיה, צמצמו קצת ברדיו.

ההוצאה היא לא רק לפי שעות. תחנת קול לבנון משדרת אותו מספר שעות

שמשדר קול ישראל, אולי קצת פחות, והיא עולה בעלויות שלה 10 אחוזים,

אפילו 5 אחוזים.

אני רוצה לדעת מדוע צריך לקשור רדיו וטלויזיה יחד, כאשר אנחנו

הולכים למשק תחרותי יותר בתחומי התקשורת.

(ד) יש כאן דבר חמור מאוד, שמשתקף מהערות רואי החשבון. מסתבר שלא נערך

מפקד של מלאי החלפים ברשות השידור, ואין נתונים לקביעת העלות. לגבי

חוסר נתונים לקביעת העלות, יכולה להיות רשלנות מינהלית שאולי

אבל לגבי העובדה שלא נערך מפקד ולא יודעים,

יכול להיות בעצם שחלק מהחלפים מצאו את עצמם בידיים פרטיים, אנשים

לקחו אותם הביתה או מכרו אותם. בכל מוסד יש רשימת מלאי חלפים

מעודכנת עם ערכים.



עכשיו אני רוצה להתייחס לדברים. דבר ראשון, אני רוצה לברך את הרשות על

כך שהגדילה את חלק ההפקה העצמית. אני חוזר על מה שאמרתי בדיון הקודם,

לפני שנה. היום בעידן של שמים פתוחים ושל תחרות, הבשורה היחידה, ואני

לא מציע ללכת לאריה לכיוון של יותר מיסחור, אלא להיפך, להישען על

תקציבים, שאתם צריכים בקונספציה להיות כעין זרוע ממשלתית. אתם חיים על

אגרה, ואתם תקבלו ייחודיות והגנה בזה שיש לכם תקציבים. אתם לא מתמודדים

נגד כולם בכך שאתם מקבלים את האגרה. אתם בטוחים. אבל תמורת זה אתם

צריכים לשרת מטרות לאומיות, ומטרות לאומיות בתחום הטלויזיה עכשיו זה לא

לקנות יותר בזול את דאלאס או את שושלת אלא להצליח לעודד יותר יצירה

עברית בעלת ערכים לאומיים, כלליים, ציוניים, יהודים אוניברסליים, אבל

יצירה מקורית. בזה שהגדלתם את החלק של ההפקה העצמית, אתם הולכים בכיוון

הנכון, ואני יכול לברך אתכם על כך. אני רוצה לומר, זה לא צריך להיות

מאה אחוז הפקה מקומית, כי יש אלמנט של תחרות שתחנה צריכה, כדי שצופים

יתרגלו. הצופה רוצה לתפוס את דאלאס, ולפני כן הוא תפס את עמוד האש. כך

הוא כבר רואה את עמוד האש עד שהוא יראה את דאלאס, ואחר כך הוא מתרגל

לראות את עמוד האש. אם תשימו לו רק את עמוד האש, הוא לעולם לא יפתח את

התחנה. גם לזה אני מודע. אבל הפרופורציות צריכות להיות נכונות, וצריך

להגדיל יותר ויותר את ההפקות ואת איכותן, וזה כמובן ענין של כסף, ולאו

דווקא גידול בשעות השידור.

הסיסמא שלכם צריכה להיות גידול במספר הצופים, וגידול במספר הצופים אפשר

לקבל לא רק על-ידי זה שמרחיבים את השעות, אלא על-ידי זה שמגדילים את

אחוז הצפיה בתוכניות שלכם. בשעות מצומצמות אפשר לקבל יותר מספר צופים

מאשר בתחנה אחרת שמשדרת מהבוקר עד הערב.

נושא העולים החדשים. בוועדה הזאת התרענו כבר בעבר על כך, שנותנים עבודה

לעולים על פני ישראלים. בשיכון זה סביר, במקומות עבודה זה פשע, וזו

אפליה. אתם מבליטים מאוד גם את הענין הזה, בכל מקום כתוב שמועסקים עוד

25 עולים, עוד 35 עולים וכו' וכוי. אני חושב שזה לא דבר שצריך להשתבח

בו. אני חושב שהמדיניות הזו פסולה במישור הממשלתי, והיא פסולה גם

אצלכם. מי שרעב ללחם, רעב ללחם, וזה לא משנה אם הוא עולה חדש או לא

עולה חדש. לא צריך לעשות מזה חגיגה גדולה. ציון העובדה הזאת מופיע כאן

לפחות ב-3-4 מקומות.

על פי בהסכם שירותי פירסומת בשידור אתם מקבלים סכומים שנראים לי סכומים

לא מספיקים. כי בסה''כ שירותי פירסומת בשידור זאת סוכנות שלכם, זו זרוע

שלכם. אתם מקבלים שם 6 אחוזים בלבד בדיבידנדים של החברה. הייתי רוצה

לדעת מה תוקף ההסכם, מתי חודש ההסכם בפעם האחרונה, והאם אתם עומדים על

האינטרסים שלכם על-מנת שתיזכו בפירות הראויים.

בנושא כוח אדם. יש טבלא מאוד נחמדה, אגב, אני חושב שיש דברים שעושים

אותם בחריצות יתר, ואז פוגמים בצורת ההצגה של העניינים. פתחתי את הטבלא

הזאת במבט עין, קראתי שיא כוח אדם ברשות השידור, ואני רואה ירידה.

חשבתי שמשהו אדיר קורה ברשות השידור. בסוף מסתבר, שבכלל זה בלי

פרופורציות. כל הירידה היא של 150 עובד בקושי. ראשית, אני נגד ההצגה

הגרפית הזאת, היא מטעה, וזה לא יפה; שנית, אני רוצה לדעת, האם הירידה

הזאת היא ירידה אמיתית בהוצאות לכוח אדם, או שיש כאן מעבר להוצאות. אתם

לוקחים עובדים זמניים שלא נכללים בשיא כוח אדם על-פי חוזים כאלה או



אחרים. אני לא מדבר על קונים, אני מדבר על עובדים שעובדים ביחסי

עובד-מעביד עם רשות השידור עצמה.

בנושא הלווין "עמוס". יכול להיות שיש כאן דבר שהחמצתם. בנושא "עמוס" יש

היום השקעות. אני לא יודע איך זה עומד ספציפית כרגע, כי שמעתי שיש שם

איזה טילטולים של המערכת. אבל "עמוס" זו השקעה שתקבל את החזרה.

המשקיעים יקבלו בחזרה את הכספים, על-ידי זה שהם יממנו היום, ומוכרים

כבר היום את זמן השימוש בלווין "עמוס". מי הקליינט המרכזי של היזמים?

ממשלת ישראל. זאת אומרת, שממשלת ישראל, במקום שהיא תהיה המשקיע בכסף

שלה או לפחות בהתחייבויות שלה, כאשר נגד התחייבות של ממשלה אפשר לקבל

ערבות בנקאית ואפשר לקבל מימון, היא ניגשת לפרוייקט שהוא כמעט בטוח על

הנייר. ברגע מסויים יש פער בין העלויות לבין מה שיקבלו בעתיד, הלכו

לממשלה, וממשלת ישראל הגדילה שימוש בלווין "עמוס", כי למשקיעים הסתבר

שיכול להיות שהם נכנסים לבנקט. כאן, אם אתם חושבים בענין הזה, אתם

יכולים להיות צרכנים ודאיים. אני חושב שאתם צריכים להיכנס בענין הזה לא

רק כחלק מהעיסקה הזאת, אלא אולי אפילו כחלק יותר אינטנסיבי בענין של

ההשקעה. זו השקעה לא פחות טובה מאשר להשקיע את הכסף באיגרות חוב

בבנקים.

אני רוצה לפנות אליכם במישאלה מסויימת.

בזמני הקמתי את המועצה לצרכנות, ואחרי לחץ

די גדול והתנגדות שהיתה בתוך הטלויזיה, עשינו את הכלבוטק, והיה לזה

אפקט גדול. אני מקווה שאתם חוזרים עם התוכנית הזאת.

הואיל ואנחנו בוועדת כספים, יש לי מישאלה שתעשו איזו שהיא תוכנית,

שחשוב מאוד היום לעשות אותה. אנחנו זקוקים להעביר זיהוי והפנמה בתחומי

יצור ויצוא בתעשיה. אי אפשר לעשות מה שנקרא תוכניות חיוביות, אבל אפשר

להשחיל תוכניות של 5 דקות, 5 דקות זה זמן מספיק, על האיש בתפקיד או על

האיש במקום. תנו לנו תוכניות על אנשים, פרופילים של אנשים, כמו שפעם

בנינו את החקלאי, כמו שפעם בנינו את הטייס. עשו סידרה של פרופילים של 5

דקות, שאפשר להשחיל אותה אחת לשבוע או פעמיים בשבוע. אני יודעת

מהנסיון, אני עבדתי תקופה ארוכה ברשות השידור. יש הזדהות עצומה עם איש

מהשורה, מהשטח. בטלויזיה זה הרבה יותר אפקטיבי מאשר ברדיו. כשעשינו את

זה ברדיו אנחנו יודעים איזה אפקט היה לזה. לא משהו ארוך, לא שמאלץ, לא

אנשי ציבור, אלא אנשים שעוסקים ביצור, פועלי יצור, שאתה נותן דרכם קצת

מהמפעל, ואת האיש עם הסיפור שלו. לדעתי חשוב מאוד היום ליצור את הזיהוי

עם האיש שהוא היום חשוב ביותר למדינה, איש יצור ויצוא.

אני לא יודעת מה עושה ההסתדרות בימים אלה, מלבד טיפול בחובות שיש לה,

אבל אולי לדבר הזה תוכלו לקחת אותם כשותפים, אף שאני חושבת שאתם לא

זקוקים לשותפים לענין הזה.

בוועדת הכספים אנחנו חושבים איך להעביר מסרים כאלה. במקום מאה נאומים

וסיסמאות, יותר טובה ההזדהות עם איש שעובד ויוצר, כאשר אתה נותן את

הפרופיל שלו. אתם תמצאו שזאת לא תהיה אינדוקטרינציה להזדהות עם דבר

שלנו הוא מאוד חשוב היום לבנות את הדימוי של האיש הזה.



י. הורביץ; אני תומך בדברים שאמרה שולמית. באמת צריך

לקחת אדם שקל להזדהות אתו, ורוצים להזדהות

אתו. מתגעגעים לימים שוהיינו מזדהים אתו באופן טבעי. אני באמת תומך

בהצעתה, בלב שלם.

אנשי רשות, אתם עוד מעט עומדים בפני תחרות קשה ביותר, יגנבו מכם את

מיטב האנשים שלכם לחברות המתחרות. נוסף לכל הבעיות האחרות, תעמדו עם

המיגבלות שיש עליכם כגוף ממלכתי, אין לכם אפשרות לפירסומת מסחרית ואתם

כבולים יותר מאשר אחרים, אין לכם חופש הפעולה כמו לאחרים. עכשיו אתם

תעמדו עם הרבה פחות כשרון וכוח תחרות אישי מעולה ומקצועי, מכיוון שמיטב

האנשים, לצערי הרב ולצערכם, ילך לחברות המתחרות, כי הן תתחרינה עם

אפשרויות שלכם לא יהיו.

לכם יכולות להיות או היו רזרבות כספיות כדי להתכונן לשעה הזו. תבואו

מצויידים בהרבה מאוד כוח ושרירים ויכולת. עשיתם תחרות לא מוצלחת עם

האוצר, האוצר השיג אתכם ולקח מכם.

אתם צריכים להתכונן לתחרות ולתבוע מאתנו כללי משחק כאלה שתוכלו בעזרתם

להתחרות תחרות מלאה. אולי להסכמים אישיים פה ושם, ואפשרות פה ושם לקחת

את מיטב האנשים בלי שזה יגרור את כל הרכבת, את כל הקרונות. וגם אפשרות

לקבל בלי חוכמות דמי פירסומת רציניים כמו האחרים. לא תהיה לכם ברירה,

לא תוכלו לרוץ ברגל אחת קשורה.

מ. איתו; יש להם אגרה.

י. הורביץ; האגרה לא תשולם. ענין האגרה יפול מטבע

הדברים עם הזמן, כי לא ישלמו. ילכו למקומות

בהם לא משלמים..

א. מקל; האם אתה חושב שנתחיל בתשדירי פירסום ממש?

לא תהיה לכם ברירה. לא איכפת לי שזה יקרה

באותו יום בו יתחילו האחרים. אני לא מציע

שאתה תהיה החלוץ בענין הזה. אני אומר שאי אפשר יהיה ליצור מצב, שאתה

תהיה נחות בתחרות הזאת. אתה לא תוכל להיות נחות, ולא תוכל לשלם שכר

לבעלי מקצועות מיוחדים עם הסכמים מיוחדים, כאשר יגנבו לך את מיטב

האנשים. ויש לך אנשים טובים. אם אני רוצה לתת דוגמא, אני חושב שעמוד

האש היתה יצירה אמיתית, שאני חייתי משקיע בה מיליון ו-2 מיליון דולר

עכשיו, ולא עושה 6-7 פרקים אלא באותו גודל שהיה אז. אני מאמין שיום

אחד יהיה אפשר למכור סדרות כאלה לחו"ל.

אנחנו מוכרים אותן. עמוד האש נמכר.

היזכרת את הערב של המשלחת שלנו לבריה"מ.

נכון, זה היה ערב מרגש באופן מיוחד. אבל כמה

דברים כאלה יכולים לעשות? עשה יגאל לוסין סידרה באמת נהדרת, ואם הוא



יעשה סידרה דומה, אולי היא תהיה משובחת עוד יותר. תבוא עליכם ועליו

ברכה, ויעלה כפי שיעלה.

קבלו את ההצעה של מיקי, ותהיו שותפים בלווין "עמוס" עם הריזיקו. בלאו

הכי זה אנחנו, ואנחנו נצטרך לממן את ההפסדים, ובחלקם הם יהיו ב"עמוס".

אתם הקליינטים החשובים. הרעיון של מיקי הוא נכון, תבדקו את הכל באופן

כולל, אל תיגררו, תראו את המפה ותרוצו עם האחרים.

ח. אורוו; אי אפשר להגיד את הדברים מאוחר מדי. אי אפשר

לבוא ולהגיד, שבתוך 3 שנים לא תהיה עליה,

וכולם יברחו, ואנחנו- נכריח אותם להיות צמודים להסכם שכר, שכל מי שיכול

לברוח, יברח ממנו. הענין לא ייפתר רק בהסכמים אישיים של 5 כוכבים. חלק

מהכנסות הרשות הוא שכר העבודה שמשלמים. אם היו משלמים שכר-עבודה

במקצועות המקבילים העתונאיים, נניח בעתונות היומית, זה היה נראה אחרת.

היתה פה תוספת, אני לא יודע של כמה. יש פה 90 מיליון שקל בשכר עבודה,

ואז יהיו נניח 120, ואני סתם זורק מספר.

יכול להיות שישנה אבטלה סמויה ברשות. אבל מי כמוך יודע, שצריך להתכונן

לעידן התחרות. הדבר היחידי שנשאר להם הוא רשות שידור ממלכתית,

שהשיקולים שלה שונים מכל שיקולי רשות אחרת.

לדעתי, אני אומר את זה מאוד בזהירות, ענין האגרה יכול להיפתר בשתי

האחת, שלא תהיה אגרה, וזה יפול; השניה, שיהיה תקציב. מיקי רוצה

להכניס את זה לחברת חשמל. אני משלם במדינת ישראל איקס מיסים בשנה, למה

יש אגרה מיוחדת לרדיו ולטלויזיה, אם זה שירות ממלכתי? זה יוצר בעיה עם

העצמאות. אבל בסופו של דבר, אנשים יגידו שמעבר לכל המחלוקת יש ענין

לאומי שתתקיים רשות שידור ממלכתית, רדיו וטלויזיה. אתה דיברת כאילו

הענין הוא רק בטלויזיה. להיות רדיו וטלויזיה צריכים להיות כרשות אחת,

גם אם יהיו 200 תחנות,.. וגם אם יהיו אין סוף אפשרויות. הן צריכות להיות

יחד. להערכתי אם' .הן יהיו נפרדות, לא יהיו פחות הוצאות, אלא יהיו יותר

הוצאות. יש פה משהו הגיוני שזה מחובר, אם אני לא טועה גם ברוב ארצות

העולם זה משולב.

א. מקל; עשרות מהאנשים שאתם רואים בטלויזיה, הם אנשי

הרדיו.

ח. אורון; יש פה הגיון. מה היתרון בהפרדה?

מ. איתו; זה צריך להתנהל כמרכז עסקי נפרד, על-מנת

שתהיה יעילות.

ח. אורוו; יש דו"חות חשבונאים נפרדים.

תצא מנקודת מוצא שמשלם האגרה הוא שמשלם.

פה הוויכוח המהותי. אם זאת טלויזיה לאומית,

היא לא תלויה בשאלה אם אתה ואני רוצים בה.

אני אגיד זאת באופן קיצוני. 80 אחוזים ממשלמי האגרה החליטו להמיר את זה



ברדיו ירדן. יש שוק חופשי ברדיו, ואני משלם את האגרה לירדן. אני בעד

קיום רשות שידור לאומית, אני חושב שאתה רוצה בכך יותר ממני. זה שנוצר

קשר ישיר ביו מספר משלמי האגרה לבין הרשות, זה בניגוד לעניו, כי אתה בא

ואומר שיש פה כלי, והדבר הזה יחריף יותר ויותר ככל שתהיה התחרות, כי

באמת יבוא האדם ויגיד שהוא לא פתח השנה פעם אחת את קול ישראל, הוא רוצה

לסגור אותו. ואני אומר, שהוא כאחד מ-4 מיליון תושבי מדינת ישראל נושא

בעלות של השרות הזה, כמו שיכול להיות שבחיים שלו הוא לא היה בבית-חולים

גריאטרי, אבל הוא נושא בו, ותסלח לי על הדוגמא המאוד קיצונית.

אני לא מציע היום מהשרוול להגיד שזה תקציב, כי כל האגרה פה היא פיקציה.

עד כמה היא פיקציה, זה מופיע פה. זה הפך להיות כלי לגיוס מס הכנסה.

לאגרת כלי רכב, אתה מסכים או לאל

אני מסכים, כי אם לי יש שני כלי רכב אני

משלם עבור השניים. בעוד שטלויזיה, אם יש לי

4 טלויזיות בבית, אני משלם רק עבור אחת. אין לי הברירה שלא לשלם. זה

מצרך שיש לכולם, והוא של כולם. מדוע אני חושש מזה שזה יהיה חלק מהמסל

כי אז הם יהיו מחלקה בממשלה. אם היתה ממשלה יותר נורמלית במדינה, ולא

היתה הופכת אותם למחלקה, הייתי אומר להפסיק את כל הסיפור הזה, ושלא

יגבו ממני באופן מיוחד אגרה, ולא יעבירו מתוכה 125 מיליון בשביל לשפר

כבישים. הרי זה מה שקורה בפועל עכשיו, ולכן הם מגישים תקציב שהוא כזה

שאנחנו לא נוריד להם את האגרה. ובסוף השנה, אם ישארו עודפים, הם לא

יהיו גדולים כל כך. אם אני מסתכל נכון, מי שחיבר את התקציב, זו מחשבתו.

שלו. הוא לא אשם בזה. הוא יודע, שאם הוא מופיע פה בעודף יותר גדול,

יבוא שר האוצר וידרוש שיתנו לו. לכן הוא אומר שהוא לא צריך להיות

אדיוט, סידרו אותו כבר 3 שנים, הורידו לו את הכל, והוא יופיע פה פחות

או יותר עם שולי בטחון, שרק מי שבתוך המספרים מכיר אותם.

אני אומר את זה, כי אני חושב שמה שיעמוד על הפרק עכשיו זה הצורך לאפשר

להם באמת לקיים ערוץ ממלכתי, שלא יהיה אינדוקטרינרי. יש סכנה גדולה

שיגידו, שאם זו אגרה, אתה תעשה את זה, ויש כבר נימה כזאת. הוא לא יהיה

אינדוקטרינרי, ולא יהיה צר, ולא יחנוק כל דבר, ושכל אדם קצת יצירתי

יברח ממנו. היו דברים מעולם, ואני מפחד שיהיו דברים מעולם. יש פה איזו

שהיא סתירה פנימית, ולכן אני לא מציע תקציב, אף שההגיון אומר שזה יהיה

מתוקצב.

בתוך העובדה שתהיה תחרות, שנגמר המונופול, שתהיה בריחה של אנשים, צריך

כרגע דבר אחד להבטיח, והוא לאפשר להם הסכם עבודה, שאיש רדיו-טלויזיה

יוכל להרוויח פי שלושה. כך הוא לא יברח מהם. היום יש לו היוקרה, לכן

הוא נשאר לעבוד אצלו, אבל עושה חלטורות במקומות אחרים.

י. הורביץ; אני מוכן להוסיף משכורת, אבל בתנאי שזה לא

יהיה לכולם. יש פה עודף גדול, אתה בעצמך

יודע זאת.

לפי דעתי המבחן העיקרי שלהם יהיה לא במשדר

יותר טוב ואפילו לא במצלמה יותר טובה. המבחן



העיקרי שלהם יהיה, כאשר הבו שלי יחליט ללחוץ על הכפתור הזה, ולראות

תוכנית ששולה הציעה אותה, ולא להתחבר לדברים אחרים. על הסף הם עומדים

במבחן יותר חמור.

הבעיה העיקרית, חוץ מהעכין הטכני, היא היכולת לעבד להם מערכת שכר

מנותקת, שלא דנון יחליט כמה מקבל עתונאי, וכאן איו ברירה אחרת. אחרת

אנחנו שוחטים אותם, ואתה יכול להמשיך לנאום נאום שאתה רוצה טלויזיה

ממלכתית טובה ומתחרה.

אתה יודע שאנחנו חלוקים בעניו זה. אמנם ישנם

מוטי קירשנבאום ויגאל לוסין, אבל אתה מציע

בהזדמנות זאת להעלות שכר ל-1,600 -אנשים,. שחלק מהם בכלל מיותר. למה?

ח. אורוו; אם אני לא טועה, מוטי קירשנבאום לא עובד

אצלם מהסיבות האלה. תדבר עם האנשים. חלקם

היום אידיאליסטים, ולחלקם איו ברירה. אלה שנשארים משום שאיו להם

כתובת אחרת, אותם אתה לא רוצה. אלה שתרצה שישארו, את היוקרה המקצועית

שלהם הם יקבלו גם במקומות אחרים באיו גבול מחירים. אולי בודדים ישארו

ברשות השידור. אבל אם תהיה פה מפולת אנושית, כל הדיבורים של כולנו לא

שווים. צריך לשחרר אותם מההסכם הקיבוצי שמקפיא אותם.

האם הבעיה היא ברמה הגבוהה של האנשים

היצירתיים, או גם ברמה של הטכנאים?

ברמה גבוהה של אנשים יצירתיים. כתב רגיל

ברדיו אמר לי השבוע בכנסת, שהוא מקבל 1,200

שקל בחודש.

איו דבר כזה. הוא לא אמר לך את האמת.

האם מה שאני מעלה פה עכשיו הוא לא בעיה?

אני מסכים אתך, אני אתייחס לזה אחר כך. אני

אומר רק שלגבי הסכום הזה, זה לא סכום נכוו.

היתה החלטה להשוות את האגרה ביו נפגעי

הנאצים לביו נכי הנאצים. עד היום לא ביצעתם

את זה. יש שני ארגונים, והארגון של נכי הנאצים מקופח. היתה המלצה, וזה

לא בוצע.

ע. סולודר; היות וג'ומס כבר הזכיר את הפטור מאגרה

לנרדפי הנאצים, אני חוזרת על ההחלטה. זו

היתה החלטה שלנו. אנחנו לא פירסמנו אותה במסקנות שהנחנו על שולחן ועדת

הכנסת, אלא פירסמנו שהוועדה תטפל בהשוואת תנאים. על העניו חזה היתה

החלטה מפורשת, ובדיון האחרון שהיה בינינו כאן העלינו את זה ואישרנו את

זה. גם אם נראה שהאגרה תתבטל, לזה יש חשיבות עצומה, לפחות מורלית.



הרבה מאוד פעמים כבר דיברנו על התייעלות והקטנת כוח האדם. אם אני

מסתכלת בדיאגרמות שלכם, אני רואה שאמנם עד 1988 יש ירידה, וב-1989 זה

עומד כאילו על אותו קו. אמנם ב-5 שנים ירדתם ב-12 אחוזים, אבל זה לא כל

כך הרבה אם נחלק את זה לשנים. אולי סמדר זוכרת בדיוק את המספר, היה

מספר די משמעותי שהיה צריך לקצץ.

עד כמה שאני זוכרת, באחד הדיונים האחרונים דיברנו גם על הפיתוח, על

הצורך לרכז את המבנים של השידור, של הרדיו, ואני רואה זאת גם בתוכניות

הפיתוח שלכם. אני רוצה לשמוע אם זז משהו בענין הזה. אני זוכרת שהיה

ויכוח לגבי לקיחת כספים מכם, אמרתם שאתם צריכים את הסכומים הנותרים,

כלומר את הרבע, להשקיע בדברים האלה, ולכן טענתם שאסור להעביר מכם

לממשלה. הייתי מעוניינת לשמוע מה התקדם בשטח הזה.

כמה דברים בהקשר למה שאמרה שולמית אלוני. אנחנו לא מופקדים על התכנים

של השידורים בטלויזיה וברדיו, אבל תמיד כשיש דיון זאת ההזדמנות. אנחנו

גוף מאוד מגווו, לכל אחד ודאי יש הטעמים השונים שלו, מה הוא היה רוצה

לראות או לשמוע. אבל נדמה לי שיש כמה דברים שיש עליהם הסכמה כללית. אם

אני זוכרת נכון, נדמה לי שרוב החברים דיברו על היצירה המקומית. זה יכול

להיות סרט, זה יכול להיות בתסכית, זה יכול להיות במוסיקה, בכל מיני

דברים. אם לא השידורים שלנו, מי יהיה זה שיפרסם את הדברים האלה? נדמה

לי שלא נעשה די בענין הזה.

אני הייתי אומרת להראות את חצי הכוס המלאה. למשל מישהו הזכיר את

התוכנית עמוד האש. אותי מאוד ריגש הסרט שהיה לאחרונה על ירושלים, של

חטיבת הראל. יש דור שלם שגדל בארץ הזאת, שבעצם לא מכיר את כל מה שעברנו

עד קום המדינה.

הסרט הופק על-ידי אנשי רשות השידור, אורי

גולדשטיין ואחרים.

היו"ר א. שוחט; אבל במימון עמותת הפלמ"ח.

כל זה היה לפני זמני, אני אפילו לא אשם בזה.

אבל עובדתית, אנשים שלנו עשו את זה.

אני מדברת על תכנים. יש תכנים מההיסטוריה

הקרובה של מדינת ישראל, שמותר בתוך התוכניות

לתת להם יותר דגש. גדל דור שלם שלא כל כך מכיר את ההיסטוריה. חשוב

לעשות זאת לא רק בהזדמנות של חג או של ארוע מסויים. אלה דברים שאולי

קצת מסבירים גם דברים שמתרחשים היום.

אני למשל קיבלתי מכתב ממאזין, שאני מאוד סומכת עליו. הוא מנהל בית-ספר,

הוא במקרה מאזין לקול ישראל לגולה. הוא נתן לי ביקורת בנושא הזה, מה

משדרים שם ומה לא משדרים שם, והעברתי את זה ליו"ר הרשות. אני מקווה

שהדברים האלה יתוקנו. זאת אומרת, חסר קצת יותר ענין של שורשים, של

חיזוק השורשים, של יצירה עצמית. או מה ששולה אמרה, דגשים על דברים

שבעצם הם ענין לאומי של כולנו, לא רק של מפלגה כזאת או מפלגה אחרת.

בסה"כ הטעם הוא מאוד רב-גוני.



היות שהתחרות בעניינים האלה תלך ותגדל, אתם תהיו הרשות הממלכתית, והשאר

יהיו רשויות שלא כל כך אפשר יהיה לכוון או להתערב בתוכניותיהן גם פה

הרשות אחרי הכל היא אמנם ממלכתית, אבל היא עצמאית. נדמה לי שעל אחת כמה

וכמה אתם צריכים לשים קצת יותר לב לתכנים שנותנים את השורשים, שנותנים

את חצי הכוס המלאה, נוסף לכדורגל ולמערבונים ולכל הדברים האלה.

פ. גרופר; מעניין שמדברים על התוכניות של הטלויזיה ועל

השרות שלה ועל מה שצריך לעשות ועל המשכורות,

ואני חושב שהטלויזיה בעוד שנתיים-שלוש, לאור התיאור שלך, היא בר-מינן.

אנחנו מדברים על גוף שהוא מסחרית כבר מת, תסלח לי. אני אגיד לכם למה,

ובוא נשים את זה פעם על השולחן. 150 אלף משפחות במדינת ישראל היום לא

זקוקות לטלויזיה, יש להן טלויזיה בכבלים, בלעז קוראים לזה פירטים. אבל

האזרחים שיש להם זאת נהנים מאוד.

ואיפה הם רואים "מבט"ל

אתה שומע על הערוץ השני, שכולו יהיה מסחרי

ותארת אותו מאוד יפה, 24 שעות ביממה הוא

ישדר. וכמה כסף שלא יעלה, אני מבטיח לך שבעם ישראל, מי שיוכל להתחבר

יתחבר. נשאלת השאלה, לשם מה צריך את הערוץ הממלכתי. הערוץ השני יתן מה

שירצו, לא ישלמו לו אגרה, הוא ישדר 24 שעות ביממה והוא יהיה מסחרי.

לגבי מה שדובר פה על-ידי ח''כ אורון: הם ישלמו משכורות גבוהות, ומי ישאר

אצלך, ברגע שהם ישלמו את המשכורות הגבוהות? שר האוצר לשעבר כבר אמר לך,

שיש הסכם קיבוצי, ואין לשבור אותו. אם ניתן משכורות גבוהות לכולם, זה

לא טוב, יש שם אבטלה סמויה. בקיצור, אתה תישאר עם המשכורות האלו,

והטובים ילכו למשכורות השמנות, וזה טבעי בהחלט. הטובים יעזבו אותך,

טלויזיה 24 שעות תהיה, לממלכתית לא ישלמו שום דבר. יש 150 אלף משפחות

הקשורות לפיראטים. תהיה טלויזיה בכבלים, שכעת רצים לבצע וליישם אותה,

ובסוף אנחנו נדבר על הטלויזיה הממלכתית. אני מציע שהטלויזיה הממלכתית

תהיה רק לחדשות, שהשלטון יוכל לווסת את החדשות. ואז מראים הפגנה של

שלום עכשיו, מראים שעה, והפגנה של שלום מחר מראים 5 רגעים, וזה בסדר.

חבל שהתאזנתם ולא המשכתם בגרעונות, משום שאם אתה גובה ממני מס הכנסה

בשביל הממשלה, אני לא רוצה לשלם את האגרה. לוקחים לך את מה שאתה חוסך.

אלה שחוסכים כסף בחברות הממשלתיות או ברשויות או בכל גוף אחר, באים

ולוקחים מהם את זה.

ממי לוקחים? האם הם לוקחים מאיתנו?

לוקחים מרשות שדות תעופה, מרשות הרכבות. תן

200 מיליון, תן 100 מיליון. הם ניהלו את

העסק יפה, הם חסכו כסף, הם עשו מזה קפיטל, והנה בא השלטון ואומר שהוא

צריך זאת עבור מס הכנסה. אני משלם את האגרה לך, אני לא מוכן כאזרח לשלם

פעמיים מס הכנסה. די בפעם אחת. והנה אני משלם לך את האגרה, ובא בעל

הבית, ולוקח ממך. הערבים לא משלמים. 95 אחוזים מהמגזר הערבי לא משלם,

נקודה. האם יעלה על הדעת שכך נמשיך? שחלק מאתנו ישלם אגרה וחלק לא? אתה

אמרת שמהמגזר היהודי משלמים 80 אחוזים, ורק 20 אחוזים לא משלמים. פה

100 אחוזים לא משלמים. ביהודה ושומרון, בחבל עזה, הם בכלל לא צריכים

לשלם. הם לא תחת שלטון יהודי לפי דברי חלק מהחברים פה. גם מס הכנסה הם



לא צריכים לשלם, אבל הם תמיד מסכנים. מענקים הם צריכים לקבל, כי זה

בשביל הציונות. את הביטוח הלאומי הם מקבלים מהציונות, והם באמת נותנים

שרות חובה, נותנים צבא, הם מאוד נאמנים למדינה, הם בונים את הארץ,

ומשלמים להם משכורות. בכלל בלעדיהם אני לא יודע אם היינו מתקיימים.

אני רוצה לומר לך, זה ילך וירד מהיום ואילך, ולא ישלמו. יש לך תשדיר

פירסום נחמד, תמיד אני מחכה לו. בכל פעם אתם מכניסים את המשפט "יקחו לך

את הטלויזיה". בדיבורים אנחנו עוזרים הרבה מאוד פה, אבל אולי תלכו

לממשלה, ותגידו להם שעה אחת קודם, בואו נבטל מהר את האגרה. למה? כי

ברגע שיפסיקו לשלם בצורה מסיבית, לא יקחו מהם את הטלויזיה, כי לא תיקח

200 אלף טלויזיות. לא יהיה לך למי למכור אותן. זה שלקחו ממנו לא משלם

אגרה כל החיים, ולמחרת הוא מכניס טלויזיה הביתה.

זה חבל, אתה בא הנה, אנחנו שומעים אותך, אתה מוציא ספרים. תחסכו קצת

בספרים, זה עולה כסף רב. הוא קורא את הספרים, הוא ח"כ חדש. אני לומד

אותם פה בדקה, כי אני יודע הכל. זה הרי משנה שעברה, הם מעתיקים משנה

לשנה ומשנים את המספרים. אם אתם לא תעשו משהו ותמשיכו בשיטה הזו,

ותתחילו להביא מספרים שהממשלה לקחה לכם והממשלה נתנה לכם, יפסיקו לשלם

לכם את האגרה, ובצדק, ותרדו מהעם הזה. הרי העם הזה כולם יושבים על הגב

שלו. לא רוצה את הטלויזיה שלך, לא רוצה את הסופרים שלך ואת היוצרים

שלך. תך לו לחיות את החיים שלו. יש לו ירדן, עכשיו יש צלחות של כל

העולם, יש רוסיה, הונג-קונג, סינגפור, יפן. מה אתה רוצה מהעם הזהי תרדו

מהמסכנים האלה. סרטים, אתם מביאים לנו סרטים מתסכלים, סרטים

פסיכולוגיים, תן מערבון פעם בשבוע. העם אוהב את זה. אתה נותן לי סרטים,

שאחרי זה חצי מהעם הולך לפסיכולוג לשאול אותו מה רצו לומר בסרט. העם

הזה רוצה סרטים קלים. אתה תראה שתבוא בעוד כמה חודשים, כולם יהיו

רציניים ויתנו לך אותן העצות, ואתה תלך ותרד משנה לשנה. לא תהיה לך

את הכל יגנבו לך בעוד שנה-שנתיים כל הטלויזיות.

אני היחידי הסובל באזור שלי, כי אני חבר כנסת. כולם מספרים לי את

הסרטים שהם רואים ואת המערבונים שהם רואים, ולי אין. כולם רואים

טלויזיה באיזור הצפון, רק אני לא רואה, כי אני חבר כנסת, ומישהו עוד

יבוא ויגיד שיש לי טלולזיה בכבלים.

אחרי פייסי יש לי בעיה. אני קצת ותיק, אבל

אתמול אחרי התוכנית שהם נתנו לנו, המשעממת

והנוראה, קראתי את החומר שלהם. פעם ראשונה שיש לנו מאזן, ואנחנו ביקשנו

את זה שנים רבות, נדמה לי שחיכינו לזה. עכשיו המאזן, שיש בו הרבה בעיות

והערות משמעותיות, הוא תחילת האפשרות לחדור פנימה לרשות.

לרשות רכוש גדול והכנסות גדולות והוצאות גדולות. אולי נדבר קודם על

ההכנסות וההוצאות. אם החשבונות שלכם כוללים כך שההוצאות שלכם כוללות

תשלומים בפועל בשנת החשבון ששולמו תוך 3 חודשים מתום שנת החשבון, ואם

יש לכם הוצאות בסכומים חריגים בגין שנת חשבון, אך שולמו לאחר 3 חודשים

מתוך שנת החשבון, אם יש לנו מצב שהמלאי מופיע בסכום סמלי של שקל,

והרכוש הקבוע מוצג בערך סמלי של שקל, כי אז אתה רואה שבמאזן יש לך מטען

אדיר של רכוש, הוצאות והכנסות. מלאי חלפים, גם החלפים ולא רק הציוד, גם

הוא בערך של שקל אחד. הפרשה לדמי חופשה ומחלה, גם כאן יש איזה הערה

שאני לא יודע בדיוק מה משמעותה.



השאלה שאני מבקש לשאול היא, האם גם אם לא היו לכם הוצאות מימון גדולות

בשנת המס שהסתיימה ב-31 במרץ 89, האם גם אז היה נשאר לכם עודף של כמה

עשרות מיליוני שקל של הכנסות לעומת הוצאות? והשאלה שמתבקשת, אתם הרי

עוסקים במדיה וביהסי ציבור, והמוניטין שלכם טעונים שיפור, מדוע אתם

ששים לבוא לכאן ולבקש העלאות אגרה, ולא מציעים לצמצם? יבוא האוצר

להאבק. הרי זה מס של האוצר, וזה מס רגרסיבי. ג'ומס שאל על מכוניות.

במכוניות בכל-זאת יש איזו פרוגרסיביות. אתה משלם אגרה יותר גבוהה עבור

מכונית יותר גדולה. ומכונית, גם זה יש לרמות מסויימות של אוכלוסיה.

טלויזיה יש לך בכל בית, והמס שאתה משלם הוא מס אהיד, בין אם יש לו

משפחה שהיא מעוטת הכנסה או בין אם זה עשיר או לא. זה כמו מס גולגולת

באנגליה.

אני מציע לרשות השידור להשתחרר מגביית המס הרגרסיבי ביותר במדינה, או

לפחות להיאבק על צימצום האגרה.

ולחיות ממה?

אני אגיד לך ממה. בהכנסות ובהוצאות שלך בשנה

שהסתיימה, ב-31 במרץ 89, יש לך סה"כ 253

מיליון שקל הכנסות, והוצאות 170 מיליון שקל, כש-83 מיליון העברת לקרן

פיתוח, ואת זה אתה נותן לאוצר.

אני לא נותן, האוצר לוקח.

לוקח לפי חוק. אני אומר שאתם צריכים לעמוד

בראש המאבק, וזה אני מציע לך ולחברים כאן,

לשתי המערכות, לוועד המנהל ולהנהלה. כל היושבים, תתחילו להיאבק על

הורדת האגרה, תבואו אתם, והאוצר יבוא להיאבק.

מה שאתה אומר זה על 89.

לא, זה גם 90. אני אומר לך, יש הוצאות

נידחות. הם רושמים כל הוצאה, וגם הוצאות

חריגות שאתה לא יודע מה זה, זה יכול להיות כמה עשרות מיליונים. מה

פירוש "חריגות"? מעבירים הוצאות לשנה אחרת, זוקפים לשנה הזאת, כדי

להראות הרבה הוצאות. אני מבין אותם. לוקחים את הכסף שאתם גובים מהאגרה,

והאגרה - לפי המאזנים האלה - אפשר להוריד אותה בשליש.

זה הכל באשמתנו. אם תחשוב רגע, על-ידי זה

שאנחנו אישרנו בשנים הקודמות אגרות מעבר למה

שהיה צריך, אנחנו הבאנו למצב הזה.

10 אחוזים מהעליה הריאלית ספגנו בשנה שעברה,

ו-10 אחוזים, או 7-8 אחוזים ספגנו השנה.

והממשלה שמה את היד בכיס דרך 50 מיליון ו-75 המיליון. אפשר היה להוריד

את האגרה, אם הממשלה לא היתה לוקחת כסף.

אנחנו מאשימים תמיד בחוסר תפקוד את העולם

כולו. כחברי ועדת הכספים קיבלנו סמכות

לבדוק, האם האגרה משקפת או לא משקפת, ולהיות איזה שהוא גורם מבקר. לא

אני ואתה אישית, לא ועדת הכספים בקדנציה הזאת. המושג הזה ששמו ועדת

הכספים של הכנסת קיבל סמכות מטעם עם ישראל להשגיח שהאגרה תהיה מייצגת.

הוא לא עשה את עבודתו כהלכה, וכתוצאה מזה הוא אישר עודפי אגרות במשך

השנים, הקופה התמלאה לצרכים שלא הובאו בכל אופן על השולחן, מקבלים

החלטות, וגם האוצר שם את ידו בצלחת. אבל מי האשם המרכזי? אלה שאישרו

אגרה לא מוצדקת.

תפיסתי למשל שצריך שהרשות כן תהיה עם רזרבה

כספית.

אתה צודק שאישרנו את הדברים האלה בשנים

קודמות, אבל לא היו לנו כלים לבחון את

המערכת. היינו מקבלים תקציב, ובתקציב הזה היו אומרים לנו שעומדים לבצע

א', בי, ג', אבל לא היו לנו כלים. מזמן לא ראיתי מאזן שבו הרכוש השוטף

הוא 191 מיליון שקל, וההתחייבויות השוטפות הן 33 מיליון שקל, וקרן

פיתוח היא 170. זה מאזן אדיר, כאשר ברכוש השוטף יש לך מלאי חלפים

בשקל.

בשנה שעברה אמרתי, שלפי הערכתי לרשות אין יכולת להוציא את התקציב שהוגש

לנו, בעיקר בכל מה שקרוי סעיפי בינוי ופיתוח. אתה לא יכול להקציב כספים

לבנין, כשעוד אין לך קרקע ותכנון, ועוד אין לך הסדר קרקע. תוציא כסף על

תכנון, זה לוקח שנתיים. גם היום אני לא רואה שהרשות מתכננת לעתיד הנראה

לעין, פרט לנושא שראיתי שאתם מתכננים בציוד, בנושאים טכניים, מושגים

שאני לא מבין. אבל ראיתי שאתם מתכננים דברים. אבל מה שלא תעשו, אתם לא

ערוכים להוציא את הכסף שיהיה בידכם. זאת אומרת, שלגיטימית יוכל האוצר

לתבוע עודפים, כי זה מס. אנחנו נטען מה שטענו השנה, שהאוצר יבטיח

להחזיר לכם לכשתצטרכו זאת, והוא לא יעשה את זה. לכן אני מציע שני

(א) לגבי האגרה, שבאמת נוריד אותה.

(ב) לגבי תוכניות הבינוי שלכם, שתהיינה ריאליות. יש לנו הוכחה, וזאת לא

אשמתכם. אני יודע מה המשמעות של ריכוז קרקע או תכנון להקים משהו,

כאשר מדובר במינהל. זו בעיה של תכנון עיר, כשאתה רוצה להקים

קומפלקס של בניה.

מאחר שהתקדמנו בעצם העובדה שיש לנו מאזן, ויש לכם הרי עודפי כספים, יש

חשיבות גדולה מאוד שתספרו את המלאי.

בינתיים עשינו, וסיימנו.

זה גם כלי ניהולי, יש לזה חשיבות ניהולית.

כשרואים את תוצאות הפיתוח המתוכננות לשנה,

רואים שמתוכננים 15 מיליון שקל להוצאות פיתוח.

67 מיליון.

ההוצאות היו 15. אני מדבר על 89. שכר הדירה

שאונס משלמים, שכירת המבכים במאזן, זה מייצג

אלטרנטיבה של 12 מיליון דולר. זאת אומרת, שב-12 מיליון דולר של מבנה,

אתם יכולים לחטוך את שכר הדירה הזה, אם הוא שלכם. כדאי להוציא זאת, כי

הוצאת דמי השכירות משולה כאילו יש לך נכס של 12 מיליון דולר. יהיה לך

ה-12, תחטוך שניים. אני מדבר על הון. אם אתם מוציאים 12 מיליון, כאילו

לא הוצאתם דבר. כי היום זה הריבית שאתם משלמים בשכירת מבנים.

חשוב שיהיו לנו עוד כמה כתבים בחו"ל, בעיקר בעולם המתפתח מבחינה

כלכלית. יש לנו התוכניות גם ברדיו וגם בטלויזיה, רואים עולם ויומן חוץ,

שהן תוכניות מאוד מעניינות וטובות, אבל אין לנו הצד הישראלי, שאני חושב

שאנחנו צריכים לשאוף אליו. יש התקדמות בעולם, ואנחנו צריכים לעורר בקרב

הצרכן הישראלי והעובד הישראלי קנאה למה שנעשה בעולם המתפתח, ביחט

לעבודה, ביחט לכלכלה, למשק חופשי. הצעתי שיהיו כתבים ביפאן, במזרח

הרחוק ועוד משהו שמתפתח, כדי לתת את החיים שאנחנו צריכים לשאוף אליהם

בנקודות הטובות.

יש לנו כתב רדיו בטוקיו.

זה עולם שעובדים בו, זה עולם שמפתחים אותו.

תשקלו, זה ענין שלכם.

אני רוצה לומר משהו על החדשות, אמרתי את זה בשנה שעברה ואני מוכרח לומר

את זה גם היום. אין פרופורציה בחדשות. אני יודע שהחוק אומר שצריך איזון

לטווח ארוך. זו מלה מאוד יפה. אתה אומר שהיום יש כתבה לא מאוזנת, ואתה

אומר שיש איזון לטווח ארוך. אבל אני אומר שאין פרופורציות. יש דגשים

בתחומים מטויימים, ואני לא רוצה להיכנט בדיוק לתחום הפוליטי ולומר מה,

כי יש לכם מועצה מבקרת ומותחת וזה תפקידה. אבל כשאני יושב וצופה

בטלויזיה ב"מבט לחדשות", ב-70 אחוזים מהמקרים אני יכול להעריך מי עורך

החדשות באותו ערב, ומשמעות הדבר היא שזה לא מקצועי. יש עורכי מישנה,

ואני לא מדבר על החודש האחרון. אבל אני יכול להעריך מי עורך את החדשות

בטלויזיה, משום שאני מכיר את הנטיות. מי שחושב שבטלויזיה שולטים מנהלים

או מנכ"לים, טועה. הבעיות הן מאוד קשות. כל עתונאי הוא אמן, יש לו

המיקרופון והוא עושה בו מה שהוא רוצה.

בנוגע לשכר. אני חושב שאנחנו לא יכולים לנתק את השכר של רשות השידור,

כל זמן שיש חוק וזה מונופול, וכל זמן שיש גביית מיטים מהאזרח. ברגע

שהטלויזיה נושאת אופי של כמה מרכיבים כאלה, אתה לא יכול לומר שאתה

מוציא את השכר מהמערכת. יש תופעה שאני לא מבין מדוע היא התפתחה, ומדוע

אי אפשר לתקן אותה. את השכר ברשות השידור צריך לבחון לפי השכר

בעתונים.

אני רוצה לומר מדוע הבעיה חריפה כרגע. אין טפק שהרדיו והטלויזיה הם

המעצמה השביעית. הולך ומתפתח כאן, כמו שאמרו החברים, ים של תקשורת,

אלקטרונית ואחרת. יש אינטרט לציבור שמערכת רשות שידור שפועלת מתוקף חוק

ועם ביקורת ציבורית, כרשות ממלכתית, תקבל את האפשרות לא להיות גרועה.

זו הרשות היחידה שהיא ממלכתית. ולכן צריך לדאוג לרמת שכר. המבחן



האמפירי לרמת השכר, צריך להיות בפרופורציה שבינו לבין תקשורת אחרת. לכן

אני חושב שעל זה צריך להיאבק. ואם האוצר לא מוכן, נביא אותו לכך, או

שתציעו לאחד מחברי הכנסת להגיש תיקוו לחוק רשות השידור שיאמר משהו

בענין הזה. זאת הדרך.

אני לא מבין, הרופאים בבתי-החולים הממשלתיים

צריכים להיות פחות טובים מהרופאים

בבתי-החולים הפרטיים? אני לא מבין את ההגיון.

עם כל הכבוד, כמו שאתה משפיע על משהו שקורה

במדינה, כך המערכת הזאת משפיעה.

האם רופאים לא משפיעים? חיי אדם בידיהם.

אני מציע לאמץ את השיטה שרצה בין בנק ישראל

לבנקים. אני לא מבין מה קרה, שהשכר ברשות

השידור לפני 15 שנה היה גבוה יותר מאשר בעתונות היומית, ואילו היום הוא

נמוך בהרבה.

החברים דיברו על הגבייה, ואני רציתי להזכיר

את ענין עלות הגביה. לפי התקציב צריך 11

מיליון שקל כדי לגבות את ה-180 שקל, שמתוכם חלק הולך לממשלה כמט. אם

הממשלה היתה רוצה לגבות מישים, יש לה דרכים אחרות לגבות את זה. 11

מיליון זאת הוצאה ענקית באחוזים.

עלי להזכיר לחברים, שכבר הועלו כל מיני הצעות. אני חושבת שצריך לבטל את

האגרה לפחות לשנה אחת, אבל גם אם נישאר בשיטה הקיימת, צריך לחזור לאותם

הנטיונות שנעשו, אולי דרך חשבון הטלפון, וכך זה יהיה יותר זול. גם היום

זה אחוז גבוה מטך כל הגבייה.

לענין מטפר הקטם 1,400 שחוזר משנת 1985. תמיד אומרים שצריך להגיע

לקיצוץ, שיא כוח האדם הוא 1,400 שאליו יגיעו אחרי קיצוצים.

א. מקל; האוצר קבע את זה.

ט. אלחנני; אבל אתם כותבים את זה. תגידו שהאוצר קבע את

זה. מ-1985 היו כמה וכמה שרי אוצר. המטפר

בפועל הוא 1,486, זה מופיע פה לעומת 1,482 שהיו בשנה שעברה. מבקרת

המדינה לקחה מונחי מישרות, בחישוב של מונחי מישרות זה 2,066 בטוף 87,

זה הנתון האחרון שהיה להם. אתם כותבים שאתם צריכים להוטיף כוח אדם,

ובמקום אחד אתם אומרים שהתרחבות תדרוש תוטפת כוח אדם.

אם יהיה עוד ערוץ טלויזיה.

ט. אלחנני; מטפר הקטם השני הוא 35. מופיע פה שהרשות

מעטיקה 35 עולים חדשים, וזה מלפני גל העליה

הנוכחי. זה טיפור ישן מאוד, זה לא קשור בכלל לעולים האלה, זה משנים

מטתובב. כל שנה הם חוזרים להטבר הזה, שהם מעטיקים 35 עולים חדשים. אני



אף פעם לא הבנתי, ואני כל הזמן שואלת, ולא קיבלתי תשובה, כמה זמן הוא

נשאר במעמד של עולה חדש.

א .מקל; שנתיים.

ס. אלחנני; האם בתום העסקה הזאת הוא הופך לקבוע, או שזו

קבוצה שלא מתחלפת?

א. מקל; בדרך כלל הם הופכים לקבועים. קשה לזרוק

אותם.

ענין הפטורים. אני פונה אליכם כגוף ציבורי.

תביאו לידיעת כל מי שזכאי לפטור את העובדה

הזו בצורה יותר פשוטה. מי זכאי לפטור ומי לא זכאי לפטור, ואיך הוא זוכה

בזה. כמות הדואר שאני צריכה להעביר אליך ולענות לאנשים היא גדולה.

היו"ר א. שוחט; אני אפנה אליהם בכתב, אני אבקש לדעת בדיוק

מה הם הפטורים, ואיך זה מתבצע.

מדובר בפנסיונרים. לא היה ברור שמדובר בכאלה

שיש להם הטבה סוציאלית. כולם חשבו שמי שמקבל

קיצבת זיקנה, הוא זה שמקבל פטור.

א. מקל; ככל שאנחנו מפרסמים ומודיעים על הזכויות,

עדייו לא מבינים.

אני רוצה באמת לדעת איך אתם גובים מפנסיונר

שיש לו הטבה סוציאלית. איך זה מתבצע.

לא שולחים לו אגרה. במחשב נרשם שהוא פטור.

ס. אלחנני; כדאי לנצל את המסך גם להסבר הזה.

אני משבח את הרשות על התקציב. יחסית לשנים

קודמות שהייתי נוכח בדיונים על התקציבים,

אני חושב שיש שיפור, ואני חושב שצריך לציין זאת לשבח.

אני חייב מלה לידידי משמאל, שטוענים שהטלויזיה היא בשרות המחנה הלאומי,

דבר ששמענו בתחילת הדיון. אני קובע בשם מספר גדול של חברים, שזה לא

נכון. ההיפך הוא הנכון. לא צריך לומר דברים שהם לא נכונים.

נדמה לי שההיערכות ברשות השידור לקראת העידן החדש של הרדיו והטלויזיה

איננה מספקת. אולי היה כדאי להקים ועדה מיוחדת מתוך הרשות או ועדה

ציבורית להיערכות לעידן הזה. רשות השידור, תקציבה ממומן על-ידי האגרה

ועל-ידי תשדירי השרות פלוס הפירסום. האם אותו כלל יחול גם בעוד שנתיים

ושלוש? האם יישמר אותו היחס, או יחס אחר? לענין הזה צריך להיערך. הענין

הזה שצריך להיערך אליו הוא די רציני, משום שמזה רשות השידור חיה. האם

יעלו לה התשדירים כמו היום? שמעתי שהיום חלק גדול מהחומר שאמורה הרשות



לקנות יעלה הרבה יותר מאשר היום, בגלל תחרות או בגלל דברים אחרים.

במיוחד משום שהרשות נתונה בסד של הממונה על השכר מצד אחד, וההסתדרות

מצד שני. קודם. העברתי לצנגך פתק, כי לא הייתי כאן כשנה, ושאלתי אותו

איך נפתרה בעיית הE.N.G.-. אני זוכר שדיברנו עליה לפני 10 שנים. הוא

ענה לי שעדיין היא לא נפתרה, משום שה-G.N.E דורש דברים מסויימים

ומשכורות מסויימות, שהממונה על השכר לא מוכן לאשר.

מ. איתר-. הE.N.G.- זה ענין של פילם, לא ענין של

משכורות.

צריך להפעיל את זה.

כשהפעילו ב-C.B.B קיבלו תוספת של 7 עד 14

אחוזים. פה אומר דנון שלא.

בדיון הזה לפני שנתיים אני הצעתי למכור

אותם. היתה שמועה שהמחסנים מלאים. בכל אופן,

ההפעלה של הכלים האלה - אולי היום בכלל יש דברים חדישים - משמשת דוגמא

להיערכות לקראת עידן חדש. לא שמעתי כאן מכם היערכות לקראת העידן הזה

מצד התקבולים, זאת אומרת, מהאופן שבו אתם רוצים לפתור את האגרה, תשדירי

השרות והפירסום, המצב הקיים וכדי. שנית, איך ההוצאות תהיינה כשיפעלו

הלווינים ותהיינה כל התחרויות של הכבלים והאחרים. לא שמעתי, יכול להיות

שיש לכם תשובה.

דיברנו פה על גביית המיסים מהסקטור הערבי, שהיא רק 5 אחוזים. אני מציע

לפטור את הסקטור הערבי מתשלום אגרת טלויזיה. יגיד עם ישראל לעולם כולו

שיכול להיות שהם מקופחים בחינוך, יכול להיות שמקופחים במדרכות,

בכבישים, בביוב, כמו שאומרים, אבל טלויזיה ניתן להם חינם, מפני שבשביל

5 אחוזים לא כדאי לעשות את כל המאמצים. מצד אחד מתבזים ולא מקבלים את

הכסף, ומצד שני מחנכים אותם שאפשר בכוח לא לשלם מיסים. למה צריכים את

כל הדברים האלה? לפחות נגיד באופן גלוי שאנחנו פוטרים את המיגזר הערבי

מתשלום אגרת טלויזיה, ונוותר על ה-5 אחוזים האלה. המצב כמות שהוא היום

הוא אבסורד, ומביא למחשבה עקומה על תשלום מיסים.

אחר כך תמשיך באותו קו, ותפתור אותם ממס

הכנסה וממע"מ, והם מדינה בתוך מדינה.

, אני מדבר עכשיו על טלויזיה.

הבעיה היא, שהמשטרה מפחדת לגבות.

לח"כ מיקי איתן, לגבי הפרופורציות של 44

אחוזים הוצאות לטלויזיה לעומת 36 אחוזים

רדיו. צריך לזכור, שלרדיו יש 6 ערוצים - רשת א/ רשת בי, רשת ג', רשת

מיוחדת בערבית, וכל זה עולה הרבה כסף. הטלויזיה הרבה יותר יקרה מבחינת

הפקה של תוכנית. כך זה מגיע לפרופורציות האלה. כוח האדם הוא פחות או

יותר זהה ברדיו ובטלויזיה, בערך מחצית כוח האדם שלנו היא פה ומחצית שם.

זאת הסיבה שפחות או יותר יש איזון בין ההוצאות.



לגבי הרעיון להפריד את הרדיו מהטלויזיה, אני חושב שזה לא רעיון טוב.

אנחנו בנויים על-פי י הדוגמא של ה-B.B.C, שיש לו גם רדיו וגם טלויזיה,

ואני חושב שעדיף שהם יהיו ביחד. אנחנו חוסכים הרבה מההוצאות בצורה

כזאת. יש לזה גם יתרון תוכני, יש אחידות בשידורים מבחינת הוראות הפעלה,

ההוראות החדשות, יש הוראות אחידות לרדיו ולטלויזיה. מכל מקום, הדברים

האלה ניתנו על-ידי חוק רשות השידור, הכנסת יכולה לחוקק חוק אחר אם היא

רוצה, אבל אני לא ממליץ.

בענין מלאי החלפים. כבר עשינו את הבדיקה הזאת, ויש לנו תוצאות ל-31

במרץ 90.

מה ערך המלאי?

כמה מיליוני שקלים, ערך קניה.

לגבי הפקה עצמית, כאמור, אנחנו מפיקים היום

תוכניות שמשרתות היטב את המטרות הלאומיות, אני לא מתכוון פוליטיות, אלא

של הלאום. ואני חושב שמי שמסתכל במסך, רואה את זה.

ביום ששי היתה תוכנית מאוד לאומית, אמרו

לאזרחים לצאת נגד הממשלה לרחובות.

אני לא מדבר על החדשות, תיכף אגיע לחדשות.

חדשות זה נושא אחר.

לגבי נושא העולים שעובדים או לא עובדים ברשות, אנחנו כל הזמן בלחצים

מהרבה גופים לקלוט עולים ולתרום את חלקנו בעליה, ויש בזה גם יתרון

מסויים. אנחנו מנועים מכך במידה רבה בגלל הבעיות של שיא כוח אדם, אבל

בכל-זאת קולטים כשאפשר. יש בזה גם לפעמים הגיון. למשל בשנה האחרונה

קלטנו מספר פרשנים עולים חדשים מרוסיה, משום שבאו ושיכנעו אותי

שהפרשנים שעלו לפני 5 שנים, אפילו הם כבר לא מדברים בשפת הגלסנוסט

והפרסטרויקה. אם אתה רוצה אדם שידע היום לדבר לרוסיה, אתה צריך אדם

שהגיע עכשיו. לכן שכרנו אחדים כאלה. לפעמים יש בזה הגיון, אנחנו תורמים

את חלקנו כשאפשר.

אני מסכים אתך, שהעיסקה שאנחנו עושים אתם היא לא טובה, אנחנו לא מקבלים

את החלק הראוי. בשנה הבאה מסתיים החוזה שביו רשות השידור לבין שרותי

פירסומת בשידור, חברה שמבצעת את שידורי הפירסומת ברדיו. אנחנו בדעה

שצריך להפסיק את הקש הזה עם החברה, אנחנו רוצים לעשות בעצמנו את

הפירסומת. לאחרונה פניתי בכתב לשר המשפטים, ודרשתי ממנו לנקוט יוזמת

חקיקה להגיע לענין הזה. דיברתי על זה גם עם ח"כ ליבאי, כי הוא מכין

הצעת חוק חדש לרשות השידור. נתתי לו גם מסמך בכתב.

למה צריך לשנות חקיקה בענין הזה?

לפי החוק אנחנו מנועים מלעשות פירסומת

ברדיו, אלא באמצעות שרותי פירסומת בשידור.

לפי חוק הכנסת?



א. מקל; לא. לפי חוק רשות השידור. לרשות אסור לפרסם,

אבל אמרו שכיוון שקיימת שפ"ב, היא תמשיך.

היו"ר א. שוחט; יש לזה מיגבלת זמן?

א. מקל; אין.

איך זה פוקע עכשיו?

א. מקל; מדי פעם חידשו את ההסכם.

י. רוזנבלום; הוא הוארך מדי פעם, והתוקף הקרוב יסתיים

ב-91.

א. מקל; אנחנו חושבים שאין שום סיבה שהרדיו לא יעשה

ישירות את הפירסומת, וכאמור פניתי לשר

המשפטים בענין הזה. אני מקווה לקבל בקרוב תשובה. אני יודע שדעתו היא

כזאת, הוא אפילו התבטא פעם בישיבת ממשלה שבה הייתי נוכח נגד ההסכם עם

שפ"ב. אגב, גם חבר כנסת יכול ליזום את זה.

א. וינשטייו; אני מוכן ליזום את זה.

אדרבא, ניתן לך את החומר.

בענין כוח אדם, והאם באמת ירדנו בהוצאות.

נכון שאנחנו מעסיקים גם הרבה פרי-לנסרים, נוסף לאנשים הקבועים. אני

חושב שזו גישה נכונה. אני רוצה לראות פחות כוח אדם קבוע, ויותר

פרי-לנסרים שעובדים על בסיס של תוכנית מסויימת או פרוייקט מסויים.

וכשהפרוייקט הזה מסתיים, אני לא צריך אותו לנצח. כך עובדים גם בעולם

הרחב היום יותר ויותר. זה לא קל בתנאים של הסכמים של איגודי עובדים

וכיו"ב, אבל זו המגמה שלנו, ואנחנו משתדלים לפעול כך.

המספר הזה של 1,400 כאמור נקבע לפי משרד האוצר, אני מאמין שעד סוף השנה

הנוכחית נגיע ל-1,400 האלה, בין היתר משום שכל אנשי תזמורת רשות

השידור, כ-80 במספר, עומדים לעזוב אותנו, ולעבור לעמותה עצמאית. כוח

האדם שלנו יגיע ל-1,400 אחרי שהתזמורת תצא. מישהו אחר יממן אותם, זו

קרן ירושלים. גם אנחנו נתרום משהו, אבל זה ההסדר, והממשלה אמורה לאשר

אותו בקרוב. אגב, אנחנו בסה"כ עומדים על 1,480 או משהו כזה. וזה לא קל,

על כל אחד שננסה לצמצם, כל ועדי העובדים יהיו נגד, הם מאיימים בהשבתות.

זה לא דבר קל באופן מיוחד להצטמצם בעובדים. אנחנו משתדלים, מעודדים

פרישה מרצון, ביטול מישרות, וכל הדברים האלה.

בענין "עמוס", בהחלט אנחנו ערים למה שאתה אמרת לגבי הדרך, להיות גם

שותפים ולא רק משתמשים. אנחנו אתם במשא ומתן אינטנסיבי. יש לנו כבר

החלטה עקרונית של הוועד המנהל שאנחנו נכנסים ל"עמוס". עכשיו אנחנו דנים

על הסכומים ועל דרכי ההתקשרות. זה לא נושא פשוט, אנחנו במשא ומתן מתקדם

אתם.



י. צנגו; יש קצת למעלה ממיליון ו-200 אלף בתי אב,

מתוכם קצת למעלה מ-100 אלף מיעוטים בתחומי

מדינת ישראל. מתוכם כלי רכב כ-800 אלף בני רישוי אגרה. הפוטנציאל

האמיתי שלנו הוא קצת למעלה מ-900 אלף בתי-אב, מכיוון שכל מקבלי הטבה

סוציאלית פטורים, ויש עוד כמה קבוצות שפטורות. שבטה'יכ המטפר מגיע ל-200

אלף. מתוך ה-900 אלף האלה אנחנו גובים קרוב ל-80 אחוזים.

האם אתם גובים מ-700 אלף?

י. צנגו; קרוב ל-700 אלף. מכלי הרכב אנחנו גובים

מ-400 אלף. לא לכולם יש רדיו.

אם יעלו את אגרת הרדיו מעבר לפרופורציות

מסויימות, יהיה שווה לעשות את המתקן הזה,

שאתה מוציא ומכניט את הרדיו כרצונך, ואז אתה הולך לטטט בלי רדיו, ולא

משלם אגרה. 400 אלף בעלי כלי רכב לא משלמים אגרת רדיו.

מתוך 400 האלף שלא משלמים, יש קרוב ל-100

אלף שהם כלי רכב ממשלתיים או צבאיים, שמכוח

החוק הם פטורים מהאגרה. אני רוצה להרגיע אותך, שאנחנו מתכננים נוטף

לבדיקה במכוני הרישוי, גם בדיקות אחרות, כגון מחטומי פתע, וגם לעבור

בחניונים ולרשום את הפרטים של המכוניות.

א. מקל; בענין דברי שולמית אלוני, נבדוק את האפשרות

לעשות פרופילים של אנשי יצור, כמו שהיא

הציעה קודם. בקשר לתוכנית כלבוטק, היא אמורה לחזור כנראה בחודש

אוקטובר. יש שם איזה בעיות שידועות, צריכים להקים צוות חדש, וכיו"ב.

אני מעריך שבערך בחודש אוקטובר היא .תוכל לחזור.

לדברי יגאל הורביץ. כדי להערך כראוי לתחרות, אנחנו צריכים בעצם 3

האחד הוא זמן שידור, ולכן אנחנו מנטים להגיע לערוץ נוטף באמצעות

לווין. הדבר השני הוא המימון. אני אישית חושב, שעדיף לנו להמשיך עם

האגרה, ולא להתחיל בפירטומת, אלא אם כן לא תהיה ברירה. בטוגריים, כאשר

הציעו ל-B.B.C להתחיל בפירסומת הם טירבו, והעדיפו להישאר עם האגרה. יש

הרבה הגיון לא להתחרות עם הגופים המטחריים על מקורות המימון. כי אז אתה

נכנט לבעיה גדולה, לתחרות עם העתונים, וזה עטק שלם. אני הייתי מעדיף

להישאר עם האגרה.

בקשר לניתוק מהאוצר, אנחנו חושבים שצריך להתנתק מהאוצר מבחינת התשלום,

בין היתר כדי שנוכל לשלם לאנשים ולהתחרות בגופים האחרים. באותה הצעת

חוק שהזכרתי קודם, שהכין דוד ליבאי, והיא בשלבים די ראשוניים בוועדת

החינוך, שם יש טעיף המדבר על ניתוק מהאוצר, ואנחנו תומכים בו. האוצר לא

תומך בזה, ונראה כיצד זה יגמר.

יגאל הורביץ הזכיר את עמוד האש. מכרנו את זה ל-33 מדינות. לאחרונה נתנו

את זה חינם לפולין ולעוד כמה מדינות. פולין עומדת לשדר את זה, וכן עוד



כמה מדינות בגוש המזרחי. זה נראה לנו חשוב מאוד, לכן אנחנו נותנים להם

את זה חינם.

לדברי חיים אורון, אנחנו בענייני הגביה ניסינו, בדקנו כל מיני אופציות

כמו דרך חברת חשמל. בשעתו זה גם נדון פה בוועדה, ופעם היה איזה שהוא

מסמך. עובדי חברת החשמל לא מתלהבים מזה. אני לא משוכנע שהשיטה שלנו היא

הטובה, יכול להיות שצריך לחשוב על שיטה אחרת. אבל השיטה שלנו לא רעה

לגבי המיגזר היהודי. 80 אחוז הם תוצאות לא רעות. יש לי הוצאות של 7

אחוזים, אני חושב שאלן הוצאות סבירות. זה יעלה שם יותר, כי העובדים של

חברת החשמל ירצו פטור מהאגרה. הלכתי בשעתי לשר האנרגיה שחל, הוא לא

התלהב מזה. העסק מסובך.

בקשר לפטור לנכי הנאצים או נפגעי הנאצים, ועדת הכספים המליצה, וזה הובא

לוועד המנהל של רשות השידור. הוועד המנהל לא רצה לקבל את זה, והחליט

לדחות את הדיון למועד אחר. כך זה עומד כעת. היועץ המשפטי שלנו אמר,

שסמכות הוועד המנהל היא לקבל או לא לקבל. אני לא אומר שזה נדחה. אני לא

אומר שהצביעו נגד, אני אומר שהחליטו לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר.

לדברי עדנה סולודר, בענין מבני שידור, דבר שגם אחרים נגעו בו. אנחנו

מנסים לבנות, רוצים לבנות את בית רשות השידור, כדי לרכז את כל היחידות

שלנו. כרגע הן מפוזרות ב-17 מקומות. העסק הוא מאוד מסובך. אנחנו אחרי

שנה של דיונים ביחד עם הרשות לפיתוח ירושלים, כי צריך לתכנן את זה יחד

עם הגורמים. הגענו סוף סוף למסקנה משותפת, שאנחנו רוצים שטח מסויים

שנקרא שטח הי, או גוש ה'. הוא נמצא מול בנק ישראל. זה המגרש הריק שעומד

שם, מגרש החניה שמול בנק ישראל. ההחלטה בענין זה היא בידי החשב הכללי

באוצר, אנחנו מחכים להכרעתו. אם נקבל את השטח הזה, ניגש לעבודה.

בענין היצירה המקורית, כבר אמרתי שאנחנו מפתחים אותה. אני בהחלט מסכים,

שאנחנו צריכים להילחם בבורות. טוב ששודרו שני הסרטים האלה על הפלמ"ח,

אנחנו מכינים גם סרט על עולי הגרדום, סרט על ז'בוטינסקי במלאת 50 שנה

למותו, אלה דברים שיוקרנו בקרוב. הבעיה העיקרית שלנו היא, אם יורשה לי

לומר, זה. לא צד זה או צד אחר, אלא הבורות, ואתה צריך להיאבק. צריך לספר

מה קרה כאן. הילדים שלי, תלמידי תיכון, לא תמיד יודעים על מה שקרה לפני

10 שנים, וגם על זה בקושי.

אני מסכים שצריך לחזק את השורשים, לראות את חצי הכוס המלאה, ואנחנו

משתדלים.

ערוץ שני לצפון, זה לא בידינו, זה בידי בזק, בידי משרד התקשורת.

ח"כ גרופר בעצם שאל בשביל מה צריך ערוץ ממלכתי. צריך ערוץ ממלכתי כדי

שישדר את השידורים הממלכתיים. כמו שאמרה ח"כ סולודר, את השורשים, את

חצי הכוס המלאה. אגב, ישנו בכל העולם המערבי. יש רשות שידור ממלכתית,

ויש שידור מסחרי. לא הימצאנו שום דבר. זה קיים בכל העולם המערבי, וכך

זה עובד.



לעניו הגבייה בציבור הערבי. אנחנו בודקים עכשיו כמה דרכים, כולל אולי

העלאת רעיון להשיג קבלנים ערביים. כלומר, חברות גבייה ערביות, שיגבו את

האגרה.

חברים התייחסו לנושא החדשות. אני חושב שהטלויזיה מילאה כראוי את

תפקידה, למשל בזמן המשבר הממשלתי. פה ושם יש חריגות, יש בעיות, ואנחנו

מטפלים בהן. טה"כ אני חושב שהשידורים הם בסדר, הם מאוזנים, פועלים

על-פי כללים ברורים שאין בשום מקום בארץ ובשום מקום אחר. אני חושב שאין

לנו במה להתבייש. יש חריגות, יש בעיה של חוטר איזון, אנחנו מטפלים בזה

באותו הקשר.

לח"כ שפט, אני רוצה לומר שאנחנו כן נערכים לעידן החדש באותם הדברים

שהוזכרו פה. בנושא הE.N.G.-, נכון שזה לא קיים עדיין. אני יכול לומר

ששיפרנו מאוד את אווירת היחטים עם העובדים, אנחנו שוב בעיצומו של משא

ומתן מתקדם בענין זה.

היו"ר א. שוחט-. אני רוצה להגיד משפט שאני יודע שאולי לא

ימצא חן בעיניכם, אף שאני מקווה שכן. היו לי

הרבה מאוד שיחות עם גל"צ. הם באוויר, בעלי המקלטים קולטים אותם, והם לא

גובים אגרה. את האגרה גובה רשות השידור. יש להם בעיות של פיתוח, והם

באו ואמרו שהם באפט תקציב פיתוח. לכן אומרים, שאם יש ברשות השידור

רזרבה, אפשר שהיא תעזור להם בבניה של בית.

אנחנו מתנגדים.

היו"ר א. שוחט; תודה רבה על הצגת הדברים. אני מעמיד להצבעה

את אישור התקציב.

מי בעד אישור התקציב? אושר. תודה.

יש לנו הבקשה להעברה מתוך התקציב במשרד הקליטה. אושר.

הישיבה ננעלה בשעה 10;13