הכנסת השתים--עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 103

מישיבת ועדת הכספים

יום שני ל' במיון התשמ"ט - 3.7.89. שעה 10:00

חברי הוועדה: א. שוחט - היו"ר

א. אבוחצירא

ח, אורון

נ. ארד

י. ביבי

ג. גדות

י. הורביץ

א. ויינשטיין

א. ורדיגר

י. לוי

ע. סולודר

ע. עלי

ש. עמור

א. רביץ

ח. רמון

ש. שמאי

א. קרשנר - מזכיר חוועדה

ס. אלתנבי - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

י. בליזובסקי - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

ח. זיידמן -- מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ד. מנע - מנהל שירות התעסוקה

א, יונס - החשב הכללי

א. זיטוק - סגן החשב הכללי

י. אריאב -- סגן הממונה על התקציבים

ר. הרמן - אגף התקציבים

ח, לוי - אגף החשב הכללי

ג. חביליו - שירות התעסוקה

ד. שחר - שירות התעסוקה

ר. שפיר - האגף להכשרה מקצועית

ב. פפרמן - הרשות לתכנון כוח אדם - משרד העבודה והרווחי'

ע. מור - משרד האנרגיה והתשתית

ת. ישראל - התאחדות התעשיינים

ע. תמיר - הוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית

א. התרחבות האבטלה - הצעות לסדר-היום

ב. מסגרת ערבויות מדינה להלוואות למפעלים

במוקדי אבטלה - מכתבו של שר האוצר ש. פרס

י"ט בסיון התשמ"ט- 22 ביוני 1989

מצב האבטלה

אני פותח את הישיבה,

על סדר-היום של ישיבה זו נושא האבטלה,

אני רוצה להודיע על מהות הדיונים שלנו בנושא זה

ומה הז המחשבות שלי. קבענו סדרה של ישיבות לדיון בנושא האבטלה - וכל

זה לפני המשבר שהתפתה בימים האתרונים בנושא האבטלה והמשבר בעיירות

הפיתות,

זו הישיבה הראשונה שאנו מקיימים בנושא האבטלה,

ואני ביקשתי שלישיבה זו יבואו חברי ועדת המנכ"לים, כדי לשמוע פתות או

יותר מה עשו עד היום, מה עושים ומה בכוונתם לעשות וכיצד הם רואים את

הדברים,

מי הם חברל ועדת המנכ"לים?

מייד נשמע,

אלי הגיעו כל מיני אינפורמציות מהשטח, שהדאיגו

אותי מאד.

הישיבה השניה תתקיים בהשתתפות שר התעשיה והמסחר

ביום ג' הבא בה נשמע כיצד שר התעשיה והמסחר רואה את הדברים וכיצד נערך

המשרד להתמודדות עם האבטלה,

אני רציתי שלדיונים אלה, בסופם, יבוא גם שר האוצר.

אני יודע שעוד מספר ועדות של הכנסת מקיימות היום דיון בנושא. אני מבקש

מאד - אני פונה לחברי הוועדה ~ שנעשה כמיטב יכולתנו, בגלל עצמת הבעיה

וחשיבותה, שהדיון יהיה -- ככל האפשר במסגרת שפה אנו נמצאים - דיון

עניני על מנת שנוכל לשמוע אינפורמציה על המצב בשטח וכיצד חושבים להתמודד

עם הבעיות ולפתור אותן- לא הייתי רוצה שהישיבה תהפוך לישיבה, שבה כל

אחד מאתנו ~ ולכל אחד מאתנו יש דיעות ויש יכולת לבקר את השני, ובזה אכו ?

טובים - ישתמש בהזדמנות זו רק על מנת למתוח בקורת, לגיטימי למתוח בקורת-

אבל נדמה לי, שככל שהדיון יהיה יותר עניני, נהיה יוחד פרודוקטיבים מאשר

אם נצא מהישיבה כאשר כל אחד אמר מה שיש לו לומר על השני, אבל שום דבר

רציני לא יצא מהי17יבה.

ישיבה זו נקבעה לפני שבועיים, לא ידעתי שיש משבר

בערי הפיתוח, לא ידעתי שהיום יתקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה בנושא

האבטלה, ואינני הולך לעשות סדר בכנסת, אני חושב שועדת הכספים צריכה לדון

בנושא, כי יש לו השלכות תקציביות וכספיות,

גם ועדת הכלכלה דנה היום בנושא האבטלה,

ישיבה זו של ועדת הכספים נקבעה לפני שבועיים בלי

להתייתס לנושא אחר,

אדוני היושב ראש, ראשית -- אני מכבד אותך על המעשה-,

שנית, אני נותן לך גיבוי מלא באשר לדרך שבה הלכת,

אני חושב שנהגת נכון, יחד עם זאת אני רוצה להעיר שתי הערות: אכי דוקא

כן מבקר את הצורה שבה ננהל את הדיון היום עם צוות מומחים ולא עם שר האוצר-

אינו עולה "טרמפ" על הרשות שנתת לדחות הופעתו של שר

האוצר לפני ועדח הכספים, ולכן טוב שיופיע בוועדה אחרת ואנו נשמע מהמומחים



מה שיש להם לומר,

ההצעה שלי לסדר היא, לזמן לכאן נציגות של ערי

הפיתוח.

הם בדרכם לישיבה זו.

תודה רבה,

הצעה לסדר לחבר-הכנסת ורדיגר, ואבי מבקש להצטמצם.

כדי שנוכל לשמוע את אורחינו.

קרה משהו ללא תקדים בישיבת הממשלה השבוע בנושא

בו אנו דנים. הנושא די בוער, סגן שר העבודה והרווחה

הכין תכנית ואמור היה להביאה לפני הממשלה, היו על כך פרסומים גם ביום

ששי, גם במוצאי-שבת, גם ביום ראשון בבקר, אפילו פירוט של הצעות מסויימות"

אינני יודע מה הם הנהלים בממשלה, אבל נדמה לי שהפועל היוצא, שכאילו - ואני

אומר כאילו, כי אני נזון מידיעות בעתונים וברדיו - שר האוצר איים על

ראש הממשלה, שבמידה והנושא יועלה בישיבת הממשלה, הוא לא יופיע לישיבת

הממשלה, אינני יודע אם יש תקדים לדבר הזה, ואמנם הדיון לא התקיים, כאשר

האדמה בוערת מתחת רגלינו,

מי שמגיש הצעות, רצוי שיודיע על כך לשר האוצר

יומיים קודם, לא יום קודם,

מתי סגן שר העבודה והרווחה הגיש את הצעתו לממשלה?

לא ידעו שהנושא על סדר--היום של הממשלה,

נושא זה עומד על סדר-יומינו.

נייר ההצעות הוגש מתי?

מה קרה? 12 שנים אתם שרי האוצר, פתאום מפולת?

שר האוצר שדד את הקופה - - -

אגורה לא עברה לא לכור ולא לקבוצים. 12 שנים הייתם

באוצר, פתאום מפולת?

לא העליתי את הנושא כדי לגרום לויכוח פוליטי. ואני

יודע, שמכל ההחלטות שנתקבלו עדיין גרוש לא הוצא,

לא לכור 7לא לקבוצים, ובכל זאת, כאשר אנו נמצאים במצב כזה, והממשלה

אינה מתכנסת ואיכה דנה מייד בנושא האבטלה, הדבר אינו מובן,

אגי פונה ליושב ראש ועדת הכספים, ואני מבקש שנקבל

החלטת מחאה, אנחבו צריכים לקבל דיווח מה הולך בממשלה-

אולי נתחיל בדיון, ואז כולם יגידו את הדברים במסגרת

הדיון? ? .

נשמע עוד שתי הצעות לסדר, וניכנס לדיון.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת יעקב שמאי.

אדוני היושב ראיס, אמרת בדבריך, שישיבה זו בנושא

האבטלה נקבעה לפני שבועיים, אכי חושב שטעית כאשר

אמרת שהמצב הוחרף בשבועים האחרונים. המצב לא יכול היה להחריף בשבועיים

האחרונים, המצב לפגי שבועיים היה כפי שהוא היום, אבל כאשר דו.ים בנושא

האבטלה בוועדת הכספים מטבע הדברים רוצים לשמוע פתרונות ורוצים לשמוע את

שר האוצר. לא יעלה על הדעת, שוועדה אחרת - ותהא חשובה כאשר תהא - דנה

היום בנושא האבטלה ואליה בא שר האוצר" אם לא הזמנת את שר האוצר, אכי מציע

לדחות את הדיון למחר, כי נושא האבטלה הוא בנפשנו, לאור מה שקרה בממשלה.

כאשר שר האוצר סירב לקיים דיון בממשלה, אכי רוצה לדעת אם יסרב לקיים גם

אתנו דיון בנושא האבטלה,



לא יעלה על הדעת, שסגן שר על תקן של שר יגיש הצעה

ושר האוצר יפגע בממשלה ויפגע בכבסת - - -

הוא לא פגע בכנסת. . .

י. שמאי; בשליחי הכנסת בממשלה"

לכן אני מציע לדחות את הדיון למחר ולזמן את שר

האוצר לדיון,

הצעה לסדר והערה לחברים.

הפעם קרה דבר שלא היה בהססוריה, ראשי ערי הפיתוח,;

שבעבר הצליחו להתפלג, היום הם מאוחדים. ואותנו לא מענין מה נתנו לקבוצים.

אני פונה אליכם כחברי הכנסת, - וחבל שחבר-הכנסת חיים רמון יצא - תושבי .

ערי הפיתוח אינם קונים סיסמאות אלו, שערי הפיתוח לא קבלו בגלל מישהו אחר.

אני מציע הצעה לסדר, שועדה הכספים לא תדון בשום

נושא - והאיש היושב מולי, שהוא ידידי שנים רבות והיה ראש פורום ערי

הפיתוח, יושב ראש הוועדה חבר-הכנסת שוחט - - -

ועדת העבודה והרווחה דנה בנושא האבטלה עכשו.

היו"ר א. שוחט; אינני יכול להגיד לוועדת העבודה והרווחה במה היא

תדון.

יאיר לוי; אדוני היושב ראש, הממשלה משותקת.

רוצה להציע הצעה לסדר ברוח טובה: במקרה זה

כל חברי ועדת הכספים מכל המפלגות, יש,להם קונצגסוס

בנושא ערי הפיתוח, אני מבקש שהוועדה תקיים דיון רציני על שלושה דברים:

א. מדיניות הממשלה בקשר לערי הפיתוח. והממשלה תבוא

ותגיד מה היא חושבת בנושא ערי הפיתוח,

ב. יפסיקו לבלבל לנו את המוח בנושא הגרעונות שאנו

יוצרים, שר הפנים ושר האוצר מסכימים, שלא מדובר בכיסוי גרעונות, כי

אם יהיה תקציב-מסגרת אמתי לרשויות המקומיות, אין שום סיבה להכנס לגרעון

ולהפוך לפושטי יד,

ג, תכנית ההשקעות של המשק בעדיפות עליונה לערי

הפיתוח,

היו בחירות לרשויות המקומיות - וכאשר נגיע לתקציבי

הרשויות המקומיות, יהיה לי מה לומר, ולא רק לגבי

הרשויות המקומיות - והיו חריגות מהתקציב -.

זה בניגוד לדעת השר שלך . ואל תאשים את הרשויות

המקומיות. מי שחרג, ישלם את המחיר,

רשות הדיבור למנכ"ל משרד התעשיה והמסחר,-מר יורם

בליזובסקי,

י. בליזובסקי; עוד הממשלה הקודמת, בחודש האחרון לכהונתה, החליטה

לאחר דיון להקים ועדת מנכ"לים, שתציע לה הצעות

להתגבר, או לתת פתרונות לבעיות האבטלה,

את התופעה של גידול במספר המובטלים ראינו כבר

ב-1988, וזו איננה תופעה של מחצית השנה האחרונה, 1988 היתה לשנה שהיו

בה סימנים מובהקים, שהמשק התחיל תהליך של נסיגה, ואחת התופעות של משק



שנמצא בנסיגה היא גידול בממדי האבטלה. אי אפשר לנתק את נושא האבטלה ממצב

המשק. משק שנמצא בהאטה - ואינני מדבר על סטגנציה - הוא משק שפולט עובדים,

הוא משק שאינו קולט עובדים. היות והמשק הישראלי נמצא בנסיגה כבר מ-1988,

אין ספק שאהד המאפיינים שלו הוא גידול בממדי האבטלה.

הממשלה, כאשר הקימה את ועדת המנכ"לים, ראתה בה"

ועדה אד-הוק שצריכה לתת המלצות מסויימות או להציע פתרונות לבעיה. הועדה

שמונתה, אני עמדתי בראשה והיו תברים בה מנכ"ל משרד העבודה והרוותה, מנכ"ל

שירות התעסוקה, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית, מנכ"ל משרד הכלכלה, הממונה

על התקציבים ועליזה תמיר מהועד הפועל של ההסתדרות ונציג של התאחדות

התעשיינים.

הוועדה באה מראש בטענה, שאת הפתרון לבעיות האבטלה

צריך למצוא על-ידי פתרון למשק, להביא את המשק ממצב של נסיגה למצב של צמיחה.

ולכן הוועדה ראתה את תפקידה בפתרונות נקודתיים, וזה יכיל להיות טיפול במפעל

בודד, או טיפול בעיירה. לרגע אחד לא ראתה הוועדה את עצמה כמי שנותנת

פתרון לבעיית האבטלה, כי זה כרוך בבעיות של שינוי מצב המשק, אני מדגיש

זאת, כי לא אחת י נעשה נסיון להסתתר מאחורי הוועדה, ועל מנת לשמור על

כבודם המקצועי של חברי הוועדה, אני מוכרח לומר, שמההתחלה הוועדה לא ראתה

את עצמה בוועדה שהולכת לפתור בעיית האבטלה.

בהתאם לכך היו המלצות הוועדה שהוגשו לממשלה. המלצות

הוועדה הוגשו לממשלה החדשה, וההמלצות התחלקו לכמה מישורים. המישור הראשון,

שתאם את הטיפול הנקודתי, היה המישור הפיננסי. הוועדה, לאחר דיונים, הציעה

לממשלה להעמיד קרן למפעלים הנמצאים במצוקה, כאשר יש בסיס להבראת המפעל,

אולי אדגיש, שחלק מבעיות האבטלה נובעות לא רק

מנסיגת המשק. המשק עובר גם שינוי מבני. יש התייעלות. וזה תהליך חיובי,

שאסור להפסיק אותו, אילו במקביל היו נוצרים מקומות עבודה חדשים, לא '

היתה אבטלה חיכוכית, אלה שהיו נפלטים היו נקלטים במקומות עבודה חדשים.

כיוון שאין מקומות עבודה חדשים, אלה שנפלטים, נפלטים. אבל עצם תהליך

ההתייעלות הוא חיובי.

התחום הראשון שהוועדה המליצה עליו, כפי שאהבתי היה

התחום הפיננסי. ולאחר דיונים החליטה הממשלה להעמיד קרן בהיקף של 36 מליון

ש"ח, שאמורה לתת סיוע פיננסי למפעלים במצוקה כאשר יש בסיס להבראת המפעל.

הממשלה לא עסקה בתנאי מתן הסיוע, אלא החליטה על היקף הסיוע. ובכן הכסף

הזה עומד היום לרשות המערכת.

ומהו הסכום של 200 מליון שקל?

אני מתייחס למה שהממשלה החליטה על בסיס המלצות

הוועדה.

הכסף הזה ניתן?

הממשלה החליטה לתת את הכסף בשתי מנות: 18 מליון ש"ח

ו-18 מליון ש"ח. המנה הראשונה מופיעה בתקציב משרד

התעשיה והמסחר. המנה השניה לא ניתנה, כי המנה הראשונה לא נוצלה.

איפה זה מופיע בתקציב?

זה היה לאחר אישור התקציב.

היתה פניה לוועדה לאשר?

זה מופיע בסעיף - - -

זה עבר את הוועדה?

עבר את הוועדה.

אני אבקש את הפירוט מתי זה אושר ובאיזו מסגרת זה

אושר. אני מקווה שעוד היום נקבל את התשובה.



י. בליזובסקי; התחום השני שבו עסקה הוועדה, הוא תחום הפעולה

של שירות התעסוקה, של שיפלר הליכים, הפגשת הביקוש

וההיצע, הנושא של ההכשרה המקצועית, ירידי תעסוקה, כל תחומי הפעילות

שמתבצעים על ידי שירות התעסוקה ומשרד העבודה והרווחה, שיש בהם לשפר, או

לייעל או להקל על נושא האבטלה, הסכומים שהוועדה המליצה עליהם בתחום

זה הם סכומים קטנים, חלקם נספגו על-ידי משרד העבודה והרווחה,

התחום השלישי - והממשלה מחקה את המלצות הוועדה

בתחום זה, למרות שבמספר המלצות יש כדי למנוע ניצול לרעה של מענק האבטלה,

/הבטחה שיותר עובדים יעברו מאוכלוסית מקבלי מענקי אבטלה לאוכלוסיית

העובדים. הממשלה, לפי בקשת שר האוצר, מחקה המלצות אלו.

התחום הרביעי - הוועדה טענה כבר בחודש פברואר,

שיש לנצל את הנסיגה במשק, את מצב האבטלה, לביצוע עבודות תשתית, כדי לתלו

איזו שהיא דחיפה למשק, אני אביא את הצעות משרד התעשיה והמסחר בנושא,

אבל בהקשר להמלצות הוועדה, יש לזכור שעבודות תשתית הן עבודות שיש לבצע'

בתקופת נסיגה- אין בכך אלא הקדמת עבודות, אין בזה אלמנט של עבודות דחק"

מעבר לתקציב?

מעבר לתקציב,

כך שהוועדה ראתה נושא זה חדשים רבים לפני שהנושא

הועלה על ידי כמה אנשים.

הוועדה הגישה ;המלצותיה .לממשלה, היתה בעיה אם

הוועדה היא ועדה אד-הוק, כפי שראינו אותה בהתחלה, או שזו תהיה ורעדה

המלווה את המצב,

אמרת שהוועדה המליצה על טיפול נקודתי, וכאן אתה

מדבר על מדיניות כללית, אולי תאמר מהו הטיפול הנקוז

הוועדה התכנסה - -

מה אישרה הממשלה?

המלצות הוועדה אן-בלוק" והחליטה על קרן של 26 מליון

ש"ח.

הקמנו ועדת משנה בהשתתפות כל הגופים שהיו מיוצגים

בוועדת המנכ"לים, והוטל עליה להרים את הטיפול הפיננסי- הוועדה הזאת פעלה

באופן אקטיבי על-ידי כך שיצאה לאזורי הפיתוח. היא ביקרה

בתשע עיירות פיתוח. לכל עיר פיתוח הודענו מראש שאנחנו באים. מזכיר מועצת

הפועלים וראש המועצה המקומית זימנו בעלי תעשיה במקום ודנו על הבעיות,

ובאופן פסיבי - מכיוון שהוועדה קבלה הד תקשורתי, הגיעו פניות למשרד,

עליזה תמיר דאגה חיובית שתגענה פניות, ובסך הכל הגיעו 120 פניות,

שכרנו שירותים של ששה משרדי ייעוץ כלכלי שיעזרו

לנו בבדיקת התכניות. המשרד לא יכול היה להתגבר בעצמו על בדיקת התכניות,

היתה הבנה והסכמה על דעת כולם, שרק מפעל שיש לו זכות קיום יקבל את הסיוע

הפיננסי, ולשם כך יש צורך בתכנית הבראה,

תכנית ההבראה לא יכולה להיות מבוססת רק על זרוע

אחת, הממשלה, שנותנת את הסיוע הפיננסי. תכנית ההבראה חייבת להיות גם

עם הבנקים. ועם המפעלים עצמם. היום הבנקים שולטים בפועל על :מפעלי

תעשיה בגין הלוואות שהמפעלים שקועים בהם,



לכן כל תכנית שנבדקה, כאשר עמדה בפני אישור בקשה

להלוואה, זה היה על יסוד תכנית הבראה.

מה לגבי הבטחונות?

זה סיבך את הנושא אדמיניסטרטית. ברגע שלקחנו

על עצמנו תכנית הבראה , התהילה בעיה. התברר לנו

בפועל, שהמחשבות הראשונה לגבי תנאי מתן הסיוע, אין בהן שום אטרקציה.

דובר על ריבית בגובה 7.5%, והיה ברור שריבית זו גבוהה יותר מאשר הריבית

שמסוגלת המערכת הבנקאית להציען נכון להיום הריבית שהבנק מציע היא 5.5%.

הריבית של 5.5% איז בה שום סובסידיה, אנו מעמידים לרשות המפעלים מימון

שאינו מסובסד, הבעיה של,גובה הריבית היא בעיה. אבל הבעיה העיקרית היא -

העדר בטחונות, מפעלי תעשיה שפונים לקרן נמצאים במצב, שאינם מסוגלים

להעמיד בטחונות, וללא מתן בטחונות ~ לפחות חלקיים - אין אפשרות לקדם את

הנושא.

נכון להיום הוועדה המליצה על 19 מפעלים הזכאים

לסכומי כסף מהקרן. אף אחד מהם לא ניצל את הכסף, במלים אחרות, 18 מליון

שקלים שהועמדו לרשות המשרד, לא נוצלו עד היום,

תן דוגמה של בטחונות.

אולי הקריטריונים נוקשים?

אחרי שהוועדה אישרה, הבעיה היא לא הקריטריונים.

אני מדבר על פרויקטים, שהוועדה אשרה, וזכאות של

מפעלים קיימים.

אני מוכרח לומר, שאבי אישית נמצא במצב מביך, אני

חושב שגם חברי ועדה אחרים, כי עומד לרשותנו כסף, יש רצון לסייע ויש הבנה

שחייבים לסייע, אם רוצים להציל את המפעלים שיש הצדקה לקיומם - - -

לדוגמה?

פנה אלי מפעל בירוחים, שמופיע ברשימת המפעלים עליהם

דיבר מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, מר בליזובסקי,

והוא קיבל אישור בכתב מסמנכ"ל משרד התעשיה והמסחר בחודש מאי, הוא פנה

לבנק ונאמר לו שהענין לא סודר.

ניתן לו אישור ל-150,000 שקל.

הוא צלצל לבחורה במשרד האוצר - - -

היא נמצאת כאן, הנה לוי.

נאמר לו: הענין לא סודר עם הבנק, כל העסק על הבנקט.

אני מכיר את הבחור הזה, כל מלה שהוא אומר היא מלה

של אמת, לא רק זה, גם נימת התשובה, תרשי לי לומר לך גברת חוה לוי:"תשכח

מהענין, הענין לא עומד להסתדר". הבחור אינו משקיע ברמת-גן ולא בבני-ברק,

אלא בירוחם.

הבעיה היא בבנקים או באוצר?

לפי דעתי, אצל שני הגורמים.

כאשר האוצר רצה למחוק לקבוצים, הוא הצליח או לא?

אם אתה חושב שבכל דיון ובכל משפט תחזור לקבוצים,

חבל על הזמן,

שאלתי: האוצר הצליח לכופף את הבנקים בנושא המחיקה

לקבוצים, למה שלא יעשה זאת לגבי ערי הפיתוח?

ההבדל הוא, שלקבוצים הבנק כבר נתן, ופה הוא

צריך. לתת.

במקום למקד אח הדיון בבעיה - - -

מה שקרה אתמול הוא, שהיה ויכוח על עיירות הפיתוח

ושר האוצר הכניס אה ענין יהודה ושומרון ועזה.

איזה דיון עקר אנו מקיימים, במקום לשאול את שר

האוצר אם הבנקים יתנו או לא יתנו למפעלים בערי

הפיתוח?

היו"ר א. שוחט; אני נחתי דוגמה של מפעל בירוחם, הבעלים של המפעל

אומר: אושר לי כסף, אני-מרחיב, אני משקיע, אני

יוצר מקומות עבודה, והעסק מטלטל בין הבנקים והאוצר ומשרד התעשיה והמסחר.

אתה לא יכיל לקבל; הבנקים כן משתפים פעולה ולא משתפים פעולה.

דרך אגב, מונחת לפנינו בקשה של שר האוצר לאישור

מסגרת ערבויות מדינה להלוואות למפעלים במוקדי אבטלה בהיקף של 5 מליון ש"ח.

ע. עלי; באותו נושא עוסקת עכשו ועדת העבודה והרווחה ושר

האוצר מופיע לפניה,

אתה נכנסת זה עתה, אמרתי בפתיחת הדיון: אנחנו קבענו

שלושה דיונים בנושא, כולל דיון מסכם עם שר האוצר"

בשבוע הבא יופיע לפני הוועדה שר התעשיה והמסחר בנושא זה,

כיום, מעבר ל-19 המפעלים שהוועדה אשרה זכאותם

להלוואות, 35 מפעלים נמצאים בשלב הסופי של הבדיקה,

ואני מניח שחלק גדול מהמפעלים יהיו זכאים אף הם,

מה מספר המועסקים במפעלים אלה?

אין לי כרגע המספר"

כיוון שיושב ראש הוועדה הזכיר את גושא ערבות המדינה

בהיקף של 5 מליון שקל, אני רוצה לומר שסכום זה לא יספיק. לדעתנו 90%

מהמפעלים המגיעים אלינו, "בלי מתן ערבות מדינה לא ינצלו את הכסף, גם אנחנו

איננו מציעים לתת ערבות מדינה מלאה, העקרון של שותפות עם הבנק והמשקיע

צריך להתבצע,

להערכתנו - ואני חוזר על הדברים כי החשב הכללי

נכנס לחדר הוועדה - 90% מהפניות אלינו ללא סיוע חלקי של ערבויות , לא

ינתן להן הפתרון, כי המפעלים שמגיעים היום הם מפעלים השקועים עד צואר

בהלוואות בנקאיות וכל הבטחונות שיכלו לתת לבנקים כבר ניתנו.

יש כאן סתירה בין הנפח ובין היכולת הפרטנית של כל

אחד- מה יועיל אם נשלש את הכמות אם אותו אדם מירוחם

כבר ממושכן, ולא יוכל לתת אפילו 10% בטחונות?

בתכנית ההבראה אנו מציעים, שהכסף החדש שאנו נותנים

דרך הקרן, ינתן לפעולות חדשות ולא יחליף את הכסף

של המערכת הבנקאית. זאת ראשית,

שנית, במקרים שאנו מציעים לתת ערבויות, אנו מציעים

שערבות המדינה תבוא כנגד כסף חדש ולא כדי לשפר מצב הבטחונות של הבנקים.

שלישית, אנו דורשים מהבנק שפריסת ההלוואות תיעשה

ללא תוספת בטחונות"

על-ידי שלושה צעדים אלה אפשר לתת כסף חדש למפעלים

אלה"

ואז איזה סכום אחה צריך?

אינני יודע, כי אינני יודע כמה נאשר, אבל אין לי ספק

שה-5 מליון ש"ח לא יספיקו.

אנחנו מדברים על קרן. הכסף מרנח באיזו פינה,

אבל במציאות אף אחד לא קיבל כסף, ברגע שאף אחד

לא לקת כסף, משהו קלוקל.

היו "ר א. שוחט; נאמר שיש פניה של שר האוצר לאשר 5 מליון ש"ח ערבות

מדינה לצורך הפעלת הקרן ומימושה" כלומר, יש אישורים,

האנשים לא קבלו את הכסף בגלל בעיה של בטחונות. מונחת לפנינו בקשה לאשר

סכום של 5 מליון שקל למתן ערבויות.

סיבות תמיד ישנן, השאלה היא - איך מתגברים על הסיבות?

מייד תשמע.

אני רוצה לשמוע מנציג האוצר, למה לא הופעל הענין,

כי התשובה שנמסרה לי מפי הגברת חנה לוי מהאוצר מעוררות תמיהה.

מהו הסכום הדרוש לבטדוונות?

קרוב מאד להיקף הקרן,

כמה מקומות עבודה זה בותן?

הכוונה היתה לעזור למפעלים שיש להם תכנית הבראה

ויש להם יכולת קיום, אבל חלק ממפעלים אלה, הסיוע

הזה לא יעזור להם להבריא.

התהליך של הפעלת הקרן כלל עבודה של כלכלנים מקצועיים

שבדקו את המפעלים, הכוונה שהיא שאותם כלכלנים או רואי חשבון או מומחים

בניהול ילוו את המפעלים בשלבי ההבראה במימון חלקי של המדינה. ואכן כמו

שנאמר, כאשר אושרו הסכומים, נתקלו בבעיה של מימוש הסכומים כתוצאה מהעדר

בטחונות, הנושא עשוי לבוא על פתרונו החלקי עם האישור הצפוי של מסגרת

ערבויות מדינה להלוואות למפעלים במוקדי אבטלה: כאשר הדבר קורה לגבי

ערבויות שהחשב הכללי צריך להעביר - - -

אתה מניח שאם בקשת האוצר בנושא הערבויות להלוואות

למפעלים במוקדי אבטלה תאושר, הענין יוכל לצאת לדרך?

מדוע הגשתם בקשה על 5 מליון שקל?

זו הערכתנו, שמפעלים שכבר אושרו, זקוקים לסכרם הזה.

כאשר מפעל נכנס לתכנית הבראה, החובות הקיימים הבנק

אמור לפרוס, כדי שהנטל יהיה יותר קטן, לגבי הון נוסף, פה מדובר שהערבות

לא תהיה על כל הסכום,

עד איזה חלק?

שליש מהסכום,

שמענו שאושרו תכניות הבראה של 19 מפעלים, השאלה היא,

האם ה-5 מליון שקל יפתרו את הבעיה שלהם?

להיקף שאושר עד היום, זה עונה על הבעיה,

התמונה ברורה, סכום זה איננו בהיקף המתאים. אילי

הוא מתאים למה שכבר אושר, אבל בודאי שהאוצר יצטרך

לבוא שוב לוועדה.

בינתיים הצטרפו /'אלינו ברוך אלמקייס, ראש העיר ירוחם,

זאב בוים ראש העיר קריית-גת וראש מועצת ראש-העין, שאמנם היא איננה עיר

פיתוח, אבל הוא בא לתת גיבוי לערי הפיתוח,

רשות הדיבור לחברת ועדת המנכ"לים, עליזה תמיר.

כחברת ועדת המנכ"לים וכמי שמלווה את הנושא כל

הזמן, מאז נראו הניצנים הראשונים של המיתון במשק,

בשנת 1988, אבי רוצה לסבר אזניהם של חברי הוועדה בנושא של מפעלים שפנו

בבקשה לועדת המשנה של ועדת המנכ"לים, אחרי שסרקנו מה בנכם הגדול, והם



120 מתוך 130 מפעלים, נוכחנו לדעת שבסיוע לא גדול, בתנאים מתאימים, ניתן

להרחיב אח התעסוקה בהם או לעתים למניע פיטורי עובדים, יש ביניהם מפעלים

במקומות, שאינם מוגדרים כעיירות פיתוח, אך האבטלה בהם הגיעה ל-10%, כך

שמבחינת הקריטריונים הם דומים למפעלים במצוקה בערי הפיתוח", אם יקבלו

מפעלים אלה, שאינם מוגדרים כ"מפעלים על הקרשים", אלא הם מפעלים שיש

להם פוטנציאל ויש להם הזמנות ויש להם כושר ייצוא, והם נקלעו למצוקה

בגלל נושא הריבית, שהוא חולי של המשק כולו, סיוע בתנאים מתאימים, בדומה

לקרן התנופה והצמיחה של ההסתדרות, ניתן להרחיב בהם את התעסוקה או למנוע

פיטורי עובדים בהם"

שר האוצר ומזכיר ההסתדרות ב-12 בפברואר השנה

חתמו על הקצאת 200 מליון שקל לסיוע למפעלים אלה, אחרי שבדקנו ומצאנו

שבמפעלים אלה ניתן מיידית לשלב עוד 2,000-3,000 עובדים- וזה מה שקוראים

טיפול נקודתי, לא ברמת המקרו, ברמת המיקרו. אנחנו חשבנו ש-200 מליון שקל

אלה מעוגנים באיזה שהוא מקום בקופת האוצר, והנה פתאום נוכחנו לדעת,

שבעצם אין 200 מליון שקל, למרות שזה היה חלק מההסכם עם ההסתדרות שתמורתו

ויתרה ההסתדרות על חלק מתוספת היוקר" למעשה אין 200 מליון שקל כי הקריטריוני

שנקבעו הם כל כך נוקשים -'כמו ריבית בגובה 7.5% וערבויות שאף בעלים של

מפעל אינו יכול לעמוד בהם.

לאחר כינוסה של המועצה הכלכלית נקבעה ועדת-ביילין

והקריטריונים הוגמשו, אבל נושא הערבויות לא קיבל פתרון" וברגע שאין פתרון

לנושא הערבויות, גם הגמשת הקריטריונים אינה מועילה. בואו לא נשכח, שאלה

מפעלים שכל אחד מהם, לבד מאשתו, כבר שיעבד את הכל-

אני חושבת, שאילו ה-200 מליון שקל היו "כסף על אמת",

כלומר עם ערבות מדינה ועם ריבית נמוכה, 5.5%, ואילו היינו יודעים שהמעסיקים

מקבלים את זה, תוך זמן קצר, ניתן היה להפעיל זאת, ויש לנו רשימה מדוייקת

של המפעלים ומספר העובדים שניתן להוסיף,

בואו לא נשכח, שהמדינה משלמת מדי חודש 40 מליון שקל

ביטוח אבטלה למובטלים, כאשר הכסף הולך למחיה ולא לדברים פרודוקטיביים"

אילו היינו מזרמים מחצית סכום זה למפעלים, תמונת האבטלה היום היתה שונה

לחלוטין,

הייתי בשבוע שעבר עם ראש המחלקה לאגוד מקצועי,

מר הברפלד, בבית-שאן, רציתי להראות לו איך אפשר, לא בתיאוריה אלא באופן

מעשי, להרחיב את התעסוקה, היינו במפעל שאינו נחשב למפעל במצוקה, מפעל

"ראדא" בבית-שאן. שאלנו את מנכ"ל המפעל: איך ניתן לגרום לכך שהמפעל שלף

יצמח לא בדרך טבעית, אלא בצורה מואצת, על מנת להרחיב את התעסוקה במפעל?

פשוט מאד, אני צריך סיוע נוח במיוחד לנושא השיווק, יש לנו משווק

בניו-יורק, הוא עולה לי 200,000 דולר לשנה. אני צריך עוד 4-5 משווקים

כאלה ואבי מייד מכפיל מספר העובדים במפעל "ראדא" בבית-שאן. בחדר השני

במפעל ישבו 30 בחורות, בוגרות תיכון, בקורס פנים'-מפעלי, והן אמורות לסיים

את. הקורס בעוד חודש, והוא יוכל לקלוט רק שתים מהן, אם יתנו לו סיוע

של מליון דולר, הוא יוכל להתאים את המפעל להכפלת מספר העובדים, וזה איננו

מפעל טכסטיל, איינו מפעל עתיר עבודה, אלא מפעם חכם,- כך אפשר לספר על

מפעלים רבים שנסגרו משום שלא קיבלו את הסיוע המתאים,

אני חושבת ש-5 מליון שקל ערבות מדינה, זה לעג לרש-

אבל זה ישמש פתח לסיוע רציני יותר בנושא הערבויות, אני מעריכה שערבות

המדינה הנדרשת היא בסכום של 30 מליון שקל, זו לא הערכה היפותטית, זו

הערכה מעשית,

נשמע עכשו את מנכ"ל שירות התעסוקה כדי לקבל תמונת רקע

על התפתחות האבטלה,

כבוד היושב ראש, גבירותי ורבותי,

אבי רוצה לתת מספר נתונים על עיירות הפיתוח ומה

ההצעות שלנו בנושא האבטלה.

ראשית כל, עיירות הפיתוח, האוכליסיה שלהן מהווה

9% מאוכלוסיית המדינה. ובאבטלה מ-21% עד 26% ובממוצע25% מכלל המובטלים.

נתון זה היה קיים לפני שנה.

ולפני שנתים?

אותו דבר.

ולפני שלוש שנים?

אותו דבר.

ולפני ארבע שנים?

כאשר אסיים דברי, אם משהו לא יהיה ברור, תשאל שאלות"

25%-מכלל המובטלים בממוצע כאשר האוכלוסיה מהווה 9%

מכלל אוכלוסיית המדינה. זאת אומרת, האבטלה בערי הפיתוח נשארה באותה רמה

כל השנים .

תן רשימה של ערי הפיתות, כי גם יבנה כלולה בין ערי

הפיתוח.

אתן לך רשימה.

במאי 1988 פנו ללשכות התעסוקה בערי הפיתוח 45,000

נפש, שזה 3.5%, בעוד שבמישור הארצי -1.6%.

שיעור המובטלים בערי הפיתוח ב--1988 הוא 4.2% כאשר

הממוצע הארצי 1.6%. מוקדי האבטלה בערי הפיתוח - ודברים אלה נמשכים לאורך

השנים - אנו מחלקים לשלוש קטגוריות: אבטלה קשה, אבטלה בינונית, אבטלה

שולית. המקום המוביל הוא נתיבות עם 15.4%, ונתיבות לאורך כל השנה האחרונה

היא המובילה,

הממוצע הארצי הוא 1.6%?

בחודש האחרון 2.6%.

אלה אנשים המקבלים דמי אבטלה?

אני נשאל הרבה פעמים על המושגים שמשתמשים בהם:

בלתי מועסקים, דורשי עבודה ומובטלים. אסביר זאת

עכשו.

יש אומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על-פי מדגם

בינלאומי לגבי אחוז הבלתי-מועסקים במשק. זאת אומרת, כל בלתי מועסק שנשאל

אם הוא רוצה לעבוד ואומר "כן" נחשב לבלתי מועסק. אחוז הבלתי-מועסקים הוא

כיום 8.4%, שהם 124,000 איש.

זה כולל גם מי שרוצה להחליף מקום עבודה?

לא. זה אחוז הבלתי-מועסקים במשק.

מה ה?ה האחוז בשנה שעברה?

6.4%. זה אומדן ארצי, אין חלוקה לפי ערים.

יש שיעור מובטלים, זה מספר האנשים המקבלים דמי

אבטלה מכוח העבודה האזרחי, שהיה בחודש מאי השנה 2.9%, שהם 45,622 - - -

לעומת כמה במאי 1988?

21.185.

כאשר אני מדבר על מוקדי אבטלה, במאי השנה היה

שיעור המובטלים בנתיבות15.4%, בכפר-יונה 13%, באופקים 12.8%, במגדל-העמק 12%,

בשדרות 10.8%, בנצרת, העיר הערבית, 10.1%, קרית-עקרון 9.9%, וירוחם 9.8%.

יש אבטלה, אבטלה קשה מאד ואבטלה פחות קשה, וגם היא



גבוהה מאד כשלעצמה. ריש לי נתונים לחודש מאי 1988.

בנתיבות היה שיעור המובטלים במאי.השנה 15.4%

לעומת 4.5% במאי 1988 .באור עקיבא היה שיעור המובטלים במאי 1989 9.2%

לעומת 2.6% במאי 1988. בדימונה היה שיעור המובטלים במאי 1989 8.2%

לעומת 4.6% במאי 1988 בבית-שאן היה שיעור המובטלים במאי 1989 8.1%

לעומת 1.7% במאי 1988. בערד היה שיעור המובטלים במאי 1989 8% לעומת

5.2% במאי 1988.

יתכן שיש מי שקבלו.דמי אבטלה ששה חדשים ואינם מועסקים

ואז הם נחשבים לבלתי מועסקים, יכול להיות שיש בערי הפיתוח מי שאינם מקבלים

דמי אבטלה ואינם מועסקים ואז הם נחשבים ללא-מועסקים.

מתוך 34 מוקדי אבטלה במדינת ישראל 19 בערי הפיתוח-

תן דוגמה.

זכרון יעקב, ראש העין.

כמה מובטלים בראש העין?

6.8%.

כמה בבאר-שבע?

ד. מנע; 6.4% ברמלה - 5.5%, בלוד -3.8%, באור-יהודה - 5.3%,

בנס-ציונה - 5.3%.

ח. רמרן; מי מתחת,לממוצע? רק תל-אביב?

ד. מנע; תל-אביב.

ח, רמון; וחיפה?

ד. מנע; נמוכה מהממוצע.

יא, וינשטיין; אדם שקיבל דמי אבטלה ששה חדשים, אחרי כמה זמז

הוא יכול לקבל שוב?

ד. מנע; הממוצעים שציינתי עומדים לאורך כל השנה האחרונה.

היו"ר א. שוחט; מה אתם מציעים?

ד. מנע; בחודש מאי נרשמו בשירות התעסוקה 78,000 דורשי עבודה,

כולל אקדמאים, מול 23,000 הזמנות. זאת אומרת, שאפילו

אם נאייש 23,000 ההזדמנות עדיין ישארו 50,000 דורשי .עבודה. והדבר הזה

מחייב פתרון ממשלתי כולל - הקמת תשתיות, הקמת מפעלים - כי בסופו של דבר

אנו אחראים רק ל- 23,000 הזמנות שמגיעות אלינו. אם אנחנו נעשה עוד ירידי-

תעסוקה ועוד סדנאות, נוכל לשרה עוד 5000-1000 איש- איך נתגבר על הפער

הגדול?

אי בואם של עובדים מעזה, אינו מגדיל את ההזמנות

לעובדים?

באשר לעובדים הזרים במדינת ישראל, עובדים זרים

ברשיון מטעם שירות התעסוקה יש 04000 בנוסף להם

יש 10,000 עובדים זרים ללא רשיון שמגיעים לארץ- באשרה של צליינים ומשתלבים

במקומות עבודה שישראלים אינם רוצים לעבוד בהן"

רענן כהן; 10,000 העובדים הזרים אינם כוללים עובדי יש"ע?

ד. מנע; לא.

יש מפעלים שמעסיקים פורטוגזים גם בעיירות הפיתוח.

מפעל פולגת בקריית-גת מעסיק 100 פורטוגזים, מפעל ארגמן ביבנה מעסיק 100

פורטוגזים.

עשינו מאמצים לגייס ישראלים לעבוד בשלוש משמרות,

אף אחד אינו רוצה לעבוד. אדון פולק הודיע, שכל ישראלי שירצה לעבוד

במפעל פולגת, יתקבל והוא מייד יפסיק עבודתו של העובד הזר,



אנו ממשיכים לנסות לצמצם את הבעיה'" אנו עורכים

ירידי תעסוקה בכל הארץ, שזוכים להצלתה. יש לנו תקציב הסעות להסיע מובטלים

ממקום מגוריהם. אנחנו משתתפים בהסעות באופן בלתי מוגבל,

על איזה מרחקים מדובר?

גם מערד לתל-אביב. כל מפעל שפונה ומבקש השתתפות

בהסעות פועלים, אנו משתתפים כמעט באופן בלתי מוגבל.

רשות הדיבור למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, מר חנוך

זיידמן.

קודם כל אני רוצה לציין, שוועדת המנכ"לים כבר למעלה

מחדשיים לא התכנסה, ואני מיצר על כך. במקום זאת

שמעתי שהוקמה ועדת ביילין.

בישיבה האחרונה של ועדת המנכ"לים עמדה בעיית שיעור

הריבית, שהוא גבוה ולא כדאי למפעלים לקחת את הכסף בשיעור ריבית זה-

בעיה שניה שעמדה בפני ועדת המנכ"לים היא, שמפעלים

אלה הם ברובם מפעלים בקשיים, ומה שהיה להם לתת כבטחונות נתנו והבעייה

היא לתת את הכספים בלי ערבויות, ועדת המנכ"לים לא היתה מוסמכת לאשר זאתי.

ומכאן אעבור לנושא של ההצעות של משרדנו, משרד

העבודה והרווחה, ובהקשר זה, לשאלתו של חבר-הכנסת ויינשטיין - המכתב לשר

האוצר יצא ב-6 ביוני ולמרבה הפלא היו שרים שקבלו את המכתב וארבעה שרים

הגיבו על כך,

אולי אפשר לקבל אח ההצעות בכתב?

כן.

מספר מלים לגבי ההצעות, בעיית האבטלה מתחלקת לשני

האחד - מוקדי האבטלה החריפה, ששם המובטלים אינם אשמים.

שם פשוט אין מקומות עבודה, ואם בנתיבות יש 400 מובטלים ויש 100 הזמנות,

ה- 300 אינם אשמים ל1הם מובטלים, אין להם מקומות עבודה, יש מקומות שההצעה

להחמיר בקריטריונים לגבי דמי האבטלה היא צודקת, כי יכול להיות שהוא יגדיל

מספר המועסקים ויפחית מספר מקבלי דמי האבטלה, אבל יש מקומות שאין שום

סיבה להחמיר בקריטריונים לגבי דמי אבטלה, כי במקומות אלה אין עבודה

ואין תעסוקה והפתרונות צריכים להיות אחרים.

לכן ההצעה העקרונית של סגן שר העבודה והרווחה שהיתה

צריכה להיות נדונה אתמול בממשלה, מתחלקת לשני חלקים: החלק הראשון, שהיה

בהמלצות ועדת המנכ"לים - הקמת תשתיות. מדובר על פרויקטים כלכליים שצריך

לעשות, אבל לפי התכנון צריך לעשות בעוד שנה-שנתיים, ובגלל בעיית האבטלה

יקדימו אותם"

אתה יכול לתת דוגמה של פרויקטים כאלה?

יש תכניות בעגף הבניה,

לא סיסמאות, פרויקטים ממש,

אני חושב שלא משגה אם מדובר בכביש זה בגליל או בכביש

אחר בגליל. אלו אינן סיסמאות,

השאלה היא, האם פרוייקטים אלה יספקו מקומות עבודה?

האם יש בהם פוטנציאל לקליטת עובדים?

יש בהם פוטנציאל, כיום אין מציעים לאדם עבודה, כי

אין עבודה, ואז הוא מובטל.

בעבודות תשתית הכוונה היא לעבודות שבהן הכסף אינו

מוצא לבטלה על עבודה יזלמה.

אני רוצה שבהזדמנות זו ייקבע שאחד הקריטריונים

לעבודות תשתית הוא אספקת עבודה,

גניח שאתה רוצה לסלול כביש של ארבעה מסלולים,

שדרוש מבחינה לאומית, אלא סעל פי התכנון הוא

אמור להתבצע בעוד שנתים. אתה מחליט להקדים סלילת כביש זה, אתה מזרים

15 מליון שקל, סלילת הכביש יוצרת מקומות עבודה, כי כל המערכת מתחילה

אני רוצה שינכשו עשבים או יטעו עצים,

כאשר מדובר על תשתית, לא חשוב אם יסללו כביש באר-שבע בית-קמה או מחלף

בגוש דן. אלה מסוג הדברים של עבודות תשתית.

ח. אורון; אני מבקש שיביאו לנו רשימת הפרוייקטים.

האם ידוע מספר העובדים שהם עובדי-קבלן שאינם מופיע'

ברישום בלשכות התעסוקה? כמה מהם מקבלים דמי אבטלה?

בסיור שקיימנו בים-המלח היתה שיחה מקיפה על כל

הנושא.

אני שואל: האם ידוע מהו מספר העובדים שהם עובדי

קבלן וכמה מהם מקבלים דמי אבטלה? זו שערוריה.

מנכ"ל שירות התעסוקה יתן את הנתונים המדוייקים,

מתן העדפה ליצרנים מאזורי הפיתות בקניות ממשלתיות, יש החלטה על 10% והיא

אינה מיושבת וזה יכול לתת עזרה למפעלים באזורי פיתוח.

למה זה לא מיושם?

אינני יודע. אנו מציעים לדחוף וליישם אותה ביתר

תקיפות בתקופה הזאת.

משרד הבטחון מיישם זאת?

משרד הבטחון מיישם זאת.

והקניין הכי גדול הוא משרד הבטחון.

בסוכנות לא מיישמים זאת.

אני אומר שלפי האינפורמציה שבידינו, זה אינו מיושם

מספיק.

יש משרדים שאוהבים לקנות בחוץ-לארץ ולא בארץ-

אני אבקש אותך להגיד איזה משרדים פועלים בהתאם

להחלטה ואיזה לא,

זה לא תפקידי-

אותה אינפורמציה שקבלת, תעביר לנו-

בצד הצעדים האלה מוצעים גם שינויי חקיקה, חלקם

נמצאים בתהליך אישור.

על איזה שינויי חקיקה מדובר?

האחד, שמובטל צעיר עד גיל 25 יהיה חייב לקבל כל

עבודה ולא לסרב, ולהגדיל את רדיוס הנסיעה,"

הצעות שינויי. חקיקה אלו מונחות מ-1982 בוועדת

העבודה והרווחה של הכנסת.

אני מקבל את הצעת היושב ראש, אצלם מסמך ההצעות

שהגשנו לממשלה ואגיש אותו לוועדה, במקום שאקרא

עכשו כל הצעה.

אני מניח, שגם הרגשתי וגם הרגשת חברי הוועדה היא,

שהסכום של 5 מליון שקלים - ערבויות מדינה להלוואות



למפעלים במוקדי אבטלה

אפילו לא 5 מליון שקלים, זה 2,5 מליון שקלים.

י עובדים עלינו בעינים, אמרו 5 מליון שקלים ולמעשה

הסכום הוא 2,5 מליון שקלים,

מכל מקום ברור לכו שהסכום הזה איבנו הסכום שיענה

על הבעיה. שמענו גם ממר בליזובסקי וגם מעליזה תמיר,

שההערכה היא שסכומים בגודל של 40 מליון שקל עשויים להיות משמעותים.

אנו פותחים בדיון, אקרא אח רשימת חברי הכנסת

חברי הכנסת נאוה ארד, אריאל וינשטיין, עדנה סולודר,

עובדיה עלי, חיים רמון, יאיר לוי, שמעון שטרית, אברהם ורדיגר, רענן כהן,

ואשלב ביניהם שני חברים מבין נציגי ראשי ערי הפיתוח,

ע. עלי; נהוג בוועדה שמי שמעלה את הנושא על סדר היום,

מציג את הנושא בוועדה,

אמנם אתה הצעת ראשון לדין בבעיית האבטלה, אבל גם

חבר הכנסת שמאי העלה את נושא האבטלה,.

שיפתח חבר-הכנסת עובדיה עלי את הדיון,

ע. עלי; אני מוכן לוותר, אבל הנוהג הוא, שמי שמציע הצעה

לסדר היום, צריך לפתוח את הדיון,

בבקשה, חבר-הכנסת עובדיה עלי,

רבותי, אחרי ששמענו את הסקירות, אני חושב שהתמונה

שהצטיירה לפנינו היא הרבה יותר חמורה. אני, כאשר

נכנסתי לחדר הוועדה, חשבתי שהמצב יותר טוב, אבל כאשר אתה שומע את הנתונים

על שיעורי המובטלים וכאשר רואים את מוקדי האבטלה, כמו נתיבות, מתברר

שמספר המובטלים מגיע לפי 6-7 מהממוצע הארצי, וזה צריך להדיר שינה מעינינו.

אני מציע שוועדת הכספים לא תדון בשום נושא עד

שלא יימצאו הפתרונות לערי הפיתוח, אני אינכי משלה את עצמי, שאם נקיים דיון

כל הבעיות יפתרו, אבל ועדת הכספים אינה יכולה לעסוק בכל נושא אחר, זה

עלבון לשכל הישר, שועדת הכספים דנה בנושאים מנושאים שונים ובערי הפיתוח

אנשים הגיעו לפת לחם, ילדים רעבים ללחם - - -

ע. עלי: אני אמרתי דברים בשם אומרם" אם זו אמת או לא, כך

נאמרו הדברים, על כל פנים המצב בערי הפיתוח קשה

מאד. ובמצב זה ועדת הכספים אסור לה לעסוק בשום נושא אחר עד שנושא עדי

הפיתוח לא יבוא על פתרונו, אני מציע ששום החלמה לא תתקבל בוועדת הכספים

עד שנושא זה לא ימצא פתרונו, כי אי אפשר לשבת מנגד ולתת לחיים לזרום,

ולו רק כדי להפנות את הזרקאורים לבעיה חמורה זו,

מדובר לא רק באבטלה בערי הפיתוח, אלא גם בהגירה

מערי הפיתוח. היום שמעתי שבחמש השנים האחרונות הגרו מערי הפיתוח 100,000

איש, אתם מבינים מה משמעות הענין הזה? וכל הזמן מדברים על פיזור

האוכלוסיה,

רוצים לסגור ערי פיתוח כי הוקמו יותר מדי ערי

פיתוח? זו לא בעיה" אבל ערי הפיתוח הן גם ציונות, גם בטחון וגם מרקם

חברתי"

אני רוצה להזכיר לחברים שבגליל יש רוב ערבי, אינני

אומר שזה התחיל אתמול. זה דבר שמתמשך כבר כמה שנים, אבל המצב החמיר בשנה

האחרונה. ואינני רוצה לשחרר אף אחד מאחריות, כי מדיניות הממשלה היא מדיניות

שמגלה אטימות לבעיות החברתיות- אולי רק ממשלה שיש לה רוב מסיבי כל כר

מרשה לעצמה מדיניות כזאת. צריך לשנות את מדיניות הממשלה, כאששר הנושא החברתי צריך לתפוס מקום מרכזי.



במאמר מוסגר אני רוצה לומר; אני לא פופוליסט, ואני

בעד שינוי מבנים במשק, אני חישב שבמקום שפועלים פוטרו והתפוקה גדלה, זח

בסדר. אני חושב שבשנת 1992 נהיה במצב חמור יותר. אני בעד שינויים במבנח

המשק ואינני מציע לשפוך את הילד עם המים, אבל צריך למצוא מקומות עבודח

חלופיים, והם צריכים להיות קודם בל במוקדי האבטלה. לא יתכן שההטבות ינחנו

לחיפה.

מדברים על תכניות בצנרת, אולי מנכ"ל משרד התעשיה

והמסחר יוכל לומר לנו על אילו תכניות בצנרת מדובר" אינני מדבר על השקעות

ב"מעריב", ב"טבע" ובסאייטקס, או על רכישת מניות בג'רוזלם פוסט. זח לא

הוסיף מקומות עבודה, כאשר מדברים על צמיחה, אני רוצח לדעת על מח מדברים,

מה יש בצנרת,

היו"ר א, שוחט; בשבוע חבא יחיה פח שר חתעשיח וחמטחר, תציג לו כל

חשאלות האלה.

ע. עלי; כבר שאלתי אותו אתמול וביום חמשי. אני רואה את

הממשלה כולה אחראית לענין.

אוי מבקש לשמוע ממנכ"ל משרד חעבודח וחרווחח מה

התכניות שלכם ב"תכלית". אמנם עגנון קרא לבית הזח בית-חשפתותיים, אבל אתם

הרשות המבצעת, מה אתם עושים? אינני רואה שום דבר. צמיחה אין, קפאין יש,

אבל יל1 מפעלים שבסכימים לא גדולים ניתן לסייע לחם- אינני

יודע איך הגעתם ל-130120- מפעלים כאלה. נציגת חהסתדררת דברה על סריקת

מפעלים.

ע, תמיר; מדגם של מפעלים.

ע. עלי; אני רוצה לדעת אם היתח סריקה סל כל המפעלים הנמצאים

במצוקה. מה שמדאיג אותי זח עומק האבטלח וזח שאינני

רואה את האור בקצה המנהרה.

אני רוצה לשמוע מהמנכ"ל מח התחזיות לגבי האבטלח?

האם ניעצר במספרים אלח? אני שמרתי מדברים על 150,000 מובטלים בעוד מספר

חדשים. על מח אתם מבססים מספרים אלח?

מח יחיה על חמובטלים כאשר תסתיים תקופת 6 החדשים

שבח מקבלים דמי אבטלח? חקבוצות החלשות אינן יכולות לשאת את חנטל הזה.

המצב מחייב שינוי חמדיניות. אם חמדיניות תחיח על גבן של חשכבות חחלשית.

תהיינה צרות צרורות שהחברח לא תוכל לשאת אותן,

אני מבקש חחלטח על פתרון בעיות האבטלה בעיקר

בערי הפיתוח- בערי הפיתוח יש לאבטלה השלכות על תחומי החיים האחרים,

דבר שני - אני מבקש לעזור למפעלים חלשים שבסכרמי

סיוע קטנים ניחן למניע פליטת עובדים נוספים לרחוב. לפעמים במליון שקל

אתח מונע פיטורי עובדים, זה נותן פתרונות מיידיים ולא דברים לעתיד לבוא.

נ. ארד; קודם כל אני רוצה לברך את יושב ראש ועדת הכספים

שמנהל חיום את חדיון בנושא האבטלה כחלק מדיון כולל.

בסך הכל חשירח התחתונה חיא, מח אנו יכולים, כוועדת הכספים, לתרום לפתרון

בעיית חאבטלה. חבעיח חיא לא של שר האוצר, הבעיה חיא של חממשלח כולה.

לחערכתי, חדבר הראשון שאנו צריכים לעשות חיום הוא,

לא לאשר את חפניה לגבי ערבויות המדינה. לעתים מנסים להשתמש בוועדת הכספים

כבולם~זעזועים, אבל בא מנכ"ל משרד חתעשיח והמסחר, מר בליזובסקי, ואומר

שהסכום של 5 מליון שקל אינו מספיק, והוא חושב שכרגע יש צורך ב-9 מליון '

שקלים. לפי דעתי, בבקשה זו גם לא מבקשים אותנו לאשר חמישח מליון שקלים.

נאמר בבקשח - ואני מצטטת; "הכספים של הכנסת למסגרת לערבויות עד ל-50%

מסך 5 מליון ש"ח, שתבוצע לפי חתנאים חמפורטים לעיל". כלומר, אנו מתבקשים

לאשר 2,5 מליון שקלים. בא האוצר ואומר, שלא צריך היום יותר מ-2.5 מליון

שקלים, אם אתם לא צריכים חיום יותר מ-2,5 מליון שקלים, איך זח מתיישב

עם דברי מנכ"ל משרד חתעשיח והמסחר שצריך חיום 9 מליון שקלים ואיך לה

מתיישב עם דברי נציגת ההסתדרות, שבדקו נקודתית 120 מפעלים, ואם תינתן



ערבות מדינה אפשר להגיע ליותר מקומות עבודה? תפסיקו לעבוד עלינו בעינים.

כא7 אני פונה לאוצר: אושרו 18 מליון שקלים כמנה

ראשונה. מתוך ה-18 מליון שקלים לא הוצאה אגורה שחיקה אתת, כי בעבר דובר

על ריבית של 7.5%. עכשו מדברים על ריבית של5.5%. אבל כאשר קבעתם 7.5%

ריבית, זה כאילו אמרתם, שאתם אינכם רוצים לתת ערבות. אם לא רוצים

לעשות משהו, הולכים בדרך שאתם הלכתם בה.

הבעיה לא היתה שיעור הריבית.

לפי מה שאמר מר בליזובסקי, ברגע שקבעתם ריבית של

7.5% , איש לא היה מוכן לקבל סיוע.

אמרה נציגת ההסתדרות. שכל עם ישראל מדבר על 200

מליון שקל, ואיש אינו יודע איפה אותם 200 מליון שקל.

הציע חבר-הכנסת עובדיה עלי, שעד שלא יימצא פתרון

לבעיית האבטלה בערי הפיתוח, לא נאשר שום דבר בוועדה זו. זו הצעה יוצאת

מן הכלל. אבל אבי פונה לוועדה שלא נאשר את ה-2,5 מליון שקל המוצעים

כערבית המדינה. אני מבקשת שתוצג לפני ועדת הכספים התמונה האמתיה מהו

הסכום הדרוש לסיוע לאותם 120 מפעלים עליהם מדובר. אינני מניחה שהסכום

של 2.5 מליון שקל יספיק ל-19 המפעלים שאושרו על ידי ועדת המנכ"לים ול-33

המפעלים שבשלבי בדיקה, עליהם דיבר מר בליזובסקי.

אני מציעה, שועדת הכספים תאשר ערבות מדינה לא

בסכום של 2,5 מליון שקלים, אלא באותם סכומים שאם נזרים אותם למפעלים

שמדובר בהם, יהיה אפשר או לקלוט עובדים נוספים או שלא לפלוט עובדים קיימים.

אמרתי את הסכום.

אנחנו לא ניכנס לזה עכשו. כל מה שאת אומרת הוא

לגיטימי ויכול להיות שהוא נכון, אבל איננו נכנסים

לזה עכשו.

אני מבקש מהחשב הכללי להגיד את דברו.

קבלנו הודעה שהנושא עומד לדיון בוועדה. כל הצידוק

לדיוני ועדת הכספים הוא ביכולת לאשר או לא לאשר

בקשות של האוצר, על מנת להבטיח פתרונות',

אבי מוכרח להסביר על מה מדובר. משרד התעשיה

והמסחר לא הגיש פניות.

י. בליזובסקי זה פשוט לא הגון מה שעשית עכשו-

הנה דוגמה חיה - יד ימין בממשלה אינה יודעת

מה עושה יד שמאל" זו איננה בעיה של שר אחד. זו

בעיה של כל הממשלה,

אני פונה לועדת הכספים שלא לאשר פניית האוצר בעניו

ערבוי ות מדינה.

אנחנו איננו מבינים מה הבקשה של האוצר בנושא

הערבויות.

אני פונה אל חברי ועדת הכספים, שלא לאשר היום את

בקשת האוצר בענין ערבויות המדינה על סכום של 2,5

מליון שקל. אני פונה אל מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, מר בליזובסקי ושואלת:

האם נכון מה שאמר החשב הכללי, שלא היתה פניה?

רשות הדיבור לראש העיר קריית-גת, זאב בוים"

לגבי שיעור המובטלים, צריך לדעת ששיעור המובטלים

תלוי בהרבה במנהל שירות התעסוקה במקום, והמספרים



האלה משתנים על-פי המדיניות של מנהל שירות התעסוקה במקום, ברצותו מאשר

דמי אבטלה, ברצותך אינו מאשר- זה תלוי עד כמה הוא נוקשה בשימוש בכלי

זה, אצלנו יש מנהל שירות תעסוקה שיש לו מדיניות נוקשה והוא מנסה לשכנע

מובטלים לצאת לעבודה ולא בקלות הוא מאשר דמי אבטלה-

המספרים נכונים,' אלא שאתה אומר שמנהל שירות התעסוקה

יכול להקטין אותם על ידי מדיניות פחות נוקשה?

זה נכון. אני תומך במדיניות נוקשה. אני חושב שצריך

לעשות רביזיה בנושא דמי האבטלה, אם מדברים בתחום

זה, צריך לעשות רביזיה, כי אנו תשים בשטת איך הדבר משפיע על הלק מהאנשים.

מה דעתך על שכר המינימום?

ש. שטרית; אומרים שהאנשים אינם מקבלים את דמי האבטלה יותר

משלושה חדשים. זאת מראים המחקרים,

אני לא מכיר מחקרים, אבי מכיר אנשים,

נושא נוסף שהזכירו פה - משרדים וחברות ממשלתיים

שצריכים לתת העדפה לערי הפיתות במכרזים שלהם. אבל פה צריך לעשות עוד צעד

אחד. כי יש העדפה גם באזורי הפיתוח, מפעל שעולה על מכרז באיזור פיתוח א',

יש לו העדפה, ואז באופן אוטומטי אין סיכוי למפעל באזור פיתוח ב'. נוכח

העובדה שהולכים לפי החלוקה של אזורי הפיתות, צריך לבחון את הדבר גם לפי

היקפי האבטלה באותם אזורים, כי יש מקומות באזור פיתוח א' שהיקף האבטלה

בהם נמוך יותר מאשר באזור פיתוח ב'. אם מפעל בקריית-גת עולה על מכרז של

תברה ממשלתית ועל אותו מכרז עולה מפעל באיזור פיתוח א', למרות ששם האבטלה

נמוכה, אין סיכוי שהמפעל בקריית-גת יקבל את המכרז,

הדבר האחרון - דברו על ערבות מדינה, אני ביקשתי

מוועדת המנכ"לים לבלא לקריית גת. עליזה תמיר היתה, בדיון שקיימנו במטה

התעסוקה המקומי, פנה דוד מנע מנכ"ל שירות התעסוקה למר בליזובסקי לעשות

סיור במקום, ואני מקווה שסיור זה ייעשה, כי אני אומר: חשוב שמפעלים הזקוקים

לסיוע לא יתקלו בבעיות. במיוחד אנו רואים איזו ויה דהלרוזה עוברים מפעלים

הזקוקים לסיוע כדי ליצור מקומות תעסוקה נוספים,

יש מפעל מזון שמעסיק 15 איש, ומר בליזובסקי יודע

שהוא קיבל סיוע בהליך רגיל והוא רוצה להתרחב, והוא מראה שיש לו התקשרויות

עם שקיים ועם רשתות שיווק אחרות- הוא צריך לייבא מכונות, הוא זקוק לעוד

סיוע, מוציאים לו.את הנשמה ארבעה חדשים בכל מיני בדיקות, והבעיה הגדולה

היא ערבות המדינה- אין לו ערבויות, זוהי דוגמה כיצד ניתן לפתח את הכלי

הזה, כי הוא יכול לסייע,

המשק עובר תקופת אבטלה קשה ומעמיקה. ואני חושב

שההבדל בין מה שקרה בעבר בתחום זה ובין מה שקורה

היום הוא בגורמים הנוספים הקיימים היום, יש מתח בחברה הישראלית גם כתוצאה

מהאינתיפאדה. אם נצרף לכך את האבטלה אנו יכולים להגיע למצב שלא נשלוט

במה שקורה ברחוב, ראשי ערים, הממשלה והכנסת, לא נשלוט במה שקורה,

בודאי ידוע לכם שבעת שנערכה ההלוויה של סספורטס ז"ל

באשדוד כמעט ואי אפשר היה לשלוט על מה שקרה ברחוב- תוסיף לזה את האבטלה

ועלול להווצר מצב שנאבד את השליטה על הרחוב, אני זוכר שב-1966, בתקופת המיתון

זרקו עגבניות על שרים כי הממשלה לא יכלה להתגבר על הבעיות,

זו הסכנה הקיימת גם היום. אני פונה לכולם: צריך לראות

את בעיית האבטלה כבעייה המרכזית ולמצוא לה פתרון מיידי. אי אפשר לומר

זה יקח עוד חצי שנה ונתגבר על כך. אין לנו זמן, אנו צריכים לפעול מיידי

אנחנו על סף בערה, ספרה לי אישיות נכבדה, שכאשר קרה מה שקרה באשדוד,

תצילו. כך צריך להתייחס לענין רועדת הכספים אינה

צריכה לבחון בהקשר הזה את הדברים רק לפי אמות מידה כלכליות. והכוונה היא

גם לערבות המדינה, במקרים אחרים היינו אומרים: איננו מוכנים, משלם המסים

אינו מוכן, לתת ערבות מדינה. בגלל הסכנה הזאת שציינתי, אנו צריכים להתייחס

לדברים אחרת, אני אומר זאת גם למשרדי הממשלה" ואינני אומר שאתם לא מתייחסים

כך לדברים. מהדו"ח שמסרתם אינני יודע איך אתם מתייחסים לדברים. אבל שמענו

שהוקצו 18 מליון שקל לסיוע למפעלים והם לא הוצאו.

אם בימים רגילים הממשלה אינה מוכנה לתת סיוע

אלא אם יש בטחונות ל-80% מהכסף, הרי היום פשר לתת סיוע כאשר יש בטחונות

רק ל-70%.

ועדת הכספים היא זו שמקבלת את הניירות מהרשות

המבצעת והיא צריכה לאשר דברים. אני חושב שמבחינה זו ועדת הכספים מובטלת,

היא אינה מקבלת ניירות ואין לה תעסוקה. היום הגיע נייר בענין ערבות

המדינה. ואני רוצה להגיד לועדת המנכ"לים: אתם צריכים להגיש ניירות וצריכים

לענות על הבעיות.

רבותי, הנושא הוא רציני, ולא גלשנו בדיון זה להיבט

הפוליטי ולשאלה מי אשם ומי אינו אשם. אינני רוצה להכנס לעבר. מישהו יגיד,

שאינני נכנס לעבר כי יש לי הצדקה שלא לעשות זאת. אין לי הצדקה שלא לעשות

זאת. אבל יש דבר אחד שאנו חייבים להגיד באזני שר האוצר: שר האוצר הוא

ראש הממשלה הכלכלי-החברתי. כך היה אשכול, כך היה ספיר. לא יתכן, ולא קרה

כדבר הזה ששר האוצר מפנה לכתובות אחרות. מבחינה פוליטית זכותו /חובתו

לזרוק לכל עבר מה שהוא חושב ועל כך אינגי מבקר אותו. שר האוצר יכול לומר:

זה אשם וזה אשם, אבל מרגע שעולה בעייה מה יש לעשות היום, הוא ראש הממשלה

תלכו לזה ותלכו לזה. וזה מה שקורה היום וזה

חמור.

איר אפשר להתגבר על בעיית הריבית על ההלוואות? תעבירו

את הכסף דרך בנק ממשלתי שהמרווח שלו הוא מינימום שבמינימום, יש בנק החקלאות.

העבירו את ההקצבות דרך בנק החקלאות. הבנקים האחרים לוקחים את המרווח שלהם.

המרווח בבנק החקלאות הוא מינימלי.

הייתי באחד הישובים ונכנסתי לשירות התעסוקה, ראיתי

שאנשים במצוקה נמצאים ליד מערכת שעובדת ידנית. היום כאשר נכנסים לבנק -

הדואר, שם הכל ממוחשב. אתה נכנס לשירות התעסוקה והאנשים עובדים ידנית.

כאן יש העדר פרופורציה.

ומקדישים שתי שניות לכל מובטל.

אנחנו מטפלים במציאת מקומות עבודה, אני הגשתי

הצעה לסדר-היום בענין עידוד עסקים קטנים. יש

מקום לעודד הקמת עסקים קטנים. איש צעיר שרוצה להקים עסק, אינו מסוגל לעמו-ד

בדרישות שדורשים ממנו- צריך להקל עליו.

אני חושב שאגו צריכים להגיע למצב, ששירות התעסוקה

ומערכת הבנקאות, יוכלו לתת מענה לבעיות. הנושא של עסקים קטנים הוא נושא

שצריך לפתח אותו.

אנו יושבים עם ראשי עיירות הפיתוח והדיון מתקיים

תחת ההתרשמות הקשה מהאבטלה ומהנתונים ששמענו,

כאשר בעיירות הפיתוח הסטטיסטיקה של המובטלים היא סטטיסטיקה, אבל כל מובטל

הוא100% מובטל. יחד עם זאת בעיית האבטלה קיימת גם במרכז הארץ וגם במקומות

אחרים.

אני חושבת שיורם בליזובסקי הגדיר את הדברים נכון -

אנו עומדים בפני מיתון במשק, ובו בזמן עובר המשק תהליך ייעול. אני שואלת:

מה עושים בתקופת הביניים אני גם בעד זה שייסגרו מפעלים שאין להם זכות

קיום. מבחינה זו המפעלים בעיירות הפיתוח הם בראש הסולם, כי המפעלים בערי

הפיתוח היו צריכים לעבור שינויים טכנולוגים' כבר לפני זמן רב.



שמענו שהקציבו כספים לסיוע למפעלים בערי הפיתוח,

אבל אי אפשר לנצל אותם, כי אי אפשר ליישם תכניות ההבראה. הבעיה של התרגום

המעשי של ההחלטות קיימת בכל הרמות במשק עד שאתה מגיע לשלוב כל הגורמים

בכדי לבצע הסכם שאושר-

אנחנו מדברים על יצירת מקומות תעסוקה חדשים, דיברה

עליזה תמיר על מפעלים שאפשר להגדיל את העסוקה בהם על ידי מתן סיוע ועידוד

בסכומים לא גדולים, אותם סכומים שאתה משלם דמי אבטלה, עדיף להשקיע במפעלים,

השאלה היא, האם מגיע לטיפול פרטני במפעלים, אני מכירה מפעל בירושלים,

מפעל של האוצר, המל"ם שהולכים לפטר שם עובדים, למרות שהוא מפעל רווחי

ויכול לקלוט עובדים נוספים. אני מכירה מפעלים פרטיים במרכז הארץ, שאחרי

בתשלומים, קנסו אותם בעשרות אחוזים והם נכנסו למצוקה, ואלה מפעלים טובים,

הם יכולים לקלוט עוד עובדים, רק בגלל קשיים כאלה נסגרו מפעלים. יש בעיה

של 40-50 מפעלים שעומדים להסגר בגלל מצוקה הנובעת מקשיים ביורוקרטיים

אינני חושבת שצריך היה לצאת עם הנתונים שיצאו

לעתונות, אבל יש מציאות קשה. ואני אינני יודעת למה מנכ"ל משרד העבודה

לא היה מוכן לענות על שאלות- אם הזכירו את דמי אבטלה, מכל המחקרים עולה

שדמי האבטלה משפיעים בשוליים, אפשר היה להקטין את מרחק הנסיעה הקבוע בחוק-

הכנסת צריכה לאשר זאת.

ע, סולודר; מישהו היה צריך להגיש הצעה לכנסת.

אם לא נטפל בדברים האלה, אנו עלולים להגיע ל-200,000

מובטלים, יכול להיות שצריך לחשוב, לגבי עיירת פיתוח כמו יקנעם, על פטור

זמני ממס הכנסה, או על דרך אחרת, ואינני נכנסת פה להצעות, אבל איננו יכולים

להמנע מטיפול נקודתי במקום שזה הופך לבעיה של כל העיירה.

אני רוצה לומר בסיכום: הנושאים שהעלה חבר-הכנסת שאו'

עמור, הם בעלי סדר עדיפות גבוהה, היום אנו עוסקים בנושא האבטלה, לדעתי,

זה היום המוקד" ואנו מוכרחים להכנס בענין זה לפרטים ולהציע כמה הצעות

מעשיות, כי מונח כסף שאינו מוצא, משום שאי אפשר להרגם את ההחלטות למעשים.

אני שמעתי שעתים את כל הדברים שנאמרו, כפי שנאמרו.

ואתה יושב בשקט, אבל יש פה עיוות, אתם צריכים לדעת

זאת, אולי פעם אחת אשנה את הסגנון, לי אין שום ספק, שאין פתרון אלא על-ידי

הקמת מפעלים חדשים, למדתי את המודל, ערי הפיתוח נבנו במסגרת מדיניות פיזור

האוכלוסיה והמפעלים שהוקמו היו מפעלים עתירי עבודה, מפעלי טכסטיל בעיקר,

עד לשיא של מפעלים קטנים וזו פצצת זמן שאתם צריכים לחשוב עליה.

המספרים שהובאו כאן הם של אותם חיילים משוחררים

שמקבלים ששה חדשים דמי אבטלה, לא כדאי להם לעבוד עד שהם עוזבים, מי

שחוזר מהצבא ואינו מוצא מקום עבודה מתאים, יושב שבוע או חודש ואומר: שלום

מי נשאר? אותם פורטוגזים שעובדים במפעלים והם היום במעמד הרבה יותר טוב,

היום כאשר מובטל מקבל 940 שקלים דמי אבטלה, הוא לא יעבוד במפעל במשמרות

ב-1100 שקל. אבל יש אנשים שרמתם לא פחותה משל הפורטוגזים, יש לנו כל סוגי

האוכלוסיה.

אני בא ומציע: תתנו לנו כלים לפתור את הבעיות

החברתיות שהן הסכבה הגדולה ביותר. בעיירות הפיתוח יושבים עבדים: כל מי

שנהיה עבד המדינה מתגמלת אותו, נוצב מצב שכל מי שגמר י"ב כיתות, אינו

מוכן לקבל כל עבודה. לכן אני אומר: תפסיקו לתגמל את האנשים,

יש לנו מפעלים שהשמנת שלהם הם מפעלי הפוספטים.

יש עובדים שמוכנים לעבוד בבית דפוס בירוחם, יש כאלה שרוצים להשאר בעיר

פיתוח מתוך רצון. זה מפתיע, אבל יש כאלה. אם היו מקימים מפעל דפוס בירוחם.

ולמפעל כימיקלים לישראל יש בית דפוס ממוחשב, היו עורכי דין והיו רואי

חשבון.

מה שאני מבקש להעביר לכם הוא, שיש שוק שחור בתעסוקה,

כל המובטלים שלגו עובדים בעבודה מסודרת, הם מקבלים דמי אבטלה ועובדים,

אתה שומע מה שאתה אומר?

ב. אלמקייס; אני גאה בכך שלפני ארבע שנים לקחסי עובדי נקיון

יהודים, כאשר שילמתי 1470 שקל כל המדינה עמדה על

הראש. הסברתי שערבי עולה לי 5,500 שקל, כי זה הראיס הערבי והראיס היהודי.

אני רוצה מקומות תעסוקה לאותם בחורים שחוזרים מצה"ל.

אם יש לי שני מפעלים קטבים שהיו להם בעיות, התקשרתי עם מנכ"ל משרד העבודה

והרווחה, והכל סודר,

המובטלים שלנו שמקבלים 6 תדשים דמי אבטלה, מקבלים

דמי הכשרה, כי הם עובדים הכשרה מקצועית, אני מייצר לכם עובדים טובים, כי

הם עוברים למקומות אחרים ואני נשאר עם- ה"דרעק", שלחתי לכם הנדסאים, טכנאים

ובעלי מקצועות אחריים.

היום יש שינויים חברתיים בערי הפיתוח, לכן אני

תפסיקו את עכין דמי האבטלה ותדאגו שהעם הזה, החושב כמו "שלום

עכשו", מתנהג כמו כהבא ובסוף בוחר ליכוד, תימצא לו עבודה,

אנו מתמודדים יפה עם עבודות יזומות, אבל יש לפתח

פרויקטים חדשים ולהקים מפעלים חדשים ולהתאים את מקומות התעסוקה לרמתם

של האנשים, עם כל רמתו של האיש היא כזאת שהוא יודע לשים בלטות, צריך לאפשר

לו לשים בלטות,

תלכו לקיצוניות, בקושי תגיעו לשביל הזהב,

יש אנשים שכמה וכמה שנים מקבלים דמי אבטלה,

אני רוצה להגיד לחברים מעיירות הפיתוח, שלא תהיינה

להם אשליות, אם היתה למישהו אשליה שהמצב טוב, הרי

הוא אינו טוב, כי המשק נמצא במיתון, ומיתון שווה אבטלה" ומיתון זה שונה

ממיתונים שהיו בעבר בכך, שהוא מלווה בשינוי מבנה. במפעל "חסין אש" היו

40 מובטלים שקבלו שכר ולא עשו ולא כלום, אותו דבר נכון לגבי "כור" ואותו

דבר נכון לגבי התעשיה האווירית ובכל מקום אחר שאנשים נפלטו מבלי שהתפוקה

ירדה,

בנוסף לכך באה האינתיפאדה, והאינתיפאדה היא הגורם

המרכזי למיתון במשק, ואם לא יהיה פתרון לאינתיפאדה - בלי קשר לפוליטיקה -

יהיה קשה מאד לצאת מהמיתון, מי שיש לו דיעה פדליטית כזאת או אחרת, שיקח

גם גורם זה בחשבון וישקלל אותו בסך כל הגורמים המביאים אותו לקבל החלטה.

אלו שתי עובדות יסוד, יחד עם זאת בעיירות הפיתוח

יש אבטלה כבר הרבה זמן, זו תופעה קבועה בעיירות הפיתוח, פעם זה קצת עולה

פעם זה קצת יורד, עקרונית זו תופעה קבועה, כי עיירות הפיתוח בנויות על

תעשיה שאין לה סיכוי לשרוד.

יורם בליזובסקי יספר לכם מה אורך החיים של כל מפעל

בעיירית פיתוח, חמש-שש שנים.

זה לא נכון.

אני שואל: מפעל שקם בעיר פיתוח, כמה שנים הוא קיים?

לגבי התחלופה של המפעלים בערי הפיתוח, בשנים שמ-1970

עד 1983 נסגרו 70% מהמפעלים: הוקמו מפעלים חדשים.

70% של המפעלים שנסגרו הם מפעלים של שני אנשים, מסגריה

של 2 אנשים.

מפעל גדול לא נסגר, כי כאשר מפעל גדול עומד להסגר

עורכים הפגנות ומקבלים הטבות, כאשר מסגירה קטנה עומדת

להסגר, אין עושים הפנות, מפעל כיתן-דימונה רצה לסגור, קבל הטבות.

במפעל כיתן-דימונה הושקעו 30 מליון דולר.

כל שנה היה משבר בכיתן-בית-שאן ובסוף הוא נסגר.

צריר להביז ששיטת הסיוע היא מעותת. היא מעודדת

את היזם ואת בעל המפעל לקבל עוד ועוד הטבות אם לא יהיו שינויים בתחום

זה. המצב הקיים יימשך- צריך שינוי ושינוי רדיקלי, ולא התבססות על מפעלים

ועל תעשיה שאבד עליהם הכלת'"

אינני רוצה לדבר על סין, אבל אם בתורכיה עובד עולה

100 דולר ופה גם כאשר עושים שמיניות באוויר עובד עולה 700-800 דולר, זהי

לא יעזור. אם נמשיך בטכסטיל, גם בהיקף גדול, בייצור המוני, זה לא יעזור.

גם מפעל "דלתא" לא יחזיק מעמד, כי הוא לא יוכל להתמודד עם הארצות שבהן

שכר העבודה הוא נמוך. גם כיתן-דימונה לא יוכל לעמוד בזה, ואת המכונות

שהביאו לכיתן-דימונה, יביאו גם למפעלים בתורכיה ובארצות אחרות, צריך

להבין שאין לנו שום סיכוי להתחרות בתעשיות אלו בעולם" זה יקח עוד שנתים

עד שיבינו את זה. לזרוק עוד כסף? בבקשה. אבל מי שרוצה להשקיע בדבר

שיהיה רציני גם בעוד 4-5 שנים, אסור לו להמשיך בכך-

אני רוצה לומר לראש העיר קריית גת, זאב בוים,

מדוע בשיטה הקיימת אף יזם לא יבוא לקריית גת. אם אני יזם לא אבוא לקריית-

גת או לירוחם, זה סוף העולם" כאשר קבוץ רוצה להקים מפעל בגליל, ורוצה

לקבל הטבות, הוא לא יקבל הטבות אם המפעל יוקם בגליל. הוא הולך לריחן,

מטר מעבר לקו הירוק ובונה שם את המפעל, הוא התחנן ללכת לגליל. הכריחו אותו

ללכת לריחן. אז מי יבוא אליך? אם אני רוצה להקים מפעל, אני עובר את

הגבול על-יד קלקליה ומקים שם את המפעל. היה מפעל שרצה לעבור לכרמיאל,

למה לכרמיאל, כאן במרחק כמה מטרים אפשר להקים מפעל,

כל הענין של סיווג עיירות הפיתוח, מחייב דיון

מחדש. האם אתם רוצים לומר לי שמגדל-העמק היא כמו קריית-שמונה? ירוחם

היא כמו ערד? ראיתי את ראש העיר יבנה מסתער בהפגנה שהיתה אתמול, עם

כל הכבוד לך, ראש העיר יבנה, אתה פרבר של רחובות, אור-עקיבא מצבה קשה

יותר מזה של יבנה. ואותו דבר ראש-העין, אבל ראש-העין נמצאת בגוש דן, על-יד

תל-אביב. אור-עקיבא היא בעיה. אבל יבנה שהיא שכונה של וילות,'ובצדק אתם

שכונה של וילות, אתם בעיני כמו הרצליה פיתוח ולא עיירת פיתוחי"

צריך לשנות את כל הסיווג של עיירות הפיתוח . אתה

יושב על-יד אלמקייס, אין שום דבר משותף בינך ובין אלמקייס. ואני אומר

שאין שום דבר משותף לך ולקריית-גת,

יושב כאן בני שליטא ויושב כאן ידידי ראש מועצת

כפר תבור, עם כל הכבוד, לכם יש בעיות של עיירת פיתוח?

מתי היית בפעם האחרונה במנחמיה?

בני שליטא, לא יעזור, הענין האמתי הוא, שאתם לא

נאבקים על סיווג מחדש של כל עיירות הפיתוח. חלק

מראשי ערי הפיתוח, שהן חזקות, על הגב של עיירות הפיתוח החלשות, הם זוכים

בשביל הערים שלהם לכוח, ומי שחלש הוא עוד יותר "דפוק". משום שאתם מפחדים

לעשות את הויכוח בביתכם פנימה.

אני אגיד לכם מה יצא מהויכוח הזה, את האבטלה לא

תפתרו, אבל סדור גרעונות יהיה, ולמי יהיה סדור גרעונות? - לחברי הכנסת

שהם ראשי ערים. אצלם זה יהיה מסודר, נכון, בני שליטא? לאחר מכן, ראשי

ערים שהם חברי מרכז במערך וחברי מרכז בליכוד, הם יקבלו טדור גרעונות.

מי שישאר דפוק זו שלומי. זה הדבר היחיד שיצא מכל הענין הזה,

ומה אתם עושים?

אני מציע לכם שתעשו בתוך ביתכם. אינני מחפש פופולריות

אין מאבק משותף בין יבנה וירוחם, בין יבנה ושלומי.

יש הבדלים ביניכם. שלומי אזור פיתוח א' ונצרת- איזור פיתוח א' ועפולה



אזור פיתוח א'. מי יבוא אליו, לירוחם? מי שבא אליך הוא מטומטם, הוא

לא עוטה חשבון כלכלי. מי יבוא לקריית-שמונה? מי יבוא לשדרות? כבר

אינני מדבר על יהודה ושומרון, אני מדבר על מקומות במסגרת עיירות הפיתוח.

נניח שצריך לעשות סיווג מהדש של עיירות הפיתוח,

מה זה שייך לעניז?

בגליל לא בנו 120 ממ"ר, בברקן בנו.

ומכאן אני בא לעניז הערבויות ואני פונה אל האוצר.

אנחנו אישרנו ערבות מדינה למפעל סדום-מתכת. כאשר אישרנו ידענו שהמפעל

תעסוקה, ואישרנו. הבנו בדיוק מה משמעות הדבר.

החברים שהם הכי לא מבינים הבינו את זה.

אני רוצה לומר לאנשי האוצר: אתם לא יכולים בתקופה

זו לשבת עם סרגל חישוב ביד, גם אם בתקופת ביניים זו מתוך 20 מליון שקל

תזרקו 10 מליון, ואני יודע שתזרקו.

מה שאמרה עליזה תמיר, עם כל הכבוד, לגבי סיוע של

מליון דולק למפעל לענין השיווק, אני מכיר מפעלים שזרקו הרבה מליוני

דולרים על שיווק.

רבותי, אנשי האוצר, אתם צריכים להבין, בתקופת

ביניים, עם תכנון כולל ועם הערכות לצאת מתקופה זו, צריך לפתור בעיות

לתקופה קצרה מה שיחזיק מעמד, יחזיק; ושילמתם 10 מליון דולר שמהם לא

1,000 מקומות עבודה ניצלו, אלא 400-500 מקומות עבודה" לכן אני מציע להקל

ולא להחמיר. אבל, בבקשה, סכום של 2,5 מליון שקל לערבויות מדינה להלוואות

למפעלים במוקדי אבטלה, דה לא רציני, מזה לא ניוושע.

אני מבקש את חברי הוועדה שלא לעזוב, כי אנו צריכים

להחליט על בקשת האוצר למסגרת ערבויות מדינה להליוואות

למפעלים במוקדי אבטלה, ויש שתי דיעות בענין. יש דיעה האומרת שצריך להחזיר

את הבקשה לאוצר. ויש דיעה האומרת שיש לאשר את הבקשה ולבקש מהאוצר לבוא

עם בקשה נוספת"

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים אורון.

אני רוצה להעיר הערה אחת פוליטית והערה אחת עבינית.

יש בעיה של התייעלות המשק ויש בעיה של אינתיפאדה.

אבל יש קודם כל הבעיה, שעשר שנים אין משקיעים במשק. אמר שר האוצר, שמעון

פרס, שהגידול באבטלה הוא גם תוצאה של ה"ביבי בום"" בעיירות הפיתוח אין

גידול באוכלוסיה ויש גידול באבטלה, איך'זה מתיישב, שנוצרו עוד דורשי עבודה?

יש פשוט הקטנה בהשקעות ולא צמח שום דבר.

יש גידול מרחיק לכת במספר דורשי העבודה, מפטרים

עובדים ב"תפוגן", ב"שער הנגב" ובמפעלים אחרים ולא צמח שום מפעל חדש בעשר

השנים האחרונות, וזה פוליטיקה, כי הויכוח איך משקיעים בארץ, הוא ויכוח

פוליטי 10 שנים"

העובדה שעיירות הפיתוח מוכות, זו תוצאה גם של תנאי

ההשקעה והעדר השקעות, ברור שבאר-שבע, דימונה וירוחם מוכות יותר מאשר גוש

דן.

לכן בקשת הערבות שלפנינו היתה טובה לתקופה אחרותי.

מר אלי יונס, בעוד שבועיים תבואו עם מסמך ובו סכום גבוה פי שנים. כאשר

אני דברתי לפני כמה זמן על ערבות מדינה, אמרו לי "אתה חולה רוח".

כעוד שבועיים ירוצו עם ערבות המדינה, כי כאשר עושים דברים בלחץ זמן, זו

התוצאה,

אני מתנגד לאשר את המסמך שמונח לפנינו, אינני

מבין למה מגבילים אר הסכים למפעל בודד ב-400,000 שקל, אינני מבין למה



ביולי 1989 מרביים על ריבית בגובה 5.5%. לקוחות טובים מקבלים בבנקים הלוואות

ית של- 6%-5.5%.

אין דבר כזה.

אני אראה לך, .

זה לטווח אריך"

אם המדינה מגייסת כסף ב-3.6%-3.5% עם מרווח של

0.8%, באותם תנאי ריבית צריך לתת את ההלוואות הללו.

המדינה לא מגייסת כסף ב-3.6%.

הבנקים לא יתנו הלוואות בלי ערבות מדינה. ולכן האוצר

יחזור בעוד שבועיים ונאשר ערבות מדינה בסכום גדול

יותר.

הבחינה העיקרית למתן הסיוע למפעלים צריכה להיות,

האם י-ש למפעל סיכוי להתקיים בעתיד. במצב שבו הבנקים מתנהגים, הם לא

יתנו הלוואות למפעלים בלי ערבויות, ושוב נישאר עם 18 מליון שקל. יש לי

חשש שלא ינצלו את ה-18 מליון שקל שכבר ניתנו.

לכן אני מציע לא לאשר עכשו את בקשת האוצר למסגרת

ערבויות מדינה להלוואות למפעלים במוקדי אבטלה בסכום של 2,5 מליון שקל.

יתפרסם היום שאשרנו 2,5 מליון שקל, זה איתות שלא מתכוונים לעזור.

נשמע את החשב הכללי, אלי יונס.

אלי יונס; קודם כל, אני מצטער שהתקפתי את חברי, יורם בליזובסקי.

אני מקווה שממה שאסביר יובהרו לכולם הדברים לגבי

מה שהשמעתי.

שנית, שינוי סדר הדיון יצר חריגה מהסדר שבו קודם

מציגים נושא ואחר-כך דנים בו.

אני רוצה להסביר את האוטסמטיקה. הסכום שמדובר עליו

הוא 18 מליון שקל. אנו מתייחסים ל-5 מליון שקל. אם אנו מדברים על בטחונות

של 50%, זה נושא אחר. אבל זה 5 מליון שקלים מתוך 18 מליון שקלים"

5 מליון שקלים זו הזרמה לבנקים שיתנו את ה-18 מליון

שקלים?

כן.

אנו יושבים מול קבוצת בנקים, שבחלק מהמקרים מוכנים

לקחת את המפעל על עצמם ולהציל את המפעל בתנאי שיזרימו למפעל כסף נוסף, כדי

להחזיר לעצמם את החוב שיש להם. החשש שיש לנו הוא, שאם מציעים לבנקים את

הכל, הם לא יסתפקו במועט.

הסכום אינו מוגבל לחמישה מליון שקלים. כאשר הסכום

הזה של 5 מליון שקלים ינוצל, אני מודיע לוועדה, שאם יהיו - - -

5 מליון בכסף, 2,5 מליון בערבות?

2,5 מליון שקל זה סיכון של הבנק?

אם הסכום הזה ייגמר, תבואו בבקשה לאשר סכום נוסף?

כן.

18 מליון שקלים יש בתקציב, אם יבקשו - תוציא, אם

לא יבקשו, לא תוציא?

במסגרת היחסים עם הוועדה, מה שאנו מבקשים

לעצמנו זו סמכות לפעולה בלי לבוא לוועדה כל פעם

מחדש. אנו נוהגים, בתוך מערכת היחסים עם הוועדה, שאם הוועדה סומכת,

אנו נגביל את עצמנו. לכן המגבלה שלי 400,000 שקל למפעל בודד, כי כל מה

שיהיה מעל 400,000 שקל אני רוצה לבוא לוועדה ולקבל אישור ספציפי.

ועוד דבר אהד לגבי אותה שורת מפעלים שעליה מדובר.

על פחות מ-400,000 שקל אני אדרוש דיווח לוועדה.

זה קיים-"

אני פקיד - לצערי כולנו פקידים - ואני חושב שכדי

לעשות החלטה מסוג זה שאומרת להכנס לנ עליו של בנק בעסקיו הרגילים,

אני צריך שפקיד הבנק בדימונה יגיד לי שהעסק שבו מדובר שווה אגורה.

אני מוכרח את המערבות של הבנק, ולכן אנו רוצים גם את הבנק וגם את הבעלים

של המפעל בערבות אישית.

כאן אושרו ערבויות שכאשר הגענו במשא-ומתן לבעלים

אנו איננו משתתפים. היה בעלים של מפעל שאמר: לי

עצמי יש כסף, אבל אינגי מורן לתת ערבות אישית', לכן אנו חייבים לעשות זאת

כחבילה אחת של כל מי שמשתתף בענין.

אני רוצה לשאול: אדם הקים עסק ובנה מערכת עסקית

המבוססת על תאגיד" התאגיד משריין אותו מפני ערבות

כדי שהמפעל ימשיך להתקיים אתה נותן ערבות אישית.

אני כעורך--דין הייתי אומר לו: אל תעשה זאת.

אתה התעשרת מהמפעל, הרווה של המפעל הוא שלך,

אבל כאשר המפעל מפסיד, ההפסד הוא של המדינה? זה

קפיטליזם ישראלי"

תרשו לי להשיב בקצרה, לא משפטית. זה בדיוק מה שקורה,

והיו הרבה מקרים מהוסג הזה, יותר מדי מקרים,

אנו דורשים מהבנק שיפרוס חובותיו הישנים של המפעל, כדי שהמפעל לא ישאר עם

אובליגו שיאכל הכסף החדש שינתן. אם לא תהיה תכנית הבראה שבה ישתתפו

כולם, הבעלים של המפעל, הבנק והמדינה, לא נושיע את המפעלים האלה, אלא

את סניף הבנק בדימונה או במקום אחר. אנו לוקחים על עצמנו מחוייבות כמדינה,

וגם סניף הבנק-בדימונה חייב לתת אינדיקציה, זו אינדיקציה שלכל הפעולה יש

בכלל איזה ערך.

אני מבקש כן לאשר את הערבות,'כי יש מפעלים שאנו

רוצים להתחיל לטפל בהם עכשו, כאשר אנו חוזרים למשרדי,

יש לך 18 מליון שקל בתקציב?

אני רוצה להוסיף משפט אחד: אנו צריכים להביא בחשבון

שבתוך קבוצת המפעלים האלה, יש מפעלים שאילולא

המעורבות שלנו, הבנק היה נותן להם כסף בעצמו, כדי לפרוע לעצמו את החובות,

כי הוא יודע שרק המשך קיומו של המפעל יחזיר לו את החוב. אני רוצה שבחלק

מהמפעלים תהיה מעורבות של הבנק.

יש לך בתקציב 18 מליון שקל. תגמור את ה-5 מליון שקל

שנאסר לך היום, באותם תנאים תוכל לתת כל ה-18

מליון שקל. הסעיף התקציבי קיים. ההזרמה היא הזרמת החשב-בין המשרדים אליך"

מה שאני מבקש, שבכל פעם שאתה גומר 5 מליון שקלים, תדווח"

שוחט: אבו מאשרים בקשת האוצר - מסגרת ערבויות מדינה

להלוואות למפעלים במוקדי אבטלה - המונחת לפנינו

בתנאי שזה במסגרת ה-18 מליון שקל בתנאים שלכם" זאת ראשית



שנית, אבר מבקשים שתדוווחו לוועדת הכספים אחת

לחודש על ביצוע חדברים, כדי שזה לא ישאר דבר בערפל, כי לאור הדברים

ששמעתי מפי יזמים, יכול להיות שכל ההצעה שלכם אינה מציאותית, אלא הכל

דיבורים,

יש לכם כרס בלנש ללכת על 18 מליו7 שקל. אבל בעוד

חודש אנו רוצים דיווח, כי.שמענו של-19 מפעלים אושר הכסף ועוד 35 מפעלים

נמצאים בשלבי בדיקה אחרונים,

אני שמעתי את ההתניה. אני ימבקש שבמה שיפורסם

ידובר רק על 5 מליוז שקלים,

הנח לזה, כי אין סודות בחדר הזה.

מר אלי יונס, מה אתה מודאג?

אתה רוצה לשמוע את ההערכה שלי? בעוד חדשיים אתה פה

עם שינוי התנאים,

למה לא להחליט על ריבית בגיגה 4.5%?

5.5% עם ערבות מדינה שווה יותר.

אני מבקש,-מעבר לנושא הבטחונות וערבות המדינה,

שהוועדה תשקול את הנושא של 5.5% ריבית.

5.5% ריבית עם ערבות המדינה זה יותר מ-4.5%.

לכמה זמן ההלוואה?

ל-4-6 שנים.

אני חוזר על הסיכום ואני מבקש שכאשר אותו:

א. אנו מאשרים מסגרת ערבויות מדינה להלוואות למפעלים

במוקדי אבטלה בתנאי שזו מסגרת של 18 מליון שקל ולא 5 מליון שקל,

ב- אנו מבקשים שאחת לחודש תקבל הוועדה דיווח על

הביצוע בפועל של הלוואות אלו, אנו מבקשים פירוט: איזה מפעלים קבלו וכמה

קבלו, '-

אני מבין שהמסגרת היא 400,000 שקל ומעל לסכום זה

תבואו לוועדה.

אדוני היושב ראש, אתה מדבר על מסגרת של 18 מליון

שקל. אני שואלת את נציג האוצר: האם כאשר אנו מאשרים

את הבקשה על פי הסיכום סל היושב ראש, פירוש הדבר שאנו מאשרים סעיף G בבקשה

בשיצדי הבאו במ"מ "למסגרת לערבויות עד ל-50% מסך 5 מליון ש"ח" יבוא:

למסגרה לערבויות עד ל-50% עד 18 מליון שקלים.

נכון, זו ההחלטה.

מנכ"ל משרד העבודה והרווחה מבקש להעיר הערה.

אני רוצה לומר לחבר-הכנסת עובדיה עלי, שמשרד העבודה

והרווחה אינו עוסק ביצירת מקומות תעסוקה,

הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 13.30