ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/06/1989

הסקטור הציבורי - הצעות לשינויים מבניים; הצעות לסדר היום; שינויים בתקציב לשנת 1989

פרוטוקול

 
פרוטוקול מס' 97

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ז בסיון התשמ"ט (20 ביוני 1989). שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: א' ויינשטיין - מ"מ היו"ר

ח' אורון

ש' אלוני

י' ביבי

אי גור

ג י גל

י י הורביץ

רענן כהן

יאיר לוי

עי סולודר

ש' שטרית
מוזמנים
די בועז - הממונה על התקציבים

כ;' הבא, ח' פלץ - משרד האוצר

אי ברגר - משרד הכלכלה והתכנון
מזכיר הוועדה
א' קרשנר
היועץ המשפטי לוועדה
אי דמבי\
קצרנית
אי דגני
סדר היום
הצעות לסדר היום.

הסקטור הציבורי - הצעות לשינויים מבניים,

דו"ח אגף התקציבים.

שינויים בתקציב לשנת 1989.



הצעות לסדר היום
מ"מ היו"ר א' ויינשטיין
אני פותח את הישיבה.

נשמע תחילה הצעות לסדר היום. חבר הכנסת יאיר לוי, בבקשה.

יאיר לוי
אני שמח שאני יכול להעלות את ההצעות לסדר היום שלי גם באוזני

הממונה על התקציבים, שהוא אחד ממעצבי המדיניות של האוצר. אדבר בראשי

פרקים, וחבל שלא אוכל לפרט.

כמה פעמים ביקשתי שראשי הישיבות ומנהליהן יוזמנו לוועדת הכספים

כדי לברר יחד איך התררררו הישיבות למצב הכספי העגום בו הן נמצאות

יומה הסיוע שיש לתת להן כדי לחלץ אותן מהמצוקה הכספית בה הן שרויות.

בקשה זו לא נענתה עד היום. אני תובע שנקים וערת משנה לבדיקת סדרי

העדיפויות של הוועדה בהעלאת נושאים לסדר היום. השוב שנדע מי הם

השתדלנים שמצליחים להביא לכך שנושאים שהם מעונינים בהם ייכללו

בסדר היום בצורה מהירה, ומי הם אלה שנכשלים בכך.
ש' אלוני
ההקצבות לישיבות אושרו.
יאיר לוי
דיברתי על מצב הישיבות באופן כללי. אני מציע שהוועדה תקיים

על כן דיון. אינני מציע שננקוט בסנקציות ונדחה את הדיון בנושאים

אחדים שגם הם השובים כל עוד לא יתקיים דיון על מצבן של הישיבות,

אבל לא יתכן שעולם הרוח שלנו, עולם הישיבות, שמבטיח את קיומנו,

יגסוס לנגד עינינו מפני שלוועדת הכספים אין זמן לקיים דיון בנושא.
שי אלוני
אני מבקשת להזמין לישיבת הוועדה את מנהלי המתניסים ואת מנהלי

התיאטראות.
יאיר לוי
אני מצטרף לבקשה-

אנחנו נמצאים במצב קשה. קברניטי הכלכלה, ובראשם ירידי השר שמעון

פרס, עסוקים בענינים שונים, לאו דווקה בענייני כלכלה, אולי בנושאי

חוץ ובטחון - -
היו"ר אי ויינשטיין
היום תועלה בכנסת הצעה להביע אי אמון בממשלה בשל המצב הכלכלי.

יאיר לוי;

העלאת ההצעה להביע אי אמון בממשלה נדחתה- זוהי הסיבה שאני מעלה

את הנושא עכשיו.

שי אלוני;

הדחיה באה כדי לאפשר לשמעון פרס להשיב על הצעת אי האמון.
יאיר לוי
היות וחזקה על שר האוצר שהוא יכול לעשות עבודה טובה כאשר יתפנה

מיתר העיסוקים, אני מציע שוועדת הכספים, שיש בה חברים המבינים בכלכלה,

תירתם לכך ותכפה על שר האוצר ועל המשרדים הכלכליים למפל בבעיות הכלכליות-.



יאיר לו י
אחד ממקורבי האוצר אמר לי
הם מגמגמים, הם אינם יודעים מה להחליט

כן פיחות לא פיחות, כן להעלות את שיעור המע"מ או לא להעלותו, והרשימה

ארוכה. הגמגום הזה עוד עלול להמיט עלינו חלילה אסון כלכלי.

אי לכך אני מבקש, ממש מתחנן: הבה נקח אנחנו את הענינים בידיים

ונטפל בנושאים הכלכליים שאין מי שיטפל בהם היום.
ג' גל
אתה מוכן להשתחרר מן הכנסת כדי לקבל עליך תפקיד ביצועי?
יאיר לוי
לא. אני חושב שיש באוצר פקידות מעולה. דיברתי על מקבלי ההחלטות,

על קובעי המדיניות, לא על הפקידות.

אני מבקש להמחיש את דברי בכמה דוגמאות-
היו"ר אי' ויינשטיין
הצעה לסדר איננה דיון, במסגרת הצעה לסדר אתה יכול להציע

לקיים דיון במצב הכלכלי בשל המיתון, האבטלה וכדומה. דוגמאות והסברים

יותר מפורטים מקומם בעת הדיון.
ש' אלוני
הישיבה זומנה להמשך הדיון בדו"ח קל אגף התקציבים.
יאיר לוי
מצב התעסוקה הוא בכי רע. אבטלה היא תופעה שאי אפליר לסבול אותה.

זה ממש מדאיג לראות את המובטלים בערי הפיתוח, שחלקם עלולים עוד להגיע

לפשיעה בשל חוסר מעש.

אוסיף לכך את מצב המושבים, שעדיין לא ניתן לו הפתרון. הקצב שבו

מיושם הסדר הקיבוצים איננו מיושם לגבי המושבים. אני מבקש לקבל הסבר

מה מעכב את הסיוע למושבים. אני יודע שהחוליה החלקיה ביותר מבחינה

כלכלית וחברתית אלה הם המושבים. הקיבוצים מצבם יותר איתן. אני מברך

על המהירות שבה פותרים את הבעיה של הקיבוצים וקובל ובוכה על הקצב

האטי בביצוע הסדר הסיוע למושבים.

אני מבקש לשמוע דיווח על הביצוע של חסדר הקיבוצים, מה נעשה
בכספים שהם קיבלו. (עי סולודר
הם לא קיבלו דבר..)
היו"ר אי ויינשטיין
מעלים הצעה לסדר בלי להאריך בהנמקות והסברים. זהו הנוהל בוועדה.
יאיר לוי
אני מבקש לשמוע איזה שימוש נעשה בכספים שקיבלו הקיבוצים,
מה קורה.. (עי סולודר
עדיין לא קורה דבר.) אם זוהי הודעה מוסמכת,

אני מבקש אישור עליה מהאוצר. הזרמנו 5 מיליארד שקל ושום דבר לא קורה?
עי סולודר
לא החלטנו על הזרמה של 5 מיליארד שקל.
יאיר לוי
אישרנו את הסדר הקיבוצים. לא יתכן ששום דבר מזה לא מתבצע,

לא האמיסיה, לא מחיקת החובות.



יאיר לוי

והנושא האחרון - הריבית. אנהנו כל הזמן עוסקים בספקולציות

האם הריבית תרד או לא תרד, ואם תרד - בכמה ומתי. אני מציע שניטול

יוזמה, כפי שעשינו בכמה מקרים כמו בענין מס הכנסה, נקרא לכאן את

ראשי הבנקים, אנהנו לבדנו, איננו זקוקים לתיווך של פרופ' ברונו,

ונודיע להם הד משמעית שהם הייבים להוריד את הריבית. אם נגיד בנק

ישראל לא מצליח לחייב אותם לעשות כן, נעשה זאת אנחנו.
ע" סולודר
אני מבקשת לקיים דיון על הקרן למפעלים במצוקה. הוסכם בין

ההסתדרות לבין הממשלה על הקצבה של 200 מיליון שקל להקמת הקרן, למיטב

ידיעתי, הקרן הזו עד היום לא סייעה למפעלים לצאת מהמצוקה שהם נקלעו

,אליה, בעוד שקרן הצמיחה של ההסתדרות סייעה לעשרות מפעלים, קיימת גם

הבעיה של דמי אבטלה שבמקרים מסוימים ניתן להפנות אותם לשיקום מפעלים

שימשיכו להעסיק את העובדים.

אני מבקשת שנשמע דיווה על הפעולות של הקרן וגם הסברים על הבעיות

ונקיים על כך דיון עם הנוגעים בדבר, בהשתתפות אנשי ההסתדרות.
ש' אלוני
אני מציעה שהוועדה תדון על המעשים והמחדלים של האפוטרופוס

הכללי על מנת שנדע מה נכנם לשם וכיצד הדברים מתנהלים.
יאיר לוי
זוהי קביעה שיש מחדלים?
י' הורביץ
השאלה לאיזה תחום את מתכוונת. האפוטרופוס הכללי חולש על תחומים

רבים.
ש' אלו ני
אני מדברת על כספי עזבונות שמגיעים לאפוטרופוס"
היו"ר א" ויינשטיין
אני חושב שהנושא שהעלתה חברת הכנסת שולמית אלוני הוא חשוב.

אני מבקש להזכיר שהתחלנו לדון בנושא של האפוטרופוס הכללי בהקשר

להעברה תקציבית. אני חו?,יב שיש הצדקה להמשיך את אותו דיון.

אבקש את הממונה על התקציבים כי בדברי התשובה שלו יתיייחס

לדברים של חבר הכנסת יאיר לוי על מצב המשק. אולי תוכל גם להתייחס

לשאלה של חברת הכנסת עדנה סולודר על הקרן למפעלים במצוקה. אם

לאחר התשובה תחשבי, חברת הכנסת עדנה סולודר, שיש מקום לדיון מיוחד

בסוגיה, נפנה את ההצעה לסדר שלך ליושב-ראש.



הסקטור הציבורי - הצעות לשינויים מבניים
היו"ר א' ויינשטיין
אנחנו עוברים להמשך הדיון בדו"ח של אגף התקציבים על הסקטור

הציבורי, שכולל הצעות לשינויים מבניים. רשות הדיבור לחברת הכנסה

שולמית אלוני.

ש' אלוני;

אני מברכת על ההוברת שהוגשה לנו ועל הסקירה הממצה ששמענו

מהממונה על התקציבים. אינני מקבלת את כל ההצעות שבחוברת, וכאשר'

אמרתי שהן נגועות בתאצ'ריזם, אינני יודעת אם אמרתי זאת לגנאי או

לשבח. מכל מקום היתה לכך יותר מדי נגיעה בתאציריזם ופחות מדי ראיה

כוללת.

אני רוצה להזכיר לחברים, שאנחנו החברה הדמוקרטית היחידה בעולם

שבה יש דיכוזיות כזו לשלטון. הריכוזיות הזו הביאה לכך שלמעשה כל

התכנון החברתי, הכלכלה והפיסי היה בידי הממשלה במדינה קולטת עליה

שהקימה שיכונים לעולים. במשך הקינים נעשו שגיאות פטאליות, חלקן בשל

סיבות אידיאולוגיות וחלקן בשל חוסר ידע ונסיון. דוגמה קלאסית לכך

זהו המספר הגדול של הישובים שהוקמו, מספר לאין ערוך יותר גדול ממה

שנדרש. מי שתכנן את הישובים כנראה לא חזה את ההתפתחות של רשת הכבישים

ואת הגידול במספר המכוניות" אס מסתכלים במפה פשוט לא מבינים מדוע

צריו היה להקים את קרית שמונה וגם את תצור. הוא הדין בישובים בדרום.

התופעה הזו של עודף ישובים גרמה לכך שלא ניתנה להם אותה תשתית

הדרושה לפיתוח שירותים לאוכלוסיה, שירותים שיש בהם כדי למשוך

לישובים אוכלוסיה נוספת מהעיר.

אני חושב שעשינו משגה גדול, שוב בשל סיבות אנכרוניסטיות,

בהקמת מספר כה גדול של מצפים בגליל. מרוב להיטות לשמור על הקרקעות,

הקמנו מצפים ולא ישובים שאמורים היו להתפתח למרכזים של תעשיה ותרבות,

המשרתים גם את השכונות מסביב-

נשאלת השאלה היכן אנחנו צריכים לעשות את השינויים, ולא מספיק

לעשות שינויים בקטעים מסוימים. אני מקבלת חלק גדול מההצעות, אבל

צריך לזכור שבמשך הזמן קרו לנו כמה דברים שמחייבים מחשבה. וכאן אני

רוצה לומר כמה דברים באזני חברי הוועדה, שאמרו: אנחנו חוזרים ואומרים

את אותם הדברים, ואין מה לעשות. כל שר שומר על נחלתו, שום שר לא

יסכים שיבטלו את המשרד שהוא עומד בראשו, הוא אפילו לא יסכים לביטול

כמה פונקציות מיותרות במשרדו.

לדעתי, מי שחושב שאי אפשר לשנות שום דבר במדינה בת 41 שנה,

סיים כאן את תפקידו ועליו לפנות את מקומו לדור הצעיר שחושב שהוא

יכול לעשות את המלאכה ולחולל את השינויים הדרושים. אי אפשר לשבת
בוועדת הכספים ולהגיד
אי אפשר לשנות" צריך לחשוב מה לעשות וכיצד-

אני סבורה שניתן לעשות שינויים מבניים אם לא נחייב היום את

הממשלה לצמצם משרדים אלא אם נכין אנחנו תכנית שניתן יהיה להגשים אותה

לאחר הבחירות הבאות ולקראת הקמתה של הממשלה הבאה. נכון שיש דברים

מסוימים שניתן לעשותם לאלתר.

אתן דוגמה. המשרד לכלכלה ותכנון הוקם בשעתו כדי לתת תיק

למר מרידוד. לאחר מכן הוא ניתן לגד יעקבי ועכשיו למר מודעי. היום

לא נקח ממר מודעי את המשרד שהוא עומד בראשו. אבל אנחנו יכולים להמליץ-

שהמשרד הזה לא יתקיים יותר. לאחר הבחירות, כאשר יקימו את הממשלה,



שי אלוני

יביאו בחשבון את ההחלטה של הכנסת על ביטולו של המשרד הזה שאין בו

צורך, ומן הראוי שנזכור שהממשלה כפופה לכנסת, ולא להיפך. כאשר שמעתי

היום את דברי החברים שאלתי אה עצמי: האם הוועדה הזו איננה אלא חותמת

גומי? מה פירוש לא ניתן לעשות, מפני שכך רוצים השרים? לכנסת אין

רצון משלה, אין לה סמכויות?
י' הורביץ
אני מבקש להסיר אי הבנה. אינני חושב שאין מה לעשות. אני בהחלט

חושב שיש מה לעשות. הצבעתי רק על המעצורים, על האינטרסים שפועלים כאן.

בהחלט יש מה לעשות.
ש' אלו נ י
אם בוועדה הזו נגיע לכמה החלטות משותפות, מוסכמות, ונתן להן

פומבי וגם נדגיש שענינים אלה הם בסמכותנו - נוכל גם להזיז דברים.

אין כל הצדקה לקיומן של כל חברות האיכלוס למיניהן. חלק מהן

התחילו לצמצם ואף לבטל, צריך להמשיך בכך. אנחנו הרי יודעים מדוע

ליד עמידר הקימו את חברת עמיגור. שתי החברות האלה הן מיותרות היום.

אני חוזרת לענין משרד הדתות- אני חושבת שהמועצות הדתיות ממלאות

פונקציה של הרשות המקומית" הן לא צריכות להיות במשרד הדתות, אלא

ברשויות המקומיות. בתי הדין הרבניים צריכים להיות במסגרת של משרד

המשפטים כמו בתי המשפט האזרחיים. מועצה דתית צדיכה לפעול כמו מחלקה

אחרת ברשות המקומית ולספק את הצרכים האמיתיים של האוכלוסיה הנזקקת

לשירותים האלה"

מה שיקרה הוא - ואני מביאה כאן דברים שנאמרו לנו בוועדה לענייני

ביקורת המדינה - שמשרד הדתות לא ישמש עוד צינור להזרמת כספים.
יאיר לוי
יש לך הערכה לאיזה חסכון תקציבי יביאו השינויים האלה.

ש' אלוני;

נשמע על כך מאנשי האוצר. אני לא מחדשת כאן. אמרתי שיש כמה

הצעות שהוועדה יכולה לקבל מייד.

אני חושבת שאנחנו יכולים להתאחד על ההצעה בענין ביטוח בריאות

ואשפוז ממלכתי, באמצעות קופות החולים. זה יחסוך כסף למדינה, כי

זה ייעשה במסגרת תכנון כולל של המערכת וריכוז הגביה.

משפחה שרוצה להתקיים בכבוד זקוקה היום להכנסות של שני בני

הזוג. שני בני הזוג צריכים לצאת לעבודה כדי לפרנס את המשפחה בכבוד.

אם אנחנו רוצים להגדיל את הייצור ואת התפוקה אנחנו חייבים לעבור

ליום לימודים ארוך כדי לאפשר גם לאשה לצאת לעבודה. פרט לתרומה

החינוכית של יום לימודים ארוך, הוא יכול גם לשחרר כוח עבודה מיומן

ולהפנותו למגזר הייצרני.
יי הורביץ
מי מעונין לשחרר כוח עבודה אם עוברים לשבוע עבודה של חמשה ימים?
ש' אלוני
אנחנו אומרים שהמשק זקוק להשקעות, לפיתוח תעשייתי, לייצור לשם

יצוא. גם אם בטווח הקצר זה אולי יביא לגרעין בתקציב הממשלה, וזייבים

להכין תכנית להשקעות ולממש אותה. אני אינני יכולה לדבר על אבטלה

סמויה במשרדים ולהציע בציניות לשלם לאנשים משכורת ובלבד שלא יבואו

לעבודה, כי אני חושב שזה יהיה יותר טוב למשק אם אם נפנה את העובדים.

האלה לעבודה ייצרנית ונגדיל בכך את הייצור וגם את היצוא, אי אפשר

לדבר ברצינות על פיתוח התעשיה ולתת מענקים או סובסידיות והלוואות

להקמת שלושה מפעלים לביסקוויטים בנגב. אלה הן ההשקעות הגדולות שהיו

בערד, בבאר שבע ובישוב נוסף בנגב. לכך ניתנו משאבים.

אם הממשלה מעונינת במשקיעים, היא צריכה להציע להם אפיקי השקעה.

בימים אלה חגגנו מלאת עשרים וחמש שנה למפעל המוביל הארצי. אולי גם

'עכשיו הזמן להשקעות בקנה מידה יותר גדול, לא בתעשיה כבדה שכבר לא

קיימת, אלא בתעשיות מתוחכמות.

אני מקבלת את אותן הצעות שיכולות לתרום לחסכון ולייעול, כמו

ביטול משרדים, פונקציות, חברות ממשלתיות, או מיזוג של גופים כאלה.

מה שחסר לי כאן זוהי אותה אחריות בסיסית של הממשלה, שגם היום ולא רק

בעבר מהווה את הכוח המרכזי בתכנון הפיסי, החברתי והכלכלה, ועדיין

בידיה מרבית המשאבים, הקרקע, המים ואמצעי הייצור, לכן מוטלת עליה

האחריות לגבש תכניות להשקעה שניתן להציע ליזמים. אח אותה תפישה כוללת

שהממשלה חייבת בה, אותה לא שמענו.
רענן כה7
בסוף השבוע עברתי על החוברת שהכין אגף התקציבים, שאני רואה

אותה כתכנית כוללת. אינני רוצה להתווכח עכשי ו על פרט זה או אחר

בתכנית אלא לבחון האם יש לנו היכולת להביא ליישום ההצעות האלה,

כי אני חושב שיש כאן נסיון ציבורי מענין ומרתק. עכשיו השאלה אס

ועדת הכספים מסוגלת להוכיח שיש לה "שיניים", כי לי נראה שהכנסת הולכת

ומאבדת את השפעתה עלהמערכות השונות של המשק. אני אנסה להגיש הצעה

כוללת לגבי ביצועה של התכנית הזו-.

הדו"ח שהכין אגף התקציבים הוא דו"ח מקצועי, ענייני, שיטתי,

הוא כולל מספר המלצות שיישומן יתכן ויחסוך הרבה כספים למשק הישראלי

וגם יביא לייעולו, בלי לפגוע בשירותים שהם חיוניים לאוכלוסיה.

עקרונית התכנית הזו באה לצמצם כפילויות, לבטל פונקציות

מיותרות, להביא למכירת חברות ממשלתיות, לתימחור שירותים, לאיחוד

מנגנונים, להקלות במיסוי, לצמצום הביורוקרטיה וכיוצא באלה דברים

שהכל מדברים בזכותם, אבל איש לא עושה דבר כדי להביא לביצועם,

הדו"ח מציג תמונה עגומה על תפקודו של המשק. ונשאלת השאלה

לא כל כך מה עושים אלא בעיקר איך עושים כדי לשנות את התמונה הזו

ומהר ככל האפשר. אני אומר שאם נצליח ללכת בכיוון הזה יש סיכוי

שנקבע מודלים חדשים להתנהגות ההברה ולפעילות של המשק.

כאשר הוגש לנו התקציב קבענו שהשיטה של בניית התקציב היא פסולה,

היא שיטה לא נכונה מבחינת קביעת יעדים לאומיים. במקום שהכנסת וועדת

הכספים שלה יקבעו את היעדים הלאומיים, וזהו תפקידן, הפקידות הבכירה

היא הקובעת את היעדים, אנחנו הופכים לחותמת גומי ומאשרים,
ש' אלוני
זו לא הפקידות, זה השרים, הממשלה,
רענן כהן
אני רוצה לשאול: מה שינינו בתקציב? באיזו מידה השפענו על

התקציב, שהוא מבטא מדיניות? אני מרשה לעצמי לקבוע שפרט לשינויים

פה ושם, שנעשו בעקבות ויכוחים סקטוריאלים ואינטרסנטיים בוועדה,

לא היו שינויים בתקציב. כל אחד לזמר על חלקת אלוהים הקטנה שלו,

ולא ראה את כל היער. מאתנו נדרש לראות את התמונה הכוללת. ואם

מדברים על הבראת המשק, על צמיחה, בתנאים אלה אין סיכוי להבריא את

המשק.

אנחנו רואים כי מאז מלחמת יום הכיפורים ועד היום אין תהליך,

של צמיחה במשק, גם אם ייעשו שינויים לא תהיה צמיחה, כי המבנה של

המשק לא נכון. אם היינו הולכים לשיטה של אלטרנטיבות לפיה כל גוף

המקבל תקציב קובע את הצרכים שלו ובאיזה אופן הוא מספק את הצרכים

האלה, יתכן שהיינו חוסכים 30%-40% מתקציב המדינה.

בתכנית שהצעתם חסר המרכיב הבטחוני. אתם מדברים על הסקטור

הציבורי בלי להתייחס למערכת הבטחון. מאחר והמרכיב הבטחוני תופס נתח

נכבד מאד בתקציב, לא יתכן לדון על הסקטור הציבורי והממשלתי בלי

להתייחס למערכת הבטחון ולצה"ל.

אגף התקציבים נתן לנו חבל שאפשר להיתלות בו, אבל אני רוצה

לדעת אם לוועדה הזו יש "שיניים", שאם לא כן מדוע הבאתם את התכנית

הזו לכאן? משהבאתם בפנינו את ההצעות שלכם לשינויים מבניים בסקטור

הציבורי,אני רוצה לנצל את המעמד הזה ולהציע כמה הצעות להחלפה:

1. ועדת הכספים מקבלת עקרונית המלצות אגף התקציבים לשינויים

מבניים בסקטור הציבורי,

2. אגף התקציבים יכין לוועדת הכספים תכנית אופרטיבית ליישום

השינויים עם המשמעויות התקציביות שלהם. הצעה בכוח זו תוגש ליושב-ראש

ועדת הכספים ולחבריה לא יאוחר מסוף יולי 1989. אני רוצה לקבוע גם

לוח זמנ ים,

3, הדו"ח מתייחם למשמעויות בתחום האזרחי ונעדר ממנו המרכיב

העיקרי - הבטחון. ועדת הכספים מסמיכה את אגף התקציבים להגיש לה

דו"ח דומה לשינויים תקציביים במערכת הבטחון.

4, ועדת הכספים תקים ועדת משנה שתלווה את יישום ההצעות של

אגף התקציבים, בפני ועדה זו יופיעו נציגי-הגופים שהם נשוא הדו"ח

ויציגו את השגותיהם על משמעויות יישומו-

אני פונה לחברי ועדת הכספים: הבה נעשה פעם משהו מעשי, נוכיח

שיש לנר היכולת להשפיע. אם זאת נעשה, גם נגיע להישגים.
ד' בועז
אני חושב שדברים אלה מקובלים עלינו, אבל נתייחס לזה.
הי ו"ר א' ויינשטיין
הרעיון שמונח ביסוד הצעות ההוזלטה של רענן כהן מקובל עליכם?
(ד' בועז
כן.) דענן כהן, תודה על היוזמה שנקטת.
י' הורביץ
אני לא מתכוון לסיבוב נוסף של דיונים, אמרנו מה שאמרנו בפעם

הקודמת. אבל יש לי הרושם שמשום מה ברחה מאתנו מסקנה הכרחית, וזאת

בנוסף לדברים שאמר רענן כהן, והם דברים נכונים"



י הורביץ

אנחנו חיים במצב שכולנו יודעים שהוא לא נורמלי. אנחנו נמצאים

במלכוד של משק קיים עם כל הבעיות שלו, עם כל העיוותים שבו. כאשר
אנחנו באים ואומרים
הבה נראה מה ניתז לעשות כאילו כל זה לא קיים,

כאילו אנחנו מתחילים מתקציב אפם, כאילו השולחן הוא חלק, נקי -אנתנו

יודעים שאלה הם דיבורים בעלמא. כי כאשר אנחנו ניגשים לענין מתברר

לנו שהדבר הוא בלחי אפלירי, בלתי מליאוחי, לא ריאלי, וחבל על המאמץ,

לא ניתן לטפל בבעיות של המשק כאילו השולחן הוא נקי ואין בעיות,

על מה אנחנו צריכים להשתער ולראות מה כן ניתן לעשות? אני

אומר זאת מזווית הראיה של האוצר ושל המשק גם יחד, חסר לנו צוות של

ועדת השרים לעניני כלכלה שילווה את הביצוע, שיראה את ההשלכות בכל

תחום, בכל פלח ובכל גזרה.

במקום שהכפילות היא ברורה, אנחנו אומרים: מדוע לא נפטר מאה

אנשים? הרשות המקומית מקיימת את אותו פיקוח שמקיים משרד החינוך,

וגם משרד העבודה והרווחה עוסק באותו ציבור" מדוע לא נגיד לעובדים,

עם כל הצער שבדבר, אתם מפוטרים, כי אי אפשר ששלושה עובדים ימלאו את

אותה פונקציה. אבל אנחנו לא מנסים לחשוב לרגע מזה אומר מבחינה

לאומית, כאן אני אומר שזה תפקידו של אגף התקציבים לנסות לנפות

את הדברים עד כמה שאפשר, יחד עם הרפרנטים, שהם המשקפיים המאד מקרבות

שיש לאוצר בכל משרד ומשרד. הכוונה היא לראות את המשק כיחידה אחת

ולבחון מה כדאי למשק, מה אסור למשק, מה נשאר לעשות, מה ניתן לעשות

בטווח הארוך, מה רצוי לעשות-

אינני אומר את הדברים כביקורת. הדברים האלה היו נכונים בכל

הזמנים, בימיהם של אשכול וספיר כמו בימיהם של ארליך, ארידור או בימיו

של הורביץ, הדברים היו תמיד נכונים ואין מקום לבקר אף אחד. והשאלה

איננה למי היו יותר הישגים בתחום היצוא, היבוא, הגרעון המסחרי,

האינפלציה. לא זוהי הבעיה. הבעיה היא מי הצליח להקטין את מספר עובדי

הציבור-, הבעיה היא מה אנחנו רוצים, למה אנחנו מובילים את המדינה

שלה שבה הבזבוז הוא גדול"

בהמשך לדבריו של רענן כהן על ביצוע המשימות האלה ועל מעקב

אחר ביצוען, הבה נקח על עצמנו את התפקיד כפוי-הטובה והלא נעים

וננסה לחשוב מה יותר הכרחי לנו לטווח יותר רתוק אם אנחנו רוצים להבריא

את המדינה הזו לאורך זמן,
די בועז
אני מבקש ממשה הבא להשלים כמה דברים שלא ניתן להם דגש בדברים שלי-
מ' הבא
אני מעריך את המאמץ שעושה הוועדה בשתי ישיבות שהיא הקדישה לדיון

בנושא, כאדם שהיום הוא מחוץ למערכת אני יכול להרשות לעצמי לומר שזה

מאמץ יותר גדול מכפי שנעשה עד עכשיו,

המסמך עצמו הוא פרי מאמץ משותף של כל עובדי אגף התקציבים על

הדרגים השונים שלהם, שהם אנשים נטולי אינטרסים לא מימסדיים ולא אחרים.

אני חושב שהענין הזה מקבל ביטוי גם בהצעות שהגשנו. יחד עם זה איננו

אומרים שהמסמך הזה הוא בבחינת כזה ראה וקדש, אפילו התורה מסיני הוסיפה

לה אחר כך תורה שבעל פה שהיא בהיקפה אולי יותר גדולה מאשר התורה שבכתב.

כך צריך להתייחס גם למסמך- המסר שלו הוא הצורך בשינויים, הוא בא

לתת כלשד מספר הצעות מאד מקיפות בכל תחום. בהחלט ניתן להשלים אותן.

כבר הועלו כאן שתי הצעות, האחת של שולמית אלוני, שאני אישית תומך בה,



מי הבא

לא כללנו אותה כאן, כי היא נושא לוויכוח פוליטי מאד חריף. לכן

השתדלנו להימנע מזה. אבל אישית אני בהחלט חושב שזה יכול לחסוך . .

מאוח עובדים, ויחדה מזו - סביב עובדים אלה מסתובבים הרבה משאבים

ותקציבים.
ש" אלו ני
אתה מתכוון למשרד הדתות?

מ" הבא;

למועצות הדתיות. משרד הדתות מופיע במסמך.

בענין המועצות הדתיות אני יותר קיצוני, כי אני חושב שהן לא

צריכות לפעול ליד הרשויות המקומיות אלא בתוכן.
ש' אלוני
בהחלט, מועצה דתית צריכה להיות חלק מהרשות המקומית.
מ' הבא
הצעה שניה של עובדיה עלי היתה בענין איחוד רשויות מקומיות.

בענין זה יש הרבה מה לעשות.

רציתי להגיד שמדובר כאן במסר ועל הצעות מקיפות, שבהחלט ניתן

להשלים אותן.
נשאלה כאן השאלה
מה ניתן לעשות? אני חושב שהבעיה של הסקטור

הציבורי איננה החלטות אלא נחישות הביצוע, הממשלה החליטה לפני שלוש

שנים על צמצום הסקטור הציבורי תוך שנתיים-שלוש שנים ב-10%. יש החלטה

כזו, אבל הסקטור הציבורי כנראה לא שמע עליה, כי הוא גדל באותן שנים

ב-12%. הבעיה היא שמתקיים דיון, מתקבלות החלטות, ובזה נגמר הענין.

האמת היא שקיים קונצנזוס די רחב על הצורך בשינויים, אבל באותה

מידה קיים קונצנזוס על החדלון בטיפול בסוגיה הזו" ואמנם הטיפול

בסוגיה הזו הוא מכאיב. דיברנו על מערכת הבריאות. כולנו טוענים

שבמערכת הבריאות יש משאבים ויש רופאים שלדעתי האישית מתוגמלים בפחות

ממה שחם יכולים לתרום. בגלל המבנה של המערכת הזו שהוא מנופח מאד,

אם מחלקים את המשאבים המוגבלים ליותר אנשים, התוצאה היא שכל אחד

מקבל פחות. כל אחד מהרופאים האלה, הטובים שביניהם, בוודאי היה מוכן

לעבוד יותר ולקבל יותר שכר. זה היה מביא לחסכון ניכר.
שי אלוני
השיטה של התמיכה בבתי החולים באמצעות התשלום עבור ימי אשפוז

היא ממש בומרנג.

מי הבא;

כולם מסכימים על כך. אם תדברו עם הרופאים, עם מנהלי המחלקות

בבתי החולים, עם מנחלי בתי חחולים, כולם יגידו שזה מה שצריך לעשות"

אבל כולם יודעים שאם רוצים לעשות את הדבר חזה, קודם כל צריך לסגור

בית ספר לרפואה. ומדוע? כי אם אתה יוצר היצע של רופאים בארץ, אתה

צריך ליצור להם מקומות עבודה אחר כך. למה אתה מכשיר אותם? כדי שיעבדו

במקצועם בארץ, לא כדי שירדו לחו"ל. אתה מכשיר מאות רופאים ומכניס

אותם למחלקות מיותרות בבתי חולים מיותרים. מי יכול לקבל החלטה לסגור

בית ספר לרפואה או לסגור בית חולים?



מי הבא

הסוגיה של הסקטור הציבורי יש לה השיבות רבה, כי שלישי מכלל

העובדים במדינה הם עובדי הסקטור הציבורי. כמעט מחצית התקציב, ללא

פרעון מילוות ותשלומי ריבית, אלה הם תשלומים עבור שכר ונלווים.

הסוגיה של התקציב מחייבת לטפל בעובדים. בגלל המבנה המסורבל של

הסקטור הציבורי, העובדים יוצרים לעצמם ביקושים, וכך הם יוצרים

ביורוקרטיה לפעמים מיותרת. כך יוצרים תור מלאכותי של ממתינים

במערכת הבריאות,

אם רוצים לטפל בסוגיה הזו בצורה הנכונה, צריך קודם כל

לקבוע את היעד, אם ייקבע יעד של הקטנת הסקטור הציבורי ב-10%-20%,

ובמקביל העובדים ייתבעו להגדיל את פריון העבודה שלהם תמורת

תוספות שכר והעלאת רמת החיים שלהם, שגן זוהי מדינה שאזרחיה

צריכים לחיות בה ולהתקיים לאו דווקה על שכר מינימום - אם ייקבע

שזהו היעד שחייבים להשיגו, אני בטוח שיהיו הצעות שימלאו תוכן

את היעד הזה.
ד' בועז
אשתדל להשיב בקצרה על השאלות שהופנו אלינו. ריכזתי את הדברים

כי הלק נכבד מהשאלות די חזר על עצמו.

גדליה גל העיר שהאוצר, ובמיוחד אגף התקציבים, מתערבים יותר

מדי בנעשה במשרדי הממשלה ולא נותנים למערכות לפעול. מה שאנחנו עושים

כל הזמן באגף התקציבים מיועד להביא לכך שיבוצעו אותם שינויים מבניים

במשק כמו ביטול כפילויות, איהוד רשויות, מניעת בזבוזים שקיימים

במערכת. אין מנוס אלא לעשות זאת בדרך של טיפול פרטני, שכן אם

אתה מנסה לפעול ברמה הכללית תמיד יטענו לעומתך שאתה צודק, אבל

אחר כך יעברו לסדר היום.

שאלה משותפת להרבה חברי כנסת היתה: איך מיישמים את ההצעות?

אני הושב ששולמית אלוני נתנה לכך ביטוי נכון בדבריה. אנחנו לא רוצים

להרים ידיים. יש הרבה דברים שמדברים עליהם כבר עשרים שנה. במשך כל

השנים האלה מעלים אותם רעיונות והצעות, אבל רק מעט מזעיר מזה מתבצע,

אם בכלל, וגם מה שמתבצע הרבה פעמים מתבצע בכיוון הלא נכון.

אישית אני רואה בכך שליחות להעלות את ההצעות, לא להרפות מהן,

ולעמוד על כך שהן יבוצעו.

ועדת הכספים בוודאי איננה גוף חסר שיניים. היא קובעת הרבה מאד

דברים, ולא רק בענין שכר שופטים. היא קובעת גם בנושאים של מדיניות -

וכאן אני רוצה להשיב לרענן כהן, שאנחנו בהחלט מביאים לדיון בוועדת

הכספים את המדיניות שלנו. בעיקרי התקציב כתוב; מדיניות התקציב -

רקע כללי, יעדי המדיניות, צעדי המדיניות, מהלכים בתחום הסקטור

הציבורי, מעורבות ממשלה, מדיניות השכר. הרשות המבצעת, הממשלה,

מביאה זאת בפני הרשות המהוקקת, היא הכנסת. זוהי הצעת הממשלה.

הכנסת יכולה לאשר את כולה, או לאשר את חלקה, או לא לאשר שום דבר

ממנה אלא דברים אחרים. אבל לא נכון לומר שלא מביאים מדיניות. לדעתי,

המדיניות מובאת לכנסת בצורה מאד חדה וברורה.

בתשובה לדבריה של נאוה ארד על הקטנת עלות העבודה, ב-1985 נעשה

הסדר בין המעסיקים, ההסתדרות והממשלה על הקטנת עלות העבודה. לפי

ההסכם הממשלה משפה את הביטוה הלאומי ב-2.8% על הקטנת דמי הביטוח

הלאומי ב-5%. הרעיון היה להקטין את עלות העבודה על מנת להגדיל את

כושר התחרות של המשק הישראלי.
שי אלוני
מהו הפער בין העלות לעובד לבין שכרו של העובד?
היו"ר א' ויינשטיין
קשה לחשב את העלות לעובד, כי סביב העובד יש הוצאות רבות

ושונות. אני מציע לא להיכנס לזה.

ד' בועז;

נניה שמוסכם מה צריך לעליזות, השאלה היא איר עושים זאת. כולכם

שמעתם מה סיפר לנו שר לשעבר כיצד הוא הצליה להערים על האוצר ולהשיג,

את שלו. זוהי בדיוק הבעיה. בעמוד האחרון של החוברת יש פירוט של

החלטות הממשלה. הן לא בוצעו. שמעתם גם למה הן לא בוצעו,. אומרים:

כך נעשה, ובסוף הולכים סחור-סחור ולא עושים. מוצאים דרכים לעקוף

את החלטות הממשלה. התוצאה באה לידי ביטוי בגרפים שהצגתם בפניכם על

העליה במספר משרות לשכיר ובסך הכל העלויות. בכל זה הסר המיתאם

יבין יעדי המשק לבין מה שכל אחד מאתנו עושה בסתם יום של חול. אם

להתבטא בלשון ציוריה, כאשר אנחנו בחיק המשפחה אנחנו אוהבים את

הילדים ואת הנכדים שלנו, ואילו כאשר אנחנו בעבודה אנחנו מסבכים

אותם בהחזר חובות שאנחנו עושים היום.

לסיכום, שמענו הצעה שהיא מקובלת עלינו, נשמה לשתף פעולה כדי

ליישמה" ועדת הכספים, אם תבקש, תקבל כמו תמיד את כל הסיוע. של אגף

התקציבים בכל ענין. אם רוצים להקים ועדת משנה שתקיים מעקב שוטף

ורצוף על ההתקדמות בשינויים המבניים, נשמח לשרת אותה ולספק לה כל

חומר שתבקש.

אולי בסיום אומר כמה מלים בתשובה לשאלה של עדנה סולודר על

הקרן למפעלים במצוקה. האמת היא שכאשר הקימו את הקרן קבעו גם את

הקריטריונים לקבלת סיוע מהקרן. אני חושב שהם הוצגו בוועדה. על כל פנים

הם אושרו בממשלה. אני חושב שהם הובאו לוועדה כי זה היה קשור בשינוי

תקציבי. נכון שעד עכשיו נוצלו רק סכומים קטנים מכספי הקרן כיוון

שהמפעלים לא עמדו בקריטריונים. אינני יודע אם האשמה היא בקריטריונים.

בענין מעורבות הממשלה, אגף התקציבים עוסק בימים אלה באיתור

פרוייקטים של תשתית שהם מוצדקים ונכונות מנקודת הראות של המשק

הלאומי אבל הם לא נכנסו לתכנית העבודה בגלל מגבלות של תקציב. אנחנו

רוצים לאתר ולסמן את כל הפרוייקטים האלה ולהכניסם לתכנית העבודה,

ואפילו להסתכן בשל כך בגרעון תקציבי, באישור ועדת הכספים כמובן,

אם זה יהיה כרוך בתוספות לתקציב.

אני עושה כאן חלו.קה בין מצוות עשה לבין אל-תעשה, בין פרוייקטים

שהם נכונים ומוצדקים ויש לעשותם, לבין פרוייקטים שאינם מוצדקים

מבחינת המשק הלאומי אבל מנסים לאשר אותם בהנחה שהם יתרמו למצב

התעסוקה, שאותם אין לעשות"

אנחנו צריכים להבין שהמקיק הישראלי הוא מאד ריכוזי. לנו

השוב להבריא את המשק. נקה לדוגמה גוף כמו רפא'ל. העסקות הגדולות

של רפאיל נגמרו, ועמן נסגרו גם השווקים. ברפא'ל פיטרו מספר גדול

של עובדים, מה קרה בכור? זה ידוע לכולם. בתעשיה האווירית פיטרו

6000 עובדים ולא ירדו שם בתפוקה. הוא הדין בתעשיה הצבאית. הקטינו

את מצבת כוח האדם בתע"ש ב-4000 עובדים, והתפוקה לא ירדה. כל זה

גורר אחריו שובל ארוך של מפעלים ושל ספקים וספקי משנה.

באופן כללי אני הושב שהמשק הולך בכיוון של התייעלות ושינויים

מבנ י ים,
ש" אלוני
אתה מקבל 2 מיליארד דולר. במה אתה משקיע אותם?
ד' בועז
בהחלט צריך ליצור תנאי מקרו שיאפשרו ליזמים להשקיע בפרוייקטים

נכונים וכדאיים מנקודת הראות של המשק ויקלטו עובדים שיתפנו ממפעלים

שלא מוצדקים.
היו"ר אי' ויינשטיין
בשם הוועדה ובשמי אני מבקש להיפרד ממשה הבא. אנחנו מכירים

אותו ועובדים אתו במשך שנים. לפני שלושה שבועות הוא סיים את תפקידו

באוצר. זה לא רק הפסד של האוצר, זהו גם הפסד שלנו. אבל אני מאמין

ובטוח שגם לאחר פרישתך ניוועץ ואתה תושיט לנו את עזרתך.

הדיון שקיימנו היה רציני וממצה. אבל מהי הבעיה של דו"חות כאלה,

וזה קורה גם כאשר אנהנו מקבלים דו"חות של כלכלנים או של בנק ישראל.

קיים הצד המקצועי, ובצדו - הפוליטיקה. הגוף המקצועי נותן לנו עצות,

מגיש הצעות, אבל בגלל סיבות פוליטיות איננו מסוגלים ליישם את ההצעות.

אביא שתי דוגמאות.

היתה הצעה לבטל את החברה לפיתוח תיירות, אבל אי אפשר היה לבצע

זאת. גורמים שונים כמו ועדי עובדים פעלו אצל הפוליטיקאים לביטול

רוע הגזירה, מבחינתם. הוצע פתרון להעביר את החברה כמחלקה לאיזה בנק-

והאמינו לי, שבעוד חמש שנים החברה הזו לא תהיה מה שהיא כיום.

דוגמה שניה זה המדפים הממשלתי. כל עוד מדברים על צמצומים ופיטורי

עובדים במדפים הממשלתי, זה לא מבוצע. הפתרון הוא שהמדפיס הממשלתי

יימכר לגורם פרטי והוא יספק שירותים לממשלה תמורת תשלום.

הדו"ח כולל הצעות רבות שקשה יהיה ליישם אותן בשל אילוצים

שונים, פוליטיים ואחרים. אף על פי כן אני מקבל את הדברים שנאמרו

על ידי רענן כהן- הוא הגיש לנו נייר. הממונה על התקציבים אמר
שהנייר נראה לו. (די' בועז
נראה מאד.) היה מי שאמר: תפסת מרובה

לא תפסת ולכן הוא הציע להתחיל לטפל במשרד אחד ולראות מה יהיו התוצאות.

בענין הקמת ועדת משנה אני רוצה להתייעץ- עם היושב-ראש. אולי

נטיל זאת על אתת מוועדות המשנה שיקומו.

אני מציע שנאמץ- באופן כללי את הנייר של רענן כהן. זה לא כרוך

בהוצאה תקציבית מיידית, מה גם שהאוצר אומר שזה נראה לו. אני חושב

שבהקשר לזה נצטרך להזמין מדי פעם את שר האוצר-

ד' בועז;

אני מבקש להזכיר שהוועדה החליטה לזמן את שר האוצר לדיון הזה.
ח' אורון
אני בכל זאת מבקש שנתחיל לטפל בתחום מסוים. אני חושב ששני הפרקים

הראשונים של הדו"ח יתנו לנו תעסוקה למכביר.

שנית, אני מציע להוריד מכאן את הנושא של מערכת הבטחון. ולא שאני

נגד בדיקה של מערכת הבטחון, אבל אני חושב כי בשלב זה הצהרה של ועדת

הכספים שאגף התקציבים יבדוק את מערכת הבטחון איננה רצויה.
ע' סולודר
רענן כהן בנייר שהגיש לנו קלע לרצון של מרבית החברים שמענו

בי הבעיה היא היישום של ההמלצות. לכן גם אני מציעה שנתחיל בתחום

מסוים ולא נתפשט מייד על הבל. הצלחה בתחום אחד יכולה לשמש מנוף

לפעולה בתחומים אחרים.

גם אני סבורה שאין לכלול במסגרת הזו את מערכת הבטחון. כל השנים

טענו שזוהי מסגרת נפרדת. ואגב, התקציב שקוצץ יותר מכל תקציב אחר

בשנים האחרונות הוא תקציב הבטחון.
הי ו"ר א' ויינשטיין
אנחנו מקבלים אח ההצעה להתחיל לפעול בתחום מסוים. ועדת המשנה

שעליה נטיל לעסוק במלאכה תבוא בדברים עם אגף התקציבים כדי לקבוע

יחד את התחום הראשון שבו היא תטפל.

אני חושב שכולנו בדעה שיש להוציא מהמסגרת הזו את מערכת הבטחון.
הסיכום הוא
1. אנחנו מקבלים את ההצעה של רענן כהן;

2. אנחנו מוציאים ממנה את מערכת הבטחון; 3. התחום הראשון שבו

נטפל ייקבע על ידי ועדת המשנה בהתייעצות עם אגף התקציבים-

ד' בועז;

בענין לוח הזמנים, אם לא קובעים דבר קונקרטי, יקשה עלינו

לעמוד בתאריך שמופיע בהצעה.
היו"ר א' ויינשטיין
נאמר: עד סוף מושב הקיץ- של הכנסת.

אני מודה לאגף התקציבים ולכל המשתתפים בדיון.

שינויים בתקציב לשנת 1989

פניה מס' 24 - משרד החוץ
הי ו"ר א' ויינשטיין
אנחנו מתבקשים לאשר שינויים בתקציב משרד החוץ: הגדלת ההוצאה

המותנית בהכנסה ב-13,130,000 שקל עבור רכישת נציגויות, כמפורט

בפניה של אגף התקציבים. המימון לרכישת הנציגויות יבוא ממכירת נכסים

בחו"ל וממשכנתא.
הוחלט
לאשר פניה מסי 24.
היו"ר א' ויינשטיין
אבקש את חבר הוועדה אפרים גור למלא את מקומי ולנהל את הישיבה.

פניה מס' 23 - משרד המשפטים (ועדת החקירה הממלכתית למערכת הבריאות)
א' קרשנר
מוצע לאשר העברה של 706,000 שקל מהרזרבה הכללית עבור הוצאות ועדת

החקירה הממלכתית למערכת הבריאות.
ח' פלץ
ועדת החקירה למערכת הבריאות קיבלה לפני שנה תקציב של מיליון שקל.

לא ידענו כמה זמן יימשכו דיוני הוועדה. זוהי תוספת לתקציב של השנה

שעברה.
הוחלט
לאשר פניה מסי 23.

פניה מסי 25 - משרד העבודה והרווחה

א' קרקזנר;

השינויים הפנימיים בתקציב משרד העבודה והרווחה מיועדים

להעברת ביצוע שירותים מהממשלה לקבלנים פרטיים; איחוד תקציבי

מוסדות ממשלתיים; התאמת תקציב שיקום קזכונות לתכנית המאושרת;

התאמת הכנסות; תיקצוב אש"ל; ושינויים פנימיים בסדרי העדיפויות

של המשרד.

חי פלץ!

אלה הם שינויים פנימיים בתקציב המשרד. אחת לכמה חדשים המשרד מגיש

בקשה לאישור שינויים פנימיים בתקציבו כדי להתאים את התקציב לביצוע

בפועל.

היו"ר אי גור;

השאלה אם אלה הם שינויים טכניים גרידא, או שמא יש בהם כדי

לשנות מערכות כדי להעדיף מוסדות דת או מוסדות המקורבים למפלגה

זו או אחר.
חי פלץ
בדרך כלל הפניות האלה באות להתאים אה התקציב שמכינים אוחו

בראשית השנה לפעילות השוטפת במהלך השנה- אני סבור שגם הפניה

הזו מיועדת לכך- אם לא מאשרים פניות כאלה, משבשים את עבודת

המשרד, שכן אז החשב הכללי לא יכול לבצע את התשלומים"
היו"ר אי גור
כיוון שמדובר בשינויים פנימיים אני מציע לאשר-
הוחלט
לאשר פניה מס' 25.

פניה מסי 26 "י משרד העבודה והרווחה.
אי קרשנר
הבקשה היא לאשר העברת סכום של 5,700,000 מהרזרבה הכללית

לסיוע לארגונים המפעילים מעונות יום ולתשלום מקדמה לחברת המשקם

על חשבון הסכם פנסיה למוגבלים המועסקים בה.
הוחלט
לאשר פניה מסי 26-
היו"ר אי גור
תודה רבה. אני נועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 30 .11).

קוד המקור של הנתונים