הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 153

ועדת הכספים

יום שני, כ"ט בחשון התש"ן (27 בנובמבר 1989). שעה 15:00

נכחו: חברי הועדח;

אי שוחט - י ו "ר

פ' גרופר

י י חורביץ

א' ויי נשטי י ן

עי סולודר

ש' שטרית

די תיכון

ג' ארבל - משרד האוצר, הממונה על שוק ההון

ת' הקר - " " היועצת המשפטית

מ' פרידמן - " "

ע י שטרי יט _ יי יי

אי מינטקביץ - י ו"ר רשות ניירות ערך

ש י ו י יס _ יז יי יי

חי שטסל - י ו"ר הבורסה לניירות ערך

י י ניצני - מנבל " יי "

א' קרשנר

ס י אלחנני

אי דמביץ

א' אשמן

א, חוק ניירות ערך (הוראת שעה), התשיין-1989 (עמי 10-1,ומ-14 עד הסוף)

ב. שינויים בתקציב לשנת 1989



א. חוק ניירות ערך (הוראת שעה), התש"ן-1989

(רישום פרוטוקול משעה 15:15)

(המשך דבר י ו)

הבורסה התעלמה לוחלוטי ן מועדת הכספים. את התקנות הפכו להנחיות, בצורה כזאת

עקפו את ועדת הכספים. אף כי היו חברי כנסת שדרשו להביא את ההנחיות לאישור במסגרת

התקנות, הבורסה דאז התעלמה לחלוטין מועדת הכספים. אפשר לומר שבגלל זה נוצר הויסות

ואי אפשר היה לתקן את המצב באמצעות התקנות, וזו בעצם הסיבה לכך שהכנסת לא טיפלה

בצורה רצינית בביטול חלק מן ההנחיות ואיפשרה מה שקרה בויסות.

בתיקון מס' 9 עשינו סדר בנושא הזה, שיש עליו מחלוקת עד עצם היום הזה. גבי

הקר, קראתי את פסק הדין של השופט וינוגרד, ואני לא מבין מדוע לא פניתם למחרת לבית

המשפט העליון. כמי שלקח חלק בדיונים על תיקון מס' 9, אני לא קיבלתי את הפרשנות של

השופט. אם בחרתם לא לערער, מדוע איפשרתם להכשרת הישוב ולישראס לעבור בפירצה הזאת,

מדוע המתנתם חודשיים ימים בהגשת החוק הזה? אני מבקש לקבל מכם הבטחה, שהמיון

שייעשה באמצעות הנחות, תקנות וחוק, יובא בזמן כך שהדבר יכנס לתוקף ולא יהיו עוד

שטחי הפקר בנושא הזה.

האם החוק הזה יחול על מי שהיה נשוא פסק הדין? בחוק לא כתוב שמי שזכה בפסק דין

- יוגן .

ת י הקר;

למה לא ערערנו? האמת היא שעל המסקנה המשפטית של נשיא בית המשפט וינוגרד

יכולות להיות דעות שונות. רוב המשפטנים גם במשרד המשפטים וגם ברשות ניירות ערך

חושבים שפסק הדין הוא נכון. יש מי שחושבים שהמלים "ניהול תקין והוגן של המסחר

בבורסה" יכולות לחבוק גם הנחיות מסוג ההנחייה שנפסלה. אני חושבת שטיעון כזה בהחלט

מתקבל על הדעת. אילו ידענו שאנחנו הולכים לערעור ותוך שבועיים או שלושה שבועות

מקבלים פסק דין, היה טעם ללכת בכיוון זה. אבל מדובר בערעור לא על בג"ץ, ערעור

יכול להמשך שנה, במקרה טוב, וזו בדיוק אותה תקופה מעבר שלגביה אנחנו רוצים

חסינות. חבר-הכנסת תיכון, ארנה עצמך אמרת שבנושא הזה חשוב כל יום שעובר. לכן

העדפנו לבוא לועדת הכספים ולכנסת ולבקש אישר בחקיקה.

למה לא באתם למחרת מתן פסק הדין?

ת י הקר ;

דנו בנושא הזה למחרת מתן פסק הדין, התלבטנו מה ואיך להציע, פנינו למשרד

המשפטים ולו עדת השרים לעניני חקיקה.

די תיכון;

האם היו עיכובים כדי לאפשר להכשרת-הישוב להנפיק את המניות? היו לחצים

פוליטי ים בעני ן הזה?



ת' הקר;

לא פוליטי ים.

אשר להנפקה שהיתה בצנרת, לגביה הוגש הערעור וניתן פסק הדין. אנהנו חשבנו

ובעיקר חשב משרד המשפטים שאין חוטפים בדרך של חקיקה את בלעו של זוכה בפסק דין.

בלעו - זה טרף. תגידי שאין גוזלים פירות.

במקרה הזה, זה כמעט טרף.

יש כאן חילוקי דעות. לפי דעתו של חבר-הכנסת תיכון, צריך היה למנוע את זה.

אנחנו אמרנו שבהנפקה הספציפית שעליה הלכו לבית המשפט וזכו במשפט - זכו ולא ניקח

מהם את הזכיה. לעומת זה, לא הרחקנו, כפי שאולי נרמז בשאלתו של חבר-הכנסת שטרית,

י ואנחנו לא אומרים שהחברה הזאת מעינה ועד עולם מחוסנת בנושא זה. ההנפקה של 80

מיליון שקל יצאה לדרך.

ההנפקה שנדונה עכשיו, בהיקף 30 מיליון שקל, גם היא תזכה לזה?

חי שטסל;

זכותה.

אם זכותה, אני מבקש להחיל את החוק רטרואקטיבית.

אני מתנגד.

אנחנו אומרים שמרגע שהכנסת תקבל את החוק הזה, ואני מצטרפת לדעה שזה צריך

להיות בימים הקרובים, דינה של חברת הכשרת-הישוב יהיה כדין כל גורם אחר.

בשאלות ספציפיות לגבי הנפקה זו או אחרת אני מציעה לפנות לבורסה.

האם הכשרת-הישוב רצה עכשיו עם הנפקה נוספת?

כן. הכשרת-הישוב הגישה בקשה, וכל עוד יש פסק דין שפוסל הנחיה, אנחנו שומרי

חוק ופועלים על פי החוק. אם יתקבל החוק, מעתה ואילך שום בקשה חדשה לא תאושר. מי

שהגיש בקשה יום אחר לפני שיתקבל החוק, יקבל.



ה י ו "ר א' שו רוט;

חבר-הכנסת תיכון, שמעתי ממך הרבה פעמים התנגדות לחקיקה רטרואקטיבית. אם אתה

רוצה להיות עקבי, צריך להשמר מהקיקה רטרואקטיבית. אם הצעת החוק תאושר היום, אפשר

לבקש מיושב ראש הכנסת שמחר או מחרתיים תובא הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית ויהיה

תוקף לחוק. מהבחינה של תהליך קבלת ההחלטות בבורסה, אם תהיה החלטת בכנסת מחר או

מחרתיים מה תעשה הבורסה בבקשה להנפקה, אם היא עוצרת אותה.

אם מוגשת בקשה בעת שיש מצב חוקי מסוים, אנחנו כשומרי חוק פועלים לפי החוק וכך

פעלנו, אישרנו את החנפקה של הכשרת-הישוב ביום ראשון השבוע.

הם יחידים או שיש עוד חברות כאלה?

אני מבין שאותה תיזה שדיברה עליה גב' הקר שאמרה שאין להוציא בלעו של הזוכה

מפיו, ואני אמרתי פרי, היא חלה על הבקשה שהוכרעה בבית המשפט. אין זאת אומרת שלאחר

שהחוק הוגש, והכל יודעים שהוא בתהליך חקיקה, אין שום שיקול דעת למערכת שצריכה

לדון בבקשה והיא לא יכולה להתחשב בכך שהחוק נמצא בדיון כדי לפתור בעיה מסוימת.

לפי זכרוני, היו מקרים שהעובדה שהצעת חוק היינה תלויה ועומדת היתה שיקול בהחלטות.

ת י הקר;

נכון .

אני מנסה למצוא פתרון שאיננו נגוע בפגם הרטרואקטיביות. אם אנשים הגישו בקשה

כשידעו שיש הצעת חוק, או שהיא קיימת בצורת תזכיר או שהיא כבר עברה קריאה ראשונה,

זה לא בלתי סביר להחיל עליהם את החוק. ישנם מצבים שמחילים הוראות חוק

רטרואקטיבית.

אני מבקש מן היועצים המשפטיים לעזור לנו בהבחנה. אני לא מדבר על הנפקה שהיתה

נשוא פסק הדין, היא כבר יצאה לדרך ונקנינה. ענין זה גמרנו. אני מבין שיש עוד בקשה

אחת מאותו גורם, אבל אין זו אותה הנפקה שהיתה נשוא פסק הדין והיא איננה פרי פסק

הדין. נשאלת השאלה מה הלגיטימיות ומה הנוהג שהיה בעבר להתוחשב בעובדה שחקיקה

תלויה ועומדת באחת התהנות שלה, באיזה מידה זה היה שיקול גם לבג"ץ. לפי זכרוני, גם

בבג''ץ היה פעם דיון אפילו בענין תקנות תלויות ועומדות, קל וחומר חקיקה. אנחנו

חייבים לדעת על מה לסמוך לפני שאנחנו מחליטים.

אנחנו צריכים להחליט בשאלה עדינה מאד, אם ההוראה צריכה לחול על כל הגופים,

מאיזה רגע מותר לנו,לפי הנוהג הקונסטיטוציוני במדינת ישראל, להפעיל את ההוראה.

לפי הצעת החוק, תוקף חהנחיות הוא עד 30 באפריל 1990- ב-30 באפריל תהיה הכנסת

בפגרה. בסוף מארס נדון בתקציב. מן הראוי לקבוע חודש לפני התאריך הזה או חודש

אחריו. אני מציע שתאריך יהיה 31 במאי. גם אם נניה שיביאו את הצעת החוק לפני

הפגרה, צריך יהיה להביא אורנה לקריאה ראשונה בחודש מארס. פגרת הכנסת תסתיים באמצע

מאי. הועדה יכולה לקיים דיונים בפגרה, אבל להביא את החוק למליאת הכנסת נוכל רק

במאי .

אם אנחנו מקבלים את החוברת הכחולח כהודעח לציבור שעניו תלוי ועומד אצל

המחוקק, היינו ב-6 בנובמבר תאורטית וגם מעשית ניתנה הודעה לציבור: הממשלה מציעה

לכנסת לחוקק חוק זה אשר ישנה את המצב בענין שמדברים בו. הצדדים המעונינים קיבלו

הודעה שהדבר הזה יבוא, וזה מספיק.

על כן אם תהיה הוראה בסעיף 3 בהצעת החוק שתחילתו של חוק זה ביום חי בחשו ן

התש"ן, 6 בנובמבר 1989 - - -

אי קרשנר;

הצדדים המעונינים יודעים שהדבר הזה יבוא, אבל הם לא יודעים שזה יהיה

רטרואקטיבי .

אם אנשים קופצים על העגלה אחרי חי בחשון, אומרים להם: הקפיצה לא הועילה. זה

מה שמציע חבר הכנסת תיכון, ויש בזה משהו.

לשאלתו של חבר-הכנסת שטרית - אין נוהג. כבר היו הוראות רטרואקטיביות. אין

חוקה שאוסרת זאת.

אני רוצה להיות עקבי. אני מכיר את הנושא פחות מאנשים אחרים שיושבים כאן, אבל

בעקרון אני נגד חקיקה רטרואקטיבית. אם אפשר, צריך למנוע זאת. אם היותה פירצה ובית

המשפט פסק מה שפסק, חכמים ומשפטנים החליטו לא לפנות לערכאה גבוהה יותר וההנפקה

הראשונה יצאה לפועל, אני נגד חקיקה רטרואקטיבית.

הבורסה הגישה ערעור, אבל היא לא ביקשה צו עיכוב ביצוע.

הי ו "ר א' שוחט י.

אני חוזר ואומר, אני נגד החלטה רטרואקטיבית. אני בעד זה שההוראה תיכנס לתוקף

מיום קבלת ההחלטה בכנסת.

גם אני אינני מכיר את החומר. נאמר לי שהדיון בממשלה היה בועדת השרים לעניני

חקיקה שישבה בסמכות ממשלה. שם שמעו את כל הצדדים, היה ויכוח על ייחוד סטטוס

המניות. אני מבין שכאן אנחנו דנים רק בשאלה אם לאשר את עמדת הממשלה, לא נכנסים

לבעיה עצמה.

חבר-הכנסת תיכון העלה את בעיה המהותית, לא הטכנית. נגזרת מזה גם בעיה

טכ נ י ת.

הוא יוצא מהנחה שההחלטה היא נכונה, והבעיה היא רק אם להחיל אותה רטרואקטיבית.

הוא יוצא שהתקנה היא נכונה ותעבור גם בתהליך הרקיקה, דבר שעדיין לא ברור.

אם לא נכנס לו-חקר הענין ולא נשמע הוות דעת ועמדות, ואני לא תובע זאת, גם אני

נגד רקיקה רטרואקטיבית - - -

גם אני, אבל לא במקרה הזה.

גם במקרה הזה. מתי הוגשה הבקשה להנפקה השניה? האם הוגשה קודם לההלטת הממשלה

להגיש את ההוק הזה?

אהרי שהממשלה ההליטה. הם ידעו שיש ההלטת ממשלה.

ברגע זה הם המבקשים היחידים או שיש גם בקשה אחרת?

יש בקשה אחרת שלא אושרה, כי הוגשה יומיים מאוחר יותר. יש בקשה של חברת משכן,

גם שם יש מניות יסוד, אבל שם בעלי מניות היסוד התהייבו לעמוד בהנחיות.

חבר-הכנסת הורביץ, אני רוצה להסביר מה קורה. בבורסה וברשות התקבלה החלטה

שמעתה ואילך כל מניה היא בעלת זכות שווה, לא שני סוגים של מניות. אמנם יש יוצאים

מן הכלל, אבל לצורך הענין הזה אפשר לומר בחברהONE SHARE - ONE VOTE

בידיהם מניה אחת שלה %50 מזכויות ההצבעה. מה שקורה הוא שהמשקיע מצפצף על הציבור

אני אכנס בפירצה, אמכור אהר כך את ההזקותי במניות הרגילות, ותישאר בידי

שליטה ב-%50 תמורת שקל אחד. הציבור יקנה את המניות, ניתן לו כסף לממן, ניתן לו

כסף לתפעל את החברה ולשלם לבן ולנכד - את זה אני מוסיף - ולעשות בחברה כבתוך שלו,

ולציבור לא תהיה זכות לומר לו מה לעשות ומה לא לעשות. הוא מגדיל את כמות המניות

בשוק, לאחר מכן ייפטר מהן.

חבר-הכנסת תיכון, נניח שאנחנו יושבים כאן רק שנינו, ואין נכד, אין נמרודי

ואין שום דבר, אין גם החלטה של הממשלה. אני רוצה לשאול אותך: באמת צריך לנסר עך

הסוף, להגיד שהכל שווה ויהי מה, לא מענין אותנו שום דבר? או שאולי בכל זאת יש

מקום לחשוב עוד פעם בענין הזה?



די תיכו ן ;

לא הבאת בחשבון שההנחייה הזאת היא לא נשוא הדיון. יש הנחיות שחלות על כולם,

אבל יש מישהו שהצליח ליצור פירצה ועבה בה. אני מסכים שעבר. אבל מכיוון שידע

שעומדים לסגור את הפירצה, הוא רץ מהר מהר - אנהנו היינו עסוקים ביום הבחירות

להסתדרות, ואני ביקשתי במליאה, בשמו של חבר-הכנסת הורביץ, לא לערוך את ההצבעה

באותו יום - בגלל זה הוא יעביר עוד אמיסיה כזאת, הוא יצפצף עלינו פעם שניה. אני

אומר: nr לא, פעם ראשונה, צדק חבר-הכנסת שטרית, ייהנה מפירות פסק הדין. אבל

שבגלל אוזלת היד של הכנסת והממשלה הוא יעביר עוד אמיסיה, מפני שאנחנו הגונים ולא

רוצים רטרו אקט י ב י ו ת - זה לא.

אם הועדה תחליט לאשר את זה, אני אגיש הסתייגות.

מה היקף ההנפקה?

ו

30 מיליון שקל ועוד 27 מיליון באופציות - 57 מיליון שקל. נוסף ל-80 מיליון

בהנפקה הראשונה.

זה מיועד לגיוס כסף כדי לנסות לרכוש את בנק איגוד, לרכוש על חשבון הציבור.

אולי יש אי-הבנה בענין ההנחייה. בהנחייה לא כתוב שלכל מניה זכות שווה

בהצבעה. ההנחייה אומרת שאם יש לאדם מנית יסוד שמקנה לו %50 בחברה, עליו להחזיק

לפחות %25 מהון החברה.

מה ההשקעה של בעל השליטה בהכשרת-הישוב?

כרגע השאלה פתוחה. פורמלית, כיום ההשקעה שלו מעל %25. אבל הירתה הנפקה של

אגרות-חוב שניתנות להמרה, ואם אלה יומרו חלקו בהון י ירד מתחת ל-%25. אחרי ההנפקה

החדשה י ירד ל-%16.

הוא יכול להמשיך למכור. תאורטית היא יכול לרדת לאפס ועדיין ותהיה לו שליטה

ב-%50.

אנחנו לא רובוטים, והיושב ראש אומר שאנהנו לא חותמת גומי. אנחנו שומעים על

ניצול פירצה. זה מעשה שלא נעשה בידים נקיות. אם אדם קנה אגרת חוב והפסיד כספו,

אין לו הגנה. לא כל אחד עורך דין ולא לכל אחד יש שירותים של משרד עורכי דין,

אנשים תמימים קונים אגרות חוב ואינם יודעים אם יקבלו חזרה את כספם.



אנחנו שומעים כאן שאדם שולט בחברה שהשקיע בה מעט, הוא רץ מהר והנפיק מניות

ב-80 מיליון שקל, עכשיו הוא רוצה להנפיק עוד 57 מיליון, הוא יגיע ל-150 מיליון

ימכור בבורסה ומ-%25 בהשקעה יירד ל-%10. זה יהיה מיליונר ואהרים יהיו מסכנים.

גם אני רחושב שחקיקה רטרואקטיבית היא לא בריאה. אבל כשיש הונאה של הציבור, לא

כל מי שקונים בבורסה יודעים מה הם קונים, המשקיע הקטן פועל לפי תנודות הרוח ולפי

עצות של כל מיני יועצים, אני חושב שמחובתנו כן לחרוג מן המסגרת כדי לשמור על

א י טרס של הצ י בור.

יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה לגבי תמר הקר: מה היה בדיון בממשלה בענין

הרטרואקטיבית?

למה מהרתם כל כך עם הענין, לא יכולתם למשוך אותו עוד שבוע?

אולי יש לכם נוחלים ברורים.

בממשלה לא היה ידוע שיש בקשה שניה של החברה, שהוגשה ב-6 בנובמבר, זאת אומרת

שהוגשה אחרי ההחלטה בממשלה. בממשלה התייחסו במפורש להנפקה שהיתה נשוא הדיון בבית

המשפט, ההנפקה של 80 מיליון שקל, והחלט במפורש לא להחיל עליה את ההנחיות. אבל לא

היתה שום התייחסות להנפקות נוספות. אמרו שמרגע שיתקבל החוק, הוא יחול על החברה

הזאת.

את הבקשה ל-80 מיליון הגישה החברה אחרי מתן פסק-הדין, בין מתן פסק-הדי ן ובין

החלטת הממשלה. פסק-הדין עסק בבקשה של חברה, שלא צוינה בה כמות מסוימת. משניתן

פסק הדין, הם הגישו בקשה להנפקה של 80 מיליון. (קריאה: ואילו ביקשו אישור ל-200

מיליון?) היינו מאשרים, לפי המצב החוקי שהיה באורנה שעה.

הבקשה השניה הוגשה לאחר שהיותה כבר החלטת ממשלה. אנחנו שומרי חוק. כאשר בקשה

שמונרות על שולחננו ואנחנו יודעים שעם דו"ח כספי מסוים החברה יכולה לצאת בהנפקה רק

עד 30 בנובמבר, ואנחנו לא ידענו אם הכנסת-תחליט היום כך או אחרת, אנחנו פועלים

בדרך נורמלית. אנחנו חייבים לשמור על חוק וסדר, ולכן אנחנו מטפלים בכל בקשה

שמונחת לפנינו, ואם היא לגיטימית באותו רגע - אנחנו מאשרים אותה.

רבותי , אני חושב שמיצינו את הנושא. אני מניח שכולם מסכימים לתקן בהצעת החוק

ובמקום 30 באפריל לכתוב 31 במאי 1990 .אני מבקש מכם להביא את הצעת החוק לקריאה

ראשונה עוד בכנס החורף, כדי שהועדה תוכל לדון בנושא גם בפגרת הפסח, כדי שמיד

בפתיחת כנס הקיץ נוכל להביא את החוק לקריאה שניה ושלישית.

אנחנו צריכים עכשיו לקבל החלטה בדבר התהילה של החוק. גם אם רוצים לקבוע תחילה

רטרואקטיבית, צריך לקבוע תחילה לא מ-6 בנובמבר אלא מ-5 בנובמבר. אם נקבע תהילה

מ-6 בנובמבר הענין יגיע מיד לבית המשפט, כי זה גם יום החלטת הממשלה וגם יום הגשת

הבקשה.

תחילה מ-1 בנובמבר. לקביעה כזאת יש היגיון משלה, כי זה הותאריך שבו חלפה השנה

הראשונה של תיקון מס' 9.

אם יוצאים מהנחה ששיקולי הבורסה למנוע את ההנפקה בשעונה היו שיקולים נכונים

לטובת המשקיע, וכנגד זה עומד העקרון להמנע מרטרואקטיביות בחקיקה, אנחנו צריכים

להחליט מה עדיף. אם התיקון יחול מ-1 בנובמבר, אני מניח שזה יעמוד במבחן משפטי

וההנפקה השניה לא תבוצע.

אני השתכנעתי שטובת הענין מצדיקה את ההחלטה הרטרואקטיבית, למרות שמלכתחילה

חשבתי אחרת. אני אומר זאת בעיקר עקב ההרגשה שנעשה ניסיון למהר ולהכנס לפרק הזמן

שבין החלטת הממשלה ובין אישור התקנות בכנסת.

אני מציע שתחילת החוק תהיה מ-1 בנובמבר 1.989

אני מבקש להביא לידיעת הועדה שהבורסה נתנה אישור.

עם כל החומרה שבדבר, אם הועדה והכנסת מצאו שבנסיבות המסוימות עושים את הדבר -

עושים.

אמנם 1 בנובמבר הוא ונאריך נוח, אבל הוא לא עומד במבחן עקרוני לשאלת

הרטרואקט יביות. אם תיתנו לנו תאר י ך י ש י בת הממשלה - - -

תוקפו של החוק היה עד 30 באוקטובר.

אם עקרון הרטרואקטיביות הוא שהטריד אותנו, הרי העובדה שתוקפו של החוק היה עד

סוף אוקטובר היא כשלעצמה לא תשובה. מה יכולה להיות תשובה? שאי אפשר להגיד

שאנחנו חוק שלא ידעו עליו, אלא קבענו את הותאריך של יום החלטת הממשלה, שפורסמה

בעתונות, ואז כל הציבור ידע מה יקרה. אם תאגיד רצה לנצל את הסיטואציה של תקופת

דמדומים, אנחנו רוצים להגן על המשקיעים ולהבטיח שהנסיון לנצל את תקופת הדמדומים

לא יצלח. אני מציע שתחילת החוק תהיה מיום החלטת הממשלה.

י י הורביץ;

האחד - שהבורסה נתנה אישור; השני - הרטרואקטיביות.

אבל אני מקבל את דעת הרוב בועדה.

כולם מסכימים להחלה רטרואקטיביות, נשאר לנו לקבוע את המועד. מתי התקבלה החלטת

הממשלה ? .

נבדוק ותאריך החלטת הממשלה.



ח י שטסל;

אם ההצעה הזאת לא תעבור מהר במליאת את הכנסת, הרי התשקיף אישרה וגם הבורסה

אישרה. אם ההצעה תעבור מהר במליאה, זה יעצור.

תודה רבה לאורחים. מר שטסל, אני מבקש ממך להמתין עוד כמה דקות.

ב. שינויים בתקציב לשנת 1989

אנחנו עוברים לנושא הבא: שינויים בתקציב.

פניה מס' 91 - העברה במשרד ההוץ.

בגלל שינוי במקדמים בשער החליפין, צריך להוציא עוד כסף. זה צריך להכלל בתקציב

הנוסף, כי מתקנים את כל הסעיפים המתאימים. במקום שיש שכר ושער חליפין, יש שינוי

במקדמים וזה צריך להיות בתקציב הנוסף ולא העברה מהרזרבה. כתבתי בענין- זה למשרד

החוץ ועדיין לא קיבלתי תשובה.

מדובר בהתייקרויות בתקציב הקניות. במשרדי ממשלה אחרים לא ניתנות התייקרויות

בתקציב הקניות, למעט משרד ההוץ שם זה בגין שער החליפין. מדובר על קניות בחו"ל שהן

צמודות דולר. זה לא נכנס לתקציב הנוסף, כי הענין היה דחוף מאד למשרד והחוץ והוא

רוצה להעביר את הכסף מהרזרבה, מפני שהגיעו למצב כזה שבחו "ל לא שילמו וחשבונות, לא

יכלו לשלם שכר דירה. בגלל לחץ תקציבי, משרד החוץ ביקש באופן יוצא מן הכלל -

והפניה הזאת הוגשה לפני שהיה התקציב הנוסף - להעביר את הסכום בנפרד. זרז לא כלול

בתקציב הנוסף. אני מוכן למסור לועדה את הפירוט של הסכום המבוקש - 10.2 מיליון

שקל.

התקציב לא מחולק למנות חודשיות, ועברו רק שמונה חודשים. בכל סעיף תקציבי יש

די כסף לכסות את ההפרש במקדם.

בסעיפים מסוימים משרד החוץ הוציא כבר %90. הבקשה היא לאשר 10.2 מיליון שקל,

5.6 מיליון מהרזרבה, ו-4.6 מיליון שקלים ממומנים על ו-ושבון ירידה בהיטל מטייח, שירד

מ-%15 ל-%7-5.

הי ו "ר אי שורחט;

גב' אלחנני, הצגת שאלה עקרונית. קיבלת תשובה לשאלה.

ס י אלחנני;

אני לא מרוצה מהתשובה.

אני הבינותי שלמשרדים אחרים אין עידכון בגיו התייקרויות של קניות בחו"ל.

למשרד החוץ רוצים כן לעדכן. את יושבת שזה ניתן פעמיים, פעם בעידכון "פלאט" של

תקציב נוסף ופעם שניה כאן. מר שטרייט אמר שזה לא ניתן פעמיים.

איך נדע שזה לא ניתן פעמיים? לוקחים את כל מרכיב מטבע החוץ בתקציב ומכפילים

אותו במקדם.

אני עשיתי את זה כדי לעזור למשרד החוץ.

נצביע.

הצבעה

הוחלט לאשר פניה מס' 91 של הממונה על התקציבים

פניה מס' 114 - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסכום הוא 1.1 מיליון שקל.

יש כאן הקטנת השתתפות משרדי הממשלה והגדלת ההשותתפות של גורמי חוץ בתקציב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חבר הכנסת אורון העלה שאלה בענין זה. הוא אמר שטוב מאד

שיש השתתפות של גורמי חוץ, אבל למה להקטין את השתתפות משרדי הממשלה בתקציב הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה? הרי כל הזמן אומרים שצריך לחזק את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אני יכולה להגיד לכם מניסיון אישי, כשמבקשים מהלשכה אינדיקטורים יותר מיידיים על

מצב המשק, במקרים רבים התשובה היא: תנו לנו עוד כסף וניתן לכם עוד אינדיקטורים.

אם יש יותר השתתפות של גורמי חוץ, בבקשה, תקצבו את זה.אבל למה להקטין השתתפות

משרדי ממשלה?

הלשכה עושה פרוייקטים על חשבון גורמי חוץ, כדי להרחיב היקף העבודה. אם כאשר

הלשכה מקבלת הכנסות מגורמי חוץ הממשלה מקטינה את התקציב, למה ללשכהל לטפל בגורמי

חוץ? צריך לתת תמריץ ללשכה. אפשר להגיד שאם הלשכה תקבל הכנסה של דולר הממשלה

תוריד חצי דולר מתקציבה, אבל אם מורידים דולר - אין תמריץ ללשכה.

ע י שטר י יט;

השתלשלות הדברים היתה שונה. במשך השנה, בגלל בעיות תקציב, משרדי הממשלה

שמזמינים סקרים, כמו משרד התעשיה והמסחר, משרד התחבורה, המי נהל האזרחי ומשרדים

אחרים הקטינו את ההשתתפות שלהם בתקציב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במקביל, הלשכה

הצליחה למכור יותר שירותים לגורמי חוץ. באה הלשכה ואמרה שצריך לעשות שינוי, בסעיף

ההוצאה, נאמר מימון עובדי מדוקר ספציפיים, אין שינוי בהוצאה אבל במקום שיהיה ממומן

על חשבון משרדי הממשלה הוא ממומן על יושבו גורמי חוץ. הלשכה באה אלינו, לא אנחנו

כפי נו זאת על הלשכה.

השירות שמקבלים משרדי הממשלה קטן או נשאר קבוע? המשרדים מקבלים אותו שירות

שק י בל ו?

אני לא יודע בדיוק, אני מעריך שלא.

בישיבה עם נגיד בנק ישראל כשהתלוננו שאינדיקטורים לא מעודכנים, הוא אמר: זה

מה שיש. מה השיפורים שיתן הסכום של 1.1 מיליון שקל? אני לא יודע אם זה משמעותי.

לכן אני מציע שלא נצביע היום.

אני מעריך שזה לא יתן שיפורים. מה שקורה הוא שמשרדי הממשלה משלמים פר1ות

ללשכה - - -

זה צריך להופיע בקיצוץ בתקציבים שלהם.

באיזה שלב אולי העביר המשרד מתקנה לתקנה, אולי אפילו בלי הכנסת אלא ישירות

בהודעה לחשב. מדובר בסכומים קטנים, יכול להיות סכום של 30 אלף שקל במשרד התעשיה

והמסחר. מישהו מסתכל על זה? אני לא יודע. מה שקרה הוא שמשרדי הממשלה הקטינו כבר

בפועל את התשלומים ללשכה. הלשכה צריכה עכשיו לגבות יותר, אבל היא לא יכולה לגבות

יותר בלי תיקצוב ההכנסה. מה שאנחנו עושים עכשיו זה תיקצוב ההכנסה. אם הכנסת לא

תאשר, הלשכה לא תוכל לגבות ולהוציא יותר.

הוחלט לאשר פניה מס' 114

אני מבקש שתביאו לידיעת הנוגעים בדבר, לא נסכים לכך שבגלל מכירת שירותים

לגורמי חוץ והכנסות מגורמי חוץ יקטינו את השתתפות משרדי הממשלה.

פניה מס' 116 - מתנדבים במשרד הכלכלה. אני מבקש לדעת על איזה מתנדבים מדובר.

אני מבקש לדחות את הענין הזה לפעם הבאה. ניסיתי לקבל הסבר ועוד לא קיבלתי.



הי ו "ר אי שוחט;

פניה מס' 120 - קרן איזון למים.

קרן האיזון באח לחשוות את המחיר של מים במחירי היטל ומים לפי מחירי איזון.

השאלה היא מה פתאום הסכומים מוצאים להחדרת מים.

ע י שטר י יט;

תיגבור השאיבה מהירמוך הוא בידי החברה של המועצה האזורית עמק הירדן. מה

שמשלמים לה זה התייקרויות מחירי המים על מה שעשינה ועל החוב שהיה כלפיה. זה דבר

שכבר הוסכם. השינוי הוא בגלל ההתייקרות שאושרה במחירי המים, שלא היינה מעל

המתוכנן. לכן העבירו את זה מהסיבסוד.

הוחלט לאשר פניה מס' 120

ישיבת המליאה כבר התחילה, השעה היא 16:05. אני מבקש מהיושב ראש להפסיק את

ה י שי בה ,

יש לנו עוד כמה העברות לאישור.

פניה מס' 122 - תחנת קול-אמריקה. אם זה חלק מההסכם עם ארצות הברית, אין

לי התנגדות.

הוחלט לאשר פניה מס' 122

פניה מס' 124 - שינויים פנימיים במשרד האוצר. חסרים פרטים. נדחה את האישור.

פניה מס י 125 - מל"מ.

הוחלט לאשר פניה מס' 125

פניה מס' 126 - שינויים פנימיים במשרד המשפטים. העברת מיליון שקל מאמרכלות

למיכון .

הוחלט לאשר פניה מס' 126

פניה מס' 127 - העברה מהרזרבה הפנימית של משרד החוץ.

הוחלט לאשר פניה מס' 127

פניה מס' 128- בית הספר האמריקאי. אפשר לקבל הסבר?

בית הספר האמריקאי קיבל התחייבות ראש הממשלה, נאמר לי שעוד מימי גולדה מאיר

ז"ל ודרך כל ראשי הממשלה מאז, שהם יהיו פטורים ממיסים. עד היום בית הספר לא שילם

את המיסים, זה לא תוקצב והנושא עולה לדיון מדי פעם בין השגריר ובי1 הממשלה. עכשיו

עשו אתם הסכם שיהיו פטורים ממיסים, הנושא הזה יתוקצב. יש כאן החזר מיסים 2-3

מיליון שקל רטרואקטיבית, לכיסוי חוב משנים קודמות, ו-200אלף מדי שנה.

הנושא לא נידון בועדת הכספים. לא נאשר.

פניה מס' 130 - שינויים בתקציב משרד החוץ, רזרבה לקניות.

הוחלט לאשר פניה מס' 130

פניה מס' 132 - תוספת עבור נסיעה של הנשיא לדרום אמריקה.

לאור ההערות של הועדה, אני מכניס את זה לשנת 1990. בבסיס. עקב ההערות שלכם,

הבאתי את זה מראש.

הוחלט לאשר פניה מס' 132

פניה מס' 117 - שינויים פנימיים בתקציב משרד התעשיה והמסחר, העברה לפיתוח

שוקים לי יצוא.

הוחלט לאשר פניה מס' 117

פניה מס' 141 - שינויים בתקציב המי נהל האזרחי. הבקשה כבר הוסברה בועדה.

הוחלט לאשר פניה מס' 141

א. חוק ניירות ערך (הוראת שעה), התש"ן-1989

(המשך מעמ' 10)

אנחנו חוזרים לדיון בחוק ניירות ערך (הוראת שעה). אני מברך את המוזמנים שחזרו

לאולם הישיבות.

יש רצון לא לפגוע בזכויות מוקנות, ולכן אנשי האוצר ואנשי הרשות הציעו שהחוק

הזה לא יחול על הצעת ניירות ערך לציבור על פי תשקיף שהרשות כבר התירה פרסומו

והתקופה להגשת הזמנות לפיו נסתיימה לפני יום קבלתו של חוק זה בכנסת. אם כל

ההליכים של הגשת הזמנות כבר נסתיימו, לא רוצים שהחומרה שבחוק הזה תחול על הצעה

כזאת. אינני יודע אם היתה הצעה - - -



י י ניצני ;

התשקיף הקודם, בסכומים 40 פלוס 40 מיליון ובסך הכל 80 מיליון, התשקיף הזה עבר

והעני ן נגמר. זה היה סמוך להחלטת הממשלה.

הי ו "ר א' שוחט;

ההצעה באה לתת לגיטימציה לענין הראשון ולמנוע את הענין השני.

זה יהיה נכון אם הכנסת תקבל את החוק הזה בקריאה שניה ושלישית בתוך השבוע

הקרוב. אחרת גם על התשקיף השני יחול הכלל שהתקופה להגשת הזמנות לפיו נסתיימה.

נניח היום את הצעת החוק על שולחן הכנסת ונבקש שיובא לדיון במליאה מוקדם ככל

האפשר, ביום שלישי או רביעי השבוע.

אני מבקש להדגיש, ההיתר ניתן לחברה. מחר תתפרסם בעתונות ההודעה על מתן היתר.

ותאורטית, הציבור יכול כבר מחר להתחיל להגיש הזמנות. התקופה להגשת הזמנות היא

תקופה קריטית - שבעה ימים. אם החוק לא יתקבל בתוך שבעה ימים אלה, לא נוכל לעצור

את ההנפקה.

א י דמב י ץ;

נזרז את ההליכים.

אני מעדיף את הנוסח שדיברנו עליו קודם, מיום החלטת הממשלה.

כך כתוב: תחילתו של חוק זה ביום בתשרי התש"ן, 24 באוקטובר 1989. ואולם הוא

לא יחול על הצעת ניירות ערך לציבור על פי תשקיף שהרשות התירה פרסומו והתקופה

להגשת הזמנות לפיו נסתיימה לפני יום קבלתו של חוק זה בכנסת.

אני מציע לכתוב: לפני 6 בנובמבר. למה לקחת שאנס? אולי תהיה מחר הצבעת אי

אמון בכנסת, או שלא נסתדר עם יושב ראש הכנסת. מקובל עלינו ש-6 בנובמבר הוא

... והתקופה להגשת הזמנות לפיו נסתיימה לפני 6 בנובמבר 1.989

ב-6 בנובמבר היתה ההצעה.

חבר-הכנסת שטרית, גם אם תגיד שהתקופה הסתיימה היום, גם זה טוב. למה להרחיק?

נכתוב: ... והתקופה להגשת הזמנות לפיו נסתיימה לפני יום 72 בנובמבר.

ו)

תחילתו של חוק זה ביום יי כ"ה בתשרי התש"ו , 24 באוקטובר 1989, ואולם

הוא לא יחול על הצעת ניירות ערך לציבור על פי תשקיף שהרשות התירה

פרסומו והתקופה להגשת הזמנות לפיו נסתיימה לפני 72 בנובמבר 1.959

חבר הכנסת שטרית ביקש להציג שאלה.

בהזדמנות זו שכל הפמליה המכובדת הזאת נמצאת כאן, אני רוצה לשאול שאלה. היה

פרסום בעתונות בנושא האחריות לפתיחת רקירות וניהולן. היום סיפרה לי חברת-הכנסת

עדנה סולודר שאת כל החוק בנושא זה אישר חבר-הכנסת לשעבר יורם ארידור לבדו. אני

רוצה לשאול מה היתה הקונספציה שהנחותה אתכם לקבל את ההחלטה הזאת? אני לא מכיר את

הנושא, אין לי עמדה. אבל מכיוון שהנושא הוא חשוב והוא נוגע לזכויות האזרח, אולי

אפשר לקבל כאן תשובה קצרה. אדוני היושב ראש, אם אתה חושב שהנושא מצדיק דיון יותר

רחב בהזדמנות אחרת, בבקשה.

לאחר שאנחנו כבר מפירים את כללי הכנסת ובשעה שיושבת המליאה אנחנו ממשיכים

בישיבת הועדה, ללא בקשת אישור מיושב ראש הכנסת, אני מציע שהתשובה תנתן לך

בה ז דמ נ ו ת אחרת, בד י ו ן י ו תר רחב.

אתה מתחייב לקיים דיון. למה לך? עכשיו אקבל תשובה קצרה.

השאלה היא מה אורך התשובה.

דקה וחצי.

ראשית, אני חולק על הקביעה שהחוק התקבל על ידי חבר כנסת אחד.

זאת עובדה היסטורית. יורם ארידור היה יושב ראש ועדה, הוא עסק בנושא והוא עשה

את החוק.

אני עצמי התרוצצתי בין מספר חברי כנסת, אלה שהיו דומיננטיים בועדה, וכל דבר

כגדול כקטן הובא לפניהם וקיבל אישורם, לרבות חבר-הכנסת ויינשטיין. נכון

שחבר-הכנסת לשעבר ארידור עשה עיקר המלאכה, אבל לא את כל המלאכה. השתתפו גם חברי

הכנסת תיכון, רמון, ויינשטיין במידה מסוימת, וגם אחרים היו שותפים להחלטות

העקרוניות.



לשאלה הספציפית בענין הסמכות לפתוה בחקירה - כאן יש היסטוריה קצרה. בפברואר

או במארס 1988 לא היה ברור להלוטין להברי מליאת רשות ניירות ערך אם הם אחראים על

נושא החקירות מכוח סמכותם שבדין. כדי לא להכריע בשאלה הזאת בתוך הרשות, פנינו

בשאלה ליועץ המשפטי לממשלה שיואיל להדריך אותנו בסוגיה שנוגעת לחובות וסמכויות של

חברי המליאה,

התשובה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גבי יהודית קרפ היינה שהואיל שסמכויות

חקירה לא נקבעו מכוח חוק ניירות ערך אלא הוענקו לחוקרים על ידי שר המשפטים והיועץ

המשפטי לממשלה, ולענין -זה החוקרים הם ידו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה, לכן

חברי המליאה אינם אחראים לנושא ה-זה, ומכאן שאין להם חובות בנושא הרקירה.

על מנת לחדד את הדבר, תיקנו, על דעת משרד המשפטים ועל דעת משרד האוצר ועל דעת

כל מי שיד ורגל לו בענין הזה, בתיקון 9 וחורינו שמי שמוסמך לפתוח בחקירה הוא יושב

ראש הרשות. הוא פותח דקירה, אבל הוא לא רשאי לסיים יקירה. מי שרשאי לסיים

חקירה הוא רק פרקליט מחוז, שהוא ידו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה - ראש התביעה.

רק הוא רשאי לסיים חקירות, בכל הסיטואצי ות האפשרי ות, בין שאין ראיות ואפילו

לכאורה, בין שהכל חסר שחר, ובין שיש החלטה להגיש כתב אישום. זאת אומרת, התיק נפתח

ברשות, עובר לפרקליטות המחוז ורק היא מוסמכת לסיים הוקירה.

באיזה שלב מעבירים את התיק לפרקליטות המחוז?

עם סיום החקירה. לרשות אין סמכויות לסגור חקירה. לי יש רק סמכות להורות לפתוח

בחק י רה.

החלטת היועץ המשפטי לממשלה בענין ההפרדה הסתמכה בין השאר על העובדה שרבים

מחברי מליאת הרשות הם בעלי מקצועות חופשיים, עורכי-דין ורואי-חשבו ן עצמאים.

אני מודה על התשו בה שהבה י רה את הדבר י ם.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 16:30}