(
פרוטוקול מס' 129
מישיבת ועדת הככספים
יום שני. ד' באלול התשמ"ט - 4.9.89, שעה 10:00

חברי הוועדה: א. שוחט - היו"ר
ח. אורון
מ. איתן
ג, גל
פ, גרופר
י. הורביץ
אי. ויינשטיין
א. ורדיגר
מ, חריש
י. לוי
ח, רמון
ר, תיכון
א. קרשנר - מזכיר הוועדה
א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה
ס- אלחנני - היועצת הכלכלית לוועדה
מ. איזנברג - קצרנית

סגן ראש עיריית ירושלים ע. מר-חיים
מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים ע. וכסלר
א. פוגל, ש. רובין - הרשות לפיתוח ירושלים
מ. קוק - משרד הכלכלה והתכנון

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה
חוק הרשות לפיתוח ירושלים (תיקון), התשמ"ט-1989
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב ראשון
)



(
הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

ארי פותח את הישיבה.
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת חיים רמון,

עד תחילת חודש אוגוסט היה צריך להגיע לוועדה חמר
יי מחברת פז,

הגיע חמר,

מקופת חולים הכללית הגיע חמר?

הגיע החמר שמנתח מכירת חברת פז. ואבי חשבתי לקיים
דיון - לא בפגרה - דיון מסכם שלנו בנושא.

אני יכול לראות את החמר?

אתה יכול לראות אותו, הוא אינו חסוי.

אדוני היושב ראש, אני מבקש לזמן בדחיפות את נגיד
בנק ישראל והמפקח על הבנקים על מנת לדון בחקירה
המתנהלת נגד מר זנבר לגבי כפל התפקידים שלו.
אני מציע לזמן את יושב דאש מ.י. נכסים, עדי אמוראי,
על מנת לדון באסיפה הכללית שעומד לכנס בנק איגוד לגבי מכירת
בנק איגוד, והוא טוען שמטעים את המדינה. אני מבקש שהכל ייעשה במהירות,
כי האסיפה הכללית הזאת אמורה להתקיים בשבוע הבא.

אינני חושב שצריך להשוות זכויות ההצבעה לפני שמוכרים
את הבנק .

יש לך סיבה לזמן אותם, כי לפי טענתם הם עומדים
להשוות זכויות ההצבעה.
הייתי מבקש שדיון זה יתקיים במהירות, בעיקר בנושא
של החקירה שמנהל בנק ישראל לגבי מר זנבר,

אני רוצה להוסיף לבקשה של חבר-הכנסת חיים רמון בנושא
מכירת בנק איגוד, לזמן את האפוטרופוס הכללי0

הנימוק סודי?

יש ויכוח לגבי בעלי המניות. אני יכול להגיד, שמי
שרואה עצמו כבעל המניות, הוא לא כל כך בעל המניות"

הגיע מסמך מהאוצר בענין קופת חולים .

אני מבקש לראות אותו.

הגיע מסמך מהאוצר על תכנית ההבראה של קופת חולים,
המסמך הוא של האוצר ולא מסמך משותף לקופת-חולים
ולאוצר, אני ביקשתי ממנכ"ל קופת חולים, מר נחום פסה, תשובות על ההערות
שבמסמך זה של האוצר, ואני מניח שהתשובה תגיע תוך מספר ימים,

אני מבקש לראות את המסמך,

שמעתי.
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.
)



(

לפני מספר חדשים אישרה ועדת הכספים, לאחר דיונים
ארוכים, העברת 30 מליון שקל למטרד הבינוי והשיכון
לנושא יהודה ושומרון, כאשר שני-שלישים מהסכום חפשיים להחלטת שר הבינוי
והשיכון ושליש בהסכמה, ומשרד האוצר אינו ממלא אחרי החלטת ועדת הכספים,

למה?

מטעמים ביורוקרטיים. לפני ששר האוצר מבקש לצמצם
את ההליכים הבירוקרטים במלזרדים אחרים שיצמצם את
ההליכים הביורוקרטים במשרד האוצר.

מה אחה רוצה? אפילו הקבוצים לא קבלו את הכסף שאושר להם.

לגבי הקבוצים זה מותנה בבנקים. כאן זה נושא תקציבי,
וכולנו יודעים במה המדובר.
בנושא מכירת הבנקים, אני חושב שהוועדה לא קיימה
עד היום דיון ולא החליטה מה היא רוצה בנושא זה. לפני שאנו מזמנים גורמים
לדיון בנושא זה, אנחנו צריכים להחליט מה רוצה ועדת הכספים.
בנושא של "כור" אנחנו התרענו שהנושא איננו מסוכם,
והאוצר הפציר בנו להצביע בעד העברת הכספים ל"כור", והבה היום אנו שומעים
שיש קשיים גדולים ב"כור"-

אני אינני יושב בקופה של האוצר, אבל אני מוכן לבדוק
את הנושא.

אותו דבר קרה גם לגבי הקבוצים וגם לגבי המושבים.
אנחנו קבלנו החלטות לגבי הקבוצים והמושבים והן לא
בוצעו.

בקשר להעברת ה-30 מליון שקל למשרד הבינוי והשיכון
בעקבות הטיחה אתך, חבר-הכנסת אריאל וינשטיין, שוחחתי
על הנושא עם הממונה על התקציבים ועם שר האוצר, לאחר שהממונה על התקציבים
הפנה אותי אליו, ביקשתי משר האוצר תשובה והוא הבטיח שהיום תינתן התשובה,
אני מניח שהיום תהיה התשובה,
למרות עמדותי הפוליטיות הידועות, אגי חושב שהתחייבויות
צריך לכבד וצריך להעביר את הכסף, אם הייתי יכול להחליט, לא הייתי מוזליט
להעביר את ה-30 מליון שקל,

מה עמרתך?

בין עמדותיהם של שריר ומודעי.
על כל פנים, אני מקווה שהיום תהיה תשובה בענין זה,
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת פסח גרופר,

לפני כמה חדשים קיימנו ישיבה בעכין הסדר המוטבים
והסדר הקבוצים, ודובר על הוספת 80 ישובים שלא היו
בהסדר והוספת חברי התאחדות האכרים, על דעת שר האוצר,
ביום חמשי, בישיבת מינהלת ההסדר, הודיעו שני הבנקים,
בנק לאומי לישראל ובנק הפועלים, שההסדר עם הקבוצים אישרו, ההסדר עם
המוטבים אשרו, תוספת 80 המושבים אישרו, אך,הם אינם רוצים לאשר את ההסדר
עם חברי התאחדות האכרים,
לפני שלושה שבועות ביקשו הבנקים את הנתונים והמספרים
על חברי התאחדות האכרים, העברנו להם נתונים ומספרים אלה. ואני שמח לומר,
)



(
שכל התסבוכת של חברי התאחדות האכרים מסתכמת ב-120 מליון שקל. בנושא
המחיקות, חברי התאחדות האכרים שיזכו, מספרם יהיה 15 חברים,
אדוני היושב ראש, זו היתה החלטת ועדת הכספים, זה
לא הוגן ולא חברי, שמה"ברעך" של 10 מיליארד שקל, סקטור חקלאי שלא כל-כך
הסתבך, היום יבואו ויגידו שאותו אין רוצים לכלרל בהסדר. אדוני היושב
ראש, אתה יכול להשפיע אם תזמן פגישה של האוצר והבנקים בנושא זה.

היום אנחנו נפגשים עם שר האוצר,
חוק הרשות לפיתוח ירושלים (תיקון), התשמ"ט-1989

חוק הרשות לפיתוח ירושלים ( תיקון), התשמ"ט-1989
רשות הדיבור למנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, מר עוזי וכסלר.
ח. רמון; מי מייצג את עמדת הממשלה?

אני מייצגת את עמדת הממשלה,

כולם כאן נציגי הממשלה והם מתווכחים ביניהם ואני
אינני רוצה לשפוט ביניהם,

הגברת קוק היא נציגת הממשלה היחידה כאן. אני נציג
עיריית ירושלים.
מ, קוק; היות והצעת החוק נתקבלה פה-אחד ולא היו חילוקי-דיעות,
אין בעיה,

הצעת החוק עוסקת בעצם בדבר אחד מהותי ובתיקונים
טכניים. הדבר המהותי הוא - הענקת מעמד של איזור פיתוח אי
למפעלים עתירי ידע ועתירי טכנולוגיה בירושלים. נושא זה של הענקת מעמד
של איזור פיתוח א' למפעלים עתירי ידע ועתירי טכנולוגיה בירושלים אושר
למעשה בהחלטת ממשלה לפני קרוב לשלוש שנים ולא הגיע למיצוי.
אם זכור לחברי הוועדה, בעת שאשרו את חוק הרשות
לפיתוח ירושלים, חבר-הכנסת דן תיכון דרש להכניס זאת בחוק,

אתה לא מדייק, אמרתי שדברים מהסוג הזה צריכים להבלל
בחוק, אה רוצים שהחוק יהיה אפקטיבי ומעשי.

מכל מקום תיקון זה הוא תיקון מהותי לגבי ירושלים
מבחינת הגדלת המענק מ-35% ל-38%.

באיזור פיתוח ב' המענק איננו 35% אלא 23%.

עד היום נעשתה הגדלת מענק זו תקציבית.

איך?

נתנו להם תוספת של 3% על ה-35%.

אדוני היושב ראש, למה אינו נוכח כאן נציג משרד התעשיה
והמסחר?

מה זה שייך לו?
)



(

עד היום נושא ההשקעות ומרכז ההשקעות הוא בסמכות
משרד התעשיה והמסחר. איך יתכן שאתה מקיים דיון
בנושא שהוא בסמכותו של מלזרד התעשיה והמסחר והוא אינו מוזמן לדיון?

מי ממונה על ביצוע החוק?

שר האוצר. - - -

מי ממונה על תעשיות עתירות ידע?

שר התעשיה והמסחר ושר האוצר,

אני מבקש לזמן את נציג משרד התעשיה והמסחר. יושבים
כאז עובדים בכירים לשעבר במשרד התעשיה והמסחר והם
יסכימו אתי שלא יתכן שנציג משרד התעשיה והמסחר לא ישתתף בדיון על חוק זה.

הגדלת המענק מאזור פיתוח ב' לאזור פיתוח א' למפעלים
עתירי ידע ועתירי טכנולוגיה בירושלים נעשית תקציבית,
אבל בעיית המפעלים היא בעיית המסלול החלופי של מס הכנסה, ומס הכנסה טוען
שהדבר מחייב חקיקה. לכן המשמעות של התיקון המוצע היא מאד חשובה לגבי
סוג זה של מפעלים בירושלים" זה התיקון המהותי בחוק.
נוסף לתיקון המהותי מוצעים שגי תיקונים בעלי משמעות

התיקון האחד - הוספת שני נציגי ציבור למינהלת הרשות,
מועצת הרשות לפיתוח ירושלים מורכבת היום מ-35 חברים,
מהם 19 נציגי הממשלה מקרב עובדי המדינה, שהם נציגי השרים, 9 נציגי העירייה,
מהם 6 חברי המועצה ו-3 עובדי ציבור, 5 נציגי ציבור של מוסדות כלכליים
ול1ל לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ו-2 נציגי המוסדות להשכלה גבוהה"
מתוך נציגי הציבור לא נקבעו חברים למינהלת הרשות, היום יש במינהלת הרשות
13 נציגים, 9 נציגי הממשלה ו-4 נציגי העירייה, ונציגי ציבור, על פי
הגדרת נציג ציבור, לא נקבעו למינהלת,

חבר מועצת העיר הוא לא נציג ציבור?

לא,

אולי תסביר מה זה נציג הציבור?

נציגי העיריה מחולקים לשתי קטגוריות: 6 נציגי הציבור,
דהיינו נבחרים, ו-3 עובדי ציבור, הסקטור של נציגי
הציבור, לפי ההגדרה של החוק, אין לו נציגות במינהלת הרשות. וההצעה היא
להוסיף שני נציגי ציבור למינהלת הרשות.

מה השינוי?

השינוי הוא, ששנים מנציגי הציבור במועצת הרשות, לפי
ההגדרה של החוק, יהיו נציגים במינהלת הרשות.
ההצעה היא להגדיל את מספר חררי מינהלת הרשות מ-13
חברים ל-5 1 חברים"

איזו בעיה פרסונלית זה בא לפתור?

הבעיה של חברך אלי הורביץ. אגב, זה אלי הורביץ מבל"ל?

תאמין לי, אני מתגעגע אליו כאשר אני רואה את זנבר בבל"ל.
מר וכסלר, מה הסיבה לתיקון הזה?
כאשר רוצים עכשו להכניס נציגי ציבור לכל דירקטוריון
זה לא טבעי שבמועצת הרשות תהיה קבוצה של נציגי ציבור
)



(
ע. וכסלר
שאין לה אף נציג במינהלת הרשות.זו סיבה אחת.
הסיבה השנייה, העובדה היא שבאופן טבעי יושב ראש
הרשות יהיה תמיד מקרב נציגי הציבור- יושב ראש הרשות לא
יבוא מקרב נציגי העירייה ולא יבוא מקרב עובדי העירייה, נשארה רק הקבוצה
הזאת של נציגי הציבור שיימנה יבוא היושב ראש.
התיקון השני הוא התיקון בסעיף 22א הקובע כי דין
הרשות כדין.המדינה לענין תשלום מסים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי
חובה אחרים. זה קיים לגבי כל הרשויות שהוקמו על פי חוק. האמת היא
שהיתה הצעה שיחול גם הנושא של נזיקים אזרחיים , אבל היתה התנגדות של
משרד המשפטים והנושא ירד.
ו
תיקון שלישי, בסעיף 22 יש טעות טכנית, הוא מתחיל

א. דמביץ: מדוע?

אני מציע לתשאיר את זה ליועץ המשפטי שלנו.

נציגי הציבור ונציגי מועצת העיריה, יש לגביהם תחולה
לא נכונה של סעיפי המשנה. סעיפי המשנה 22ב(1)(2) ו-(4)
צריך להכניס בהם תיקוז שלא יחולו על חברי עיריה מכהנים ועל נציגי הציבור,
כי עליהם לא חל חוק הבחירות לכנסת וזה בלתי-סביר שחבר מועצת העיריה לא
יוכל להיות מועמד בבחירות לכנסת או יהיה חייב להתפטר מהרשות. זו טעות
טכנית שלא שמו לב אליה. זה תיקון שנראה לנו טכני.

אני רציתי להזכיר, שההבחנה לגבי סעיף 22ב היא בין
אנשים שהם נבחרי ציבור, שסעיף זה מן הראוי שלא
יחול עליהם,ובין שאר עובדי המדינה.

רשות הדיבור לסגן ראש עיריית ירושלים, מר עמוס מר-חיים.

אולי בתשובה לשאלות אתייחס לנושא של החוק לעידוד
השקעות הון.

אני מבקש להפסיק את הדיון ולזמן את נציג משרד התעשיה
והמסחר. לא יכול להיות, שנתחיל בדיון בחוק זה,
כאשר נציג המשרד הדומיננטי אינו נוכה"

אני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת דן תיכון-

אני מבין שבענין הסיווג - אם קראתי נכון את החוק לעידוד

שר התעשיה והמסחר
ושר האוצר. אם אנו מתייחסים לנושא של הסיווג ורוצים לשמוע עמדת הממשלה,
צריו להזמין את השרים הרלבנטיים מבחינת הסיווג או את נציגיהם.
אני לא הייתי מציע להפסיק את הדיון. אני מוכן שלא
נקבל היום החלטה, ואני אבקש להזמין את השרים,

אני מבקש להתבטא רק בנוכחות נציג משרד התעשיה והמסחר.

מבלי להכנס לשאלה מי צריך להיות נוכח - - -

אני מבקש לשמור על הפרוצדורה.

שלא תהיה אי-הבנה - כל הענין מופעל על ידי משרד
התעשיה והמסחר ועל-ידי מרכז ההשקעות ומוסכם עליהם.
)



(
ע. מר-חיים
לגבי הפרוצדורה, קטונתי נ?לחוות דיעה. אבל לגבי עצם
הענין קיימת הסכמה וזה מופעל על ידי משרד התעשיה והמסחר ומרכז ההשקעות,

אני רוצה להצביע על מגמה שהיא מוזרה בעיני. משרד
התעשיה והמסחר הוא המשרד החולש על רוב המשק.

היצרני.

היצרני. החקלאות הגיע לרוויה, המלונאות, עם כל
אפשרויות הפיתוח. היא די מוגבלת. הסיכוי הגדול הוא
בתעשיה. והולכים עכשו למהלך גדול, והלוואי והוא יצליח. אבל במהלך גדול
זה שכחו את הענין הפעוט ששמו משרד התעשיה והמסחר.
גם לגבי החוק שלפנינו הדברים נראים מוזרים, עוסקים
בענין ששייך למשרד התעשיה והמסחר והוא אינו נוכח. לפי דעתי, צריך להזמין
את משרד התעשיה והמסחר ולשמוע עמדתו. זה אינו מריח טוב, שמשרד התעשיה
והמסחר אינו מיוצג בענין זה,

חוק זה מורכב משני חלקים: החלק שבא להוסיף ולשנות
לגבי מינהלת הרשות והחלק השני העוסק בתעשיות עתירות
ידע ועתירות טכנולוגיה, מאחר ולגבי החלק השני חשובה נוכחותו של המשרד
האחראי, קרי - משרד התעשיה והמסחר, אני מציע להפריד היום את הדיון: לדון
ברישא ואת הדיון בסיפא של הצעת החוק לדחות למועד אחר,

הגברת מיה קוק, בדיונים בועדת השרים לעניני חקיקה,
מה היתה עמדת משרד התעשיה והמסחר?

החוק נדון בועדת שרים לעניני ירושלים.

מה היתה עמדת משרד התעשיה והמסחר?

תמך בחוק, יתרה מזאת, את ההצעה הזאת יזם מנכ"ל משרד
התעשיה והמסחר, מר יורם בליזובסקי, והוא נתן את
ההגדרה מי יגדיר מה הם מפעלים עתירי ידע.

יש הרבה דברים שמתקבלים בממשלה פה אחד ועוד לא קרה
פעם אחת, שלא הזמנו את המשרדים לשמוע למה הסכימו,
לא רק למה התנגדו.

אני מתרשם שממילא בעשרים הדקות שלרשותנו לא נסיים
הדיון בהצעת החוק. למה לעסוק בפרוצדורה? לישיבה
הבאה יוזמן משרד התעשיה והמסחר,

רבותי, זה לא סוד שיש כאן נסיון מענין, אולי נסיון תשוב,,'
אם הנסיון הזה יצליח, קרוב לוודאי שיהיו לו חיקויים רבים,
יש כאן נסיון שאני חשבתי שצריך לעודד אותו. בשעתו היו לי ספיקות, כאשר אושר
החוק בשלהי הקדנציה הקודמת אמרתי מעל דוכן הכנסת ובו ועדה, שאין לחוק שיניים,
הוא בעצם חוק שהוא בבחינת הצהרה, וקשה יהיה לגברת אותו בתקציבים. והצגתי
לדוגמה מה הייתי רוצה לראות בחוק. אבל הרשות לפיתוח ירושלים יצאה לדרך.
הרשות מתפקדת כשנה, והרשות הזאת צריכה לדווח. היות והיו לוו ספיקות, כללנו-
בחקיקה הראשית כמה סעיפי בקרה שמחייבים את הרשות לדווח בכתב לוועדת הכספים,
לכן רשות זו באה לכאן לפני כמה חדשים וביקשה לשחרר אווזה
מחובת הדיווח.

מאז הגיע הדיווח,

אבל הרשות פנתה לוועדה וביקשה לשחרר אותה מהחובה לדווח
לה, שכן זה עתה יצאה לדרך ועדיין אין לה על מה לדווח.
זה היה באחד הדיונים הראשונים שאתה ניהלת כיושב ראש הוועדה, ואז התערב
)



(
ד. תיכון
i

שיש חובה על פי החוק והוועדה מנועה לשחרר
ו/או לדחות - - - -

היועץ המשפטי לוועדה לא אמר אף פעם "ו/או".

יצאנו לפגרה והרשות דיווחה, והדו"ח מונח בתאים
של חברי הוועדה. לי אישית נודע רק היום שהרשות
דיווחה ולא יכולתי לעיין בדו"ח. אבל אני רוצה לעמוד על תופעה ענינית.
אינני נכנס לויכוח, מה זה איש ציבור, הרישא באה
לפתור בעיה של איש אחד, שהתעוררה כתוצאה מהמינוי של אלי הורביץ ליושב
ראש הרשות. אני נגד חקיקה פרסונלית שבאה לפתור בעיה אישית. אם כבר
מתקנים את החוק הזה, נשאלת השאלה - מה קורה עם נציגי הציבור שנבחרו בתוקף
היותם חברי מועצת העיר ובינתיים היו בחיריה והם חדלו לכהן כחברי מועצת
העיר, האם הם נציגי ציבור, או לזהם צריכים להתחלף? יש כאן בעיות שמתעוררות
בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בנובמבר 1989.
ואולם הבעיה העיקרית והחשובה ביותר היא זו: הוקמה
הרשות לפיתוח ירושלים. ובירושלים קיים ויכוח ציבורי חשוב סביב הקמת הרשות.
נשמעה טענה, שהרשות הזאת רוקנה את מועצת העיר מכל התפקידים שלה ללא יוצא
מן הכלל. כתוצאה מקיום הרשות עוברים כל המכרזים שמבצעת עיריית ירושלים בתחומי
כמו כבישים ותחבורה לרשות וכל הפיקוח הציבורי שנעשה באמצעות מועצת העיר
אינו קיים. כתוצאה מזה התפטר מנכ"ל העירייה. הוא אומר: רוקנו את העירייה
מכל תפקידיה.
רבותי, לא את הרשות הזאת רצינו להקים, רצינו להקים
רשות שתהיה אחראית על פיתוחה הכלכלי של העיר. לא רצינו להקים רשות שתבנה
את מרכז ירושלים, את הסיטי של ירוטלים.
אני רואה במקרה זה מקרה תקדימי, אם הדבר יגובה על ידי
הוועדה ולא ייקבעו תחומים מוגדרים, כל המועצות המקומיות ומועצות הערים
ירוקנו על ידי רשויות כאלה ולא יהיה פיקוח ציבורי. והמשמעות היא, שאם
רוצים לסלול כביש בכניסה לעיר, לא צריך לפרסם מכרז, הכל מותר, כי זה
גוף אכסטריטוריאלי בכל הקשור לפיקוח מועצת העיר"
יש אנשים חזקים ויש אנשים חלשים, בראש רשות זו
עומד אדם חזק,

מי זה?

מר עוזי וכסלר, והוא מקים אימפריה שמרוקנת אה העירייה
מהפונקציות שלשמן היא הוקמה.
לא יתכן שיהיו קיימים שני מוסדות שאחד ילחם בשני,
מחר ייבחר ראש עיר תדש לירושלים ואז יתעוררו בעיות קשות ואז יפרוץ משבר
שישתק את העיר הרבה שנים, ואז הרשות תהיה מעוגנת בחוק ואי אפשר יהיה לנגוע
בה, וכבר ייוצרו תקדימים לגבי מה שהיא מטפלת בו.
כפי שאמרת לי, אדוני היושב ראש, משחררים אח הרשות
הזאת ממס ערך מוסף בהיותה מלכ"ר,

בהיותה גוף של רשות מקומית.

וזאת רק משום חקיקה פיסקלית שלא שמה לב להבחנות הנדרשות,

גם על רשות מקומית לא חל מס ערך מוסף"

אני אינני מדבר כאיש פוליטי, אני מייצג את כל הגורמים
הפעילים בעיר ומביעים חרדתם לגבי מה שקורה.

יש עוד גופים,
)



(

בסך הכל אני אומר מה שאני קררה בעתונות המקומית.
אני פונה אליך, אדוני ממלא מקום ראש העיר ירושלים,

השרב על מה שאני אומר: אנו מקימים מונסטר במו ידינו,
עכשו - לסיפא של הצעת החוק, אני אצביע בעד הסיפה
שמעניקה מעמד של איזור פיתוח אי למפעלים עתירי ידע בירושלים. כתושב
העיר ירושלים, אני מעונין בפיתוחה של העיר, אני גר בסמוך לקריית-ההוצבים.
כתושב ירושלים אני חולזב שצריך לדאוג לפיתוחה של העיר ירושלים. אבל אני
רוצה שכל אחד יהיה מודע לכך - וזאת מעבר להחלטתי לתמוך בהצעת החוק -
יש בעיה של שוויוניות והפרשיות של תמריצים בתוקף החוק, מי שאומר: ירושלים
אזור פיתוח א' לתעשיות עתירות ידע, אומר שמפעל עתיר ידע לא ילך לשום
מקום אחר דוגמת ערד, קריית-שמונה ואפילו כרמיאל; כי ברור שאם נותנים
יאה התמריץ המכסימלי לירושלים, ירושלים הגדולה עם 400,000 תושבים, עם
מערכת תשתית יפיפיה, היא תתחרה עם כל המקומות שרוצים להקים תעשיות עתירות
ידע.
פ, גרופר; מה יהיה עם ערי הפיתוח?'

חוק זה מבטל את ההפרשיות, מבטל את היחסיות, נותן
קדימה לעיר הבירה"
זה חוק רצוי, אבל שנדע מה אנו עושים, אם מישהו

תושבי ערי הפיתוח הם חוטבי עצים ושואבי מים, יצביע בעד החוק
הזה,
חבר-הכנסת אברהם שוחט, אתה יכול לשאת נאום גדול
על ערי הפיתוח, אבל שיהיה ברור - - -

אתה רוצה להגיד, שאם הייתי גר ברעננה הייתי מצביע
נגד החוק?

בודאי, אני בא ואומר לכם: יש כאן בעיה. תנו דעתכם
למה שקורה כאן, אתה לא תוכל לטעון מהיום ואילך
נגד מתן ה10% למפעלים במרכז הארץ, זה מקרה דומה.
את עיקר טענות בנושא זה אשמיע כאשר יבוא שר התעשיה
והמסחר.

אם אתה תומך בחוק זה, תתמוך ב-10% למרכז הארץ?
בנושא זה היינו בדיעה אחת,

אני בדיעה אחת אתך, אני חושב שזו שטות, כאילו אמרת

אתם תהיי חוטבי עצים ושואבי מים,

מה שחבר-הכנסת דן תיכון מציע הוא - לא לתת למפעלים
במרכז הארץ ולא למפעלים בירושלים, אלא כל אחד על-פי
אזור מגוריו יציע למי לתת,

לא אינני מציע זאת, אני אמרתי שאצביע בעד החוק,
אבל אני רוצה לזנדע מה אנו עושים"

אדוני היושב ראש, חוזר פה אותו ויכוח שהיה בענין
ה-10% למרכז הארץ, פנה אלי ראש מועצת אור-עקיבא
ואמר,שיש להם איזור תעשיה ענק, ואם היו נותנים להם מעמד של אזור פיתוח א',
מחר בבקר, כלשונו,"היינו יכולים להביא כמה מפעלים ולפתור פעם אחת ולתמיד
את הבעיה באור עקיבא",
אני חוזר ואומר: 12.5% אזרחי המדינה הגרים באזורי
הפיתוח, אנו צריכיה לדאוג להם, אבל הם בסך הכל 12.5% מכלל אוכלוסי המדינה.
)



(
פ. גרופר
אני יושב כאן בשקט ואני שומע שלירושלים העיר הגדולה
במדינה, העיר המפותחת, נותנים איזור פיתוח א', ומי לא ירצה לבוא לירושלים
להקים מפעלים ולפתח ולעשות? ולמרות הכל אני אהיה בעד ואהיה בעד אם לא
תהיה הפליה ביז ירושלים ואור-עקיבא. אם חושבים שלירושלים, משום שהיא
ירושלים, ניתן, וממקומות אחרים נתעלם, זה לא הוגן ולא צודק.

אתמול הייתי באור עקביא וישבתי עם ראש המועצה ואמרתי
לו: הבעיה של אור-עקיבא היא לא בעיה של תעשיה. הבעיה
היא, שהאוכלוסיה המרבה עוזבת. הבעיה היא מערכת החינוך, והמחסור בקרקע
והדימוי של הישוב.
השטח שיש לאור-עקביא לתעשיה הוא 20-30 דונם,
וצריך לעשות שינויי ייעוד.
אתרי השיחה הוא הבין למה הוא אינו צריך לחשוב על
מתן מעמד של איזור פיתוח א' לאור-עקביא.

מפעל אחד של אברהם שפירא נתן תעסוקה לחמשים אחוז
מתושבי אור עקביא, נתן הכנסה לחמשים אחוז מהתושבים,

אנו נמשיך בדיון זה בישיבת הוועדה מחר. ואזמין את
משרד התעשיה והמסחר,
אינני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו, מה שאני מבקש הוא
הסבר איך סגרו את ה"גפ" בין אזור פיתוח בי לאזור פיתוח א' למפעלים בירושלים
בצורה תקציבית,

נתנו זאת ל"אינטל".

בתקציב הפיתוח של משרד התעשיה והמסחר יש סעיף שמקצה
מענקים למפעלים עתירי ידע בירושלים, וההשלמה בין
אזור פיתוח ב' לאזור פיתוח א' נעשתה על ידי סעיף תקציבי זה.

היה סעיף תקציבי לענין זה?

כן.

כאשר באה האופציה של הקלות במס הכנסה, אי אפשר היה
להחיל זאת על המפעלים בירושלים.

כמה שנים זה מופיע בספר התקציב?

עשר שנים, כאשר חיים צדוק היה שר המשפטים וחיים בר-לב
היה סר התעשיה והמסחר, חיים צדוק המליץ וחיים בר-לב
התנגד. אחר-כך היתה הסכמה של חיים בר-לב שזה לא יהיה על כל התעשיה,'רק
על מפעלים עתירי ידע, ויעשו זאת תקציבית. זה קיים מ-1975 או מ-1976.

אני רוצה לומר רק כמה משפטים לגבי התמריץ המיוחד-
לתעשיות עתירות ידע. צריך לדעת מה קורה בירושלים,'
ראשית, ירושלים היא הבירה. שנית, בירושלים נמצאת האוניברסיטה העברית.
יש תשתית אנושית, יש תשתית של שירות,

אותו דבר לגבי באר-שבע.

אנו יכולים להחליט שבאזור פיתות ינתן דבר דומה, השאלה
אם יש שם תשתית ומהו המחיר הכלכלי של הקמת תשתית?
רוצים שישארו בה. חשוב שהוועדה תדע,שאם לא נקבל סעיף זה בחוק,אנו
איננו עוזרים לכך שבחמש השנים הבאות יוקמו תעשיות עתירות ידע בערי הפיתוח,
)



(
א, ויינשטיין
כי אין שם תשתית, והקמת התשתית כרוכה בזמן רב ובהוצאה אדירה,
שמענו את ראש מועצת ירוחם שהתלונן על כך שאין
בית-דפוט בירוחם. אף בית דפוס לא יגיע לירוחם, כי אין שם מהנדסים.
לכן נקודת המוצא בדיון על החוק הזה צריכה להיות -
מה יש בירושלים ולמה יתרום הדבר.

חבר-הכנסת חיים אורון קרא קריאת ביניים לגבי העיר
באר-שבע, והתהליך של עזיבת אנשים בבאר שבע לא פחות
חמור מאשר בירושלים, והטענה של באר-שבע לקבלת מעמד של איזור פיתוח א'
מוצדקת לא פחות מאשר זו של ירושלים,

השאלה היא, מה המחיר של הקמת התשתית שבירושלים היא
קיימת?

ובבאר שבע?

צריך לראות את ענין התשתית הקיים בירושלים,
לכן אני תומך בסעיף זה בחוק,

אנחנו נמשיך בדירן בחוק הרשות לפיתוח ירושלים( תיקון),
התשמ"ט-1989 בישיבת הוועדה מחר,
ישיבה זו נעולה,
הישיבה ננעלה בשעה 11:00
)