הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 158^

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ו' בכסלו התש"ן (4 בדצמבר 1989), שעה 10:00

חברי הוועדה: א. שוחט - היו"ר

א. אבוחצירא

n .אורון

מ. איתן

נ. ארד

י . ביבי

ג, גדות

ר. כהן

י . לוי

ע. סולודר

א. רביץ

ח. רמון

י . שמאי

ד. תיכון

א, קרשנר - מזכיר חוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. אי ז נברג - קצרנית

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

מ. טרי - מנהל מרכז ההשקעות

א. בן-עזרא - מרכז ההשקעות

א. איתן - משרד האוצר

ע. ריוה - משרד האוצר

חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מסי 37), התשמ"ט-1989

שינויים בתקציב לשנת 1989



הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

אני פותח את הישיבה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת גדעון גדות.

אדוני היושב ראש, היו מספר רב של הסדרים רציניים

במשק , ראה הסדר המושבים הסדר הקבוצים, ראיד,

הסדר כור. היו הסדרים למכביר. הדבר המשותף לכל ההסדרים הוא גדלתם המפלצתי

של החובות וגדלם הנפחי של הגופים שמנו אלינו. מנגד יש תופעה, שאם אתה

לוקח - ואני אומר זאת רק כדוגמה, לא כאנשי - את הנושא של הסדר הקבוצים

ומפרק קיבוץ ל-120 יחידות, 120 משפחות, הרי לכל אחד מחברי הקבוץ יש

כטל אדיר, הרבה יותר מאשר הנטל המוטל על המדינה באשר לבעל חוב פרטי מוכה-

משכנתאות.

עם כל הכבוד, למרוח שמדובר ביחידות, בפרטים, באזרחי

גם בהסן-ר הקבוצים, מן הדין שנתייחס אל המכה שנפלה על ראשיהם של מוכי

המשכנתאות באותה רצינות טא נ ו מתייחסים למכה שנפלה על הקבוצים, על המושבים

ו על כור.

לכן הייתי מבקש לזמן את שר הבינוי והשיכון, כדי

שנלמד ממנו במה דברים אמורים, ולזמן את שר האוצר כדי לראות מה ניתן לעשות

כדי לשחרר אח האנשיה האלה, שמרביתם בעלי משפחות ברוכות ילדים ומחתך

ס וצי ו-דמ וגרם י נמוך, מהמכה שניחתה עליהם, לפחות במידה מקבילה שמסייעים לגופים

ב?ילי החובות "מפלצתיים שהזכרתי.

אם אינני טועה, היה דיון במליאת הכנסת בנושא

המלזכנתאות, וההחלטה היתה להעביר את הנושא לוועדה

משותפת של ועדת הכספים וועדת הכלכלה; כך שנוצר הגוף שיטפל בנושא בתקופה

הקרובה ביותר. ואם אינני טועה, יושבת ראש ועדת הכלכלה היא תהיה יושבת ראשי

הוועדה המשותפת. כך זה לפי החלטה הכנסת. אינני בטוח, הייתי מציע שזה ייבדק.

זה נכון.

לפיכך יש גוף שידון בנושא.

אינני רוצה לעשות את ההשוואה שאתה עשית, אבל בכל

ופן תמיד צריך לזכור ברקע שני דברים נוספים. אינני נכנס לשאלה ממה נובעים

החובות של הקבוצים. צריך לזכור שבחובות הקבוצים לא מדובר על בנייית תיכונים

א לא על מערכות כלכליות. -

ברמת השקעה מעבר ליכולת.

זה מה שאני אומר, זה לא נובע מהגדלת רמת החיים

בלבד. לכן ה הש ו ו א ה איננה ממין הענין.

היא מדוייקת.

היו"ר א. שוחט" אתה אומר דעתך, ואני אומר דעתי. מכיוון שהערת,

אני מעיר.

את ה לא ח י י נ: ל הע י ר .

אני לא חייב, אבל לא תמנע ממני להעיר.

אני מוטרד ענינית מהגוף שידון בנושא, הוועדה המשותפו

כך החליטה ועדת הכנסת.

צריף לדאוג שהנושא יועבר לוועדת הכספים, כי אנו

ועדה סמטוטורית, מה שאין כן הוועדה המשותפת של

ועדת הכספים - וועדת הכלכלה, מבחינת קבלת ההחלטות. לכן הייתי מציל-- שבסופו

של דבר הנורא יועבר לועדת הכספים כדי לקבל את ההחלטות המתאימות.

אנחנו נראה איף הדברים יתגלגלו שם.

הצעה לסדר-היום- לחבר-הכנסת יאיר לוי"

היום תועלה במליאת הכנסת הצעה דחופה לסדר

היום של חבר-הכנסת דן תיכון ושלי בנושא כור.

אני חושב שנושא זה אריך לחזור לשולחן הוועדה. הייתי מבקש שנקיים דיון

מיידי בנושא בהשתתפות השרים הוגעים בדבר, כי מדובר על מפעל אדיר ולא

הייתי רוצה שנהיה עדים לנפילתו.

נושא שני - מספר פעמים דברתי כאן, בנוכחות שר

האוצר, ובאמצעי התקשורת, על נושא הסיוע. אני מברך על היזמה של שר

האוצר לחלץ מגזרים רחבים במשק מהמצוקה להם נמצאים בה. למעשה החוליה

החלשה בנושא זה הם הבנקים שממשיכים לגבות ריבית רצחנית, שאינה מאפשרת

למגזרים השונים להתמודד.

היות ושר האוצר הוכיח בעבר את הנכונות שלו לסייע

למגזרים רחבים, הייתי מבקש שיוזמן שר האוצר עם תכנית ברורה, לא הייתי

רוצה שתהיה זו תכנית שהי,--; בבחינת כל דיכפין ייתי ויאכל, אלא תכנית של

סיוע למגזרים על פ י קריטריונים ברורים, אם זה מיקום גיאוגרפי ואם זה

קריטויון אחר, ולא שמי שמקורב לצלחת יהנה. אלא כל מי שעוסק בתעשיה

ובחקלאות יוכל להנות.

הנושא השלישי - נושא החינוך החרדי, וכאשר אני

מעלה נושא זה קשה לי לעצור את הרגשות שלי. אוי נזכר במצב החינוך החרדי

ולבי כואב כאשר אני רואה את המצוקה הנוראה מבחינת הצפיפות ומבחינת המבנים,

שעליה אפשר לומר שבמאה העשרים ל-.- תיתכן חרפה כזאת.

רואים בנו בנים חורגים. גם בני ובנותי הלומדים

בחינוך החרדי, לומדים במבנים חריגים אלה. לא יכול להיות שאנו נאשר פה

מדי פעם בניית כיתות למגזרים השונים ונתעלם מהחינוך החרדי וקיפוחו ימשך.

אנחנו לא מאשרים בניית כיתות, זה ענין של משרד

החינוך.

אנחנו לא מאשרים בניית כיתות?

לא שר החינוך מביא לפנינו פירוט חלוקת הכיתות,

לא שר השיכון והבינו מביא לפנינו פירוט הכבישים,

לא שר התעשיה והמסחר מביא פירוט אמצעי התשתית. אף אחד מהשרים לא מביא

את הפירוט, ואני חושב - בדין- אי אפשר ששר ינהל את המשרד וכל הוצאה של

חצי מליון שקל תבוא לוועדת הכספים, אלא אם חבר וועדה חושב שיש עיוות

היא הנותנת. היות ונעלם מנגד עיניהם של המיניסטרים,

חלקם לפחות, הנושא של החינוך- החרדי, ההצעה סלי

היא להעלות על שולחן הניתוחים של חדר זה את המשרדים הנוגעים בדבר. יכול

להיות שנצליח לתקן חלק מהעיוות הזה. אני מודיע חגיגית שהמצוקה בחינוך

החרדי הולכת ומחריפה, חסרון מעות הכיס של מנהלי המוסדות ניכר מאד. אם בעבר

יצאו לחוץ-לארץ לעשות "שנור", היום הוא מצומצם מאד.

הייתיי מציע שכולנו נזעק את הזעקה של החינוך החרדי

ונעשה לפתרון בעייה זו.

משפט אחד לחבר-הכנסת יאיר לוי: אני תומך בכל התביעות

לגבי החינוך החרדי. אני בעד יותר חינוך כזה לכל

בני ישראל, לכל עם ישראל. אבל אתם אמרתם שאתם רוצים חינוך עצמאי, מתוך רצון

שלא להיות במסגרת החינוך הכלילית, שלא התאימה לכם מסיבות שונות. בתוקף

עצמאות זו, יש גם בעיות.

אני הייתי מציע שאתה תחליט מהו המחיר שאנו צריכים

לשלם בעבור העצמאות, ואני אקבל את ההחלטה שלך.

ומכאן להצעתי לסדר- היום.

הצעתי לסדר היום נוגעת מההסדרים במגזר החקלאי.



כאשר קבלנו את ההחלטה להענות לפניית האוצר לגבי הסדר הקבוצים, אתה הודעה

בשם האוצר, כבסיס להחלטה, שהאוצר מבטיח תנאים שורים וזהים גם למגזר של

המושבים.

שר האוצר אמר זאת.

שר האוצר אמר זאת, וזה בוצע.

אינני נכנס כרגע לניגוחים פוליטיים, אבל מבחינתנו

כוועדה, אם אנו מתייחסים ברצינות לענין, ואיננו

רוצים "למרוח" את המושבניקים ואת החקלאים הפרטיים, אנו צריכים לבדוק שהמער

שמולה אנו עומדים עומדת בדיבורה ומקיימת את ההתחייבות הזאת.

אני חושב שהסדר הקבוצים, לאחר שאושר על ידי הקבוצי:

אשפר להביא אותו לפני הוועדה ולקיים דיון. יש חברים בליכוד ובמערך שהם

אינטרסנטים לגבי המושבים ויש חברים בליכוד ו.י-מערר י-הם אינטרסנטים לגבי

הקבוצים. אפשר לקיים בירור, ואם נמצא - כפי שארי מצאתי - ש"מרחו" את

המושבניקים ואת החקלאים הפרטיים, יש מקום שוועדת הכספים תביע את דעתה

אתה אומר דברים אלה זו הפעם הרביעית, ואני מרגיש

א ת עצמי הגון מאד בענין. אני רוצה לחזור על בסיס

הדברים. היה מה שר האוצר והעלו את הבעיה, ואמרו שבהסדר המושבים הריביות

יוהר גבוהות מאשר בהסדר הקבוצים ולפיכך יש להקטין את הריביות בהסדר המושבים

על פי הריביות בהסדר הקבוצים ולהשוות את הפריסה. על זה ניתכה תשובה-חיובית

וניתנה התחייבות .

בישיבה שהיתה רק לפני שבועיים בענין הסדר המושבים

נאמר באופן מפורש וברור גם על ידם, שהריבית שהם מקבלים לפריסה היא אותה

ריבית כמו שמקבלים הקבוצים.

שם זה ל-20 שנה ופה זה ל-25 שנה, פה יש גרייס

לשש שנים, ושם אין גרייס. לחקלאים פרטיים אין

מחיקה.

גם חבר-הכנסת פסח גרופר אמר שהוא איננו רוצה

מחיקה.

מה אתה אומר?

מה זו מחילה? מחיקה באה בהקשר לכושר ההחזר והשבחת

אמצעי ייצור.

יש שורה ליל סעיפים שיש בהם אי-שוויון, ואני ביקשתי

שנקיים ישיבה נוטפת שבה נושאים אלה יעלו וייבדקו-

אתה תן רק לטעון, ונשמע את הצד שכנגד ונחליט. אם תגיע למסקנה שכל מה שאני

אומר זה מהרהורי לבי, . אם יש גרייס או אין, אם יש מחיקה או לא, אם ליש

הכרה בפחת, אם יש הכרה בהשקעות יצרניות או לא, תביע דעתך-

אני מצטרף לבקשה של חבר-הכנסת מיכאל איתן- לדבריו

אין קשר לעובדות. אבל נקיים את הדיון עוד פעם-

חבר-הכנסת אורון, אינני בא לתקוף את הקבוצים. אני

מבקש שישוו את התנאים של המושבים והחקלאים הפרטיים

לתנאים של הקבוצים.

א ני בעד לקיים דיון בנושאא.

אני רוצה לחזור ולהגיד מה היתה ההחלטה בענין

הסדר הקבוצים מבחינתנו- ההחלטה היתה, שברגע שייחתם

הסכם הקיבוצים, יבוא האוצר עם מינהלת ההסדר ולים גליה מאור לפני הוועדה

ויציגו את ההסכם. זה היה חסיכום. היתה בקשה של חבר-הכנסת מיכאל איתן



היות ואתמול אושר ההסכם על ידי הקבוצים, שנקבל את העתק ההסכם. אני מניח

יטהרן- יום-יומיים נקבל את ההסכם.

אני אינני מבין, אנחנו אישרנו את הסכם הקבוצים?

היו"ר ;oniv;. v !^נחכר לא ^י;^רי.ר אה הסכם הקבוצים, א נ הב ו איישרו. ר

מסגירה כספיות למענקים רלפריסה, וההחלטה לוותה בהחלל1ח

כוספת, שהסכם הקבוצים לא צר/י^ך להילת מארשר-כאז, ^ל^י הרזי1 צריר להיוה מוב^ז

לידיעה, לאחר יטייהתם,

גם אם הי ר שי כ ו י ים?

- י ר " ר :ז. .?:: ו הנז: אם היו ל-יכוייה בגודל המענק או בפריסה, זה חייב לבר^'

הנה. כל דבר ישקלל ו ר באוצר וחייב ל7יבור יאה ה:; וצר, חייב

לבו-יז היה. ארחנו איל-לררו גידל המענק ואישרנו סכום הפריסה. 650 מליון שקל

מענק ב-4 שניר בערכים של שנת - - -

1988,

Li2iLlJl_1JlJl!!JLl1i 3-1 ,3 מיליארד ש לי ל פריסה ל1ל הלוואות.

ומיל יארד שקל מ ר חי-ים,

זהה ב נקים,

כל זה היה באפריל, ואנחנו הודענו לזל-לחר שייחתם ההסכם,

הוא יוב^ו יידיעהנו לדיון ולמעק!, במפורש לא לאי:.-ור0

אבל ילז הבדל בין הסדר הקב וציי; ובין הסדר המושבים

והחהלאים הפרלזיים,

היו"ר י;. י," ר חט : קודם כל תראה את הסכם הקבוציח ותל-ע אם יל^ הבדל.

ד, ו1 י כ ו ן: אני ראיתי הבקר בעהרנים - הבר-הכנסה חיים אורון אני

מדבר אליך עכשו - כמה מרכיבים של הסדר הקבוצים לזאינם

מוכרים. אצטט, למל-ל, סעיי- אחד ל1מדבר על ערבויוה בגין בנייה דירות בקבוצים,

נ ו ?.-לא ל-לא ייה מוכר לי, ואני מסייג אה דברי, כי ל.-ו הייהי כאשר הדיון ההקייל-'.

נדמה לי י--ש עוד כמה סעיפים לזהרכנהו לאחררנה. אם ילל סעיפים חדשים -

- ו חט: שקללו ר ים בנו?

ב.: .^12.1_JJ שק לי ו ר י ר בנר,

מאחר ריש יורוב לוודאי כמה סעיפים חד7.-י-- ל-הרכנסר לאחררנר

-ריו את המכת-המסגרת, הייהי י-בקל- לזכ?ילזהו יבוא לכאן ויציג אה ההסדר

החדל-,

נוסף לכך יי" בעי ד. ??: נ י נ י ה , וארי א 7. צ ל א ה ה ה ז ד י? נ י ת

rr^^?'^ מרכז רהליקעוה יושב כאן,' אולי הרא י רכל ל הלל י ר אה עיני, ואני מה י י חס

-...ר ורי להסן-ר הקבוציו!, בשל-הו ביטק^ו את ההלוואות המסובסדות, הלוואות הכיתות,

והגדלנו באויין ללווה אה המענק בשיעור הסבסוד ליהיה באותן הלוואות, אמרנו:

מ-לו1ר ול^. ו מבטל י י- ^ו1 ההלוואות המסובסדוה, הלוואות הפיתוח -

: ו חנז: זו הצעה ל;:דר-::ירם?

זה קל1רר להסדר. יכול להיוה שזוני טועה, ^;בל כך יצא,

שבאיזרר פיתרח אי הגדלנר את המענק מ-":;0ג ל-'י/3805.

אם אנו באי" ונותנים במסגרת הסדר הקבוצים הלוואוה מסובסדות יוצא מזה,

ריכים להחזיר את המענק המיוחד בשיערר של ^0805 הייהי ררצה לשמרע

א ת הה י י חס ו ד. מרכז ההשק ע ו ה ל נ וללא,



למשכנתאות, כדי לראות מה היקף הבעיה של כל אלה המעלים טענות בנושא זה.

במהלך הדיון נקבל את התשובה על השאלה ששאלת.

חוק לעידוד השקעות הון ( תיקון מס' 37) , התשמ"ט-1989

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

חוק לעידוד השקעות הון ( תיקון מס' 37), התשמ"ט-1989.

מנהל מרכז ההשקעות, מר טרי, יציג את הצעת החוק.

למי שאינו מכיר אותי, אני משה טרי, מנהל מרכז ההשקעות.

הסעיף הראשון בהצעת החוק, סעיף 1, הוא סעיף טכני,

האומר ששר האוצר רשאי למנות ממלא-מקום.

סעיף 2 מתייחס לייצור עצמי, בעבר נקבע בחוק, שנכסים

שהוכרו בתכנית מאושרת כחלק מהתכנית, הם גם ציוד. לאור המסקנות שהגענו

אליהן, שחברות שבונות בעצמן מבנים- וכמובן מבחינה ?ו הדבר יעיל יותר

ופונקציונלי יותר- יכנסו לקטגוריה של תכנית מאושרת,' אנו מציעים להוסיף

בסעיף זה, שנכסי המפעל כוללים גם ציוד וגם מבנים.

מה המצב הקיים? אם מפעל קנה מבנה, זה נחשב, ואם בנה

בעצמו את המבנה, זה לא נחשב?

כן. מכיוון שהרבה פירמות בונות לעצמן את המבנים בהתאם

לצרכים שלהן, קודם כל זה יעיל יותר למשק שכל חברה

תבנה את המבנים שהם יעודיים לה, לכן התיקון הוא לגבי נכסי המפעל, שכוללים

ג ם ציוד וגם מבנים.

אני אינני מבין. אינני מבין מדוע המצב הקיים פחות טוב

ממה שאתה מציע.

אם חברה רוצה לבנות בעצמה בהתאם לצרכים, לשימושים

וליעודים שלה, אתה רואה מניעה למה לא לתת לה לבנות?

גם בעבר לא היתה מניעה.

בעבר הוא לא היה זכאי למענק. בעבר, אם תאגיד אחר ב?

עבורו, הוא היה זכאי למענק.

חבר-הכנסת דן תיכון אמר, שמשפטית גם קודם כאשר חברה

הקימה מבנה, קבלה מענק. אתם אומרים שלא?

נמצאת כאן היועצת המשפטית שלנו, היא תשיב.

כמי שהיה ממונה על הענין הרבה שנים, לא זכור לי שהיתה

הבחנה כזאת. כל יזם בנה לו אה המבנה.

אקרא את נוסח הסעיף דהיום ואת הנוסח שאנו מציעים,

ונראה את ההבדל. אנו מתייחמים לסעיף 40ג בחוק העיקרי ?

"שיעור מענק השקעה".

בסעיף 40ג(ב) כתוב:

"על אף הזימור בסעיף קטן (א) יהיה המענק לגבי מכונות

או ציוד, אשר בעל המפעל ייצר אותת, באחוזים המפורטים

בתוספתי

כתוב: "מכונות", כתוב "ציוד", אבל לא כתוב בנינים,

- ,, מה שאנו מציעים הוא להחליף את המלים "מכונות" ו"ציוד"

בהגדרה "נכסי המפעל", כי הגדרת "נכסי המפעל" לענין הפרק הדן במענק, כוללת

גם מבנים.

פה מדובר על מכונות -שהמפעל ייצור או בכה לעצמו?

כן.

אני רוצה לפשט את הויכוח. כרמה לי שלגבי הבעיה

העקרונית, אנו מסכימיה שאם מפעל מחליט לבבות בעצמו,

הדבר יוכר כהשקעה.

לא, יש כאן בעיה.

חבר-הכנסת דן תיכון אומר, שזה המצב הקיים, קורם כל

בראה אם יש לנו מכהה משותף, שאיננו רואים מצב שבו

רעל מפעל שבונה בעצמו - ולא מקים חברת-בת שבונה לא יוכל לקבל מענק- זאת

אומרת, בעקרון אנו בער זה שבעל מפעל שבונה בעצמו את רמבנה, יוכל לקבל מענ

יש חברים שחושבים שזה היה קיים גם קודם ויכול להיות שנהגו כך במועל, אבל

זה לא מעוגן בחוק.

רק בגלל הפחד מפני מענקים פיקטיביים. אם הוא בנה על יד

קבלן, הוא הביא קבלה, אם אני מבין נכון-

יש לכם חשדות, שמי שבונה בעצמו מנפח את הפקטורות,

ולכן מציעים לנסח את החוק מחרש ומגרירים מחדש את הרווח

שהוא יכול לזקוף בגין עבודתו ? זו הבעיה?

7. תיכון: בעבר היו אלפי מקרים של יזמים שבנו בעצמם-

זה לא מדוייק, זה לא היה קיים בחוק. שמעת את הסעיף בחוק

אם מישהו רכש מבנה מתאגיר אתר, על העלות של המבנה היה

זכאי למענק. כאן מדובר על אותו תאגיר שבונה את המבנה.

לא אישרו לו?

לא אישרו לו.

הכריחו אותו להקים תאגיד.

חבר-הכנסת רן תיכון, בוראי עברו שנתיים מאז עסקת בענין

זה החל בשנת 1986.

הרבר יותר פשוט: סתם מעיק השקעה אמור בסעיף קטן (א)

והוא אומר, שהמענק יהיה באחוזים המפורטים בתוספת,

והדבר הראשון, המחיר המקורי של נכסי המפעל או בנין תעשייתי אבל בסעיף קטן(ג)

"על אף האמור בסעיף קטן (א) לגבי אותם דברים שעשה בעצמו, המענק

יהיה הנמוף מבין שני אלה. כלומר, רוצים להבטיח שהוא לא ינפח, על כן אומרים

מחיר העלות בתוספת ריווח טביר, ובלבד שהרווח לא יעלה

על 15% ממחיר העלות, או המחיר מקונה מרצון למוכר מרצון" לגבי דברים שאדם

ייצר בעצמו, גם אז ההגבלה תחול, ולא ילכו לפ י סעיף קטן (א) אלא לפי סעיף קטן (ג)

כי אם אין לך אפשרות ללכת לפי סעיף קטן(ג), ארם ישבנה בעצמו לא יקבל מענק בכל?

בבתי מלון אתם קובעים מחיר לפי דרגת הכוכבים, וזה

סכום ההשתתפות ולא מעבר לזה.

"סעיף 40ג לחוק דן בשיעור המענק שזכאי לו תאגיד שבבעלותו

מפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, מפעל להשכרת ציוד או

בנין תעשייתי או בנין תעשייתי משופץ או מפעל תיירות".

זאת אומרת, הסעיף מתייחס מבחינת העלות גם לבתי מלון.

התיקון מתייחס למבנים, בעוד שהחוק הקיים מתייחס רק

לציור.

לגבי מלונות יחול השיפור הזה?

כן.

. לגבי מלונות זה עובד אחרת. משרד התיירות קובע עלות

לחדר.

הם קובעים נוסחה אחרת.

משרד התיירות קובע לצורך המענק טל משרד התיירות.

מרכז ההשקעות יש לו דרך חישוב משלו.

יש כל מיני יזמים שבונים לעצמם את המבנים. כף זה היה

מעולם. לפי דעת מרכז ההשקעות, אם אני צריך להבין

אה התיקון, הם טוענים שיש כאלה שמנפחים את המקטורות ואי אפשר לבוא אליהם

בטענות. יש כאלה שהם זולים ויש כאלה שהם יקרים. הם קובעים נוסחה

לגבי הרווח שיהיה מותר לזקוף למי שבונה .בעצמו מבנה תעשיה" יכול להיות

שגישה זו נכונה. הה צברו נסיון גדול, כאשר עלות ממ"ר במקומות מטויימים

מגיעה ל-300 דולר ובמקומות אחרים ל-600 דולר, והם אומרים: למה אנחנו צריכים

לשלם מענק לפי ההוצאה הפועל כאשר יש חוסר יעילות וברור שיש ניפוח. ואז

הם הולכים לפי הנוסחה שקבעו, כמו שקבעו נוסחה לגבי בתי מלון, על-פיה ישלמו

את המענק.

אני שואל: למה אתה צריך לטפח מי שבונה ביעילות? איזה

סטנדרט אהה קובע? נניח שאני אבנה ב-150 דולר ממ"ר, תאמר לי שאוכל לזקוף

רק רווח סביר של 20%?

ודאי, זה החוק. אתה מקבל מענק על מה שהשקעת. אם השקעת

זה מה שעלה לי, על זה אתה מקבל

מענק. לגבי מה שאתה בובה, מה שאנחנו מאשרים זה המחיר שעלה לך ואומרים:

עוד רווח שלא יעלה על 15%.

יש פה אומדנים שונים.

לא אומדנים שונים.

חושש מפני פיקציות .

הבעיה היא, שאי אפשר לאמוד את ההוצאות שלך כשאתה

בונה בניה עצמית, כי אתה משקיע ולא מקבל תמורה. ואז

יש מי שרושם קבלה מפוברקת. הוא בא למנוע את הדבר הזה ואומר: רק על הוצאות

בפועל שעשית, תוכל לקבל.

ואני אומר שיש הרבה הוצאות שהאיש איבו יכול להנפיק

לגביהן חשבונות, כאשר הוא בונה במו ידיו הוא אינו יכול לל.;ילם לעצמו. כאשר

הוא משלם לעצמו, מרכז ההשקעות לא מכיר בהוצאה.

בוא נלך בשני המסלולים. הטיעונים שלך טובים ורעים לשני

המסלולים באותה מידה. ני???. מצב שבו יזם הולך לקבלן

שיבנה לו את המבנה, ואז את כל ההוצאה שלו לקבלן, הוא רואה כהשקעה מאושרת,

גם במקרה שזה יכול להיות קבלן שיקח מחיר גבוה וגם במקרה שזה יהיה קבלן

שיקח מחיר נמוך. אחד יבנה ב-500 דולר ממ"ר והשני יבנה ב-600 דולר ממ"ר,

והם ישימו את הקבלות לפני מרכז ההשקעות ויבקשו את ה- 30%, ואין לך שליטה

על הענין אלא אם הולכים בשיטה הקיימת לגבי מלונות - מבנה בסטנדרט אחד,

ארבעה כוכבים, מקבל מענק 2,000 דולר לחדר ומבנה בסטנדרט של שלושה כוכבים

מקבל מענה בסכום נמוך יותר. אינני יודע אם זה כל כך פשוט לעשות זאת

לגבי התעשיה, כי בתעשיה יש בנינים ספציפיים.

בכל מקרה אני בעד בניה עשית, כי בסופו של דבר, כאשר

יזם בונה בעצמו, הוא עושה זאת כמי שצריך לעשות. אבל יש לי מספר הערות.

אתם עומדים במבחן של העלות כבגד שמאות. זאת אומרת, כל יזם שהולך לבניה

עצמית, לא ידע כמה הוא יקבל. מחר יבוא שמאי - - -

זה לא יכול להיות. אם בנית בנין -

משמאים אתה מקבל כל מה שאתה רוצה. פה יש בעיה



א. שוחט

אינני מבין מה זה "רווח של 15%. רווח של 15% הוא

מעל ומעבר לכל רווח הקיים במשק.

קודם כל כתוב "לא יעלה על 15% ממחיר העלות.

למה אתה צריך את זה בחקיקה ראשית? אתה תקבע.

מה אקבע?

מי שמציג פקטורות על 600 דולר לממ"ר, תגיד שאינך

מקבל. ומי שמציג פקטורות על סכום אחר, תכיר בו.

אני אגיד איך מרכז ההשקעות פועל.

אינני מבין את הויכוח. אנחנו מדברים על מענקים כנגד

השקעות. אם אדם השקיע מעט, יקבל מעט. אם השקיע הרבה,

יקבל הרבה, המקרים שעליהם דיבר חבר-הכנסת דן תיכון הם בשוליים.

לגבי שמאי, מה הפסול בזה שיהיה שמאי כאמצעי אחרון?

שמאי הוא רק לגבי גנינים כשאין מחיר.

כאשר אדם מייצר מכונות הוא מביא אלטרנטיבה מייביא.

רק לגבי מבנים הוא יביא שמאי.

כהגנה נגד מחיר מופרז.

בדיוק.

רווח בשיעור 15% נראה לי גבוה.

בדקנו ו- 15% זה סביר.

15% זה לא הרבה.

אני קלטתי מהדברים שקראה היועצת המשפטית של מרכז

ההשקעות, שמדובר בזה שבנה בעצמו. והמלים "בנה בעצמו" אינן מופיעות בסעיף.

כתוב בסעיף "בנה או ייצר", והשינוי מתייחס לנכסי המפעל.

המלה "בעצמו" אינני רואה אותה בסעיף שבהצעת החוק שלפנים

המלה "בעצמו" לא היתה בסעיף. היועצת המשפטית של

מרכז ההשקעות הוסיפה אותה לצורך ההסבר.

כתוב "אשר בעל המפעל ייצר או בנה" ואני הוספתי: היינו,

בנה בעצמו.

המלה "בעצמו" אינה מופיעה?

לא.

מר טרי, אל תזדקק לתיקון הזה. התיקון אינו טוב. עד עכשו

היה לך שיקול דעת, יכולת להתייחס לגוני ו של ענין. זה

שהפקידים אוהבים לסתום כל חור, גם במקום שאין תור, זו הדוגמה.

אתן דוגמה של מפעל ענק שהוקם בדימונה והאיש הקים

את המבנה והמכונות. ואז הוחלט במרכז ההשקעות איך וכיצד לאשר את המענק.

אני מבין מאיפה בא התיקון הזה, אני רואה את היזמים מאחורי התיקון הזה.

אבל התיקון איננו טוב ואיננו מוסיף ולא כלום, ולא לחינם לא טיפלו בו 30 שנה.

חבר-הכנסת דן תיכון, בפתחו של הדיון אמרת, שהדבר קיים

בלי חקיקה. אם זה קיים בלי חקיקה, אינני רואה שום

סיבה שלא לעגן אותו בחוק.

חקיקה ראשית אינה יורדת לפרטי הרווח, אתה חושב

שבחקיקה ראשית קובעים את הרווח?

עד אחוז מסויים.

. זה קיים בחקיקה ראשית משנת 1986 לגבי מכונות וציוד.

עכשו הוסיפו רק בנינים.

זו היתה טעות אז וזו טעות היום .

מה שאתה מציע הוא, במקום להרחיב, לבטל את ההוראה

הקיימת.

אני טוען שההוראה הקיימת לא מעלה ולא מוסיפה,

מישהו בנה מבנה, הוא לקח מהנדס, מהנדס ניהול, מפקח

טכני ומפקח על החשמל, הוא בנה הוא לא קנה מבנה שלם.

אם כתוב "רווח עד 15%, השאלה היא איך ייבדק הדבר, כי

אם מישהו יגיש חשבונות ותראה שיש חשבונות של ניהול

של גוף אחר, תהיה טעות לתת 15% רווח,

זה לא יאושר. המהנדס שבדדק לא יאשר את זה,

בסעיף 1 להצעת החוק מוצע להוסיף ממלא מקום שימונה

על-ידי שר האוצר.

לכל המשרדית ילי ממלאי מקום?

כן, כיוון שלא היתה התנגדות לסעיף זה, אני מבקש להעמידן

להצבעה.

הערה לסעיף 1. מבין ששר בממשלה, יש לו הסדרים לגבי

מילוי מקומו, כאשר כתוב "שר האוצר" -

לא מדובר בממלא מקום לשר האוצר. מדובר בממלא מקום

לנציגו של שר האוצר במרכז ההשקעות.

הבינותי.

אני מעמיד להצבעה סעיף 1.

ה צ ב ע ה

סעיף 1, " תיקון סעיף 9 " אושר

הסתייגות לחבר-הכנסת דן תיכון

אני מעמיד להצבעה סעיף 2.

למען הרקורד, במקום שהדברים נעליים בפועל בסטיה ממה

שהחוק קורע, כי החוק הקיים מתייחס למכונות וציוד

ואינו מתייחס לבנינים - - -

אנו מתקנים.

מה מתקנים?

מוצע לקבוע בסעיף 40ג(ב):"על אף האמור בסעיף קטן (א)

יהיה המענק לגבי נכסי המפעל ,אשר בעל המפעל ייצר או

בנה - - - "

העקרון הוא, שאם יש איזו נקודה של חסר בחוק ובפועל

יש מדיניות לפתור אותה, אני מעדיף שהחסר לא יהיה

מושלם על ידי מדיניות אכסקוטיבית, אלא יהיה מוסדר בחקיקה. אם יש חסר, הוא



ש. שטרית

משאיר שיקול דעת למערכת המינהלית.

אני לא בעד ערד חקיקה וערד סעיפים ועוד תיקונים,

אבל אם יש מקום לספק זה יכול לגרום לדיונים משפטיים מיותרים ולהוצאות

גם למדינה רגם למי שמבקש את המענקים. לכן אני בעד התיקון. השאלה היא

האם הבסיס שעליו דברת נותן את התשובה המלאה או לא?

לאור ההערה של חבר-הכנסת דן תיכון, שאין צורך בתיקון

זה, אני רוצה להבין, האם המצב הקיים היום מאפשר לי לתת תשובה בלי התיקון.

בפועל מה שקורה היום, שהמהנדס יוצא לבדוק

בשטח ואה הניירת. הוא בודק ואם הוא רואה שיש סטיות

מהעלויות הסבירות, אנחנו איננו מאשרים.

אז למה אתה צריך להכניס את זה לחקיקה ראשית?

יש עוד דבר שאני מבקש ממר טרי להתייחס אליו. אם אתה

חושב שמחיר העלות בתוספת רווח סביר יותר גבוה מהמחיר

במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, אתה חייב, לא רק רשאי, אתה חייב לתת

רק את הנמוך יותר. לכן כאשר אתה ליו מאל.-ר את האחד, אתה חייב לאשר את השני.

אני רוצה לחזור לענין הרווח. הענין של קונה מרצון

ומוכר מרצון, אינו פותר את הבעיה. מי שבונה לעצמו

נכונה, הוא בונה לעצמו מפעל מסויים. לא שהוא בונה 400 ממ"ר למפעל טכסטיל-

תלך לשמאי הממשלתי.

כתוב: "ובלבד שהרווח לא יעלה על 15%, לא כתוב "רווח

עד 15% זה נוסח שאומר - - -

זו התקרה.

לא תקרה. זה נוסח לאומר: חבריה, זר הנררמה,

אם אני מכסה לחשוב איך הדבר יתבצע בפועל, כאשר המהנדס

בא לבדוק את הפרוייקט, מדובר באלפי חשבונות. מי שהקים מבנה יודע שזה מארת

חשבונות.

יש סדרי גודל מוכרים

אם אדני בונה מכונה, הוא מקבל מענק עבור המכונה, או

שמוגדרת הפונקציה שלי. י. יתן המענק. אמירה כוללת על

רווח שלא יעלה על 15%, אינני מבין מהי שייכת. אם היתה לו הוצאה על ניהול,

י ו צ י א חשבון על ניהול. הוא עבד חדשיים , יוציא חשבון.

וישלם על זה מס הכנסה.

על הרווח הוא משלם הם הכנסה.

מבחינה כלכלית, כאשר המפעל בונה בעצמו, הוא מרתק גורמי

ייצור, שהיו יכולים לייצר לו רווח.

שיגיש את הנתונים.

זה מה שאומרים. אם הוא לוקה גורמי ייצור ומייצר, אותם

גורמי ייצור היו יכולים לייצר לו רווח, שהיום לא

מייצרים לו רווח, אלא נכס. נכס זה, אם היה קונה, היה מוסיף רווח של הקבלן-

אם מישהו לוקח את המפעל שלו להקים את הפרוייקט הוא

יעשה את השיקול הכלכלי. הוא יאמר: אני לוקח שעת עבודה

אם אני יכול גם למכור מוצא נוסף, אמכור. אל תעשה את כל החשבונות דרך

המענקים. אם בגלל זה שהוא בונה בעצמו, הוא מייצר, נניח, מנורה אחת פחות,



ח. אורון

זה שיקול שגוי.

מה שאתה אומר הוא שהמבחן הוא כמותי ולא איכותי.

אם האלטרנטיבה ללכת לקבלן או להקים לבד את המבנה,

מרכיב הרווח קיים- אתה לא יכול להגיד: כאשר אני החלטתי לבנות לבד, אין

רווח. אתה יכול ללכת לגורם חיצוני או להקים חברת-בת שתבנה :את המבנה.

היא תכניס את הרווח וזה לגיטימי.

זה לגיטימי .

כאן הבעיה היא של האלטרנטיבה. ברגע שאתה תאמר: אין

אני מקים חברת-בת, היא בונה

את המבנה, יהיה לה רווח, היא תצטרך לשלם מס,

על המענק?

על המענק אין מס. על אותם 15% שיוגדרו כרווח הוא ישלם

זה בא לידי ביטוי במפעל מאושר?

העסק הזה כוונתו לאסור על בניה עצמית.

בדיוק ההפך.

יכול להיות שאני הולך ומזמין מבנה תעשיה, הוא עולה

לי 600 דולר לממ"ר, ואני מקבל פקטורה על 700, 800,

900 דולר, ואז מרכז ההשקעות יגיד: אתה תקבל על 900 דולר מענק של 38.5%.

מה פתאום ?

אני מביא פקטורה על 900 דולר, הוא ישלם על 900 דולר,

כי זה יוגש בדו"ח של רואה חשבון.

לא.

מה כואב לך שאני בונה בעצמי ובונה ב-200 דולר לממ"ר?

על עלות של 900 דולר לממ"ר תשלם מענק, על עלות של 200

אני נותל לך רק על 230, כי אתה מקבל 15% רווח-

אינני רואיה הגיון בענין, אלא אם אתה רוצה להרוג את

הבניה העצמית. בכל זאת אתה צריו- להשוות מוצר למוצר. אם הרא מקבל הכל

באמצעות יזם אחר, כל עלות טובה, גם כאשר היא מופרזת. אתה לא תראה את

"הכובע הירוק" בפנים, הוא תמיד יסדר אותך. אבל אם זו בניה עצמית, אתה

מגביל אותו ברווח שלא יעלה על 15%.

איך אפשר לצורך ארגומנטציה בויכוח לעשות ויכוח בתוך

ויכוח, מה שעשה חבר-הכנסת דן תיכון? אתה אומר, שכאשר

הוא קונה לפי פקטור ב-600 דולר לממ"ר ומביא חשבון על 900 דולר לממ"ר, הוא

רמאי.

לא, הוא קונה ב-900 דולר לממ"ר, כאשר הנכס לא שווה.

במקרה השני אמרת: נכס ששווה 600 דולר לממ"ר, הוא יגיש

אותו על פי 200 דולר לממ"ר.

זו העלות שלו.

אנחנו יודעים מה זה עלויות. אפשר להכניס לעלות מכונית

שלוקחת אותו לטייל בשבת. על עלויות מלבישים במדינת

ישראל הרבה דברים. יעשו זאת גם מה. זה יתאזן באיזה מקרם. אל תלך מקיצונירת

אחת לקיצוניות שניה.

לדעתי, במחשבה שניה, שיעור רווח של 15% הוא גבוה"

לדעתי, מספיק 10% כי היום בענף הבניה כאשר אתה אומר לקבלן: תבנה

בקוד-פלוס, בקוד-פלוס 10%, אני אביא לך קבלנים מפה עד הודעה חדשה.

גם בבניה סטנדרטית שבונה מבנה סטנדרטי יש איזו שהיא התייחסות לעלות

הנורמטיבית של המבנה והיזם צריך להסביר למה הוא מבקש מענק בשיעור מוגדל. בכל בקשה

כזאת אנו מסתכלים מה העלות.

זה בתכנית ההשקעות?

כן.

אני מצטרף להצעה להוריד את שיעור הרווח ל-10%.

לגבי בני נים בלבד?

זה מתייחס גם למכונות ולציוד?

עד עכשו היה לגבי מכונות וציוד 15% עכשו רוצים להבחין, לגבי ציוד ומכונות

ישאר 15% ולגבי בנין - 10%.

יש סעיף האומר: הנמוך ביניהם.

i

אני מציע להוריד את שיעור הרווח ל-7%.

כתוב: "מחיר העלות בתוספת רווח סביר". זאת אומרת, המהנדס יצטרך לקבוע מהו

רווח סביר.

אנו רוצים להגיד לו, שרווח סביר הוא 10%.

אני מבין שיש הצעה למחוק סעיף 2. אני בעד ההצעה לאשר סעיף 2 בתיקון שיעור

האחוז, במקום 15%- 10% לגבי בנינים בלבד.

אני מעמיד להצבעה סעיף 2 בתיקון שיעור אחוז הרווח, במקום 15% - 10% לגבי

בנינים בלבד.



ה צ ב ע ה

סעיף 2, בתיקון שיעור אחוז הרווח, במקום 15% - 10%,

לגבי בנינים בלבד, אושר

אנו עוברים לסעיף 3 - "תיקון סעיף 40ח".

גם סעיף זה מתקשר לתשלום המענק. הגענו למסקנה שאנו צריכים לשלם מענקים רק

לאחר שהוכח לנו שהוצא כסף עבור קניית ציוד.

הי ו "ר אי שוחט;

מה היה קודם?

היו גם התחייבויות כאלה ואחרות.

תקבעו את זה בנהלים.

הצעה זאת באה בעקבות כל מיני עסקות פיננסיות וכל מיני התחייבויות שהתבטלו .

כאשר אתה מוציא כסף זו הדרך שאינו יכול לסגת. לכן הגענו למסקנה שאנו צריכים לשלם

רק לאחר שהוכח לנו ששילמו במזומנים.

היו"ר א' שוחט;

ואם יש לו אשראי ספקים?

מה אומר החוק הקיים?

סעיף 40ח - "מועד תשלום המענק: מענק השקעה, למעט החלק הכולל, ישולם לא יאוחר מששים ימים לאחר היום שבו

הוכיח בעל המפעל המאושר להנחת דעתו של המנהל כי ביצע את התכנית המאושרת והוציא את

ההוצאות לרכישת נכסי המפעל."

למה צריך לתקן? מה רע בזה?

פסקה 2 באותו סעיף מגדירה מהו ביצוע. מתי משלמים את המענק? אחרי שמוכיחים

"לעניו סעיף קטן זה ביצוע לגבי מכונות וציוד שהגיעו לתחום המפעל, לגבי ציוד

השכרה וכו'.

כמו שיש הגדרה של "ביצוע" אנו מוסיפים הגדרה של "הוציא או שילם".

למה? מה איכפת לכם?

אני אקרא את הסעיף המקורי:

"סעיף 40ח(א) מועד תשלום המענק:

מענק השקעה ישולם לא יאוחר מששים ימים לאחר היום שבו הוכיח בעל המפעל המאושר

להנחת דעתו של המנהל כי ביצע את התכנית המאושרת והוציא את ההוצאות."

קיימת הגדרה של ביצוע, מהו ביצוע. לאור הנסיון בהפעלת החוק ראינו שאנחנו

צריכים להוסיף הגדרה מה הוא שילם או הוציא. ואנו מציעים לכתוב: המענק ישולם לאחר

תשלום במזומנים ובפועל של ההוצאות. היינו שלא ישולם המענק אם יש כל מיני הסדרי

אשראי .

מה זה חשוב?

ואם יש לו קו אשראי ?

ואם הוא השקיע את ההון העצמי שהוא צריך להשקיע ועל השאר יש לו הסדר אשראי , נ/ה

זה מעניין אתכם?

כי זה מגדיל אפקטיבית את שיעור המענק? אם אתה מכניס הסדרי אשראי , נותן הסדר

אשראי ארוך ומעלה את המחיר, מה שאתה עושה, אתה מגדיל אפקטיבית את שיעור המענק.

אל תאשרו לו את זה בהשקעה אם יש הסדר אשראי ואתם רואים שבגלל האשראי, זה

עולה עוד 10%, תאשרו את ההשקעה מינוס 10%. אינני מבין את זה. למה צריך להוכיח

ששילם או לא שילם? אתם צריכים לדעת שהמשקיע הביא את הציוד למפעל ובנה את הבנין.

זה הכל. אם יש לו בעייה של הסדר אשראי, תגידו לו: אנחנו לא מאשרים לך מענק על

הסדר אשראי.

או יגידו: אנחנו לא מאשרים אשראי שגובה הריבית עליו הוא יותר גבוה מגובה

הריבית שבה אתה לווה היום. באים אנשים שפתחו קווי אשראי ובעצם הביאו לארץ כסף

הרבה יותר זול מאשר המדינה יכלה להביא והיה כדאי להם להביא אותו.



נ. ארד;

אולי תבהירו למה הגעתם לתיקון הזה?

ההסבר לא מניה את הדעת. אני רוצה להציע לנציגי מרכז ההשקעות למהוק סעיף זה

מהצעת החוק.

מר טרי, אני אומר לך ברצינות: עברתי על החוק, ואמרתי גם במליאת הכנסת, שהחוק

הזה בא להרוג כל השקעה במדינת ישראל באמצעים אדמינסטרטיבים. מחר אתה תחזיר את

הלוואות הפיתוח ואתה תבוא ותאמר שאינה לא משלם מענק, והלוואות הפיתוה הן לעשר

שנים.

אני אינני מאושר מהסעיף הראשון ואינני מאושר מהסעיף השני. אני אומר לכם: קהו

את החוק הזה חזרה. נדמה לי שאתם סתם חודרים לנשמה של היזמים במקום לעודד יזמות

במדינת ישראל. אף אחד לא יבוא להשקיע במצב כזה. מה שאתם אומרים הוא, שמי שמקבל

קווי אשראי מאכזים-בנק אתם לא תשלמו לו מענק.

זה לא נאמר.

זה מה שנאמר, כי אשראי תמיד נכלל במהיר.

אני לא ראיתי תיקון מגוחך כזה. אני מבקש, קחו אותו ותדונו בו פעם נוספת

בהנהלת המשרד. אני לא מניח שמישהו שרוצה לעודד השקעות נתן ידו לחוק זה.

מה שאנו מציעים בסעיף 3 הוא להגדיר אם שילם במזומנים או בהמחאה או בהסדר

אשראי .

אני חושב שהנוסח הקיים מספק.

כתוב בסעיף 40ח(א) שמרכז ההשהקעות צריך לשלם 60 יום לאחר שהוכיח בעל המפעל

המאושר, להנחת דעתו של המנהל, כי ביצע את התכנית המאושרת והוציא את ההוצאות,

עכשו יש חילוקי דיעות, מה זה נקרא "הוציא את ההוצאות". מהיום והלאה "הוציא את

ההוצאות" פירושו יהיה גם בהסדר אשראי.

גם קודם זה היה כך.

לא.

מהיום והלאה הוציא אה ההוצאות פירושו יהיה גם בהסדר

יכלול הסדר אשראי שאישרה המינהלה.

חבר-הככסת מיכאל איתן, זה לא כך. עד עכשו כל אשראי,

עכשו רק אשראי שאושר להנחת דעתו של המנהל"

זה בדיוק מה שצריך להיות- זאת אומרת, אנו באים

ואומרים, שבנושא האשראי, המינהלה תהיה לה האפשרות לומר

הוציא או לא הוציא, אם הסדר האשראי לא עבר בקורת.

זה קיים.

לא, היום זה המנהל.

מנהל או מינהלה, זה היינו הך.

לא, מגדירים מה זאת אומרה הוציא הוצאות, אבל זו לא

הנקודה הקריטית. אנחנו אישרנו את הבניה העצמית והייצור

העצמי של ציוד ומכונות. עכשו ארו מדברים על תשלומיה -בתהליך של הבניה עצמה-

לא רק, בכלל.

ברגע שהוא מתחיל לבנות את המבנה, הוא יכול להגיש חשבונות

ולקבל את ההחזרים. עם כל הכבוד, כולנו מכירים כל-מיני

פטנטים שמפעל שהולך להשקיע ומקבל מענקים והולך להרכיב את המכונות לבד,

מקבל מענקים ובסוף בגלל הבורג האחרון, המכונה אינה עובדת. שום דבר לא קרה.

מאשרים חלק מהביצוע-

אני רוצה לברר מה יקרה בתהליך שאדם הולך לייצור עצמי

ולבניה עצמית, הוא מגיש חשבונות ואתם מאשרים. התוספת

"הוציא או שילם" מרחיבה ולא מצמצמת.

אני מציע למתוק את הסעיף ולהשאיר את המצב הקיים.

אני מציע -

אתה מתנגד למחיקת הסעיף?

אבי מציע לכתוב, שהמינהלה תחוייב לשלם את המענק תוך

15 יום מיום הגשת הבקשה.

אנו מטפלים היום בכל הנושאים בצורה יעילה ומהירה,

ובדרך כלל פחות מ-60 יום- אתה יכול לבדוק זאת.

אני חושב שאתה יודע איך עובד היום מרכז ההשקעות.

מר טרי, חוק שאתה מחוקק בחקיקה ראשית הוא חוק כללי.

מנהל מרכז ההשקעות היום הוא מר משה טרי ומחר פלוני

אלמוני אנחנו איננו מוכנים לקחת סיכונים. היום זה עובד טוב ומחר זה

יכול לעבוד פחות טוב, והחוק נשאר לעולם.

אני מתפלא על חבר-הכנסת חיים אורון,שעיקר הטענות

שלו, שכתוצאה מהאינפלציה נשחקו המענקים והם נכנסו להוצאות נוספות, ואיש

לא פיצה אותם.

אגו מתקרבים לאינפלציה חד-ספרתית.

טוב שאתה מאמין בזה. מה שאני מבקש הוא, שכשם שהחוק

מחמיר., הוא גם יקל עם היזמים, שיוכלו לקבל את המענק

תוך 15 יום.

אני מציע למחוק סעיף 3.

אני הצעתי תוספת.

זה בלתי-רלבנטי.

מדוע? סעיף 3 מדבר על תשלום תוך 60 יום. אני הצעתי

הגבלה ל-15 יום.

אני מקבל את ההצעה של היושב ראש, חבר-הכנסת שוחט,

אני עברתי כעת על דו"ח הביצוע של 3 החדשים האחרונים.

יש מפעילים גדולים שאינם הכי מסכנים" כאשר מדובר על 15-10 מליון שקל למפעל,

אני מציל- שלא להחליט שנטיל על המינהלה לשלם תוך 15 יום.

זה כרגע לא על סדר היום. זה לא רלבנטי-

מדוע זה לא רלבנטי ?

אני מציע למחוק את הסעיף. קודם נדון על הצעת המחיקה,

ואחר-כך נדון על הצעתך.

"

כי הוא מכביד. בעיני לא כולם גנבים ולא כולם רמאים.

גם אם יכשלו במקרה אחד, לא צריך להכביד על המשקיעים,

מה גם שאינני רואה את התור הגדול של משקיעים.

אני מעמיד להצבעה את הצעתי למחוק סעיף 3.

ה צ ב ע ה

הצעת היו"ר, חבר-הכנסת א. שוחט, למחוק סעיף 3 נ ת ק ב ל ה

אנו עוברים לסעיף 4 - "תיקון סעיף 74".

סעיף 74 דן במפעל מעורב שחלק מההכנסה שלו היא הכנסה

הזכאית למעמד של מפעל מאושר, וחלק לא. איך אנו קובעים

את זה? אנו אומרים, שהיום בפועל, אותו תלק מאושר יהיה רק התוספת הריאלית .

"שבעים אחוז הצמדה", השרים שינו ל-100% ועכשו זה בא לכאן.

לא הבינותי.

בחוק כתוב, ששיעור הגידול במחזור, שאותו נייחס לצורך

קביעת ההכנסה החייבת, יהיה 70%. אם מפעל היה לו מחזור

מכירות של 100, הוא בא והרחיב אה המפעל והיום יש לו מחזור מכירות של 150,

על ה-50 הוא צריך לקבל הטבות במס של מפעל מאושר. את המחזור הבסיסי שהוא

100 נעלה ב- 70% משיעור האינפלציה.

החוק אומר, שהשרים יכולים לשנות אה שיעור ההצמדה"

באו השרים וקבעו הצמדה של 100%.

70% ממה?

70% מהאינפלציה על המחזור הבסיסי. כיוון שהשרים שינו

"לשיעור העליה של המדד".

ולמרות זאת תישאר בידי השרים הסמכות לשנות את שיעורי

ה ה צ מ ד ה.

אנו עומדים לבוא בהצעה כוסמת שמתבשת עכשו. היום

המינהלה מוסמכת להצמיד רק למדד בעוד שיש מצרים

אבסורדים של מפעלים שמנהלים את עסקיהם בדולרים, וכאשר מצמידים למדד,



הם נזרקים בצורה משמעותית, לכן אנו מכינים תיקון לגבי הצמדה לדולר.

אנחנו איננו מנהלים את המינהלה.

אם אתם משאירים לשרים את הסמכות לשנות שיעור ההצמדה

למה לקבוע בחקיקה ראשיה הצמדה ל- 100%, וכעבור שנה

יחליטו השרים להוריד את ההצמדה ל-70%?

מה אומר הסעיף הקיים?

"המינהלה תקבע את האופן שבו יחושב אותו חלק - - -"

זה מנוסח כהלכה.

זה הסעיף, ואי אפשר היה לשנות זאת ל-100%.

אפשר , על ידי השרים.

אחר כך כתוב, שהשרים רשאים לשנות שיעור ההצמדה. אנו

פועלים שנים לפי 100% הצמדה,

בפלעל זה עובד לפי 100%, ואתם רוצים לעגן זאת בחקיקה?

כן.

יש מצב שבפועל ההצמדה היא 100% ובחוק כתוב .70%, אז

למה לא לתקן ל- 100%?

אני בכל זאת רוצה להבין: מפעל יש לו מחזור 100, בגינו

הוא לא מקבל הטבות, היתה לו הרחבה והמחזור עלה ל-150.

עד היום היית מנטרל את הסכום ונותן הצמדה של 70%.

בפועל ההצמדה היא 100%

ההצמדה היא 100% כל התוספת של ה-50 מקורה בהרחבה,

איו' היית שוקל היום? היית לוקח את הבקשה ומשערך.

זה לא המקרה של סעיף זה.

גם מטרת החוק וגם רוח החוק הן לעודד תוספת תפוקה,

אינני בא לעודד מפעלים שיחליפו ציוד- היום יש מפעל,

שהתפוקה שלו 100, אם ישקיע וייצר אותם 100, אין לנו ענין לעודד אותו,

אתה אומר שהתוספת תהיה רק על התוספת נטו-

הנוסח הזה טוב כאשר מערך הייצור ההתחלתי ומערך הייצור

החדש עובדים באותו קצב.

על החלק המנוטרל הוא מיצה את כל ההטבות, תוספת התפוקה

שלו יורדת, מר טרי אומר שיש לו נוסחה, אני אומר

שהנוסחה הזאת אינה עובדת,

אם מעבירים פעילויות -

אם יוצאים מהנחה שכולם גנבים, אין צורך בחוק,

לא צריף להיות גנב, צריך להיות לא טיפש לא להעביר

פעילויות.

אני רוצה להשאיר לך שיקול דעת .

גם למינהלה יש שיקול דעה לנטרל מחזור, זה קיים גם היום.

אינני בטוח,

חיום אן.ו מצמידים בפועל ל-100% על פי חקיקת משנה,

ואנו רוצים שמי שיפתח אח החוק יראה שההצמדה היא - 100%.

אני מציע לאשר יאה הסעיף,

כאשר קבעו 70% זו היתה הטבה מסויימת לבעל המפעל.

עברו ל-100% וב-100% מצבו הורע. המפעל ייצר 100, הוסיף

עוד 50, וכתוצאה מהאינפלציה הפערים לא היו 150 - - -

אלא 120 ו-60.

כאשר זה היה 100, הכירו רק ב-70%.

6 שנים זה כבר לא עובד כך .

חבר-הכנסת איתן, אתה צודק שהיתה בזה הטבה.

אני מעמיד להצבעה סעיף 4.

ה צ ב ע ה

סעיף 4, במוצע, נ ת ק ב ל

הסתייגות לחבר-הכנסת דן תיכון להשאיר "70%".

אנו עוברים לסעיף 5 - "תיקון סעיף 75ב".

לפי החוק הקיים כאשר ביטלנו את המענק, אמרנו שהוא

יוחזר בתוספת ריבית פיגורים מיום קבלתו- מה שאנו

מציעים עכשו הוא לקבוע שהחזר המענק יהיה בצירוף הגדול בין אלה: סכום ריבית

פיגורים קובע החשב הכללי בהודעה או סכום הפרלזי הצמדה וריבית בשיעור שנקבע

בחוק פסיקת ריבית והצמדה-

איזו ריבית?

זה מוגדר בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

האלטרנטיבה היא: ריבית החשב הכללי או הפרשי הצמדה

פלוס ריבית. עלי זה מקובל. אם משקיע קיבל מענק ולא

ביצע את ההשקעה, הוא יצטרך להתזיר אתר מאלה.

. מה שאיננו יודעים הוא מהי ריבית פיגורים של החשב.

זה המקום היחיד בחוק שמוזכרת ריבית פיגורים של

החשב. יש כבר כמה שנים הודעות על שינוי ריבית התשב. מהי ריבית פיגורים

של ה השב - - -

זה מושג לא ברור?

ריבית פיגורים שקובע החשב, אינני יודע. ריבית החשב

אני יודע. אנו צריכים לדאוג לכך שריבית פיגורים שקובע

החללב תהיה מפורסמת.

אני רוצה להבין מה אתם רואים לשנות.

הנוסח הזה מגדיר יותר את הסכומים.

אני רוצה להבין מה היה לא טוב בנוסח דהיום.

ריבית הפיגורים לא תמיד היתה מדביקה את המדד.

מה זה "ריבית פיגורים"?

בעקרון החזר המענק לא היה ריאלי, כי הריבית פיגרה

אחרי חוק פסיקת ריבית.

בשנות האינפלציה הדרהרת, איך קבלתם חזרה את המענק?

אם קבלנו.

הרי אתם מחתימים את היזמים.

הריבית פיגרה אחרי המדד.

אתם לא גביתם את החזר המענק כאשר שיערכתם את המענק

צמוד, כולל ריבית?

לא היה החזר מענק צמוד .

השאלה שאני שואל מבחינת ההגבה על המדינה: כאשר המדינה

נותנת מענק למישהו והוא לא ביצע את ההשקעה, המדינה

צרירה לקבל החזר המענק. מאיינים כאן שני מסלולים אלטרנטיביים, אחד, שאנו

בצירוף ריבית פיגורים שקובע החשב הכללי. - והשני - סכום

הפרשי הצמדה וריבית בשיעור שנקבע בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

אף אחד אינו יכול לתה השובה איך חישבו את הריבית עד

היום.

הם בטח דרשו הצמדה פלוס ריבית פיגורים.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש את השקפת עולמי:

במקום לפשט הולכים ומכבידים בכל נושא ההשקעות. אם הנוסחה הקיימת עבדה

עד עכשו, אינני רוצה לשנותה.

למה מכבידים?

עד עכשו דרשו החזר מענק כאשר הוא לא צמוד? - קשה לי

להאמין,

מה שאנו מציעים הוא להוסיף: ריבית פיגורים שקובע החשב

הכללי בהודעה או סכום הפרשי הצמדה וריבית בשיעור שנקבע

בחוק פסיקה ריבית והצמדה"

לפי דעתי, גביתם - אם בכל גביתם - - -

דרשתם.

דרשתם החזר המענק בצירוף ריבית והצמדה, לס.' דעתי

זה היה מעוגן בחוק.

הריביות שגבינו לא היו ריביות ריאליות ופגרו אחרי

המדד.

מדובר בביטול המענק במקרים של הודעות כוזבות, אבל

באותם מקרים שהיום, לא הלך לו, עשה כל המאמצים אבל לא הלך לו, כוח עליון,

איננו רוצים "לקנות אותו, ואנו מבקשים ממנו רק הצמדה.

זה לא כתוב בנוסח המוצע"

מרכז השקעות מבקש להכניס תיקון בהצעה.

אתה בא להציע תיקון מבלי שעבר את ועדת השרים לעניני

חק יק ה?

אני חושב שנעשה עוול באותם מקרים של יזמים שהשקיעו

בונה-פידה ועשו כל המאמצים והעסק לא הלך. אינני רוצה

לקנוס אותם כפול ומכובל. סעיף זה בא לומר מתי אני מבקש החזר המענק, באותם

מקרים שהיו הודעות כוזבות ורמאות"

חבר-הכנסת דן תיכון, אתה עוזב?

תרשום לי הסתייגות לכל החוק"

יש שני מקרים של התזר המענק. מקרה אחד של הודעות

כוזבות" לגבי מקרים אלה אנו מציעים את התיקון המוצע.



אבל יש מקרה שאדם השקיע ובנה והעסק לא הלך-

מה זה ענינה של מדינת ישראל?

זה עניבה, שאדם שלא הלך לו למרות שעשה כל המאמצים,

לא יקנסו אותו, אלא יגבו החזר המענק צמוד בלבד.

מה עשית עד היום, היה דין שווה לאחד שרימה ואחד שנכשל?

כן.

הביאו הצעת תיקון בדרך המקובלת"

אם זו תמונת המצב, שרוצים לטפל טיפול יסודי בנושא

של החזר הכספים שניתנו כמענק, צריך לברך אותם על כך .

אבל אתם לא באים עם מערך שלם של פתרונות לגבי הנושא הזה. אתם באים עם

מצד אהד אומרים שיש עיוות בהחזר כספי המדינה,

ומצד שני אתם אומרים שיש בעיות פתוחות שעדיין לא נפתרו. והדילמה היא, האם

לעכב אישור סעיף זה עד שתציאו פתרונות לכל הבעיה ונאשר אותם כמקשה אחת

או שנעשה זאת טלאי על גבי טלאי.

יש כאן שלושה תיקוניה בסעיף 75 ב. סעיף 75ב ענינו

ביטול המענק. לפני כן יש סעיף 75 א שענינו ביטול חלקי

של ההטבות- ועכשו בא סעיף 75ב שענינו ביטול המענק. בכל המסרים יש פירוט

לגבי היחס של החוק אל אדם שקיבל את ההטבות , ככל שהמעשה או המחדל שלו יותר

חמור או יותר קל .

"הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל דין אחר", זאת אומרת שאם היה מעשה מירמה,

מעשה פלילי, אז -

יועמד לדין.

לגבי החומרות, בסעיף קטן (א) מדובר על מי שניתן לו

מענק לפי חוק זה והוא לא הוכיח שמילא אחרי הוראות

החוק וההדנות שנקבעו על פיו. הוא יחזיר אח המענק בצירוף ריבית פיגורים

מיום קבלהו" זה המצב הקיים. עכשו מוצע: "בתוספת ריבית פיגורים כפי שנקבעה

בהודעת החשב הכללי במשרד האוצר, או בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, לפי הסכום -

הגדול."

בסעיף (ב) מדובר על אגודה שיתופית א7 חברה שקיבלה

וניתן עליה צו פירוק או קיבלה החלטה על פירוקה מרצון לפני שביצעה את

התכנית המאושרת, כולה וקיימה את כל תנאי האישור ובחברה אך אגודה שיתופית

שמונה לה כונס נכסים. לגבי אלה מוצע שבמקום שהחדר המענק יהיה בצירוף

ריבית פיגורים, יהיה ההחזר בתוספת הפרשי ה:-:מדה וריביתס

בסעיף קטן (ג) מדובר במענק שהושג על יסוד הודעות

כוזבות או מטעות ביודעין- במקרים אלה יוחזר המענק בתוספת 100% מסכומו

ובתוספת הפרשי. הצמדה- וריבית.

כף שיש כאן דירוג כלשהו בענין זה, והשאלה היא אם

הדירוג מוצדק וטוב.

אם הבינותי נכון סעיפים 75 א ו- 75 ב שקראת, משמעות הדברים

שיש שיקול דעת למינהלה.

בסעיף 75א.

תשאירו את הסעיף כמות שהוא כדי שתוכלו למצות את החוק

עם מי שאינו בסדר.

לכן הוא רוצה להחמיר. בסעיף קטן (א) הוא רוצה להחמיר-

אבל עדיין יש לו פתה מילוט לגבי מי שהיה בסדר-

אני מציע לאשר את הסעיף איבל לאחר שנברר מהי ריבית



פיגורים שקובע החשב.

נביא זאת לישיבה הבאה.

אם יש הודעה קבועה של החשב הכללי על גובה ריבית פיגור

וזו מערכת קבועה של אינפורמציה, מבחינתנו הענין

מכוסה. אם לא, הדבר צריך תיקון,

אני מוכן לבדוק עוד דבר , כשם שהממונה על חקיקת המשנה

הבטיחה, שריבית החשב תפורסם בילקוט הפרסומים, כך

אפשר להבטיח שריבית פיגורים, שקובע החשב הכללי, תפורטם בילקוט הפרסומים.

אינני מניח שריבית הפיגורים שקובע החשב הכללי יכולה

להיות נמוכה מ- -

כאשר האינפלציה דוהרת.

כתוב: או הפרטי הצמדה וריבית או ריבית פיגורים שקובע

החשב-

החשב הכללי מפרסם פעם בחודש ריבית הפיגורים.

זה בסדר .

מה גובה הריבית לפי חוק פסיקת ריבית?

היה 12%.

היה 12% והורד ל- 8%.

מהו סעיף 5(2)?

בסעיף- זה נאמר:

"בסעיף קטן (ב) אחרי "פירוקה מרצון" יבוא "או מונה

לה כונס נכסים, אחרי "או קבלת החלטה" יבוא "או מינוי הכונס" ובמקום "בצירוף

ריבית פיגורים מיום קבלתו" יבוא "בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

פה אנו רוצים לקבוע דבר ריאלי.

הפרשי הצמדה וריבית רואים כדבר ריאלי.

ומהו סעיף 3'(ג)?

לפי סעיף קטן (ג) אם הושג מענק על יסוד הודעות כוזבות

או מטעות ביודעין, על מינהלת מרכז ההשקעות לבטל את

המענק והוא יוחזר בתוספת 100% מסכומו.

ועל זה מציעים להוסיף הפרשי הצמדה וריבית?

כן-- עכשו כתוב "ריבית פיגורים""

אנו עוברים לסעיף 6 - "תיקון סעיף 94".

מוצע להוסיף בית מלון, אם קיבל אישור כמפעל מאושר

בין יום כ"ו בתמוז התשל"ח - 31 ביולי 1978 לבין יום

כ"ה באדר התשמ"א-31 במרס 1981 וביצע את התכנית תוף התקופה שקבעה המינהלה

בכתב האישור אף לא יאוחר מיום י"ג בניסן התשמ"ח-31 במרס 1988.

כאשר האריכו את תוקפו של החוק לגבי מפעלים מאושרים

שכתו לקבוע שהוא מוארר גם לגבי בתי מלרן.

ומה קרה לגבי בתי מלון?

שילמו.

מדובר בשנתיים"

מה קרה בשנתיים אלו?

שילמו, לא? המענקים לבתי המלון באילת לא ניתנו מתקציב

המדינה, הם ניתנו על ידי מרכז ההשקעות" אם זה היה

ניתן מהתקציב, זה היה צריך להגיע לועדת הכספים. זה הגיע לוועדת הכספים?

זה הגיע במסגרת אישור התקציב.

מר טרי, לא שילמת מענקים לבתי מלון?

בודאי ששילמתי.

זה אמור רק לגבי בתי מלון מסויימים בתקופה של שנה

וחצי, מאז שנתקבל תיקון מסי 24 לחוק,

אם אנו צריכים להפוך משהו לחוקי", הבה נהפוך אותו לחוקי"

אנו עוברים להצבעה.

סעיפים1 ו-2 אישרנו. סעיף ג נמחק- סעיף 4 אישרנו.

אני מעמיד להצבעה סעיף 5 . ענין ריבית הפיגורים

שקובע החשב הכללי ייבדק.

ה צ ב ע ה

סעיף 5, כמוצע, נ ת ק ב ל

ענין ריבית הפיגורים שקובע החשב הכללי ייבדק

אני מעמיד להצבעה סעיף 6.

ה צ ב ע ה

סעיף 6, כמוצע, נ ת ק ב ל

שינויים. בתקציב לשנת 1989

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 13010 של סגן

לפנינו את הפירוט. והנה לפנינו הפירוט: מתוך 3 מליון שקל שיועברו להגברת

הפעילות בנגב, מליון וחצי שקלים יועברו דרך רשות הגנים הלאומית לשיחזרר

אתר ממשית, דרך משרד הפנים יועברו 350,000 שקל למועצת -הר הנגב,לשחזור

מצפה רביבים, 150,000 שקל לאתר מצדה-מערב להכשרת חניון, ומליון שקלים

למצפה-רמון למכינות לחיילים משוחררים באמצעות משרד החינוך והתרבות.

אם אתם זוכרים, לאחר ששמענו את יחיאל אדמוני, מנהל

קרן ג'נסיס, אחת השאלות היתה, מי הם הגופים המבצעים. זה נותן את התשובה.

למעשה אלה הדברים שאמר מר אדמוני. אבל זה לא היה מעוגן במסמך. כרגע זה

מעוגן במסמך.

מה זה חניון במצדה?

זה חניון לילה במצדה-מערב, לייד החזיון האור-קולי.

החזיון האור-קולי הוא בצד המזרחי"

נדמה לי שעושים שם מכרז לגבי המזנון-

החזיון האור קולי הוא במצדה - מערב. נכון הוא שהעסק

איש מדי שנה. מצדה- מערב זה פרוייקט של החזיון האור- קול. זה אני יכול לזקוף

לזכותי. מגיעים לשם המון בהי-ספר. מוצע עכשו להקים שם חניון. מבחינתה



א. שוחט

של ערב, אם הייתי ראש העיר ערד, הייתי מתנגד, כי כך הם חוזרים לערד,

לאכסניות ולמלון. אבל לא חשוב, צריך להכשיר שם חניון.

לידיעתכם, בשנה הראשונה היו 20,000 מבקרים באור-קול,

השנה היו 40,000 מבקרים ואני מניח שבשנה הבאה יהיו 70,000. זה איזן

את עצמו תפעולית, החזיון האור-קולי מתחיל עם רדת החשיכה, כל ההר משמש

במת חזיון, יש פירוטכניקה ויש תאורה, וזה חזיון יפה מאד.

מי מתפעל אותו?

צוות הגוי משותף של רשות הגנים הלאומית, המועצה

המקומית ערד והמועצה האזורית תמר. איבל התפעול הוא

על ידי רשות הגנים, שלושה גופים אלה התחייבו לשאת בגרעון, ואם יהיה עודף

להשקיע בפיתוח נוסף- ה--נה כבר היה רווח. אין מביאים בחשבון את ההשקעה.

ההשקעה היתה מליון דולר והיא ניתנה על ידי כל מיני גופים.

לגבי מליון השקלים שמוקצבים להקמת מכינות לחיילים

במצפה רמון, כל הענין נראה לא ברור. אם פועלים

לגייס משאבים על מנת להפוף את מצפה-רמון למרכז תיירות, מדוע משקיעים

בהקמת מכינות לחיילים?

מצפה-רמון לא תיוושע רק מהתיירות. במצפה-רמון יש

800-900 יחידות דיור ריקות, ועושים כל מיני פעולות

כדי להפעיל מוסדות על כנת להכניס חיות למקום, התחילו בבית-הספר התיכון

לאמניות של משרד החינוך והתרבות, שהוא בית-מפר פנימייתי, לאחר שהשקיעו

בענין הרבה כסף. לקחו דירות ריקות ומטכנים בהן 200 תלמידי בית הספר הזה.

אם יש מכינות לחיילים, ואם יש במצפה-רמון דירות שאפשר

לשפץ - והסכום הזה נועד לשיפוץ דירות - ואפללר להביא כמה מאות חיילים,

ונשים-מורות של אנשי צבא הקבע שיעבדו בהדרכה, זה יכול להכניס חיות למקום-

לפי דעתי, זה לא הכיוון הנכון- איך זה הגיע אלינו?

יחיאל אדמוני הופיע לפני הוועדה ונתן פירוט, הוא

נתן לנו הוכרה ובה 70 דוגמאות,

יחיאל אדמוני ישב ירם אחד והחליט? מי החליט? ראש

המועצה המקומית מצפה רמון?

יושבים. ומכינים 70-80 פרויקטים" יש דברים שאפשר לבצע

ויש דברים שאי אפשר לבצע. יש דברים שאפשר לבצע

על ידי יזמים פרטיים ויש.- דברים שאפשר לבצע על ידי המשרדים,

מי החליט?

ועדר. השרים לעניני הנגב ומללרד החינוך והתרבות, כי הכסף

הולך למשרד החינוך והתרבות,

לפני שאנו מאשרים אפשר לברר את העמדה של ראש המועצה

המי-ומית מצפה-רמון, האם זה בסדר העדיפויות שלהם?

אני מציע שתברר אתה.

ראש המועצה המקומית ישמח מאד על פרוייקט זה, אין לו

אלטרנטיבה.

אני רוצה לדעת איך זה עובד-

קרן ג'נסיס עובדת עם ראשי הרשויות המקומיות בנגב-

שמעת את חבר-הכנסת ויינשטיין שאמר, שגבי ללוש מצלצל אליו שש פעמים ביום.

השלושה מליון שקל, איך הם מתחלקים?

1,5 מליון שקל לרשות הגנים, 350,000 למצפה רביבים,

150,000 שקל למצדה-מערב ומליון שקל למשרד החינוך

והתרבות להקמת מכינות במצפה רמון.

האמינו לי, אינני יודע כמה זה יתרום או לא יתרום לנגב,

אבל טוב שזה יהיה. הפחד סלי היה, שיקומו מנגנוני ביצוע, אבל אם עושים זאת

באמצעות גופים ומנגנונים קיימים, זו הדרך הנכונה.

אגו מעבירים את הכסף למשרד החינוך והתרבות והוא יצטרך

להקים את המכינות? מליון שקל, זה הרבה כסף-

תרים טלפון למר שמואל כהן ותברר.

אני מציע לאשר את הפניה.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1909, פניה מס' 13010 -של סגן

הממונה על התקציבים אושרה

אני רוצה להביא פניית האוצר - פניה מס' 110- למתן

מענק למפעל "אדאקום" ביק נעם, למרות שאתם יודעים את

עמדתי הקריטריונלית. אני נגד חריגה מהקריטריונים בנושא של מתן מענקים,

וסוד גלוי הם חילוקי הדיעות ביני ובין שר האוצר. זה בא לידי ביטוי בישיבה

פה וזה עלול לבוא לידי ביטוי במקרים אחרים. אני מביא כיוצא דופן את ענין

הטעם האחד הוא- הסכום, הסכום הוא קטן, לא משמעותי,

לא שזה מכשיר מהן מענקים בסכומים כאלה או אחרים במקום אחר.

הטעם העלני - ביקנעם יש משבר גדול בתעסוקה, היא מוגדרת

כאזור פיתוח ב'. בגלל פיטורים לאורך זמן במפעל סולתם יש שם מלזבר תעסוקה

גדול-

הטעם השלישי - באותה יקנעם קבלו מפעלים מענק של אזור

פיתוח א' על פי החלטה ועדת השרים.

לכן אני מציע, כיוצא דופן, מבלי שהדבר ישמש תקדים,

ומבלי שיכשיר איזו בקשה אחרת, לאשר את הפנייה.

7. תיכון: בדיון הקודם בנושא זה התנגדתי להעניק מענקים

רטרואקטיבית מ-1985 שמשנים סיווג האזור מאיזור פיתוח

ב' לאזור פיתוח א'. אבל איי רוצה לומר לכם, שצלצלו אלי בחודש האחרון לעתים

קרובות, והטענה היתה שהמפעל עתיר מדע, הוא מייצר חלקים למחשבים תוחמי

אי.בי.אם. והם טוענים שבארבעת החדשים האחרונים לא קבלו משכורת. וההצלה

האחרונה שלהם זהו המענק הזה, שבחנאים רגילים אסור היה להביא אותו לדיון.

אולם אני אינני מבין כנראה מה הולך במדינה הזאת.

לפני כמה ימים ראיתי, שאשרו לחברת אדאקום אמיסיה לזל אגרות חוב בהיקף של

5,6 מליון שקל. ואז שאלתי את עצמי: מצד אחד אין במה לשלם מללכורות ומצד

שני מאשרים הנפקה)

לפנים משורת הדין אני מציע לאשר את הפניה מבלי לשאול

שאלות, כי כל שאלה עלולה לפוצץ את הענין.

ומבלי שזה יהווה תקדים.

ומבלי שזה יהווה תקדים.

אני מציע שאישור פנייה זו, שלא כדברי היושב ראש, ישמט

תקדים, תקדים חיובי, ויתפרס על פני מגזרים אחרים-

אני שמעתי נאום שלך שצריך לשמור על קופת המדינה-

אני אשמור על קופת המדינה.

אני מצטרף להצעה לאשר את הפניה, כי מדובר ביקנעם

שנמצאת יין חיפה ובין נצרת, ואינה שייכת לא לחיפה ולא לנצרת. אבל אני

רוצה שיהיה ברור שזה תקדים, תקדים טוב מאד, וכדאי להמשיך בו.

אני תומך בכל לבי בהצעה זו. אמנם יש לנו עקרונות

ויש לנו קריטריונים ומענקים אד-הוק לא צריכים להנתן

בדרך כלל, אבל בסיטואציה של יקנעם, שאני בדיעה שצריך לשנות את המעמד שלה -

זה ענין אחר,

אילו היתה נשמעת דעתי, ונדמה לי, שמר חריש - -

הצטרף לדעתי, היינו משנים מעמדה של יקנעם גם לפי

העקרונות שהציג היושב ראש. אם הייתי צריך להפעיל את המיפוי לפי העקרונות,

את יקנעם כן הייתי מכניס לאיזור פיתוח א' למרות הקירבה הגיאוגרפית שלה

לכמה אזורים. לכן אינני רואה באישור פניה זו, במובן המהותי, חריגה

מהמדיניות שאני הייתי קובע, אם הייתי קובע-

אני מעמיד להצבעה פניה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1989, שניה מס' 110 של סגן הממונה

על התקציבים - אדאקום - א ו ש ר ה

הצעות לסדר-היום

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת רענן כהן.

אני מבקש מכבוד היושב ראש, שנקיים דיון מיוחד בנושא

"לקראת הדיון בתקציב המדינה". לדעתי, זה הנושא המרכזי

בתקופה זו. אם אנו רוצים להשפיע על ההברה במדינת ישראל, אנחנו צריכים

להשקיע בזה מחשבה, כדי להגיע לשיטת דיון בתקציב שתהיה הטובה ביותר. אני

העברתי הצעת מבנה של השיטה לחברי ועדת הכספים עם הנושאים שאני רואה אותם

: לאומיים לגבי התקציב הקרוב, ואני מבקש לקיים דיון גיל כך.

התשובה: יהיה דיון-

ביוה ג' הקרוב לא תתקיים ישיבת הוועדה. באותו יום

יתקיים יום-עיון לזכר הנופלים של אגף התקציבים- נאמר לי שחברי ועדת הכספים

מוזמנים ליום עיון זה.

ביום ב' הקרוב יופיע מנכ"ל משרד האוצר ויביא לפנינו

תפיסתו לגבי תקציב השנה הבאה. ובשבוע הבא יופיע פרופ' ברונו שיביא לפנינו

תפיסתו הוא לגבי תקציב השנה הבאה. זאת אומרת, יהיה דיון מה צריך להיות

תקציב השנה הבאה.

מחד יופיע הוועדה שר האוצר.

ביום ה' יהיה.דיון על הרפורמה במשק הדלק שלב א',

ואני חושב שהדיון הוא חשוב, כי הוא פרוזדור לגבי הרפורמה שלב ב'.

אני מתנגד לכך שיסדירו אה זה בחוק יסודות התקציב.

ביום חמשי בשבוע שלאחריו יהיה גמר הדיון והצבעה

בענין כימיקלים לישראל, כאשר גורם אחד יופיע בתחילת הישיבה, חצי שעה,

נציגות העובדים בכימיקלים לישראל-

הצבעה לפני שמובא הנושא לוועדה?

בבחינת מקדימין תרופה למכה.

בהחלט כן.



א. שוחט

נציגות העובדים ביקשה להופיע יחד עם שר האוצר שמעון

פרס" אמרתי שאינני רואה מקום לעימות עם שר האוצר- הם יופיעו ביום ה'.

מחר יופיעו מר יוסי ורדי ומר יורם זיו, מר בן-נון והכלכלן מעוז שעובד

עם הטר שחל, אני הזמנתי גם את פרופסור שלמה אקשטין שהיה ראש החוג לכלכלה

באוניברסיטה בר-אילן והיה חבר מועצת המנהלים של כור.

התשובה שלך להצעתי היא חיובית?

חיובית ומעשית.

אני מעדיף שנקיים דיון זה לפני הופעת מנכ"ל האוצר

או עם מנכ"ל האוצר-

איך נקיים את הדיון בתקציב, זה לא ענינו של מנכ"ל

האוצר. אני הזמנתי את מנכ"ל האוצר ואת נגיד בנק

ישראל כדי לשמוע מה התפיסה שלהם לגבי תקציב השנה הבאה.

נקבע מועד לדיון על נושא החקלאות - 20 בדצמבר 1989

אני העליתי את השאלה מה עמדתנו לגביי תיקונו החקיקה

הדרושים בנושא התקציב. אני העליתי זאת כהסתייגות.

חריש אמר שהוא תומך. זה קשור למבנה הדיון בתקציב המדינה.

מקובל עלי.

מה מקובל ?

חבר-הכנסת שטרית מציע להקדים הדיון בתקציב הנוסף,

אנחנו נקבע יום שלם לדיון זה.

אפשר לקבל תאריכים של דיונים?

בהחלט כן.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.30