ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/01/1990

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה; חוק להארכת תקפן. של תקנות שעת חירום ( תשלומי חובה), התש"ן-1989; חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 81), התש"ן-1989; שינויים בתקציב לשנת 1989; תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים) (תיקון) (מכתבו של שר האוצר מיום ט"ז בחשוון התש"ן -14.11.89)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 173

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, די בטבת התש"ן (1 בינואר 1990), שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: א. שוחט - היו"ר

א. אבוחצירא

ח. אורון

מ. איתן

נ. ארד

י. ביבי

ג. גדות

ג. גל

פ. גרופר

י. הורביץ

א. ויינשטיין

א. ורדיגר

רע. כהן

י . לוי

ע. סולודר

ע, עלי

ח. רמון

י . שמאי

ד. תיכון

מ"מ א. דיין

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחלנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית
סדר-היום
הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

חוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (תשלומי חובה),

התש"ן-1989

שינויים בתקציב לשנת 1989

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 81), התש"ן-1989

תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים)(תיקון),

התש"ן-1989



הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה
מ"מ היו"ר א. ויינשטיין
אני פותח את הישיבה.

בפתח בהצעות לסדר-היום, וברשותכם, אהיה אני

הראשון.

לפי הערכתי, יש סימנים לנכונותו של האוצר להגדיל

שיעור המס השולי של מס הכנסה ל-51%. הערכתי זו נובעת מכך, שלפני שבועיים

היינו צריכים להעביר הפחתת המס על חברות ל-42%, אבל לא עשינו זאת כדי שלא

ליצור פער גדול בין שיעור המס על חברות ובין שיעור המס על יחידים ולגרום

לאבדן הכנסות.

האוצר הבטיח למגזר העסקי להפחית מס החברות ולתרום

בכך להגדלת הצמיחה. היינו מוכנים לאשר את ההצעה. אבל באוצר יש כאלה

התומכים בהעלאת המס ל-51%, אם בוועדת הכספים לא יאושרו כמה הצעות בתקציב

להכביד את הנטל על שכבות המצוקה.

אני קורא לאוצר לבוא אלינו להבהיר, האם הוא עומד

מאחורי החלטתו להוריד מס החברות ל42% או לא. מעצם העובדה שהוא אינו בא

לכאן ואינו מבהיר זאת, אני מעריך שיש לו נכונות להגדיל שיעור מס הכנסה השול?????

ל-51%.
ח. אורון
אני מבקש להעלות על סדר-הדיום ובדחיפות נושא

המשכנתאות בעקבות החלטת הממשלה אתמול להעביר

את המשכנתאות לבנקים.
י. שמאי
אני מבקש למחות בתוקף על החלטת הממשלה בנושא

המשכנתאות, שיש בה כדי לפגוע במשתכנים, ובעיקר

בזוגות הצעירים. כל מי שקיבל משכנתא בעבר, לא רק ששילם במשך השנים, אלא

המשכנתא הוכפלה, אם לא שלושה אני חושב שאנו צריכים לדון על הנושא כדי

להקל על המשתכנים, שהממשלה למעשה הפקירה אותם.

כאשר הממשלה רצתה לעזור לקבוצים, היא מצאה את

מליוני השקלים כדי לעזור להם והתנועה הקבוצית נהנהה מסיוע ממשלתי, ואילו

הזוגות הצעירים - - -
ע. סולודר
התנועה הקבוצית נהנתה בלשון עבר?אנחנו עוד

לא קבלנו את הכסף.
מ. איתן
את הכסף קבלתם.
י. שמאי
גם ב"כור" אומרים: אנחנו לא קבלנו את ה-50 מליון
שהתחייבה הממשלה לתת. שאלתי
מה זאת אומרת לא

קבלתם? הרי אתם חייבים יותר מ-50 מליון דולר למדינת ישראל, ואם המדינה

לא תובעת מכם, משמע אתם לא משלמים.

בנושא המשכנתאות, יש קבוצה גדולה של זוגות צעירים

שבונים את חייהם, והמשכנתא מכניסה אותם למצוקה והם אינם יכולים לעמוד בה.

ועכשו, הממשלה בהחלטה חסרת אחריות, עומדת להעביר אותם לשרירות לבם של הבנקים,

עד עכשו היה חלק של המשכנתא שניתן על ידי המדינה, וחלק הלוואה משלימה

שניתן על ידי הבנקים. עכשו עומדים להסגיר אותם לגמרי לידי הבנקים"
פ. גרופר
אני חושב שמה שאמר חבר-הכנסת שמאי מוצדק. השאלה היא,

מה אנחנו עושים? אני יודע שדנים בבעיית המשכנתאות

כבר חדשים, יש הלוואה משלימה שהיא בריבית רצחנית. ובזמנו פיתו את הזוגות

הצעירים שיקחו הלוואות משלימות ואנשים לקחו.

היום אפשר לעשות מסיבת עתונאים ולהודיע לזוגות

הצעירים בעלי המשכנתאות להפסיק לשלם. ואני מוכן להיות הראשון-
י. שמאי
אתה תשלם במקומם? למה לסבך אותם?
פ. גרופר
במקום לשבת כאן ולהציע דיון - ולפני שניה אמרת

אתה, חבר-הכנסת שמאי, שעשקו אותם, והממשלה רוצה



עכשיו להרע תנאי המשכנתאות, בואו ניזום מעשה. אנחנו יודעים מה קורה במדינה.

קורות פשיטות רגל, המדינה מפסידה. סקטורים נמצאים בלחץ, הממשלה מתערבת.

"כור" במשבר, המדינה מתערבת. אני אומר לכם: עד שלא מזעזעים משהו, אפשר

להמשיך לדבר. אדרבא, בואו אנחנו, קבוצת חברי הכנסת, ניקח אה ענין המשכנתאות

ונביא אותו למצב -
מ. איתן
משברי.
פ. גרופר
קודם כל צריך להגיד להם: אל תשלמו, כל זמן שאתם

משלמים, לא יעזרו לכם. לכן אני מציע לדון ולהחליט

על כך.
ג. גל
ועדת הכספים תחליט שלא ישלמו?
פ. גרופר
למה "כור" לא משלם?
ג. גל
. ועדת הכספים החליטה ש"כור" לא ישלם?
י. שמאי
ואתה תשב ותמכור מניות של "כור" שאינן שוות.
פ. גרופר
לזוגות צעירים אסור לשבות?
ד. תיכון
אם תקרא להם שלא לשלם, ומישהו מהם לא ישלם, לא

אתה תהיה האיש שיבוא לקחת מהם את הדירה.
פ. גרופר
יעמדו 10,000 זוגות צעירים ונראה שיקהו מהם את

הדירות.

עובדי "כור" מפגינים היום מול הכנסת. אלה הם

פני המדינה, רק בכוח משיגים,
ד. תיכון
הנושא עלה לדיון במליאת הכנסת והכנסת קבלה החלטות.

משום מה הנושא הועבר לוועדת הכלכלה.

אדוני היושב ראש, מה שאני מבקש לדעת הוא, איך קרה

שתיקון מס' 80 לפקודת מס הכנסה פוצל לשני חלקים ועבר כאן לקראת הקריאה

השניה והקריאה השלישית בכנסת, מבלי שהדבר פורסם על לוח המודעות של הוועדה.

אנ י לא ידעתי על כך.
ע. סולודר
זה היה בישיבת הוועדה.
ד. תיכון
כן, אבל זה לא היה מוצב על סדר-היום. כל ענין

הפיצול של חוק זה לא נכלל בסדר-היום של הוועדה

שמפורסם על לוח המודעות. אילו זה היה נכלל בסדר היום, לא הייתי קם והולך

באמצע הישיבה. מכיוון שלא ידעתי, מצאתי את עצמי עומד בפני עובדה מוגמרת

במליאת הכנסת.

אני אינני מקבל את הנהל הזה, ואני מוחה עליו.

חבל שאנו מטפלים טיפול רשלני בחוקי המיסוי המשפיעים על כל אחד מאזרחי המדינה.

אני דורש שמכאן ואילך, אם מפצלים חוק לשנים ומעבירים חלק אחד, שהדבר יועלה

כהצעה לסדר במסגרת הוועדה, ולא נעמוד בפני עובדות מוגמרות במליאת הכנסת.

מכל מקום, אני מוחה על נהל זה, אני חושב שהוא אינו

נכון ואינו תקין.
י. שמאי
אני מציע שנגיש הצעת חוק, שנושא המשכנתאות ישאר

בידי הממשלה, ונעביר אותה בשלוש קריאות בצורה

מזורזת-
י. הורביץ
מה רע בהחלטת הממשלה?
י. שמאי
אם נעביר הצעת חוק כזאת, נעשה דבר חשוב. אני מציע

שבו-זמנית נקבל החלטה, שחברי ועדת הכספים לא ידונו

בכל הנושאים שהממשלה מעבירה לאישור הוועדה, ושר האוצר מעביר לאישור הוועדה,



עד שלא ישנו את הרעה החולה הזאת של העברת המשכנתאות ממשרד הבינוי והשיכון

לבנקים.
י. הורביץ
מה השוני בתנאים?
ג. גל
אם הדברים של חבר-הכנסת יעקב שמאי נאמרו כדי

להאמר, בסדר. אינני חושב שאפשר לקבל החלטה כזאת

בלי דיון-
היו"ר א. ויינשטיין
בנושא המשכנתאת אני חושב שהוועדה מודעת לכך,

שכתוצאה מעומס התשלומים, וכתוצאה מהחלטת הממשלה,

נוצרה בעיה רצינית בשוק המשכנתאות. לכן אני חושב שאנו צריכים לקיים דיון

בנולזא. ואני ממליץ, שנזמין לדיון זה ללא דיחוי כל מי שצריך להזמין -
י. שמאי
אני מציע להזמין את שר האוצר ואת שר הבינוי והשיכון.
היו"ר א. ויינשטיין
לפי הערכתי, זו פצצת זמן שככר החלה לתקתק, ורצוי

שהנושא יפתר. כאשר אגד היה רוצה לאיים, הוא היה

אומר, שהגלגלים ייעצרו מאליהם, היום תשלומי המשכנתאות אצל רוב המשפחות

מגיעים ל-50%-40% מהשכר, ולכן יקרה מה שאמר חבר-הכנסת שמאי מבלי שאנו

נחליט על כך, שיפסיקו לשלם א ה המשכנתאות.
י. שמאי
אני מציע שחברי ועדת הכספים יגישו הצעת חוק,

וחברי הכנסת אחרים יצטרפו אליהם.
היו"ר א. ויינשטיין
תכין הצעת חוק, והחברים יצטרפו אליה.

בנ ושא פיצול חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס' 80),

התש"ן-1989, אומר לי מזכיר הוועדה, מר קרשנר, שההחלטה היא חוקית.
ד. תיכון
חברי הוועדה לא ידעו על הפיצול,
היו"ר ויינשטיין
הוא אומר, שאם מופיע בסדר-היום חוק, זה כולל גם

פיצול החוק.
ד. תיכון
אני מוחה נגד הנהל הבזוי והנפסד הזה. אני חושב

שהיתה כאן הטעיה, מי שרוצה לפצל חוק, שיציב זאת

בסדר-היום.
היו"ר א. ויינשטיין
החברים היו מודעים לכך, שאם ר וצים להעלות שיעור

המס השולי ל-51%, אין הצדקה להוריד מס חברות

ל-42%. וזה עמד בפני הוועדה.
פ. גרופר
אנחנו אישרנו 51%?
היו"ר א. ויינשטיין
לא. אני הייתי בדיון, והחברים היו מודעים למשמעות

הפיצול, אין הצדקה שיהיה פער כזה בין המס השולי-

שיהיה 51% ובין מס חברות שיהיה 42%, כי אז כולם יהפכו לחברות וישלמו פחות-

יש חברים המתנגדים לכך והם סבורים שיש להם רוב. וזה המצב כיום.
י, הורביץ
כאשר יש הפרשי ריבית רציניים בין הלוואות למשכנתאות

נשתינחה עכשו בריבית של4.5% ובין הריבית בעבר,

שהיתה כפולה, זה מנקר עינים ותובע תשובה. אבל אני רוצה להבין את אלה המתנגדים

להעברת הכסף דרך הבנקים, במה זה גרוע מבחינת המשתכן?
ד. תיכון
אני אסביר לך.

היום כל זכאי מקבל הלוואה תמורת חמישה ערבים,

כספי הזכאים ניתנים לבנקים מפקדונות הממשלה בערבות הממשלה, במידה ובעל

המשכנתא אינו משלם, אזי הממשלה ערבה, מה שקורה עכשו, עם העברת כל הסל הזה



לבנקים, בערבות תינתה חמש חתימות טל קרובי משפחה" המשמעות היא, שהזכאים

לא יקבלו הלואות במסגרת הבנקים הפרטים, כי הם יגידו ש-5 הערבים אינם

מתאימים, ואז כל הענין לזכאים ייעצר בעצם טיב הערבויות משתני כאן.
י. שמאי
זו גזירה שהציבור לא יעמוד בה.
מ. איתן
אם זו הבעיה, אפשר לפתור אותה.
ד. תיכון
היום זה כפקדון של הממשלה באותו בנק.

ג. גל; זו ערבות מדינה?
ד. תיכון
זו לא ערבות מדינה, זו אחריות המדינה.
היו"ר א. ויינשטיין
מבחינת הצרכן יש בעיה נוספת, שהיום יש הלוואות

בריבית נמוכה משער הריבית -
ד. תיכון
זה ימשיך להיות.
ה יו"ר א. ויינשטיין
זו בעיה שצריך ללמוד אותה. ואנו נקיים בה דיון

בהקדם.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת יאיר לוי.
יאיר לוי
יש תופעה חמורה מאד, שמופיעים לפנינו גופים, מוסדות

ומשרדים, וביניהם גם משרדי הממשלה, ואנו מבקשים

מהם נתונים והסברים, ואיננו מקבלים אותם. לא יכול להיות שגוף יגיע אלינו

מבלי למסור נתונים. פעם אחת לא מסר נתונים, פעם שניה כשהוא מגיע, ישאלו:

מסרת נתונים? אם לא מסר, יאמרו לו: ולך הביתה ותביא נתונים.
היו"ר א. ויינשטיין
דוגמה קונקרטית.
יאיר לוי
משרד האוצר, ביקשנו המון נתונים, ואיננו מקבלים,

הפרוטוקול קולט את הדברים, המיקרופון קולט את

הדברים, הקצרנית הנאמנה כותבת את הדברים, אך נתונים ותשובות איננו מקבלים.

אני מבקש לדעת מה עושים. בלתי אפשרי להמשיך בשיטה זו. אנחנו מעוררים שאלות

ומבקשים נתונים ואיננו מקבלים.

נושא שני שאני מבקש להעלות על סדר היום הוא -

תקצוב הישיבות. צריך להבין שיש כ-150,000 תלמידי ישיבות, שזה מספר לא מבוטל.

אינני מדבר על תלמידי בתי-הספר היסודיים, אני מדבר על תלמידי המסגרות

המקבילות לבית-ספר תיכון והלאה. משרד החינוך והתרבות הודה בפני שרק אחד

חלקי שבע מהמוסדות האלה מתוקצבים.

אתם, חברי ועדת הכספים, מתקצבים את כל המדינה -
ד. תיכון
אתה לא אתנו?
יאיר לוי
אני מבקש תשומת לבכם" אי אפשר להגיד לחלק גדול

מילדי ישראל, חלק בלתי מבוטל מילדי ישראל: אתם

תמשיכו לסבול. בעבר ייצגו את הישיבות בצורה מסויימת. אני מייצג את השיטה

האומרת, שצריך לתת להם ישירות, לא על ידי שתדלנים ולא על ידי מתווכים"

נושא זה לא בא לידי ביטוי בדיוני ועדת המשנה לענין המוסדות הייחודיים"

פה מדובר על הגדלת התקצוב בהתאם לצרכים. יש גידול טבעי, שבכלל לא בא לידי

ביטוי בתקציב. לכן אני מבקש שכולנו נרתם למשימה הקדושה הזאת.

חוק להארכת תקפן. של תקנות שעת חירום ( תשלומי חובה), התש"ן-1989
ה יו"ר א. ויינשטיין
אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

חוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (תשלומי חובה),

התש"ן-1989.



אבקש ממנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, מר דני דרך,

להסביר הצעת החוק.
ד. דרך
אדוני היושב ראש, ועדה בכבדה, תקפן של תקנות

שעת חירום ( תשלומי חובה), פג למעשה ביום. 31

בדצמבר 1989, ויש צורך דחוף בהארכתן, תקנותאלו מוארכות מדי פעם, ולאחרונה

הוארכו במרס 1989.

אנחנו הנחנו על שולחן הכנסת חוק ההיטלים המיוחדים.

חוק זה אמור להחליף את תקנות שעת חירום. הוא עבר קריאה ראשונה והוא נמצא

על שולחן הדיונים של ועדת הכספים. חוק זה אמור להגן בחוק כל ההיטלים השונים

הנובעים מכוח הסכמים בינלאומיים שיש לישראל, הסכמים שחתנו ב-1975 עם

הקהיליה האירופית וב-1985 עם ארצות-הברית במסגרת הסכמים לכינון אזור סחר

חפשי. אנחנו מבינים שהדיון בוועדת הכספים עדיין נמשך. לכן פנתה הממשלה

לכנסת בבקשה להאריך לתקופה נוספת תקנות שעת חירום ( תשלומי חובה).
י. הורביץ
יש מצב של "קרחת" מאמש, להיום?
ד. דרך
אני. פניתי בפניה דחופה ליושב ראש הוועדה, חבר-

הכנסת אברהם שוחט, ביום ב' בשבוע שעבר והסברתי

לו דחיפות הענין. מדובר רק באישור תאריך. התקנות אושרו בזמנו, הן מוארכות

מדי פעם, והתהליך הוא, שהן מוגשות לקריאה ראשונה, מועברות לדיון בוועדת

הכספים ואחר-כך מובאות לאישור בקריאה שניה ובקריאה שלישית במליאה. חבר-

הכנסת שוחט, משיקולים שלו, הודיע לי שהוא מעדיף להביא את התקנות לאישור

הוועדה ביום שני השבוע, כלומר היום, וכתוצאה מכך נוצר הפער שהגב' אלחנני

התייחסה אליו.

לכן אני מבקש מהוועדה לאל1ר הצעת החוק כפי שהונחה

על שולחנכם לאחר הקריאה הראשונה ולהביאה לקריאה שניה ולקריאה שלישית עוד

היום, על מנת שחס וחלילה לא נעמוד במצב לא נעים כתוצאה מהפער שיווצר בין

פקיעת תקפן של התקנות -
יאיר לוי
מה הן התקנות?
ד. דרך
תקנות אלו מגינות היום בעיקר של הסקטור החקלאי.

מכוח תקנות אלו מוטלים היטלים על יבוא חקלאי

המתחרה בייצור המקומי במדינת ישראל. מוטלים מכוח תקנות אלו היטלים בנושא

האנרגיה ומוטלים מכוח חוק זה מספר היטלים מצומצם בנושא התעשיה.
היו"ר א. ויינשטיין
תודה למר דרך.

אנו פותחים בדיון על הצעת החוק.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת גרופר.
פ. גרופר
רבותי, אנו צריכים לאשר חוק זה מייד. אל הן

תקנות לשעת חירום. אינני יודע איך קרה שהתקנות

לא הוארכו במועד ונוצרה פירצה, ואפשר לנצל פירצה זו. היום תקנות אלו אינן

חלות ואפשר לנצל עובדה זו, וההפסד שעלול להגרם כתוצאה מכך הוא סכום

שהוא כתקציב "אל המעיין" לחמש שנים.

זה איננו חוק מהותי שאנו צריכים לקיים בו דיון

יסודי. זה רק ענין של שינוי התאריך. אני מציע שנאשר זאת מייד. אני רק
רוצה לשאול
אם אנחנו נאשר את החוק, האם אפשר להניח אותו היום על שולחן

הכנסת והוא יובא לקריאה שניה ולקריאה שלישית?
היו"ר א. ויינשטיין
כן.
יאיר לוי
לא נותר לי אלא להצטרף לדבריו הנרגשים של חבר-

הכנסת פסח גרופר. בואו נאשר את החוק שמא ינצלו

את הפירצה שנוצרה.
ד. תיכון
אדוני היושב ראש, מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר הנכבד,

מדובר בחוק מהחשובים ביותר בתולדות המדינה. זה



לא ענין של שינוי תאריך, וזה לא ענין של הארכה. יש כאן ויכוח אידיאולוגי

מהחשובים ביותו-. הדיון שאתם מקיימים היום בוועדת העבודה והרווחה צריך

היה לקיים כאן, בוועדת הכספים, ואך ורק כאן, כי זה המקום לדון בנושא זה.
ד . דרך
במידה ונוזמן, נבוא.
ד. תיכון
אם קראת אח הדיון שהתקיים במליאת הכנסת, סביב

חוק זה התפתח ויכוח ארוך ומענין, שכן השאלה

העומדת לפגינו היא אחת - איזו הגנה אנחנו נותנים לתוצרת הארץ מול החשיפה

שאנחנו צריכים לעשות כדי לייעל את המשק?

חוק זה מקנה לממשלת ישראל סמכות להחליט החלטות

שלא תמיד ירדתי לעמקן, במסגרת חוק זה אתם מטילים היטלים שבאים להגן על

תוצרת הארץ. אבל ככל שהמשק מתפתח, היינו מצפים שהיקף ההגנה על תוצרת הארץ

ירד.

למעשה אתם מטילים את תשלומי החובה אך ורק על

דברים הנמצאים בפיקוח משרד התעשיה והמסחר. כך קורה שמוצרים אחרים, ששם

מצוי הכסף הגדול, כמו מוצרי ענף הדלק, להם ניתן פטור, כי הם נמצאים בחזקתו
של שר אחר. אתן דוגמה
הלילה בוצעה התייקרות במשק הדלק. אם מישהו ירצה

לבוא לתחנות הדלק ולגבות היטל מלאי, אין לו רשות.

אני רוצה לדעת מדוע חוק זה לא הובא לאישור ביום

ד'. וכיוון שכך כל הייקורים שבוצעו הלילה, יהיו משוחררים מהיטל מלאי.
י. הורביץ
ה-10% לא ייגבה מהם היטל מלאי?
ד. תיכון
לא. אנחנו נטיל את ההיטל רטרואקטיבית מ-1 בינואר

1990, כי הוא יאושר רק היום. והיום לא יכלו לבדוק

את המלאים. אם בעלי המלאים יפנו לבג"צ הם יזכו, כי יטענו שבאותו יום לא

היתה חובה לגבות היטל.

לפי חוק זה מוטלים היטלים שלא ברורים לוועדה,

כמו היטל בענין מלט, בענין טכסטיל, בענין הפלסטיקה. אנחנו לא תמיד יודעים

מה עושים עם היטלים אלה, ולא תמיד יש לנו פיקוח על כך.

משרד התעשיה והמסחר הבין, טעם החוק הזה אי אפשר

להמשיך ולפני שנתים הגיש הצעת חוק ההיטלים המיוחדים שעבר בקריאה ראשונה,

והוא בא לשנות לחלוטין את תקנות שעת חירום (תשלומי חובה). החוק הזה תקוע

בוועדה הכספים מזה כמה שנים. אינני יודע אם בכנסת השתים-עשרה הוחל עליו

דין הרציפות.
סמדר אלחנני
כן.
ד. תיכון
אני מבקש לדעת מה שיעור ההפסדים שנגרמו למשק

כתוצאה מאי-הפעלת התקנות הבקר בעקבות ייקור מחירי

הדלק, ומהי הפירצה שנוצרה, והאם אינכם חושבים שהגיע הזמן לדחוף חקיקת

חוק ההיטלים המיוחדים כפוף לשינויים שהוצעו על ידי חברי הוועדה? יש חלק

בחוק זה שאני מתנגד לו, אבל כמו לגבי כל חוק צריך להגיע לפשרה. אי אפשר

לקבל כל מה שממדר התעשיה והמסחר רוצה, כמו שאי אפשר לקבל כל מה ששוחרי

השוק החפשי מבקשים מאתנו.

לכן אני מבקל1 תשובה על המשמעות של תקנות שעת

חירום (תשלומי חובה) וסוגי ההיטלים שאתם מטילים על פיהן.

אנחנו צריכים לקבוע תאריך '-סופי שמעבר לו לא

יוארכו תקנות אלו יותר; שיהיה ברור לכנסת ולממשלה, שהחקיקה החדשה חייבת

להיות מוכנה עד30 ביוני 1990, ואתם צריכים להתחייב - וזה הרגע להתחייבות

זו - שלא תבואו יותר בבקשה להאריך תקפן של התקנות הללו, כ י הן מוארכות

מאז נכנסתי לכנסת, מאז יולי 1981, ואני מתאר לי שהן הוארכו גם ק דם לכן.



זה חוק מהרציניים ביותר ואי אפשר לקבל עמדת

משרד התעשיה והמסחר שאומר, שבסך הכל מדובר על שינוי התאריך בחוק.
ג. גל
אני מבקש לדעת האם יש היטלים שהטלתם אינה טעונה .

אישור ועדת הכספים, או כל ההיטלים המוטלים על יסוד

חוק זה טעונים אישור ועדת הכספים?
ד. תיכון
אני מבקש אחת ולתמיד לשנות דברי ההסבר להצעת

החוק, הם פשוט לא נכונים.
היו"ר א. ויינשטיין
ברור שכאשר מדינות עוטפות עצמן בהגנה כאשר אי אפשר

להשתמש במסים עקיפים בגלל הסכמי סחר בינלאומיים,

גם ישראל צריכה לעשות זאת. אבל יש לי הרגשה, שהשימוש שעושה משרד התעשיה

רהמסחר בתקנות אלו להגנה על תוצרת הארץ, הוא מופרז. יכולה להיות השקפה,

שאם אתה יוצר הגנה מופרזת על תוצרת הארץ, אתה מעודד בכך תעשיה, וזו השקפה

מוטעית. הנסיון מראה, שהגנה מופרזת מביאה נזק, כי הגנה מופרזת מביאה לייצור

מוצרים שאינם יכולים לעמוד בתחרות, לייצור מוצרים שאי אפשר לייצא אותם,

והם בסופו של דבר פוגעים במשק.

כאשר נדון בחוק ההיטלים המיוחדים, נצטרך לדון בכך

ביסודיות. לקראת הדיון בוזוק זה היינו רוצים לשמוע מהי מדיניות ההגנה על

תוצרת הארץ מבחינת היעדים הלאומיים. לפי דעתי,ההגנה על תוצרת הארץ אינה

משרתת יעדים לאומיים, היא משרתת את התעשיה בטווח הקצר, אם כי חלק מהצעדים

שלכם, אני מסכים להם.
ד. תיכון
מה אתם מבקשים מעבר להארכת תקפן של התקנות? מהי

התוספת הראשונה ומהי התוספת השניה?
ד. דרך
הבקשה שלנו מהוועדה היום היא להאריך תקפן של תקנות

שעת חירום.

לשאלתו של חבר-הכנסת יאיר לוי, היטלים אלה מוטלים

על מוצרים שונים. לדוגמה, תעשיית החוסים מקבלת הגנה, התעשיה בצפון הארץ,

בעפולה ובדימונה.
ד. תיכון
הגנה - איך?
ד. דרך
באמצעות היטל.
ד. תיכון
איך זה מתיישב עם ההסכם עם השוק המשותף?
ד. דרך
זה תשלום חובה במסגרת תקנות שעת חירום ( תשלומי

חובה).
ד. תיכון
אתה יודע שיש דיעה של הממונה של הכנסות המדינה,

שבצורה זו אנו מייקרים את הייבוא.
ד. דרך
אני מכיר את הגירסה הזאת.

לגבי מטרות התקנות, המטרות מפורטות בדברי ההסבר,
והן
"1. הסדרת הביקוש או התצרוכת של טובין, לרבות
מניעתם של עודפים או הוזלתם של טובין
2. הגנה על תוצרת הארץ בפני תחרות של מוצרי יבוא.

3. קיום מחיר אחיד או יציב לטובין.

4. ספיגתו או מניעתו של ריווח עודף, בין אם נקבע

לטובין מחיר מרבי, או קבוע לפי כל דין ובין אם לאו, אם הרווח אינו נובע

מעמלו או מיעילותו של מחזיק הטובין.

5. עידוד הי יצוא""



אם הוועדה תזמין אותנו לדיון בנושאים הכלליים

של חוק ההיטלים המיוחדים, בהחלט בבוא ונסביר את הנושאים,

לגבי נושא הרציפות, חבר-הכנסת דן תיכון, במידה

והצעת חוק זו תאושר היום, אין בעיה. תקפן של התקנות פג ב-31 בדצמבר וחוק

זה יאושר ב-1 בינואר, כך שאין לנו שום בעיה.
ד. תיכון
מה קורה עם המלאים?
ד. דרך
במידה ותאשרו הצעת החוק היום, יש רציפות מלאה.

התקנות הקיימות תקפן פג ב-31 בדצמבר וחוק

זה יכנס לתקפו ב-1 בינואר 1990.
י. הורביץ
מה קורה עם היטל המלאי על הדלק לאחר ייקור הדלק?
ד. תיכון
אני אינני יודע. משרד האנרגיה והתשתית אינו יודע

שתקפן של התקנות לא הוארך.
ד. דרך
אני בטוח שמשרד האנרגיה יש לו יועץ משפטי והוא

עוקב אחרי הדברים.
ג. גל
אני ביקשתי לדעת איזה היטלים מחייבים אישור ועדת

הכספים ואיזה אינם מחייבים אישור וועדת הכספים-
ד. דרך
אין היטלים שמוטלים על ידי הממשלה ואינם חייבים

באישורה של ועדת הכספים, עד כמה שאני יודע.
ד. תיכון
באיזה כמויות? אם אינני טועה, לגבי קמח הכמות

היא מעל 10 טון"

אני מבקש לקיים דיון מסודר בנושא. תבוא כל הנהלת

המשרד ותסביר מה כחוב בחוק המקורי ומה יש בתוספת הראשונה, מה קרה הלילה,

לאחר ייקור הדלק.

אני מסכים שצריך לאשר את החוק, אבל בכפוף לדיון

רציני. במקום שילכו לוועדת העבודה והרווחה, שיבואו לכאן.
ד. דרך
חבר-הכנסת דן תיכון, אנחנו נשמח לבוא לוועדה בכל

עת שהוועדה תזמין אותנו, ואני אסביר את הנושא,
ד. תיכון
אדוני היושב ראש, אתה צריך להביא את החוק לקריאה

שניה ולקריאה לשלישית, יהיו הסתייגויות וישאלו

שאלות. לפחות שנקיים דיון רציני.
י. הורביץ
אתה רוצה לעשות זאת היום?
ד. תיכון
אין מנוס.
הי ו "ר א. ויינשטיין
איך אפשר לקיים דיון רציני היום?
ד. תיכון
יש הרבה זמן"
היו "ר א. ויינשטיין
יש עוד נושאים על סדר-היום.
ד. תיכון
אם אתה חושב, שהחוק הזה אינו חשוב -
היו"ר א. ויינשטיין
לא אמרתי שהחוק אינו חשוב.
ד. תיכו ן
אי אפשר ללכת לוועדת העבודה והרווחה ולזלזל בוועדת

הכספים.
ה יו"ר א. ויינשטיין
מה הסיכוי שבמהלך חצי השנה הקרובה תסתיים הכנת

חוק ההיטלים המיוחדים?
ד. דרך
אנחנו איננו מזלזלים בוועדת הכספים. אני מוחה על

האמירה הזאת. אני אענה על כל שאלה שיש לי מידע



עליה. שאלה שאין לי מידע עליה, אחזור למשרד ואקבל מידע ואשוב לוועדה.

לגבי משך הדיון בחוק ההיטלים כפי שהונח על

שולחן הוועדה, הרי זה תלוי בוועדה- אנחנו הנחנו את החוק על שולחן הוועדה.
היו"ר א. שוחט
זה לא מדוייק. החוק הונח על שולחן הוועדה, אבל

החברר שיש עמדה לא אחידה של הממשלה, שמענו את

הדברים גם מפי נציג האוצר וגם מפי נציג משרד התעשיה והמסחר. ואז היה הסיכום,

שהענין יחזור אל הממשלה לדיון נוסף על מנת שיציגו הצעת חוק מוסכמת על דעת

הממשלה, לכן העיכוב באישור החוק איננו בגלל ועדת הכספים. הוא אינו מונח

על שולחן הוועדה, הוא הוחזר לממשלה. זה המצב המדוייק, נכון?
ח. מרגליות
כן.
ד, דרך
אני מציע שהוועדה תזמין את הממשלה, ואנחנו נבוא

ונציג את העמדות, והדיון יתקדם. משרד התעשיה

והמסחר תומך בהצעת החוק שהונחה על ידי הממשלה,הובאה לקריאה ראשונה במליאת

הכנסת ולאחר הקריאה הראשונה הונחה על שולחן הוועדה המכובדת הזאת.

אני חוזר ואומר: אנחנו תומכים בהצעת החוק, במידה

והוועדה תמשיך בהכנתה לקריאה שניה. ולק ר יאה שלישית -
היו"ר א. שוחט
אני מצטער, בישיבת הוועדה בא מר פרי זהר ואמר,

שיש לו שורה של שינויים, וההצעה המונחת על שולחן

הוועדה זו איננה ההצעה שעומדת לדיון. זה מה שאמר ואפשר לבדוק זאת בפרוטוקול.

ואז נתקבלה החלטה, שהחוק חוזר אליכם, מה שאתה אומר עכשו זה בניגוד מוחלט

למה שנאמר אז. יכול להיות שהעמדות נשתנו.
ד. תיכון
זה לגיטימי.
היו"ר א. שוחט
אבל לאור זאת לא התקיים הדיון בוועדה,

יתרה מזו, הצעה זו באה מתוך הנחה שתוך ששה חדשים

תובא הצעה מוסכמת על הממשלה ואפשר יהיה להעביר אותה. מה שאני שואל הוא,

האם להערכתך תוך חצי שנה אפשר יהיה לגמור הכנת חוק ההיטלים המיוחדים?'
ד. דרך
אנחנו ביקשנו להאריך את החוק בשנה והממשלה החליטה

להאריכו בחצי שנה.
י. הורביץ
אני מציע לאשר את החוק המאריך תקפן של התקנות לחצי

שנה ותוך תקופה זו תהיה לנו אפשרות לקיים דיון

יסודי בנושא.
ד. תיכון
זאת אומרו גם כאשר האריכו תקפן של התקנות בפעם

הקודמת" אבל אין ספק שצריך לאשר את הצעת החוק.

השאלה היא - לאן המדינה הולכת בנושא זה?
י. הורביץ
אם זה כל כך דחוף, נקיים את הדיון בשבוע הבא.
ה. רמון
קיימות טענות שלא בדקתי אותן עד הסוף, שמדיניות

ההגנה על תוצרת הארץ פוגעת בציבור, גורמת

לאינפלציה או לחוסר היכולת להוריד את האינפלציה; הגנה מופרזת על תוצרת הארץ

פוגעת בתעשיה ובסופו של דבר פוגעת בעובדים. יש טענות כאלה. אני מודה: אינני

יודע אס הן נכונות. כאן אני פתוח לחלוטין להאזין לכל עמדה. אבל יש טענות

כאלה, והן מתבססות על חמר שעל פניו נראה משכנע. אם פרופ' הלפמן טוען,

שבארצות אחדות ההגנה היא 3%- 2% ואצלנו 15%, הרי שצריך לדון בזה, וצריך

להתייחס לזה לא כאל אמירה של אינטרסנט. זו אמירה של איש שאין לו שום אינטרס,



לכן אינני בעד הארכת תקפן של התקנות לששה חדשים.

ברור שאינני מסכים שמישהו יעשה רווחים בגלל פירצה בחוק, אבל אני מציע,

ואני אומר זאת באופן חד-משמעי, שלא להאריך תקפן של התקנות ליותר מחודש

ימים. על מנת שלא יהיה צורך בחקיקה בשלוש קריאות, אם נשתכנע שיש צורך

בהארכה נוספת לחמישה חדשים, אני מציע שנקבע זאת בהצעת החוק שלפנינו,

זאת אומרת, לא יהיה צורך בחקיקה ראשית, אלא נאריך לחודש, והארכה נוספת

לחמישה. חדשים תהיה טעונה רק אישור ועדת הכספים, ובחודש זה נקיים דיון

יסודי בנושא.

ד, תיכון; אז ניכנס לדיון על התקציב, לדעתי, אין נושא יותר

חשוב מנושא זה. תוך חודש אני מתאר לי שהיושב ראש

ימצא זמן לקיים ישיבה בה נדון בנושא באופן יסודי. אם לא, אני אציע להאריך

את התקנות לששה חדשים, או שדנים על כך בחודש זה, או שלא דנים בכלל, אני

מציע לדון בחודש זה. אינני רוצה להקשות על המשרד, אינני רוצה לשלוח אותו

לישיבת הממשלה. אין בעייה לקיים את הדיון היסודי תוך חודש ימים, והניסוח

בחוק זה שיוגש לקריאה שניה ולקריאה שלישית יהיה - הארכה לחודש ימים והארכה

חדשים נוספים, אם יהיה צורך, תהיה טעונה אישור ועדה הכספים.

אם הצעה זו לא תתקבל, אני אציע, שהסמכות להאריך

את הצווים תופקע משר התעשיה והמסחר באופן בלעדי וגם שר האוצר יצטרך לחתום

על הצו ו ים-
ד. דרך
הנושא שאנו דנים בו -הוא רק מכלול קטן מנושא הייבוא,

גם מבחינת הסכום. ולדיון בנושא זה נצטרך לזמן גם

את משרד האוצר ואת מינהל הכנסות המדינה והמכס.
ח. רמון
אני רוצה לקיים דיון בהיקף מלא.
ד. תיכון
אני מבקש להאריך תקפן של התקנות בחצי שנה, אולם

זו תהיה ההארכה האחרונה, לאחר מכן לא תהיה הארכה

נוספת, ועד אז הוועדה והממשלה צריכות לקיים דיון מקיף ולאשר או לא לאשר

אח חוק ההיטלים המיוחדים המונח על שולחן הוועדה, הווה אומר, אני מקבל

את בקשת הממשלה להאריך תקפן של התקנות בששה חדשים, אבל שיהיה ברור שמעבר

לזה לא תהיה יותר הארכה,
היו"ר א. שוחט
ומה יקרה?
ד. תיכון
יצטרכו לשבת ולגבש מדיניות אחראית,

אני שומע את הטענות של האינטרסנטים אינני יודע

אם הן נכונות או לא, הנושא מחייב דיון עם המומחים, והדיון לא יכול להסתיים

בתוך חודש ימים, והוא קריטי לכלכלת מדינת ישראל. לכן אני מציע להאריך

את החוק בששה חודשים לאחר מכן יהיה אפשר להאריך תקפן של תקנות שעת חירום

רק ברוב של 61 חברי הכנסת.
היו"ר א. שוחט
אני אינני מבין.
ח. רמון
חבר-הכנסת דן תיכון יציע בהסתייגות, שחוק זה יהיה

חוק מיוחד שאפשר יהיה להאריך אותו רק ברוב מיוחס.
א, בוחצירא
אני מציע שנתמוך בהצעת הממשלה, ותוך ששה חדשים

נקיים אח הדיון, מתוך הנחה שתוך תקופה זו נסיים

את הדיון בחוק ההיטלים המיוחדים,
י. הורביץ
חבר-הכנסת חיים רמון, מה שאמרת אלה דברים נכונים-

יש ויכוח ויש גירסאות שונות, ואם רוצים לדון בזה,

צריך לדון בזה לעומק, זה לא ענין שולי, אבל קיים סדר מסויים בנושא הייבוא.
ח. רמון
אני רוצה לדון בזה"
י. הורביץ
אני מתאר לעצמי שגם בממשלה יש דיעות שונות בנושא



ואיך שהוא חיים עם הסדר הקיים. כדי לשנות אותי, כדי לעשרת רביזיה; יש צורך

בזמן. זה כולל ענפים שלמים. זה כולל ענף הרפת, לא רק ענף השטיחים. אי אפשר

לעשות זאת תוך זמן קצר-

לכן אני מציע להאריך את התקנות בששה חדשים.
היו"ר א. שוחט
אני רוצה להבין את התהליך שהציע חבר-הכנסת דן תיכון, כי אני

אינני מכיר את הענין.
א. דמביץ
ההסתייגויות כפי שנמסרו עד כה אומרות כך:
ההסתייגות של חבר-הכנסת דן תיכון
בסוף סעיף 1 יבוא: "והוא לא יוארך מעבר ליום האמור אלא

ברוב של חברי הכנסת בכל שלב משלבי החקיקה."
ההסתייגות של חבר-הכנסת חיים רמון
אחרי "עד יום" יבוא: "חי' בשבט התש"ן (31 בינואר 1990). ואולם

הממשלה רשאית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את תקפן עד יום"-
היו"ר א. שוחט
חבר-הכנסת חיים רמון, אתה מקבל את ההצעה?
ח. רמון
אני אייני רוצה להפוך את החוק הזה לחוק מיוחד" אבל אני

מאמין, שאם לא נעליה זאת גם בעוד חצי שנה יטענו אותן טענות

ושוב נצטרך להאריך תקפן של התקנות.
היו"ר א. שוחט
בקטע שזה תלוי בי, אני אקיים את הדיון-

אני מציע להאריך תקפן של התקנות לששה חדשים.

אני פונה למר דרך להכין הצעת חוק ההיטלים המיוחדים לדיון

בוועדה. .

אני מעמיד להצבעה חוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (תשלומי

חובה), התש"ן-1989 כמוצע על ידי הממשלה.

ה צ ב ע ה

ברוב קולות נגד 2 אושר חוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום

(תשלומי חובה), התש"ן-1989 כפי שהוצע על ידי הממשלה

הסתייגות לחברי-הכנסת חיים רמוז ודן תיכון.
היו"ר א. שוחט
חבר-הכנסת אברהם פורז הגיש הסתייגות לחוק זה.

שינויים בתקציב לשנת 1989
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום:

שינויים בתקציב לשנת 1989.לפנינו פניה מסי 136 של הממונה

על התקציבים..

דברי הסבר לפניה נשמע מפי מר עמית שגב.
ע. שגב
אנו הגענו לסיכום עם נציבות המים, שכל סכום שיש לו לסוביסדיות

למים, נאפשר לו לייעד אותו לפיתוח משק המים. השנה הוא

הותיר עודף בסעיף הסובסידיות למים, ועכשו מעבירים סכום זה 5,170 אלפי שקלים

מסעיף סובסידיות למים שהוא סעיף 32 לסעיף הרזרבה הכללית, ומהרזרבה הכללית

לסעיף מפעלי מים לשם תגבור פרוייקטים שונים במשק המים.
ד. תיכון
איך חסכתם את הסובסידיה למים?
ע. שגב
העלו את מחיר המים.
סמדר אלחנני
בתכנית החדשה של התקציב כתוב, שקרן האיזון תהפוך להיות

תקציבית.
ד. תיכון
למה לא מבטלים את קרן האיזון? זה הסבסוד הצולב?
ע. שגב
כן.

עוד מעט תוגש הצעת התקציב לשבת 1990. זה חלק מהסובסידיות.

מאחר והצענו שינוי עקרוני שיבוא לירי ביטוי בתוק -
ד. תיכון
אתם עומדים למסות את הביוב בתקציב החדש? זאת אומרת, כמו

שיש מיסוי על מים יהיה מיסוי על ביוב?
היו"ר א. שוחט
יש היום מיסוי על ביוב.
ד. תיכון
יש?
היו"ר א. שוחט
יש, 0.4% לפי תצרוכת המים.
ד. תיכון
אם אתה. משתמש ביותר מים, אתה משלם יותר על ביוב?
היו"ר א. שוחט
כן.

אני מעמיד להצבעה פניה מס' 136 של הממונה על התקציבים.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 136 של

הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
הי ו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 154 של סגן הממונה על התקציבים.
ע.שגב
כאן מבוקש אישור לשינויים פנימיים בתקציב משרד החינוך והתרבות
היו"ר א. שוחט
אין הערות לפניה זו. אני מעמידה להצבעה.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 154 של

סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 155 של סגן הממונה על התקציבים.
ע. שגב
אלה הם שינויים והעברות פנימיות על פי עדיפויות האזורים

בתקציב המינהל האזרחי.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 155 של

סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 159 של סגן הממונה על התקציבים.

בפניה זו מבקשים אישור הוועדה לשינויים פנימים בתקציב משרד

התיירות.
ד. תיכון
כאן מורידים תקציב מסעיף עידוד תיירות פנים. אינני מבין

מה קורה. במקום להגדיל תקציב משרד התיירות לעידוד תיירות

הפנים, מורירים את התקציב.
ע. שגב
זה שינוי פנימי שעושה משרד התיירות בתקציבו.
ד. תיכון
אני מבקש שמשרד התיירות יגיש הסבר בכתב.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מסי 159 של

סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניות מס' 160-161,של סגן הממונה על התקציבים.
ע. שגב
בפניית אלו מבוקש אישור לשינויים פנימיים בתקציב משרד

הבינוי והשיכון.
ד. תיכון
אתה מכיר את ענין תכנית חסכון לבנין?. המשרד התחייב לתת

דירות ולא נתן במשך שנים. אתר-כך הגיעו להסדר עם חלק

מהחוסכים ועם חלק לא הגיעו להסדר. בסוף ניתן פסק-דין, ופסק הדין יותר גרוע

מאשר הפשרה אליה הגיעו חלק מהחוסכים. זה מה שנקרא תכנית חסכון לבנין.
היו"ר א. שוחט
מה הן הפכיות מס' 162, 163 ו-164?
ד. תיכון
זו הרשאה להתחייב.
היו"ר א. שוחט
לכמה יחידות?
ע. שגב
השנה ל-3,000 יחידות.
ד. תיכון
התוספת היא.3,000 יחידות השנה.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניות מס' 160 עד 164 של סגן הממונה

על התקציבים"

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניות מס' 160, 161,

162, 163, 164, של סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ו
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 165 של סגן הממונה על התקציבים-
ע. שגב
כאן מבוקש אישור לשינויים בתקציב משרד החקלאות. במסגרת

ההערכות לקליטת העליה החליטה הממשלה לעשות להגדלת היצע

הדירות למגורים. לכן מוגשת הפניה להגדלת תקציב הפינויים של מינהל מקרקעי

ישראל ב-8 מליון שקל והרשאה להתחייב ב-12 מליוני שקלים.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 165 של

סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 166 של סגן הממונה על התקציבים.
עי שגב
אלה הם שינויים פנימיים בתקציב משרד האנרגיה והתשתית"
היו"ר א. שוחט
מהי הרשאה להתחייב בסעיף הסברה?
ע' שגב
בתקציב הפיתוח נהוג שבכל סעיף יש הרשאה להתחייב.
ד. תיכון
יש עוד משרד שיש לו סעיף כזה "הסברה ופרסום" בסך 1,2 מליון

שקל? אני מבקש הסבר על סעיף זה.
היו"ר א. שוחט
מדוע "שימור אנרגיה" מופיע כסעיף ראשי?

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה
שינויים בתקציב לשנת
1989, פניה מס' 166 של

סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 167 של סגן הממונה על התקציבים
ע. שגב
אלה שינויים פנימיים בתקציב משרד התיירות. בהסתמך על קצב

הביצוע בפועל של התקציב יש להגדיל תקציב מענקי ההון -

התחייבויות חדשות ואת התקציב המיוחד לבית-שאן.

ה י ו "ר א. שוחט: ולפיתוח תשתית אזורית.
ד. תיכון
למה הוא צריך לעשות זאת בדרך זו?
ע. שגב
כי חשב המשרד מעדיף לשלם בדרך זו.
היו"ר א. שוחט
אבי מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 167 של

סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 168 של הממונה על התקציבים
ע. שגב
מדובר בגימור חלקי של מינחת המטוסים בקריית-שמונה.
ד. תיכון
אני מבין שזה ממומן על-ידי משרד התעשיה והמסחר.
ע. שגב
המנחת בקריית שמונה הוכשר על ידי משרד התעשיה והמסחר תוף

כוונה לממנו מתקציב הכשרת שטחים באזורי תעשיה חדשים. אגף

התקציבים ראה בכך מעשה בלתי תקין מבחינה נהלית ודרש להפסיקו, וזאת לאחר

שכבר בוצעו עבודות בערך של כ-2 מליון שקלים. על מנת שלא לגרום נזקים לעבודות ,

שכבר בוצעו, יתוקצו 550 אלפי שקלים נוספים שישמשו לגימור חלקי של המינחת.
ד. תיכון
כאן מרחיבים את המינחת כדי שיוכלו לנחות בו מטוסים ולא רק

הליקופטרים.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 168 של

הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 169 של סגן הממונה על התקציבים.
בדברי ההסבר לפניה נאמר
"שינויים פנימיים בתקציב המשטרה בגין פיתוח מערף המיכון,

הגדלת ההרשאה להתחייב בגין הזמנת מחשבים וציוד וטרינרי מחוץ-לארץ." איך

מתחברים הזמנת מחשבים וציוד וטרינרי?
ע. שגב
ציוד וטרינרי לכלבים ולסוסים של המשטרה.
ד. תיכון
למי מוכרים את מדי הסוהרים הישנים? זה שגעון, מחר מישהו

יתחזה לסוהר.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניה זו"

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 169 של

סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 170.
ע. שגב
כאן מבוקש אישור לשינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר.
ד. תיכון
שינויים אלה מיועדים לרכישת ציוד מחשבים וציוד אל-פסק

למחשבים. אדוני היושב ראש, האם אתה מקים ועדת משגה לנושא

המחשבים?
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניה מס' 170.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 170 טל

סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 170 של סגן הממונה על התקציבים"
ע. שגב
אלה הם שינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר בסך 283 אלפי

שקלים עבור אחזקה, הדרכה, שיפור מערכת טלפונים. ביול חוזים

והעסקת עולים, הגדלת הוצאה מותנית בהכנסה לצורך הדרכה ב-913 אלפי שקלים.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה פניה זו"

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 171 של

סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ה
היו"ר א. שוחט
אני מכריז על הפסקה לעשר דקות-

( ה פ ס ק ה )

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס 81). התש"ן-1989

היו"ר א. שוחט אנו מחדשים את הישיבה, ועוברים לסעיף הבא בסדר היום:

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס' 81), התש"ן)1989.

לסעיף 5 בהצעת החוק, סעיף התחולה, היתה הצעה של האוצר,

שהתחולה על יהודה, שומרון ועזה תהיה ב 1990. לגבי חברות עסקיות תהיה

הוראת מעבר שהתחולה של סעיפים 1 ו-3 תהיה ב-1991.

יש הצעה של חבר-הכנסת ויינשטיין וחברים, שלגבי מועצות אזוריות

וגופים השייכים למועצות אזוריות התחולה תהיה ב-1995.
ח. רמון
מה עמדת הממשלה?
היו"ר א. שוחט
עמדת הממשלה לא הפרידה בין רשויות מקומיות וגוף עסקי"

הדיון בנושא זה הסתיים, ואני מציע שנצביע.
א. ויינשטיין
ההצעה הוגשה על ידי החברים בתיאום עם האוצר.
ח. רמון
אינני מקבל זאת. אבי שאלתי מה עמדת הממשלה ולא קבלתי תשובה,

רק הממשלה מדברת בשם הממשלה אני מבקש לדעת מה עמדת הממשלה.
היו"ר א. שוחט
אני רוצה לקבוע באופן מפורש: בנייר שהובאו לנו על דעת האוצר

לא הפרידו בין רשות מקומית ובין גופים עסקיים, וזה מופיע

בסעיף 1. לפיכך מבחינתי - - -
ח. רמון
לא מבחינתך" אני שואל מה עמדת הממשלה.
א. ורדיגר
זה לא הנוסח של הממשלה?
היו"ר א. שוחט
הבקשה של הממשלה מופיעה פעם אחת בהצעת החוק ולאחר מכן צורף

מסמך תילינים להצעת החוק, מבחינתי כיושב ראש הוועדה, עמדת

הממשלה היא בנייר הכחול ועליו נוסף נייר התיקונים שמדבר על שנת 1991, ולא

שום דבר נפרד.
ד"ר י. אביעד
פנו אלינו נציגי המתיישבים ביהודה ושומרון ועזה והציעו

לנו ההצעה שמובאת לפניכם. בשיחות שהיו עם נציגי מינהל הכנסות

המדינה ורואה החשבון נוי, נאמר לנו, שאנחנו לא נתנגד - - -
ח. רמון
זה על דעת האוצר?
א. ויינשטיין
זה לא משנה,
ח. רמון
לו לא איכפת, כי זה מאפשר לו להעביר סעיפים חשובים אחרים,

אני רוצה לדעת אם זה על דעת הממשלה.
דייר אביעד
עקרונית בעיני יותר חשוב -
ח. רמון
שאלתי: האם קבלת אישור? היתה החלטה של ועדת שרים לעניני

חקיקה? היתה החלטת ממשלה? אתה הבאת תיקונים שהם על דעת

ועדת השרים לעניני חקיקה. אני שואל: האם התיקון הזה, שאתה לא מתנגד לו -

ואינני יודע באיזו סמכות אתה לא מתנגד לו - קבלת לגביו אישור משר האוצר,

מוועדת השרים לעניני חקיקה ובמליאת הממשלה?
דייר אביעד
אינני יכול לענות על שאלה זו.
היו"ר א. לשוחט
זאת אומרת שלא קבלת אישור.
ד"ר אביעד
אני צריך לברר את זה.
מ. איתן
מה אתה רוצה ממנו?
ח, רמון
הוא יושב כאן כנציג הממשלה"

אני יודע שמס הכנסה לא מאוהב בתיקון הזה, אבל הוא הבין,

שלא יעבירו את החוק אם סעיף זה לא יתקבל. יותר חשוב לו שהחוק יעבור, כל
מה ששאלתי הוא
האם הלכו לשר האוצר?
מ. איתן
בשבוע שעבר היה כאן נציג האוצר ואמר, שמבחינתם זה זניח.
ח. רמון
זה זניח, לכן הוא מסכים. אני שואל: האם שר האוצר הסכים?

אני לא בקשתי את עמדת נציבות מס הכנסה. יש מינהל תקין,

יושבת הממשלה ומחליטה על חוק" עם כל הכבוד, אף פקיד ויהיה רם דרג כאשר

יהיה, לא יכול לשנות את החוק שהחליטה עליו הממשלה, אלא אם קיבל אישור,

אני שואל: האם קיבל אישור?
היו"ר א. שוחט
התשובה, שלא קיבל אישור,
מ. איתן
לא ידוע לו.
היו"ר א. שוחט
המסמך של האוצר מדבר על שנת 1991 ולא על שנת 1995.
א. ויינשטיין
זו פרשנות ואני שולל אותה.
ח. רמון
האם יש הצעה של האוצר לאשר שנת 1995?
ד"ר אביעד
אין הצעה של האוצר לגבי שנת 1995.
ח. רמון
מה ההצעה?
א. ויינשטיין
יש הצעה.
היו"ר א. שוחט
אתה לא יכול לקבל זאת כעמדת האוצר,
ח. רמון
האוצר הציע שנת 1995?
ד"ר אביעד
לא.
ח. רמון
מה הציע האוצר?
ד"ר אביעד
ההצעה היא איך שהציג אותה היושב ראש.
מ. איתן
אדוני היושב ראש, אמרת שהיום תהיה הצבעה ואתה פותח דיון
היו"ר א. שוחט
אינני פותח דיון מהותי,
ד"ר אביעד
אני רוצה להבהיר שמבחינה מקצועית, וזה הדבר החשוב לנו,

בלי שום שיקולים אחרים, שאנו מודעים שהם קיימים, סעיף

זה אנו רואים בו חשיבות הרבה יותר משאלת העיתוי. אם הסעיף הזה יעבור,

אנו רואים בזה הישג מקצועי.
ח. רמון
אותי לא מענין ההישג המקצועי. אני שואל: מה עמדת הממשלה?
ד"ר אביעד
הציג אותה יושב ראש הוועדה בצורה מדוייקת.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה סעיף 5 בהתאם להצעת הממשלה, שזה יחול

החל משנת 1991 ומולה ההצעה השניה של מספר חברי הכנסת.

ה צ ב ע ה

בעד סעיף 5, כהצעת הממשלה - - מיעוט

בעד ההצעה השניה של מספר חברי הכנסת - רוב

נתקבלה ההצעה השניה של מספר חברי הכנסת
ח. רמון
אני מבקש לרשום הסתייגות, את עמדת הממשלה,
א. דיין
אני מבקש לרשום הסתייגות - עד 01990
מ. איתן
אני מציע לכתוב: עד שנת 2000.
היו"ר א. שוחט
הצבעת בעד הצעה אחת.
א. דמביץ
מי שיש לו הסתייגות,יפנה אלי מייד.

תקנות מס הכנסה ( שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים)(תיקון)

(מכתבו של שר האוצר מיום ט"ז בחשוון התש"ן - 14.11.89)
היו"ר א. שוחט
רבותי, יש לנו עוד נושא להצבעה בישיבה זו:

תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים)(תיקון)

התש"ך-1989.
ת. פנחסוביץ
אדוני היושב ראש, לגבי הסעיף שהוצבע עכשו בחוק לתיקון

פקודת מס הכנסה (מס' 81), התש"ן-1989, אני מבקשה סמכות

שההגדרה תתוקן, או שאנחנו נבדוק אם ניקח אותן הגדרות של מועצה אזורית

ולא נפנה לצווים רק טכנית. אני מבקשת סמכות לנסח בלי לשנות את המהות,
היו"ר א. שוחט
בסדר.

בענין מס הכנסה על הכנסה משכר דירה, הנושא עלה לפני מספר

חדשים, באוגוסט 1989, כאשר בא נציב מס הכנסה וביקש לשנות את שיעורי הפחת

על דירות להשכרה לשנת 1989 מ-3% ל 2%.
פ. גרופר
אפשר לקבל רשות הדיבור?

היו"ר א. שוחט; לא עכשו. עכשו אני מסביר על מה נצביע- אינני מביע עמדה.
ד. תיכון
אם אתה מסביר, גם אחרים רוצים להסביר-
היו"ר א. שוחט
אינני מביע עמדה. אני מסביר מה היה.

אנחנו אמרנו, שאיננו מוכנים לשינוי התנאים בשנת 1989, אנא,

בואו בהצעה ;לשנת 1990- והם באו בהצעה לשנת 1990 ואמרו: אנחנו בעד הורדת

שיעור הפחת מ-3%ל- 2% ולעומת זאת להעלות תקרת הסכום עליו משלמים 10% מס

הכנסה מ-600, 1 שקל ל-2,500 שקל.

היום עומדת לפנינו ההצעה כדלקמן - ואני רוצה לתאר שני

מצבים,ואיננו יכולים להצביע על הצעות אחרות: להגדיל את הסכום במסלול

בו אין צורך לדווח למס הכנסה ולהגיש חשבונות פחת והוצאות ל-2,500 שקל, כאשר

המס על סכום זה הוא 10% צמוד. מי שהכנסתו משכר דירה מדירה אחת, או משתי

דירות, או משלוש דירות היא עד 2,500 שקל - - -
ד. תיכון
גם מבתי עסק?
היו"ר א. שוחט
הם חזרו בהם מההצעה לגבי בתי עסק.

אדם שיש לו הכנסה 2,500 שקל משכר דירה משלם 10% מס הכנסה

ובזה נגמר הסיפור, כאשר באופן מקביל יש הורדה של הפחת מ-2% ל-3%.
פ. גרופר
מה הם אמרו?
היו"ר א. שוחט
הם אמרו שבגלל הצורך בהגשת חשבונות והוצאות ופחת, יש אנשים

שבכלל אינם משלמים מס, והטיפול בתיקים והגשת החשבונות

זה עומס מינהלי.
י. שמאי
מי הם אלה שאינם משלמים מס, בעלי דירה אחת או בעלי שתי

דירות או קבלנים?
היו"ר א. שוחט
לא משנה

יש לפנינו הצעה לאשר פחת 2% והעלאת תקרת הסכום עליו ישולם

מס בשיעור 10% צמוד עד 2,500 שקל" יש לנו אפשרות לאשר את ההצעה או לדחותה,

במידה ואיננו מאשרים, נשארת התקרה של 1,600 שקל, ופוקע המועד של 3% פחת

וחוזריםל-2% פחת. כך הבינותי.
ד, תיכון
אלה אם תהיה חקיקה.
היו"ר א. שוחט
אני מדבר על המצב הקיים, אם לא מתקנים את התוק והצעת הממשלה

נדחית, מ-1 בינואר 1990 יהיה סכום התקרה 1,600 שקל ולא



2,500 שקל ושיעור הפחת ירד מ3% ל-2%, כי יפקע תוקף התקנות הקיימות-

מכיוון שהיתה ידיעה בעתונים, שועדת מנכ"לים כאילו קבלה

החלטה על פטור מוחלט ממס על הכנסה מהשכרת דירות, הרמתי טלפון לנציב מס הכנסה,
מר גביש, ושאלתי
האם יש החלטה אופרטיבית בענין הפטור, והתשובה שקבלתי:

בשום פנים ואופן אין החלטה כזאת. מה שהופיע בעתון, אינו נכון. נכון שיש

ועדה באוצר - - -
ד. תיכון
ועדה בין-משרדית?
היו"ר אי, שוחט
ועדה בין - משרדית שבודקת את הענין, אבל אין החלטת ועדת

מנכ"לים.

לפיכך מה שעומד על הפרק הוא תמיכה או אי-תמיכה בהצעת הממשלה,

אני הבינותי שאלה הנה לים בוועדה, ואי אפשר לקבל דבר אחר אם האוצר אינו

מסכים. שאלתי את נציב מס הכנסה מה עומד להצבעה, והוא אמר: העלאת תקרת

הסכום עליו מוטל מס בשיעור 10% צמוד ל-2,500 שקל 2% פחת.
ד. תיכון
הוועדה יכולה להחליט על 3% פחת.
ח. רמון
לא.
ד. תיכון
אינני רוצה לדבר על השיקולים שהנחו את האוצר להוריד את

הפחת מ3% ל-2% אני אינני רוצה לומר מה ההשלכות של ההפחתה

הזאת על מדד מחירי הדיור. אנחנו נאכל את זה בגדול" אבל אני רוצה לומר
לסדר ההצבעה
בתקנות שלפנינו מבקשח הממשלה אישור להוריד את הפחת מ-3%

ל-2%, ועל זה יכולה הוועדה להחליט עכשו.

כל מה שאמרת, אדוני היושב ראש, לגבי המסלול השני - 10%

מס ותקרה של 2,500 שקל, מחייב אישור בחקיקה ראשית. אתה צריך לעשות זאת

בד בבד. לא יכול להיות שנאשר את הורדת הפחת מבלי שנאשר את המסלול השני-

לכן אני מבקש לדחות את ההצבעה על הורדת שיעור הפחת עד למועד שיאופשר לנו

להגדיל בחקיקה ראשית את סכום התקרה.

היו"ר א. שוחט בעוד שעה נדון בתיקון מס' 81 ואני אציע ששר האוצר יוסמך

לשנות את התקרה. בהנחה שתיקון מס' 1981 יאושר, אני

חושב שאם יש הבטחה - והיתה הבטחה של נציב מס הכנסה שהם הולכים לתקרה של

2,500 שקלים
ד. תיכון
כל שינוי בחקיקה מחייב אישור ועדת שרים.
מ. איתן
לפני רגע אמרת שתוקף התקנות יפוג.

ה י ו " ר א. שוחט: אתה לא רוצה שיהיה מצב שבו לא תהיינה תקנות-
ד. תיכון
למה?
ח. רמון
אז התקרה תהיה 1,600 שקל.
ד. תיכון
אני מבקש שתדחה אה ההצבעה ואני אפעל שה-3% פחת בכל זאת

ישארו.
י. הורביץ
מדוע לא נצביע על כך עכשו?
ד. תיכון
אני אצביע נגד.
ג. גל
דחיית בקשת האוצר אומרת, שמצב משכירי הדירות יהיה יותר גרוע?
היו"ר א. שוחט
כן.
מ. איתן
אני מבקש להסביר מה המצב המשפטי נכון להיום, מה קורה

באופן אוטומטי; אגי מביז שבאופן אוטומטי הפחת יורד מ-3%

שאלה שביה, מה קורה אם מישהו משכיר דירה ב-2501 שקל?

ה י ו " ר א. שוחט הוא צריך להתחשבן עם מס הכנסה.
ח. רמון
אין לו המסלול הזה.
מ. איתן
10% מס משלמים עד תקרה של 2,500 שקל. מה קורה כאשר אדם

משכיר דירה ב-2,501 שקל?
היו"ר א. שוחט
תמיד יש נקודת חיכוך.
ד"ר אביעד
התקנות הקיימות שאושרו באוגוסט מאפשרות במקרים כאלה לקבוע

שיעורי פחת מיוחדים. ונקבע 3% מבניה בערכים פחות או יותר

ריאליים- ב-31 בדצמבר 1989 פוקע תוקף התקנות, ואז קיימות התקנות לפיהן

ניתן פחת של 2% רק על ערך הבניה, שבתנאים רגילים זה שני שלישים משווי הנכס.

כאשר הפחת לא משוערך זה יכול להגיע בין 1% ל-25% מה-2% שאנו מציעים, ה-2%

במקרים הטובים זה פי ארבעה ובמקרים הרעים זה פי עשרה ממה שמגיע לנשום.
מ.איתן
מה משמעות ההצבעה?
ד"ר אביעד
אתה יוצר מצב, שהחל מינואר יש לו -2% על שרוי הנכס פחות או

יותר ריאלי-
מ. איתן
משוערך?
דייר אביעד
פחות או יותר.
מ. איתן
אם אנו מאשרים את התקנות החדשות?-
דייר אביעד
התקנות הקיימות פוקעות כ~31 בדצמבר 1989.
ח. רמון
אני אינני רוצה לעשות ויכוח על הפחת, מי מרוויח ומי מפסיד.
א.ויינשטיין
העולים.
ח. רמון
אני מכיר מעט עולים, ששוכרים דירות ברמת-השרון.

אני מוכן לבדוק מה קרה עם חוק השכרת דירות. כאשר הביאו
את הצעת החוק אמרו
תראו כמה דירות יבנו- לא בנו דירות. איפה שבגו אלה

מקומות שהקבלנים יכולים לעשות רווחים. זה לא מה שאמרו במליאת הכנסת

שר הבינוי והשיכון וחברי וועדת הכספים. ואני אמרתי שכך יקרה. אז נא לא

לדבר על עולים ועל מסכנים, כי אין פה עולים ואין פה מסכנים. והשאלה היא,

האם צריך לתת על קרקע 2%? ה-3% היו ההצעה שהוצעה מלכתחילה, סחטו את

ה-3%.
מה שאומרים עכשו הוא
או שיהיה 2% פחת אמתי וריאלי ותקרת

סכום של 2,500 שקל - ואני אינני מאוהב בתקרה של 2,500 שקל, זו תקרה

גבוהה, אבל לא שווה לעשות את המאבק -
ד. תיכון
2,500 שקל הם 1,200 דולר.
ח. רמון
הדירות הכי יקרות בארץ מושכרות בסכומים אל
פ. גרופר
בזכרון-יעקב משכירים דירות ב-700 דולר.
ח. רמון
כל הזמן מדברים על המסכנים וכותבים לעשירים .
לכן הברירה בידינו
אם אנחנו לא מאשרים היום את התקנות,

הפחת הריאלי יהיה חצי אחוז במקרה הטוב ואיכס אחוזים במקרה הרע, ואם נאשר

יהיה 2%.

יחד עם זאת בא האוצר, בלי קשר לתקנות, ואומר: אני נותן

סוכריה של תקרה עד 2,500 שקל, שזה אומר ש-99% מהדירות, לבעליהן תהיה

האופציה של המסלול של 10% מס.

אני מציע להצביע בעד התקנות, למצוא דרך שיושב ראש הוועדה

יכניס ענין העלאת התקרה ל-2,500 שקל לתיקון מס' 81 והאוצר יגיד שהוא

אינו מתנגד.
א. ויינשטיין
נכון שהעלאת התקרה ל-2,500 שקל משחררת כמעט את כל הדירות

מהתחשבנות ותשלום מס מעל 10%, ואינני מדבר על הוילה של

שרובר בירושלים. לעומת זאת קבוצות של דירות שמוחזקות על ידי מי שבונה

אותן ומשכיר אותן, אנו מפחיתים לגביהן את הפחת. מצד אחד אנו צריכים לעודד

השכרת דירות. אבל מצד שני קבוצות דירות מצבן מורע על ידי הצעת האוצר. הוא

היה צריך להביא הצעה שמקילה גם על יחידים שמשכירים דירות וגם על קבוצות.
היו"ר א. שוחט
הקבלנים מקבלים.
ד. תיכון
בניגוד למה שנאמר, שהאלטרנטיבה היא בין 3% פחת לא משוערך

ו-0.1% משוערך, אני אומר שהאלטרנטיבה היא בין 2% משוערך

ו-3%, כי המצב של 0.1% לא ישאר, ולא משנה מה שנצביע. בקרוב יבוא האוצר

ויחדש את 3% כי זה הגיוני. לגבי העלאת התקרה ל-2,500 שקל עליה משלמים

10% מס, אני אומר: לא זו הבעיה. הבעיה היא שיש אנשים שלא רוצים להשכיר

דירותיהם, כי הם אינם רוצים להכנס לרשת מס הכנסה"

הצעתי היא לשחרר ממס את כל משכירי הדירות לשנה אחת"
היו"ר א.שוחט
כאשר מדובר על 10% מס על תקרה עד 2,500 שקל -
מ. איתן
למה לא לקבוע תקרה של 2,550 שקל?
היו"ר א. שוחט
זה בלתי אפשרי, כי אתה לא יכול להתמודד עם הפחת.

אם לא נקבל החלטה, תהיה הרעה במצב הקיים.

לפיכך אני מעלה להצבעה תקנוה מס הכנסה ( שיעור פחת לדירה

מושכרת למגורים) (תיקון), התש"ן-1989, ואני מודיע שמייד לאחר זאת נכניס

להצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס' 81), התש"ן-1989 את סכום התקרה

2,500 שקל.

ה צ ב ע ה

בעד תקרות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים)

(תיקון), התש"ן-1989 - - רוב

נגד - - אין

תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים)

(תיקון), התש"ן-1989 א ו ש ר ו
היו"ר א. שוחט
אני הייתי רוצה להציע שבחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 81),

התש"ן 1989 נסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים, לשנות

את המסלול של ה- 10% ולקבוע בחוק שמ-1 בינואר 1990 יהיה הסכום 2,500 שקל.
א. דמביץ
דוקא 2,500 שקל?
היו"ר א. שוחט
כן, כי זו ההצעה של האוצר.
א. דמביץ
אז אתה לא צריך להסמיך.
היו"ר א. שוחט
אני מציע שתי הצערת: האחת, שמ-1 בינואר 1990 יהיה הסכום

2,500 שקל צמוד; וההצעה השניה, כדי שלא נצטרך להעביר

את זה בתהליך חקיקה - יכול להיות שמחר נרצה להעלות או להוריד את הסכום -

אני מציע לכתוב, ששר האוצר רשאי לשנות באישור ועדת הכספים,
ד. תיכון
אני מציע שהסכום של 2,500 שקל יעודכן אחת לשלושה חדשים,

כאשר התקרה צמודה למדד המתירים לצרכן-
א. דמביץ
מה כתוב היום?
ת. פנחסוביץ
"הסכום האמור יתואם בתהילת כל רבעון לפי שיעור עליית המדד

ברבעון הקודם".
א. ויינשטיין
אני מבקש לרשום הסתייגות, שבשמונה עשר החדשים הקרובים

ינתן שחרור ממס הכנסה לגבי השכרת דירות למגורים,
ד. תיכון
אני מציע לקבוע בחוק, כהוראת שעה, שבמשך שנה ישוחררו ממס

כל משכירי הדירות.
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה את הצעתי: לקבוע בחוק 2,500 שקל מ-1

בינואר 1990 ולהסמיך את שר האוצר לשנות את הסכום,

ה צ ב ע ה

בעד הצעת היושב ראש, חבר-הכנסת אברהם שוחט ~ רוב

נגד - 2

הצעת היושב ראש, חבר-הכנסת אברהם שוחט, נ ת ק ב ל ה

הסתייגות לחברי-הכנסת אריאל ויינשטיין ודן תיכון
היו"ר א. שוחט
אנו ממשיכים בדיון בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס' 81),

התש"ן-1989.נותרו שני סעיפים.

נשמע דברי הסבר לסעיף 2 - "תיקון סעיף 9".
דייר אביעד
המצב היום הוא שסעיף 9(21)הפוטר ממס סכום שקיבל עובד כפיצוי

הלנת שכר על פי חוק הגנת השכר, פתח פתח לניצול לרעה, הסעיף

נותן פטור על פיצויי על הלנת שכר, הכוונה היתה שהעובד לא יצא נשחק . התברר

בפועל, שהעובדים לא נהנו מסעיף זה, והוא נוצל לרעה על ידי בעלי שליטה

שנרשמו כעובדים בחברות שלהם, והסעיף איפשר להם משיכת סכומים פטורים

ממס.

אנו מציעים לצמצם את הפטור לסכום השכר נטו המגיע לעובד

כאשר הוא צמוד ועליו עוד 8%. והפרשי ההצמדה לא ילכו לעובד אלא למס הכנסה,

כי הפרשי ההצמדה שבית-הדין פוסק, בדרך הטבע, אם היו משלמים בזמן, לא

היו מגיעים לעובד,
מ. איתן
ההנחה היא, שהיתה הלנת שכר. העובד יקבל פיצוי, הפיצוי יבוא

לכסות הלוואות שהוא לקח ממקורות אחרים כדי להתקיים,
ד"ר אביעד
בפועל הסעיף מנוצל רק על ידי בעלי שליטה.
נ. ארד
תן דוגמה.
ד"ר אביעד
יש לנו דוגמה של רואי חשבון שמייעצים לבעלי שליטה בחברות-
מעטים
תרשמו לזכותכם , אל תמשכו, חכו שנתיים, כעבור



שנתיים הפרשי ההצמדה פטורים ממס. העובד הקטן, שעליו אתה מדבר, אינו נהנה

מסעיף זה. ואנחנו חיים עם הדבר הזה, כאשר אומרים לנו: צוחקים עליכם, תבטלו

את הפטור שרק בעלי שליטה נהנים ממנו.

זה תיקון משנת 1975 ל.פני כן המצב היה כפי שאנו מציעים

עכשו. יש כאן הפרשי הצמדה וריבית ריאלית 8% שזה עולה על הריבית היום

שהיא 7.5%.
י. שמאי
חוק הגנת השכר בא לאפשר לעובד לקבל את שכרו

בעתו- כדי שהמעביד לא ינצל לרעה את החוק הוחלט לחייב אותו

בבית-הדיז לעבודה לשלם פיצויים פלוס ריבית והפרשי הצמדה על הלנת שכר-

וכך כל העובדים במדינה מקבלים את שכרם כמעט בעתו. ברגע שאתה מוריד את

הסעיף, אתה פוגע בעובד. אתה אומר: אני לא רוצה שהסעיף ינוצל לרעה, כי

בעלי שליטה בחברות מנצלים אותו לטובתם,

אנחבו צריכים להבדיל בין עובד רגיל, שהוא לא הבעלים של

החברה, ובין הבעלים של החברה שעובד בחברה, וגורם לכך שלא יקבל משכורת

במשך שנתיים. אם אתה לא עושה את ההפרדה הזאת אתה פוגע בזכות אלמנטרית

של העובד. יש מקומות שמעסיקים עובדים מספר חדשים וכאשר הם צריכים לקבל

פיצויים עם הצמדה, מפטרים אותם. אתה פוגע בעובד מהשורה ששלושה חדשים

המעביד לא שילם לו משכורת.
ד"ר אביעד
דנו על הנושא עם הממונה על השכר במשרד העבודה והרווחה

והנקודה הזאת עלתה.
נ. ארד
על פניו זה נראה טוב, אבל יכול להיות שצריך לבדוק את

הנקודה שמעלה חבר-הכנסת שמאי.
ד"ר אביעד
דנו עם הממונה על השכר במשרד העבודה והרווחה והנוסח שהממשלה

הגישה הוא על דעת שני המשרדים.

המקרים שאתה מדבר עליהם, חבר-הכנסת שמאי, אלה המקרים

שהמעביד חייב בסנקציה, זה לא נוגע לסנקציה של המעביד. הסנקציה לגבי המעביד

תישאר בעינה.
י. שמאי
אבל הוא נהנה מהסנקציה כל השנה.
ד"ר אביעד
בפועל בית-הדין לעבודה לא נותן לו את הסנקציה, אומרים לו:

תסתפק בהפרשי הצמדה ולא ב-540% כמו בסנקציות על הלנת שכר.

אני מזדהה אתך לגבי הרעיון הזה, לא כפקיד, כאדם.
י. שמאי
אפשר להפריד בחוק בין בעלי שליטה ובין עובדים.
ד"ר אביעד
יחליפו בעלי שליטה בחברות אחרות. עושים זאת עם הנשים.
היו"ר א. שוחט
מה מידת הפגיעה בשכירים?
דייר אביעד
מהנסיון שלנו אני יכול להגיד שלא פגשנו בשכירים שמבקשים

ניכוי במקור על פטור זה. הבקשות שיש לבו הן על מאות אלפי

דולרים,
י. שמאי
אם אתה אומר: עובד, שאין לו הכנסה אחרת באותה חברה, אתה

פותר את הבעיה,
ד"ר אביעד
אם הוועדה לא רוצה לאשר את הסעיף כנוסחו
היו"ר א. שוחט
אתה יכול לכתוב: שכיר שאינו בעל שליטה.
י, שמאי
אתה יכול לקבוע תקרת סכום - 2500 שקל.
היו"ר א. שוחט
אני הצעתי לכתוב שכיר שאינו בעל שליטה.
א. דמביץ
לי נראה שהצעה זו יכולה להתקבל. בדו"ח נציבות מס הכנסה

על הפעלת הסעיף מהתאריך הראשון אפשר לדווח, אם באמת ניצלו

את הסעיף לרעה, האם מישהו ניזוק, אתה יכול לדווח.
דייר אביעד
אני רוצה לתת דוגמה: אנשים מקבלים פיצויי ענק, דוקא

מנכ"לים של חברות גדולות, משהים את התשלום, והם עושים

כאילו סכסוך, ובאים אחרי שנתים, בתקופת אינפלציה, ומבקשים שני מליון שקל .

פטור ממס. אם הייתם רואים את הדוגמאות, הייתם מצביעים מייד בעד הסעיף.
י. שמאי
ההצעה של היושב ראש היא טובה.
היו"ר א. שוחט
אני מציע לכתוב, שהדבר חל על מי ששכרו גבוה.מהשכר הממוצע

במשק .
י. שמאי
אני מוכן להרחיק לכת. אין עובד שאני רוצה להגן עליו, שמגיע

לסכומים כאלה של 2,200 שקל לחודש. אלה שאני רוצה להגן

עליהם מקבלים 1,000 שקל-
א. דמביץ
זאת אומרת אתה מציע לתקן סעיף 9(21), אתה מציע לכתוב:

לענין מי ששכרו כך וכך, יחול סעיף זה.

זה.
הי ו"ר א. שוחט
התיקון החדש הזה לא יחול על מי ששכרו מתחת לשכר הממוצע במשק.
א. דמביץ
צריך לתת לנמוך את הישן ולגבוה את החדש?
היו"ר א. שוחט
כן.
ת. פנחסוביץ
אנחנו ננסח את זה.
היו"ר א. שוחט
הסעיף האחרון, שאינו מופיע בטופס הכחול, אבל אני מביא

אותו על דעת האוצר הוא, שבתי תכנה וחברות לעיבוד נתונים

יהיו פטורים ממס מעסיקים,
ת. פנחסוביץ
זה תיקון עקיף לחוק מס מעסיקים.
י. שמאי
מס מעסיקים, כמה הוא?
ד"ר אביעד
היה 7% והורד ל -4%.
ת. פנחסוביץ
היה 4%, הועלה ל-7% והורד ל-4%.

היו"ר א. שוחט אני מציע לאשר פטור ממס מעסיקים לבתי תכנה ולחברות לעיבוד

נתונ ים.
י. שמאי
לי אמרו, שמערכות המדינה קשה להן לבדוק מי נמצא איפה

ולכן קשה לגבות את מס מעסיקים. אתה אומר שיש פטור ממס מעסיקים,

ואתה מציע להרחיב אותו על בתי תכנה ועל חברות לעיבוד נתונים" אני לא מתנגד..
היו"ר א. שוחט
אנו מאשרים פטור ממס מעסיקים לבתי תכנה ולחברות לעיבוד

נתונים.



אני מעמיד להצבעה חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס' 81),

התש"ן-1989 בתיקונים שנתקבלו.

ה צ ב ע ה

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 81), התש"ן-1989,

בתיקונים שנתקבלו, א ו ש ר
היו"ר א. שוחט
הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05

קוד המקור של הנתונים