הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 235

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, י"ג בניסן התש"ן (8 באפריל 1990). שעה 10:00

חברי הוועדה: ג' גל - מ"מ היו"ר

חי אורון

נ י ארד

י' ביבי

א' : ויינשטיין

א' ורדיגר

עי סולודר

ש' שטרית

ג י שפט

די תיכון

י' גבאי - הממונה על הכנסות המדינה

ד' בועז - הממונה על התקציבים

ח' לפת, גב' א' שרון - משרד האוצר

משלחת של חברי מושב פרי גן

א' קרשנר

ס' אלחנני

אי דגני

שינויים בתקציב לשנת 1990. פניות מס' 57 ו-13.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 27)

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 29)

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 23)

נזקי סופה וברד למטעים וחממות בדרום ולמשקים

במושב פרי גן.



שימוש ברזרבה כללית לשנת 1990

פניה מס' 3 - משרד הבריאות - תמיכה בקופת חולים הכללית

אני פותה את הישיבה.

לפנינו פניה של הממונה על התקציבית לאשר העברת סכום של

57 מיליון שקל מהרזרבה הכללית לתקציב משרד הבריאות לתמיכה בקופת

החולים הכללית. הדיון בפניה התקיים בישיבה הקודמת, אבל בגלל בקשה

להתייעצות סיעתית דהינו את ההצבעה.

אילי לא ביקש זאת. אמרת שאתה משער שתהיה בקשה כזו ולכן אתה

דוהה את ההצבעה.

למיטב זכרוני, גרשון שפט ביקש התייעצות סיעתית.

לא ביקשתי. אמרתי שאני עלול לבקש.

בכל מקרה הודעתי שהדיון הסתיים ונצביע בישיבה הבאה.

הערה לסדר. אפשר להפוך כל דבר לצהוק. אפשר להכריז על גמד דיון

עוד לפני שהדיון בכלל נפתה. אם מישהו רוצה לתת גושפנקה להעברת כספים

לקופת הולים כאילו היו אלה כספים ייהודיים דתיים, הוא יכול להצביע

בעד. אולי יהיה לכך רוב ואולי לא. אני דוצה שיהיה ברור לכולנו שהדיון

לא נשלם ולא תם. קיים הדו"ח של סוארי. האוצר התחייב להניח אותו על

שולהננו ולהציג אותו בפנינו. חשוב שנדע מה מבוצע מתכנית העבודה ומה

לא מבוצע. מדבריו של נציג האוצר אנהנו מבינים שההסכם שנתתם בשעתו

מקויים באופן הד סטרי על ידי צד אהד להסכם, על ידי האוצר. כלומר,

הכספים עוברים ללא בקרה.

הכספים האלה דינם כדין הכספים הייהודיים למוסדות הדתיים.

כל מי שמצביע היום בעד אישור הפניה צריך לדעת שהוא מאפשר את המשך

השיטה שהנהגנו לפני כשבועיים בתהום הכספים הייהודיים.

היו"ר גי גל;

אינני יודע מה הקשר בין הדברים.

לאחר בדיקה הובאה לממשלה תכנית. היא אושרה לאחר לבטים רבים.

הממשלה עשתה את שלה, וקופת חולים - לא. זוהי הבעיה.

קיימנו דיון בנושא. כל חבר ועדה שביקש רשות דיבור, אמר את דברו,

ביקשנו את דו"ח-סוארי.) הדיון הסתיים.

הכרזתי על גמר דיון. כינסנו את הוועדה הבוקר להצבעה. אני מעמיד את

הפניה להצבעה.

סוכם שסוארי יבוא לכאן. אינני יודע מדוע הוא לא הגיע.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

אני רוצה להציע הצעה. הנושא של קופת חולים יש לו לא רק מסורת;

יש לו השלכות על העתיד. נבחר אדם שהיה מוסכם על כולם - יעקב גדיש

אנחנו לא פותחים את הדיון מחדש. אם אתה מבקש הצעה לסדר, בבקשה.

אני מבקש להזמין לישיבה של הוועדה את סוארי או את יעקב גדיש

כדי לשמוע מהם מה בוצע עד היום, וזאת לפני שמזרימים לקופת חולים עוד

57 מיליון שקל.

כל ההצעות האלה נשמעו בישיבה הקודמת והן נדחו.

אני מעמיד את הפניה של הממונה על התקציבים להעביר סכום קיל

57 מיליון שקל מהרזרבה הכללית לתקציב משרד הבריאות לתמיכה בקופת

חולים, להצבעה.

הצבעה

בעד איסור הפניה לזל הממונה על התקציבים - 8

נגד - 3

נמנעים - 1

פניה מסי 3 - אושרה

נמנעתי מהצבעה מתוך מחאה.

אני מציע כי ביום רביעי, לפני ישיבת המליאה, תכונס הוועדה

בשעה 8.30 לדיון בהעברת תוספת תקציב של 58.5 מיליון שקל להתיישבות

מעבר לקו הירוק, כפי שהובטח על ידי האוצר. בזמנו הנושא הזה הובא

בפנינו במקביל לנושא של קופת חולים. חשבתי שהנושא הזה יובא בפנינו

היום, אבל מסתבר שבאוצר הבקשה הזו לא היתה מוכנה. הס מוכנים להביא

אותה לאישור הוועדה ביום רביעי.

שי' שטרית;

זה אושר במסגרת התקציב של החטיבה להתיישבות.

זה נושא אחר לגמרי.

אני אעביר את הבקשה שלך ליושב-ראש הוועדה.



שינויים בתקציב לשנה 1990

פניה מס' 13 - המשרד לקליטת עליה

הבקשה היא לאשר שינויים פנימיים בתקציב של המשרד לקליטת עליה

כדי להעביד סכום קיל 50 מיליון שקל מהרזדבה לקליטת עליה למסלול של

הקליטה הישידה.

אני מבקש שנציג האוצר יסביר לנו במה דברים אמורים.

נזמין את נציג האוצר כדי לשמוע ממנו הסברים על הפניה.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על סובין (תיקון מסי 29)

היו"ר גי גל;

אנחנו עוברים לדיון בכמה צווי מכס, והצו הדאשון הוא תיקון

מסי 29, שבא להאריך את תוקפו של סעיף 4 לשנה נוספת. נשמע הסברים

על הצו מהממונה על הכנסות המדינה. בבקשה.

יי גבאי ;

אנחנו מבקשים לאשד הארכה בשנה של ההיטל הכללי על היבוא בשיעור

של 2%. (ד' תיכון: זה מה שנקרא היטל שלום הגליל?) כן. זהו שם

היסטורי אבל לא רלוונטי.

יש שני מניעים עיקריים להארכת תוקפו של סעיף 4 לצו בשנה אחת.

המניע הראשון הוא פיסקלי. זהו חיטל יבוא כללי שמוטל על כל המוצרים

המיובאים, וההכנסות ממנו מסתכמות ב-300 מיליון ללקל. המניע השני הוא

כלכלי, והוא המניע המרכזי- להערכתנו, כל עוד לא נעשתה האחדה מלאה

של השערים, כאשר קייס עדיין שער חליפין דיפרנציאלי באמצעות ביטוח

השער, יש צורך בשער חליפין אפקטיבי שהוא מעשית יותר גבוה מהשער

הפורמלי. כיום השער האפקטיבי ליבוא מוצרים הוא השער הרגיל, הפורמלי,

בתוספת 2%. את ההיטל של אחוז אחד ביטלנו במסגרת הורדת ביטוח שער.

עכשיו אנחנו מציעים להאריך בשנה את ההיטל של 2%. במשך הזמן נצטרך

לבטל בהדרגה גס את ההיטל של 2%. אבל צריך לזכור שניתן יהיה לבטל

אותו רק במסגרת של האחדת שערים, לאחר חורדת ביטוח השער ליצוא. התהליך

הזה הוא הדרגתי.

השוק המשותף, ארצות הברית וקרן המטבע הבינלאומית, חרף הלחצים

שלהם לבטל את ההיטל, הם מקבלים את הטיעון שלנו שהביטול צריך להיעשות

בשלבים. לאחר שהורדנו את ההיטל על מטייח, יש הסכמה שאין הכרה לבטל

השנה את ההיטל הזה גם מבחינת ההסכמים הבינלאומיים.

לכן מטעמים פיסקלים ומטעמים של שמירה על שייר חליפין אפקטיבי

הגבוה ב-2% מהשער הפורמלי, אנחנו מבקשים הארכה של סעיף 4 לצו בשנה

אחת. אני מבקש להדגיש שיש כאן גס מרכיב מסוים ילל הגנה על הייצור

המקומי. אבל מאחר ומרכיב ההגנה הוא אחיד וחל על כל המוצרים, הוא

לא גורם לעיוותים במשק-

היצואנים מקבליס החזר מלא של ההיטל. מי שמייבא לצורך יצוא

מקבל את ההחזר לפי הסדר אדמיניסטרטיבי.

אולי אפשר לשנות את השם של ההיטל שעדיין נקרא היטל שלום הגליל?

השם לא מופיע בחוק אלא רק בדברי ההסבר. להיטל אין שום קשר לשם

הזה. זהו היטל יבוא כללי בשיעור של 2%.

א" ורדיגר;

אבחנו היים בתקופה שבה מגיעה אלינו עליה גדולה. כאשר העלינו

הצעה על מילווה לקליטת עליה, אפילו לא מילווה חובה אלא מילווה מרצון,

ההצעה נתקלה בהתנגדות. אנחנו מתבקשים כאן לאשר הארכה של ההיטל כדי

להגדיל את ההכנסות, ואנחנו זקוקים להכנסות. מדוע לא נקדיש אח ההכנסות

מההיטל הזה לקליטת עליה? זה יתקבל בציבור ביתר הבנה מאשר הארכה של

היטל שנקרא משום מה היטל שלום הגליל-

ב-982 1 לצורך מימון מלחמת שלום הגליל אושרו כמה היטלים, שרבים

מהם בוטלו- נשאר היטל אחד בשיעור של 2% שמוטל על יבוא מוצרים. את

ההיטל הזה היה צריך לבטל מייד עם הביצוע ליל הפיחות הראשון, שכן לא

היתה לו כל הצדקה.

כבר אמרתי שהאוצר מרבה לדבר על רפורמה בשוק מטבע החוץ, אבל

כאן הוא עושה אה ההיפך מזה. הוא מנציח את ההיטלים המיוחדים, הוא לא

הושף את תוצרת הארץ ליבוא מתחרח.

האוצר היה צריך להציע לנו היום לבטל את ההיטל של 2%. במקום

זה בראשית חודש מרס ביטלו היטל שהוא חסר משמעות, היטל של אחוז אחד

על העברות מטבע חוץ לחו"ל, שאיש לא ידע על קיומו.

אני מציע לא להאריך את ההיטל חזה לשנה נוספת, שכן אם נאשר את

ההארכה נתן את ידינו להנצחת הקפאון במשק הישראלי-

כאשר הובאה בפנינו ההצעה לבטל את ההיטל של אחוז אהד, שדן תיכון

טוען שהוא חסר משמעות ואין יודעים על קיומו, אבל אם אינני טועה זוהי

הכנסה של 180 מיליון שקל, אני הצעתי להקטין את היטל היבוא באחוז

אחד ולהשאיר את ההיטל השני ולא לבטל אותו. ואז היה נוצר מצב שעל

היבוא היה היטל של אחוז אחד ועל העברת מטייח היה היטל של אהוז אחד.

האוצר לא קיבל את ההצעה הזו מאותם נימוקים שהשתמש בהם היום דן תיכון.

בפועל ביטולם של שני ההיטלים האלה אומר פחות הכנסות של

500 מיליון שקל. לכן נראה לי שזה לא יהיה אחראי מצדנו אם נלך

בכיוון שמציע דן תיכון.

הסכום של 190 מיליון שקל הכנסות מהיטל מטייח עדיין מופיע

בתקציב ההכנ סות.

ההיטל הזה בוטל ב-1 במרס.

הסכום רשום כהכנסה. לא טרחו לתקן זאת.

אבל גם לא טרחו לתקן את סעיף ההוצאה בשל הקטנת ביטוח השער..

במסגרת ההסכמים נהיה חייבים לבטל את ההיטל הכללי על היבוא

אבל בתהליך הדרגתי של מספר שנים.

לא התחייבתם לשוק המשותף לבטל הסנה את ההיטל הזה?

היו פגישות עם אנשי השוק המשותף ולא נדרשנו לבטל את ההיטל

הזה השנה. עשינו השנה משהו בנושא של התוספת השלישית, בענין

היטל מט"ח וגם בנושא של תמ"א שמגיע אליכם במסגרת חקיקה מייד לאחר

הפגרה- היעד שלנו הוא ביטול היטל היבוא הכללי, אבל במסגרת כללית

ולא כצעד נפרד. צעד נפרד משמעותו שהייצור המקומי ייחשף בעוד 2%,

בעוד שליצוא ניתנת פרמיה של 9%. בשלב זה אנחנו ממליצים להאריך

את ההיטל בשנה אחת-

אין קשר בין ביטות השער לבין ההיטל. אתה יצאת נגד ההיטל לפני

כמה שבועות. אינני יודע מה קרה בינתיים-

אני רוצה להזכיר לחברים שהנושא עלה בדיון על התקציב והיו הצעות

לבטל את מה שנקרא היטל שלום הגליל- האוצר לא קיבל את העמדה הזו-

עכשיו לפנינו הצעה להאריך את ההיטל לסנה נוספת-

אני מציע להאריך אותו לחצי שנה בלבד.

אני מעמיד להצבעה את הצעת האוצר להאריך את ההיטל לשנה נוספת

מול ההצעה של ד-ן תיכון להאריכו לחצי שנה.

הצבעה

בעד ההצעה להאריך את ההיטל לשנה נוספת - 9

בעד ההצעה להאריך את ההיטל לחצי שנה - 1

ההצעה להאריך את ההיטל לשנה נוספת נתקבלה

לאשר את הצו ולהניחו על שולחן הכנסת.

אני מבקש לחזור לענין התמיכה שאושרה לקופת תולים הכללית.

מאחר וחלק מחברי הוועדה הגיעו באיחור, ואנחנו היינו אמורים לשמוע

דברי הסבר מנציגי האוצר, אני מבקש רוויזיה על ההחלטה שנתקבלה.

בדרך כלל נהוג בוועדה לקבל בקשה לרוויזיה, אבל ההצבעה נדחית לישיבה

הבאה.

אני מקבל את הבקשה לרוויזיה. ההצבעה תתקיים ביום רביעי בשעה 8.30.

אני יודע שבאוצר מתקיימים דיונים על הקצבה לקופת תולים לאומית.

אני מבקש שעוד לפני הרוויזיה נקבל על כך דיווח.

מדוע לא על קופת חולים מכבי0

ידוע לי על בקשה של קופת חולים לאומית.

אני אעביר את הבקשה של חבר הכנסת ויינשטיין לאוצר.

כאמור, בעקבות הבקשה לרוויזיה על ההחלטה בענין התמיכה לקופת

חולים הכללית, ההצבעה תתקיים ביום רביעי בשעה 8.30. אם יחול שינוי,

תימסר לכם הודעה.

פניה מס' 13 - שינויים פנימיים בתקציב המשרד לקליטת עליה

היו"ר ג-- גל;

אנחנו חוזרים לדיון על הפניה לזל הממונה על התקציבים לאשר שינויים

פנימיים בתקציב המשרד לקליטת עליה. נמצא עמנו הממונה על התקציבים

והוא יסביר לנו את משמעות הבקשה. בבקשה.

אני חייב להסביר שיש פה שינוי מבני שהוא עדיין לא סופי בכל

מה שקשור לתכנית הקליטה הישירה של העולים וקשרי הגומלין שלנו עם

הסוכנות היהודית.

בנובמבר 1988 סוכם סופית על הליכה לתכנית של קליטה ישירה

במקום התכנית של קליטה באמצעות מרכזי קליטה- הכוונה היתה להפסיק

להפנות עולים למרכזי קליטה ובמקום זה לתת להם את סל הקליטה והם

ישתמשו בכסף הזה לפי הבנתם- התכנית הזו היא מורכבת מאד ומסועפת

מבחינת יחסי הגומלין בין הממשלה לבין הסוכנות היהודית. סוכם

שהסוכנות תקח על עצמה את המימון של הקליטה הישירה. זה נקבע בהסכם

חתום על ידי מנדל קפלן מטעם הסוכנות היהודית, יעקב צור שהיה

אז השר לקליטת עליה ואנכי עבדכם הנאמן,מטעם הממשלה.

אי לכך בתקציב 1990, בסעיף הוצאה מותנית בהכנסה, הכנסנו

סכום של 126 מיליון שקל, שהיה מבוסס במקורו על תחזית של

30 אלף עולים בשנה, לפי החישוב הבא: 30 אלף עולים זה בערך

10 אלפים משפחות. 11 אלף שקל למשפחה - 110 מיליון שקל, ובמחירי

1990 - 126 מיליון.

היום יש לנו בעיה רצינית עם הסוכנות היהודית שאיננה עומדת

בקצב התשלומים. הסוכנות גם הודיעה לנו שאין לה מספיק כסף כדי

לממן את סל הקליטה של העולים-- אנחנו לא רוצים שייווצר מצב לפיו

יבואו אלינו עולים ולא נשלם להם את סל הקליטה.

לכן אנחנו מציעים להעביר סכום של 50 מיליון שקל מהרזרבה לקליטת

עולים למסלול של הקליטה הישירה כדי שנוכל לקלוט את העולים לפחות

בחודש או החודשיים הקרובים, ועד אז להסדיר את הבעיות הכספיות בינינו

לבין הסוכנות היהודית. זה בנוסף להעברה של 11 מיליון שקל שאישרתם.

אני רוצה לציין שהענין הוא דחוף ביותר. אנחנו חייבים לתת

לעולים שמגיעים אלינו את סל הקליטה-

הרזרבה לקליטת עליה היא בסכום של 250 מיליון שקל?

זה בתוך הרזרבה הכללית.

הרזרבה של המשרד היא 99 מיליון שקל.

החלטנו להשתמש ברזרבה של המשרד, באישורכם, ולהעביר אותה

לקליטה ישירה של העולים בחודש אפריל, ואני מקווה שגם בחודש מאי.

עד אז אנחנו מקורים לסיים את הדיונים שלנו עם הסוכנות היהודית,

מהי ההתחייבות של הסוכנות היהודית?

הסוכנות התחייבה שמ-1 באפריל היא תקח על עצמה את המימון של

סל הקליטה הישירה, בכפוף לכך שהממשלה לא תגדיל את הסל הזה. סל

הקליטה מורכב היום מסעיפים שונים שמופיעים בתקנות,כמו דמי כיס,

השתתפות בשכר דירה ועוד. אלה הן הוצאות המדיה הראשונות של משפחת

עולים שנקלטת בקליטה ישירה עד עכשיו השיטה הזו הוכיחה את עצמה

בצורה יוצאת מן הכלל. אין איש שחולק על כך שזוהי שיטה טובה.

יש תופעות שונות שהן תוצאה של השיטה, כמו למשל שתי משפחות ששוכרות

דירה אחת כדי לחסוך בהוצאות. הן כמובן עושות זאת מרצונן החופשי.

הסכום הוא 11 אלף שקל למשפחה לתקופה של חצי שנה עד שנה. יש מרכיבים

בסל שהם לחצי שנה וילל מרכיבים שהם לשנה. הסכום הזה ניתן למשפחה

ממוצעת של 3.2-3 נפשות.

אנחנו כרגע לא יכולים להשתמש בכסף הזה שמופיע בסעיף של

הוצאה מותנית בהכנסה כיוון שההכנסה לא קיימת.

מהו הסכום שהסוכנות העיברה למטרה הזו מ-1 באפריל?

עד כה הסוכנות לא העבירה כל סכום למטרה הזו.

מהמגעים שאתם מקיימים עם הסוכנות, מהו להעדכתכם הסכום שהסוכנות

תעביר לקליטה הישירה?

הם הודיעו לנו שאין להם מספיק כסף עבור העולים שיגיעו לפי התחזית.

הם הציעו נוסחה להתחשבנות אתם על תמיכה בעולים עד היקף מסוים. לאחד

מכן התמיכה של הסוכנות תלן ותקטן.

היום יש לנו סיכום עם הסוכנות היהודית, שמחצית מסל הקליטה

של העולים תמומן ישירות דרכם, והמחצית השניה תמומן על ידי הממשלה.

אלה הם אותם 11 אלף שקל למשפחה. סך כל סל הקליטה עומד על 22 אלף

שקל למשפחה. אנחנו נותנים את הכסף שלנו באופן בלתי מותנה בהשתתפות

של הסוכנות. בשלב זה אנחנו הולכים יחד עם הסוכנות היהודית ומממנים

סל קליטה של 22 אלף שקל למשפחה ממוצעת של 3.2 נפשות.

אנחנו דנים עם התוכנות בהצעות שונות שיאפשרו לה לעמוד

בהתחייבויות שהיא נטלה על עצמה, כאשד איננו יכולים להתעלם מן העובדה

שהסוכנות נטלה על עצמה התחייבויות כספיות הרבה יותד גדולות מהמתוכנן,



שהן כולן שלה, כמו הנושא של הטסת העולים והטיפול בהם מחוץ לישראל.

לסיכום, בקשתנו היא שתאשרו העברת סכום של 50 מליון שקל

מהרזרבה לקליטת עליה בתקציב משרד הקליטה לתכנית קינקראת קליטה ישירה

מארצות מצוקה, כי רק לעולים מארצות אלה אנהנו נותנים את סל הקליטה,

ואנחנו נממן את החלק של הממשלה שהוא 11 אלף שקל למשפחה. אני מקווה

שעד אז נסיים את הדיונים עם הסוכנות היהודית על ההשתתפות שלה במימון

הקליטה.

האם הכסף הזה שהממשלה מוציאה עכשיו במקום הסוכנות היהודית

לקליטה ישירה, יוחזר לממשלה? האם תהיה התחשבנות על הכסף הזה?

הכסף לא יוחזר, אבל בוודאי שתהיה התחשבנות כוללת עם הסוכנות

היהודית. הסוכנות מציעה לנו כל מיני הצעות על השתתפות הולכת ופוחתת

כי אין לה לטענתה כסף עבור כל העולים שמגיעים לארץ- אני טוען בפני

אנשי הסוכנות שגם לממשלה יש בעיות כספיות, אבל הנושא של קליטת עליה

הוא הראשון במעלה בסדר היום הציבורי של מדינת ישראל, ולא יתכן

שלנושאים אחרים יימצא פתרון כספי, בעוד שלקליטת עליה לא יהיה פתרון.

מהם הנושאים האחרים? אפילו נושאים של התיישבות, עליית הנוער ונושאים

מהסוג הזה, כי לדעתי אין דבר יותר חשוב מאשר קליטת עליה.

הקליטה של העולים היא גם בהתיישבות.

גם עליית הנוער היא חלק מקליטת העליה.

לא הצעתי לבטל את עליית הנוער.

הסוכנות היהודית אוספת כספים כמיטב יכולתה. היא לא יכולה להטיל

מסים או אגרות. כל התיאור הזה הוא תלוש מן המציאות,

אני מציע שנאשר את הבקשה. יחד עם זה אני מבקש שאחרי החג או

אחרי הפגרה נשמע דיווח של הממשלה על התחזיות של הגידול בעליה ועל כל

הכרוך בזה. כיום אני מציע לאשר.

גם אני בעד האישור. אבל לא נראה לי שיש לקשור את הנושא הזה

לכל מערכת היחסים המורכבת שלנו עם הסוכנות היהודית. ברור לכולנו

שאם אנחנו הולכים לקראת מסלול של קליטה ישירה, צריך יהיה לתת את

סל הקליטה לכל משפחה של עולים. פעם נעביר לכך את הכסף מהרזרבה ופעם

מסעיף אחר בתקציב. ובכל מקרה אין להתנות זאת בכספים לזל גוף שלא

ברור איזו השפעה יש לנו עליו. אולי תקבלו התחייבות מהסוכנות שהיא

תממן את השיכון בשנים הקרובות, אבל לקשור זאת לקליטה הישירה של העולים,

כאשר ברור שכאן אי אפשר לפגר אפילו ביום אחד, זה לא מתקבל על הדעת.

אני מציע שאחרי הפגרה ניזום דיון על מילווה מרצון לקליטת עליה.

נשמע מהי דעת החברים על ההצעה הזו.

בתגובה לדבריו של נציג האוצר על סדר העדיפויות ועל עליית הנוער,

אפשר באותה מידה לומר שהעליה היא הנושא החשוב ביותר, ולכן על הממשלה

לצמצם את הוצאותיה בסעיפים אחרים ותקדיש את האמצעים האלה לקליטת

העליה. עליית הנוער הוא נושא לא פחות חשוב מכל נושא אחר, ולכן מוטב

שנפסיק לדבר בסגנון הזה. זה לא מוסיף אגורה אהת לקליטת עליה אלא רק

מעורר יצרים ומזיק.

גם אני הושב שצריך לאלזר את הפניה לשינויים בתקציב. יחד עם

זה עלינו להזמין לכאן אה אנשי המוכנות היהודית ולהציג להם כמה קואלות

על ההתחייבויות שלהם לנושא העליה והקליטה, מה קורה בכל קהילה וקהילה,

כמה כספים הם מעבירים לארץ לעומת העבר, וכיוצא באלה שאלות-

המוסד לתיאום בין הממשלה והסוכנות כבר לא התכנס זמן רב. איננו

יודעים מתי תקום הממשלה החדשה ואיך היא תתארגן. אני חושב שבנושא הזה

אנחנו צריכים למלא את מקומה של הזרוע המבצעת. אני מודאג מאד מהשלווה

היחסית של יהדות העולם בנושא העליה. אין שם אותה תחושה של שותפות

גורל שמחייבת פעולה דחופה- אנחנו חייבים לצאת במתקפה רצינית, מתוך

דאגה, לא מהוך ביקורת הורסת אלא ביקורת בונה, ולהביא לכאן את המנהיגות

הזו כדי לקיים יחד אתה דיון על בעיות העליה והקליטה.

בהזדמנות זו אני רוצה לשאול את הממונה על התקציבים מתי יובא

לכנסת תקציב נוסף. אני מבין את הקשיים היום כאדר נעשים נסיונות לכונן

ממשלה, אבל אנחנו אוכלים את הרזרבות ועלינו לחשוב על מקורות. כיצד

משפיע המצב הנוכחי על ההזרמה, על האינפלציה?

מהם הסכומים שתעביר הסוכנות היהודית למטרה הזו בהודש הקרוב?

גם אני רוצה להציע שננתק את הדיון עם הסוכנות היהורית ועם

ראשי יהדות ארצות הברית מהנושא שלפנינו. אנחנו צריכים להחליט היום

במודע שנפרוץ את מסגרת התקציב ונאכל את הרזרבות כדי לעמוד במשימה

של קליטת העליה. גם בלי קשר לעליה התקציב הזה לא יחזיק מעמד,

הרזרבות לא יספיקו, וזה ידוע לכולם.

אנחנו יודעים שנושא העליה איננו בראש דאגתם ילל יהודי העולם-

אין בארץ סמכות רצינית שתהיה מקובלת גם בארץ וגם בתפוצות. אין לנו

היולז אישיות כמו בן-גוריון שרתם את כל הציבור העני והאביון בארץ

למאמץ למען קליטת העליה הן בגוף, הן בנפש והן בממון.

אני מציע לאשר את הבקשה בלי כל התניה על התחשבנות עם הסוכנות

היהודית. אינני מציע להזמין לכאן את אנשי הסוכנות ולהתמקח אתם. יש

מי שעוסק בכך, לא אנחנו. הם יצטרכו לדון בכך ברמה אחרת. אינני

יודע אם ועדת הכספים צריכה לעסוק בזה.

אני מציע לאשר אה הבקשה.

נשמח מאד לתת לכם נתונים על ההיערכות כפי שאנחנו רואים אותה

באוצר לקליטת עליה בהיקף ק-ל 100 עד 150 אלף עולים בשנת 1990.

כמה עולים הגיעו ברביע הראשון של השנה?

כ-20 אלף. בחודש מרס הגיעו 8700 עולים, מהם 7500 מרוסיה.

זהו הנתון של החודש האחרון. התחזית היא של 150-100 אלף עולים.

נתן לכם סקירה מזה אומר מבחינה מקרו כלכלית וכן נתונים על

היערכוה המשק כפי שאנחנו רואים אותה.

אני רוצה להשיב לחבר הכנסת שלמה הלל, שאינני רואה אותו פה,

שאנחנו בעד שינוי סדרי העדיפויות בתוך הממשלה. אינני חושב שזו בושה

לבקש זאת גם מהסוכנות. לא הצענו לבטל את עליית הנוער או דברים

אחרים שהם חשובים שעושה הסוכנות. אבל בוודאי שאפשר לבקש גם מהסוכנות

היהודית לבדוק את הפעילות שלה לאור המציאות החדשה. אז גס נדון בשאלה

איר לממן את קליטת העליה, ובכלל זה בנושא של מילווה חובה - ויש לי

אני הצעתי מילווה מרצון.)

בנושא של סל הקליטה - מה יכול להיות יותר ברור וחד משמעי

מאשר הסכם משולש בין האוצר, הסוכנות ומשרד הקליטה בענין כל התהליך

של חיסול מדורג של מרכזי הקליטה והמעבר לקליטה ישירה- אבל כאשר

מגיע הרגע שבו צריך להתחיל בביצוע ההסכם, מה שהממשלה צריכה לתת

זה ברור, אבל מה שמישהו אחר צריך לתת מוטל בספק, ואומרים: נחכה

ו נראה.

לשאלה על התקציב הנוסף אני מציע ששר האוצר יתן תשובה. אינני

רוצה לענות על כך במקומו.

בקטע של הסוכנות היהודית, כמה כסף יש לה, כמה היא מעבירה לכאן,

אני מציע שהסוכנות תמסור את הנתונים האלה.

אני מביא לאישור את הפניה לשינויים בתקציב המשרד לקליטת עליה-

לאשר פניה מס' 13.

נזקי סופה וברד בדרום וב-6 משקים במושב פרי גן

בשבוע שעבר פקדה אזוריה רחבים בארץ סופה עזה של גשמים וברד

שגרמה נזקים כבדים למטעים, לכרמים, לחממות. באזור הנגב הפגיעה

היתה קשה מאד, אבל היא פגעה באופן מיוחד בששה משקים במושב פרי גן,

שסם החממות קרסו ונפלו. ביקרתי במושב הזה ביום שללי והמראה הוא קשה

מאד.

הגיעו לכאן חברים ממושב פרי גן. הם מבקשים לספר לחברי הוועדה

מה קורה אצלם. הם בוודאי גם יבקשו עזרה. גם להם ידוע שאנחנו לא נוכל

להגיע היום לסיכומים, אלא רק נשמע אותם ונראה במה אנחנו יכולים לסייע

להם.

אני מבקש שהם יתייחסו לשאלה מדוע הקרן לנזקי טבע לא מפצה אותם

על הנזקים שנגרמו למשקים שלהם.

אני מציע שנשמע עכשיו את החברים ממושב פרי גן. בבקשה.

מה שהביא אותנו אליכם זוהי הפגיעה הישירה זלזל סופת ההוריקן

שפגעה במשק שלי ובעוד חמשה מקקים והרסה אותם כליל.

אני הקלאי במושב כבר תשע שנים ועד היום לא פניתי ולא ביקשתי

שום עזרה. הסתדרתי בכותות עצמי- אבל מה שקרה לי הפעם הביא אותי

למצב שאין לי מה לעשות מתר בבוקר ואין לי ממה להתקיים. הבית יללי

נמצא במרהק של 150 ק"מ מהישוב הקרוב ביותר.

בניתי במושב את ביתי. הרחבתי אותו כדי להיות בתנאים קצת יותר

סבירים. מכרתי דירה בעיר" למתרת הסופה אין לי מה לעליות. כל עוד לא

ישוקם המשק - - - (ד' תיכון: המשק שייך לך או לסוכנות?) המשק הוא

סוכנותי. הבעיה היא לא רק המבנים אלא איך אסתדר בעתיד-

מה היו הענפים שנפגעו מהסופה?

המשק שלי במושב מבוסס על עגבניות הממה ליצוא ועל ורדים. בעת

הסופה המשק קרס טוטלית. מחצית ההממות על הגידולים, שהיו בתהילת

הקטיף, קרסו,, שאר הגידולים נפגעו קשות ללא כל אפשרות לקטוף את

היבולים. אני התקרבתי לקראת השיא, והיום אין לי כלום. נשארתי

בהוסר כל. הרוה והברד הדסו את הוורדים. הזכוכיות של ההממות נופצו

מהברד. שיחי העגבניות התמוטטו. העונה הבאה אמורה להתהיל ביולי.

ואני את העונה הזו איבדתי.

המצב הזה נכון לגבי שש משפתות מתוך עשרים המשפתות במושב.

הסופה גרמה נזקים למשקים שלנו, לבתים, למחסנים, לציוד ההקלאי,

לתנורי החממה - ממש הרס טוטלי.

המערכות הרגילות אינן בנויות לטיפול בנזקים מהסוג הזה,

מדוע לא? בקרן לנזקי טבע הצבר סכום גדול-

אני אישית לא נפגעתי. פשוט באתי לכאן עם התברים שנפגעו. היות

ואני לא נפגעתי אני יכול להרשות לעצמי לומר כמה דברים שהם אולי לא

ידברו עליהם בשל כבודם האישי. מה ששני חברי לא אמרו קודם לכן, לזהם

נשארו בלי לחם, וזאת עד להודעה הדשה, וזה אומר התתלת עונת היצוא 1991.

וגם זאת במידה והמצב יחזור לקדמותו מבהינת שיקום המשקים עד תהילת

הקיץ כדי שאפשר יהיה להתחיל לייצר.

מהם הענפים שנפגעו? עגבניות חממה ליצוא, כרם, גידולי ירקות,

ורדים - הכל מיועד ליצוא ומבוטח על פי הוק בקרן לנזקי טבע- הקרן

לנזקי טבע מפצה על הלק מהנזק, לא כולל נזק למבנים. אין בקרן

התייהסות להרס טוטלי כפי שקרה אצלנו במושב פרי גן- המבנים שקרסו

הם המבנים החזקים ביותר שקיימים במדינת ישראל מבחינת חממות. מדובר

על בתי זכוכית של שרשרת מדגם הולנדי, שמחינת התקן עמדו גם בסופות

של 160 קמ"ש ואלה עפו ונעלמו. ומה שנותר זה גל של גרוטאות.

זהו הנזק הישיר שנגרם לשש המשפחות, ואינני נכנס כאן לנושא

המטעים שגם הם נפגעו. אני רוצה שמחר בבוקר יהיו להם אמצעי קיום.



בזמנו אישרה הכנסת את חוק אסונות טבע, (ד' תיכון: לא יצא מזה

כלום.) נכון. עד היום לע קרה דבר כיוון שלא הותקנו תקנות לביצוע

החוק.

מדוע הקרן לנזקי טבע לא מפצה את האנשים על הנזקים שנגרמו להם?

את המבנים תשקם הסוכנות.

הקרן לא יכולה לפצות על נזקים בסדר גודל כזה. נוסף לכך, אנחנו

מבקשים לזתהיה לנו כתובת אהת.

פניתם למשרד החקלאות? (ס' מוסקוביץ: כן.)

אתה אומר שהמבנים שייכים לסוכנות. (ס' מוסקוביץ: חלק מהם.)

אס המבנים שייכים לסוכנות, האם לא מוכללת על הסוכנות חובה לבטח

אותם מפנ י נזקי סופה?

המתיישבים ביטחו חלק מהמבנים דרך הסוכנות. התשלום נעשה על ידי

המתיישבים. חלק מהמבנים לא מבוטחים בדרך הזו כי הם מבנים פרטיים.

למשל, חברנו גוטמן הקים חממות על שטח נוסף של שנים וחצי דונם. זה לא

סוכנותי. לא היתה חובת ביטוח באמצעות הסוכנות. הוא עשה טעות ולא

ביטח את החממות האלה.

התשובות שקיבלנו ממנהל חבל הנגב היו מתחמקות בנוסח: אינני יודע

מה מבוטח, אנחנו נבדוק ונראה מהי ההשתתפות.

יש החלק של הסוכנות ויש החלק של

משרד החקלאות דרך הקרן לנזקי טבע לגבי חלק מהיבולים- גם בקרן יש

יש מועצת הירקות לגבי גידולי ירקות, מועצת הפרחים לגבי

גידולי הפרחים, ומועצת חפירות לגבי המטעים. בנוסף לכך נגרם נזק

לבתים. הבקשה שלנו היא לאחד אה הטיפול דרך גורם אחד, כי אם המתיישבים

יתחילו לפנות לכל מיני גורמים, ברור לכולנו שהם יפלו בין הכסאות.

הבעיה היא אמיתית. הצגתם אותה בצורה נכונה, הענין מתחלק בין

הרבה גורמים. הדבר הראשון הוא לממש את הביטוח של אותן חממות שהן

מבוטחות, לגבי מה שלא מבוטח, הסיכון הוא גדול. יש לדאות איך להתגבר

על הבעיה. לאחר שאנשי משרד החקלאות שעוסקים בנזקי טבע יבקרו במקום,

הם צריכים להכין חוות דעה מקצועית על כל הנזקים שנגרמו למשקים האלה-

אבל לדעתי כדאי לכם למצות את מה שניתן במסגרת הקיימת. ואל תרפו מן

הסוכנות היהודית, כי שם יש לכם סיכויים לקבל את הפיצוי. קשה לסמוך

בענין זה על משרד החקלאות.

ועדת הכספים איננה גוף מבצע. אני מציע שגדליה גל עם עוד חבר

ועדה או ליוד שני חברים ימשיכו ללוות את הענין במגמה למצוא דרך למתן

עזרה מיידית למתיישבים"

במושב פרי גן ביקרו כל הגורמים הנוגעים בדבר - אנשי הקרן לנזקי

טבע וכל השאר. מנכ"ל משרד החקלאות מינה את יהלומה שהורי, שהיא פקידה

בכירה במשרד, להיות הכתובת לכל הפונים ולדכז את הטיפול בבעיות של

חברי פרי גן. נגרמו נזקים למטעים בכל רחבי הארץ, כולל בפיתחה, שקים

הנזק הוא קשה במיוחד. אבל יש אזורים אחרים בארץ שנפגעו. שם תופס

הביטוח של נזקי טבע, שנותן פיצוי על הוצאות הייצור ולא מכסה רווח

צפוי.

המבנים בפרי גן מבוטחים על ידי הסוכנות. כידוע, כאשר פונים

לחברת הביטוח, מתחיל הוויכוח--

מנכ"ל משרד החקלאות ואנשי הסוכנות הבינו, שאת אותן שש המשפחות

שנפגעו במיוחד לא צריך לענין מי עשה את הביטוח. אותם פקד אסון טבע,

כי כל מה שהיה בחצר קרס ונפל ועמל של שנים ירד לטמיון. אין שוס ספק

שצריך לסייע להם לשקם את המשקים, להחזיר את המצב לקדמותו ולאפשר

להם להתק י ים .

הגזבר של המושב נמצא היום בתל-אביב. הסיכום היה שהוא יחזור עם

מפרעה של 5000 שקל למשפחה מהקרן לנזק טבע כדי שיהיה להם כסף לקיום

השוטף.

אנחנו כוועדת הכספים נסייע כמיטב יכולתנו ולא נרפה מהענין. אנחנו

גם נפנה לבנקים ונבקש מהם להתחשב באותם חברי המושב שלקחו הלוואות

על סמך היבולים הצפויים. נבקש מהבנקים להמתין בסבלנות עד שהבעיה

שלהם תיפתר.

אנחנו מאחלים לכס חג שמח, שהמשקים שלכם ישוקמו במהרה, ואתם

תמשיכו לעבד את אדמתכם וליהנות מפרי עמלכם. תודה רבה.

הכתובת לעניינם זה משרד האוצר, משרד החקלאות. אינני רוצה שהם

ישלו את עצמם שיש לנו הכוח לסייע להם. אינני רוצה שהם יתלו בנו תקוות

גדולות.

יש שם רכוש של הסוכנות היהודית והוא מבוטח. לאנשים שם יש גם

רכוש פרטי, אבל הס לא ביטחו אותו. כל אדם במדינה מבטח את רכושו.

בדיון על חוק אסונות טבע טענו נציגי האוצר מה שאתה אומר - תעשו

ביטוח, תהיה פרמיה יותר גבוהה, והבעיה תיפתר. אלה שהצביעו נגד דעתו

של האוצר לא קיבלו את העמדה הזו- מה שקרה במושב זהו אסון טבע לפי

כל ההגדרות.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 23)

אנחנו עוברים לסעיף הבא - צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה

על טובין (תיקון מס' 23), שמעלה את המס על מחשבים לשימושים בתעשיה

ומפחית את המס על שאר המחשבים כדי להגיע לשיעור אחיד של מס על

מחשבים לכל השימושים. נשמע דברי הסבר על הצו מנציג המשרד. בבקשה.

לפני שנה התחלנו להנהיג רפורמה בנושא של מיסוי על מחשבים.

עד לפני לזנה היה שיעור מס הקניה על מחשבים לשימושים כלליים 30%,

בעוד שעל מחשבים לתעשיה היה פטור מותנה. הנסיון הוכיח שהפטור

המותנה על מחשבים לתעשיה גרם לעיוותים רבים וקשה היה ליישמו.

הפטור ניתן רק למחשבים המשמשים בתהליך הייצור ולא למחשבים אחרים

שהתעשיה השתמשה בהם לצורך ניהול מלאי, לדוגמה, או לשימושים אחרים,

שעליהם חל מס מלא של 30%.

מדוע? האם זו לא תעשיה?

זה כן תעשיה. תעשיות רבות השתמשו לניהול המלאי במחשבים

שקיבלו את הפטור, בעוד שתעשיות אחרות שילמו את המס על מחשבים

שנרכשו לאותן מטרות. לא הצלחנו להגיע להגדרה של מחשבים שמשמשים

לתעשיה.

המחשבה היתה להגיע לרמה מיסוי אחידה של 15% על כל המחשבים לכל

השימושים. לפני שנה בוצע השלב הראשון כאשר הפחתנו את המס על

מחשבים מ-30% ל-25%, ועל מחשבים לתעשיה קבענו שיעור מותנה של 5%.

וכל זה אושר בוועדה?) כן. יתרה זו, שינויים אלה נעשו

בתיאום עם התאחדות התעשיינים, שהסכימה כי ייקבע שיעוד אחיד של מס

על מחשבים לתעשיה.

צריך לזכור שהרבה מחשבים בתעשיה מופעלים במשולב עם המכונות,

והם מסווגים כמכונות ולא כמחשבים, ולכן חל עליחם פטור ממס. כאן מדובר

על מחשבים שמשמשים בתעשיה שמיובאים בנפרד מהמכונות. לפי נתוני

היבוא לא היה יבוא גדול של מחשבים לתעשיה.

לפי הצו האחרון יש הפסד הכנסות של 50 מיליון שקל כתוצאה

מהפחתת המס על מחשבים מ-25% ל-15%. העלאת המס על מחשבים לשימושים

בתעשיה מ-5% ל- 15% תתן תוספת הכנסות של 7 מיליון שקל. בסך הכל יש

כאן הפסד הכנסות של 43 מיליון שקל.

לאחר אישור הצו כל מחשב שיגיע לישראל יחוייכ במס בשיעור של 15%.

בכך נקבע שיעור אחיד של מס על מחשבים לכל השימושים.

נכון. אבל עדיין יש פטור ממס על מחשבים המותקנים במכונות

לתעשיה.

זה חל רק על מפעלים מאושרים.

זה חל לא רק על מפעלים מאושרים. אם מביאים מערכת מכונות לתעשיית

הפלסטיק, לדוגמה, שבקו הייצור שלה יש גם מחשב, כל המערכת פטורה ממס

קניה.

אני מקדם בברכה את הפחת המם על מחשבים מ-25% ל-15%, אבל לא

נראה לי שבהזרמנות זו תעלו את המם על מחשבים לתעשיה מ-5% ל-15%.

אינני מבין מרוע מחשב שמותקן במכונה יהיה פתור ואילו מחשב נפרד

יהיה חייב במס. אנחנו מדברים כל הזמן על הצורך בהקטנת עלויות

העבודה בעיקר בענפים שעוסקים בייצור, וכאן אתם מגדילים את העלויות.

אינני זוכר שנציג הממשלה אמר אי פעם ליייש להפחית את המס לצריכה

פרטית ולהעלותו לשימוש בתעשיה. אין לכך שום הצדקה. אין בזה גם

שום הגיון. במליאה אנסה לשכנע שאינכם צודקים בצעד הזה.

מה המניע העיקרי לשינוי הזה? אתם רוצים להפחית

את מס הקניה על מחשבים. זה מובן. אבל מדוע להגדיל את ההכנסות

מהמס הזה ב-7 מיליון שקל על ידי העלאת המס על מחשבים לתעשיה

שעליהם שולם עד כה מס קניה בשיעור של 5%?

לא ההכנסה של 7 מיליון שקל היא המטרה של השינוי המוצע. המטרה

המרכזית היא לבטל עיוותים, כי קשה לעשות את האבחנה לפי הסיווג כדי

לקבוע את השיעור הנכון.

יש סירוג לפי חוק מס מעסיקים.

במינהל הכנסות המדינה אנחנו בעד שיעורים אחידים. איננו רוצים

לקבוע לאותו מוצר שיעורי מס שונים, כי זה יוצר עיוותים.

תמיד הצגנו את ההפחתה במס מ- 255 ל- 15% במשולב עם ההעלאה

מ-5% ל-15% למחשבים בתהליך הייצוד כדי להגיע לשיעור אחיד. זה תמיד

הוצג כחבילה אחת. קיימנו דיונים בנושא הזה גם עם התאחדות התעשיינים

והם הסכימו לצעד המשולב הזה. זו לא בעיה של תוספת הכנסות אלא של

קביעת שיעור אחיד של מס לכל המחשבים.

גם אני חי בתחושה שאנחנו צריכים כל יום לשאול אה עצמנו מה עשינו

למען הגדלת הייצור והיצוא של התעשיה והחקלאות, למען פיתוח התיירות.

זה תלוי בהרבה גורמים שצריך לשפר אותם. השאלה אם יש הכרח להעלות את

מס הקניה על מחשבים לתעשיה-

אנחנו רוצים להגיע לשיעור אחיד.

חי יפה ;

חבר הכנסת דן תיכון הזכיר את הסיווג לפי מס מעסיקים. בזמנו,

לפי חוק מעסיקים, הוכרו בהי תוכנה במפעלים תעשיינים הפטורים ממס

מעסיקים. חלק גדול מבתי התוכנה בארץ הם לשכות שירות, שיש בהן גם

חלק של תוכנה. לא יכולנו לעמוד בלחץ של בתי התוכנה לתת להם את הפטור-

אינני חושב שהתעשיה תיפגע מכך כיוון שהתעשיה רוכשת גם מחשבים

שעליהם הורדנו את המס-

הצו הזה טעון אישור של מליאת הכנסת, בגלל הפגרה יש לנו זמן

עד ה-7 במאי כדי לאשרו. אין דחיפות לענין.

הצו פורסם ב-30 במרס. יש לנו זמן עד שבוע ימים לאחר הפגרה כדי

להניחו על שולחן הכנסת.

אנחנו דוחים את הדיון בצו לישיבה הכאה.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 27)

אנחנו עוברים לצו הבא - צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה

על טובין (תיקון מסי 27). נשמע דברי הסבר על הצו.

פרט 818 בתעריף המכס מתייחס לטובים המיובאים על ידי אנשים

הנכנסים לישראל. השינויים העיקריים בפרט הזה מתייחסים להפחות

מסים על מוצרים שנכנסו לתוקף ב-1 במרס, פרט ליבוא של מוצרי מזון

שהמס עליהם נקבע בשיעור אחיד של 2.50 שקל לקייג מזון במקום 1.50 שקל,

וזאת כתוצאה מהפיחותים שנעשו מאז העדכון הקודם. זוהי פשוט התאמה.

אני מציע לאשר.

לאשר ולהניח על שולחן הכנסת.

אני מאחל לכולכם חג שמח.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.45.)