ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/02/1990

חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות) (תיקון מס' 2), התש"ן-1990, חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התש"ן-1990, חוק הארנונה הכללית (סייגים להעלאה בשנת הכספים 1990), התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקו



פרוטוקול מסי 203

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. כ"ה בשבט התש"ן (20 בפברואר 1990). שעה 10:00

נ כ ח ו ;
חברי הוועדה
א' שוחט - היו"ר

אי אבוחצירא

ח' אורון

ש' אלוני

נ י ארד

י' ביבי

גי גדות

ג י גל

פ' גרופר

י' הורביץ

א' ויינשטיין

יאיר לוי

ע' סולודר

ע' עלי

מי פרוש

ש' שטרית

ד' תיכון
מוזמנים
ד' קהת - מנכ"ל משרד הפנים

א' שפט, ד' קפאח - משרד חפנים

מקסים לוי - יו"ר מרכז חשלטון חמקומי

מי ניצן, מי לוי, די בלאו, מי בר-גיורא,

ק' דיניס - מרכז חשלטון חמקומי

א' גלר, ח' גוטמן, י' ברמוביץ - חרנאחות חתעשיינים

אי מטרסו, י י שוסטק - לשכות חמסחר

ג' קרמר - ארגון להב

מי עמיר, די ירדן - חתאחדות בתי חמלון

א' מראני, ח' פלץ, י' ערשי, גב' ר' יוסף - משרד חאוצר
מזכיר הוועדה
אי קרשנר
היועץ המשפטי לוועדה
א' דמביץ
יועצת כלכלית
ס' אלחנני
קצרנית
אי דגני
סדר-היום
חוק חחסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקח),
פרק ו'
ארנונה כללית.
צווים לעידוד חחסכון
שינויים בחודעות על אמיסיות.



חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)

פרק ו'; ארנונה כללית
הי ו "ר אי שוחט
אני פותח את הישיבה.

נקדיש היום את הישיבה לדיון בסעיף 29 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני

רוקיקה) שדן בארנונה הכללית. לישיבה הוזמנו משלחות שביקשו להופיע בפנינו ולהעיר את

הערותיהם לסעיף הזה בחוק. אבל לפני שנשמע את המשלחות אבקש את מנכ"ל משרד הפנים,

שבוודאי היה שותף להכנתו של הפרק הזה בחוק, לפתוח את הדיון ולהסביר את תוכנו.
ד י קהת
אדוני הי ושב-ראש, חברי הוועדה, כידוע לכם, הרשויות המקומיות עברו בשנה

האחרונה משבר כספי חמור ביותר, שעדיין לא נמצא לו פתרון. המשבר הכספי נבע משתי
סיבות עיקריות
קודם כל מפני שהממשלה לא העבירה לרשויות המקומיות סכום העולה על

500 מיליון שקל בעיקר לנושאי חינוך ורווחה, והיו גם משתנים נוספים כמו שחיקת שכר,

ירידה בהכנסות מארנונה בעקבות קשיים שנקלעו אליהם בעיקר מפעלים, אבל גם משפחות,

דבר שחייב את הרשויות המקומיות לתת הנחות יותר גדולות בארנונה.

הסיבה השניה קשורה בבחירות. כידוע, מועד הבחירות הועתק מסוף אוקטובר לסוף

פברואר, דבר שהאריך את התקופה של מערכת הבחירות. אנחנו מעריכים שגם בשל סיבה זו

היו הוצאות לא מבוקרות של קרוב ל-100 מיליון שקל. לכך יש להוסיף כ-130 מיליון שקל

עלות מימון שנבעה מאותן סיבות.

הגענו למסקנה שאין כל אפשרות לקבל את כל הסכומים האלה מאוצר המדינה. לכן

הגינו את הרעיון של הסדר עם הבנקים שכלל שלושה מרכיבים: האחד - פריסה של האובלי גו

של הרשויות בהיקף של 1.7 מיליארד שקל באופן שכל התשלומים שמועד פרעו נם מגיע בשבע

השנים הקרובות ייפרסו מחדש ל-15 שנה בריבית של 5.84%.

מרכיב שני -כל החח"ד יתרחב משום שחלק מהמימון היה בריבית חח"ד והוא גם עבר את

5% המקובלים להון חוזר, וגם הוא יהפוך להלוואה לטווח ארוך, כאשר מחודש אפריל

הבנקים יעמידו לרשות הרשויות המקומיות הלוואות להון חוזר אבל לתקופות קצרות של

חדשי ים או שלושה חדשים, כדי שזה יהיה ממש מימון ולא יהפוך למקור לכיסוי גרעונות.

לדוגמה, אם רשות מקומית מתחילה בבניה של בית ספר, לפי אישור שניתן לה, ומשרד

החינוך עדיין לא העביר לה את הכסף, יש לה אפשרות למימון ביניים. בתום התקופה הזו

הכסף הזה יוחזר, וכך יובטח שזה לא יהפוך לגורם שמממן גרעון.
י י הורביץ
הריבית היא על יושבון הרשות המקומית.
ד י קהת
הריבית היא על חשבון הרשות. בהחלט. זה חלק מהבעיה. כל האיחורים בהעברות

הממשלתיות גם הם בין היתר מגדילים את הגרעון ברשויות המקומיות.

המרכיב השלישי - נפח נוסף של כ-426 מיליון שקל שמתוכו התקבל עד היום רק סכום

של 150 מיליון שקל מהבנקים.

במסגרת ההסדר הזה הממשלה הבינה שאין אפשרות שלא לסייע, והוחלט על תוספת של

110 מיליון שקל בתחום החינוך שמתחלקת באופן הבא: 55 מיליון שקל תוספת לתקציב,

ו-55 מיליון שקל גריעה מההעברות בתחום החינוך והרווחה מהרשויות הגדולות והעברה

לטובת הרשויות הקטנות.



למעשה התקציב כפי שאושר שכלל את המענק של משרד הפנים לרשויות המקומיות

ותקציבי חינוך ורווחה, התקציב הזה התבסס על הנחות באשר להכנסות מארנונה כאשר

הרשויות המקומיות תקצבו את הארנונה שלהן על ידי הוספת המדד, להוציא אותן הרשויות

הגדולות שנגרע מהן סכום של 55 מיליון שקל, שהן תצטרכנה להעלות ארנונה מעבר לזה,

בעיקר באזורים שבהם הארנונה נמוכה במיוחד.

היו "ר אי שוחט;

זוהי התמורה לסכום של 55 מיליון שקל?

די קהת;

כן. אגב, זה לא מספק. זוהי אחת התמורות. האלטרנטיבה היא לתת תוספת תקציב.

אני חייב להדגיש כמה דברים שלגביהם אין עדיין פתרון שנוצרו במהלך מחצית השנה

תאחרו נח. במסגרת ההסדר עם הבנקים הוחלט גם על פריסה של האמיסיות וחובות הממשלה

לרשויות המקומיות. הדבר הזה לא התבצע. הוא יתחיל להינבצע רק מ-1 באפריל, דבר

שיגרום גם כן לחסר של לפחות 30 מיליון שקל. הפריסה הזו אמנם לא הנהיה בריבית של

אחוז אחד אלא בריבית של 4.5% כדי שזה יהפוך למשהו מסחרי ולא למתנה. כאמור, זה לא

בוצע. הפער בתקופה הזה יצר חסר של כ-30 מיליון שקל.

כמו כן אנחנו מעריכים חוסר של מ45-35 מיליון שקל בשל דחיית ההסדר עם הבנקים,

וזה בקשר לחובות לספקים. כידוע, לגבי החובות לספקים יש הסכמים על מועדי תשלום -

שוטף פלוס שלושים, שוטף פלוס ששים. אי תשלום בזמן מחייב לשלם ריביות והצמדות

למיניהן, וזה יוצר בעיה נוספת.

לסיכום, העקרונות של הארנונה לשנה הבאה זו הצמדה למדד. לגבי הרשויות הגדולות,

שאגב בשנים האחרונות לא העלו את הארנונה בשיעור עליית המדד אלא בפחות מזה, אנחנו

רוצים שהם יקבלו פיצוי על ידי כך שחם יעלו את הארנונה בעיקר באזורים שבהם הארנונה

היא מאד נמוכה. אגב, אני חייב להדגיש כי בסיור שערכנו במסגרת אוטובוס-המנכ"לים

עם שר האוצר בבית שמש, ציין אחד ממנחלי חמפעלים שהוא מתכוון להעביר את המפעל שלו

מבית שמש לתל אביב משום שהארנונה בתל-אביב היא נמוכה יותר מאשר בבית שמש. לכן הוא

חושב על העברה. זוהי תופעה שקיימת גם בערי פיתוח נוספות. (ש' אלוני; זה מתקזז על

ידי מענקים אחרים.}

כמו כן יש שכונות בערים הגדולות, ואחת הערים הבולטות זוהי תל-אביב, שבהן

הארנונה למגורים לא מגיעה אפילו למחצית הארנונה המינימלית שעליה ממליץ משרד

הפנים.

היו "ר א' שוחט;

חשבתי שהדיון בתקציבי הרשויות המקומיות יתקיים ביום חמישי במסגרת הדיון על

תקציב משרד הפנים. אבל להגיד שאני לא מופתע ממה שאמרת - ואני הודעתי בפומבי שאני

מתנגד להעברת כספים מרשויות לרשויות - אבל היום כאשר אתה אומר שהכיסוי של ההעברה

ייעשה על ידי הגדלת הארנונה, משמעות הדבר שהאזרחים באותן רשויות יממנו את החינוך

שהוא חובה באמצעות הארנונה שהם ישלמו - - -(ד' קהת; ומה קורה היום?) היום הם

עושים זאת ברמה שווה, כי כולם מקבלים את ההעברות של הממשלה ברמה שווה.

ד' קהת;

במפורש לא. לא אלה הם הנתונים.

הי ו "ר אי שוחט;

נדבר על כך בישיבה ביום חמישי.



נשמע עכשיו את המשלחות לפי הסדר הבא: התעשיינים, המלונאים, לשכות המסחר,

לה"ב, והאחרונים - מרכז השלטון המקומי.

ד' תיכון

נציגי הצרכנים משלמי הארנונות, הם לא הוזמנו?
ה י ו "ר א' שוחט
כל מי שפנה וביקש להופיע בפני הוועדה - הוזמן. נשמע עכשיו את נציג התאחדות

התעשיינים. בבקשה.

א' גלר;

אחד הנושאים שדורשים דיון מעמיק זוהי השיטה של הטלת הארנונה על מפעלי התעשיה.

כיום השיטה מבוססת על סכום מסוים למ"ר תפיסת שטח, שאין בין זה לבין השירותים

שמקבל המפעל מהרשות המקומית ולא כלום. פשוט אין קשר בין הדברים. יכולה להיות

מסגריה שמשתרעת על שטח של חמשה דונמים ומעסיקה ארבעה פועלים, והיא נדרשת לשלם

סכומים שהם יותר גדולים מהמחזור שלה בגלל השטח הזה, ולעומת זה מפעל שמגלגל 50

מיליון דולר אבל תופס שטח קטן, משלם סכומים זעומים. אני מעדיף לא להיכנס לפרטים

בנושא הזה אלא לדבר יותר על תכלית.

ההחלטה של השנה שעברה אמרה שיש הקפאה של הארנונות המוטלות על התעשיה. ההחלטה

הזו כלשונה וכרוחה, כפי שהיא באה לידי ביטוי ברקיקה, אמרה שההקפאה זהו הכלל. בחוק

נוסף סעיף האומר שבאישור שר הפנים ושר האוצר, והיה והם יגיעו למסקנה שיש הצדקה

לחריגה, ניתן יהיה לחרוג מהכלל הזה אבל עד לתקרה כפי שנקבעה בטבלה. בפועל מה שקרה

שלא נעשתה בדיקה אם בכלל יש הצדקה לחריגה. הרשויות המקומיות התיישרו לפי הטבלה

והאישורים לחריגה ניתנו כמעט באופן אוטומטי. כלומר, כוונת המחוקק שהכלל הוא

הקפאה, ויש חריגה רק במקרים יוצאים מן הכלל, הכוונה הזו לא התקיימה.
ע' עלי
זה פשוט לא נכון.

אי גלר;

מונתה ועדה לטיפול יסודי בנושא של הארנונות בראשותו של ויקטור מדינה, אבל

ועדה זו אמורה לסיים את עבודתה רק בסוף 1990- אנחנו מבקשים להתמקד במה שיקרה בשנת

1990. שבה עדיין לא רואים את הצמיחה בתעשיה, ולבקש שהכוונה של המחוקק להקפיא את

הארנונות על התעשיה אמנם תתקיים. אנחנו מבקשים שהצעת החוק הזו תבטא את המדיניות

של הקפאה. ואם יש צורך במקרים מסוימים לחרוג ממדיניות ההקפאה, ייעשה הדבר על פי

מבחנים ברורים. והיה ורשות מקומית תוכיח שהיא חייבת לחרוג מהכלל הזה, רק אז יפנו

לטבלה שמסווגת את תעריפי הארנונה למ"ר. כל זאת עד לגמר עבודתה של ועדת-מדינה.

אני חוזר ואומר שאין כמעט קשר בין הארנונה המוטלת על מפעל תעשייתי לבין

השירותים שהוא מקבל מהרשות המקומית. יתר על כן, המפעל משלם בנוסף לארנונה גם אגרה

על השירותים האחרים שהוא מקבל. לכן אנחנו מבקשים לנקוט במדיניות של הקפאה, ולאשר

חריגים רק באותם מקרים שיתברר מעל לכל ספק שהרשות זכאית לחריגה לפי הקריטריונים

שנקבעו, ואז ייקבעו התעריפים על פי טבלה שיוחלט עליה מראש.
היו"ר א' שוחט
נכון שהנוסח של הצעת החוק זהה לנוסח שהופיע בשנה שעברה בחוק. אבל כבר בישיבות

הוועדה התבררו לנו שני דברים - שיהיה היתר סוחף כמעט לכל הרשויות המקומיות להעלות

את הארנונה בשיעור עליית המדד, ולגבי תעשיה הובטח שלא תהיה העלאה במלוא עליית

המדד, בעיקר באותן רשויות שבהן גבו ארנונות בסכומים גדולים. לפי הטבלה שהגשתם

לוועדה נראה שאכן הדברים נעשו בהתאם לכך.
ד' קהת
רק בשבע רשויות מקומיות היתה העלאה חריגה של הארנונה.

ש' אל ו נ י;

איך אתה מציע לסייג את סעיף קטן (ג)?

הי ו "ר אי שוחט;

על כך נקיים דיון. נשמע עכשיו את נציג התאחדות המלונאים. בבקשה.

מי עמיר;

אני מבקש לייחד את דברי לשנת 1990 וזאת מתוך הנחה שוועדת-מדינה תקבע את

הקריטריונים להטלת הארנונה לתקופה החל משנת 1991 ואילך.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה, שהמלונאים משלמים 21 מיליון דולר ארנונה על

מחזור של 600 מיליון דולר, שזה קרוב ל- 4%. 4% מהמחזור של הכנסות ענף המלונאות.
די תיכון
מהו הרווח שלכם לפני מס?

מ' עמיר;

הרווח התפעולי - ואני אומר זאת על סמך סקר של רואי חשבון דן-בבלי, שאני יכול

להמציא אותו לכל חברי הוועדה - הרווח התפעולי הממוצע של המלונאות במדינת ישראל

הוא 11% -12%לעומת 24%- 25% רווח תפעולי באירופה, באפריקה ובאסיה. אבל הבה לא

ניכנס לנושא.

אני מבקש להסביר מדוע זה כך, וההסבר הזה הוא חשוב. התעשיינים, למשל, דורשים

תקרה של 0.3% על המחזור. אנחנו מגיעים ל- 4%. מדוע? יש לכך מספר סיבות. סיבה

ראשונה היא שהמלון לפי דרך תפעולו נזקק לשטחים גדולים מאד, חלקם בלתי סחירים, אלה

הם מזדרונות, קומות טכניות, חניות, מקלטים, בריכות שחיה, מגרשי טניס - כל

האלמנטים האלה מעמיסים שטחים על המלון שנובעים מעצם תפעולו.

בשל תקנות שאינני יודע מתי הותקנו, המלון מחוייב בחדרי אוכל ובשירותים, שהוא

יכול היום לוותר עליהם בכלל. אין סיבה שמלון ברחוב הירקון בתל-אביב יהיה חייב

לדאוג לחדר אוכל כאשר הוא יכול לשלוח את האורחים שלו מרצונם החופשי לאכול במסעדות

בחוץ. כלומר, הפעילות של המלונות מחייבת שטחים נרחבים. זוהי סיבה ראשונה.

סיבה שניה היא שכל המלונות נמצאים באותם אזורים בערים שבהם הארנונה היא

הגבוהה ביותר, שלא כמו התעשיה שאפשר למקם אותה מחוץ לעיר. בכל הערים המלונות

ממוקמים באזורים הנחשבים יקרים.

סיבה שלישית - המלונות סובלים מתנודות של עליות וירידות בפעילות שלהם, במחזור

שלהם, בגלל סיבות שאינן תלויות בהם, כל התפתחות פוליטית גורמת לירידה בתפוסה,

לירידה ברווח, לירידה במחזור.

בשל שלוש הסיבות האלה היום משלמים המלונות במדינת ישראל ארנונה הנעה מ- 3.6%

עד 7%מהמחזור. לשם הדגמה, מלון חמשה כוכבים בהרצליה משלם 7% מהחזור; מלון

ארבעה כוכבים בחיפה משלם 7%; מלון בטבריה משלם 4.1%; מלון קטן בירושלים עם 84 חדר

משלם 6%; מלון חמשה כוכבים בנתניה משלם 9.3%. כל הנתונים האלה ניתנים לבדיקה.
ש' שטרית
מהי התשואה להון בענף שלכם?

מי עמיר;

אנחנו לא מדברים על הרווח. אני מבקש שהוועדה תחליט על הקפאה של הארנונות

למלונאות בשנת 1990, ושהמלונות ישלמו ארנונה כפי ששילמו בשנה שעברה.
ע' עלי
ארנונה זה תשלום עבור שירות, זה לא מס.
ש' אל ו נ י
עבור שירות משלמים אגרה. ארנונה זה מס.

הי ו "ר א' שוחט;

נציג לשכות המסחר מר מטרסו, בבקשה.
א י מטרסו
אני מופיע בפני הוועדה בנושא הארנונה כבר הפעם החמישית. כל שנה חוזר הדיון

ואומרים כי לקראת השנה הבאה יפתרו את הבעיה בצורה מסודרת שתענה על הצרכים של כל

הסקטורים. אני מקווה שוועדת-מדינה בסיום עבודתה תציע פתרונות הוגנים וצודקים לכל

המגזרים במשק.

לגופו של ענין. בשנה שעברה נקבע הכלל של הקפאת הארנונות, אבל למעשה אושרו

העלאות של הארנונה באופן גורף, מעבר לכל פרופורציה, וגם בצורה שמפלה בין סקטורים

שונים במשק. לנו לא ברור עני ן אחד. הארנונה היא אגרת שירותים. מי קבע שהארנונה

צריכה להיות מס שמפלה בין סקטור אחד לשני? היכן נקבע שהתעשיה צריכה להיות מועדפת

על פני שירותים או מסחר בנושא הארנונה? אנחנו טוענים זאת גם לגבי מסים אחרים, אבל

מסתבר שגם בארנונה יש אפליה בין גופים שונים. לא ברור לנו מה הבסיס לאפליה הזו,

מנין זה בא.

אני מצטרף לבקשה של התעשיינים שתהיה הקפאה של.הארנונה כפי שנקבע בחוק ולא

יהיו חריגים. (די תיכון; צריך לבטל את סעיף קטן (ג).) עד שוועדת-מדינה תגיש את

מסקנותיה, אנחנו מבקשים שתהיה הקפאה אמיתית של הארנונה ולא כפי שהיה בשנה שעברה.

אני רוצה להביא כמה דוגמאות להעלאות ריאליות של הארנונה בחמש השנים האחרונות;

בחולון, באזור אי הייתה העלאה ריאלית של 106%; בכפר סבא - 44%; בנתניה - 38% עד

66%. העלאות ריאליות.
ש' שטרית
אתה מביא נתונים על ארנונה המוטלת על משרדים?

א י מטרסו ;

גם חנויות, גם בנקים.

אני רוצה לציין שלאור המצב במשק, גם העסקים שלנו כמו הרשויות המקומיות, הם

במצוקה כספית. יש עסקים ששכר הדירה הריאלי שהם משלמים נמוך מהארנונה העירונית.

שיעור הארנונה מהווה היום גורם בשיקולים של כדאיות אחזקת העסק, האם להמשיך ולנהל

את העסק כעסק פעיל.



אני מקווה שהפעם תתקבל החלטה יותר אמיצה ונכונה ושהוועדה לא תתן ידה להעלאות

גורפות כפי שהיו בשנה שעברה, וזאת עד שיוגשו המסקנות של ועדת-מדינה.
חי ו "ר א' שוחט
נציג לה"ב, בבקשה.

ג י קרמר;

אני מנהל ההסברה של לשכת ארגוני העצמאים ואיש הקשר לכנסת ולרשויות השונות.

אני חושב שמה שקורה השנה מבטא שיא חדש של חוצפה גם מהבחינה הציבורית וגם

מבחינת המחוקק. אני מלווה את תהליך החקיקה בנושא הארנונה אולי מראשיתו. תהליך

החקיקה הזה החל בכך שעשינו מארב פרלמנטרי בוועדת הפנים של הכנסת לפני שלוש שנים,

בעזרתו של יושב-ראש הכנסת היום דב שילנסקי , שהיה אז יושב ראש ועדת הפנים. לאחר

שהקים ועדת משנה הוא הגיע למסקנה שהארנונות הפכו לשיטה שמכבידה את נטל המסים ללא

צורך למילוי הקופות הריקות ולמימון בזבוזים של הרשויות המקומיות. ואז ועדת הפנים

פנתה לוועדת הכספים והמליצה בפניה, שבמסגרת חוק ההסדרים יתווסף סעיף על הקפאת

הארנונה. בענין זה הוגשה גם הצעת חוק פרטית.

ועדת הכספים קיבלה ברגע האחרון כפשרה הצעת חוק על עדכון הארנונה לפי המדד. זה

היה לפני שלוש שנים. ואז נקבעה ברישא של החוק הגבלה של 22%.

מה קורה היום ומדוע זוהי שערוריה? משרד הפנים מגיש הצעת חוק שברישא שלה

מדובר על הקפאה אבל בהמשכה נאמר שהעדכון יהיה לפי המדד.

לא יכול להיות שבמדינת ישראל תיווצר נורמה של הגשת חוק שלא מתכוונים כלל לבצע

את הוראותיו. בריש גלי אומרים שהחוק אמנם קובע הקפאה, אבל אין שום כוונה שתהיה

הקפאה. אם רוצים לחוקק חוק על העלאת הארנונה לפי המדד, צריך לכתוב זאת במפורש

בחוק.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לטבלאות שטרחנו להכין לקראת הדיון. לצערנו,

ארגוני הצרכנים לא הגיעו לכאן, כי גם נושא הארנונה למגורים זקוק לגיבוי. אינני

יכול לדבר בשמם, לא קיבלתי לכך מנדט, אבל בין הטבלאות שהכנו יש גם טבלה על

הארנונה למגורים, כאשר כמובן אנחנו מייצגים את הסקטור של העסקים, ולכן אאלץ

להתמקד בנושא של ארנונה על עסקים.

בטבלה הראשונה יש נתונים המראים את היחס בין ארנונה לעסקים לבין ארנונה

למגורים. תגידו לי, רבותי חברי הכנסת, מהו יחס הוגן. הרשויות המקומיות תמיד טענו

לעומתנו, שעבור העסק הארנונה היא הוצאה מוכרת לצרכי מס הכנסה. אם שיעור המס

הממוצע הוא 33%, ונניח שיחס של אחד לשלושה בין ארנונה למגורים וארנונה לעסקים הוא

יחס סביר, הרי בחישוב נטו הארנונה לעסקים צריכה להיות גדולה פי שנים מהארנונה
למגורים. אנחנו באים ואומרים
תטילו על עסקים ארנונה גדולה פי שלוש מזו שאתם

מטילים על מגורים. אבל בפועל הארנונה לעסקים היא גדולה פי חמש ופי עשר מהארנונה

למגורים ברוב הרשויות המקומיות. יש יוצא מן הכלל למטה בגבעתיים, ויוצא מן הכלל

למעלה באשקלון. אבל כללית היחס הוא פי חמש עד פי עשר, שזהו יחס בלתי סביר

לחלוטין .

לפני כמה שנים היחס הזה היה שונה לחלוטין. מדוע? כי הרשויות במקום ללכת בדרך

הנכונה, שכל פעם מצהירים עליה בספר התקציב, של קיצוצים והתייעלות, הן הולכות בדרך

הקלה. הן מטילות את הנטל על העסקים. ואז הן מספרות שהן קיצצו במספר העובדים

שלהן. אני אספר לכם איך מקצצים. אני בא מפתח תקווה, ואני מניח שכך קורה גם בערים

אחרות. מקימים חברה לפיתוח פתח תקווה, מעבירים את המפוטרים כאילו לחברה, וכל אותו

סקטור של עובדים שממומן על ידי האגרות ---
היו"ר א. שוחט
אני מבקש ממך, אין זה מתפקידך לבקר כאן את העיריות. תאמר את דבריך בענין

הארנונה.

ש' שטרית;

יש כאן משרדים, יש מסחר ויש כנראה גם תעשיה. (ג' קרמר: לא תעשיה. משרדים

ומסחר.) נציג של סקטור אחר אמר לנו שבחולון היתה עליה ריאלית של למעלה מ-100%.
היו"ר א' שוחט
במשך חמש שנים. ב-1986 היתה עליה ריאלית גדולה מאד שהשפיעה על גובה הארנונה.

העליה לא התחלקה באופן הדרגתי ושווה בין השנים. בנתונים שמופיעים כאן יש השוואה

בין השנים 1989 ל-1990- נכון שנטל הארנונה הלך ונעשה כבד מאד בחמש השנים

האחרונות. אבל זה נובע מהשינוי בכל מבנה ההכנסות של הרשויות המקומיות, כי הממשלה

הפסיקה להעביר אליהן כמיליארד שקל שהיא היתה מעבירה באופן רגיל, וכל המבנה של

המימון השתנה. אלה הן העובדות. טוב או לא טוב, זה לא משנה כרגע. אבל המהלך הזה לא

נעשה בשנה אחת.
ש' שיטרית
כדי להגיע לנתון של 150%, העליה היינה צריכה להיות לא 15% אלא 40%.
היו"ר א' שוחט
נכון. בשנת 1986 היתה עליה ריאלית של 100%. (ג' קרמר: זה היה ב-1985.)

ד' תיכון ;

נקבעה תקרה לפי הצעתו של עובדי עלי של 170%.

ג י קרמר;

אבל העלו את הארנונה במאות אחוזים.

מהו הלקח מהשנתיים האחרונות? כל פעם אומרים: צריך לבטל את סעיף ההקפאה.

תעיינו בפרוטוקולים של ישיבות ועדת הכספים מלפני שנתיים ולפני שנה ותראו שהתרענו

והזהרנו שאם יישאר הסעיף שמעניק לשרים סמכות לאשר העלאה של ארנונה, זה ירוקן את

החוק מתוכנו. אני מחזיק בידי את חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנה שעברה, שאומר לכל

הרשויות המקומיות להעלות את הארנונה לפי המדד.
היו"ר א' שוחט
זה נכון שהיתה הוראה גורפת כזו, למעט בתעשיה בקטעים מסוימים ---
ד' קהת
ובמסחר לא להעלות יותר ממגורים.
היו"ר א' שוחט
אינני רוצה להיכנס למהות הענין, אבל שר הפנים אמר בוועדה בזמן הדיונים בנושא,

ואני ישבתי כאן כצופה, שבכוונתו להודיע שיש החלטה גורפת בענין ההצמדה למדד, למעט

בתעשיה בקבוצות שבהן המס גבוה מאד, וכן לתת היתרים מי וחדים במקומות בהם הארנונה

היא נמוכה.
ד' תיכון
לכולם נתנו היתרים מיוחדים. (היו"ר א' שוחט: אתה טועה.) לא רק שאינני טועה,

אלא שהסיפור הזה חוזר על עצמו.
היו "ר א' שוחט
בענין ההיתרים המיוחדים אתה טועה, אבל אתה יכול לומר את דברך ותקבל תשובה.

ג י קרמר;

אני הייתי בישיבה בשנה שעברה וגם בישיבה לפני שנתיים. אם זכרוני אינו מטעני,

ואני חושב שאני זוכר זאת היטב, ואפשר לבדוק זאת בפרוטוקול, היושב ראש התבטא

בזמנו, שבמקרים בהם יש ארנונה מאד גבוהה סביר להניח שמשרד הפנים לא ינצל לרעה את

הכוונה הזו ולא יאשר לכולם העלאה של 20%.

גם חברים נוספים בוועדה אמרו שההחלטה כלשונה ורוחה היא שההיתר לא יהיה גורף.

תשימו לב שגם רשויות שהיתה בהן ארנונה מאד גבוהה, לפי הטבלה שלפניכם, עם ארנונה

לעסקים שהיא גבוהה פי כמה וכמה מאשר למגורים, ניתן להן היתר להעלות את הארנונה

ב-20%. זה אומר שהסעיף הזה שוב נוצל לרעה. בשנה קודמת הענין חזר על עצמו.

לכן אנחנו חושבים שכאשר משרד האוצר מתווה מדיניות של רפורמה במס, אי אפשר

לנתק את הרשויות מהמסגרת הזו ולהגיד שיש להן אוטונומיה. זו לא אוטונומיה. זה חלק

מהמכלול של מערכת השיקולים הכלכלית, של הפעילות המשקית. ואם עסק לא יכול להתקיים

ונאלץ להתחסל בגלל ארנונה, זה בדיוק כמו עסק שמתחסל בגלל מדיניות כלכלית כזו או

אחרת.

לכן אי אפשר לתת למשרד הפנים ולמשרד האוצר לעשות מה שהם רוצים במנותק

מהמדיניות הכלכלית. אני חייב להגיד שהארנונה תהיה הבור של הרפורמה. איזו רפורמה

אתם רוצים לעשות ביוני, כאשר כבר באפריל אתם הולכים לקראת הכבדה על ידי מתן

ההיתרים.
די תיכון
בפברואר. יש ערים שבהן גובים את הארנונה כבר בפברואר.

ג י קרמר;

בפברואר קובעים את השיעור לפי החוק, אבל הארנונה חלה מ-1 באפריל. אם מתכוונים

לעשות רפורמה, לא יכולים להכביד את נטל המס על הציבור באמצעות הארנונה.

אנחנו כמובן תובעים לבטל את הסעיף של ההיתר, אבל אנחנו רוצים להיות מעשיים.

ברור לנו שהסעיף הזה יישאר. אז יש לנו הצעת פשרה. אתם רוצים לשמור על כוונת

המחוקק, תכניסו לחוק סייגים. אנחנו מציעים מבחן אובייקטיבי למתן היתר. ההצעה שלנו

אומרת שלגבי עסקים תיקבע תקרה של יחס של עד פי שלוש מהארנונה למגורים.
ע' על י
מה הקשר בין שני הדברים? יש רשות מקומית שרוצה לעודד תיירות והיא מחליטה

לשחרר את בתי המלון מארנונה.
ג י קרמר
יש שירותים שהמחיר שלהם מוקפא ואין אפשרות להעלות את מחיריהם, ואתה מטיל

עליהם ארנונה כל כמה שאתה רוצה.



אנחנו מבקשים להוסיף סייג לסעיף קטן (ג) שאומר כי בכל מקרה האישור של השרים

להעלות את הארנונה לעסקים יוגבל לתקרה של עד פי שלוש מהארנונה למגורים.

אלה הן המגבלות שאנחנו מציעים. אם המחוקק אמנם יקבע סייגים, ניתן יהיה לשמור

על כוונתו של החוק ורוחו.

י י שוסטק;

אתה ציינת קודם, אדוני היושב-ראש, שלפני שנה החליטו על שיעורי העלאה שונים

של הארנונה לתעשיה לעומת מגזרים אחרים משום שהתעשיה, כפי שנאמר, שילמה ארנונות

יותר גבוהות מאשר המגזרים האחרים. יש כאן טבלה שהגישה התאחדות התעשיינים שמביאה

נתונים על תעריפי הארנונה השנה שנעים בין 7 שקלים ל-51 שקלים למ"ר. אם תסתכלו על

הטבלה שאנחנו הגשנו תראו שרשת שיווק, לדוגמה, משלמת לחודש מה שמשלמת תעשיה לשנה.

בעיר כמו רחובות התעריף למ"ר הוא 30 שקל לחודש.

די תיכון;

כמה משלמת חנות?

י י שוסטק;

חנות משלמת פחות. אבל רשת שיווק ברחובות, שהשטח שלה הוא 640 מ"ר, שילמה השנה

234 אלף שקל ארנונה. ברחובות התעריף בנוי כך שרשת שיווק משלמת פי ארבע מאשר

מגזרים אחרים, ואני מדגיש שזוהי דוגמה קיצונית. (ח' גוטמן: איזה אחוז זה מהמחזור

או מהרווח?) רשת אחת סגרה את העסק ברחובות בגלל הארנונה.

די תיכון;

כיוון שהיא נקנתה על ידי רשת אחרת.

י י שוסטק;

היו לרשת ארבעה סניפים. אחד מהם נסגר.

אתם רואים בטבלה שהתעריף הממוצע למ"ר הוא 100 שקלים לחודש, וזה פי 4 מאשר

הארנונה לתעשיה, או פי 2 או 3 משר הארנונה בענפים אחרים.

יש היום הבדלים גדולים בתעריפים למגזרים השונים, עוד לפני ההעלאות. אני רוצה

שהוועדה תהיה מודעת לפערים הקיימים. והוועדה, בבואה להחליט על העלאות, אם כבר

רוצים העלאות דיפרנציאליות, מן הראוי שתביא בחשבון כמה ארנונה משלם היום כל ענף

או כל סקטור. אם לא עושים העלאות דיפרנציאליות, חשוב לקבוע לפחות תקרה, כדי

שמשרד הפנים ומשרד האוצר לא יאשרו העלאות חריגות מעבר לתקרה.
היו"ר א' שוחט
יש כאן טבלאות שמראות על עליה ריאלית של מאות אחוזים בארנונה לתעשיה.
י' הורביץ
את כל החומר הזה היה צריך להעביר אלינו לפני הישיבה כדי שנספיק לעיין בו, ולא

לחלק אותו בזמן הישיבה.
היו"ר א' שוחט
בתחום של ההכנסות של הרשויות המקומיות קרה מהפך בשנת 1985/86- זה לא כך

שלרשות הרשויות המקומיות עמד סכום נוסף של מיליארד שקל כדי לכלכל את עניניהן, אלא

ההעלאות של הארנונה באו לפצות אותן על ביטול ההעברות של הממשלה, ביטול המענקים,

והתמורה למס רכוש וכלי רכב וכן שורה שלמה של דברים.



די תיכון ;

מה זה שייך לארנונה?
היו"ר אי שוחט
זה בהחלט שייך לענין. כי אם המשק של הרשויות במונחים של תקציב של השנה מתנהל

בהיקף של 4 מיליארד שקל, ומתוך זה 1.8 מיליארד אלה הכנסות מארנונה, המשק הזה היה

יכול להתנהל באותה מידה אם הארנונה היתה 900 מיליון והממשלה היתה מזרימה לפי

ההסכמים שהיו לה עם השלטון המקומי עוד 900 מיליון שקל.

די תיכון ;

מזה קשור לעני ן? האזרח הוא המשלם את הארנונה. מתי תבין שאלה אינם כלים

שלובים? ארנה מוריד מס הכנסה ומעלה את הארנונה?
הי ו "ר אי שוחט
אני מדבר מנקודת מבט של מרכז השלטון המקומי והעיריות. תיאורטית הנפח לא גדל,

כי היתה העברה מאחד לשני .
די תיכון
אדוני הי ושב-ראש, אתה בעל ענין. אתה צריך לפסול את עצמך מלכהן כיושב-ראש

בדיון על הארנונות. אותו ויכוח היה אתך גם לפני שנה. אתה מייצג את העיריות ואינך

אובייקטיבי בענין הזה. תשימו לב לדיון כיצד הוא מתקיים.
הי ו "ר אי שוחט
מפאת כבודך, לא אגיב על דבריך. אבל מה שאתה אומר אין לזה לא ידיים ולא

רגליים, פשוט אין לזה שחר. והראיה שאני נגד הצעות שנוגעות לעיריות גם בהסכמים.

וארתה אל תאמר לי שאני אינטרסנט.

אני רוצה להגיד שמזווית הראיה של העיריות יש בעיה. הממשלה החליטה והכנסת

החליטה על הגדלת חלקה של הארנונה במקורות המימון של העיריות. וכך הוחלט לא לפני

שנה ולא לפני שנתיים, אלא לפני חמש שנים. זה מה שקרה. זוהי עובדה.
ש' אלו נ י
אנחנו צריכים להתייחס לשיקול הגלובלי, כי האזרח הוא המשלם את הארנונה.
היו"ר א' שוחט
על הפתרון הכולל של הבעיה אמורה להמליץ ועדת-מדינה.
ד י קהת
אני רוצה להוסיף כמה נתונים. ב-1989 תקציב הרשויות המקומיות היה 4.6 מיליארד

שקל, מתוך זה 1.710 מיליארד שקל הארנונה. החלוקה היתה: 45% ארנונה למגורים; 15%

תעשיה ומלאכה; 7% בנקים; 15% מסחר; 6% הארחה ובידור; 1.5% קרקע חקלאית; 7.5% קרקע

תפוסה ו- 2% מבני עזר.



חשוב לדעת שגם בשנת 1988 וגם בשנת 1989 היתה שחיקה בארנונה לעומת המדד.

לדוגמה, בשנת 1988 חשכו- עלה ב-33%, המחירים עלו ב-18%.
י' הורביץ
חשוב שנקבל נתוני השוואה בין הארנונה לעסקים לבין הארנונה למגורים.

הי ו "ר אי שוחט;

בתעשיה יש העלאות של 10% כאשר האינפלציה היתה ./'22.
ד י קהת
בשנת 1988 ההעלאה בתעשיה נעה בין 6% ל- 15%: בעסקים בין 6% ל- 15%.

די תיכון ;

אל תתן לנו ממוצעים. תן לנו פעם רשימה לפי ישובים כדי שנדע בכמה עלתה הארנונה

בכל רשות ורשות.
ד י קהת
אפשר לתת לכם את הרשימה. חבר הכנסת דן תיכון, אתה טענת - - -

די תיכון ;

אני עוד לא טענתי . אתה תשמע את דברי . אני טוען שאתם עושים את החוק פלסתר.

ד י קהת;

כדאי אולי לציין את העובדות. בשנת 1989 ניתנו אישורים חריגים להעלאת הארנונה

רק ל-17 רשויות מקומיות. רק ל-7 רשויות מקומיות ניתנו אישורים להעלאת הארנונה

לתעשיה מעבר למדד, שכ/הן רק שתי רשויות מקומיות שיש בהן תעשיה של ממש. כי ניתנו

אישורים להעלאת הארנונה בקבול או בטובה-זנגריה או בעין קיניה, איזה תעשיות יש

בישובים האלה?

די תיכון;

אפשר לראות את האישורים המיוחדים הגורפים שנתתם לרשויות מקומיות להעלות

ארנונה?

ד י קהת;

אלה הם האישורים המיוחדים. בסך הכל ניתנו אישורים מיוחדים ל-17 רשויות

מקומיות, מהן רק קרית אתא ובני ברק הן רשויות מקומיות שיש בהן תעשיה.
חי אורון
אנחנו מבקשים שמשרד הפנים יתן לנו נתונים על העלאת הארנונה בישובים השונים.

המשלחות הציגו בפנינו נתונים שמראים תמונה שונה מזו שאתה מתאר לנו.

ד' תיכון ;

אני מבקש נתונים על העלאת הארנונה הכללית למגורים.
הי ו "ר א' שוחט
במסמך שהגישו התעשיינים מופיעים נתונים על העלאת הארנונה לתעשיה בשנה שעברה.

מנכ"ל משרד הפנים התחיל לקרוא את רשימת הרשויות המקומיות שניתנו להן אישורים

חריגים להעלאת הארנונה. אני מבקש שהרשימה הזו תחולק לחברי הוועדה.

נשמע עכשיו את המשלחת של נציגי מרכז השלטון המקומי. מר מקסים לוי, בבקשה.

מקסים לוי;

אני רוצה להתייחס לכל הטענות שהושמעו נגד הרשויות המקומיות. כאשר באים בטענות

לרשויות המקומיות שהעלו את הארנונה צריך לזכור שהממשלה קיצצה את ההעברות שלה

לרשויות המקומיות. משנת 1982 היא נטלה מהן חלק מאגרות כלי הרכב, היא לקחה את היטל

העינוגים, את מס שבח מקרקעין ומס רכוש, את מס העסקים. את ההכנסות מכל הסעיפים

האלה הממשלה לקחה לעצמה. בדרך זו הפחיתה הממשלה את ההכנסות העצמיות של הרשויות

ואמרה להן שההכנסות האלה יבואו מהארנונה. אתם חושבים שראשי הרשויות ששים וממהרים

להעלות את הארנונה? האם זהו צעד כל כך פופולרי?

כל המסים וההיטלים היו חלק בלתי נפרד מההכנסות של הרשויות המקומית. המדינה

אמרה לרשויות שהן לא יגבו יותר את המסים האלה אלא רק ארנונה כללית.

אבל הרשויות המקומיות היו צריכות להמשיך להתקיים, לנהל את העני נים שלהן ולספק

את השירותים לתושבים. ולכן בשנת 1985 העלו הרשויות את הארנונה בבת אחת בשיעורים

גדולים.

אינני יודע אם חבר הכנסת דן תיכון יודע שבשנה שעברה לא היתה כמעט רשות מקומית

שקיבלה אישור להעלות את הארנונה, ואני אומר את זה במלוא האחריות. כאשר רצינו

להעלות את הארנונה פנינו לשר הפנים וביקשנו אישור לכך, אבל שר הפנים נתן הנחיה

כללית לא להעלות מסים, לפעמים אפילו לא לעדכן את הארנונות לפי עליית המדד.

אתן דוגמה. אם בעיר שלי הארנונה לתעשיה היינה גבוהה, משרד הפנים לא אישר לנו

להעלות את הארנונה בשיעור עליית המדד אלא רק ב-10% פחות מהמדד. מועצת העיר היינה

צריבה להפעיל את שיקול דעתה כדי למצוא מקור אלטרנטיבי להכנסה הזו כדי שנוכל לכלכל

את מעשינו.

אדרבה, יבוא משרד האוצר ויאמר שהרשויות המקומיות לא תגבינה יותר ארנונה

והגביה תיעשה באמצעות מס הכנסה או הביטוח הלאומי . (ד' תיכון; מס ערך מוסף.) מס ערך

מוסף, בבקשה. אנחנו בעד. אם תבוא אלינו פניה ממשרד האוצר שלא להטיל יותר ארנונה

כללית, ניענה לכך. אבל מה עושים משרדי הפנים והאוצר? הם לוקחים את התקציב של

רשות מקומית, בוחנים אותו לפי רמת הפעילות של שנה קודמת, קובעים את ההכנסות

העצמיות, ואחר כך באים הקיצוצים. וכך אומרים לנו: תקטינו את ההכנסות העצמיות שלכם

מארנונה. המשמעות היא שיתוק השלטון המקומי.

מנכ"ל משרד הפנים דיבר על מיחזור החובות או פריסתם. ההתחייבויות להחזר

ההלוואות האלה קשורות במידה רבה לרמת ההכנסות העצמיות של כל רשות מקומית. אם

מציעים קיצו\ בהכנסות האלה, צריך קודם ללמוד את המבנה של התקציב של הרשויות

המקומיות. אני מציע שתקיימו דיון מיוחד על כך ותבחנו מהן ההכנסות העצמיות שלהן,

מהן ההוצאות, ובאיזה סעיפי הוצאה ניתן לקצץ. אי אפשר להגיד באופן סתמי שיש להקטין

את התקציב באחוז מסוים, או לא להעלות את הארנונה בהתאם למדד, או להקטין את

הארנונה על המסחר או על התעשיה.

כל עיר והמאפיינים שלה, כל עיר והצרכים שלה. אם בעיר פיתוח יקימו מפעלי

תעשיה, בוודאי שהרשות המקומית בקרית שמונה או בדימונה תרצה לינת הנחות והקלות

לתעשיה כדי לעודד אווזה. יכול להיות שעיר כמו לוד, ששוכנת ליד נמל תעופה, שיש לה



אזור תעשיה מצומצם, מטילה על התעשיה ארנונה יותר גבוהה מזו שמטילה קרית שמונה.

האם תקבעו כללים בחוק לגבי כלל הרשויות המקומיות? רשות מקומית שיש לה מועצה

נבחרת רואה לנגד עיניה את צרכי הישוב ותושביו.

שמעתי כאן את נציג התעשיינים. האם תעשיין כאשר הוא מרוויח יותר, גם משלם יותר
לרשות המקומית? (ד' תיכון
הוא משלם יותר מס הכנסה.)

לאור המצוקה של הרשויות המקומיות אינכם יכולים להרשות לעשות עיוות נוסף. משרד

האוצר ומשרד הפנים הקימו את הוועדה בראשותו של ויקטור מדינה. בוועדה הזו יש ייצוג

נרחב לכל הגורמים. ועדה זו תבחן את כל הדברים בראיה כוללת. היא תבחן את כל הטענות

ואת כל הנתונים. כאן הציגו נתונים שאין להם בסיס - מגורים מול מסחר, משרדים מול

תעשיה. אולי בעיר מסוימת יש משרד אחד וכל השאר זה מסחר. האם אפשר להציג נתונים של

תעשיה מול מגורים? יש רשות מקומית שמחליטה כי התושבים ישלמו פחות מסים והמסחר

ישלם יותר, או התעשיה תשלם יותר. זוהי סמכותה של הרשות המקומית הנבחרת ושום גורם

לא יכול להחליט על כך במקומה. האם נבוא לקצץ בסמכויות שניתנו לפי החוק לנבחרים

ברשויות המקומיות?

מרכז השלטון המקומי, חרף התנגדות פה ושם, החליט לקבל את הגישה של שר הפנים

ושל שר האוצר בענין הקמתה של אותה ועדה. מיוצגים בוועדה מרכז השלטון המקומי,

משרדי הפנים והאוצר, התאחדות התעשיינים ושאר הגורמים. הוועדה הזו תבחן את כל

הסוגיות של השלטון המקומי ובתום דיוניה תגיש המלצות ומסקנות. (הערה: בעוד שנה.)

אתם תקבלו ממשרד הפנים את הרשימה של הרשויות המקומיות שלהן אושרו העלאות

חריגות. אבל האמת היא שאינני יודע באיזה רשויות מקומיות הועלו הארנונות בשנה

שעברה, שכן בשנת בחירות הרשויות אינן נוטות להעלות ארנונות.
היו"ר א' שוחט
היה הסדר מיוחד לפיו ניתן היה להעלות את הארנונות לאחר הבחירות.
מקסים לוי
אני מציע שחברי הוועדה לא יעשו דברים שיביאו לקיצוץ בהכנסות העצמיות של

הרשויות המקומיות, כי פירוש הדבר שיתוק נוסף. (א' דיין: גם כך הן מתמוטטות.)

אנחנו רואים כבר את ההפגנות של ראשי רשויות במגזר הערבי. יש גם בקשה לפרק את

הפורום של ערי הפיתוח. יש בעיה של ערים גדולות וקטנות.

אני מציע ללמוד קודם את כל הנושא של תקציבי הרשויות המקומיות ולא למהר לקבל

החלטות חפוזות, שאחר כך נצטער עליהן.
מי ניצן
מכובדי, שמעתי בקשב רב את הטענות של כולם וחשבתי לעצמי באיזה שלב אצטרף גם

אני למחנה הזה. מי שמאמין שרשות מקומית דואגת לסקטור אחד ולא לסקטור שני, הוא

פשוט טועה טעות גדולה. רשות מקומית יש בה איזון בין מערכות של מגורים, מקומות

עבודה, מסחר, משרדים, אירוח וכדומה. לכן אי אפשר לטעון שאנחנו מקפחים צד אחד על

חשבון צד שני. זה לא קיים, זה לא נכון, ואני מדבר כראש רשות שהצמיד את הארנונה

למדד לפני הבחירות, ב-1 בפברואר. הודעתי מראש שזו תהיה הארנונה לשנה הבאה ולא

ניצלתי את האפשרות לעשות כן באיחור בגלל הבחירות. כי אני חושב שצריך להגיד

לתושבים את האמת, גם כאשר האמת היא אולי לא נוחה להם.



אי אפשר לצפות שרשות מקומית תמלא את תפקידיה באחריות תוך הפקעת סמכויותיה. זה

לא מתקבל על הדעת. עלינו מוטלת האחריות לספק שירותים לתושבים. ותאמינו לי שקל מאד

להיות פופוליסט, קל מאד לעבור לצד השני ולהגיד: אני אתכם. מזה מענין אותי. המדינה

תתן לי. למה שאני אתן למדינה? גם אני יכול להגיע למצבה של כור, למצבה של

החקלאות. כל השלטון המקומי יכול להגיע למצב הזה ולבקש שהמדינה תושיע אותו.
ע' עלי
אתה יכול להגיע למצב שחלק מהרשויות המקומיות הגיעו אליו.
מי ניצן
כבר הגענו. שלא תהיה לכם טעות. לכו את הפופוליזם הזה של סיסמאות ריקות מתוכו

אינני מבין ואינני מקבל, ואני ממש מתרעם על כך. אם מופיע אדם בפני ועדה של הכנסת,

חזקה עליו שיגיש נתונים אמיתיים. אם אני מעיין במה שכתוב במסמך של לה"ב, אני

מודיע לכם שלפחות לגבי ראשון לציון הנתונים אינם נכונים. זה בדוק. גם

השיטה היא פסולה, אבל אפילו בנתונים ובמכפלה שלהם אין אמת. ואני מכיר את הנתונים

בעל פה. להגיש לוועדה נתונים שאיו בהם אמת, זה דבר חמור מאד , ועל כך אגיב. אני

אביא מסמך נגדי ואוכיח זאת. גם השיטה לא נכונה, וגם הנתונים לא נכונים.

לדעתי, מה שהציע האוצר בחוק התקציב זה המינימום האפשרי כדי לעבור את השנה

הזו, למרות שיש בכך הפקעה של הסמכויות של הרשויות המקומיות.

סעיף 29(ד) הוא לא מציאותי. כתוב בו: רשות מקומית לא תטיל בשנת הכספים 1990

ארנונה כללית על סוגי נכסים או סוגי שימושים בנכסים שעליהם לא הטילה ארנונה בשנת

הכספים 1989- אם ייפתח בעיר שלי מלון, לא אטיל עליו מס? (היו"ר אי שוחט: כתוב

"סוגי נכסים".) לא היה בעיר מלון. עכשיו יש מלון. לא היתה אצלנו חווה חקלאית.

עכשיו יש חווה חקלאית.

לדעתי, צריך לאפשר לוועדת-מדינה להגיע לפתרונות נכונים. אני כמעט משוכנע

שוועדה זו שיש בה ייצוג לכל הגורמים, תגבש המלצות תוך הסכמה כללית. כי בדעות

אנחנו מאוחדים. הבעיה היא איך אנחנו מכלכלים את מעשינו. איש לא רוצה שבתחום

שיפוטו יהיה בית מלון שהדרך אליו חשוכה ומלאת מהמורות; איש לא רוצה מרכז מסחרי

שתהיה בו זוהמה שלא נעים להסתובב בו; איש לא ירצה לגור במקום שאין בו איכות חיים.

לכן צריך לראות איך אנחנו מתקיימים ומספקים את כל השירותים החיוניים לאוכלוסיה.
הי ו "ר אי שוחט
אמסור עתה את רשות הדיבור לחברי הוועדה שיכולים להציג שאלות לנציגי המשלחות

שנמצאים כאן.
א' ויינשטיין
מנקודת ראותו של הצרכן, הארנונה כיום, בניגוד לשנים קודמות, הפכה למס לכל

דבר, מס מעיק ומכביד. בעבר העסיקו את האזרחים נושאים של מס הכנסה, ביטוח לאומי.

עכשיו נושאים אלה ירדו בחשיבותם והיום הארנונה הפכה לנושא מרכזי שמעסיק את

האזרחים מכל הסוגים - דיירים, בעלי עסקים, תעשיינים וכדומה.

לרשות המקומית יש בעיה, כי האוצר מעדיף לצמצם את ההעברות התקציביות לרשויות

ואומר להן לקיים את עצמן באמצעות הארנונה. אנחנו עדים לכך שהאוצר העביר

לרשויות המקומיות מטלות שונות שהיו במימון האוצר בהנחה שהרשויות יממנו אותן

מהכנסות מארנונה. שיטה זו נוחה לאוצר. כל שר אוצר היה נוהג בדרך זו.



מנקודת הראות של המשק יש בעיה למגזר העסקי, כי זה מונע צמיחה. שמענו את נציג

ענף המלונאות. ואגב, הרווחיות של מלונות עם חמשה כוכבים היא בדרך כלל 33%

מהמחזור, לפני מס. לפי הנתונים ששמענו, חלק גדול מהרווח הולך לתשלום ארנונה. אלה

הן העובדות. מבחינת המשק הארנונה הפכה לגורם שמונע צמיחה.

הרשויות המקומיות מנהלות את עניניהן בשיטה של מעין קוסט-פלוס. קשה לי לדבר על

רשויות מקומיות בהכללה, כי יש רשויות שמנהלות את המשק שלהן ביעילותו בחסכון,

ואחרות שמנהלות את הענינים בבזבזנות. אתה נוסע לעיר פיתוח דרומית ורואה ברחוב

הראשי משני צדיו עצי תמר במרחק של מטר אחד מהשני ומדרכות מרוצפות לאורך שני

קילומטרים, ואתה פוגש אנשים והם מדברים אתך על שירותים חיוניים, ואתה שואל את

עצמך: מה קורה פה? ואני מדבר על ירוחם. ביקרתי שם לפני שלושה שבועות.
ד' קהת
כל הכסף הזה מוזרם לתעשיה.
א' ויינשטיין
לנוכח מה שאתה רואה, אתה שואל: היכן השלטון המקומי? אתם מבקשים תמיכה וסיוע.

מה אינם עושים בתחום הזה? ואנשים זקוקים לשירותים. אומרים לי שלהביא את העצים לשם

ולטעת אותם זה היה כרוך בהוצאה של מיליון דולר. (ע' סולודר: אבל איך אפשר לחיות

שם בלי עצים?) אינני אומר שלא צריך לדאוג שם לאיכות חיים, אבל זה הרבה מעבר לכך.

מוטב שנקשיב לרחשי לב התושבים שם, מה הם אומרים על מה שמתרחש בעיר שלהם.

אני רוצה לדבר על הצדק הפנימי שבארנונה, ואני מפנה את דברי לאנשי מרכז השלטון

המקומי ומשרד הפנים. אתה רואה שמטילים על בית משרדים שהוא בשפל ועל עסק פורה את

אותה ארנונה, כיוון ששניהם נמצאים במרכז העיר.

אנחנו מתבקשים לתת לשר האוצר ולשר הפנים סמכות בלתי מוגבלת. הבקשה הזו על

פניה מעוררת בי וחשדות. שר האוצר מטבע הדברים רוצה להקטין את תקציב המדינה וחושב

שבכך הוא מציל את המשק, ולכן הוא מבקש להקטין את ההשתתפות של תקציב המדינה בהוצאה

הציבורית ולהטיל את הנטל הזה על גורם אחר. אבל האזרח אם הוא משלם 50% מס הכנסה

וארנונה גבוהה, איננו עושה אבחנה בין מס הכנסה לבין ארנונה. לגבי דידו הוא משלם

53% מס.

לשר האוצר יש אינטרס שהרשויות המקומיות יגבו את הסכומים האלה. שר הפנים הוא

האחראי לרשויות המקומיות. ראינו זאת בהסדר האשראי שהוא הגיע אליו, הסדר יוצא דופן

שטעון הסבר. אבל זה נושא בפני עצמו שלא דנים בו עכשיו. שר הפנים הוא אינטרסנט וכן

גם שר האוצר. ולשני השרים האלה אנחנו מתבקשים לתת את הסמכות הזו.

אני מבקש שהיועצת הכלכלית של הוועדה תכין נתונים שיראו לנו איך שני השרים

האלה השתמשו בסמכותם עד היום. יש לנו כבר נסיון. נתנו להם סמכות כזו בשנה שעברה.

הבה נראה איך הם השתמשו בסמכותם. ברגע שאדע איך השרים השתמשו בסמכות הזו אוכל

לדעת אם החששות שלי הם מוצדקים. אם הם השתמשו בסמכותם ואישרו להעלות את הארנונה

מעבר למדד, לאחר שנכנעו ללחצים, ארצה להגביל את סמכותם בחוק.

אני פונה לאנשי מרכז השלטון המקומי. אני עוקב אחר הענינים ויודע שחלה שם

התקדמות, נעשו שם דברים חשובים. מקסים לוי הוא איש דינמי, בעל כושר החלטה.

יש רשויות מקומיות, לא כולן, שמצאו דרך לעקוף גם את שרי הפנים והאוצר על ידי

כך שכל התושבים ברשות המקומית נדרשו לשלם היטל תיעול. המחוקק הגביל אותם בהעלאת

הארנונה, שרי הפנים והאוצר לא נתנו לנו היתר להעלות ארנונה, ואז הם מצאו דרך

מקורית לגבות את התוספת הזו לארנונה על ידי הטלת היטל תיעול.



ד' קהת;

מזה קשור לארנונה? אתה רוצה שלא יהיה תיעול בעיר?
א' ויינשטיין
היטל תיעול גובים מתושבי השכונה שבה מבוצעות העבודות האלה. לא גובים את ההיטל

הזה מכלל התושבים. באורנה רשות מקומית, שלא אושרה לה העלאת הארנונה, גבו היטל

תיעול מכלל התושבים למרות שהעבודות בוצעו ברובע מסוים.

בסיכום, אני מציע לשקול אם להגביל את סמכותם של השרים לפי סעיף קטן (ג).

נחליט על כך לאחר שנקבל את הנתונים. אם יוכח לי שהשרים עשו שימוש נכון בסמכות

הזו, נעניק להם את אווזה סמכות גם השנה.

לסעיף קטן (ד) היינה הערה של מר ניצן. אני מציע להרחיב את ההוראה הזו גם על

סוגים אחרים של תחליפי ארנונה.

אני מציע שתהיה גם פניה לוועדת-מדינה באמצעות שר הפנים שהיא תחיש את עבודתה

כדי שנוכל לקבל את מסקנותיה בהקדם.

הי ו "ר אי שוחט;

אני מסכים שנקבל את כל החומר והנתונים שנתבקשו. אבל אני רוצה לתת כמה הנחיות

בקשר להכנת החומר, כי יש כאן בעיה. אם אתה רוצה לדעת מה קרה בתחום הארנונה

למגורים, יש עשרות סוגים של מגורים אפילו באותה רשות מקומית.

אני מבקש מהתעשיינים להשלים את הרשימה ולתת נתונים על כל הארץ. אתם הבאתם

מדגם של כמה ערים בלבד.
ח' גוטמן
הבאנו נתונים על המקומות שבהם יש אזורי תעשיה. אבל אפשר להשלים את החומר הזה.
הי ו "ר אי שוחט
אני מבקש גם מהמלונאים להשלים את הרשימה ולהביא נתונים גם על שאר אזורי הארץ,

באותם מקומות שיש בהם מלונות.

א' ויינשטיין ;

יש לי פניה לרשויות המקומיות. בציבור שורר בלבול בכל הנוגע לשיעורי הארנונה,

מהן ההנחות, מי זכאי להנחות. מרכז השלטון המקומי צריך לדאוג לכך שלפחות המושגים

יהיה אחידים.

היו"ר אי שוחט;

אני מבקש ממשרד הפנים להמציא לנו את הרשימה של ההיתרים שניתנו וכן נתונים

בכמה עלתה הארנונה באותן רשויות שקיבלו את ההיתרים.

אנהנו עושים כל שנה מעשה שמכביד מאד על הרשויות המקומיות בהוצאת השומות.

אנחנו מחכים ל-31 למרס. רק אז מאושר חוק התקציב. רשות מקומית שרוצה לנהוג כשורה

איננה יכולה להוציא שומה כי היא מחכה לאישור חוק התקציב ואחר כך להנחיות של משרד

הפנים.



המגמה שלי היא לנסות לסיים את הפרשה על ידי הפרדה של פרק הארנונה מהחוק

ואישורו בנפרד בקריאה שניה וקריאה שלישית, כדי שהרשויות יוכלו להוציא את השומות

בזמן ולא יצטרכו לחכות ל-31 במרס.
ד' קהת
החוק מחייב אותן עד 28 בפברואר לקבוע זאת בצו. כדי שיוכלו לעשות כן ב-28

בחודש, הן היו צריכות לכנס את מועצת העיר ולמסור את ההודעה עד ה-18 בפברואר. רוב

הרשויות המקומיות קבעו צו הרחבה.
היו"ר א' שוחט
יכול להיות שהן יקבעו צו שלא יהיה תואם את החוק. (ד' קהת: אז הן יצטרכו

להחזיר.) החוק הועבר אלינו לפני שבוע.
א י דמביץ
אני יכול רק להעיר שלפני שנתיים ההפרדה הזו נעשתה ב 17 בפברואר. היום כבר 20

בפברואר. אינני יודע אם שלושה ימים אלה משנים את המצב. אבל עובדה שזה הועיל אז.
ד' קהת
המועצה היתה יכולה ב-18 בפברואר לזמן ישיבה, ותוך עשרה ימים להוציא את הצו.
א י דמב י ץ
אם רוצים, אפשר כבר היום להחליט על ההפרדה.
י' גולדברג
אני מתפלא על ידידי אריאל ויינשטיין. אני יכול להיות פופוליסט יותר ממך
ולומר
אנחנו מדברים על צמיחה. הבה נבטל את מס הכנסה וגם את הארנונות ושהאוצר

יממן את השירותים השונים כמו נקיון, תאורה, מדרכות, ביוב, החזקת המבנים וכיוצא

באלה פעולות. זוהי הצעה. תאמינו לי שזה יביא לצמיחה. כי מה שקורה שרומסים את

כל מי שעוסק בייצור ורוצה להביא לפריחה ולפיתוח בדרך של הטלת מסים שונים ומשונים.

אני שומע כאן דברים מדהימים. מדברים על שדרת דקלים בעיר פיתוח בדרום. אבל איש

לא מדבר על גנים ציבוריים המשתרעים על שטחים נרחבים אפילו בעיר כמו ירושלים, שהיא

בירת ישראל, או על תאורת רחובות שמחליפים אותה כל שנתיים. אני מדבר על בירת ישראל

אבל אני יכול להמשיך ולהביא דוגמאות כאלה מערים אחרות ומאזורים כלכליים ממדרגה

ראשונה. וזה חיוני לאיכות החיים. אבל אנחנו נאבקים על בתי חולים. כמה בתי חולים

יש בדרום או בצפון? מי שגר בצפון ונזקק לשירות רפואי צריך לנסוע לחיפה או

לתל-אביב, כי בית החולים בצפת הוא כמו מרפאה מקומית.

האם מישהו הציע להגדיל סעיפי פעולות בתקציב משרד הפנים כדי לסייע לבעלי עסקים

או למגזר הייצרני, או שמא מציעים לצמצם סעיפים אלה?

אני חושב שזכותם של תושבי קרית שמונה ומצפה רמון שתהיה גם להם פינת ירק

שיפרחו בה צבעונים, כפי שיש בירושלים, ושהם יחושו שיש להם איכות חיים.

האפשרות היחידה לקיים פעילות תרבותית בעיר כמו קרית שמונה היא לקיים אותה

במתנס. אבל בירושלים יש עשרים מתנסים שהם מתוקצבים. בירושלים יש מרכזים של תרבות

ואמנות, שירה ומחול, ואני בהחלט מחייב זאת. אבל גם לערים אחרות בארץ זה מגיע.

כאשר אתה רוצה לקיים אירוע תרבותי או להביא מופע לעיר פיתוח בצפון או בדרום, אתה

יודע מהי ההוצאה הכרוכה בכך? זח עולה פי כמה מאשר לקיים מופע כזה בירושלים.



בית מלון במצפה רמון יש לו תפוסה נמוכה ביותר, אבל החזקתו עולה כמו החזקה של

בית מלון בעיר אחרת ולעתים אף יותר.

הארנונה מהווה חלק רציני בהכנסות של הרשויות המקומיות. אם לא מאפשרים

לרשויות המקומיות להגדיל את ההכנסות העצמיות שלהן באמצעות הארנונה, אם מגבילים את

הארנונה בתקרה, צריך לתת להם מקור אחר, והמקור הוא תקציב המדינה, העברות מתקציב

המדינה לתחומים של החינוך והרוווקה.

אני מתמודד עם הבעיות האלה בחיי יום יום. התפקיד שלנו כראשי רשויות הוא לתת

שירותים לתושבים. לשם כך נבחרנו. האינטרס שלנו הוא לאפשר לבעלי עסקים לפתח את

עסקיהם, להתרחב. אם טוענים לעומתנו שהארנונה מהווה נטל כבד הן על התושבים והן על

המגזר העסקי, אני מסכים שנבטל לגמרי את הארנונה ונמזג אווזה במס ערך מוסף, לדוגמה.

אבל אני רוצה שחברי ועדת הכספים יבינו את המשמעות של החלטה שהם יקבלו בנושא של

הארנונה. אני רוצה שלא תהיה אי הבנה, ההכנסות מארנונה באות לממן את מערכת החינוך

ברשות המקומית, את הפעילויות השונות, את השירותים המוניציפליים השונים, בקיצור -

את איכות החי ים.

צריך לדון לגופו של ענין במקרים חריגים כאלה או אחרים, אבל אם רוצים לשנות את

הבסיס לגביית הארנונה - והבסיס הוא שמירה על ערכה הריאלי - חייבים לדאוג לאיזון

ממקור אחר, וזהו האוצר.
י י הורביץ
אנחנו לא במעמד של פוסקים בוויכוח בין שני נצים שעלינו להחליט מי מהם צודק.

הבה נחשוב מהי המדיניות שלנו . אני מעיז לומר שיש כמה דברים, שלו ניתן היה לי,

הייתי עושה אותם אחרת. קל מאד לומר זאת. קשה מאד לבצע. אבל ברור שזו צריכה להיות

הגישה. אינך יכול לדבר על צמיחה, על גידול האוכלוסיה, על הרחבת העיר, על הנחות

במיסוי כדי לעודד תעשיה, כפי שמצהירה על כך העיר אשקלון, ובאותה עת לעשות את

ההיפך הגמור מזה - להטיל היטל כבד על המגזר העסקי והייצרני, כי זה מנוגד למגמה של

יצירת מקורות תעסוקה עבור האוכלוסיה במקום וזו שתבוא.
לו ניתן היה, הייתי אומר
עזבו את התעשיה, המלונות, העסקים. אתם נבחרתם על

ידי התושבים, אתם רשאים להטיל עליהם מסים. אם אינכם יכולים לעשות כן, סימן

שהתושבים אינם רוצים לקבל את השירותים האלה. להטיל מסים כדי לשאוב אמצעים מאותם

גורמים שכוח ההתנגדות שלהם חלש יותר, זה לא בא בחשבון. ואין זה משנה אם אתם

מבקשים להעלות את הארנונה יותר מהמדד או פחות מהמדד. כי מי אמר שצריך לצלם את

המצב הקיים ?

בוויכוח בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי המגמה היינה לאפשר לשלטון

המקומי להשתחרר מהתלות שיש לו בשלטון המרכזי כדי שיוכל לנהל את העני נים לפי שיקול

דעתו והבנתו. ואם זוהי המגמה, צריך להחליט איך נותנים לשלטון המקומי להיות חי

נושא את עצמו. איך עושים זאת?

אמרתי שזה יותר ענין תיאורטי. לי ברור שיש כל כך הרבה פיקציה בענין הזה.

אדוני המנכ"ל עליך לדעת שאתה נותן היום אפשרות של פריסת חובות בסכום גדול ויחד עם

זה אתה משעבד לרשויות המקומיות את ההכנסות שלהן בעתיד. זה כאילו היית אומר
לחקלאי
אני נותן לך פריסה אבל לא אשלם לך עבור החלב והביצים אם לא תעמוד בכך. זה

בדיוק אותו דבר. לכם נדמה שיש הסדר. אבל שום הסדר לא יהיה. לא תוכלו לעמוד בכך.

זהו כאילו מחיקת חובות שנדחתה. (א' דיין: זה שונה לחלוטין.) עוד יתברר מי צודק.

א' דיין;

מי שמעכב את ההסדר ממוטט את הרשויות המקומיות.
י' הורביץ
וכי אני מציע לעכב?
היו"ר א' שוחט
הגיע הזמן שהמדינה תתן את הסיוע דרך שלה דרך התקציב. (א' דיין: אין לה.) אין

דבר הזה. זו חובתה. (א' דיין: אתה מתנגד להגדלת מסגרת התקציב.)
י' הורביץ
המנכ"ל הסביר לנו: אושרה בניה של בית ספר. בינתיים לא הועבר הכסף. הרשות

המקומית לוקחת הלוואה. בינתיים מחייבים אותה בריבית, וכך חוזר חלילה. אנחנו

יודעים איך הגענו למצב הזה. בחלק אשמה הממשלה, ובחלק התיאבון המקומי. השאלה איך

מתירים את הסבך הזה ומאפשרים לשלטון המקומי להיות חי הנושא את עצמו. הבה נבדוק

איך עושים זאת.

מי שאישר בית ספר, יתן אותו. לי קל לדבר, כי לא קיימתי את זה בזמנו. אז אני

לא יכול לבוא בטענות לשר האוצר מדוע הוא לא נוהג כך. גם אני לא עמדתי בזה. אבל

אתה רוצה בית ספר, נא להעביר את הכסף עבורו. אתה לא נותן את הכסף, אסור לרשות

המקומית לעשות זאת. אל תהיו החלוץ שעובר לפני המחנה. אתם לא מסוגלים לעמוד בכך,

אין לכם כוח לזה. בלאו הכי זוהי פיקציה אחת גדולה, והכל חוזר לאוצר. אתם לא

מאמינים, והנה זה בא. אנחנו יודעים איך זה יהיה. זה יהיה מחוץ לתקציב, עם הצנעה.

אני בא להגיד לכם, אנשי השלטון המקומי, אתם זקוקים לכסף, והשירותים שאתם

נותנים הם חשובים. אבל כאשר אתם רואים במגזר העסקי מקור להכנסות שלכם, זה פועל

לרעתכם, זה פועל נגד המדיניות שלכם, גם נגד המדיניות הלאומית, נגד הכל. אתם

מגרשים את האוכליסיה מהעיר שלכם, אתם לא נותנים לה לגדול. זה לא בהתאם לכוחו של

המפעל. לפעמים זוהי המכה האחרונה שמנחיתים עליו, בבחינת הקש ששובר את גב הגמל.

אולי לא בגלל זה הוא מתמוטט אלא בגלל בעיות אחרות. אבל אם אתה מנחית עליו גם את

המכה הזו, בלי להתחשב במצבו, הוא קורס ונופל.

אפשר אולי להציע לקחת אחוז מסוים ממס ההכנסה או ממס ערך מוסף. אבל המדינה

רוצה לשחרר את השלטון המקומי מהתלות הזו בשלטון המרכזי.

מוכרחים לשבת ביישוב הדעת ולנסות ביושר לפתור את הבעיות, ולא שכל אחד יבקר את

השני ויהיה חכם על חשבון השני מפני שקל לבקר את אנשי הרשויות המקומיות וקל לבקר

את האוצר.

אני מציע כי במקרה זה לא להעלות בשום פנים ואופן את הארנונה אפילו באגורה אחת

מעל למדד, אלא בהרבה פחות מזה.
היו"ר א' שוחט
על מי - על התעשיה או על כלל האוכלוסיה?
י' הורביץ
אני מדבר על התעשיה. על האוכלוסיה שיטילו ארנונה כל כמה שהתושבים ירשו להם.

את הארנונה לתעשיה ועל המלונאות יש להוריד קצת כל שנה, כי המצב הנוכחי הוא ממש

משווע. על התושבים תטילו כמה שאתם רוצים. נראה איך אתם הנבחרים מתמודדים עם

הבוחרים שלכם.
הי ו "ר א' שוחט
באשקלון ניתו פטור מארנונה לתעשיה למשך חמש שנים.

חי אורון;

אני מחזיק בידי את שתי הטבלאות, את הטבלה שהגישו התעשיינים שמראה את הפער

הגדול משנת 1985/86. ואת הטבלה שהגיש השלטון המקומי. זה מסביר את כל הענין. זה לא

צמח יש מאין. יש לי הרגשה, יגאל הורביץ, שברכת על כך כאשר זה הינבצע לפני חמש

שנים.
י י הורביץ
מה ארנה מדבר? אמנון רובינשטיין ואנכי ניהלנו על כך מאבק בישיבת הממשלה. יצאנו

מהכל י ם.

חי אורו ן;

אני לא מדבר באופן אישי. ביום ראשון ישבו פה ראשי אגף התקציבים. ישב כאן פוגל

והוא הציג זאת כאחד ההישגים. שאלתי אותו באורנה ישיבה: כאשר הורדת 1-5 מיליארד

במסים והעמסת זאת על הרשויות המקומיות, עשית כמה דברים: ראשית, זה יותר רגרסיבי,

משום שלגמרי ברור שעיריית תל-אביב דורשת מהתעשיה 17 שקל למ"ר, עיריית גבעתיים -

20 שקל למ"ר, ועיריה אחרת דורשת יותר. שנית, זה יוצר מערכת מעוותת, כי אם הממשלה

יוצאת מהמסגרת של תשלומי ההעברה, מתקבלת התמונה הזו. על מה אתם מלינים? ואם צודק

ראש העיר שאמר כי הארנונה מממנת את התאורה, את בית הספר, את המתנס - הרי אלה הם

שירותים לאומיים לכל דבר. איך הם מתחלקים בין המערכת המרכזית לבין המערכת

המקומית, ואיזה עיוותים נוצרים על ידי החלוקה הזו - זהו נושא הדיון שלנו. עכשיו

ונהיה חלוקה נוספת על ידי העברה מהרשויות המקומיות החזקות לחלשות.
הי ו"ר א' שוחט
אפשר למנוע את זה.
חי אורון
מי שישב כאן בעוד ארבע שנים ויראה את המשכו של התהליך הזה, ושוב ישווה את שני

הגרפים האלה, יקבל פערים יותר רחבים.

אני מסכים אתך שההגיון היום אומר שיש להקטין את הנטל על המגזר העסקי עד כמה
שאפשר. (י י הורביץ
אתם רוצים תאורה, תשלמו.) אם מפעל קרגל משלם מיליון שקל או

דולר לעיריית לוד, מבחינתו אין זה משנה אם הוא משלם מס לעיריה או לאוצר.

ד י קהת;

תסתכל במאזן כמה שכר הוא מקבל.
ח' אורון
אני חושב שצריך להטיל ארנונה גם על המגזר העסקי. אני הושב שהמנגנון של המס,

שמבטא את השכר ואת הרווחים הוא המנגנון היותר נכון לגביית המס. יש פילוסופיה

שהוועדה הזו שותפה לה, שיש להקטין את מערכת המיסוי הישיר, ואז מקבלים את התמונה

הזו. אני רוצה לומר ליגאל הורביץ: אם אתה הולך עכשיו להוריד את המס על חברות

ב-400 מיליון שקל, ארנה תקבל את הסכום הזה בארנונה. (י י הורביץ: לא.)
ש' אלוני
לפי השיטה הקיימת היום - כן.
י' הורביץ
אם רוצים לשמור על כל השירותים האלה ברשויות המקומיות ברמה הזו ובהיקף הזה,

בבקשה שישלמו .
ח' אורון
בעניו הסעיף הקונקרטי, אני מציע לעמוד על כך שלא תהיה העלאה של תארנו נה מעבר

לעליית המדד. על כך אין ויכוח. אבל אנחנו משמרים עיוות שנוצר ב-1985/86 ורצים אתו

לאורך כל הדרך.
היו"ר א' שוחט
אינני יודע אם זה עיוות. זה ענין של השקפת עולם.
ח' אורון
אני באמת חושב שאם התמונה שהציגו בפנינו התעשיינים על קפיצה כה גדולה

בארנונות בשנים האלה, היא התמונה הנכונה, הרי שיש כאן עיוות. אתה יכול להגיד: זה

אמנם עיוות, אבל נתקן אותו על ידי העלאת הארנונה למגורים. זה גם יעבוד באותו

כיוון, לדעתי. אפשר לעשות זאת בערים שהן יותר חזקות מבחינה כלכלית. אי אפשר לבצע

זאת בערים היותר חלשות.
ושוב נשאלת השאלה
האם המגמה שבאה לידי ביטוי בנתונים שקיבלנו, של ירידה

במרכיב התמיכות, ההעברות והמענקים של הממשלה מ-47% ב-1982 ל- 30% ב-1987 - ויש

להניח שבשנה הבאה האחוז הזה שוב ירד - היא המגמה הנכונה. אני חושב שהיא לא נכונה.

הוקמה ועדת-מדינה, שבה אבטא את העמדה העקרונית שלי. זה לא יהיה הגיוני לעשות

את השינוי הזה כאשר יש ועדה שצריכה להתמודד עם השאלה הזו.
ע' סולודר
מתי היא עומדת לסיים את עבודתה?
היו"ר א' שוחט
זה לא רלוונטי לשנה הזו.
ח' אורון
בישיבה ביום חמישי ייעשה נסיון לתקן את העיוות שנוצר ב-1986 על ידי כל

מיני תרגילים. ביסודו של דבר אלה וריאציות על אותה מנגינה.

לכן אני חושב שאנחנו צריכים לקבל החלטה שתגביל את ההעלאה של הארנונה, ואינני

חושב שאפשר להשאיר את הענין פתוח כפי שזה מופיע בהצעת החוק. אבל הוויכוח הגדול

בענין הזה יתנהל אחרי שנקבל את ההמלצות של ועדת מדינה.
ע' עלי
חלק גדול מהנתונים האלה הם משחק בסטטיסטיקה. חלק מהדברים הם ממש עלבון

לאינטליגנציה. הגדיל לעשות הנציג של ארגון לה"ב. הוא מערבב מין בשאינו מינו בצורה

ממש דמגוגית. הוא עושה השוואות בין מגורים לעסקים, כאשר בעיר אחת יש טבלה של

ארנונה למגורים עם דירוג לפי אזורים. והוא הדין בארנונה לעסקים. נניח שבעיר

מסוימת מטילים ארנונה גבוהה על רשת שיווק. כאשר מתחילים להשוות את הקצוות מגיעים

לפערים כאלה.

את ההשוואה צריך לעשות בין ישובים באותה דרגה. אי אפשר להשוות את ירוחם עם

רמת השרון. אפשר לעשות השוואה בין קבוצות של ערים. ההשוואה שעשו התעשיינים יש בה

הגיון. כאשר משווים את כרמיאל לנהריה או עפולה, כאשר משווים ערים באותם סדרי

גודל, לפי אותם חתכים סוציאו-אקונומי ים ואזורים גיאוגרפיים, יש משמעות לכתו נים.

אבל אם משווים מגורים עם רשתות שיווק, איזה קשר יש בין הדברים?

לכן אני מציע לחברי הוועדה לא להתרשם מהנתונים שנמסרו כאן.

ש' אלו ני ;

אתה מתייחס גם לנתונים שנמסרו לנו על ידי מרכז השלטון המקומי?

ע' עלי ;

אני מעיד על עצמי שלפני שלוש שנים, מי שניהל את המאבק על הגבלת הארנונה,

הייתי אני. ואז כולם התפלאו. הגשתי הצעת חוק שמגבילה את העלאת הארנונה ב-170%,

לפי עליית המדד ולא מעבר לזה. הצעת החוק הזו נתקבלה. כל אחד מנסה להתקשט בנוצות

האלה. אני עשיתי זאת, כראש עיר. (ד' קהת: על אלה אנחנו בוכים.) בכך החל הסיפור של

ההגבלה. ואז היה לי ויכוח עם השר פרץ במשכן הכנסת בענין זה. זוהי הערה שניה.

והערה שלישית. אני באופן עקרוני בעד מתן אוטונומיה לשלטון המקומי, אבל כל עוד

לא מנצלים זאת לרעה. הסמכות הולכת עם אחריות. אינך יכול להטיל על מסגרת אחריות

כאשר אתה מרוקן אותה מסמכויות. למה בכל זאת הסכמתי להגביל? ויש סתירה בין התפישה

הכוללת לבין ההגבלה. הסכמתי לכך משום שחלק מהרשויות המקומיות ממש השתוללו, עשו

דברים שלפי השקפתי הם חריגים. לכן בענין זה אמרתי שיש מקרים שבהם דרושה הגבלה,

שיש לקבוע תקרה.

אנחנו לא יכולים לנתק את עצמנו מהמדיניות של הממשלה. הממשלה קודם כל צמצמה את

המענקים, צמצמה את ההכנסות שעוברות לרשויות המקומיות. היא הטילה עליהן לממן נתח

יותר גדול מהתקציב שלהן מהכנסות עצמיות. אי אפשר לתפוס את החבל בשני הקצוות. אתם

רואים את התקציב של משרד הפנים שכל הזמן הולך וקטן. לכן אי אפשר לדרוש מהרשויות

המקומיות לשמור על רמת השירותים לאוכלוסיה, לקלוט עליה, לתת חינוך, וגם לא לתת לה

לגבות כסף, לא להעלות את הארנונה לפחות כדי לשמור על ערכה הריאלי. זה פשוט לא

הולך יחד. מי שאומר זאת נוקט לשון דמגוגיה ופופוליזם.

בסיורים שלי בעולם אחד הנושאים שאני מתעניין בהם זהו נושא הארנונה. בכל העולם

הארנונה זה מס רגרסיבי. לא ראיתי בעולם ארץ אחת שבה הארנונה זהו מס פרוגרסיבי

ומתקדם. להגיד שהארנונה זה מס, זה לא אמת. כמו שצרכן משלם עבור החשמל שהוא משתמש

בו, לפי הצריכה שלו, והוא לא יכול לבוא לחברה ולהגיד: אני לא מרוויח, אני מפסיד,

ולכן אינני יכול לשלם עבור חשמל, כך גם הארנונה. העיריה נותנת תאורה ברחובות,

שירותי נקיון וכדומה, וצריך לשלם עבור השירותים האלה. הארנונה היא אגרה בעד

השירותים שהעיריה נותנת.
היו"ר א' שוחט
אתה צודק. אבל תעריפי החשמל הם שווים לכולם. ולעומת זאת בעפולה הארנונה

לתעשיה היא 13 שקל למ"ר, ובלוד - 51 שקל.
ע' עלי
אגיע לענין זה. אני מדבר על העקרון. העקרון הוא שזוהי אגרה

עבור שירותים. לצערי, היא רגרסיבית. אין שום מבחן לקביעת גובה

האגרה, גם לא מבחן של שירותים. אתה לא יכול להוכיח תמורה קבועה

לאותם שירותים. אם הייתי יכול להוכיח מהו התשלום הנדרש עבור השירות,

היה לי יותר קל. נכון שזה רגרסיבי.

יחד עם זה אני רוצה להכריז שעקרונית אין להעלות את הארנונה

לתעשיה ותיירות מעבר למדד - ואינני מדבר על המסחר - ואולי גם

להקטין אותה אם זה ניתן. במועצת העיר שלי קיבלנו החלטה, שכל מלון

שיבוא לעפולה יקבל 10 שנים פטור מארנונה. תעשיה שתבוא תקבל שלוש
שנים פטור מארנונה. (ע' סולודר
זוהי יוזמה שלך כראש עיר.) יוזמה

שלי בסמכות של מועצת העיריה.
מ' ביבי
אני רוצה להודיע לך שאין לעיריה סמכות לעשות זאת לפי החוק.
(היו"ר א' שוחט
דרוש אישור של הממונה.)
ש' אל ו נ י
אם הוא צודק, אפשר לשנות את החוק.

ע' עלי;

אינני נכנס עכשיו לשאלה אם זה חוקי או לא. זה מופיע בצו המסים.

זוהי החלטה גלויה וברורה, ומי שמבקש לערער עליה שיפנה לבית המשפט.

אני מציע שלא נאשר העלאה של הארנונה מעבר למדד לתעשיה

ולתיירות. אני מציע להגביל את הסמכות לענין זה.

להערה של היושב-ראש מדוע יש שוני בין מקום למקום. זה ענין

של הנבחרים במקום. (היו"ר א' שוחט: אני בעד שוני.) אם העיר לוד

לא רוצה תעשייה, היא תטיל 80 שקל למ"ר, ואז התעשיה תעבור למקום אחר.

אם אני רוצה לעודד תיירות, אטיל פחות ארנונה על תיירות. הוא הדין

תעשיה. אתן את העידוד בדרך של הקלות במסים. זה קיים בכל העולם.

גם בחוק לעידוד השקעות הון יש שוני בין מקומות. יש שוני בין מדינות.

מדינה רוצה לעודד תעשיה, היא פוטרת אותה ממס.
ד' תיכון
אנחנו לא מורידים את שיעורי מס ההכנסה כדי שאתה תעלה את

הארנונה.
ע" עלי
ולענין המסחר, שום ראש עיר אחראי לא ילך לחסל את המסחר בעירו.

אם אני חושב שבעיר שלי יש למסחר מספיק הכנסות, אטיל עליו ארנונה.

וההוצאות שלנו על מסחר הן הרבה יותר גבוהות מאשר על מגורים ועל

תעשיה. העיריה צריכה לדאוג לחזות האזור, לתאורה, לגישה לחנויות

ולעסקים.
היו"ר א' שוחט
זה פשוט לא נכון. יש חינוך ויש תרבות.
ע' שלי
בעיר כמו עפולה ההוצאות למסחר הן יותר גדולות. והחינוך הוא

ממלכתי. אנחנו רק קבלני משנה הן בחינוך והן בבריאות. עיריה רוצה

לתת מעבר לזה, זוהי בעיה שלה. בתחום שהעיריה מצווה לפעול בו מבחינה

סטטוטורית, ההוצאות למסחר הן יותר גבוהות מאשר למגורים, אלה הם

השיקולים של העיריה ואי אפשר לפגוע בהם,

אני מתנגד לסעיף קטן (ד). הוא פשוט לא הגיוני.
ד' תיכון
חבל שמקסים לוי עזב, כי הוא התייחס לדברים שכביכול אמרתי.

אין לי טענוה לראשי הערים. אינני מאשים אותם בהעלאת הארנונה.

יש להם צרכים והם פועלים כראות עיניהם. אבל אני אומר לאנשי משרד

הפנים, שמה שקורה כאן זה בלתי סביר מנקודת ראותו של האזרח שעליו

מטילים לשלם ארנונה, ואני אדבר הפעם כמי שמשלם ארנונה.

העובדה שהממשלה מקפחת את הרשויות המקומיות עדיין איננה

נותנה היתר לראשי הערים להעלות את הארנונה רק פשוט: יללי?:- להם גרעון.

כי הארנונה הפכה למס הכנסה. והארנונה לא רק הפכה למס הכנסה אלא

היא היום מחליפה את מס הרכוש- וכן את, מס העסקים שעברו מן העולם.

לשם מה ביטלנו את מם הרכוש, האם כדי שתוכלו להטיל עלינו ארנונה

בשיעור של משכורת אחת לשנה בגין דירה בינונית? באמצעות הארנונה

החזירו לנו -את מס הרכוש-

אדוני מנכ"ל משרד הפנים, אנחנו פעם אחת רוצים לעשות סדר

בענין הזה. ארבע שנים מוליכים אותנו שולל. אנחנו מחוקקים חוק,

קובעים כללים ונותנים לכם שיקול דעת לעשות גם יוצאים מן הכלל,

אבל באמצעות שיקול הדעת הזה אתם מעבירים את כל המהנה או חלק גדול

ממנו.

משנת 1985, מאז הונהגה המדיניות הכלכלית החדשה, החלטנו על

הקפאה, אבל נתנו לשר האוצר ולשר הפנים במשותף את הסמכות לאשר

מקרים יוצאים מן הכלל. ובאמצעות הסמכות הזו הבאתי; אותנו למצב,

שכחלוף שלוש שנים אנשים משלמים ארנונה שהיא גבוהה במאות אחוזים

מהארנונה שהם שילמו בעבר, הענין נעשה באמצעות הסיווג, כאשר

הרשויות המקומיות כלל אינן מתייחסות למה שקבע המחוקק.

אתן דוגמה למה שקורה בירושלים. אם נאשר את הצעת החוק, שהכנו

אותה לראשונה לפני שנה בעקבות לקחים שהפקנו ממה שקרה לפני שנתיים

ולפני שלוש שנים, תראה מה קורה בירושלים. אני האזרח הקטן שילמתי

לפני שלוש שנים ארנונה בסכום של 700 שקל עבור דירתי. היום אני

מתבקש לשלם 2500 שקל.
היו "ר א' שוחט
זוהי השומה הראשית?
ד' תיכון
שומה ראשית עם פנקסים לפיהם מתבקשים התושבים לשלם את הארנונה.

ואני לא יוצא מן הכלל בענין זה. אלה הם הסכומים לאחר ההנחות. אני

משווה סכומי נטו לאחר ההנחות.

הי ו 'ר א' שוחט;

אתה מסכים שהנושא הזה ייבדק?
ד' תיכון
המחוקק קבע כללים לגביית הארנונה אבל השאיר אפשרות לשיקול

דעת לשני השרים, והם נתנו דרור לשיקול הדעת. אפשר לשנות את הסיווג,

אפשר לעשות דירוג מחדש.
היו"ר א' שוחט
אתה אומר שבמשך שלוש שנים הארנונה לאחר הנחות עלתה מ-700 שקל

ל- 2500 שקל. הענין ייבדק.
ד' תיכון
אביא דוגמה מתחום התעשיה והתיירות. הממשלה כדי לעודד יזמים

נותנת הטבות על פי חוק לעידוד השקעות הון. את ההטבות שאתה מקבל

על פי חוק אחד, אתה מחזיר באמצעות הארנונה שהעלו אותה.



ד' תיכון
ואני שואל
לשם מה הממשלה מעודדת הקמת מפעלים ובתי מלון אם מצד

שני הכל נלקח בחזרה. שלא תתן שם ולא תקח כאן.

אומר לנו מקסים לוי, יו"ר מרכז השלטון המקומי: הממשלה מקפחת את

הרשויות המקומיות, היא יוצרת בהן גרעונות במכוון. לנו אין ברירה.

אנחנו צריכים לאזן את התקציבים שלנו. אם הממשלה לא מעבירה לרשויות

את מה שמגיע להן, האזרחים ישלמו.

מצד אחד מדברים על רפורמה במס הכנסה, ומצד שני לוקחים בחזרה את

מה שנותנים באמצעות העלאה של מס אחר.

אני מציע להשמיט מהחוק את סעיף קטן (ג), ולאשר העלאה בגובה

המדד. אין יותר יוצאים מן הכלל. נתנו לשרים סמכות והם עשו בה שימוש

גרוע לפני שנתיים וגם לפני שנה.
היו"ר א' שוחט
אתה מציע שגם לתעשיה תעלה הארנונה לפי המדד?
ד' תיכון
לגבי התעשיה יש בעיה. השאלה אם אנחנו ערים לעובדה שהארנונה

הפכה למס לכל דבר. אני חושב שלגבי התעשיה והתיירות צריך להקפיא את

הארנונה, כי דומני שבמשך השנים האחרונות שם פרצו את כל הסכרים.

יבוא מישהו ויטען שהארנונה זוהי הוצאה מוכרת לצרכי מס הכנסה, ואז

הם משלמים בפועל רק את מחצית הסכום. (היו"ר א' שוחט: מי שמרוויח.)

אם כתוצאה מהארנונה קורסים מפעלים, מה השגנו בכך?

בשנים עברו נעניתי לפניה טל שר הפנים- הפעם אני אפעל להוצאת

סעיף קטן (ג) מהחוק, אלא אם כן השרים יתחייבו שהם לא יעשו שימוש

רחב בשיקול הדעת שניתן להם בסעיף קטן זה. יכול להיות שבשנה שעברה

נעשה שימוש מצומצם בסמכות לפי סעיף קטן זה, אבל בתקופת כהונתו של

השר נסים כשר האוצר כל המחנה עבר באמצעות הוראה זו בחוק. אני רוצה

לקבל יותר נתונים על היוצאים מן הכלל שאושרו בשנים עברו. מכל מקום,

נראה לי שצריך להגביל את ההעלאות האלה ולקבוע להן תקרות מוגדרות,

לאחר שענין שיקול הדעת נוצל לרעה.

אני פונה לחברי הוועדה שהם ראשי הרשויות בהווה וגם לאלה שהיו
ראשי רשויות בעבר ואומר להם
הפעם תנו לנו לבדוק את הנושא לעומק כדי

לגבש מדיניות שתענה על צרכי השעה. לא יתכן שתהיה הקפאה של מחירים

במשק ובאותו זמן הארנונות יעלו מעלה מעלה.
היו"ר א' שוחט
המשמעות של הקפאת הארנונה לתעשיה ומלונאות לפי חשבוני היא

בערך 70 מיליון שקל. 2 הסקטורים האלה משלמים כ-20% מהארנונה,

20% מ-7. 1 מיליארד שקל, שהם 340 מיליון שקל. בהנחה שההעלאה המתחייבת

היא בערך 20%, הסכום הוא בערך 70 מיליון. צריך לדעת מהי המשמעות

של ההקפאה הזו מבחינת הרשויות המקומיות. אפשר להציע מקור אחר, אפשר

להגיד שהרשויות יצמצמו את תקציביהן בסכום הזה, אבל לפחות שנדע

במה מדובר.
ד' תיכון
יש רשויות מקומיות שכבר הפיצו את הפנקסים לתשלום הארנונה.

המעשה הזה הוא לא חוקי. אם שר הפנים מתכוון למה שהוא מציע בחקיקה

הראשית, הוא חייב לעכב את הפעולה הזו של הרשויות המקומיות, או

לדאוג לכך שהוועדה שלנו תביא את החקיקה לאישור הכנסת.
היו"ר א' שוחט
הודעתי שנפריד את הקטע ליל הארנונה מחוק ההסדרים במשק.
ד' תיכון
אבל בינתיים אנשים כבר משלמים ארנונה.
היו"ר א' שוחט
לפי ההקירה הראשית העיריות זכאיות להעלות אה הארנונה עד

ה-28 בפברואר. השאלה אם חוק ההסדרים שהוהק בשנה שעברה גובר על כך
או לא, (א' דיין
קובע מה שאמור בפקודת העיריות.)
ד' תיכון
אני בא ואומר שעל פי החוק הקיים, כל העלאות של הארנונה,

אפילו נומינלית ולא לפי המדד, הן בניגוד להוק.
הי ו "ר א' שוחט
תעמיד זאת במבחן בג"ץ- לגבי עיריית ירושלים.
ד' תיכון
אני המחוקק. אני לא פונה לבג"ץ. אנהנו דנים בהצעת חוק. אני

מבקש חלות דעת מלשפטית האח מותר לעיריה להעלוות את שיעורי הארנונה-
הי ו "ר א' שוחט
אני חוזר ואומר שאציע לוועדה עוד היום להפריד את הסעיף הזה

מחוק ההסדרים וכך להחיש את הליכי החקיקה בנושא הארנונה כדי לאפשר

לעיריות להוציא שומות כנדרש. נ7למע את חוות הדלית ילל היועץ המשפטי

של הוועדה בעני ן.
א' דמביץ
נא לשים לב: כל החוקים בענין הארנונה ל-נתקבלו בשנים האחרונות

היו חוקים לענין אותן שנים. בשנה שעברה נאמר: בשנת הכספים 01989
עכשיו נאמר
לשנת כפפים 1990. לכן כל עול- איז חקיקה ספציפית

בשנת תקציב פלונית, יכולה העיריה לעשות כרצונה.
די תיכון
כל עוד אינך מאשר את החקיקה הזו העיריה איננה רל-איח להנפיק

את הפנקסים.
היו"ר אי שוחט
זה לא כך. אבל אס החוק שנאשר השנה יעמוד בסתירה למה שכתוב בפנקס,

הוא יגבר על הפנקס.
די תיכון
בינתיים העיריה גובה ארנונה. אחר כך היא תצטרך להחזיר.
היו"ר אי שוחט
נכון. יחזירו כיפים. לכן אציע הפרדה כדי להחיש את החקיקה.
(אי דמביץ
כדי שזה יידאה כמקדמה.)
עי סולודר
הארנונה הפכה למס העיריות חייבות לגבות אותו כדי לממן את

השירותים העירוניים, כי הממשלה לא מעבירה אליהן תקציבים.

אני חושבת שצריך להשאיר את סעיף קטן (ג), כי צריך להשאיר פחח

לעשות יוצאים מן הכלל, כמובן בלי להשתמש בכר לרעה.



ע' סולודר

ביקשתי את רשות הדיבור כדי להעלות את הבעיה של הארנונה

על מתקני מים. בוועדת המים, שמורכבת מחברים של ועדת הכספים ושל

ועדת הכלכלה, נמסר לנו שמספר גדול של רשויות מקומיות מטילות ארנונה

חריגה על מתקני מים, דבר שמטיל עומס גדול על עלות המים ועל החוב

לחברת מקורות. בשעתו נתקבלה החלטה על ידי מרכז השלטון המקומי ומשרד

הפנים, וגם יצא חוזר בעניי זה, שעל מתקן מים סגור תוטל ארנונה

בשיעור דומה לארנונה שמוטלת על מפעל תעשייתי, ואילו על מתקן מים

פתוח תוטל אותה ארנונה שמוטלת על קרקע חקלאית.

בידי רשימה של קרוב לעשרים רשויות מקומיות שלא מקיימות את

ההחלטה ומטילות על מתקני מים ארנונות יותר גבוהות. המצב הזה יחייב

את ועדת המים לאשר מחיר חריג למים באותן רשויות מקומיות, דבר שהוא

אסור לפי החוק, כי איננו יכולים להטיל סנקציות במקרים כאלה.

מצאתי לנכון להעלות את הנושא בדיון על הארנונה, כי לדעתי

חייבים למצוא לכך פתרון.
פ' גרופר
אדוני המנכ"ל, הדיון הזה חוזר על עצמו כבר כמה שנים. לפעמים

אני שוקל אם לבוא לדיון, אם להשתתף בו, שכן מה הטעם? יש לנו יושב

ראש חדש, אולי הוא יצליח לעשות משהו בנושא הזה.

יש לנו בעיה שלא נפתור אותה כאן, שכל ראשי הערים ללא יוצא

מן הכלל חוששים לפגוע בתושבים שבחרו בהם, שיש להם זכות בחירה. לא

יעזור לנו שום דבר, הפוליטיקה חזקה מכל. נסתיימו הבחירות. נבחר

ראש עיר לחמש שנים, והוא כבר מתחיל להיערך לקראת בחירתו מחדש,

הכל במסגרת החוק.

לאחר שהנבחרים חוששים לפגוע בבוחרים, הם מצאו שעיר לעזאזל -

המפעלים. עדנה סולודר כבר סיפרה לכם שעל בריכה לאגירת מים מטילים

ארנונה כמו על בריכת שחיה. את הפטנט הזה אימצו גם כמה ערי פיתוח.

ראשי ערים נבונים יודעים שאם הם רוצים למשוך תעשיה לעיר שלהם,

עליהם לתת ליזמים פטור מארנונה לכמה שנים. אבל יש ראשי ערים

שנוהגים אחרת.

בטירת הכרמל, לדוגמה, יש מסביב מתקני צבא, תעשיות, בית חולים,

שעליהם יכול ראש המועצה להטיל ארנונות גבוהות, והאזרחים נהנים. אבל

מה יקרה באזורי פיתוח ובערי פיתוח אם יתחילו להטיל שם ארנונות גבוהות

על התעשיה?

בכנסת יש לובי חזק לאזורי פיתוח, אבל כל פעולה שנעשית איננה

מעודדת הליכה לאזורי פיתוח. יזם שמקים ממעל באזור פיתוח, הוצאות

הייצור שלו יותר גדולות. אם הוא צריך להעסיק מהנדסים, לעתים הוא

חייב להסיע אותם למפעל ולשכן אותם בבתי מלון. ואם לא די בכך, עכשיו

יטילו עליו ארנונה יותר גבוהה.

אני שומע שהרשות המקומית מטילה ארנונה כדי לספק שירותים

שונים. הבה נהיה כנים עם עצמנו - איזה שירותים נותנת רשות מקומית

למפעל שמשתרע על כמה דונמים בתמורה לארנונה שהוא משלם? העלות של

השירותים מהווה אחוז גדול מסכומי הארנונה שהמפעל נדרש לשלם

לרשות המקומית. דמי השכירות שמשלם המפעל לעתים נמוכים מהארנונה.
היו"ר א' שוחט
דמי השכירות לתעשיה בערי הפיתוח הם נמוכים ביותר.

י' ביבי ;

ההעברות של הממשלה לרשויות קטנו ב-600 מיליון שקל, וזוהי הבעיה.
פ' גרופר
עכשיו אני מגיע לשאלה כמה רורידה הממשלה וכמה לא הורידה

מההקצבות שלה לרשויות המקומיות. אם ממשלת ישראל הורידה, אתה לא

תכה את העם הזה. (י' ביבי : ומי יממן את השירותים?) אל תתן שירותים

ואל תגבה מסים. אתה חושב שמפעל שלא מרוויח יכול לשלם ארנונה? אם

הממשלה שוב תוריד את ההקצבות? אתה כראש עיר תתמודד עם הבעיה.

אני יכול גם להציע לתת ראשי הרשויות לגבות מסים ככל העולה

על רוחם, ללא כל הגבלה. ואנהנו נפסיק לדבר עם עצמנו בלי להגיע

לתכלית. הממשלה הקטינה את ההעברות שלה לרשויות ב-600 מיליון שקל,

יגבו הרשויות המקומיות מסים כדי להשלים אה החסר. ואם בשל כך

ייסגרו מפעלים, שיסגרו; אך לא תהיה תעשיה - אין בעיה. אנחנו

נחיה ממסחר, מיבוא. המסחר ישלם את ההיטלים. לא צריך לייצר ולא

צריך לייצא, צריך רק לעסוק במסחר. מי זקוק לתעשיה במדינת ישראל?

כל האסונות באו עלינו מהתעשיה, מהחקלאות. מי זקוק ליזמים? נחיה כולנו

על משכורות ועל השלמת הכנסה. .. למצב הזה אתם רוצים שנגיע? לכך אתם

שואפים?
היו"ר א' שוחט
אני מציע לך לעיין בטבלה שמביאה נתונים על דירוג הארנונות

בארץ. אז תראה שראשי הרשויות המקומיות נהגו בתבונה ודאגו לכך

שהתעשיה תהיה בתחתית סולם הדירוג. (פ' גרופר: מה קרה בלוד או

רמלה? שם זוהי באמת שערוריה.

פ' גרופר;

יושב לימינך ראש עיר, לא ממפלגתי, מוטב שילמדו ממנו איך גובים

ארנונות.

נ' ארד;

הוויכוח חוזר על עצמו כל שנה מחדש. אנחנו נתנו יד לכך, להערכתי

בטעות, שבחוק ההסדרים במשק מכניסים חוקים ונושאים מהגורן ומהיקב.

פטנט חדש,שממשיכים בו גם השנה. בתחילה היו אלה הוראות שעה במסגרת

תקנות שעת חירום. עכשיו הן הפכו להוראות של קבע שכלולות בחוק

ההסדרים במשק. בחוק אחד מופיעים נושאים שאינם קשורים אחד בשני.

ובצדק הציע היושב-ראש להוציא מהחוק את הפרק על הארנונה הכללית

ולהביא אותו בנפרד לאישור הכנסת . לו היו מביאים לאישור הכנסת

חוק נפרד שדן בארנונות, היינו יכולים לקיים דיון על כל האספקטים

של הארנונה, על הסמכויות של השלטון להטיל ארנונה, על גובה הארנונה

שיש להטיל על המגזרים הללונים וכיוצא באלה נוללאים. אבל במקום זה

מכניסים סעיף על הארנונה בחוק ההסדרים במשק, וכך יוצרים עיוות על

עיוות.

התעשיינים טוענים, ובצדק, שהממשלה שרוצה לעודד תעשיה נותנת

ליזמים הקלות והטבות במס בחוקים אחרים. אבל בחוק זה אותה ממשלה

מאפשרת לרשויות המקומיות לגבות ארנונה גבוהה מהתעשיה, ובכך מנטרלת

את ההטבות שהיא נתנה לה. אנחנו כחברי הוועדה צריכים לראות את התמונה

כולה, ולא רק קטע אחד ממנה.

אינני יודעת אם נצליח להכשיל בוועדת הכספים את ההצעה להעביר

כספים מרשויות מקומיות חזקות לרשויות מקומיות חלשות . ואגב, מי יקבע

אם רשות מקומית היא חזקה או חלשה, לפי איזה קריטריונים או הגדרות

ייקבע הדבר? לאחר שייקבע כי רשות מקומית היא חזקה, יחייבו אותה

לממן שירותים של רשות מקומית חלשה. מצד שני יגבילו אותה בהעלאת

הארנונות. זה ממש טירוף מערכות.



נ' ארד

אינני בטוחה שאנחנו צריכים להעניק לשר האוצר ולשר הפנים סמכות

לתת היתרים לרשויות המקומיות להעלות ארנונה מעבר למדד, לאחר שאנחנו

מגבילים את הרשויות בכל הנוגע להעלאת הארנונות. שני השרים יכולים

להשתמש בסמכותם באופן גורף ולאשר לרשויות להעלות ארנונות בלי שתהיה

לנו שליטה על כך.

למר ניצן היתה הערה על סעיף קטן (ד) בהצעת החוק שהנוסח שלו

יכול להיות נתון לפרשנויות שונות. אם אנחנו חושבים שההערה הזו היא

מוצדקת, יש לתקן את הנוסח של הסעיף בהתאם.

אני חושבת שהפרק על הארנונה לא צריך להיות כלול בחוק ההסדרים

במשק ויש להוציאו משם. עלינו גם להודיע לממשלה שזוהי פעם האחרונה

שכך יהיה. במצב שנוצר הדיון איננו רציני, לא הוגש לנו כל החומר.

ראשי הערים מאשימים האחד את השני.
היו"ר א' שוחט
יש הרבה שאלות שנויות במחלוקת שצריך להכריע בהן. אינני חושב

שצריך לעשות מהפכה ולחזור לשיעורים הקודמים. אבל יש כמה נושאים

שהועלו על ידי התעשיינים, המלונאים וגם על ידי השלטון המקומי, שצריך

להכריע בהם.
נ' ארד
אינני נגד דיון והכרעה בשאלות אלה. אבל אני אומרת שזה דיון

לא רציני. אנחנו כוועדת כספים צריכים להודיע לממשלה שמכאן ואילך

לא נסכים שנושא הארנונות ייכלל בחוק ההסדרים במשק, כשם שיש נושאים

אחרים שלא צריכים להיות כלולים בחוק הזה אלא בחוקים נפרדים.
היו"ר א' שוחט
אם אין פרק כזה בחוק ההסדרים במשק, המצב הססטוטורי הוא שרשות

מקומית יכולה להעלות את הארנונה ככל שיעלה על רוחה.

ש' אלוני;

נאוה ארד אומרת שהממשלה היתה צריכה להביא לפני חצי שנה לכנסת

חוק שמסדיר את ענין הארנונות.
היו"ר א' שוחט
שמענו שהממשלה בשיתוף השלטון המקומי הקימה ועדה בראשותו של

ויקטור מדינה שאמורה לתת את התשובות לכל הבעיות של הארנונה בעוד

חצי שנה או שנה.
א' דיין
אני רוצה למחות על השיטה לפיה מכניסים תיקוני חקיקה של חוקים

שונים בחוק ההסדרות במשק, דבר שמתאים להוראת שעה. בשיטה הזו מרוקנים

מתוכן את הליכי החקיקה של הכנסת.
היו"ר א' שוחט
כאשר לא היתה חקיקה היה נוהל מקובל ומסודר שלפיו ישבו נציגי

המשרדים והגיעו להסכמים.
א' דיין
הכנסת הנושאים האלה לחוק ההסדרים במשק זה דבר חמור שיש בו

פגיעה בזכויות קונסטיטוציוניות. זה לא יעלה על הדעת. הוראות שונות,

כמו ההוראה על ביטול קצבת ילד ראשון, הן זמניות. אחר כך מאריכים אותן

לעוד שנה ועוד שנה עד שהן הופכות להוראות של קבע.



א' דיין

הוא הדין הנושא של הארנונה. ההתערבות של המחוקק בנושא הארנונות

משמשת בסיס להעלאת הארנונות.אם קובעים בחוק את שיעור עליית המדד

כתקרה להעלאת הארנונה, אין רשות מקומית שמעלה את הארנונה בפחות

מעליית המדד.

כמעט בכל הארצות הנאורות בעולם הארנונה למגורים, עסקים, מסחר,

תעשיה, נקבעת על ידי מועצת העיר הנבחרת, אותה מועצה שצריכה לתת את

הדין על מעשיה לתושבים, לאנשי המסחר, המלאכה והתעשיה בעיר. העיריה,

בבואה לדון על גובה הארנונה, מביאה בחשבון אה מצב העסקים, מצב

התעשיה, מצב התיירות, שנמצאים בתחום שיפוטה, ובהתאם לכך קובעת את

שיעורי הארנונה. הענין הזה צריך להיות מסור לשיקול דעתה של מועצת

העיר הנבחרת. בענין זה לא יכולות להיות הנחיות כלליות של השלטון

המרכזי, גם לא של מרכז השלטון המקומי וגם לא של חקיקה ראשית. כל

רשות מקומית צריכה להחליט לפי שיקול דעתה אם בשנה מסוימת היא רוצה

לעודד את התיירות, כי יש אינתיפאדה ולא באים תיירים ואורחים,

אם היא רוצה להקל על בתי המלון בעיר בעת מצוקה כדי שלא ייסגרו.

היא בהחלט יכולה להחליט שהיא רוצה ללכת לקראת בתי המלון באותה שנה

ולתת להם הנחה של 50% בארנונה.

יש עיריה שרוצה בשנה מסוימת לעודד את התעשיה או את המלאכה או

את המסחר. ואז ראש העיר אומר לתושבים: דעו לכם שהשנה הארנונה למגורים

תעלה במקצת וזאת כדי להקל על מגזרים אחרים.

המחוקק גם הוא הלך לפי הקונספציה הזו ובפקודת העיריות נקבע

שעד 28 בפברואר על הרשות המקומיות לקיים דיונים על נושא הארנונה.

אבל היום אין דיונים. מחכים להנחיות מגבוה, בלי להתחשב במצבה המיוחד

של כל רשות מקומית.השיטה הזו פועלת לרעת השלטון המקומי. היא גם

עומדת בסתירה להמלצות של ועדת-זנבר, שהממשלה החליטה לאמץ אותן,

בדבר חלוקת הסמכויות בין השלטון המקומי לבין השלטון המרכזי.

לכן אני מתנגד לחקיקה ראשית בנושא הארנונה, כי היא עומדת

בסתירה לעקרוי הבסיסי של מתן עצמאות לנבחרי הציבור ברשות המקומית

לנהל את עניני הרשות לפי שיקול דעתם.

אני קורא לחברי ראשי הרשויות להתנגד לחקיקה כזו וגם לעשות

כל מאמץ כדי להקטין את הארנונות בעיקר לעסקים ולתעשיה גם על חשבון

העלאה מסוימת של הארנונה למגורים. לאחר בדיקה התברר לי שבהרבה

רשויות מקומיות הארנונה למגורים היא נמוכה. וזה לא נכון מה שאמר

דן תיכון שהרשויות המקומיות מגדילות את הארנונה למגורים פי שלוש.
(היו"ר א' שוחט
הענין הזה ייבדק.) האינטרס של הרשויות הוא

להקטין עד כמה שאפשר את הארנונות לתעשיה ולעסקים כדי לעודד את

המגזרים האלה להתרחב ולהתפתח.

גם אני מתנגד לסעיף קטן (ד). אינני מבין מה פירוש הדבר

שרשות לא תטיל בשנת הכספים הבאה ארנונה על סוגי נכסים או סוגי

שימושים בנכסים שעליהם היא לא הטילה ארנונה בשנת הכספים 1989.

יש הרבה עיוותים בתחום הזה. יש מוסדות שבגלל לחצים פוליטיים לא

שילמו ארנונה כנדרש. האם מועצת עיר חדשה שנבחרה לאחרונה איננה

רשאית לשקול ולהחליט על מי להטיל ארנונה? אם מישהו רואה עצמו נפגע

מהחלטה של הרשות, הוא יכול לפנות לבג"ץ ולבקש סעד. יש כללים לחיוב

בארנונה שמקובלים בכל העולם. למה להטיל מגבלה כזו על הרשויות?

אחר כך רשויות שיהיו להם גרעונות יוכלו לטעון: הגבלתם אותנו

בהטלת ארנונה, תכסו עכשיו את הגרעון. מה גם שמגבילים כאן את

הרשויות בהטלת ארנונה על נכסים או שימושים שניתן לגבות עבורם ארנונה

על פי החוק.
ש' אלוני
אינני רווה הרבה נחת מהריון היום. בריון היום יש התייחסות

להצעת החוק שהובאה בפנינו שעלינו להכינה לקריאה קניה ולקריאה שלישית-

ואני מקבלת את ההערה בענין הצורה של הבאת החוק. אני חושב שצריך היה

לפרק את החוק הזה שמורכב מחוקים רבים, ולהביא במרוצת השנה כל חוק

בנפרר קורם כל לקריאה ראשונה, אחר כר להעביר אותו לריון בוועדה,

ולקיים עליו דיון יסודי ולבחון אותו לאור המדיניות הכוללת

אנחנו דנים היום על חוק מסוים ועל המדיניות. ואין לנו אפשרות

לרון על הנושאים השונים כצורה הנכונה.

לחוק שהובא בפנינו יש שתי הסתייגויות - למחוק את סעיף קטן (ג)

ולמחוק את סעיף קטן (ר), נניח שיש נכס חדש. מדוע אסור להטיל עליו
ארנונה? (א" דמביץ
לזה יש כבר תיקון.)
היו"ר א' שוחט
המשמעת של מהיקת סעיף קטן (ג) היא, שאין העלאה ריאלית של

הארנונה. (א' קריינר; אין גס עליה נומינלית.)
ש' אלוני
הבנתי שעד עכשיו השימוש בסמכות הזו היתה גורפת לחלוטין.
הי ו "ר א' שוחט
המשמעות היא שהגביה של הרשויות המקומיות תקטן ב-340 מיליון שקל.

את השומה קובעים ל-1 באפריל. במהלך השנה יש הצמדה של הסכומים. אם

לא מאשרים את ההוראה הזו בחוק החדש, פירוש הדבר שחוזרים לקיומה

שהיתה קיימת ב-1 באפריל 1989-
ש' אלוני
אז צריך לנסח את הסעיף בצורה שונה, כי לפי הנוסח הקיים יש

פתח להעלאות של הארנונה בצורה גורפת.
היו"ר א' שוחט
אני רוצה להציע לך הצעה, שלא מקובלת עלי, אבל עונה על מה

שאת מבקשת להשיג. את יכולה לומר כי במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

תור העלאה בהתאם לעליית המדד, או תוך הצמדה למדד.
ש' אלוני
שמעתי את ההצעה. היא נראית לי. אבל אני מבקשת לבדוק אותה-

יש משהו לא הוגן לחלוטין במדיניות הכוללת. אתן דוגמה. הוועדה

הזו נדרשת לאשר תכנית נוספת להימורים בספורט- מצד אחד רוצים לספוג

עוד כספים מהציבור בדרך פופולרית על ידי הפיכת האנשים למהמרים יותר

גדולים, אבל מצר שני מציעים רפורמה במסים. האוצר אומר: במקום שאני

אגבה מסים, אתם תלכו אל הציבור, תשחיתו את מידותיו, תתנו לו אשליות

וחלומות ותספגו ממנו כספים. ובינתיים מי יקבל את הכסף הזה? לא

הספורט.
היו"ר א' שוחט
מס הכנסה. אני מקווה שזה לא יעבור כאן.
ש' אלוני
הפילוסופיה הזו באה לידי בימוי גם במערכת הזו. נתקבלו החלטות

לבליל מספר מסים שהיו בעבר ברשות המקומית. עכשיו עוקיים מעין כלים

שלובים והופכים את הארנונה למס נוסף-



ש' אלוני

אני מקבלת זית הגילדה שלי שצריך לתת לרשויות המקומיות יותר

עצמאות כרי שלא תהינה תלויות כל כך בשלטון המרכזי, אבל אני מציעה

לא להפריז בכך. במדינה שיש בה מדיניות של מתל הקלות והטבות לאזור

פיתוח אי ולאזור פיתוח בי, עם תמריצים והכוונות לפי אזורים במסגרת

המדיניות הכוללת, אינך יכול להשאיר לרשות רשות מקומית את כל מרחב

התמרון האפשרי ולשחרר אותו מכל תלות בשלטון המרכזי.

לראש רשות יותר קל ויותר נוח להטיל ארנונה על מפעל תעשייתי,

בעיקר שהוא חושב שהארנונה הזו מוכרת כהוצאה לצרכי מס הכנסה, מאשר

להטיל ארנונה יותר גבוהה על כלל האזרחים. ושמענו כאן שיש רשויות

מקומיות שבהן הארנונה המוכללת על האזרחים היא נמוכה מעבר לסביר.

ואותן רשויות מטילים ארנונה יותר גבוהה על המפעלים, דבר שהוא מנוגד

למדיניות הכוללת שמצדדת במתן עידוד לגזר ההעשייתי-היצרני. ראש

הרשות גובה את הארנונה מהתעשיה, כי הוא מביא בחשבון את הקולות של

הבוחרים.

החישוב של הארנונה לתעשיה או למסחר נעשה-לפי שטח. אנחנו רוצים

שהמפעלים יעשו פיתוח סביבתי. אתה מקצה להם שטח עבור מבני התעשיה אבל

גם עבור גנים וגם כדי שתהיה אפשרות של הרחבה. בחישוב עול הארנונה

אינך מביא בחשבון רק את אותו שמח שמשרת את קווי הייצור של המפעל

אלא את כלל השטח, ועבורו אהה גובה ארנונה.

בעיר כמו אשקלון, שהתיירות נותנת לה את הביסוס הכלכלי והחברתי,

ראש העיר נותן הנחות בארנונה לבתי המלון. יש ראש רשות שמעונין

יותר מכל בתמיכה של התושבים, ולכן הוא מטיל ארנונה נמוכה על מגורים-

מסתבר איפוא שאי אפשר לתת עצמאות מוחלטת ליחידה המוניציפלית,

ולאפשר לה לפעול במנותק מהמדיניות הלאומית הכוללת וצרכיה של המדינה, כי

יש קשר הרוק בין השנים. אם כי בכמה ענינים הייתי נותנת לרשות

רמקומיה הנבחרת הרבה יותר סמכויות.

דובר כאן על ההצמדה של הארנונה. אני יודעת שבכמה ערים משנים את

הדירוג או את הסיווג של האזורים כדי להעלות את הארנונה, למרות שאין

לכך כל הצדקה כי רמה הדיור ורמת החיים של כולם עלתה. אינני יודעת

אם יש איזה פיקוח או ביקורת על השינויים האלה בסיווג של האזורים.
(א' דמביץ
בינתיים זה אסור, כי זה מתייחס לנכס.) אם הנכס הוא

באזור אי משלמים עבורו ארנונה יותר גבוהה.

היו"ר אי שוחט;

חוק ההסדרים במשק מגביל את האפשרות לנייד או לשנות אזורים-

ש' אלו נ י ;

לדעתי צריך פעם אחת לבדוק את הנושא הזה בלי קשר לחוק התקציב.
(היו"ר אי שוחט
ועדת-מדינה בוחנת את מכלול הענינים.)

השכר במשק לא עולה לפי המדד.
היו"ר אי שוחט
בשלוש השנים האחרונות השכר עלה יותר מהמדד. הוא עלה ריאלית

ב- 6% בשנה האחרונה, וב-20% יותר מהמדד בשלוש השנים-
י' ביבי
אני מציע לבטל את סעיף קן (ג) וכן את סעיף קטן (ד), וכן לתקן את סעיף קטן (א)

ולומר בו בצורה פשוטה, שהארנונה תעלה לא יותר מאשר בשיעור עליית המדד, פרט למקרים

שבהם הארנונה היא מעל התקן. אני מציע שמשרד הפנים יעשה חישוב ממוצע של הארנונה

וכך יגיע לתקן. אם בלוד גובים ארנונה של 51 שקל למ"ר והעיריה תקבל היתר להעלות את

הארנונה לפי המדד, הפער הזה ילך ויגדל. אם בעיר מסוימת גובים ארנונה מוגזמת,

באותה עיר לא יעלו אותה לפי המדד אלא בפחות מזה, ואז תוך כמה שנים הפערים האלה

ייסגרו. היום יש פערים גדולים.
י' הורביץ
מי יחליט על כך?
י' ביבי
משרד הפנים. הוא עשה זאת כבר כמה שנים. משרד הפנים קובע את התקן למלונאות,

לתעשיה וכדומה.

כאמור, את סעיף קטן (ד) יש לבטל. בעיריה הרבה דברים מתפתחים ומשתנים, ולכן

צריך לתת לרשות המקומית שיקול דעת וחופש פעולה בענינים אלה ולא להגביל אותה עד

כדי כך. כדי למנוע שימוש לרעה בסמכות הזו, אני מציע להוסיף בסעיף קטן זה: באישור

שר הפנים ושר האוצר.

זה פשוט לא יתכן שהמדינה מורידה 600 מיליון שקל מההכנסות המועברות לרשויות

המקומיות בלי שהיא תאפשר להן להשלים את החסר מהכנסות עצמיות.יש חוק להגבלת הכנסות

ואין חוק להגבלת הוצאות. לדעתי, המדינה היתה צריכה להגביל את ההוצאות של הרשויות.

עיריית עפולה מוציאה סכומים קטנים בהשוואה לעיריה אחרת באותו סדר גודל. בשנים

הטובות היו רשויות שממש השתוללו והעלו את רמת החיים והשירותים בעיר מעבר לכל

פרופורציה. כך נוצר פער עצום ברמת השירותים שנותנות רשויות שונות. לדעתי, יש

לשקול גם דרכים להגבלת ההוצאות של הרשויות כדי למנוע תופעות כאלה בעתיד.

אני מבקש גם להעלות את הנושא של המפעלים האזוריים. תחנות הכוח בחדרה, לדוגמה,

שהיא קרובה לקיסריה, משלמת 2 מיליון שקל ארנונה לעיריית חדרה. יש מפעלים אזוריים

גדולים שמזהמים את הסביבה ואינך יודע בדיוק לאיזה תחום שיפוט הם שייכים. לדעתי,

הארנונה שמשלמים מפעלים אלה צריכה להתחלק בין הרשויות של האזור ולא כפי שזה קורה

היום שרשות מקומית אחת מקבלת באופן מקרי את כל הנתח לעצמה.
היו"ר א' שוחט
אנחנו צריכים לקבל היום החלטה על הפרדת הפרק הדן בארנונה מהחוק כדי שנוכל

להביא אותו בנפרד לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת. אנחנו נצביע עכשיו רק על

ההפרדה ולא על התוכן של הסעיף.
הוחלט
להציע לכנסת לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת להרשות לוועדת הכספים

להביא לקריאה שניה וקריאה שלישית את סעיף 29 בחוק ההסדרים במשק

המדינה (תיקוני חקיקה) בנפרד מהחוק.
היו"ר א' שוחט
אנחנו נקיים בשבוע הבא, אולי כבר ביום ראשון, דיון נוסף על סעיף 29 כדי לאשר

אותו .
י' ביבי
יום ראשון הוא היום האחרון להוצאת פנקסי השומה.

אי דיין;

אני מציע שנקיים את הדיון על הארנונה עוד השבוע ביום חמישי.
הי ו "ר אי שוחט
שמעתי את ההצעה.

השינוי הבסיסי בכל השיטה ובתפישת העולם ייעשה אחרי שתהינה ההמלצות של

ועדת-מדינה. דעתי האישית היא, לאור נסיוני, שיש חשיבות רבה למתן עצמאות לשלטון

המקומי. בסיכומו של דבר, ראש הרשות רשאי להעלות את הארנונה לי שיקול דעתו. הוא

נותן דין וחשבון על מעשיו לבוהריו, הוא המופקד על מתן השירותים בעיר, והמדינה לא

צריכה להתערב בזה. גם כאשר המדינה לא התערבה, הרשויות גילו מספיק ריסון עצמי,

והדבר הזה נעלם בזמן שחוקק חוק ההסדרים, כי לא כל רשות מקומית השתוללה והעלוזה את

הארנונה במאות אחוזים. אבל השינוי המהותי ייעשה אחרי המסקנות של ועדת-מדינה.

הנחת יסוד שניה שלי היא, שכל הצעה שיש בה כדי להקטין את סך הכל ההכנסות של

הרשויות המקומית היא הצעה גרועה, שכן לרשויות המקומיות לא יהיו מקורות הכנסה לממן

את השירותים שלהן, וכבר היום יש להן בעיות. לכן הדילמה קיימת.

אני בעד הליכה לקראת התעשיה והמלונאות באותם מקרים קיצוניים חריגים שבהם

הוטלה על התעשיה ארנונה של 50-48 שקל למ"ר. במקומות אלה צריך לבוא תיקון יותר

משמעותי מאשר לגבי כלל התעשיה. אבל גם כללית צריך ללכת לקראת התעשיה כפי שנעשה

בשנה שעברה, ואינני רוצה להיכנס עכשיו לפרטים. הוא הדי ן בענף התיירות. המשמעות

היא שנצטרך לקבל החלטה האומרת, שאם לתעשיה ולמלונאות איננו מעלים את הארנונה

בשיעור עליית המדד - ותעשיה ומלונאות מהווים 20% מכלל המערכת - הרי 80% האחרים,

ובכלל זה המגורים, יצטרכו לשאת בתוספת ארנונה בהתאם. כלומר, אנחנו צריכים לקבל

החלטה שלא תפגע במסגרת ההכנסות של השלטון המקומי ויחד עם זה תתן עדיפות למגזרים

הי יצרנים.
י' הורביץ
אולי כדאי שנקבל קודם תמונה היכן מתרכזים למשל בתי המלון, האם הם מרוכזים

בערים שיש להן כוח לספוג את ההפרש הזה בארנונה. אני מבקש לא לעשות הכללה.

הי ו "ר א' שוחט;

נניח שאתה אומר שלתעשיה ומלונאות אתה מעלה את הארנונה ב10% במקום 20%

כמתחייב מהמדד. זה אומר שהפסדת 2% מההכנסות, כי תעשיה ומלונאות מהווים 20%

במערכת. זה אומר שלשאר המגזרים עליך להעלות את הארנונה ב- 2% נוספים מעבר למדד.

תקח את התעשיות שמשלמות 40 שקל ומעלה ארנונה. יש כמה רשויות שהעלו באופן

דרמטי את הארנונה. אתה אומר שלקבוצה הזו בכלל לא יעלו את הארנונה, אבל לאחרים

יעלו יותר.
ש' אלונ י
מדוע לא תביא הצעה מנוסחת וברורה לישיבה הבאה?
היו"ר א' שוחט
אני אביא הצעה. עכשיו אני רק מעלה רעיונות למחשבה.

נשמע עכשיו את התשובות של המנכ"ל. בבקשה.
ד י קהת
אנחנו כמובן נמציא את כל החומר שנתבקשנו להמציא לקראת הישיבה הבאה.

אנחנו רואים בחקיקה הזאת את הרע במיעוטו. אנחנו חושבים שבאופן בסיסי לא היתה

צריכה להיות כלל התערבות אלא צריך היה לאפשר לרשויות המקומיות לקבוע את הארנונה

לפי החקיקה הראשית הקיימת. אבל היות וזה קיים, זה הרע במיעוטו.

אני חייב גם לומר שבשנה שעברה לא נעשה שימוש חורג או מוגזם בסמכות שניתנה

לשרים. למעשה ל-17 רשויות ניתנו אישורים להעלאת ארנונה מעל למדד, ובאותם

תחומים שבהם המסים היו מאד נמוכים. ברוב הרשויות האלה אין בכלל לא תעשיה ולא

עסקים. רובן רשויות קטנות, חלק גדול מהן במגזר הערבי.

לענין תיקון החקיקה, אנחנו מציעים שבסעיף קטן (ד) יתווסף מה שאמור בסעיף קטן

(ג), כלומר: באישור השרים. החשש היה לגבי סוגים שהיום יש התנגדות להטיל עליהם

ארנונה, בדומה לסיפור על חוטי חמשל, וכיוצא באלה דברים.
הי ו "ר א' שוחט
היכן כתוב שאסור לשנות סיווג של אזורים?
א' דמביץ
זהו חישוב של נכס בפני עצמו.
ד י קהת
צריך להבין כי מבחינת הרשות המקומית הארנונה היא גם כן כלי ניהולי-אסטרטגי.

למשל, אם יש אזור מסוים שהוא פנוי. הוא שייך לתעשיין שאיננו עושה בו כל שימוש.

אני כראש רשות הייתי מטיל על כך ארנונה גבוהה כדי שיצא משם, כדי שימכור את הנכס

ואפשר יהיה לפתח את האזור. אם יש מפעל מזהם שלא רוצים בו, אולי יטילו עליו ארנונה

גבוהה כדי שיפנה את המקום. לעומת זאת, אם יש מפעל אחר שכן רוצים בו, מטילים עליו

ארנונה נמוכה. זה קיים בכל העולם ככלי ניהולי. בעיריית ליקווד בארצות הברית

משלמים /,12 ארנונה מהמחזור. שאלתי את מנכ"ל המפעל: מדוע אתם משלמים ארנונה כה
גבוהה? והוא השיב לי
אני רוצה שהעובדים במפעל יהיו מרוצים. אם תהיה להם איכות

חיים טובה וברמה גבוהה, הם יהיו גם יותר פרודוקטיביים.

ניתן לראות בכל ההופעות כאן בוועדה, שהרבה יותר קל להשיג חסכון במפעל על ידי

ויכוח על הורדת הארנונה פה בוועדה או בוועדות אחרות מאשר להשיג זאת על ידי ייעול

המפעל. גם לראשי רשויות לעתים הרבה יותר קל לדרוש מענקים נוספים מאשר לייעל

ולחסוך. כולם עושים זאת בארץ. זוהי שיטה.
י י הורביץ
ארנה מנהל משרד שירותים. אינך מבין את חומרת המצב.
ד י קהת
עם כל הכבוד, אני בהחלט מקבל את ההערה. אבל אני הייתי יועץ פרטי למפעלים

והגעתי במפעלים לחסכון של 10%, 15% ואף 30%. (י י הורביץ; אינני אומר שאין מקום

לייעול וחסכון, אבל אם זה בא במקום -} אינני אומר שזה במקום. ונאמין לי שי והנר קל

לבוא ולבקש תמיכות והטבות ומעמד של אזור כזה או אחר.

י י הורביץ;

עובדה שניסו לייעל ולחסוך, אבל זוהי התוצאה.
ד י קהת
כל המפעלים בארץ מתייעלים, וכל הרשויות לא מתייעלות.

אי די י ן;

היום לפי פקודת העיריות, ממילא דרוש אישור של משרד הפנים.
הי ו"ר א' שוחט
אינך זקוק לאישור אלא אם כן אתה מעלה את הארנונה אחרי ה-28 בפברואר.
ד' קהת
צריך להביא בחשבון שעדכון המענק של משרד הפנים היה 11.7%, וזוהי שחיקה מאד

רצי נית של המענק.

אי אפשר להגיד היום לרשויות המקומיות: אתם תקלטו את העליה החדשה - וצופים

שיגיעו 250 אלף עולים. אנחנו יודעים שבשנה הראשונה הם גם לא ישלמו ארנונה, אבל את

השירותים יצטרכו לתת להם. אי אפשר להגיד לרשויות שהן יטפלו בעולים, יתמודדו

בבעיות של אבטלה ושאר הבעיות, בלי להבטיח להן הכנסות. אגב, כל השנים האחרונות

הרשויות לא קיבלו שום פיצוי על גידול באוכלוסיה, להוציא את נושא החינוך. לגבי

השירותים האחרים לא ניתן הפיצוי.

בנושא התעשיה - זו לא ארנונה חדשה, זוהי ארנונה קיימת. והיום מדובר על עליה

לפי המדד. אם כלל הארנונה על התעשיה מהווה 0.4% מהתל"ג לעומת כלל המסים שהם 32.1%

מהתל "ג, אי אפשר להגיד שתוספת המדד על 0.4% היא זו שתהרוס את כלכלת המדינה. כך

העני ן הוצג פה. אני חושב שיש בכך הגזמה.

אני רוצה להתייחס לשני הדברים שהציע חבר הכנסת יגאל ביבי בענין המדד והגבלת

ההוצאות. אנחנו מקבלים כעקרון את ענין המדד. אבל יש עיוותים שצריך לתקן אורנם גם

למעלה וגם למטה. לא לכל אחד צריך לאשר העלאה לפי המדד. (י י ביבי: תקבע תקן.) יש

אזורים מסוימים שבהם גם מבחינת המדיניות אתה צריך להעלות מעל המדד, ואזורים אחרים

שצריך להעלות שם פחות מהמדד. יש הרבה מאד עיוותים שלוחצים את התעשיה ואת העסקים

לעבר מרכז המדינה במקום לפריפריה. גם זהו כלי כדי לשנות את התהליך הזה.

בענין הגבלת ההוצאות -יש הגבלת הוצאות. לכל רשות מקומית יש תקציב מאושר על

ידי משרד הפנים. במסגרת ההסדר כל רשות מקומית עברה תהליך של התייעלות. יש מסגרת
תקציב מאושרת. (י י ביבי
גם 32 נקודות המענק.) גם התקציב שלהן מאושר על ידי משרד

הפנים. אבל קודם כל מייד ניכית להן 55 מיליון שקל במסגרת ההעברה. (אי שוחט: עדיין

לא.) זוהי ההצעה.

אני רוצה להזכיר שבארנונה של שנה שעברה עשינו שתי פעולות: היה תקן והיינה תקרה

לגבי התעשיה והמירווחים צומצמו בצורה מאד רצינית. אחרי שקבעת מסגרות תקציב

לרשויות שהתבססו על קיצוץ, פיטורי מאות עובדים שמתבצעים בימים אלה, צמצום

בהוצאות, צמצום המענקים, אי אפשר היום לבוא ולהגיד להן: נא לספוג עוד סכום מסוים.

זה פשוט בלתי אפשרי.



אגב, גם לגבי עסקים היתה הגבלה בשנה שעברה. אתם טוענים שמטילים נטל על העסקים

ונותנים הנחות למגורים. קבענו שהארנונה לעסקים לא תעלה יותר מאשר למגורים.
(היו"ר א' שוחט
באחוזים.) באחוזים.
היו"ר א' שוחט
אתה מוכן להתייחס להצעה שלי שהסך הכל יישאר אבל תהיה איזו שהיא דיפרנציאציה

בין המגזרים השונים? מהי עמדתכם בענין?

א' מראני ;

צריך לראות מהם הפערים. אינני חושב שיש כאן בעיה. זה נשמע חיובי.
ד' קהת
המנדט שניתן לוועדת-מדינה הוא בין היתר לבחון חלוקה יותר צודקת של המס בין

הגורמים השונים, כמובן בלי לפגוע בנפח.
א י מרא נ י
מה שאמר היושב-ראש סותר את ההנחיה שניתנה לוועדת-מדינה שלא יגבו פחות

מהעסקים. מה שמציע היושב-ראש זה לגבות קצת פחות מעסקים וקצת יותר ממגורים.
ד' קהת
הנפח לא ישתנה. לפי השיטה היפנית גובים ארנונה לפי שני בסיסים: עושים אחת

לשלוש שנים שומה של הנכס, של הקרקע וכדומה. וכל שנה בודקים את ההכנסות, לפי

המחזור, לפי שיטה מסוימת. אז בהחלט יכול להיות שמפעל עתיר ידע שהיום בגלל השטח

הקטן שהוא תופס משלם ארנונה מאד נמוכה, ללא שום קשר למחזור ולרווחים, לעומת מפעל

אחר, כמו המפעלים הכימיים שמשלמים סכומים גדולים. הפרופורציות ישתנו.
היו"ר א' שוחט
אני מבקש מהגופים השונים להעביר אלינו את החומר. אנחנו נקיים דיון נוסף ללא

המשלחות אלא רק עם נציגי משרד הפנים ומשרד האוצר. יכול להיות שנוכל לגבש הצעה

שנביא אותה בחקיקה נפרדת.

אני נותן את רשות הדיבור לנציג לה"ב להערה.
ג י קרמר
אני חייב ראשית כל להגיב על דברים של ראש עיריית ראשון לציון ושל ראש עיריית

עפולה. אם ראיתם את הטבלה, אני דווקה רציתי לשבח בדברי את ראשון לציון כדוגמה

טובה. אני מתפלא שמר ניצן מעיר על הטבלה הזו. (מ' ניצן: הנתונים לא נכונים.)

בענין הנתונים, יושבים כאן אנשים כמו ראש עיריית אשקלון וכן סגן הממונה על

התקציבים. יש להם נסיון במשא ומתן עם לה"ב. הנתונים שלנו הם נכונים לחלוטין.

השאלה היא מה היה בסיס לחישוב הנתונים. אם תשימו לב, החישובים תואמים בדיוק את

הממוצע. זה אומר שבראשון לציון יש ארנונה מאד נמוכה יחסית לערים בסדר גודל שלה.

מדובר על דירה בשטח של 85 מ"ר, דירת מגורים שכיחה. מדובר על חנות בשטח של

30 מ"ר. מדובר על נתונים שמשקפים את המצב בשטח, ולא על משחק של נתונים, כפי שאמר

חבר הכנסת עובדיה עלי. אלה הם נתוני אמת.
י י גולדברג
ראש רשות טוען שאלה אינם נתונים אמת.
ג' קרמר
הוא לא בדק אותם. השאלה על איזה בסיס עושים את הבדיקה.

אשר לתהליך החקיקה, ועדת הפנים הקדישה לנושא הזה הרבה מאד זמן. היא הטילה על

ועדת משנה בראשות חבר הכנסת ורדיגר לבדוק את הנושא לעומקו. מה שקרה שבניתוק גמור

מהשאלה של הסכומים המועברים על ידי הממשלה, בשנת 1985 בשנות האינפלציה, נקבעה

תקרה להעלאה, שהזהרנו מפניה, של 180%.

היו"ר אי שוחט;

אמרתי כבר שבשנה זו, כאשר מסקנות ועדת-מדינה הן בפתח, איננו הולכים לעשות

שינויים מהפכניים.

ג י קרמר;

בין חברי הכנסת שיזמו את החקיקה גם חבר הכנסת וירשובסקי שלוחם בעד מתן חופש

לרשות המקומית. .

ועדת-מדינה לא משקפת את המגזר העסקי .
היו"ר א' שוחט
תפנו לממשלה שמינתה את הוועדה הזו.
ג י קרמר
המגזר העסקי איננו מיוצג בוועדת-מדינה אלא יש בה רק נציגות של לשכת התיאום של

הארגונים הכלכליים שמייצגת בעיקר את התעשיינים ולא את המגזר העסקי.

אני מבקש שתעשו דיפרנציאציה ולא חישובים כוללים על השלטון המקומי. 50%

מהאוכלוסיה וכן שני-שלישים מהמגזר העסקי מרוכזים ב-20 רשויות מבוססות. אני מבקש

שוועדת הכספים תקבל את הנתונים של הוועדה בראשותו של משה הבא, שהיה משנה לממונה

על התקציבים. היא ישבה על המדוכה, בדקה את הנושא לפני שנתיים, כאשר לפניה אותו

נוסח של חוק, והיא הגבילה את ענין המדד לרשויות מסוימות. הם הגיעו למסקנה

שברשויות מבוססות אין הצדקה לאפשר העלאה לפי המדד, וזה מקצץ את אותם שוליים. גם

במגזר העסקי יש שוליים של ארנונה מאד גבוהה שלידתה בשנת 1985. ללא שום הצדקה. לכן

הגבלת המדד צריכה לחול גם על המגזר העסקי ולא רק על התעשיה.

ק' די ניס;

הערה בענין הסיווגים. אם מתייחסת למערכת שהיא מעוותת בנושא של סיווגים

ואזורים, הרי הקפאת הסיווגים פירושה הנצחת עיוותים. כלומר, לא מתקנים שום דבר על

ידי כך. כי אם ראש רשות מקומית ומועצת הרשות רוצים לעדן ולשפר את מצבם של אזורים

מסוימים על ידי סיווג מחדש של אזורים, זה יימנע מהם. להערכתי, לקחת מערך סיווגים

לא נורמטיבי ולהנציח אותו, פירוש הדבר להפוך אותו לנורמטיבי, וזוהי שגיאה גסה.
היו"ר א' שוחט
ואם תהיה ועדה שתשנה זאת בעוד שנה? (ק' דיניס: זה ענין אחר. אבל מה הטעם

להקפיא זאת עכשיו?) כי כולם יודעים, גם אתה וגם אני, שזוהי אחת הדרכים לשנות את

שיעורי המסים. ואם זה נפתח, כל העסק נפתח.
מי ניצן
אני מבקש להתיירק לעניו הסיווג. אם אתה אומר שאינך רוצה לשנות סיווג של אזורי

תעשיה או מסחר, אני מבין. אבל אינני רואה שום סיבה מדוע לא לשנות את הסיווג

באזורי מגורים שבהם משלמים ארנונה כמו בכפר ערבי - ומדובר על ערים מפותחות.

הי ו "ר אי' שוחט;

בכך סיימנו היום את הדי ו ן. אני מודה לכם.
צווים לעידוד החסכון
אמיסיות של סחף - חברה ישראלית לעבודות פיתוח בע"מ (סדרת 1)

(מכתב יו"ר הרשות לניירות ערך מיום 12.2.90 ומכתב מיום 14.2.90)

זנלכל בע"מ סדרה 2)

(מכתב יו"ר הרשות. לניירות ערך מיום 11.2-90 ומכתב מיום 18.2.90(

משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ

(מכתב יו"ר הרשות לניירות ערך מיום 19.2.90)
א' קרשנר
הרשות לניירות ערך מבקשת שהוועדה תרשום לפניה את השינויים בהודעות על אמיסיות

של שלוש הברות, כמפורט במכתבים שהוא שלה לוועדה.
הוחלט
לאשר את השינויים בהודעות על האמיסיות.
היו "ר א' שוחט
הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.45)

קוד המקור של הנתונים