(
פרוטוקול מסי 115
מישיבת ועדה הכספים
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשמ"ט (25 ביולי 1989) ,שעה 10:00

חברי הוועדה: א' שוחט - חיו"ר
חי אורון
מי איתן
נ י ארד
ג י גל
י ' הורביץ
א' ויינשטיין
מ' חריש
רענן כהן
יאיר לוי
ע' סולודר
ע' עליג
ד' תיכון
מ"מ י' גולדברג

א' קרשנר

א' דמביץ

ס' אלחנני

א' דגני

חוק יציבות מר1ירים במצרכים ובשירותים
(
הוראת שעה), (תיקון מס' 6
);
צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה), (תיקון מס' 19
);
חוק היטלים מיוחדים
;
שינויים בתקציב לשנת 1989
;
היטלים על כוספא
.
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב ראשון
)



(
חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותית (הוראת שעה) (תיקון מס' 6
)
היו"ר א' שוחט
;
אני פותח את הישיבה
.
הסעיף הראשון בסדר היום הוא חוק יציבות מחירים במצרכים
ובשירותים (הוראת שעה) (תיקון מס' 6). החוק אויר בקריאה ראשונה
ומליאת הכנסת העבירה אותו לוועדת הכספים להכנתו לקריאה לזניה
ולקריאה שלישית
.
נשמע דברי הסבר על החוק מהמפקח על המחירים. מר גלמור, בבקשה
.
ז' גלמור
;
ב-29 במרס אישרה הכנסת תיקון לחוק יציבות מחירים המאפשר פיקוח
על מחירים של מארכים ושירותים. התיקון העיקרי בחוק היה לסעיף 7
והוא בא לאפשר פיקוח על מצרכים ושירותים בשיטה נוספת על זו הקיימת
,
שיטה של

חובת הודעה. הייצרן מודיע מראש על כוונתו להעלות את המחירים
על מוצר מסוים. ההודעה ויזו כמובן נבדקת. אם תוך 30 יום ממועד ההודעה
אין הערות או השגות על העלאת המחירים, ההעלאה הזו נכנס לתוקף
.
השיטה של ההודעה נועדה לייעל את מערכת הפיקוח ולצמצם את
הביורוקרפזיה בלי לבטל את הפיקוה על המחירים. היא לא חלה אוטומטית
על כל המצרכים והשירותים אלא על פי צו מיוחד. זה כמובן ייעשה
בהדרגה
.
השיטה של חובת הודייה היתה נהוגה גס לפי חוק הפיקוח על מצרכים
ו לי ירותים לפני התכנית הכלכלית
.
י' הורביץ
:
זה הל על מוצרים שהם בפיקוח
?
ז' גלמור
:
אך ורק על מוצרים ושירותים שהם בפיקוח
.
התיקון אולר ב-29 במרס. מה שמובא לאישור זה רק תיקון טכני
,
כי כדי להפעיל את השיטה של חובת הודעה צריך להחיל כמה סעיפים בחוק
הפיקוח על מצרכים ו? ירותים שהסדירו את הנושא של חובת הודעה. לדוגמה
,
להחיל חובה הודעה גס על הדרג השיווקי
.
הנושא המהותי כבר אושר. עכשיו מתבקש אישור לתיקון מכני
.
נ' ארד
;
אתה כמפקח על המחירים מקבל הודעה מייצרן על העלאת מחירים
,
אתה בודק אם ההעלאה היא מוצדקת, לפי שיקולים שלך. כיצד יכול ציבור
הצרכנים לדעת שנמסרה הודעה על העלאת מחירים, העלאה שאמורה להיכנס
לתוקף כעבור 30 יום? הציבור הוא מחוץ לתמונה
.

יש שתי קבולות של מוצרים שהם בפיקוח: קבוצה אחת כוללת את
המוצרים החקלאיים שלגביהם קיים מחיר מירבי. כל ?שינוי של מחיר מירבי
מתפרסם בעתונות
.

אבל הוא מתפדסם לאחר שאושר
.
)



(

זהו המצב כיום. לא מפרסמים בקלווה להעלאת מחירים. רק מה שאושר
מתפרסם
. ??
נ ' ארד
;
מי בודק אם הבקשה להעלאת המחיר היא מוצדקת או לא ומי מאשר
העלאת מהירים
?

לגבי מוצרים שיש להם מחיר מירבי - האישור הוא של שני שרים
.
חלק גדול מהייצרנים של מוצרים שהם בפיקוח פועלים כמונופול או קרטל
,
הלק גדול מהמוצרים האלה אינם נמכרים לציבור הצרכנים אלא כתשומות
לייצור. ודאי שכל הלקוחות שלהם מודעים היטב למה שקורה
.
לפי התיקון המהותי שאושר, המפקח על המחירים מקבל את ההודעה
-
הוא מעביר העתק מההודעה לשני מנכ'לים של משרדי ממשלה, שגם להם
יש זכות וטו אם ההעלאה נראית להם בלתי סבירה- מערכת הבקרה כוללת
לא רק את המפקח על המחירים אלא גת את קוני המנכילים, שאחד מהם הוא
תמיד מנכיל משרד האוצר, והייני מנכ"ל של המשרד הנוגע בדבר
.
י' הורביץ
;
בזמנו היתה ועדה ציבורית לענין זה
.
ז' גלמור
;
היום אין ועדה ציבורית אבל יש ועדות מחירים ליד מנכ"ל האוצר
.
כיוון שמנכ"ל האוצר מקבל את ההודעות על העלאות המחירים, והוא גם
יו"ר ועדת המחירים, אותו מנגנון בקרה פועל במקרה כזה
.

בפנינו שוב מוצג נוסף שמזכיר את אותו לילה מפורסם של
ה-28 במרס 1989, שבו אישרנו חוקים בלי לקיים עליהם אפילו דיון ראשוני
,
והיום אנחנו עדים לכל מיני תיקונים בחקיקה שאישרנו אותה בחופזה
-
נראה לי שהוועדה בבואה לדון על נוהלי עבודתה צריכה להחליט שבחודש
מרס.. היא עוסקת אך ורק בהוק התקציב. רק כך נמנע מעצמנו את הצורך
לדון בתיקונים המתחייבים מחקיקה חפוזה בחודש מרס
.
לגופו של ענין, עמיתי ממשרד התעשיה והמסחר, אנחנו מתייחסים
אליכם בכל הרצינות, אלא שלאחרונה קורים כמה מקרים שמטילים דופי
במה שאתם אומרים לנו. בעתון "הארץ" מהבוקר מופיעה בעמוד הראשון
מודעת ענק של אחד הלקוחות של מוצר שהוא בפיקוח - הקפה. אתם מספרים
לנו על נוהלי העבודה יזלכם, והצדק צריך להיעשות. אבל כיצד קרה
שמחיר הקפה בעולם ירד לשפל שלא היה כמותו, ואילו במדינח ישראל
מאשרים העלאה במחיר הקפה. עד שלא יוכח אחדת, העלאות המחירים
האלה מטילות כתם על עבודתן של הוועידות הפנימיות שלכם
.
אנחנו מבקשים להקים את הוועדות הציבוריות כדי שאלה יבחנו
את המחירים של המוצרים שהם בפיקוח. עליכם מופעלים כל מיני לחצים
שאינכם עומדים בהם. והראיה המחירים של הקפה והשוקולד, אלה שני
מוצרים שהמחירים שלהם התדרדרו בעולם
.
איננו מבינים את השיקולים של הוו.עדות המקצועיות שמורכבות
מנציגים של המשרדית השונים. אם היתה ועדה ציבורית, יכול להיות
שהיינו אומרים שאתם תמליצו בפניה בנושא המחירים. אז לא היינו
נזקקים לחתימה של שני שרים, שאחד מהם הוא שר ייעודי
.
)



(

כאשר היו ועדות ציבוריות, הענינים התנהלו יותר טוב? מה אומר
הנסיון שלך בתחום הזה
?
ד' תיכון
;
אינני יודע אם הענינים פעלו יותר טוב, אבל מקרה צורם כמו המקרה
של מתירי הקפה לא קרה. אני רוצה שתבין היכן מוסתרת האינפורמציה
בענין הקפה. ב-1981 פניתי לשר המסהר והתעשיה דאז, גדעון פת, ואמרתי
לו שלא כדאי לישראל להיות הברה באיגוד הקפה הבינלאומי, שנקרא איק"ו
.
הסברתי לו שישראל בהיותה חברה באיגוד משלמת עבוד הקפה שהיא קונה
מחיר גבוה לאין ערוך ממחיר הקפה בשוק החופשי. אז הוחלט לבטל את
השתתפותה של ישראל בארגון הקפה הבינלאומי ולהתחיל לקנות קפה בשוק
החופשי
.
מה שעושים במשרד התעשיה, ואשמח אם מישהו יתקן אותי, הם מחשבים
את מחיר הקפה לכי המחיר שנקבע על ידי ארגון הקפה הבינלאומי איק"ו
.
כל קשר בין מחיר הקפה שמשלם היבואן לבין מחיר הקפה בבורסה הבינלאומית
כפי שנקבע על ידי הארגון, הוא מקרי. בהחלט יתכן שהיבואן שילם עבור
הקפה את מחצית המחיר שנקבע על ידי הארגון
.
אנחנו דנים על משק הדלק, על משק הגז. בא אלינו שר, או נציג
בכיר של המשרד, והם מדברים על קרטל במשק הדלק או במשק הגז, קרטל
לא ידוע, לא רשום. והראיה שמחירי הגז והדלקים למיניהם נקבע להם
מהיר אחיד. אתה תבוא ותאמר, בצדק: אין קרטל. הם לא פנו אלינו
,
הם לא נרשמו. בהיותם ממונה על חוק ההגבלים העסקיים, האם מטפל בתרפעות
כאלה של התחברות לשם קביעת מהיר
?
דוגמה נוספת. תחנות הדלק בירושלים חברו יחד וקבעו כי בירושלים
אי אפשד לקנות דלק בכרטיס אשראי- בכל הארץ אתה יכול לקנות דלק
בכרטיס אשראי; בירושלים - לא. האם לא נראה לך כי במקרה זה יש
התאגדות קרטלית
?

אינך לטעון שיש קרטל כאשר הוא קובע את המחיר
-

הוא קובע את המחיר המקסימלי. פעם אחה הוא התערב בענין הבנקים
והגיש תביעות נגד מנהלי הבנקים. (י' הורביץ: שם אין מחיר. פה יש מחיר
.)

מהי עמדתך לגבי הצעת החוק שבפנינו
?

התיקון המוצע הוא יזכני, אבל אני מנצל את ההזדמנות של
הדיון בחוק כדי להעיר את הערותי. הערתי על החקיקה החפוזה שבגללה
מביאים לאישור הכנסת תיקונים לחוקים השונים
.
הנושא קרוב ללבנו, הוא נו7.א חשוב, אבל הוא לא זוכה להתייחסות
מספקת של הכנסת, ועל כך אני מיצר. בבואנו לדבר על שינוי מבני, הכוונה
היא

אליו
,
מר גלמור. באמצעותך אנחנו מבקשים לשנות את פני המשק
.
לעתים אנחנו מרוצים, אבל במקריים רבים אחדים אנחנו רואים לדחוף אותך
ליתר פעילות. כי יש לך עוצמה אדירה שעל פניה נראד שאינה מנוצלת
דיה , מנקודת מבטי
.
)



(
ז' גלמור
;
אתייחס בקצרה לשאלות שנשאלו. א'שר לתיקון של חודש מרס, היה
זה אמנם בימים האחרונים קול חודש מרס 1989, אבל כיוון שהוזמנתי
להופיע בפני הוועדה וגם הופעתי בפניה אני יכול להעיד שהוועדה בהחלט
קיימה דיון ממצה בתיקון לחוק שדן בחובת הודעה. מרבית חברי הוועדה
השתתפו בדיון, הציגו שאלות והעירו הערות- התיקון לחוק לא עבר דרך
אגב
-
לשאלה בענין ועדה ציבורית. לפני התכנית הכלכלית לא הייתי מפקח
על המחירים אבל הייתי חבר באותה ועדה ציבורית שפעלה מכוח חוק הפיקוח
על מצרכים ושירותים. השוני בין אותה ועדה לבין הוועדה שקיימת היום
,
שאז היתה ועדה שהיתה מורכבת מנציגים של סקטורים שונים - נציגי
ההסתדרות, המועצה לצרכנות וכדומה
- -
ד' תיכון
;
אני מתכוון לאנשי ציבור שאינם שייכים לסקטור או למגזר זה או אחר
.
לדוגמה, ועדת להב
.

ועדת-להב היא ועדה מקצועית. היות הוועדה מורכבת מנציגים של
משרדי ממשלה. שינוי הרכב הוועדה טעון חקיקה
.
לשאלה על הקרטליזציה בענף הדלק והגז. אני מסכים שחוק ההגבלים
העסקיים נועד בין היתר לתקן בעיות מבניות של המשק, והוא חוק חשוב
ביותר. אבל בחוק זה יל- סעיף שאומר שהסדרים על פי דין פטורים מתחולת
חוק ההגבלים העסקיים. ההסדרים בענף הדלק נקבעו בתקנות- יקי בתקנות
הוראות בעניני המסלקה, המלאי וכל מערכת היחסים בין חברות הדלק
לממונה על ההגבלים העסקיים אין שם דריסת רגל
.

ההסכמים האלה נגמרו
..

התקנות עדיין לא בוטלו. ברגע שיבטלו את התקנות המסדירות את
היחסים הפנים ענפיים, הענף יהיה חשוף
.
ענף הדלק כולו פטור מתחולת חוק ההגבלים העסקיים כיוון שיש
תקנות של מינהל הדלק המסדירות את הנושא. ענף הדלק פטור גם מחוק
הפיקוח על המחירים במתכונתו הרגילה כיוון שהוא נכנס לתוספת השלישית
.
כל הפיקוח על הענף הול- בתוקף תקנות של שר האנרגיה
.

אתה יכול להעביר אלינו רשימה של הקרטלים למיניהם שקיימים במשק
ומתי הוכרז על הקמתם? אנחנו רוצים לדעת מהם הענפים שעדיין מוגנים
בתוקף חקיקה שראשיתה בוודאי בזמן התורכים
.

יל- להבחין בין קרטל שקיבל אילור לבין קרטל שהוא בתוקף דין
,
כמו למשל המגזר החקלאי, כל מועצות הייצור
-
ד' תיכון
:
אנחנו מבקשים לקבל רשימה מפורטת. הרי אנחנו הולכים לשנות יאה
מבנה המשק. לפחות כך אנחנו מצהירים
.

אני מוכן להכין נייר על הנושא הזה ולהמציאו לוועדה
"
)



(
זי גלמור
קראתי את המודעה שהתפרסמה היום ב "הארץ". אני לא סותר אח
המספרים, אבל - - (ס' אלחנני הם הראו רק אח הירידה הריאלית במחירים
,
אבל לא אה היחס למחירים העולמיים
.)
ד' תיכון
;
אני מבקש לקיים דיון על מהירי הקפה
-

המחירים המופיעים במודעה אין להם משמעות, ואסביר מדוע, חלק
מהמוצרים הם מסובסדים. זה אומר יחלק מהתייקרות איננו נובע מהעלאה
ממשית במחיר אלא מביטול סובסידיות. וזוהי מדיניות הממשלה שלושה מוצרים
.
אורז, קפה וסודר, אלה הם קומודיטיס שנסחרים בעולם עם תנודות חריפות
מאד במחירים הבינלאומיים. כל הלוואה מושפעת מנקודת הזמן ליבה אתה
עושה את ההשוואה. אם אתה מלווה זאת לינואר 1937 , מחיר האורז
היה בשפל המדרגה, ואולי מחיר הקפה היה אז בשיאו, ומציג זאת היום
,
ברור שהשוואה כזו אין לה משמעות
.

שאלתי למה אישרתם העלאות מחירים לקפה ושוקולד דווקה בזמן
שמחירי המוצרים האלה בעולם התמוטטו
.

השוקולד הוא מוצר בר פיקוח? (ז' גלמור; כן.) למרות שהשוק
פתוח ואין שום הגנה
?

אנחנו מגדירים גם בהוק ההגבלים העסקיים מוניפול או מצב של
אי התחרות לא לפי מה לייכול לקרות למוצר מתחרה, אלא לפי המצב בשוק
.
אם ייצרן מספק י 95 מהתצרוכת של השוק, הוא נחללב למונופול ולכן הוא
בפיקוח. אשר לקפה, הוא מוצר בפיקוח. הפיקוח הוא גם של ועדה ציבורית
בראשות מנכיל האוצר
.

ועדה בראשות מנכ"ל האוצר היא ועדה ציבורית
?

הייתי מגדיר אותה כוועדה מקצועית בינמשרדית
"
השיטה של הפיקוח מעוררת הרבה ויכוחים. בעבר השיטה היתה של
קוסט-פלוס. בדקו באיזה מחיר נקנה הקפה ומהי עלות המלאי של הקפה
.
זו היתה שיטת הבדיקה. כתוצאה מהשיטה קרה דבר מענין: כיוון שהיה
מלאי לכמה חדשים, כאשר המחירים בבורסה ירדו, המלאי היה עדיין יקר
ואז מחיר הקפה התייקר. ואז כולם צעקו חמס, ואולי בצדק. לעומת זאת
כאשר מחיר הקפה בבורסה בעולם זינק כלפי מעלה, בארץ היה מלאי שנקנה
יותר בזול, ולכן לא אישרנו העלאת מחירים. זה יצר תמונה מעוותת
.
זוהי אחת הסיבות מדוע עברנו לשיטה חדשה
.
י' הורביץ
;
בהנחה שאתם חיים את המאזנים של החברות ומכירים אותם, כיוון
שיש חברות שהייצור שלהם מסתעף למוצרים רבים ושונים, ניתן לתמרן
בין המוצרים האלה בכל הנול-א של רווח והפסד של הענף. בענין הקפה
,
שלא אחטא בשפתי, ניתן לגלגל רווחים או הפסדים על מוצרים אחרים
.
השאלה אס אתם יודעים לקלף את הקליפות האלה ולדעת מה באמת אומר המאזן
.
)



(
ז' גלמור
;
אמרתי שהקימה של קוס-פלוס גורמת לעיוותים ואיננה נותנת תמריץ
לחפש מקור זול לקופה. עברנו לשיטה אחרת שבה אמרנו: לא מעניין אותנו
באיזה מחיר אתה קרנה את הקפה. לגבי דידנו מחיר הבורסה הוא המחיר
.
זוהי למעשה הצמרה למחיר הבורסה
.
יי הורביץ
;
המחיר הבינלאומי טוב להתחשבנות, אבל למעשה קינים את הקפה במחירים
אחרים. זה מה שאמר רן תיכון
.

מחיר הקפה לחברי איק"ו הוזל הגבוה ביותר. עכשיו יש לשוק חופשי
.
בענף הקפה יש התמוטטות. מדינות שכלכלתן נשענה על הקפה מגיעות לפשיטת
רגל. אבל את ישראל זה לא מעניין, כי השיטה מבוססת על מחירי הבורסה
הרשמיים בלונרון, שהם מגיבים אחרה על המצב. איגור הקפה שומר על

אבל הוא גם צריך למכור את הקפה למישהו
..)
מי שחבר האיגוד הקפה חייב לקנות אך ורק במחיר הזה. לכן רבים יוצאים
מהארגון
.

זה ארגון של קונים או של מוכרים
?

זה גם ארגון של קונים אבל נשארו רק המוכרים
.

התנודות במחירי הקפה הן הרבה יותר גדולות מאשר ההפרשים האלה
.

באהי להצביע על הליקויים בשיטה הנוכחית. היות ומר גלמור הוזמן
לוועדה כדי להסביר תיקון שכני בחוק, אנחנו מבקשים בהזדמנות זו
לעדכן את אמצעי הבדיקה ולהעיר הערות בתוקף היותנו שליחי ציבור
.
אינני מבין יידוע הציבור צריך לשלם מחיר גבוה עבור הקפה רק מפני
שאתם פועלים בשיטה לא ישימה. אילו היו בוועדות אלה אנשי ציבור
,
הם היו מעירים לכם על כך כבר מזמן. מאחר ומדובר בפקידים שאמורים
להגן על הקימה שהם קבעו, קרוב לוודאי שתלנו את השיטה רק כאשר
הביקורת הציבורית תחריף. אני מקווה שאולי זה הזמן לכך
-

אני מביא להצבעה אח הצעת החוק
.

אני מבקש שהמפקח על המחירים ישלים את התשובה בנושא הקפה. ויגיד
לנו אם יש בדעת המשרד לעשות משהו בעניין זה
.
וו

ביקשת דיון נפרד בענין הקפה
.
די תיכון
:
אם תאמר שנקיים דיון נפרד בענין הקפה, נוכל להצביע על הצעת החוק
.
אבל דע לך שכל יום לעובר אנחנו משלמים מחיר יקר
.

אפל'ר לקיים את הדיון בפגרה
.
)



(

לדיון על הקפה אני מבקש להזמין את נציגי ארגון הצרכנים
,
היו"ר א' שוחט
;
אני מביא את הצעת החוק לאישור
-

להעביר אח הצעת חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים
(
הוראת שעה) (תיקון ממי 6) לקריאה שניה וקריאה שלישית בכנסת.
לקיים דיון על מחירי הקפה
.
צו שעת חירום (לייעוד תשלום חובה) '(תיקון מס' 19
)

אנחנו חוזרים לדיון בצו שעת חירום (ל/ייעור תשלום חובה) (תיקון
מס' 19), שדן בהיטל השמנים. בישיבה הקודמת הציגו המשלחות את עמדתם
והתקיים דיון- הסיכום היה שנציגי הממשלה ינסו לגבש עמדה משותפת
,

האם

יש

הסכמה בין האוצר לבין משרד התעשיה
?

התשובה לצערי היא, שאין הסכמה
.

היו נסיונות להידברות
?

היו נסיונות להידברות וגם להציע פשרה, לצערי ללא תוצאות
.

מהי מידת המחלוקת, אולי תוכל לכמת אותה
?

ניסינו להגיע לפשרה שההיטל יהיה 20% במקום 30%. אמרנו שעל השמנים
יהיה היטל של
% 20,
ועל שמן ליפתית שהוא השמן הזול יהיה היטל של 25%
.

זוהי עמדתכם לאחר הפשרה. מהי עמדת משרד התעשיה
?

אני חושב שנציג האוצר איננו מציג את הענין בצורה המקובלת על
משרדנו. זוהי עמדה של האוצר שבעיני איננה פשרה. זו היתה העמדה
הבסיסית של משרד האוצר, שראה אותה כעמדה סופית. המשרד שלנו דיבר
על היטל של 30% על שמניח אחרים והיטל של 41% על שמן ליפתית בדומה
להיטל על שמן סויה- בסיטואציה שנועדה בוועדה העמדה של האוצר איננה
בגדר פשרה
.

אני מבקשת להפסיק את הדיון. נביא את הנושא בפני ועדת השרים
לענייני כלכלה שתקבע מהי עמדה הממשלה
.

היכן היית במשך כל הישיבות שבהן דנו בנושא
?

לא ידעתי שיש ויכוח
..
)



(
א' ו י י נשטיין
;
לא זכורים לי מקרים שבועדה באים לידי ביטוי חילוקי דעות
בין נציגים קלל משרדים לזוכים בנושא מקצועי שנוגע לתעשייה, ליבוא
,
נושא שמחייב בחינה מקצועית. קורה שבדיון על הצעת חוק ויכוח
,
בין המשרדים, אבל כאשר מובאת הצעה שהמגמה שלה להגן על התעשיה לא
מובן לי על מה הוויכוח. כאשר בישיבה הקודמת באו לידי ביטוי חילוקי
הדעות בין המשרדים, דאיתי בכך תקדים מסוכן. האמ אנחנו בוועדה נכריע
ברוב בעד עמדה של שר אחד ונגד עמדתו של שר אחר בממשלה? לכן אמרתי
באותה ישיבה, וזה היה הסיכום שלי: תביאו את הנושא בפני השרים, תכונס
ועדת הייזרים לעניני כלכלה, ואתם תביאו אלינו את העמדה של הממשלה
.
אינני יודע מתי השרים יתכנסו כדי לגבש עמדה משותפת. בינתיים
לפנינו הצעה ואני מציע לאשר אותה לפרק זמן מסוים" בלאו הכי הצו
הוא בתוקף והוא יישאר בתוקף אם לא יהיה עליו ערעור" אינני מציע
שניכנס לעימות עם המשרדים. נאחר את ההצעה כפי שהוגשה לנו ונבקש
את ועדת השרים להתכנס ולקבל החלטה
-
נ' ארד
;
עד מתי אפשר לאשר או לא לאייר אח הצו? מהו המועד האחרון להגשת
ערעור על הצו
?
ח' אורון
;
אנחנו חוזרים למה שהיה בישיבה הקודמת. אם נאשר את הצו לחודש
,
בעוד חודש נחזור לאותה נקודה. בענף השמנים הונהגה רפורמה לא בתוקף
חוק אלא בתוקף הסכמים. עכשיו לא ברור אם הרפורמה קיימת. עמדת
האוצר היא, ואינני בטוח אם היא נכונה, שאם מטילים היטלים בשיעורים
כאלה אין רפורמה. עמדת משרד התעשיה היא שגם אם מטילים היטלים כאלה
,
עדיין יש רפורמה
.
אנחנו דנים רק על ההימלים, כי על הרפורמה דנים במקום אחר
.
מחירי השמנים קפצו, מחירי הגז עלו ב-160 בשנה האחרונה לקראת
הנהגת הרפורמה. והתפקיד שלנו הוא לאשר היטלים. זוהי חלוקת העבודה
.
יואילו הי-רים להתכנס הלילה או מחר. נותרו עשרה ימים עד לפגרה
.
אני מניח שהצעה מוסכמה על שני המשרדים תאושר בוועדה בלי בעיות
.
היו "ר א' שוחט
;
כמה זמן נותר לנו עד הגשת הערעור
?

אם הצו לא יאושר הוא יעמוד בתוקף עד שבועיים לאחר תחילת הכנס
הבא של הכנסת
.

הפגרה איננה מובאת במנין לצורך זה
.

זה אומר בערך עד 10 בנובמבר
.

הצו שמדובר בו הוצא ב-19 ביוני
.
ח' אורון; היום הצו הוא בתוקף בלי שהאוצר מסכים לו
.
א' ויינשטיין; נשאיר את המאב כפי שהוא עד לאחר הפגרה
-
)



(

אומרים לנו שאם נאלמיד את הצו הוא יהיה בתוקף, ואם לא נאשר אותו
הוא גם כן יהיה בתוקף עד שבועיים לאתר כנם התורף של הכנסת, בערך
עד 10 בנובמבר
.
א' דמביץ
;
דבר שלא קרה במשך ארבעים ללנה אפשר לעליות גס עכשיו- היינו
,
הוועדה ראית להביא לכנסת החלטה לבטל את הצו. (ד' תיכון: זה באישור
המליאה
.)

זה אומר שבשך ארבעה חושדים יהיה בתוקף צו שמטיל היטלים בשיעורים
גבוהים במיוחד
.

ועדת הדרים יכולה לשנות את הענין
.

בישיבה הקודמת היה סיכום שלא התממש, שבמידה והשרים לא מגיעים
לכלל הסכמה, הם צריכים להעביר את הנושא לוועדת השרים אין קיום סיבה
שנזדרז היום לקבל התלטה, מה גם שבפגרה נקיים ישיבות
.

זמן הפגרה לא מובא בחשבון לצורך לוח הזמנים. לאחר שהקדמנו לצאת
לפגרה, הענין מסתדר, שאם לא כן התקופה היתה נגמרת ב-19 באוגוסט
.
זה שינוי מהמצב שהיה לפני שבוע
.

אני מציע לא לאשר ולבקש שכונס ועדת השרים. אני רוצה להזכיר
שבנוסף לבעיה של גובה ההיטל ילל לוד שתי בעיות לא פחות חשובות שעליכם

מה דין ההימל לגבי מפעלים שמייצאים מוצרים
שיש בהם מרכיב של שמן; מה קורה למוצר מיבוא דיש בו מרכיב שמן
"-
הוא פטור מן ההיטל? לו מצבה של מדינת ישראל היה נורמלי ולא היה
צורך לעשות מאמץ אדיר להגדיל את היצוא, גם אז לא היה מתקבל על הדעת
לימוצר ללמיובא מחו"ל שיש בו מרכיב של שמן יתתרה עם תוצרת הארץ. על
שת י השאלות האלה לא נתתם תשובה ברורה. גם לכך אתם מצווים לתת פתרון
-
אני מניר שאיש מאתנו לא רוצה לעודד יבוא מתהרה בתנאים עדיפים וכך
להכביד על הייצור המקומי
"

אני מוכרה לומר שאני מתפלא על עמדת האוצר. בימים כתקנם הייתי
תומך בימדת האוצר. אבל מה קרה? היה משהו י.ינקרא קרמל השמנים ששימר את
הנחשלות של הענף במללך עשרות בשנים. היתה ביקורת קשה נגד הקרטל, ואכן
הממשלה החליטה לעשות רפורמה שבירכתי עליה. אני תושב שהרפורמה היתה
במקומה- אלא שלאחר יישום הרפורמה מתברר שהמשך קיומה יביא לסגירת
מפעלי הל-מן במדינת ילזראל, בכל אוופן המשך הרפורמה מסכן את קיומם
לגיל המפעלים האלה ועלול להביא לסגירתם
.
מה שצריך לעליות זה לאהד את מרבית המפעלים שהם היום מפוצלים
,
שבחלק מהם טכנולוגיות הייצור הן מיושנות
.
אילו המצב היה תקין והמשק לא היה נקלע למיתון קשה, ניתן היה
לקבל החלטה שענף השמן יעלם, ממדינת ישראל ואנחנו נייבא שמן מכל
קצות העולם. אבל בינתיים קורה משהו במדינת ישראל. י7?ל 140 אלף מובטלים
.
אנתנו מתחילים להזרים כספים למפעלים שיש להם סיכוי להתקיים
-
)



(
ד תיכון

הונהגה רפורמה בענף, צריך להמשיך בה, ולא
איכפת לנו אם המשך הרפורמה מסכן את הענף. באים לכאן אנשי הענף
וגם נציגים של משרד התעשיה ואומרים: אם תמשיכו ברפורמה הענף
יעבור מן העולם, ומספר המובטלים יגדל באלפיים. אם יש מישהו שמסכים
להגדיל את ממדי האבטלה ולתת רשיונות יבוא לשמנים, זוהי ההזדמנות

לכך
.
הגישה של האוצר היא נכונה,אבל לא בתנאים של היום. היום אתם
באים עם תכנית חירום לכנסת לטיפול בבעיית האבטלה, ובאותו זמן אתם
מוכנים לסגור את מפעלי השמנים. יכול להיות שיד ימין לא יודעת מה
עושה יד שמאל, והכוונה היא למשרד האוצר. על כך אני מתקומם
.
למזלנו, היושב ראש נהג בתבונה והחליט להקדים את צאת הכנסת
לפגרה ל-6 באוגוסט. בתאריך הזה מפסיקה הספירה לצורך הצו הזה. אני
מבקש מהיועץ המשפטי לבדוק את לוח הזמנים ולהגיד לנו אם יש לנו
זמן עד לחידוש הכנס הבא של הכנסת
.

אם תניח זאת על שולחן הכנסת יום התכנסותה, יש לך עוד שבועיים

זה אמור אם הכנסה יוצאת לפגרה ב-6 באוגוסט
.)

אנחנו נודיע למשרדי האוצר והתעשיה שאנחנו תובעים שהענין יובא
להכרעה בוועדת השרים לענייני כלכלה
.

את הפניה נפנה ליושב-ראש ועדת השרים
.

גם הפרוטוקול של הדיון יישלח לוועדת השרים
.

אני חייב להגיב על מה שנאמר פה ולהזכיר מה קרה בישיבה הקודמת
.
בישיבה הקודמת, הסיכום של חבר הכנסת ויינשטיין שניהל את הישיבה
,
היה שמחזירים את הנושא לשרים עם איתות די ברור שהצו בנוסח שהובא
לוועדה לא יאושר
.

איש לא אמר זאת. החלטנו לא להתערב בענין
.

בתגובה לדבריו של חבר הכנסת דן תיכון, שאמר כי האוצר במודע הולך
לקראת הרס תעשית השמנים, אני חייב לומר שמדובר על הסכם בין שלושת
המשרדים בענין הרפורמה
.
ד' תיכון
:
יש לכך השלכות שלא חשבו עליהן
.

בהחלט. יושבים כאן חברים שלהם חשוב כי תסופק כוספא זולה לחקלאים
.
אנחנו באוצר עמדנו על כך שההסכם אכן יבוצע ככתבו וכלשונו למרות
שמדובר גם על היטל גבוה על כוספא, כדי שהמפעלים לא ייהרסו. אבל חשוב
לנו מאד שגם בתקופה כזו, תהליכים שהם נכונים לטווח ארוך ימשיכו
להתבצע, תוך דאגה למפעלים שהם לא יתמוטטו. אנחנו עובדים בצורה מאד
זהירה
.

זה לא כל כך ברור לנו
.
)



(

פרט לחקלאים יש לנו גם תעשיה מקומית שהיא חשובה לנו
.
יי אריאב
;
חבר הכנסת גל דיבר על ההשלכות של ההיטל על תעשיות אחרות
שצורכות שמנים. גם זוהי תעשיה
.
במצב הנוכחי יש היטל משווה שינועד לעשות את ההשוואה לשמן סויה
,
שעליו יש היטל של 41. מתוך מודעות למצבה של התעשיה הלכנו לשינוי
הענין. כינסנו ועדת מנכ"לים שתחליט על השינוי, והיא אמנם החליטה
על כך
.

תעגן זאת בהחלטה של ועדת השרים לענייני כלכלה
.
יי' אריאב
;
ועדת מנכ'לים שחבר בה גם מנכ'ל משרד התעשיה, החליטה על השינוי
.
(

אינני יכול לבדוק את הטענות שלך.) יש פרוטוקול
.
לאחר שהוחלט על השינוי, בהתחשב במצבה של התעשיה הציעו היטל יותר גבוה
מזה שנקבע בוועדת המנכ'לים
.

אנחנו פונים ליו"ר ועדת השרים ומבקשים שיביא אח הנושא להכרעה
.

אני מציע הגבלה בזמן
.

לפנות ליו"ר ועדת השרים לעניני כלכלה ולבקש שוועדת
השרים תכריע בענין
.
חוק היטלים מיוחדים

אנחנו עוברים לסעיף הבא - חוק היטלים מיוחדים. אני מבקש לדעת
מה בוצע מההחלטות שהתקבלו בישיבה הקודמת מלפני שבועיים בתל-אביב
שבה דנו על החוק
.
אתם נתבקשתם להביא בפנינו את החוק במתכונת המתוקנת, לאחר שנמסר
לנו על ידי נציג משרד התעשיה שיש מגמה לשנות את החוק. האם משרד התעשיה
יחד עם האוצר מסוגלים להביא בפנינו הצעה משותפת
?
דבר נוסף, מר דמביץ לקח על עצמו לבדוק עם המערכה המשפטית האם
מה שמוצע בחוק איננו סותר או איננו מנוגד להוראות של הסכמים בינלאומיים
שישראל החומה עליהם. אמרת שתבדוק את הנקודה הזו עם אנשי האוצר
,
אנשי משרד התעשיה וגם עם אנשי משרד החוץ
.

את החלק הקל הטלת עלי. יש לי בענין זה מכתב ממשרד החוץ. אני
הבעתי את דעתי שההתנגדות מטעמי משפט בינלאומית היא אפסית. באו אנשי
מלירד החוץ ואמרו שזוהי התנגדות ששווה אפס. הוא הדין משרד התעשיה
.
יש לי שני מכתבים בענין זה. ברור לי בכל אופן שההתנגדות מכוונת
בכלל לאפיק לא נכון, ושהענין כשר למהדרין
.
)



(

פניתי למנכ'לים של משרדי האוצר והתעשייה וביקשתי שהם ייפגשו
,
יתאמו עמדות ויקבעו עמדה מוסכמת. תשובה בכתב לא קיבלתי, אבל מנכ"ל
משרד האוצר אמר לי שהענין הוא בטיפול. אולי נגיד משרד התעשיה והמסחר
יודע אם הם הגיעו להסכם
.

התחלנו בדיאלוג עם האוצר. הבהרנו להם כמה דברים קלהיו בהם אי
הבנות. אנחנו מקווים כי לאחר ההבהרות האלה נוכל להתרכז בבעיות
האמיתיות, אם יש כאלה
.

אנחנו נקלענו למצב מוזר. אנחנו דנים על הצעת חוק שהממשלה הביאה
לכנסת לקריאה ראשונה. נציגים של הממשלה באו אלינו לפני שבועיים
ואמרו שזה כבר לא אותו חוק, שעומדים לשנותו, להכניס בו תיקונים
.
אם נציגי משרד האוצר ומשרד התעשיה לא יניחו על שולחננו הצעת חוק
מתוקנת, לא נדון בהצעת החוק. איננו יכולים לדון על הצעת חוק
בידיעה שיחולו בה שינויים. נתנו שהות של שבועיים כדי להביא נוסח
מתוקן של הצעת החוק לוועדה. אם לא יובא לנו נוסח מתוקן שישמש בסיס
לדיונים קילנו, אינני רואה טעם בהמשך הטיפול בחוק. חשבתי שנוכל
להמשיך לדון בחוק גם בפגרה כדי שנוכל להביאו לקריאה שניה וקריאה
שלישית בראשית הכנס הבא של הכנסת. אבל במצב שנוצר אינני רואה טעם
בהמשך הדי ו ן
.
ז' פרי
:
יש להפריד בין הדיאלוג שמתקיים בינינו לבין האוצר לבין התיקונים
בחוק. הבהרתי בישיבה הקודמת של הוועדה שלא הצענו לשנות את החוק, אבל
לאחר שנציגי גופים שונים הופיעו בפני הוועדה והציעו כמה שינויים
בחוק שנראה היה שהם מקובלים על הוועדה, לקחנו על עצמנו את המשימה
לשלב כמה מהשינויים האלה בהצעת החוק
.
כדי לקדם את הדיונים בהצעת החוק הכנו טיוטה נוספת שאנחנו יכולים
לחניח אותה על שולחן הוועדה. המיומה הזו שכוללת כמה תיקונים איננה
בגדר הצעה חדשה של המשרד. פשוט עשינו עבודה שנראה היה לנו שהוועדה
יכולה להיעזר בה
.
הנושא השני קשור לדיונים עם האוצר. אנחנו מקווים כי בעקבות
הדיאלוג הזה עם האוצר לא יהיו תיקונים של ממש. הבנתי בשיחה עם
איש האוצר שאנחנו מתקרבים להבנה. יכול להיות שבנקודה אחת יהיה
תיקון המקובל על שני המשרדים. אני מקווה שנסיים את הענין הזה בקרוב
.

אנחנו עוברים לדיון. נשמע עכשיו את חעמדה של איגוד לשכות המסחר
.
מר גילרמן, בבקשה. בישיבה הקודמת נציגי התאחדות התעשיינים היו
בעד החוק. אני חושב שלא אשמע נביא אם אומר שהפעם נשמע דעה קצת
אחרת
.
.14
)



(
אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, אני מודה לכם על ההזדמנות להופיע בפניכם בדיון
על החוק הזה. אבל יהד עם התודה וההערכה אני חייב להביע גם אכזבה על עצם הצורך
בדיון הזה
.
אני חייב לומר ששלוש-ארבע הדקות האחרונות יצרו בי את התחושה שבסרט הזה כבר
הייתי פעם
,
יש פרוטוקול של ועדת הכספים של הכנסת מיום ה-21 למרס 1988. כיוון שחבר הכנסת
שפירא לא היה, ישבה בראש הישיבה חברת הכנסת עדנה סולודר. הדיאלוג שהתקיים לפני
שלוש דקות בין יושב ראש הוועדה לבין נציגי משרד התעשיה והמסחר היה כמעט זהה. כך
שאולי גם בענין הזה היית קצת נביא
.
ועדת הכספים הקודמת של הכנסת ניהלה מספר גדול של ישיבות בנושא הזה. היא ישבה
עשרות שעות על החוק הזה, שמעה משלחות רבות של משרדי ממשלה שונים, של גופים שונים
,
והתוצאה הסופית היתה שבוועדת הכספים הקודמת היתה למעשה חזית, אם להשתמש במונחים
פוליטיים, מן הימין ועד השמאל. אם להזכיר שמות, מחברי הכנסת דדי צוקר, יאיר צבן
וחיים רמון מצד שמאל ועד חיים קופמן ויורם ארידור בצד ימין. חזית זו אמרה שהחוק
הזה במתכונתו הנוכחית כפי שהוא מוגש לא יעבור
.
המלים שאמרת עכשיו מופיעות בפרוטוקול של ועדת הכספים. אומרת חברת הכנסת עדנה

שמעתם שאת החוק בשלימותו לא נוכל להביא לאישור בכנסת הזו. אמר אז יורם

הוועדה לא תאשר את החוק במתכונתו. מעבר לכך הוא פנה לנציגי המשרד ואמר:

זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מבקשים זאת. נציגי משרד התעשיה והמסחר נתבקשו פעם אחר
פעם לקחת את החוק הזה חזרה, לתקן אותו, להפריד אותו. הבקשה של ועדת הכספים
הקודמת היינה שמשרד התעשיה והמסחר יפריד את הסעיף שדן בהיצף ויגיש לוועדה חוק
למניעת היצף. כל שאר הדברים נדהו על ידי הוועדה
.
החוק הזה מתגלגל בכנסת מאז 1982. כל משרדי האוצר, כל שרי האוצר הקודמים
התנגדו לחוק הזה. כל ועדות הכספים שאליהן הגיע החוק הזה התנגדו לחוק הזה ושלחו
אותו חזרה למשרד התעשיה והמסחר
.
בדיון הקודם ב-21 ביוני, הוחלט שהחוק הזה יוחזר למשרד, והמשרד נתבקש ולא פעם
הראשונה לשנות את החוק ולהתייחס להערות הן המשפטיות והן הכלכליות שהועלו על ידי
גופים שונים ולחזור עם חוק מתוקן
.
העובדה שעד היום משרד התעשיה והמסחר לא טרח לעשות את זאת, וועדת הכספים
הנכבדה והעסוקה הזאת יושבת שוב שעות על גבי שעות בדיוק על אותו נוסח, שהתאריך של
שנת 1987 עדיין מופיע עליו, זה לעניות דעתי, אם לא להשתמש פה במונחים יותר מדי
חריפים, כמעט בזיון לכנסת. לא יתכן שנבחרים פעם אחר פעם ישחיתו שעות ויזמינו אנשי
ציבור, ושוב הכל יהיה אותו דבר
.
פה פשוט היתה פניה של הוועדה למשרד, ושוב היתה ממנה התעלמות מוחלטת
.
מה בא עכשיו ואומר נציג המשרד? אני גם לא הבנתי בדיוק מה שאמרת. אמרת: היו
שינויים, אבל זה אותו חוק. אם זהו אותו חוק, בבחינת כזה ראה וקדש, אז לא
יכולים להיות שינויים, אם צפויים שינויים. ואני מודע לזה שצפויים שינויים, בעקבות
ההתנפלות הגדולה גם של האוצר וגם של משרד החוץ, ואני מסתמך על שיחות מהימים
האחרונים, כולל שיחה מהבוקר עם אנשי האוצר, עם סגן שר האוצר, שאמר שהחוק הזה לא
יעבור כיוון שהחוק הזה יש בו פגיעה קשה מאד במדינת ישראל ובמשק הישראלי
.
עכשיו לגופו של

עניו
.
החוק הזה, ואנסה לומר דברים בצורה המינורית ביותר, הוא
חוק מסוכן מאין כמוהו
.
)



(
איך יתכן שסגן שר מתנגד לחוק שהממשלה מגישה
?

למי אתה מפנה את השאלה
?

לפרוטוקול. (י' הורבי ץ: אתה שואל איך זה יתכן. זה יתכן.) כאשר אני מתקשר עם

הממשלה אישרה חוק והביאה אותו לקריאה ראשונה בכנסת
.

אני מבין שגם בישיבה באופן רשמי ולפרוטוקול, משרד האוצר התנגד להוק, או
לסעיפים בחוק וביקש לתקן . יש פה בהחלט מצב שמשרדי ממשלה אחרים רואים בחוק הזה
בעיה. ואני חושב, שלא במקרה. כיוון שהחוק הזה בא בעצם לתת בידי משרד ממשלתי
,
בידי שר בישראל כוח לפעול בשרירות בצורה שעלולה להיות מנוגדת למדיניות הכלכלית של
מדינת ישראל, של משרד האוצר, של משרד החוץ, שרואים לנגד עיניהם אינטרסים שונים
,
אינטרסים מגוונים מאד של המשק הישראלי ושל מדינת ישראל
.
א' ויי נשטי י ן
:
בממשלה נוצר מצב של שמור לי ואשמור לך. שר מתקין תקנות או מוציא צו. הממשלה
מאשרת. כאשר הנושא מובא לוועדת הכספים מתברר שיש חילוקי דעות בין המשרדים. כך קרה
בעני ן ההיטל על הכוספא, או בנושא השמנים, ועכשיו בעני ן החוק שמו נח לפנינו. זו
תופעה שלא היתה. הממשלה צריכה להציג בפני הוועדה עמדה אחידה
.
שר מגיש הצעת חוק. מדוע להתווכח עליה בוועדת השרים עם חברי/ לממשלה אם אפשר
לקיים את הוויכוח בוועדת הכספים שבלאו הכי אמורה לדון בהצעת החוק כדי להכינה
לקריאה שניה ולקריאה שלישית. הוועדה צריכה להפנות את תשומת לבה של הממשלה לכך
.

בתקופה שלא היתה ממשלת אחדות לאומית ישבתי בראש ועדת משנה של ועדת החוץ
והבטחו ן לתקציב הבטחון, ובוועדת המשנה הזו התנהל מאבק בין האוצר לבין משרד
הבטחון , בין משרד הבטחון לבין האוצר, ואני העברתי החלטה בנושא של הסעת חיילים. שר
הבטחון ארנס שפעל נגד שר האוצר כהן-אורגד הביא את הנושא לממשלה ושם היוזה הכרעה על
פי החלטה של ועדת הכנסת
.

אני חושב שההתנגדות הקיימת היום במשרד האוצר או במשרד החוץ נוגעת לבעיה
המהותית ביותר של החוק הזה
.
ז' פרי
:
משרד החוץ לא מתנגד
.

בגלל הרגישות של החוק הזה והשפעתו על יחסי החוץ של מדינת ישראל, אני מציע, אם
מותר לי, שתזמנו לוועדה את דייר יעקב כהן, סמנכ"ל לכלכלה במשרד החוץ, ותשמעו את
דעתו
.
)



(
ד' גילרמן
אתייחס לחוק עצמו. אנחנו חושבים שזהו חוק המסוכן למשק הישראלי
,
קודם כל מפני שמי שיושב בארמון זכוכית ראוי לו שלא יזרוק אבנים. יש
בחוק הגדרות שעלולות להמיט אסון על המעיק הישראלי. נקה לדוגמה את
ההגדרה המופיעה בסעיף 12 בפרק הדן ביבוא בהיצף, האומרת: המחיר המקובל
הוא המחיר, במהלך העסקים הרגיל, בניכוי מסים החלים על המכירה, של
טובין זהים המיועדים לתצרוכת מקומית במדינת היצוא. פירושו של הסעיף
שאם מוצר מסוים נמכר בארץ שאליה מייצאים במחיר יותר זול מאשר הוא
נמכר בארץ המקור, זהר היצף. איננו אומרים זאת כלפי חוץ, אבל לוועדה
הזו אני חייב לומר שלמי ההגדרה הזו כל מוצר ישראלי הוא היצף. אבוקדו
ישראלי נמכר בלונדון כמחיר יותר זול מכפי שהוא נמכר בשוק הכרמל
.
פירות וירקות ישראלים הס יותר זולים באירופה מאשר בישראל
-
בלייזר של "מקט" נמכר במרקס-אנד-ספנסר במחצית המחיר שלו בישראל
.
לכן אם ההגדרה הזו תתקבל ותהיה מחייבת, אנחנו עלולים לפגוע
בכל היצוא הישראלי. אבל זוהי רק דוגמה אחת
.
י' הורביץ
;
יש סעיף מרחיק לכת האומר שאתה יכול למנוע יבוא מפני שמצבך הכלכלי
הוא קשה
.

לא אלאה את הוועדה בפירוט כל הסעיפים כי הגשנו מספר תזכירים
ממצים על החוק. הגשנו חוות דעת משפטית וגם חוות דעת של לשכת המסחר
ישראל-אמריקה, שחרדה ליחסים בין ישראל לארצות הברית ולהסכם הסחר
החופשי ביניהם בשל החוק הזה
.
אביא דוגמה. יש סעיף בחוק האומר שאם ביבוא של מוצר מסוים יש
תחרות עם תוצרת הארץ, השר רשאי לפעול. לא נאמר תחרות בלתי הוגנת, לא
נאמר תחרות מסיבה זו או אחרת, אלא פשוט תחרות
.
בחוק גם נאמר שחובת ההוכחה היא על מי שמתלוננים נגדו, כלומר על
היבואן. כן נאמר בחוק שהתלונה הזו, שכמעט כל אחד יכול להגיש אותה
,
צריכה להופיע בשני עתונים יומיים, ואז תוך 21 יום חייב היבואן
להשמיע את השגותיו לענין התלונה. זה אומר שאם מופיעה מודעה קטנה
בעתונים "המודיע" ו"הצדפה", והיבואן לא קרא אותה, אין לו שום אפשרות
להתגונן
.
החוק נותן בידי משרד ממשלתי אחד, בידי שר אחד, שררה ושרירות
בניהול יחסי סחר החוץ של מדינת ישראל ללא התחליבות בתמונה הכוללת
,
ללא התחשבות בהסכמים, ללא התחשבות באינטרסים כלכליים של המדינה
.
להערכתנו, החוק מובא לאישור הכנסת בתקופה מאד לא נוהה
.
יי הורביץ
;
נניח לענין הניסוח. אני רוצה לשאול על ליורש הענין. נניח

אני מבין את הצורך להקשות על היבוא כדי להגן
באמת על הייצור המקומי, על תוצרת הארץ, בלי קשר לשאלה איך זה ייראה
בחוץ, כמו שעושים הצרפתים, כמו שעושים היפנים, כמו שעושים בכל העולם
כאשר נוקטים בצעדים טכניים כדי להקשות על היבוא- כיוון שאתה מייצג
במידה רבה ציבור שהוא אינטרסנטי, וזו לא בושה, תרגיע אותנו שנעשה
כל מה שאפשרי, גם בלי חוק כל כך בוטה, כדי לשרת את הענין שלנו, כדי
שלא תהיה הרגשה שכל זה לא בא אלא להקל על הזרימה של סחורות יבוא
לארץ אפילו בהיצף
.
)



(

האם החוקים הקיימים וכן ההסדרים שנותנים הגנה לתעשיה המקומית
,
אכן מאפשרים לממשלה לתת הגנה לתוצרת הארץ
?

התגובה היא חיובית. למשרד התעשיה יש היום מספיק כלים כדי לתקוע
מסמרים בגלגלי היבוא, כלשון אחד השרים. תאמינו לי, אנחנו עושים זאת
,
ולא צריך להתבייש מאף אחד, בצורה יותר טובה, אולי פחות חכמה, מאשר
הרבה מדינות. גם היום חרף הליברליזציה 70% מכלל היבוא למדינה ישראל
נתון למגבלות אדמיניסטרטיביות כאלה או אחרות, אם אלה היטלים או רישוי
או תקינה וכיוצא באלה מגבלות
.
אינני רוצה להיכנס לוויכוח פילוסופי, שאולי הוא נושא לדיון אחר
,
מזה עוקרה בסופו של דבר למשק הישראלי. את התוצאות ראינו בשטיחי כרמל
,
מה עזרה למפעל ההגנה של 400% ויותר על שטיחים. בסופו של דבר זה מנע
התייעלות, מנע תחרות, גרם לניוון וראינו לאן זה הגיע זה היה נכון
באתא, זה היה נכון בהרבה מפעלים. היום אין תחליף לתחרות אם רוצים
להגיע להתייעלות. המגמה הזו שאנחנו עדיין עדים לה בארץ היא מגמה
מגוונת
.
נכון, אנחנו מייצגים בענין זה אינטרסים. מעולם לא חשבתי שהמלה
אינטרסנטיות היא מלת גנאי. יש מי שחושב כך. אני גאה לייצג ציבור
מסוים. עם כל זאת אני רוצה לומר, ואני אומר זאת במלוא האחריות
לפרוטוקול, שאנחנו בעד מניעת תחרות בלתי הוגנת, בעד מניעת יבוא
בהיצף, כדי להגן על התעשיה הישראלית שצריך להגן עליה באמצעים
כשרים, ברורים וגלויים לעיני כל, על ליי קריטריונים ברורים
.
לכן ההצעה שלנו היתה - הבה ננסח מחדש את החוק הזה ונתייחס
בעיקר לפרק שדן בהיצף. גם אנחנו לא אוהבים לחיות במסגרת של תקנות
שעת חירום. אינני חושב שזו שיטה נכונה. אבל החוק הזה בא, להערכתנו
,
בתקופה הגרועה ביותר. אי אפשר לרמות את כל העולם כל הזמן. ניסינו
לפעול באמצעות התמ"א, התוספת השלישית, מס קניה, בסוף תפסו אותנו
-
בניגוד למה שאתה אומר, חבר הכנסת יגאל הורביץ, המגמה בכל העולם
היא יותר ליברליזציה ופחות פרוטקציו ניזם, יותר סחר חופשי. ומדינת
ישראל, אם היא רוצה להשתלב באירופה של 1992, אם היא רוצה לקחת חלק
במשחק שהולך ומתפתח בעולם בין שני הגושים הגדולים, עליה לנהוג בתבונה
ולהקים גשרים במקום לבנות הומות. היא צריכה לאחר את היתרון היחסי
שלה, היא צריכה להיות יותר תחרותית
-

אתה צודק עקרונית. אבל בכל זאת מכבירים עלינו0
די גילרמן
;
החוק הזה איננו עונה על אף אחד מהקריטריונים האלה. הוא מאפשר
לכל דיכפין לבוא ולהתלונן. כל מתחרה שלך יכול לומר שזה יבוא בהיצף
-
ואז אתה צריך להוכיח שזה לא נכון. חובת ההוכחה היא עליך. אתה צריך
לפנות לספק, להמציא מסמכים. ואם אין לך מספיק זמן, השר יכול להטיל
היטל לתקופה של שנתיים, כאשר בארצות הברית פרק הזמן הוא 150 יום
,
וזה לא נעשה לפי החלטה שרירותית של השר שנתון ללחצים של תעשיינים
ומקורבים. בארצות הברית הוועדה הזו מורכבת מנציגי ציבור. אין בה רוב
לאנשי הממשלה
.
אשר להרכב הוועדה, מה שמוצע בחוק זוהי ועדה ממשלתית שמורכבת
משני עובדי משרד התעשיה, שאחד מהם הוא היושב-ראש, עובד משרד האוצר
ושני נציגי ציבור שלדעת השר אחד מהם מייצג את התעשיינים והשני את
)



(
ד' גילרמן
היבואנים. ועדה זו על פי הרכבה אין בה שום אפשרות של שימוע אובייקטיבי
,
בארצות הברית אותה ועדה היא בראשות שופט, היא בלתי תלויה ולא נתונים
לשיקולים זרים
.
בתקופה שבה אנחנו חתומים על הסכמים עם השוק המשותף ועם ארצות
הבריח, כאשר אנחנו נערכים לקראת 1992, החוק הזה לא רק שהוא לא חכם
,
לא רק שהוא מסוכן למשק הישראלי, אלא הוא פשוט לא טוב, כי הוא מנוגד
למגמה שהמשק הישראלי חייב ללכת לקראתה
.
אני שומע שבישיבה הקודמת הביעו אנשי התאחדות התעשייינים תמיכה
בחוק. יכול להיות שמבחינתם החוק הזה הוא הרע במיעוטו. הם היו אולי
רוצים .שהחוק יהיה יותר נ ו קשה
.
לעניז

המייצרים חלק ניכר מהתוצרת של סוג מסוים של מוצרים (להלן - הייצרנים
)
או מי שמייצג אותם. זה אומר שכל יום יכולות להתקבל עשרות תלונות
בהתאחדות התעשיינים, לאו דווקה של ייצרן זה או אחר, והנטל של חובת
ההוכחה יפול עלינו. בדרך זו אפשר לשבש את כל סחר החוץ של מדינת ישראל
.
יש בחוק הרבה דברים נוספים שאינם ברורים. אשאיר למשפטנים
ולאנשי המקצוע לנתח אותם בצורה יותר ענינית, אני רק רוצה לומר
שהחוק איננו טוב למשק, הוא גורף מדי, הוא שרירותי מדי, הוא גם פוגע
במידה מסוימת בזכויות הפרט
.
אני חוזר ואומר שאנחנו בעד הסדר כל הנושא של סחר החוץ של
מדינת ישראל בחוק, לא בתקנות שעת חירום. אנחנו חושבים כי בנושא ההיצף
צריר להיות חוק. זו היתה גם דעתה של ועדת הכספים הקודמת. נשמח לתת
ידנו לכך. נשמח לשבת עם אנשי התאחדות התעשיינים ועם אנשי המשרד
במגמה להכניס שיינויים מתאימים בחוק. אבל החוק הזה, בנוסח שלפניכם
,
אסור שיעבור
.
אבקש עכשיו מאהרן פוגל, עו"ד חיים סמט ועו"ד גולדבר להשלים
את הדברים
.
א' פוגל
:
אני רוצה לדבר בעיקר על ההיבט הכלכלי, אבל לגעת גם בהיבט ההברתי
שש י י ך ל ח ו ק
.
אחד הדברים שפגעו ביכולת הצמיחה של נ ו, שתרמו לאינפלציה הגבוהה
,
שהביאו לקיטוב יותר גדול בהתחלקות ההכנסות - זוהי ההגנה המופרזת
שניתנה לייצור המקומי מכני יבוא מתחרה על ידי מכסי מגן או הגנה
אדמיניסטרטיבית אחרת. אחה הסיבות למצב שנוצר זוהי אותה הגנה
-
בדרך כלל כאשר יש אבטלה במגזר מסוים, אתה נוטה ללכת בדרך הקלה
של מתן הגנה באמצעות מכס מגן כדי לפתור בעיות של תעסוקה- אבל
במונחים מקרו כלכליים, זהו הגורם שפוגע בצמיחה, ודי-י בצמיחה נכונה
.
זהו גורם אינפלציוני ממדרגה ראשונה, שיוצר מעגלים חוזרים, שאולי
אדגים אותם
.
על מוצרים, בעיקר מוצרי צריכה, מוטל מכס גבוה או תמ"א, או שילוב
של השנים, או שיש הגנה אדמיניסטרטיבית. השיטה הזו של ההגנה מביאה
לכך שמחיריהם של מוצרי צריכה שונים חם גבוהים הרבה מעבר למה שמתחייב
,
ובכך יש תרומה לאינפלציה. אדם בישראל צורך את המוצרים האלה, הוא רוצה
לרכוש אותם, ואינני מדבר על מוצרים שהם בגדר מותרות. הוא יעשה הכל
)



(
א' פ ו ג ל
כדי להגדיל את כוח הקניה לילו ולקנות את המוצרים האלה. הוא נאבק
לכן על העלאת שכר. זה הלק ממערכת יחסי העבודה במשק
.
מה קרה? הגנת את ממעל מסוים, או על מגזר מסוים במשק. פתרת
את הבעיה לתקופה מסוימת, אבל מצד שני ריתקת בכך מקורות לדברים
שאולי אינם חיוניים ומנעת אותם ממפעלים שהם חיוניים למשק, שאנחנו
מעונינים לפתח אותם ולהרחיבם
.
התהליכים הם דינמיים, לא סטטיים. זה לא כך שאתה עוזר למפעל
מסוים ובכך פתרת בעיה. יש לכך תגובות שרשרת
.
העובדה שהמחירים של מוצרי ההלבשה וההנעלה או של חלק ממוצרי
המתכת והתקשורת הם גבוהים מעבר לסביר, יוצרת תגובות שרשרת, דבר
שפוגע במשק יותר מאשר מסייע לקטע מסוים
.
יתרה מזו, אין ספק ששער חליפין יותר גבוה ריאלית נותן תנופה
כללית לכל העיסוקים במשק וגם פוגע ביבוא. השאלה איך עושים זאת בלי
להגדיל את האינפלציה שמעלה את השכר. כי בסופו של דבר זוהי בעיה
של שער החליפין מול עלות העבודה. אם רוצים להגדיל את כדאיות היצוא
ולהקטין את כדאיות היבוא, הדרך היא לשתף את כל ההגנות בפיחות. כאשר
אתה משנה את שער החליפין ומוריד את ההגנות השונות כדי לנטרל את
האפקט האינפלציוני, אתה יוצר מציאות כלכלית יותר טובה ויותר נכונה
.
לענין מוצרי מותרות. העשיר כבר קנה את המוצרים האלה. מי קונה
היום את המוצרים האלה עם המיסוי הכבד המוטל עליהם - ובחלק זו לא
הגנה אלא סתם מיסוי גבוה? בעלי השכר הבינוני שחורקים שיניים
ומשלמים את המחיר. דווקה הם צריכים לשלם את המחיר הגבוה עבור המוצרים
האלה. מס גבוה על מותרות נחשב מס סוציאלי, אבל בסופו של דבר הוא
פוגע במשק
.
אינני בא לומר שהמסקנה מדברי אלה היא שצריך להתפרק מכל
כלי של הגנה. אתה זקוק לכלל הזה כדי לענות על מצב אחד בלבד
-
למקרה של תחרות בלתי הוגנת שפוגעת בייצור המקומי. אם התחרות היא
הוגנת, גם אם היא גורמת נזק, אסור להתערב. תחרות הוגנת פועלת
לטובת המשק. אם התחרות איננה הוגנת והיא גורמת נזק, צריך להפעיל
את הכלי הזה כדי להגן על הייצור המקומי. במקרה כזה צריך להוכיח
נזק. לזניה, האינדיקטור הוא אם המוצר נמכר בארץ מתחת לעלות הייצור
שלו בחוץ-לארץ. אני הייתי אפילו מוריד את הפחת מהעלות הזו
.
יש עלות של ייצור של מוצר באותו מקום. אם מישהו משיקולים של
שוק מוכר את המוצר באנגליה במחיר כפול ממה שהוא עולה לו, זה לא אומר
שאתה צריך להשוות את המחיר שבו הוא מוכר לך את המוצר למחיר שבו הוא
מוכר אותו לצרכן באנגליה. בדרך כלל יצוא נמכר במחיר יותר נמוך מאשר
המחיר באותה מדינה. הרבה פעמים אתה עושה יצוא במידה ואתה מכסה את
כל ההוצאות, למעט פחת. אז כדאי לך לעשות את היצוא במערכת הקיימת
,
זה חלק גדול מהיצוא. אינך יכול להטיל היטל משווה כדי למנוע את
התופעה הזו
.
נקח את חדוגמה שהביא דני גילרמן, באיזה מחיר נמכרים מוצרי
הלבשה כאן ומהו מחירם לצרכן באנגליה- באנגליה אפשר לקנותם במחצית
המחיר
.
היו"ר א' שוחט
;
הדוגמה הזו ניתנה בישיבה הקודמת ואנשי התאחדות התעשיינים
אמרו שהיא לא נכונה
-,
)



(

המבחן להיצף הוא קיומו של נזק מוכח" מבחן שני, אם מישהו מוכר
לך את המוצר מחרת לעלותו בהי"ל, לא מתחת למהיר שהוא מוכר אותו לצרכן
שם
.

ואס העלות היא שכר של 30 דולר לחודש לעובד
.
א' פוגל
;
הנושא ילל היבוא מהמזרה הרחוק העסיק אותנו גם בשנות השבעים
.
מענו: העבודה שם זולה ולכן מוכרים את המוצרים בזול. מצב כזה לא
יכול להחזיק מעמד זמן רב. מוכרחים לתת הגנה. המצב הזה קיים שנים
רבות והוא עוד מתפתח יותר. אם יש מוצר שמייצרים אותו בשכר ;של
30
דולר לחודש לעובד, לא רק שאני מציע לייבא אותו ולא לייצר אותו
בארץ, אלא אני גם מציע שאותו תעשיין יעביר חלק מהייצור שניתן
לייצרו בזול בחו"ל לשם, ואת הניהול והשיווק יעשה מכאן. זה יהיה
טוב לו וטוב למשק
.
א' ויינשטיין
:
האם ניתן להבין מדבריך שאתה מוכן שתהיה הגנה במקרה זה
?
ג' גל
;
הוא אומר שאם הייצרן בחו"ל מייצר אה המוצר בעלות של 30 דולר
לחודש לעובד ומוכר אותו כאילו העלוה היתה 20 דולר לחודש, רק אז
יש מקום להגנה
.

ואם הוא מוכר את המוצר לפי עלות של 30 דולר לחודש
?

תקנה אה המוצר במחיר הזה, הוא יעלה לך יותר בזול
.
א' ויינשטיין
:
אז לעולם לא נוכל להתחרות. הנוסחה הזו לא עומדת במבחן המציאות
שלנו
.

מדינת ישראל מייצאת ב-9 מיליארד דולר בשנה. תייצר את מה שכדאי
לו לייצא.

יש|גורם נוסף שצריך לבדוק אותו - האס המדינה מסבסדת את היצוא
שלה מעבר למה שהיא מסבסדת את הייצור המקומי. אם המדינה מסבסדת את
היצוא שלה כבר עשרות בשנים, צריך לשקול אולי כדאי ליהנות מן הסבסוד
הזה ולא להחמיץ אותו. יכול להיות שיש לכך יתרונות מסוימים. אבל
בדרך כלל אתה חושב שהסבסוד הוא דבר זמני. לכן אינך רוצה ליצור
מציאות על סמך הסבסוד הזה
.

מי חושב שסבסוד הוא זמני? זה בתיאוריה
.

קורה שמדינות מסבסדות מוצרים מסוימים לאורך זמן
,
)



(

בהחלט יש מקום לבדוק זאת, ועל ידי גוף אובייקטיבי, כפי שזה
נעשה בארצות הברית, שם זה נעשה באמצעות הוקדים מיוחדים שפועלים
מטעם הגוף שמחליט על ההיטלים המשווים. הבדיקה היא באיזו מידה המדינה
מסבסדת את היצוא שלה אליך או בכלל משבר לסבסוד שאתה נותן לייצור
המקומי שלך. בגובה הזה ילל מקום להיטל משווה, אלא אם כן אתה משוכנע
שזוהי סובסידיה לא ודך זמן. ואז שוב זה מחייב בדיקה אובייקטיבית
שהחוק צריך לאפשר אותה
.
מדינה זכאית להגן על הייצור קולה אם מתקיימים שלושה דברים אלה:

נזק מוכח; מכירה במהיר שהוא מתחת לעלות; וסבסוד כפי שייקבע על ידי
גורם אובייקכזיבי. ואינני מתכוון למצבי חירום. למצבי חירום יש חוקים
לשעת חירום - והיו מצביה כאלה. באוצר היו תכניות מגירה למקרה שיתרות
מטבע החוץ ירדו אל מתחת לקו האדום. אז כל הכללים נשברים. אז אתה
פועל למי תקנות לשעת חירום ולא בתוקף חוק שמשרת אותך בזמנים רגילים
.
אינני רוצה לדבר בהכללות, אבל אנחנו רוצים שהתעשיה וכן גם
ענפים אחרים במשק יתפתחו ויוכלו לשלם שכר יחסית יותר גגוה לעובדים
.
איננו רוצים שיתפתחו בעיקר ענפים שבהם משלמים ייזכר נמוך, מה גם
שמתברר - וזה בלשון הכללה, כי יש כמובן יוצאים מן הכלל לשני הכיוונים
-
שההצלחה של התעשיות שמשלמות יחסית שכר גבוה היא יותר גדולה. הגנה
מלאכותית לחלק מהענפים, שבהם בדרך כלל משולם שכר נמוך, בולמת את
ההתפתחות של מפעלים שבהם השכר הוא יחסית גבוה, ושאנחנו מעונינים
בפיתוחם
.
די גילרמן
;
אני רוצה לחזק את דבריו האחרונים של אהרן פוגל, ולא בהכללה
אלא בדוגמה מהחיים, שלצערנו היינו כולנו עדים לה. אהד המפעלים
שזכה להגנה שהחוק מדבר עליה, הגנה דרך היטל משווה שהלך ותפח כל
הזמן בגלל הלחצים שהפעילו הבעלים של המפעל בטענה שהם לא יכולים
להתחרות, זהו מפעל דימונה-טקסטיל. קודם הטילו היטל, אחר כך הוסיפו
רישוי. ניסו בכל דרך אפשרית להגן על אותו מפעל- השאלה מה יצא
בסופו '-ל דבר לתעשיה היטראלית מההגנה הזו? במה הרוויחו מזה עובדי
דימונה טקסטיל
?

המצב הוא שאין שם בעלים כרד הרבה שנים
.

אותם בעלים קזאינם שם הם אלה שאיימו כל פעם על השר שהם הולכים
לסגור את המפעל
. .
אני פשוט שואל: מה תרח ההיטל המשווה הזה לתעשיה, לעובדים
,
למשק הישראלי? מה הוא תרם לצמיחה
?

אתן עכשיו אה רשות הדיבור לעו"ד חיים סמט. אם יש נקודות משפטיות
שיש להן קשר להסכמים בינלאומיים, אני מבקש שתבוא בדברים עם היועץ
המשפטי של הוועדה, מר דמביץ, כי אני רוצה לבקש ממנו להכין חוות דעת
בסוגיה הזו
.

קיבלתי את הטיוטה של חוות הדעת של מר דמביץ לוועדה שמתייחסת
להערה אחה במכתב שהונח לפני הוועדה עוד ב-5 במאי 1988
.
)



(
ח' סמט
מה שקרה הוא שהחוק למניעת היצף התגלגל ליריעה רחבה הרבה מעבר
למה שהתכוונו, ובנוסף לכך הוא מתעלם גס מההסכם לאזור סחר חופשי
שנחתם לא מכבר בין ישראל לבין ארצות הברית
.
מר דמביץ אמר בתחילת הישיבה שזה כשר למהדרין. אינני מתווכח
על ענין הכשרות, אבל אני חושב שהוועדה צריכה לשקול מהם הכלים
שהיא עומדת להעמיד לרשות משרד התעשיה בבואו לצטפל בנושא ההיצף,כלים
שיש בהם גם מגבלות חוקיות אחרות מעבר לנושא של מניעת היצף
.
סעיף 28 לחוק מסמיך את שר התעשיה להוזיל היטל למשך תקופה של
שנהיים, זולת אם נקבע בצו מועד קצר יותר. להערה שלי שזהו סעיף
מרחיק לכת וגורף מבחינת הסמכויות הניתנות לעיר, אומר מר דמביץ:

ראשית, הסכם הסחר החופשי הוא בכלל תוספת לצו של המכס, לכן הוראה
של חוק גוברת עליו, אינני מתווכח. לכנסת יעי סמכות לאייר את החוק
.
אבל כיצר זה מתיישב עם הסכם הסהר החופשי שאומר: אמצעי סחר זמני
יכול להישאר בתוקפו למשך פרק זמן שלא יעלה על 0יי1 יום. וגם זאת
בנסיבות שיט הרעה רצינית במאזן התשלומים
.
שנית, מעיר מר דמביץ- על תזכירו של מנהל מהלקת התביעות של
משרד החוץ, שהסעיף 28 נועד רק להיטל משווה ולהיטל היצף. אבל
בסעיף 28 יל- סמכויות מרחיקות לכת מעבר לאלה הקיימות היום בחוק
למניעת היצף
.

אם זה יהיה באישור ועדת הכספים זה יניח את דעתך
?

אני חושב שלא, ואגיד מדוע
.

אגב, זה תמיד יהיה באישור ועדת הכספים
.
ה' ס מט
;
לו נאמר כאן שיש אפשרות להטיל לתקופה של 150, אם נגרמה
הרעה מוחשית במאזן התשלומים, וזאת באישור ועדת הכספים, זה יכול
.
להיות תואם את ההסכמה לילנו בענין אזור הסחר החופשי
.
אבלמה נאמר בהצעה החוק? פעם אחת ניתנו סמכויות גורפות בסעיף
28
לתקופה של שנתיים, שאפשר להאריכה מפעם לפעם לפי ראות עיניו של
העיר, וזאת לצורך היטל היצף או הייזל משווה. ופעם לזניה ניתנה סמכות
גורפת בסעיף 3(א
)(
ו
)
להטיל את ההיטל אם לדעת השר ההיטל דרוש לשיפור
מאזן התשלומים או יתרות מטבע החוץ של המדינה, או למניעת הרעה בהם
.
אם המגמה היתה להתאים את החוק למה שמדינת ישראל קיבלה על עצמה
בז-סכם הסחר החופשי, צריך היה לקבוע תקופה לזל 150 יום, אם תרצו: באישור
ועדת הכספים של הכנסת, וזאת לשם מניעה הרעה מוחשית במאזן התשלומים
.
אינני רוצה להעיר על הניסוח אלא על הקונספציה. כאן נקטו בצעד
מרחיק לכת. מעבר לתפישה העקרונית אם צריך להתיר לשר באופן עצמאי
ולפי שיקול דעתו המוחלט להטיל היטלים כאלה, גם אם באישור ועדת

האס המגבלה בחוק איננה צריכה להיות תואמת את
המגבלה 7.ימדינת ישראל קיבלה על עצמה בהסכמים שהיא חתמה עם מדינות
אחרות
.
נמצא עמנו משפטן שמתמחה בהסכמים עם גא'ט והוא יעיר את הערותיו
לגופו של ענין וגם בהקשר להסכם גאיט. אבל אני אומר שדי בהסכם הזה
כדי שהוועדה לא תתיר לשר בצורה כל כך גורפת להטיל את ההיטלים
בנסיבות כאלה
.
)



(
ח' סמט
אגי רוצה להעיר עוד כמה הערות עקרוניות שנוגעות למהות ולא
לניסוח. החוק מתיר ליבואן להגיש הליגות על תלונה של

תעשיין

או של
מישהו אחר, שהיבוא הוא פוגע ויש למנוע אותו בתוקף החוק. במקום לנקוט
פרוצידורה שמקילה על היבואן להביא את השגותיו בפני הגופים המוסמכים
,
מאפשרים לפרסם את התלונה בשני עתונים, שספק אם מישהו יקרא אותם
.
לא מציעים להביא את התלונה לידיעת איגוד לשכוח המסחר, שקל לו יותר
להגיע ליבואנים שעלולים להיפגע מכך
.

יש שירותי פקסימיליה להעברת הודעות לכל הנוגעים בדבר
.

אנחנו מציעים שמשרד התעשיה ימנה ישירות לגוף הנוגע בדבר
ויתן לו הזדמנות הוגרת להשמיע את התנגדותו
.

אס זה יהיה באישור ועדת הכספים, תוכלו להופיע בפני הוועדה
.

במישור העקרוני, למי החוק יש אפשרות להכליל את ההיטל באורח
רטרואקטיבי. הייתי שותף לבג"ץ שהוגש נגד משרד התעשיה על יבוא בהיצף
.
השאלה שהתעוררה בבית המשפט הגבוה לצדק היתה האם אפשר להחיל את
הצו רטרואקטיבית על יבוא שכבר היה בארץ- בזמן שהטילו את ההיטל
.
בלחצו של בית המשפט הגיעו למטרה האומרת שהיבוא ישוחרר על נ? י ההיטל
שהיה בתוקף ביור הגעתו; לגבי היתר - הוטל ההיי-ל. כאן מנסים לעקוף
את מה שנקבע בפסק הדין ;7ל בג"ץ, שאין להטיל היטל באופן רטרואקטיבי
.
לו היו אומרים כי בנסיבות מיוחדות ניתן להטיל את ההיטל באורח
רטרואקטיבי, יכול להיות שהיה מקום לדון בכך- אבל בכל מקרה אין לקבל
את הנוסח הגורף כפי שהוא מוצע בחוק
.
בסעיף 16 להצעת החוק מטילים את נטל ההוכחה על היבואן שמתנגד
לתלונה שהגיש תעשיין. אני חושש שהיבואן אף פעם לא יחיה מצוייד ככלים
שיאפשרו לו להביא את טענותיו בפני אותה ועדה שתדון בתלונח. אני חושב
שאת נטל ההוכחה צריך להמיל על המתלונן. לחילופין, אווזה ועדה ציבורית
שמשתתפים בה שני נציגים של הממשלה, נציג התעשיינים ונציג היבואנים
,
איננה בהכרח ועדה ציבורית, היא יותר ועדה ממשלתית
-

נניח שהכנסת מאשרת החוק. לקראת 1992 מתברר שיש ניגוד גמור
בין החוק לבין ההסכם עם השוק המשותף
.

קיבלנו תשובה שזה לא כף
.

אבל חוא אומר שכבר היום החוק לא עומד בהסכמים. למה להרחיק לכת
ל-1992
?

היועץ המשפטי של הוועדה אומר לההסכמים שחתמנו עליהם הם בתוקף
צו, וחוק גו בר על צו
.
)



(

האם בחוק הזה יקי סעיפים שנוגדים הסכמים בינלאומיים
?

התשובה היא חד משמעית - כן
.

אולי תפרט מהם הסעיפים האלה
,

סעיף 28, סעיף 3(א)( 1
)..

אפשר לכלול בחוק סעיף האומר שכל ההסכמים הבינלאומיים הם בהיקף
.
אם יוצא צו ולשכת המסחר תטען שהוא נוגד הסכם בינלאומי, נשמע אתכם
ונחליט אם לאשר את הצו או לא לאשרו. האפשרות הזו קיימת. בחוק יהיה
סעיף האומר שהוראות חוק זה אין בהן כדי לבטל הסכמים בינלאומיים
.

זהו המצב גם שזה ייכתב
.

אני מסכים להערה שבין אם נכתוב זאת בחוק ובין אם לאו, אינני
חו7לב שהוראה בחוק יכולה לעמוד בניגוד להסכם בינלאומי. אתה אומר:

תשאירו לוועדת הכספים את האפשרות להחליט לגופו של ענין כאשר היא
תדון בצו המטיל היטל, אם הוא עולה בקנה אחד עם סעיפים בהסכמים
בינלאומיים שישראל צד להם או לא. אם הוועדה רוצה לקחת על עצמה
את התפקיד לבהון אם צו מנוגד להסכם או לא, בבקשה, אני בוודאי לא
מתנגד; אני דק הושב שהניסוח בגוף החוק צריך להתאים לאותם הסכמים
בינלאומיים ולא לעמוד בסתירה להם
,
יעי בעיה נוספת. מדינת ישראל לא קשורה ער1 כל מדינות העולם
בהסכמים כאלה. יש מדינות שאינן צד להסכמים הבינלאומיים. לגביהן
יש מי שאומר כי ראוי שתהיה לשר התעשיה סמכות להטיל היטלים גורפים
מבלי שים לב למה שהתחייבנו כלפי השוק המשותף או ארצות הברית בהסכמים
.
(

לא הבנתי.) יש ארצות כמו שווייץ
,

נ קה את טייוואן
.

אומר מר דמביץ-: לפי סעיף 28 רשאי השר להוציא צו המטיל היטל
לתקופה של שנתיים. זה חל על יבוא מכל הארצות. אם זה יבוא מארץ שאתה
אנחנו קשורים בהסכם, ועדת הכספים יכולה לדון אם הצו עולה בקנה אחד
עם הסעיפים באותו הסכם. אבל אם זהו יבוא מארץ שאין לנו הסכם אתה
,
כאן לא חלות המגבלות של הסכם הסחר החופשי או ההסכם עם השוק המשותף
..
במקרה זה השר יוכל להטיל כל היטל כפי שימצא לנכון
.
מבחינת הקונספציה המשפטית, המגבלה שחלה עלינו לפי הסכם ה סחר
החופשי או לפי ההסכם עם השוק המשותף היא מגבלה שתלך והתרחב. יותר
ויותר מדינות יכנסו למעגל הזה
.
החוק צריך להיות מותאם להסכמים הקיימים
.

על העקרון הזה אין ויכוח
.
חי סממ
;
אבל הוא לא מופיע כאן
--
)



(
ח' סמט
הערה אהרונה בענין פומביות הדיונים באותה ועדה שצריכה לבדוק
את התלונות. אין ליום מניעה שדיוני הועדה הזו, ציבורית לכאורה, יהיו
פתוחים. אם יהיו ענינים הנוגעים לבטחון המדינה או לסודיות הממהר
,
דיונים אלה אפשר לקיים בדלתיים סגורות. אבל כללית אין מניעה שהדיונים
יהיו פתוחים. כאן מוצע שהדיונים יהיו חסויים, שלא יהיו נוכהים בהם
נציגים אחרים הנוגעים בדבר, אלא רק אותו מתלונן והיבואן שהשיג על
התלונה. מן הראוי לתקן גם את המעיף הזה
.

אתה מציע שהדיונים יהיו פתוחים
,

אני רוצה לשאול אותך לאינפורמציה, מר סמט, האם קיבלה העתק
מחוות הדעה של איש משרד החוץ, מר יצחק אלסטר
.

כן- אני רוצה לצטט משפט אחד מאותה חוות דעת כדי להראות
שהוויכוח הוא לא רק משפטי אלא גם עקרוני. אומר מר אלסטר שהואיל
וסעיף 28 מדבר על היטל משווה והיטל היצף, אין הוא רלוונטי לענין
ההגבלות בהסכם אזור הסהר החופשי. מה כן? הוא טוען שאת אותן הגבלות
שאפשר להטיל אם יש הרעה במאזן התשלומים, ניתן להוזיל מכוחו של סעיף
3(
א
)(
ו
)
לחוק שאותו ציטטתי. אני טוען קלפי הסיפא של סעיף קטן (1
)
רשאי הל-ר להטיל היטל למניעת הרעה במצב מאזן התשלומים או במצב היתרות
7--
ל המדינה, וזה עולה בקנה אחד עם לשון הסכם הסחר החופשי- אבל אין
כאן הגבלה של 150 יום ויש כאן עוד תילעה סעיפים גורפים שאינם תואמים
את המגמה המודרנית העומדת בפתח לקראה שנת 1992 בשוק האירופי, שעומדת
ביסוד הסכם הסחר החופשי עה ארצות הבריח, ושתעמוד בוודאי ביסודם של
הסכמים נוספים שייחתמו ככל שהעולם ייפתח לסהר הופשי
.
לכן לא מספיק להביא בסעיף 3(א)(1) שלוש מלים שמופיעים גם
בהסכם הסחר החופשי. לדעתי, זוהי התחכמות שלא מביאה שום תועלת. אינני
מאמין שמר אלסטר ירצה לטעון בקול רם באזני נציגי ממשלת ארצות הברית
,
שסעיף 3(א)(1) ושאר הסעיפים מתאימים לרוח ההסכם וללשונו
.

אני רוצה לגעת בהצעה החוק מהאספקט המשפטי של הסחר הבינלאומי
שבו אני מתמחה
.
מדברי ההסבר להצעת החוק משתמע כי הכוונה של מנסחי הצעת החוק
היא, שהוראות ההוק יעלו בקנה אהד עם ההתהייבויות הבינלאומיות של
מדינת ישראל במישור של סחר החוץ ועם הנורמות הקיימות בתחום זה
במדינות המערביות המתועשות
.
עשינו מחקר קלון. השווינו סעיפים בהצעת החוק עם הסעיפים
הרלוונטים באמנות או בהסכמים הבינלאומיים שישראל צד להם, כמו הסכם
גא'ט או קוד ההיצף או קוד הסובסידיות, אן ההסכמית על כינונם של
אזורי סחר הופשי שנחתמו עם הקהיליה האירופית ועם ממשלת ארצות הברית
-
השווינו את הסעיפים האלה אחד לאחד והסקנו מסקנות
-
אני נמנע בזמן הקצר הזה לנתח יחד אתכם את המסקנות, כי העלינו
את רוב רובם של הדברים על הכתב. בתחילת הישיבה כל אחד מהחברים קיבל
)



(
מ' גולדברג
עותק מהתזכיר קיהכנו. אני מניח שהיועץ המשפטי של הוועדה יבדוק את
הדברים. אני מקווה שידידי הטוב עו"ד יצחק אלסטר ממשרד החוץ גם הוא
יעבור על התזכיר הזה. אשמח לשבת עם המשפטנים, גס עם עו"ד אילנה
בן-עזרא ממשרד התעשיה, ולעבור על כל נקודה ונקודה ולבחון אותה
מהאספקט הזה
--
מעבר לכך במישור הכללי צריך לזכור שהחוק שאתם דנים בו היום
הוא חוק שונה, הוא חוק בעל רגישות מיוחדת, משום שזהו חוק המסמיך
את ממשלת ישראל להתערב בחיים הכלכליים או העסקיים לא רק של הגופים
העסקיים בישראל אלא של גופים עסקיים בארצות שונות שמקיימות אתנו
יחסים

ללול

סחר חוץ. כאשר דני גילרמן יושב כאן ואולי מייצג את
היבואנים לצורך הדיון, הולל מייצג לא רק את הייבואנים אלא גם את
הייצרנים במדינות חוץ שמקיימים אתנו יחסי סחר. מבחינה זו הענין
הוא רגיש. חוק זה הוא יותר רגיש מאשר חוק אחר שמסדיר ענינים
בטריטוריה של מדינת ישראל
.
בהקשר זה יש חשיבות מיוחדת במינה לכך שהוראות החוק יהיו
שקופות. החוק צריך להיות מנוסח כך ל-כל ייצרן המבקש לייצא את מוצריו
לישראל ידע מה צפוי לו. אבל החוק הזה, שמסדיר את יחסי סחר החוץ בין
מדינת ישראל ומדינות אחרות, נותן שיקול דעת בלתי מוגבל לדליות
הממשלתית, או לשר בממשלה, והתוצאה הברורה היא שהייצרן במדינה אחרת
איננו יכול לדעת מה יהיה צפוי לו אם יעשה עסקה כזו או אחרת עם יבואן
בישראל
.
החוק נקרא חוק היטלים מיוחדים. יש בו שני חלקים עיקריים:

פרק בי' שנקרא - היטלים לוויסות המסחר; וחלק השני מהייחס לשנ י
היטלים - היטל היצף והיטל משווה, מה שמעניין ובולט לעין, שאותן
הוראות לענין היטל היצף והיטל משווה משתרעות על פני 30-25 סעיפים
.
ילל בהם פירוט רב באופן יחסי, לא מסמיק לטעמנו. לעומת זאת עשרה
היטלים לוויסות המסחר מרוכזים בסעיף אחד קטן בפרק בי, שהקורא
כמעט ולא מתעכב עליו. אם תל.;ברו על הרשימה טל ההיטלים לוויסות
המסחר תגיע מייד למסקנה, שבעצם אין צורך בכל יתרתו של החוק הזה
.
כי מה אומר לנו הסעיף שדן בהיטלים לוויסות המסחר? הוא אומר שבלי
דיון, בלי פרוצידורה, בלי כל נייר, בלי נורמות ידועות מראש, יכול
שר התעשיה להטיל היטל, כמו ההיטל שמופיע בסעיף קטן (3) שמטרתו קיום
מחיר אחיד ויציב לטובין
.
האם יש בכלל ספק שתחת הכותרת של היטל לצורך קיום מחיר אחיד
ויציב לטובין אפשר להטיל כל היטל לכל מקרה שרוצים? לשם מה דרושים
איפוא כל הסעיפים האחרים ללל חחוק, לאיזו ממרה, אם קיים סעיף כזה
?
מהו מחיר אחיד, מהו מהיר יציב? בחוק אין הגדרה כזו
.
נקח לדוגמה את סעיף 3(א)(4) - הגנה על תוצרת הארץימפני התחרות
של מוצרי יבוא. תחת הכותרת הזו ניתן להטיל כל היטל. למה לנו לעסוק
בכל הפרוצידורה שמתייחסת להיטל בגין יבוא בהיצף או להיטל משווה, או
להיטל בגין יבוא במחיר נתמך? למי זה דרוש? כל משפטן יאמר לכם שבסעיף
3(
א) נעשתה כל המלאכה
.
אינני רוצה לומר ל-זו היוזה הכוונה של מנסחי החוק, אבל אין ספק
שלפי חנוסח של סעיף 3(א) יכול שר התעשיה להטיל כל היטל, ואיש לא
יוכל לבוא אליו בטענות
.
)



(

מתי הוגשה הצעה ההוק לראשונה? (ת' פנחסוביץ; 1957
.)

זהו חוק מדצמבר 1987
.

אלה היו תקנות שעת חירום" עכשיו זהו חוק של קבע. אבל גם אז
היה חוק להארכת התקנות שהכנסת אישרה אותו
"
הערה: היועצת הכלכלית של הו וערה הכינה מסמך שמצביע על ההבדלים בין
תקנות שעת חירום לבין החוק הנוכחי. בתקנות שעת חירום יש ארבע
סיבות שבגינן אפשר להטיל היטלים. בחוק יש עשר סיבות הרבה יותר
רחבות ומקיפות מאשר בתקנות
-

גבי פנחסוביץ אמרה שהחוק איננו מרחיב מעבר לתקנות שעת חירום
.

המטרות היו מחיר אחיד או מחיר יציב, מניעת תחרות של מוצרי
יבוא. בעקרון אלה אותן מטרות כפי שנקבעו ב-1957
.

נוכל לקבל את המסמך שמשווה בין התקנות לבין החוק
.

אני רוצה לומר לכם, ועל כך לא יוכל לחלוק אף אחד מחברי המשפטנים
,
שהיטל לשם קיום מחיר אחיר או יציב מנוגד לחלוטין לכל נורמה המקובלת
בסחר החוץ. הוא מנוגד לחלוטין לכל התחייבות בינלאומית שלנו. אני רוצה
לומר לכם בוודאות, שהיטל כדי להגן על תוצרת הארץ מפני התחרות של
מוצרי יבוא מנוגד לכל התחייבות לזל מדינת ישראל במסגרת ההסכמים שהיא
חתומה עליהם. אין מטרה כזו כמו מניעת תחרות של היבוא. כל חוקי סחר
החוץ במדינות חמערביות מדברים על מניעת תחרות בלתי הוגנת, מניעת
יבוא בלתי הוגן
.
הנושא של הגנה על תוצרת הארץ מפני התחרוח של יבוא משתרע על
פרקים נרחבים בכל החוקים שעוסקים בסחר חוץ גם בקהיליה האירופית
וגם בארצות הברית. יש לים פרטי פרטים על הפרוצידורה לזבה צריך להוכיח
את מהות הנזק שנגרם בשל כך, מה שלא מופיע כאן
.
גס הפרק הרחב יותר שדן בהיטל היצף ובהיטל משווה אין בו הרבה
טעם, משום שהשורה התחתונה שלו היא: שר התעשיה יחליט- לפי הנוסח הזה
-
ואני מניח לולא לכף התכוונו מנסחי ההצעה, אבל זוהי התוצאה - יכול
להיווצר מצב אבסורדי ללבו הוועדה המייעצת ממליצה לא להטיל היטל היצף
,
אבל השר יש לו סמכות להחליט לפי שיקול רעתו על התלת ההיטל
.

מאיזה סעיף בחוק אתה למד זאת
?

סעיף 24 האומר; רשאי השר, לאחר קבלת המלצת הוועדה, כי
נתקיימו שני אלה - וכאן יש פירוט לזל התנאים - רשאי הוא להטיל בצו
היטל היצף או היטל משווה, לפי הענין. לפי הנוסח הזה, גם אם הוועדה
אומרת שאין יבוא בהיצף ולא נגרם נזק ולכן אין מקום להיטל היצף
,
רשאי השר לפי שיקול דעתו שיש להטיל את ההיטל
.
)



(
מ' גולדברג
אני רוצה להתמקד בנקודה נוספת. מתוך להיטות יתר, לדעתי, לשפר
מצב קיים על פי חוק למניעת היצף, שבגללו לא היינו עדים ליותר מדי
דיונים או החלטות על היטל היצף, בשל כל מיני בעיות של הוכחה, הלכו
מנסחי החוק לעבר הקיצוניות השניה. כך הם יצרו מצב מוזר לפיו יכול
כל מן דהוא להגיש תלונה על יבוא בהיצף בלי שהוא יצטרך להוכיח את
לזיני האלמנטים העיקריים המעונים הוכחה כאשר באים לטעון שיש יבוא בהיצף
,
שהם מחיר היצוא והמחיר המקובל. כדי לטעון על יבוא בהיצף צריך להראות
מהו מהיר היצוא, שהוא המחיר שהיבואן שילם עבור הטובין, והאם הוא
נמוך מהמחיר המקובל, שזה מחיר העלוח בארץ המייצאת
.

העלות או מחיר המכירה
?
מ' גולדברג
;
אם מחיר היצוא נמוך מהעלות בארץ המייצאת, זהו היצף
.

אתה יודע כמה תלונות הוגשו על יבוא בהיצף בשנה האחרונה
?
(

מעט מאד
.)

סעיף 12(ג) יוצר מצב אבסורדי לחלוטין. סעיף זה עומד בניגוד מוחלט
לכל הקונספציה של יבוא בהיצף משום שהוא אומר, שאם לא ניתן להשיג
נתונים על המחיר המקובל, ייקבע המחיר על פי עלויות הייצור של טובין
זהים בישראל
.

לדוגמה, ריבה מרומניה או מכונית מרוסיה
...

לא קיים כדבר הזה, שבודקים מהו המחיר המקובל לפי אמות מידה
של הארץ שאליה ייצאו את הסחורה. לא יעלה על הדעת שפלוני יגיש תלונה
על יבוא בהיצף כאי-ר אין לו נתונים על המחיר המקובל ברומניה, לדוגמה
.
מי שמתלונן צריכה להיות לפחות ראיה שהמחיר המקובל הוא יותר גבוה
ממחיר היצוא
.

ההנחה הבסיסית היא שבארצות אלה המחיר המקובל הוא יותר גבוה
.
למעשה אין מחיר מקובל. יש מחיר אדמיניסטרטיבי. ואז השאלה אין מוכיחים
מחיר כזה במציאות של רומניה
.

יש כך תשובה בסעיף קטן (ו) של סעיף 12. י;" לכך תשובה בכל חוקי
הסחר שעוסקים בנושא וגם בסעיפים של הסכמי גא'ט ובקוד ההיצף. יש
ס-יטואציה המתוארת באמנות אלה המתאימה בדיוק לעני7 זה. המבחנים הם
של יצוא למדינה שלישית. אף פעם לא יעשו את הבדיקה לפי התנאים במדינה

לפי מדינות עם היקף סחר דומה
.)
את סעיף קטן (ו) העתיקו מנסחי הצעת החוק מהסכם גא'ט או מקוד-ההיצף
,
וזה מקובל עלי. אבל אני חוזר ואומר: לא ניתן להרשות מצב שבו המתלונן
יבוא ויאמר - אני משווה זאת למחיר המקובל בישראל
.
)



(
מ גולדברג
אמר חבר הכנסת דן תיכון, שממילא כל צו כזה יובא לוועדה לאישור
.
אני רוצה לומר לכם מהי התחזית שלי בענין התלונות בגין יבוא בהיצף
או יבוא במחיר נתמך. אנחנו נמצאים היום בתהליך שיסתיים ב-1992
,
או ב-1995אם מדובר על הסכם הסחר עם ארצות הברית, בסוף התהליך המכסים
ירדו לאפס. ההגנה המכסית הקיימת היום לא תהיה כבר. ייווצר מצב שבו
הייצרנים או התעשיינים הישראלים יהיו חייבים להיאחז בחוק הזה, אחרי
שיאושר, כי זוהי ההגנה היחידה שעדיין קיימת על הייצור המקומי
.
אהם עלולים להגיע לניצב ללבו תהפכו להיות משהו דומה ל"אינטרנישיונל
טרייד קומישן" בוושינגטון, כאשר תצטרכו כל יום שני וחמישי לדון
בוועדה על איזו תלונה שהגיש ייצרן מקומי על יבוא בהיצף. האם יש לכם
זמן לכך? האם עומדים לרשותכם הכלים הדרושים כדי לבדוק כל תלונה כזו
?
אינני חושב שהוועדה הזו מסוגלת להתמודד עם סיטואציה כזו
.

כל הזמן הייתי נגד החוק. עכשיו שכנעת אותי שהחוק אולי נותן
פתרון למצב בכל שהוא יאפשר לעקוף את ההסכמים האלה
.

אתם כל הזמן מדברים על היטל על יבואנים. ההיטלים האלה הם לא
על היבואנים אלא על הצרכנים. בדרך זו ניתז לייקר אח המוצרים כמעט
ללא פיקוח פרלמנטרי
.
יש מערכת של מה של מגבלות שאין עליהן שום פיקוח החל מרישוי וכלה
בתקינה. קרה לא פעם שהשר ביקש להטיל היטל לפי תקנות שעת חירום
.
הוועדה היתה בדעה שאין מקום להטיל את ההיטל. ואז בא נציג משרד התעשיה
והסביר, שאם לא יאושר ההיטל ניתן למנוע לחלוטין את היבוא באמצעות
הרישוי
.
לכן הוועדה איקרה את ההיטל, כי האלטרנטיבה היתה יותר גרועה
-
אני מציע כי בהזדמנות הזו תתייחס הווילדה גם למגבלות האחרות
המוטלות על היבוא ואולי תכניס גם אותן למסגרת של החוק כדי שאפשר
יהיה לפקח גם על כך
.
הי ו "ר א' שוחט
;
במהלך הדיון התעוררו מספר בעיות. בעיה אחת קשורה לנוסח של
ההסכמים הבינלאומיים שישראל חתומה עליהם. נשאלה שאלה האם החרק
עומד בסתירה להסכמים כאלה או אחרים או לא. לכן אמרתי שיש לבחון
את השאלה הזו מבחינה משפטית
.
בעיה לזניה - האס הסמכות שניתנה לשר התעשיה היא בלעדית, או שמא
ניתן לומר שהסמכות הזו מסורה לשני שרים - שר האוצר ושר התעשיה, וגם
זאת באישור ועדת הכספים
.
דבר נוסף, אהרן פוגל אמר שהמבחן צריך להיות עלות הייצור של
המוצר בארץ המייצאת, ולא משנה מהי עלות השכר באותה ארץ
.
אני רוצה לשאול את אנשי משרד התעשיה: האם החוק בנוסח המוצע
מנוגד לחוקים דומים הקיימים במדינות אחרות או סותר אותם? בישיבה
הקודמת נאמר לנו שהחוק במהותות וההגנות. הניתנות על פיו אינם חורגים
מן המקובל בעולם. אני רוצה לשמוע תשובה ברורה לשאלה - האם החוק מנוגד
לכל נורמה המקובלת בעולם, או האם הוא תואם את הנורמות האלה
?

האם ישבתם עם אנשי התאחדות התעשיינים על החוק הזה
?
)



(

לא. אני מבין שגם להם יש הערות לחוק
.

אבל בעקרון יחסם לחוק הוא וזיובי והס תמכו בו
.
נשמע עכשיו את נציג משרד התעשיה
.
ז' פרי
:
אתחיל מהשאלה האחרונה של היושב-ראש. הובע חשש כאילו יש בחוק
משום הפרה של ההסכמים הבינלאומיים. אני מבקש לשמוע מהי חוות הדעת
של משרד החוץ בענין הזה, כי לא שמענו אה הערותיו בדיונים הבינמשרדיים
.
אני רוצה לומר במלוא האחריות, שהחוק לא מפר הסכמים בינלאומיים
.
ואביא דוגמה לענין העיקרי שהוא ההיצף
.
נאמר לזמר גילרמן מייצג גם ספקים זרים- י7י גורמיה נוספים
שמייצגים ספקים זרים - שגרירות ארצות-הברית וכן גרפים שונים בארצות
הברית ובשוק המשותף. כולם ראו את החוק הזה. היו כמה שאלות, אבל איש
לא נבהל. כל ידיעה בעתון, או כל פניה של יבואן, מייד מגיעה לדיון
אצלנו
.
הנושא הזה איננו של הדר היום. אין לגופים אלה שום בעיה עם
החוק. להיפך,כל הסעיפים מופיעים בצורה זו או אחרת בהסכמים
הבינלאומיים" נכון שרוב הסעיפים במדינות האלה הם באמת יותר מפורטים
,
אבל יותר מפורטים לרעה, ואביא כמה דוגמאות
.
התפלאתי על דברים שאמרו מר גילרין וגם מר פוגל על מהותו של
חוק ההיצף. סעיף 14 להסכם עם השוק המשותף אומר גילה אחד הצדדים
נוהגי הצפה ביחסיו עם הצד המתקשר האחר, הול? רשאי לנקוט באמצעים
נאותים נגד נוהגי--' אלה בהתאם להסכם בדבר ביצועו של סעיף 6 של
הסכם גא'ט. להיפך, כל מי שמתענין בהיערכות של השוק המשותף לקראת
שנת 1992 יודע, שהיעד הוא הרחבת הליברליזציה, ובד בבד החמרה יוצאה
מן הכלל בנושא של ההיצף
.
הם המציאו אה כל ההמצאות ל-לא חלמנו עליהן לחיזוק הטיפול
בנושא ההיצף. הם הרחיקו לכת בענין חוק ההיצף וכמעל1 הביאו אותו
עד אבסורד. אם היפנים מקימים מפעל באנגליה, יכול השוק המשותף
להטיל וטו על תוצרת בריטית אם היא לא עומדת בכללים, או אם זוהי
תוצרת בריטית שיש בה מרכיב יפני גדול מדי. הס דואגים לסתום את
כל הפרצות בנושא ההיצף- יש להם הוראות בענין המכוניות וגם ב קשר
לרכיבים אלקטרוניים, נושא שמדאיג אותנו מאד
.
השוק המשותף הולך לקראת ליברליזציה ב-1992 דווקה בהקשר הזה
אין שום בעיה
"
עו"ד גולדברג טען שהיתה הרחבה בענין ההיטלים המיוחדים. כדי
שלא תהיה אי הבנה אומר, ילכל סעיף ילז סעיף מקביל בהסכם הבינלאומי
.
מהלכים עלינו אימים שהשר יפעיל את סמכותו ללא הבחנה, ללא
פיקוח, שתהיה ממל- השתוללות במשרד הסמכות הזו היתה גם עד היום
והיא הופעלה אולי לגבי ארבעה מקרים של תלונות נגד היצף בלנה
.

הגבלות ברישוי
..

זה לא שייך לנושא. אנחנו דנית על חוק ההיטלים" יכול להיות
שיל- בעיה כללית או ביקורת על מדיניות המשרד בנושא הרשיונות. זה לא
שייך לחוק ההיטלים
.
)



(
ז פרי
התפלאתי לשמוע את טענתו של מר גילרמן ששאל איך אפשר לעשות
הלוואה עם מחיר המוצר באותה ארץ? זהו בהחלט הבסיס בהסכם גא'ט
.
יכול להיות שמר פוגל חושב שהסכמים בינלאומיים אינם מבוססים על
עקרונות כלכליים מהאימים, אבל זהו האיזון 7,-נוצר בהם
.

לא זאה אמרתי. אמרתי שעל פי ההגדרה הזו כל היצוא הישראלי הוא
היצף
-
ז' פרי
:
ליצוא הישראלי יש כל הזמן בעיות בי-ל ההגררות האלה. יל- לנו
בעיות עם אוסטרליה בנושא ההיצף
.
היתה הערה על האפשרות להטיל היטל לשנתיים ולא ל-150 יום
.
בארצות הברית המצב הוא יותר גרוע, שם אין כלל הגבלה של זמן. שם
אס מגישים נגדך תביעה על יבוא בהיצף, לא תצליח לצאת מזה לעולם
-
אם אתה ממשיך למכור במהיר האמריקאי ומוריד מחירים יטענו לעומתך
שהגברת את ההיצף. כהל שאתה מנסה להתתרות כן אתה נכנס יותר לקטגוריה
שיל היצף ללא אפשרות לצאת ממנה
.
בארצות הבריח קיים סעיף 201 שמבוסס על סעיף 19 בהסכם גא'ט
,
שמאפשר במקרה של יבוא לנקוט צעדים כדי להגן על התוצרת המקומית
.
ואם מדברים על ליברליזציה בעולם, בחוק הסהר החדש מבטלים סעיפים
שקיימים בחוק שלנו וגם בהסכם גאיט בהמרה להפחית את הנזק לתעשיה
המקומית
.
להערה של עו"ד סמט בענין 150 יום, שיש כאן כאילו הפרה לול ההסכם
-
לנו יש סעיף של מאזן תשלומים במקביל להסכם עם השוק המשותף, שאין בו
הגבלה. איננו יכולים לנסה חוק לפי הסכם אחד. כאשר נפעיל את הסעיפים
האלה נבדוק כל נושא לפי ההסכמים הבינלאומיים. כאן קבענו מסגרת כפי
ללהיא קיימת בכל המדינות
.
היום קיים היטל שלום הגליל בשיעור של 2%. יש מערכות של איזונים
בינינו לבין השלטונות הזרים וגם בין המשרדים יש גם כנסת. לא הגענו
להיטל העולה על 2. זה אומר שאיש לא מנצל את הסעיפים האלה לרעה
.
חוק ההיצף הוא חיובי גם לדעה לשכת המסחר
-
בסיכום, אני רוצה להגיד במלוא האחריות שאין כאן הפרה של
הסכמים בינלאומיים. יש כאן חוק מסגרת כפי שהוא קיים במדינות אחרוה
.
לא יעלה על הדעת שנהיה חתומים על הסכמים בינלאומיים שמשחררים את
היבוא ללא הגנה וללא מכסים, ואנו לא נוכל להטיל היטלים נגד היצף
או נגד סבסוד, כאיר הארצות האחרות מפעילות סעיפים כאלה נגדנו, ואין
ספק שהם יפעילו אותם עוד יוחד בעתיד, כי המגמה של הפרוטקציוניזם
לא גוברת דווקה אצלנו אלא היא קיימת בארצות אחרות, וראו מה קורה
היום בארצות הברית
.

מירב הדברים נאמרו. אני קצת מודאג מהשאננות של מר פרי נוכח
התגובה של האמריקאים ושל האירופים. זה מזכיר לי את השאננות שלכם
בענין התוספת השלישית. (ז' פרי ; לא היינו שאננים.) לא הייתם שאננים
אבל קיוויתם קליעבור זמן עד שיתפסו אתכם. אם זוהי הגישה, הבה נשחק
על הזמן. אני שומע מהאמריקאים והאירופים דברים אחרים. לבוא ולומר
שאף אחד מהם לא אמר כלום עד עכליו, זה לא מדוייק. גם ההתנגדות של
לשכת המסחר ישראל-אמריקה מבוססת על שיחות שהתקיימו לא רק בארץ
אלא גס בוושינגטון עם יהושע מאור, נשיא ללוכת ישראל-אמריקה
,
שבפניו הובעה דאגה רבה מהפגיעה של החוק בהסכם הסהר החופשי וביחסי
הסהר עם האמריקאים
"
)



(
ד' גילרמן
כדאי ללמוד גם מנסיון העבד. לפני שנתיים היתה שאננות גם
בנושאים של מס קניה, תמ'א ובדומה, ולא לקח הדבה זמן עד שנתפסנו
..
אני רוצה לומר דבר שאמרתי אותו גם בהתחלה ואני מקווה שהוא
הובן לכהות על ידי הבדי הוועדה, אם לא על ידי נציגי המשדד. אנחנו
בעד חוק למניעת היצף. אנחנו נגד תחדות בלחי הוגנת. אנחנו רוצים
שהנושא הזה יוסדר. הבקרה ללל הוועדה הנכבדה הזו בקדנציה הקודמת
היתה בדיוק בענין הזה. היא ביקשה להגיש לה נוסח של חוק למניעת
היצף, לאחר שסעיפים אלה יופרדו מהחוק. עד היום לא עשיתם זאת
,
אני רוצה להתייחס גם לטענה על מיעוט המקרים של חלונות וגם
להערה של צבי עמית שאני חושב שהיא היתה במקומה- אולי לא בזה אנחנו
דנים היום, אבל עובדה שכבר היום ילל בידי המשרד כוח שרירותי וגורף
להטיל היטלים, להטיל חובת רישוי ולאסור יבוא, וזאת ללא לדום קריטריונים
,
המצב הזה מנע אולי חלק גדול מהיבוא, שמישהו היה בא וטוען עליו שהוא
היצף. לבוא היות ולהציע סגירה הרמטית על ידי חוק כל כך גורף
ושרירותי, לדעתי זוהי הליכה בדיוק בכיוון ההפוך
,
לגבי הפרוטקציוניזם האמריקאי שדובר עליו, אני חושב שאם הייתם
עוקבים בתשומת לב אחרי מה שקורה בארצות הברית הייתם רואים שאותו
פרוטקציוניזם אמריקאי מופעל כמעת בלעדית נגד מדינות שנוקטים כלפי
ארצות הברית בפרוטקציוניזם
.
בריאיון שהתקיים רק לפני שבועיים עם לזרת המסחר החדשה של ארצות

אולי אם היינו מדינה קטנה היינו
יכולים לשבת בחיבוק ידיים. אבל מדינה גדולה כמו אדצות הברית איננה
יכולה להרשות לעצמה לשבת בחיבוק ידיים כאשר עושים לה כל מיני דברים
כאלה, רוב הצעדים הפרוטקצי ו נ יסטים של ארצות הברית, שהיא באמת
בראש וראשונה מדינה קלל סחר חופשי, של כלכלה חופשית, באים בתגובה
לצעדים מהסוג שאתם מציעים, אני מציע שנרשום לפנינו גט את ההערה
של שרת המסחר האמריקאית
,
אינני רוצה ללוב להרחיב, אני רוצה לחזור ולומר, גם בתשובה
לשאלתו של היושב-ראש, כי להערכתנו החוק הזח שונה מהותית מחוקים
שקיימים במדינות אחרות0 לא שבמדינות אחרות אין חוקים שבאים להגן
על התוצרת המקומית. אני חושב שגם לנו צריכים להיות חוקים כאלה
.

שונה מהותיח בכיוון של החמרה
?
ד' גילרמן
;
שונה מהותית מחוקים אחרים בכיוון של החמרה. השאלה היא מי
עושה את הדברים האלה, איך ומתי. בארצות הברית לא עושה את זה השר
,
עושה זאת מישהו בלתי תלוי. יו"ר הוויידה הוא שופט. האנשים שחוקרים
את הענין עושים זאת מטעם רשות ציבורית בלתי תלויה, שאיננה נתונה
ללחצים כאלה או אחרים
,

זוהי ועדה ליל משרד המסחר
.

אני רוצה לחזור על דברים שנאמרו כאן. בנושא של היצף אין ויכוח
.
הבעיה היא שסעיף 3(א) לחוק מרוקן את תוכנו של ההיצף והופך את השימוש
בטענה של היצף לבלתי רלוונטית. ברגע שאומרים: הגנה עלתוצרת הארץ
מפני התחרות של מוצרי יבוא, לא צריך להוכיח היצף, לא צריך להוכיח
כלום- יש חתחרות, ובזח נגמר חענין. (צ' עמית: לא צריך ועדה
,)
לא צריך כלום. הליר רשאי לעילות זאת בצורה שרירותית
.
)



(
ד' גילרמן
אנחנו חושבים שהחוק הזה שונה מהותית מהחוק הקיים ברוב המדינות
בעולם, הוא בוודאי לונה מזה הקייס בארצות הברית
.
דברים כאלה קורים לעתים רחוקות מאד, וכאשר המ קורים יש דרך
להתמודד אתם. ברגע שיהיה החלטה שרירותית של השר, או של ועדה שיושבים
גס אינטרסנטים, אין דרך להתמודד עם הבעיה. ויש דבר נוסף שאינני
בטוח בו. היום יש לפחות אפשרות לכנות לבג"ץ. נראה לי, ואם אני
טועה אני מבקש שהמשפטנים יתקנו אותי, ברגע שהחוק יאושר אי אפשר יהיה
לפנות לבג"ץ
.
אי דמביץ
:
נגד צו יש בג"ץ
.

חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום יש לו בדיוק אותו מעמד כמו
לחוק הזה
.

אמרתי שאינני בטוח בזה. אני בא ואומר שהחוק הזה מנוגד להסכמים
בינלאומיים. החוק הזה לונה מהותית מחוקים במדינות אחרות בהוראות
הביצוע שלו, ומעבר לזה הוא פשוט חוק לא טוב למשק הישראלי
.
יש לי בקשה אחת, אדוני היושב-ראש, כאשר משרד התעשיה סוף סוף
ייעתר לבקשת הוועדה ויגיש אח החוק המתכונת המתוקנת, היינו רוצים להופיע
בפני הוועדה כדי להשיב עליו
.

שמענו דעות שונות מן הקצה אל הקצה כאשר להביט המשפטי של החוק
ולפירוש המשפטי שלו. לכן אני רוצה לבקש שהיועצים המשפטיים יבחנו
את הבעיות המשפטיות של החוק ויביאו לנו חיות דעת
,

בתום הישיבה מוזמנים המשפטנים לשיחה בחדרי
,

תו דה רבה
.
שינויים בתקציב לשנת 1989 - פניה מס' 44 - החפירות בבית שאן

מאגף התקציבים הודיעו לי שהם שלחו שליח לוועדה עם פניה
להעברה ותקציביה של 3 מיליון שקל מהרזרבה הכללית לתקציב החברה
הממשלתית לתיירות להמשיך החפירות בבית שאן
.
מחר תתקיים ישיבה של המליאה משעה 9.00 ברוקר ולכן לא נוכל
לקיים ישיבה ללל הוועדה. אני מבקש לאשר את הפניה שפרטיה נמסרו לי
בטלפון. יתכן שתוך כמה דקות נקבל את הפניה בכתב
,
י' גולדברג
;
אפשר לאשר כתנאי שזה לא יעמיד תקדים
.
)



(

הענין עצמו איננו שנוי במחלוקת. הבעיה שהנושא לא נכלל בסדר היום
.
אני מציע שנקבל החלטה. תימסר לחברי הוועדה הודעה על ההחלטה שנתקבלה
.
אם עד מחר לא יהיו ערעורים על ההחלטה, היושב-ראש יחתום עליה
.

מדוע לא נחכה עד שתגיע לכאן הפניה? אני מוכן לחכות עד שהמסמך
יוצג בפנינו. לדעתי, זה לא בסדר לקבל החלטה על פניה שאיננו רואים
אותה
"

הצעתי לאשר. חררי הוועדה יוכלו לראות אה הנייר בעוד חצי שנה
.
אם יהיו הערות, לא אחתום
.
ליי-יבת הוועדה מחר הוזמן נגיד בנק ישראל כדי לתת לנו הערכות
על מצב המשק. כיוון שמחר בבוקר תתקיים ישיבת המליאה, ילל לנו אפטרות
לבקש אישור מיושב-ראש הכנסה לקיים ישיבה של הוועדה בזמן המליאה. אפשרות
שניה היא לדחות את הדיון עס נגיד בנק ישראל לפגרה. אני מבקש לשמוע
את דעתם האם לפנות ליושב-ראש הכנסת ולבקש אישור לקיום הישיבה או לדחות
את הדיון לפגרה
.

אני מציע לדחות את הדיון עם הנגיד למועד אחר
.

אני מעוניז לשמוע את הנגיד. אבל אם החברים הם בעד דחיה, אקבל
את דעתם
.

אולי נשמע מהן התכניות לפגרה
.

יש לי מחשבות. בשבוע הבא נדבר על כך. אני רוצה להציע כי
בשבוע הראשון של הפגרה, בימים שני ושלישי, 7 ו-8 באוגוסט, נקיים
ישיבות בבוקר ואחר הצהרים במטרה לסיים דיון בכמה נושאים שנשארו פתוחים
.

בדרך כלל בשבועות הראשונים של הפגרה נותנים לחברי הוועדה חופשה
.

תמיד נוהגים לנקות את השולחן בשבוע הראשון של הפגרה
..

אני מצילי- לקיים את הישיבות בימי חמישי בשבוע בתל-אביב
.

יום החמישי הראשון של הפגרה הוא יום תשעה באב
,
בינתיים הגיעה הפניה של הממונה על התקציבים מסי 44 והחברים
יכולים לעיין בה
.

מי היה אחראי עד היום לחפירות בבית שאן
?

החברה לפיתוח התיירות
.
)



(

אני רוצה להבין מדוע מעבירים את הכסף לאגף העתיקות
.
היו"ר א' שוחט
;
זוהי העברה למשרד ההייררת, לחברה הממשלתית לתיירות, אגף
,
העתיקות ממונה על החפירות מבחינה מקצועית, אבל את הכסף מעבירים
להברה הממשלתית לתיירות
.

אני רוצה שכל מי שהיהה מופקד על הביצוע עד היום, ימשיך לבצע, ולא
יהיה כאן כל שינוי. אינני רוצה שיעבירו את הכסף לאגף העתיקות שלאחרונה
נתמנה לו מנהל חדש. אני רוצה שכל הקצבה של כסף לחפירות לא תשא אופי
פוליטי. מי שהעסיק את האנשים בחפירות עד היום ימשיך להעסיק אותם
.
ואל תעשו מזה ענין פוליטי
.

לי נדמה שעיריית בית שאן היא שהעסיקה את האנשיים. אבל נשמע את
נציג האוצר
.

אני רפרנט של התעשיה באגף התקציבים ולא של התיירות. כפי
שנמסר לי, לא בוצע כאן שום שינוי. ההעברה התקציבית נועדה לאפשר את
המשך החפירות לפי התכנית שאושרה. כלומר, לאפשר את המשך העסקתם של
הפועלים בחפירות בית שאן
.

השאלה היא אחת. עבדו אנשים בחפירות. אני מבקש שהם ימשיכו לעבוד
באותה מתכונת. אם יש שינוי, אני מבקש דיון
"

אינני מבין אותך. אתה נגד
?
א' ויינשטיין
:
אינני נגד. אינני רוצה שיעשו כאן משחק
..
י' הורביץ
;
במקום להתרגש מוטב שתשאל. (א' ויינשטיין שאלתי
.)

במקום לשאול קבעת עובדות שהן לא רלוונטיות. אני קורא את הפניה:

העברה לסעיף 78 - תיירות, זוהי העברה לתקציב משרד התיירות
.

אגף העתיקות
.
היו"ר א' שוחט
;
אגף העתיקות מנהל את החפירות מקצועית. ההעברה היא למשרד התיירות
.
הכסף עובר לגוף שמימן את החפירות, וזה עונה על בקשתך. הפיקוח גם קודם
היה של אגף העתיקות
.
סי אלחנ ני יי
זהר מפעל יוצא מן הכלל. בניגוד לאתרים האחרים שבהם חופרים בקיץ
,
כאן אי אפשר לחפור בקיץ. החברה לפיתוח התיירות אחראית לחפירות האלה
.

החברה הממשלתית לתיירות
.
)



(

אין לי התנגדות לענין עצמו. כולנו רוצים בהמשך החפירות. אבל
אני מבקלש לברר את הנקודה הזו עד מחר
.

מה אתה מבקש לברר? אני אעמיד ארז המניה להצבעה. מי שיתנגד
-
יצביע נגד
.
א' ויינשטיין
:
אני יכול לבקש שהנושא ייכלל בסדר היום. אני רוצה לברר כמה
דברים שהייתי מברר אותם לו הנושא היה בסדר היום
-

אהה יכול להצביע נגד
.

אינך יכול לקיים הצבעה על נושא שלא נכלל בסדר היום- תכלול את
ה נושא בסדר היום
.

אתה רוצה לעכב, תעכב אתה
.

:
אתה יכול לאשר היום. התנאי שלי שמחר אוכל לבקש דוויזיה. אני
רוצה לשמור על זכותי לבקש דיון. לי יש אחריות מסוימת. ואתה אל

אני מאיים?) אחה אומר: תצביע נגד
,
אל תנהג כך- אני אברר את מה שאני רוצה לברר
,.
"

אני אומר שזאני מביא את המניה להעברה תקציבית להצבעה
.

אל תעשה את זה
.

אני כן אעשה זאת
.

כאשר אתה מקבל הוראות אחה מעלה עני7 תוך רבע שנה, בלי להתחשב
בכל כללי הפרוצידורה. (היו"ר א' שוחט: איזה הוראות אני מקבל
?)
זכותי לברר נושא לפני ההצבעה
.

יש לי בקשה. כדאי שתבדוק מה שאתה אומר. שום טלפון מביילין לא
היה. זה פשוט לא נכון. תדבר אמה. הטלפון היה מאיש אגף התקציבים
.

אני רוצה לבדוק את הענין
.

וכי אמרתי לך לא לבדוק? תבדוק מה שאתה רוצה
.
מי איתן
;
אנחנו מאשרים ללא דיון, ושומרים על הויכוח לבקש רוויזיה
.

נקיים הצבעה. אם תהיה בקייה לרוויזיה, היא תיענה
.

רוויזיה לדיון
.
)



(

אין רוויזיה לדיון
..

זוהי זכות בסיסית שלנו לבקש דיון. תישמר הזכות לבקש דיון
במסגרת רוויזיה
.

אני רוצה לבדוק פריז מסוים
"

אני מביא את הפניה להצבעה
.

לאשר פניה מסי 44, אלא אס יהיה ערעור
.
היטלים על כוספא

נשמע אה המסקנות של ועדת המשנה בענין ההיטלים על כוספא
.

נפגשנו עם כל הגורמים. ההצעה שלנו, ואינני יודע אם היא על דעת
כולם, היא להוריד את ההיטל מ-% 19 ל
-% 13 (10% + 3%) .
ס' אלחנ נ י
;
מיום 9 באוגוסט, כאשר פג תוקפו של ההיטל
,

ההפרש היה צריך להיות % 3 ולא % 6 כפי שאנחנו מציעים- ההצעה שלנו
היא כי בבוא היום ידונו מחדש בשאלה אם להשאיר אח הפער הזה או להקלאיר
את המצב הנוכחי
.
היו"ר א' שוחט
;
מהי העמדה של המשרדים
?

משרדי האוצר והתעשיה תומכים בהצעה. משרד ההחקלאות מתנגד
.
במועד שבו יפקע תוקפו של ההיטל הקודם, ב-9 באוגוסט השנה, ההיטל
יהיה % 13 על הכוספאות שאינן כוספא סויה. אנהנו עוסקים רק בכרספא שאינה
כומפא סויה
.
כן אנחנו מציעים, וזה מוסכם על שני המשרדים, להמשיך את המכסה
סל היבוא של % 10 מסך כל הכוספא המיוצרת בארץ לשנה נוספת, ולא להעלותה
ל-25%. כלומר אנחנו מציעים שהמכסה תהיה עד 25 אלף טון ולא עד 80 אלף
טון
.
אנחנו דוהים בשלב זה את הוויכוה בשאלת ההפרשיות בין ההיטל
על כוספא סויה שהוא % 19 לבין ההיטל על כוספא אחרת שיהיה % 13. עמדת
משרד החקלאות היתה שההפרש הזה צריך להיות יותר קטן. דעת הייצרנים
היתה מנוגדת לכך
.
)



(
סיכמנו בינינו שהקביעה שלנו תהיה בתוקף עד שיגיע המועד לדיון
בהודדת ההיטל על כוספא סויה
-
א
'

זה לא יגיע. זה בבר נמצא. זה כבד כתוב. זה אומומטי. ההורדה
של ההיטל על כוספא סויה היא אוטומטית
.

כאשר נגיע למדרגה הבאה נקיים את הדיון
.

1
בינואר 1990
--

לקראת המועד הזה נחזור לדון על ההפרשליות בהיטלים
.

המרכז החקלאי בעד. התעשיה בעד. האוצר בעד
.
י' הורביץ
;
משרד החקלאות הוא נגד
.

להוריד את ההיטל על כוספא שאינה כוספא סויה
מ- 19% ל- 13% (10% + 3%
).
המכסה של היבוא תמשיך להיות עד 10% לשנה נוספת
,
(
משרד החקלאות מתנגד
),

הישיבה נעולה
,
(
הישיבה ננעלה בשעה 13.30
)
)