ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/03/1990

החלטה על פי סעיף 10 לפקודת סדרי השלטון המשפט; חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה); תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (תיקון)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 221

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. י"ז באדר התש"ו (14 במרץ 1990). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: א' שוחט - היו"ר

נ י ארד

י' ביבי

ג' גל

פ' גרופר

י' הורביץ

א' ויינשטיין

יאיר לו י

ע' סולודר

שי עמור

ד' תיכון
מוזמנים
מ' גביש -נציב מס הכנסה

ז' פלדמן, ר' בלניקוב, מ' קפוטא, א' אלתר,

גבי מי מזוז - משרד האוצר

ז' אפיק -משרד האנרגיה והתשתית

י' אפרת, ד' שלוסברג - חברת שירותי נפט

צי קינן, שי רזיאל, מי ליכט - רשות הנמלים והרכבות

ברוך לוי, אי אנטוניר, י' סרי , מ' הורביץ,

פי שיף, גבי אי אורן - רשות שדות התעופה

י' ובמן - תיירות ומרפא, טבריה

א' מקל -מנכ"ל רשות השידור

י' צנגן, א' אבנר, א' כהן, מ' ברזל - רשות השידור

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

היועץ המשפטי לוועדה; א' דמביץ

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

רשמה: אי דגני

סדר-היום; חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה).

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (תיקון).

החלטה על פי סעיף 10א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט.



חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)
היו"ר א' שוחט
אני פותח את הישיבה.

על סדר היום המשך הדיון בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני דקיקת). אני מברך

את האורחים הרבים שביקשו להופיע בפנינו כדי להעיר את הערותיהם לסעיפים שונים בחוק

ההסדרים שבהם מוצע לבטל את הפטור ממס לרשויות ולגופים השונים. הנציגים של כל רשות

או גוף שהחוק מדבר עליהם יקבלו את רשות הדיבור להצגת עניינם. אבל ראשית דבר אמסור

את רשות הדיבור לנציב מס הכנסה מר משה גביש שיסביר את הסעיפים האלה בחוק.

מי גביש;

במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה, קיבלה הממשלה החלטה האומרת שגופים שאופי

פעילותם הוא עסקי ויש להם .פטור ממס על תחומי פעילויות שונים, בחלק מסים ישירים

ובחלק מסי עקיפים, חגופים האלה לא ייהנו יותר מפטור ממס ונכניס אותם למסגרת של מס

הכנסה.

ההוראה על ביטול הפטור ממס אין משמעותה שכל גוף צריך להתחיל לשלם מס ממחר.

קודם כל מתעוררת השאלה אם יש לו רווח לצרכי מס.

גם היום לפחות לגבי חלק מהגופים האלה הממשלה מושכת מהם כספים באמצעות חוק

התקציב. כמו בשנח שעברה גם בחוק ההסדרים שמונח לפניכם הממשלה רוצה למשוך סכום

מסוים מרשות השידור או סכום מסוים מרשות הנמלים. הממשלה הגיעה למסקנה שבמקום

המשיכות האלה, שאין להן בסיס כלכלי, מדוע לא לקחת את הכספים בצורה של מס.

גופים אחרים של המדינה, כמו למשל חברות ממשלתיות משלמות למדינה מס כמו חברות

פרטיות, בנוסף לכך שהממשלה כבעלת מניות גם מקבלת תמלוגים.

אם להביא דוגמה שתבהיר את הענין , נקה את משרד התקשורת. משרד התקשורת בעבר היו

לו שתי זרועות עיקריות - טלפונים ודואר. מכל מיני סיבות שאינם רלוונטיות לענין

המס, הטלפונים הפכו להיות חברה ממשלתית, היא חברת בזק, שמשלמת מס כמו כל חברה

ממשלתית או כל הברה אחרת. הדואר הפך להיות רשות הדואר, מסיבות שאינן קשורות לענין

המס.

החלטת הממשלה אומרת שצורת ההתאגדות הכלכלית, העובדה שהדואר הפך לרשות הדואר

והטלפונים הפכו לחברת בזק, לא צריכה לשנות את ענין חבות המס. בשני המקרים אלה הם

גופים שפועלים בשוק הכלכלי. זה לא גוף שמטרתו שירות במובן של ביטוח לאומי או משרד

ממשלתי. אלה הם גופים שחלקם, לא כולם, מתחרים ביזמים פרטיים. אבל הפעילות שלהם

היא כלכלית מובהקת.

לכן במקום שהמדינה תחליט כל שנה למשוך כספים ללא תחשיב מדוייק, צריך לראות את

אותם גופים כפי שרואים את החברות הממשלתיות לענין המס, ולא משנה מהי צורת

ההתאגדות שלהם. בהצעת החוק נאמר שההוראה הזו תיכנס לתוקף רק בשנה הבאה, בשנת המס

1991י כאשר בשנת 1990 ייעשו ההכנת להפעלתו. וכבר מונה צוות שלנו שנפגש עם הגופים

האלה כדי לבחון מהי הצורה של ניהול חשבונות הדרושה לצורך המס ואיך להביא לכך שהמס

ייגבה רק על רווחים ריאליים.
א' ויינשטיין
האם הוראה זו חלה על כל הגופים העסקיים או האם חלק מחם הוצא מכאן? אני רואה

בחוק רשימה של גופים.



א' ויינשטיין

האם הממשלה תובעת על דרך גמישה יותר לקביעת ההכנסות של הגופים

האלה? האם הממשלה בדיוניה הביאה בחשבון קזהיא אמנם מבקשת לגבות מגופים

אלה מם הכנסה, אבל היא אשר קובעת אח היקף ההכנסות שלהם על ידי אישור

התעריפים וכדומה?' בדרך זו גופים אלה הופכים להיות תלויים בממשלה

ואין להם תמריץ להגדיל את ההכנסות.
מ' גביש
בהחלט היתה לכך התייחסות גם בממשלה וקודם כל מההיבט ששיעור

המס הוא לא מאה אחוז. לא לוקחים מהם את כל הרווח. המוטיבציה להראות

רווחים שרירה וקיימת כמו אצל גוף שמשלם מס הכנסה. ובשבוע הבא אנחנו

חושבים לדון על הורדת מס חברות.
ג' גל
הוועדה שלנו תעסוק רק בחלק של המס? (מ' גביש: בחלק של הממ.)

ומי עוסק במכלול? השנה כמו בשנה שעברה נאמר שחלק מהכסף יעבור לאוצר-
(מי גביש
זה תולליף לכך.) ואז לא תהיה העברה של כספים לאוצר?
(מ' גביש
לא.) ואם לאחר תשלום המס הגופים האלה יצברו כספים?
היו"ר א' שוחט
אני לא מסתפק בדברי ההסבר האלה. אני רוצה להבין את המשמעות

של הסעיפים שעומדים לבטל אותם. האם מדובר רק במס הכנסה או גס על

מסים אחרים?

אני מבקש להבין את ההגיון שבמהלך הזה. האם הוא לא מוביל להפרת

הסכמים שנעשו ביי הגופים האלה לבין הממשלה, הסכמים שנחתמו בזמן הקמתם

של התאגידים האלה, שיש בהם כללים ברורים על דרכי הניהול של גופים אלה

והטיפול בהם. הממשלה מביאה בפנינו הצעה שיכולה להיות לה משמעות

מרחיקת לכת,
פ' גרופר
בהמשך לדבריו של היושב-ראש גם אני מבקש להבין את המשמעות של

ביטול סעיפים והוספת סעיפים בחוק. מה אומרים הסעיפים שאתם מציעים

לבטל?

אתם רוצים לקבל את הכספים שצברו הרשויות למיניהן כמו רשות

הנמלים והרכבות או רשות שדות התעופה, תגידו לנו שאתם דוצים זאת, ואולי

נאשר. אתמול הביא לנו הצעה לקחת כסף מהסדר המושבים ולהעבירו לסעיף

אחר שבו חסר כסף. לפחות נדע מה אתם רוצים מאתנו.
מ' גביש
השיטה שמחייבת גוף כלכלי במס היא הרבה יותר אובייקטיבית

וניתנת לשינויים מאשר השיטה של העברות כספים, כי המס מעוגן בחקיקה

ראשית. במקרה של מס אי אפשר להפעיל לחצים ולדרוש שיכפילו את המם או

יקטינו אותו לחצי- השימה של מס יש בה גורם של ודאות. כשם שחברה

ממשלתית משלמת מס, כך גם הרשות הזו ממחר תצטרך לשלם מם, זה רווקה

מונע את אותם דברים שאתה ציינת-

חשוב לציין שהממשלה היא בעלת התאגידים האלה. העובדה שמחייבים

אותם במס איננה אומרת שהממשלה תוותר על זכותה לתמלוגים, שזה ענין

אחר שקיים גם היום.

ההצעה שלפניכם נוגעת רק למם, וזה אותו מס אובייקטיבי שמעוגן

בחקיקה ראשית-

המס מוטל על רווח כלכלי. באותם גופים שמופיעים בהצעה החוק

התחלנו לבדוק את המערכות ולנהל אתם משא ומתן כדי לוודא שאותם



מי גביש

כספים הדרושים לצורך השקעות לא ימוסו. על כך נדון עם כל גוף בנפרד.

אין כוונה לגרום לכך שלא תהיה מוטיבציה לעשות רווחים. אנהנו צריכים

לבנות עם כל גוף כזה את המערכת של ניהול החשבונות והידווה, כף

שה שהגוף הזה יוכל למלא את תפקידיו.
א'י ויינשמיין
שיעורי המס יהיו שונים?
מ' גביש
שיעור המס הוא שווה. השאלה מהי ההכנסה החייבת במס. לדוגמה,

המועצה להסדר הימורים בספורט. אם יש לה הכנסה ממכירה של כרטיסי

הגרלה ויש לה הוצאה על אגודות ספורט כנגד ההכנסה הזו, היא לא תשלם

על כך מס. אבל אם היא תחליט שבנוסף לכך היא פותחת קיוסק, וזה לא

במסגרת תפקידיה, על ההכנסות האלה היא יכולה להיות ממוסה.
ד' תיכון
היא לא יכולה לעשות זאת כי היא פועלת על פי חוק. החוק אומר

מה היא רשאית לעשות ומה אסור לה לעשות. התקציב של המועצה מאושר כל

שנה-
מי גביש
כל זה נכון. מס הכנסה יבטיח כי פעילות שאיננה במסגרת החוק

תהיה חייבת במס. דומה הדבר למיסוי שחל על מלכ"רים. האוניברסיטה,

לדוגמה, איננה חייבת במס על שכר הלימוד שהיא גובה; אבל אם האוניברסיטה

מנהלת פעילות עסקית, למשל "אקדמון" או "דיונון", שללם מוכרים מצרכים

לציבור באופן חופשי - - (ד' תיכון : זה של הסתדרות הסטודנטים, לא של

האוניברסיטה.) זה לא מדוייק. זוהי בלילות משותפת של האוניברסיטה

ושל הסתדרות הסטודנטים. אם יש למכ"ל הכנסות מדברים שאינם בתחום

עיסוקו, הן חייבות במס.

יש סיבות שונות מדוע גוף מסוים יצא מהמסגרת של הממשלה והפך

להיות רשות אד חברה ממשלתית - וי7ז על כך הרבה תיאוריות. מה שאנחנו

באים ואומרים, לייצורה ההתאגדות לא צריכה להשפיע על החבות במס-

אם חברת בזק היא חברה ממשלתית ומשלמת מס רגיל, או חברת החשמל שהיא

חברה ממשלתית משלמת מס רגיל, והרבה, אין שום הבדל בין החברות האלה

לבין רשות הדואר שיצאה מהמסגרת של משרד ממשלתי והפכה להיות רשות.

היו"ר א' שוחט;

אבל רשות הדואר איננה מופיעה כאן.

מ' גביש;

היא איננה מופיעה כאן מסיבה אחת פשוטה, שהפטור שלה עדיין לא

אושר בכנסת. הפטור שלה, שעבר בוועדת השרים לחקיקה לפני כשלושה

שבועות, תלוי ועומד לקראת מה שיוחלט בוועדת הכספים לגבי כל הגופים

האלה. הפטור של רשות הדואר עדיין לא עוגן בחוק, כי זוהי רשות חדשה

יחסית בהשוואה לגופים האלה.
פ' גרופר
עד היום הרשויות האלה לא שילמו מס?

מי' גביש;

הן לא שילמו מס.
ד' תיכון
הגופים האלה לא שילמו מס כי ניתן להם פטור בחוק.

מ' גביש;

מה אומרים הסעיפים שאנחנו מציעים לבטל? סעיף 36 בחוק רשות
השידור אומר
לענין תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות ותשלומי

חובה אחרים שמגיעים למדינה ולרשות מקומית, דין הרשות כדין המדינה.
היו"ר אי שוחט
זה לא רק מס הכנסה אלא שורה שלמה של מסים.
מ' גביש
סעיף 10 לחוק הסדר ההימורים בספורט אומר: המועצה תהיה פטורה

מתשלום מסים, ארנונות ותשלומי חובה אחרים במידה שהמדינה פטורה מהם-

סעיף 61 לחוק רשות הנמלים והרכבות אומר: לענין תשלום מסים,

מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים, דין הרשות

כדין המדינה.
היו"ר א' שוחט
רשות הנמלים לא משלמת היום ארנונה על שטחי הנמלים לא בחיפה,

לא באשדוד ולא באילת?
ש' רזזיאל
כאיילה - כן, כי זהו שטח עירוני.
היו"ר א' שוחט
ובאשדוד השטח לא מוגדר כעירוני?
ש' רזיאל
באשדוד - לא, הנמל לא נמצא בתוך העיר אלא לידה.
היו"ר א' שוחט
מהי המשמעות של גביית מסים מהמועצה להסדר ההימורים? איך בכלל

נוצר שם רווח?
מ' גביש
אם המועצה צוברת כספים שמיועדים למטרות אחרות ולא לאגודות ספורט.
ד' תיכון
ואם המועצה משקיעה את הכספים בהקמת אצטדיון, מזה אומר?
מי גביש
ההכנסה הזו תהיה בקרן שתוקדש למטרה הזו ולא תמוסה.
היו"ר א' שוחט
מה כן ימוסה? למועצה יש הכנסות שמיועדות לפרסים לזוכים בהגרלות

וכן להשקעות במתקני ספורט. (מי גביש: אז לא תהיה שם הכנסה לצרכי מס)

נעבור עתה לשמיעת המשלחות. נשמע תחילה את מר יונה אפרת, מנהל

חברת שירותי נפט, שמבקש להעיר על סעיף 37 בחוק הדן בתיקון פקודת

האמנה וההסכמים של חברת הנפט העיראקי. בבקשה.
י י אפרת
אנחנו מבקשים להעלות את הזכויות שהוענקו לנו שמעוגנות כהסכם

עוד מתקופת המנדט, שממשלת ישראל אימצה אותו.

אנחנו חברה שנותנת שירותי תשתית של איחסון דלק, הובלת דלק

בקווים, במיכלים וכדומה. אנחנו משרתים את כל משק הנפט.

התעריפים שלנו נקבעים על ידי הממשלה.



יי אפרת

ביטול הסעיפים בפקודה יש בו משום הפרה של הסכם. הזיכיון שלנו
מעוגן בהסכם. (פ' גרופר
החוק גובר על הסכם.) זהו הסכם ישן שלפיו

קיבלה החברה אה הזכיון והוא כולל סעיפים על פטור ממסים. הפרת ההסכם

יש לה משמעויות.

חברת קציא (קו צינור אילת) יש לה זכויות על פי הסכמים. היא לא

כלולה בחוק הזה. ואז יהיו לה יתרונות לעומתנו.
א' ויינשטיין
היא נותבת את אותם שירותים?

יי אפרת ;

באופן בסיסי היא נותנת את אותם שירותים, היא מובילה רלק גולמי,

ואנחנו דלק מזוקק. אנחנו וקצ"א נותנים שירותי איחסון לדלק קולמי.

יתרה מזו, התעריפים שלנו כפי שנקבעו נותנים לנו מירווח מסוים,

מצומצם, בעיקר בשביל לפתה את התשתית ולהרחיב אותה לפי צרכי המדינה.

התיקון המוצע יקטין את המירווח שלנו, או שיחייב אותנו לייקר את

השירותים.
ד' תיכון
אתם הגשתם תזכיר לוועדה?
יי אפרת
נכין תזכיר ונגיש אותו לוועדה.
היו"ר א' שוחט
חלק מהגופים הגישו לנו תזכירים מפורטים. רצוי שתוך יום או יומייכ

נקבל גם את התזכיד שלכם- היום לא נגיע להכרעה- אבל חשוב שהתזכיר

שלכם יהיה לפנינו.
א' ויינשטיין
מי קובע את התעריפים שלכם?
יי אפרת
הממשלה. מיגהל הדלק במשרד האנרגיה-

אני מבקש לאפשר ליועץ המשפטי שלנו, עו"ד שלוסברג, להבהיר כמה

נקודות משפטיות.
ד' שלוסברג
בשנת 1939 אושרה פקודה, פקודת האמנה וההסכמים של חברת הנפט

העיראקי, שאישררה את ההסכם שנעשה בין הנציב העליון לבין חברת הנפט

העיראקי.

בסעיף 37 לחוק ההסדרים נאמר שסעיפים ר' ו-ה' בתוספת הראשונה

לפקודה בטלים. סעיפים אלה מדברים על כך שב-ו191 נוסדה הברת הנפט

התורכית ואחר כך העיראקית ו-איי.פי.סי, ויש להן זכויות.
לפי חוק יסוד
הממשלה, הממשלה רשאית לעשות הסכמים, היא

מחוייבת על פי הסכמים והיא גם רשאיתי לבטל הסכמים. המחוקק סוברני

לבטל הסכמים בחוק, אבל הוא חייב גם בתשלום נזקים אם הוא מחוקק חוק

שמפר חוזה. לכן הפעולה הזו לדעתי היא לא חוקית-

בפועל האמנה הזו קיימת 65 יינה. הזיכיון מרווה מכשיר בעל חשיבות

אסטרטגית ממדרגה ראשונה בידי ממשלת ישראל, כיוון שאותה אמנה מעניקה

לנו, בתור יורשים של חברת הנפט העיראקי, את הזכות להוביל נפט מעירק

עד לחיפה. אם יהיה אי פעם שלום עם עירק, האמנה הזו אולי תבטיח

לנו זרימה מחודשת של הנפט.



ש' רזיאל

אני קשור הרבה שנים לענין של אספקת נפט. במשך שנים הייתי יועץ

משפטי של מדינת ישראל בכל הנושא של הנפט הבינלאומי. זהו הזיכיון

היחידי שהוא בעל חשיבות בקשר לאספקת נפט בינלאומי. היום המדינה

תלויה ברצון הטוב של ספק נפט זה או אתר - מצרים או נורבגיה.

היו"ר אי שוחט;

במה השינוי הזה בחוק פוגע בתנאי הזיכיון?
מיי גביש
הוא לא נ ו גע לז יכיו ן.
דיי שלוסברג
אם יש לך נכס כזה תשוב שוזשמור עליו בצורתו המקורית ולא תכניס

בו שי נ ו י ים.
היו"ר א' שוחט
האם עשיתם חשבון מה תהייה המשמעו-ת הכספית של ביטול הפטור מבחינתכם?

ייי אפרת ;

הרווח התפעולי של החברה בשנת 1989 הסתכם ב-14-13 מיליון.
היו"ר ^י שוחט
יש גם ארנונות, מס בולים, היטל מטייח.

י יי אפרת ;

הבעיה שלנו קשורה רק למס הכנסה.
היו"ר א' שוחט
נציג משרד האנרגיה מבקש רשות לתגובה.
אפיק
1"

ראשית, האוצר לא תיאם את הענין אתנו. הוא עשה זאת על דעת עצמו-
מיי גביש
שד האנרגיה הצביע בעד התיקון הזה בממשלה.
היו"ר אי שוחט
אינני מוכן שנציגים של הממשלה ישמיעו בוועדה דעות שונות.

לא הייתי רוצה שנציגי הממשלה ידבדו נגד חוק שהממשלה הביאה לכנסת.
זי אפיק
אינני מבקש לדבר נגד החוק אלא להבהיר נולזא משפטי ספציפי-

לדעתי, יש הבדל בין רשות הנמלים לענין זה, שבאים לבטל פטור שניתן

לה מכוח החוק, לבין חברת שירותי נפט שיש לח זיכיון לפי הסכם שמעון

בחקיקה. בחקיקה אפשר לבטל כל דבר, אבל אם משנים הסכם עדיין עומדת

לחברה הזכות לתבוע פיצויים על שינוי ההסכם. להבדיל מאקס הד צדדי

של שינוי חוק ואין זכות מוקנית, להברת שירותי נפט יש זכות מוקנית

מכוח ההסכם ל-מעוגן בחקיקה. המחוקק רשאי לשנות הסכם, אבל עדיין

מתעוררת השאלה של פיצויים על שינוי ההסכם.
היו"ר א" שוחט
נשמע עכשיו את מנכ"ל רשות השידור מר מקל, בבקשה.
איי מקל
אנחנו לא מבינים מה עושים, ואני מפנה את דברי לאוצר. נציב מס

הכנסה אמר כאן לפני זמן קצר שמדובר על גופים בעלי אופי כלכלי לזהם

שונים מגופים שנותנים שירותים כגון הביטוח הלאומי או משרדי ממשלה.



אי מקל

הוא הוסיף שאלה הם גם גופים שמתחרים בשוק הפרטי. רעלות השידור איננה

גוף כלכלי, אין לה אופי כלכלי. אנחנו נותנים שירותים. מבחינה זו

אנחנו בדיוק כמו משרדי ממשלה והביטוח הלאומי, אנחנו נותנים שירותים

לציבור.

ממרות רשות השידור, כפי שהן כתובות בחוק, הן לשדר תכניות חינוך,

בידור, אינפורמציה, לשקף את חיי המדינה, לטפח אזרחות טובה, לחזק את

הקשר עם המורשת היהודית, להרחיב השכלה ודעת וכדומה. אלה הן מטרות

רשות השידור מכוח החוק. אינני מבין ממתי הפכנו לגוף כלכלי שבכלל

שייר לענין,אלא אם כן בעיני האוצר רשות השידור הפכה למסחטת מסים,

על משקל מסחטת מיצים. הענין הוא משונה בעיני. אינני מבין במה אנחנו

קשורים לענין זה.

אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לתזכיר שהפצנו בין חברי הכנסת.

לרשות השידור אין אופי עסקי בשיט לב למטרותיה כמפורט בחוק רשות

השידור. בהצעת החוק מדובר על רווחים. לנו אין רווחים. איננו עוסקים

בהפקת רווחים. אמנם נוצר לאחרונה עודף תקציבי ברשות השידור,

אבל לפעמים יכול להיווצר גרעון תקציבי. ברוב שנותינו היה לנו גרעון

תקציבי- רווחים אין לנו.

האוצר לקח מאתנו כספים בלי חוק.
היו"ר א' שוחט
לקח לפי החוק. (ס' אלחנ נ י : הוא לקת, אבל לא קיבל.)

א' מקל;

התכוונתי לומר שלא דרוש חוק נוסף בשביל זה.

הטלת מס הכנסה על עודף תקציבי לא תתרום ליעילות של המערכת. זהו

תמריץ לבזבז כספים על ימין ושמאל, אם צריך או לא צריך, ובלבר שלא

יווצר עודף שצריך יהיה לשלם עליו מס הכנסה- כמובן שדרישה לנהל

הנהלת חשבונות שתהיה תואמת אח תקנות ניהול פנקסי חשבון לצרכי מס

תחייב תוספת כוח אדם ברשות השידור וכן הכנת תוכנות חדשות, כל זה

בהוצאה גדולה בי ותר.

מ' גביש;

ואז יהיה דו"ח רווח והפסד ויהיה מאזן-
א' מקל
אם יחייבו את רשות השידור במסים, ארנונות והילזלים, נצטרך

להגדיל את התקציב ולהעלות אה האגרה מעבר למה שמתחייב מהאינפלציה.

אני רוצה לציין שרוב רשויות השידור הממלכתיות באירופה פטורות

לחלוטין מתשלום מסים בתוף ההכרה שהפעילות שלהן היא ממלכתית ובאה

לענות על ינטרסים ציבוריים חיי-ובים. הן כל בסיס עסקי לפעילות שלהן,

ולכן הם גם לא משלמות מס. כך גם רשות השידור הממלכתית שלנו.

לפי כל החישובים שלנו, האוצר רק יפסיד כסף מכך. וברשותך, אדוני

היושב-ראש, מר ברזילי, רואה החשבון שלנו, יוכל להסביר זאת.
היו"ר א' שוחט
אתם משלמים ארנונות על המתקנים שלכם?

י' צנגן ;

בירושלים - כן.



מ' ברזילי;

מעבר לכל הנימוקים שהביא המנכ"ל אני רוצה להפנות את תשומת לבכם

לכך, שלרשות השידור אין הון עצמי. הלק גדול מתקציבה של הרשות מוצא
לרכישת ציוד יקר ורגיי
- שמוגדר כנכס קבוע. וכיוון שזה לא ייחשב

כהוצאה מוכרת לצרכי מס הכנסה, נצטרך לפנות לאוצר ולבקש ממנו לממן

את כל הרכוש הקבוע כדי שכנגדו יהיה לנו הון עצמי. ההשקעה שתהיה

כרוכה בכך תהיה מעל ומעבר לכל ציפיה לעודפים.

אני רוצה לומר שהציוד של רשות השידור הופחת היום עד אפס ובעתיד

אין בכלל פהת על הציוד הזה. הפחת לא יכול בשום פנים ואופן להדביק

את קצב רכישת הציוד, מה גם שזהו ציוד רגיש שמתחדש במהירות. כתוצאה

מכך יצטרך האוצר להזרים כסף לרשות למימון הציוד.
ד' תיכון
לא הבנתי. אולי אתה יכול להסביר אה הנקודה הזר.

מי ברזילי ;

אנחנו אומרים שכל עודף יכול להיות עודף מקרי, שמתאזן במשך כמה

שנים. אבל מעבר לזה, אנחנו עובדים היום על בסיס של כסף נכנס וכסף

יוצא. אם נצטרך להתאים את הדו"חות שלנו לצרכי מס הכנסה, צריך לזכור

שהרכישה של הציוד הזה איננה הוצאה לצרכי מס. צריך לרשום זאת כרכוש

קבוע. ואז לכאורה יהיה לנו רווח שנצטרך לשלם עליו מס, שאין לנו כסף

כדי לשלמו. כי הכסף יהיה מושקע בציוד. ואז למי נפנה? לאוצד זהו

המקור היחידי שיכול להקצות לנו כסף למימון התקציב.

הפחת שנותן מס הכנסה הוא בשיעור נמוך של 7% לשנה. הציוד הרגיל

של רשות השידור, בגלל החידושים הטכנולוגיים, מחייב רכישות הרבה

מעבר לפחת, מה גם שאין לנו פחת על הציוד הישן.

אם מדברים על שינוי חקיקה, עדיף לראות את רשות השידור כמוסד

ציבורי כהגדרתו בפקודת מס הכנסה. ואז רשות השידור תשלם את המסים

העקיפים ולא תשלם מס הכנסה. הכנסת רשות השידור למעגל של מס הכנסה

רק תטיל עליה נטל אדמיניסטרטיבי נוסף.
היו"ר אי שוחט
אתן עכשיו את רשות הדיבור למר צבי קינן, יו"ר מועצת רקזות הנמלים

והרכבות. בבקשה.
צ' קינן
קודם כל אני מבקש לקבוע שאנחנו לא גוף עסקי אלא גוף שנותן שירות,

וכך אנחנו מוגדרים גם בחוק יסודות התקציב.

דבר נוסף, החוק איננו מרשה לנו לצבור רווחים. רווחים מצטברים

חייבים להתבטא בהורדת תעריפים. יחר עם זה החוק ממיל עלינו חובה

לדאוג לקרנות שיאפשר לנו לחדש את הנמלים.

רשות הנמלים מנוהלת על ידי המשתמשים, בניגוד לרשויות אחרות, והם

מקור הכסף. הם אלה שמשלמים את האגרות. אמכם אנחנו ממונים על ידי

הממשלה, אבל המינויים הם מקרב המשתמשים.

לפני 25 שנה הוטל על הרכוש לרכוש מהמדינה את הנמל היחידי,

הוא נמל חיפה. כן הוטל עליה לממן את הקמתו של נמל אשדוד.

כתוצאה מהפעילות של רשות הנמלים יש לנו היום נמלים מודרנים

וחדישים, שלא עלו כסף למדינה. מקור הכסף לא היה תקציב המדינה, אלא

הקרנות שצברנו עבור הפיתוח.



צי קינן

לכן איננו סבורים שהתפיסה כפי שהוצגה על ידי נציב מס הכנסה

חלה עלינו. נכון שיש לנו דיי ודברים עם האוצר על חוק ההסדרים במשק

המדינה שחוקק בכנסת ה-11. האוצר מסרב להחיל את דין הרציפות על

ההוראה בענין ייעוד הכספים האלה. על כך אין לנו ויכוח עם נציב

מס הכנסה אלא עם האוצר, ואמנם ביקשנו מוועדת הכספים לסייע לנו בענין

קביעת הייעוד של הכספים האלה..

אני רוצה להזכיר שהחוק שחייב אוהנו לצבור קרנות מאפשר לנו

לא רק לבנות את הנמלים ולחדש אותם אלא גם לגלית למשימת העשור שהיא -

בניה של רשת רכבות מודרנית. אלמלא הקרנות האלה אינני יודע אם בכלל

אפשר היה לחשוב על פרוייקט כזה.

ש" רזיאל ;

לפי דעתנו הבעיה איננה צורת ההתאגדות אלא המטרות של הגופים האלה.

הרשות הוקמה כהמשך למשרד ממשלתי, כאללר' המטרה היא שירות ולא גוף עסקי.

הרשות חייבת להתאזן על פי החוק. ולכן אם הרשות תחוייב במס, היא

תצטרך או להוריד את רמת השירות או להעלותאת התעריפים ואת האגרות

לציבור המשתמשים"

חשוב להדגיש שהרשות נתבקשה להעביר כספים לאוצר וגם היום

מזרימה כספים לאוצר.
ד' תיכון
כמה כסף העברתם בשנה האחרונה?
ש' רזיאל
240 מיליון פלוס 70 מיליון ו-80 מיליון.
היו"ר א' שוחט
מהם הסכומים של 70 ו-80 מיליון?

ש' רזיאל.

זה בנוסף ל-240 מיליון. יש חוק האומר שמדי ללנה תעביר הרשות

55 מיליון שקל במחירי 1988.

צ' קינן ;

אנחנו מוחים על העברת הכספים אבל אני מבקש לא להציג את ההעברות

האלה כנגד ענין מס הכנסה. אנחנו טוענים שאח הכספים האלה יש לייד

למטרות של פיתוח הנמלים, ולאחרונה גם לפיתוח הרכבות. זהו הייעוד

של הכספים. אבל זה לא עומד מול עניי מס הכנסה, כי אנחנו טוענים

שאנחנו גוף שנותן שירותים, שאנחנו מנועים מלהפיק רווחים, ולכן אין

להטיל עלינו מס.

נכון שצבירת הכספים התאפשרה מפני שאנחנו מלכ"ר. זה נושל-; שנצטרך

להתמודד אתו, אבל הוא לא נוגע לענין מס הכנסה. אנחנו גוף שנותן

שירות שאסור לו גם לפי החוק לעשות רווחים.
ד' תיכון
אתה מעדיף העברת כספים אד-הוק על פי הוראת שעה על פני ההוראה

שבסעיף זח לחוק?
צ' קינן
אנחנו מתנגדים להעברת כספים.
ד' תיכון
אבל מה אתה מעדיף במצב הנוכחי?



צ' קינן ;

לא זהו הנושא. על יעוד הכספים יש לנו ויכוח עם האוצר, לא עם

נציב מס הכנסה. בענין זה פנינו לוועדת הכספים ואנחנו מקווים שנוזמן

להופיע בפניה כדי להסביר את עמדתנו"
ודי רזיאל
לשאלה על איזה סכום מדובר, אם יבוטל הפטור נצטרך לשלם

100-80 מיליון שקל בעיקר ארנונות, כי יתכן שלא נהיה חייבים במס הכנסה.

הארנונות יוטלו בעיקר על תהנות הרכבת, כאשר בכל העולם הרכגת זהו גוף

שנתמך על ידי המדינה והתשתית שלו ממומנת על ידי המדינה. בכל מקום

שיש בו תחנת רכבת או עוברת בו מסילת רכבת, נצטרך לשלם ארנונה לרעלות

המקומית. זה יביא לגרעון חמור בתקציב של הרכבת.

נושא אהרון הוא הנושא של פנסיה תקציבית. עדיין רוב העובדים של

הרשות כלולים במסגרת קלל פנסיה תקציבית. במידה וחוקי המס יחולו על

הרשות, פירושו של דבר שעבור כשליש מההפרשות נצטרך לשלם מס הכנסה.

כמובן שהדבר יכביד ביותר על המצב האקטוארי. באותו מצב יהיו הגופים

האחרים שהעובדים שלהם עדיין כלולים במסגרת של פנסיה תקציביו!.
היו"ר א' לזו חט
אולי תסביר יותר את הנקודה הזו.
ש' רזיאל
כאשר העובדים עברו מהמדינה לרשות בשנת 1961, ולאחרונה כאילר

עובדי הרכבת עברו לרשות, הם היו במסגרת של פנסיה תקציבית. במשך

הזמן פעלה הרשות על מנת לעבור מפנסיה תקציבית לפנסיה מצטברת

והפרישה כספים לקרנות הפנסיה בהתאם. אבל עדיין רק מיעוט מקרב העובדים

הם במסגרת פנסיה מצטברת, בעוד שללני שלישים מכלל העובדים כלולים

במסגרת של פנסיה תקציבית. על פי הנחיות של האקטוארים אנהנו מפרישים

כספים לקרן פנימית כדי לענות על הצרכים. אנהנו מפרישים כאן סכומים

יותר גדולים מאלה שאנחנו מפרישים לקרן של הפנסיה המצטברת שיש לה

שיטות וכללים אחרים לגבי ללמירת ערך הכסף. אותו חלק שאנחנו מעבירים

מעבר להפרשות לפנסיה מצטברת בגבולות של 19% עד 30% יהיה הייב

במס הכנסה, וזה יכביד מאד על הרשות.

אנחנו מדברים היום על השקעה של כמיליארד דולר בעשור הבא בפיתוח

רשת הרכבות. זה לא הולך בד בבד עם ההוראות של החוק הזה, כי בסופו

של דבר לא יהיה לנו מאיפה לקחת. יש להחליט באיזה כיוון אנחנו

הולכים.

היו"ר א' שוחט;

מר ברוך לוי, מנהל רשות שדות התעופה, בבקשה.
ברוך לוי
רשות לידות התעופה היתה הלק ממינהל התעופה האזרחית עד תחילת 1977.

רק לפני 12 שנה החליט המחוקק להוציא את הגוף הזה מהמסגרת הזו על פי

חוק מיוהד כדי שיוכל לייעל את השירותים שהוא נותן לנוסעים ולגורמים

השונים.

למעשה הוצאת הגוף הזה מהממשלה גרמה לשני דברים: כוח האדם

בנציבות שירות המדינה קטן ב-1500 איש; תקציב המדינה קטן בסכום

מסוים בהנחה שכל ההוצאות של הרשות תכוסינה מהכנסות שהממשלה מאשרת.

כלומר, הממשלה בודקת מהן ההוצאות שלנו, מאשרת אותן, ועל פי ההוצאה

הזו היא מטילה עלינו את החובה לגבות אגרות. זה אומר שחייב להיות



ברוך לוי

איזון. אם בשנה מסוימת היה רווח של מיליון שקל, משמע שבאיזה מקום

היתה תייעלות, או שחלילה פקידי הממשילה טעו בתחשיבים שלהם, או שחלילה

פקידי רשות שדות התעופה הטעו אותם.
היו"ר א' שוחט
מהו התקציב שלכם?
ברוך לוי
הקינה הצעת התקציב, כולל פיתוח, מסתכמת בסכום של 227.5 מיליון שקל.
פ' גרופר
יש לכם יתרות, עודפי כספים?
ברוך לוי
אם היתה טעות בתחשיבים, זה לא קשור למס הכנסה אלא לבדיקות

אריתמטיות. אם יוטל עלינו מס הכנסה, זה לא יתרום להתייעלות- העובדים

יראו במס דבר שצריך להילחם בו, כלומר הם ידאגו שלא יהיו רווחים.

המחוקק לאורך כל הדרך אומר שאנחנו עובדי מדינה. אנחנו זקוקים

לאישור של הממשלה והכנסת לתקציב שלנו. על העובדים שלנו חלים הכללים

של התקשי"ר. אנחנו עובדי מדינה אלא שאיננו נמצאים במסגרת של

נציבות שירות המדינה מבחינת התקנים. אבל אנחנו נשפטים שם. עובד

הרשות שסרח נשפט בשיפוט משמעתי בנציבות שירות המדינה, והנציבות

יכולה להחליט להשעות אותו מהעבורה. לכן אנחנו עובדי מדינה לכל

דבר וענין.

הכספים שאנחנו גובים הם בדיוק מס, ולא ניתן להחיל מס על מס.

האם יעלה על הדעת להטיל מס הכנסה על אגרות לרישוי רכב שגובה משרד

התחבורה?

אנחנו ממלאים תפקידים לאומיים. העברנו חומר לחברי הוועדה שבו

אנחנו מראים כיצד אנחנו מממנים פעולות שהמדינה צריכה לבצע בסכום

של 51 מיליון שקל לפי הפירוט הבא: 30 מיליון בטחון, 13 מיליון שדות

פנים ארציים, 8 מיליון בקרה אווירית. את ההוצאות האלה אנהנו מכסים.
פ' גרופר
מדוע לא רציתם להשתתף בהוצאות הבטחון של ג.א.ל.?
ברוך לוי
שדה כמו מחניים-ראש פינה עולה לרשות כ-1,120,000 שקל לשנה.

יקל לו הכנסות של 22,000 שקל לשנה. אשר לשדה התעופה כאילה - אילת

אורכה לצורך רשות שדות התעופה 60 ק"מ, היא גובלת בשדה עובדה. אנחנו

מפסידים שם 6 מיליון שקל בשנה. בשדה התעופה עטרות אנחנו מפסידים

3 מיליון שקל בשנה.

לפי הצעת התקציב תראו שרשות שדות התעופה מממנת מתקציבה, מרצונה

החופשי, את קליטת העליה בסכום של 800 אלף שקל. אנחנו רוצים לקלוט

את העולים בצורה נאותה, לכן אנחנו בונים, ממחשבים, מוסיפים מסופים.

את כל ההוצאה הזו כללנו בתקציב שלנו.

אם יוטל עלינו מס הכנסה, השיקולים שלנו יהיו שונים. לא נחזיק

את ל-דה התעופה במחניים ששם יש חמשה נוסעים בבוקר ושבעה חוזרים בערב.

זוהי כל תנועת הנוסעים שם. נכון שחיל האוויר מתפקד שם. אנחנו לא

גובים מהם סכומים בנפרד כי יש לנו הסכם ארצי. השדה הזה ייסגר.
מ" גביש
חיל האוויר משלם לכם תמורת השירות הזה לפי הסכם גלובלי.
ברור לוי
יש לנו זכויות נחיתה בכמה בסיסים שלהם ללא תשלום. יק; על כך

הסכם,

גם בריאות הנמלים יש קרנות פנסיה שהכללים שלהן שונים. מס הכנסה

יזעזע את יחסי העבודה ברשות שדות התעופה. זוהי רשות רגישה מאד,

שמטפלת בנוסעים, בתיירים. שמנו הטוב בעולם ייפגע. ניאלץ להעלות את

האגרות ב- 52%. ממקום די גבוה בטבלה נעלה לראש המבלה הבינלאומית

בשיעורי האגרות שאנחנו גובים. זה יפגע בנו. יש הסכמים בינלאומיים

לפיהם איי להעלות אגרות ללא משא ומתן עם הפאנל. כאשר אנחנו מבקשים

להעלות את האגרות, אנחנו מותקפים מכל הכיוונים. ולידת הכלכלה מזמינה

לדיון את נציגי אל-על, ארקיע, הפאנל וגורמים נוספים. אנהנו צריכים

לעמול קשה עד שאנחנו מקבלים אישור להעלאת האגרות.

יש לי הרגשה לא נוחה.במקביל למכתב מנציב מס הכנסה קיבלנו מכתב

מיחידה אחרת באוצר שעלינו לשלם 304 מיליון שקל עבור רכישת הנכסים
שלנו. (היו"ר א' שוחט
מהחשב הכללי?) מאגף התקציבים בתיאום עם החשב

הכללי. לאגף התקציבים יש נציג במועצת הרשות והוא יודע שאין לנו

אמצעים לכך. לכן הוצע שנשלם את הסכום הזה לשיעורים במשך כמה שנים.

אילו נציבות מם הכנסה היתה באה לרשות ומנהלת אתנו משא ומתן

על תשלום מס הכנסה, בודקת אותנו, שומעת את דעתנו, ובכל זאת היתה

מעלה את ההצעה הזו, הייתי מבין שיש כאן ענין שנוי במחלוקת, ולא קיבלו

את דעתנו. אבל לראשונה קיבלתי מכתב מנציב מס הכנסה לפני כחודש וחצי,

ועניתי לו מייד. אחרי ששמעתי שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, וגס על

כך שמעתי באיחור, מייד פניתי ליו"ר ועדת הכספים, העברתי לו את המסמך

שלנו וביקשתי שיפיץ אותו בין כל חברי הוועדה.

ממילא 70% מהתקציב של רשות שדות התעופה מיועדים לתשלום שכר

לעובדים. מהסכומים האלה אנהנו מנכים מס במקור ומעבירים את הניכויים

למס הכנסה. משמע שעל 70% מההכנסות ממילא משלמים מס הכנסה.

30% הנותרים מיועדים לרכישות של ציוד וכדומה. הטלת מס הכנסה תפגע

במוטיבציה של העובדים להביא להתייעלות.

בסיכום, ההצעה הזו תביא לזעזועים ביחסי העבודה ברשות:

היא תחייב להעלות את האגרות ב 52%, דבר שיגרוש נזק למשק. אין לנו

הרן עצמי, לכן אין לנו כספים כדי לשלם את התמלוגים שחייבו אותנו

לשלם למדינה, קודם 10 מיליון והיום 15 מיליון- ההצעה רזו גם תפגע

בתשתית הקיימת בישובים רחוקים כיוון שאין ישוב שאפשר לקיים בו

שדה תעופה על בסיי כלכלי. אנהנו אמנם גרף כלכלי, אבל אנחנו לא

גוף מסחרי - ויש לעשות אבחנה בין השנים.

אני חושש שאותה מוטיבציה להתייעלות שאנחנו משתדלים להחדיר

לתודעת העובדים במשך שנים, תלך ותפחת,מה גם שמבחינה תכליתית ההצעה הזו

לא תתן הכנסות למס הכנסה ולנו היא רק תגרום בעיות.

אני רוצה להציע הצעה חלופית - לדחות את ההצעה של נציב מס הכנסה

לשנתיים או שלוש שנים. במשך התקופה הזו ינהלו אנשי מס הכנסה משא

ומתן עס הגופים השונים, יבדקו כל אחד מהם ויגיעו למסקנות אם ניתן

לשלב את כל הסעיפים האלה בהוק או רק חלק מהם- יש שם סעיף אחד

שמדבר על מס הכנסה, אבל יש עוד הרבה סעיפים שהופכים אותנו לעובדי

מדי נה.

וו

היו"ר א' שוחט;

ארנונות אתם משלמים?
ברוך לוי
אנחנו לא משלמים ארנונות, אבל ברוב המקומות אנחנו מספקים את

השירותים האלה בעצמנו. בנמל התעופה בן גוריון אנהנו דואגים לשירותים



ברוך לוי

ולמעשה מהווים שם רשות מקומית. אנחנו מגישים תכניות בניה לוועדת

המחוזית, לא לוועדה המקומית-
היו"ר א' שוחט
אתם רשות תכנון עצמאית?
ברוך לו
כן. אם יהיה צורך לקולם ארנונה בישובים הקטנים שציינתי כמו

ראש פינה - - (ד' תיכון: באילת אתם משלמים?) אנחנו משלמים כמעט

מיליון שקל אבל לא מקבלים שירותים. בענין הארמונות אנחנו מוכנים

לקבל על עצמנו את הדין ולקיים על כך דיון נפרד. איננו רוצים להתחמק

מתשלום ארנונות. במקומות בהם נקבל שירותים נהיה מוכנים לשלם ארנונה.
היו"ר א' שוחט
מס בולים אינכם משלמים.

אינני יודע אם יש מנכ"ל או יושב-ראש לרעלות נאות מרפא.

האם הגיע לכאן נציג של הרשות הזו?
י' ובמן
אינני מייצג את הגוף הממשלתי הזה. אני מייצג את תיירות ומרפא

של טבריה. יש מוסד כזה.

היו"ר א' שוחט;

סעיף 36 הוא תיקון לחוק רשות נאות מרפא.
י' ובמן
אני רוצה לומר שאני מחייב את הכנסת כל הגופים למעגל של

החשבונאות של מס הכנסה. זה היה מסדיר את כל הענינים.
היו"ר א' שוחט
נעבור עתה לשאלות לנציגי הגופים שנמצאים כאן.
ד' תיכון
אני חוזר על שאלתי; האם אתם מעדיפים להעביר כספים כמעט מדי

שנה בשנה לפי הוראת שעה בחקיקה על פני ניהול חשבונות ותשלום מס הכנסה

כחוק? מהי דעתכם?
צ' קינן
אני מבין מיושב-ראש הוועדה שבכוונתו ליזום דיון אתנו בנושא

של הרזרבות הכספיות של הרשות שמעוררות ענין רב בשל גודלן. בהזדמנות

זו נוכל להסביר את עמדתנו.
ד' תיכון
אתם גוף שחייב להתאזן. ממה אתם חוששים? לכם כדאי יותר ללכת לקראת

ההסדר המוצע בחוק במקום שהאוצר יחייב אתכם כל שנה להעביר אליו כספים.

(ש' רזיאל; יש גם ענין הארנונות שזה 80 מיליון שקל.) ברשות שלכם,

בגלל הרכבות, סעיף הארנונות הוא סעיף נכבד. זו לא בעיה של הנמלים.

ש' רזיאל ;

הארנונה עבור נמל חיפה בלבד יכולה להגיע ל-17 מיליון שקל-

ראש העיר דורש זאת כבר הרבה שנים. אם יוטל עלינו לשלם את הארנונות,

יצטרכו לשאת בכך היבואנים והיצואנים.
יאיר לוי
מה קורה בנמל אשדוד?
ד' תיכון
את נציב מס הכנסה אשאל על אומדן ההכנסות הצפוי מהמס החדש הזה,

אבל אתכם אני שואל בכמה תיאלצו לייקר את התעריפים שאתם גובים מהלקותות

אם הסעיף הזה בחוק יאושר?
צ' קינן
30%.
ברוך לוי
נתבקשנו לשלם 10 מיליון. אצלנו כל תשלום כרוי בהעלאת האגרות.

משמע שיקול לסוכני נסיעות להביא פהות תיירים-
היו"ר א' שוחט
התמונה ברורה. אני מודה לנציגי הגופים השונים. אנחנו נמשיך

בדיון.
ד' תיכון
הערה לסדר. מאחר ואינני רואה דחיקות בטיפול בנושאים אלה, שהם

נושאים מהותיים, שכן יש כאן שינוי קונספציה שהנחתה אותנו במשך עשרות

לינים, אני מציע לדחות את הדיון לימים שבהם נוכל ללבן את הנושאים

האלה ביישוב הדעת.
יאיר לוי
אני מתנגד לזה. אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך את עבודתנו

כאילו לא אירע דבר.
ד' תיכון
מאחר ואין קשר בין החקיקה חזו לבין חוק התקציב, והנושא הוא

מהותי מאין כמוהו, שכן במשך ארבעים שנח איש לא חשב שצריך לגבות

מהמוסדות האלה מס, ויש כאן שאלה מהותית אם בכלל אנחנו יכולים לגבות

מס על מס, אני מציע שנדחה את הדיון עד לאחר אישור חתקציב-
היו"ר א' שוחט
אני מבין שאתה מציע לא לקיים עכשיו דיון בנושא. אני מאד לא

משוכנע בצדקת המהלך הזה. יחד עם זח אני רוצה לקיים את הדיוון. בוודאי

שלא נקיים חיום הצבעה. יכול להיות שבסופו של דבר הענין לא יגיע לכלל

הכרעה במסגרת האישור של חוק ההסדרים במשק לקראת 31 במרס, אבל לא

הייתי רוצה שנפסיק אה הדיון. שמענו את הגופים השונים. אני מציע שבכל

זאת נקיים את הדיון. אבל אני חוזר ואומר שמבחינת קבלת ההכרעה הכל

פתוח. היום בוודאי לא תהיה הצבעה.
יאיר לוי
בימים אלה שוררת אי ודאות מוחלטת בהרבה נושאים. אני מבקש מחברי

חוועדה להתעלות על חילוקי דעות ולעשות הכל כדי להביא את התקציב לאישור

הכנסת לפני 31 במרס ולא לנקוט בכל מיני צעדי השהיה. אני מציע שננהל

את ישיבות הוועדה כאילו עולם כמנהגו נוהג.
פ' גרופר
בלי להיכנס לפרשים, אני מבקש לקבל מאנשי האוצר אומדן על ההכנסות

הצפויות מהמסים האלה.
היו"ר א' שוחט
אני מודאג דווקח מהקטע של הארנונות. רק רשות הנמלים תצטרך לשלם

עבור הרכבות סכום של 80 מיליון שקל לרשויות המקומיות. הסכומים שתגבה

נציבות מס הכנסה יהיו קטנים. לעומת זאת המערכת המוניציפלית תגבה

ארנונות בסכומים גדולים. כספיח אלה יגדילו את התקציבים המוניציפליים.

אני לא מבין את המהלך בו נוקטת הממשלה בענין זה. אתם צריכים לשכנע

אותם שאמנם כך צריך לנהוג-



היו"ר א' שוחט

את הנושא של המועצה להסדר ההימורים בספורט בכלל אינני מבין.

כספי ההימורים מיועדים לאגודות הספורט למיניהם, לפיתוח מתקני ספורט,

ולתשלומים לזוכים בהגרלות.
א' דמביץ
גם מפעל הפיס משלם. אותו ההגיון חל על מפעל הפיס.

היו"ר א' שוחט;

מפעל הפיס איננו מופיע כאן.

מי גביש;

מפעל הפיס אם תהיה לו הכנסה מעסק יהיה חייב במס.
(ד' תיכון
כל מי שיש לו הכנסות מעסק חייב במס.) אבל גופים אלה - לא.

הם פטורים.
היו"ר א' שוחט
לא מדובר רק במס הכנסה. מה קורה עם הארנונות. (ס' אלחנני: והיטל

מטייח?)
מ' גביש
לצד החוקי - אנחנו מציעים תיקון חוק, ולתקן חוק ניתן רק בדרך

של חקיקה. הועלו טיעונים שהכנסת יכולה לאשר או לא לאשר.
(אי דמביץ
גם לא כתוב בשום מקום שחייבים לפצות.)

נשמעה כאן טענה כאילו הענין לא הובא לידיעתם של המשרדים. אני

רוצה שהוועדה תדע שהחוק הזה עבר את כל ההליכים המקובלים בממשלה.

תזכיר הצעת חוק נשלח לכל משרדי הממשלה. כל משרד ממשלתי שלח את

תגובהיו להצעת החוק. היה על כך דיון בממשלה שבו השתתפו השרים

הממונים, המנכ"לים שלהם או היועצים המשפטיים של משרדיהם במסגרת

הדיון בחוק ההסדרים. הצעת החוק אושרה בוועדת השרים והובאה לקריאה

ראשונה בכנסת.

בהחלטת הממשלה נאמר שההוראה הזו תיכנס לתוקף רק בשנת 1991,

ובשנת 1990 הצוות שמונה לכך ישב עם כל הגופים האלה כדי לבחון יחד

אתם איך ניתן לבצע את ההוראה הזו בחוק איש לא חשב שנחיל את

ההוראה הזו רטרואקטיבית, שהרי שנר המס החלה בחודש ינואר, ולפני

יל נשב יחד עם הגופים האלה ונלבן את כל הסוגיות.
ד' תיכון
אם כך, איננו חייבים לאשר את הסעיפים האלה עד 31 במרס.

מי גביש;

הטיעון שחיוב במס מונע רווחים או מונע התייעלות הוא מוזר

בעיני, כי בכל עסק פרטי ככל ששיעור המס נמוך ממאה אחוז נשאר כסף

למי שהרוויח אותו.

אין שום הבדל בין חברת החשמל שיי- לה מונופול, והתעריפים שלה

נקבעים על ידי הממשלה, לבין רשות הנמלים, לדוגמה. וחברת החשמל תשלם

השנה למעלה מ-100 מיליון שקל מס. בשנה שחלפה שילמה חברת החשמל

כ-100 מיליון שקל, ולהערכתי בשנה הנוכחית היא לא תשלם פחות.
ד' תיכון
אנחנו מאשרים לחברת חחשמל להעלות את התעריפים על סמך נתונים

רשמיים, והם טוענים שיש להם הפסדים.
מ' גביש
מה שאני אומר לא מחייב את הברת החשמל. אולי אני טועה. זוהי

ההערכה שלי-

חברת החשמל או חברת בזק הן חברות ממשלתיות שנותנות שירותים

ברמה של רשות השידור או רשות קידות התעופה. להברת החשמל יש זיכיון

כשם שיש זכיון להברת שירותי נפט. איש לא בא באמצעות המס הזה לפגוע

בזכיון הזה. זה בכלל לא רלוונטי-

היו"ר א' שוחט;

יש בכל זאת הבדל. אלה יכולים לגייס כסף בבורסה, ואלה לא יכולים.

מי גביש;

קודם כל הם יכולים. יש הברות ממשלתיות שהן מונופול כמר חברת

החשמל או הברת ים המלה. אלה הן חברות שהן בבעלות הממשלה.

(היו"ר אי שוחט; מפעלי ים המלח מתהריס עם האשלג של קנדה...)

אני מדבר על מונופול בארץ.

לדעתנו, יש העליבות וערך להובה של ניהול פנקסים והגשת דו"חות

רווח והפסד ומאזנים. ככל הידוע לי, יש בענין זה בעיה ברשות השידור-

היו"ר אי שוחט;

בשביל זה צריך את מס הכנסה? אי אפליה לקבוע זאת בתקנה?

מי גביש;

אי אפשר לקבוע תקנה, כי דרוש גוף שיעשה את הפיקוח ואת הביקורת.
היו"ר א' שוחט
אפשר לומר שגוף שימונה לכך יעשה את הבדיקה.

מ' גביש;

רואה חשבון חיצוני.

הם התנערו מהתווית של גוף כלכלי. אמרו מר מקל ומר ברוך לוי;

וכי אנחנו גוף כלכלי? אנחנו לא גוף עסקי. המטרה העיקרית להוצאתם

משירות המדינה היתה שהם יעבדו על בסיס כלכלי. זה היה הנימוק לצורת

ההתאגדות של בזק כחברה ושל הדואר כרשות. עכשיו הם טוענים; אנחנו

לא גופים כלכליים ולא גופים עסקיים. לדעתי, דברים אלה מעוררים תמיהה.

לענין פנסיה תקציבית. יש הפרשות שהן אולי מעבר למותר.
(ד' תיכון
תמסה אותן באמצעות סעיף אתר בהוק.) אפשר לעשות כל דבר
באמצעות הוק אהד. (ד' תיכון
באמצעות סעיף 30.) הדרך הישרה שנראית

לנו נכונה זה לא לעשות לכל גוף כללי מיסוי שונים אלא להכניס את

כולם למהלך הסדיר והרגיל של מס הכנסה. חשוב להדגיש שגוף שאין

לו רווחים, לא משלם מס.

לטענה על הון עצמי - נאמר שבגופים אחרים, כולל חברות ממשלתיות,

יל- הון עצמי כנגד הנכסים- יש מאזן פתיחה של נכסים ומה עומד מולם

בקרנות וכדומה.
ד' תיכון
זה ענין טכני.

לא התייהסת לוזענה בדבר ייקור התעריפים והשפעתו על ענפים שונים.

אם תחייב במס את רשות שדות התעופה, למחרת האגרה שמשלם התייר תעלה

ב- 30% האם השיקול הזה עמד לנגד עיניכם?
היו"ר א' שוחט
אני מבקש גם תשובה על המשמעות של הכסף שיזרום למערכת המוניציפלית,

אס יחייבו את הגופים האלה לשלם ארנונות.



ד" תיכו ז י

אני חוזר על השאלה בכמה אתם מעריכים אה ההכנסות הצפויות מהתיקון

הזה לחוק?
מ' גביש
המטרה היא לא רק קבלת כסף. אנקוב במספר, וגם אסביר מדוע הוא
לא מדוייק. (היו"ר א' שוחט
אתה מדבר על מכ הכנסה וגם על ארנונה?)

כן. ארנונה תהיה הוצאה מוכרת לצורך מס. ההכנסות מארנונה יובאו

בחשבון בעת תקצוב הרשויות המקומיות. דו"ח-זנבר המליץ שהשלטון המרכזי,

יעביר פחות כספים לרשויות המקומיות כדי להניע אותן להתייעל ולכסות

את ההוצאות שלהן מהכנסות עצמיות.

אין לי הערכה סופית על אומדן ההכנסות. לענין מס הכנסה,

אם אנהנו בודקים את הנתונים על הקרנות, העודפים, הציוד וכדומה,

מדובר על סדר גודל של 100 מיליון שקל. (ד' תיכון: וכמה הממשלה

מקבלת בדרך של הוראת שעה? הרבה יותר מזה.

תמלוגיה משתלמים מהרווח לאחר מס תברות. לכן כמו בחברות

ממשלתיות, בעלי המניות יכולים לשמור על זכותם לתגמולים במידה והם

רוצים לקבל אותם.
ג' גל
הנושא בהחלט מחייב חשיבה ואין להחליט עליו בחפזון. מה שנראה

לי לקוי בהצעה שהיא עוסקת רק בקטע אחד, בקטע של המס, ולא נאמר כאן

דבר על האפשרות שהממשלה תמשיך לקהת ככפים מהמוסדות האלה גם אחרי

שיישולם מס הכנסה.

אינני הושב שאם הגופים האלה ישלמו מס לא תהיה להם מוטיבציה

להתייעל ולעשות רווחים. לדעתי זה נימוק לא רציני. אבל אם איננו

קובעים כללי משחק ברורים, אז בהחלט נפגעת המוטיבציה וכן הענין כולו-

אני מניח שגם בחברה מהסוג הזה לפחות המנהלים והבכירים היו רוצים

לדעת מהם כללי המשחק, ואז הם היו מתווים תכניות ועושים מאמץ כדי

להגשים אותן.

אס אתה אומר לנו שיוקם צוות שיעסוק אך ורק בנושא המס ולא

בדברים האחרים, זה נראה לי לקוי בחסר- הייתי תומך בהצעה אם אותו

צוות היה דן גם בכל הנושאים האחרים כמו התמלוגים, היתרות, האם

הממשלה רשאית לקולת את הכספים האלה או לא. אז היינו יודעים מה יהיו

פני הדברים בעשר השנים הקרובות. ואז ענין מס ההכנסה באמת לא היה

כל כך משמעותי.
מ' גביש
האוצר יהיה מוכן לקבל את ההצעה הזו.
ד" תיכון
למה הממשלה לא הפכה את הרשויות האלה לחברות וכך היתה פותרת

את הבעיה- (א' דמביץ. גם זה טעון חקיקה.) אולי תלכו בכיוון הזה. .

ג' גל;

אינני שולל את ההצעה להייב במס, אני מוכן לתמוך בה, בתנאי

שהיא תובא בפנינו יחד עם החבילה כולה ולא כקטע אחד, כאילו בכל שאר

הענינים אפקיר להשאיר מצב של אי ודאות.



פיי גרו פר;

אנחנו צריכים לבחון מה יקרה לאותם ארבעה גופים '-מופיעים בחוק

אם יגבו מהם מס הכנסה, מה קרה להם עד היום כאשר היו פטורים ממס,

ומה לרעתנו מחייבת טובת המדינה, כי זה צריך להיות השיקול שלנו.

חלק מהגופים האלה משלמים גם היום ארנונות לרשויות המקומיות.

אקח לדוגמה את רשות הנמלים והרכבת. הרכבת היתה אגף במשרד

התחבורה. בקדנציה הקודמת היו דיונים נוקבים על תעברת הרכבת לרשות

הנמלים, ונפלה ההכרעה. שר האוצר טען הנמלים צריכה לשלם עבור הרכוש

של הרכבת שהועבר אליה, ולא משנה שחלק מהרכוש היה בגדר גרוטאות,

וחלק אחר של הרכוש פשוט לא.ניתן למימוש. את תחנות הרכבת ואת הקרקע

אי אפשר למכור כל עוד הרכבת פועלת. דובר על תשלום של 240 מיליון שקל

בתמורה להעברת הרכוש של הרכבת לרשות הנמלים. על הסכום הזה התנהל

ויכוח. אחר כך הטילו על הרשות לפתח רשת רכבות מודרנית בתקופה של

עשר שנים. הביאו לכאן נציגים של חברה צרפתית גדולה שסייעו להכין

תכנית אב לעשר שנים.

עובדה היא שרוב חברי הכנסת אינם נוסעים ברכבת ואינם יודעים

מהי רכבת. אבל מי שנוסע ברכבת, שמסיעה בקו תל-אביב חיפה כ-3-2 מיליון

נוסעים בשנה, יודע שחשוב מאד להחיש את ביצוע הפרוייקט של פיתוח רלזת

רכבות לאור מה שצפוי לנו בעשור הבא בתחום התחבורה. המשימה הזו

הוטלה על רשות הנמלים והרכבות כי ידעו שהיא צברה כספים שניתן להשקיע

אותם. וזוהי תכנית שלביצועה יידרש סכום של כמיליארד דולר במשך

עשר שנים.

מה יקרה אם יחייבו את רשות הנמלים לשלם מס הכנסה, ומצד שני

יחסרו לה אמצעים? המדינה היא שתצטרך לממן זאת.
ד' תיכון
ואחר כך אתה מלין על ייקור התעריפים לייצוא.

פיי גרופר ;

נציב מס הכנסה אמר שההכנסה הצפויה מכל הרשויות האלה היא

כ-100 מיליון שקל. מהי הכנסה זו לעומת ביצוע של יעדים לאומיים

כמו פיתוח דשת רכבות?

אני עובר לענין רשות שדות התעופה. המשתמשים הם אשר מיוצגים

בהנהלת הרשות. בעשור האחרון חלה מהפכה של ממש בנמלי התעופה. התעריפים

ליצוא הם אצלנו זולים בהשוואה לתעריפים הנהוגים בנמלי תעופה אחרים.
(ד' תיכון
הם יקרים.) הורידו אותם. (ד' תיכון: אבל הם עדיין יקרים)

מדינת ישראל מתקציביה לא השקיעו בפיתוח הנמלים. רשות שדות התעופה

היא שעשתה את הפיתוח והיא ממשיכה לפתח את הנמלים בלי לבקש סיוע

מתקציב המרי נה.

רשות השידור בכל הזמנים באה לבקש כסף למימון תקציבה מהמדינה.

עכשיו יש לה עודפים. אינני יודע כמה מם הכנסה תוכלו לגבות מרשות

השידור.

גם לי לא נראה שיגבו מסים מהמועצה להסרר ההימורים בספורט.

אנחנו כולנו זוכרים מה היה מצבם של נמלי הים והאוויר שנו

במשך שנים. המצב שם השתנה לבלי הכר. הרשויות האלה במשימה שלהם

לפתח את הנמלים בלי לקחת כסף מהמדינה. דווקה אותם אתם רוצים

לחייב במס הכנסה? אם יוכח שהתיקונים המוצעים יפגעו בגופים האלה,

אינני סבור שאנחנו צריכים לאשר אותם.
היו"ר א' שוחט
הצעת החוק עברה את הקריאה הראשונה. אבחנו יודעים שניתן להפריד

חלקים ממנה ולדון עליהם בנפרד, מה גם שתחילתם של הסעיפים האלה

תהיה בשנה המם 1991. לכן אנחנו יכולים להמתין עד שהצוות של האוצר

יעשה את כל הבדיקות ויגיע למסקנות, ואז לקיים אה הדיון על כל אחד

מהגופים האלה. אנחנו לא חייבים להחליט על הסעיפים האלה בשבועיים

שנותרו לנו לאישור התקציב-

מה קורה לאחר שהכנסת מאשרת הצעת חוק בקריאה ראשונה, מעבירה

אותה לוועדה להכנתה לקריאה שניה ולקריאה שלישית, אבל הוועדה מבקשת

לא להביאה בינתיים לאישור הכנסת.
א' דמביץ
היא לא מביאה. פה יכולה להיות הסתייגות ליל שר האוצר שמבקש

שהצעת החוק תובא לקריאה שניה ולקריאה שלישית.
היו"ר א' שוחט
הוא יכול להגיש הסתייגות. אני רוצה להציע לנציב מס הכנסה,

שאנחנו לא נצביע נגד הסעיפים האלה, אבל נפריד אותם מהצעת חוק

ההסדרים. הסעיפים האלה יהיו על שולחנה של ועדת הכספים לאחר שאושרו

בקריאה ראשונה. לכם תהיה שהות מספקת לבדוק את המצב בכל אחד

מהגופים האלה. כאשר תגיעו למסקנות נחזור לדון בסעיפים האלה -

סעיפים 32 ועד 37 לחוק. נדמה לי שאין מה להיחפז בענין, מה גם

שאינני חושב שהחלטה היום תהיה חיובית.
מ' גביש
אני מבין שהוועדה איננה מצביעה נגד הסעיפים האלה. היא

מפרידה אותם מהחוק. בעוד שלושה חדשים ייערך הדיון לאחר שנביא

בפניכם את תוצאות הבדיקה שלנו. אנחנו מוכנים לקבל את ההצעה הזו-

(פ' גרופר ; בעוד חדשיים.)
היו"ר א' שוחט
עד סוף חודש מאי תביאו בפנינו אה תוצאות הבדיקות שלכם-
מ' גביש
עד סוף חודש מאי נביא הצעה יותר מגובשת-
י' הורביץ
אני משער שבשלב הבא ירחיבו את היריעה. זה עלול להגיע עד

למיסוי שיוטל על הרשויות המקומיות. כאן ייווצר תקדים.
פ' גרופר
האם הארנונה היא הוצאה מוכרת לצרכי מס? רשות הנמלים תשלם

לעיריית חיפה ארנונה בסכום של 17מיליון שקל, וההוצאה הזו תוכר לצרכי

מס? (מ' גביש; כן.) (היו"ר א' שוחט: אין ספק שזה יגדיל את ההוצאה

הציבורית של חיפה.)
מ' גביש
אני רוצה להגיב על דברים שאמרו חברי הוועדה גל וגרופר.

אנחנו מתחייבים כאוצר, שאם נביא הצעה להטיל מם נבוא גם עם הצעה

למשיכת התמלוגים. אלה לא יהיו דברים מנותקים אחד מהשני. נכון

שהמנכ"לים צריכים לעבוד במסגרת של ודאות מסוימת. בכך יש שיפור

לעומת מצבם היום, שכל שנה מנחיתים עליהם משיכות של תמלוגים-



היו"ר א' סוחט!

אנחנו צריכים לקבל החלטה פורמלית על הפרדה הסעיפים,
א' דמביץ
אמרת שזה לא הסוף ויתכן שהוועדה תבקש להפריד סעיפים נוספים.

לכן בבוא הזמן, כאשר יותלט איזה סעיפים מפרידים מהצעת החוק, תקבל

הוועדה החלטה-

היו"ר א' שוחט;

בשלב זה אנחנו מחליטים להפריד את הסעיפים 37-32. נחזור לדון

בהם בעוד חדשיים או שלושה חדשים"
היו"ר א' שוחט
בענין אילת,קיבלתי מכתב ממפעל שטוען שיש כאי הפרת אמונים סל

ממשלת ישראל,
מ' גביש
יש לנו תשובה לכך. אנחנו מציעיכ גם סעיף קלל הוראות מעבר.

החוק באילת קיים חמש שנים. מי שהרוויח ממנו אלה הם הסוחרים, השופרסל

והשק"ם, אף מפעל לא בא לאילת במשך המש שנים. אין שם חקלאים, אין שם

תעשיינים אלא רק סוהרים.
ע' סולודר
החקלאים יושבים סמוך לאילת, ולא רציתם להכיר בהם-
מי גביש
המכורה של החוק היתה למשוך מפעלים. מפעל אחד לא בא. עכשיו יש

מפעל שרוצה לבוא. אנחנו מוכנים לעשות לגביו הוראת שעה.

אני אבקש מסגן הממונה לומר כמה דברים על מצבן של הרשויות

האלה שמופיעות בחוק ההסדרים.
ר' בלנקוב
הניתוח הכולל על מצב הרשויות האלה הוא פשטני מדי. אין האהת דומה

לשניה. למשל רשות הדואר, בחלק גדול מתחומי פעולתה מתחרה עם גופים אחרים.

לכן הגיוני להטיל עליה את המס למוטל על הגופים האחרים. אם אתה פוטר

את רשות הדואר ממס, אתה נותן לה עדיפות על פני גופים אחרים.

ברשות הנמלים המצב איננו הכצעקת. קודם כל אינני מקבל את התכנית

של מיליארד דולר לפיתוח הרכבות. היא לא נכונה מבחינה כלכלית. זוהי

שיטה מתוחכמת להביא את החברה הצרפתית. אני חולק על הלק ממסקנות
החברה הזו. (פ' גרופר
תביא זאת בצורה מסודרת.) אני מתייחס לכך

כי נאמר שההשקעה הזו כבר אושרה.

אותה רשות נמלים שלגביה נאמר שצריך לבחון היטב את משמעות הצעד

הזה עליה, יש לה עדיין 1.5 מיליארד שקל בבנקים, פרט ל-1.1 מיליארד

שקל עתודות לפנסיה. וזה לא בגלל תעריפים גבוהים אלא כעיקר בגלל פטור

ממס רווחי הון. גם זה הוכח- אין ויכוה שהניהול שם הוא מוצלח והרשות

הגיעה להישיגים. אבל במשך שנים נעשו שם רווחי הון. (פ' גרופר: בגלל

האינפלציה-) בגופים אחרים רווחי הון אלה היו ממוסים, בעוד שכאן

הם היו פטורים ממס.



ר' בלנקוב

אשר לארנונה, גם כאן הייתי עושה הפרדה. ברור שאינך רוצה לגרום

לגידול בהוצאה הציבורית. יחד עם זה הייתי מפריד בין שדה תעופה, שעליו

לא הייתי מטיל ארנונה, לבין המשרדים עול רשות התעופה שנמצאים ברהוב

אבן גבירול בתל-אביב, שעליהם אין סיבה שלא להטיל ארנונה. מדוע לפטור

את רשות הנמלים מארנונה על המשרדים שלה?

רשות השידור זהו גוף ללא דו"חות כספיים שיתחרה בקרוב בגופים

אחרים.
ע' סולודר
אני מבקשת שנקיים דיון על הסכם הסוזר החופשי.
היו"ר א' שוחט
נקיים על כך דיון .

החלטה על פי סעיף 10 פקודת סדרי השלטון המשפט

היו"ר א' שוחט;

אני מביא לאישור את התיקונים הבאים:

בחוק התקציב לשנת הכספים 1988, התשמ"ט-1988, בסעיף 203543:
במקום
מכללת ארץ ישראל, יבוא: מכללת יהודה ושומרון.
בחוק התקציב לשנת 1989, התשמ"ט-1989, בסעיף 203706
במקום: מכון יעקב הרצוג, יבוא: מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות-
הוחלט
להביא לאישור הכנסת"

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (תיקון)
היו"ר א' שוחט
אנחנו עוברים לדיון בתקנות מם הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות)

(תיקון). נציב מס הכנסה יסביר את התיקון המוצע בתקנות. בבקשה.
מ" גביש
עובד שכיר שמוציא הוצאה בייצור הכנסתו, למשל לוקה מונית

או נוסע לחו"ל מטעם העבודה, זכאי לא לשלם מס על ההוצאה אם המעביד

שילם זאת. הוא לא יכול לעשות הוצאות שהמעביד לא רוצה לשלם אותן

ולנכות אותן מהכנסתו לצורך מס. זה אומר שעובד שכיר לא יכול להחליט

לעשותהוצאות עבור המעביד שלו, ושיכירו בהן כהוצאה לצרכי מס.

זהו הכלל הרגיל-

עובד ישראל שנוסע לחו"ל ועובד שם בחברה ישראלית, והמעביד

משלם לו אה הוצאותיו, אין לו בעיה. הבעיה היא אם פרופסור באוניברסיטה

נוסע לשנת שבתון למכון מהקר בחו"ל. המכון משלם לו משכורת, אבל לא

מהזיר לו את מחיר כרטיסי הטיסה. לפי הנוסח הקיים של התקנות הוא לא

זכאי לנכות את ההוצאה הזו מהכנסתו" בשנת השבתון אותו פרופסור חייב

בישראל במס על הכנסתו. וכך יוצא שהוא צריך לשלם מס הכנסה על ההוצאה

שלו על כרטיסי טיסה.



מ' גביש

התיקון לתקנות בא להקל, כי הוא מאפשר לישראל העובד אצל

מעביד זר, שאיננו מכסה לו אה ההוצאה, לנכות את ההוצאה לצורך המם

שהוא מתחייב בו בישראל.

קיבלנו בענין זה תלונות, נוכהנו לדעת שהן מוצדקות. לכן אנתנו

מציעים את התיקון לתקנות.
היו"ר א' שוחט
אני מציע לאשר.

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (תיקון), התש"ן-1990 - אושרו
היו"ר א' שוחט
אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)

קוד המקור של הנתונים