(
פרוטוקול מסי 109
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, י' בתמוז התשמ"ט (13 ביולי 1989). שעה 00;10, בתל-אביב
נכחו
:

אי ויינשיין - מ"מ היו"ר
א' אבוחצירא
ח' אורון
ש' אלוני
י' ביבי
א' ורדיגר
א' רביץ

א' קרשנר

ס ' אלחנני

א' דגני

מ' גביש - נציב מס הכנסת
י' ארד - סגן מנהל המכס
מ' קופוטא - משרד האוצר
ש' שוחמי - ראש מינהל התעופה האזרחית, משרד התחבורה
ר' בג - עמותת הטייסים

תקנות הסדרים במשק המדינה (היטל על רכוש
);
חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 5
);
תקנות מס הכנסה (פחת) (תיקון
);
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין
(
תיקון מס' 49
);
צו תאריך המכס והפטורים ומס קניה על טובין
(
תיקון מס' 42
).
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב ראשון
)



(
תקנות הסדרים במשק המדינה (היטל על רכוש
)

אני פותח אה הישיבה
.

תקנות הסדרים במשק המדינה
(
היטל על רכוש), תיקון התוספת השלילית לחוק. התקנות מעונות אישור
ועדת הכספים. בדברי ההסבר כתוב שמוצע להגדיל את המשקל המירבי הקובע
לגבי אוירונים זעירים מ-150 ק"ג ל-180 ק"ג ולהקטין את סכום ההיטל
עליהם מ-1000 שקל ל-600 שקל
.
נשמע דברי הסבר נוספים לתקנות מנציב מס הכנסה. מר גביש, בבקשה
.

:
בחוק ההסדרים במשק המדינה הוטל היטל על כלי תעבורה כמו מכוניות
,
אופנועים, כלי שיט וכלי טיס
.
בתקנות שהותקנו מכוח ההוק, שהובאו לאשור ועדת הכספים, הוכנסו
מספר שינויים לעומת ההוק המקורי. הוועדה קיבלה את עמדת האוצר שההיטל
על כלי שיט או כלי טיס לא יתוליב באותה צורה כפי שהוא מחושב על מכוניות
,
אלא יראו את בעליו כמי שמחזיק בו בנוסף למכונית או רכוש אחר שיש לו
.
ההיטל על כלי טיס זעירים עומד היום על אלף לשקל. מועד התשלום
של ההיטל לפי התקנות היה 30 ביוני, אלא שנציבות מס הכנסה הסכימה להאריך
את המועד לתשלום ההיטל לסוף השבוע הזה. כיוון שנציגי הבעלים של כלי
הטיס ביקשו להופיע בפני הוועדה, אישרנו להם הארכה נוספת של המועד
לתשלום כדי לאפשר להם להשמיע את השגותיהם בפני הוועדה
-
לאחר שהשתכנענו מחלק מהטיעונים לזל בעלי כלי הטיס, ההצעה לילנו
היא להקטין את ההיטל מ-100 שקל ל-600 לזקל
.
הי ו"ר א' ויינשטיין
:
נשמע עשליו את הנציג של בעלי כלי הטיס הזעירים
.

אני מייצג בעלים של 42 מטוסים זעירים. למעלה אלה הם גלשנים
ממונעים, זהו התרגום לעברית מהשם הלועזי של כלי הטיס. זהו גלשן שהוסיפו
לו מנוע לא תעופתי מאחור. במגבלות מסוימות אנחנו רל:אים לטוס בשמי
הארץ
.
הבעיה שלנו היא שאנחנו נופלים בין הכסאות. מצד אחד קוראים לכלי
הטיס הזה מטוס זעיר, וכאשר אנחנו מבקשים זכויות אומרים שזהו גלשן
ממר נע
.
הי ו "ר אי' ויינשטיין
:
מר שוהמי, ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה, חייב לעזוב
בעוד זמן קצר. לכן נתן לו את רשות הדיבור, ואתה תמשיך לאתר דבריו
.

מינהל התעופה האזרחי עוסק בריל.יוי ובפיקוח על המטוסים, כולל
מטוסים זעירים
.
הענף ליל מטוסים זעירים הוא חדש יחסית. הוא התפתח רק בשלוש-ארבע
השנים האחרונות. זהו ענף ספורט. המטוסים האלה הם זולים מאד, פשוטים
להפעלה. אנחנו מעודדים את הענף המשמש עתודה לפיתוח ענף התעופה
.
)



(
ש' שוהמי
כיום רשומים בישראל במירשם כלי הטיס 105 מטוסים זעירים, מהם
כ-45 מטוסים זעירים פרטיים. על כל הלזאר לא חל ההיטל
.
ההגדרה של מטוסים זעירים שונתה לאחרונה בתקנות חדשות שהועברו
לפרסום ברשומות. המשקל המירבי של המטוסים האלה עלה מ-180 ק"ג ל-350 ק"ג
,
וזאת לפי תקנים בינלאומיים
.
הענף הזה מתפתח מהר מאד ולאחרונה הוכנסו מטוסים נוספים למסגרת
הזאת
.
אנחנו מבקשים שאם מחליטים להטיל היטל על אווירונים זעירים
,
להביא בחשבון את ההגדרות כפי שהן מופיעות בתקנות החדשות
,
אנחנו רואים בחיוב את התפתחות הענף, שמעודד צעירים ללמוד לטוס
,
שמאפשר לקיבוצים ולמושבים לרסס את שדותיהם, והוא גם ענף ספורט
.
העלות של המטוסים האלה היא קטנה
.

מהו מחירו של מטוס זעיר
?
ש' שוהמי
;
המחיר נע

בין 4000 ל-11,000דולר. אם יוחלט על היטל, אנחנו מבקשים
שהוא יהיה יחסי למחירו של הכלי
.

תודה לך. אנחנו מעריכים את העובדה שבאת לכאן כדי לדבר על היטל
שההכנסות ממנו לשנה יגיעו ל-27 אלף שקל
.
ר' בג
;
אנחנו זוכים לאהדה מכל הגופים, גם משלטונות מס הכנסה וגם
ממינהל התעופה -ואמנם ראש מינהל התעופה הטריח עצמו לבוא לוועדה
כדי להסביר את החיוניות של הענף ואת הרצון לעודד אותו
.
כאשר באתי למס הכנסה והסברתי שאנחנו אגודת ספורט, התשובה

מזה מעניין אותנו, עובדה שאתה בסוף השבוע יכול
לקחת את המשפחה ולטוס לרודוס.. אגב, בחו"ל אין חובת רישוי למטוסים
אלה. אתה קונה את המטוס וטס. אין רשיון טיס
.
באגודה שלנו חברים צעירים, חברי מושבים וקיבוצים. הפעילות שלנו
מתקיימת במשך 6-4 שעות בחודש, בימי ששי ושבת. לחלק גדול מאתנו היתה
בעיה לקנות את המטוס למרות מחירו הנמוך יחסית. כל אחד מאתנו עובד
,
משתכר ומשלם מס הכנסה על הכנסתו
.
לכל אדם התחביב שלו. אחד קונה מנוי לתזמורת, שני קונה מנוי
לבריכה ושלישי עוסק בספורט תעופתי. מדוע מטילים מס מיוחד דווקה על
ענף ספורט זה
?
היו"ר א' ויינשטיין
;
זהו היטל המוטל על רכוש
.
ר" בג
:
נציבות מס הכנסה הורידה את ההיטל ל-600 שקל. זוהי הקטגוריה
של כלי שיט שאורכם מעל 7 מטרים. לפני ארבע שנים חל היטל על כלי שיט
באורך של עד 5 מטרים. פניתי לשמאי ספינות והוא אמר לי שספינה מעל
7
מטרים עולה 30 אלף דולר, וזו הספינה הזולה ביותר. מטוס זעיר היקר
ביותר עולה 10 אלפים דולר
.
)



(
ר' בג
ההיטל של 1985 היה מקסימום 5% מעלות המטוס. לפני ההיטל הזה
חל היטל יהסי למחיר המטוס
-
עשינו משאל בין החברים שלנו, אני חושש שאם יוטל ההיטל לפחות
עשרה מטוסים יתפרקו עד אמצע הלינה הבאה. חברי קיבוצים ומושבים אינם
עומדים בהיטל הזה. הבקשה שלי היא לתתייחסו אלינו כמו לשחקני טניס
או כדורסל. אנחנו אגודה ספורט
-
ש' אלוני
;
כל שבת התעופה הספורטיבית הזו מטרידה את כל האוכלוסיה באזור
של הרצליה. האם תשחררו את השדה בהרצליה
?
ר' בג
;
לנו אסור להיכנס לשדה בהרצליה. אנחנו גלשנים. את לא רואה אותנו
שם. החוק אוסר עלינו לטוס מעל בתים, מעל הים, מעל ישובים, מעל פרדסים
.
ה י ו"ר ויינשטיין
;
תודה רבה
.
אנחנו מדברים על היטל של 600 שקל שיוטל על כל אחד מ-42 המטוסים
הזעירים
.

זהו היטל על רכוש. היום ההיטל הוא 1000 שקל. הסכמנו להוריד
אה ההיטל ל-600 שקל. כן הסכמנו להגדיל את המשקל המירבי הקובע
מ-150 ק"ג ל
-80
ו ק
"

הם מבקשים להגדיל אה המשקל ל-350 ק"ג
.
לאור שינוי ההגדרות של משרד התחבורה אנחנו מוכנים לשנות את
ההצעה שלנו ולחייב מטוס זעיר שמשקלו עד 180 ק"ג בהיטל של 500 שקל
,
ומטוס זעיר שמשקלו מ-181 ק"ג עד 350 ק"ג בהיטל של 750 שקל
.

יש עוד מדינות שמטילות היטל על מטוסים זעירים כאלה
?

הטלנו היטל רכוש על מכוניות, אופנועים, סירות וגם על מטוסים
זעירים
.

לאשר את תקנות ההסדרים במשק המדינה (היטל על רכוש
)

ההיטל על כלי טיס עד 180 ק"ג יהיה
500
שקל, ועל כלי טיס בין 181 ק"ג עד 350 ק"ג
-
750
שקל
.

עד מתי הם יכולים לשלם את ההיטל
?

לאחר שהם ביקשו להופיע בפני הוועדה הסכמנו להאריך את המועד
לתשלום ההיטל עד סוף החודש
.

הם יכולים לשלם את ההיטל עד 31 ביולי. (מ' גביש: בלי קנסות
.)
)



(
חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 5
)
היו"ר א' ויינשטיין
:

חוק מס הכנסה (תיאומים בליל אינפלציה
)
(
תיקון מס' 5) .זוהי הצעת חוק פרטית שלי שהבאתי לדיון טרומי. מליאת
הכנסת העבירה אותה לוועדת הכספים להכנתה לקריאה ראשונה. ועדת הכספים
הביאה אותה לקריאה ראשונה בכנסת, ומליאת הכנסת העבירה אותה לוועדת
הכספים להכנתה לקריאה שניה וקריאה שלישית
.
אי קרשנר
;
נציג לשכת רואי חשבון שהוזמן להופיע בפני הוועדה הודיע שהוא
לא יוכל לבוא בשל שירות מילואים. מר שטראוס, יו"ר ועדת המסים
,
ביקש למסור שהם תומכים בהצעת החוק
.
מי גביש
;
סעיף 12 לחוק התיאומים בשל אינפלציה יוצר מצב שמחייב קבלנים
לשלם מס על מגרש שקיבל הגנה מפני אינפלציה בתקופה קודמה. התלבטנו
פעמיים, גם בשנת 1982 וגם בשנת 1985, האם המגרשים שהם ברשות הקבלנים
צריכים להיות נכס מוגן, כלומר לא להתיר להם הוצאות ריבית על המגרשים
האלה, או לראות במגרשים מלאי, ואז למנוע הגנה כפולה במכירה ולא בקניה
.
שתי האפשרויות האלה הן לגיטימיות, וההבדל ביניהן הוא בעיתוי. אם רואים
את המגרש כנכס מוגן מראש לא נותנים לו הכרה בהוצאות ריבית, ואם רואים
אותו כמלאי - החיוב הוא במכירה
.
היום המגרש מהווה מלאי אצל קבלן. נוצר מצב שחברה קבלנית שנקלעה
לקשיים חייבה לשלם 10% מס, שזה מקביל למס על החלק האינפלציוני, גם אם
יש לה הפסדים גדולים- בדרך כלל חברה שיש לה הפסדים איננה משלמת מס
רגיל, כי הכנסתה מקוזזת כנגד ההפסדים. אותם % 10 שהיא חייבת לשלם
לפי סעיף 12(א) אינם ניתנים לקיזוז לפי החוק, וזאת בגלל מלה אחת
שחסרה שם . בסעיף12 ,( א) כתוב: נישום יפחית, וזה אומר שאנחנו מחייבים
אותו להפחית, ואז הוא חייב לשלם 10% מס גם אם יש לו הפסדים גדולים
.
מוצע כי במקום "יפחית" יבוא "רשאי להפחית". כאן ניתנת לו
אופציה. ההצעה הזו לא באה מהממשלה, אבל לדעתנו היא נכונה כלכלית
וגם מוסרית, ולכן קיבלנו אותה. הנוסח יהיה לפי ההצעה "רשאי להפחית
",
ואז הוא לא יהיה חייב לשלם 10% מס אם יש לו באמת הפסדים
.

הוראה זו חלה רק על קבלנים? מה דינו של אדם שאיננו קבלן ויש
לו שנים או שלושה מגרשים, שזה ההון שלו
?

הוא יכול באותה שנה לקזז זאת כהכנסה מעסק, ובשנים הבאות - כהפסד
הון
.

אני חושב שההצעה היא הגיונית. השאלה אם אין עוד מקרים דומים
לאלה שאיננו מודעים להם
.

לא. בתים ומגרשים הם בגדר הון. בדרך כלל חל עליהם מס שבח או
מס רווח הון, תלוי בסוג הנכס- רק לגבי קבלנים המגרש יכול להיות מלאי
-
הקושי נוצר במעבר בין שני החוקים, כי פעם ראו בזה נכס מוגן ועכשיו
זה מלאי
.
)



(
;

אני בעד העברה החוק לקריאה שניה וקריאה שלישית בכנסת, בלי
שאני נסוגה מההערה שלי בענין בדיקה כל עסקוה המקרקעין 'כלל המדינה
.
א' ורדיגר
;
איך בודקים את ההפסדים, איך מוכיחים אותם
?

בדיקת ההפסדים איננה קשורה לסעיף זה. נישום שטוען שהיו לו
הפסדים צריך להראות מה היו ההכנסות שלו, מה היו ההוצאות. נישום
שהוכיח שהיו לו הפסדים לכל ענין, לאו דווקה לענין זה, יוכל לבחור
באופציה הזו. היום אין לו אופציה כזו
-
.

אני מציע לא להחיל זאת רטרואקטיבית
,

ז
;
בכלל אנהנו מתנגדים לחקיקה רטרואקטיבית לשני הכיוונים. אבל
אפשר להחיל את ההוראה הזו בשנת המס הנוכחית, כי הדו"חות לשנת 1989
טרם הוגשו
.

לאשר את הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה
)
(
תיקון מסי 5) בתוקף משנת המס 1989, ולהעבירה לקריאה
שניה ולקריאה שלישית בכנסת
.
תקנות מס הכנסה (פחת) - קלטות וידאו
היו"ר א' ויינשטיין
:

תקנות מס הכנסה (פחת) - קלטות וידאו
.
נציב מס הכנסה, בבקשה
.

פחת במס הכנסה ניתן על נכסים שהם ציוד, לא על מלאי. לקטות
וידאו זה משהו בין ציוד לבין מלאי. זהו ציוד כי זה מושכר לשימוש
חוזר רב פעמי. מדובר בחנויות שמשכירות קלטות וידאו. מצד שני, זה
מתקרב במידת מסוימת למלאי, כי התחלופה שם היא רבה מאד. זו לא מכונה
שמתמשים בה עשר או עשרים שנה, זה גם לא בנין שעומד ארבעים שנה
ומעלה. התחלופה ללל הקלטות האלה היא רבה והשחיקה שלהן גדולה
.
א ' רביץ
:
למה בכלל קוראים לזה מלאי? זה ציוד
-

הציוד הזה מתבלה מהר מאד
.

מהו הנוהל לגבי ספרים בספריות
?

יש להם שיעורי פחת
.
נציגי הענף שכנעו אותנו שקלטת וידאו לא מחזיקה מעמד אחרי ארבע
שנים, ולטענתם אפילו אחרי שנתיים. כיוון שזה לא מלאי, זו לא הוצאה
מוכרת בעת הקניה. והפחת הוא לשנים רבות ואיננו משקף את השחיקה הריאלית

)



(
מ' גביש
בתקנות מוצע לקבוע לקלטות וידאו שהינן בבעלות מכריה להחלפת
קלטות פחת בשיעור של 25% לשנה. פחת לארבע שנים נראה לנו סביר
.
התקנה הזו יש בה הקלה- היום הפהת על ציוד מהסוג הזה הוא % 7 או 15%
\
לשנה. אנחנו מציעים להגדיל את השיעור של הפחת ל-% 25
.

תחולת התקנות היא משנת המס 1989. מה דין הקלטות שנמצאות כבר
שנה או שנתיים במלאי
?
מ' גביש
;
נעשה התאמות
.

לאשר את תקנוה מס הכנסה (פחת) - קלטות וידאו
-

זוהי ההופעה הראשונה של מר גביש בפני הוועדה כנציב מס הכנסה
.
ברכות להצלחה
.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 49
)

מובא לאישור הוועדה צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין
(
תיקון מסי 49) .נשמע דברי הסבר על התיקון לצו מסגן מנהל המכס. בבקשה
.

התיקון לצו בא בעקבות השינוי האחרון שעשינו לגבי שיש. הטלנו
מס של % 10 על שיש שהיה עד כה פטור והורדנו את המס על הקרמיקה שהיא
תחליף לשיש מ-% 45 ל-30% בתיקון חל שיבוש שממנו השתמע כי שיש מלוטש
,
שהוא בעיקרו מיובא, לא הל עליו המס. כך נוצר מצב שנותן העדפה ליבוא
על פני הייצור המקומי. לפי התיקון המוצע יוטל מס של % 10 גם על שיש

והגרניט?) הגרניט שהוא בעיקרו מיובא יחוייב
במס
.
הי ו"ר א' ויינשטיין
:
התיקון המוצע מתואם עם הייצרנים והיבואנים
?

זה יותר תיקון טעות שבא למנוע אפליה בין היבוא והיצוא
.
שי אלו נ י
:

כדי למנוע העדפה של שיש על קרמיקה. מדוע הממשלה צריכה
לומר לאזרחים שלא להעדיף שיש על קרמיקה? זכותו של האזורח להחליט אם הוא
רוצח שיש או קרמיקה, לפי טעמו ונטיות הלב שלו.הניסוח של המשפט, ולא
חשוב מה יש מאחוריו, איננו לטעמי
.

אני מבין שבמצב הקודם היתה העדפה הפוכה
--

קודם היתה העדפה של השיש על פני הקרמיקה- שיש הוא מוצר מותרות
יותר מקרמיקה. קרמיקה מיוצרת בארץ על

ידי

מפעל נגב-קרמיקה בירוחם
,
המפעל התלונן כי בתנאי המיסוי יש העדפה של השיש על הקרמיקה. כדי למנוע
העדפה הצענו את התיקון הזה
.
)



(

הבעיה היחידה שלי היא שבמפעל בירוחם מחייבים אנשים לעבוד
בשבת. (ש' אלוני; אי אפשר לחייב, זה מנוגד לחוק.) אומרים לעובד:

אם אינך מוכן לעבוד בשבת, לא תוכל לעבוד במפעל
.

אני מבין שזה תהליך של ייצור של עשרים וארבע שעות ביממה
.

ועדת הכספים מאפשרת את הצו ולא את דברי ההסבר. חברת הכנסת אלוני
מערערת על הנוסח של דברי ההסבר. אני מבקש שתקחו בחשבון את ההערה שלה
.
אני מביא את הצו לאישור
.
הוהל: לאשר את צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין
(
תיקון מסי 49) ולהניחו על שולחן הכנסת
-
צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 42
)

אנחנו עוברים לצו השני - צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על
טובין (תיקון מס' 42
).
י' ארד
;
זה שוב תיקון טכני. בדים לא ארוגים שהם מצופים או מכוסים
בחומרים פלסטים חייבים במס של % 10 בלבד, בעוד שבדים פלסטיים
שהתשתית שלהם טקסטיל חייבים במס של 26% מבחינה טכנית קשה לעשות
אבחנה בין שני סוגי הבדים אלה. שנית, יש גם תחלופה ביניהם- החומר
העיקרי הוא הפלסטי, בעוד שהבד הטקסטילי משמש תשתית בדרך כלל
.
המצב הקיים פגע בייצור מקומי מסוים. קבענו לכן מס בשיעור אחיד
גם מבחינה עניינית, כי אלה הם שני מוצרים תחליפיים שצריכים לשאת
באותו שיעור מס וגם כדי לפשט את החישובים
.
העלינו את המס מ-% 10 ל-26% , אבל הגבלנו את ההעלאה רק לאותם
בדים שמשקלם עד 170 גרם, כי בדים במשקל העולה על 170 גרם אינם
טקסטיליים וגם לא תחליפים לטקסטיל, אלא הם משמשים יותר לנייד
.
(
ח' או ר ו ן : כריות למטוסים..) זוהי הדוגמה
.

אני תומכת בתיקון המוצע כי אני בעד פישוט ההליכים. ככל שההליכים
יותר פשוטים יש פחות ביורוקרטיה, פחות סרבול ופחות נטל על הציבור
.
יחד עם זה אינני מקבל את הטענה שאי אפשר לעליות אבחנה בין סוגי הבדים
.
ראשית, היבואנים חייבים לציין על התווית את ההרכב של המוצר בפירוט רב
.
שנית, היום קל מאד לעשות דגימות של מוצר
.

האם מס של 26% חל על כל סוגי הטקסטיל
?

אנחנו שואפים להגיע לשיעורי מס אחידים. למרות שהסיווג של הפריטים
הוא מפוצל, אנחנו משתדלים להגיע לשיעורים אחידים
.
)



(

אתה מדבר על מוצרי טקסטיל. האם זה חל רק על בדים או גם על
מוצרים אחרים
?

חוטים, בדים, מוצרי הלבשה, ועל כל
את מה יש שיעור מס

א' רביץ: לפני מספר שבועות פניתי למשרד התעשיה בענין יבוא מגבעות. יש
בארץ ביקוש די גדול למגבעות מיבוא
.
א' ורדיגר
;
יש בעולם פירמות שהן כל כך מקובלות שתמיד יעדיפו את היבוא על
הייצור המקומי
.
י' ארד
;
הבקשה שלך

חבר הכנסת רביץ, נמצאת אצלנו בדיון.
א' רביץ
;
מחיר מגבעת עלה בשבוע שעבר והגיע ל-200 שקל למגבעת זולה ביותר
.
לפני החגים אנשים קונים מגבעות. אני מבקש אם תוכלו לזרז את הטיפול
בענין בהתחשב בעונת החגים הקרבה. דבר נוסף, אני מבקש שתתנו לכך
פרסום שאכן הורדתם על המכס על יבוא מגבעות. החשש שלי הוא שהמוכרים
לא יורידו את המחירים בהתאם
.

אנחנו מתלבטים בענין. אנחנו משתדלים שעל מוצרים זהים יהיה
מס בשיעור אחיד. לכובעים למיניהם יש שיעור אחיד על מס. יש בעיה
להבחין מתי זו מגבעת ומתי זה כובע אחר
"
א' רביץ
:
מגבעת עשויה מלבד. לבד לא מיוצר בארץ
.

יש גם כובעים אחרים עשויים לבד
.
א" רבי
";
אני מבקש שתפתרו את הבעיה
.
היו"ר א' ויינשטיין
:
אני מביא את הצו לאישור
.

לאשר את צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין
(
תיקון מס' 42) ולהניחו על שולחן הכנסת
.

בהזדמנות זו שנמצא עמנו סגן מנהל חמכס אני מבקשת להעלות שאלה
שמטרידה אותי. עולה חדשה שהביאה אתה מארצות הברית את כל מטלטליה
,
נדרשה לשלם % 300 מכס על השטיח היקר שהביאה. היא שלחה את השטיח חזרה
.
אני מבינה שכדי להגן על הייצור המקומי של שטיחים, על מפעל
שטיחי כרמל, מטילים מכס של% 300 גם על שטיח יחידי שעולה מביא אתו לארץ
.
אותו דבר חל על יורדים חוזרים, או על סטודנטים, מרצים, שליחים
שחוזרים ארצה אחרי שהות של כמה שנים בחו "ל. הם רשאים להביא עמם ציוד
פטור ממכס. אינני מבינה מדוע צריף להטיל מכס של % 300 על שטיחים
.
)



(
י' ארד
;
עולים חדשים פטורים על כל הציוד הביתי והאישי שלהם שצריך לשמש
אותם בארץ. וכאן נשאלה השאלה מהי הכמות הדרושה לשימוש אישי של העולה
ומשפחתו ולא לשימוש מסחרי. בענין השטיחים נהגנו בליברליות כאשר באה
העליה מפרס, כי העולים מפרס הביאו אה השטיחים במסגרת העברת הון
.
פירשנו את החוק בצורה יותר ליברליות למרות שידענו שהשטיחים אינם
לשימוש אישי. בדרך כלל אנחנו צריכים לוודא שלא יינתן פטור על ציוד
שמיועד לשימוש מסחרי
.
אני מוכן לקבל את הפרטים על אותה עולה מארצות הברית ולבדוק
אולי שגינו במקרה שלה
.
לי" אל ו נ י
:
האם בשיקולים שלכם אתם מביאים בחשבון גם את רמת החיים של המשפחה
שעלתה לארץ? אני מדברת על שטיח גדול ויקר, אבל אותה עולה הביאי: עמה
שטיח אחד
.
מהו הדין לגבי אנשים שבאים לכאן בתפקיד לתקופה של שלוש או ארבע
שנים והם מביאים אתם את הציוד
?
י' ארד
;
להם יש זכויות מוגבלות ביותר
.
היתה אפילו בקשה של חברי הכנסת לבטל את הזכויות המיוחדות של
יורדים שחזרו לישראל
,
ש' אלוני
:
האם איננו רוצים שהיורדים יחזרו אלינו כעבור מספר שנים
?
י' ארד
;
הם בכל זאת ישראלים לכל דבר
.
ש' אלוני
;
משפחה יהודית מהולנד החליטה לבוא לישראל למספר שנים כדי
לבחון אם היא יכולה להיקלט כאן, כדי שילדיה ילמדו בארץ, אבל היא
לא החליטה לעלות. המשפחה הביאה עמה ציוד. מה הדין
?

משפחה כזו יכולה לבוא לכאן ולקבל מעמד של תושב ארעי. לתושב
ארעי יש זכויות מוגדרות. אם תושב ארעי מחליט להיות עולה, הוא רשאי
להשלים את אותן זכויות שהוא לא ניצל בהיותו תושב ארעי
.

מה ההגיון להטיל מכס של 300%

על

שטיחים. (י' ארד; זה לא תמיד 300%
.)
היתה תקופה שבתי מלון שקיבלו הנחות במס ובמכס על יבוא שטיחים מכרו
;
אותם לציבור ועלזו רווחים
.
י' ארד
;
המס בעיקרו הוא מס קצוב לפי מ"ר. על יבוא מארצות הברית חל פטור
ממכס ונשאר רק המס הפיסקלי, הוא מס הקניה. גם לגבי מס קניה התחייבנו
בפני השוק האירופי לקבוע שיעור אחיד של מס קניה ליבוא ולייצור המקומי
.
היום יש הפרש במס הקניה ביי היבוא לבין הייצור המקומי
.
ש' אלוני
;
מהו הפער
?
)



(

הפער היה בין 20% ל- 45% , ועכשיו הוא הצטמצם במקצת -בין 20%

ל-41%
.
כאן יש חריגה מההסכמים. לכן התחייבנו בפני השוק המשותף
וארצות הברית להגיע תוך שנתיים לשיעור אחיד של % 20. מכל מקום חלה
שחיקה בשיעור ההגנה לייצור המקומי
.
הטענה שלנו היתה שמפעלי השטיחים נמצאים באזורי פיתוח או באזורי
מצוקה ויש שם בעיות של תעסוקה. השוק המשותף לא קיבל את המענה הזו
ותבע מאתנו להגיע תוך שנתיים לשיעור אחיד. בשל הבעיות באזורי פיתוח
ניתנה כאן הגנה קצת יוצאת דופן. ביקשנו לשמור על ההגנה הזו ולא הצלחנו
.
תוך שנתיים נהיה חייבים להוריד בצורה דרסטית את ההגנה הזו
.
היו"ר א' ויינשטיין
:
תודה רבה
.
הישיבה נעולה
.
(
הישיבה ננעלה בשעה 11.10
)
)