(
פרוטוקול מס' 141
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום הי, די בחשון תש"ן, 2.11.1989, בשעה 10:10

חברי הוועדה; היו"ר א. שוחט
א. אבוחצירא
י. ביבי
י. גולדברג
י. הורביץ
א. וינשטיין
מ. חריש
ר. כחן
י. לוי
ע. סולודר
ש. עמור
ר. ריבליו
ש. שיטרית
ד. תיכון

א. הראל, יו"ר רשות השידור
א. מקל, מנכ"ל רשות השידור
א. צנגן, סמנכ"ל כטפים, רשות השידור
י. בראל, מנכ"ל התכניות בערבית, הטלביזיה הישראלית
ח. יבין, מנהל הטלביזיה הישראלית
מ. לוי, מנהל אגף תקציבים, רשות השידור
א. כהן, מ"מ דובר רשות השידור
א. אמבר, יועץ למנכ"ל
נ. כהן, יועץ משפטי, רשות השידור
י. אלוני, טמנכ"ל רשות השידור
א. נדב, מנהל הרדיו, רשות השידור

א. דמביץ

ס. אלחנני

א. קרשנר

חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
תקציב רשות השידור לשנת 1988
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים עשרה
מושב שני
)



(
היו"ר א. שוחט; אנחנו פותחים את הישיבה. אני מניח שיגיעו
ח"כים נוספים מאחר שהתגלתה התעניינות
מרובה בתקציב רשות השידור. בישיבה הקודמת כששמענו את שר החינוך
והתרבות ושר התקשורת והתייחסנו לנושא של הרחבת השידור והפיתוח העתידי
של המערכת, התנתקנו מהנושא שלמענו התכנסנו, וזה אישור תקציב רשות
השידור. אני מודיע שהיום יתקיים הדיון בנושא של התקציב ותערך הצבעה.
ד. תיכון; אני לא הייתי בישיבה השניה. בראשונה
הייתי, וגם דיברתי, וגם שאלתי הרבה שאלות,
שעל חלק גדול מהן לא ענו. התעוררה בעיה כשמנכ"ל הרשות אמר ששר
התקשורת מעלים ערוצים. האם קיבלנו תשובה?

קיבלנו תשובה. הישיבה ביום חמישי עסקה
בנושאים האלה. אנחנו מקיימים כעת את הדיון
בחלק של התקציב, לא בחלק שעליו דיברנו בישיבה הקודמת, על הערוצים
הנוספים. אנחנו חוזרים לדיון בתקציב.
יש לי הערות על התקציב, וטוב שנמצא כאן מר צנגן. אני רוצה להבין קודם
כל מי חתום על המסמך - אין חתימה על התשובה - אני מדבר על המסמך של
רענן כהן, כי יש כאן גם נתונים מספריים.
י. צנגו; הכנו את המסמך על דעתו של מנכ"ל הרשות.
היו"ר א. שוחט; לי יש - ואני אומר את זה בטון מינורי -
הרגשה, שהתקציב הזה בנוי כתקציב מאוד
מטשטש. הוא מאוד לא ברור, הוא מאוד לא אמין ואני אתן דוגמאות.
קודם כל, במסמך התשובה האחרון לרענן אתם כותבים, שיתרות הרשות עומדות
על 55 מיליון ש"ח. אני בשום פנים ואופן לא יכול לקבל את המספר הזה,
כאשר אני מדבר על סה"כ המצב של הרשות, כולל מה שנקרא אצלכם תקציב
פיתוח ותקציב רגיל. אני בטוח שהמספר הזה איננו נכון ואיננו נכון
בגדול, ואני רוצה להגיד על מה אני מסתמך.
י. צנגן; אולי יש פה אי-הבנה. לא הכוונה שיתרות
הרשות בבנק הם היום 55 מיליון ש"ח, על
המצב בבנקים קיבלתם דיווח, וזה המצב. היתרות החוץ-תקציביות שלא
משוריינות לשום מטרה כרגע ברשות השידור, הן 55 מיליון ש"ח.
היו"ר א. שוחט; זה מספר חסר משמעות לחלוטין.
ד. תיכון; מה זה אומר? הן עוברות לתקציב השוטף? מה
אתה עושה אתן?

דן, אני מבקש, תשאל אחר כך את השאלות שלך.
אני רוצה להגיד מה ההרגשה שלי. בן אדם
שקורא ואומרים לו שיתרות הרשות עומדות על 55 מיליון ש"ח, מה הוא
מבין? שהרשות יש לה מסגרת פעולה, שהיא עושה שימוש בכספים, ועומדים
)



(
לזכותה 55 מיליון ש"ח באיזה שהוא מקום. אני אומר לכם רבותי, גם
מקריאה חוזרת של כל המספרים ושל ביצוע שנתתם עד ספטמבר 89 של השנה,
שהרשות עומדת ביתרות - ואני אומר לך את זה במלוא האהריות - של 200
מיליון ש"ח, ולא של 50 מיליון ש"ח. כאשר חלק מסומן, מסומן ולא מבוצע,
ואני מיד אגיע ואראה איך את מציגים תקציב פיתוח, וכמה הצגת התקציב
היא לא נכונה.
כאשר אתם באתם בגאווה מרובה ואמרתם כשאני נכנסתי לתפקיד: בייגה, זה
פעם ראשונה שבאים אליך עם ספר תקציב מסודר, לעומת מה שהיה קודם - ולא
נכחתי בפעמים קודמות - זאת התקדמות, צעדנו צעד גדול קדימה. אני לא
מכיר הרבה, אבל הייתי במועצות מנהלים של חברות וניהלתי עיריה וקראתי
דו"חות. תקציב כל-כך לא ברור, כל-כך מטשטש - אני לא ראיתי כמוהו בשום
מקום. אתן שתי דוגמאות מתוך תקציב הפיתוח. באתם ואמרתם שיש לכם תקציב
פיתוח של 63 מיליון שקל. מה זה תקציב פיתוחל לקחתם את העודפים ושמתם
אותם בסעיפים. כל המיון של הסעיפים הוא לא מיון סביר, ולמה? כי פעם
אחת אתם מכניסים דברים שמופיעים לכם בתוך התקציבים של התקציב הרגיל.
אני אתן לכם 3 דוגמאות: מופיע מרכז רשות השידור, מגרש ותחילת בינוי
בירושלים, ולגביו מופיע 6 וחצי מיליון שקל. האם אתם השנה מתכוננים
להוציא 6 וחצי מיליון שקל? האם הוצאתם את ה-6 וחצי מיליון שקל או
שסימנתם כסף? אני אקח דבר יותר חמור: הדרכה, זה לא סכום גדול. הדרכה
היא פעולה שוטפת, וצריכה להיות בתקציב הרגיל. למה זה מופיע בתקציב
הפיתוח? כתוב כאן "קצת קניית חומר וקורסים לאנשים". קורסים לאנשים זו
פעולה רגילה של התקציב השוטף, והיא לא יכולה להופיע בתקציב הפיתוח.
אתם כותבים שם "ציוד הצטיידות והתחדשות בטלביזיה בסך של 17 וחצי
מיליון שקל". איזה מין סעיף כולל זה? אתם מתכוננים להוציא השנה 17
וחצי מיליון שקל? מה-63 מיליון שקל שקיבלתם בתקציב הוצאתם אגורה אחת,
או שהוצאתם 10 מיליון, או שהוצאתם 63 מיליון שקל?
יש כאן סעיפים שהם בברור רב-שנתיים. אם הם רב-שנתיים, תואילו לעשות
תקציב פיתוח שמגדיר מה מוציאים השנה. אתם יכולים לכתוב שזו תכנית של
20 מיליון, בשנת התקציב הנוכחית נוציא 5 מיליון, ושיהיה פולו-אפ
ודיווח על הוצאת התקציב. תקציב הפיתוח לפי הערכתי משמש אצלכם לאיזה
שהוא סעיף, שתפקידו לתת כיסוי בשם, ולסמן כסף שנמצא אצלכם בעודפים.
רשות השידור צריכה לבוא לוועדה - ואני מיד אגיע למסקנות שלי - עם
תקציב רגיל ועם תקציב פיתוח, ולא בושה לכתוב שיש כסף שהוא עודף,
ושהוא לא מיועד לחלוקה. אם אי אפשר לבנות תקציב פיתוח של 200 מיליון
שקל ברמת העודפים שלכם, ישנה בעיה בענין הזה. אני לא מוכן לקבל תקציב
שאני קורא והוא מוסתר.
חמור מזה, אני אחזור לתקציב של הסעיפים. לקחתי את הנושא של רדיו,
ואני רואה שבתקציב הרדיו - בתקציב הרגיל, לא בפיתוח - כתוב: ציוד
למכונות וריהוט, 11 מיליון שקל; ושינויים מבניים והתקנות, 11 אלף
שקל. אלה דברים שהם פרופר פיתוח, אבל מופיעים בתוך התקציבים
הרגילים.
)



(
אני אמליץ לאשר את התקציב, בשני תנאים: בתנאי אחד שאנחנו נקבע היום,
ויש לי שורה של כללים שאני אעמוד עליהם, שהם יהיו במסגרת התקציב בשנה
הבאה. זאת אומרת, אם התקציב יונח בפנינו בצורה כפי שהוא מונח היום,
אני אציע בשנה הבאה לדחות אותו, ולא לחיכנס בכלל לדיון, עם כל
המשמעויות שיש לענין. התקציב צריך לקבוע מהו התקציב הרגיל, וצריך
למיין את הסעיפים בתקציב הפיתוח. תקציב הפיתוח צריך להופיע, אם יש
תכנית רב-שנתית, שתופיע רובריקה רב-שנתית ושתופיע הוצאה השנה, מה
מופיע השנח בתקציב, אם אתה מתכוון לבנות מבנה והוא עולה 20 מיליון
שקל, והדבר אושר באינסטנציות המתאימות, צריך להיות שהשנה הולכים 6
מיליון שקל והתכנית היא כזאת, ובשנה הבאה כך וכך. אי אפשר להכניס את
כל הסכום בתקציב השנה. לפי דעתי אתם עומדים בעודפים מעשיים ששוכבים
בקופה. אני לא יודע אם הממשלה סחבה את ה-50 מיליון או לא סחבה את
ה-50 מיליון, אבל אפילו נצא מהנחה שהממשלה תסחוב החוצה את ה-50
מיליון שקל, אתם תעמדו בעודפים של 200 מיליון שקל, וזאת נוסף ל-50
מיליון. אני אומר את זה כי אני ביקשתי דו"ח של מצב בנקים לאפריל שנה
שעברה, שהוא פחות או יותר הקופה, והוא התאים גם להוצאות, והוא עמד על
180 . מיליון שקל. קיבלתי בתשובה למה לחיות פחות, שהממשלה תיקח 50,
וחלק ייועד לפיתוח. אני לא מאמין שהפיתוח בוצע. אנחנו מיד נשמע מאנשי
הטלביזיה והרדיו מה בוצע בפיתוח, ואם באמת הוציאו 63 מיליון שקל. אני
גם יודע שיש לכם עודף גבייה השנה, והוא יגדיל את הענין. אני יודע
שאתם מקבלים תשואות של 10 אחוז על הכסף הזה, אולי 15 אחוז, אני לא
יודע איך הפקדתם אותו, וגם זה יכניס לכם כמה עשרות מיליונים. אני
יודע שהנחת הגבייה נמוכה ממה שקרה בשטח, וזה לא נמצא בדוי'ח ספטמבר,
אף-על-פי שיש תשלומים מראש, ואתם תהיו יותר בגבייה ממה שהכנסתם
בתקציב. אני אומר לכם שאתם גומרים את 31 בספטמבר עם למעלה מ-200
מיליון שקל, אפילו אם הממשלה סוחבת לכם את ה-50. ייעדתם 12 מיליון
שקל מתקציב הפיתוח בתקציב הרגיל, וראיתי שהביצוע עד עכשיו היה אפס,
כי אתם לא צריכים את זה. כך מופיע בדוי'ח הביניים שלכם. ויחד עם זח
אתם נמצאים במצב של גבייה.
ישנם כמה דברים שהם מבחינתי חשבוניים, ולא יורדים לתוכן הענין ואני

(א) קודם כל, כלל שקבענו בהתחלה וגם אתם הבנתם את זה ואתם בעד הענין:
תקציב אגרה ותקציב הרשות יבואו ביחד. אין עוד שני מועדים נפרדים.
(ב) ביקשתי ודיברתי על זה אתך וקיבלתי תשובה חיובית ממך, שתעשו מאמץ
בענין שהתקציב יבוא לפני ה-1 באפריל, שלא יהיה מצב שתעמדו בלי
תקציב, ואתה בא גם עם אגרה, ויש ויכוח פה בחדר הזה על גובה
האגרה. דו"ח של מצב הפקדות בבנקים, זה מסמך שאני מבקש שהוועדה
תקבל כשאתם באים. וזה לא היה לכם ב-1 באפריל, שיהיה אם כן ב-13
בדצמבר. שיהיה כתוב בדיוק כמה כסף קופתית שוכב בבנקים, באיגרות
חוב, בהפקדות בחשב הכללי, דו"ח מלא שיהיה נספח, ושאנחנו נקבל
אותו עם התקציב, כך שנדע את מצב ה-קש פלו שלכם והיכן אתם עומדים
עם הכסף.
(ג) תקציב פיתוח. אנא מכם, רבותי, תמיינו את הסעיפים, מה מוגדר פיתוח
ומה מוגדר רגיל. מיון שאתם תעמדו בו לאורך כל הדרך. שפיתוח שלא
)



(
יופיע חבוי גם בתוך הסעיפים הרגילים, ותקציב שלא יופיע בפיתוח.
שתהיה הפרדה נכונה וממויינת. תקציב פיתוח שיופיע עם תקציב - אם
יש דבר שהוא רב שנתי - אתם יכולים לעשות מסגרת רב-שנתית של נפח
ההוצאה שלו, אבל שיופיע מה שמוצא השנה, כך שגם אנחנו וגם האנשים
בתוך המערכת ידעו בדיוק מה עומד להתבצע השנה. תקציב פיתוח צריך
להיות תקציב ריאלי, ולא מקור לאחזקת כסף. אין לכם אפשרות להוציא
את כולו, ואני מניח שאי אפשר להוציא 200 מיליון שקל. מה שיופיע
יתרות בלתי מחולקות או באיזו שהיא דרך כזאת, או רזרבה בתקציב
הפיתוח, אבל שלא תמיינו את זה לסעיפים שלא מוצאים.
(ד) דבר נוסף שהוא מהותי ושאני רואה בו חשיבות: אף על-פי שיש ניצנים
של התחלה, אני מבקש - אני לא רוצה להיכנס לשנה - הגדלת סכומים
להפקות מקומיות. אתם הצהרתם שאתם פועלים בכיוון הזה. אני חושב
שבמצב היום אתם חייבים לתת כספים משמעותיים להפקות מקומיות, גם
כדי לעודד את כל אלה שעוסקים בתעשיה הזאת. ההפקות המקומיות
צריכות לקבל בכל התחומים עדיפות. יש קבוצות שלמות של אנשים
שקיימות, וצריכות לעשות זאת.
(ה) דבר נוסף, השתתפות בסרטים במסגרת הזאת. ראיתי שהקצבתם מיליון
דולר, אם אינני טועה. גם בתחום הזה אני חושב שבמצבכם אתם יכולים
לדאוג שיהיו יותר הפקות של סרטים, כשכל המערכת הזאת היא מערכת
שמלווה אתכם מסביב.
אלה מבחינתי תנאי יסוד לאישור התקציב, כאשר אני חוזר ואומר שאם הייתי
היום באפריל לא הייתי מאשר את התקציב כפי שהוא בנוי. אני חושב שיש
הרבה מאוד דברים בלתי ברורים, בלתי נכונים, מוצגים לא נכון בתוך
התקציב ולא צריך לקיים אותם.

נשארתי עם טעם לא טוב לא בגלל הטון של השר
יעקובי, שהיה קצת מוגזם וקצת בומבסטי וקצת
גרוע מדי, וגם לא בגלל הקצר בין משרד החינוך לביניכם ולבין משרד
התקשורת, שזה גם כן מסימני הימים האלה. אני חשדתי בכם שאתם לא במקרה
לא מתנפלים על מילוי השעות. לו רציתם באמת ולו הייתם ערוכים לכך
ומעוניינים באמת למלא את השעות החסרות האלה, הייתם מוצאים את הדרך.
כסף יש לכם, את ההיתר ממשרד התקשורת אפשר היה לקבל. מתברר שהיה אפשר
להבקיע גם את החומה העצומה של משרד החינוך. אז אתם לא כל כך הייתם
להוטים, כי זה הצריך לעבוד יותר ולהתאמץ יותר, להפשיל שרוולים קצת
יותר ונוח היה לכם כך, סוחבים כסף, לעבוד לא עובדים הרבה, מעט שעות
שידור, מעט שעות הקרנה, ואפשר לחיות עם זה. החלמאים שותקים, גם אנחנו
נמשיך כך. זה מה שקרה, כך אני התרשמתי משתי הישיבות האלה, וכל
ההסברים הם סיפורים טכניים. הפניה נתקעה אצל נבון ולא עברה אצל גד
יעקובי, והוא כועס וההוא לא שמע ולא ראה, ואתם ישנתם. זה לא הסבר.
ואנשים כמונו מן הצד יושבים וחושבים מה בעצם קרה פה. יש לכם כסף רב,
קל היה לקבל את ההיתר ואתם לא עשיתם את זה, וזו האמת, כך חושב האדם.
אני רוצה להגיד לכם, שקיימת תחרות נוראה אתכם, בממדים עצומים, ואם
היינו עקביים בעקרונות שלנו היינו אומרים שיבוא מי שיבוא לשוק, ויזכה
)



(
מי שיזכה בנתחי חשוק, ושאתם תכרעו וחם יצליחו. אנחנו נישאר על חמפח
לטוב או לרע. ואז מתברר שאנחנו לא רק לא מכינים את עצמנו, אנחנו
משוחחים על זה, אנחנו גם מבינים שזה הקדמה למה שיקרה לנו ב-92
באירופה עם התעשיה שלנו, ואנחנו מנמנמים.
בזמן הקרוב ביותר יופיעו אנשים הרבה יותר אגרסיביים, בעלי ידע, בעלי
מקצוענות, משאבים, כשרונות, ואתם תעמדו כפי שאתם עומדים. התמזל לכם
מזלכם ויש לכם עכשיו כסף, ואני לא רוצה לקחת מכם. הממשלה תיקח מכם את
הכסף. היא לא תיקח 50, היא תיקח 150 אם זה יהיה ככה, ובמצוקה שלה אני
לא אאשים את שר האוצר, לא את מודעי ולא את פרס שהוא יבוא ויגיד!
רבותי, תוציאו את הארנק ותנו את הכסף, אתם לא עושים בו שום דבר
ואנחנו זקוקים לכסף. אני גם לא מציע לכם להוציא את הכסף בבהלה. התמזל
יש לכם עכשיו סכומים ניכרים. כדי שלא יקחו את זה, וכדי שתנצלו את זה
כהלכה, וכדי שתדעו איזו מערכה עומדת בפניכם, התכוננו; ראשית, תמלאו
את השעות, אין לכם הרבה זמו. תמצאו את אנשי המקצוע הטובים ביותר,
תרכשו אותם היום ותעשו הסכמים אישיים ותהיו גמישים. אם תרצו מאתנו
גמישות, תצדקו; תרכשו את האנשים הטובים ביותר שאתם יכולים, לפני
שחוטפים אותם אחרים. עד כאן לחלק הטכני.
לתוכן. אם אני רוצה בכל-זאת שתישאר רשות ממלכתית, זה לא מפני שאני
חושב שהאחרים יהיו יותר גרועים מבחינת הקו, אלא מפני שאני חושב שאולי
יש לנו אפשרות להיות אחרים. אני יודע את הוויכוח שבינינו - כאן דדי
איננו וחיים אורון איננו וחיים רמון איננו - אבל אני הייתי רוצה
לעשות את הניתוח הזה, להביע את עמדתי מבלי להתווכח.
המדינה נמצאת במלחמה קשה מאין כמוה, אני מעיז להגיד שזו מלחמה קשה
וגורלית אולי יותר מהמלחמות האחרות שהיו לנו. מתנהלת שנתיים מלחמה
כבדה, אמנם כביכול רק קוראים לזה התפרעויות והתקוממות, אבל מלחמת
האבנים והסכינים והגרזנים הזו היא מלחמה יותר גורלית מהמלחמות עם
הטנקים והתותחים, והיא תקבע את גבולות הארץ. לא גבולות יהודה
ושומרון, אלא את גורל ישראל הקטנה. נדמה לי שכל אחד מבין את זה. כלי
התקשורת הממלכתיים שלנו, הכלי האפקטיבי ביותר שלנו - הטלביזיה וגם
הרדיו, אבל הטלביזיה בעיקר - הוא מכשיר שמשרת את האינתיפאדה ממש
ומכרסם במורל הלאומי באופן מאסיבי ויעיל. במקום להרים את המורל,
במקום להצביע על כך שצריך לעמוד במערכה הזו, שוברים את המורל ועוזרים
לאוייב. לפעמים אני חושב שזה שופר של האינתיפאדה, ואני לא מגזים.
יכול להיות שיש ויכוח, ויש כאלה שאומרים שצודקים האנשים הלוחמים למען
שלא יהיה עם אחר שליט עליהם. אבל פה השאלה - גם אלה שחושבים שהם
נלחמים מלחמה צודקת ואנחנו עם כובש שאין לו זכות להיות שם - מה שהם
עושים עכשיו בכלי התקשורת, זה עידוד גמור של פגיעה, לא רק בשכם ולא
רק בטול-כרם. זה עידוד של הקמת הנהגה פוליטית שתעלה ותתבע את הגליל
ותנהג באותם המינהגים, באותה אלימות, באותן השיטות אצל הבדואים בנגב
ובגליל. אם הם יזכו חלילה וחס, אם הם יזכו בעזרתנו, בעזרת החולשה
שלנו והתעמולה שלנו וההסברה שלנו. אם הם יזכו - לגורל ישראל הקטנה,
רק אלהים יעזור.
)



(
אבל בכדי לא להיכנס לויכוח הפוליטי, אני אומר שאתם מחזיקים את המכשיר
החשוב ביותר במערכה על מדינת ישראל ועל קיומה, לא רק ביהודה ושומרון,
אלא גם על גורל ישראל הקטנה, והאחריות הזו נופלת על כמה אנשים מכם,
וחובה שאתם תתערבו בענין הזה. זה לא ענין של קו. אי אפשר לתת מכשיר
כזה בידי מי שמשרת את ערפאת, זה מעל השכל. ואני לא רוצה לתת דוגמאות
איך נוהגות מדינות אחרות. אני זוכר עוד במלחמה איך נהגו, אבל מאחר
שזו לא מלחמה - ואם זו מלחמה, זו מלחמה צודקת - אז מה אתה רוצה? אני
רציתי להביע את דעתי, אתם מכשיר, בידיכם המכשיר הזה פועל לשבירת
המורל הלאומי ולעידוד אוייבי ישראל באופן שמסכן לא את יהודה ושומרון
ולא את נסיגת ישראל לגבולות אחרים, אלא את ישראל כולה. הלואי, הלואי
והלואי שאתבדה.

במסגרת התשובה הייתי מבקש לשמוע מחיים
יבין ומאמנון נדב, כיצד מתבצע תקציב
הפיתוח, האם הוצא השנה כסף מבחינתם, האם הם יודעים מה תכנית הפיתוח
ובאיזו מידה הם השתמשו בה. אני רוצה לשמוע זאת מכם אישית במהלך
הדיון.

אני השתתפתי בדיון הקודם, בדיון הראשון לא
הייתי. כמי שהיה בוועד המנהל ארבע שנים,
אני מכיר מעט את המטריה ברשות השידור, את הבעיות, את נושא התקציב, את
הנושא - כפי שאמר ידידי יגאל הורביץ - נושא הפיתוח, נושא התשובה
לעידן המודרני היום של הטלביזיה הכללית, ובעיקר - אולי גם הרדיו -
הטלביזיה הכללית. אני יכול להגיד בבטחון מוחלט, שמצד אחד היתה לי
תמיד טענה שהנהלת רשות השידור והוועד המנהל לא אזרו עוז להתמודד עד
הסוף כדי להפעיל ציוד חדיש יותר, כדי לקדם את המערכת מבחינה טכנית
לעידן של היום. הצלחנו במאבקים קטנים, נכשלנו במאבק הגדול, ואני כולל
בכך גם את עצמי. זה לא אומר שלא צריך היום לתת קרדיט למנכ"ל החדש,
ליו"ר הוועד המנהל, להנהלת רשות השידור אני יודע שיש פה מיטב כוח
האדם המקצועי. יש לנו ויכוחים על תוכן השידורים, אבל יש כוח אדם
מקצועי מעולה, ולכן הם לא צריכים להיענש. יש שתי אפשרויות: אני יכול
להיכנס לגרעון ואחר כך אבוא לבכות כאן. יש כאלה שנשארו עם עודף, ולא
פיתחו את היישובים שלהם. זה לא אומר שזה נותן צידוק להיכנס לגרעון.
אבל פה הבעיה היא לא עודף תקציב. לרשות השידור לדעתי מהותית אמיתית
אין עודף תקציב. נומינלית בתקציב מופיע עודף בתקציב. אבל אם אנחנו,
עם ישראל, כנסת ישראל, רוצים בטלביזיה מודרנית, מתקדמת, יוצרת,
עברית, יהודית, ישראלית עם יצירה ישראלית, הם צריכים תקציב פי חמש
לפחות ממה שיש להם היום. אם באמת רוצים גם מבחינה טכנית לפתח את
המערכת, וגם מבחינת היצירה, ושלא יספרו סיפורים. יגאל הורביץ צדק בזה
שלערוץ המסחרי השני ולכבליס וללווין, לא תהיה בשום אופן ראייה של
ממלכתיות, של יצירה ישראלית. תהיה שם התנפלות רק על תכניות זרות, וזה
ברוך השם יש בשפע. הערוץ היחיד שיכול לתת היום מענה לתרבות היהודית,
לתרבות בארץ ישראל, למה שקורה במדינה בכלל, זה הערוץ הנוכחי של היום.
זאת בתנאי שיתחילו, נוסף לכל, בשידורי הבוקר, בהגדלת מספר השעות.
שמענו שיש אפשרות להגדיל את מספר שעות השידור בבוקר. אני יודע שניתן
טכנית לעשות את זה. בוועד המנהל הקודם תבעתי שיקום אולפן טלביזיה
)



(
מכובד וראוי בצפון. רוב הארועים הבטחוניים של מדינת ישראל מתרחשים
בצפון הארץ. בעיית ערביי ישראל, יהודים וערבים, לפחות יוסי בראל מביא
במדיה שלו. אבל בצורה רצינית וגדולה יותר, לבעיות הקשות של הצפון -
של הגליל - לבטחרן כפי שאמרתי, אין היום אולפן טלביזיה בצפון, שאפשר
בשעה 4 למשל לשלוח מישהו ושישדרו. אני לא צריך לספר לכם שדברים
חשובים מאוד באקטואליה משודרים ב-11 בלילה, או שלא משדרים בכלל.
אני בעד אישור התקציב וזה מותנה בהגשת תכנית לפיתוח, ושנשמע מה
קורה עם הארכת זמן השידורים. דבר נוסף, נכון שהוא קשור לגד יעקובי,
אבל לא יעלה על הדעת שאני כאזרח משלם מיסים במדינה לא אוכל לראות את
הערוץ השני. מה רואים במגדל העמק, בכרמיאל ובכל מקום? רק את הכבלים,
ואתם יודעים מה רמת הכבלים.

שיהיה ברור, אם לא יוחלט היום על ערוץ 2
לצפון, אנחנו אנשי הצפון לא יכולים לתמוך
בתקציב.
ש. עמור; אני חייב להגיד במלוא ההגינות לחברי יגאל,
ואנחנו יחד אנשי הצפון מלוכדים, מר מקל,
לגבי הערוץ השני. בואו נהיה הגונים, זה לא נושא של רשות השידור, זה
נושא של שר התקשורת. אם יש בעיה של תקציב, ישבו שני המשרדים ביניהם.
אני אומר לחברי רענן כהן, ואנחנו בתחום הזה זהים במאבק שלנו, בנושא
הקשישים. בשנה שעברה, כשאישרנו את התקציב בוועדת הכספים, אני הוא זה
שהצעתי - ורשום הדבר, והוא התקבל, ואני רוצה לשאול את רשות השידור:
הקשישים שמקבלים הטבה סוציאלית, וזה מקור קיומם היחיד, יהיו פטורים
מתשלום האגרה. אני רוצה לשאול אם הדבר הזה מתבצע או לא.

השבוע שלחתי מכתב לשר החינוך, לאור ההודעה
של שר התקשורת שנאמרה כאן בוועדת הכספים,
שניתן להפעיל את שידורי הבוקר לאלתר. ביקשתי משר החינוך, ואני מבקש
שגם הוועדה תיתן את דעתה, להמליץ בפני שר החינוך לפתוח מיד שידורי
בוקר על טהרת הטלביזיה הישראלית בלבד, ללא הטלביזיה הלימודית. לא
לעכב שידורי בוקר חדשותיים לעם ישראל, כאשר הדבר אפשרי מבחינת
הטלביזיה הישראלית, מבחינת משרד התקשורת, ורק משרד החינוך מחכה היום -
לבוא ולראות איך הוא מחלק את זמן השידור בין הטלביזיה הלימודית
לטלביזיה הכללית.
לכן אני מבקש, שבמסגרת אישור התקציב לרשות השידור אנחנו נמליץ מיד
לפתוח את שידורי הבוקר החדשותיים, שהם זמינים לחלוטין.

אדוני היו"ר, חברי כנסת נכבדים, חברי
הנהלת רשות השידור. אני חושב שאחד הדברים
שעומדים בפני חבר כנסת, בפרט חבר ועדת כספים, כדי למלא את שליחותו
הציבורית כגוף מפקח על המערכות, זה לבחון את הדברים שהוא צריך לקבל
עליהם החלטה כל עוד שהם מגיעים לידיו, והוא צריך להחליט עליהם.
מעייניו צריכים להיות הציבור, כי הוא הגוף המגן היחידי שיכול לבדוק
)



(
איך משתמשים בכספים הציבוריים שלו. אני לקחתי לעצמי, כיו"ר ועדת
המשנה לצרכנות של ועדת הכספים, לבחון נושא, ונפל לידי בצורה מסודרת
תקציב רשות השידור. אמרתי שאני לוקח את תקציב רשות השידור, זה יכול
היה להיות גם משהו אחר, כלימוד. רציתי לבדוק מה עוצמתה, מה השפעתה של
ועדת הכספים על האחריות שלהם לגבי הנושאים שהם מקבלים על עצמם לקבל
פיקוד. אני לקחתי את הענין ברצינות וישבתי חודשים כדי לבחון, כדי
לבדוק וכדי לראות.
אני חושב שוועדת הכספים חייבת לקבל מאותם גופים ציבוריים שמשתמשים
בכספי הציבור נתונים מדוייקים, ברורים ומובנים. הגבייה הזאת מגיעה
לכל בית, זה עול לגבי כל משפחה, ומאחר שמצפים ממני, אני מצפה מחברי
בוועדת הכספים לראות את האחריות המוטלת עליהם כאנשים שמפקחים על
מערכות ועל הכספים של הציבור.
מן הסתם כשאני בודק את היעדים, וכשאני בודק את הנתונים, מה אני רואה?
ואני מודה לרשות השידור על שהביאו לי את המסמך שרק לימד אותי דבר

שהבלגן חוגג. המסמך נתן לי יותר עוצמה, יותר מוטיבים מדוע
לא לאשר את התקציב, ואני אגיע למסמך. אלה נתונים באחיזת עיניים. ואני

כל המסמך שלי מסתמך על נתונים של גוף אחד
ויחידי, של רשות השידור. לא חיפשתי ולא מצאתי ולא ניסיתי מסמכים, חוץ
מאשר הנתונים כפי שהם עובדו על-ידי רשות השידור. אני אומר שתקציב
רשות השידור מהווה מלאכת מחשבת של רישום מטעה בסעיפים, נתונים
מעורפלים שיותר משבאים להבהיר את המדיניות הכספית של רשות השידור,
באים בעצם להסתיר את כל הנתונים שעמדו בפנינו, ואני רוצה לעבור עליהם
אחד אחד. זה יהיה עצוב מאוד לוועדת הכספים אם היא תאשר את התקציב
היום, כך אנחנו מתנהגים לתקציב המדינה, כך ההתייחסות שלנו לגבי כל
המערכות כשחובתנו גם לגלות קצת אחריות כלפי הציבור ששלח אותנו.
אני רוצה לעבור על המסמך, כדי להבהיר עד כמה חוסר הבהירות הולך
ומתרחב, ואני מקווה שקיבלתם את המסמך. תקציב רשות השידור עומד על
212. פתאום יש 67 מיליון שי'ח בפיתוח. מאין הסכום הזה? נכון שכתוב,
אבל האם הוא לא צריך להראות בתקציב? מדוע הוא נעלם? תקציב חייב לתת
ביטוי לכל המדיניות על כל מרכיביה. בעמוד 13 למיטב זכרוני - כתוב
תקציב, 212 מיליון. זאת נקודה, אלה הכנסות ואלה ההוצאות. אני לא נכנס
לויכוח אם כן או לא, אבל ברגע שמגישים תקציב אני צריך לראות את כל
ההוצאה ואת כל ההכנסה. זה א'-ב' בהנהלת חשבונות, שצריך לראות,
כשמגישים מסמך לוועדת הכספים המכובדת הזאת.
סעיף שני. יתרות הרשות עומדות על 55 מיליון ש"ח. יש 170 מיליון ש"ח.
מאין המקור? האם יש פה איזה הגברת הגבייה, שאנחנו לא רואים אותה? האם
יש פה איזה הכנסות עלומות ואנחנו לא יודעים עליהן? זאת אני רוצה
לדעת.
סעיף שלישי, הפירסומת בטלביזיה. העברתי לכם מסמך, ואני מבקש שתקראו
אותו, לגבי הפירסומת. קיימנו ישיבות רבות. לפני 15 שנה, טענו
שחעתונות המקומית תתחסל אם יהיה פירסום בעתונות הארצית. הטיעון הזה
איננו תופס. גם העתונות המקומית חיה וגם העתונות הארצית חיה, ואין לי
)



(
ספק שהפירסומת מתפתחת בהתאם לצריכה, ואף פעם לא קרה שהצריכה השיגה את
הפירסום. זוהי גישה, הייתי אומר, של בריהה מהתמודדות בנתונים
ובעובדות, יצירת משהו כדי שאנחנו נברח מהענין ונתחיל להסתכל על
נושאים אחרים. ביטול האגרה לא יקטין, האגרה היא עול לאזרחים. אני לא
מדבר על תקציב המדינה, ואני חושב שאתם לא קראתם את החוברת. לא העליתי
על דעתי שאני מבקש אגרה או שאני מבקש במקום אגרה תקציב מדינת ישראל.
נהפוך הוא, אמרתי שיש לבטל את האגרה, ושתחפשו מקורות אחרים, כולל
פירסומת. היום כבר יש פירסומת ברשות השידור. ישנו הטיעון שהפירסום,
פירסומי חסות אינם פירסומת אלא דברים אחרים. נקבע שפירסומי חסות הם
פירסומת לכל דבר, וצריך לומר את זה בגלוי ובפשטות.
הממשלה החליטה ב-85 על עלות שעות שידור. אבל צאו וראו מה קורה כאן.
קודם כל לא ביקשתי שעות שידור, ואני מציע לקרוא את דו"ח מבקר המדינה
על שעות שידור. היות שאנחנו לא תמיד קוראים את הדברים, לצורך הענין
אני אבקש מאדוני היו"ר בהקשר הזה לקרוא על שעות של רשות השידור:
"במהלך הבדיקה הועלה, כי הרשות הכינה ופירסמה לשנות הכספים 85-87
דו"חות ביצוע תקציב שאינם משקפים את ביצוע התקציב לעומת התקציב
המקורי שאושר. בשנות הכספים האמורות ביצעה הרשות העברות בסכומים
ניכרים מסעיף לסעיף באישורו של מנכ"ל הרשות, בלי שהעברות אלה יובאו
לרשות הוועד המנהל או המליאה". אני מביא רק מיבזקים. "הביקורת עמדה
בעבר רבות על כך שאין ברשות מערכת חשבונאית תמחירית המייחסת עלויות
פנימיות וחיצוניות לכל תכנית. בהעדר מערכת כזו אין ברשות אפשרות לחשב
את העלות הממוצעת לשעת שידור לפי מחלקות ולפי סוגי תכניות". אתם
בתשובה שלכם עשיתם דבר שלא ייעשה. לקחתם את סה"כ תקציב הטלביזיה
בעברית ובערבית, חיברתם אותו יחד וחילקתם אותו בשעות, כולל סרטים
קנויים. למיטב זכרוני הגעתם ל-2,826 שעות ואז התוצאה היא 27 אלף שקל.
סטטיסטיקה כל כך מעניינת, עד שלפעמים לא רואים את הענין ביסודו, אבל
אני מוכן לעשות לכם את העבודה. יש טלביזיה עברית, יש טלביזיה ערבית.
אם הייתם לוקחים, כפי שאתם טוענים כאן, אותם סעיפים שהם משותפים -
וסיכמתי אותם, הם 34 מיליון שקל - אני אומר, שמאחר ששעות ההפקה הן
1,673, והטלביזיה הערבית היא 26.9 מהתפוקה של שעות ההפקה, אני לוקח
את ה-34, מכפיל אותם ב-27 אחוז ואני לוקח 9 מיליון שקל. את הדקורה
הזאת אני מצרף לטלביזיה הערבית, ולוקח את ההפרש, ומצרף לדקורה של
P
העברית. גם כך אנחנו מגיעים לנתונים, בהם יש פער אדיר בין הטלביזיה
העברית לטלביזיה הערבית. אני אתן את הנתון המדוייק שעשיתי אתמול
בשעות הלילה המאוחרות - כמעט 52 אלף שקל בטלביזיה העברית, לעומת 34
אלף שקל בטלביזיה הערבית. לקחתי מכל הדקורה, ואז השאלה שאני שואל את

למה זה כך. כלומר, אם רשות השידור היתה עושה עבודה מסודרת
- באה בצורה מכובדת בפני ועדת הכספים - הייתם מוציאים את אותם סעיפים
שאתם מסבירים אותם במסמך, והייתם אומרים שתחלקו את זה, גם אז היה פער
אדיר בין שתי המערכות. ואני שואל היא איפה היעילות, איפה השינויים,
שום דבר לא רואים.

אני מציע הצעה לסדר: מי שיש לו הרבה מה
לומר, שיגיש את זה בכתב, ונעיין בזה.
)



(

אני מוכרח להגלד שהוא הגיש בכתב.

כוח אדם. התשובה שלכם וכל מה שמובא פה
עומד בסתירה מוחלטת לדברים של מבקרת
המדינה. כיצד אפשר לראות את דו"ח מבקרת המדינה בנושא הזה וכיצד אתם
כותבים, כאילו שלא קרה שום דבר.
הפקה. נכון שהתקציב להפקה מקומית עלה, אבל שעות הפקה מקומית בעצם לא
עלו. אני מציע לחברי ועדת הכספים להסתכל על התשובה בנושא. הם עשו

הפקה מקומית, 86-88. האם אנחנו עוסקים בהיסטוריה? למה לקחתם
86? אני ביקשתי בכלל את 86? אני בכלל התעניינתי ב-86? אני חקרתי את
86? מאוד משונה. נתון שלא ביקשתי, אתם נותנים אותו, וזה כשאני רוצה
לראות מה יש היום. אני לא ביקשתי את 86 ואינני רוצה לדעת מה היה
בהיסטוריה, אני רוצה לדעת מה עכשיו. עצם הנתון הזה שלכם שלא ביקשנו
אותו די מדהים ודי מפתיע.
התייעלות. אני רוצה לפנות להגיון. אומרים שיורידו את המישרות, את
התקנים. במסמך מדובר על הקטנה של 200 מישרות, אבל חשבונות אם מקטינים
ב-200 מישרות, הרי סה"כ ההוצאה הכללית היתה צריכה להיות קטנה יותר,
במציאות ההוצאה הכללית של הטלביזיה בתפעול עלתה ב-44 אחוז,
כשהאינפלציה למיטב זכרוני היא 16.4 אחוז. אנחנו עומדים על כך שהגידול
יהיה סביר, ועוד אומרים לנו שהורידו 200 מישרות. מה עושים חכמים? אכן
הורידו 200 מישרות, אבל הם לוקחים שעות נוספות, הם לוקחים שעות
בפתקים - ש"ת - כל מיני רעיונות וכל מיני תיחכומים, שבסה"כ מבקרת
המדינה קובעת שהמישרות ברשות השידור הן 2,066 מישרות כשלוקחים את כל
המעגל ומחברים ומתרגמים את זה יחד. השאלה היא האם ועדת הכספים לא
צריכה לדעת ולקבל נתונים סבירים, שהיא יכולה לדון על דבר שהיא צריכה
לקבל החלטה?
אני חושב שאם לדבר על התייעלות, הדברים היו חייבים לקבל ביטוי בסה"כ
ההוצאות. כך למדתי. מורידים הוצאה, צריך הקטנה, וזה בלי לדעת שום
דבר. לא מדובר פה על פיתוח. מדברים על תפעול פשוט. כשאנחנו מסתכלים
על הטלביזיה, אנחנו מסתכלים על תקציב שכבר 7 חודשים פועל, זה לא
תקציב שאני לא יודע מה שקורה אתו, זה מצב שהוא פועל, שהוא קיים.
הייתי צריך לראות בחזות של הטלביזיה שמשהו קורה, ולהגיד לכם את האמת.
אני לא רואה את השינוי האדיר בין מה שהיה באפריל, בתהליך של ה-7
חודשים, לבין מה שעשוי להיות בעתיד.
אני אעבור לסעיפים האחרונים. אני לא רוצה להשתמש בסעיפים השונים,
העליות האדירות בכיבודים, בכל מיני סעיפים ודברים שלא ברורים. אני
חושב שעובדי רשות השידור, גם ציינתי, ראויים לשבח, וצריכים לתת להם
שכר הוגן. כי אם לא יתנו להם שכר הוגן הם לא ישארו בערוץ הראשון,
הטובים ילכו לערוץ השני, וזאת טלביזיה ממלכתית שעליה אני רוצה לשמור,
וזו חובתי. אני חושב שהם צריכים לקבל את התנאים הטובים ביותר, ולא
כמו במשק. את זה כבר כתבתי, ואני לא רוצה לחזור על דברים שכבר אמרתי
ושכבר כתבתי. אבל כשמסתכלים בעמוד 4 בחוברת שלי, רואים בסעיפים שונים
300 אחוז עליה. וזה לא בדברים שאתה אומר שאתה הולך לשנות את אופי
)



(
הטלביזיה, אלא בדברים מינהליים, או בדברים שהם לא מחוייבי המציאות
כשיש שנת אבטלה, כשיש תנאים קשים מאוד במשק, כשאנחנו מדברים על כל
אגורה. אני לא מדבר על המבנה התקציבי ברשות השידור, האם הוא ריכוזי
או האם הוא ביזורי. במדיניות הביזורית יותר - אני טוען שראש מדיה
צריך לקבל את התקציב שלו, הוא אחראי בפני הוועד המנהל, הוא צריך לבצע
את מה שהוא צריך לבצע. אבל זו בעיה של רשות השידור, זו לא בעיה שלי,
אבל אגב אמירת הדברים אני גם אומר את הדברים האלה.

סעיף א', 40-50 דקות, אני לא יודע כמה תוספת היתה בשנה הזאת
לטלביזיה.
סעיף ב', הרחבת הפקה עצמית, תוספת ריאלית של 12 מיליון. לא ברור לי.
זרקו מספרים שלא ברורים לי, ואני רוצה לדעת מה זה.
סעיף גי. הקצבת כ-5 מיליון ש"ח להזמנת הפקות טלביזיה ישראליות
מקוריות. אני מוכן לעשות הפוך, שה-5 מיליון ישארו בטלביזיה, ואת כל
תקציב ההפקות נחפש אותו מגורמים חיצוניים שמחוץ למערכת, אולי אז נקבל
טלביזיה. ישבתי עם אמ"י, הם רעבים ללחם, הם מקבלים תנאים משפילים
מבחינת ההפקות. קיימתי שיחות עם כל מיני אנשים, בסה"כ אלה אנשים
שלנו, וייתכן שאנחנו צריכים לנצל אותם. אני מדבר על ארץ ישראל יפה,
אני מדבר על אנשים שלנו.
ד. תיכון; מי יממן את זה?
רענן כהן; הלא הם הקציבו 5 מיליון, בתקציב זה ישנו,
אבל השאלה מה הם היעדים, השאלה איך אתה
מבצע את זה. אולי כדאי לשנות את התפיסה, הפקות מקוריות לבצע בחוץ,
להזמין, ואז זה יותר זול, יותר יעיל. אתה מבקש גם מה שאתה רוצה בלי
צרות, אתה משלם ותמורת הכסף אתה מקבל. אולי אז ישראל תזכה לראות
לעתים קרובות יותר תכניות שמראות גם את ארץ ישראל על תרבותה, ערכיה,
עדותיה ויופיה. ארץ ישראל יפה, היא משגעת, וצריך להראות אותה. האם
הדברים האלה באים לידי ביטוי בטלביזיה?
אומרים לי שבדברים היפים שקיבלתי ' ואני מציע לכם לעשות סיור גם
בטלביזיה הלימודית - יש באמת שידורים חוזרים. 55 אחוז, אני הייתי שם,
יש לי דו"ח, אני לא עשיתי דבר שלא בדקתי אותו. 55 אחוז מהשידורים הם
שידורים חוזרים, בפירוש כן, אבל לומר ששם אין דרמה? לכם יש דרמה?
תראו מה שיש בטלביזיה האנגלית ובספרות, הם לא משחקים את זה בדרמות?
אני רוצה לראות את הדרמות שלנו בטלביזיה. כמה דרמות עשיתם בשנים
האחרונות? איפה הדרמות? סרטים קנויים, 41 אחוז מכלל ההקרנות של
הטלביזיה הכללית הם סרטים קנויים וזאת לפי הנתונים שלכם. 41 אחוז
שאתם קונים, רוכשים בחו"ל סרטים קנויים, ומה לכם ללין על טלביזיה
אחרת, ולעשות השוואה? אני יכול לעשות השוואה רק בכלים שיש לי פה
במדינת ישראל. אין לי שום נתון אחר כדי לבדוק ואין לי שום צורך לעשות
מבדק.
)



(
הרבה דברים לא אמרתי, וזאת כדי לשמור על איזו שהיא יכולת להגיע לאיזה
שהוא מצב, כי העתיד חשוב לי. מה שהיה, היה. הביקורת הזאת היא ביקורת
כדי לצאת מכאן עם משהו יותר רציני, עם הרבה יותר יעילות, עם חלוקת
תפקידים נכונה בתוך המערכת, כשהמערכת הזאת היא בעצם המפה ההסברתית
המרכזית של מדינת ישראל. זאת מדינה שיש בה הרבה תיירות, ושאם הם לא
ישמעו חדשות גם בשפה זרה, אנגלית, הם ישמעו את זה מירדן. לי יש ענין
שישמעו את החדשות שלנו, כי אני חושב שזה הדבר היחידי שיש לנו. כל אחד
רואה את הטלביזיה. זה הפך להיות מכשיר, מצרך שכל בית וכל פינה,
העניים והעשירים, משתמשים בו, כולל תיירים. זה מחייב חשיבה כללית מה
הם היעדים, איך אנחנו משפצים ואיך אנחנו פועלים.
לכן אני מבקש מחברי בוועדת הכספים, ואני פונה אליכם - רק למען דבר
אחד, כמי שמילא את חובתו האזרחית, הפרלמנטרית וישב ובדק נתון שהופיע
בפני ועדת הכספים - לא למהר. 7 חודשים הטלביזיה הזאת מתקיימת, אני
מבקש ש
(א) ועדת הכספים לא תדון ולא תאשר את תקציב רשות השידור, אלא אם
הדיון יתקיים במועד אחד וכמיקשה אחת, הן על ההכנסות ועל
ההוצאות.
(ב) מאחר שרשות השידור פועלת מזה 7 חודשים ללא תקציב מאושר, אין כל
חיפזון שמחייב אותנו לאשר אותו היום, ולכן ועדת הכספים דוחה את
אישור התקציב ל-30 יום. כדי לקבל החלטה אני רוצה לקבל כמה נתונים

(א) תקציב מתוקן העומד במבחן המציאות, נתונים ברורים שלכם.
(ב) להביא הסברים מדוע גדלו ההוצאות בצורה ריאלית ב-44 אחוז,
בעוד הפעילות נשארה כמו שהיתה.
היו"ר א. שוחט; תרשה לי להעיר הערה למען הדיוק. אני קורא
את המספרים ולא מובנת לי ההצעה שלך. תקציב
השנה שעברה היה 170 מיליון בערך, תקציב השנה הוא 212. אתה אומר שהיתה
עליה ריאלית של 44 אחוז, ואם האינפלציה היתה 17 אחוז, ההעלאה הריאלית
שאתה מדבר עליה היא בסביבות 61 אחוז. אם אתה מכפיל 170 ב-60 אחוז,
אתה ממקבל למעלה מ-100 מיליון, זאת אומרת שצריך להיות מוגש תקציב של
270. פשוט, המספרים שאתה אומר הם לא נכונים.
רענן כהן; תוציא את סעיף 17, הוא לא שייך לענין.
היו"ר א. שוחט; אבל אתה צריך להשוות שנה בשנה.
רענן כהן; תשווה, אני עשיתי זאת.
היו"ר א. שוחט; אם אתה לוקח את מכלול התקציב בשורה
העליונה הרשומה, הפער בין 170 ל-212 הוא
42 מיליון. 42 מיליון מ-170 זה פחות מ-25 אחוז. אם אתה מוריד מזה את
האינפלציה, ההעלאה הריאלית היא 4-5 אחוז, לא יותר. אם אתה אומר שאתה
רוצה להוריד את סעיף 17, אתה צריך להוריד אותו משני התקציבים, והמצב
)



(
יהיה עוד יותר חמור, כי בשנה שעברה התקציב היה 44, ואתה תגיע לתקציב
של 170 פחות 44, כלומר 125, והשנה תגיע לתקציב של 180, הבדל של 65.
תוריד 20 אחוז התייקרות, גם כן אתה לא מגיע למספרים שלך.

בפירוש מדוייק מה שאני אמרתי. תעשה
חשבון.
היו"ר א. שוחט; אתה הצעת, ואני מעיר לך כדי שלא תטעה. אתה
חושב שזה 44 אחוז ריאלית.

אני בדקתי. תבדקו גם אתם.

אני לא בודק. היתה לי הרגשה שאתה טועה,
אני עדייו בדעתי, אבל אתה תעשה מה שאתה
רוצה.

תבדוק. אם זה לא טוב, אני מוכן לקבל את
ההערה, כי זה ענין חשבונאי. המספרים
ישנם.
(ב) רשות השידור תגיש דוי'חות כספיים מלאים, לרבות המאזן בשנת התקציב
הקודמת.
(ג) התקציב ישקף חלוקה מדוייקת של עלויות והוצאות המחולקות בתוך
המחלקות השונות, כולל זקיפת הדקורה של כל אחת מיחידות המדיה.
אנחנו רוצים לדעת כמה זה עולה, לפי העלויות שתקבעו אתם, לא אני
רוצה להתערב בזה.
(ד) לרשות השידור תפקיד גם במערך ההסברה של מדינת ישראל, ועל כן עליה
לדאוג להבאת החדשות גם בשפה האנגלית, בעיקר עבור התיירים, שאת
החדשות באנגלית רואים מירדן.
(ה) ועדת הכספים מורה לרשות השידור להערך לתקציב 90-91 מבלי להסתמך
על האגרה, אלא על ההכנסות האחרות שלא יבואו מתקציב המדינה.
דהיינו, יש הנהלת רשות השידור, היא תקבע, היא תבדוק אם. זה
פירסומת או לא פירסומת. על האזרח עול המיסים כבד מאוד, אנחנו לא
צריכים להטיל על האזרח עוד עול.
אני פונה לחברי להצטרף אלי בהחלטות. אני גם אהיה מוכן ללכת סעיף
סעיף, ואני אודה אם נקיים דיון רציני על לימוד שנעשה על-ידי חבר ועדת
הכספים.

למרות הביקורת שיש לכל אחד, אני חושב
שבגלל המבול שישטוף את ארץ ישראל בתקשורת,
אנחנו צריכים לשמור על הערוץ הממלכתי שלנו, ולא הייתי רוצה להערים
עליו קשיים רבים.
)



(
אני חושב שלפחות 40 אחוז מהאוכלוסיה, למרות שטפון הערוצים שיהיה,
ירצו ערוץ איכותי, ירצו ברשות השידור שלנו. ככל שרשות השידור תערך
נכון יותר, הרי שיהיה לה ציבור של קליינטים. זאת המטרה שלנו.
המדיניות שלנו היא שכמה שיותר יזכו בשידורים שלנו.
מצד אחד הורדנו כספים מחברת ה"בזק" שהיא אחראית על המשדרים, והעברנו
למדינה בגלל עודפים כספיים, ויש שם עודפים. לעומת זאת, ברשות השידור
אנחנו רואים שיש רזרבות. אבל אני לא מביך: אני רוצה לדבר על ערוץ 2,
אבל בחצי עיר שלי - בטבריה עילית - שנים קולטים את חוסיין, ואפילו לא
את הערוץ הראשון. לא יכול להיות שאזרחים שלי יקלטו את חוסיין ולא את
השידורים שלנו. לא יתכן שאומרים שצריך אולי אנטנות מיוחדות, כשאת
הערוץ הראשון של ישראל לא קולטים. זו בעיה טכנית וכאן יש כלים. כאן
אני כל הזמן שומע שה"בזק" לא נותן את מה שצריך, ואלה אומרים אחרת.
תסדירו את הענין של הקליטה. מה זה משנה שאתם מבשלים טובל תבשלו
דרמות, אבל לא נוכל לאכול אותן. קליטת השידורים הוא נושא שאני רוצה
היום הבטחה לגביו. גד יעקובי אמר שאין לו בעיות. תשבו, תקימו גוף
משותף, תגמרו את הנושא הזה. אנחנו משלמים אגרה, עיקלו אצלנו משדרים
וכפו על אנשים לשלם, אבל אין להם לא ערוץ ראשון ובוודאי שלא ערוץ
שני. אני הייתי רוצה לשמוע היום דברים מעשיים, אני רוצה לבוא לצפון
ולהגיד להם שהם יקלטו את הטלביזיה הישראלית, שהם יקלטו ערוץ 2. אם
צריך להפריש כספים לאיזו קרן משותפת של רשות השידור וה"בזק" ולגמור
את הפרשה הזאת, הייתי מאוד רוצה בזה.
אני חושב שאנחנו לא צריכים השנה לדחות את האישור, צריך לאשר ולתת את
הקרדיט, מה גם - גם מר דמביץ ציין במכתב שלו - שאני הגשתי הצעת חוק
שתחייב כל רשות מתוקצבת להגיש את התקציב שלה בזמן. למה שנדחה בעוד
חודש? בעוד חודש הם צריכים להכין כבר את התקציב הבא. ישנן כל מיני
הערות של החברים ואני מקווה שהן תילקחנה לתשומת הלב. אני מציע לאשר
את התקציב, אבל מבקש שלפחות גם הקליטה תהיה.

מאחר שבישיבה הקודמת עם השרים עסקנו
בהסדרת הרחבת השעות, אני מבין שהנושא הזה
הוסדר בין שר החינוך לבין שר התקשורת.
היו"ר א. שוחט; אני רוצה להעיר הערה, אולי להסביר איפה יש
בעיה. אני הבנתי, שוועדת מקל, שהיא. הוועדה
שצריכה להסדיר את הדברים מבחינת השעות, מתכנסת. זה מה שמסרת בישיבה.
היא מתכנסת בימים הקרובים כדי להסדיר שני דברים.-
(א) את הבעיות בין הערוץ השני לבין מתן שעות שידור בשלב ביניים,
לתקופת ביניים לערוץ ראשון;
(ב) לבין הבעיה בין הטלביזיה הלימודית והכללית במגמה להרחבת שידורי
הבוקר.
אני רוצה להעיר הערה אחת כדי להיות מדוייק עד הסוף. בקשר לערוץ שני,
יש בעיה מסויימת עם האוצר, שאני חייב לברר אותה לפני שאנחנו מקבלים
)



(
החלטות. צריך לקבל החלטה כללית שהערוץ השני יכסה את כל הארץ. אבל אני
אומר לך שיש בעיה בסיסית בכל הנושא של הפעלת הערוץ השני, שהיא לא
פתורה, היא לא פתורה מבחינה תקציבית. אני בהחלט בעד אישור התקציב,
ואף-על-פי שזה בלתי רלוונטי לגביהם מבחינת הפריסה של הערוץ השני, זה
ילווה בפניה לממשלה ובדרישה לכסות ככל האפשר את הארץ בקליטה של הערוץ
השני. ודאי שזה יהפוך ליותר חשוב ברגע שיגיעו להסכם, וגם הרשת
הראשונה תשדר בערוץ השני. תהיה להם גם בעיה משפטית, איך הם גובים
אגרה, בשעה שבחלק מהארץ רואים ובחלק מהארץ לא רואים. מונחת הצעת חוק
לערוץ ראשון ולערוץ שני.
י. גולדברג! החוק אומר שגובים את האגרה ללא שום קשר
לקליטה, או לשימוש.

לגבי הערוץ השני אני מציע החלטה כוללת
שאומרת שאנחנו פונים לממשלה. הערוץ השני
פועל באופן חצי חוקי, ובאופן מעשי הזוכים במיכרזים הם שהיו צריכים
לעשות את הפריסה של תחנות הקליטה והמשדרים, ומכיוון שאין חוק - זה
נעשה בצורה פרטיזנית.
י. גולדברג! כתוצאה ממדיניות התקציב הכללי הוחלט שרשות
השידור תממן את פעולותיה מגביית האגרה,
ועודפי התקציב הועברו לקרן לפיתוח ברשות השידור. ראינו במסגרת סקירה
פה - בעצם ב-3 שנות התקציב, 85-86, 86-87, 87-88 - שנוצרו עודפים,
היה עודף תקציבי. אנחנו לא עוסקים בשנה הזו, אנחנו עוסקים בשלוש
השנים, וזו בעצם השנה הרביעית. משרד האוצר, בצורה מתוחכמת מאוד,
בהסכמת שר החינוך, בהסכמה שבשתיקה, זה התברר לי, להפתעתי לפחות, נוהל
דיון! מאחר שמקצצים בכל מקום, וצריך למצוא פתרונות בדיונים התקציביים
בין משרדי הממשלה, באו ואמרו שיש מקור חוץ-תקציבי כפי שהוא מוגדר
אצלנו. באו והוציאו את זה בצורת חקיקה, את אותו המקור מרשות השידור.
במקום שהכספים האלה, שגבו מאזרחים למטרה מסויימת, ולא כמקור הכנסה
נוסף למדינה, אם לוקחים את הכסף הזה מרשות השידור, אני חושב שקודם
היו צריכים להחזיר אותו לאזרחים.

אבל אתה הצבעת עבור זה. במסגרת חוק
התקציב, אתה הצבעת בשביל זה.

אני הרי רוצה את טובתה של רשות השידור
ואני מתריע על מה שהתרחש.

אתה יודע שהם לא היו בנים יחידים במהלך
הזה.
י. גולדברג! אני מוכרח לומר לכם שמה שנעשה בענין הזה
הוא חריג שבחריגים, ואם נאבק פה רענן כהן
על כסף, את הכסף הזה היו צריכים להחזיר לאזרחים ולא לקופת המדינה.
אבל אנחנו הולכים קטע קטע. מאחר שגם בימים אלה עומד כסף נוסף לרשות
רשות השידור, שהוא בקרן לפיתוח, ויווצרו שם עודפים נוספים, זו העצה
)



(

ידידי, חייבים לנצל את התקציב לצרכים
שמייעדים אותם בתכנית פיתוח מסודרת; ואם יש לכם עודפים, אל תיגבו
מעבר למה שנדרש. אחרת אתם יוצרים פה מצב שמישהו אחר מנצל את כספי
האגרה למטרה אחרת, שזה לא יועד בכלל לכך.
כאשר מייעדים את התקציב השוטף למטרות השונות, כפי שידוע כתוצאה
מהסכמים וכתוצאה מהבנות, ישנה התכנית הערבית מצד אחד, ישנה התכנית של
מסורת ישראל מצד שני, יש נושא שכל עם ישראל חרד לו - נושא ההסברה,
ודיבר על זה יגאל הורביץ ואחרים - אם אי אפשר להעביר את עניין ההסברה
בצורה מלאה בתוך המערכות הקיימות, יכול להיות שצריכים לבוא ולהקדיש
שעת הסברה.

זה טלביזיה, זה לא מרכז ההסברה.

כל אשר אמרתי הוא, שבעצם אם יש שעת מסורת
ישראל, ואם יש שעות שבאים ומייחדים אותך
לנושא מסויים, לא יקרה שום דבר לממשלת ישראל אם במסגרת משרד ההסברה,
כפי שישנם הפירסומים האלה והאחרים המכוונים על-ידי משרדי הממשלה
למיניהם, יעסקו בתכנית גם בנושא הסברה, ולתת את שעת ההסברה. אתה רוצה
דוגמא לכך? יש אזרחים - אני הרי סה"כ שומע אנשים בשטח - שבאים
ואומרים לי, שהם נהנים לראות את התכנית של הטלביזיה בערבית, כי בתוך
המערכת הזו יש יתר דגשים בנושא הסברה. חשבתי לתומי שאם יש כלי שאפשר
להגיע אתו להמונים, יש מקום שיהיה שם תחום שיעסוק גם בנושא הסברה. מי
שרוצה, יפתח, מי שלא רוצה, יעבור לתכנית אחרת. כל אחד וטעמו הוא.
מאחר שקיימת הקרן לפיתוח, ובתקציב הזה מצביעים על היעדים לפיתוח,
ישנם היעדים בטווח הקצר, בשנת התקציב הזאת, וישנם היעדים בטווח
הארוך. אני לא יכול לקבל את התקציב כפי שהוא הוגש. אנחנו לא יכולים
למשוך את רשות השידור גם באישור של התקציב הזה. מאחר שמצד אחד בקרן
לפיתוח יש עודפים, אני רוצה את טובתה של רשות השידור, ואני יודע שמי
שנקט פעם אחת בתרגיל כזה ימשיך לנקוט תרגילים כאלה. רשות השידור כרגע
היא בעודף בקרן לפיתוח, ובעודפים האלה אם לא ייעדו אותם לפיתוח,
הכספים האלה יילקחו מרשות השידור, כפי שנקטו בשנה שעברה. המחסור
התקציבי קיים גם השנה. לכן אני עומד על כך, שתכניות פיתוח שהוחלט
עליהן בוועדת שרים - לדוגמא לישובי קו עימות בשנת 85, והם היו צריכים
להתבצע בשנת 88-89, כמו קליטת שידורי ישראל בצפון, בכפר סאלד הוקם
הביתן, בשאר-ישוב הוקם הביתן לפני שנה והוא עומד וממתין עד שיציידו
אותו בציוד שהוזמן בזמנו. כך דווח לנו. בכל נושא הקליטה של הרשת
העיקרית בטלביזיה בצפון דובר על פיתוח באזור רמת הגולן, דובר על
פיתוח שיוכלו לקלוט. יש מקומות בצפון שעד היום לא קולטים את הערוץ
המרכזי בטלביזיה הכללית ודבר לא בוצע, זה הועלה פה על-ידי ח"כ ביבי,
ואני רוצה להעלות את זה שוב. בעצם כל הארועים שמתרחשים בצפון לאחר
שעות הצהרים, אי אפשר להעביר את הסרטים עליהם מהצפון לירושלים, וכל
מה שקולטים עד שעות הצהרים ומספיקים להעביר את זה לאולפנים לעריכה זה
מה שמשודר. ארועים שמתרחשים אחה"צ או בשעות הערב אין אפשרות להעביר
לאולפנים בירושלים. יכולים למצוא פתרון לנושא הזה, הוא לא פתרון יקר
)



(
והוא לא בא לידי ביטוי בתקציב של השנה הזו אלא בתקציב הרב-שנתי, זאת
אומרת של 3 השנים הבאות.
כפי שאנחנו עסקנו בהרחבת השידורים וביקשנו מהשרים שאנחנו נקבל תשובה
בנושא הזה עוד לפני אישור התקציב, אני מבקש שבמשך החודש הזה, לפני
שאנחנו מאשרים נקבל תשובה גם לשאלות אלו.

לא ביקשנו מהשרים תשובה לפני אישור
התקציב, אתה לא מדייק.

אם לא ביקשנו, אני מבקש. אני מבקש תשובות
גם לנושאים האלה, כי סה"כ משהו בתוך
המערכת הזו נבלם על-ידי מישהו, ולא ברור לי על-ידי מי. זה לא יכול
להיות שמערכת שרוצה לפרוץ קדימה, לא מצליחה לפרוץ קדימה. היא לא
מצליחה לקדם את עצמה ולפתח את מתקניה. כל מתקניה או רובם הם מתקנים
ישנים, שהם דורשים שיפור ושיפוץ ופיתוח המערכת הזו, ולא מצליחים
להביא את זה לידי מימוש; ומצד שני, לפני שנה ננקט תרגיל כפי שננקט,
וזאת באישורנו, והכספים של רשות השידור הועברו למטרות שהן לא יועדו
לכך. לכן אני עומד על הנקודה הזאת. אני לא אאשר את התקציב, לפחות
מבחינתי. תוך החודש הזה יינתנו תשובות ברורות מאוד בנושאים האלה,
כולל דרישתנו משר התקשורת בנושא הערוץ השני. זו עמדתי בענין הזה ואני
קורא לחברי להצטרף לענין הזה.

אני רוצה לומר כמה מלים טובות לאנשי רשות
השידור באשר למבצע הגדול שהסתיים השבוע
וקשור בשידור שני המשחקים, מקולומביה ומתל-אביב. אני חושב שגם רשת
קטנה כמו רשות השידור, מגיע לה הדרן.
רבותי, אני לא בא להעיר לכם על התכנים, אנחנו - כמה חברי כנסת מכאן -
חוזרים מסיור באירופה, וחזינו בכמה רשתות ב-3 מדינות. אנחנו לא
הגרועים ביותר. אנחנו בהחלט במקום טוב באמצע. כשאתה משווה את מה
שמציגה הטלביזיה ההולנדית על הרשתות שלה, אתה שואל את עצמך לפעמים מה
באמת כל כך גרוע, וכשאתה רואה את הרשתות השונות בגרמניה ומה הן
מציגות, ואתה רואה איך מצלמים תוכנית לילדים, עם איזו תפאורה עלובה,
אתה באמת חושב שאולי בכל-זאת זה לא כל כך גרוע כפי שזה נראה. אני לא
משווה את זה ל-בי.בי.סי. עם תוכניות הדרמה, אבל יש בעולם ויכוח גדול
היום בין אירופה לאמריקה, האם אירופה תטיל חרם על התוכניות
האמריקאיות, ומה תגובת האמריקאים אם אירופה המערבית תטיל חרם על
תוכניות אמריקאיות. השאלה הזו מטרידה את כולם, ואני מניח שגם הם
רוצים לקדם את ההפקות המקוריות. לפחות ועדת הכספים עמדה על כך במשך 8
השנים האחרונות, שחלק מן התקציב, חלק מוגדר, ילך אך ורק להפקות
עצמיות. אבל שיהיה ברור, אין תחנת טלביזיה ללא תוכניות יבוא.
אני לא אומר לכם אם השידורים שלכם טובים יותר או טובים פחות. אנחנו
דנים בנושא התקציב, ואני אתייחס אך ורק לתקציב. אני אומר לך, מר
צנגו, שאין מוסד בארץ שהיה בא עם דבר כזה. היו"ר בצדק נגע בכל
הבעיות, אבל לא היה לו האומץ לבוא ולומר לכם, שאי אפשר לאשר תקציב
)



(
כזה. אי אפשר מבחינה טכנית, כי התקציב, מלבד העובדה שמופיעים שני
מספרים של 212 בצד ההכנסה ו-212 בצד ההוצאה, אין בו כלום. חלק ממנו
חסר. אם יש לך יתרה עודפת, אתה צריך להציג אותה, ולומר לנו שעם הכסף
הזה אתה לא יודע מה לעשות השנה, ואת הכסף הזה אתה מעביר לאוצר, כי
תוכנית ההצטיידות שלך היא רב-שנתית, וכל שנה אתה תיקח מהכסף הזה סכום
אלף, בית, גימל, גימל פלוס 10 אחוז בשנה הרביעית. אבל כשאתה משאיר את
מה שנקרא עודף בערפל, ולא נותן לנו את ניירות העבודה שלך, לא יכולה
לבוא ועדת הכספים ולאשר את התקציב. כי מה יהיה עם היא תאשר? בסוף
הדיון אתה תבוא ותאמר שישבו כאן מטומטמים, לא הבינו שחלק מהתקציב הוא
תקציב חושך, שלא רואים מה יש מאחוריו, ובכל-זאת היו"ר אמר שהפעם הוא
מאשר כי אנחנו בחודש השביעי. אז יש לי חדשות ליו"ר, אתה לא צריך
לאשר, והטלביזיה תמשיך לשדר על-פי הנסיון שלנו מהעבר, ונתן כהן ישלוף
מיד עם דמביץ את חוות הדעת המפורסמות, ויוכיחו לנו שגם כשאנחנו לא
מאשרים את התקציב, הטלביזיה והרדיו משדרים. לוועדת הכספים בכל שנה יש
בעיות עם הנושא הזה, ולא רק לה, אלא לממשלה. אני לא רוצה לחזור על מה
שאמרתי בישיבה הראשונה, שאני לא מבין איך מגרעון גדול עברנו לעודף
שהוסתר מעיני הוועדה. אם אנחנו אוהבים שיעבדו עלינו בעיניים, אנחנו
יכולים לומר שמאחר שאנחנו בנובמבר, אנחנו מאשרים. אבל בינואר נתפוס
את הענין, ונדרוש הפעם גם את הפירוטים של כל מספר ומספר. באין
פירוטים, זה תקציב מסגרת, ואי אפשר לומר עליו מלה.

איזה מסמכים הייתם מקבלים בשנים קודמות?
ד. תיכוו; כל רבע שנה את העמוד הזה.
היו"ר א. שוחט! והייתם דנים על בסיס העמוד האחד.

כן, אבל התקציב היה רבעוני. אנחנו במשך
שנים היינו מאשרים תקציב לרבע שנה, כי לא
ידענו מה לאשר, על בסיס של עמוד אחד.
אני לא מקבל תקציב עם סעיפים עיקריים כשאין פירוטים. יכול להיות שיש
עודף, ויכול להיות שצנגן הוא הלקוח הטוב ביותר בבנקים בירושלים,
ולפעמים אני שומע אותם מתקשרים ואומרים כמה אתה נותן לנו. וכל הכבוד,
אני זוכר שכל השנים הם היו בגרעון ושילמו סכומי ריבית ענקים. אבל זה
מוסד ממלכתי, והוועדה הזאת מבקרת את הדו"חות הכספיים של רשות השידור,
ועל סמך הנתונים שמוצגים בפנינו - גם אם אתה רוצה להיות טוב, אתה לא
יכול להיות. וזו כבר השנה השמינית שאנחנו אומרים שבשנה הבאה נאחד את
הדיון באגרה ובתקציב.

על זה אני מתחייב. ענין האגרה לא יבוא
לדיון בלי התקציב.

אתה לא יכול להתחייב, כי פעם אחת תבין מה
עושים לנו.
)



(

אני פעם איכזבתי אותך? לא יהיה דיון על
האגרה.

תקשיב באיזה אילוצים אתה חי ותבין למה כן
יהיה דיון. מפני שמה שקורה הוא שהם צריכים
להנפיק את פנקסי האגרה, אם הם לא מנפיקים עד לתאריך מסויים את פנקסי
האגרה - הם לא גובים יותר, ולא יוכלו לגבות.

אז לא יגבו.

לכן הם באים ברגע האחרון, ואומרים לך
שתאשר להם.

אני מודיע לך, לחברי הוועדה ולהנהלת רשות
השידור, וגם כתבתי להם.

הם יבואו וישאלו אותך מה אתה רוצה מהם, כי
הממשלה לא אישרה.

כאשר בסיבוב הזה מסיבות שונות הם לא יכלו
לאשר, ולאחר שהם אישרו הם אמרו לי שזה
שוכב בממשלה, ושהם לא מביאים את זה לדיון, כתבתי מכתב לשמיר, ואני
מוכרח להגיד שכעבור 4 ימים קיבלתי תשובה שזה יכנס ביום ראשון הקרוב,
וזה נכנס. כך אני אעשה.

באיחור של חצי שנה.

היו בעיות פוליטיות גם בהנהלת רשות
השידור. מאפריל אני עוקב אחרי הענין.

יש לתקציב קשיים בממשלה, שגוררים אותם
לבוא אלינו ולאשר את האגרה בלי שום נתון,
כי הם לא יכולים לחכות. ברגע שהם מחכים חודש, יש בעיה עם כל הוראות
הקבע, עם כל הפנקסים שלהם - ואני זוכר את קודמו של צנגן עוד רץ ואומר
שאנחנו משוגעים.

דן, זה מה שיהיה.

בסדר, תודיע בכתב.

יש כבר הודעה בכתב, ותהיה הודעה בסיכום
הישיבה, כי זו אחת ההמלצות שכולם מסכימים
עליה.
)



(

אני צריך לשאול את עצמי היום שאלה: אני
משלם בתשלומים דו-חודשיים באמצעות הוראת
קבע 33 שקלים. אתה יכול לומר לי על סמך מה אתה מבקש ממני 33 שקלים?

על סמך אישור של ועדת הכספים.
ד. תיכון; אבל מה זה קשור לתקציבי האם מהתקציב הזה
אני יכול לומר לאזרחים ששואלים אותי, הכסף
הזה הולך למטרה זו או אחרת. אני רוצה לדעת מה אני אומר לכל אזרח
במדינת ישראל שאתה קורא לו אתמול בערב ב-9 וחצי או 9:32 דרך מוסקו
אלקלעי ואומר לו; שלם מחר את התשלום הדו-חודשי שלך בשיעור של 33
שקלים. מה אני אומר לו? כל אזרח שואל אותי לשם מה הוא משלם, ואז יגאל
בא ואומר שצריך תעמולה, צריך תוכנית כזאת, צריך תוכנית ציונית. אני
מאשר לך, אני רוצה שתראה לי שזהו השיעור שצריך לשלם, ואני לא יכול
ללמוד את זה.
אני מעלה את הנושא הישן. אני לא הייתי כאן בישיבה השניה, וקראתי את
התשובות שנתתם לי, כשמנקודת ראותי יכולתם גם לא לענות. זה בערך אותה
ההתייחסות שלכם למירב השאלות שלי. אני רוצה לשאול אותך כמה אתה גובה
מכלל האוכלוסיה שמחזיקה במכשירי רדיו וטלביזיה, וכמה אתה לא גובה?
מאחר שאני יודע את האחוזים, וזה בוודאי לא השתנה בשנה האחרונה, אני
בא ואומר לכם שאנחנו רוצים לשים הפעם סוף לענין אגף הגבייה שלכם.
חילקתם לנו חומר, ראינו מדינות שגובות את זה דרך החשמל. אנחנו רוצים
לבטל את מנגנון הגבייה ולהביא להוזלה גדולה. אנחנו רוצים פעם אחת
ולתמיד לגמור עם ענין הגבייה הישירה שלכם. נעשה את זה דרך חברת
החשמל, זה המכשיר שיש בו אכיפה. זה נדלק מחדש כאשר נתתם לנו את הטבלא
הבינלאומית של מי משלם ומה משלם.

אבל זה לא היה עם חברת חשמל, זה היה טבלא
שנתנה לנו בתי אב בכל הארצות.

אז אתה לא ראית את הטבלא. יש 4 מדינות
בטבלא שלך, ואתה יכול להסתכל. אתה לקחת
זאת בוודאי מאיזה ירחון. לכן, אדוני היו"ר, אם אני מתייחס ברצינות
לדברים שלך, אי אפשר להביא את זה להצבעה. אתה צריך לבוא ולומר שאנחנו
רוצים לראות את כל הפירוטים.

אני רוצה לראות את זה בעוד 5 חודשים.
ד. תיכון; אנחנו נקבע לכם ישיבה בעוד שבוע, אנחנו
רוצים לראות את כל הפירוטים לאן הולך
הכסף. אם הוא הולך לפיתוח, אני מאשר לכם את כל תכניות הפיתוח שלכם,
אבל תראו לי לפי סעיפים, כי הרי עכשיו יותר קל לנו. רענן אומר שאנחנו
בתחילת החודש השביעי, אני טוען שאנחנו כבר בחודש השמיני, זאת אומרת 8
חלקי 12 אתם כבר עשיתם.
)



(

אתה יודע בדיוק כמוני, וגם אתה עסקת
בדברים האלה. היום לבוא ולעשות ניתוח
תקציבי של התקציב הזה כפי שהוגש כאן, זה לא דבר רציני, מפני שעברו 8
חודשים. אתה שמעת את דברי בפתיחה, כשאמרתי שהתקציב מוגש בצורה לא
נכונה, לא ממויין, מה שמופיע לא צריך להופיע, ומה שלא מופיע כן צריך
להופיע. אלף ואחת ביקורות היו לי על הענין. לפי דעתי הוועדה תעשה
מלאכה נאמנה אם היא תיתו להם הנחיות ודרישות לתקציב, שבעוד 3 חודשים
צריך שיהיה מונח בפנינו. התעסקות בתקציב הקודם, זה חסר משמעות. אם
נדע למקד את התביעות בצורה הנכונה, אני בעד אישור כל הענין.

אני פתחתי ואמרתי שאני תומך בכל מלה שאתה
אמרת בדברי הפתיחה שלך. אבל כחבר כנסת
מגיע למסקנה הפוכה. אתה מגיע למסקנה שצריך היום, לפנים משורת הדין,
לאשר את זה, שבינואר נתייחס. אני הרי מנוסה בחודש ינואר וגם בפברואר,
וגם במרץ. אני כבר ניהלתי 9 דיונים ב-9 תקציבים, כמעט בכולם הייתי,
ואני יכול לומר לך, ח"כ סולודר, שאני סקפטי. מותר לי, לפחות על סמך
הנסיון. היו כאן כמה וכמה יושבי-ראש שאמרו אותם הדברים, וכשזה בא
לתקופה המטורפת ההיא, אין לאיש זמן. ואני זוכר את מיכה חריש, שבסוף
מגיע ואומר שכל הזמן הלך, והדיון על התקציב עוד לא התחיל. לכן אני
שואל אותך, ואני מעמיד את זה באמת לשיקול דעתך, האם אתה חושב שוועדת
הכספים יכולה לאשר את התקציב כפי שהוא לאור הדברים שאתה אמרת, ושאתם
אני מסכים, ללא קבלת פירוטים לפחות חלקיים באשר למהות העודף, ממה הוא
נובע, מה הם עומדים לעשות אתו.

אני רוצה להעיר הערה בקשר לעודף. אחת
מהישיבות הראשונות שלי בוועדת הכספים היתה
בתקציב הזה, וכשאני באתי הביתה מהישיבה, וזה היה ערב פגרת הפסח,
קראתי בבית את הנייר. החוברת הזאת - אני מוכרח להזכיר לחברי הוועדה,
היתה בידינו כשאישרנו את האגרה. היא לא היתה מאושרת, אומנם, אבל היא
הונחה בפנינו. קראתי, וראיתי שרשום שיש עודף של 100 מיליון. כתבתי
למנכ"ל, ואמרתי לו שלפי חשבוני אין 100 מיליון, אלא יש קרוב ל-200
מיליון, כי זה הופיע על 88. היתה התכתבות בינינו במשך חודשיים, ואז
קיבלנו תשובה, שהוא אמר שבאמת יש עודף של 170 מיליון. ביקשתי לדעת מה
היה בבנקים ב-31 באפריל, וקיבלתי את התשובה. זה היה גודל דומה, של
180 מיליון. אני מניח שהשנה תיגמר עם סיפור יותר גדול, זו ההערכה
שלי, עם ה-50 מיליון, שדרך אגב אני לא יודע אם הממשלה משכה את זה.
למה אני אומר שאני לא מפחד לאשר? קודם כל אני רוצה להגיד לך, בתור
ותיק ועדת הכספים, אתה 9 פעמים אישרת תקציבים על פיסות נייר, ולא על
תקציב. בכל זאת יש שיפור מסויים. דן, אני מלא ביקורת על הצורה, ושמעת
את זה. אבל אני אומר שאני חושב שכל עיסוק בתקציב של השנה, מעבר
לביקורת שמתחנו, מיותר לחלוטין. כי מה יקרה? הם יחזרו אלינו עם
פירוט. אנחנו צריכים לתת את ההנחיות, את ההערות שנסכים עליהן
כהנחיות, ואני בטוח שחלק מהדברים הם ספגו בדיון, ובשנה הבאה אנחנו
נעמוד על המסגרות.
)



(

אני רוצה להעיר משהו. מהנסיוו שלי, יש לי
תיק שלם על ענין גביית אגרת רשות השידור
בידי חברת החשמל, היה אפילו פיילוט פלך בראשון-לציון. מי שמעוניין
לקרוא את התוצאות יכול לבוא אלי. אבל המסקנה שלי היתה, שמה שיקרה מזה
שיהיה שעובדי רשות השידור יקבלו חשמל חינם ועובדי חברת החשמל יקבלו
אגרת טלביזיה חינם.
ע. סולודר! אני רוצה לומר שמצד אחד אני די מתוסכלת
מכל הדיון הזה. מצד אחד, זאת באמת פעם
ראשונה שחוברת כל כך מפורטת מתקבלת, אבל מה שמתגלה בה ומה שמתגלה פה
בשלושת הדיונים שאנחנו מקיימים, מעורר כמה תמיהות, גם על אי-ההבנות
וגם על אי-התיאומים.
מעבר לזה, אני- רוצה להתייחס לכמה נקודות, כשקודם כל אני אגיד שאני
מקבלת גם את הביקורת, אבל גם אני אצביע עם היו"ר, ולו בגלל מה שאהרון
הראל הכניס כאן בקריאת ביניים לגבי התקציב החדש. כי אם ייעשה באמת
מאמץ, שאפשר יהיה להביא את התקציב שלכם יחד עם כל התקציב, אני חושבת
שזה כדאי, וזאת בכפוף לכל ההערות שפה מעירים היום.
נושא האגרה הוא נושא שעולה כל שנה. צריך לברך את הרשות, כי נדמה לי
שזאת פעם ראשונה שהם מציגים לפנינו את התקציב עם עודף; אבל אם יש
עודף, צריך לבדוק מה קורה עם האגרה. אנחנו יודעים שיש בעיה עם עצם
הגבייה, ואם יש עודף - אולי צריך להקטין את גובה האגרה, אולי לא צריך
לגבות אותה, אולי לפי קריטריונים מסויימים צריך לשחרר חלק מהאוכלוסיה
בכלל ממנה.
אני רוצה להעיר על הנושא של הפריפריות, וכבר העירו על זה. אני לא
אנקוט סנקציות ולא אעניש את כלל ישראל משום שבאזור שלי לא רואים. אבל
אני חושבת שלא יכול להיות שזה יהיה כך. אצלנו גם ערוץ ראשון קולטים
עם בעיות, עכשיו יש תחנת מימסר, תחנה נוספת; אבל ערוץ שני בכלל לא
קולטים, וחלק גדול מהארץ לא קולט. אם עומדים להפעיל ערוץ שני, לא
יתכן שבשני-שלישים מהארץ לא יקלטו אותו. זה לא ענין של סנקציות
שננקוט או לא ננקוט. רשות השידור יכולה לומר שהיא עושה נסיון ומפעילה
את זה בהתחלה לחלק מהארץ, אבל אני חושבת שדבר כזה לא יכול להימשך.
הנסיון הזה נדמה לי נמשך כבר הרבה זמן.

התברר לנו בישיבה הקודמת שבתחום הזה זאת
לא הבעיה שלהם.
ע. סולודר; אבל התברר לנו גם, שמשרד התקשורת פתוח
לשיתוף פעולה מלא, דבר שלא היה ברור
מהישיבה הראשונה. ואני חושבת שפה צריך להיעשות מאמץ. בוודאי אי אפשר
לגבות גם אגרות ומחירים אם בשני-שלישים מהארץ לא נהנים מהענין. אז
אולי שישחררו שני-שלישים מהאגרה.
)



(
דיברו פח הרבה מאוד על סכנת ה"שטיפה" של הציבור מטלביזיה בכבלים,
מערוץ שני ואולי מעוד ערוצים, ועל הסכנה לחינוכנו. אני אומרת את זה
במרכאות, והיה מי שאמר שצריך לעשות הסברה. שמענו את לורברבוים
מהטלביזיה החינוכית, ואני בההלט חושבת שהדברים שהוא אמר הם דברים
מאוד רציניים. יש מי שחושב שבעידן שלנו אפשר לצנזר משהו, שאפשר רק
להתחרות וככל שתהיה תחרות יותר גדולה, השידורים יהיו אולי יותר
טובים. לכל אחד מאתנו - גם חברי ועדת הכספים - יש לו טעם שונה. ואני
יכולה לומר שאם אני מסתכלת בטלביזיה הכללית, יש הרבה מאוד שעות שאני
יכולה לסגור אותה, כי אני לא יכולה להסתכל כל יום כמה שעות בכדורגל.
אני חושבת שהנושא של התחרות הוא טוב, וככל שתהיה תחרות זה יתרום לטיב
התוכניות. לפי דעתי לא מושקע מספיק, וגם את זה כבר אמרו, בתחום
ההפקות המקומיות. לדעתי בזה צריך היום להתרכז, ואם יש עודפים לרשות,
הייתי משקיעה אותם כאן. אני לא נכנסת פה למספרים ולא ערכתי מחקרים,
בדיון הזה היו רגעים שהיתה לי הרגשה שמרוב עצים אנחנו מפסיקים לראות
את היער.
אני רוצה לסכם ולומר שאני אצביע היום על התקציב, אם יעמידו את זה
להצבעה, אבל רק בהתניות שהיו"ר אמר אותן. הן מקובלות עלי, שלקראת
התקציב שאנחנו עומדים לאשר אותו תוך 3 חודשים, התקציב החדש, תובא
הצעת תקציב מסודרת, שתכלול בתוכה בצורה מסודרת גם את עניין האגרה, עם
הצעות לפתרון ועם תוכנית לעתיד, מה מתכוונת הרשות לעשות גם בתחום
הרדיו, גם בתחום הטלביזיה, כתוצאה מערוץ שני, כתוצאה מכבלים, ועם
פתרון לנושא של שני-שליש האוכלוסיה שלא רואים היום את הערוץ השני.
ש. שטרית; אדוני היו"ר, אני רוצה להתנצל על האיחור,
אבל היה זה איחור מוצדק, כיוון שהייתי
צריך לקבל בכנסת את פניו של נשיא מקסיקו לשעבר, מיגואל דה לה-מדריד,
אדם מאוד מאוד סימפטי.
ולנושא עצמו. עברתי על החומר שהוטל על שולחננו בכמויות לא מועטות.
החוברת מוכרת לנו מהדיון הקודם, החוברת של רענן כהן לא היתה מוכרת
לנו, ואתם קיימתם עליה דיון עוד לפני כן, אני ראיתי אותה רק כשחזרתי,
וראיתי גם את התשובות של רשות השידור.
אני רוצה להתחיל במכתב של מר דמביץ. בעקרון אינני מקבל את התפיסה,
שכל עוד החוק קובע, לפחות על-פי הפרוש הנכון של החוק, הרי גם האגרה
וגם התקציב צריכים אישור של ועדת הכספים, והשאלה היא אם הרובד של
האישור לא היה בבת-אחת אלא בתוספת על-ידי הצעת חוק פרטית. כרגע המצב
הוא שאנחנו צריכים לאשר גם את האגרה וגם את התקציב. אין מנוס מהמסקנה
ההגיונית שהדיון חייב להיות במועד אחד. אני אתן לך סיטואציה: בהרכב
אחד יבואו אנשים שיש להם השקפות מסויימות לדון בנושא האגרה והם יאשרו

אחר כך יבוא הרכב אחר - הכוונה לאנשים מתוך 27 החברים
- ויאשר תקציב, כשההשקפה שלהם לגבי האגרה היא שונה, ואתה יכול לקבל
תוצאה לא טובה ולא נכונה.
)



(
לגבי השאלה האם העובדה שאנחנו מקיימים דיון על התקציב פוגעת בעצמאות
של רשות השידור. אני חושב, לפי ההיסטוריה ששמענו, שעד התקופה האחרונה
היו מגישים דף אחד רבע-שנתי ולא בצורה מפורטת, כשהיו מאשרים את
האגרות או את התקציב. אני לא זוכר, אני את חטאי מזכיר היום. הייתי
חבר מליאת רשות השידור, ואני לא זוכר מה הונח לפנינו כמליאת רשות
השידור. אני יכול להגיד שספרים כאלה לא הונחו בפנינו. מתוך זכרון אני
יכול להגיד שהגוף עצמו - זאת היתה כוונת המחוקק, אם זה גוף עצמאי -
שהגוף עצמו ינהג במסלולים ופרוצדורות כאלה, שהמחוקק יכול להיות שקט.
אבל קודם כל המחוקק לא היה שקט, הוא קבע שהוועדה צריכה לאשר מתוך
ראייה כוללת; ושנית, גם אם אין צורך בהשתתפות של תקציב המדינה בשנים
הללו, זה לא אומר שכך יהיה תמיד, כי עובדה היא שרוב השנים היתה דרושה
השתתפות של תקציב המדינה.
לכן מבחינה מושגית-עקרונית אני חושב שאין קושי שאנחנו נקבע בצורה
חד-משמעית - כמו שמנוסח בסעיף הראשון של הצעת ההחלטה של רענן כהן -
שאנחנו קובעים ככלל פרוצדורלי, ואנחנו יכולים לקבוע אלא אם כן אתה
תגיד שלא - שככה ננהג מכאן ולהבא. זה לגבי השאלה של איחוד הדיון
בתקציב ובאגרה.
אני חייב לומר, שאני קיוויתי שבדיון באגרה נקצץ קצת יותר מגובה האגרה
שאישרנו. מה שעשינו זה תיקונים קלים מאוד, לא משמעותיים, ובעצם לא
הבאנו בחשבון את העודפים. נדמה לי שאם לוקחים בחשבון שני מרכיבים:
ראשית, את העודפים; שנית, את העובדה שהגבייה היא בשיעור 50 אחוז
מהפוטנציאל. אני לא הייתי כל כך שש להצעה של חברת החשמל, אני בכלל לא
רוצה את החיבורים הבלתי-רלוונטיים. על כל גוף למצוא לו את המסגרת
הנכונה והנאותה איך להפעיל - כשל גבייה בשיעור של 50 אחוז, הוא בלתי
מוסבר ובלתי סביר. אינני מבין מדוע אי אפשר להגיע לרמת גבייה יותר
גבוהה. אני לא יודע מה בדיוק האחוז הרשום אצלנו, אבל נדמה לי
שבנתונים שאתם הגשתם - או שסמדר הגישה - היה מדובר על סביבות 50 אחוז
גבייה, כאשר בארצות אחרות נתנו לנו נתונים שהם הרבה יותר גבוהים.
לכן, אם לוקחים את שני הנתונים האלה - עודף מצד אחד ומחדל גבייה או
כשל גבייה, בשיעור של 50 אחוז, את שני הדברים האלה יכולנו ללכת יותר
רחוק לגבי הורדת שיעור הגבייה.
בכל הכבוד לדעה של רענן כפי שהיא מנוסחת בסעיף 4, אני הייתי מציע
הורדה, או קיצוץ, או הפחתה בשיעורי האגרות. אני מניח שיגבירו את
הגבייה והעודפים שנוצרו עד עכשיו, במקום שהממשלה תהפוך את זה למס
ישמשו למה שיועדו. כי מה קרה? את ה-180 קיצצו, לקחו מזה מס, בשנה
הבאה בחוק ההסדרים לשנת תש"ן, גם כן יהיה סעיף, מרשות הנמלים כבר לא
יקחו 7 אלא יקחו 30.

מרשות הנמלים לקחו 240 מיליון לשנה, ל-3
שנים.
ד. תיכוו; כל הלקיחות האלה, זו כלכלה מעוותת.
)



(

אי אפשר יחיה להגן על האגרה מבחינה
קונספטואלית, כי אגרה זה לא מס, אגרה זה
תשלום עבור שרות. אבל אם אתה עושה אגרה עודפת, אתה הופך את העודף
למשהו אחר, במיוחד כשהוא נמסר לידי אנשים חכמים ויעילים הם לא שופכים
את זה. תיאורטית יכולנו להיות מול הנהלה ששפכה את זה, ולכן פה צריך
להגיד גם מלה טובה. אבל זה עדיין לא מונע מאתנו את החובה לעשות התאמה
אמיתית, כדי שאנחנו לא נעזור בעצם למיסוי בדרך אחורית, כי זה מה
שקורה היום.
אנחנו היום מאשרים תקציב, אבל אני רוצה לשאול גם את הוותיקים בוועדה,
במישור של הנוהג, וגם את היועץ המשפטי: אם היינו מציעים לאשר את
התקציב, אבל לשנות אותו כך שבאחד הסעיפים שלו יופיע רזרבה להעברה
לשנה הבאה, ואנחנו נייעד את הרזרבה הזאת למשהו מסויים, זה יתקבל?

הם עשו את זה דרך תקציב הפיתוח. הם שיחררו
כסף מהתקציב הרגיל, ייעדו אותו לתקציב
פיתוח שהוא בלתי מחולק ברובו. זאת היתה הטכניקה, אם אינני טועה.

אם זה אפשרי, אנחנו לא נייעד את זה
לפיתוח, ואני אגיד לך למה אני מתכוון. אני
לא מתכוון שהם ייעדו לפיתוח, אני מתכוון שאנחנו נתכן את התקציב שלהם
כך שיהיה כתוב שסכום מסויים - שאנחנו עכשיו נקבע אותו - שאמור לממן
את הורדת האגרה בשנה הבאה, הוא ייועד כבר עכשיו להורדת האגרה בשנה
הבאה. ואז בתקציב, יופיע סעיף שאומר, שאם היתרות הן 54 או 55, 55
מיליון או סכום אחר שנקבע אותו שיופיע בתקציב, כשאינו מיועד לשימוש,
הוא יופיע בתקציב להעברה לשנה הבאה, ויהיה כתוב שהוא מיועד למימון
הפחתת אגרה, כפי שהחליטה ועדת הכספים. אם את זה אנחנו יכולים לעשות,
אין לי שום קושי עם התקציב. זה שנוצר עודף ולא ידענו עליו במדוייק,
לא נורא, כי טיפלנו בו, זה שאנחנו לא קיבלנו פרוט מספיק בסעיפים
מסויימים ואנחנו נקבל עכשיו הודעה מחייבת מצד כל הנוגעים בדבר שיהיה
מפורט בתקציב של שנה הבאה, הרי שפחות או יותר השגנו את היעד של החיוב
שלהם. ואם הם יבואו בשנה הבאה ולא יהיה להם הפרוט שאנחנו שמענו עכשיו
עליו התחייבות - אנחנו לא נקבל את התקציב. לא רק שלא נאשר אותו, אלא
שלא נדון בו בכלל. לדעתי זה צריכה להיות נוסח ההודעה של היו"ר. זה לא
שאנחנו לא נאשר. אתה צריך שיהיה כתוב בהודעה הרשמית שלך, שאם זה לא
יעמוד בדרישות עליהן הודענו בישיבת הוועדה מיום זה וזה - התקציב לא
יבוא לדיון, כי זה המבחן ההגיוני ביותר.

ואז מה יקרה?

יש להם בעיה בתחום האגרה. זו הבעיה
העיקרית.

אם ההצעה שאני מציע עכשיו תתקבל, יש לנו
גם הכסף במה לממן את ההורדה של האגרה בשנה
הבאה, הם בינתיים יעשו - עד שיבואו אלינו - איזה מבצע גבייה, ויתנו
)



(
לנו את הנתונים המדוייקים לגבי שיעורי הגבייה, ובדרך הזאת אני חושב
שנוכל לפתור את הבעיה שעומדת על הפרק.
אני רוצה לקבל פרוט מדוייק, בהמשך לדברים שמופיעים במסמכים שאתם
הגשתם. אגב, אני לא זוכר אם הם היו חתומים.
היו"ר א. שוחט; אני שאלתי את השאלה וקיבלתי תשובה. על
התשובה אחראי מנכ"ל הרשות.
ש. שטרית; אני בהחלט אמרתי את זה בדרך אגב, והיו"ר
הזכיר שגם הוא עמד על כך. אדוני המנכ"ל,
יש פה ויכוח בשאלת עלות לפי שעה. לפי גירסת רענן כהן לגבי הטלביזיה
הערבית והטלביזיה העברית זה נע 12 מול 53, או 12 וחצי מול 54, ולפי
הגירסה שלכם זה 28 בערך. אתם טוענים שההפרשים בין הגירטא שלכם לבין
הגירסא שלו נובעים מכך, שצוות העוזרים שלו והוא עצמו לא בדקו את
הדקורה, שהיא בטיט לשני הגופים האלה, גם לטלביזיה הערבית וגם
לטלביזיה. העברית. אני רוצה זה לקבל פירוט, לפי איזו שיטה אתם מחשבים;
האם באמת הצריכה של השירותים האלה דומה להיקף בטלביזיה הערבית
ובטלביזיה העברית.
א. הראל; אתה שואל אם יש הבדל בין עלות שעת הפקה
בעברית לעומת עלות שעת הפקה בערבית?
ש. שטרית; לא, פה כתוב שיש הבדל.
א. הראל; מישהו יכול להסביר לי למה זה משנה?
ש. שטרית; אחרי שהבנת מה תחום ההתעניינות שלי, אני
אסביר לך את השאלה. נניח שאני חושב שיש
קיפוח של הטלביזיה הערבית. נניח שאני חושב שהמשרדים שלהם לא כמו
המשרדים של הטלביזיה העברית, ונניח שאני חושב שהצוותים שהם מקבלים
אינם כמו בטלביזיה העברית, ונניח שאני חושב שזה נובע מכך שאתם נותנים
להם מעט. טבעי שאני רוצה לקבל פרטים כדי להפריך את ההנחה הזאת.
לסיכום אני אשאל אותך עכשיו, האם אתה חושב שיש קיפוח לאור הנתונים
שאני למשל הזכרתי. כשנכנסים לחדרים רואים איזה הבדלים, אולי מבחינת
מספר הצוותים שעומדים לרשותם ביחס לשעות, ואולי השאלה הטכנית הזאת של
פר-שעות - כפי שאתה ניתחת אותה במסמך - אינה נותנת תשובה מלאה, ואולי
תוכל להגיד לי, שבשנה הבאה אתה מתכוון להיות קצת יותר נדיב כלפי
המחלקה הערבית.
א. וינשטייו; בישיבה הקודמת שמענו מה שאנחנו יודעים,
והוא שאנחנו נכנסים לעידן חדש, למערכת
מורכבת של לווינים, ערוץ בי, כבלים וכן הלאה וכן הלאה. נשמעו בקשות
ודרישות שונות. המסקנה שלי, ואני חושב שלא רק שלי, שאנחנו אמנם
נכנסים כולנו לתקופה הזאת, אבל אנחנו איננו מוכנים. אני חושב שלשולחן
הזה אין לאחר שתי ישיבות הכלים לבדוק מה נחוץ. אין לי הכלים לקבל
החלטות לגבי התקופה הזאת ולמה שאנחנו צפויים. שמעתי כאן כל מיני
)



(
הערכות ובקשות כמו להציב 10 מיליון לחינוכית. דרך אגב, מגלי צה"ל לא
היו כאן. מבקשים לעשות אי, בי ו-גי ולהיכנס לסבך הזה. אין לנו לפי
הערכתי היכולת לקבל בתחום הזה החלטות מחייבות. המלצות של חברים,
בבקשה.
דבר אחד חשוב שנחליט עליו, והוא ערוץ בי. חייבים לספק את האפשרויות
שערוץ ה-ב' יהיה ערוץ לכל הארץ, אבל לא הייתי מציע לוועדה להיכנס לכל
המורכבות של חלוקת התקציבים והאמצעים בין כל המערכות.
לגבי תקציב רשות השידור. אני חושב שהבעיה המרכזית של כולנו בתקציב
רשות השידור היא, שלרשות השידור אין מאזן. אני מתפלא פליאה רבה על
הוועד המנהל ועל ההנהלה. הרי מאזן הוא כלי מרכזי בקבלת החלטות. יש
לכם רכוש. איך אתם יודעים מתי לחדש רכוש, ואיזה רכוש לחדש? כך לגבי
ציוד, וכן הלאה. יש לכולנו התחייבויות לספקים, ספקים חייבים לנו. זו
מערכת שלמה של משק, ואני זוכר שלפני 8 או 9 שנים קיבלנו החלטה כשאז
אני הייתי בכובע אחר.

הערת ביניים. אני שאלתי את מר צנגן לפני
שעה. האם יש מאזן או אין מאזן, וקיבלתי
תשובה שיש מאזן לשנת 87 והוא גמור.

לא שאלת על מאזן, שאלת על דו"חות כספיים
מבוקרים על-ידי רואה חשבון.

אני רוצה לומר לחברים שיושבים כאן, שלפני
9 שנים, כשבחרנו את רואה החשבון, הסיבה
לבחירתו של אותו רואה חשבון לרשות היתה משום הבטחתו לסיים מאזן תוך
שנה, ומאחר שהוא הבטיח זאת, הוא נבחר. אני אמרתי אז בישיבה, שאלו
הבטחות שוא. אין לנו עדיין מאזן אחרי 8 או 9 שנים. ולכן אני פונה
אליכם. אני חושב שכדי שכולנו נעריך את האפשרויות ואת המערכת למנוע
בזבוזים, ליצור תחלופה של ציוד של כל המערכות הללו, אתם חייבים להגיע
לכך שיהיה לכם מאזן, זה כלי ראשוני בניהול.
אנחנו זקוקים לתוכנית מינהלית רב-שנתית של הרשות. אתה נמצא במערכת,
לפתע אתה עומד בפני מצב שאין לך בתי שידור, שאתה מפוזר, וכל הדברים
שאנחנו יודעים עליהם. תוכנית רב-שנתית תורמת לרשות, וזה לא רק
לפיתוח, אלא אולי לצימצום הוצאות, לכל המערכת של הניהול. רואה
החשבון, אני מבקש שתעיינו קצת בפרוטוקולים ובהיסטוריה, עברו 8 שנים
ללא מאזן, עם הבטחה, וזה חמור מאוד. זה רע מאוד לכל המערכת המינהלית
שיושבת כאן, ושהיא זקוקה לזה.
לגבי עודפי תקציב. אינני רוצה לדבר על העבר, ניסיתי לשאול בין
הדיונים איך קרה שלא ידענו כולנו את הדברים. יש מיגוון של דעות בחוק,
יש גם מיגוון של דעות בסוגיה הזאת.

)



(
(א) אנחנו נתקשח לפי הערכתי לאשר בשנה הבאה אגרה שלא תהיה אגרה
נומינאלית. אני לא מדבר על קיצוץ. הקיצוץ יהיה בכך, שאם אתם
תגישו אותה הצעת אגרה ברמתה הנוכחות, זה צימצום ב-20 או 25 אחוז.
אני חושב שזאת תהיה הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיה הזאת של
האגרה בשנה הבאה.
(ב) הגדילו את ההפקות העצמיות. דרך אגב, במאמר מוסגר, אני ראיתי את
התקציב. אתם יכולים לעמוד באגרה מצומצמת יותר, כי בתקציב מופיעים
כל מיני סכומים שלא תוציאו אותם השנה. לפי סדר תהליך קבלת
ההחלטות אתם גם לא יכולים להוציא אותם. אם אתם מקציבים סכומים
למשל לבית-שידור, ועוד אין לנו הקרקע. לא יתחילו בתכנון, משום
שדבר ראשון אתה צריך לדעת איפה ומה, ואלו תהליכים שמצריכים זמן.
יש עוד סעיפים חבויים בהוצאה, שלא יוציאו אותם בתקציב. כשיש
הכנסות גדולות, יוצרים הוצאות גדולות. אני הייתי מציע להגביר
הפקות, ובתחום הזה אני רוצה לציין: אנחנו נמצאים היום בתקופת
פריחה ראשונית או אמצעית, אבל תענוג לראות את ההפקות העצמיות
בטלביזיה, במערכות, ואני הייתי מציע להמשיך בזה. אני חושב שהיו
לאחרונה כמה הפקות יוצאות מן הכלל, שראויות גם ליצוא.
לגבי האגרה בשנה הבאה. כשאנחנו ניסינו לשאול בשנים קודמות מדוע הדיון
באגרה לא יהיה עם הדיון על התקציב, היו בעיות שאין לכו שליטה עליהן -
ואני חושב שיש כאן משהו מטעם היועץ המשפטי שלנו, איזה נייר. אנחנו,
וגם רשות השידור, הוועד המנהל, קשורים בלוחות זמנים שלא מאפשרים.
נכון שבשנים קודמות לא היה לחץ כזה של ועדת הכספים כפי שהוא קיים
כיום. אני לא הייתי מציע ליו"ר שלנו, שאם זה לא ניתן, שנקבל החלטה
מחייבת. אפשר שלא נדון בתקציב שנה והרשות תפעל, אבל אנחנו כן רוצים
לדון. אני מציע שנשמע את התשובה, ואני מניח שזה גם עניינה של הרשות.
אם זו בעיה שלא מסתדרת, אני רוצה לשמוע. לא הייתי מציע לחייב את ועדת
הכספים בהחלטות שאחר כך לא מתקיימות, ואני שותף לרצון הזה ולמגמה
הזאת.
אתם דנים בבית-שידור, ואני הייתי מוכן לחשוב בעודפי הכספים על מרכז
תקשורת בירושלים. מרכז תקשורת בירושלים משמעותו בית שיאכסן מערכות
עתונים, אכסניה למערכות עתוני חוץ, לטלביזיה לימודית, לטלביזיה לערוץ
ב', לטלביזיה כללית, לרדיו. בית מלון לעתונאי חוץ, מרכז תקשורת,
שכשמגיעים אורחים לשם מכנסים אותם. מרכז תקשורת כזה, שהוא איננו כולל
רק בית שמשרת את רשות השידור הממלכתית. אני חושב שזה מענה, ואם תפנו
לשם את עודפי הכספים, אתם יכולים לתרום לא רק לירושלים, אלא לריכוז
מערכות עתונים תל"אביביים שיהיו במערכת הזאת. לרכז את כל המערכת
התקשורתית, לרכז במרכז תקשורת. ניסיתי לתרום לענין הזה, לפני
חודשיים-שלושה, ברשות לפיתוח ירושלים. יזמתי פגישה בה השתתף יאיר
אלוני, ואולי אחד-שניים נוספים מכם. אני יודע שיש התקדמות מסויימת.
רצוי ללכת בסוגיה הזאת לגבי שימוש בעודפי כספים. תכניסו אותם לקרן,
ורוצו לנושא הזה. אני קצת עקבתי גם לאחר עזיבתי את הרשות לפיתוח
ירושלים, ואני חושב שבענין הזה יש התקדמות.
)



(
לגבי השכר. חשתי לפני כשנה-שנה וחצי בירידת תפוקה של עובדי רשות
השידור, רדיו וטלביזיה. מה פירוש ירידת תפוקה אני קצת הייתי קשור
למערכת כעתונאי, לפני מספר שנים אני חשתי שכשאתה פונה לאיש בחצות
ולפני חצות, בידיעה, בתגובה, הוא קלט, הוא ביקש, הוא היה פתוח. אתה
ראית אנשים, אתה עובד בכנסת יותר בתדירות. אותם אנשים ממלאים
פונקציות. שאלתי מדוע מדוע ירדה התפוקה. ראיתי תלושי משכורת, וראיתי
שחלה ירידה בשכר עובדי רשות השידור, מעבר לירידה של עובדי המיגזר
הציבורי. כתבתי לפורת, וביקשתי לדעת בכמה היתה השחיקה. לא קיבלתי
תשובה. כשדנו באגרה אמרתי שיביאו את זה לתקציב, לא הבאתם. כיום יש
תשובה בנייר שלכם, ואני בהחלט יכול לברך על כך. אמנם רואים שיש
ירידה. לפי גירסא אחת 4 אחוזים ולפי גירסא אחרת 8 אחוזים ירידה
ריאלית בשכר של העובדים. פעם השכר ברשות השידור היה גבוה יותר מאשר
בעתונות, היום הוא פחות וירוד. יש כאן בעיה נוספת: השכר של עובדים
ממלכתיים בתקשורת הוא נמוך, ויכול להיות שישנם גורמים במשק, שהיו
מעוניינים לשמור את השכר נמוך, משום שאז זה יכול להיות פתח לנסות
לדלות עובדים לחלטורות. הם יעבדו אצלי, ויקבלו חלטורות אצלי במימסד.
אני חושב שאי אפשר למנוע חלטורות, אבל האינטרס של כולנו הוא, שעובדי
רשות השידור יהיו צמודים לרשות ולא שהם יהיו במצב שאפשר יהיה לנסות
ולומר להם לבוא ולעשות חלטורות. את זה אנחנו צריכים לעצור. שכר הוגן
ושכר שמושווה לתנודות בשכר הציבורי, אני חושב שחייב להיות. אני קובע
עובדה, שהשכר היום, לפי הניירות, ירד ב-4 אחוזים או 8 אחוזים,, אני
אגב גם הצעתי בקשר לשכר הכנסת משהו לפני מספר ימים. אני יודע שהיה
טיפול מסויים לפני זמן מה, היה הסכם שכר, ההסכם הזה נגמר, והוא הסכם,
ואני למדתי אותו, והעובדים בהחלט מרוצים. אני לא מדבר בשם העובדים
ולא מדבר בשם ההנהלה, אני מדבר על בעיה כפי שאני רואה אותה. ההסכם
הזה מסתיים באפריל 90, וחתמתם עליו לאחר שלוש שנים או משהו של
עיכובים. אנחנו צריכים להגיע לכך ששכר עובדי רשות השידור יהיה כזה.
כפי שאני רואה אותו מבחינת ראייה יותר כללית.
במה מותר הרשות מאחרים? אני הייתי מציע לרשות לחשוב על כתב במוסקבה.
מוסקבה נפתחה; ישנם מזרח אירופה, ארועים, יהדות. אני חושב שיש לשקול
את זה, כדאי לחשוב על כתב במזרח הרחוק. המזרח מתפתח מבחינה כלכלית
ואחרת, מבחינת יחסי ישראל.
P
נושא שעולה מדי פעם, כשהציבור היהודי שומע יורדים מעל גלי האתר או
רואה אותך על המסך במשך שנים. הציבור אינו יודע שהוא למעשה יושב שם,
והוא עובד משום שהוא נמצא שם. לעיניו ישנו יורד ישראלי שנמצא שנים
בחו"ל, רואים אותו על המסך ושומעים אותו ברדיו. צריך את הנושא הזה
לצמצם ולחסל אותו, ועדיין יש תופעות כאלה.
לסיכומו של דבר, אני אתמוך בתקציב. אני מציע שבהחלטות שלנו יהיה חלק
שקשור באישור התקציב ובהמלצות שונות שיהיו.
א. אבו-חצירא; אני שותף כ-10 שנים לדיונים כאלה. כ-10
שנים - יסלחו לי חברי הכנסת - אני שומע
את עצמי, את עצמנו אומרים בדיוק אותו דבר. באותו דבר אנחנו דנים 5,
6, 7 חודשים, אחרי שהתקציב היה צריך כבר להיות מאושר. תמיד בשנים
)



(
האחרונות דכים רטרואקטיבית, תמיד הצעות על התוכניות. אני לא אהיה
שותף לכך, אני לא אצביע בעד התקציב. אני לא מוכן רטרואקטיבית להביא
להצבעה. בעוד חודשיים אתה תביא את התקציב? אם באמת תעמוד בזה, אז
ארים את היד.
אני אומר לך היום שבענין התקציב, בענין הצעות ותוכניות - לא לוועדת
הכספים יש הכוח בענין הזה, לא שר החינוך הממונה על החוק שולט ברשות.
יש לי מסקנה לצערי, שהטלביזיה כרגע אינה משקפת את המיגוון של
האוכלוסיה, ואני לא רוצה לפרט יותר. אני יכול לשבת אתך 10 שעות ולתת
לך הסבר למה אתם לא מייצגים את אוכלוסיית מדינת ישראל. אתם מייצגים
אוכלוסיה קטנה מאוד, באחוז קטן מאוד, כי כל התוכניות שלך הרי הן
מיובאות. באותן תוכניות אני ובוזגלו מדימונה ואחרים מצפון תל-אביב
אנחנו נראה את הסרט ביום רביעי, ויש כמה דברים שכולנו נראה. אבל כל
השאר באותה מסגרת זה מיועד לאוכלוסיה מסויימת, מוגדרת ואחרת שמחפשת
לה את האפיקים האחרים. לכן לבנון מצליחה, לכן ירדן תצליח, לכן השקיעו
כסף באנטנה למצרים ולכן כל החלטורות האלה, שמלבישים אנטנות של
הפיראטים. אחר כך כל אלה שיבואו במקומם, כל התוכניות האלה, כולן עם
כל הכבוד, אלה יצליחו, כי הם יתנו שם קסטות לאותה אוכלוסיה שלא קיימת
אצלכם ולא קיים התוכן, לכן הם יצליחו. ישלמו להם 50 שקל לחודש, ואתה
תעשה הכל כדי לא לשלם לך. אתה גובה ממני, מהאזרח, ואתה אונס אותי
בתוכניות שאין לי קשר אליהן. אתה גובה כי אני חייב, כי יש לי מכשיר.
אבל אני לא עושה את זה בשמחה, מה עוד שיש לך עודפים, אבל אני חייב
לשלם לך כי אחרת יקחו ממני את המכשיר. לכן יבוא אותו פיראט, וכולם
ישלמו. עומדים בתור לשלם לו, ואני רואה את זה בבנין שלי, בבנין השכן
ובבניינים האחרים. אתם מנותקים מהעם, אתם מנתקים את עצמכם יותר
ויותר. מוסקבה חשובה מאוד, אבל באר-שבע, דימונה ומגדל העמק וכל האלה,
תאמין לי, לא פחות חשובים מאשר מה שקורה בפולניה. אנשים מתחלפים
אצלכם, הולכים ובאים, אין לי שום טענה לכתבים, משום שסה"כ הכתב הוא
לא בעל הבית. לו היה תלוי בי, אני הייתי מצמיד את כל צמרת הטלביזיה
לשכר חברי הכנסת, אז קודם כל שיפסיקו לדבר כל יום על משכורת חברי
הכנסת.

אני אשתדל להביא את הישיבה לסיומה בשעה
1:15. אני אמסור את רשות הדיבור ליו"ר
הרשות, למנכ"ל, לחיים יבין ולאמנון נדב, כל אחד בקצרה. לאחר מכן ננסח
את ההצעות וננסה להגיע להצבעה.
א. הראל! אני רוצה לענות לכמה שאלות עקרוניות
שהועלו על-ידי חברי הכנסת. אני רוצה לומר
באופן הברור ביותר שענין התקציב נמצא לדיון עכשיו כאן לא בגלל רשות
השידור, ואני אחזור על זה מאה פעמים. אנחנו היינו ערוכים בזמן להגשת
את התקציב, ורק מסיבות פוליטיות - שהחברים שיושבים כאן, ברובם המכריע
יודעים את זה - לא התאפשרה ההצבעה במוסדות רשות השידור, מפני שראו
בזה אמצעי של מאבק מי יהיה מנכ"ל רשות השידור. הרי ההצעה של היו"ר
מקובלת, כל ההצעות שלו מקובלות עלי. אני רוצה באמת שיהיה לחץ מצד
הכנסת על רשות השידור לעמוד בלוח זמנים. סיכמתי אתמול עם המנכי'ל על
לוח זמנים, איך להביא לידי כך שמוסדות רשות השידור ידונו בתקציב
)



(
בדצמבר-ינואר, כדי שבפברואר נהיה מוכנים להגיש את התקציב לממשלה
ולוועדת הכספים. זה מה שאנחנו רוצים, זה הרבה יותר בריא. אבל מה יקרה
חס וחלילה אם אנחנו מגיעים לחודש דצמבר ויש ויכוח בין המנכ"ל לבין
היו"ר, מה שיכול להיות, מי יהיה מנכ"ל הטלביזיה הבא?

אז לא תהיה לכם אגרה בשנה הבאה, זה מה
שיקרה, אני מודיע לך מה שיקרה.
א. הראל; לא תהיה הצבעה במוסדות רשות השידור.

למה?
א. הראל; כשתחליף את הרכב רשות השידור, תגיע
להצבעה.

מה קשור מנכ"ל הטלביזיה לתקציב?
א. הראל; אני מתחייב להזמין את חבר הכנסת דן תיכון
לשכנע את חברי מליאת רשות השידור שזה לא
קשור, ודעתי כדעתך. אבל אני אומר שאי אפשר היה. ח"כ אריאל וינשטיין,
לפי הפרוטוקול אני מודיע במפורש, נא לבדוק את זה, מי שרוצה סטנוגרמה
יקבל סטנוגרמה של הדיונים שהיו בענין הזה. אנחנו לא הצלחנו בכל מיני
אמצעים להעביר הצבעה על תקציב רשות השידור. אני אומר גם לח"כ הורביץ.
יש לנו בעיה. אני רוצה את ההחלטה הזאת, היא טובה לרשות השידור, היא
מחייבת אותנו. ההחלטה שלכם, שאומרת שלא תדונו יותר על תקציב בלי
אגרה, עוזרת לנו לא במיקוחים פוליטיים בפנים, אלא עוזרת לנו להסביר
לחברי המליאה שאין יותר המשחק הזה, שאגרה זה לחוד וזה לחוד, ואחד לא
מתחבר עם השני. אני מאוד בעד ההחלטה הזו, ואנחנו נערוך לוח זמנים כזה
שיענה על הדרישה של ועדת הכספים.
הערה כללית שניה. רבותי, יש פתרון - אני בדרך כלל יהודי מנומס ואני
לא דאגתי, גם בישיבה הקודמת, להעיר הערות לשרים, שרים הם נבחרי העם,
חברי כנסת נבחרי העם, כל הכבוד, וכל זמן שלא מחליפים את העם זהו זה.
אבל יש פתרון לכל השאלות, ואני רוצה באחריות מלאה, לאחר שבדקתי אותה,
להגיד מה הפתרון. יש פתרון מלא שפותר את כל הדרישה של כל חברי הכנסת
שיושבים כאן בחדר, כספית, שידורים והכל.
לאחר שבדקתי עם כל הגורמים בתעשיה האווירית, עם כל הגורמים במשרד
התקשורת, עם "בזק", יש לנו פתרון שיענה על הדרישות שלכם ב-90 אחוז,
לא ב-100 אחוז. יעמדו השרים שישבו כאן לידינו במבחן אם הם נותנים לנו
או לא כשאנחנו מציגים פתרון לענין, כולל פתרון לכספי הפיתוח, כולל
פתרון לגליל. אנחנו רוצים עוד שעות שידור, אנחנו רוצים במצב,
שהשידורים יגיעו לכל מקום, גם שידורי טלביזיה, גם שידורי רדיו, בלי
שנקפח לא את האנשים בגליל, לא בדרום, לא בבקעה, ולא בשום מקום אחר.
יש פתרון אחד שניתן להשגה תוך 3 חודשים. והיות שקראו סטנוגרמות, אני
אומר את זה לסטנוגרמה באחריות מלאה. תוך 3 חודשים אנחנו יכולים לקבל
בתוך הלווין שישנו היום, האירופי, ערוץ נוסף, מעבר לערוצים שמדובר
)



(
עליהם. אפשר לקבל ערוץ נוסף שיתן לנו את הפתרון לעוד ערוץ מלא
לשידורים ברשות השידור. לא לפגוע בערוץ 2, כפי שהכנסת רוצה לחוקק
אותו, זה ימשיך להיות פרטי, מתחרה וכל הקשור בזה. אנחנו נוכל לתת
לטלביזיה החינוכית עוד שעות שידור, אם יהיה לנו עוד ערוץ שלם, ואפשר
יהיה לשחרר אותה מהערוץ השני מהשמינית שיש להם ולעשות מזה יותר
מסחרי, ולהגיע לכל מקום ברדיו ובטלביזיה במחיר השכרה של הערוץ הזה
ל-4 שנים.
יש שתי בעיות. בעיה אחת, שבכדי לקלוט את הערוץ הזה - ואז אנחנו
יכולים לפתור פה את ענין הגביה שעלה כאן - צריך להתקין עוד אנטנה בכל
בית.
י. הורביץ; ישבנו עם שר התקשורת, ושמענו אותו, והוא
אמר לכם מה שאמר. הוא לא מעוניין לתת לך
היום הצהרה, אינני יודע למה. הוא לא נתן הצהרה כאן, ואתם חתרתם
בצורה גלויה או בצורה סמויה לערוץ שני נוסף. הענין הזה נשאר פתוח.
נניח שנעשה מה שאתה רוצה, תענה לנו על החלק הראשון, מדוע לא מממלאים
את השעות הפנויות?

איזה שעות פנויות?

את השעות של ערוץ 2.

תן לי רגע ואני אגע בזה באופן הברור
ביותר. אמרתי שזה מצריך התקנת אנטנות,
ולכן אני מאוד מאוד מבקש לאפשר לנו את המרווח הזה עד התקציב החדש. אם
אנחנו נקבל את הפתרון הזה, אנחנו נהיה מוכנים לבוא ולהתקין את
האנטנות בבתים, ויכול להיות שחלק מההתקנה נציע על חשבון האגרה. אם זה
יצא בממוצע למשפחה כ-60 עד 70 דולר, ויש לו ערוץ שלם נוסף לכל
השידורים, אנחנו עשינו במדינת ישראל מהפך בענין השידורים, ברדיו
ובטלביזיה.

במי זה תלוי? מי מנע ממך לעשות את זה לפני
שנתיים?

התגלה לי שקיים דבר כזה רק לפני חודשיים.
אף אחד לא ידע, לא ברשות השידור, אפילו שר
התקשורת לא ידע. אני הבאתי את הרעיון לשר התקשורת. בשיחות ב-4 עיניים
הוא ביקש שזה לא יפורסם, אבל כשיש לחץ עלינו אני לא יכול להחזיק את
זה בסוד. אני יכול להתאפק יום, יומיים, חודש וחודשיים, אבל אני כבר
דיברתי על זה, אמנם לא בחוץ.

דן, אתה לא היית בישיבה הקודמת וחסר לך
דיון של 3 שעות. אני חושב שאנחנו לא
יכולים כעת שוב להיכנס למדיניות לטווח ארוך. מה שצריך לעשות זה בשתי
מלים את מה שאהרון הראל אמר. את האינפורמציה הזאת איכשהו שהיא תתחבר
לתקציב הבא, פלוס ישיבה נוספת בנושא הפיתוח. אם עכשיו ניכנס לענין
)



(
הזה, לא נגיע בכלל לגמר התקציב. אני חושב שמעבר לענין התקציב אנחנו
צריכים לסגור את הישיבה הקודמת עם כל האלטרנטיבות, כי כששאלו את שר
התקשורת, האם יש איזה שהוא ערוץ נוסף שאפשר להשיג אותו, הוא אמר שלא.
זה מה שהוא אמר פה בוועדה.

הוא אמר שהוא בודק. אני מוכן לקיים ישיבה
בעוד כחודש ימים, שבה אנחנו נציג את
התשובות שקיבלנו, אחרי שבדקנו אותן גם תפקודית במשרד התקשורת, גם
בתעשיה האווירית וגם בכל המקומות האחרים. אז נביא בענין הזה הצעה.
תקציב השנה הבאה וכל העודפים צריכים להיות מיועדים לפתרון הזה. מדוע?
כי אם אנחנו נשדר באמצעות לווין, אין לנו בעיה גם של חידוש המשדרים
בכל מה שקשור בזה. זה יהיה מהפך שלם. תהיה נקודת קליטה בכל מקום
בארץ, אין ישוב שלא יגיע אליו שידור, אין מקום שלא יגיע אליו רדיו.
זה הפתרון הרדיקאלי שאנחנו רוצים ללכת עליו. כשנהיה מוכנים, אנחנו
נדווח לכם. זה יהיה לפני התקציב הקודם, והתקציב הבא יתן לזה ביטוי.
השכרת הלווין צריכה לעלות כ-3 מיליון דולר לשנה, והאנטנה תעלה 600 עד
700 דולר לבית. זו צלחת. יש לנו כל מיני רעיונות איך לאזרח עצמו זה
יעלה מעט מאוד. מה אתה יכול לפתור באותה הזדמנות? אתה יכול קודם כל
להגיע מגבייה של 65 אחוז לגבייה של 90 אחוז, ובאותו הרגע שאתה מתקין
לו את האנטנה הזאת, הוא יכול להפעיל את הערוץ שהוא לוויני - רק
על-ידי פטנט מסויים, שאתה יכול להשתלט עליו.

במקום דרך תחנות, אתה משדר דרך לווין. זו
הוצאה של מיליארד דולר. 700 מיליון דולר.
ד. תיכוו; בלאו הכי יעשו את זה, זאת רק שאלה של
זמן.
א. הראל! ואז אנחנו יכולים לענות לפניית חברי הכנסת
ולהקטין את האגרה, אם היא תהיה מוקטנת
באופן אוטומטי על-ידי זה שאנחנו נעשה איזה סידור של הנחה בזמן
ההתקנה.
עוד הערה אחת כללית. החומר הזה יוגש לכם במהרה. אני חושב שצודקים
חברי הכנסת במאה אחוז, אמר את זה אבו-חצירא במשפט אחד, ואני אגיד את
זה במשפט אחר. לא תהיה תקומה לרשות השידור ולטלביזיה בלי שאנחנו
נגביר ונחזק את ההפקות העצמיות, את היצירה המקורית, את מהות העם
היהודי, את כל הדברים האלה שהיום אינם מתבטאים בצורה מספקת בטלביזיה.
נעשו אמנם שינויים גדולים מאוד, אך הם לא מספיקים. יש לנו גם ביקורת
עצמית פנימית. כל הביקורות שניתנו לנו פה מבחינת התקציב,. אני רוצה
לומר באופן שלא משתמע לשתי פנים, למשל ענין המאזן, פעם ראשונה אני
שמעתי את זה. יכול להיות שהיתה דרישה כזאת. אנחנו עשינו את כל
התיקונים שוועדת הכספים הקודמת ביקשה מאתנו לקראת הדיון הזה. ההערות
ששמענו פה, לקחנו אותן לתשומת לבנו ונפעל בהתאם.
)



(
אנחנו נמצאים במצב של שינוי מהותי מבחינת היצירה המקורית בטלביזיה,
אבל זה לוקח זמן רב עד שרואים את התוצאות.
ח"כ הורביץ שאל אותי בקשר לתקופת הביניים. קיבלנו אתמול את
האישור משר החינוך והתרבות לשעת השידור - עד 1 - שאותה אנחנו משדרים,
וקיבלנו אישור לפניה שהיתה לפני חצי שנה. עכשיו אנחנו נגיש את
הבקשה לשידורים בשעות הבוקר, כדי לעשות את בוקר טוב ישראל.
א. מקל; אני רוצה להשיב טלגרפית לעניינים
הספציפיים שהועלו על-ידי חברי הכנסת. לח"כ
שוחט, בקשר לפתרון הכולל הזה, דיבר פה מר הראל. יכול להיות שזה מעשי
ויכול להיות שלא, בינתיים לפי דעתי היה טוב אם היו מצרפים את
הטלביזיה החינוכית לטלביזיה הכללית, ושיהיה ערוץ אחד שלם שהוא
חינוכי-ממלכתי, וכל האחרים יהיו מסחריים, כך שהתחרות תהיה בין
החינוכי-הממלכתי לבין המסחריים. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לכל הפרטים
האלה, אבל לדעתי זהו הפתרון המהיר.
י. הורביץ! איפה עומד הדבר הזה? ישנה הצעה כזו?

זה בדיונים בינינו לבין החינוכית. אותו
ענין יעלה באותה ועדה שקודם קראת לה ועדת
מקל, שכבר קבעתי מועד לכינוסה. שם אני אציע את זה, ושם ישנם כל
הגורמים האלה, וננסה לגבש הצעה.
י. הורביץ; זה יהיה זקוק לחקיקה?
א. מקל; כן. ננסה להציע שם המלצה לדרג הפוליטי, כי
דברים כאלה דורשים חקיקה. לפי דעתי זה
הפתרון היותר מהיר, כי שאר הפתרונות כרוכים ב-700 מיליון דולר למשק,
וזה קצת מפחיד אותי.
לגבי התכנים. אני באמת מסכים עם כל אותם חברים שאמרו, שהמבחן שלנו
יהיה בזה שאנחנו נפיק הפקות מקוריות בכל התחומים, בחדשות, באקטואליה,
בדרמה, בבידור, בכל דבר שמשקף את מה שקורה כאן במדינה ועכשיו. אצלנו
כבר "רואים עולם", אבל עוד לא רואים את פתח-תקוה וכפר-סבא ודימונה,
ותוך שלוש השנים האחרונות גם לא ראו את באר-שבע. עכשיו רואים אותה,
כי מיניתי שם כתב חדש. האתגר שלנו הוא להשתנות לגמרי.
בקשר לענין שהעלה ח"כ הורביץ, על שבירת המורל הלאומי. אני חושב שזה
ביטוי קצת חריף. גם לי יש ביקורת על דברים מסויימים, אנחנו בכל אופן
מקפידים על איזון פוליטי.. אני חושב שהמצב הנוכחי הוא גן עדן לעומת מה
שצפוי בעידן החדש. לא מתוך כוונה רעה, אבל לאיש לא תהיה שליטה על
התכנים. איש לא ידע מה ישדרו בתחנה המקומית ומה לא, בדימונה או במקום
אחר, ולא תהיה שום אפשרות לשלוט על כל זה. המצב הנוכחי הוא גן עדן
לעומת מה שצפוי. כי עכשיו בכל-זאת על כל מלה יש ויכוח ציבורי בוועד
המנהל, המנכ''ל והכנסת, אבל בקרוב איש לא ידע מה משדרים ואיפה. אנחנו
לדעתי נמצאים לפני המבול, ולא אחריו.
)



(
לח"כ שאול עמור, בענין ציוד ה
E.N.G
.-. זו באמת שערוריה שאין כדוגמתה.
12 שנה העניו הזה אצלנו. אם העובדים ימשיכו עם הדברים האלה, הם
ממשיכים להתנגד לזה, תוך זמן קצר ביותר אני אודיע יום אחד שפשוט אין
יותר פילם בטלביזיה הישראלית. חודש אחד תהיה שביתה, ויהיה מבט בלי
סרטים - אני מקווה שיהיה לי גיבוי שלכם - אבל אחרי חודש של משבר
ושביתה יהיה הכל. אני מקווה שבאותו זמן יהיה לי גיבוי של הציבור ושל
הכנסת, שלא יגידו מה פתאום יש מבט בלי סרטים. אם תסכימו לשלם את
המחיר - לא אתם, אבל הציבור - אני חושב שאפשר לעשות זאת תוך חודש
ימים. אבל העובדים בשלהם, והם לא רוצים, ולעניו הזה אין סוף. אחת
ולתמיד צריך לחתוך את זה. אין יותר פילם וגמרנו. כל האחרים והערוץ
השני ודאי יעבדו עם .
E.N.G
.
בקשר לאולפן טלביזיה. אנחנו עומדים להקים אולפן בחיפה, שם קיבלנו
מראש העיר גוראל בנין, זה כנראה יהיה בואדי סאליב, כך שגם נתרום
לשיקום הרובע. אני מקווה שזה ישפר את המצב בקשר לשידורים מהצפון.
המצב באמת בלתי אפשרי, כשמה שקורה בצפון או בדרום אחרי 12 או 1
בצהרים, אי אפשר לשדר בטלביזיה. זה דבר שהדעת לא סובלת אותו.
בענין הנושא שהעלה ח"כ עמור, ענין האגרה לקשישים, יש הנחות, ומתבצע
מה שסוכם בשעתו.
שני דברים שהעלה ח"כ רענן כהן, בענין מספר העובדים כתוב שיש 1,512,
אבל לפי איזה שהוא חשבון יש 2,090. זה נכון. רשות השידור אינה
בית-חרושת. חלק מהעובדים מטבע הדברים הם עובדים לא קבועים. אם צריך
מישהו שיתרגם לך סרט, בשביל זה אתה לא תיקח אותו כעובד קבוע. בכל
עסקי הבידור מקובל לקחת עובדים עונתיים, עובדים לא קבועים. חלק
מהעובדים שלנו הם עובדים כאלה, קוראים לזה ש"ת - שובר תשלום - זה
הרעיון. אבל זה דבר שבמקום יצירתי הוא מתבקש. אתה לא צריך להחזיק כל
אחד במשכורת מלאה. אנחנו מודעים לזה, וזה עובד כך במתכוון. למעשה
הייתי רוצה להגיע לאחוז יותר גבוה של עובדים שאין לי כלפיהם
מחוייבויות אדירות, אבל שהם עובדים כראוי.
ו
בענין מספר הדרמות. בשנה האחרונה היו בטלביזיה 18 דרמות מקוריות.
אני שמח לדבריו של ח"כ ביבי, שאמר שצריך לשמור על הערוץ הממלכתי. כבר
דיברנו בזה בעבר. אני מקווה שאותה ועדה שאני מכנס אותה בקרוב תציע
פתרונות לדרג הפוליטי.
לח"כ גולדברג, אנחנו עובדים כל הזמן על שיפור השידורים שלנו בצפון,
בדרום. אפשר למסור פרטים ספציפיים מה אנחנו עושים בנושא המשדרים -
אף-על-פי שיש פה שתי בעיות, כשהאחת היא שהמשדרים לא שלנו אלא של
"בזק", וזה תמיד מסתבך עם כל מיני בעיות; והשניה - שאנחנו לא שולטים
בשידורי הערוץ השני.
לח"כ דן תיכון, תודה על המחמאות בענין הכדורגל. למר צנגן יהיו 60
שניות והוא יוכל להשיב כמה גובים.
)



(
לח"כ סולודר, מה נעשה בעידן החדש. אני מקווה, כמו שאמרתי, שנעשה
דברים שישקפו את מה שקורה במדינה הזאת. נשדר בעיקר דברים מקוריים, זה
מה שצריך לעשות. את היתר יעשו האחרים, את שושלת ישדרו 10 פעמים ביום
בלווין, אנחנו לא נשדר את זה, לא יהיה בזה שום צורך, אנחנו נצטרך
לשקף את מה שקורה במדינה הזאת.
גם ח"כ שטרית שאל בנושא הגבייה, ועליו ישיב מר צנגן. אני רוצה לומר
לך, שכאשר אנחנו שולחים את הצוותים שלנו למקום מסויים להעמיק את
הגבייה, ישנם לפעמים פרנסי ציבור מכובדים, שאפילו מסיתים את הציבור
נגדנו, ואומרים שלא ישלמו. בעיר מסויימת, שאפילו היה לך הכבוד לבלות
בה פרק זמן ארוך בחייך, היו מהומות שלמות סביב הענין הזה. גם בעיר
אחרת באותו אזור לפי העתונים קידמו את הגובים בסכינים. לגבות, זו
בעיה קשה, אנשים לא ששים לענין הזה.
מה מקובל בעולם. שאלתי את השגריר היפאני מה הם עושים כשאצלם מישהו לא
רוצה לשלם את אגרת הטלביזיה. הוא אמר שכשיקרה דבר כזה, הם יחשבו
עליו. הוא שאל מה אנחנו עושים, ואני סיפרתי לו שאנחנו לוקחים את
הטלביזיה. מובן שהוא לא הבין.
עלות לפי שעה. אני יכול לבקש ממר צנגן להסביר, אבל אני יכול לומר
בוודאות שאין שום קיפוח של השידורים בערבית. וודאי שחס וחלילה אין
שום כוונה לקפח. ההיפך הוא הנכון, וכאשר נרחיב את שעות השידור,
הכוונה היא שגם יורחבו במידה רבה השעות בערבית, ולא רק השעות בעברית.
כאמור, לגבי העלות הספציפית, אני יכול לבקש את מר צנגן שישיב.
ח"כ וינשטיין שאל בקשר לתכנית רב-שנתית. אני מסכים שהגיע הזמן שנעשה
אותה, ואכן נעשה. בקשר להפקות מקוריות כבר עניתי, ואכן נשים עליהן את
הדגש. בענין מרכז תקשורת או בית כזה או אחר בירושלים, נפגשתי עם עוזי
וכסלר מהרשות לפיתוח ירושלים. בעקבות זה הקמנו צוות משותף ואני מחכה
לקבל המלצה ספציפית. בענין השכר אני רק יכול לומר ש-3 שנים לא היה
הסכם שכר. 3 חודשים אחרי שנכנסתי לתפקיד חתמתי על הסכם שכר, והיום
לעובדים אין תלונות. בקרוב נתחיל לדון בהסכם שכר לקראת השנה הבאה,
אבל היום ענייני השכר סודרו, בעקבות זה המיכרזים מוצאים באופן שוטף,
והענין הזה למיטב ידיעתי סודר. מאז שנחתם הסכם השכר אני לא שמעתי כל
תלונות מהעובדים.
בענין כתב במוסקבה. אני יכול לומר שפניתי כבר 3 פעמים בכתב
לסובייטים, הן במישרין למנכ"ל רשות, והן בעקיפין באמצעות הנציגים
שלנו שם - אריה לוין, משרד החוץ - קיבלתי תשובות שליליות, הם לא
מרשים לנו בשלב זה להציג כתב במוסקבה, אצלם זה ענין של החלטה מדינית.
ברגע שיורשה, מיד נשלח לשם כתב. אגב, בענין הגליל והדרום, אני רוצה
לומר ש-3 שנים או שנתיים וחצי לא היה כתב בבאר-שבע, היום יש, וזה
בכל-זאת שיפור.
להערת ח"כ אבו-חצירא שבינתיים הלך, אני רק רוצה לומר שאני מסכים אתו.
אני חושב שהטלביזיה לא משקפת את מיגוון האוכלוסיה, אני חושב שהיא
אליטיסטית, ואני אעשה כמיטב יכולתי לשנות אותה. גם היכן שאני גדלתי,
)



(
גם היכן שההורים שלי גרים או היכן שאחי גר, או דודי גר, גם שם חושבים
שהטלביזיה לא משקפת אותם, וצריך לפעול לשינוי המצב. אני אישית, כמי
שגדל במעברת בית-ליד ובקרית-ים ובקרית-חיים מסכים במאה אחוז לכל מלה
שנאמרה פה, ואני אתרום כל מה שאני יכול למגמה הזאת.

אני אשיב על נושא הגבייה. לפי הנתונים
שבידינו סה"כ מחזיקים במקלטי טלביזיה 990
אלף בתי-אב.

אני מניח שבמדינת ישראל יש מיליון ו-200
אלף בתי-אב, זה נותן את ה-4 מיליון
תושבים, בידיהם יש רשימה של 990 אלף. כלומר, קיים פער של רבע מיליון,
או שהם לא בספרים שלהם או שאין להם טלביזיה. אני מניח שהרוב הם לא
בספרים שלהם, וזה הפער המוסבר.
א. צנגן! יש ויכוח גם על המספר של מיליון ו-200
אלף. אין על זה נתון אחד שכולם יכולים
לסמוך את ידיהם עליו. בכל אופן, אחוזי הגבייה הם כדלקמן: מהמיגזר
היהודי האחוז הוא בסביבות 74 אחוז; אם לוקחים בחשבון גם את המיגזר של
המיעוטים, האחוז הוא בסביבות 67 אחוז, מכיוון שבמיגזר המיעוטים אחוז
ההיענות לתשלום הוא נמוך מאוד. לצערנו הרב בשנתיים האחרונות קרוב
לאפס. אנחנו משתדלים לפעול בעזרת המשטרה ובעזרת כוחות הבטחון בכפרים,
דבר שהוא לא קל.
מעבר לזאת, הוועדה החליטה - וזה בוצע לפי החלטת הוועדה, - לגבי השנה
הזאת לפטור 22 אלף משפחות נזקקי סעד לחלוטין מתשלום האגרה, ו-90 אלף
מקבלי הטבה סוציאלית מ-50 אחוז מהאגרה. אחרי שנתקבלה ההחלטה, כשהלכנו
להדפיס את האגרות, מנענו מלשלוח אגרות לאוכלוסיות האלה והאלה.

באמצעות הביטוח הלאומי?
א. צנגן! קיבלנו רשימות מהביטוח הלאומי, הקבלנו
אותם למחשב שלנו, ואת האזרחים האלה
פטרנו.
א. הראל! הוועד המנהל החליט להמליץ בפני ועדת
הכספים לפטור מתשלום האגרה בשנה הבאה את
העולים החדשים לארץ בשנתם הראשונה בארץ.
א. צנגן! מערכת האכיפה של האגרה, כמו שאתם ודאי
יודעים, היא חלשה מאוד. הכלי היחיד שיש לה
כדי באמת לאכוף את הגבייה הוא להגיע אל בית האזרח - וצריך להגיע אליו
3 פעמים! פעם אחת כדי לתת לו את החשבון, פעם שניה התראה, ורק בפעם
השלישית אפשר לעקל, וגם אז התהליך רק מתחיל, כי צריך לעשות מכירה
פומבית וכוי.
)



(

כמה אנשים אתה מעסיק לצורך זה?

אנחנו מעסיקים לענין הזה כ-150 איש, מתוכם
25 עובדים קבועים וכל היתר סורקים לפי
שעות וזאת כדי לעמוד במטלות האלה. אחוז הגבייה במיגזר הערבי הוא נמוך
מאוד, בסביבות 5 אחוז. אני אמרתי שבשנתיים האחרונות הוא ירד, כנראה
בקשר לארועים.
אנחנו "ניצלנו" עוצר שהטילה המשטרה מדי פעם בירושלים בשכונות
מסויימות, ונכנסנו לאכוף את הגבייה שם.
היו"ר א. שוחט; נתוני ה-5 אחוז כוללים את כל המיגזר
הערבי, כולל נצרת, טירהל
א. צנגו; את כל המיגזר הערבי. הם מהווים 10 אחוז
מכלל האוכלוסיה. הענין הזה נמצא עכשיו גם
בדיון עם מפקד המרחב הצפוני של המשטרה, ואנחנו גיבשנו תכנית בכל-זאת
לקיים נוכחות בשטח, אבל אי אפשר לתלות בזה תקוות גדולות מדי. אנחנו
ניכנס לכפרים לפי איזו שהיא שיטה, אבל עדיין כל מי שלא נגיע אליו
הביתה, אין שום סיכוי שהוא ישלם מרצונו החופשי, וזאת בהבדל
מהאוכלוסיה היהודית.
לגבי חברת חשמל. צדק ח"כ תיכון שהשיטה הזאת מתבצעת ב-4 מדינות
באירופה, אבל היא מתבצעת לא כגביית אגרה אלא כאיזה שהוא תחליף לאגרה,
וזה במדינות שהן בדרך כלל טוטאליטריות, כמו טוניסיה, אלג'יר, קפריסין
ויוון. אנחנו לא רוצים לקחת דוגמא מהמדינות האלה. יוגוסלביה זו
המדינה היחידה, שהיא גם כן משטר מהסוג הזה, שבה יש אגרה, אבל הוחלט
שהאגרה נגבית על-ידי חברת החשמל. גם שם שני המוסדות האלה הם מוסדות
מדינתיים. הענין הזה נוסה, כמו שאמרה כבר סמדר, נבדק, ויש על זה תיק
עב כרס. אני חושב שלפי המסקנות שיש שם, אין היום במציאות סיבה שצריכה
לשנות את המסקנות האלה. לא השתנה שום דבר.
ד. תיכון; האם חברת החשמל אשמה בהכשלת הענין?
א. צנגן; לא. יש שם בעיות משפטיות, בעיות תפעוליות,
יש כל מיני סוגי בעיות.
אנחנו ביקשנו כבר כמה פעמים להכיר במחלקת הגבייה של רשות השידור
כרשות מס לכל דבר וענין, וזאת בעיקר כדי לאפשר לה נגישות למקורות
מידע שהיום אין לה נגישות אליהם, כמו חשבונות בנקים, איפה אנשים
מקבלים את השכר שלהם, רשיונות רכב ודברים מהסוג הזה. לצערי כל הפניות
שלנו בענין הזה נדחו עד היום, ולכן אנחנו נאלצים להקים איזו שהיא
מערכת מודיעין מאוד מאוד מאולתרת לענין הזה.
אני רוצה לציין עוד דבר אחד בקשר לאגרה. למרות כל הקשיים ולמרות כל
הבעיות, אנחנו הגדלנו את אחוזי התשלום באופן משמעותי. הם היו בשנת 85
בסביבות 50 אחוז והיום הם, כפי שאמרתי, 64 אחוז. קודם כל זאת הסיבה
)



(
העיקרית להיווצרות היתרות בתקציב רשות השידור, וזה קרה אף-על-פי
שהאגרה לא עלתה באופן ריאלי ב-4 השנים האחרונות, ובדרך כלל היא גם
עלתה קצת פחות מהמדד. בענין הזה אני צריך קצת יותר עזרה בחקיקה, מאשר
בדרכים הקונבנציונאליות שעומדות לרשותי, כי אנחנו מנצלים את הכלים
שעומדים לרשותנו כמעט עד הסוף, כשחלקים נרחבים מאוד מהציבור לא
אוהבים את השיטות שלנו.

תענה גם בענין המאזן והדו"ח הכספי
המבוקר.
א. צנגו; מאחר שהאגרה מממנת היום כ-75 אחוז מהתקציב
שלנו, אני מציע לא לקבל החלטות חפוזות
לגבי הפחתת האגרה בשנה הבאה, או הגדלתה או שינויה, כיוון שכל שינוי
קטן בענין הזה יכול לזעזע את מצבה הכספי של רשות השידור. אני גם לא
מציע מראש להחליט שהאגרה תופחת בשנה הבאה, אלא אחרי שיוגשו לפניכם
תכניות העבודה של רשות השידור. אם התכנית מקובלת, והמשמעות הכספית
שלה מקובלת, אפשר לחשב מה המשמעות לגבי האגרה והיתרות שנשארו לנו.
צריך להיות ברור, שכשתהיה תחרות יהיה לנו יותר קשה בצד ההכנסות,
מכיוון שההכנסות בפירסום ברדיו ירדו; יהיה לנו יותר קשה בצד ההוצאות,
מכיוון שתהיה תחרות על כל גורמי הייצור במדינה, וכל דבר יעלה יותר.
ענין המאזן. הענין הזה נמצא בטיפול.

מה יש היום? דו"ח כספי מבוקר, מאושר
על-ידי רואה החשבון?

היום יש דו"חות כספיים מבוקרים. עד לפני
שנה, או עד סוף שנת 1988 הגשנו מאזן לפי
הוראות החשב הכללי, מכיוון שהיינו נתונים למרותו. הגשנו מאזן, רק
שזה לא היה בדיוק מאזן של חברה עיסקית.
ו

יש מאזן חתום על-ידי רואה חשבון?

יש דו"חות כספיים מבוקרים על-ידי רואה
החשבון. אני מוכן להעביר את כל הדו"חות.
במשך השנה הזאת אני מקווה שאנחנו נסיים את ההתארגנות, כך שלגבי שנת
89 אפשר יהיה להגיש מאזן. אמרתי שאני מקווה, אני לא רוצה להתחייב.
לגבי עלות שעות השידור. הדקורה שאנחנו מחשבים היא דקורה הזהה
לטלביזיה בעברית ובערבית. אמצעי השידור ששתי התחנות מקבלות הם זהים,
הסטנדרטים בהם שתי התחנות האלה עובדות הם סטנדרטים זהים. כאשר
הטלביזיה בערבית מפיקה דרמה באולפן, היא מקבלת 3 ימי אולפן, אותו דבר
מקבלת הפקת דרמה של הטלביזיה בעברית. כך שממילא גם התקציבים הנובעים
מהדבר הזה כדקורות הם תקציבים זהים. אין לנו נתונים של כל שעת שידור,
)



(
כמה היא עלתה בדיוק. הנתונים שלנו הם מה שהצגנו לכם, שאומרים שלמעשה
עלות שעת שידור של הטלביזיה בעברית ובערבית היא זהה.
רענן כהן; אם תקציב הטלביזיה בעברית היא 72 מיליון
ותקציב הטלביזיה הערבית היא 6 מיליון,
רוצים להגיד לי שהדקורה זהה? אין בזה הגיון. איך יכול להיות דבר
כזה?
א. צנגן; כל הוצאות ההפקה של הטלביזיה בערבית
מצויים בתוך התקציב של הטלביזיה בעברית.
המשדרים של "בזק" בפנים, צוותי הצילום בפנים, ההוצאות המינהליות
בפנים, שרותי ההנדסה בפנים.
רענן כהן-. תכין תקציב שמשקף בדיוק כמה מקבלת
הטלביזיה הערבית וכמה הטלביזיה העברית.
א. צנגן; אם הוועדה תבקש, אני אכין בתקציב.

בבקשה, מקובל.
ח. יבין; אני אשתדל להיות טלגרפי, כי כולם לחוצים,
והמנכ"ל כבר דיבר על חלק מהדברים. קודם כל
אני רוצה במשפט אחד באמת לומר שבשנה-שנתיים האחרונות יש תנופת עשייה
בטלביזיה, בכל התחומים. כמובן תמיד רוצים יותר, אני גם דיברתי בוועד
המנהל על מהפיכה, אבל אין ספק שיש תנופת עשייה, ואני אומר בראשי

אנחנו הכפלנו את ההפקה בשנתיים האחרונות פי ארבעה, הרחבנו
תוכניות, הוצאנו לשוק דברים, דרמה - שמענו - 20, תכניות תעודתיות 20,
אנחנו עובדים עכשיו על שני פרוייקטים ענקיים במיליון דולר, כשהאחד זה
לקראת שנת ה-500 לגרוש היהודים מספרד, שהוא פרוייקט גדול מאוד, בגודל
של עמוד האש; וסידרה על יהדות צפון אפריקה. אלה דברים רב-שנתיים
שמתבצעים.
אנחנו עובדים עכשיו על השלמת האולפן החדש, אולפן שקרוי אצלנו בעגה
אולפן החופים. זה פרוייקט גדול מאוד, פרוייקט רב-שנתי, מדובר על חדרי
בקרה, על חדרי הלבשה, על כל הסביבה, חידוש גדול. מי שהיה באולפן הזה
יודע שזה אולפן יקר, גדול, מודרני, בוודאי המודרני ביותר במדינת
ישראל, כך יהיו גם חדרי הבקרה וכל הסביבה.
בתוך הקומפלקס הזה יש בינוי חדש של שרותי האומנות. אנחנו עובדים -
החלטנו השבוע וזה כבר בצנרת - על חידוש צי המצלמות של הטלביזיה.
התחלנו ב-3 מצלמות באולפן הקטן, אנחנו נעבור ליתר המצלמות, לאולפן
הגדול, לאולפן החופים, לניידות שלנו. גם זה ענין רב-שנתי.
ניידת שידור חדשה. אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של רכישת ניידת שידור
חדשה, ששווה שני מיליון דולר.
)



(
אנחנו נמצאים בתהליך, שגם הוא רב-שנתי, של בינוי מחדש, חידוש פני
בניו הטלביזיה. זו עבודה איטית, שצריכה להערך אגפים אגפים תוך כדי
העבודה השוטפת. חידשנו את פני חדר החדשות, עובדים עכשיו על הכניסה
לבניו הטלביזיה, בקרוב תשופץ כל הקומה השלישית, המזנון שופץ וכוי.
לאט לאט, על פני טווח של שנתיים-שלוש, אני מקווה שכל בניו הטלביזיה
מבפנים יחודש, ממש יחודש, וישנה את פרצופו. 9 מיליון שקל הוצאו על
חידוש הציוד השוטף כמו מיקרופונים, מחשבים, מערכת הנדסית כזאת או
אחרת. אנחנו מחדירים את המחשב לרמת הפקה, המחשב נכנס בכניסה לבנין
הטלביזיה. אלה דברים איטיים אבל הם נעשים.
חידשנו את הגרפיקה - אלה דברים שאפשר עכשיו לראות על המסך - כשעברנו
לגרפיקה דיגיטאלית. גם תהליך זה עדייו לא הושלם. נקנה מחשב אחד, בדרך
לארץ נמצא המחשב השני, וכל הגרפיקה תשנה את פני המסך.
יש לנו הנושא הכאוב של התחדשות הציוד, שנמצא בספר התקציב. פה במאמר
מוסגר אני רוצה לומר, שהבעיה עם רשות השידור שהיא בעצם לא עצמאית
לגמרי. היא תלויה בכל מיני מערכות אחרות. אם אתה מדבר על ה-
E.M.G
.,
אנחנו תלויים פה בתוספות שכר, תלויים פה במשא ומתן עם העובדים,
תלויים בהתפתחויות של הציוד. ולכן הדברים האלה לא יכולים להיבדק
נקודתית. הם צריכים להיבדק על ציר של זמן. אם יש רזרבה של 17 וחצי
מיליון שקל, טוב שיש רזרבה כזאת. מה שצריך עכשיו זה לבצע את המעבר
לצילום האלקטרוני, ל-
E.M.G
., ואת הדבר הזה צריך לעשות בצורה של
הסכמים. אם לא, ברגע מסויים יגיע רגע האמת, ויצטרכו פשוט מאוד לקבל
הכרעה דרמטית, ואז חיוני ממדרגה ראשונה שיעמוד לרשותנו כסף כדי לממש,
כי אחרת נשאר בלי מכנסיים (סליחה על הביטוי).
אנחנו הארכנו את השידורים עד לשעה 1 אחר חצות, גם בלי האישור
הפורמלי. עכשיו יש לנו אישור פורמלי, עליו אנחנו שמחים, כשלמעשה
הטלביזיה משדרת היום שעה אחת יותר. בקרוב אני מקווה שנגיע למצב בו
אנחנו נשדר 4 סרטים בשבוע. בקשר לבוקר, זה סיפור אחר. על-אף שאני
מאוד מקווה שגם זה ילך. עובדה שאתם יכולים לצפות בטלביזיה היום עד
שעה 1 בלילה, אני מאוד מקווה שבקרוב זה יהיה מעבר ל-1, כשבמבצעים
מיוחדים יש לנו את זה כבר עכשיו.
כל הדברים האלה של הרחבת השידורים גם דורשים הרבה כסף. אנחנו מתכננים
תחרות שנתית - שאנחנו קוראים לה לעת עתה האוסקר - על התוכנית
המצטיינת והאמנים המצטיינים, הוצאנו כסף על החוזים עם איגודי הספורט
השונים, עם ההתאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל. יש לנו בהחלט כוונה או
מחשבות לעשות חוזים לטווח ארוך לא רק עם החברות האנגליות ובראשן
ה-
B.B.C
., גם הפקות משותפות וגם לרכש משותף, אלא גם עם חברות
אמריקאיות וחברות אנגליות. דובר פה על הגברת הפקות - זה הכל נמצא אגב
בכתובים, בנייר שהוגש לכם - עם חברות פרטיות במדינת ישראל, ועם
יצרנים או מפיקים בבתי הקולנוע. כל הדברים האלה, אני חוזר ואומר, אלה
תהליכים שצריך לבדוק אותם על עקומה עולה, והעקומה בהחלט עולה.
א. נדב! בעקרון יש לי יסוד להבין, שמה שמונח לפני
בניירות למיניהם מבחינת הרדיו לשנה הזאת,
)



(
ואני מקווה שלשנה הבאה, זה לצאת מהאולפנים בירושלים ותל-אביב ולהתפרס
על פני כל הארץ. לטלביזיה יותר קשה אולי לעשות את זה, אבל הרדיו יכול
לעשות את זה מהיום למחר, ועל-פי התקציבים שיהיו לו. כלומר, לפתוח
תחנות רדיו אזוריות, שמעיקרן מיועדות למלחמה בתאונות דרכים.
היתה פרישה גדולה מאוד של כוח אדם מהרדיו בעקבות הבעיות של השכר,
וכתוצאה מזה יש היום מקום לתוספת של כוח אדם, שמעיקרו יוקדש לענות על
כל הדברים ששמעתי כאן, ונתנו דעתנו על זה, כלומר לשני כיוונים:
(א) פריסת כוח אדם עתונאי, אפילו מה שנקרא עתונאי חלקי במקומות עצמם
ברחבי הארץ, כדי שיהיה ביטוי גם לישובים קטנטנים ברדיו. ורדיו -
אני רק יכול לתת לכם אילוסטרציה - יש לו יותר מ-100 שעות שידור
ליום בכל הרשתות, בכל הערוצים, וזאת אפשרות ביטוי רחבה מאוד.
(ב) אנחנו נשתדל שהעובדים החדשים, לאחר שייפתחו הקורסים, במועדם אני
מקווה, בעוד חודשיים, ייצגו חתך של כל האוכלוסיה מכל המקומות
שישנם.
ברדיו אנחנו מנסים להיות בעיקר בשטח ולא באולפנים, ואני מקווה שגם
בתקציב הזה וגם בתקציב הבא - גם מבחינת ציוד וגם מבחינת כוח אדם -
זה ימצא את ביטויו.

אני רוצה להגיע לסיכום הדיון, אני אגיד
שני משפטים, ואחר כך ניגש לסידרת ההצעות.
קודם כל, לגבי העתיד. אני מציע שאנחנו היום לא נקבל החלטות, למעט
המלצה מסויימת, שאני אגיד אותה במסגרת ההצעה שלי, ונקיים בטווח מאוד
סביר. וזאת אחרי שנקבל אולי נייר על הדבר שלך, וננסה לסגור את הדיון
הקודם כולו לגבי הרחבת שעות השידור, הטיפול שלהם בוועדה שאתה יושב בה
בענין המכלול של הדברים האלה. אני מציע שננתק את זה גם מהמועד של
התקציב הבא, ונקיים את זה אפילו קודם, אם יהיה בשר לדיון. בעניין
מסויים אחד אני כן מציע, בהצעה שלי, התייחסות.
לגבי חברי הוועדה. למעשה הושמעו כאן שתי דעות בסיסיות, אחת שאומרת לא
לאשר, ולדרוש א', בי, גי, די, הי; ואחת אומרת לאשר ולדרוש אי, בי,
גי, די, הי. אני אנסח הצעה, מכיוון שאני הייתי בעד, מתוך הנימוקים
שהעליתי לאישור התקציב בדברים הנוספים שאני אדרוש אותם; ואלה שהצביעו
נגד, לא צריכים לתת נתונים, כי הם אומרים שעכשיו הם לא רוצים לאשר.
לכן פשוט יצביעו נגד, ואחרי זה אפשר יהיה לעשות מה שרוצים עם ההצבעה
נגד.
אני קודם כל רוצה לנסח את ההצעה בעד, מה היא כוללת מבחינתי ומבחינת
ההערות הנוספות ששמעתי מהחברים.
(א) התנאי לקיום הדיון הבא בנושא האגרה יהיה אך ורק במסגרת דיון
משולב עם התקציב באותו דיון.
)



(
אני אמרתי שיש כאלה שאומרים לא לאשר היום בכלל את התקציב, ורוצים
להציב תנאים; קבוצה שכיה של אנשים אמרה שהיא תאשר, אבל היא רוצה
ליצור לגבי התקציב הבא שורה של התניות, שהם יעמדו בהן. אם תתקבל
ההצעה לא לאשר היום את התקציב, אחרי זה ישבו ויגידו מה רוצים מהם
בעצם כדי שיאשרו; אם תתקבל הצעה לאשר את התקציב, בתוך ההצעה אני רוצה
מספר תנאים, שאני חושב שצריך לדרוש אותם. אם אתה אומר שאתה לא מאשר,
אחרי זה שב ותגיד להם שאתה רוצה כך וכך.
א. וינשטייו; ברגע שאתה הולך על תנאים, כל חבר יעלה
תנאים.

אתה לא היית פה, דובר על התנאים.

אתה נכנס למילכוד. יתחיל כאן דיון על כל
התנאים.

לא.

אתה לא קורא נכון, יש כאן כמה סעיפים.

יש שתי החלטות ראשיות. אתה בא ואתה מציע
לא לאשר תקציב.

אבל יש כמה סעיפים ואני רוצה להפריד.

אתה לא יכול להפריד את ההחלטה הראשית, אם
לאשר או לא לאשר.
י. הורביץ; אני בעד לאשר, אבל אני רוצה שתהיה המלצה
בענין הקליטה.

זה ישנו, זה מופיע אצלי. תשמעו עד הסוף מה
אני מציע, כי חלק מההצעות שלי הם דברים
טכניים.
(א) דיון משותף, שזאת תהיה הודעה שלנו לרשות השידור, שהדיון הבא
בנושא האגרה חייב להיות משולב בנושא התקציב, ואהרליה אמר שהם
מסכימים בענין הזה.
(ב) יצורף לתקציב דו"ח מדוייק, הדו"חות הכספיים המאושרים על-ידי רואה
חשבון, לא של השנה השוטפת אלא של השנה הקודמת לה.
(ג) יפרידו בעניין הפיתוח בסעיפים מוגדרים וברורים בין התקציב הרגיל
לבין תקציב הפיתוח.
(ד) תוגש תוכנית רב-שנתית לפיתוח, ובתקציב יופיע בדיוק מה מיועד
לפיתוח בשנה לפי נושאים, ומה בתוכנית רב-שנתית.
)



(
(ה) מצב הפקדונות בבנקים, בחשב הכללי או בכל מקום אחר - יגידו לי שזה
צריך להיות נכון ל-31 בדצמבר, כי התקציב, אני מניח, יוגש אחרי זה
- כשהוא מלווה בהגשת התקציב.
(ו) כמדיניות כללית, הגדלת סכום ההשתתפות בהפקות מקומיות בתקציב הבא,
הגדלת סכום ההשתתפות בהפקות לקולנוע.
(ז) טיפול - התביעה היא לא אליהם, יוסי ויגאל, אבל הוועדה פונה לכל
הנוגעים בדבר. יש לדאוג לכיסוי מלא של ערוץ אחד ולכיסוי מלא ככל
האפשר של ערוץ 2 לכל אזורי הארץ. זה לא התנייה של אישור התקציב,
כי זה בלתי רלוונטי לגביהם.
י. גולדברג; אם שדר טלביזיה בצפון יכול להעביר ידיעה
אחה"צ בהתקשרות ישירה בצפת, זה רלוונטי
לרשות השידור. אלה לא נושאים שדנים בהם היום, כבר דנים בהם 3 שנים.

הדברים נאמרו על-ידי המנכ"ל והיו"ר, ואני
מציע שנכתוב שהוועדה רשמה לפניה, שבתקציב
השנה הבאה יושם דגש על פיתוח של אולפנים ואמצעי שידור מאזורי הארץ
המרוחקים. זה מחוייב להיות קשור עם פריסת כתבים. לגבי הקליטה, זה
קשור למשרד התקשורת.

שיהיו כלולים גם הדברים שאמר אמנון נדב,
לגבי קליטה בקורסים לכתבים.

אני מצטער, את זה אני לא יכול לכלול. אני
לא יכול לכתוב סעיף זה או אחר כשאנחנו
מדברים על החלטות גלובאליות של מדיניות, על-אף שזה חשוב כשלעצמו.
בעקבות הדיון הזה, אם ההצעה תתקבל, אני אוציא מכתב מפורט עם כל
הסעיפים האלה, כולל התייחסות לדרך הצגת או בניית התקציב ומיון
הסעיפים, לכל אותם דברים שנאמרו. הדיון על מה קורה בכל הערוצים
ובטלביזיה הלימודית יתקיים מאוחר יותר.

אני מכיר את הענין. אם לא תפנה בנפרד, לא
יהיה לך.

אני אמרתי שאני דיברתי עם החשב הכללי,
מבחינתם אנחנו נדבר על תקציב הפיתוח - על
דברים שהם כן באחריותם. אולפן זה באחריותם, אמצעי השידור הם באחריות
ה"בזק", ונטפל בענין הזה בשני המישורים האלה.
זאת ההצעה של אותם אנשים שאומרים שכן לאשר. ישנה הצעה נגדית, שרענן
הגיש בפני, מלווה במספר סעיפים, אבל היא מתחילה בסעיף הראשון כשהוא
אומר לא לאשר. אם לא לאשר, משמעות הענין היא שצריך להציג תנאים אחרי
שלא מאשרים. לא יכול להיות מצב שבו ישנה הצעה שאתה מלווה אותה בתהליך
של אי-אישור, בה בשעה שהדברים שאני מציע הם בתהליך פוזטיבי של
אישור.
)



(

כשאתה מסכם את ההצעה של התומכים, תוסיף
עוד תנאי אחד. אני רוצה סעיף בענין השכר,
שיבטא כהתנייה מהי המגמה של הוועדה.

אני לא יכול להמליץ לשנות שכר, אם הם
קשורים למסגרת של עובדי המדינה.

אני חושב שזה ענין עקרוני ומהותי.

המקסימום שאני יכול להציע, אם אני רוצה
להיות אחראי, זה להגיד שבמסגרת מדיניות
השכר הכוללת, כפי שהם נמצאים בתוכה, לעשות הכל שיקבלו שכר הולם. אבל,
אתה מציע לפרוץ את המסגרת?

הוועדה ממליצה כהתנייה. אנחנו דנים בתקציב
ואתה נותן התניות. בעיני הנושא הזה הוא
מאוד מהותי, והסברתי למה. אני חושב שאם אתה מדבר על התנייה, צריך לתת
ביטוי לענין של השכר, משום שאני חושב ששכר ירוד מצמצם את העצמאות של
הרשות, וכולנו צריכים את העצמאות. הסברתי את זה.

אתה מציע שהם לא יהיו כפופים להסדרי
השכר?

לא. אני חושב שצריך שיהיה ביטוי לדאגתה של
הוועדה, שהשכר הזה נשחק. זה מופיע
בניירות, ויש צורך לתקו אותו. אם אתה רוצה שיהיו לך בענין הזה
ההתניות, אני מבקש את זה.
א. הראל! אנחנו עכשיו בהסכם עם האוצר.

אדוני היו"ר, חברי הכנסת, ועדת הכספים.
בידי ועדת הכספים האחריות הבלעדית לאשר או
לא לאשר את התקציב. שמענו את כל הנוכחים כאן. הסמכות שלנו לחייב אותם
לאחריות. אני רוצה לאשר את התקציב תוך חודש ימים, כאשר כל ההתניות -
ואני מקבל את כל ההתניות - לא לאשר לפני שאני מקבל את הדברים אלא
לאשר אחר כך. אני חושב שזו אחריות של הוועדה. אני מקבל את כל ההתניות
שלך, אבל לא בוער לי היום לאשר את התקציב.

אבל ההתניות שלי מתייחסות לתקציב הבא.
רעמו כהן! אני חבר כנסת חדש, אבל שמעתי את דן. הוא
אומר שהרבה שנים דנים ואומרים, ובסופו של
דבר עולם כמנהגו נוהג. לא קורה שום דבר, ולא יקרה שום דבר. בהחלטה
שלי אני רוצה לעצור תהליך של קבלת החלטה, כדי לקבל את ההתניות שאתה
מעלה.
)



(

אני אתן לך דוגמא למה זה בלתי אפשרי מה
שאתה מציע. ביקשנו למשל שיבנו אחרת את
המבנה של התקציב. הם לא יכולים לעשות את זה לגבי תקציב השנה, הם
יכולים לעשות את זה לגבי תקציב השנה הבאה. ההנחיות שאנחנו נותנים
חייבות למצוא את ביטוייו בהגשת התקציב שיבוא בעוד 3 חודשים, לכן אין
טעם ב-30 יום האלה.

כיוון שרוב ההתניות שלך הן בקשות לקבל
את המדיניות שנמצאת שם, ואת הבעיות
שמתעוררות, צריך לכלול גם את נושא השכר כבעיה, והפתרון שלה בבקשות
לגבי החומר שיהיה לקראת התקציב הבא.

לא קרה עוד כדבר הזה, שאנחנו לקחנו מיגזר
מסויים, ואמרנו שאנחנו דורשים לבצע שכר
בניגוד או בחריגה מהסכם השכר.

אתה רוצה שאני אחזור על כל הסעיפים? אני
אחזור, אבל לא בניסוח המדוייק;
(א) דיון משותף באגרה ובתקציב, ולא דיון נפרד.
(ב) צרוף של דו"ח המצב הכספי שלהם לתאריך מסויים, 31 בדצמבר, דו"ח
מצב היתרון.
(ג) תקציב פיתוח ממויין לפי סעיפים ברורים, ולא עירבוב עם תקציב
פיתוח ותקציב רגיל. תוכנית רב-שנתית ותוכנית שנתית בתקציב
הפיתוח. בתקציב השנה הבאה יש לשים דגש על פיתוח אולפנים באזורים
הרחוקים בארץ, בצפון ובדרום. בענין הזה אני מנסה לטפל, ואני חושב
שבסיכומו של דבר צריך - כשנקבל את החומר ממר הראל - לחזור לדיון
על הפריסה.
(ד) לקבל את דו"ח הביקורת של השנה הקודמת, כשהוא מאושר על-ידי רואה
החשבון.
(ה) בתקציב השנה הבאה הגדלת סכום ההשתתפות בהפקות בקולנוע והפקות
מקומיות שקיימות בתוך התקציב שלהם.
(ו) פניה וטיפול, על-אף שזה לא שייך להם, בענין פריסה של ערוץ שני על
פני יתרת הארץ. זה במסגרת ההחלטה שלנו, על-אף שהם לא הפרטנר
לענין.
א. וינשטייו; תבקש התייחסות, לא כהתנייה, לתקציב הבא.

הוועדה לא יכולה לקבל החלטה בנושא שכר.
)



(

לא החלטה, אני רוצה התייחסות לנושא
השכר בתקציב הבא, זאת לאור השחיקה. תנסח
את זה בכיוון של התייחסות של הוועד המנהל והמוסדות, לאור השחיקה.

אני מוכן לניסוח כזה: במסגרת התקציב הבא,
בדברי ההסבר, תהיה התייחסות של הרשות
לנושא שחיקת השכר של עובדי הרשות. מקובל עליך?

כן.

זה יכנס.

אני מבקש התייעצות סיעתית לפני ההצבעה.
מדברים על תוכנית פיתוח של השנה הזו, אני
מדבר על תוכנית פיתוח שהיא לא מהיום ולא מאתמול במה שכן קשור לרשות
השידור, כשיש כסף ויש אפשרויות. לא יכול להיות שיהיה זילזול כזה
באנשי הטלביזיה שעובדים בצפון ובדרום. לא יכול להיות ששדרים בצפון
באמצעים מינימליסטיים יכולים להעביר דרך צפת, מהתחנה של רשות השידור,
את הסרטים באותו רגע, מיד לאחר שהוא גומר לשדר תקרית מהצפון, ולהעביר
אותם ישירות לירושלים. זוהי פעולה שניתן לבצע אותה גם השנה, היא לא
כל כך מסובכת.
א. הראל; לא ניתן, אפילו אם לא תאשר את התקציב לא
יהיה לד פתרון לבעיה.

ועדות שרים לא עמדו בסיכומים, וזה בדיוק
המקום שיכבדו דברים שמסכמים.

אני אמרתי שבמסגרת הגשת התקציב של השנה
הבאה, בתקציב הפיתוח, יילקח בחשבון פיתוח
של אולפנים המרוחקים ממרכז הארץ. אם יוסי חושב שזה לא מספק אותו,
שיצביע נגד.

מותר לי לבקש התייעצות סיעתית?

תקבל רבע שעה, ועוד רבע שעה נקיים את
ההצבעה. אתת רוצה כך, יהיה כך. אני בסה"כ
מוביל לכיוון הזה, ומנסה להתמודד עם הבעיה.
י. גולדברג! שמעתי את שר התקשורת כשהוא דיבר בנושאים
שלנו לא היו ברורים, ואני רוצה לומר לך
שאני הופתעתי בנושא השעות הפנויות. לכאורה אני לא ידעתי בידי מי תקוע
הנושא הזה, עד שהוא פתאום התחיל לזוז קדימה. אני שמח שבעקבות הדיון
שהתקיים בשבוע שעבר, לפחות בנושא של משרד החינוך, הועברה פניה סוף כל
סוף למשרד התקשורת. לו לא היתה מתקיימת ישיבה עם השרים כאן, הנושא
הזה היה תקוע עוד חצי שנה.
)



(
א. מקל! אני רוצה להבין מה אתה מבקש. אתה מבקש
אולפן טלביזיה בצפתל
י. גולדברג! אני מבקש דבר ראשון שהנושא של הפיתוח,
מאוחר שיש כספי פיתוח, שבתוכנית של השנה
הזו ושל השנה הבאה תהיה לנו תוכנית ברורה מאוד, שתצביע גם על מה
שנקרא אצלכם נקודת קצה. בנושא הרדיו היו צריכים להיות כבר מזמן
הפתרונות בנושאי קליטת הרדיו בצפון, יש על כך התחייבות של הממשלה
לשנת 88-89, שנכון לרגע זה לא בוצעה.

זה לא עניין שלנו, זה "בזק"-משרד התקשורת,
אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים בענין הזה.

בנושא קליטת הטלביזיה הכללית, היה סיכום
שיקלטו את הטלביזיה הכללית בצפון, ויהיה
פתרון גם ברמת הגולן, שיראה למקומות שמתחת להרי נפתלי על-מנת שיוכלו
לקלוט. זה דבר שמדברים עליו כבר 4 שנים.

זה נושא של "בזק", זה לא נושא שלהם.

אני ממשיך שלב לאחר שלב, כי אני מכיר את
הנושא.

אתה שם לב שכל מה שביקשת שייך למשרד
התקשורת.
מי בעד ההצעה הכוללת שליל מי נגד ההצעה? רענן כהן. תודה רבה. ההצעה
אושרה.
רענן, אין מן ההגיון, היום, לפני שמגישים את התקציב - כשאנחנו בעצמנו
קבענו שתקציב ואגרה צריכים להיות ביחד - לקיים דיון נפרד ולקבל שאין
אגרה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:10
)