(
פרוטוקול מס' 137
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום ה', כ''ז בתשרי תש"ן, 26.10.1989, בשעה 10:15

חברי הוועדה: היו"ר א. שוחט
א. אבוחצירא
מ. איתן
י. ביבי
י. גולדברג
ג. גל
י. הורביץ
א. וינשטיין
מ. חריש
ר. כהן
ע. סולודר
ש. עמור
ד. צוקר
ר. ריבליו
ח. רמון
מוזמנים; יצחק נבון, שר החינוך והתרבות
גד יעקובי, שר התקשורת
א. הראל, יו''ר רשות השידור
א. מקל, מנכ"ל רשות השידור
מ. לוי, מנהל אגף התקציבים, רשות השידור
ד. הרניק, יו"ר המועצה לשידורי כבלים
י. איש הורביץ, מנכ"ל משרד התקשורת
מ. אהלי, היועץ המשפטי, משרד התקשורת
א. טוקטלי, מנחל ערוץ 2, משרד התקשורת
י. לבני, ערוץ 2
נ. הניק, דוברת משרד התקשורת
ע. רון, יועץ לשר התקשורת
י. שהם, עוזרת יו"ר רשות השידור
א. נדב, מנהל הרדיו
ד. קמחי, יועץ משפטית, הטלביזיה הלימודית
י. פרבר, מנהלת חטיבת התכניות, הטלביזיה הלימודית
י. לורברבוים, מנהל הטלביזיה החינוכית
י. אלוני, סמנכ"ל רשות השידור
נ. כהן, היועץ המשפטי, רשות השידור
ו. ליון, דוברת משרד החינוך והתרבות
ח. יבין, מנהל הטלביזיה הישראלית
י. דנגו, טמנכ"ל רשות השידור

א. דמביץ

ט. אלחנני

א. קרשנר

חבר המתרגמים בע"מ.
טדר היום;
תקציב רשות השידור לשנת 1988.
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים עשרה
מושב שני
)



(

אנחנו פותחים את הישיבה השניה על תקציב
רשות השידור. לאלה מכם שלא היו בישיבה
הראשונה, בעיקר לשרים הנוגעים בדבר, אני רוצה להגיד מדוע ביקשנו מהם
לבוא לישיבה, ומכאן גם ייגזר נוהל הדיון שלנו.
בישיבה שעסקה בתקציב רשות השידור הציגו יו"ר הרשות ומנכ"ל הרשות את
התחזית שלהם לקראת המציאות החדשה שתתפתח בארץ עם הפעלת המערכות
הנוספות של טלביזיית הכבלים, של ערוץ הלווין, אולי של ערוץ שני.
לדבריהם, אם חברי הכנסת באים בתביעה לשפר את איכות השידור, את
הנוכחות הטלביזיונית בשידורי הרדיו והטלביזיה, הרי שהמיגבלה של משך
זמן השידור שהם כעת נמצאים בה היא כזאת, שלמעשה באופן טבעי הם ירדו
מהמפה של התקשורת, לאור מיגבלות הזמן החמורות שקיימות והנוכחות
המצומצמת שלהם בשידורים.
חברי הכנסת שאלו היכן הבעיה. ובכן, סוד גלוי הוא, שתקציב רשות השידור
משופע בעודפים גדולים מאוד של כסף, והתשובה היתה שחלק מהבעיות נובעות
מהעובדה שלמעשה הם לא יכולים לקבל זמני שידור, והמיגבלה קשורה לא בהם
אלא באותו גוף שנותן להם את שרותי העברת השידורים, וזה משרד התקשורת,
חברת ה"בזק" - אני לא מבחין בהבחנה הדקה מי באמת אחראי לענין, כי אני
לא מכיר את הנושא.
לאור הדברים האלה סוכם בישיבה (א) להזמין לחלק ראשון של הדיון את שר
החינוך והתרבות ואת שר התקשורת, מתוך מגמה לשמוע סקירה, שתקיף את מה
שעומד לקרות מבחינה טכנית באותם תחומים שבהם עוסק משרד התקשורת,
ומשהו על לוח הזמנים שבענין, (ב) לשמוע משני השרים את ההתייחסות לגבי
המדיניות, והאם הבעיה היא טכנית, או שהיא עקרונית, בתחום הזה של
הרחבת שעות השידור, הן בטלביזיה והן ברדיו ברשתות מסויימות. ביקשנו
מאנשי רשות השידור לקבל הערכה כספית מה יקרה אם ייפתחו שידורי
הטלביזיה למרווח יותר גדול של שעות. אכן ראיתי, שבחומר שקיבלנו ישנה
הערכה כספית. הבנתי שאם מדובר על שידורים מ-6:30 עד 12:30 בבוקר,
ההערכה הכספית היא של 30 ומשהו מיליון שקל לשנה תוספת לתקציב, אם אכן
אלה פני הדברים. אני מתייחס למספר שרק אתמול קראתי אותו, אבל אני
חושב שהמספר שציטטתי הוא אכן נכון. בתיק האדום, מסמך רשות השידור,
בעמוד 11 או 12.
מכאן ייגזר אופי הדיון. אנחנו נפתח בדיון בנושא הראשון, נקדיש לו
בערך כשעה וחצי. הנושא יהיה מה אנחנו צופים משידורי הרדיו והטלביזיה
עם כניסת המערכות האחרות. יפתח את הדיון שר התקשורת ואולי יגבו אותו
במספר דברים אנשי המקצוע. לאחר מכן נשמע את עמדת שר החינוך ואנשי
רשות השידור, ויתפתח דיון. בחלק השני של הדיון נוכל לשחרר את כל
האנשים של משרד התקשורת, ואנחנו נלך להמשך הדיון - במגמה לסיימו עוד
היום - של אישור תקציב הרשות, וכל מה שמשתמע מכך. מונחת לפני רשימת
חברי הכנסת שלא דיברו בישיבה הקודמת ונרשמו לפי סדר הדיון של אז,
ואני מזמין לרשות הדיבור חברים אחרים שירצו.
)



(

שר התקשורת.
אני רוצה להעיר כמה הערות בעקבות הנושאים
שיו"ר הוועדה הזכיר. אני חושב שכדי להביו את מהות הנושא שהועלה כאן,
צריך להבין גם מהי התפיסה שצריכה להנחות את פיתוח מערכות התקשורת
ההמונית האלקטרונית. אינני חושב שזהו הזמן לעסוק בנושאים שחורגים
מנושא התקשורת ההמונית האלקטרונית ונושאי תקשורת אחרים שהם קשורים או
משיקים או יש להם קשר כלשהו עם הנושא שהועלה כאן.
בענין התקשורת ההמונית האלקטרונית, התפיסה שגובשה בממשלה ובכנסת ובאה
לכלל ביטוי גם בחקיקה בכנסת היא התפיסה שמנחה היום את כל המערכות
בעבודתן, היא לפי סדר הזמנים כפי שהיה רצוי מלכתחילה, כפי שגובש
מלכתחילה וכפי שהכנסת אימצה אותו מלכתחילה, ולא כפי שהוא מתרחש
בפועל. לפי דעתי הוא מתרחש בפועל בצורה משובשת.
התפיסה שגובשה מלכתחילה היתה קודם כל פיתוח של הערוץ השני, שלהבדיל
מהערוץ הראשון צריך להתבסס על מקורות הכנסה מפירסומת, ומושתת על
הכנסות מפירסומת. כך קובעת הצעת החוק שהוגשה על-ידי הממשלה, וכך
קובעת הצעת החוק שסוכמה בוועדה מיוחדת של הכנסת, אם כי טרם הועברה
לקריאה שניה ושלישית. יש לפתח מערכת של טלביזיה באמצעות כבלים, על

על בסיס אזורי; על בסיס הכנסות שמושתת לפחות בתקופה
הראשונה על מנויים, דמי מנוי; על בסיס של זכיונות הנמסרים ליזמים
פרטיים ולמשקיעים פרטיים. התפיסה היתה שגם הרשת השניה וגם הטלביזיה
באמצעות כבלים לא יפותחו מתקציב המדינה במישרין או בעקיפין. אני שלם
לחלוטין עם התפיסה הזאת. אני חושב שאין שום סיבה שהמדינה מתקציבה
תפתח מערכות טלביזיה נוספות, כאשר התקשורת המודפסת - העתונות - כולה
פרטית, כאשר בארצות אחרות התקשורת מתפתחת בצורה מאוד מרשימה וחיובית
ואיכותית על בסיס של יזמות פרטית בביקורת ציבורית מאוד כללית, תוך
כדי הקפדה על קיום תנאי החוק ותנאי הזכיונות והמיכרזים. זו גם התפיסה
שהינחתה את הממשלה ואת הכנסת שהגישו את הצעת חוק הרשת השניה ואת הצעת
החוק לפיתוח הטלביזיה באמצעות כבלים. שתי המערכות הללו, כאמור, יקומו
על בסיס של יזמות פרטית, מיכרזים המתפרסמים ברבים; תוך קביעת
סטנדרטים מעודכנים ומאוד קפדניים, והזוכה הוא זה שמפתח את המערכות
הללו על בסיס ארצי ועל בסיס אזורי. כמובן, במסגרת הרשת השניה באופן
טבעי יכולים לזכות מספר יזמים, משום שמדובר במסירת זכיונות ושעות
שידור במערכת אנכית ובמערכת אופקית; ובטלביזיה באמצעות כבלים, הטוב
ביותר - לפי הכרעת ועדת המיכרזים, כאשר הוא עומד בתנאי המיכרז שאליו
הוא הגיש את הצעותיו - זוכה בשני אזורים: האחד אזור צפוף אוכלוסיה,
והשני אזור פיתוח, שקשורים זה בזה. המיכרזים מוכנים על-פי החוק
שהתקבל בכנסת. יזמים מגישים את הצעותיהם, והמועצה לטלביזיה בכבלים
מחליטה, היא ועדת המיכרזים.
לדעתי יש פה מידה גדולה מאוד של אי-הבנה של התפיסה שמנחה היום את
פיתוח מערכות התקשורת ההמונית האלקטרונית. קראתי את הסטנוגרמה של
הוועדה בדיון הקודם, והבנתי שיש הצגת תפיסה מאוד משונה, וחברי הוועדה
עלולים היו להיות מוטעים.
)



(
במסגרת חוק הטלביזיה באמצעות כבלים שהכנסת קיבלה, הופיעה גם האפשרות
של הטלביזיה באמצעות לוין, 7
p. T.v.-r
, כשנה וחצי עסק משרד התקשורת
בהכנת המיכרז, והמיכרז פורסם בסוף יולי השנה, וכאשר מי שיגיש את
הצעותיו בתוך התקופה המוגבלת שניתנה לצורך הגשת ההצעות גם הוא יהיה
יזם פרטי, אם הוא יעמוד בתנאי המיכרז - והמועצה לטלביזיה בכבלים
תחליט מיהו הזוכה. יש להניח שהוא יתחיל בשידוריו באוגוסט-ספטמבר שנה
הבאה. המיכרזים טרם הוגשו משום שהתקופה עדייו לא הסתיימה, יש עוד
הרבה זמן. אני רוצה שלא נאבד את הכיוון, מוכרחים להבין את התפיסה
שמנחה היום את המערכת, אחרת הכל יזוז הצידה בלי שנרגיש, וישתבש.
בשני המקרים המדובר כאמור בהשקעות פרטיות. סה"כ ההשקעות בטלביזיה
באמצעות כבלים ובטלביזיה באמצעות לווין - לא כולל את הרשת השניה הוא
550 מיליון דולר השקעה, שממנה אגורה אחת לא תהיה מתקציב המדינה |
ומכספי משלמי המיסים. ההכנסות הצפויות הן מדמי מנוי, במקרה של
טלביזיה בכבלים, והערוץ השני כולו מבוסס על פירסומת הלווין, גם הוא
ימומן בשיטת מנויים, משום שהלווין יועבר בעיקרו, פרטים יימסרו
באמצעות הטלביזיה בכבלים כערוץ נוסף. הטלביזיה בכבלים תעמיד לרשות
המתחברים אתה בין 20 ל-30 ערוצים בכל אחד מהאזורים, ערוץ אחד לפחות
לצרכים קהילתיים וציבוריים, חלק הפקות מקוריות-, הטלביזיה באמצעות
לווין עד 10 אחוזים או 10 אחוזים הפקות מקוריות; ובערוץ השני תהיינה
הפקות מקוריות בהיקף נרחב. המדובר בשידור של 24 שעות ביממה, הכל
על-פי השיקולים העיסקיים של מי שיחליט על כך. יש לו התחייבות מינימום
כמובן, מראש, על מינימום זמן מסויים.
האמירה שנאמרה כאן, שהפקות מקוריות יסבלו, ושלא תהיינה ושתהיה הצפה
של יבוא זול של תכניות תרבותיות וכיו"ב, מותר לי לומר שהיא על גבול
האמת, באזור הדמדומים, בין אמת לאי-אמת. הערוץ השני, לפי החוק שהכנסת
גיבשה, יפוקח על-ידי מועצה ציבורית, ואין מבחינה זאת שום הבדל בין
המועצה הציבורית הזאת לבין מועצת רשות השידור. תוקם חברת חדשות, שגם
היא תפוקח על-ידי מועצה ציבורית. חלק גדול מההפקות תהיינה מקוריות,
הפקות של דרמות, הפקות מקוריות אקטואליות, הפקות דוקומנטריות, הפקות
של חדשות, והדבר יאפשר אופציות גדולות מאוד למפיקים, לכותבים,
לבמאים, לאמנים, למופיעים. תמלוגי רשת טלביזיה בכבלים, עד 15 מיליון
שקל בשנה לאחר מספר שנים, יועמדו לרשות עידוד היצירה המקורית. לפחות
ערוץ אחד לצרכים חברתיים וקהילתיים מלא בכל אחד מהאזורים, וזאת לרשות
הציבור, לשרות הקהילה, לשרות הרשויות המקומיות, לשרות המופעים
והתופעות החברתיות-ציבוריות-תרבותיות בכל אחד מהאזורים. לטלביזיה
באמצעות לוין, 10 אחוזים הפקות מקוריות. כל הסיפור הזה פשוט חסר שחר,
ואני מגיב על סטנוגרמה שקראתי. ניסו למסור לחברי ועדת הכספים דברים
שאינם מדוייקים. אני חושב שצריך לכבד ועדה פרלמנטרית, ולמסור לה
עובדות מדוייקות. זה המינימום המתחייב מיחסם של עובדי ציבור לוועדה
פרלמנטרית.
ביו השאר נמסר כאן, שמשרד התקשורת לא אישר את התוספת של שעת שידור
בערוץ הראשון בין 12 בלילה ל-1 בבוקר. לא היה ולא נברא, ואפילו משל
לא היה. לא היתה פניה, ולכן לא היה סירוב. יותר מזה, מאחר שקראתי
בעתונים שנאמר שאנחנו סרבנו לאשר, בדקתי האם היתה פניה והתברר שלא
)



(
היתה פניה וממילא גם לא היה סירוב. הודעתי בפומבי שאם תהיה פניה אאשר
אותה. גם לאחר שהודעתי בפומבי, לא היתה פניה, ועד עצם היום הזה לא
היתה פניה. גם בזה כדאי להיזהר כאשר מוסרים מידע לוועדה פרלמנטרית.

בענין הזה היתה עוד האשמה מאוד חריפה,
והיא שהמשרד מחביא ערוצים.

גם על זה קראתי, וגם על זה אגיב. זה לא
יאומן כי יסופר בכלל. מדובר באנשים
שנושאים באחריות מניסטריאלית-פרלמנטרית במשרד שכפוף לחוק, שעומד
לביקורת הציבור. כך לדבר ולנסות להטעות ועדה פרלמנטרית? הוועדה בתוקף
אי-ידיעתה עלולה לטעות בהחלטותיה, או לפחות בהתייחסותה, או לפחות
בהתבטאויותיה, ובמשטר דמוקרטי אלה דברים בעלי משמעות.
הדבר הבא הוא באיזה מצב נוכחי אנחנו מצויים בתהליך ההגשמה של התפיסה
שהצגתי, שהיא תפיסת הממשלה כפי שהיא החליטה, שהיא תפיסת הכנסת כפי
שהוחלט בחוקים שהיא קיבלה. אנחנו נמצאים במצב כדלקמן, בתהליך הביצוע

(א) לגבי הטלביזיה באמצעות כבלים, ב-23 אזורים מתוך ה-29 נקבעו
הזוכים; השאר ייקבעו תוך חודשים ספורים.
(ב) תוך שנה וחצי, החל מינואר הקרוב, הטלביזיה בכבלים תפעל בכל רחבי
הארץ. מי שמקים אותה ויפעיל אותה הם בעלי הזכיונות, בעיקר 6
חברות גדולות מאוד שזכו עד כה בכל האזורים. אגב, אני חושב שמחצית
ההשקעה היא של משקיעים מחו"ל, שהם שותפים של בעלי הזכיונות
שמקימים את המערכות, והם בין הזוכים עד כה. אינני יודע מה יקרה
לגבי הנותרים, אבל יש לי חשד מבוסס שחריגה גדולה מה-6 האלה כבר
לא תהיה, משום שהמדובר בחוסר פיננסים ויכולת מקצועית וטכנולוגית
גדולה מאוד. צריך לזכור שהמדובר בהשקעה של בין 10 ל-30 מיליון
דולר בכל אזור.
(ג) לגבי הלווין, אמרתי שהמיכרז פורסם בסוף יולי, ועדיין אנחנו לא
יודעים אם ומתי יוגשו הצעות. יש להניח שבזמן שנותר יוגשו הצעות,
וההחלטה תיפול. כך שלקראת אוגוסט-ספטמבר בשנה הבאה, יש להניח
שהמערכת הזאת תפעל.
הערוץ השני או הרשת השניה, כפי שהדבר קרוי, תקוע בוועדה הפרלמנטרית
בכנסת, על-אף שכל הנושאים ללא יוצא מן הכלל סוכמו בין המערך לליכוד
כבר בקדנציה הקודמת, ולא נותר נושא אחד למיטב זכרוני - אולי
טריביאלי, אולי משהו שולי - שנותר עדיין לדיון. הנושא הזה תקוע בכנסת
משיקולים שאינם קשורים בטיב הענין או במחלוקת עקרונית או מקצועית.

אתה מוכן לתת אינפורמציה מלאה, ולהגיד
באיזו ועדה זה תקוע?

הענין תקוע בוועדה בראשותו של ח"כ פנחס
גולדשטיין, שלמיטב זכרוני היא משותפת
לוועדת החינוך והתרבות ולוועדת הכלכלה. המדובר בוועדת משנה של אחת
)



(
מוועדת הכנסת, בברור של ועדת חינוך ותרבות, אולי של עוד ועדה, ולמיטב
ידיעתי היא לא הוחלטה על-ידי מליאת הכנסת, אלא היא יונקת מסמכותה
מאחת מוועדות הכנסת.
כבי השר י. נבון; ועדת החינוך והתרבות, עד כמה שאני זוכר.

גם אני זוכר כך.
ד. צוקר; למה זה תקוע?

כי הליכוד איננו רוצה להוביל את זה הלאה.

זה תקוע משיקולים שלא קשורים לא במחלוקת ן
עקרונית ולא במחלוקת עניינית, אלא לפי
דעתי משיקולים פוליטיים. חברים, אתם רוצים שאני אומר מה שאני יודע,
אני לא יכול להגיד מה שאני לא יודע. אני לא חבר הליכוד, אינני יודע
מה מדריך את הליכוד בהתנגדותו להעברת הענין הזה לקריאה שניה ושלישית.
החוק בשל לכך, כל הנושאים שהיו במחלוקת סוכמו בקדנציה הקודמת. לפני
כחודשיים היתה לי שיחה עם השר רוני מילוא שנקבע על-ידי רוה"מ כמי
שמייצג את הליכוד בעניינים אלה. בדיון הזה סוכמו בינינו שני נושאים-.
האחד, שעצירת תהליך החקיקה של חוק הערוץ השני תיפסק, והחוק יובא בה
בהקדם לקריאה שניה ושלישית; שנית, שתוקם ועדה משותפת לרשות השידור,
לטלביזיה החינוכית ולמשרד התקשורת, לשם ברור יחסי העבודה וסדרי
העבודה בין הערוץ השני לבין רשות השידור. בשני הנושאים האלה, אני לא
יכול לבשר לכם שהסיכום מומש.
הנושא האחרון שאני רוצה להעיר עליו הוא תוספת זמן שידור. ניסיתי
להסביר כאן, שלגבי העבר לא היתה פניה לגבי תוספת שעה, ומשדרים בלי
אישור. אין בכוונתי להורות ל"בזק" להפסיק לתת שרותי שידור לרשות
השידור בין 12 ל-1 (בהומור, נדמה לי שזה הולך ומסתדר גם בלי ההוראה
שלי). אבל יחד עם זאת, על-אף שהשידור מתקיים בלי האישור ובניגוד
לחוק, ולאחר שלא היתה פניה, אין בכוונתי להורות ל"בזק" להפסיק את מתן
השרותים האלה לטלביזיה הכללית.
במסגרת התדר הראשון יש עדיין שעות רבות שאינן מנוצלות. שמחתי לקרוא
בימים האחרונים שהטלביזיה, שוקלת באופן רציני להוסיף כמה שעות שידור
ביום במסגרת שעות הבוקר ושעות אחרות. אני חושב שיש פה פוטנציאל גדול
מאוד, ואני אומר שוב מראש - כדי שלא תגידו שהיתה פניה ואנחנו סרבנו
שאם תהיה פניה, אנחנו נאשר. אם לא תהיה פניה, נמנע, לא רק שלא נאשר -
אלא נמנע.

כלומר, אתם לא מחביאים איזה ערוצים.

הדיבור על החבאת ערוצים הוא בכלל על גבול
הגיחוך. המדובר במשרד ממשלתי, המדובר במי
שאמון על קיום החוק. אין חשש להחבאת ערוצים, אין מגמה להחבאת ערוצים
ואני לא יודע מה זה החבאת ערוצים.
)



(
רשות השידור לפני ימים ספורים, באמצעות המנכ"ל שהיתה לי שיחה חיובית
וקונסטרוקטיבית אתו, ובאמצעות יו"ר הוועד המנהל שהיתה לי גם אתו שיחה
חיובית וקונסטרוקטיבית, ביקשה שאנחנו נבחן את האופציה של ערוץ נוסף
מיוחד לרשות השידור מעבר לתדר הקיים שמשרת את הטלביזיה החינוכית ואת
רשות השידור.
בתגובה מיידית אמרתי, שקודם כל יש עדיין מרווח ניכר מאוד להתפתחות
שידורי הטלביזיה הכללית והחינוכית, והפוטנציאל הזה עומד לרשותם אם הם
ינהגו על-פי החוק. אני מצפה שרשות שידור תנהג על-פי החוק. יכול להיות
שזאת ציפיית שוא, אבל כך אני מצפה.
בסיכום שהושג בשעתו הוסכם, שכל עוד שהערוץ השני של הטלביזיה הוא
ניסויי, אנחנו נכונים להגיע עם רשות השידור להסכם. והוסכם שנגיע אתו
להסכם, אבל עדיין הוועדה בראשותו של מנכ"ל ראשות השידור, שהוסכמה בין
השר מילוא לביני על דעת רוה"מ ועל דעת שר החינוך והתרבות שהוא
הממונה על חוק רשות השידור לא מתכנסת, ולכן אי-אפשר להגיע להסכם כאשר
הוועדה לא מתכנסת. לפי ההסכם שיהיה נעמיד לרשות הטלביזיה הכללית
במסגרת הערוץ השני מספר שעות שידור, וזאת במסגרת סידורים כלליים בין
רשות השידור לבין הערוץ השני. הדבר נעשה על דעת כל הגורמים, אפשר
לממש את זה תוך זמן קצר, אם נממש את הסיכום. בענין הערוץ השני, היפנה
אלי ח'יכ גולדמן שאלה, ואני אומר מראש שאנחנו יכולים, אם יעמוד
לרשותנו המימון הדרוש. ויו"ר הוועדה בשבועיים האחרונים מספר פעמים
גילה בכך התעניינות, כשהשיחה האחרונה היתה לפני יומיים-שלושה. אמרתי
לו שאם יועמדו לרשותנו האמצעים, אנחנו יכולים להוסיף 3 או 4 משדרים,
שכל אחד מהם הוא בין מיליון למיליון וחצי שקל, ובכך לכסות עוד 400
אלף נפש באזורים, שם רוב האוכלוסיה אינה מכוסה היום על-ידי שידורי
הערוץ השני. מדובר בסה"כ כ-5-6 מיליון שקל. זוהי התשובה הפורמלית
והמדוייקת מבחינת גובה התקציב הדרוש כדי לכסות בערך 400 אלף נפש,
שהיום אינם יכולים לצפות.

איזה הסדרים דרושים, לדעתך, כדי להגדיל את
השעות הנוטפות הללו? אמרת שהוועדה צריכה
להתכנס, וזה מותנה במספר הסדרים. אני מבקש לשמוע מה אופי ההסדרים
שלדעתך צריכים להיות.

אני לא הצעתי שום דבר. אני אומר מראש,
שהיה סיכום בין השר רוני מילוא לביני,
ובסיכום הזה קודם כל סוכם שחוק הערוץ השני יופשר באופן מיידי - לפי
שעה לא קרה כלום. שנית, בתמורה ל-3-4 שעות שידור על תדר הערוץ השני,
רשות השידור תאפשר לטלביזיה בערוץ השני, שהיא ניסויית, מקורות כספיים
שיאפשרו לה להמשיך בקיומה מבלי להזדקק לתקציבי מדינה. זה מה שסוכם
בינו לביני. אני לא זוכר את הסכומים, יצחק אולי יוכל להשלים.
מדובר על רכישת משדרים והתקנתם לצרכי כיסוי חלק גדול מהאזורים, אליהם
לא מגיעים השידורים של הערוץ השני, מאחר שהמדובר בערוץ שעדיין לא
מושתת על חוק ולא על בעלי זכיונות שהקימו אותו כדת וכדין, אלא הוא
ערוץ ניסויי לכל דבר. כתוצאה מזה יש לו מיגבלה כספית, יש לו מיגבלה
)



(
ארגונית, והוא במעמד שהתלות שלו בתקציבי מדינה מצד אחד וברשות השידור
מצד שני, היא תלות מובנת, שאני לא מערער עליה. היא נובעת מהעובדה
שאיו עדייו חוק.

גם הערוץ הראשון לא מגיע עדיין לכל
המקומות.

רשות השידור הציעה הצעה בענין תדר נוסף.

שאלה אחת
במישור התפיסתי - האם נוסף לערוץ הראשוו ולטלביזיה החינוכית, ולערוץ
השני שהכנסת והממשלה חושבות שהוא צריך לקום על בסיס של פירסום, נוסף
לטלביזיה באמצעות לוויו .
p. T.v
שיוקם על-פי חוק הטלביזיה באמצעות
כבלים, ונוסף לטלביזיה בכבלים על בסיס אזורי - יש צורך בתדר ארצי
i
נוסף 24 שעות ביממה, או 18 שעות ביממה. זוהי שאלה קונספטואלית, שעליה
לא אשיב היום, משום שאני לא בשל עדייו להשיב היום לגבי עמדתי שלי.
ניסיתי להסביר לוועדה את מכלול הכיוונים שהמערכת הזאת הולכת בהם,
והוועדה תגיע למסקנה כפי שתגיע. לדעתי הממשלה תצטרך לתת את דעתה על
כך ביום מו הימים.
הנושא השני הוא נושא כלכלי. הסכום שהוזכר כאו, הסתבר כבר בבדיקה
ראשונית שהיתה אצלנו, שהוא - אני מצטער להגיד - חלק קטו מאוד מההשקעה
הדרושה, כדי להקים תדר נוסף ארצי באמצעות לוויו, משום שהוא לא כולל
למשל את כל ההשקעה הפרטית במערכות הקליטה.

דובר על הוצאות קבועות, כמו שישנו היום,
ותוספות.

זה סיפור שאין לו שום מיגבלה, ואני ודאי
בעדו. אני כבר אומר מראש, שאם תהיה פניה,
אנחנו גם נאשר אותה. איו שום שאלה בעניו זה בכלל. דיברתי על הנושא
הנוסף שאתה הזכרת, שבו המדובר בהשקעות גדולות מאוד, גם אם מבחינה
טכנולוגית הדבר הזה יהיה אפשרי. בבדיקה ראשונית, היקף ההשקעות הנדרש
הוא אדיר, ואני לא רוצה לנקוב כאו בסכומים, משום שלא סיימנו את
הבדיקה. אני גם לא יכול להגיב סופית על ההיבט הטכני והטכנולוגי,
וממילא גם לא על הכלכלי, משום שהמסמך ניתו לי על-ידי אריה מקל לפני
יומיים-שלושה. אהרו הראל שוחח אתי לפני שבוע, ואנחנו מינינו צוות
בראשותו של מנכ"ל משרד התקשורת שבודק את ההיבטים הטכנולוגיים,
הטכניים והכלכליים בנושא זה.
אני מבקש שישלים אותי בקיצור רב יו"ר המועצה לשידורי כבלים, המנכ"ל
ויצחק לבני עם אורו בנושא הערוץ השני.

נשאלה פה שאלה לגבי שיקולי המועצה לשידורי
כבלים בישיבתה כוועדת מיכרזים לגבי ההכרעה
על הזוכים במיכרזים. ובכו, השיקולים מצויים בחוק ובמיכרז, והם מדברים
על האיתנות הפיננסית של הגוף המציע, איכות ומיגווו השידורים, המחיר
שבדעת המציע לגבות מהמנויים עבור השידורים והשרותים שלו, קצב פריסת
)



(
הכבלים, נסיון קודם בנושא, היכולת הטכנית של המערכת וזיקתו של המציע
לגורמים ישראליים.
שאלה נוספת שנשאלה - נדמה לי שיגאל שאל את זה - היתה, מה בעצם המחיר
שנדרש בעל הזכיון לשלם בעד הזכיון. ובכך, היזם משלם כדמי זכיון 50
אלף שקל צמוד לשנה, ופרט לזה תמלוגים שנעים החל מ-3 אחוזים בשנה
השניה, 4 אחוזים בשנה השלישית, 5 אחוזים בשנה הרביעית ואילך. זה דומה
למה שקיים בארה"ב, וכפי שאמר שר התקשורת, אנחנו מתכוונים לייעד את
הסכומים האלה, שיגיעו בעתיד להרבה מיליונים - זה 5 אחוזים מכלל
הכנסתו של בעל הזכירן - לעידוד היצירה המקורית על כל היבטיה.

מנין יינתן הפיצוי לעתונות המקומית? ההצעה
הבסיסית הראשונה היתה שהעתונות הקיימת לא
תינזק.

אתה מערב בין הערוץ השני לבין טלביזיה
בכבלים.

אני מתכוון לערוץ השני.

בתוך התיק הזה הפצתי פה מספר נתונים
ועובדות, שבעצם עונים כמעט על כל השאלות.
פירסומת בשלב זה אסורה, עד 5 שנים מיום חקיקת החוק - אוגוסט 86 -
ולאחר מכן על-פי המלצת המועצה, על פי החלטת שר התקשורת, החלטת הממשלה
וועדת הכלכלה של הכנסת, אלה יחליטו אם תהיה פרסומת או לא, וזאת
בתנאים שייקבעו. ענין העתונות המקומית, גם עתון ידיעות אחרונות וגם
מעריב, אני שומע שגם עתון הארץ, קשורים לנושא הטלביזיה בכבלים בתוך
הקבוצות היזמות. שמות הקבוצות האלה והמרכיבים שבהם, גם הם מצויים פה
בתיק הזה.

זה התנאי להסכם?

לא.

מהפרוטוקול שלכם אני מבין שהיו מספר
אי-הבנות, ובהמשך לתיקונים ששר התקשורת
כבר מסר, אני רוצה להדגיש את הדברים הבאים: באמת תהיה מהפיכה גדולה
בתקשורת, המהפיכה הזאת היא דייסה מבולבלת, שבה כולם ממלאים את אותו
תפקיד, והתפקידים שמתמלאים שונים לגמרי זה מזה. הם שונים קודם כל
באמצעים הכספיים, ועל זה כבר דיבר שר התקשורת. יש 3 אמצעים לגמרי
שונים של מימון. אבל מעבר לזה הם גם שונים לחלוטין בשיטה. בעוד שרשות
השידור היא גוף ציבורי, שמבוסס על הפקה שבעיקרה נעשית בתוכו, הערוץ
השני יפיק את כל הפקותיו מחוצה לו, דרך החברות הפרטיות שתקבלנה
זכיונות, ועם זה החברות הפרטיות הללו לא תהיינה, כמו בארה"ב, חופשיות
לעשות כל מה שעולה בדעתן, בפיקוח לגמרי רופף של גוף עליון, אלא
תהיינה כפופות, כמו רשות השידור עצמה, לגוף מפקח ולחוק מחייב. הדבר
הזה בא כדי להבטיח שתהיה הפקה ישראלית בכמות גדולה. לא ניתן היה
)



(
לקוות שחברות פרטיות תקפנה אחוז גבוה של תוצרת הארץ, כיוון שכלכלית
תוצרת חוץ זולה. המחוקקים רצו שיהיה משקל ציבורי, שיכפה גם דרך החוק
וגם דרך המועצה אחוז גבוה של תוצרת הארץ, ואיכויות מסויימות שגם הן
באות לידי ביטוי. מצד שני, המחוקק, כלומר אתם, לא רציתם שכמו ברשות
השידור תיעשה הפקה על-ידי גוף ציבורי. היה רצון שגם כאן יהיה איזה
שילוב של יעילות של חברה פרטית, שרוצה להיות כלכלית ככל האפשר, בלי
אבטלה סמויה ובלי המיגבלות שיש להפקה בגוף ציבורי. ברשות השידור נעשו
תמיד נסיונות לפתור את הבעיות הללו, אבל יש איזו בעיה אובייקטיבית,
בעוד שבגוף פרטי יש סיכוי ליעילות כלכלית, כי הוא צריך להרוויח כסף.
מאידך, פועלים מתוך נסיון למנוע את הסכנות שבגוף פרטי, והסכנה
העיקרית היא בכך, שהוא יפעל רק לפי קני-מידה כלכליים, ולא לפי קני
מידה ציבוריים, מבחינת כמות תוצרת הארץ, מבחינת סוגי תוצרת הארץ
ומבחינת המטרות הציבוריות שחייבות לעמוד בבסיסו.
זה מה שנוגע להבדל שבין הערוץ השני לבין הערוץ הראשון. יש גם הבדל
מהותי, שהוא לא תמיד מובן, בין הערוץ השני לבין הטלביזיה בכבלים.
כבלים, מעצם טבעם מתמחים. ברוב הערוצים, שבאים בדרך לווינים, יש
התמחות בתחום אחד- או חדשות או ילדים, או קולנוע, או בידור, או ספורט

גם בטלביזיה בכבלים ישנם ערוצים שאינם מתמחים ממש אלא יש
בהם גיוון, אבל זה גיוון שאיננו כולל בתוכו בדרך כלל אחוז גבוה של
תוצרת הארץ, באופן טבעי גם החוק לא דורש וגם אי אפשר להגיע לכמות כזו
של ערוצים מתוצרת הארץ. שנית, אין שם חדשות, אין בכלל חדשות
ישראליות, יש חדשות של .
c.n.m
שהובאו מארה"ב דרך לווין, אבל אין
חדשות ישראליות; וגם מבחינה זאת אלה הם דברים שונים. בעבר היתה
התפתחות מקבילה של ערוצים במשרדים ששמים דגש גדול על מטרות ציבוריות
ועל הפקה מקומית, וטלביזיה בכבלים ששמה דגש גדול יותר על ההיקף הגדול
של ערוצים והבחירה הגדולה שניתנת.
שלושת הדברים האלה בתוך המהפיכה הזאת מבוססים על הרצון להגיע לתחרות
וזה יהיה טוב לרשות השידור, כמו שטוב היה לקול ישראל קיומו של גלי
צה'יל, וטוב לגלי צה"ל קיומו של קול ישראל. טוב שיש תחרות, שיש
השוואה, וזה יתבסס גם על כך שתרבות ותקשורת הם פלורליסטיים, ושצריך
לתת לאנשים את אותה מידה של אפשרות בחירה שהם רוצים בה.

מי אמור להיות יו''ר המועצה לטלביזיה
בכבלים?

הוא כבר קיים.

יש תהליך בחירה, כתוב, מחוקק.

החוק הזה אגב דומה מאוד לחוק ה-.
V.T.I
באנגליה, גם הוא מבוסס על שילוב של תכניות
ראשיות - גרנדה, טיימס וכו' - לבין מועצה מפקחת, ולכן גם שם הערוץ
השני, ה -.
V.T.I
הוא באיכות שאיננה נופלת מהאיכות של ה-.
C.B.B
,
שלכשעצמה גבוהה. אלה הן שתי דרכים שונות, שבשתיהן יש שילוב של אחריות
ציבורית עם רצון להגיע ליעילות כלכלית.
)



(
אינני יכול להיכנס, זה לא תפקידי, לפרובלמטיקה של רשות השידור מול
הערוץ השני, מול טלביזיה בכבלים. כמי שהיה מנכ"ל רשות השידור אני
מודע לכך שיש באמת בעיה כזאת, אבל צויין כאן כבר שהבעיה הזאת יש לה
ביו היתר פתרונות בתוך הערוץ עצמו, בשעות פנויות, ואולי בהסכם בין
הטלביזיה הלימודית והכללית. אני מניח שאולי יש בטלביזיה הלימודית
איזה רצון להגיע להסכם כזה, וגם ברשות השידור, והוצע, כפי שציין השר
יעקובי, שעד שהחוק יעבור ועד שייבחרו החברות הפרטיות שיהיו בעלות
הזכיון, ועד שהן תתחלנה לשדר, ומדובר בתקופה של לפחות שנה
וחצי-שנתיים, שלמשך התקופה הזאת יופעל הערוץ השני הניסויי על בסיס של
הסכם עם רשות השידור.
הוסכם שבמשך השניים הללו יימסרו שעות הערוץ השני לשידור לרשות
השידור, ותמורת זה רשות השידור תעביר תשדירי שרות לערוץ השני או,
שתיתן מימון מתקציבה. על-ידי כך יצאו נשכרים גם הערוץ השני, גם רשות
השידור וגם הציבור, והרי גם הציבור שווה איזו שהיא התייחסות. ההצעה
הזו הוצעה כבר לפני זמן רב, ולצערי בינתיים אין תגובה קונקרטית
חיובית מצד רשות השידור.

אני רוצה בכמה מלים להשלים את הדברים
שנאמרו קודם, גם על-ידי השר וגם על-ידי
יצחק לבני, בקשר לערוץ השני. מבחינה כלכלית ברור לנו לגמרי שיש כאן
פוטנציאל אדיר שאפשר בסופו להקים ולקיים רשת טלביזיה עם כל מה שמשתמע
מזה. הפוטנציאל הזה כמובן מותנה בהשלמת תהליך החקיקה. זה הערוץ השני
שאמור להתקיים מכספי פירסומת. בינתיים צריך לזכור, שיש לנו תופעה
שנקראת תשדירי שרות וחסות שקיימת בערוצי טלביזיה אחרים, ועדיין היא
לא קיימת בשידורי הנסיון בערוץ השני.
אני רואה על-פי הסטנוגרמה של ועדת הכספים בדיון הקודם, שהייתה הערה,
ששידורי הנסיון כאילו מתבצעים שלא על-פי החוק. צריך לציין כאן, שישנו
סיכום של היועץ המשפטי לממשלה, שקובע ומגדיר שכל עוד לא אושרה סופית
הצעת החוק של הרשות השניה לטלביזיה ורדיו, הסיכום קובע מה הבסיס
המשפטי שעל בסיסו מופעלים שידורי הנסיון. אכן, במצב הנוכחי, השידורים
האלה מופעלים בזיקה לרשות השידור, תוך קיום תהליך של עצה משותפת כפי
שזה הוגדר שם עם רשות השידור. בין השאר יש לזה כל מיני השלכות כשאחת
ההשלכות, היא העובדה ששידורי הנסיון היום לא יכולים לגייס כסף
מתשדירי שרות וחסות במתכונת המקובלת היום בטלביזיה הישראלית-רשות
השידור ובטלביזיה החינוכית, וכתוצאה מכך היא נאלצת להתמודד עם
. תקציבים מאוד מאוד מצומצמים במצב בלתי אפשרי, על-ידי צוות מצומצם,
ובמפורש יש לכך השפעות. מי שצופה בשידורים שלנו בוודאי יודע שיש
מקרים שתכניות משודרות לעתים ללא תרגום, לעתים בשידור חוזר בתכיפות
קרובה מדי. יש לכך השלכות ברורות לחלוטין. ברור לחלוטין שהפוטנציאל
הזה של תשדירי שרות וחסות היה יכול לשנות את המצב מהקצה אל הקצה.

יש נקודה אחת שעדיין לא הוזכרה כאן. בחוק
הרשת השניה יש הצעה נוספת להקמת תחנות
רדיו מקומיות.
)



(

עזוב את זה עכשיו.

אני רוצה להתייחס לנקודה שהועלתה בדיון
הקודם, והיא שאלה של בעלות במערך המשדרים.
אני רוצה למסור אינפורמציה על פעולת המשרד בכיוון זה. היום בעניין
הפצת השידורים של רשות השידור מעורבים מספר גופים, כשרשות השידור
אחראית להפצה עד ליציאה מהאולפן. אני מדבר במישור הטכני. החל מהאולפן
אחראית חברת "בזק" על הפצת השידורים, עד לתחנות השידור, ועל ההפעלה
והתחזוקה של תחנות השידור. הממשלה, באמצעות משרד התקשורת, היא בעלת
הנכסים, בעלת המשדרים, והיא אשר רוכשת ומחדשת ציוד למשדרים חדשים.
הטלביזיה הלימודית משתמשת גם כן במערך הזה, באותו אפיק.
מערכת השידורים, כפי שהיא נראית לנו, היא די פרובלמטית. זיהינו שם את ^
הבעיות, כמו למשל שחסרה כאן אחריות כוללת על כל מערך ההפצה, כתוצאה
מכך יש בעיות של חוסר תאום באינטרפייס שבין הגופים המתפעלים. אין
אופטימיזציה כלכלית כמו למשל בין הוצאת תקציבים על אולפנים מול תחנות
שידור, או בין רכישת משדרים חדשים מול תחזוקה של משדרים ישנים, ולכן
תהליכי קבלת החלטות אינם כלכליים במובן המלא של המלה. היינו מוטרדים
מהנושא, שר התקשורת החליט למנות ועדה מיוחדת שתבדוק את הנושא הזה.
בראש הוועדה עמד האלוף במילואים עמוס לפידות, היו בה נציגים של משרד
התקשורת, "בזק", רשות השידור, הטלביזיה הלימודית וגם נציגי ציבור.-
הוועדה בדקה, ואכן אישרה את הבעיות שבעיקרן אנחנו ראינו, והגישה מספר
המלצות, בשלב זה עקרוניות, שאם הן תתקבלנה יהיה צורך לעבור לבדיקה
יישומית יותר מפורטת.

(א) לצמצם את מעורבות הממשלה בחלק התפעולי והתקציבי ולהשאיר את זה
בניהול ספקטרום התדרים. כלומר, להעביר את החלק התפעולי והתקציבי
לגופים המטפלים או לגופים עסקיים, ותפקיד הממשלה יצטמצם בעיקר
למדיניות ולפיקוח.
ו
(ב) מבקשי השרותים למיניהם - שזה כולל לפעמים את משרד החוץ או את
משרד הבטחון, אם מדובר בשידורים בערבית או בקול ציון לגולה -
יצטרכו לשלם לחברה שמוציאה את ההוצאות עבור השרותים מחיר כלכלי
וזה יבטיח שיקול דעת ומניעת בזבוז. אופטימיזציה יותר טובה בקבלת
החלטות. זה כמובן כולל גם את הטלביזיה הלימודית ואת רשות השידור
עצמה, שמשתמשות בשרותים של "בזק" וצריכות לשלם עבור שרותים אלה.
(ג) על-מנת להשיג סמכויות מרוכזות יותר, יש לשים חברת משדרים, אשר
היא תהיה אחראית גם על הבעלות, גם על ההפעלה וגם על הפיקוח. היא
תפעל על בסיס כלכלי והיא תשרת את רשות השידור. קיימת גם אפשרות,
שכאשר יקום ערוץ שני היא תציע לו שרותים, וזאת. על בסיס כלכלי
ובתחרות.
)



(
אלה הן ההצעות העקרוניות, שהן עדיין נבחנות על-ידנו, כיוון שהיישום
שלהן עדיין לא מתוכנן ואנחנו נצטרך בחודשים הקרובים להגיע להמלצות
ולהחלטות ברורות, אם אנחנו מתקדמים בכיוון הזה ובאיזה דרך.

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת . שלא היו
בפתיחת הדיון על סדרי הדיון ומהותו: הדיון
מתפצל לשניים. החלק הראשון, בו אנחנו דנים כעת, בא לתת תשובה לאותן
שאלות שהועלו בישיבה הקודמת, אך ורק בתחום של הגדלת שעות השידור
והבעיות שנבעו מכך. וכן האינפורמציה שקיבלנו, ואני חושב ששר התקשורת
ואנשי משרדו נתנו תשובה לענין. אני אבקש משר החינוך והתרבות להתייחס
לענין. כלומר, החלק הזה יידון עכשיו. לאחר מכו אנחנו נמשיך בדיון במה
שהתחלנו, בתקציב רשות השידור. אנא מכם, אחרי שנשמע את שר החינוך,
חברי הכנסת שרוצים להתייחס לכך, יתייחסו אך ורק לנושא שבו אנחנו דנים
עכשיו. בקשר לתקציב, לקבלת התשובות שחלקן נמסרו לנו בכתב ולהמשך
שמיעת אותם חברים שלא דיברו בישיבה הקודמת, אנא מכם תשמרו את זכות
הדיבור ואת הכושר הרטורי לחלק השני. של הישיבה.
אני רוצה להודות לשר התקשורת, לאנשי המשרד ולאלה שעוסקים בדבר על
הסקירה המקיפה. אני מבקש את שר החינוך והתרבות להתייחס לנושא של
הגדלת שעות השידור, אותו נושא שהועלה על-ידי אנשי רשות השידור,
ושאנחנו יצאנו די בחוסר בהירות מהישיבה הקודמת.

שר החינוד והתרבות.
אני מתנצל, אבל לצערי לא אוכל להישאר עד
לסוף הישיבה, כיוון שקיים חשש שביום ראשון תתקיים שביתת סטודנטים,
ויש לי מפגשים וטיפול בנושא הזה.
ראשית, בחלק השני של הדיון, שאינני יודע כמה זמן מתוכו אוכל להיות,
מדובר על התקציב. אני מאוד מפציר בחברי ועדת הכספים לאשר את התקציב.
אני לא הייתי רוצה שיימשך המצב שהיה נוהג בשנתיים-שלוש השנים
האחרונות, ואולי יותר, שהתקציב מופעל, כסף מוצע לפי חלוקה שקבעה
הנהלת רשות השידור, אפילו בלי אישור פורמלי של ועדת הכספים. פעם היה
אפילו שתקציב של הממשלה נדחה להרבה זמן, אם מסיבה זאת או מסיבה אחרת,
בגלל טענות על תופעות מסויימות ברשות השידור. כלומר, אני מציע לא
לקשור, לא לעכב את אישור התקציב עד לגמר לימוד כל הבעיות הללו,
שלדעתי הן אחת הבעיות המורכבות שיש במדינה.
שנית. התזכיר שהוגש על-ידי רשות השידור, ואני רואה אותו כאן לראשונה,
איננו על דעתי. לא ראיתי אותו אלא רק עכשיו. כך שמה שדובר מטעם רשות
השידור, דובר בשם רשות השידור, על דעת עצמם בינתיים, וכל עוד לא הובא
לדיון ותאום אתי, איזה שהם תאומים אחרים, זה מחייב בינתיים את רשות
השידור בלבד.
י. הורביץ; רוצים מאתנו אישור, ואתה לא יודע על זה?
כבי השר י. נבון; אישור למה? תקציב ביקשתי לאשר.
)



(

את התקציב אתה מכיר.
כבי השר י. נבוו; כן.

מה בוער לנו לאשר את התקציב בכללל 6
חודשים זה עובד כך, למה צריך לאשר?

מה שארע עם ערוץ שני, סיפר שר התקשורת.
לצערי יש כאן גם שיקולים מפלגתיים, שחם
פולשים לתוך שיקולים ענייניים. נראה שזו מציאות חיינו, ואם אפשר

ענין הערוץ השני מתעכב בגלל שיקולים מפלגתיים,
ויכול להיות שגם לגבי המבנה הכללי הרצוי בעתיד, גם לשם נכנסים
שיקולים מפלגתיים, כמו השאלה איזה שר יהיה ממונה על כך, ומה הסמכויות
שיהיו לשר, ואיזו אימפריה תהיה לשר הזה או לשר ההוא.
לגבי ערוץ שני לא היה ויכוח, לאחר דיונים ממושכים הוא אושר, סוכם בין
המערך והליכוד, אפילו דובר מי יהיה יו"ר ומי יהיה המנכ'יל, הכל סוכם.
אבל בשיקולים שכפי שאני מבין אותם - אני לא מקבל אותם, אבל הם
קיימים, זה נדחה.
היות שכך, אנחנו חייבים לגשת לפתרון בעיות, לפחות בטווח הקצר, בדברים
שאי אפשר כרגע להגיע לסיכומים כלליים לגבי הטווח הארוך.

יש שיקולים פוליטיים, יש קשיים. אבל קודם
שידענו מי יהיה המנכ"ל והיו"ר, זה היה
לגיטימי. עדיין לא נגמרו כמה דברים. כל זמן שעמדת על בעיה מסויימת,
זה היה לגיטימי. בוא נמשיך בצורה רצינית. אתה אומר שהיו בעיות של
יו"ר ומנכי'ל.

לא, להיפך, היתה הסכמה.

משמע, מישהו חשב שמישהו אחר צריך להיות
ומישהו חשב שמישהו אחר צריך להיות, הגיעו
להסכמה. אז היו שיקולים פוליטיים של כל הצדדים. אולי גם היום יש
שיקולים פוליטיים. אז אם היום זה לא לגיטימי, זה אז לא היה לגיטימי.

אתה לא מקשיב לי. אני אומר שיש שיקולים
מפלגתיים, זו מציאות חיינו, ואז ערוץ שני
מתעכב.
אחת הבעיות המרכזיות היא שיש רשות שידור ממלכתית שיש לה תקציב, ויש
לה כסף, ויש לה מימון, אין לה שעות שידור, 5-5 וחצי שעות שידור. יש
טלביזיה חינוכית שיש לה הרבה שעות שידור, 9 וחצי, ואין לה כסף, יש לה
רק מתקציב המדינה, ותשדירי שרות וחסות. כאשר יש קיצוץ בתקציב משרד
החינוך, אני מקצץ גם מהם; כאשר יש קיצוץ במנגנון, בשיא כוח-אדם, הם
יחידת סמך בתוך משרד החינוך, ולכן מורידים גם להם, והם סמוכים על
)



(
שולחן הממשלה. אחוז מסויים, שאני לא זוכר אותו, בא מתשדירי חסות
ופירסומת. יש להם 9 וחצי שעות ביום, אבל אין להם כסף.

למה לא מעבירים להם חלק מהאגרה?

תן לי לדבר באופן מסודר, או תנו לי לדבר
על-פי דרכי באופן בלתי מסודר. לממלכתית יש
הרבה כסף, יש מעט שעות, ואת זה צריכים לפתור. אני מדבר כאן כשר
ממונה, כשהטלביזיה החינוכית היא חלק מהמשרד, יחידת סמך למשרד, ואני
השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. הם מבצעים את מה שהם רוצים,
אבל המשרד הממונה על ביצוע החוק זה אנכי. על כל פנים אני חייב, וזה
מאוד מטריד אותי שרשות שידור ממלכתית אין לה זמן לשדר, והיא הכתובת
לכל הטענות והמענות, והיא צריכה לספק את הצרכים. זה רוצה יותר ספורט,
זה רוצה יותר תרבות, זה רוצה זה ובתוך הסל הקטן הזה אי אפשר ככה
לתפקד.
בינתיים, עד אשר תתבהר המפה הכללית של הערוץ השני, אם יתקיים או לא
יתקיים, או איזה שהם סידורים אחרים - יש הצעות מרחיקות לכת. יש הצעה
שהטלביזיה החינוכית תהיה ערוץ בפנל עצמו, יש הצעה שהיא תהיה במקום
הערוץ השני, יש הצעה שהיא תהיה נוספת לערוץ השני והממלכתית תישאר, יש
הצעה שהחינוכית תיכנס לתוך הממלכתית. אני ברגע זה מציע לא לדון בזאת.
זה הרבה שעות עבודה ודיונים, אני גם לא בטוח שוועדת הכספים תראה
מעניינה דווקא לעסוק בדברים האלה.

הוא מסכים אתך שתפנה אליו ושתרחיבו את
מספר השעות. לא חשוב מה היה בעבר, מי צודק
ומי לא צודק, הוא מסכים עם זה.

עד 8 בבוקר, "בוקר טוב ישראל".
כבי השר י. נבון. אני מתעלם מקריאות הביניים לא מתוך זלזול
בכם, אלא משום שאני רוצה להגיע לאיזה
דברים. היו כבר דיונים מוקדמים, ויש מספר הצעות שאני תומך בהן, אבל
גם מליאת הוועד המנהל של רשות השידור צריך להסכים להן: ראשית, מה
שצריך לעשות וכבר דובר על זה, סוכם עקרונית שיהיו שעות שידור בבוקר,
שעות משותפות לחינוכית ולממלכתית. הם יכולים לעשות משהו במשותף.
הוקמה ועדה בתוך רשות השידור, על-ידי הוועד המנהל, בראשותו של חבר
הוועד המנהל פינשטיין, שהציעה הצעה כיצד להגדיל את שעות השידור של
הממלכתית בתוך הערוץ השני. לדעתי ההצעה טובה מאוד, אבל הוועד המנהל,
בסופו של דבר לא קיבל את ההצעה הזאת. יש בעיות בתוך רשות השידור
עצמו. אני חושב שההצעה טובה, מה שאתה אומר. כיום הטלביזיה הכללית
יכולה לשדר בערוץ השני, בינתיים עד אשר תיפתר הבעיה של הערוץ השני
בכללותה, איך הוא יהיה וכוי.
בעיה אקוטית מאוד, וזה ענין תקציבי שקשור לוועדה הזאת, זה ענין
התקציב של הטלביזיה החינוכית. אין לה כסף, היא בקושי מחזיקה מעמד.
לפני חודש ישבתי עם שר האוצר. אני הצעתי ש-10 אחוזים מן האגרה ילכו
)



(
לטלביזיה החינוכית. היא משדרת 9 וחצי שעות, האזרח שמשלם אגרה משלם
בעד המקלט הזה ועבור מה שהמקלט משדר. בתוך המקלט הזה הוא מטוגל לקבל
9 וחצי שעות מהחינוכית ו-5 וחצי שעות מהכללית, אבל האגרה כולה הולכת
רק לכללית וכל השעות, ה-9 וחצי שעות האלה שמשודרות, בלי לקבל. אף נתח
מהאגרה. חשבנו שזה יהיה סביר, לא מופרז, ש-10 אחוזים מההכנסות של
האגרה יופנו לטלביזיה החינוכית, בהתחשב בעובדה שהיא משדרת 9 וחצי
שעות ביום.
הטלביזיה הכללית יכולה היום, והיא צריכה לפי דעתי, לעשות פרוייקטים
משותפים עם הטלביזיה החינוכית גם בבוקר. דובר גם על קומבינציה לגבי
הערב - שעה וחצי או שעה ומשהו - ולשדר בערוץ השני הקיים כיום.

מה שאתה מציע הוא, שהעברת חלק מהאגרה, .
בעצם נעשה כבר. כלומר בחוק הסדרים במשק,
שהעבירו 50 מיליון שקלים.

לא העבירו. לא העבירו אף פרוטה.

לקחו כסף מהרשות לתקציב המדינה?

לא.

לאוצר המדינה? בטוח שכן. יש החלטה כזאת.
כלומר, בפועל זה היום בידיך לקחת את הכסף,
זה בידיה של הממשלה, את ה-50 מיליון האלה, ולהעביר אליהם. כשבאים
ומתלוננים, חשוב שאנשים גם יעשו משהו על החזה של עצמם, לא רק על החזה
של אחרים.

מי שאשם בכל הענין הזה, אני מודה, זה
אנוכי. אתה אומר להכות על חטא, אני מכה.
כאשר הופיע ענין של קיצוצי התקציב בחינוך, אמרתי לשר האוצר שמעון פרס
שהוא לא יכול להוסיף ולקצץ במשרד החינוך. אנחנו מגיעים לקו האדום
וקצת למטה מזה. אבל אין כסף, מאיזה מקורות ניקח? אמרתי לו שיש לי
הצעה בשבילו, יש עודף כזה וכזה לרשות השידור, תיקח 50 מיליון ותממן.
במקום אגרת חינוך וכל הדברים האלה, בבקשה, תיקח מהם. התכוונתי
שיעבירו את זה מאוצר המדינה, במקום קיצוץ תקציבי בהוצאות בחינוך.
הרעיון מצא חן בעיני שר האוצר, האוצר לקח והחליט על זה, אבל לחינוך
זה לא הגיע בכלל.
שר האוצר הסכים לעשרת האחוזים הללו. מובן שרשות השידור מתנגדת, כי זה
יילקח ממנה, אבל אני אומר שלא יכול להיות שטלביזיה חינוכית במבנה שלה
כיום, כל עוד לא יחול איזה שהוא שינוי אחר, תחיה רק מתקציב מדינה
והכנסות כאלה שהן מתנודדות, ויש כירסום בהחלטות. יש בעיות בלתי
פוסקות.
עלינו לעשות מאמץ, ואני בהחלט תומך בתאור העובדות שהיו כפי, וששר
התקשורת תאר. אני פונה כאן למנכ"ל רשות השידור ומבקש לזמן מיד את
)



(
הוועדה הזאת. אל תחכה עד שיתבררו הדברים לטווח רחוק. יש בינתיים טווח
ביניים, חייבים להגיע להסדר, זה בידינו, לא צריך להעסיק את ועדת
הכספים בזה. תקיים את הוועדה הזאת כפי שסוכם ונגיע להסדרים לטווח
ביניים.
אינני יודע אם נתנו את הדעת או כמה נתנו את הדעת, הכנסת ככנסת, לכל
מה שצפוי לנו בעתיד הקרוב מאוד במדינת ישראל. אינני מדבר כאן על אמת
או שקר, אבל לי יש חזות קשה - והלוואי ואתבדה. אני חושב שאנחנו נהיה
מוצפים בכמויות אדירות. יהיה מבול אדיר, כאשר הוא נעשה על-ידי יזמים
פרטיים, מסחריים, וזה טבעי שהם ירצו לתת שרות במינימום הוצאות, יש
לזה מחיר. גם אם יש 10 אחוזים שהם יעשו הפקות כחול-לבן בצורה שהם
יהיו גם ברמה, אני די חרד ממה שצפוי לנו בארץ בענין הזה. עשרות על
גבי עשרות של ערוצים בכבלים, ויהיה גם לווין תקשורת. אני עוד חושש
מבחינה אחרת, מבחינת קריאת ספרים ודברים אחרים, אבל זה לא בידינו.
אנחנו הולכים לקראת זאת, זה עובדה, ואנחנו חייבים שמול המבול והשטפון
של ערוצים מסחריים פרטיים, שלרשות הממלכתית והחינוכית שהם ממלכתיים
יהיה משקל יותר כבד, שיהיה להם משקל רציני יותר מול כל מה שעלול פה
להתרחש.

אני רוצה להעיר הערה, ואני חושב שמי מחברי
הוועדה שהיה בדיון הקודם ושמע את הדברים
בוודאי שותף להרגשתי. דברי מופנים ליו"ר רשות השידור ולמנכ'יל. קרה
כאן דבר לדעתי מאוד מוזר. אתם ביוזמתכם, אדוני היו"ר ואדוני המנכ"ל,
העליתם בישיבה הקודמת את הבעיה של מה שיקרה בעוד כמה חודשים, או בעוד
שנה, כאשר השמיים יפתחו, וישראל תהיה מוצפת בשידורים בכבלים, בלווין
וכל מה שכרוך בזה. באתם ואמרתם שמבחינתכם ישנה בעיה חמורה מאוד של
חוסר יכולת, לא פיננסית, לא מקצועית, אלא טכנית להתפתח לשעות נוספות
במהלך השידור.
לאור הענין הזה היזמנו את שר התקשורת ואת שר החינוך לישיבה. גם שר
התקשורת וגם שר החינוך דיברו באותה לשון. נתנו באופן מעשי תשובה שאין
בעיה, שבסיכומו של דבר אותו נושא שאתם העליתם כפרובלמטי ואמרתם
שהגדלת שעות השידור היא התשובה האמיתית שלכם למה שעומד לקרות, שני
השרים באו ואמרו שאין בעיה, שישנם כלים, שיש ועדה שצריך להפעיל. אותה,
יש שעות שאפשר להשתמש, יש תקציב שקיים - ואני לא נכנס כרגע לבעיה בין
החינוכית לכללית. אני כחבר ועדה, ואני חושב שגם חברי מרגישים, שהמאמץ
שעשינו על-מנת להבהיר לעצמנו את הדברים נחל הצלחה מוחלטת. אולי לא
צריך להמשיך בדיון, כי אין מחלוקת בענין. אנחנו באנו ואמרנו, שאם יש
לכם בעיה אנחנו רוצים לעזור לכם, כי אנחנו לא רואים הגיון שיהיה כסף
ולא יהיו שעות שידור. שני השרים באים ואומרים שיש החלטות, יש סיכומים
על הפעלת ועדה, יש שעות, אתם רוצים זמן בערוץ השני? תקבלו זמן בערוץ
השני. אני מרגיש, אהרן הראל ומקל, רע מאוד בענין. כלומר, בסיכומו של
דבר הכדור מתגלגל חזרה אליכם ואומר לכם לבצע את הענין. אני חושב
שחברים שהיו בישיבה מרגישים בדיוק את אותו הדבר.

יש לכם 3 שעות בבוקר, יש לכם 4-5 שעות
מהערוץ השני שאנחנו הודענו לכם שאנחנו
)



(
מעמידים לרשותכם, יש לכם היום בסה"כ 5 שעות שידור, נותנים לכם עוד
6-7. תבצעו אותן ונראה אתכם בהכפלה של משך שעות השידור שלכם. למה אתם
מספרים מעשיות בוועדת הכספים?

אני אתייחס לדברים שנאמרו פה, ואני רוצה
להתחיל מהסוף ולהתייחס לדבריו של היו"ר,
שאמר שאתם מרגישים רע מאוד. אני חושב שאתם צריכים להרגיש טוב מאוד,
משום שזאת הפעם הראשונה שבפורום כלשהו ממלכתי במדינת ישראל הענין הזה
בכלל מלובן בצורה רצינית ובכלל מדברים על השאלה מה תהיה דמות הענין
הזה.

פעם ראשונה מאז שאתה מנכ"ל.

אני במצב קשה כאן כי אני לעולם לא ארצה
לחלוק בפומבי על שר.

היו דיונים בוועדת החינוך.

ירשה לי לומר, בצורה כזאת, כשדנים על כל
המכלול, גם בממשלה כשהיה דיון על תקציב
רשות השידור לפני חודשים ספורים, השרים הביעו השתאות כאשר נאמרו
הדברים האלה ואמרו שמעולם לא שמעו על זה. התשובה שניתנה להם היתה
כתובה בכל העתונים. מספר שרים שאלו האם הם צריכים להיות ניזונים
מהעתונים. אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאוד, ואתם צריכים להתברך
בו, ואני חושב שתצמח ממנו הרבה תועלת. אני מתנצל אם אנחנו גוזלים
מזמנה של הוועדה, אבל אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב, יצמחו ממנו
פירות טובים מאוד.
לעצם הענין. שוב, אני פה במצב לא קל, שהרי אני לא ארשה לעצמי לחלוק
על שרים.

אני מציע שאם יש לך מחלוקת עובדתית או
אחרת עלי, תאמר אותה. אל תגיד שמשום שאתה
לא רוצה לחלוק על שרים, אתה לא אומר את כל האמת. אתה תגיד לוועדה כל
מה שאתה חולק עלי ותעשה זאת בעובדות. אל תגיד שמשום שיש לך כבוד
לשרים אתה משאיר את הוועדה בערפל.

אין לי מחלוקת עם שר התקשורת ואני מצטער
שהוא כועס עלי על לא עוול בכפי. רק לפני
ימים ספורים ישבנו בלשכתו - אני רשאי לומר את זה כי הוא גילה לכם -
באווירה מאוד חברית וידידותית, אין לי שום מחלוקת על משהו שנאמר פה.
אני רוצה לומר את עמדת רשות השידור ועם כל הכבוד, נדמה לי שאני רשאי
לעשות את זה על-פי החוק. מאחר שנבחרתי להיות מנכי'ל רשות השידור,
זכותי להביע את עמדת רשות השידור. זה כל מה שאני רוצה לעשות. אני
אתייחס בקיצור נמרץ, חלק מהדברים אני אשאיר ליוי'ר, מר הראל, כי חלק
מהדברים הם בתחום טיפולו ולא בתחום טיפולי.
)



(
כל מה שאני טענתי ואני טוען הוא שבעידן החדש, כאשר יהיו ערוצים
מסחריים לסוגיהם - כבר דיברנו על זה בדיון הקודם - צריך זמן ומרחב
מחיה גם לרשת הממלכתית. אין אני חולק, אני בעד כל סוגי הטלביזיה, בעד
תחרות חופשית, אין לי שום מחלוקת על זה. כל שטענתי הוא שגם אנחנו
צריכים; זמן שידור, זה הכל. טענתי שעם 5 שעות השידור שיש היום
לטלביזיה הממלכתית, אם זה כל מה שנקבל ונישאר עם זה בעידן החדש,
נחוסל.

לשם זה כונסה הישיבה.

אני מתחייב במשך 5 דקות להסביר את התזה
הזאת. מסתבר שאין מחלוקת, ואני מאוד שמח
לשמוע ששני השרים תומכים בעמדה שצריכים לתת זמן שידור נוסף לטלביזיה
הממלכתית, אין על זה מחלוקת וזה מאוד משמח אותי.

זה לא חדש.

בשבילי זה חדש בצורה חד-משמעית. אולי אני
לא קלטתי את זה היטב עד היום, אבל בשבילי
זה חדש בצורה חד-משמעית. השאלה היא כיצד מבצעים את המשימה הזאת
ובענין זה ישנן מספר דרכים אפשריות. אפשרות ראשונה היא להעמיד לרשות
רשות השידור ערוץ שידור מלא מאותם ערוצים שהיום ישנם - אם זה באמצעות
לווין או בצורה אחרת - ולא אלאה אתכם בפרטים הטכניים.
גם היום לא נאמר בצורה ברורה, עם כל הכבוד, האם בידי שר התקשורת יש
ערוץ שידור מלא - לוויני אן אחר - שאותו הוא מוכן להקציב לרשות
השידור ולטלביזיה החינוכית ביחד, ואני מוכן להיות אתם ביחד, אשמח
מאוד להיות ביחד. אני שואל שאלה פשוטה, יש ערוץ כזה או אין?

אני נתתי תשובה, אל תגיד לי יש או אין,
אני השבתי על השאלה הזאת בפני כל חברי
הוועדה הבוקר, הסברתי את ההבדל בין שעות בתדר הקיים שעומדות לרשותכם,
3 שעות בתדר הקיים ועוד 4-5 שעות על חשבון הערוץ השני, יחד 6-7 שעות,
הכפלה של משך שעות השידור העומדות לרשות הטלביזיה. זה כבר עומד
לרשותכם, אתם לא מעוכבים היום בשום דבר. תפיקו עוד 6-7 שעות ונראה
אתכם, תכפילו את משך שעות השידור. אל תגיד יש או אין, כאשר הסברתי
בדיוק באיזה שלב בדיקות אנחנו נמצאים, אל תציג שאלות כאלה כדי שלא
תקבל תשובות כאלה.

לגבי הענין הספציפי. שוב, אני חושב שאני
זכאי להגנת היו"ר.

אתה תקבל תשובה על כל האשמה שתשמיע פה
ובציבור. 3 חודשים מתנהל קמפיין של הפצת
שקרים.
)



(

גד, אני מבקש ממך, אתה לא יכול להתפרץ
לדבריו, תן לו לדבר.

בקשר לשאלה של הארכת שעות השידור, אני
מקווה שהיו"ר מר הראל יתייחס לכך, שכן זה
ענין שהיה בטיפולו של הוועד המנהל, ולא בטיפולי, ואני מקווה שהוא
ישיב על השאלה הזאת.

תסביר לי מה אמרת, אני לא הבנתי מה אמרת.
היתה כאן שאלה ואני רוצה להבין מה אתה
אומר. אני מצטער, אבל מכל מה שהוא אמר, לא הבנתי כלום.

אני עוד לא השבתי, עוד לא הגעתי לנקודה,
אז איך לא הבנתי אני מבקש מהיו"ר לשחרר
אותי מחובתי לדבר, אני מכבד את חברי הכנסת והם לא נותנים לי לדבר, לי
אין מה להוסיף. תודה רבה.

היוי'ר, חברי הכנסת, השרים. יש להבדיל בין
פתרון לטווח קצר לבין פתרון לטווח ארוך,
כשהפתרון לטווח קצר הוא אחר והפתרון לטווח ארוך הוא אחר. בפתרון
לטווח קצר - ואינני מגדיר כרגע מהו טווח קצר, הוא יכול להיות חצי
שנה, ויכול להיות שנה - קבלת שעות שידור נוספות לרשות השידור יכולה
להיות ב-3 אפשרויות: (א) בהארכת השידורים, כמו שעשינו. אני לא יודע
אם אדוני שר התקשורת יודע, אבל אנחנו פנינו מיד עם החלטת הוועד
המנהל, יכול להיות שהפניה לא הגיעה אליך. לנו יש חוק שמחייב אותנו.
הוועד המנהל, ברגע שהוא קיבל את ההחלטה על הארכת השידורים פנה בענין
הזה. רבותי, אתם רוצים תשובות, אם אתם רוצים אני מוכן להמציא את
המסמכים לחברי ועדת הכספים. אנחנו פונים לשר הממונה, השר הממונה בודק
את הדברים האלה. לנו אין שיח ומגע בכלל עם משרד התקשורת, אנחנו לא
יכולים לפנות למשרד התקשורת בענין.

מדוע הודעתם שמשרד התקשורת השיב בשלילה?
אם לא קיבלתם תשובה, מדוע הודעתם כך?

אני לא הודעתי.

אני מבקש שאלה קצרה לשר החינוך, לפני שהוא
עוזב את הישיבה, לגבי הטלביזיה הלימודית.
אני ניזון משמועות, יכול להיות שהשמועות לא נכונות, ואני רוצה לשמוע
את עמדת השר, האם במסגרת ההערכות בעתיד מדובר במיזוג טוטאלי של
הממלכתית עם החינוכית או בשיתוף פעולה בין הממלכתית לחינוכית?

אני התייחסתי לנקודה הזאת, ואני אמרתי
שאני מציע לכולנו, להתרכז עכשיו בפתרונות
לטווח קצר. באשר לטווח הארוך, יש מחשבות שונות. אמרתי שיש רעיון כזה,
כולל מה שאתה אומר; יש רעיון שהחינוכית תהיה חלק מהממלכתית, ויש פנים
)



(
לכאן ולכאן, זה לא פשוט. יש רעיון שזה יהיה ערוץ נפרד, יש כל מיני
דברים. אני מציע לוועדה לטובת הענין שלא תעסוק כיום בדברים שהם לטווח
ארוך. אם היא רוצה לעסוק בזאת, בבקשה, בהזדמנות, אבל זה דיון להרבה
מאוד שעות. אני מתייצב כשהיו"ר יזמן אותי, ואני אשמח להופיע בפני
הוועדה. אמרתי והדגשתי שכדאי להתמקד בדברים שהם לטווח קצר. לתוספת
. שעות בתוך הערוץ השני היתה ועדה, רוני מילוא וגד יעקובי סיכמו משהו
על דעת ראש-הממשלה וגם על דעתי, שתקום ועדה. ואני אומר למנכ"ל: תקים
כבר את הוועדה הזאת, שיהיו בה נציגים של הלימודית והכללית והערוץ
השני, כדי לתאם את הנושאים האלה. להקים את הוועדה, גם אם זה לטווח
קצר, גם אם זה לא פתרון כללי. תקים את הוועדה, תפעיל אותה ותראו איך
אתם פועלים.

לכל מה שנשאל כאן, אני אתן תשובה. אין לי
ויכוח עם כל הקונספציה שהבהיר שר התקשורת
לגבי מדיניות של פיתוח שידורים. לפי חוק רשות השידור אינני רשאי
לפנות לשר התקשורת ולבקש שעות שידור. כשאני קראתי בעתון לפני יומיים
ששר התקשורת טוען - ומבחינתו בצדק - מדוע לא היתה פניה בענין הארכת
השידורים, אני מיד העברתי לשר התקשורת את הפניה שלי בחודש מאי - לא
אליו.

אתה רוצה להגיד ששר החינוך לא פנה אל שר
התקשורתי

אני לא יודע.

לא כך נאמר בישיבה האחרונה. תרשה לי
להקריא את האמור בפרוטוקול של הישיבה

"א. רביץ: 'אתה יכול (באמצע דבריו של מי שדובר
עכשיו, יו"ר רשות השידור אהרן הראל) להוסיף שעות שידור?' אהרן הראל:
'אני לא יכול, יש חוק רשות שידור'. 'הבה נשנה את החוק'. אהרן הראל:

'למה לאל' 'כי לפי החוק תוספת של שעות
שידור טעונה הסכמה בין השרים, השר הממונה שר החינוך והתרבות, שר
התקשורת. פנינו בבקשה - ופה אני מגיע לנקודה הרלוונטית - לקבל תוספת
שעות שידור בין חצות לשעה 1 בלילה, עד היום לא קיבלנו אישור לכך'.
קריאת ביניים של מנכ"ל רשות השידור, מר מקל: 'שר התקשורת מסרב'".

וזה נאמר בוועדה פרלמנטרית ורוצים שאני לא
אתרגז. זה נאמר ביודעין שזה לא נכון. אתה
קיבלת ממני סירוב?

נדמה לי שיש אחריות מניסטריאלית שווה. אתם
ממשלה עם שני שרים.

זה לא ענין של 5 הנקודות של בייקר.

עם כל הכבוד, זה שתי הנקודות של שניכם.
נבון הוא מממשלת ארה"ב? הוא מהממשלה,
)



(
וכולכם מתרגזים על מקל שלא דייק. מקל לא דייק, אבל אתם כממשלת
מגוחכים.

אני חוזר לנקודה הזאת. הפניה היא של הוועד
המנהל, לא של המנכ"ל. לא פנינו לשר
התקשורת, פנינו לשר החינוך כפי שהחוק מחייב אותי, ואני הסברתי, שאין
סתירה בין מה שאני אומר עכשיו לבין מה שאמרתי בישיבה הקודמת של
הוועדה.

כדי שבנושא הזה לא תישאלנה שאלות ולא
יצטרכו לתשובות, שמענו את הפרוטוקול שמיכה
הקריא, בנקודה הזאת אהרל'ה אתה לא צריך להרחיב, הנקודה ברורה. לפי
דברי יוי'ר הרשות היתה פניה אל שר החינוך, שלפי החוק הוא צריך לתאם את
הנושא עם שר התקשורת, אל שר התקשורת לא הגיעה עד היום פניה. נקודה.
זה המצב העובדתי ובזה סיימנו את הנקודה הזאת.

הזמן הנוסף במערכת הטווח הקצר שאפשר לתת
שידורים, זה בשעות הבוקר, בין 6:30 ל-8.

האם אפשר לדאוג בישיבה הזאת, שהשר הממונה
יפנה לשר התקשורת לקבל את אישורו? יושבים
כאן שני השרים, אנחנו יכולים פשוט לקשר ביניהם ולהתקדם הלאה.

לגבי שעות השידור בבוקר, בין 6:30 ל-8,
התקיימה ישיבה אצל שר החינוך והתרבות
בהשתתפות נציגי רשות השידור והטלביזיה החינוכית. הוטל על שתי הקבוצות
להכין תכנית הפעלה ולהגישה לשר, והשר אמר שברגע שהתכנית הזו תוגש לו
ותהיה מוסכמת, הוא יפנה לשר התקשורת ויבקש את השעות. כלומר, צוות
משותף של הטלביזיה הישראלית בראשותו של חיים יבין ויוהנה מהטלביזיה
הלימודית בודקים, וצריכים להגיש לנו הצעה לגבי "בוקר טוב ישראל".
הבעיות שמתעוררות כאשר אתה מחבר שתי מסגרות יחד, הן יותר קשות מאשר
כאשר רשת אחת מפעילה את זה בעצמה, ולכן התיאומים נמשכים יותר זמן.
אבל זו בעיה פנימית לא של שעות שידור כרגע, אלא של התיאום בין רשות
השידור, בין הטלביזיה הכללית לבין הטלביזיה הלימודית. רבותי, להפיק
כל בוקר יומן חדשות עם תכנית של שעה וחצי, צריך להתכונן לזה, זה לא
נגמר בשעה אחת.

איזה מעמד יש לטלביזיה החינוכית ביומן
חדשות בוקר? איזה תאום צריך עם הטלביזיה
הלימודית?

התאום עם הטלביזיה הלימודית נעשה בגלל שתי

(א) חלק מהזמן שאנחנו רוצים לשדר
"בוקר טוב ישראל" הוא הזמן הנתון כרגע לפי חלוקת הזמנים הקיימת בידי
הטלביזיה הלימודית, ולכן הם פרטנר לענין הזה. בין 8 ל-8:30 זה זמן
שלהם; (ב) אנחנו מנסים לתאם את המערכת, והיות שהשר הוא שר שממונה גם
על הטלביזיה הלימודית וגם על חוק רשות השידור, הוא רוצה לראות מה
)



(
ההצעה אשר תוגש. זכותו לכך ואנחנו מכבדים את פנייתו זו. לכן כאשר
יגמר התאום, נראה איך מפיקים את זה, מפיקים את זה בתל-אביב, מפיקים
את זה בירושלים, זה עשרות בעיות.
בענין שעות שידור נוספות, מעבר לשעות. כאן אין פתרון לזמן קצר, אלא
השימוש בשעות שכיום הן בידי הערוץ השני, אין שום פתרון אחר. לא היה
לי בענין הזה ויכוח אפילו לרגע אחד, ושר התקשורת יודע את זה.
בנקודה השניה של טווח ארוך - אני רוצה שחברי ועדת הכספים יהיו ערים
גם לכך, הזמן עובר מהר, הנקודות שאני העליתי ושהעלו בוויכוח פה אנשי
רשות השידור, טווח ארוך אתה לא מתחיל לפתור ברגע האחרון. ברגע שיש
ערוץ שני, והוא פועל, רק אז אנחנו נחפש את הפתרון ברשות השידור?
במקביל לפתרון הזמני אנחנו צריכים לחפש את הפתרון לטווח ארוך.
כשדיברתי על כך עם שר התקשורת, הוא הביע נכונות מיידית לבדוק את

אנחנו באנו ואמרנו שאנחנו מבקשים לבדוק, האם באמצעות
הלווין האירופי שישנו או באמצעות תכניות של הלווין שלנו או בכל תכנית
אחרת, האם אפשר לראות שברגע שיופעל הערוץ השני, מסחרי, והשעות האלה
שאנחנו נתחיל עכשיו לשדר ונשקיע ונעשה את הכל בערוץ השני, לא נישאר
פתאום במצב שאנחנו נשארים בלי שעות השידור האלה. צריך פתרון כלשהו,
שבמקביל לזה, זה פתרון של שנים לטווח ארוך. אם לא נתחיל עכשיו לעסוק,
במקביל לפתרון השוטף, בפתרון לטווח ארוך, לא יהיה פתרון לענין הזה.
צריך להגשים את ההצעות שהועלו כאן, אם יהיה פתרון לטווח ארוך. אני
אומר, שאנחנו יכולים להתחיל להיכנס לערוץ השני, ותוך חודש ימים
להתחיל לשדר. יש לנו בעיה שהיועץ המשפטי הסב את תשומת ליבנו לכך,
ואני רוצה להעלות אותה בפני חברי הכנסת. אני מקווה שנוכל להתגבר על
הבעיה, שהיא שהערוץ השני נקלט רק בחלק מהארץ. יש בעיה אם מכספי האגרה
אנחנו רשאים לא לתת את השרות הזה לכל חלקי הארץ, אבל זו בעיה של
היועץ המשפטי לממשלה. אם הכנסת תעשה שינוי ותיתן לשר התקשורת את
האפשרות להפעיל את הערוץ השני באופן מלא, אנחנו מוכנים להיות שותפים
ולהיכנס לזה.
היות שהבעיות רציניות מאוד, אני מציע שיו"ר הוועדה ימנה ועדה מצומצמת
מתוך ועדת הכספים שתסייע, לא בתכנים - בתכנים, לפי החוק, אנחנו
הולכים אל ועדת החינוך והתרבות - אבל בפתרון הבעיות הכספיות. אנחנו
צריכים דרך להתגבר על הבעיה גם לטווח ארוך.
היו"ר א. שוחט; אני רוצה להעיר הערה אחת לסיכום, ואחרי כן
אתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת.
(א) אדוני היו"ר ומנכ"ל רשות השידור, גם מהדברים של שניכם בסיכומו של
דבר הובהר שאותו נושא של פתרון של בעיה מיידית שאתם העליתם אותה,
היא בידכם ולא בידי משרד התקשורת, היא הבעיה שלכם שאתם צריכים
להתמודד אתה ולפתור אותה, ויש לכם הכלים והנתונים הטכניים
להתמודד עם הבעיה. יש בעיה מסויימת בין הטלביזיה הלימודית
והטלביזיה הכללית, אבל הבעיה היא לא אל פני משרד התקשורת, לא
בבחינת זמן שידור, אלא בהיקפים מסויימים קיימים, 5-6 שעות נוספות
)



(
ביום תוך כדי תאום עם הטלביזיה החינוכית. כלומר, כשאתם דיברתם,
לא דיברתם על הבעיה לטווח ארוך, דיברתם על הטווח הארוך אבל
דיברתם גם על הטווח הקצר המיידי של בקשות לשעה שידור, שלא קיבלתם
עליה תשובה. הוברר שבקטע שבין משרד החינוך-רשות השידור לבין שר
התקשורת ישנו קצר מסויים, והעסק לא הלך. כך שהדבר היום בידיכם,
גם תקציבית בסיכומו של דבר, גם טכנית, ואפשר לזוז קדימה.
(ב) הערה שניה: אני מניח שהיא על דעת כל חברי הוועדה. יהיה כעס אדיר
אם אכן יהיה מצב שתיכנסו לערוץ השני ולא תהיה בעיה טכנית של
כיסוי הארץ בענין הזה. בנושא הזה אנחנו נצטרך למצוא לזה את
הפתרון, שמענו את המספרים.
(ג) הערה שלישית. אתה אמרת שהפתרון הוא קצר, לחצי שנה, אני שמעתי, אם
הבנתי טוב, שהערוץ השני יוכל להיכנס לפעילות אחרי המיכרזים, אחרי
הכל, במהלך של שנתיים. זה מה שנאמר. זאת אומרת שזה לא זמן כל כך
קצר. אנחנו מדברים על זמן ארוך באופן יחסי. כי נניח שהכנסת תאשר
רק בעוד חצי שנה או שנה, ואז תוסיף שנתיים, ובוודאי מה שאני אומר
הוא לזמן ארוך. הבעיות הטכנולוגיות צריכות להיסגר בצורה תקציבית.
אני מבין שיש בעיה חוקתית ויש בעיה טכנולוגית.
הנקודה הראשונה של הערוץ השני היא שזה לא חצי שנה, אלא במינימום הזמן
זה יימשך שנתיים וחצי.
לטווח הארוך כמעט לא נכנסנו, אני לא יודע מה מונע מכם להיכנס למהלך
של תכנון הדבר הזה. אני לא רוצה כעת להיכנס לשאלה באיזה דרך אנחנו
נשתדל לעזור בענין. מבחינתנו אני רוצה להגיד, ואני חושב שחברי כולם

ראשית, אנא מכם, תפעילו את מה שניתן
להפעלה, אין שום סיבה שבעולם למנוע התכנסויות של ועדות, ולגמור את
העסק, ולהפעיל את הנושא שניתן להפעלה. בנושא הערוץ השני, אנחנו ננקוט
יוזמה - ואני חושב שכרגע לא אם חשוב להגיד אם מהאגרה יבוא הכסף או
ממקור אחר. אני חושב שעוד צריך לתפוס את האוצר בענין, כי שוחחתי עם
האוצר במהלך היומיים האחרונים, אחרי ששוחחתי עם שר התקשורת. צריך
למצוא את הפתרון לגבי הערוץ השני - לא רק מהטעם שאתם תיכנסו לשידור,
אלא גם מהטעם של המצב הנוכחי של השידור המוגבל - כי אין שום הגיון
שתושבי ישראל במקומות המרוחקים לא יקבלו את השרות הזה.
בצד השלישי של התכנון לטווח ארוך, נשמעו פה הערות. אני לא יודע מה
עוצר אתכם, אבל בבקשה תואילו, אם יש בעיה בדרך ההכנה שלכם, להציג
אותה בפני מי שצריך הן בממשלה והן אצלנו.

אני רוצה לשאול את אהרון הראל. אני מבקש
לדעת כמה כסף יש בקרן הפיתוח, כמה בקרן
העודפים וכמה כסף הוצא עד עכשיו מתקציב ההשקעות של 63 וכמה תספיקו
להוציא עד סוף השנהל

זה בדיוק הנושא השני. לא שר התקשורת צריך
לענות על זה.
)



(

אני כנראה לא הבינותי מה ההבדל בין הנושא
הראשון לשני ואני מתנצל על כך.

כבוד השר, אנחנו עוסקים בנושא קליטת
הטלביזיה של הערוץ הראשון משנת 85
כמדומני, בוועדת שרים לנושא קו עימות, אני יו"ר פורום יישובי קו
עימות. לאחר מכן עסקנו בנושא קליטת הערוץ השני, ואז דובר שמאחר שזה
נסיוני לכמה חודשים, הבעיה תיפתר, אבל הנסיון יגיע עד לצפון ולדרום,
ועדיין לא מגיע. בינתיים אנחנו מדברים על הטלביזיה בכבלים, ואנחנו
מדברים על 24 ערוצים, וצה"ל אומר שאי אפשר לתת 24 ערוצים בצפון
ובדרום, וזה פרובלמטי. שם מדברים רק על כמה ערוצים, ואי אפשר לתת את
מה שנותנים. אני מתאר לי שהבעיה הזאת גם היא ידועה. היום להפתעתי כי
רבה, כבוד השר, אתה פתחת בכך שבעצם הבעיה בנושא הערוץ השני היא
הליכוד, הליכוד מעכב.
אני יושב פה, ולהפתעתי כי רבה אני שומע שביחס לערוץ הראשון מדובר על
תוספת שעות, ובנושא תוספת השעות יש בעיה בין שר של מערך שכנראה קיבל
מרשות השידור - אני לא יודע, הוא לא היה פה, הוא יצא באותה שניה,
ואני לא שמעתי את תגובתו - לבין שר שני של מערך שלא קיבל כנראה, וכך
גם אתה טענת. בכל-זאת, זה רק ענין של תאום וכסף, ואמצעים לא חסר.
אני עומד על כך, ואני אתנגד לתקציב עד וכאשר הערוץ הראשון יעבוד
ויגיע לכל המקומות שהוא צריך להגיע ברחבי הארץ, לפני שמפתחים באזור
המרכז 24 ערוצים וכן הלאה וכן הלאה. אני מדבר על הלווין, ומדובר על
ערוץ שני, ומדובר על טלביזיה בכבלים, כאשר אין אפשרות בשלב זה או
ברגע זה לאפשר את זה במקומות המרוחקים מטעמים אחרים. אני מתמקד בנושא

(א) בנושא הרחבת השידורים בערוץ הראשון, שזה נושא שאפשר לסגור אותו
להערכתי תוך שבוע ימים לפי מה שנאמר פה, אין שום סיבה שהוא לא
יבוצע מיידית. אני עומד על כך, שאם צריך יזמנו ישיבה נוספת
בפורום הזה במסגרת ועדת הכספים, כי הייתי רוצה לשמוע גם את עמדתו
של שר החינוך אם הוא מעכב הרחבת שעות השידורים. בענין זה לא
שמעתי את תגובת שר החינוך.
(ב) בנושא של הערוץ השני, אני מבקש שאם בערוץ השני אין אפשרות לשדר
גם למקומות המרוחקים, אני חושב שבזה צריך להסתיים גם הנסיון. אי
אפשר להמשיך בנסיונות למשך שנים בנושא הזה. אם זה נסיון, שינסו
עכשיו בצפון, ויפסיקו את הנסיון במרכז.

אדוני השר, האם אני יכול לקבל תשובה מדוע
מנכ"ל הרשות בישיבה הקודמת אמר שטרם ניתנו
אישורים לשעת שידור נוספת בין 12 ל-1 בלילה?

תשאל את המנכ"ל.
)



(

אני מבקש לאפשר לו לענות. אני רוצח לשמוע
את התשובה, אני שאלתי את השר.
היו"ר א. שוחט; גד אמר שהוא לא סירב, לא הגיע אליו שום
דבר. כולם שמעו את התשובה.

לי זה לא היה ברור.

אני מקבל את בקשתך להתרכז רק בשאלה הזאת
ואחר כך אקבל את רשות הדיבור. השאלה שלי

אם תגיע בקשה משר ההחינוך והתרבות על
הארכת שעות השידורים, האם שר התקשורת - דהיינו אתה - תתנה את האישור
במשהו, או שתיתן את האישור? האם יש לך התניות ואם יש, מה הן?

אני מבין שנתן כהן נתן לך את השאלה הזאת.
א. וינשטייו; אדוני, אתה תיתן לי אפשרות לומר כאן מה
שאני רוצה ואיך שאני רוצה. אתה לא תדבר
אלי ככה משום שאני אומר בדיוק מה מניע אותך.

אילו היתה מופעלת הוועדה, כל הבעיה היום
היתה כבר פתורה.

איך אתה מעז לדבר ככה?

לצערי הרב אני יודע על מה אני מדבר. אני
אומר אמת.

אתה לא יכול לדבר כך. גד יעקובי, קיבלתי
ממך תשובה בהערה שלך, אתה לא רוצה לתת.

אני רוצה לשאול משהו טכני שאולי לא קשור
לשר. אנחנו מדברים על הטלביזיה החינוכית,
האם נוכח כאן מנכי'ל הטלביזיה החינוכית והאם אנחנו מתכוונים גם לשמוע
אותו?

אני לא יודע אם יסתייע הדבר או לא, אני
חושב שאנחנו לא נכנסים כעת לדיון באיזון
הזמנים בין הטלביזיה החינוכית לטלביזיה הכללית, שכן הדבר ילובן עם שר
החינוך בין רשות השידור לבין הטלביזיה החינוכית.

תסלח לי, אדם בא לכאן, אני לא מצליח להבין
את סדרי העבודה.

אולי כדאי לשמוע אותו.
)



(

הוא הוזמן לכאן ואני רוצה לשמוע אותו.

אני קודם כל רוצה לומר שחברי לעבודה
הנמצאים כאן ישארו לאחר צאתי ויוכלו להשיב
על שאלות נוספות אם תהיינה בתחום שאנחנו מעורבים בו. שנית, אני
חושב שהיום הובהר חד משמעית - אני מקווה שהובהר - שלגבי:
(א) שעת השידור בין 12 ל-1 בלילה, לא היה כל סירוב של משרד התקשורת,
משום שלא הופנתה שום בקשה למשרד התקשורת. מאחר שהדברים פורסמו
בשם אנשי רשות השידור לפני חודש וחודשיים, גם אני מסרתי הודעה
פומבית לפירסום שאם תהיה פניה, היא תאושר. למרות ההודעה שלי, לא
היתה פניה. לכן, כאשר אנשי רשות השידור הופיעו כאן בפני ועדת
הכספים הם ידעו שלא היה סירוב, והם ידעו שהודעתי שאם תהיה פניה
היא תאושר. כל זה הם ידעו מתוך קריאת עתונים פשוטה ומתוך מכתב
שנכתב אל היועץ המשפטי לממשלה, עם העתק אליהם. אני רוצה לקבוע
חד-משמעית שהדברים נאמרו כאן לאחר שפומבית נאמר שלא היה סירוב
ואם תהיה פניה, יהיה אישור.
(ב) לגבי שאר השעות שהוזכרו כאן כפוטנציאל במסגרת הערוץ הראשון,
הוזכרו כאן 6-9, 6-8:30, שעות שונות. לא היתה עדיין פניה לא אל
שר החינוך והתרבות למיטב ידיעתי, כפי שנאמר על-ידי יו"ר הוועד
המנהל, ובוודאי לא אלי, ולכן ממילא לא היה סירוב. לדעתי הפרטית
בשלב זה, לא כשר התקשורת, זאת דרך שבה יש להרחיב את שידורי
הטלביזיה, ואם תהיה פניה אלי עמדתי תהיה חיובית בנושא זה ללא כל
התניות. אני בעד הארכת שעות השידור לטלביזיה הכללית; אם יוסכם
בינה לבין הלימודית שהם עושים את זה יחד, לי ודאי לא תהיה
הסתייגות מכך, אבל מכל מקום עמדתי תהיה - אם תהיה פניה וכאשר
תהיה פניה, וטרם היתה פניה - חיובית. זו עמדה מסורתית שלי, אני
גם פירסמתי אותה ברבים לפני ימים, שבועות וחודשים.
(ג) בענין הערוץ השני וסדרי העבודה בינו לבין הטלביזיה הכללית ורשות
השידור, הוסכם בין שני השרים - מילוא, על דעת רוה"מ, ואני,
ושנינו על דעת שר החינוך והתרבות - שתקום ועדה. הוועדה הזאת
צריכה לעסוק בכל מכלול היחסים. הוועדה הזאת, על-אף שלפני חודשיים
הוסכם עליה, טרם כונסה; היו"ר שלה הוא מנכ"ל רשות השידור; ההרכב
שלה כבר נקבע. אני יודע . שאריה מקל מתכוון לכנס אותה בימים
הקרובים, כך הוא אמר לי, ואני מצטער שהיא לא כונסה עד עכשיו.
אילו היא היתה מתכנסת עד עכשיו, אני מאמין שההסדרים האלה היו כבר
נקבעים ומתבצעים, כולל שעות שידור בערוץ השני למען הערוץ הראשון,
וכולל הסדרים כספיים בין הערוץ הראשון לבין הערוץ השני.
(ד) נדמה לי שיוסי או מישהו אחר אמר שהליכוד מונע. ובכן, אני לא
אמרתי את זה על הליכוד, אני דיברתי על שיקולים פוליטיים. מכל
מקום, חוק הערוץ השני מתעכב בכנסת. הוא מוסכם, והוא מתעכב למיטב
ידיעתי משיקולים פוליטיים. אין מחלוקת על סעיפי החוק וניסוחיו.
)



(

כגון מי יהיה השר הממונה?
כבי השר ג. יעקובי; לא. בפעם הרביעית אתה שואל, ובפעם הרביעית
אני אומר שאין יותר מחלוקת עניינית. כל
הסעיפים סוכמו, כולל הסעיף הזה, שהשר הממונה הוא שר התקשורת. הכל
סוכם, כל מה שצריך לעשות הוא להביא אותו לקריאה שניה ושלישית. גם אם
הוא יתקבל כבר נאמר כאן שהמדובר בתהליך שיימשך שנתיים. במהלך השנתיים
האלה רשות השידור, הטלביזיה הכללית, תקבל שעות שידור אפילו ללא פתרוו
הטווח הארוך, בהיקף של בין 6, לפי דעתי ל-8, חלקם בתדר הראשון וחלקם
בערוץ השני, אם כמובן היא תהיה ערוכה לכך, ותפנה, ואם יגיעו להסדר
לגבי הערוץ השני. לא לגבי הערוץ הראשון, שלגביו אין שום בעיה, אם הכל
יהיה תקין לפי הסדרים המקובלים בעבודת ממשלה. בנושא הזה אין שום בעיה
פוליטית, הבעיה הפוליטית קיימת למיטב ידיעתי רק לגבי החקיקה של חוק
הערוץ השני, אבל לא לגבי ההפעלה של הערוץ השני וההסדרים עם רשות
השידור. אין שום בעיה פוליטית בהסדרים עם רשות השידור, הראיה שהבעיה
הזאת סוכמה בין מילוא לביני ואני מקווה שהנושא הזה ייושם. אני מצטער
שהוא מתעכב.
בענין הטווח הארוך, אמרתי כאן ואני חוזר ואומר שהנושא מורכב מכל
בחינה אפשרית, טכנולוגית, כלכלית וכן מבחינת הקונספציה של מערך
השידורים של התקשורת ההמונית בישראל. אבל קודם כל הבדיקה של
הפיזיביליטי צריכה להיות בתחום הטכנולוגי והכלכלי. אחרי השיחות הקמתי
מיד צוות בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, ושעובד על כך בכל ההיבטים
הרלוונטיים. כבר היום ברור לנו כי המדובר בהיקף השקעות אדיר, מה
שנקרא ברובד הקליטה.

אתה מדבר על הערוץ השלישי.
כבי השר ג. יעקובי; הרביעי. הראשון זה הראשון יחד עם
הלימודית, השני זה החוק בכנסת, השלישי זה
הטלביזיה באמצעות לווין, שזה נכנס דרך הכבלים אבל זה טלביזיה באמצעות
לווין, והרביעי הוא מה שמדובר על האופציה הזאת.
הנושא של הכבלים והפריסה שלהם. נכון, בתחום הכבלים המדובר על בין 20
ל-30 ערוצים. אם יש בעיה באזורים מסויימים, אחרי זה אולי הרניק
יסביר - בעקבות שאלתו של יוסי, אני לא רוצה להיכנס כאן לפרטים הללו.
בענין הקליטה של הערוץ השני, אני מזדהה עם כל מלה שנאמרה על-ידי
היו"ר. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה, אני חושב שזה חשוב לרשות השידור
כאשר היא תקבל את השעות, אני חושב שזה חשוב לנו כמי שמפעילים את
הערוץ הניסויי הזה. אנחנו חייבים לכסות עוד אוכלוסיות שלמות שאליהן
לא מגיעים היום שידורי הערוץ השני בגלל מיגבלות טכנולוגיות
ותקציביות, והדברים כידוע קשורים זה בזה. גם אם יאושרו התקציבים -
והמדובר לא בסכומים גדולים - עדיין כמובן זה יקח זמן עד שמערכות
השידור הללו תותקנה, המשדרים יותקנו ויאפשרו קליטה. אורן אמר שזה
יימשך שנה, אני חושב שאפשר בפחות. אני לא מציע לא לרשות השידור, לא
לנו ולא לוועדת הכספים ולא לשום גורם אחר, לעכב את ההסדר בינינו על
)



(
רקע הנושא הזה. צריך למצוא את הפתרון המשפטי והציבורי, ולפי דעתי
אפשר למצוא אותו, אם יהיה רצון טוב, שיבוא לכלל ביטוי בוועדה שאני
מקווה שתתחיל לפעול. בקשר לקליטת הערוץ הראשון, יצחק איש-הורביץ יתן
על זה תשובה מקצועית. אני לא מקצוען, אני לא מהנדס אלקטרוניקה ולא
מומחה בשידורים.

מהי מדיניות המשרד לגבי העברת השליטה
באנטנות השידור לידי רשות השידור?

נמסר על זה דיווח.

יש המלצה של ועדה בראשותו של עמוס לפידות,
שמציעה הקמת חברת משדרים שבה תהיה שותפות
בין "בזק", רשות השידור, משרד התקשורת ואולי גורמים נוספים, עם
אופציה לגורמים נוספים, במקום המבנה הקיים. החברה הזאת תהיה חברה
עסקית, והיא תוכל לגייס משאבים, להקים את המשדרים, להפעיל אותם
ולהעמיד אותם לרשות כל מי שיצטרך להעביר שידורים בישראל. אני עקרונית
בעד הפתרון - גם אמרתי זאת לוועדה עוד לפני שהיא סיכמה. - מנכ"ל משרד
התקשורת עם צוות מקצועי בודק עכשיו את דרכי היישום, והנושא יובא ודאי
בזמן כל שהוא לישיבת הממשלה.

אני מבקש ממנכ"ל משרד התקשורת לתת את המשך
התשובה. לאחר מכן אני אתן למר לורברבוים
כמה דקות להציג את עמדתו, ואחרי כן ניכנס לחלק השני של הדיון.

לגבי כיסוי הארץ בשידורים של רשות השידור:
בסקירה הקודמת וגם בהשלמות נאמר שבוודאי
משרד התקשורת עוסק כל הזמן בתכניות פיתוח לכיסוי הארץ ולהשלמת
המשדרים. כיום, כפי שנאמר, זה באחריותו של המשרד, זה מתקציב ממשלתי,
ובטבע הדברים יוצר מיגבלות גם של קצב פיתוח גודל התקציב. יחד עם זה
נעשות פעולות בהיקף שבין 5 ל-10 מיליון דולר לשנה ברכישת משדרים
ואנטנות חדשות.
אציין רק אחדים מהם, שנמצאים כרגע בשלבים של קידום. לאחרונה אנחנו
החלפנו את המשדר באזור הרי ירושלים, באיתנים, למשדר הרבה יותר חזק.
הוא מכסה את כל הפרוזדור, כולל גם הקרנה לשפלה; במנרה כבר הקימו
אנטנה חדשה והחליפו משדר, וכך חיזקו שם את השידור; בצפת הקימו אנטנה
הרבה יותר גבוהה, החליפו משדר, אבל נמסר לנו לאחרונה שעדיין יש
אזורים בתוך העיר שמקבלים צל בגלל הטופוגרפיה הקשה של העיר, ואנחנו
עכשיו בודקים את זה, בהקמה יש תחנת שידור חדשה בשאר-ישוב, שתופעל רק
ב-1990; אנחנו מתכננים הקמה בהר-סדום לכיוון הדרומי. אלה הן רק חלק
מהפעולות שנעשות. בדרך כלל אני מוכרח לציין שיש כיסוי לא רע ברוב
המקומות, אבל בהחלט ישנן עוד נקודות שלא מכוסות היטב. בשידורי .
F.M
יש עדיין אזורים, כולל בתוך ירושלים, שלא מכוסים כראוי על-ידי שידורי
ה
F.M
.-, ואנחנו בודקים את הדברים האלה וכל הזמן נמצאים בקצב של התקנת
משדרים חדשים והשלמה. אני עוד אציין משדר חדש של 500 קילווט חדש
)



(
שנרכש עבור קול ציון לגולה. זה המשדר החזק ביותר בארץ, והוא עומד
להגיע השנה. זה הקצב הגדול ביותר שאפשר להתקדם בתקציבי ממשלה.

אני חושב שלמעשה לפני הוועדה צריך להציג
אולי קריטריונים לכיוון של קבלת החלטה,
ובעצם אני רוצה להתעלם אם נשלח מכתב או דובר על שעות. עומדת פה בעיה
מאוד מהותית לעצם קיומה החברתי-רוחני של מדינת ישראל. אני חושב
שהבעיה שעומדת היא, שהמציאות שהיה ערוץ אחד, שחיינו עם הערוץ האחד 20
וכמה שנים, ועומד להתחולל שינוי שהוא כבר לא נמצא באיזה שהוא תכנון
אלא הוא נמצא פה. והוא עומד ליצור שינוי כל כך רדיקאלי, בכך שהוא
עומד לפגוע או לאיים על איזה שהם יסודות מאוד חשובים של הקיום
החברתי-תרבותי של מדינת ישראל. אלה הם מוסדות, ארגונים, שאין להם
התהליכים הממשלתיים האיטיים בקבלת החלטות, אלא הם מופעלים באנרגיה
כדי לעשות כסף, הם משקיעים כדי לקבל את הכסף בחזרה.
עומד לקרות מצב שבו הפרופורציה שבין כמות ואיכות השידור שעם ישראל
יהיה חשוף אליו לבין כמות ואיכות השידורים שיבואו מחו"ל, תהיה
בדיספרופורציה נוראית. אני רוצה שתדעו: ישנם 4 מיליון יהודים במדינת
ישראל, היחידים שדוברים עברית - וזאת שנת הלשון העברית - ואתם לא
תשמעו עברית בכלל. 4 מיליון יהודים צריכים לשמור על הזהות שלהם, על
המקום שלהם, על האינטגרציה שלהם, ופה האזרח יהיה חשוף בצורה טוטאלית
בכמויות ובאיכויות אדירות.
זה לא מצב שבו אתה חושב שזה יקח זמן, נראה מה שיקרה. השאלה היא מה
צריכה להיות הפרופורציה בין כמות השידורים שהם ממלכתיים, שמטרתם
להשיג יעדים לאומיים של אינטגרציה חברתית, של הזדהות עם ארץ ישראל
ועם עם ישראל, ומה צריכה להיות הכמות והאיכות של שידורים שבאים
מחו"ל.
אני רוצה שתבינו, אף אחד בעולם לא מייצר אף תכנית אחת בעברית, ואתה
לא יכול לקנות את זה. אם לא תייצר לעצמך תכניות בשפה העברית, בתרבות
עברית, בדרמה עברית וכן הלאה, לא יהיה כלום על המסך. מה יעשו מחו"ל?
אתם מכירים את התכנית של טלביזיה בכבלים? אף תכנית אחת מקורית לא
תשודר בחודשים הראשונים, וכשישודרו, אנחנו בעצמנו בקושי מקיימים את
הערוץ האחד. הבעיה לטווח ארוך היא חיונית, היא מהותית ואני מודיע לכם
שאחריות מנהיגי ישראל בענין הזה היא מאוד רצינית, מפני שמה שייקבע
הוא בלתי הפיך. לא תוכל אחר כך להקצות עוד אמצעים בשביל הנושאים האלה
שאתה צריך לשמור על התקשורת.
מדינת ישראל לא תוכל לעמוד בכמות של טנקים ותותחים וכל מה שקשור בכך,
לא יעזור לנו. אנחנו נוכל לעמוד כאן על האיכות הרוחנית שלנו, והאמצעי
היחידי שמגיע לכל בית זה טלביזיה. ומה יהיה שם? מה יחזיק אותנו שם?
אני בקושי מתקיים, 20 מיליון שקל לשנה אני מקבל בעד 9 וחצי שעות. איך
אפשר להתקיים? ומה יהיה בעתיד, כשכל הערוצים האלה יתקיימו? אנחנו
נישאר עם 9 שעות, כשרשות השידור אומרת שלה אין שעות, ושיקחו
מהטלביזיה הלימודית.
)



(
הבעיה היא שהתכנון לטווח ארוך חיוני, אבל גם החלטה לטווח קצר תקבע מה
שיהיה בעתיד. לכן אי אפשר להגיד לחטוף עוד משהו, לעשות עוד 6 שעות
שידור. יכניסו אותנו לערוץ השני לשדר ויתנו לנו שעה וחצי, כשהערוץ
השני יהיה מסחרי אתה תפנה את המקום, אז איפה אנחנו? לכן אין פתרון
לטווח ארוך. הפתרון לטווח קצר הוא שאנחנו ניכנס לערוץ השני ואולי
יתנו לנו שם שעה וחצי. כשהערוץ השני יעבור את הקריאה השניה והשלישית,
אנחנו ברשות השידור, הערוץ השני, נצטרך לפנות את הזמן, כי זאת
טלבזייה מסחרית. ומה ישארל ישאר ערוץ אחד מחולק בין שתי התחנות. ואני
שואל, האם ערוץ אחד מספיק לאיזון? הערוץ השני הוא מסחרי, ואני לא
שייך למסחרי, יוציאו אותי מהערוץ השני.

מוכרים את השעות של הערוץ השני, במקום
למכור 24 שעות שלו, ימכרו 22 שעות שלו.
אתה לא יכול לתאר את זה ככה.
י. לורברבוים; תנו לי להבהיר. הבעיה היא לא לאן כפופה
הטלביזיה החינוכית, זאת לא הבעיה עכשיו,
היום זה שר החינוך, יהיו בחירות חדשות ויהיה שר של הליכוד. ברגע זה
העניין לא מעניין אותי. מעניין אותי אם אתם מבינים דבר אחד, והוא -
שהפרופורציות בין הטלביזיה הממלכתית שצריכה לשרת יעדים לאומיים לבין
טלביזיה מסחרית נוטה להיות במצב כזה, שמדינת ישראל תימצא בפני סכנה
של חשיפה תרבותית מאסיבית ביותר לגורמים מחוץ לארץ, וגורמים שלא
שייכים לאופי התרבותי.
אני רוצה להבהיר, התחלתי לומר בקשר לבעיה של האיכות. באנגליה
B.B.C
.
משדר היום למעלה מ-6 שעות ביום לאוניברסיטה פתוחה, כמות הידע שהיום
קיימת, שצריך להעביר אותה היא אדירה. איזה אמצעים אלקטרוניים אתה
יכול היום להפעיל, לבוא לכל בית הביתה ולתת לו אינפורמציה?
האוניברסיטה הפתוחה שלנו לא יכולה להקצות שעות כדי ללמד בבית ב.א.
ו-מ.א. ולקדם? הפער של הידע בינינו לבין מה שקורה הולך וגדל, איך
אנחנו נוכל להתקיים?

הרי ההחלטות האלה שאתה מדבר עליהן התקבלו
במישור של חקיקה בכנסת של החוק הטלביזיה
בכבלים. חקיקה בכנסת בקריאה ראשונה של חוק הערוץ השני. כלומר אתה
מדבר היום כאילו שאנחנו נמצאים בתהליך קבלת ההחלטות על מבנה השידורים
במדינת ישראל, בה בשעה שאנחנו מדברים בעובדות שהן קיימות בשטח
במיכרזים, בקריאה ראשונה של חוק הטלביזיה של הערוץ השני. כלומר,
אפילו אם אתה צודק במאה אחוז במה שאתה אומר, אתה מדבר על דברים
שנקבעו בחקיקה לפני 5 שנים.

יש פתרון לבעיה הזאת. לפי דעתי הפתרון הוא
שצריך לקבוע מטרת על, לאן להגיע, ופירושו
של דבר שצריכים להיות שני ערוצים ממלכתיים למדינת ישראל: ערוץ אחד
לרשות השידור, ערוץ אחד לטלביזיה החינוכית. הטלביזיה החינוכית, אין
לה שעות ערב, היא לא מגיעה למבוגרים בכל מיני נושאים, הטלביזיה
)



(
הכללית לא מגיעה במשך היום. זאת המטרה אליה צריך להגיע. זה אינטרס
לאומי ממדרגה ראשונה. זאת מטרת-על ראשונה.
מטרת על שניה היא, שהכסף שקיים ברשות השידור יכול לספק הפעלת שני
ערוצים, נקודה. לא צריך ממשרד האוצר ולא צריך שום דבר. עובדה, יש
כסף.
דבר שלישי. מה עושים לטווח קצר. אם זאת המטרה, אני מודיע, שאפשר
להגיע אליה. יש לי הצעה קונקרטית - שאולי לא תמצא חן בעיני כולם -
והיא שהלווין שנמצא במיכרז יוקפא, ויועמד לרשות הטלביזיה הכללית או
הלימודית, כך שהיום יועמדו לרשות שתי הרשתות שני ערוצים נפרדים. אין
שום סיבה בעולם שנוסף לטלביזיה בכבלים ואיזה שהם ערוצים מסחריים,
בנוסף לערוץ השני שיעבור את חוק רשות השידור ויהיה בו חלק מסחרי,
שהיום לא ידאגו שהערוץ של הלווין יעמוד לרשות הצרכים הלאומיים. אין
די כסף במסגרת הכוללת של התל"ג שבו יש כסף לפרסומת, שיפעיל את כל
הדברים האלה, ויש כסף באגרת הטלביזיה. לא צריך .
p. t.v
שיהיה בלי
ה-
P
.
השאלה שעומדת היא, ואני רוצה להעמיד אותה בצורה הקונקרטית ביותר, האם
עוד ערוץ מסחרי שמישהו ירוויח כסף ויכניס כל מיני תכניות שלא יהיו
לנו עליהן שליטה, ולא יעמדו במטרות הלאומיות של מדינת ישראל, עדיפה
על כך, כשיש כסף ואפשר להפעיל ואפשר לתת את זה.
היו"ר א. שוחט-. הנקודה ברורה. הוא בא ואומר שניקח אחד
מהערוצים המסחריים.

אני רוצה להבין את הערוץ הזה, הערוץ של
הלווין מיועד לכבלים.

יש כל מיני טכניקות לסדר את זה.

הערוץ הזה נכנס הביתה באמצעות כבל?
היו"ר א. שוחט; אתה לא היית כשהסבירו. זה ערוץ שבא
מהלווין, הוא נכנס לבית ברוב המקרים אכן
דרך הכבל.

הוא יכול להיכנס גם בלי כבלים.

הטכניקה לא חשובה, חשובה המערכת. הוא
מעביר תכניות ייחודיות תמורת תשלום.

ברור שהוא יכול להעביר את זה גם לא דרך
כבל, עד כדי כך אני מבין, אבל אני אומר
שבקונספציה הכללית היעד היה שאלה שיזכו במיכרז של הכבלים ישתמשו
בענין הזה. זה היה הרעיון. אם זה לא יהיה להם, הם לא יוכלו להעביר
תכניות בכבלים.
)



(
לכן אני אומר שהקריטריון הוא איך אנחנו צריכים לדאוג לעם ישראל ולא
להברות שתרווהנה כסף, והן תרווחנה כסף. לכן לטווה קצר המטרה היא
להגיע לשני ערוצים ממלכתיים, נקודה. לטווה קצר, השאלה איזה ההלטות
צריכות להינתן כדי שלטווה קצר יגיעו למטרה הזאת.
(א) צריך להכיר בערך הזה שנקרא טלביזיה הינוכית מבהינה ערכית, לתת לה
את המשאבים כדי שבתקופת המעבר, עד שתהיה מפת תקשורת הדשה היא
תוכל לעמוד על רגליה;
(ב) להבטיח את הענין שיהיו שני ערוצים ממלכתיים.

אני מוכרח להגיד שאני קצת מתפלא על
התיאבון הגדול של לורברבוים, הוא רק שכח
להזכיר עובדה חשובה ביותר, שבחוק הטלביזיה בכבלים נקבע שאפיק אחד
מאפיקי הכבלים יוקצה לערוץ נוסף לטלביזיה הלימודית, אפיק שלם, 24
שעות, חינם אין כסף. אבל יותר מזה, הואיל והשידורים עומדים להתחיל
בחודש דצמבר-ינואר הקרוב באזורים הראשונים, אנחנו פנינו פעמיים למר
לורברבוים כדי שיציג בפנינו, בפני המועצה לשידורי כבלים שהיא אמונה
על-פי החוק על הצד התכני, מה מתכוונת הטלביזיה הלימודית להראות באותו
ערוץ. פעמיים כתבנו, כיוון שבפעם הראשונה קיבלנו תשובה לא ברורה; על
הפעם השניה עדיין לא קיבלנו תשובה. מועד השידורים הולך וקרב ועדיין
אנחנו לא יודעים מה הטלביזיה הלימודית עומדת להראות באותו אפיק.

המכתב הלך דרך משרד החינוך?
ד. הרניק; לא, המכתב הלך ישירות, בפקס. הוקצה לו
אפיק בערוצי הכבלים, יש לו הערוץ. אנחנו
כמועצה רוצים לראות מה הוא מתכוון להראות בערוץ הזה, זה לגיטימי,
אנחנו המועצה שעל-פי חוק גם תפקח על מהות השידורים. כך שאין בעיה של
קיבולת ואין בעיה של שעות. אצלנו נוצר איזה שהוא חשש שאולי הטלביזיה
הלימודית לא ערוכה לענין הזה.
אותו דבר גם בערוץ השני. גם בערוץ השני, נדמה לי שביעית מסך כל
קיבולת השעות ניתנה לטלביזיה הלימודית.
ענין הלווין. נקבע תאריך להגשת ההצעות, וזה מיכרז נפרד. הכוונה שלנו
היא שרוב השידורים של הלווין יעברו דרך הכבלים. אולי באזורים מרוכזים
ודלילי אוכלוסיה תהיה באמת קליטה בצלחות, אבל הכוונה שלנו שב-80 אחוז
מהמקרים הלווין יתועל דרך אחד מערוצי הכבלים. לכן נא לא לערבב פרשיות
ונא להעמיד דברים על דיוקם.

נאמר כאן שכאילו צריך לדאוג לכך שיהיו
במדינת ישראל שני ערוצים ממלכתיים, שיפעלו
זה לצד זה, שיתחרו זה בזה. אני רוצה לחזור ולהבהיר את מה שבעצם כבר
נאמר כאן, אבל אולי זה עדיין לא די ברור. הערוץ השני אמנם יופעל
באמצעות בעלי זכיון פרטיים וימומן באמצעות פירסומת מסחרית, אבל הוא
יופעל באחריות של רשות ציבורית והוא יידרש על-פי החוק למלא תפקידים
)



(
לאומיים בצורה הברורה ביותר שיכולה להיות. יש לי כאן הסעיפים
הרלוונטיים בהצעת החוק, הם לא פחות טובים מהסעיפים שנמצאים בחוק רשות

"במילוי תפקידיה תפעל הרשות במגמה לקידום היצירה
העברית וכו' וכו'". יש הוראות בנושאים האלה, יש הוראות מחייבות יותר
מאשר בחוק רשות השידור. נאמר שם שלפחות שליש מההפקות תהיינה הפקות
מקוריות. ההוראות הן שלא פחות מאשר בחוק רשות השידור, ולכן, על-אף
שמדובר כאן בפעולה באמצעות גורמים פרטיים ובמימון של פירסומת מסחרית,
הערוץ השני אמור למלא את התפקידים האלה לא פחות מאשר כל ערוץ אחר.
כמו שנאמר, יש טווח ארוך ויש טווח קצר. בטווח הארוך, אמרנו מה יש
בהצעת החוק. טווח קצר אפשר לראות מה קיים היום וזה שידורי הנסיון של
הערוץ השני, אמנם התקציב שלנו הוא לא 10 אחוז מהאגרה, הוא אפילו לא
10 אחוז מתקציבה של הטלביזיה הלימודית, הוא תקציב קטנטן, אבל עדיין
במסגרתו יש בהחלט מילוי של ההוראות, של הכוונות של המחוקק בנושאים
האלה ויש שידורים שהם בהחלט תרבותיים כמו דרמות, תעודה, השכלה וכל
התחומים והאפשרויות. צריך לזכור את הדבר הזה ולא לטעת איזו אשליה או
תחושה כאילו שאנחנו עומדים להיות מוצפים באיזה שהם שידורים שהם יבוא
זר והם מסחריים בלבד.

אני רוצה להתייחס לדברים של לורברבוים
ולנושא שעולה כאן היבט שהביאו אותו עד
עכשיו. אנחנו עומדים היום בצומת, וזה קשור בהחלט לתקציב של רשות
השידור משום שבצינור הזה, בפונקציות שמילאו עד היום הערוץ הראשון
והטלביזיה שלנו, היום הופכים חלק מהפונקציות האלה לצורה אחרת, וזה
צריך לבוא לידי ביטוי בהערכות שלהם ובתקציב. אני אתן דוגמא. מעלים
כאן ששליש מהרשת השניה יהיה מיועד להפקות מקומיות ושני השלישים
האחרים יביאו מחו"ל. בכבלים תזרום תוצרת חוץ בלי סוף, דרך השמיים
יגיעו סרטים גם מתחנות זרות. למה אני צריך לדאוג היום שלרשות השידור
הנוכחית, למליאה ברוממה שם, ישב פקיד, יקבל משכורת בשביל להביא את
דאלאס מאמריקה, כשאני מממן את זה בתשלומי אגרה שאני גובה מהציבור,
כאשר אני אקבל את זה ממילא על-ידי כל השוק? זאת אומרת, שמה שקורה כאן
היום בכל הדיון הזה הוא שאנחנו לא רואים בראייה כוללת מה הצרכים
הלאומיים, וכמה כסף להשקיע על-מנת לקבל את הצרכים הלאומיים האלה.
מאחר שכולם עוסקים בכל, כל אחד רוצה גם זמן וגם כסף, שהוא יעשה את
הכל. אם אתה תיתן לכבלים תקציב לגבות אגרה, הם גם יעשו יצירה מקומית,
הם יהיו מוכנים להתחייב למה שאתם רוצים.
מה שקורה ברשויות הוא שאין איזו זרוע אחת מכוונת שתעשה סוף כל סוף
סדר בענין, אלא קורה הדבר הנורמלי ביותר שבחיים: כשיש אוייב חיצוני,
פתאום כל הלקוחות מתחילים להתאחד. כשהתחילו עם כל הנושאים של הכבלים
והערוץ השני, הטלביזיה החינוכית והערוץ הראשון בטלביזיה היו מוכרחים
למצוא איזו שהיא דרך להתמודד ביחד, וזה לוחץ אותם, על-אף שאין הכוונה
לכך ואף אחד לא עושה את זה. החיים עושים את זה.
אני לא רואה דרך אחרת, והטענה שלי היא, כששאתה תרצה עודף, החכמה היא
כרגע של שניכם בריכוז המאמץ. אתם בזירה אחת נגד כל העולם. אתה פועל,
אבל בשיטה שאתה רוצה להפריז במעמד. אתה אומר: תנו לי ערוץ, תנו להם
)



(
ערוץ, אנחנו צריכים לשרת בערך אותן המשימות, שהעיקר בהן מבחינתי זה
עידוד מה שנעשה כאן בארץ - הפקות, חינוכית, חדשות. אנחנו נעשה את זה,
אבל בנפרד. לנו יהיה ערוץ ולהם יהיה ערוץ, ואנחנו נתמודד נגד כל
השאר.
לכן אני חושב שצריך להביא איזה שהוא מומנט נוסף. יכולים להיות בו
אלמנטים מקומיים, אבל בגלל עלויות והשיטה השיווקית שלהם הם יעברו דרך
ה-.
V.T .P
. יש כאן שלושה מוקדים שצריך לנהוג באיזו שהיא יד מכוונת
ולסדר אותם. ריכוז הכוח שלכם צריך להיות רק על-ידי שיתוף פעולה של
שניכם. צריך לזכור דבר אחד, שזה לא מספיק שיתנו לך זמן. אתה לא יכול
עדיין להכריח את הצופה לכוון כל הזמן לערוץ אחד שיראו אותך. אתה
תשדר, תשב באולפן, אתה תהיה מרוצה, המערך יהיה בעד, הליכוד יהיה נגד
כי זה בצד של נבון וכולנו נהיה מרוצים, אבל הצופים בבית יעבירו לתחנה
של ירדן, יעבירו לכבלים, יעבירו למה שהם רוצים, יעבירו
B.B.c.-b
לכדורגל.
לכן הריכוז של הכוחות, גם הכוחות היצירתיים וגם דפוסי העבודה, צריכים
להיעשות במשותף. אם היה כאן שר החינוך הייתי אומר לו שהוא חייב לחפש
דרך למצוא גם את הדפוסים של הניהול.
אמר כאן דדי צוקר שהוא חייב להגן על הטלביזיה החינוכית, כי הוא לא
רוצה שרוני מילוא ויעקובי ימנו לו את המנכ"ל של הטלביזיה החינוכית.
אני סבור שגם בענין הזה, הרי בסופו של דבר זה ענין של הכרעות
פוליטיות. אז אם זו הכרעה - אני לא מדבר על הנפשות הפועלות כרגע -
מי ימנה את הוועד המנהל, גם הוא הכרעה פוליטית. מי ימנה את מנכ"ל
הטלביזיה החינוכית. אין שום הבדל בין הדברים. אותם מנגנונים שיפקחו
מבחינה ציבורית על הטלביזיה, צריך לפתח גם כאן.
האמירה שלך היא אמירה מאוד לא חיובית. להגיד שאם יש שם כסף, תנו ממנו
לי, ואנחנו נעשה. יכול להיות שהכסף שישנו שם הוא כסף שלא היה צריך
להיות שם.

כל פעם נשמעות כאן הערות ואני רוצה שנחזור
רגע ונראה היכן התחלנו את הדיון הזה והיכן
אנחנו מסיימים אותו. אני רוצה שנעשה סדר בדברים שקרו ונראה לאן
התגלגל הדיון, במה עסקנו ובמה לא עסקנו.
לא נכנסנו לדיון על המדיניות הכוללת של מדינת ישראל לגבי מערך של
טלביזיה בכבלים, כמה הפקות מקומיות וכמה ערוצים מקומיים. לא נכנסו
לנושא הערוץ השני מבחינת החלטת הממשלה וגילגול החוק בכנסת; לא נכנסנו
לנושא הטלביזיה הלימודית. נכנסנו לדיון הזה רק בגלל הערה אחת, שבאו
אנשי רשות השידור ואמרו שהם צפויים לבעיה, אין להם זמן שידור. הנושא
הזה הביא לכאן את הדיון, כאשר הוא מתבסס על רקע של דיון של תקציב
שהתחיל לעבוד ב-1 באפריל שנה שעברה, ואנחנו נמצאים היום בסוף
אוקטובר. עברו 7 חודשים מהתקציב הזה. כלומר, כל החלטה שאתה אמרת מיקי
עכשיו בנושא התקציב ואיך זה יתחלק, הוא בלתי רלוונטי, כי זה תקציב
שהוצע בחלקו בפועל.
)



(
מה קרה כתוצאה מהדיון, ולמה לפי הערכתי אנחנו צריכים להגיע. הדיון
התפשט קצת יותר, ובפני הוועדה, הגופים השונים הפועלים בשטח העלו את
המדיניות הכוללת. העלה מנכ"ל רשות הטלביזיה הלימודית את הנושא של
התחום הערכי ומה יקרה במערכת, מה האזרח יקבל בביתו, והוא אומר שצריך
לעשות שינוי בתפיסה הכוללנית. אהרן הראל, יו"ר רשות השידור אמר, שלפי
הערכתו הפתרונות שמדובר בהם הם לטווח קצר. כל אחד אמר את אותו הדבר
בדרכו. אמר שר התקשורת שהוא הטיל על המנכ"ל לבדוק עלויות של נושא
כזה, ואתה באת ואמרת שבמקום לעשות עלויות, יעשו שינוי במדיניות ויקחו
את אחד הערוצים וישתמשו בהם לצרכים של טלביזיה לימודית, וכך ישוחרר
זמן לטלביזיה הארצית.
אני רוצה להגיד שאנחנו בדיון הזה חרגנו מעל ומעבר לדברים שתחמנו
לעצמנו בנושאים שאפשר להתמודד אתם, והוא הפתרון הקרוב. רענן, את
המשפט תקציב ומדיניות, תאמין לי, שכשהייתי בן 18 ידעתי אותו. את
המשפט האינטליגנטי הזה ידעתי. כדי שרענן יהיה ממש רגוע ויוכל ללכת
להמשך פעילותו, אני אומר, שמכיוון שלא התקיים הדיון על החלק השני של
התקציב, הרי שבוודאי אני לא אקדים את זה ולא תהיה הצבעה על התקציב.
אתה בהחלט יכול להיות רגוע, הכל בסדר.
אני רק רוצה להגיד לעצמנו שני דברים. אנחנו יודעים שצריכה להיות
פעילות בנושא הערוץ השני, ואנחנו יודעים מה שהתברר כאן, שהם ביניהם
צריכים לגמור את העיסוק בהרחבת שעות השידור.

אני אגב חושב שצריך להחליט מי מקבל
מה, ולא שהם ביניהם יתחילו לשגע את כל עם
ישראל.
היו"ר א. שוחט-. אני יודע שאני מצידי אעשה את המקסימום -
וזה לא חשוב כרגע מה יקרה - שיועמד לערוץ
השני תקציב שיכסה את כל הארץ. זה צריך לענות גם על המצב הזמני וגם על
המצב שאולי יוחלט שהטלביזיה הכללית מקבלת זמן שידור, במגמה שיגיע לכל
הארץ; ובנושא שאתה העלית, אני רוצה לחשוב, גם החברים יחשבו. אני לא
בטוח שזה המקום, אבל יכול להיות שצריך לדון. אני לא יודע אם בוועדת
החינוך, יכול להיות שצריך לקיים דיון במליאה. וזה כמובן תלוי בהערכת
המצב כלפי מה שאתה אומר, ומה שנאמר על-ידי אחרים. אני מציע שתעבירו
את ההצעות אלינו ונראה מה קורה.
המשך הדיון בתקציב יהיה ביום חמישי הבא. אנשי הרדיו והטלביזיה, אני
מאוד מצטער, אבל ביום חמישי הבא יתקיים דיון במשך 3 שעות, ואני מבקש
גם ממנהל הרדיו, גם ממנהל הטלביזיה, גם מיו"ר הרשות, גם ממנכ"ל
הרשות, גם מאיש הכספים להיות כאן והזמן יוקדש כולו לסיום הדיון
התקציבי. חשבתי שנספיק היום לקיים את זה, אבל הענין התמשך ונגרר מעבר
לזה.

שאלה טכנית בעקבות הדברים שלך, לקראת
הישיבה הבאה. האם יש מקום שאנחנו נציג
בישיבה הבאה הצעה שמתגבשת בתוכנו, ושהיא נבדקת גם על-ידי משרד
)



(
התקשורת? לפי דעתנו היא צריכה לתת פתרון לשאלה של קליטת השידורים בכל
הארץ, ערוץ ראשון וערוץ שני; וכן לגבי פתרון מערכת היחסים עם
הטלביזיה הלימודית ואיך ינוצלו עודפי הכספים.

אני מציע שתיתנו גם תשובות למה שקורה השנה
בתקציב.

עברתי על כל החומר של הישיבה הקודמת,
וראיתי שאין שום תשובות. אני מציע לבדוק
את כל מבנה התקציב, ולהכין מבנה שהוא מדוייק, ברור, וזאת על-מנת
שאנחנו נבין על מה מדברים. מהחומר הזה אני לא יכול להבין כלום.
אני העברתי חוברת גם למקל, גם לאהרן הראל, לאור הדברים שנמצאים בחומר
אני מבקש תשובות גם על החוברת.
מ. איתן; אם חבר ועדה מבקש, הוא זכאי לקבל תשובה.
אני מבין שאנחנו נקבל העתק התשובה, ואני
מבקש אם אפשר לקבל תשובה שלהם בכתב, עם העתקים לחברי הוועדה.

לגבי עניינים שדיברנו עליהם היום אני מבקש
הבהרה. למה אתה, כאשר יש לך שביעית מהערוץ
השני באופן קבוע, לפי החוק - החוק לא חוקק, לא צריך להיתמם, יש הסכמה
על החוק והוא מתעכב מטעמים פוליטיים. הוא לא דיבר על כסף, הוא קודם
כל טען שהוא רוצה ערוץ אחד גדול, והוא לא אמר שהוא רוצה בשביל זה 30
מיליון. אני ישבתי פה, הוא המנכ"ל, דיבר על זמן. הוא אמר שהוא רוצה
גם כטף, כמובן, אבל קודם כל הוא דיבר על זמן, והוא אמר שהזמן שמיועד
עבורו לא מספיק, וזאת בלי שום קשר לכסף, כי יש צרכים לאומיים וכו'
וכו' וכו', ואני מסכים אתו. קודם כל הוא רוצה זמן, ואחר כך הוא רוצה
שיהיה לזמן הזה כיסוי כספי.
אז אני שואל אותך, אתה אמור לקבל שביעית מהערוץ השני, שביעית מהערוץ
השני אם אינני טועה זה יום בשבוע, שיפוזר למשך השבוע. תקבל 3 שעות
ביום. בינתיים אף אחד עוד לא גזל לך אף רגע - חוץ מלפעמים כשיש
כדורגל, ומאז שבא מקל יש פחות כדורגל, ויש לך 9 וחצי שעות בערוץ
הראשון. עכשיו אתה מקבל ערוץ שלם, שהצופים רואים אותו חינם, וההנחה
היא ש-90 אחוז מהבתים לפחות יהיו מחוברים לאיזה שהוא כבל. הדבר היחיד
שאתה לא צריך להתלונן עליו - זה זמן. עם כל מה שפה נאמר, אתה צריך
להתלונן על כסף, ואת זה אני מבין. אבל לפי חשבוני הדל עומדים להיות
לך 24 שעות פלוס 4 פלוס 9, יש לך כמעט 40 שעות, ואין לך אפילו התחלה
של כסף למחצית מהם. ואתה בא ואומר, ש-40 השעות האלה זה לא מספיק לך,
ואתה עוד רוצה עוד ערוץ אחד למשך 24 שעות? כלומר אתה רוצה 64 שעות.
אם היית אומר לי שאתה רוצה כסף ל-24 שעות שידור, זה מה שאתה רוצה,
ובאיזה ערוצים זה הטכנולוגיה תקבע, את זה הייתי מבין; אבל מה שאתה
מבקש הוא באמת לא סביר.

אני חושב שהשאלה מצויינת, ואני אשתדל
להשיב עליה. הרי יעקב לורברבוים לא יהיה
)



(
לאורך ימים מנכ"ל. זה לקח עוד שנה-שנתיים, יפטרו אותו, או ישלחו אותו
הביתה, והוא יגמור. הבעיה היא לא שלי, והבעיה היא לא החינוכית, לגבי
המעמד שלה היום. הבעיה הרבה יותר מהותית מבחינת תפיסת העולם של
הקומוניקציה. פה אני מוכרח לומר שתפיסת העולם שלי - עברתי 5 שרים -
והבעיה המטרידה אותי איננה איזה שר יהיה ממונה עלי. הבעיה שלי
שמטרידה אותי היא מה תהיה מדינת ישראל עם 4 מיליון יהודים בתוכה.
יש מודלים שונים של תפיסת עולם, איך קומוניקציה צריכה להראות במדינה
מסויימת, כי תפיסת העולם צריכה לשרת איזה שהם יעדים לאומיים. אתה

יש למשל קונספציה של הרבה תיאורטיקנים בתקשורת, שאומרים
שלמדינת ישראל במצב שלה אסור יותר מאשר ערוץ אחד. למה? תראה את כל עם
ישראל יושב סביב תחרות כדורגל של מכבי תל-אביב. איזה פעולה יחידה
במדינה קרועה שסועה פוליטית-חברתית וכן הלאה, איזה פעולה אחידה משתקת
אותך כולך? יש קבוצה שהולכת יחד, זה מכנה משותף מאוד מאוד חשוב. יש
מכנים משותפים כאלה בערוץ אחד, שהם חיוניים למדינה הזאת: חג יחד
משותף, תחרות כדורגל משותפת. זה דבר שהוא נקרא נכס לאומי, זה הערוץ
האחד.
בערוץ של טלביזיה בכבלים אתה מונה לי כמויות, מספרים של שעות. השאלה
היא לאן אני מגיע מבחינה לאומית, איזה תווית זהות לאומית בתקשורת
לאומית יש למדינת ישראל.
לא מעניין אותי איפה אני נמצא עכשיו, אם אני אהיה חלק מרשות השידור

יש כסף שרשות השידור שגובה מהאגרה.
יהיו לך ערוצים רבים. סביב איזה ערכים לאומיים אתה רוצה שהמדינה הזאת
תחיה? זה צריך להיות בשני ערוצים לאומיים. זה שאני אסדר לכרמיאל או
משהו, בסדר, זה נרו-קסטינג, אנחנו מדברים על ברוד-קסטינג לאומי.
אני שואל מהו המודל הנכון פה במדינת ישראל ב-4 מיליון יהודים? ואני
אומר, לא איכפת לי אם זה חינוכית, אם זה הכל יהיה של רשות השידור,
תחסל נכס לאומי של 25 שנה שגדל, ויש הרבה בעלי מקצוע. קח את זה, צרף
את זה לרשות השידור. זה דבר פוליטי, שאני לא נכנס אליו, כי כאן יש
שיקולים כאלה ואחרים.
אני מדבר על השקפת עולם, ותפיסת העולם אומרת, שבערוץ לאומי צריך
להיות משקל סגולי שבו עם ישראל יחד רואה דברים שיש להם האיכות הזאת.
כי מה מיקי אמר? את הכסף הזה צריך להקצות בעיקר להפקות מקוריות. ואני
אומר, שלי אין מה לעשות בכבלים מבחינה זאת שאני יוצר איכות תכנית
לאומית, אז אני משדר כאן או משדר כאן.
זה עסק מקצועי מאוד רציני, ואני מנסה להסביר לך. אני אתן לך דוגמא,
את צרפת. הכינו תשתית של תקשורת של כבלים, והאנשים לא התחברו. התחזית
שלהם היא, שבעוד 5 שנים יגיעו ל-50 אחוז של האוכלוסיה. אני לא רוצה
להגיע ל-50 אחוז של האוכלוסיה. אולי בעוד 10 שנים יגיעו. עכשיו אני
גם לא בטוח בענין הזה. מדוע? מפני שבצרפת למשל השקיעה המדינה הרבה
כסף בכבלים, ואני עשיתי את הבדיקה הזאת ויש לי מסמכים, מתוך מיליון
ורבע בתי אב בצרפת נקשרו לכבלים רק 15 אלף בתים.
9
)



(

אתה יודע לכמה אנשים בישראל יש וידאו? אתה
יודע לכמה אנשים בצרפת יש וידאו? אל תשווה
את זה לצרפת.

השאלה היא מה אתה רוצה לעשות בכסף
הממלכתי, לאיזה מטרה אתה רוצה לתת.

להתחרות באיכות, ולא בכך שאתה רוצה ערוץ.

שעות שידור, אני לא מגיע ללילה.

אני נותן לך 4 שעות.

רבותי, הישיבה הסתיימה.
הישיבה ננעלה בשעה 25;13
)