ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 22/05/1989

הודעות יושב ראש הוועדה; החלטת הוועדה בנושא מגן-דוד-אדום; צו שעת חירום ( היטל מחקר והכשרת כוח אדם בענף הגומי), התשמ"ט-1989; צו שעת חירום ( שיעורי תשלום חובה) (תיקון מס' 16), התשמ"ט-1989; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 15), התשמ"ט-1989; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניו. על טובין ( תיקונים מס' 14 ו-17), התשמ"ט-1989; שינויים בתקציב לשנת 989 1

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 80

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. י"ז באייר התשמ"ט - 22.5.89, שעה 10:00
נ כ ו1 ר
חברי הוועדה
א, שוחט - היו"ר

א. אבוחצירא

מ. אורון

מ. איתן

נ. ארד

ג. גדות

ג, גל

י. הורביץ

אי, וייכשטיין

י, לוי

ע. סולודר

ש, עמור

א. רביץ

ח. רמון

ש. שטרית

ד. תיכון

מ"מ י. גולדברג

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ- היועץ המשפטי לוועדה

ס, אלחנני יועצת כלכלית

מ. איזנברג
מוזמנים
ח, יפת )

ח, פלץ

י. לוי )

מ .אורנשטיין) - משרד התעשיה והמסחר

ז. פרי )

א. בן-עזרא )

ח. מ- גליות )

ל. ליכט )

א. פלד - יו"ר איגוד יצרני הגומי

י, קורן - התאחדות התעשיינים
סדר-היום
הודעות יושב ראש הוועדה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקונים מס' 14 ו-17), התשמ"ט-1989

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 16), התשמ"ט-1989

צו שעת חירום ( היטל מחקר והכשרת כוח אדם בענף

הגרמי), התשמ"ט-1989

צו שעת חירום ( שיעורי תשלום חובה)(תיקון מס' 16),

התשמ"ט-1989

שינויים בתקציב לשנת 1989



הודעות יושב ראש הוועדה
ו. יו"ר א. שוחט
אני פותח את הישיבה,

היתה פניה להזמין את שר האוצר להופיע לפני הוועדה-

שר האוצר יופיע לפני הוועדה ביום ד' השבוע על פי בקשת חברי הוועדה בקשר

להתפתחויות במשק.

אני מניח שעוד היום או מחר יגיעו לוועדה הניירות

בנושא המרתק את כולנו,
ג. גדות
והנושא יבוא על פתרונו?
היו"ר א, שוחט
אני מקווה שכ -80% מהדברים יבואו על פתרונם. אני מציע

להשאיר את הדברים- ונראה איך הם יתגלגלו.
ג. גדות
אתה מתכוון לעמוד בהבטחתך ליעד סוף השבוע הזה הדברים יסתדרו?
היו "ר א, שוחט
מה ל-אמרתי היום אמרתי גם בשבוע שעבר. אמרתי שיש בעיות

מסויימות - אני מצטט את עצמי מהסבוע שעבר - ואני מקווה

שהדברים יסתדרו במהלך השבוע הזה, ואכן, אני מניח שהדברים יובאו לפני

הוועדה, אם אנו רוצים לחיות יחד ולהפעיל את הוועדה כתקנה, נצטרך להעביר

מה שניתן להעביר,
ג, גדות
מאחר ואתה מטתדל לפתור את הבעייה בצורה חיובית, הייתי

מבקש, שהדברים יבואו על תיקונם ב -100%, כדי שחס וחלילה

לא יווצר מצב שבו מתחילים לנהל מאבקים על דברים קטנים והדברים יימשכו

ללא טעם וללא ריח, וכן אני מבקש שלפני בואו של שר האוצר, שהוא כיום

ממלא מקום שר הבטחון ושר העבודה והרווחה, שתאמר לו שהדבר חשוד. לא רק באופן

אישי, אלא גם לעבודה התקינה של הוועדה,
י. הורביץ
על מה יהיה הדיון עם שר האוצר?
היו"ר א, סוחט
על המצב במשק.
מ, איתן
בזמנו הובטח - כך אמר לי חבר-הכנסת ויינשטיין - שתוך 10

ימים נקבל תשובה ביחס לנושא "הזנבות של התקציב", אני

רוצה לדעת מה המצב בנושא זה"
היו"ר א, שוחט
אני מבין שהכוונה היא לנו זא התקציב, מה שאמרתי עכשו הוא,

לזאני מניח שחלק גדול מהדברים יובא היום או מחר לפני

הוועדה-
יאיר לוי
בפרשת השבוע אנו קוראים "ישן בפני חדש תוציאו"- אני מבקש
כבר מספר פעמים
אנו אישרנו תקציב המוסדות הייחודים,

ומאותו תקציב עלוב שאשרנו לפני חדשיים עד לרגע זה ממש פרוטה שחוקה אחת

המוסדות לא קבלו. אני אין לי כוח כמו לסיעת הליכוד, לזאו. י יכול לעשות

"אינתיפאדה" בוועדה, אולי צריך להעניש את שר האוצר, אולי צריך להעניש את

הפקידים, אינני יודע את מי צריך להעניש, אבל העובדה היא שהמוסדות לא

קבלו פרוטה והם נאלצים ללוות כספים, חלק מהגורמים שאני מייצג, כבר אינם

מקבלים אשראי בבנקים בגלל האוברדרפט שלהם, חדשיים ימים אין משתררים את

הכסף, זו ממש שערוריה, אין מכבדים את הכנסת, כל אחד מספר סיפור אחר,

שהענין צריך לעבור עוד הפעם את הכנסת, ועל כך אני אומר: מי שאינו מכיר

את החוק, שילמד אותו,

אני פונה אליכם, כל חלקי הבית שאישרתם את הנושא,

אני מתחנן בפניכם: תדאגו לאנשי האוצר לא יגרמו עוול למוסדות אלה,
היו"ר א, שוחט
רבותי, לפני שאנו ממשיכים בדיון בצו שעת חירום (שיעורי

תשלום ;זובה)(תיקון מס' 16), התשמ"ט-1989, שהוא הנושא

העיקרי בישיבה זו, הייתי מציע שנדון בשלושה צווי מכס,



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניו. על טובין ( תיקונים מס' 14 ר-17),

התשמ"ט-1989
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים אפוא לצו תעריף המכס והפטורים ומס. קניה

על טובין ( תיקונים מס' 14 ו-17), התשמ"ט-1989.

דברי הסבר נשמע מפי נציג משרד התעשיה והמסחר, מר יפה,

ח. יפה: מדובר בפרט 94.05 של תעריף המכס ומס קניה, לפני כשנה

נקבע מס קניה על מנורות המיובאות יחד עם נורות- זה

נעלזה כדי לבטל עיוות שהיה קיים קודם כאשר המנורות לא היו חייבות במס,

וכך יצא שיצרנים מקומיים משלמים מס קניה ואילו היבואנים לא שילמו מס קניה,

לכן קבענו מס קניה על מנורות המובאות עם נורות בשיעור של 25%.זה היה

שיעור משוקלל של המס כאשר מרכיב הנורות נמוך, ויצא שקבלנו יקור גדול,

לאור זאת החלטנו לתקן זאת ואנו קובעים את המס על נורות לפי המס על נורות .

והמס על מנורות לפי המס על מנורות,
א , ויינשטיין
לפני חדשיים אישרנו את התיקון שאתה דברת עליו.
ח. יפה
לפני תקופה ארוכה יותר.
א. דמביץ
זה היה לפני שנה וחצי.
א. ויינשטיין
אז אמרתם שאתם עושים זאת לאחר בדיקה, ועכשו אתם שוב

מביאים את הנושא. מה קורה במערכת הבסיסית?
ח. יפה
באותו זמן זה נבדק לפי הנתונים שהיו לנו. באותו זמן

המס היה צריך לענות על הבעיה . התברר שקיימים סוגים

מסויימים, שבהם משקל הגורות זעיר, אם מנורה עלתה 100 דולר, היו בה בורות

בסך הכל במחיר של 5 דולר- בצו זה אנו משיגים את המטרה העקרית, שלפחות

על נורות שבתוך המנורה, יחול מס כמו על נורות,
ג. גדות
אני חושב שהשאלה שלך, חבר-הכנסת ויינשטיין, מסוכנת. היא

יכולה לעורר חשש אצל עובדי המדינה אם לחזור הנה עם

דבר הדורש תיקון, אם הם מוצאים טמשהו אינו בסדר, הם צריכים להביאו לפנינו,

השאלה שאני שואל היא, איך זה מתיישב עם נושא השיק

המשותף?
ח. יפה
בנוסח הקודם, כאשר הוטל מס קניה בצורה ממוצעת, היה מקום
לשאלה של השוק המשותף
איך אתם מייקרים? על הייצור

המקומי משלמים מס על נורות בנפרד ועל מנורות בנפרד. התיקון המוצע בא

לענות על הבעיה של השוק המשותף, כאשר המס המוטל על נורות הוא לפי המס

החל על נורות והמס המוטל על מנורות הוא לפי המס החל על מנורות"

יאיר לוי: זה מספר פעמים שאנשי המכס המופיעים לפנינו אומרים:

פה לא שמנו לב, פה הצליחו לעקוף אותנו. השאלה היא, האם

לא הגיע הזמן שתשבו ותבדקו את כל הפרצות שנתגלו ותביאו תיקונים? הראש

היהודי יעבוד כל הזמן.

...האם כתוצאה מהטלת מס הקניה המנורה תהיה יותר יקרה

לצרכן? אולי אפשר לתת לצרכן לקנות את המנורה יותר זול?
מ, איתן
הענין נראה לי תמוה. מה ההגיון לייבא מנורות כאשר יש

בעיות כל כך קשות בהובלה ובהעברה שלהן, אבל יכול להיות

שיש מנורות שאינן מיוצרות בארץ וחייבים לייבא אותן. האם יש הבחנה בין

מנורות שמיוצרות בארץ ובין כאלה שאינן מיוצרות בארץ?
ד. תיכון
לפגי שדנים בנושא זה מן הראוי לדון על כל נושא ההגנה

על הייצור המק ומי, האם אתם מנהלים משא-ומתן עם השוק

המשותף?
ח. יפה
המדינה רשאית להטיל מס קניה גם על יבוא וגם על ייצור

מקומי, בנושא התמ"א, שחל רק על הייבוא, נוהלו דיונים



ח. יפה

כיצד לנהוג בעתיד.
ד. תיכון
מה לגבי הרמ"א?
ח. יפה
לא ידוע לי.
ד, תיכון
אין דיונים בנושא מס קניה לא עם ארצות-הברית ולא עם

השוק המשותף?
ת. יפה
לא, יש דיונים רק בנושא התמ"א, מס קניה מדינת ישראל

רשאית להטיל גם על הייצור המקומי וגם על הייבוא.

לשאלה, האם אנו יכולים להבחין בין סוגי הנורות המיוצרות

בארץ ובין המיובאות, מס זה הוא מס פיסקלי והוא נקבע בשיעור אחיד על כל

הנורות כאשר לרוב הנורות יש תחלופה בין נורה לנורה. בסופו של דבר נורה

באה לתת אור ויש נורות מסוג של ליבון ונורות פלורוסנס והמס הוא קבוע"
מ. איתן
ייט מנורות דקורטיביות.
ח. יפה
מבחינת המחירים צריך שיהיה יחס מחירים כזה שהמס יהיה

ניטרלי. מבחינת היבוא אין בעיה והמס פותר בעיה לגבי

השוק המשותף שבצורה הקודמת לילו, הם יכלו לבוא בטענה.
ד. תיכון
מהו סדר הגודל של יבואו מנורות ומאילו מדינות?
היו"ר א. שוחט
אני מציע שנאשר את הצו.
יאיר לוי
מה לגבי השאלה שלי?
היו"ר א. שוחט
לגבי השאלה שלך, צריך לפנות אל הממונים על עבודת המשרד,

אם העבודה אינה תקינה. אני חושב שלא יהיה פסול בכך,
אם חבר-הכנסת יאיר לוי יפנה לשר התעשיה והמסחר ויגיד
המשרד שלך אינו

מתפקד.

אני מעמיד להצבעה צו תעריף המכס והפטורים ומס-קניה

על טובין ( תיקונים- מס'-14 ו-17), התשמ"ט-1989.

הצבעה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקונים

מס' 14- ו-17), התשמ"ט-1989 אושרו
יאיר לוי
אני הצבעתי בעד עם הסתייגות בעקבות תשובתו של יושב ראש

הוועדה. אני אינני צריך לפנות לשר התעשיה והמסחר, לי אין

הכלים לכך, אין לי פקידים.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 15),

התשמ"ט-1989
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 15), התשמ"ט-01989

ה. יפה: מכס זה קיים מאז 1982. הוא הוטל לתקופות זמן מוגבלות,

תקפו פג ב-30 באפריל 1989, והוא מוארך עד 1 באפריל 1990.

היום, כאשר אין מכס על יבוא מהשוק המשותף, מכס בשיעור 2% הוא מכס אחיד,

שנועד להגנה על הייצור המקומי.
היו"ר א. שוחט
אני מבין שמדובר ליל ההארכה - - -
ד. תיכון
של מה?
ח. יפה
של מכס בשיעור 2% על כל היבוא, למעט יהלומים.
ע. סולודר
אני מבינה שההכנסה מסעיף זה היא 300 מליון שקל. זהו

סעיף רציני בתקציב. למה צריך להאריך אותו? מדוע זה



ע. סולודר

אינו יכול להיות קבוע? אני מבינה שזה היטל שלום הגליל.
א. דמביץ
כינוי זה כבר לא קיים-

היו"ר א. שוחט; אינני מעלה על דעתי, שנושא הבנוי בתוך התקציב בסכום

סל 300 מליון שקל, לא נאשר. סכום זה של 300 מליון

שקל בודאי מופיע בצד ההכנסות של התקציב.
ד. תיכוז
אין תקציב הכנסת בתקציב המדינה.
היו" ר א. שוחט
מה זאת אומרת?
ד. תיכוז
יש רק הוצאות.
היו"ר א. שוחט
אני מבקש לאשר צו זה,
ג. גדות
מה ל1אני רוצה לומר הוא לסדר הדיון. אכן, בתקציב המדינה

יש הוצאות ויש הערכה של הכנסות. יתד עם זאת רצוי שיהיה

קשר בין השנים; מעולם לא היה קשר כזה אצל אף שר אוצר, גם לא אצל שר האוצר

היוכתי, והוא איננו יוצא דופן בענין זה.

אני אינני רואה בזה תיקון טכני. אר.י רואה בזה נושא כבדי

אני בטוח שאם היתה מופנית קריאה לעבר עובדי הציבור, ניתן היה לקבל מהם

כמה עצות יותר טובות אפילו איך לחלק מחדש את הנטל בתוך אותה רשימה, יכול

להיות שכמה דברים צריך להשאיר, כמה דברים צריך להוריד בהם את המיסוי,

על כל פנים, זוהי הזדמנות חגיגית לקיים דיון מעמיק בנושאי- זה ולדעת מה קורה.
ד. תיכון
היטל זה, אינני בטוח אם הוא אושר בחקיקה ראשית, בזמנו

הוטל היטל שלום הגליל, אבל אז נמצא לו צידוק כולל לגבי

השוק המשותף. בסך הכל הוא מהווה סעיף במסגרת הכנסות המדינה וסעיף נכבד,

אבל אני בטוח שלא פעם שואלים את נציגי ישראל בארצות הברית ובאירופה: מה

ההצדקה להיטל כזה וקשה להסביר זאת, הכינוי עצמו לא מצדיק את הטלת המכס

הזה, וזה נוגד כל ההסכמים שאנחנו חתמנו עליהם, איך אומרים האמריקאים?

אל תחשבו -יחם אומרים - שאיננו רואים מה אתם עושים, אבל אם תעברו את הגבול,

אנחנו נפעל,

אני מבין שהיטל זה משמש לקבלת הכנסות ולא כל-כך להגנה

על תוצרת הארץ, מאחר והנושא הוא חשוב, ויאמר היועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ,

האם האישור הסופי מחייב הודעה למליאת הכנסת - - -
א, דמביץ
הצו מונח על שולחן הכנסת כמקובל.
י, הורביץ
מה אתם רוצים, יש לכם מקור הכנסה יותר טוב?
ד, תיכון
אני אגיד לך מה אנחנו רוצים, אנחנו רוצים להגדיל את

שיעור ההיטל ל- 10%, זה יגדיל הכנסות המדינה ויגן על

תוצרת הארץ ...

תראה מה קורה, אתה מחוקק חוק שמטיל היטל זמני, ומאז

מלחמת שלום הגליל, מאז 1982, אנו מאריכים את ההיטל הזה,
ת, רמון
..המלחמה לא נגמרה, מה אתה רוצה?
ד, תיכון
אני רוצה לדעת מה הצידוק הכלכלי להארכת היטל זה היום,

במאי 1989.
מ, איתן
אני מבין שזה הפך להיות מסוג ההיטלים שהפכו היטל קבע

והם מחודשים-מדי תקופה, תוקף הצו פג ב-30 באפריל, יש

אתור בהארכת הצו,
א, דמביץ
אין אחור. ההארכה נעשתה, רק מביאים את הצו לאישור,
מ, אורון
הצו הוצא?
א, דמביץ
כן, הוא מתבצע,

.מי איתן:_ מה הם הנהלים? מתי אבו מבקשים לאשר את הצו?



היו"ר א, ש ו חט; יש 60 יום בין הוצאת הצו ובין האישור שלב ר . 60 יום

י אלה עומדים להסתיים בסוף החודש. אבי מציע שנאשר אה הצו.
ואפבה לאוצר ואגיד, שבמסגרת הדיון הועלו שתי שאלות
האחת - למה להמשיך

הטלת ההיטל? ב. האם יש אלטרנטיבה להכנסה הבאה מהיטל זה? ונקבל תשובה

על כך ממשרד האוצר.

מכיוון שהצו הוצא ומכיוון שמדובר בהכבסה ברמה משמעותית

במהלך השבה, אני מציע לאשר אה הצוו בליווי פניה לאוצר.
י, ביבי
אני חושב ל1צריך להטיל מכס על דברים מסויימים ולקיים

דיון בוועדה, איך המדינה שומרת על מניעת יבוא ועידוד

הייצור המקומי, אין לי ספק שהאוצר לקח בחשבון, במסגרת התקציב, אה ההכנסה

החזויה ממכס זה, ואני חושב שצריך לאשר אח הצו,

ג. גל: אבי מבין שאם הדבר מובא הנה, ההכנסה מובאת בחשבון

? בתקציב. לי אין ספק שהורדת 2% מכס, לא תוריד את

המחירים לצרכן.
ד. תיכו ן
אם כך, למה לא נעלה א-ה המכס הדה ל-30%?

ג. גל: כאשר אתה מוריד 2% מכס הם נספגים במסחר ואינם מגיעים

לצרכן. כאשר אתה מוריד אחוז משמעותי, האיבור חש בזה

ותובע את זה, כאשר אתה מוריד 25% זה נבלע במסחר,
ד, תיכון
אני מבקש מנציג משרד התעשיה והמסחר לומר דעתו בעבין,

והאם ילל בכך פגיעה בהסכמים של מדינת ישראל עם השוק

המשותף ועם ארצות-הברית,

ג. גל: תוספת זו היתה לה מטרה. זו היתה תוספת עם יעד ברור,

מתוך רצון למצוא מקור כספי, היות ואני מעריך שהתוצאה

של הורדת מכס זה תהיה כפי שתהיה, ולאור הצרכים, אני מציע לאשר אה הצו,
ח. יפה
היטל זה הוא בהתאם לסעיף 17 של ההסכם עם השוק המשותף,

שמדבר על היטלים לצורך פתרון בעירת מאזן התשלומים-

היטל זה עבר את השוק המשותף. קבלנו אישור והארכנו אותו,

יכול להיות שבדיונים הקרובים עם השוק המשותף, יעלו את הבושא, והתשובה

שלנו היא, שעדיין- הפער בשער החליפין גורם לפער במאזן התשלומים,
ד. תיכון
מה הפער בשער החליפין?
ח, יפה
דובר על כך, שהיות ויש פער בשער החליפין הגורם לפער

במאזן התשלומים - - -
ג, גדות
זה אתה אומר לפרוטוקול?
ח, יפה
כן,
ג, גדות
אני מבקש להזמין את. שר האוצר.
היו"ר א, שוחט
אנו ניגשים להצבעה,
ג. גדות
לא.
היו"ר א. שוחט
אינני מוכן לקבל סדר זה. היום אתה מבקש להזמין את שר

האוצר ומחר תבקש להזמין את ראש הממשלה.
ד, תיכון
מדובר במאות מלי וני שקלים, אתה חושב שנצביע אוטומטית?

אנחנו רוצים הסבר,
היו"ר א, שוחט
איזה הסבר קבלת לפני שנה?
ד, תיכו ן
אותן ל1אלות שאלתי בפעם הקודמת, אתה מבקש לחדש היטל

בהיקף של 300 מליון שקל. לא יעלה על הדעת, שלא נקבל

תשרבה, רק משום שאתה רוצה להרארת הספק, אלא אם ייאמר שאנו מצביעים אוטומטית"

אני בטוח שלזה לא תמצא רוב,
ג. גדות
קודם כל הערה חבריה, חבר-הכ3סת בייגה, יש איזו תחושה

שאתה מ???כה לוועדה, כאילו חייב אתה להעביר כל דבר המוגש

על-ידי הממשלה. כנ?ו שאני אינני מתנגד לכל דבר, כך לך לא חייב להיות

ענין להעביר כל דבר.
היו"ר א. שוחט
מקובל.
ג. גדות
לגופו של דבר, מעבר לדיון בנושא זה שהוא כבד מאד

ודורש דיון, היתה כאן הערה שהיא בעלת משמעות גורפת אדירה,

שמשמעותה, שאין דין אחד במשק הישראלי לשוח ענין, לא בקטעים של הייבוא, לא

בקטעים של הייצוא לא בקטעים לגזל מאזן התשלומים; הערה קטנה זו, שהיא

אמתית, נכונה וצודקת, יש לה משמעות אדירה.
ש. שטרית
אתה מוכן לתזור על ההערה?
ג. גדות
הוא אמר, שיש פער בין הערך הממשי ובין הערך הרשמי של

השקל, והשוק המשותף מכיר בפער הזה, השוק המשוף מכיר

אבל ועדת הכספים אינה מכירה, ואנחנו צריכים להתנהג לפי כללים שלא

עוברים את הוועדה הסטטוטורית, שזו ועדת הכספים. זה דבר מזעזע, לענין

זה צריך להזעיק את שר האוצר, שיתן הסברים איך הוא עובד, כי זו מערכת

כפולה, זה איננו דבר שאפשר לעבור עליו לסדר-היום, זה דבר רציני.
היו"ר א. שוחט
אני מבין שעומדות לפנינו שתי אפשרויות. אני הבינותי

מההערת הביניים, שהנושא יובא למליאת הכנסת, תהיה הזדמנות

לחברי הוועדה להגיד מה שהם רוצים להגיד במליאת הכנסת-

אני בכל מקרה אבקש שהאוצר יתייחס לשאלות שהועלו, גם

לגבי המשכו של ההיטל של 2% וגם לגבי מקרר אלטרנטיבי להכנסה מהיטל זה,

שמענו הערה, שהשוק המשותף בכל מקרה ינסה לפעול להיטרלו

של ההיטל,
ח. יפה
או לשינויו.
היו"ר א. שוחט
יחד עם זאת אני מבקש את הוועדה לקבל הכרעה, היכל זה

עדיין חשוב, הוא קיים מ-1982. אבל יש מציאות מסויימת,

רהיטל זה מובא בחשבון בהכנסות המדינה בהיקף של 500 מליון שקל-
ד. תיכון
מאחר ואנשי המכס טוענים שההיטל הוא היטל פיסקלי, ולא

נוכח כאן נציג של מינהל הכנסות המדינה - - -
ג. גדות
זה לא קשור במכס, אלא באוצר.
ד, תיכון
והיות ואינני מקבל תשובה, אני מבקש שהות להתיעצות סיעתית.
היו"ר א, שוחט
אני נענה לבקשה. ההצבעה על צו תעריף המכס והפטורים

ומס קניה על טובין ( תיקון מס' 15), התשמ"ט-1989 תהיה

בישיבת הוועדה מחר,
א, דמביץ
בפרק 22 של הצו מוטל מכס על משקאות. כל המכסים מוטלים .

על ליטרים, במקום אחד השתרבב "לפי קילו" במקום לפי ליטף.

באים ומתקנים מ"קילו" ל"ליטר", כאשר המשקל הסגולי נמוך, יש בזה העלאה

ממשית מ-3 אגורות לליטר ל-4 אגורות לליטר,
היו"ר א. שוחט
אני מעמיד להצבעה תיקון פרק 22 בצו תעריף המכס והפטורים

ומס קניה על טובין (תיקון מס' 15), התשמ"ט-1989 . במקום
"קילו" יבוא
"ליטר""

ה צ ב ע ה

תיקון פרק 22 בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 15), התשמ"ט-1989, במקום "קילו" יבוא:"ליטר" אושר



צו שעת חירום ( היטל מחקר והכשרת כוח אדם בענף הגומי),

התשמ"ט-1989
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לצו שעת חירום (היטל מחקר והכשרת כוח

אדם בענף הגומי), התשמ"ט-1989.

דברי הסבר נשמע מפי נציג משרד התעשיה והמסחר מר אורנשטיין,
א. אורנטשיין
במסגרת תקנות שעת חירום קיימות שש קרנות מחקר. יש

בקשה של התאחדות התעשיינים שמייצגה כל ענף הגומי. כולל

המפעלים הקבוציים, להקים קרן לייד התאחדות התעשיינים.הקרן תגבה מהיצרנים -

פרומיל אחד על- הייצור המקומי וחצי פרומיל על הייצוא. וכספי הקרן מיועדים
לשתי מטרות
לקיים מחקר תשתית בענף הגומי ולהכשיר כוח אדם.-קבוצת מחקר

שלייד הטכניון הפועלת היום, עושה מחקר בענף הגומי. מדובר ב-6 אנשים. חלק

מכספי הקרן יעבור אליהם.

נציגי התאחדות התעשייינים נמצאים כאן. הם הגישו את

הבקשה. אנחנו חושבים שאם זה מקובל עליהם, אין סיבה שאנחנו, משרד התעשיה

והמסחר, נתנגד. מדובר על מחזור של .150 מליון שקל. מדובר על 40 מפעלים

שיכנסו למסגרת זו.
היו"ר א. שוחט
אני מבין שמדובר ב-100,000 שקל.
א. אורנשטיין
מדובר ב-90,000 שקל.
היו"ר א. שוחט
נשמע עמדת התאחדות התעשיינים.

א. פלד; אני מכהן כיושב ראש איגוד יצרני הגומי. בעיית ענף

הגומי היא, שחלק גדול מהמפעלים אין להם יכולת לקיים לבד

מחקר תשתית. הבעיה השניה היא, שאלמלי היתה לנו עליה מהארצות הקומוניסטיות,

לא היה אדם אחד בתעשיה שיכול לייצר גומי, כי מדינת ישראל אינה מכשירה

כוח אדם לענף הגומי. ואנחנו צריכים -לבנות קדר שישרת את התעשיה הזאת בשנים הבאות

על מנת לפתור את שתי הבעיות. אנו מציעים להקים קרן

כדי שכספיה ישמשו למטרות אלו ואך ורק למטרות אלו. בהיקף שאנו מדברים עליו,

לפי בדיקות שעשינו, נוכל לערוך קורס להכשרת הנדסאים בענף הגומי וגם נאפשר

לתעשיה לקיים מחקרי תשתית.
היו"ר א. שוחט
למה זה לא נעשה על בסיס וולנטרי? אם זה כל כך חיוני

לתעשיה, למה אין עושים זאת באופן וולנטרי?
ד. תיכון
וולנטרית אף אחד אינו משלם.
י. קורן
התשובה האמתית למעשה ניתנה, אנחנו איתרנו 46 יצרני

גומי בישראל. מתוך 46 יצרנים, בהתיישבות העובדה ובתעשיה

המיוצגת בהתאחדות התעשיינים נמצאים שני שלישים. שליש אחר לא נמצא בשום

מסגרת. וכדי להגיע אליו, לא נוכל לעשות זאת בדרך וולנטרית.
ג. גדות
אני מתפלא על עובדי הציבור, שלא התרעמתם על כך שאתם

צריכים להגיש בקשה זו לאישור ועדת הכספים.

כמי שאמון על קרנות - ואני מטפל במספר קרנות - אני

מקבל לידי דף -בו מדובר בהיקף ייצור של 150 מליון דולר, מתוך זה 50% ייצוא.

יש 46 מפעלים. למען השם, בגלל 90,000 דולר אתם באיה לוועדת הכספים? הענף

אינו מסוגל להרים תרומה ולהקים קרן הגומי במדינת ישראל? ואם צריך נעזרים

במדען הראשי של משרד התעשיה והמסחר.
היו"ר א. שוחט
האם סוג כזה של קרנות קיים?
ש. שטרית
בנוסף להערות לגופו של ענין שהשמיע חבר-הכנסת גדות

ואני מצטרף אליהן, המעידות על כך שאנו מדינה שיכולת

ההתארגנות הוולנטרית שלה היא בשפל המדרגה, ומזעזע לחשוב שצריך להעסיק

בזה פקידים ואת ועדת הכספים, שימו לב במה אנו עוסקים - בצו שעת חירום,

איזו שעת חירום? אני חושב שאנחנו צריכים לחנך את המינהל הציבורי שלנו

להשתמש בכותרות כאלה של צו שעת חירום רק למטרות הקשורות קשר כלשהו לרעיון



ש. שטרית

של שעת חירום. נכון שהתרגלנו לדרך זו, גם בנושא חוק הפיקוח על מצרכים

ושירותים. אבל יש סייג לדברים האלה. תתארגנו, תעשו משהו. למה אתם צריכים

לתת לנו הרגשה, שאנו שותפים לאקט של חירום בהקשר זה?
ר. תיכון
חבר-הכנסת שטרית, חבל שאינך עוקב אחרי הדיונים במליאה

בנושא חוק שעת חירום. מונחת כאן הצעת חוק שעתידה

להחליף את תקנות שעת חירום. אבל לצערנו, או לשמחתנו, ועדת הכספים של הכנסת

האחת-עשרה לא נטתה לאשר את הצעת משרד התעשיה והמסחר שכוונתה לבטל את

תקנות שעת חירום.

על פי אותו חוק קיימות קרנות שונות, והידועות שבהן-

הן קרן הטכסטיל וקרן הפלסטיקה, אני חוזר ומביע התנגדותי מדי שנה בשנה.

שר התעשיה והמסחר ומשרד התעשיה והמסחר מכירים את התנגדותי, בכל מדינה

מתוקנת, כפי שאמר חבר-הכנסת שטרית, התעשיה תורמת מרצונה לפיתוח הענף

שבו היא עוסקת. כך מקובל בכל מדינה, בישראל כל ענין המחקר יורד לטמיון,

והתאחדות התעשיינים-עומדת מאחורי הקרנות האלה מסיבות שאינן ידועות לי

ואולי הן ידועות לי,

כאן מדובר בענף שבחלקו הגדול מצוי במצוקה קשה והוא

נלחם על עצם קיומו. והנה באה הממשלה, ובעידוד התאחדות התעשיינים, מבקשת

להטיל פרומיל אחד על הייצור המקומי וחצי פרומיל על הייצוא, ואני אומר:

אנחנו נלחמים על חיינו ורוצים לעודד את הייצוא, אם רוצים לעודד את הייצוא,

צריך גם לעשות משהו בכיוון זה ולא להטיל היטלים על הייצוא, וההפרשיות

בין הייצור המקומי ובין הייצוא אינה מספיקה,

אני מתנגד לקרנות אלו באופן עקרוני, הן לא הוכיחו

לנו שהמטרה נשמרת. פעם קראתי, שאלה קרנות המעודדות נסיעות לחוץ-לארץ.

מכל מקום, אם מאשרים את הקרן, היא צריכה לחול רק על הייצור לשוק המקומי.

על הייצוא אני מציע שלא לאשר את ההיטל, רוצים לעודד מחקר, צריך להטיל

זאת על הייצור לשוק המקומי,

ח. אורון; אני מבין גישה האומרת - ואני תומך בה - שועדת הכספים

תחליט, שתקציבי המחקר בכל התחומים נשחקו ונעלמו ויש

להקצות את הסכומים הדרושים למחקר מתקציב המדינה, כאשר מביאים דוגמה

מהעולם, צריך לזכור שבכל העולם יש שתי מערכות - יש מערכת פרטית ויש מערכת

ממלכתית.

אני מכיר את קרן הפלסטיקה מצד המשתמשים, אין שום בעיה

לגבי 60%-50% מהמפעלים לגייס את הכסף בצורה וולנטרית. היות והקרן היא

ממלכתית, אי אפשר לסגור לא את הסמינרים ולא את המחקר ולא את הפרסום,

כאשר מדובר על מחקר כולל, לא מחקר ספציפי של מפעל

מסויים, ועל פיתוח כוח אדם, התשובה היחידה להיטל היא תקציב המדינה.
ד. תיכון
למה לא וולנטרית?
ח. אורון
אם אנשי הענף אינם יכולים לשלם את הקטע של המחקר הכולל

ואת הכשרת כוח האדם - לא של מפעל מסויים, אלא של הענף

כולו - התקציב צריך לבוא מתקציב המדינה.
ג. גדות
המחקרים האמתיים נעשים בסיועו של המדען הראשי, יש מדען

ראשי במשרד התעשיה והמסחר.
ח. אורון
אמרו האנשים מהתאחדות התעשיינים, שמי שאין אתו

בעיה אלה מפעלי הקבוצים, הם משתפים פעולה. אפשר להגיד.

שכל הקרנות תקפות, כולל הקרן שאנו מתבקשים לאשר היום, אלא אם בשנה הבאה

בתקציב משרד התעשיה והמסחר יופיע סכום זהה או גדול יותר לצורך המטרות

של הקרנות האלה, כל שש הקרנות.
ג. גדות
אני טוען שזה ענין לענף עצמו. תנו לענף לקדם את עניניו

בצורה וולנטרית. לא צריך לערבב בזה לא את משרד התעשיה

והמסחר ולא את ועדת הכספים.
מ. איתן
יש דברים שאינך יכול לעשות באופן וולנטרי.
ג. גדות
אני מטפל בקרנות ואני יודע זאת מהנסיון.
ע. סולודר
אני רוצה להצטרף לקו המחשבה של חבר-הכנסת חיים אורון.

אני מבינה שאילו היה הכל פשוט, לא היו באים הנה. שמענו

שיש 6 קרנות. צריך לדון על מדיניות הקרנות. אינני רואה סיבה למה לא לאשר

קרן הגומי. אני מקבלת שנגביל זאת לשנה וכעבור שנה או שזה יופיע בתקציב

המשרד או שיימצא מקור אחר" משזה הובא אלינו, אינני רואה סיבה, שדוקא

את הקרן הזאת נדחה.
י. הורביץ
אני תומך בהצעה. על כל נושא הקרנות, לחיוב או לשלילה,

נדון בנפרד.

היו"ר א. שוחט: אני מקבל את ההצעה: נאשר את זה לשנה בליווי פניה

למשרד התעשיה והמסחר ולהתאחדות התעשיינים לקיים דיון

על כל הקרנות.
מ. ליכט
שנה ממתי?
היו"ר א. שוחט
מיום פרסום הצו. הדיון צריך להיות קודם.

צו שעת חירום ( היטל מחקר והכשרת כוח אדם בענף הגומי)

התשמ"ט-1989 אושר לשנה מיום פרסום הצו.

צו שעת חירום ( שיעורי תשלום חובה)(תיקון מס' 16). התשמ"ט-1989
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לצו שעת חירום ( שיעורי תשלום חובה) (תיקון

מס' 16), התשמ"ט-1989.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שאישרנו הסעיפים הנוגעים

לכבשים חיים, דגים קפואים, אבקת חלב, אגוזי מלך. נתקענו בסעיפים 7,6,5

שנוגעים לעמילנים. אני הייתי מבקש שנדון בסעיפים שאינם בעייתיים. אני

מבין שנושא הכוספה הוא בעייתי ונושא העמילנים הוא בעייתי.
א. דמביץ
סעיף 9 "יין נתזים" אני מבקש להוריד. אין בזה החמרה.

אין צורך באישור.
היו"ר א. שוחט
סעיף 9 "יין נתזים" במסמך הוועדה נמחק.

עכשו יסביר מר יורם לוי את ההבדל בין המצב הקיים ובין

המוצע בסעיף 8 , פרט 0210 "מיץ ענבים לרבות תירוש ענבים".
י. לוי
בסעיף 8 לא משונה שיעור ההיטל. מה שחל עליו ההיטל הוא

מיץ ענבים. בצו החדש - - -
יאיר לוי
אני ממליץ להטיל היטל על יין נתזים, על שמפניה.
היו"ר א. שוחט
רבותי אנשי משרד התעשיה והמסחר, זו הישיבה השניה שאנו

דנים בנושא. אתם צריכים להיות מוכנים.

ח. אורון: על פי הנייר של דמביץ יש הבדל בסעיף 8.
י. לוי
התיאור בצו אינו נכון. צריך להוסיף גם את התיאור שהיה

בצו הקיים. למעשה מה שכתוב בצו הישן הוא מה שכתוב בצו

החדש.
היו"ר א. שוחט
אז אין הבדל.
א. דמביץ
הם מבקשים את האישור אבל הם מקבלים על עצמם לתקן.
היו"ר א. שוחט
אם מתקנים למה שהיה קודם, אין שינוי.

היו"ר א. שוחט: אנו עוברים לסעיף 10: בפרט 0224 הוכנס שינוי בתיאור



א. שוחט
בטובין
"תירוש ענבים" בלי ציון "בתמיסה שהופסקה על ידי תוספת כהל"

והודגש "לרבות יינות בתוספת כהל".
יורם לוי
מדובר בשינוי טכני ;-זל פרט מכס. פרט המכס הקודם היה

תיאור של הצו הקודם. פרט המכס החדש שבעטיו אנו מביאים את הצו, כולל "לרבות

יינות בתוספת כהל",
א. דמביץ
אני מבקש שמר יורם לוי יצהיר, שאין הרחבה של הטובין

שעליהם יחול ההיטלי על-ידי כך שאתה אומר "יינות בתוספת

כהל" בעוד שקודם אתה אומר "בתמיסה שהופסקה על ידי תוספת כהל", אינך משנה

דבר.
י. לוי
אינני משנה,

היו"ר א. שוחט: אנו עוברים לסעיף 11 :"בפרט 0225 הוכס שינוי בתיאור
הטובין
במקום "מתובלים על ידי תוספת תמציות ארומטיות."

נאמר "מתובלים בצמחים או בחמרים ארומטיים".

קריאה: אין פה הרחבה.
י. לוי
היו כמה פעולות שבוצעו בו זמנית. היה הנושא של השיחות

עם ארצות-הברית.

סעיפים אלה אינם משנים את המהות. הפ באים להתאים את

הדברים למצב החדש של ההרמוניזציה או ל:ל מספור הסעיפים.

א. דמביץ: קודם נאמר:תמציות ארומטיות" ועכשו נאמר "צמחים או תמרים

ארומטיים",
ח. פלץ
י לפי בדיקה שעשינו מדובר בשינוי של מספר, כי מה שהיה

קודם סעיף מסויים שמוגדר במספר מסויים, היום זה מספר אחר.
י. לוי
נומקלטורה שונתה, המהות לא-
א, דמביץ
בסעיף 12, בפרט 0232 צורפו לסובין שאריות אחרות שמקורן

בעיבוד של דגנים או של קטניות.
ח, אורון
כולל קמח דגים?
י. לוי
קמח דגים לא.
יאיר לוי
למה כותבים בסעיף 12 "ושאריות אחרות"?
א. דמביץ
כך כתוב.
יאיר לוי
ז ו לא פ ירצה?
י. לוי
לא.
א. דמביץ
לגבי סעיף 13, יש לי התחייבות ממשרד התעשיה והמסחר,

שלפיה הגבלת הזמן שהטילה ועדת הכספים עד 9 ביוני, תעמוד

בתקפה, ואפילו על-ידי ה וצאת צו מיוחד, כדי שלא ייאמר שבא הצו הזה ושינה

מה שנעשה על דעת ועדת הכספים. אפילו אם ועדת הכספים ל;/ תחליט החלטה

מפורשת אחרת, משרד התעשיה והמסחר יפרסם צו המתקן את הצו החדש שהוציא

ויבטיח שאכן ההיטל על הכוטפאות שאינן סויה לא ייגבה עד ה-9 ביוני. אם

מישהו רוצה לשנות, זה ענין של דיון, זה ענין של שיקול דעת"
י. לוי
אוי חושב שיש פה שני נושאים, הנושא שדיבר עליו היועץ

המשפטי לוועדה הוא נושא טכני. אנחנו קבלנו אישור

מוועדת הכספים שנושא הכוספאות יידחה עד ה-9 ביוני. רצה הבחור הזעצער

וכתב: "שנה". מכאן התעוררה בעיה שמא אנחנו מנסים לעקוף או להעביר בדלת

האחורית את משמעות הענין"לשנה."בא היועץ המשפטי של משרד וכתב למר דמביץ, שאנו ערים

לנושא ואנו מודיעים לכנסת, שאם נושא הכוספאות לא מוארך - כי כאשר דנתם

בנושא והחלטתם על ששה חדשים, אמרתם שתלמדו אח הנושא - במידה ולא תחליטו



י. לוי

להאריך, אנר נראה -אה העניז כבטל והוא לא יוארך לשנה, אבל נ?תחילה להיות

בעיה מהותית, כי אגו מתקרבים ל-9 ביוני ולפי מיטב ידיעתי הנושא אינו

מתקדם, ואנו עלולים להמצא בלחץ זמן לגבי הנושא עצמו.
ג. גדות
אולי עשה לנו טובה ה"בעחר הזעצער", שהפנה תשומת לבנו

שהמועד מתקרב ואנו צריכים להחליט,

כדאי לנו לגמור את הנושא הזה במסגרת תקינה. אנו מודעים

לכל העניז. כמה חברים למדו את הענין, כולל ענין ?????????.. ואני

מציע שהועדה תחליט שלא לקבל החלטה אחרת, כדי שאתם תוכלו להוציא החלטה

בענין ה-19%/.
י. לוי
אז זה ישאר בתוקף לשנה.
ג. גדות
לא, צריך לרדת מהענין, ואתם צריכים לטפל בענין פעם

אחת בצורה מסודרת.
ח. אורון
אי אפשר לגמור נושא הכוספאות היום אפילו לא בנוסח

שמציע יורם לוי. זו לא תהיה הפעם השניה שנדון בנושא.

אני בקשתי לפני שבוע לקיים דיון בנושא, כי תאריך ה-9 ביוני מתקרב, ולא

קיימנו דיון. ואז הודיע היושב ראש, שהוא מציע לשקול מחדש את כל הענין"

ואז היתה לך בטעות הרגשה שזה יכול להגמר בשנה. זה לא יכול להגמר בשנה,

כי אפילו בהסכם עם היצרנים מופיעה ההפחתה מ-19% ל-16% בינואר ואז הועדה

קבלה החלטה.
היו"ר א. שוחט
איזו ועדה?
ח. אורון
ועדת הכספים במליאתה קבלה החלטה להשאיר את ה-19% ולקיים

דיון נוסף. אני מציע לקיים אותו. אם אמנם ההסתייגות

שהציע מר דמביץ תהיה בתוך הסיפור, אפשר לאשר היום. אבל צריך להיות ברור,

אם לא נחליט, הענין מוקע ב-9 ביוני. וסמדר אלחנני שמצויה בענין תגיד שיש

פה בעיה.
א. ויינשטיין
מתברר שהנושא חורג מעבר לנושא המקצועי. מאחר ויש

מחלוקת, ועדת המשנה לא תגמור את זה בזמן. לכן צריך

לנצל את הסעיף הקיים ולגמור את הענין.
סמדר אלחנני
אי אפשר לראות אה היטל הכוספה בלי לדעת דברים שאני

יודעת מהעתון. הכוספא והשמן קשורים. יש עכשו דיבורים

על שינוי היטל השמן. אי אפשר לראות את זה בלי זה, כי הגנה יותר גדולה על

הכוספא, צריכה להקטין את ההגנה על השמן.
ג. גדות
אם אנחנו נקבל החלטה הם ידעו איך לתפקד.
היו"ר א. שוחט
אנחנו נקיים דיון נפרד בנושא הכוספא במליאת הוועדה,

וזה צריך להיות עד ה-9 ביוני.
ח. אורון
שבועים קודם.
א. דמביץ
נעשה זאת סהר. זאת אומרת, שלא מסיימים את הדיון נצו זה.

אם אתה רוצה לאשר את הצו ויש לך תנאים לכך, בבקשה.

אבל אם אתה רוצה לסיים את הענין עצמו תוך מספר ימים, יש לך מספר ימים

לאשר זאת, ואז אפשר' לאשד את כל הצו.
היו"ר א. שוחט
בהנחה שנאשר סעיפים 5, 6 ו-7, יש אפשרות לאשר כל הסעיפים

למעט סעיף 13, בענין הכוספא, שעליו בקיים דיון נפרד.
א. דמביץ
אתה מניח על השולחן אישור הצו. אתה לא אומר שסעיף 13

תאשר בנפרד. אתה יכול לחכות עם הכל.
היו"ר א. שוחט
אני רוצה לשמוע את אנשי המשרד.
י. לוי
הבעיה היא, שיש תקופה קבועה בחוק.
א. דמביץ
יש לנו עוד שבועיים, נסתדר.
היו"ר א. סוחט
הסיכות טל היטיבה בענין העמילנים היה, שהיתה פניה

של הוועדה אל היצרן והיבואן ואל משרד התעשיה והמסחר

לנסות לשמור על שווי המשקל שהיה קיים, לזב ר ישמר נפח מסויים של היבוא,

ורצינו לשמוע אם שני השותפים האחרים מוכנים ללכת לענין.

י. לוי; נפגשתי עם שני הצדדים, והיתה לי הרגשה כבר בדיון פה,

שלא יימצא פתרון, כפי שניסו לכוון או לרמוז, והבעיה

המרכזית בענין היא מה שאמר חבר-הכנסת ויינשטיין ~ היכולת שלנו להבטיח

זאת לאחד היבואנים, העובדה שתינתן מכסה של אותה כמות שהוא רוצה לייבא,

ואגו במסגרת הסכם ג'נטלמני עם התעשיה נאשר לו את הענין, אני איננו
מסוגלים לעמוד בכך, כי מבקר המדינה יגיד
למה בחרנו ביבואן אחד והעדפנו

אותו. גם נושא המכסה אינו עולה פה בצורה טובה כך מאפשר יהיה לעמוד בו.

ניסיתי למצוא דרך. אבל אני חוזר לוועדה ואומר, לזלא מצאתי דרך.
היו"ר א. שוחט
אתה מחדש אה הפניה שלך בענין ההיטל של 100 דולר?

ג. גל; מבחינת הנהל והחוק יש בעיה לבוא ולומר, שמאשרים יבוא.

של 600 טון?-
י. לוי
כן, זו קביעת מכסה הסותרת את ההסכם עם השוק.
א. ויינשטיין
ועדת הכספים אינה יכולה לחלק את השוק. יבוא מישהו

ויגיד: אני ביקשתי רשיון, או שמקבלים הצעת הממ17לה או

שאין מקבלים אותה, אבל ועדת הכספים אינה יכולה לחלק את השוק,

היו"ר א, שוחט; החשובה היא, שאנו חוזרים לתחילתו של הדיון. אני רוצה

להסביר במה מדובר. הנתונים לא היו נתונים במחלוקת

הן לגבי המחיר באירופה, הן לגבי עלות ההובלה והן לגבי העובדה שבאירופה

יש מחיר נמוך, למעשה מחיר היצף,
ג, גדות
על מה ההכרעה?
היו"ר א. שוחט
אם מקבלים את ה היטל של 100 דולר,

ג. גל: כילם הסכימו לזילן מחיר היצף, אב.' היבואן אמר שאם מדובר

בהיטל של 100 דולר, זה מונע ממנו אפשרות למכור. האם

בדקת, והאם אתה עדיין חושב שההיטל לזל 100 דולר דרוש?

היו"ר א, שוחט; במקרים דומים של מוצרים אחרים, איך נהגתם כאשר

התברר לכם מה גודל ההיצף?

ג. גדות; האם זה יהיה נכון להעריך, שהדבר הנכון ביותר שהמדינה

צריכה לעשות הוא להקים מפעל כמו. באירופה לעמילנים

ולאבקת חלב, העשויים ממוצריה חקלאים מסובסדים. אז אני בא לממשלה ומקבל

הגנה מפני תחרות.
י. הורביץ
על פי אותו הגיון השחוט את הרמת ואת הלול.
היו"ר א, שוחט
תסגור את החקלאות,
ג. גדות
צריף לבנות מנגנון שמצד אחד יאפשר לי לשמור על מה שהם

שומרים ומצד שני שאלתם מפעלים לא יתחבאו מאחורי הגנה.
היו"ר א. שוחט
באירופה מוכרים את העמילנים ב-400 דולר הטונה וליבואן

שלנו מוכרים ב-200 דולר הטונה.

סמדר אלחנני; הבעיה היא גם בעיה של סיווג המוצר- כל בעיות הייבוא,

ברגע שאתה מוצא מוצר שאינו מיוצר בארץ, הוא בא בלי מכס.

אם אתה יכול למצוא לו את ההגדרה בסיווג-בריסל, זאת אומרת שהוא אינו מיוצר

בארץ, אבל הוא תחליף - - -
היו"ר א. שוחט
ז ה המק ר ה שלפנינו.
סמדר אלחנני
כל מי שעוסק בייבוא, מחפש את זה.
חי אורון
יט "מכערים" בענין זה.
י. לוי
היה היטל על עמילנים כל הזמן, היטל של 100 דולר לטונה.

לעומת זו.זאת לגבי עמילנים שלא מיוצרים בארץ, שמחירם
קבוע ויי;
להם תכונות מיוחדות, היה פטור. לא הבאנו לכנסת את נושא ההיטל

על עמילנים. אבל הילזל של 100 דולר על עמילנים קיים מקדמת דנא.

אנחנו נתקלנו במקרה של יבואן שמביא עמילן בעל תכונות

שונות, מה שהיצרן המקומי קורא :" הוא מוסיף סולט אנד פיפר", שמחליף את

העמילן המיוצר בארץ, יאבל הוא גם בעל תכונות אחרות, ואילו דובר על כך

שמשתמים בו בתחומים שאינם ייצור מקומי, לא היינו באים לפה . בהצעת החקיקה

הצענו, שבאותם מקריח שהשימוש ספציפי וזיינו באי להחליף את העמילן המיוצר

בארץ, אנו פוטרים את הייבוא מההיטל. כאשר יש שימוש של התעשיה והעמילן

בארץ אינו עונה לדרישות הייצור, אז הוא פטור. עם רשיון היבוא הוא מקבל

כטור, אפילו במקרה סל אוחו יבואן, אילו זה היה הנוללא, היינו פוטרים

אותו ולא היינו באים לבקש היטל. -לבל הוברר לנו שמדובר על מקרה - אינני

רוצה להשתמש במלים קללות - של עקיפה של מבנה ההיטל ויבוא עמילן להחלפת

השימושים בעמילן מייצור מקומי,

עמדה לפנינו הברירה להסתכל על זה בעיוורון עינים א7

לבוא לפה ולסגור את הפירצה.

כיוון שהטרידה את חברי הוועדה הבעיה של ההסכמים

הבינלאומיים בנושא זה, ביקשתי את מר פרי, ל-הוא המומחה להסכמים הבינלאומיים,

שיבוא ויסביר את הנושא.

ג. גדות; אני ביקשיתי את החמר והוא הובא לפני., מונח לפני המסמך

של איגוד לשכוח המסחר בישראל בנושא:' "הגבלות ביבוא

עמילנים מעובדים", הם עושים הבחנה בין עמילנים מעובדים ועמילן, וההבדל

הקטן הזה יוצר מצב, שבנארך להגן על דבר אחד, אתה מחסל דבר שני.
י. לוי
אבל פה יש עמילן לזונה.
ג, גדות
מדובר פה על שמונה משפחות והן טובות כמו האחרים,
י. לוי
הוא לא ילולם את ההיטל, במידה ולא יוכלו להשתמש בעמילן

המקומי.
ג, גדות
באותו נייר של איגוד לשכות המסחר בישראל, בסיומו, הם
אומרים
"החלת תשלומי החובה תביא לתוצאות הבאות
א. סגירה הרמטית של הייבוא.

ב. חיסול התחרותיות בתחום העמילנים,

ג. יקור תשומות חו"ג ליצרני הנייר, קרטון גלי, מזון,

מוצרי כימיה ופרמצבטיקה וייקור המוצר המוגמר לצרכן".
י. לוי
לא נכון,
ג. גדות: והדבר האחרון
"חיזוק מעמדו המונופוליסטי של מפעל"גלעם" על כל המשתמע

מכך לגבי איכות, מחירים, יעילות ויכולת להגיע לתחרות

בשוק העולמי".
י. לוי
לגבי הנושא של התייקרות, לא תחול שום התייקרות של

התשומות, בייבוא זה לא היה קיים עד עכשו, מי שהשתמש

בעמילן מתוצרת הארץ ושילם מחיר מסויים, ימשיך לשלם אותו מחיר, כך שאיל

שום מגמה לייקר תשומות,
ג. גדות
אבל אתה מונע הוזלה,
היו"ר א, שוחט
אתה יכול לייבא 12,000 טון.
ג. גדות
אני רוצה להגן על המוצר, אבל המשרד לא בנה מנגנון.
היו"ר א, שוחט
זה מונופול מפוקח,
י. לוי
מפעל "גלעם" נמצא בפיקוח מחירים. הוא מביא חשבון על

כל צורך בהתיקרות, והיא מאושרת או לא בהתאם למדיניות

המחירים של ועדת המחירים,

אנו אכן לא מסתירים מחברי הוועדה, שאנו מנסים לסגור

פירצה מסויימת. אם יל- תחרות, אתה חייב לבחון את ההיטל על עמילנים
ולהגיד
ההיטל גבוה או נמוך, ותפקידנו לנמק מדוע זה צריך להיות 100 דולר,

אבל כאשר בא מישהו ובדרך לא לגיטימית מנסה לעקוף את ההיטל של 100 דולר,
היטל שהכנסת אישרה, אנו באים ואומרים לכנסת
יש; יבואן לזמבסה לעקוף את

ההגנה שנקבעה על ידי הכנסת, ולכן יש מקום לסגור את הפירצה הזאת.

ז. פרי: אנחנו קוראים למה שאנו עוללים עכשו: סגירת פירצה, למעשה

בשוק המשותף כל המערכת של המדיניות החקלאית בנויה

על סגירת פירצות כאלה בהסכם בינם ובינינו. אם אנו מייצאים ביסקויט, הם

מטילים על הביסקויט את ההיטל על רכיב החמאה ורכיב החלב. הם מטילים היטל

על רכיב החיטה והיטל על רכיב הקמח. אם יש סוכר, מטילים היטל על סוכר,

זאת אומרת שהם סוגרים פירצה ועל-ידי כך הביסקויט לא יכול להכנס פטור,

למרות שהוא בהסכם,
ג. גדות
אנו מייצאים במחיר יותר זול, או אתם מקפיאים?
י,, לוי
אנו מקפיאים התייקרות תשומות שהיצרן משלם בארץ,

מכיוון שעילית או ארסם משלם מחיר יותר גברה על חמאה

בארץ, אנו מטילים במיסוי שלנו את ההפרש בין מהיר החמאה בשוק ומחיר

החמאה. אצלנ ו.
ג, גדות
זה מקובל בשוק?
י. לוי
זה מק ובל.
ז, פרי
בארצות הברית יש היטל על סוכריות. גילו שבטחינה שלנו

יש טיפה סוכר, והטילו היטל, אצלם זה-במסגרת שיטה,

אם יש מוצר שיש בו רכיב שצריך להטיל עליו היטל, מטילים.

השיחה עם האיש היתה לפני שבועיים" לא היתה לו תשובה,

הוא אמר שיבריק לבריסל,

מצאנו שהשוק המשותף ממיל היטל עמילן גם עלינו.
ג, גדות
זו תופעה חמורה, שהם פונים לנציגי השוק המשותף,

אם הם רוצים לבוא לפני ועדת הכספים, זו הוועדה שבה

הם צריכים ללבן את ענינם ולא לפני נציג זה או אחר של השוק המשותף,

אני מבקש שתצא הוראה ללשכות המסחר, שאם נשמע טלשכות

המסחר פונות לנציב העליון של השוק המשותף, אנחנו נראה זאת בחומרה רבה.
ח. אורון
אין ויכוח שיש מחירי דמפינג"
ד. תיכון
המשרד בדק ומצא שזה דמפינג?
ח, אורון
כן, יש מסמכים וגם לפי דבריו של היבואן, ברור שאלה

מחירי דמפינג. המפעל, מתוף רצון טוב, כתב מכתב. הוא

היה מוכן לוותר, אבל הוא אינו יכול לוותר, כי השוק יוצף כאשר מדובר על

מוזיר שהוא מחצית המחיר באירופה,

אני חושב שההצעה המוצעת על ידי המשרד שבסמכותו להחליט

מה הוא משחרר ומה לא, צריך לקבלה. המונופול של מפעל גלעם לא צמח היום.

זהו מפעל הקיים 40 שנה. אני מבין שאף אחד אינו מעלה על הדעת שלא יריד



ח. אורון

לגבי המחירים, יש מכתב של המפעל שהוא העלה מחירים

מאז 1985 פחות מעליית המדד, והוא בפיקוח,
ד. תיכון
למה דחה המשרד - - -
ח. אורון
אם יתבדר בתוך ליבה, ליפה נוצרה הגנה עד לשמים, נשנה,
ד. תיכון
אתם אומרים, שהמוצר הוגדר כמוצר דמפינג?
י. לוי
לא.
ד. תיכון
ההגדרה של מוצר דמפינג לא תופסת?
י. לוי
לא.
ד. תיכון
אם אתם אומרים שזה בבחינת היצף, יש פרוצדורה שלכם

לגבי היצף, אבל אם אני מבין, אתם חוזרים בכם מהביטוי

של דמפינג ואתם אומרים שיש ענין של . סובסידיה,

אני מצטער שהמשרד לא מצא לנכון להתפשר בענין זה, אינני

מבין את הרגישות של המשרד. בכל זאת ועדת הכספים ביקשה, וזה לא ענין

שמזעזע אמות הסיפים,

לכן, אדוני היושב ראש, אם תעמיד את הצו הזה להצבעה,

אני מבקל1 לתתום את הצו בזמן קבוע, לא יותר משנה. כעבור שנה נבדוק את

הענין.
היו"ר א, שוחט
מקובל עלי,
י. הורביץ
הצעה הגיונית.
י, לוי
אני הסברתי, כאשר אתה לא היית כאן, שאנו איננו מביאים

לכנסת בשלב זה דיון על היטל על עמילנים, הכנסת אישרה

באחת הקדנציות הקודמות, ההיטל בא במקום דיון בועדת ההיצף. יל1 שני

מצבים, יש מצב שאנו מכנים היצף, אבל פורמלית לא הוכר על ידי הוועדה,

והוא לא הובא לוועדה. באתד השלבים הוחלט ללכת על היטל ללא ההליך הפורמלי.

מותר לנו להיויל היטל של 100 דולר כאשר איננו רוצים ללכת בהליך של הדמפינג

שהוא מסובך,

הכנסת קבלה את הנימוק של הצורך בהיטל של 100 דולר על

עמילנים, טענו שיש פה שימוש בפירצה של יבוא עמילנים לצורך זהה לשימוש

בסעיף אחר של אותו עמילן שמחליף עמילן מקומי,

אילו המצב היה כזה, שאפשר להגביל בכמות מסויימת, גם

המפעל וגם אנחנו לא היינו עולים על בריקדות לגבי קביעת מכסה. אין הגיון

כאלזר קיים היטל על מוצר מוסיים של 100 דולר, והוא מאושר על ידי הכנסת,

לבוא בחצי היטל,
ד. תיכון
הוועדה פנתה אליכם וביקשה להתפשר בענין זה.
י, לוי
אני קיימתי את הפגיל-ה שבקשה ועדת הכספים. הנושא של הבטחת

חלק מהשוק, אינו הולך מבחינת המחוייבות שלנו כלפי

מבקר המדינה,
ד. תיכון
ברגע שאתה מקבל החלטת ועדת הכספים, זה עומד במבחן בקורת

המדינה.
י, לוי
זה סותר את ההסכם עם השוק,
ד, תיכון
נדמה לי שלא היה לכם כל כך רצון לקבל עעמדת הוועדה.
י, לוי
אני חושב שעשינו כל מאמץ.
ח, אורון
הם ניסו.
היו"ר אי, שוחט
הוא מקבל בקשתנו השניה,
ד. תיכון
כל אחד מחברי הכנסת, אם יורדע לו חמר תדש בנושא, יהיה

רשאי להעלות את הנושא מעם נוספת,
היו"ר א. שוחט
אני מציע שנאשר.
י. לוי
יש הערה טל היועץ המשפטי שהעמילן המקורי לא מוגבל בשנה,
היו"ר א, שוחט
אל זה יעבור גם לעמילן הרגיל-
א. דמביץ
אילנה ואני ננסה זאת.
היו"ר א. שוחט
אנו מאשרים הסעיפים הנוגעים לעמילנים מוגבל לשנה

מיום פרסום הצו.
ד. תיכון
נקבע שהוועדה תקים וערה מלינה,

שינויים בתקציבלשנת 989 1
היו"ר א. שוהט: אנו עוברים לנושא הבא
שינויים בתקציב לשנת 1989.

לפנינו פנייה מס' 10 של המשנה לממונה על התקציבים.
ח. פלץ
מדובר בשינויים פנימיים בתקציב מינהל מקרקעי ישראל

ובמסגרתם העברה של 2 מליון ש"ח מסעיף רזרבה לסעיף הסדרי

קרקעות עם חברות. ההעברה נחוצה לצורך קידום הסדר קרקעות בין המינהל

לחברת רסקו, הסכום הוזז עבור תמורת קרקעות שהועברו כבר מרסקו למינהל ועליהם

אין עוד ויכוח בין הצדדים. הסכום יועבר ישירות על ידי המינהל לשלטונות

מס הכנסה,
ד. תיכון
אם הבינותי נכון, יש חברות בניה בישראל שקבלו זכיונית,

קונצסיות, התחייבויות - אפשר להגדיר זאת במלים שונות -

במרוצת שנות קיומו 17ל מינהל מקרקעי ישראל, אני מבין שהמינהל הולך לעשות

סדר, מה ל1מוצג לפנינו זה כנראה חלק מהסדר עם אחת החברות הנקראת רסקו,

אם אני מבין נכון, יש כמה חברות שאינן רוצות להכנס
להסדר, מצפצפות על מינהל מקרקעי ישראל, הן אומרות
כל ההתחייבויות שניתנו

בעבר הן לא מעניננו ולא נגיע להסדר עם המינהל,

הייתי רוצה לדעת, מי מבין החברות שקבלו התחייבויות

נכנסה להסדר, והאם לוחצים דוקא על החברות החלשות ועל החזקות אין לוחצים

מפני שיש להן גיבוי.
היו"ר א. שוחט
חבל שלא אמדה זאת בישיבה הקודמת, כי אז היינו מזמינים

את אנשי מינהל מקרקעי ילזראל.
ד. תיכון
הנושא איננו דחוף כל כך, אני מציע לזמן את אנשי מינהל

מקרקעי ישראל.
היו"ר א. שוחט
אני מבין שזו הצעתך גם לגבי פניה מס' 11, ל1גם בה מבדקש

אישור לשינויים פנימיים בתקציב מינהל מקרקעי ישראל,
ד. תיכון
לא, זו עיסקה עם חברת פריאור ומדובר בפרדס.
היו"ר א, שוחט
אם לגבי הפניה הקודמת אתה רוצה הסבר של מינהל מקרקעי

ישראל, למה אינך רוצה הסבר המינהל לגבי פניה זו?
ד. תיכון
אתה יודע למה? - זו עיסקה בודדת רגילה, כפי שאישרנו

עיסקה בכפר קרע.
היו"ר א. ליוחט
זה היה בלי כסף,
ד. תיכון
אבל זה פרויקט ציבורי0

ג. גל: כאשר יוזמן מינהל מקרקעי ישראל לפניה הראשונה, נברר

כל הסעיפים הנוגעים למינהל מקרקעי ישראל.
יאיר לוי
אני הצעתי להזמין את אנשי מינהל מקרקעי ישראל.
היו"ר א. שוחט
כיורז שגם פנייה מס' 13 של סגן הממונה על התקציבים

-? נוגעת לשינויים פנינ?יים בתקציב מינהל מקרקעי ישראל,

אני מציע שנאשר שלרש הפניות, ונזמין את נציג מינהל מקרקעי ישראל לאור

השאלה העקרונית שהציג חבר-הכנסת דן תיכון, לאיזה הסדרים הם מגיעים עם

החברות,
ד. תיכון
אני מבקש לאשר פניות אלו רק לאחר שמיעת ההסבר.

ג, גל: אם אתה מזמין את מנהל מינהל מקרקעי ישראל, וזה המפגש

הראשון של הוועדה עם המנהל התדש של מינהל מקרקעי ישראל,

או.י מציע לאשר את כל הפניות עד לאחר המפגש אתו,

היו"ר א. שוחט: אנו דוחים אישור פניות מס' 10, 11 ו-13.
יאיר לוי
כל שאלה של חבר ועדה מעכבת אישור?
היו"ר א. שוחט
לא.
יאיר לוי
בפניה זו מדובר בעיר אור-יהודה שהתפתחה יפה, ורוצים

להמשיך בפיתוחה ובבנייתה.
היו"ר א. שוחט
תהליך בניה נמשך יותר משבוע. מכיוון שיוזמן נציג

המינהל, אין דוחים המשך הדיון בפניות אלו.

אנו עובריה לפניה מס' 9 של סגן הממונה על התקציבים.
ח. פלץ
מבוקש אישור לשינויים פנימיים בתקציב משרד המשטרה.
יאיר לוי
אני מבקש להזמין את שר המשטרה כדי לשמוע מפיו מדוע

אני נוסע בכביל1י הצפון שעה וחצי ואינני רואה ניידת

אחת.
ח. פלץ
הוועדה קיימה דיון על תקציב המשטרה. אם לא תאושר ההעברה

זו נגרום לבעיות התקציב המשטרה.
היו"ר א. שוחט
אני מביא להצבעה פניה מסי 9 של טגן הממונה על התקציבים,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1909, פניה מס' 9 של סגן הממונה

על התקציבים אושרה
היו"ר א. שוחט
אנו עוברים לפניה מס' 14,
א. קרשנר
מבוקש אישור לשינויים בתקציב המינהל האזרחי, לחלוקת

תקציב מיגון ומיקלוט לסעי( י תפעול,
היו"ר א. שוחט
אני מביא להצבעה פניה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1989, פניה מס' 14 של סגן הממונה

על התקציבים א ו ש ר ה

החלטת הוועדה בנושא מגן-דוד-אדום
י. גולדברג
אדוני היושב ראש, בניגוד להתלטת הכנסת ובניגוד להחלטת

ולידת הכספים, הודיעו למגן דוד אדום על סגירת 14 מוקדים

ברחבי הארץ מירוחם עד מעלות,
א. קרשנר
הכנסת אישרה מליון שקל לתורנויות לילה.
י. גולדברג
אני הייתי בין אלה ל-הגילזר את הענין. דובר על 14

מוקדי מגן דוד אדום שישארו פתוחים והוקצו לכך שני

מליון שקלים. תורנויות הלילה הן נושא בפבי עצמו. הדברים יגיעו לידי

כך שהודיעו ל-14 תחנות שעומדים לסגור אותן.

קריאה: הכסף היה מיועד לכל תחנות מגן דוד אדום.
א. קרשנר
הסעיף שנתקבל בכרסה הוא תורנויות לילה ונתקבלה ההצעה
של חבר-הכנסת עמיר פרץ ולא שלך. כתוב בחוק התקציב
תורנויות לילה.
י. גולדברג
הסכום שהוחלט עליו הוא 2 מליון שקל. ההסכמה שהיתה

היתה במפורש לגבי 14 מוקדים. לאחר מזה, כאשר לא הייתי

בארץ, הנושא הועלה כוועדה. יכול להיות שמישהו רשם דברים אחרים. אני אבדוק

זאת. אבל בצורה חד משמעית סוכם על שני מליון --קלים, שתחילתם היתה

ב-1.8 מליון שקלים, המיועדים ל-14 מוקדי מגן דוד אדום. נושא התורנויות

הוא נושא אחר.
הו"ר א. שוחט
כאשר זה הועלה בכנסת, זה נוסח כתורנויות.
י, גולדברג
חבר-הכנסת עמיר פרץ עלה לדוכן,
א. קרשנר
אתה לא היית.
יאיר לוי
הכסף נמצא?
א. קרשנר
יש רק מליון שקלים. הודיעו שיש מליון שקלים, חבר-הכנסת

חיים רמון גייס רוב לזה בהבנה שיופחת מליון שקל.
היו"ר א. שוחט
חבר-הכנסה גולדברג, תדבר עם חברי הכנסת חיים רמון ועמיר

פרץ.
ע. סולודר
בענין מגן דוד אדום רוצה לשאול, האם יש תשובה

לשאלה שהועלתה בנושא הקרן להשוואת נסיעות, שבוטלה

בהחלטה שרירותית של מנכ"ל מגן דוד אדום.
היו"ר א. שוחט
היתה פניה שלנו בנושא זה.
א. קרשנר
קופת חולים הכללית מסרבת להשתתף בזה.
ע. סולודר
היה מדובר בשלושה שותפים לנושא. משרד הבריאות וקופת

חולים הם פרטנרים לקרן, אי אפשר להודיע באופן שרירותי

על הפסקת ההשתתפות, כי הנושא הוא נושא תקציבי. נושא מגן דוד אדום היה

פה בדיון,
היו"ר א. שוחט
מר קרשנר, אפשר לשאול כמה שילמו עד היום.
י. גולדברג
יש פה בעיה שמעוררת סערה בילזובים, כי מה שנעשה הוא

דבר שפשוט לא ייעשה, הבסיס של מגן דוד אדום אלו הן

14 התחנות, ואם רוציה לסגור אותן, אין צורך בקרן הסעות,
ע.. סולודר
על זה קבלו תוספת תקציב.
היו"ר א. שוחט
הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.35

קוד המקור של הנתונים