נוסח לא מתוקן



0

פרוטוקול מס' 151

חברי הוועדה: א' שוחט - היו"ר

ח' אורון

נ?' איתן

י י הורביץ

א' ויינשטיין

מ' חריש

יאיר לו י

ח' רמון

שי שטרית

ד' תיכון

י ' גולדברג - מ"מ

ר- ריבלין - מ"מ

גבי ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

גבי ת' הקר - היועצת המשפטית של משרד האוצר

א' זיתוק - משרד האוצר

נ' ליניאל - משרד האוצר

ג?' אדמון - משרד האוצר

גבי ר' רוקח - משרד האוצר

מי גלעד - משרד החקלאות

א' שסקין - משרד החקלאות

ג' מור - משרד החקלאות

גבי ש' יורוביץ - משרד החקלאות

אי ירושלמי - משרד התחבורה

די שפילמן - ממיין

עי קמיר - מנכ"ל החברה הישראלית לסיכוני סחר חוץ

אגשי המועצה ל-ייצור ולשיווק צמחי נוי

אי קרשנר היועץ המשפטי לוועדה :א' דמביץ

ס' אלחנני

ש' צהר

הצעות לסדר היום:

3. חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקוו מס' 2);

4, מכירת מניות המדינה בחברת ממ"ן בע"מ לפי סעיף 15(א} לחוק

החברות הממשלתיות וסעיף 6(ד}(2} לחוק נכסי המדינה-, פטור

החברה לפי סעיף 63 א לחוק החברות הממשלתיות;

5. ערבות המדינה למועצה ליייצור ולשיווק צמחי נוי(3 מיל' דולר);

6. ערבות המדינה לחברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ.



1. הצעות לסדר היום - (לא נרשם פרוטוקול)

חבר הכנסת י' הורביץ הציע לדון במיחשוב משרדי הממשלה. היו"ר הסכים והציע

למנות ועדת משנה לנושא זה בראשותו של חבר הכנסת י' הורביץ.

2. שינויים בתקציב לשנת 1989-(לא נרשם פרוטוקול)

הוועדה דנה בשינויים בתקציב לשנת 1989 והחליטה לאשר את הפניות דלהלן של

122 , 113, 115, 118, 119, 121.

חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון מס' 12-(לא נרשם פרוטוקול)

הוחלט - להעביר לקריאה שניה,

חבר הכנסת י' הורביץ מבקש דיון חוזר אם המושבים מתנגדים,

4. מכירת מניות המדינה בחברת ממ"ן-מסופי מטען וניטול בע"מ. לפי סעיף 15 (א)

לחוק החברות הממשלתיות וסעיף 6(ד)(2) לחוק נכסי המדינה:פטורהחברה לפי

סעיף 63 או לחוק החברות הממשלתיות.(בחלק הראשון של הדיון לא נרשם פרוטוקול}

ז' אורן; (המשך דבריו)

, . לאחר יציאתה לבורסה אי אפשר יהיה להפעיל לגביה שיקולים לא עיסקיים. ב.

אי-אפשר יהיה להתערב בנושא יעוד הרווחים וחלוקת הדייוודנדים, בשכר לא יהיה

שינוי כל זמן שזו חברה ממשלתית.

אם הסדר השכר אמנם נמשך, אינו פועל לפי שיקולים עסקיים. אם בחברה יש

הפסדים, ובהתאם להסכם הקבוצי שהחברות הממשלתיות קשורות אליו אתה נותן לעובדיה

תוספת שכר, הרי שאתה לא פועל לפי שיקול עסקי.

חברת ממ"ן היא חברה שנחשבת לעיסקית, ולפי החלטת הממשלה היא פועלת לפי

הסכמי עבודה של הסקטור העיסקי, ולכן החלטות והסכמי שכר של הסקטור הציבורי אינם

חלים על ממיין, אלא מתנהל מו"מ מפעלי.

והעונים מסכימים?

כן. שני הסכמי העבודה האחרונים היו בהתאם לכך, יש שם סולם מפעלי, ולא

סולם ארצי. יש מו"מ מפעלי בהתאם להנחיות הממשלה. מאחר והחברה ריווחית היא

חילקה גם בונוס לעובדים, בהתאם למדיניות הממשלה, וזה לא פועל לפי השירות

הציבורי.

כל עוד היא ריווחית אני לא מודאג מזה.



מה דעתך על הכתבה על ממ"ן שהופיעה בעתונות? אולי תעדכן אותנו.

אני יכול להציג את היקף ההנפקה. המכירה היא בשלבים. בשלב שראשון 25%

בבורסה. השאר, עד 49% באופציות תוך שנה שנתיים. יש החלטה של הממשלה, אותה

עוד נביא בנפרד, למכור עד 8 חודשים חבילה של 25%, כאשר הכוונה היא שבתום מכירת

אלה והאופציות, יהיו לממשלה 26% בחברה, באמצעות חברת-בת של אל-על בשם

קשת. שאר 49% יהיו בבורסה,ו25 יהיו בידי נוף אחד שעליו יוחלט. על ה-25%

יחליטו השרים, וזה יובא לאישור נפרד בפני הוועדה. היום אנחנו לא מבקשים אישור

על 25% אלה. הכוונות האלה מופיעות בתשקיף.

כיוון שזה מונופול. איך ייקבעו המחירים? מה מופיע בענין זה בתשקיף? איך

מוסדר ענין המחירים ומה נאמר בתשקיף לגבי קביעת המחירים?-

אני לא מבין את הטכניקה של המכירה. אתם עומדים למעשה למכור את השליטה

מבלי לקבל תמורה עבור זה. אתם מוכרים 49%. אני אקנה בשוק 26% מתוך 49%

שמנפיקים, לאחר מכן אתה אומר שאתה רוצה למכור 25% מבלי שתקבל תמורה כספית

עבור השליטה. תאורטית אני יכול לרכז בידי 51%. אף שאני עד לכך שזה לא קל, אבל

זה בוודאי לא בלתי אפשרי. ונעשו כבר דברים יותר מסובכים. אני יכול להגיע

לשליטה של 51% בממ"ן מבלי ששילמתי עבור השליטה. ערך השליטה לא יהיה מגולם ב-

51% אלה, ואני חושב שזה אינו הדבר הכי חכם.

אתם רוצים להיפטר מממ"ן, עשו זאת, ובשלב ראשון תוציאו 49% או פחות מזה,

אבל את אלמנט השליטה תמכרו, ברגע שמישהו יכול להגיע לשליטה תעבירו את זה,

ז.' אורן;

אינך צודק, חבר הכנסת דמון, ומיד אסביר לך מדוע,

ח' רמון

אני מאד רוצה להאמין שאני לא צודק, אבל אני לא בטוח בכך האם הסיכון הזה

קיים? אם הוא קיים ברור שצריך לנטרל אותו. ואח זה אני מבקש,גם אם נראה

לכם תאורטי .

ח.:., אורון:.

שאלתי הראשונה מתייחסת לבעיות של קאל. השניה מתייחסת לבעיות העובדים.

מוצע כאן שהעובדים יוכלו להיות ב-49% לפי הטבלא בעמוד 2 במכתב של שר האוצר.

מדוע לא לתת לעובדים 10%. או לפחות את האופציה בשנתיים הראשונות?

כל הזמן מצהירים שרואים בעובדים פרנטר טוב לתהליך הזה, אז למה זה מוגבל פה

במין שארית כזאת?

בענין קאל הייתי רוצה לשמוע בצורה ברורה שכל הבעיות שהיו בין קאל למשרד

התחבורה--

הודעתי כבר שקיבלתי הודעה ממשרד החקלאות שהבעיות בין משרד התחבורה למשרד

החקלאות הוסדרו, והנושא שהם ביקשו להעלות בענין זה הורד מן הפרק. היתה בעיה

והיא הוסדרה, כך בפירוש נמסר לי,



אז אני מבקש התייחסות לענין העובדים.

יש הנחה שהממשלה תמכור 25% לגורם שליטה, ההנחה הזאת היא מרכיב רציני מאד

בערך ההנפקה, משום שאזרח שרוכש מניות בהנפקה יוצא מתוך ההנחה כי 25% יימכרו על

ירי הממשלה לגורם שליטה, ואז החברה הזאת איננה ממשלתית. האם באלמנט מחיר

ההנפקה מובאת בחשבוו האפשרות שוועדת הכספים של הכנסת לא תאשר את המכירה לגורם

השליטה? תאורטית קיימת האפשרות שוועדת הכספים לא תאשר את המכירה של 25% אלה.

ממן היא מונופול היום, עד מתי שמורה לה הזכות להיות מונופול?

היא לא מונופול, וגם אין לה בלעדיות. יש לה זכיון עד שנת 2007. היה לה

זכיון בשדה התעופה על 1999, וזה הוארך עד לשנת 2007,

אני מבקש לראות את הזכיון, לי נאמר שכל חברה אחרת לא תוכל להכנס למערכת

עד גמר מועד הזכיון, שהוארך זה עתה, אני חושב שזה דבר אבסורדי, משום

הולכים לקראת התפתחות תלולה של כל התנועה באוויר, ושל כל מערכות השינוע

והאיחסון. הערתר מטענים באוויר תופסת כבר היום מקום מרכזי, אבל בעתיד תתפוס

מקום דומיננטי במערכת הזאת,

אנחנו מוכרים חברה ממשלתית שיש לה זכייון למשך שנים רבות ברשות שרות

התעופה, נאמר לי שלחברה הזאת יש זכיון סוחף למשל שנים רבות, ואז עומדת השאלה

של קביעת המחיר, אני חיזר ומבקש לראות את הזכיון הזה, כי אינני יכול לקבוע

עמדה לפני שאני רואה אותו, נאמר לי עוד שבמחיר יש העדפה מאד מאד רצינית כלפי

מי שיהיה גורם שליטה שם, גורם שעליו יחליטו השרים.

היום הממשלה היא הבעלים. אס מתכוננים למכור בשלב השני את השליטה ואת יתר

המניות, תחילה חלק ולאחר מכן לעבור את ה-51%, הבה נחשוב לרגע שאת כל זה אפשר

למעשה לעשות היום, ובברי שנעשה את זה אטרקטיבי כדי שנוכל לעמוד בזה, צריך

לבדוק באיזה שער אנחנו יכולים למכור את זה, אם אתם מוכרים ,את החברה בסכום איקס

אז לפני שתצאו עם סתם בהצהרות, מוטב תנהלו מו"מ עם גורמים שמחר בבוקר בלאו הכי

יקנו את המניות.

כיוון שאנחנו הבעלים, בצורה זו או אחרת, הייתי אומר שלא צריך לתת יותר

לחברה את הזכיון הזה. שהוא זכיון מצויין, אבל בלתי ישים בעתיד, הבלעדיות לא

באה יותר בחשבון בעתיד, כשאתה מוכר את המניות חשוב לא להתחייב התחייבות שלא

נוכל לעמוד בה בעתיד.

מוטב שתצאו היום עם קלפים פחות טובים, ותגידו שאין זכיון לכל כך הרבה

שנים, שיש חברה שהיא אולי פחות אטרקטיבית, אבל היא באה בחשבון, ואנחנו מציעים

למכור אותה לקופות החסכון הקיימות, למשל, ותנקבו במחיר. תבדקו אם זה ניתן, ואם

זה ניתן תמכרו חבילה, תביאו הצעות. ובאותה הזדמנות תתקנו את הסטטוס הנוכחי שלה

. שהוא סטטוס בלתי ישים בעתיד. עשינו עיסקה לא טובה עם עצמנו. הבטחנו לחברה שלנו

זכיון על שנת 2007, וזד לבר בלתי ישים דעתיל, וצריך לתקן את זה.



לפני שנתחיל בשלבים השונים, עם 25% ועם אופציות, נצא מעסק הזה בתיקון

התמונה, ונמכור את במכה אחת זו מכירה טובה יותר מאשר מכירה של טיפין

טיפין.

אני מבקש שלא נדון במכירה המוצעת לפנינו. אני רואה בזה אסון, ולא אפרט

בשל קוצר זמן.

אדרבה תפרט ותסביר מדוע זה אסון.

אפרט אם תעמיד לרשותי את הזמן הדרוש. אנחנו מדברים על הרצון למכור חגכd

ממשלתיות. לא שוכנעתי עד לרגע זה, או שלא הובאו בפנינו כל הנימוקים, שאי אפשר

למכור את כל החברה. צריך למכור בצורה מסודרת את כל החברה. אמרתי שיש הרבה

משקיעים שהם יהודים טובים לא פחות מאלה שכביכול אחראים היום על החברה הזאת,

ואין שום סיבה להמשיך להתפלפל כאן על אחוזים כאלה ואחרים, על הנפקה כזאת או

אחרת.

משום כך אני מציע ומבקש למכור את ההברה כולה ובמחיר טוב. מדובר בחברה

טובה, מצליחה וריווחית. המונופול הזה הוא חלק מהעיסקה ומאפשר למכור את החברה

בצורה יותר טובה, ולדעתי צריר לעשות זאת.

אני בעד הנפקת החברה בבורסה. אבל ראשית, אני מבקש לראות את התשקיף.

בידינו תמצית התשקיף, ולא ברור לי אם בתמצית נכללים כל הנתונים שצריכים להיות

מןצגים בפנינו. האם הרשות לניירות ערד אישרה את התשקיף? האם הבורסה אישרה את

התשקיף?

מדובר בחברה שיש לה זכיון עד שנת 2007. אמר נציג ממיין שהתעריפים נקבעים

על ידי הממשלה. איד אתם יכולים להנפיק את המניות בבורסה כאשר סעיף כזה קיים?

לפי דעתי יש כאן הזדמנות להנפיק הרבה יותר, ואינני יודע מדוע אתם נוקטים

בשני שלבים של אופציות. האחת שתמומש תוך שנה במחיר 168, ואני מבין שחישבתם את

מחיר המימוש על פי מחיר הכסף במשק ובעוד שנתיים מחיר המימוש כבר יעלה ל-178.

לדעתי אפשר להפניק את כל השלבים בעת ובעונה אחת.

יש לי גם בעיה אקטואלית. עד כה ממ"ן קבעה תעריפים שהיפלו לרעה את היצוא

החקלאי. זה בהחלט מונופול מעגר לזכיון, כי זכיון נותן מונופול, ממ"ן קובעת

איפוא תעריפים שלפחות חלק מז המשתמשים בה טוען שאלה מחירים שמקפחים את היצוא

החקלאי והופכים אותו לבלתי כדאי,

האם אתה רוצה שיסבסדו את זה?

אינני ריצה שיסבסדו, אבל גם אינני רוצה שהתעריפים יהיו מופרזים. הייתי

רוצה לדעת איד נקבעים התעריפים בין משרד התחבורה לבין ממ"ן.



אתחיל בשאלה העקרונית מדוע לא מוכרים עכשיו את כל החברה במכירה ישירה

למשקיעים או באמצעות הבורסה. לפני שלוש וחצי שנים החליטה הממשלה למכור74% של

החברה במכירה ישירה, שלוש וחצי שנים ניסינו, ולא הצלחנו בגלל התנגדויות של כל

מיני גופים, ועוד אסביר את סיבות ההתנגדות, דבר שגרם לכך שפנינו שוב אל

הממשלה והצענו בפניה את המכנה הזה של הנפקה שיענה על הבעיות שהתעוררו בקשר

למכירה,

ממ"ן איננה חברה רגילה בהיותה הקו האווירי הישיר למדינת ישראל, וקיים חשש

שיקרה לה מה שקרה למסופי מטען אחרים בעולם, כאשר גופים לא רצויים השתלטו

עליהם, והם עוסקים בהברחות ובדברים נוספים כיוצא באלו, לכן היו שהתנגדו לכך

שכל הבעלות על החברה הזאת תימסר במכירה ישירה. מבנה ההנפקה המוצע בא לענות על

הבעיה הזאת.

בנינו את ההצעה שלנו כך ש 26% ישארו בידי אל-על, ומקובל בעולם שלחברות

תעופה יש חלק בבעלות המסוף בנמל הבית, 25% יימכרו בשלב השני לקבוצה שהשרים,

באישור ועדת הכספים של הכנסת. יזהו אותה ויידעו מי היא.

25% שיהיו בידי הקבוצה שתזוהה על ידי הממשלה ותקבל אישור ועדת הכספים,

ועוד 26% שבידי אל-על יהוו 51%. הרוב.

אני לא מודאג מזהות הקבוצה שתרכוש 25% אלה, אני מודאג מהערך הכלכלי של

הענין.

מאחר ומי שקונה את אותם 25% יכול לקנות גם בבורסה מראש, אנחנו נכלול

במחיר 25% אלה גם מחיר שליטה. את 25% אלה נמכור במחיר שיכלול גם מחיר שליטה,

מי יקנה ממך 25% במחיר שליטה? אתה מוכר 25% ואתה מבקש מחיר שליטה, האמנם

אתה חושב שתקבל עבור 25% מחיר שליטה? על מנת שתהיה לו שליטה אתה שולח אותו

למעשה לבורסה כדי שיהיו לו 26%, אם אני אאסוף בבורסה 25% יהיה מעמדי טוב

ממעמדו,

מעמדך לא יהיה טוב ממעמדו. מפני שלו ביחד עם אל על תהיה השליטה על החברה,

אני פחות מודאג מזהות המוכר. אני רוצה לקבל תמורה מקסימלית עבור המכירה,

ואילו אתה מוכר את החברה מבלי לקבל תמורה עבור ערך השליטה, תאורטית יכול להיות

מצב שאתה מוכר את החברה מבלי לקבל תמורה עבור ערך השליטה,

באשר למחיר השליטה, אני רוצה לתאר בפניכם כיצד היה התהליך של קביעת השווי

של החברה. למעשה קיבלנו שלוש הערכות שווי של החברה, אחת נעשתה על-ידי

NATIONAL C0NSALTBNT על פי בקשת קשת, שמוכרת אתנו; ערכה שניה על ידי חברת

ויזה, שהוזמנה על ידי ממיין; והערכה שלישית נעשתה על ידי רשות החברות

הממשלתיות,

בכנה כסף עלו ההערכות האלה? תשיב לי על כך בהמשך הדברים בבקשה.

ההערכה של רשות החברות הממשלתיות לא עלתה כסף.אלא משכורות.

המוכרים, רשות החברות, קשת וממ"ן פנו אל שישה חתמים בבקשה לקבלת הצעות על

מחיר ומבנה הנפקה, וקיבלנו שלוש הצעות. כל שני חתמים הגישו הצעה אחת, והתנהל

מו"מ. וקיבלנו את ההצעה הגבועה ביותר, וגם אותה העלינו, והגענו לחתום שהוא

בתוך הערכות השוו י.

נ?ה היו הערכות השווי?

הערכות השווי היו בין 27 ל-34 מיליון דולר, לחברה יש גם נכסי דלא ניידא,

הערכות השווי נעשו בשיטת הריווחיות, בתזרים המזומנים. הערכות השווי נעו, כפי

שאמרתי, בין 27 ל-34.5 מיליון דולר. סיכמנו עם בנק לאומי ושות' יחד עם כלל

מנפיקים על 30 מיליון דולר.

ההצעות של החתמים התחילו ב-25 והגיעו ל-28 מיליון דולר. במהלך המו"מ

דרשנו 30 מיליון דולר, ורק חתם אחד הסכים לכו, והשאר נסוגו. בשלב הזה היתה אי

הסכמה עם משרד התחבורה שחשב שהמחיר של 30 מיליון דולר הוא נמוך. שוב ניהלנו

מו"מ עם החתמים שנבחרו, ועם שינוי מבנה ההנפקה במידה מסויימת הם הסכימו לעלות

למחיר מינימום של 32,5 מיליון דולר.

תקבל גס 35 מיליון דולר. לר לבורסה ותקבל הרבה יותר.

ד' תיכון;

למה אי אפשר להנפיק את זה בשיטת המכרז עם מחיר מינימום?

הענין אמנם עלה על הפרק. אבל הוסר מפני שבשיטת המכרז אי אפשר יהיה לתת

לעובדים אפשרות לקנות את אותם 10% מההנפקה.

תן לעובדים אופציות.

זה בלתי .אפשרי בשיטת המכרז ישננו מספר לללות על הנושא הזה עם היועצים

המשפטיים שלנו ועם מומחי בורסה, והיועצים המשפטיים שלנו אמרו שאי אפשר לצאת

למכרז כאשר כמות המניות והאופציות אינן ידועות, והרי לא ידוע מראש כמה יקנו

העובדים מאחר ואינם חייבים לקנות.



המכירה לעובדים מחולקת לשני חלקים א) הם מקבלים נטבה, חבילות בחינם ב)

במקרה של החתמת יתר יש להם זכות קדימה לקנות בתנאי השוק עד % 10, כולל מה שהם

קיבלו כהטבה. המדיניות לגביהם היא שבכל הנפקה יתנו להם 10% .

אם אינני טועה,יש לעובדים הקצאת מוקדמת של 10% בתשקיף, ורק % 90 משתתפים

בהחתמה.

נכון, אבל במידה והם לא רוצים לקנות. היות ומעבר לחבילות חינם שהם מקבלים

הם צריכים לשלם מחיר מלא, העדיפות היא בהקצאה ובמחיר ותהיה חתימה יתר הם

הראשונים, אבל יכולים להיות עובדים שלא ירצו לקנות, ההטבה זה לשנתיים, ומה שהם

קונים במחיר מלא של הבורסה זה לחצי שנה.

בגלל השנתיים האלה אי אפשר לעשות מכרז, אם הם היו קונים עכשיו, אפשר היה

לקיים את המכרז.

איך העובדים מממנים את הקניה?

את מניות ההטבה הם מקבלים חינם, את השאר הם קונים בכספם. המס הוא על

חשבון העובד,

האם יש הבחנה בין מנהלים לעובדים?

יש הבחנה. קבענו לגבי העובדים תיקרה של 25.000 שקל. אם זה חצי חברה, אז

2,500 שקל ,וכל העוברים מקבלים יחירה אחת. דהיינו, במכירה של חצי הם מקבלים

12.5 אלף שקל. מנהלים בדרג ביניים, והם מעטים, 11 איש אם אינני טועה, מקבלים

שתי יחידות, כלומר 25,000 שקל, ו-4 אנשים בהנהלת החברה רשאים לקנות שלוש

יחידות. במקרה של מכירת חצי חברה זה שלוש פעמים 12,500.

בסך הכל יש בהנהלה 15 איש. 4 מהם מקבלים שלוש פעמים 12,500 שקל, 11 איש

מקבלים 2 כפול 12,500 שקל, ו-200 ומשהו עובדים מקבלים 1 כפול 12,500 שקל.

באשר לענין השליטה, בלי % 25 אלה אי א3שר לקבל שלישה בחברה.

אני מציע שתנפיק % 48 ותמכור % 26, וכד תמכור לפחות משהו, כשאתה מוכר % 25

כאילו מכרת מניה,



מי שקונה 25% יכול לקנות עוד אחוז אחד בקלות.

אבל כשאתה הוא המוכר הרי אתה מרוויח על האחוז הזה. המכור לפחות % 26,

מיעוט מיוחס, ואל תשלח אותו לבורסה לקנות עור אחוז אחד, במקום לצאת לבורסה עם

% 49, תצא עם % 48, הרי בבורסה אין הבדל בין% 47 ל- % 48 או ל- % 49, בעיקר שאינך

מוכר את הכל במכה. אז תמכור% 26, ולא % 25,

ז - אורן;

אנחנו נשקול את זה.

כאשר לבלעדיות .אני רוצה לקרוא בפניכם מתוך התשקיף את הסעיף הרלבנטי.

בידי טיטות התשקיף שאשאיר כאן לעיונכם, אני קורא מסעיף 6 4(14 של טיטות

התשקיף; "רשות שדות התעודה רשאית בכל עת להתיר גם לאחרים להפעיל ולקיים שירות

דומה או מקביל, כפוף לזכות הסירוב הראשון הניתנה לחברה".

זוז משמעותי מאר. אני מוכר חברה לגורם פרטי שקובע מחירים של כל עלות

ההובלה, ועד למועד מסויים יש לו למעשה שליטה בכל מיני צורות על כל מטעני

היבוא לארץ. זה דבר מאד חמור,

לממשלה יש רוב בדוברה, יש לה 51% .

השאלה הזאת תתעורר בשלב הבא, נניח שהמצב ישאר כר, אז מכרת % 49, והממשלה

ממשיכה לשלוט בכל, וקיבלה כסף תמורת49% אלה, כשיבואו עם 25% , אתה תגיד שאם

איז שינוי במונופול ואם אין שינוי בזכיון וכו' אתה לא מוכר. למה לעורר את זח

עכשיו? תן בינתיים אפשרות להרוויח קצת כסף,

אתה מוציא מנייה לציבור בהנחה שהמערכת הזאת עוברת לידי המשק הפרטי. זאת

ההנחה המקובלת, ולמעשה אתה מתחיל בתהליך של הפרטה, אתה מתחיל בתהליך של העברת

משק ששולט עוד 18 שנה על ההתפתחות הדינמית ביותר של ההובלה האווירית של מטעני

יבוא לארץ, ואתה ניתן את המערכת הזאת בידי גורס פרטי, ואתה מתחיל בתהליך

ההפרטה עם גורם מונופוליסטי ששולט בנושא הזה.

הרוב בידי הממשלה שגם היום שולטת בענין,

הציבור יודע מה המצג, ועל פי זח מחליט אם לקנות מניות ממיץ, או לא. רוצה.

קונה; לא ריצה, לא קונח. תן לציבור להחליט אם הוא רוצה לקנות או לא,



אני רוצה להבטיח את אינטרס ציבור המשתמשים, שהם היבואנים וציבור משלמי

המסים, ולהבטיח שהמחירים יהיו סדירים. אני רוצה לבדוק את הענין הזה,כי זה

נושא מאד מאד רציני ואני רוצה לבחון את הענין. אילני היושב ראש, אם אתה רוצה

להצביע היום, אני מבקש התייעצות סיעתית. אני מבקש לעכב את ההצנעה בנושא ביום

אחד כדי לבחון היטב אח הענין.

,אין דרך לדחות זאת ביום אחד, ההצבעה תובל להערך רק ביום בי הקרוב. היום

נסיים את חדיון, ואת ההצנעה נקיים ביום ב' הקרוב,

אני מבקש להבין מדוע אין אפשרות לתת לעובדים 10% ואם יש פה בעייה של

שנתיים, אנשי לחלק את זה לפעמים 5% ראשונים בתקופה יוחל קצרה, ו-5% הנותרים

עד שנתיים. אפשר ליצור מבנה מתאים כזה, אם החברה תשאר הרבה שנים במבנה הנוכחי,

ילא תעבור לשלב הבא, יהיו העובדים עם % 10, איזה דבר שלילי אפשר לראות בזה?

המדיניות שלנו היא10% מכל הנפקה, בהתאם לקצב ההתמתחות.

אם אינו מקצה להם זאת עכשיו, אזי לפי המבנה שאתם מציעים בתבנית הסופית

שלכם לא יהיה לגם מאיפה לקחת בעתיד, או למה לא להבטיח להם את זה כבר עכשיו?

חבר הכנסת אורון, מדובר ב20- אלף דולר לעובד, וזה סכום גדול. מדוע לזרוק

סתם סיסמאות? כמה עובדים יוכלי, לדעתן, להשקיע סכום' גדול כזה בנושא זה?

ח' רמון ;

הם פשוט לא יוכלו לקנות, עובדי ממיין אינם נמנים על עשירי ישראל.

חבל גס שייווצר הרושם שההנפקה לעובדים לא הצליחה.

האם העובד יוכל למכור את הזכות שלו למישהו אחר כעבור שנתיים?

אני חושש שמא אחרי שהעובד השקיע בזה 12,500 דולר, המחיר בבורסה יירד,

והוא יפסיד, אני חרד מאד מפני אפשרות כזאה.

פעם חרדים שלא יימצאו די עובדים שיוכלו לרכוש את המניות, אחר כך חרדים מה

יהיה במקרה וייגרם להם הפסד בעתיד. השאלה היא אם אתם מתכוונים לזה ברצינות,

האם אתה מבין מה המשמעות של 20 אלף דולר לגבי עובד כזה ? הלי יש שם עובדים

המשחכרים 1,500 שקל לחודש, ואף פחות מזה, איך הם יוכלו להוציא סכום כזה?

העובד יכיל למכור את זה למישהו אחד כעבור שנתיים.

אבל הוא יוכל להוציא סכום של 20 אלף דולר ולהחזיק במניות אלה במשך

שנתי ים,

יכול להיות צריך ליצור בשביל העובדים מכשיר שבאמצעותו יוכלו לרכוש את

חלקים במשך בעשר שנים ולא שנתיים ,אתם הצעתם שהעובדים יוכלו לרכוש 10% מכל

הנפקה. אני אומר שצריך לתת לעובדים את האופציה הזאת, וצריך נם ליצור עבורם את

הכלים שיאפשרו להם לממש את הדבר, אני מקווה שההסתדרות תהיה הגורם שיאפשר

לעובדים לקנות את המניות האלה באופן מתמשך. ואם לא ההסתדרות, אז אני מאמין

שועד עובדים רציני ימצא את הבנקאי שיממן את זה לעובדים במשך שנים,

יש קשר בין שווי ההגרה ובין מספר העובדים, אנחנו שמנו תיקרה, ואמרנו שגם

כאשר מוכרים % 100, סכום הרכישה לעובר לא יעלה על 25 אלף שקל, כדי שהעובד לא

ימכור את הזכות שלו לאחר,

ואיך אפשר למנוע את הדבר?

התיקרה היא 10% , יהתיקה הנוסעת היא של לא יותר מ-25,000 ש"ח לעובד,

כמה מם הוא, יצטרך לשלם על זה?

המס על החשבון העובד25% אלף שקל הוא קונה במחיר ההנפקה, ועל זה ,אינו

צריך לשלם מס, ההטבה שניתנת חינם לעובדים- רגללים בהנפקה ראשונה היא 2000 ש"ח.

מכאן שהעלות לעי בד היא 27,000 שקל,

זו לא עלות, זו הטבה, אם מדובר ב-% 50 אז המס הוא בגובה של כ- 700 שקל,



כעבור שנתיים יש לעובד את הזכות למכור את זה .

את המניות שהוא קנה במחיר הבורסה הוא רשאי למכור כעבור חצי שנה. את ההטבה

הוא רשאי למכור כעבור שנתיים. כ25.000- שקל אין מרכיב הטבה

לפי הערכתי רבים מהעובדים יממנו את זה על ידי מכירת הזכות שלהם לאחרים.

אבל יחד עם זאת אני חושב שצריך לתת את זה לעובדים.

ז.' אורז,!

אני מנית שגם אם יקנו % 10 הם לא ישארו עם זה מעבר לחצי שנה, יהייו כאלה

שימכרו את זה ברגע שהדבר לתאפשר להם.

אני מצטער שאני צריך לעזוב את הישיבה. אבל אני חייב להימצא עכשיו במליאה.

אני מבקש שביום 3' הקריב תיתן לי תשובה בענין 25% כדי שאדע איל להצביע.

כאשר לשיקולים של המשקיע שלוקח בחשבון שקיבלו % 25, כפוף לאישור ועדת

הכספים של הכנסת, יש גילוי נאות לענין הזה, ומי שיקנה יידע שהמכירה העתידית

של % 25 אלה תלויה באישור וערת הכספים של הכנסת שרשאית לאשר או לא לאשר זאת,

ובשיקולים שלו היא יקח גם את זה בחשבון,

אני מבקש שנציג מסיר התחבורה ישיב בענין התעריפים.

בהסכמה עם משרד האוצר ועם החברה ובהתאם לתקנות שעברו את ועדת השרים

לענייני כלכלה קבענו מנגנון של תעריפים שהוא צמוד למדד פחות 1% לשנה. הבסיס

הוא היום, ויש מיננון המחייל את החכרה להתייעל באופן אוטומטי אם החברה לא

מתייעלת חריווחיית שלה יוררת, זה מופיע בתשקיף.

באיזה שער הלולן עשיתם את הערר הנוכחי, בהתחשב במחירים הללו?

לפי כללי הבורסה, 3.5% צמוד.

הערכות החברה היו בין % 7 ל-% 8.

1

ביז החברה לבין המקררים ברור ומובן, וגם מתבטא בתשקיף, שאין התחייבות של

הממשלה מהיום ללכת לפי הנוסחה הקיימת היום. יש נוסחה קיימת ושיקוליו של השר

הם שיקוליו, כי איננו יכולים לכבול את שיקוליו של השר באמצעות תשקיף.



אני רוצה להתייחס לדבריו של מר זאב אורן שאמר כי אין אפשרות משפטית

להבטיח את זכויות העובדים וגם לקיים מכרז. אני לא מומחה בתחום הזה, ולכן אני

מבקש שתבהיר את הדברים. נניח שיש לי איקס מניות שאני רוצה למכור. האם אינני

יכול להפריש חלק מהו?

ז' אורון

ואם העובדים לא ירצו לקנות?

אני מציע שמר אורן יביא בפנינו את חוות הדעת של היועצים המשפטיים שאמרו

שהדבר היא בלח ל אפשרי.

ר' רוקח

אנחנו רוצים למכור כנ?ות מסויימת של מניות, ולפי האופציה שמציע חבר הכנסת

שטרית לא לבטוח שנמכור את כל הכמות שאנחנו מפרישים, כי לא ברור שהעובדים

יממשו זאת, כשאתה נותן לעובד זכות לקנות בהחתמת יתר, אתה נותן לו את זה

בהנחה שהמחיר שאתה מציע הוא מחיר פיקס, ולעובד כדאי לקנות כי אם יש החתמת יתר

בציבור הוא יוכל אחר כך לממש ולהרוויח מהעסקה. ברגע שאתה ממילא יוצא למכרז

ומוכר את זה במחיר הגבוה ביותר שאתה משיג, בסופו של דבר העובד יקנה את זה

במחיר הגבוה ביותר. יש הבדל בין מכרז ובין מחיר פיקס.

לא את זה הצעתי, לא הכינות אח ההצעה שלי, אני מפריש כמות מסויימת ומוכר

אותה במחיר שאני רוצה למכור.

אתה לא יכול למכור לאחד במחיר איקס, לשני במחיר ווי, אם י לקבע מחיר יותר

גבוה במכרז הוא יצטרך לשלם מם.

היו"ר א' שוחט;

גברת רוקח, אני מבקש שהעבירו אלינו בכתב הבהרה של נושא המכירה לעובדים

כאשר יש מכרז, מה הן היעלות, ומדוע זה לא נעשה,

מאחר וחלו שינויים בהרכב ההנפקה כתוצאה מהמשא-ומתן עם משרד התחבורה,

על ידי שר האוצר משתנים, אנחנו נביא את

התיקונים ביום בי הקרוב.

כזה סיימנו את הדיון כנוש,א מכירת מניות המדינה בחברת ממיין, מאחר וחבר

הכנסת ויינשיין עומד על בקשתו לקיים התייעצות סיעתית, אנחנו נקיים הצבעה

בנושא ביום ב' הקרוב.



ביום ב' הקרוב, בין השעות 3 ל-4 אחר הצהרים נקיים ישיבה לדיון בחוק

ניירות ערך (תיקון) (הוראת שעה), את הישיבה הרגילה נקיים בשעות הבוקר, בין

השעה 10 ל-10:30 - הצעות לסדר היום, בשעה 10:30 - דיון בנושא כי"ל, את ההצבעה

בנושא מכירת מניית המדינה בחברת ממיין נערוך בשעה 12 בצהרים.

אני מודה לכל מי שנטל חלק בדיון הזה.

5, ערבות המדינה למועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי (3 מיליון דולר).

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום שינוי ערבות המדינה למועצה לייצור

ולשיווק צמחי נוי נסו 3 מיליון דולר. המדובר בהלוואה לחקלאים שנפגעו בשל

העובדה שהיתה בעיה.. שעדיין שנויה במחלוקת בנושא סיג הדלק שסופק להם ושסתם את

תדיזות בחממות. תביעה משפיט של החקלאים נגד כחי הזיקוק תלויה ועומדת.

כיוון שהנזק -יה גדול, ולא ברור מה תהיה הפסיקה של בית המשפט, סוכם אחרי

הרבה מאד דיונים שבחלק מהם השתתפתי , שהחקלאים יוכלו לקבל אשראי מסויים, אבל

בשל מצבם הכלכלי סי החקלאים, האשראי הזה צריך לקבל גיבוי של ערבות המדינה.

החקלאים התחייבו לבתי המשפט. ואם יזכו במשפט הם צריכים לפרוע את ההלוואה,

מדובר בהלוואה בסך 3 מליון דולר. במידה ולא יזכו במשפט מתחייבים החקלאים

להחזיר את ההלוואה כתום שנתיים.

יש התחייבות של החקלאים כלפי הממשלה, כי במידה וחברת הביטוח לא תשלם

החקלאים יחזירו את ההלוואה בתום שנתיים.

אני מציע לאשר פחד הערבות הממשלתית במבוקש.

הוחלט - לאשר ערכות מדינה למועצה לייצור ולשיווק צמחי נויי

ו3 מליון דולר), המבוקש במכתב שר האוצר מיום ני בתשרי

התש"ן (2,10-89)

6. ערבות מדינה לחברה הישרלאית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ,

אנחנו מגיעים לסעיף האחרון בסדר היום שלנו : ערכות מיינה לחברה הישראלית

לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ.

אנ י מבין שאינכם מבקשים היום הגדלת הערבות. אלא חשיפה יותר גדולה. אמרתם

לנו שהערכות ל-150 מיליון דולר, ושהיא נשארת כך. אבל הוספתם שבמקום

שהערבות הזאת כיסתה היקף פעילות של 600 אלף דולר. אתם מבקשים שהיא תורחב להיקף

פעילות של מיליארד דולר, יזמנו נשאלתם מה מידת הסיכון, ולמה אתם מבקשים זאת

ככלל?

אני מבקש להקים כמה דברי הבהרה, בשעת 1983 אושרה ערבות מדינה של 150

מיליון דולר על פעילות החברה בסך 600 אלף דולר חשיפה, כלומר 150 מיליון דולר

נגד 600 מליון דולר חשיפה

תחילה התלבטתי האם ליידע את הוועדה בכד שאנחנו מבקשים לתת עכשיו את אותה

ערבות מדינה כאותו סכום של 150 מיליון דולר על מיליארד דולר חשיפה, .או להסתפק

בבקשת אישורכם. קיבלתי תשובה שאני צריך לבקש את אישור הוועדה.



אני רוצה להציג בפניכם עכשיו מצב חדש,ולבקש חדש,ולבקש שאותה ערבות של 150 מיליון

דולר שקיימת על חשיפה של 600 מיליון דולר, תחול -על 1 מיליארד דולר.

150 מליון דולר דולר כיסו 600 מיליון דולר סיכונים. כיצד כוסתה יתרת

הסיכונים?

ש' שטרית;

אם השאלה הזאת שאלתי בזמנו . אשתדל למקד אותה עכשיו ולהסביר מה בעצם הפריע

לנו. שברתי שאחת מן השתיים או שבקשתם יותר מדי בפעם הקודמת כאשר בקשתם 150

מיליון 600 מילון דולר: או שעכשיו אתם לוקחים את האחריות על

מיליארד דולר, ואז זה פתוח מדי . או שטעיתם אז , או שאתם טועים עכשיו.

מ ' חריש

החגרה ביטחה קודם סיכונים עד 600 מיליון דולר, ואני מבין שהפער שבין 600

מיליון דולר ל-1 מילאירד דולר ייעשה ממקרות אחרים של החברה.

לא, בפירוש ל, בביטוח אין אף % 100 כיסוי, הביטוה בנוי על מקדם

סיכון אם אנחנו מבטחים מילארד ו-600 מיליון דולר, הסיכון שאנחנו לוקחים על

עצמנו במודע יע בין % 3/4 ל-% 1 . אילו היינו חברה פרטית הייני מבקשים על חלק

מהכספים ביטוח מטיח, וחלק מבטחים מהקרנות שלנו. מאחר ואנחנו מפעילים את כל

המערכת לגד, מקובל בעולם שאתה צריך רזרבה ביחס של בין 1 ל-10 ל- 1 ל-12 בכדי

לפעול נכונה. ככדי לפע-ל מקצועית, כלומר, על כל דולר קרן אתה יכול לבטח 10

יולי. יחס של 1ל-10 הוא מאד מקובל בעולם. ובכדי שלא נצטרך לבוא מדי פעם ולבקש

כאן את האישור ביקשנו לאפשר לנו לעבוד באותו היחס, כלומד. מיליאדד ו-500

מילין דולד כנגד אותם 150 מליון דולר , כי כנגד זה יש לנו עוד 30 מליון דולר

קרנות עצמיים של החברה.

האוצר רצה להעביר את הנושא הזה חלקים-חלקים. באחד הדיונים של הכנסת אמרו

לנו שרוצים לראות אותנו כאן הענין זה אחת לשנתיים, ולכן העדיפו לאשר חלק

מהמסורה ואחר כך עוד חלק

י; ץן-שרו לנו jh, n^iiunn jvtr. -- אומר 19כ?בחי:ה )יקטו}ירית ^ין

הגיון ב-01,10 מיליון ד ן-ר, ואין ן; ג י ו ן ג-1 ין י לי אד ד דולר. י ^1 הגיון ב-1,5

מיליארד דורי, אבל (-הדו '^הגרוז ציכלדיר! עלולה להשתולל ולהפסיד ככעיס,

ישנם למעשה שני סוגי סיכון; סיכון מסחרי, כמו פשי-טוח רגל .-כוי, ויש סיכון

פוליטי בסיכון מסחרי מעולם לא נזקקנו לערובת המדינה, זה 30 שנת שהחברה מבטחת

בסיכון שלן;, ולא קיבלה א^דח אהה נ?הנ?ךיגח, יתרה ג?זאח; צברנו 30 מיליון דולר

קרנות. כסיכון הפוליטי- היו הפסדים כאוגנדה, הפםדימ גהיגריה, הפסריס בפרס. על

;£-. ההסכם אנחגו נ£נינו אל החשב הכללי. אבל מעניין שבהצטברית של 30 שנה אנחנו

כיסינו גס את כל ההוצאות האלה. אנחנו נמצאים חיום גויפסר אקטו^די של בין 10 ל-

1.5 מיליון דולר בסך הכל. כנגד ביטוחים של 5 מיליארד דולר בנ?שר כל השנים האלה

וכ-1 מיליארר דולר סיכונים פוליטיים.



אנחנו היינו מבקשים מוועדת הכספים לאשר לנו את המבנה של 1,5 מיליארד

דולר, אבל האוצר הציע 1 מיליארד דולר כלבי, וזך הבקשה המוונחת לפניכם, נבוא

אליכם איפוא שוב בעוד שנה.

היו"ר א' שוחט;

אני מציע לאשר אח הבקשה, באין התנגדות, הבקשה אושרה,

ה ו חלט לאשר ערכות מדינה להגרה הישראלית לביטוח סיכוני

שר האוצר מיום כייר

בתשר '? התש" ן 23.10.89

אני מורה לכולכם ישיבה זו נעולה

(הישיבה ננעלה בשעה10:15)