ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 29/01/1990

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה; חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה ( פטורין) (מס' 5), התש"ן-1990; צו הבלו על דלק ( הטלת בלו) (תיקון מס' 2), התש"ן-1990; צו לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (שינוי תוספת לחוק) (מס' 2), התש"ן-1989(מכתבם של שר התעשייה והמסחר ושר האוצר (ללא תאריך); צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 6), התש"ן-1990; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 3), התש"ן-1990; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 5), החש"ן-1990; קביעת אזורים לעניין

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 188

מישיבת ועדת הכספים

יום ב', ג' בשבט התש"ן - 29.01.90 שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: א. שוחט - היו"ר

מ. איתן

ש. אלונ י

י. ביבי

א. בן-מנחם

ג. גדות

ג, גל

פ, גרופר

י. הורביץ

א. ויינשטיין

א, ורדיגר

י. לוי

ע. סולודר

ע. עלי

א. רביץ

ש. שטרית

י. שמאי

ח. רמון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א, דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית
מוזמנים
מ. טרי - מנהל מרכז ההשקעות

ח. יפה, ב.שילר- אגף המכס

ד. מינגלגרין, א. פרבר - משרד האוצר

א. בן-עזרא, ע. אפרתי, ס. נהיר - משרד התו"ם
סדר-היום
צו הבלו על דלק ( הטלת בלו)(תיקון מס' 2), התש"ן-1990

צו תעריף המכס והפטוריה ומס קניה על טובין ( תיקון

מס' 5), התש"ן-1990

חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה ( פטורין)

(מס' 5), התש"ן-1990

צו לעידוד מחקר ופיתות בתעשיה ( שינוי התוספת לחוק)

(מס' 2), התש"ן-1989

חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין )

מס' 5), התש"ן-1990

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון

(אשקלון, אור-עקיבא)

שינויים בתקציב לשנת 1989



צו הבלו על דלק ( הטלת בלו)(תיקון מס' 2), התש"ן-1990
היו"ר א. שוחט
אני פותח את הישיבה.
הנושא הראשון בסדר-היום של ישיבה זו
צו הבלו על דלק ( הטלת בלו)(תיקוז מס' 2), התש"ן-1990

דברי הסבר לצו זה נשמע מפי נציגת אגף המכס, הגברת בתיה

שילר
ב. שילר
ב-1 בינואר 1990 הועלה הבלו על דלק מ-34% ל-40%. למעשה

זה היה צריך להיות בשנת התקציב 1990/91, אבל בהתאם לבקשתו

של שר האנרגיה, כדי לא להפר את האיזון ביז מחירי התחבורה הציבורית שהועלו

ב-1 בינואר 1990 ובין מחיר הדלק לרכב פרטי, הוחלט להעלות את הבלו על דלק

כבר בינואר 1990. למעשה הבלו חל על המחיר לצרכן. זה חייב העלאת מחיר הבנזין

לצרכן ב-10%.

תוספת ההכנסה הצפויה מהעלאה זו היא כ-150 מליון שקל

בשנה.
י. הורביץ
פעם היתה קרן השוואה. מה קורה עכשיו?
ב. שילר
ההכנסה הזאת עוברת לאגף ההכנסות של המכס. לאחר שבוצעה

הרפורמה באפריל 1988 כל ההכנסות, פרט לסכום קטן, עוברות

לאגף ההכנסות של המכס.
י. הורביץ
אם להיות נאמן להחלטה, אם יוזל מחיר הדלק ב-1%, יוזל מחירו

לצרכן?
ב. שילר
לא. אני רוצה להבחין בין שני דברים. ב-1 בינואר 1990 הועלה

שיעור הבלו ללא קשר לעלות מחיר הדלק, מה שקורה פעם בחודש

או בחדשיים, זה שינוי במחיר הדלקים. אם יש שינוי במחיר הבנזין, משתנה המחיר

לצרכן, ואנו את ה- 40% בלו מקבלים מסכום יותר גבוה. עכשו שיעור הבלו

נשתנה והועלה מ-34% ל-40%. ב-24 באוגוסט 1989 הועלה מ- 30% ל-34% ועכשו,

כפי שאמרתי, ב-1 בינואר 1990 הועלה מ-34% ל-40%.
היו"ר א. שוחט
בכמה זה משפיע על מדד המחירים לצרכן? כמה מחזירה המדינה

באמצעות עליית מדד המחירים ואחזקת רכב? כמה נשאר מהכנסה

של 150 מליון שקל.
ב. שילר
אני אינני יכולה לומר.
י. הורביץ
מה על היטל שלום הגליל?
ב. שילר
הוא חל רק על נפט גלמי. הוא יימשך עד 31 במרס 1990 ואז

יוחלט מה יהיה הלאה.
היו"ר א. שוחט
מישהו יכול לתת תשובה כמה מחזירים מההכנסה הנובעת מהעלאת

שיעור הבלו?
סמדר אלחנני
אני יכולה לתת תשובה לאחר בדיקת הנתונים.
היו"ר א. שוחט
אני מציע שנאשר צו זה, ואני מעמידו להצבעה.

הצבעה

צו הבלו על דלק ( הטלת בלו)(תיקון מס' 2),

התש"ן-1990 אושר



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 5). החש"ן-1990
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לנושא הבא: צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה

על טובין ( תיקון מס' 5), התש"ן-1990, שענינו מס קניה

על לוחות שיש. אנחנו דנו בהטלת מס קניה על שיש.
ח. יפה
התיקון הזה מתייחס להפחתת מס. כאשר הוצאנו את הצו הראשון,

הוא תפס גם סוגי שיש המשמשים לציפוי בנינים. לא זו

היתה הכוונה, הכוונה היתה להטיל את המס על לוחות שיש המשמשים כתחליף לקרמיקה.

ההגדרה החדשה אומרת, ששיש הוא אבן שמורכבת מאבן!סידנית, שזו אבן מקומית.

כאשר העלינו את המס על לוחות שיש בעובי של 2 ס"מ, התברר שיש יבואנים שעוקפים

תשלום המס על ידי כך שהזמינו לוחות בעובי של21 מילימטר.
סמדר אלחנני
אמרנו לכם שכך יהיה.
ח. יפה
מתברר שאתם צדקתם.
א. דמביץ
מה יהיה אם ייבאו לוחות בעובי של 26 מילימטר?

זה לא כדאי,
סמדר אלחנני
זה תלוי בצורת חיבור הלוחות לקירות,
היו"ר א. שוחט
תחזור עוד פעם, מהו השינוי?
ח. יפה
על פי ההגדרה הקודמת, היה מדובר באבן שעיקר השימוש שלה

הוא ציפוי קירות חיצוניים וזה לא קשור לקרמיקה. ההגדרה

החדשה היא "אבן שלא עברה תהליך מטמפורפי ורובה ככולה משמשת לציפוי חיצוני

של מבנים ולא לצפוי פנימי. על כן ניתן פטור על אבן זו ממס קניה, היות

ומראש לא היתה כוונה לחייבה במס.
היו"ר א, שוחט
ההגדרה היא הגדרה - - -
סמדר אלחנני
גיאולוגית.
ה יו"ר א. שוחט
הגיאולוגים לא יחתמו עליה, כי אצלם כל שיש הוא גיר. על כל

פנים, חבר-הכנסת בני בגין הוא גיאולוגוג ואפשר לשאול אותו.
ח. יפה
אפשר, אבל אינני יודע אם התחום שלו הוא שיש.
היו"ר א. שוחט
זה יעמוד במבחן ולא תבואו אלינו שוב בעוד כמה חדשים?
ח. יפה
אני מקווה שזה יהיה בסדר.
היו"ר א. שוחט
אם אין התנגדות, אנו מאשרים צו תעריף המכס והפטורים ומס

קניה על טובין ( תיקון מס' 5), התש"ן-1990.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 6),

התש"ן-1990
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לנושא הבא:

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 5),

התש"ן-1990.
א. קרשנר
צו זה הוא תיקון טעות שנפלה בפרט 934.
א. דמביץ
אמרו בפרט משנה 1000 מה שצריך לומר בפרט משנה 2000 ובפרט

משנה 2000 מה שצריך לומר בפרט משנה 1000.
היו"ר א. שוחט
אנו מאשרים צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 6), התש"ן-.1990



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 3). התש"ן-1990
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לנושא הבא:

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מסי 3),

התש"ן-1990.
ח. יפה
מדובר במיסוי על מכונות צילום, מכונות שיכפול ומכונות

דפוס. עד היום לא היתה אחידות במיסוי על מוצרים אלה.

ונתקבלו מדי פעם פניות לפטור ממס ציוד צילום יקר מאד למטרות תעשיתיות.

זה ציוד שמחירו עשרות אלפי דולרים. יש היום מכונות צילום מאד משוכללות

שמדפיסות בכמה צבעים ועובדות במהירויות גדולות, והן משמשות תחליף למכונות

שכפול וגם למכונות דפוס. בתעשיה משתמשים במכונות צילום אלה כאשר צריך

לשכפל כמויות גדולות של מסמכים. בתעשיה האווירית משתמשים במכונות אלו.

מדי פעם, כפי שאמרתי, היו תביעות לפטור ממס מכונות משוכללות. ואנחנו קבענו

פטור על מכונות צילום שמדפיסות מעל 5,000 יחידות לשעה. ואז בקשו להחיל

את הפטור על מכונות שמדפיסות 4000 יחידות לשעה, אבל הופכות את העמודים

מצד לצד. לא יצאנו מזה. ואז החלטנו לפתור אה הבעיה על ידי כי שנקבע .

מיסוי אחיד על כל המכונות, אבל נגדיל את שיעור המס ל-3000 שקל ליחידה.

כך שלגבי מכונות צילום משרדיות פשוטות, שלא היתה כוונה להפחית את המס

עליהן, ישאר המס כמות שהוא ולגבי המכונות היקרות יהיה המס המכסימלי 3,000

שקל ליחידה.
ש. אלוני
מה מחירה של מכונה כזאת?
ח. יפה
יש מכונות שעולות 30,000 דולר, אלה המכונות המדפיסות

5,000 יחידות לשעה, הן הופכות את הדפים והן גם מכינות את

החמר לכריכה.
ש. אלוני
למה צריך להטיל מס על מכונות אלו?
א. דמביץ
מי יפגע?
ח. יפה
כמה סוגים שנהנו מפטור, הם יצטרכו לשלם 3,000 שקל. אבל

מכונה שעולה 30,000 דולר ועם ההובלה מעל 70,000 שקל,

זה בטל בששים. מייבאים מכונה אחת או שתי מכונות כאלה לשנה.

יש מכונות דפוס יקרות שעולות 20,000 דולר שמדפיסות בצבע

ויוצא צילום ברור מאד.
י. הורביץ
כמה משלמים על מכונות דפוס?
ח. יפה
לא משלמים.
י. הורביץ
מה יהיה הרווח מהתיקון הזה?
ח. יפה
לא יהיה רוח, להפך - יהיה הפסד.

ההגדרה של המכונות הללו היא קשה. אם אני אומר: מכונות

בצבע ופוטר ממס, יש עכשו מכונות פשוטות שמצלמות בצבע, וזה תחליף למכונות

הדפוס. וזה ענף שמכניס 12 מליון שקל.

באופן הדרגתי על מכונות צילום אנו מפחיתים את המס,
י. שמאי
מהי ההכנסה מהמס על מכונות צילום?
ח. יפה
12 מליון שקלים. לגבי המכונות היקרות מס של 3000 שקל אינו

נטל. כאשר פטרנו ממס מכונה המדפיסה 5,000 יחידות לשעה באה

חברה אחרת, שיש לה מכונה שמדפיסה רק 4,000 יחידות לשעה, אבל יש לה פונקציות

אחרות. לכן קבענו מיסוי אחיד.
ש. אלוני
אני מציעה לשחרר ממס כל מכונות הצילום. זה לא לוקסוס,

זה אמצעי ייצור. אדם לא קונה לעצמו 100 מכונות כאלה.
י. הורביץ
ההכנסה היא 12 מליון שקלים.
ש. אלוני
כמה יהיה המס על מכונות צילום קטנות באחוזים?
היו"ר א. שוחט
45%, כמו היום. צו זה עושה שני דברים: המכונות היקרות

נהנות מגג של 3,000 שקל והמכונות שמדפיסות 5000 יחידות

לשעה והיו פטורות, יחול עליהן המס של 3,000 שקלים.
ש. אלוני
אני מציעה לכתוב: אך לא יותר מ-3,000 שקלים.
י. שמאי
מה על מכונות הצילום המשרדיות?
ח. יפה
המכונות שאנו רואים במשרדים עולות עד 1000 דולר.
ש. אלוני
מכונות צילום שבכל מקום עולה 1000 דולר, פה היא עולה 1500

דולר. זה הרבה כסף.
היו"ר א. שוחט
זה קורה לגבי כל הדברים המיובאים.

מהו שיעור המס על מחשבים?
ח. יפה-
25%.
היו"ר א. שוחט
הולכים להוריד את השיעור הזה?
ח.יפה
כן, אנחנו רוצים להוריד את השיעור הזה.
ש. אלוני
למה על מכונות צילום יהיה מס בשיעור 45% ועל מחטבים בשיעור

25%? מכונות הצילום היו לפני המחשבים.
ח. יפה
המגמה היא להוריד את שיעור המס על מכונות צילום. לפני

טנתים היה שיעור המס 60% והורדנו אותו ל-45%. בתכנית של

הרפורמה יט מגמה להוריד את שיעור המסים.
ש. אלוני
אולי נפחית את השיעור ל-30% ולא יותר מ-3,000 שקל?
היו"ר א. שוחט
זה מאד קוסם מה שאת אומרת, אבל -
ט. אלוני
כך נהגו פעם לגבי מתקן גז לביטול. היום סוף סוף תפסנו שמוצרים

אלה הם חיוניים. המחטב והמצלמה הם היום מוצרים חיוכיים.

ומס בשיעור 45% על מכוכות צילום, זה הרבה כסף.
היו"ר א. שוחט
אינני יכול להענות לבקשתך. איננו יכולים להתייחס רק לפריט

אחד - מכונות הצילום. יש אלף ואחד דברים טמטלמים עליהם

מס קכיה. אם מקיימים דיון כולל ויש מחשבה כוללת, זה סיפור אחד- זאת ראשית.

שנית, צריך לסמן מניין יבוא המקור הכספי הזה.
ט. אלוכי
מורידים את המס, קוכים יותר.
י. שמאי
אם על מחשב המס הוא בשיעור 25%, מחטבים משתכללים

ואורך חייו של מחשב הוא 5 שנים, למה על מכונות צילום

יהיה שיעור המס 45%? למה הפער הזה באחוזים בין המס על מחטב ובין המס על

מכונת צילום?
י. הורביץ
אתם צודקים, אבל יש נימוק אחד קטן - כסף,
ט. אלוני
זה דבר שימושי- גם בככסת אתה תובע שיהיו יותר מחטבים, אדוני

היושב ראש.
היו"ר א. שוחט
ויהיו.
ש. אלוני
כל סיעה צריך שתהיה לה מכונת צילום.
ח. יפה
המגמה היא להוריד את שיעור המס על מכונות צילום בעתיד.
ש. אלוני
אם המגמה היא להוריד, למה לא להוריד עכשו?
ח. יפה
זה ייעשה במסגרת הרפורמה.
היו"ר א. שוחט
קשה להתייחס לפריט אחד. אפשר לומר: תביאו רשימת כל

מוצרי המשרד ושיעור המס המוטל עליהם ונדון בכך.
ש. אלוני
אני מציעה שבמקרה זה נפחית.
היו"ר א. שוחט
לא, אני מציע לאשר את הצו כפי שהובא. הם בכל זאת מורידים

את שיעור המס על מכונות צילום גדולות.
ש. אלוני
לפי דעתי, יש פה עיוות. זה לא נכון ולא צודק"
היו"ר א. שוחט
אני מציע שנצביע.

הצבעה

בעד צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקוז מס' 5),

התש"ן-1990 - - רוב

נגד - - אין

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 5),

התש"ן-1990 אושר
ש. אלוני
אני לא נגד, אני בעד לשנות שיעור המס.
היו"ר א. שוחט
הצו אושר כפי שהוגש.
ש. אלוני
אני מבקשת להביא לפנינו רשימת מוצרי המשרד והמס המוטל

עליהם ונקיים דיון על מס על ציוד משרדי.
היו"ר א. שוחט
בבקשה. אתה יכול להביא לנו רשימה של הציוד המשרדי למיניהו

ושיעורי המס המוטלים עליו?
ח. יפה
כן.
א. דמביץ
מדובר בציוד חשמלי.
היו"ר א. שוחט
במחשבים, במכונות צילום, בפקסימיליות.

יש היטל של 25% על הייבוא, כמה הוא מכניס?
ב. שילר
נטו קצת פחות מ-300 מליון שקל, כי יש חשבון. ברוטו זה

2% מסך כל הייבוא, ללא יהלומים. כאשר אתה לוקח בחשבון

את החשבון זה פחות מ-300 מליון שקל.
היו"ר א. שוחט
הוא מוטל על כל דבר מיובא?
ב. שילר
למעט יהלומים.
י. הורביץ
למעט גרעינים.
ב. שילר
לא. כל הסחורות חייבות, למעט יהלומים.
היו"ר א. שוחט
גם דלק?
ב. שילר
גם דלק.
היו"ר א. שוחט
מה הכוונה לגבי התקציב הבא, להמשיך בהיטל זה?
ב. שילר
עד כמה שידוע לי, כן.
סמדר אלחנני
כמה פעמים אפשר להאריך היטל זה?
ב. שילר
אל תשאלי אותי. הבעיה היא שיכולים לבוא גורמי חוץ, כמו

השוק המשותף, ולטעון כנגד היטל זה, כי הם רואים בזה מכס.

הם אומרים שזה נוגד את ההתחייבויות שלנו לבטל את המכס. הם רואים בזה

תחליף למכס. אנחנו אומרים שזה זמני, ולכן הם מסכימים-
סמדר אלחנני
איפה זה מופיע באומדן ההכנסות ממסים?
ב. שילר
זה מופיע בסעיף המכס, היטל כללי 2%.
סמדר אלחנני
750 מליון שקל בשנת תקציב זו?
ב. שילר
כן.
היו"ר א. שוחט
זה פרץ במלחמת שלום הגליל?
ב. שילר
כן, ב-1983. זה היה בהתחלה 3% ואחר כך הורד ל-2%.
היו"ר א. שוחט
אני מודה לכם.

חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה ( פטורין)

(מס' 5). התש"ן-1990
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)(מס' 5),

התש"ן-1990, שהוא חוק שאני הצעתי. מטרת התיקון בחוק המוצע היא - גביית

ארנונה ממוסדות ספורט למטרות רווח, שעד היום היו פטורים.
ש. אלוני
הם היו פטורים מכוח חוק?
היו"ר א. שוחט
מכוח חוק מתקופת המנדט הבריטי, כי אז הם היו גופים וולנטרים,

ללא כוונת רוח. היום יש הרבה דברים שהם על בסיס עסקי,

ומבחינת הארנונה צריך לחייב אותם, כי הם מתנהלים כעסק לכל-דבר.
ש. אלוני
איזו קריאה זו, קריאה טרומית?
היו"ר א. שוחט
החוק עבר קריאה ראשונה, ואנו מכינים אותו עכשו לקריאה

שניה ולקריאה שלישית.
י. שמאי
אתה רוצה להכביד את הנטל המקומי על אגודות ספורט?
היו"ר א. שוחט
לא כשהן עמותות שלא למטרות רווח. אבל אם מישהו פותח באופן

פרטי מכון לפיתוח הגוף שהוא עסק לכל דבר, צריך לחייב אותו

בארנונה.
ש. אלוני
אני מצטרפת להצעת החוק.
א. קרשנר
חבר-הכנסת דן תיכון מבקש לרשום הסתייגות לחוק זה - להכניס

לחוק סעיף לגבי קביעת תקרה לארנונה השנה.
היו"ר א. שוחט
זה שייך לענין?
א. דמביץ
זה לא שייך לענין. אבל אם אתה, אדוני היושב ראש, לא מעורר

את השאלה של נושא חדש, אני אינני מעיד.
י. שמאי
אם אני טוען לנושא חדש?
א. דמביץ
זה מייד הולך לוועדת הכנסת.
היו"ר א. שוחט
מי יכול לטעון נושא חדש?
א. דמביץ
כל חבר וועדה או נציג הממשלה.
פ. גרופר
מדובר רק בנושא הספורט?
היו"ר א. שוחט
יש גופי ספורט שמקיימים כל מיני מכונים על בסיס מסחרי.

לפי חוק מ-1938 הם פטורים מארנונה. חוק זה בא להסדיר תשלום

ארנונה לגבי מי שמתנהל על בסיס עסקי.
פ. גרופר
לא שאני מתנגד, אבל יש לי שאלה: מה אתה עושה היום לגבי

אגודות ספורט אמתיות?
היו"ר א. שוחט
אני לא גובה מהן ארנונה.
פ. גרופר
ושם יש שחקנים שכל אחד מרוויח משכורת. הוא משלם מס הכנסה?
היו"ר א. שוחט
כן. השאלה, מה מטרת האגודה- אם זה ביזנס פרטי, ישולם מס.



אנו מאשרים הצעת החוק, והיא תובא לקריאה שניה ולקריאה

שלישית.

חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)

(מס' 5), התש"ן-1990 אושר ויובא לקריאה שניה ולקריאה שלישית

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה
י. שמאי
אדוני היושב ראש, מה על ההצעה שהעליתי בענין מפעל זרו

בפרדס-חנה, שבנק לאומי אינו רוצה לקיים לגביו מכתב

ערבות של המדינה.
היו"ר א. שוחט
אני בדקתי אה הענין. דברתי עם אנשי בל"ל ושאלתי למה

אינם מכבדים את פניית הממשלה למתן ערבות בסך 500,000

שקל. הם אמרו לי, שלאיש יש כבר אובליגו של 700,000 שקל וזה מגדיל את

ההתחייבות שלו ל-1,2 מליון שקל. הם אמרו שכתב הערבות שהמדינה נתנה הוא

כתב ערבות לא טוב, כי הוא משחרר את המדינה הרבה לפני כן. מבחינת הבנק

הממשלה "בורחת" מהענין והם נשארים עם החוב הקודם. דברתי עם הגברת וינשל

והיא אמרה שהיא אינה מטפלת בזה ונתנה לי שם של איש אחר- הוא ימציא לי

היום את החמר ועם החמר הזה אני הולך לחשב הכללי- בנקים אחרים קלים יותר

בנושא הערבויות, בנק לאומי הוא הכי קשה בעניז זה.
י. הורביץ
אני מכיר את המפעל. זה ממש עוול שאחרי כל כך הרבה שנים

המפעל ילך לאיבוד בגלל סכום כזה.
י. שמאי
אדוני היושב ראש, אני רוצה להביא לפניך עוד נתון אחד:

למפעל ילז הזמנה ל-ל סוברו על 300,000 דולר. הוא יכול להגיע

ל-2 מליון דולר הזמנות.
ע. סולודר
בעקבות הדיון שקיימנו היום ה', אני רוצה להעלות נושא

מס רכישה באיזורי פיתוח. באזורי פיתוח משלמים חצי אחוז

מס רכישה במקום 5% בכל חלקי הארץ. יש ישוב בשם מצפה-טפד שהוא ישוב

באזור פיתוח. לא הכירו בו כישוב באזור פיתוח דה-יורה. יש לי חליפת מכתבים

ענפה בנושא זה. נציב המס יאיר רבינוביץ טיפל בזה. ועד היום הענין נמשך

ואין מי שיחליט.
היו"ר א. שוחט
מה הקשר בין מס רכישה ובין מעמד של איזור פיתוח?
ע. סולודר
באיזור פיתוח משלמים רק חצי אחוז מס רכישה, כיוון שדה-יורה

לא הכירו בהם כבישוב באזור פיתוח, הם לא יכולים להבוה ממס

רכישה מופחת. אני מציעה שהוועדה תתבע משר האוצר שיחליט, שישובים א', ב', ג'

נכללים באז ור פיתוח.
סמדר אלחנני
במצפה מסד -רוכשים דירות?
א. דמביץ
כנראה שמישהו מכר ומישהו רכש.
ש. שטרית
גם אם אני הבעלים המקורי של הבית, אני צריך לשלם מס רכישה

כאשר אני רושם אותו בטבו.
ע. סולודר
אני מביאה זאת כדוגמה, ואני חושבת שצריך לפתור את הבעיה.
היו"ר א. שוחט
איך?
ע. סולודר
על ידי כך שנתבע משר האוצר שיודיע, שישובים א', ב', גי

נכללים באזור פיתוח.
היו"ר א. שוחט
בישיבה האחרונה, כאשר החלטנו על הארכה של חצי שנה, קבענו

ועדה קטנה שחברים בה את חברת-הכבסת סולודר וחברי הכנסת



א. שוחט

גדליה גל ומיכאל איתן, שצריכה לשבת עם אנשי המס לגבי מספר קטן של יישובים,

שעליהם ילל מחלוקת,
א. קרשנר
זה לא אותו דבר. הוועדה נקבעה לגבי מס הכנסה. וכאן מדובר

על מס רכישה.
היו"ר א. שוחט
מה הפרוצדורה לגבי מס רכישה?
א. קרשנר
אותה פרוצדורה, שר האוצר מגיש בקשה.
ע. סולודר
במסגרת הישובים בקו העימות, יש ישוב דרוזי, שהוא ישוב

נאמן, הישוב רג"ר. אני מציעה להכיר בו כישוב-עימות.
י. הורביץ
הם משלמים מס הכנסה?
ע. סולודר
כן.
י. הורביץ
צריך לבדוק זאת.
ש. אלוני
אני רוצה להקדים הערה לדיון על מתן מעמד איזור פיתות ב'

לאור-עקיבא ואשקלון. אני התנגדתי תחילה לכל שינוי, אבל

לנוכח השינויים המתרחשים היום, עם העליה הגדולה, הדבר הכי חשוב הוא

ליצור מקומות עבודה, אני מציעה שאנחנו נעניק מעמד של אזור פיתוח בי

לכל מקום שיכול מייד ליצור מקומות עבודה, ולכל המפעלים שיאשרו השרים בלי

הגבלה של מקום.
י. הורביץ
את מציעה לפטור אותם ממס הכנסה?
ש. אלוני
אני מציעה לתת שלוש שנים תנאים של איזור פיתוח ב'.
י. הורביץ
לכל מפעל, ממפעל שמעסיק פועל אחד ועד מפעל שמעסיק 1000

פועלים?
ש. אלוני
לא, אני מוכנה למגבלות החלות היום על איזור פיתוח ב'.
י. הורביץ
היום מעמד של איזור פיתוח בי ניתן רק למפעלים שעושים יצוא.
ש. אלוני
אני אומרת: אותם אלמנטים שבגללם אתה נותן

מעמד של אזור פיתוח ב' לאור-עקיבא ולאשקלון ולכל מפעל

שיצור מקומות עבודה.
י. הורביץ
את מציעה להכניס פריט נוסף ששמו תעסוקה?
ש. אלוני
אני מציעה שהקריטריון יהיה לא רק המיקום אלא גם ייצור מקומות

תעסוקה.
היו"ר א. שוחט
ואז שכונת התקווה וראש העין הם כמו אור-עקיבא?
ש. אלוני
כן.

אנו עוסקים בנושא הדיור לעולים, אבל הדבר החשוב ביותר הוא

ליצור מקומות תעסוקה, אני רוצה לקבוע כללים לגבי תעסוקה, אינני רוצה עבודות

דחק. אני מציעה שנקבע קריטריון נוסף זה,
היו"ר א. שוחט
אני מתנגד לזה באופן טוטלי ומוחלט, אבל אני מקשיב.
ש. אלוני
אנחנו קצת אנכרוניסטים בארץ. מדובר על מעבר לעידן אחר,

כפי שזה קיים בכל העולם. על ידי השקעות בתשתית ובכבישים

אתה יכול לתת מקומות עבודה, אתה צריך ללכת עם העליה, אם אתה רוצה להשקיע

ולהתחרות אתה צריך לעשות מה שעושות היום אירלנד ואיטליה ומדינות אחרות,
י. הורביץ
היא אינה אומרת: מענק של 10%, היא מוסיפה קריטריון נוסף.
ש. אלוני
אלה שרוצים להקים מפעל באור-עקיבא - - -
היו"ר א. שוחט
את רוצה לדעת את הסיפור האמתי של אור-עקיבא? מאיפה מעבירים

את המפעל לאור עקיבא? מטירה ומקבלים 20%.
ש. אלוני
זה לא אותו מפעל. הם מרחיבים. הגיע הזמן שאנחנו נעשה איזה

שהוא מאמץ כדי להגיע ליצירת מקומות תעסוקה, אתה הצבעת



בעד "חוק הביצים".
היו"ר א. שוחט
אני לא הצבעתי בעד "חוק הביצים". חבר סיעתך, חבר-הכנסת

יוסי ליריד, הצביע בעד "חוק הביצים" ואני - לא. אבל הבעיה

היא לא זר. הבעייה היא באמת על יסוד מה יקומו המפעלים, ולמה ההצעה שאת

מציעה יש בה כל הדברים הרעים האפשריים, . חלק גדול מהאנשים אומרים,

שמה שחשוב זה לא המענק אלא הרווחיות, ואת הרווחיות אפשר לסדר באלף ואחד

דברים, לאו דוקא על ידי מענק, אלא על ידי הקטנת עלות העבודה ועל ידי

הורדת המיסוי, אולי אם מפעל ישלם פחות מס הכנסה בשליש, הרווחיות שלו תגדל,

או אם תוקטן עלות העבודה, הרווחיות שלו תגדל" יכול להיות שצריך להגיד,

שהמדינה תמשיך לשלם והרווחיות תהיה יותר גדולה,

מה שאת מציעה, חברת-הכנסת שולמית אלוני, זו שבירה טוטלית

של כל מערכת ההשקעות בגליל ובנגב. זה צריך להיות ברור. גם היום הפער

הוא כזה שהוא אינו דוחף משקיעים ללכת לגליל ולנגב. אם את מציעה 20%

מענק למרכז הארץ, כי את נותנת איזור פיתוח בי - - -
ש. אלוני
כל תושבי הגליל המערבי, אם יהיו כבישים טובים, יכולים

לעבוד במפרץ חיפה.
היו"ר א. שוחט
גם היום הם עובדים באזור מפרץ חיפה.
ע. סולודר
אני חושבת שדוקא עם הסיכוי לעליה גדולה ובהתחשב במצב

בעיירות הפיתוח, מוכרחים להעלות גם את הנושא של פיזור

האוכלוסיה. אני חושבת שאור-עקביא - עם כל זה שאני בעד זה שאור-עקיבא

תקבל מעמד של אזור פיתוח ב' - תושביה יכולים לעבוד במפעלים שבחדרה ובנתניה,
היו"ר א. שוחט
על אור-עקביא יהיה דיון מיוחד.
ע. סולודר
חברת-הכנסת אלוני דיברה על אור-עקיבא.
היו"ר א. שוחט
היא דברה באופן כללי,
ע. סולודר
גם אני מדברת באופן כללי, ואני חושבת שצריך לראות את הנושא

של פיזור האוכלוסיה.
א, רביץ
קיימת תקנה, או קיים חוק, שאדם שמוכר דירתו יכול לקזז

את הסכום תמורת הדירה שהוא שוכר, אבל יש בעיה, מחוקק החוק

או מתקין התקנה קבעו, שהתקנה תקפה רק לחמש שנים, אני חושב שהיום כולנו

מעונינים לעודד השכרת דירות- לכן אני מציע שנפעל לביטול ההגבלה של חמש שנים,

כי היא אינה הגיונית, אם כבר מסכימים לקיזוז זה, מדוע שזה לא יהיה ללא הגבלת

זמן?
היו"ר א. שוחט
אני מניח שיש להם הסבר.
א. רביץ
אני פניתי אליהם, והם אמרו שאין בזה הגיון, אבל זו התקנה.
ש. שטרית
מתקבלות עכשו החלטות בנושא העליה והעולים שיש להן השלכות

כלכליות. אנחנו יודעים שיש עלייה במחירי הדיור, גם

במחירי השכירות וגם במחירי הקניה, הן הופכות אה הסבסוד הדרוש לצורך קליטת

העליה מצד אחד ליקר יותר, ומצד שני ישפיעו על היכולת של אנשים שהיו בשלב

מעבר מדיור ברמה מסויימת לשלב משפר של דיור, ויעשו אותה בלתי אפשרית,

לדוגמה, אדם הגר בנווה-יעקב בדירה של שלושה חדרים, אם הוא רוצה לעבור לדירה

של ארבעה חדרים, יש עליה במחירי השכירות ויש עליה בערך הדירות, בשלושת

השבועות האחרונים, לפי הנתונים שקראתי על ירושלים, היתה עליה נ?חיר של 15,000

דולר לדירה של שלושה חדרים. זאת אומרת. אנחנו מדברים עכשו לא רק על שאלות

ערטילאיות של יעד לאומי של פיזור האוכלוסיה, אנו מדברים על השלכות כלכליות

של החלטות הקשורות בקליטת העליה.



ש. שטרית

אינני יודע אם מישהו נתן לעצמו דין וחשבון מה הן

ההשלכות הכלכליות של ההחלטות שנתקבלו בקשר לקליטת העליה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להציע לך לקיים דיון, אבל לא

דיון כולל על קליטת העליה, אלא לבוא ולהגיד: אנחנו רוצים נתוח כלכלי, איך

אנו מתמודדים עם סוגיה זו. אם אני, למשל, בונה תכנית תקציבית לקלוט

40,000 עולים, אני מוכן לתת תקציב פר-עולה יותר גדול, מאשר כאשר אומרים

שהעליה הצפויה היא 100,000 עולים, כי אז אני כמדינה חייב להקטין את

ההקצבה פר-עולה, אם לא נעשה חיזוי אמתי של ההליכים יצא שניתן ל-40,000

עולים יותר ול-60,000 האחרים לא יהיה לנו לתת אפילו חלק ממה שנתנו לקבוצה

הראשונה, זה ההיבט השני של הנושא שאני מעלה.

ההיבט השלישי - שר האוצר שמעון פרס אמר, שמסים לא יוטלו

ומלווה חובה לא יוטל. הוא חושב שהדרך הנכונה היא הלוואה בערבויות. אני

חושב שגם על שאלה זו אנחנו צריכים לדון.
היו"ר א. שוחט
מחר תוכל לשאול אותו שאלות אלו בחדר זה.
ש. שטרית
מחר שר האוצר יפתח את הדיון וידבר שעה. אני אשאל שאלות,

והוא לא יענה מחר, הוא יענה בישיבה הבאה. אתה יודע מה?

תרשום לפניך, שאני מעונין לטפל במשרד לקליטת עליה, ואז אקפיד על ההיבטים

הכלכליים של הנושא.
היו"ר א. שוחט
כל המשרדים, למעט משרד החקלאות, קשורים בקליטת העליה.
ש. שטרית
אני לא רואה שום נייר ובו דרכים להתמודד עם השאלות שהעליתי.

אם לא נתמודד עם השאלות הללו, יקשה עלינו לעמוד במשימות

של קליטת העליה, ואני אינני מדבר על קליטת העליה כמו אותו איש בשוק

ברחובות שצעק מה שצעק. אני מדבר מתוך תפיסה נקיה מכל ריגוש, מכל אלמנט

אמוציונלי, מתוך הנחה המשותפת לכולנו, שהעליה הכרחית וצריך לפתוח את כל

השערים. זה התפקיד שלנו, אינני רואה ועדות אחרות שיעשו זאת.
פ. גרופר
רבותי, המציאות באה וטפחה על פנינו בנושא של העליה.

ומהי המציאות? באה עליה ואנחנו צריכים לקלוט עליה גדולה.

ועליה זו - אם לא יסגרו אה השערים - תגיע ל-000, 1 עולים ליום.
היו"ר א. שוחט
רבע מליון עולים בשנה?
פ. גרופר
כן.
ש. אלוני
עם הקמת המדינה היינו 600,000 וקלטנו.
היו"ר א. שוחט
הלוואי וחבר-הכנסת גרופר צודק.
פ. גרופר
זה תלוי באמצעים שיתנו. אם היו אמצעי תחבורה, היו באים

1,000 עולים ליום.
ש. אלוני
אפשר להביא את העולים באניות.
פ. גרופר
יש בעיה גם לגבי אניות.

למה אני אומר שהמציאות טפחה על פנינו? כי קליטת העליה

היום זו לא קליטת העליה של שנות החמישים. אני לא מאמין שיקימו מעברות.
ש. שטרית
אין צורך.
פ. גרופר
ואני לא מאמין שיקימו בדונים. אני מאמין שקודם כל ימלאו

דירות שיש ברזרבה. קבלנים מתחילים לבנות. יש תכנית

לייבא מרומניה ומפולין בתי עץ.

מה שאני הולך להגיד עכשו אלה דברים שלא ירגיזו אף אחד.

אני עוד לא רואה את הקליטה בעיירות הפיתוח. כאשר דיברנו על השקעות באזורי



פ. גרופר

היה כאן ויכוח גדול- תן לי שם אחד של מפעל רציני שהלך לעיר פיתוח.

היינו בלילה אחד בשדה התעופה וראינו שבאו 400 עולים.

עמד בחור, טייס שלפני שנה עוד הטיס מטוס בלטביה. שאלתי אותו: מה אתה
רוצה לעשות? הוא אמר
תנו לי דלי ומברשת, אני הולך למשרדי אל-על להיות

מנקה, רק תנו לי לעבוד, זאת אומרח שכל מקום עבודה ייתפס, וזאת במרכז

הארץ-

עם כל הבכי, הבאלק הגדול של מקומות העבודה יהיה במרכז

הארץ. ואתה תראה, חבר-הכנסת שוחט, שאתה תרוץ לעודד יצירת מקומות עבודה

במרכז הארץ.
היו"ר א. שוחט
לא.
פ. גרופר
תסלח לי, אל תצטעצע. זה תפקידו של החוק לעידוד השקעות

הון. אני יושב בשקט, אתה תהיה היוזם, לא אני.
י. ביבי
אני רוצה להעלות נושא מס שבח מקרקעין על מכירת דירות.

היום כאשר אתה מוכר דירה פעם בארבע שנים, אינך חייב במס

שבח מקרקעין. היום יש לי שתי דירות ואני רוצה למכור את שתיהן, לא כדאי

לי, כי אני יכול למכור כל דירה פעם בארבע שנים ללא תשלום מס. זו שטות,

וזה מקפח את עיירות הפיתוח.

נניח שקניתי דירה בתל-אביב ב-100,000 דולר, אני מוכר אותה

היום ב-150,000 דולר, הרווחתי 50,000 דולר, ואינני משלם מס שבח מקרקעין-

בעיר פיתוח, שם עלתה דירה 40,000 דולר, אם יש לי שתי דירות ואני מכרתי

דירה אחת, אני פטור, אם מכרתי דירה שניה - אני משלם מס שבח מקרקעין ומפסיד

כסף. למה לא יקבעו תקרות של סכומים?
היו"ר א. שוחט
יש תיקון בדרך, הוא יוכנס לחוק ההסדרים,

צו לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (שינוי תוספת לחוק)(מס' 2), התש"ן-1989

(מכתבם של שר התעשיה והמסחר ושר האוצר (ללא תאריך)
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לנושא הבא:

צו לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (שינוי התוספת לחוק)(מס' 2),

התש"ן-1989.

יציג את הנושא נציג משרד התעשיה והמסחר מר אפרתי.
ע. אפרתי
אנחנו העברנו תיקון לתוספת המאפשר עידוד מוגבר למפעלים

שעומדים בקריטריונים מסויימים - במוצר אזרחי מ-50% ל-60%

ובמוצר צבאי מ-30% ל-40%.
היו"ר א. שוחט
כן, זה היה לפני כמה חדשים בוועדה.
ע. אפרתי
התיקון היה אמור לחול על מפעל שקם מ-1 באפריל 1989.

היו השגות, היו כאלה שהבינו שזה חל על מפעל שקם. מינואר,

ולא מאפריל, זו המשמעות של התיקון שאנו רוצים להכניס.
היו"ר א. שוחט
תסביר בדיוק מה אתם רוצים לתקן.
ע. אפרתי
אנחנו רוצים שהעידוד המוגדל יחול רק על תכניות שהחלו

מ-1 באפריל 1989- נוסף לזה יש בעיה, מי נופל בקריטריונים

אלה. יש הרבה מפעלים שאומרים שהם עומדים בקריטריונים ולדעתנו הם אינם

עומדים בקריטריונים. יש סעיף בחוק שלפיו ועדת המחקר, רק היא מוסמכת

לפסוק. אבל על מנת להסיר ספק ארו רוצים להכניס תיקון שהועדה היא אשר

תפסוק אם המבקש עומד בקריטריונים.
היו"ר א. שוחט
זה סעיף 2 בצו?
ע. אפרתי
כן.
ק ריאה
על איזו ועדה מדובר?
היו"ר א. שוחט
הוועדה של המדען הראשי.
ש. אלוני
אני מוכנה לאשר להם את הבקשה בתנאי שיהיה ברור, שלכל

החלטה תהיה הנמקה בכתב,
היו"ר א. שוחט
היא אינה מובאת לפני ועדת הכספים.
ש. אלוני
אני מבקשת הנמקה על יסוד מה נותנים.
א. דמביץ
גם לחיוב?
ש. אלוני
היום החוק מחייב לתת הנמקה רק לסירוב. אני מבקשת שתהיה

הנמקה בכתב גם על החלטה חיובית.
ע. אפרתי
לפי החוק אנו חייבים בהנמקה.
היו"ר א. שוחט
מה התקציב, 200 מליון שקל?
ע. אפרתי
קצת פחות.
היו"ר א. שוחט
השנה יהיה ניצול מלא של התקציב?
ע. אפרתי
כן.
היו"ר א. שוחט
אני מציע לאשר את הצו.
י. הורביץ
200 מליון שקל מה זה אומר?
היו"ר א. שוחט
אלה המענקים למחקר ולפיתוח. הסכום המופיע בתקציב הוא

200 מליון שקל. בשנה שעברה לא נוצל כל הסכום. הוא אומר

שהשנה יוצא כל הסכום.

מר אפרתי, אתה מודיע שכל החלטה, בין לחיוב ובין לשלילה,

תהיה מלווה בפרוטוקול של ועדת המחקר?
ע. אפרתי
כן-
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה צו זה.

הצבעה

צו לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה ( שינוי התוספת לחוק)

(מס' 2), התש"ן-1989 אושר

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון (אשקלון, אור-עקיבא)

(מכתבו של שר האוצר מיום ז' בטבת התש"ן -4.1.90)
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון -

אשקלון ואור-עקיבא.

הזמנתי את ראש המועצה המקומית ואת מזכירת מועצת פועלי

אור עקיבא, כדי שיאמרו דברם-
ש. שטרית
קראתי בעתונים ידיעה, שהליכוד תומך במתן מעמד איזור פיתוח

ב' לאור עקיבא. אני מודיע שאני תומך במתן מעמד אזור פיתוח ב'

לאור-עקיבא.
היו"ר א. שוחט
מונחת לפנינו בקשה של שר האוצר, בעקבות החלטת ועדת השרים

לעניני כלכלה למתן מעמד של איזור פיתוח ב' למשך שנה

לכל המפעלים שיקומו בתחום השיפוט של מועצת אור-עקיבא.
פ. גרופר
גם באשקלון?
היו"ר א. שוחט
כן.

אקרא אח החלטת ועדת השרים לעניני כלכלה- וזו לשון ההחלטה:

"בתוקף סמכותנו על פי סעיף 40(ד) - קביעת אזורים לענין

התוספת לחוק לעידוד השקעות הון - ובאישור ועדת הכספים, אנחנו קובעים,

שתחומי האיזורים שיהיה להם מעמד של איזור פיתוח ב' הם:

1. תחום השיפוט של המועצה המקומית אור-עקיבא;

2. איזורי התעשיה באשקלון, המחברים את הקווים הישרים אל

נקודות הישוב הבאות - - -( בלי להכנס לקווי החיתוך,

זה אזור התעשיה הדרומי של אשקלון ולא האזור הצפוני).

הוראות קביעה זו יחולו על מפעלים שהבקשה לאישור הוגשו

או אושרו שנה מיום פרסומה של קביעה זו. קביעה זו תפורסם במידה ותאושר

על ידי ועדת הכספים, ברגע ששני השרים יחתמו עליה.
ג. גדות
ואז מתחילה השנה?
ש. אלוני
השנה מתחילה מיום חחימת החוזה.
היו"ר א. שוחט
לא, מיום הפרסום של קביעה זו.

כפי שאמרתי, נמצאים אתנו ראש המועצה אור-עקיבא ומזכירת

מועצת פועלי אור-עקיבא. הם ביקשו להופיע ונעניתי לבקשתם על מנת שיגידו

את דברם.

בבקשה מר אדרי.
י. אדרי
אחרי הרבה ריצות, אני שמח שהנושא הגיע לועדת הכספים

המכובדת. אני חושב שבצדק הגיע לוועדת הכספים. אני מאמין

באמונה שלמה, שמתן מעמד אזור פיתוח ב' לאור-עקיבא ולוא גם לשנה, יתן לנו

דחיפה קדימה.
י. הורביץ
אני רוצה לשאול שאלה: מר אדרי, תושבי אור-עקביא יכולים

לעבוד במפעלים שבמרחק 10 קילומטר מאור-עקיבא. אבל לי כבעל

מפעל, כדאי לעבור לאור-עקיבא כדי לקבל הנחות מפליגות. למעשה הרבה לא יתוקן

על ידי כך- היחיד שיצא מורווח מכך הוא המשקיע. אתם יכולים להגיע למקום

העבודה במרחק של איכס קילומטר.
ש. אלוני
נקודת המוצא שלך לא נכונה.
י. הורביץ
זה מפעל חדש?
ש. אלוני
זה מפעל חדש.
י. אדרי
אני חושב שמדובר על השקעות הון חדשות- להעביר מפעל מהסביבה

לאור-עקיבא, זה בודאי לא ודראי. דברתי עם מנהל מרכז ההשקעות

מר טרי.
מ. טרי
על העברת מפעלים אין שום הטבה לפי החוק.
היו"ר א. שוחט
על הרחבה יש.
י. שמאי
אולי אתה מוכן להצביע על מפעל אחד באיזור שירצה לעבור

לאור-עקביא?
י. הורביץ
אני העברתי מפעל מחדרה לעפולה והוא קיבל הנחות.
היו"ר א. שוחט
רשות הדיבור למזכירת מועצת פועלי אור עקיבא, רחל.

רחל: אם יש שאלות, אני מוכנה להשיב. אם אין שאלות, אין לי מה

לומר. להתחיל לפרוט את הבעיות, אין טעם, הן ידועות.
ע. סולודר
נדמה לי שאין חילוקי דיעות בחדר זה על הצורך לסייע לאור-עקיבא.

יחד עם זאת, דוקא בגלל המיקום של אור-עקיבא שהוא קרוב



לים, כאשר היום משתדלים להמנע מהקמת תעשיות באזורים כאלה - נשאלת השאלה,

האם צריך להוסיף מפעלים באור-עקיבא? אור-עקיבא נמצאת בין חדרה לנתניה

שם יש מפעלים, שבהם יכולים לעבוד תושבי אור-עקיבא.

רחל: אנחנו נענשים כל הזמן בגלל זה שאנחנו נמצאים על חוף הים,

כי אנחנו נחשבים לעיר, אבל לצערי עם הנתונים החברתיים

והסוציאליים, היינו צריכים לקבל מעמד של אזור פיתוח א' בגלל המיקום הגיאוגורפי

אין לנו תמריצים. התשתית הכלכלית נבנתה על גבו של האדון שפירא, ואתם יודעים

מה הוא חרם. ואפילו אם כל התושבים היו רוצים לעבוד במפעליו, מפעליו אינם

יכולים לתת תעסוקה לצעירים, לאקדמאים ולבעלי מקצועות אחרים. ואלה עוזבים

מה שנותר זה משק ע כלכלי, אוכלוסיה מתבגרת.

אנו רוצים לעשות כל מאמץ להביא להקמתו של מפעל עתיר ידע

שגם יגוון את העבודה וגם יתן תשובה לצעירים. אנו מקווים להחזיר את הבנים

שלנו שהלכו לחדרה ולהגדיל את הישוב.
פ. גרופר
מר טרי, האם אתם ערים לבעייה שמביאים ציוד ישן המוצג

כציוד חדש? בעיר הפיתוח צפת הקימו אחרי 1000 שנה מפעל

לייצור סיגריות ואחרי שלושה חדשים הוא פשט את הרגל. והיום פורסם ששיקרו

אתכם והביאו ציוד ישן ואמרו שהוא חדש.
מ. טרי
החוק לעידוד השקעות הון בא לעודד השקעות חדשות. אם לקחתי

מפעל במרכז הארץ שהיתה לו תפוקה מסויימת והעברתי אותו

למקום אחר, לא יצרתי שום תפוקה חדשה" לכן לפי החוק אי אפשר לתת הטבות

על פי החוק למפעל שעובר ממקום מסויים למקום אחר.

בוועדת השרים מונחת הצעת שר התעשיה והמסחר, על מנת לסייע

לאזורי פיתוח, להכיר במפעלים טובים, בעלי בסיס איתן, שיעברו ממרכז הארץ

לאז ורי פיתוח,

. לשאלתו של חבר-הכנסת גרופר, מרכז ההשקעות עושה כל מה שהוא

יכול כדי לבדוק. בדקנו את הנושא. המהנדסים של הבנק לפיתוח התעשיה בדקו.

למיטב ידיעתי - - -
פ. גרופר
זה לא אומר, שמה שכתוב בעתון זו האמת.
מ. טרי
אין שום בסיס לסיפורים האלה.

ואם כבר שאלת על מפעל הסיגריות בצפת, אני מקווה שבימים

הקרובים אצליח להביא אדם שיכנס למפעל. אני חושב שיש הצדקה כלכלית למפעל.

גם למשק חשוב ובריא שמפעל כזה יהיה קיים.
היו"ר א. שוחט
רבותי, אני יודע שאהיה פה היום בבדידות מזהרת.
ש. אלוני
זו לא סיבה שתעכב את הבקשה.
היו"ר א. שוחט
לא אעכב את הבקשה.

דברתי עם ראש המועצה המקומית אור-עקיבא ועם מזכירת מועצת

פועלי אור-עקיבא ואמרתי להם שלא אוכל להצביע בעד מתן מעמד של אזור פיתוח א'

לאור-עקיבא. עם כל הבעיות של אור-עקיבא, ואינני מתעלם מבעיות אלו, אני

חושב שהפתרון המוצע הוא לא הפתרון הנכון. אני חושב שזה משבש באופן מוחלט

את מדיניות הממשלה ומשרדי הממשלה בענין מתן מעמד אזורי פיתוח א', ב'

וגי, וזה מחטיא את המדיניות-

אני חושב שמה שיקרה - ואני יודע מה הבעיה של אור-עקיבא,

ואני מבין לרחשי לבם של ראש העיר, מזכירת מועצת הפועלים ותושבי העיר,

ונורא קשה לי שאני צריך להצביע נגד - אבל אני חושב שמה שיקרה הוא שיבוש

כל המערכות השלטוניות, שיבוש כל סדרי העדיפויות. עם כל ההצדקה שיש לאור-



עקיבא, היום זה אור-עקיבא ומחר זה יהיה ראש העין וכפר-שלם.
פ. גרופר
בדיוק.
היו"ר א. שוחט
יש לי תפיסה אחרת. אני חושב שמדיניות צריכה לבטא דברים

אחרים. זו עמדתי.

אני אומר זאת לפני שראש המועצה אור-עקיבא ומזכירת מועצת

הפועלים עוזבים את חדר הוועדה, כי אני רוצה שלא יגידו שאינם יודעים את

דעתי. אני דברתי אתם ואני שם את הדברים על השולחן. אני לא אמנע דיון ולא

הצבעה, אבל אני בדעתי.

תודה רבה לכם, רחל ומר אדרי"
א. ויינשטיין
למה לא הובא נושא חיפה-כימיקלים?
היו"ר א. שוחט
שאלתי את שר האוצר מדוע אינו מביא אה הנושא. הוא כנראה

יודע שאין לו רוב ולכן אינו מביא את הנושא.

רבותי, אני רוצה להגיד לכם מה משמעות ההחלטה של מתן

מעמד של איזור פיתוח ב' לאור-עקיבא, ועכשו אדבר ביתר בהירות, החלטה זו,

אני אומר לכם, למי שמכיר את הנושא, היא החלטה שכולה שגיאה.
ש. אלוני
לדעתך,
היו"ר א. שוחט
אני אומר רק את דעתי.

היא החלטה שגויה כי היא שוברת כל קריטריון במערכת עידוד

השקעות הון.

שנית, היא איננה הפתרון לאור-עקיבא. הפתרון האמתי לאור-

עקיבא הוא מה שעשו ביבנה - לקחת קרקעות ולתתן בזול לאנשים על מנת שיבנו

בתים, לשפר את מערכת החינוך ולשפר איכות החיים-
ש. שטרית
אין להם רזרבה קרקעית.
היו"ר א. שוחט
יש להם, אני הייתי במקום.
א. בן-מנחם
איפה יעבדו?
היו"ר א. שוחט
בנתניה, בחדרה, בזכרון יעקב.
י. שמאי
האזור שאתה מדבר עליו ביבנה הוא מעבר לכביש. באור-עקיבא

אין "מעבר לכביש",
היו"ר א. שוחט
אני אומר לכם את דעתי. זו שבירה טוטלית של מדיניות חממשלה,

אגב, אני בעד מתן מעמד של אזור פיתוח ב' לאזורים שצויינו

בהחלטת ועדת השרים באשקלון, האזור הדרומי של אשקלון, כי הקצה הדרומי של

אשקלון נושק באיזור פיתוח א', ואם נותנים אזור פיתוח ב', לא קורה שום דבר,

קריית גת היא אזור פיתוח ב'. כאן אין בעיה שאנו נותנים מעמד של אזור פיתוח

בי במרכז הכובד של התעסוקה במדינת ישראל,
ש. אלוני
במרכז הכובד של התעסוקה בישראל?
היו"ר א. שוחט
כן, במרכז הכובד ליל התעסוקה בישראל,

רשות הדיבור לחברת-הכנסת עדנה סולודר.
ע. סולודר
אני חושבת שלגופו של ענין חבר-הכנסת אברהם שוחט צודק במאה

אחוז- הצרה היא, שאנחנו נכנסים לתקופה חדשה, והתנאים

והלחצים יכתיבו לנו את המדיניות- גם בויכוח על "חוק הביצים" אמרו: אתם

צודקים שאתם נגד, אבל נזכרתם מאוחר.

אור-עקיבא יש לה נושא התיירות, שהולכים לתכנן ובזה צריך

לרכז את המאמץ-
ג. גדות
על מה את מדברת? מדברים על כך שתהיה להם זכות לשחות בחוף

הים שם,
ע. סולודר
אני מכירה את הנושא לא רק מוועדת הכספים.

אגב, אני יושבת באזור שהוא אזור פיתוח א' ושנים אין לו

סיוע של אזור פיתוח א'.
מ. טרי
גשר לא קיבל אזור פיתוח א'?
ע. סולודר
לאס
ג. גדות
באור-עקיבא יש חצי קילומטר חוף ים מסולע, אין שם עצים.
ע. סולודר
תושבי אור-עקיבא יכולים לעבוד במפעלים שבאיזור חדרה ובאזור

התעשיה של נתניה, אור-עקיבא הוקמה בין חדרה ונתניה,

והצפיפות הזאת נובעת מכך שבזמנו הוקמו המעברות בצפיפות, כאשר היום הולכים

לפתח אזורי תעשיה - - -
ג. גדות
את לא היית שם.
היו"ר א. שוחט
אני הייתי שם בסיור של חצי יום, פשוט הפתרון אינו נכון,
ג, גדות
אבל אין לך פתרון-
היו"ר א. שוחט
יש לי. הממשלה צריכה לעשות זאת.
ע. סולודר
הייתי באור-עקיבא ואני מכירה את הבעיות שם. אני אומרת,

שלעתים, בגלל המהירות אנו נותנים פתרונות שיש בהם בכיה

ל דורות- כך הדהר גם במקרה זה, כי במרחק של 10 קילומטר מאור-עקיבא יש

אזור תעשיה- אור-עקיבא היא באמת מוכת כל החליים וצריך לתת לה איכות חיים,

הייתי ביבנה, עברתי בקריית גת וראיתי את איכות החיים שם,
ש. אלוני
ומקומות תעסוקה?
היו"ר א. שוחט
אנשי יבנה לא עובדים ביבנה.
ש, שטרית
אני רוצה להסביר מדוע אני אתמוך במתן מעמד של אזור פיתוח ב'

לאור-עקיבא ולאשקלון. אני מכיר את הישוב אור-עקיבא הרבה

שנים, עוד לפני שנבחר אדרי לראש המועצה המקומית, כאשר היה ראש המועצה הקודם.

אני מלווה אה הישוב לא רק בביקורים במרכז המסחרי שם, אלא גם בשיחות עם

תושבי המקום.

אני מבין שיש עקרונות כלליים, אבל לפעמים צריך לבדוק אם

מעבר לעקרונות הכלליים, בנקודה מסויימת לא צריך לעצב פתרון שתפור על ידי

חייט ולא בתפירת קונפקציה. ואני חושב שזה המקרה שבו צריך לתפור את החליפה

המחוייטת. והחליפה המחוייטת מחייבת לומר, שהישוב הזה מבחינה סוציו-אקונומית

מצבו קשה. לא הצליח להגיע לפתרון של שכונות מגורים של אזור תעשייתי. כדי

להביא במדינת ישראל לפתרון שאתה כיוונת אליו, אדוני היושב ראש, אתה צריך

חמש שנים, עד שמכשירים את הקרקע, ועד שעושים את התכנון והבניה - - -
היו"ר א. שוחט
יש שם שטח מחולק למגרשים בטבו.
ש. שטרית
גם אם יש שטח מחולק בטבו, יש צורך בתכנון ובהכשרת הקרקע

ובבנייה, אינני מאמין שהפתרון לאור-עקיבא יבוא דווקא

מכיוון זה.

אני תושב שאם רוצים ללכת על פי הקריטריונים שדברנו עליהם

בישיבת הוועדה ביום חמשי, אני יכול לחיות בשקט עם מתן מעמד של איזור פיתוח ב'

לאור-עקיבא על-פי הקריטריון הסוציו-אקונומי, שאלתי את אישמשרד התעשיה

והמסחר באיזו נקודה הוא חותך את הקווים והוא-אמר: עפ"י מדד סוציואקונומי,

אמרתי שאני אחתוך אותם בנקודה של אור-עקיבא, אם אני יכול כתוצאה מכך שאני

קובע מעמד של אזור פיתוח ב' לאור-עקיבא למשוך לשם את מפעל ג'קסון - - -
היו"ר א. שוחט
מטירת הכרמל לאור-עקיבא.
ש, אלוני
זה לא אותו מפעל-
ג. גדות
זכותו להקים חלק של המפעל במקום אחר.
היו"ר א. שוחט
אחרת היה עושה זאת בעכו או בשלומי.
פ. גרופר
זו הטעות שלך, הוא לא ילך לשלומי.
ש. שטרית
מי שבודק את הדברים 20 שנה אחורנית, יודע שמצבה של אור-

עקיבא איננו בגלל מי שישב תקופה ארוכה על כסאך, אדוני

היושב ראש, לפניך.
היו"ר א. שוחט
זה קשור באור-עקיבא?
ש. שטרית
הפתרון לבעיות אור-עקיבא לא בא לא רק משום שישב כאן מישהו

6 שנים, אלא הפתרון לא בא משום שלא היה עידוד. במקום כזה

אתה צריך עידוד מיוחד כדי להביא תעשיה.

גם אני רוצה שפעם אחת נקבע עקרונות, אבל העקרונות לא

יכולים להיות עיוורים כפי שהציגו אותם, כי אז ירוקנו לך את ערד, כי למה

להקים מפעלים בערד, כאשר אפשר להקים בירושלים? לכן אנחנו צריכים לראות

את העקרונות שאנו הולכים לעצב, איך הם משפיעים מבחינת המקום ומבחינת המשק

בכללו.

לכן אני אצביע בעד מתן מעמד של איזור פיתוח ב' גם לאור-

עקיבא וגם לאשקלון.
ש, אלוני
אני רוצה להזכיר לוותיקים בוועדה, שהנושא של אור-עקיבא

מעסיק אותנו שנים כמקום זנוח, למרות שהיישוב ימצא במקום

שהוא נמצא. יש שם קיסריה, אבל אנשי קיסריה אינם שולחים את ילדיהם ללמוד

עם ילדי אור-עקיבא והמקום נשאר זנוח והוא במצוקה. והעובדה שהוא נמצא

במקום הגיאוגרפי שהוא נמצא, אינה סיבה לללא לתת אפשרות של עידוד למפעלים

שיעברו אליו. אדוני היושב ראש, אתה טוען כל הזמן שזו העתקת מפעל.
היו"ר א. שוחט
לא, הטענות שלי עקרוניות.
ש. אלוני
האיש הולך להשקיע 5 מליון דולר במפעל באור-עקיבא, מפעל

שיהיו בו 160 מקומות עבודה לאנשי המקום פלוס 40 אקדמאים

שיבואו מחיפה, במפעל ללהוא מפעל לייצוא, מפעל מתוחכם. הקמת מפעל כזה באור-

עקיבא יש בה כדי לתת "פוש" למקום ואי אפשר לעבור על כך לסדר היום.

בלי קשר לדברים שאמרתי קודם, שאנו הולכים לעידן חדש

ונצטרך ללכת בדרך מחשבה אחרת לגמרי מבחינת המפה, לנימוק שלך, אדוני היושב

ראש, שזה משבש את כל התכניות אין בסיס. מדובר בהצעה של האוצר. היות

ויש הצעה כזאת, ומדובר במפעל שיתן 160 מקומות עבודה לתושבי אור-עקיבא,

זו איננה מהפכה רבתי. את המהפכה נצטרך לעשות כאן בדיון עניני-
היו"ר א. שוחט
את לא רואה את הדיון הזה בעוד שנה ובעוד שנתים?
ש. אלוני
לא.
היו"ר א. שוחט
אני רואה.
ש. אלוני
עם כל החברות, יש לי הרגשה שאתה אינך חש במידה מספקת את

השינוי שאנו הולכים לקראתו. אני הייתי עכשו במוסקבה

ואני רוצה לומר, שאם לא יהיה עיכוב מצדנו ולא יהיה, חס וחלילה, עיכוב משם,

אלה נעשה הכל כדי לתת למי שרוצה לבוא, אנו עומדים בפני עידן חדש, לכן כל

מקום שיש תעשיה שיכולה לעבוד לייצוא, אנחנו צריכים ללכת לקראתו בשיטת עידוד

אחרת, עם מפה אחרת. יכול להיות שנצטרך ללכת בשיטה המפעלית, מכלי לזנוח

את האזורים.

אנחנו עומדים עכשו לפני הדיון בתקציב. אין לי ספק שאנחנו

נצטרך לבדוק כל נושא העידוד להשקעות ליצירת מקומות עבודה.

בקשה זו לגבי אור-עקיבא ואשקלון, בתנאים שהביא לפנינו האוצר,

אני חושבת שאין לנו ברירה אלא להעביר לטובת הענין.
פ. גרופר
רבותי, הענין התחיל לא עכשו, אלא עם קליטת העליה בשנות

החמשים. עם כל הכבוד לעיירות הפיתוח, אנחנו יצרנו עיירות



פיתוח לעשרות בתוך מרכז הארץ. איך יצרנו? אם באת לעתלית, היו בה 180 נפש

ב-1948 והיום יש בה 4,5000 נפש, 95% מהם עולים חדשים. אם אתה בא לזכרון-

יעקב, היו בה מאות ספורות והיום יש בה 5,700 נפש, 80% עולים חדשים. אותו

דבר בגבעת-עדה. על יד אף קיבוץ לא שמת מעברה.
י. שמאי
באף קיבוץ לא שמו מעברה, לעומת זאת בכל מושבה שמו מעברה.
פ. גרופר
אדוני היושב ראש, לא רק אתה יושב בעיירת פיתוח, מה זו

עיירת פיתוח? מבחינת המסים עתלית היא עיירת פיתוח. טירת-

הכרמל היא עיירת פיתוח. באנו לטירת הכרמל - אני הייתי שם בעת הכיבוש -

ולא היה בה אף יהודי, ואכלסנו אותה ביהודים. היום יש בטירת הכרמל 16,000

תושבים. בעיני זו עיירת פיתוח, כי הבאנו עולים ויישבנו אותם שם. היות

וטירת הכרמל נמצאת באזור של מחנות הצבא, והיא קרובה לחיפה, כל ענין התעסוקה

מסביב צמוד אליה ויש לה אזור תעשיה.

אור-עקיבא היה אזור ערבי. לא היה לים דונם של אדמה יהודית.

כאשר הברון רוטשילד קנה את האדמות, אף אחד לא ישב שם. עם קום המדינה

יישבו את המקום. זה שקודמינו מכל המפעלות עשו את הפשע הנוראי לאור-עקיבא,

זו עובדה.

כאן מדברים על אזורי תעשיה הנמצאים במרחק 5 דקות נסיעה

מאור עקיבא. הכל יופי. ואת הביוב הנורמלי באור עקיבא עשו רק לפני שנה וחצי

כאשר פרצה מגיפת הפוליו במקום- אתה מבין איך דאגו לאור עקיבא?

המפעל שעומד לקום באור-עקיבא, הבעלים שלו בא אלינו לעתלית,

גם לנו יש איזור תעשיה. הוא בא אלי ואמר לי: אני צריך להגדיל את המפעל, אני

לא סוגר את המפעל בטירת הכרמל, אני צריך שטח פתוח של 25,000 ממ"ר, ואני

מפעל מצליח, מפעל מרוויח. אצלנו, בעתלית, יש בעיות לגבי האדמות. אמרתי לו

אצלי בבית, על כוס קפה ועוגה ~ - -
היו"ר א. שוחט
הוא רצה להקים את המפעל בעתלית בלי מענק?
פ. גרופר
היתה לו הבעיה של המענק והיתה לו הבעיה שהוא רצה מקום יותר

קרוב.

המפעל שהוא הולך להקים באור-עקיבא הוא מפעל נקי ומסודר

מבחינה אקולוגיה. למה מפריע לך שהעובד באור-עקיבא יקום בבקר ויסע על אופניו

למפעל, אם אפשר? אם אי אפשר הוא יסע 40 דקות למפעל. אם הוא הולך להקים

מפעל שיעבדו בו 250 איש, מפעל שיתן פרנסה ל-250 משפחות, אתה מתנגד לכך

רק בגלל העקרון המקודש של עיירות הפיתוח? אתה לא רואה באור עקיבא עיירת

פיתוח?
היו"ר א. שוחט
לא.
פ. גרופר
זה ההבדל בינך וביני.
היו"ר א. שוחט
הבעיה היא בעיה של הגדרה.
פ. גרופר
אנחנו חוקקנו חוק לעידוד השקעות הון כי רצינו לדחוף מפעלים

בכוח לאזורי פיתוח, כי נותנים 40% מענק. אתה יודע איך

הקימו מפעל השטיחים באור עקיבא? אתה יודע שפנחס ספיר נתן 100% מענק; ואז

היתה ממשלה שידעה לשלוט, וספיר נתן מענק של 100% למפעל השטיחים באור עקיבא.
היו"ר א. שוחט
זה טוב או לא?
פ. גרופר
זה היה מצויין, כי הוא היה איש חכם, הוא רצה שלאנשים יהיה

איפה לעבוד- ואנחנו נצטעצע עם החוק ולא נאשר אותו?

אני שמח ומאושר שיש לנו קונצנסוס להעביר היום הצעת הממשלה

לתת מעמד של איזור פיתוח לאור-עקיבא ולאשקלון.
היו"ר א. שוחט
הויכוח הוא בענין ההגדרה והמינוח ומה המדינה צריכה לתת-

ההבדל בין התפיסה שלך ובין התפיסה שלי הוא בזה, שאני



א. שוחט

חושב, שישוב עולים, אם יש לו בעיות סוציו-אקונומיות, המדינה צריכה לטפל בו

בתחומים אלה. אני לא התווכחתי כאשר בערד ובכרמיאל לא היה שיקום שכונות,

כי הממשלה החליטה על שיקום השכונות בלבל" מסויים.

לא מקובל עלי, זה ערעור טוטלי של המערכת אם אתה אומר:

אני יוצר מקומות עבודה במענקים ממשלתיים במרכז הארץ. למה? כי באותו רגע

אתה משבש את המדיניות - - -
ש. אלוני
אתה מוכן לתת חסד.
היו"ר א. שוחט
לא חסד.
ש. אלוני
שיקום אתה מוכן לתת, אבל לחם לא.
היו"ר א. שוחט
אפשר לעוות כל דבר.

אני אומר שבכל מקום צריך לתקוף את הבעיה האמתית.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.
א. ויינשטיין
אנו נמצאים בתקופה האחרונה במציאות מסויימת, ואנו מוכרחים

להתחשב בה, אני מבין את ההתלבטות של חבר-הכנסת שוחט. אבל

אנחנו נמצאים במציאות, שהמדיניות הכלכלית שמה יותר דגש על הטיפול הנקודתי

מאשר על הטיפול הכוללני. תמיד עסקנו בטיפול בעיירה מסויימת, במפעל מסויים,

אבל היתה ראיה יותר כוללת, מה שאני קורא, ראיית משלם המסים, והדוגמה לכך

אותו ויכוח על 20 מליון שקל שעליו כמעט נפלה הממשלה.

היום אנו נמצאים במציאות שהטיפול הוא נקודתי. אנחנו מטפלים

במפעל, כאן מחיקת חובות, כאן פריסה, כאן ניתנים ערבות ממשלתית. והטיפול

הנקודתי מונע בין השאר על ידי לחצים פוליטיים ושיקולים שלא תמיד חם שיקולים

עניניים, וכך כולנו נמצאים בתוך מערבולת.

אנחנו היינו מאושרים אילו היינו יכולים לומר: יש לנו

מדיניות כוללת, אנחנו שומרים על כספו של משלם המסים, ואיננו מטפלים טיפול

נקודתי, כי הטיפול של הממשלה ושל הכנסת, חדשות לבקרים, בבעיות נקודתיות,

יוצר את העיוותים.

במצב זה, אני לא אצביע בעד מתן מעמד של איזור פיתוח ב'

לאור-עקיבא ולאשקלון, כאשר הממשלה מביאה הצעה כזאת?

אני בטוח, אדוני היושב ראש, שמבחינת הצדק הצרוף הצדק אתך,

כי מחר יכול לבוא ישוב שיוגדר כחלש ולא תוכל שלא לתת לו מעמד של אזור

פיתוח בי. זו המציאות, ואת המציאות הזאת לא השולחן הזה יכול לתקן-

לכן אתה לא תוכל להמנע, אדוני היושב ראש, מלהיות חלק מאותה

מערכת.
היו"ר א. שוחט
אני אתקלקל לאט.
א. ויינשטיין
לכן אני ארים ידי בעד הצעה זו של הממשלה לא משום שאני

מאושר מכך, אלא מפני שאתה לא יכול לדחות דבר כאשר הוא נוגע לבית שלך-
ע. עלי
העלאת הנישא כפי שהובא לפנינו מכניסה אותנו לבעיות אישיות

קשות. אבל דבר אחד צריך להיות בריר - אנחנו חייבים לראות

את המדיניות הכוללת- מה שקורה היום בתחום התעשיה וההשקעות זה דבר איום

וכל זה הוא תולדה - - -
היו"ר א. שוחט
אז למה אינך יכול להצביע נגד?
ח. רמון
כי הכל מעוות, כי הוא ואני הרמנו יד כאשר הביאו לנו



ח. רמון

מפת אז וריס מער ותת.
ע. עלי
שאלת שאלה, אשיב לך: אני רואה שהכל מעוות. אין הגיון

באי-הסדר הקיים, ההגיון היחיד שאני יכול למצוא הוא,

שזה תולדה של לחצים פוליטיים וכי מי שצועק מקבל, ומי ששותק מעניש את

הישוב שלו. בתוך האי-סדר הזה לבוא ולהיות דון-קישוט, אני חושב שאי אפשר

לדרוש זאת.
היו"ר א. שוחט
מה יהיה אם יביאו בקשה לגבי ראש-העין?
ע. עלי
אצביע בעד.
היו"ר א. שוחט
ולמחרת יביאו את כפר שלם?
ע. עלי
מה שהולך להיות עם הענין הזה, זה דבר חמור מאד. תראה לי

יזם נורמלי, שכאשר יש לו אפשרות להשקיע במרכז הארץ, ילך

להשקיע בירוחם, בבית-שאן או בקריית שמונה. זה צריך להיות אדם לא נורמלי.

למה הוא צריך לעשות זאת?
ש. אלוני
אולי סוג מסויים של השקעה לא צריך להשקיע בקריית-שמונה?
היו"ר א. שוחט
דוקא לגבי מפעל המייצר תרופות אין בעיה של הובלה.
ע. עלי
אני מדבר כרגע על ההגיון והצדק שבדבר. אין כאן שום הגיון.

אני אצביע בעד אישור הבקשה, כי לא נוכל אנחנו לעשות את

העבודה השחורה ומישהו יחלק אח העבודה בין הרעים והטובים והמכוערים.
ג. גל
מה יהיה אם תובא בשבוע הבא בקשה לגבי מפרץ חיפה?
ע. עלי
השאלה היא, מה עם המדיניות שלנו, מדיניות פיזור האוכלוסיה,

עם המדיניות לתת לערים מרוחקות? אם זו המדיניות פה

חוסר הגיון. באופן עקרוני יש פה חוסר הגיון משווע, וכל אחד מאתנו צריך

לתת דעתו עליו,
ש. אלוני
והמפה כפי שהיא קיימת היום, היא לא מעוותת?
היו"ר א. שוחט
המקרה שאנו דנים בו הוא מקרה קיצוני. פעם ראשונה נכנסים

לעיר על מישור החרף במרכז הארץ.
ש. אלוני
איזו עיר?
ח. רמון
רמת ישי וחיפה זה כמו אשקלון ואור-עקיבא.
היו"ר א. שוחט
אני אינני מבין את ההגיון שלך להוסיף חטא על פשע,
י. שמאי
ההגיון שלך לגבי אזור תפן, מרחק 5 דקות נסיעה מחיפה, הוא

הגיון שקול?
היו"ר א. שוחט
היית בתפן? אתה נוסע מחיפה לתפן 45 דקות.
ע. עלי
אני בעד מתן מעמד של איזור פיתוח ב' לאור עקיבא ונגד מתן

מעמד זה לאשקלון, אבל אני שואל שאלה אחת: כל חוק עידוד

השקעות הון בא לעודד יזמים להגיע לערים רחוקות,
ש. אלוני
אנחנו לא רוצים לעודד השקעות, אלא ליצור מקומות עבודה.
ע. עלי
אם כך, נגיד שחוק עידוד השקעות הון יחול על כל מי שרוצה

להשקיע וכל מי שרוצה להשקיע, תנו לו 40% מענק.
היו"ר א. שוחט
ואל תבקשי רשות הדיבור בדיון על חוק הגליל והנגב כי

לא יהיה לך מה להגיד. י
ש. אלוני
תתפלא, אם יהיה דיון, אני אבקש רשות הדיבור ויהיה לי

מה להגיד.
ע. עלי
לא נוח לי, שהדיון מתקיים ספציפית לגבי ישוב כזה או אחר.

אני רוצה להתנתק מהדיון על אור-עקיבא ואשקלון, אני מדבר

במישור העירוני. במישור העקרוני אני חושב שזה יהיה אסון לערי הפיתוח, כי

אז - - -
ש. אלוני
זה לשנה, ובשנה הזאת נעשה רביזיה.
ע. עלי
כדאי שנדע מה תהיינה ההשלכות של הנושא הזה על פיזור

האוכלוסיה. לא נעים לומר את הדברים האלה, אבל צריך לומר

אותם. אינני יכול לומר דברים שאינני מאמין בהם. אני אומר את הדברים, כדי

שנבין אה המשמעות של האישורים האלה: מתן מעמד איזור פיתוח ב' למפעלים

במרכז הארץ, זו תהיה מכה איומה לעיירות הפיהות, היום לא עומדים משקיעים

ומתדפקים על דלתותינו. אם ינתן מעמד של איזור פיתוח ב' במרכז הארץ, יעדיפו

היזמים את מרכז הארץ. ואז איך נוכל לדבר על ריכוזי אבטלה, כאשר אנו במו

ידינו עושים ההפך ממה שאנו מכריזים? ואותם יזמים שחשבו על מקומות אחרים,

עכשו לא ירצה ללכת למקומות אלה.

כיוון שיש בקשה קונקרטית לגבי מפעל ג'קסון באור-עקיבא,

מבלי להכנס לנושא העקרוני, ברגע שאתה מאשר לאור-עקיבא אתה פורץ פירצה

בחוק - ושימו לב כאן הציגו את הדברים שהמערך תומך במתן מעמד של אזור

פיתוח לאשקלון והליכוד תומך במתן מעמד אזור פיתוח ב' לאור-עקיבא - - -
ש. אלוני
אור עקיבא זה ליכוד?
ע. עלי
לא משנה כרגע.
ש. אלוני
אני לא ליכוד ואני מצביעה בעד.
ע. עלי
אני חושב שאת לא מבינה את הענין.

אם ההצעה היא לתת למפעל ג'קסון באור-עקיבא, אני מציע שניתן

את המעמד של איזור פיתוח בי, או אזור פיתוח א' או אזור פיתוח א'-פלוס

למפעל ג'קסון, ואני אהיה בעד אם יהיו עוד שני מפעלים כאלה, אבל אל נשבור

את העקרון. מישהו מאתנו יוכל לעמוד נגד ראש עיריית פתח-תקווה?
היו"ר א. שוחט
אני מקווה שכן.
ש. אלוני
אתה יכול לאשר מתן מעמד אזור פיתוח למפעלים?
היו"ר א. שוחט
לא, כי הפניה אינה כזאת.
מ. איתן
מה ההבדל? אם יקום מפעל באור-עקיבא, לא תאשר לו?
ע. עלי
לא אמרתי זאת. אבל אני אגיד לך מה ההבדל. מה הבעיה של

אור-עקיבא? בעיני זה לא מעלה ולא מוריד שראש העיר הוא

תבר הליכוד.
ש. אלוני
אתם עושים לי הרגשה רעה.
היו"ר א. שוחט
את תצביעי לפי מצפונך, לא בהקשר לישיבת מרכז הליכוד.
ש. אלוני
בודאי.
ע. עלי
יש 1,000 מובטלים באור-עקיבא, צריך למצוא להם פתרון.

אני מציע שנאשר מעמד של איזור פיתוח ב' למפעל ג'קסון ולא

נשבור את העקרון.
ג. גל
אני רוצה לפנות לחברים בפניה נוספת, שנעשה נסיון שלא

לשרבב לכל נושא את התחום הפוליטי- נתלוותה לדיון זה ידיעה

בעתון שנעשה עיסקה, שלא היתה ולא נבראה, בין המערך ובין הליכוד, אלה

יצביעו בעד אשקלון ואלד יצביעו בעד אור-עקיבא.
ש. שטרית
לא היה ולא נברא.
ג. גל
אני מעיד על ידידי, חבר-הכנסת שמעון שטרית, שמזה כמה
חדשים צועק
מה עם מתן מעמד של איזור פיתוה ב' לאור-

עק יבא?
ש. שטרית
גם ליקנעם.
ג. גל
אינני מבין את חבר-הכנסת שמאי, שבכל דיון צריך להכניס

את הקיבוץ ותמיד בתשובה למישהו, הפעם בתשובה לחברת-הכנסת

עדנה סולודר.

אני מודה ומתוודה: התלבטתי קשות לגבי אור-עקיבא, כי

הבעיה המרכזית שלנו היא באזורים המרוחקים. אני חושב שאנשי אור עקביא היו

עושים טובה לעצמם - - -
ש. אלוני
ויעברו לקיסריה ולמעגן-מיכאל.
ג. גל
למה הם צריכים לעבור לקיסריה ולמעגן מיכאל? הם נמצאים

באחד המקומות היפים בארץ. המצוקה היא חלק מהתדמית שהאנשים

יוצרים לעצמם. אתה שומע מחיילים שאומרים: למקום הזה אני לא רוצה לחזור,

ומה זה המקום הזה? הוא נמצא במרחק 6 דקות נסיעה מחדרה ו-10 דקות מנתניה

-45 דקות מתל-אביב.
א. בן-מנחם
אפילו שילוט אין במקום. אין שילוט המפנה לאור-עקיבא.
ג. גל
אני מכיר את המקום הזה. אשתי ניהלה שם מפעל. חלק מהמצוקה

נובע מהתדמית שיוצרים אנשי המקום. למיטב הכרתי אור עקיבא

זה אחד המקומות הנפלאים באזור הדרה, וככל שתושביו יקדימו להתפזר למקומות

העבודה בפריפריה - - -
ג. גדות
קיסריה היא המקום הנפלא באזור.
ג. גל
לא, בעיני קיסריה היא לא מקום נפלא. אני חושב שאור עקיבא

באזור חדרה היא כמו כפר-יונה באזור נתניה ורמת ישי באזור

חיפה. יחד עם זאת יש שלוש סיבות שאי אפשר להתעלם מהן: סיבה אחת, זה המצב

העגום באור עקיבא שהוא חריג ממקומות אחרים. הסיבה השניה, התעוררו אצלי

בשנה האחרונה, לאור הדיונים שקיימנו, ספיקות אם התמריץ הניתן לעיירות פיתוח

הוא באמת תמריץ, כי אילו היה תמריץ, היה קורה משהו, ואנחנו יודעים שלא

קרה ולא כלום.
ע. עלי
בכל המשק לא קורה ולא כלום. מוטורולה לא היה קם בעפולה

אלמלא התמריץ לעיירות הפיתוח.
ג. גל
והסיבה השלישית - העיוותים הקיימים היום בשטח והם רבים.

אינני יודע מה השפיע יותר על הקמת המפעל בעפולה, התמריצים

או יחס העיריה או המיקום,
לבוא ולומר
הממשלה זורקת את הענין אלינו ולכן ננהג מנהג

בת-יענה ולא נחליט, זה לא נכון. יש לנו אפשרות לתת ביטוי להתנגדות שלנו

כאשר תובא לפנינו הבקשה לגבי מפרץ חיפה.
פ. גרופר
כאשר תגיע הבקשה לגבי מפרץ חיפה, נדון בה. שם אין חוסר

עבודה? בקריות אין חוסר עבודה?
ג. גל
משלוש סיבות אלו אני מצטרף למחייבים את הבקשה לגבי אור- עקיבא

ואשקלון.
ח. רמון
אני בוועדה זו מתריע כבר הרבה זמן על כל העיוות שבמפת

אזורי הפיתוח. אין כל קשר בין מפת איזורי הפיתוח ובין



ח. רמון

היעדים שנקבעו לגבי מדיניות פיזור האוכלוסיה.
היו"ר א. שוחט
באופן מוחלט אין קשר?
ח. רמון
לדעתי, אין קשר, כי גם בתוך האזורים יש עיווותים. אם אין

הבדל בין בית-שאן ועפולה, יש בכך עיוות-

אני נסיתי לעכב לא פעם אישור מעמד של איזור פיתוח לעפולה

ולרמת ישי ולמקומות אחרים ולא הצלחתי, כי המערכת היא פוליטית והחבריה של

הליכוד דואגים למקומות שבראשם עומדים אנשי הליכוד, והחבר'ה של המערך

דואגים למקומות שבראשם עומדים חברי המערך. אחרי שהצבעתי נגד מתן מעמד

אזור פיתוח לנצרת עילית קבלתי טלפונים מראש העיר מנחם אריאב.

כאשר קיבוץ מעגן מיכאל עובר מטר מעבר לקו הירוק הוא מקבל

אזור פיתוח א'. איזור התעשיה בכפר-סבא - - -
ג. גדות
אבי יוצא לישיבת הנשיאות, אבי בעד אישור הבקשה,
ע. עלי
אבי יוצא לישיבת הנשיאות, אבי בעד אישור הבקשה.
ח. רמון
כאשר אתה נותן מעמד של איזור פיתוח א' למעלה אפרים ולאריאל,

אף אחד אינו הולך למעלה אפרים-
מ. איתן
בעקרון אתה טוען שזה משפיע?
ח. רמון
בודאי שזה משפיע, וזה גם מעוות. אם היה פער בין מגדל-העמק

וצפת, היו הולכים לצפת ולא למגדל העמק. אם אין הבדל בין

אריאל ובין מעלה אפרים, לא ילכו למעלה אפרים.

לכן צריך לשבות את כל המפה,. אני חוזר וטוען, שהמפר,

נקבעה לפי לחצים, בעיקרם פוליטיים. הדוגמה הקלאסית - רמת ישי. מי אינו

יודע איך קבלה רמת ישי מעמד של איזור פיתוח?
היו"ר א. שוחט
אתה משכנע למה צריך להצביע נגד.
ח. רמון
אם רמת-ישי קבלה, אינני חושב שאני יכול להגיד לתושבי אור-
עקיבא
אתם לא מקבלים.

אני ישבתי פה, בוועדה, והצעתי לחברי הוועדה לפני שלוש-ארבע

שנים, שלא לאשר אף בקשה לעיירות פיתוח לשינוי אזורי פיתוח, אם לא יביאו

מפה חדשה, ראציונלית וטובה, אחר-כך הביאו בקשה לגבי נהריה וכולם תמכו.

אם נהריה אזור פיתוח א', מה יהיה על שלומי? - מי שהולך לנהריה, לא

ילך לשלומי. ואז ראיתי שזה לא הולך, כי בכל פעם שמביאים בקשה, יש סנגורים

לבקשה. וכאשר הביאו את הבקשה למתן אזור פיתוח א' ל בצפון, נגמר

הענין.

גם לאור-עקיבא על פי הכללים לא מגיע וגם לאשקלון על פי

הכללים לא מגיע. אבל אינני יכול לומר להם בשם הצדק והיושר וההגיון המנחה
לגבי אזורי פיתוח כיום
אתם לא תקבלו כי לגביכם ההחלטה צריכה להיות הגיונית

ולגביכם צריך לפעול לפי הקריטריונים.

לכן אם הממשלה תביא אזורים מיוחדים מהסוג הזה אני אתמוך

בבקשה. הקו שלי היום, שלא אתמוך בתוך אזורי פיתוח בערים.
היו"ר א. שוחט
בגוש דן ובחיפה?
ח. רמון
בגוש דן - לא, בחיפה - לא.
מ. איתן
אני סבור שאנו מערבבים כאן שתי סוגיות: האחת - סוגיית

האבטלה, והשניה - סוגיית התמריצים. עם כל הכבוד לענין

פיזור האוכלוסיה, אין ספק שאם רוצים לפתור את נושא האבטלה, אם יפתרו אותו



מ. איתן

בפרמטרים שווים לגבי מרכז הארץ והפריפריה, המשמעות המיידית היא הגדלת

האבטלה בפריפריה והקטנתה במרכז הארץ, ותחל נדידת אוכלוסיז למרכז הארץ.
היו"ר א. שוחט
מאה אחוז.
מ. איתן
ואני הדוגמה הטובה ביותר כמי שעבר מתל-אביב לישוב במרחק

של 38-40 קילומטר מתל-אביב. את המרחק הזה אני מרגיש חזק

מאד גם במעמד שלי, מבחינת היכולת שלי להיות בענינים, להיות בקשר עם אנשים,

עם אמצעי התקשורת, מבחינת הנגישות. אני משלם חזק מבחינה כלכלית, שאני

צריך לנסוע הרבה מאד קילומטרים. אני נוסע 4,5000 קילומטר בחודש. כאשר גרתי

בתל-אביב, הייתי נוסע לתחנה המרכזית, מוציא תעודת חבר-כנסת ונוסע באגד

לירושלים, ומגיע תוך 40 דקות. בדרך -קורא כל העתונים ויכול לתת מייד תגובות.

היום אני נוסע קרוב ל-100 קילומטר- זה עולה לי הרבה יותר בכסף, זה עולה

לי הרבה יותר בזמן, זה עולה לי הרבה יותר במאמצים. ואינני נכנס לבעיות

הבטחוניות.
ש. אלוני
אם ניקח לדוגמה כל אחד ממאה עשרים חברי הכנסת -
מ. איתן
טעיתי שהבאתי את עצמי לדוגמה. אני רציתי שתבינו את הדילמה

של כל אדם שעושה את המעבר הזה.

השאלה היא, מה המדינה מעודדת? ואני אומר: המאבק שלנו,
הציונות שלנו היא
עם הפנים למזרח, ועושים הכל כדי להיות במערב. אני קורא

שמייבשים חלק מהים בהרצליה כדי לבנות שכונת מגורים. הערבים הצליחו, סוף סוף

אנחנו "בים"; מייבשים חלק מהים בהרצליה, כאילו אי אפשר לגור 15 קילומטר

מזרחה מהרצליה. אינני אומר לעבור גבולות הקו הירוק. כאילו בין קלנסצווה

וטייבה וטירה אין מספיק מקומות כדי שיהודים יגורו בהם, כאילו זו ארץ אחרת.

תשאלו את אנשי נתניה, אם הם מוכנים לנסוע לשער-אפרים. הם פוחדים לנסוע לשם.

הבת שלי -אירחה קבוצה של הצופים. בפעם האחרונה בקושי ההורים הסכימו שילדיהם

יבואו, זה נחשב לארץ אחרת.

איננו עושים מספיק בענינים אלה. כאשר בא ענין האבטלה
אומרים
אתה לא יכול שלא לדאוג לענין האבטלה, וכאן הקושי 17לנו, כי קל יותר

לארגן הפגנה לפני 15 חברי מרכז - ואני הולך להצביע בעד הבקשה, ואתה יודע

למה?
היו"ר א. שוחט
כי יש החלטת סיעה.
מ. איתן
כי יש החלטת סיעה ואין לי אומץ להפר אותה.
היו"ר א. שוחט
שיהיה לך האומץ.
מ. איתן
אני חושב שהכיוון צריך להיות הפוך. כאשר באה בקשה לגבי

אור עקיבא, אני צריך לאשר אותה, אבל אני חושב שזו החלטה

מוטעית. צריכים להיות אזורים בארץ, שבהם יש עידוד לתעסוקה. ואור-עקיבא

צריכה להיות נגישה לאזור שיש בו תעסוקה.

הסיוע לפיזור האוכלוסיה לא צריך להתבטא בכך שאור-עקיבא

תקבל מה שעפולה מקבלת. אם רוצים לאכלס את צפת צריך שתהיה עפולה ועל כן

צריך לעודד את עפולה,

אני רוצה להביא עוד דוגמה אחת - העלו אה מחיר הדלק. לח.:

כל הארץ לא יכ-לה להיות אזור אחד? אדם שגר באילת או במטולה - - -
היו"ר א. שוחט
היית בדיון על מס הכנסה?
מ. איתן
לצערי, לא.
היו"ר א. שוחט
תראה איזו הצעה הם מכינים.
מ. איתן
צריך לעודד אנשים לעבור לפריפריה על ידי עידוד מוצרים

הקשורים בצרכי הניידות שלהם. אם מפרץ חיפה צריך להיות



מ. איתן

מקום העבודה וצריך לנסוע 30-40 קילומטר, צריך לתמרץ את הנוסעים ממפרץ

חיפה למקום אחר. יכול להיות שבכרמיאל יהיו פחות מפעלים. אבל לפחות שאדם

יוכל לנוע מכרמיאל למפרץ חיפה ותהיינה לו הטבות. כרמיאל תיתן לו שירותים

יותר טובים.
ש. אלוני
לכן צריכה להיות דיפרנציאציה.
מ. איתן
את רואה שזה לא מתגשם.

הערה אחרונה - קראתי שצה'יל עומד להוריד את נושא השמירה

מהישובים בגבול הצפון.
היו"ר א. שוחט
היתה הכחשה.
יאיר לוי
אני מוותר על רשות הדיבור שלי לטובת חבר-הכנסת אלי בן-מנחם.
א. בן-מנחם
חבר-הכנסת איתן, אתה מרגיש עכשו מה זה לגור 40 קילומטר

ממרכז הארץ. אור עקיבא מרוחקת יותר. הייתי בישוב שלך,

זה מקום יפה עם איכות חיים. אבל להגיע לישוב שלך לוקח מחצית הזמן מאשר

להגיע לאור-עקיבא.

אור-עקיבא, כמו כפר יונה, זה מקום שמשלם מחיר כבד, כי

מפת איזורי הפיתוח בארץ היא משונה. המפה צריכה להיות בנויה על פי

קריטריונים סוציו-אקונומיים. לא יכול להיות שכאשר 75% מהמובטלים הם במרכז

הארץ, ו-25% באזורי הפיתוח, לא ידאגו לתעסוקה למובטלים באזור מרכז הארץ.

צריך לדאוג להם שיעבדו. והבעייה הזאת קיימת לא רק באור-עקיבא; היא

קיימת גם בראש העין. אם יעז לנו בעיה חברתית במדינה ורוצים למנוע פצצה

חברתית, צריר למצוא פתרון. בכפר יונה, בראש העין ובאור-עקיבא יש 0%

מובטלים.

אני שמח מאד שהגיעה הבקשה לגבי אור-עקיבא. אני תומך בה

בשתי ידי. הבקשה היא לאשר מעמד אזור פיתוח ב' לאור-עקיבא לשנה. אני חושב

שצריך לעשות שינוי במפה, ולהוריד ישובים כמו כפר תברר ורמת ישי, שנחשבים

לערי פיתוח ואז לא ישלמו אגרת חינוך- צריך להוריד גם את כפר-יונה.
פ. גרופר
למה לפגוע בכפר יונה?
היו"ר א. שוחט
אף אחד מכם שלא יעיז לדבר על הגליל והנגב.
א. בן-מנחם
בגל העליה הנוכחי הגיעו עולים מרוסיה, את המשפחל.ת הנחשלות -

ואני אומר זאת בכאב - העבירו לשכונת שפירא ולשכונות התקוה,

וכך בונים סלמס חדשים. זה מתחיל מחדש כמו בשנות החמשים. את המשפחות הנחשלות

שולחים אלינו ואח האחרות למקומות מיוחסים.

קראתי מה שאמרת אתמול, שצריך לבנות להם מעברות של בתים

טרומיים שירגישו מה שאנחנו הרגשנו. כבר, תוך חודש, מתחילים להפלות בין

קבוצת עולים לקבוצת עולים.

חייבים ליצור מקומות עבודה גם באזור חיפה וגם באזור תל-אביב,

אולי זו לא הדרך, אבל זה כמו "חוק הביצים", אין ברירה, צריך לתת לאור-עקיבא

מעמד של אזור פיתוח ב'.
י. שמאי
אני גר בגבעת-עדה המושבה, שהוקמה בסגנון של מושב, וגם היא

קלטה עולים. ואני כחקלאי במשך 35 שנה מסתכל על אותם

תושבים עולים, ואני שואל את עצמי: מה העונש שהענישו את העולים שהביאו אותם



י. שמאי

פיתוח, זה אותו סוג של אוכלוסיה. כדי להגיע לגבעת עדה צריך לתפוס את

האוטובוס האחרון היוצא מחדרה בשעה 18:00. נתתי זאת רק כסימפטום לדברים

שאמרתי קודם.

כאשר פיטרו עובדים ב"אליאנס" הראשונים שפוטרו היו

תושבי גכעת עדה, 12 עובדים שעד היום אין להם עבודה. איפה הם יכולים למצוא

מקום עבודה? בחדרה. אין מקומות עבודה בחדרה. מה המרחק מחדרה לגבעת עדה?

כמו המרחק מאור-עקיבא לחדרה, אבל כדי להגיע לחדרה הוא צריך לקחת שלושה

אוטובוסים.

דיברו חברים על חריגים באור-עקביא. אני רוצה לדבר על

חריג אחד. תושבי אור-עקיבא מסתכלים על המפה של ישראל ורואים שאור-עקיבא

היא במרחק אצבע אחת מתל-אביב. מה קרה באור-עקיבא? מצד אחד יש להם בקצה

הצפוני-מערבי את הקבוץ, בחלק הדרומי היו פעם חולות. כאשר הקימו את אור-
עקיבא אמרו
זה שייך לחברה לפיתוח קיסריה. מה עשה עם החברה לפיתוח קיסריה?

החליטו שאת הוילות יקימו בקיסריה ולא באור-עקיבא וכביש חוצה בין קיסריה

ואור עקיבא והשטח הגיאוגרפי של אור-עקיבא הצטמצם.

אני זוכר את התקופה שאור-עקיבא שגשגה עם מפעלי השטחים,

לפני שקרסו ונפלו. הכל נבנה על שני מפעלי השטיחים של שפירא.

נשאלת השאלה, האם כתוצאה מהמיקום הגיאוגרפי של אור-עקיבא

במרכז הארץ, כאשר כל הסובב סגור בפניהם - כי אין מקומות עבודה בחדרה -

אי7 להקים מפעלים בחדרה?

לכן אני בעד מתן מעמד של איזור פיתוח ב' לאור-עקיבא

ולאשקלון.
י. הורביץ
תחילה חשבתי בלבי: אם שר התעשיה והמסחר ושר האוצר ממליצים

בפני הוועדה, בניגוד לדעתי, שיהיו בריאים. כאשר הציע

חבר-הכנסת עובדיה עלי לפתור את הבעיה על ידי מתן מעמד איזור פיתוח ב'

למפעל שעומד לקום באור-עקיבא, ואם יהיו עוד מפעלים, ינתן גם להם, חשבתי

שאוכל להצטרף אלה. אבל אני חושב שכל אלה שרוצים להיות טובים, לא יודעים

כמה הם רעים. אתם נגד נתיבות ונגד ירוחם ונגד דימונה ונגד קריית-שמונה,
ח. רמון
זה כבר מזמן.
היו"ר א. שוחט
כדבר הזה לא היה.
ח. רמון
כאשר נותנים מעמד אזור פיתוח א' לברקן לא פוגעים בישובים

בתחומי הקו הירוק?
י. הורביץ
זה נכון. כאשר אומרים: ניתן כסף והקופה מוגבלת, הרי אם

נותנים פה, חסר שם. זה בדיוק אותו דבר. אבל לא תמיד יש

לנו כוח לשיקול דעת, ולעתים מרוב עצים לא רואים את היער אבל במקרה זה

ברור, שמי שילך לאור-עקיבא אינו מטורף ללכת לקריית-שמונה. וזה נכון לגבי

רמת ישי ולגבי כפר תבור- אלא מה? אני יודע שאיננו יכולים לעמוד בלחצים-

כך היה לגבי "חוק הביצים"" אם בא ראש עיר, ואנחנו רואים את עצמנו כשליחי

ציבור - - -
ש. אלוני
אני לא נתונה לשום לחץ.
יי.' הורביץ
אינני מטיף לך מוסר-

אנחנו כולנו שליחי ציבור, ואיננו יכולים לעמוד בפני



י. הורביץ

ציבור מתייסר. אבל למעשה איננו פותרים את הבעיה בדרך זו, אנחנו רק מסבכים

אותה. כך זה קורה בכל הרמות.

אני חשבתי להתפס להצעה של חבר-הכנסת עובדיה עלי, בלי

לשבור את העקרון, בלי לשנות את המפה בשלב זה - איננו בנויים לשנות את

המפה בשלב זה - יש בעיה, כולנו נסכים לפתור אותה. תבוא בקשה לגבי מפעל

באשקלון, נדון בה.
ש. אלוני
יש הצעה של מפעל לגבי אשקלון?
היו"ר א. שוחט
גם לגבי אור-עקיבא אין הצעה מעשית. מישהו כתב מכתב.
ש. אלוני
זה לא נכון.
היו"ר א. שוחט
הסיפור של אור-עקיבע הוא - יזם ששלח מכתב, זה לא היה

במרכז ההשקעות, לא נדון.
ש. אלוני
זה לא נכון.
היו"ר א. שוחט
זה נכון.
ש, אלוני
לא הבאת את המכתב. יש הבדל אם בא אדם ואומר את סוג ההשקעה

שהוא רוצה להשקיע.
היו"ר א. שוחט
אנחנו לא נהיה מרכז ההשקעות. אם נרד לרמה של מפעל, לא

יהיה לזה סוף.

אני רוצה לומר מלה :אחת לחבר-הכנסת אלי בן-מנחם. אני יכול

לקבל את הגישה של חבר-הכנסת חיים רמון: יש בלאגאן, שיהיה בלאגאן טוטלי,

אבל אינני יכול לקבל את הטיעון שלך, ש-75% מהמובטלים הם במרכז הארץ, לכן

צריך לעודד את מרכז הארץ. כל אלה שעוזבים את הנגב ביום אחד מוצאים עבודה

בתל-אביב, מה שתושבי השכונה שלך לא עושים. הם עובדים במלצרים ובכל עבודה

אחרת. כל בני ערד, אחרי הצבא, עובדים במרכז הארץ, ואין להם חצי מקום עבודה

בערד. והאבטלה בנגב היא 18% ולא 2.5% ואם זו תפיסתך, חבר-הכנסת בן-מנחם

אין לך זכות לדבר על הגליל והנגב, לא בלשכת המפלגה ולא בכל מקום אחר. אתה

חייב לדבר אמת עם עצמך.

המדינה יכולה להחליט, כמו שאמרה חברת-הכנסת שולמית אלוני,

שמה שעכשו חשוב זה כמה שיותר השקעות, וצריך לתת 20% למרכז וולובלסקי

בתל-אביב. זו גישה. אבל לשחק בדמגוגיה ולומר: אנחנו נושאים את שני הדגלים,

זה לא יתכן, כי האחד בא על חשבון השני בצורה טוטלית ומוחלטת-
א. בן-מנחם
זה לא הדגל שלי.
היו"ר א .שוחט
אני מעמיד להצבעה בקשת האוצר - קביעת אזורים לענין

התוספת לחוק לעידוד השקעות הון (אשקלון,- אור-עקיבא.)

הצבעה

בעד קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון

(אשקלון, אור-עקיבא) - - - 7



נגד - - - 2

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון

(אשקלון, אור-עקיבא) אושרה
היו"ר א. שוחט
חבר-הכנסה יגאל הורביץ ואני הצבענו נגד.
ע. סולודר
אדוני היושב ראש, לא יכול להיות שלא נקיים בזמן הקרוב

דיון רציני על שינוי מפת אזורי הפיתוח,

שינויים בתקציב לשנת 1989
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לנושא הבא :

שלוש פניות של האוצר להעברה תקציבית. והפניה הראשובה,

פניה מס' 195 של סגן הממונה על התקציבים: שינויים פבימיים במשרד הקליטה,

סיוע עקיף לקליטה.

נשמע דברי הסבר מפי מר אבשלום פרבר.
א. פרבר
השינויים הם שינויים פנימיים בתקציב משרד הקליטה והם

מבוצעים בסעיפי סיוע עקיף לעולים, אשר הושפעו מהגידול

בעליה ומיועדים להתאים את ההוצאה לביצוע בסעיפים השונים.
"ש. שטרית
תגיד מלה יותר מאשר כתוב בדברי ההסבר.
א. פרבר
כאשר העולים מגיעים לארץ יש סעיפי הוצאה של שתיה וסנדביצ'ים

ויש סעיפים של הכשרה מקצועית ותעסוקה, ויש סעיפים שהם

אבטלה והכשרה מקצועית. אם היו יותר עולים שהלכו להכשרה מקצועית וקבלו

דמי אבטלה, צריך להעביר מסעיף לסעיף. אלה סעיפים שמתאימים את עצמם פחות

או יותר להרכב העליה שהגיעה.
ש. שטרית
מאיפה לקחת 400,000 שקל בסעיף שירותי בריאות?
א. פרבר
יש השתתפות של העולים בתשלום לביטוח בריאות אנחנו לא

לוקחים, אבחנו מגדילים את ההוצאה המותנית בהכנסה, כי היו

יותר עולים שהשתתפו בביטוח שלהם, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בתקציב-
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 195 של

סגן הממונה על התקציבים אושרה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מספר 192 של הממונה על התקציבים. זו

העברה כספית גדולה יותר ומהרזרבה.

מהו הפרט "קליטה ישירה ארצות מצוקה"?
א. פרבר
כל זה הוא מסלול הקליטה הישירה.
ש.שטרית
במסגרת הצעה לסדר היום הצעתי שנקיים דיון על הקליטה

וההשלכות הכלכליות שלה. עכשו מביאים לפנינו העברה תקציבית

בסך 19 מליון שקל לקליטה ישירה. אני רוצה שיבוא השר ויסביר. מר פרבר,

אתה מוכן להסביר כל מדיניות הקליטה?
א. פרבר
אני מסתכל על ההיבט התקציבי.
היו"ר א. שוחט
אנחנו נקיים דיון עם שר הקליטה, ולא הייתי מציע לעצור



א. שוחט

אישור תקציבי קליטה, עם כל הכבוד לך, חבר-הכנסת פרופסור שטרית, כאשר צריך

לתת תשובות לקליטת העולים הנמצאים בדלת בלוד. אינני פוסל את ההצעה שהעלית,

ההפך מזה הוא הנכון, אבל לא הייתי מציע, שדרך הטיפול התקציבי נעצור את

הענין. להגיד שאני מאושר מהדברים, לא הייתי אומר. אבל לא הייתי רוצה לעכב

העברה תקציבית בתחומי הקליטה.
ש. שטרית
אם היה מדובר בסכום קטן, ניחא. אבל פה מדובר ב-34 מליון

שקל והם אינם מיועדים לאלה שעומדים בפתח בלוד.
א. פרבר
זה לגבי העליה שהגיעה. בדצמבר הגיעו 4,000 עולים. בינואר

הגיעו עד היום 5,000 עולים. הבקר הגיעו 440 אתיופים"

ובשנה האחרונה הגיעו 24,000 עולים.
ש. שטרית
למה הוצא הכסף?
א. פרבר
רוב רובו של הכסף מתחלק לשתי קבוצות: האחת - מסלול הקליטה

הישירה, שבו ההוצאות קשיחות. אדם נוחת בלוד, הוא מופנה

לדירה בשכירות באמצעות מתווך, הוא מקבל דמי שכירות, שלולשה חדשים מראש

ממשרד הקליטה ו-9 חדשים מהסוכנות, כדי שיוכל לשלם שנה מראש.
ש. שטרית
כמה מקבל כל עולה?
א. פרבר
התשלום הוא למשפחה 575 שקל לכל חודש, כפול שלושה חדשים.
ש. שטרית
זה אוטומטי? הפסקתם ענין החוזה?
א. פרבר
לא, אבל מבחינת משרד הקליטה זה אוטומטי. אנו מציגים את

החוזה בפני הסוכנות, ואחר כך מגיע חלקה של הסוכנות. בתי

מלון זה אותו דבר. למעשה זה כבר לא מלון, אלא העולה מקבל כסף ביד ואומרים לו:

לך לבית מלון. הם מקבלים 5,000 שקל למשפחה.

אלה שני הסעיפים הגדולים - בתי מלון ושכר דירה. מלבד זה

יש ביטוח רפואי. עולה נוחת בלוד, הוא מבוטח בקופת חולים אוטומטית.
היו"ר א. שוחט
מה זה "סיוע ראשוני"?
א. פרבר
אנשים מקבלים ציוד ראשוני - מיטה ומזרון- ב-יילה שהעולה

מגיע, הציוד הראשוני שאנו מנפיקים מגיע לדירה,
ש. שט ר י ת
יש לך נתונים כמה מהעולים שהגיעו בשנה האחרונה, 24,000

עולים, הלכו מעבר למרכז הארץ?
הי ו"ר א. שוחט
לערד הגיעו 25 משפחות מארגנטינה. רק 25 מהעולים במסלול

הקליטה הישירה הלכו לאזורים כמו כרמיאל ובאר-שבע. יש

במשרדי פריסה של קליטת העולים מאפריל עד דצמבר. הרוב הלכו למרכז הארץ -

ירושלים, תל-אביב, חיפה, ראשון לציון, נתניה, רעננה.
א. פרבר
80% נקלטו במרכז הארץ"
מ. איתן
בתקופה שבה עלו 7,000 משבחות?
הי ו "ר א. שוחט
הרשימה שבידי מקיפה רק 3000 משפחות שנקלטו בקליטה ישירה,

זו הקליטה של עולים ששוכרים דירות בדמי שכירות.
א. פרבר
אלה אנשים שבוחרים לבד את הדירות. אם יהיה פטור מהחוזה

ההתפלגות תהיה שונה. י
היו"ר א. שוחט
אתם רואים את המספרים בדברי ההסבר; העברה זו ננעדה

למימון הגידול ב מספר המשפחות שיקלטו בקליטה ישירה

מ-3,000 ל--6,500 משפחות.

חבר-הכנסת שטרית, אני מציע שנאשר פניה זו, ואנחנו נקיים

דיון-
ש. שטרית
אני מאשר רק על יסוד ההבטחה שלך שנקיים דיון, כי נראה

לי שאנו שוגים בנושא זה.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צבעה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מסי 192 של

הממונה על התקציבים אושרה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מסי 176 של הממונה על התקציבים,

בהתאם להסדר שהושג, הפייס היה צריך לממן חלק מהפעילות

של מגן דוד אדום, והדבר לא הסתייע. לכן מוצעת כאן העברה כדי שמגן דוד

) אדום יוכל לפעול ולא ייסגר,

אגב, התאריך של הבקשה נראה לי ישן, כי אז הרזרבה היתה

127 מליון שקל והיום היא 50 מליון שקל

מכל מקום אני מבקש לאשר העברה זו, ואני מעמידה להצבעה.

הצב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מסי 176 של

הממונה על התקציבים אושרה
היו"ר א. שוחט
הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10

קוד המקור של הנתונים