הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 73

ועדת הכספים

יום ג' י"ג בניסן התשמ"ט. 18 באפריל 1989. 10:00. חל-אביב

נכחו: חברי הועדה!

א. שוחט - היו"ר

ח. אורון

מ. איתן

ש. אלוני

י. ביבי

ג. גל

י. הורביץ

א. ויינשטיין

א. ורדיגר

רענן כהן

יאיר לוי

ח. מירום

ע. סולודר

ש- עטור

א. רביץ

ח. רמון

ש. שמריח

א. הראל - יו"ר רשוח השידור

י. בראל - מנכ"ל רשות השידור

א. אבנר, י. אלוני, י. הראל, א. כץ, מ. לוי,' א. נדב, י. צעגן,

א. נדב,. י- צנגן - רשות השידור

א. מינטקביץ - יו"ר רשות ניירות ערך

מ. בקליניק, מ. ברגר, ש. וייס, ח. קרמרמן - רשות ניירות ערך

ח. גוטמן, ח. ישראל - התאחדות התעשייניפ

מ. קפוטה - משרד האוצר

א. קרשנר

ס. אלחנני

א- אשמן

א. הודעה

ב- תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתד לפרסום תשקיף)(תיקון)

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)

תקציב רשוח ניירות ערך

ג. חוק מימון מפלגוח, התשל"ג-1973 - הארכת מועד

ד. הצעוח לסדר היום

ה. שינויים בחקציב לשנח 1989 - מימון מפלגות לבחירות לרשויות מקומיות

ו- צו היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (שינוי שיעור ההיטל) (עמי 13 ו-32)

ז. אגרות רשות השידור לשנת 1989



א. הודעה

היו"ר א. שוחט;

ייייתי, אני פותח את הישיבה. מכיוון שאנשי רשות ניירות .ערך היכו בישיבה הקודמת

שלוש שעות לדיון בענינם היום נסיים קודם כל את הדיון בעניני הרשות, אחר כך נשמע

הצעות לסדר היום. אני לא רוצה ששוב יצטרכו להמתין שעות על שעות.

ש. אלוני;

אני מבקשת למסור הודעה. אני מבקשת שבסיומה של כל ישיבה יהיה קומוניקט רשמי של

יושב ראש הועדה, מפני שיש פה חברים שעושים דבריס שלא ייעשו. בכנסת הקודמת פירסם חבר-הכנסת

צבן כאילו חבר-הכנסת צוקר הצביע לא נכון, ואני שמעתי אתמול כאילו בגדתי בקיבוצים. שמעתי

זאת מחברים בקיבוץ- הארצי. ובכן, ראשית, אני לא חייבת להם שום דבר. הם לא שיתפו אותי ברווחים

שהיו להם בימי ריגר-פישמן.

אני מבקשת הערה לפרוטוקול. אנחנו נתנו תמיכה לקיבוצים. שמענו כאן דברים, בצניעות

וביושר אינטלקטואלי, גם מאהרן ידלין וגם מישעיהו פרי, הם אמרו שהם במצוקה ומבקשים לסייע

להם לצאת מן המצוקה, מפני שהקיבוצים הם יצרנים, הס חלק מהמשק וצריך לעזור להם. אני

מסרבת לקבל את היהירות של האומרים כי אנחנו עשינו בזה צעד קטן לתיקון הנזק שגרמו הממשלות -

כך נאמר בשם הקיבוץ הארצי. הממשלות לא גמרו שום נזק לקיבוצים- אם שילמו ריבית גבוהה מאד

סימן הוא שהיו להם חוברת גדולים מאד. כאשר 15 אלף מפרנסים מקבלים מאוח מיליוני שקלים

מן המדינה זה לא מפני שהממשלות היו אשמות. משלמי המיסים, בעיירות פיתוח, בתל-אביב, בכפר-

שמריהו ובקריח-שמונה, עוזרים להם לצאת מן הבוץ.

אני מבקשת שהדבר הזה ייכתב ושייאמר להם. תודה.

אדוני היושב ראש, באותו הקשר - - -

היו"ר א. שוחט;

לא. אין דיון. נמצאים כאן אנשים שכבר חיכו לנו שלוש שעות בישיבה הקודמת. אני קובע

את סדר הדיון בועדה.

אם זאת השיטה...

היו"ר א. שוהם;

יהיה סדר. ניתן זמן להצעות לסדר היום, אבל לא עכשיו. אני רוצה שקודם

נדון בענין רשות ניירות ערך. -

התרגלו שהצעות לסדר היום ודברים מסוג זה מקומפ בראשית הישיבה.

על הסדרים לעבודת הועדה אודיע באופן מסודר לקראת הכנס הבא של הכנסת. כרגע אני אומר

שאת הצעתך לסדר היופ תוכל להעלות לאחר שנגמור פרשת רשות ניירות ערך.



ב. תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרמוט תשקיף) (תיקון)

תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית)

תקציב רשות ניירות ערר

בישיבה הקודמת התחלנו בדיון וביקשנו שני דברים; הראשון - שיבוא לכאן נציג התאחדות

התעשיינים, לאתר שקיבלנו מההתאחדות מכתב התנגדות לשינוי השיטה של קביעת גובה האגרה ;

השני - ביקשנו מרשות ניירות ערך, ואכן קיבלנו, התך התשלומים לפי סוג החברות והתשלום של כל

וזברה. במקום תשלום קבוע 8000 שקל בשנת התקציב הקודמת, הוצע לפרוס ארז התשלומים לפי ההון

העצמי, בקבוצות מסוימות.

ת. ישראל;

לדעתנו, ברמת האינפלציה שקיימת היום בישראל, אי אפשר להעלות אגרות בשעור שלחלק

מהחברות יהיה 400% לעומת השנה הקודמת, ואילו קרנות הנאמנות ישלמו פחות מזה. צריך להעלות

את האגרות בהתחשבות בשעור האינפלציה שהיה בשנה הקודמת ולא פי ארבעה. ההתנגדות שלנו היא

עקרונית, לא נכנסנו לענין התשלום שבו תהיה חייבת כל חברה וחברה, אין לנר גס המיידע ברגע

במה תצטרך לשאת כל חברה וחברה.

פנינו וביקשנו לדחות את ההעלאה החריגה הזאת, ולהעמיד את ההעלאה על שעור סביר.

י. הורביץ;

נניח שועדת הכספים קובעת שמה שקבעה רשות ניירות ערך זה הגיוני, מבחינת הפעילות שלה

וההוצאות הדרושות. אתה מערער על החלוקה, אילו היינו מאשרים להם את המסגרת ומבקשים ממך

להציע איך לחלק את הסכום הדרוש, מה היית מציע?

אנחנו רואים את הרשות כמייצרת מוצר, המוצר שלה הוא בקורת. נניח שיש הערכה כי בעבר

המוצרים של הרשות לא היו טובים ביותר, היו נזילות, מבחינת המידע שהציבור קיבל, מבחינת

מלב המשקיפים, מבחינת הבקורת. נניח שועדת הכספים רוצה מוצר טוב, עלות המוטר הטוב יותר היא

גבוהה יותר. אתה עושה את החשבון לפי האינפלציה: האינפלציה היתה כך וכך, תעלו את האגרות

בבך וכך, ועדת הכספים יכולה לבקש מרשות ניירות ערך מוצר טוב יותר, ולשם כך העלות גבוהה יותר.

אני רוצה שאת העלות הזאת יכסה הצרכן, במקרה זה מבקש התשקיף.

ח. ישראל;

אנחנו יודעים שתיקון מס'9 לחוק ניירות ערך הטיל על הרשות תפקידים נוספים. יחד עם זאת,

אם הממשלה, שהגישה את התיקון הזה, מצאה לנכון להגיש את הצעת החוק, יכולה הממשלה להקצות

תקציב לרשות ניירות ערך כדי שהאגרות לא יעלו בשעור כה גבוה, כדי שלא כל הנפיל יפול על

הוזברות. הממשלה מצאה לנכון להטיל על הרשות תפקידים נוספים, לטובת הציבור, וצריכה הממשלה

להקצות מתקציב המדינה סכומים לרשות ניירות ערך ולא להטיל את כל הנטל על החברות-

כרגע אין לנו אפשרות לעשות תחשיב ולהציע הצעה אלטרנטיבית.

י. הורביץ;

במכתב שלכם פטרתם דבר מסוים, שאלתם מדוע לא להגדיל את הנטל על הקרנות ולא לפגוע

בתברות תעשייתיות.



ח. ישראל;

אם אתם רוצים לקבוע שהעלוה תוטל על הציבור, הרי יש להטיל תלק גדול יותר על הקרנות

ופחות על חברות תעשייתיות.

ג. גל;

ההשגות של התאחדות התעשיינים הן על הפרוגריסיביות באגרות?

ש. אלוני;

33 אלף שקל זה הרבה כסף בשביל חברת החשמל?

הבעיה היא לא בטכום הכסף אלא בשינוי.

ח. גוטמן;

הגדילו מאד את האגרה שמשלמות חברות והרבה פחות לקרנות הנאמנות, אותן הצמידו לחברות

הקטנות. המטרה העיקרית של הפעילות בשוק ההון היא גיוס הון לצרכי פיתוח המשק והתעשייה. הברה

שיוצאת לבורסה משתמשת בשוק הזה לגיוס הון. קרן נאמנות לא מגייסת הון, היא משתמשת בשוק

הזה לצרכי הפעילות השוטפת שלה - קניה ומכירה - זה המגרש שלה, היא משתמשת בשוק הזה אולי

אפילו יותר מחברה תעשייתית שמטרתה לגייס הון לצרכי השקעה, פיתוח וכדומה.

מנקודת ראות משקית-כלכלית, אם לחת העדפה בתחום זה, צריך לתת העדפה לחברות שמשתמשות

בבורסה לצרכי גיוס הון, ולא לחברות שמשתמשות בבורסה כשור לקניה ומכירה. בהצעה שלפני

הועדה ההעדפה היא בכיוון ההפוך, הקפיצו את האגרות לחברות שמשתמשות בבורסה לגיוס הון

הרבה יותר מאשר לקרנות הנאמנות.

לפי ההצעה שלפנינו התשלום של רוב החברות יהיה 10 אלפים שקל. לא אומר שהמצב בארץ הוא

כזה שחברות שוחות בכסף, להיפך. אבל לא צריך לאבד חוש מידה. האגרה הקיימת היא 8000 שקל,

לפי ההצעה ישלמו רוב החברות 10 אלפים שקל, העליה היא כמעט בשעור האינפלציה.

ח. גוטמן;

הסכומים שמדובר בהם כאן לא ימוטטו שוס חברה תעשייתית או חברה אחרת. מדובר כאן על דבר

עקרוני.

היו"ר א. שוחט;

אתם חושבים שבאופן עקרוני מוצדק להטיל מס פרוגרסיבי, בהתאם להון העצמי, או שהתשלום

צריך להיות קבוע? מה העמדה שלכם? נניח לסכום. נניח שיורידו סכום האגרה לחצי, אתם חושבים

שחברה שההון העצמי שלה הוא פי חמישים מההון של חברה אחרת צריכה לשלם אותו סכום?

במדינת ישראל ההון העצמי הוא לא מדד לשום דבר.

י. הורביץ;

איך אתם נוהגים בהתאחדות, איך קובעים את המיסים?

יש סף מסוים, ומעליו יש תוספת לפי מחזור ומספר עובדים.

ש. אלוני;

בעמוד האחרון יש חברות בעלות הון עצמי גדול, שלחלקן מובטחת הגנה בחוק או באמצעים אחרים,

האם חברות בגודל כזה במדינות אחרות לא משלמות תשלומים גבוהים יותר עבור שירותים כאלה?

אני רוצח קודם כל לציין שזו הצעה של משרד האוצר, ואנחנו התבקשנו לייצג את ההצעה.

צריך לזכור שהבסיס השתנה. כאשר נקבעה האגרה הבסיסית, שצריכה להיות מעודכנת ל-8,300 שקל,

החברות הגישו דו"ח אחת לשנה. על פי החלטות ועדת הכספים, החל מהשנה הזאת כל החברות הגישו

ארבעה דו"חות בשנה. זה מכפיל את כמות העבודה פי ארבעה, לטובת הציבור. פעם היה דו"ח שנתי,

החל מ-1987 היה גם דו"ח חצי שנתי, והחל מ-989ו גם דו"ח רבעוני, הכל לטובת המשקיע.

מכוח החוק?) מכוח תקנות, הכפלנו את כמות העבודה פי ארבעה.

העבודה בבדיקה של דו"ח כספי של חברת חשמל היא לא העבודה שדרושה לבדוק דו"חות של

מחטני-ערובה. לא הרי בנק לאומי עם כל החברות-בנות שלו, שבכל אחת חייבים לערוך בדיקה נפרדת,

כהרי חברה שאין לה בנות. הצענו את הפרוגרסיביות מפני שיש הבדל. היינו חייבים למצוא איזה

שהוא קריטריון כדי לקבוע פרוגרסיביות, ובחרנו בקריטריון שכבר נקבע בעבר על ידי הועדה הזאת

לענין דירקטורים מטעם הציבור. השכר שמשולם בחברות אלה הוא פונקציה של ההון העצמי. לא המצאנו,

נצמדנו לקריטריון קיים, שהוא נוח מבחינתנו.שוויוניות נראתה לנו בלתי צודקת-

כדי לא להפריע לגיוס ההון, אגרת הגיוס היא 3 עשיריות פרומיל. שם לא נגענו, כדי לא

למנוע או להפריע לגיוס הון. זו אפילו לא ההוצאה הריאלית - 300 שקלים פר מיליון שקלים הנפקה.

בבורסה משלמים פי כמה מזה, לחתמים ולכל התעשיה מסביב משלמים פי כמה. אנחנו הצנועים ביותר,

והשירות שאנחנו נותנים הוא לציבור ולטובת מי שמהם אנחנו גובים את האגרה.

הקרנות הן שצלרכות אה ההיצע של החברות, כך שבעצם עוסקים באותה משפחה. להטיל על הקרנות

יותר - זה יפגע בדיוק באותו עקרון.

אתה חושב שההון העצמי משקע את הפעילות?

זה בוודאי לא קריטריון אופטימלי, אבל בו בחרנו.

אני מודה למשלחת של התאחדות התעשיינים.

אנחנו עוברים לשאלות ולדיון- אני רוצה תחילה לשאול שאלה אחת. בישיבה קודמת הגשתם

תקציב רב-שנתי. אמרנו שאין לנו אפשרות לאשר תקציב רב-שנתי, אנחנו קוראים את החומר שהגשתם,

ומאשרים תקציב לשנה. האם התקציב לשנה הבאה 7.5 מליון נגזר מהתקציב הרב -שנית, או אם אין

אישור לתקציב רב-שנתי התקציב לשנה הבאה יהיה קטן יותר, כי העליה היא מ-4.84 מיליון בתקציב

שנה שעברה ל-7.5 מיליון. והשאלה השניה - אם התקציב יהיה קטן יותר, האם עדיין אתם עומדים

על הצעת התעריפים, שיביאו תקבולים בסדר גודל של 7.5 מיליון שקל?



א. מינטקבייץ;

שהי תשובות. ראשית, התקציב לשנה נגזר מהתוכנית לחמש שנים, כי את כל הפעילויות עושים

כבר משנה זאת. נכון שלא את כל הסכומים מבקשים כבר לשנה זאת. אנתנו מבקשים העלאת תקנים

מ-52 ל-60, ועד שנאייש אותם לא תהיה מלוא ההוצאה.

ההשוואה בין 4.8 מיליון ל-7-5 מיליון איננה נכונה, כי צריך להבין ששינינו את הבסיס.

בכל שנה יובא התקציב לאישור הועדה, ויש התתייבות חד-צדדית שלנו כלפי ואוצר וכלפי

הועדה לא לשנות, כלומר במסגרת הזאת נחיה תמש שנים. יש לנו תוכנית פעולה לחמש שניט, ואנחנו

מתחייבים לא לחרוג ממנה.

בנינו את כל הפעילות של הרשות מחדש, על יסוד החקיקה שהתקבלה בנובמבר בשנה שעברה, ועל

יסוד החקיקה שאנחנו יודעים שיש בצנרת, בנינו תקציב. לכן ההשוואה בין 4.8 ל-7.5 מיליון שקל

איננה רלוונטית.

4.8 מיליון שקל זה התקציב לשנת 1988/89, נומינלי, כפי שאושר במקור, ללא עידכון.

במהלך השנה נתן האוצר עידכון של שכר, ובמעבר מתקציב לתקציב ניתנו עידכונים נוספים לגבי

כל התקציביט.

התקציב נבנה לפי תפיסה שלא יהיו שינויים בתקציב מדי שנה בשנה, אלא תחיה מסגרת

רב-שנתית. השאלה אס התקציב יובא לאישור הועדה בכל שנה ושנה היא שאלה נפרדת. תהיה לנו

מסגרת פעולה למספר שנים, ומצד שני גם האגרות יהיו יציבות מספר שנים ולא יעלו אותן בכל שנה.

התקציב נבנה על יסוד כמה הנחות. ראשית, ההכנסה מכסה את ההוצאה. שנית, התקציב, לכשיאושר,

יכסה את כל הפעילויות. רובן, אפשר לראות בתקציב שחלק ניכר מהפעילויות הן קשיחות, כמו שכר,

והוא נבנה לפי נפח כוח האדם החדש שמוצע, בשאר הדברים נעשה חישוב מדוייק, לפי רמת הפעילות

לפי איזה מחירים?) מחירי 1989, לפי הנחיות האוצר.

לסיכום, אנחנו מאשרים תקציב לשנה אחת. אני הושב שנכון לקבוע את האגרות באופן

פרוגרסיבי. לא דומה חברה גדולה לחברה קטנה, הטיפול הוא אחר, ההשקעה בעבודה היא אחרת. אני

מציע שנאשר את ההצעה כפי שהוגשה, כולל שינוי התקנות המתחייב.

ביקשתי מיו"ר הרשות למסור נתונים על הביצוע במהלך שנת 1988, ואכן קיבלתי. שמחתי

לראות שהביצוע פחות או יותר תואם את התקציב, גס בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. אמנם הנתונים

הם רק עד ינואר, אבל אני מניח שזה המצב גם בחודשים שלאחר מכן-

א. מינטקביץ!

היו שתי חריגות, שנבעו ממעבר משלוש דירות נפרחת בהן פעלה הרשות למשרד אחד.

דיברנו בינינו שבמושב הבא נמצא זמן לערוך ביקור של הועדה ברשות, כדי לראות איך

נעשית העבודה.

הוחלט לאשר את התקנות ואת הקציב רשות ניירות ערך

תודה לאנשי רשות ניירות ערך.



ג. חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 - הארכת מועד

הי ו "ר א. שוחטי.

מבקרת המדינה פנתה וביקשה הארכת מועד, שנקבע בחוק מימון מפלגות. במכתב מיום 16

"לפי סעיף 10(ב) ו-10) ד- לחוק מימון מפלגות אני אמורה למסור ליו"ר הכנסת,

לא יאוחר מ-3.5.1989, דו"חות על תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת

ה-2 1 ובגין הפעולות השוטפות של הסיעות בחקופה 30.11.1989-1.4.1989". היא מפרטת את

הסיבות בגללן היא מבקשת שועדת הככספים תאריך את המועד עד 6 ביוני 1989.

אני מציע לקבל את הפניה של מבקרת המדינה ולהאריך את המועד עד 6 ביוני 1989.

הותלט להאריך המועד להגשת הדו"ח עד 6 ביוני 1989-

ד. הצעות לסדר-היום

חבר-הכנסת יאיר לוי, בבקשה.

יאייר לוי;

שמענו באמצעי התקשורת שהחולים בבתי החולים חייבים יהיו לאכול חמץ בפסח, בגלל השביתה

של עובדי מינהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים. אני מציע שנהשוב מה לעשות כדי שזוועה כזאת

.לא תהיה במדינת ישראל. לו שמענו שבמדינה כלשהי- , מונעים מיהודים אוכל כשר, כולנו

היינו נזעקים.

אני מציע לקרוא ליושבי ראש המועצות הדתיות בכל מקום שיש בית חולים ממשלתי, שיירתמו

להכשרת המטבתים. ואם צריך יהיה, אנחנו נגדיל את תקציבם לצורך זה. צרייך יהיה להוריד משכרם

של השובתים.

אם רוצים לעשות שביתה, לא צריך לעשות זאת על גבם של חולים, שלא די שהם לוקים.. בגופם

ילקו עכשיו גם בנפשם בגלל אכילת חמץ.

היו"ר א. שוחט;

כמי שהיה ראש רשות מקומית, אני יודע שתקציב המועצה הדתית בא ב-60% מתקציב משדד הפנים

ו-40% מתקציב הרשות. הייתי מציע שתפנה בענין זה לשר הפנים, שיגדיל את ההקצבות למועצות

הדתיות כדי שיוכלו להכשיר אח המטבעים.

יאיר לוי;

הצעתי היא שועדת הכספים תיקח מהרזרבה. בלאו הכי המדינה תנכה משכרם של השובתים, אני מציע

את הסכום הזה להעביד למועצות הדתיות, כדי שהן בכוה האדם שיש להן יכשירו את המטבחים של

בתי החולים. לענין זה לא צריך לשרבב שמו של שר בכיר - שר הפנים.

היו"ר א. שוחט;

ועדת הכספים צריכה לדון בעניניה, ולא בענינים שאינם עניניה. תקציב המועצות הדתית הוא

לא מענינה של ועדת הכספים.

יאיר לוי;

תקציב משרד הפנים הוא לא מענינה של ועדת הכספים? תקציב משרד הדתות הוא לא מענינה של

ועדת הכספים?



ועוד הערה בנושא שהעלתה חברת-הכנסת שולמית אלוני, בענין ההודעה לעתונות. אני נדהמתי

כששמעתי שבהודעה לעתונות בענין ההצבעה על הסיוע לקיבוצים כאילו אני ביקשתי לקבוע לכל שנה

חקציב נפדד.

היו"ר א. שוחט;

אל מי אתה בא בטענות? מהועדה לא יצאה שום הודעה.

אני מוכן להגיע אתכם להסכם, שלאחר כל ישיבה תצא הודעה של הועדה, בתנאי שאף אחד

מחברי הועדה לא יוציא אף מילה מישיבות הועדה.

אס תהיה הודעה לעתונות או לא תהיה, זה ענין של היושב ראש. אני לא נכנס לתחומו של

היושב ראש.

התקשרו אלי מספר עתונאים ואמרי לי שיש בעתונות הודעה מטעם ועדת הכספים, שלפיה אני

התנגדתי שיאושר התקציב במלואו, רציתי שיאושר תקציב כל שנה לחוד. אם זה לא נכון, אני מבקש

שהיושב ראש שלא היה כדבר הזה. אם לא היתה הודעה מטעם הועדה, אני מתנצל. כנראה שהעיתונאים

ניזונו מפי חברים בכירים, אולי מסביבתו של היושב ראש, שאמרו את אשר אמרו, ונגד זה אני

מוחה.

היו"ר א. שוחט;

לא אמסור שום הכחשה. לא יצאה שום הודעה מטעם הועדח.

הוצאנו סיכום הישיבה. עד כמה שזכור לי, כתבתי שחבר-הכנסת יאיר לוי נמנע מהצבעה.

אני מתנצל, לא ידעתי שהיתה הודעה.

יאיר לוי;

נמנעתי, זה נכון. הודעה מטעם הועדה, זו יזמה ברוכה. אבל לי נאמר במפורש שפורסם כאילו

אני ביקשתי לחלק את הסכום למספר שנים, ועל כך כתב "על חמשמר" שהגעתי לשיא החוצפח..-

במה אנחנו עוסקים? היו לך הרבה הודעות שלא היה להן שום קשר למה שאמרת כאן. אתה רוצה

שנקיים דיון על כל ההודעות שלך? זה מעניננו לדון איך העתונות פרשה את ההודעות שלך?

יאיר לוי;

אם ההודעה היא פרטית, אין לי טרוניה. אם ההודעה מטעם ועדת הכספים, זה ענין אחר.

מ. איתן;

אני רוצה להתייחס לנושא הראשון שהעלה חבר-הכנסת יאיר לוי. במאבק של עובדי מינהל ומשק,

כביכול מאבק מקצועי, השחרבב אלמנט מסוכן מאד שצריך לקומם כל אדם שיש לו רגישות לחופש המצפון

ולחופש הדח. אפשר לנקוט בסנקציות כלליות, שמכוונות נגד כולם. אבל אם מתחילים במדינת

ישראל לנקוט סנקציות שמכוונות בעיקר נגד אוכלוסיה דתית, זו שערוריה שאסור לחת לה יד.

מה היה קורה אילו אמרו שלא יגישו אוכל לערבים שמאושפזים בבתי החולים?



ש. אלוני;

אין ויכוח על העקרון, אבל מנושא הוא לא לועדה הזאת.

הכנסת יצאה לפגרה. המוסד הפרלמנטרי היחיד שמתכנס היום היא ועדת הכספים- מאחר שבנושא

הזה יש רגישות רבה, הייתי מבקש לקבל החלטה, שועדת הכספים של הכנסת תפנה למשרד הפנים -

בדיוק באותם דברים שציין היושב ראש - שמשרד הפנים יקצה כסף - - -

גם משרד הדתות.

מ. איתן;

אתה תעשה את החשבונות המפלגתיים שלך.

אנחנו יכולים להעביר מסר מסוים, על מנת שיתוקן העוול. אני לא משנה מילה ממה שאמר

היושב ראש, נבקש ששר הפנים ישקול העברת כספים למועצות הדחיות כדי לפתור את הבעיה. אני

מבקש שאמירה זו תהיה החלטה של הועדה.

היו"ר א. שוחט;

הבעיה היא לא רק הכשרת המטבחים. העובדים הודיעו שהם יוצאים לחופשה ממחר ועד אחרי

חג הפסח, ולא יתנו שום שרותי מזון בכל בתי החולים. היתה פניה לבית הדין לעבודה, שאמורה

להידון הבוקר. יכול להיות שכל החולים בבתי החולים לא יקבלו אוכל, זה חמור לא פחות מבעית

הכשרות.

מ. איתן;

שמעתי מאחד העובדים שהשביחה תהיה באי-הכשרת המטבחים.

ש. אלוני;

אני לא מזלזלת בחשיבות הנושא, אבל אני חושבת שזה לא נושא לועדה הזאת. א. יש דיון

בבית הדין לעבודה. ב. יש ועדת כנסת שעוסקת בנושאים אלה. אי אפשר להפוך כל ישיבה של ועדה

לישיבת מליאה ולפנות לעתונות. אם הנושא מעיק על חבר-הכנסת יאיר לוי ועל חבר-הכנסת מיכאל

איתן, תמסרו הודעה לעתונות. אי אפשר שהועדה תעסוק בענינים שהם לא מתחום סמכותה. התייחסות

של הועדה לנושא הזה, מפני שיש פגרה ואין היום ישיבת מליאה, היא הקדים מסוכן שאסור לעשותו.

אנחנו צריכים לעסוק בדברים שהם בתחום סמכותה של הועדה. זהו ענין של רשויות מקומיות

ומשרד הפנים.

זה ענין של משרד הבריאות, לא משרד הפנים.

ש. אלוני;

לועדה הזאת אין סמכות לדון בסכסוכי עבודה.

הפגיעה בזכויות הדתיות, המוסריות, בנוהלי החיים ובבריאות של האוכלוסיה, הוא נושא כללי

שאיננו שייך לועדה הזאת, ולכל חבר כנסת יש במה מתאימה להשמיע דבריו בנושא זה. אני מבקשת

מהיושב ראש שלא ניצור תקדים, כי בזה נהפוך את הועדה הזאת למליאה.



ע. סולודר;

הועדה איננה במקום מליאת הכנסת. שמחתי לשמוע הבוקר את שר הבריאות אומר שהוא יתן ידו

לכך שהחולים יהיו בני-ערובה בסכסוכי עבודה. הענין נמצא בפני בית הדין לועדה. יש ועדת כנסת

שעוסקת בנושא. אני לא חושבת שועדת הכספים, אף כי היא עוסקת בכל מכל, יכולה לקבל המלטה או

המלצה בנושא שהיא לא מכירה אוחו, אפילו לא דנה בו. זה פשוט לא אחראי.

גם אני חושבת שצריך לתת לכל אדם כל מה שמגיע לו בזכות, אבל אני חושבת שאנחנו לא

יכולים להוציא מכאן החלטות או המלצות כאלה בלי דיון, והדיון הוא לא בסמכותנו. אם רוצים

לקיים דיון, צריך לכנס את ועדת העבודה והרווחה שהבריאות היא בתחום אחריותה. אבל אמון עלי

שר הבריאות שהוא מטפל בנושא בדרך הנכונה, דרך בית הדין לעבודה, ואם יהיה צורך יהיה גם

צו מיוחד כדי שהעובדים יעשו את העבודה והחולים לא ייפגעו, ובפרט לא בערב החג. הפגיעה היא

לא רק בכשרות אלא בטיפול כולו.

רענן כהן;

אני רגיש לכל פגיעה בכל אוכלוסיה, אבל השאלה המרכזית היא אם זה מענינה של ועדת הכספים.

אי אפשר לעשות את הועדה הזאת למסיבת עתונאים. כל מה שנאמר כאן, נאמר לצורך העתונות.

אני מבקש מיושב ראש הועדה, שנעסוק רק באותם נושאים שהם על סדר היום, ולא להכניס בדלת

האחורית כל מיני דברים, שאולי הם חשובים מאד, אבל הם לא ענין לועדה הזאת. הועדה הזאת

לא יכולה לעסוק בכל הבעיות של עם ישראל.

הערה בענין תקדימים. נהוג היה בועדה שבחצי השעה הראשונה בישיבה, ולעתים גלשו גם

מעבר לזה, העלו חברים מה שקוראים הצעות לסדר. למעשה העלה כל אחד כל אשר הוא רוצה

להעלות, מה שכואב לו, מה שקשור לציבור שהוא מייצג אותו, ובסבלנות שמעו זה את זה. מי שהיה

יותר מוכשר, הצלית להכניס את הדברים גם לעתון. אנחנו אנשי ציבור, אנחנו לא חברים במועצת

מנהלים שמנהלת עסק על פי הכללים.

בנושא כזה שהעלה חבר הכנסת יאיר לוי, שבעקיפין הוא קשר אותו לענין תקציבי, מה היה

קורה אילו הועדה - - -

ש. אלוני;

הועדה תוציא קול קורא לעובדים...

ח. רמון;

לא לעובדים. אני הייתי בין אלה שהקפידו מאד שלא להתערב בסכסוכי עבודה. אנחנו

יכולים, תוך הקפדה על המסורת שמעולם לא התערבנו בסכסוכי עבודה ולא קבענו עמדה בסכסוכי

עבודה, אנחנו יכולים למצוא נוסח שאומר שכולנו מבקשים שתימצא הדרך להכשיר את בתי החולים

לפסח, ואם זה כרוך בעלות תקציבית, ועדת הכספיס לא תעמוד מנגד כשהדבר יגיע אליה.

רענן כהלנ

אני אתהיל להביא כל מיני נושאים לועדה.

אני משוכנע שאתה עוד תביא עשרות נושאים לועדה, תרצה להביא לועדה, תרצה שיידעו

שהעלית אותם על סדר היום, שהנושאים חשובים לך. ותראה שבכל נושא כזה אפשר יהיה לטעון שזה

לא ענין לועדה.



צריך למצוא ניסוח כזה, שמצד אחד יהיה ברור שאנחנו דואגים

העלאת נושא לסדר היום מאפשרת לחבר הכנסת לדאוג לענינים של ציבור שהוא חושב ששלח אוחו,

ואני אתמוך גזה.

אתה יודע שזה מן השפה ולחוץ.

אנחנו עושים פה הרבה דברים מהשפה ולחוץ. אני יכול לקחת פרוטוקולים של הועדה ולהראות

שמה שהציע היום חבר-הכנסת יאיר לוי זה מעשה שיגרחי מאין כמוהו בועדה, דבר נורמטיבי.

אני מציע למצוא את הניסוח, שיישאר מן השפה ולחוץ. אין לנו מעמד בנושא, אין לנו

אמצעים, כמו אלפי הצעות שהיו בועדה הזאת, כשהמציע ידע שהיא מהשפה ולחוץ, משרד האוצר ידע

שהיא מהשפה ולחוץ, אבל זאת היתה הבעת עמדה. יש ערך גם להבעת עמדה.

ח. אורון;

אני מסכים עם מה שאמר חבר-הכנסח רמון. גם לפי הניסיון הקצר שלי בכנסת, הבקשה. של

הבר-הכנסת יאיר לוי אין בה חריגה. אדוני היושב ראש, אתה כבר הבטחת מספר פעמים לקבוע

נוהל דיונים בועדה.

אחרי הפגרה-

ח. אורון;

אחרי הפגרה צריך לקבוע נוהל דיונים בועדה- יכול להיות שדברים שהיו נכונים ומתאימים

בתקופות קודמות השתבשו כאן, ומה שהיה כאן הוא לא יוצא מהכלל, היו כבר דברים מסוג זה. אני

מציע לקבל מה שאמר חבר-הכנסח רמון, אבל אני מרגיש שהועדה מתחילה להיות יותר ויותר במה

להצעות לסדר, שהדיון בהן נמשך הרבה זמן, והן נעשות פחות ופחות עניניות.

יש פחרון פשוט: הצעות לסדר בסוף הישיבה.

אם לא יכשירו את המטבחים עד מחר בצהרים, לא יוכלו כבר להכשיר אותם במשך כל הפסח, כי

חמץ שעבר עליו הפסח אי אפשר להכשירו. זאת אומרח שאם הלילה לא יכשירו, ואז יצטרכו

לקנות ציוד חדש לכל בחי החולים כדי שאפשר יהיה להשחמש בו בפסח. אי אפשר לדחות את הענין.

ועדת הכספים יכולה להביע דעתה, שזה יהיה בזבוז אדיר של כספי מדינה.

יש בעיה מיוחדת של חולים שהם דחיים, הם לא יכולים לעזוב אח בית החולים, והם צריכים

לאכול. אם לא יוכשרו המטבחים, הם לא יוכלו לאכול. העובדים משתמשים בלחץ בוטה ביותר. אני

חושב שהועדה צריכה להוציא הודעה בענין זה.

אני רוצה להציע הצהרה והודעה, שתועבר לכל מי שזה צריך להיוח מועבר לו. הועדה שמעה .

על הבעיות גם בענין הכשרת המטבחים בבתי החולים וגם בענין השבתת השירות כולו, והיא פונה

לכל הנוגעים בדבר לדאוג שלא ישובש מהלך החיים בבתי החולים לא בתחום-הספציפי של הכשרת

מטבחים ולא במתן השירות בחג הפסח.



ש. שטרית;

אנחנו צריכים לנקות את השולחן מכמה רברים. אני מבקש שייקבע מועד לדון בחס. אני

מוסיף בקשה ששר האוצר יודיע לנו אם מה שאמר מנכ"ל האוצר מר ליפשיץ, שהוא נגד הלאמת הבנקים,

זו עמדה חדשה או שהדברים היו על דעת המנכ"ל בלבד.

אתה חבר הכנסת, אתה יכול לפנות לשר האוצר.

סגן שר האוצר ביילין מגה חמישה עקרונות בדיון על הצעת החוק, שחתם עליה בין השאר חבר-

הכנמת חיים רמון, ואני תמכתי בעקרונותיה. חבר-הכנסת ביילין שכת להזכיר עקרון אחד: מיזעור

הסיכון. ליתר בטחון, שאלתי אותו אם הוא מתנגד לזה. הוא אמר שהוא לא מתנגד. נראה לי

שהמדיניות של משרד האוצר לא מתיישבת עם ההצהרות של מר ליפשיץ. אני מבקש לקיים דיון בענין זה-

הדבר ייעשה.

? אמרתי שבכנס הקיץ של הכנסת נקיים כמה ימי עיון בנושאים עקרוניים,

ונהיה משוחררים שם מלחץ העתונות. הנושא הראשון לעיון, שישולבו בו גורמים שונים במשק

ובאקאדמיה, יהיה מניות הבנקים. נלמד את הנושא.

ה. שינויים בתקציב לשנת 1989 - מימון מפלגות לבחירות לרשויות מקומיות

יש בעיה בקשר למימון מפלגות לבחירות לרשויות המקומיות, למרות שהדבר אושר יש בעיה

בהזרמה של הכסף, מכיוון שחלקו צריך להיות מועבר מתקציב שנה שעברה לתקציב השנה. כדי שאפשר

יהיה לעשות העברה, צריך האוצר להגיש בקשה לועדה. עד לרגע זה האוצר לא הגיש בקשה.

בעקבות שיחה של מזכיר הועדה מר קרשנר וחברת-הכנסת אלוני עם האוצר, הם הודיעו

שיגישו את השניה בחול-המועד פסח. הבקשה היא שאם הפניה תגיע לועדה, נראה אותו כמאושרת,

כדי שאפשר יהיה לעשות את התשלומים למפלגות אלה שעדיין לא קיבלו את ההקצבה.

אם ככר יש פניה, נבקש סהאוצר להעביר גם את 9 השקלים הנוספים.

אין קשר בין הדברים. אין בעיה בהעברת תשעת השקלים, כי זו העברה רגילה. העברה של עשרה

שקלים היא העברה מתקציב השנה שעברה, ולכן יש בעיה.

הוחלט לאשר העברה תקציבית, כפוף להגשת פניה של האוצר



1. צו היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (שינוי שיעור ההיטל)

היו"ר א. שוחט;

לפנינו מכתב שר האוצר מיום 16 באפריל, שהגיע אלי אתשדל בלילה והוא מבקש לאשר צו היטל.

לצערי, לא הגיעו אנשי האוצר. אם לא תהיה התנגדות בועדה, נאשר אח הצו. ההצעה היא להוריד

את ההיטל מ-15% ל-7.5%.

אי אפשר לאשר בלי דיון.

ח. אורון;

היה דיון בנושא והבטיחו להביא חומר.

י. הורביץ;

למה אתם מתנגדים?

ש. שטרית;

אני תומך בהצעת היושב ראש לקיים דיון גפ בהעדרם של נציגי האוצר.

אולי אציע לבטל את ההיטל כולו, או להוריד שעורו עד 5%.

היו"ר א. שוחט;

אם יגיעו אנשי האוצר, נקיים את הדיון בסוף הישיבה.

ז. אגרות רשות השידור לשנת 1989

היו"ר א. שוחט;

בישיבה הקודמת של הועדה ביקשו נציגי רשות השידור לאשר את העלאת האגרות, אמנם בשעור

נמוך משעיר האינפלציה ב-2%. הועדה החליטה שלא לאשר את האגרות בלי שיונח לפני תקציב

רשות השידור, שכן ראינו באגרות את צד ההכנסה שעומד מול צד ההוצאה.

היום מונח לפנינו ספר התקציב, אבל התקציב לא אושר במליאת רשות השידור ולפיכך גם לא

הובא לאישור הממשלה. התהליך החוקי שצריך לעבור הוא אישור מליאח רשות השידור, אישור הממשלה,

ולאחר מכן אישור ועדת הכספים. אני לא רוצה להכנם לסיבות שגרמו לכך שהתקציב עדיין לא

אושר במליאת רשות השידור, אבל הרגשתי היא שהסיבות אינן תקציביות. (ע. סולורר; התקציב

לא אושר מפני שכלל לא נידון?) נידון ולא אושר.

מ. איתן!

אני מבקש להבין אח ההיבט המשפטי.

היו"ר א. שוחט;

אנחנו זכאים להעלות את האגרות בלי לאשר אח התקציב. למען הסדר הטוב החלטנו, ובצדק,

שבלי לראות אח התקציב - לא נאשר אגרוח, אם כי אלה שני ענינים נפרדים. לאחר מכן עשינו

תיקון בענין אגרת רריו ברכב. עכשיו מונח התקציב לפנינו. אני חוזר ואומר, הוא לא אושר

במליאת הרשות. הוא מונח לפנינו כחומר עזר להחלטה בענין האגרות. התקציב עצמו עוד

יחזור אלינו לדיון ולאישור.



פנה אלי יושב ראש רשות השידור. אמרתי לו שאני מבין את הבעיה ואת המצוקה, אנחנו עומרים

כבר בחודש אפריל, הכנסת יוצאת לפגרה, ולמעט אגרות רדיו ברכב, אי אפשר לגבות אגרות. אני

חושב שאנחנו צריכים לגלות מידה רבה של אחריות. למרות שהתקציב לא אושר, ביקשתי ממר הראל

להביא לפני הועדה את תקציב הרשות, אני מניח שהתקציב הזה, קצת פחות או קצת יותר, הוא שיאושר

במליאת הרשות ובממשלה , כדי שיהיה לנו שיקול דעת בנושא האגרות.

יהיה בועדה דיון נפרד בענין התקציב, לאחר שיעבור במסלול שהוא צריך לעבור - במליאת

רשות השידור ובממשלה. הדיון הזה יתקיים, ונוכל לקבל ההלמות, להכריע הכרעות. אבל אנחנו

צריכים להביא בחשבון שאם לא נאשר אגרות, אי אפשר יהיה לגבות במשך תקופה לא קצרה. לכן הסכמתי

שנדון היום בענין האגרות. כחומר רקע מונח לפני הועדה תקציב הרשות, ואפשר יהיה להתייחס אליו

במהלך הדיון. אבל אני חוזר ומדגיש, התקציב שיאושר במליאת רשות השידור ובממשלה יובא לאישור

ועדת הכספים.

א. הראל;

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, בישיבה הקודמת אמרתי שחלו שני דברים ברשות השידור. מי

שהיו חברים בועדת הכספים בכנסת הקודמת יודעים שאחת הטענות שהועלו נגדנו, ובצדק, זה היה

בימים הראשונים בתפקידי כיו"ר הרשות, שהצעת התקציב הקודמת כללה מספר נתונים ולא היתה בה

שום התייחסות למהות השידורים, חלוקת כספים, חלוקת זמניפ וכל הקשור בזה. כך הגישו תקציב

הרשות עד לשנה זו.

השנה עשינו שינוי, ובהצעת התקציב - שהיות ועדיין לא אושרה היא בבחינת טיוטה - יש

א- תקציב מפורט; ב- תוכניות מפורטות ברדיו בעברית ובערבית; ג. כל

התוכניות בטלוויזיה, עם פירוט זמנים; ד. לראשונה מוגש תקציב פיתוח, כולל תקציב פיתוח

לשנה זו ותקציב פיתוח לחמש שנים. כלומר, לראשונה יוצאים מתוך הסודיות לגבי מה מתכננת

רשות השידור לעשות עם הרזרבה הכספית שהיתה לה. הכל מפורט בספר התקציב הזה.

ש. שטרית;

אתה מוכן להגיד את הדברים בתמצית? אין זמן לקרוא הכל.

א. הראל;

אני מוכן, אבל היום הדיון הוא לא על התקציב. אמרתי את הדברים כפתיחה, ואהיה מוכן

על כל שאלה וכל הערה. אני מצוייד בכל החומר ואוכל להשיב על כל שאלה.

בשנה זו הקצבנו לפיתוח 63.8 מיליון שקל. 55 מיליון שקל אנחנו רוצים לקחת מקרן הפיתוח

שלנו, והשאר מהתקציב השוטף. אני חושב שזו פעם ראשונה שרשות השידור באה ואומרת שלא רק

שאיננה מבקשת מהממשלה אף אגורה מהתקציב, אלא גם לפיתוח היא לוקחת מכספים שלה.

תקציב הפיתוח מיועד לשלושה דברים עיקריים. האחד, פתרון בעיות הבינרי של רשות השידוד.

רשות השידור מפוזרת מאד. אנחנו צריכים לפנות את השטח בקריה בתל אביב, כי עומדים להרוס שם

את המבנים ולבנות דירות ומרכז מסחרי. אנחנו צריכים לפנות את השטח תוך שנה או שנה וחצי,

ואם לא נתכנן עכשיו, לא נוכל לבנות אלטרנטיבה-

דבר שני, רכישת ציוד חדש. נשאלתי בפעם קודמת ואני חוזר ואומר, אנחנו אולי הטלוויזיה

היחידה בעולם שעדיין מצלמת בפילם ולא ב-אי.נ.ג'. אנחנו מוכרחים לחדש את הציוד שלנו

ולהיות מעודכנים. במצב הקיים, אם מתרחש משהו בצפון בשעה חמש או ארבע אחר הצהרים, אנחנו

כבר לא יכולים לשרר, מפני שמצלמים בפילם ועובר זמן רב עד שמגיעים הסרטים, עד שמפתחים

אותם. ב-אי.נ. גי. אפשר לשדר גם ארוע שהתרחש בשמונה והצי. אנחנו מוכרחים לחדש ציוד.

את הציוד שהיה במחסנים הלבישו על הניידות. כיום אין ציוד חדיש מונח במחסנים. אנחנו

צריכים עכשיו לקנות ציוד חדיש. אנחנו בדרך להסכם עם הועדים, מה שלא הצליחו במשך עשר שנים,

בדרך להסכם עבודה שכולל הפעלת אי.נ. גי.



דבר שלישי - הגברת ההפקה העצמית, דראמות מקוריות- חדשים זה לא רק מה שקורה מדי פעם באיזה

מקום בארץ אלא גם יצירה מקורית, לפתת את תרבות ישראל. לכך צריך כסף, וזו פעם ראשונה שזה

כלול בתקציב.

א. ורדיגר;

מה זה הרבות ישראל?

גם מה שאתה מתכוון וגם מה שאני מתכוון. המכנה המשותף של שנינו זו תרבות ישראל.

בתקציב שלנו יש הגברה ניכרת של הפקה עצמית, של דראמות ישראליות, שיתוף פעולה בינינו

ובין הקולנוע הישראלי לקופרודוקציות. כל זה הדש ברשות השידור.

בועד המנהל של רשות השידור נקלענו לויכוה פוליטי, שהוא לגיטימי, בעניין מינוי המנכ"ל.

בהתאם לחוק, מונה מר יוסף בראל למנכ"ל זמני של רשות השידור. אבל כאשר באנו לאשר את התקציב

בועד המנהל של רשות השידור, גמרנו והסכמנו על כל סעיפי התקציב. כלומר, מה שכתוב בספר הזה,

התקציב עצמו, מוסכם על כל הברי הועד המנהל. אין הסכמה בויכוחים הפוליטיים בתוך הועד

המנהל, בעקבות מינוי המנכ"ל.

אני מבטיה לועדת הכספים, כמו שהבטחתי לממשלה, שתוך שלושה שבועות ייבחר מנכ"ל קבוע

לרשות השידור. אני מניה שיהיה משא ומתן כדי להגיע להסכמה. לא מדובר על ענין ממושך.

אבל העיכוב בגביית האגרה גורס לכך שיש הרבה מאד אנשים שמבטלים את הוראת הקבע שלהס בבנק,

כי בעתוניס פורסם לאתר הישיבה האהרונה של ועדת הכספיס שאין אישור לאגרה. מכיוון שאיין

ויכוה פנימי ברשות בצד הכספיי, אנתנו מבקשים מהועדה, כדי לא לגרוס נזק לרשות השידור,

לאפשר לנו את גביית האגרה, וגס נוכל בשבועוו1 הקרוביס לסייס את הויכוח הפנימי בענין מינויי

המנכ"ל בלי תלות בכך שצריך להבטית את ההכנסה לרשות השידור. אס לא נבטיח את ההכנסה לרשות

השידור, תוך תודשייס נאכל את הרזרבות שלנו, ושוב נצטרך להתתיל לרוץ לממשלה.

נחזור לועדה לדיון על התקציב. ספר התקציב מונח לפני הועדה, תוכלו לעיין בו ולהעיר את

כל ההערות בזמן הדיון על התקציב. אנחנו מבקשים היוס לאשר את האגרה. זו בקשתנו.

ש. אלוני!

עד עכשיו משרד העבודה והרווחה שילס אח האגרה במקוס קשישים ונזקקי סעד. האם

אתס יכולים לספוג את הסכוס שמשרד העבודה והרוותה לא ישלס? אס כן, אני בעד אישור האגרה.

היו"ר א. שוחט;

אני מברך את המנכ"ל החדש, אמנס זמני. בשמי ובשס כל חברי הועדה אני רוצה לאחל לך

שחצלח דרכך.

אני רוצה לשאול. בפעם קודמת קיבלנו נתוניס על מספר משלמי האגרה בארצות שונוח בעולם.

בהשוואה למספר האוכלוסים בארצות אחרות, שעור משלמי האגרה אצלנו הוא נמוך מאד. בישראל

היחס הוא 1ל-6 ,על 4 מיליון -625 אלף משלמי אגרה, בבריטניה היחס הוא 1 ל-3, בצרפת 1 ל-3,

בבלגיה 1 ל-3, בשוודיה 1 ל-2.5, בנורבגיה 1 ל-3, בדנמרק 1 ל-2.5. (קריאה: זה תלוי גם בגודל

המשפחה) אני מניח שכמעט בכל בית בארץ יש טלוויזיה, ולכן אני רוצה לשאות מדוע היחס בין ישראל

ומדינוח אחרות הוא 1 ל-2 בגביית אגרד,.

שאלה שניח.תשלומי האגרה צמודים למדד. אס אינני טועה, אם מאחרים בחודש בתשלום, משלמים

קנס מסויס. לפי דעתי, הקנס הוא מעל ומעבד לדיבית סבירה, קנס גדול מאד. אני מבקש לדעת פירוט

הקנסות על איחור בתשלום.



שאלה שלישית. איזה סכום היה בתקציב השנה שעברה להפקות מקוריות ומהו הסכום השנה?

יאיר לוי;

אתתיל בדורון. יש כמה דברים שמעיקים עלי ואולי על כולם. 50 מיליון שקל נלקוזו מרשות

השידור לקופת האוצר. לא הוכח שקופת האוצר מדולדלת. אני מוחה נגד לקיחת הכסף ומבקש להחזירו.

הרדיו והטלוויזיה הם בעצם הראי של מדינת ישראל על כל חלקיה והלקיקיה. מן הכתבים אנחנו

תובעים שיהיו אוביקטיביים, שיהיו בסדר- אבל השכר שהם מביאים הביתה הוא זעום ביותר. לכתב אין

שעות עבודה מוגדרות, הוא יכול להקרא בשעה מאוחרת, או בשעת בוקר מוקדמת. השעות הן לא

שיגרתיות, העבודה היא אינטנסיבית, עס מתח, שמא חלילה יפגעו במישהו. שמעתי מהו השכר שלהם

וממש נדהמתי.

עד כמה שהספקתי לרפרף בתקציב, לא ראיתי שיש עלית שכר לעובדים, שהיא בעצם מחוייבת

המציאות. אני מבקש לשבת עם הגורמים ברשות השידור ולראות איך אפשר להסיר את החרפה של השכר

הנמוך. אני לא רוצה שהכתבים הפופולריים יצטרכו ללכת לערבי ראיונות כדי לכסות חלק מהאובר-דראפט

שיש להם בבנק. זה עלול לפגוע במידה מסוימת באוקיקטלביות של כתב.

אמרתי שאני רוצה להתחיל בדורון, ואני מתאר לעצמי שרוב חברי הועדה יתמכו בזה.

יש תוכניות למיגזר הדתי, ואני מדבר בעיקר על הרדיו. רוב צרכני הרדיו הם דתיים, כי

הציבור הכללי צופה גס בטלוויזיה ואילו הציבור החרדי ברובו לא צופה בטלוויזיה. יש ברדיו

תוכניות רבות ועשירות מאד. לדעתי, צריך להרבות, להעשיר ולגוון את התוכניות שמציעים ליהודים

דתיים.

גם ביהדות הדתית יש מיגזרים שונים, לפי תפיסות עולם. באחת התוכניות הדחיות שמעתי שאשה

שרה, ולכולי עלמא ידוע שקול באשה ערווה. אני מבקש שהתוכניות יינתנו לא רק לחוג מסוים

ביהדות הדתית אלא לחוגים דתיים רחבים, על פי מסורת ישראל סבא, ולא שכל כתב יחליט שלפי מסורת

ישראל סבא אפשר גס להשמיע קול אשה בשיר. אני מבקש לבדוק את מכלול השידורים, לפני שמרחיבים

ומוסיפים תחנות.

אני קורא שעומדים להוסיף תחנות. אני מברך על כך, תחרות בין חמש או שש תחנות היא טובה

ומבורכת. אבל למה צריכות להיות כל כך הרבה תחנות שיעבדו בשבתי'-" אני יודע שלא אוכל להלחם

בטחנות-רוח, אבל אם אתם כבר רוצים שידורים בשבת, לפחות תצמצמו את הנזק, לא כל הרשתות צריכות

לפעול בשבת. אני מוחה בכל תוקף נגד שידורים בשבת, אבל אם כבר יש שידורים - לפחות לצמצם

אותם לחתנה אחת. צריך להבטיח יום מנוחה לעובדים, לכתבים. צריך לתת לעובדים את יום המנוחה

שמגיע להם בתוקף חוק ובתוקף תורת משה מסיני.

כחבר בועדת הכלכלה אני יודע שהטלוויזיה בכבלים-נכנסה להלוך גבוה. איך זה ישפיע

עליכם? מה התוכניות שלכם? האם אתם עומדים להתחרות בהם? האם מה שעומד לרשותם יעמוד גם

לרשותכם? האם זה יביא מחשבה על שינויים מרחיקי לכת? מאנשים שבאו לועדת הכלכלה שמעתי, שכאשר

יגיעו לתוכניות לאזורים מסורתיים ודתיים - - - (קריאה: הרי אין להם טלוויזיה).

97% ממצביעי ש"ס הם אנשים לא"שחורים", הציבור שלנו רחב מאד, מקרית-שמונה ועד אילו:. צריך

לתשוב איך לתת ביטוי לציבור הדתי הגדול, כדי שהציבור הגדול הזה יוכל לקבל באמצעי התקשורת מה

שמגיע לו.

ש. עמור;

אני מברך את מר נדב מנהל הרדיו, ואת מר בראל המנכ"ל הזמני של רשות השידור. כמי שהיה

חבר בועד המנהל אני יודע שיש צוות שעושה עבודה נאמנה.

אני מציע לאשר היום את האגרה. אני רוצה להציג כמה שאלות והערות. חברת-הכנסת אלוני

כבר שאלה בענין מעוטי ההכנסה, נכים, עוורים. אני מציע לרשות השידור לבדוק את האפשרות לפטור

מאגרה את כל אוכלוסית הקשישים שחיים מפנסיה אחת של המוסד לביטוח לאומי. יש הרבה פנסיונרים

שמקבליס שלוש או ארבע פנסיות, אותם לא צריך לפטור. צריך לפטור אח מי שמקבלים הטבה סוציאלית

רחיים ממש על פרוטות. כנ"ל לגבי אוכלוסית העיוורים.

היא פטורה לפי חוק.

אני לא מדבר אפילו לא על נכים ועל מקבלי הבטחת הכנסה. אני מדבר על אוכלוסית הקשישים

שתיים מפנסיה אחת.

רוב הארועים הבטתוניים מתרחשים בצפון, ושם אין אולפן טלוויזיה. יש רק חדר קטן בחיפה.

יו"ר הרשות דיבר על הצורך בציוד חדיש, אי.נ.גי, היום מדברים כבר על ציוד דיגיטלי. הגיע

הזמן שיהיה אולפן טלוויזיה באיזור הכי רגיש במדינת ישראל, בגבול הצפון, באזור שבו נמצאים

רוב ערביי ישראל, ובו גם רוב הבעיות בין יהודים וערבים בישראל. אנחנו אחת המדינות המפגרות

בעולם בתחום הציוד.

תחנות רדיו מקומיות. רוב הידיעות באמצעי התקשורת הן עם ענינים כלליים, לאומיים, ואילו

האוכלוסיה לא באה לידי ביטוי במידה מספקת, לא יודעים מה קורה במושב, בקיבוץ או בעיר הפיתוח.

רשות השידור צריכה לטפח תחנות רדיו מקומיות. אני יודע שהטיפול בנושא התחיל בקדנציה הקודמת,

ואני רוצה לשאול את יושב ראש הרשות אם היתה התקדמות.

אני סבור שיש להרבות בהפקה מקומית, בעידוד יצירה ישראלית וכוי.

ש. שטרית!

אני מצטרף לברכות למר בראל ומאחל לו הצלחה,ואני שב ומברך את מר נדב, אותו כבר היתה לי

הזדמנות לברך. אני מכריז על אינטרס, כמו שאומרים, כי הייתי במשך שנתיים חבר מליאת רשות

השידור, ושנה עמדתי בראש ועדה שלמדה את כל בעיות רשות השידור.

שאלתי הראשונה היא איך קרה שהצטברו 100 מיליון שקל בקרן הפיתוח. בדרך כלל לגופים יש

קשיים בגיוס כספים. במדינת ישראל זו תופעה מענינת מאד שבמקום מסוים צומחים להם בשקט

100 מיליון שקלים, זה לא היה דבר פומבי. אולי מישהו לא מילא תפקידו, כולל עבדכם הנאמן, כי

הייתי חבר המליאה ולא ידעתי את הדברים האלה, ואולי אלה שצריכים היו להוציא את הכספים

למטרות מסוימות.

התכנון מצביע על מתן עדיפות לרדיו לעומת הטלוויזיה - סעיף 12, הוצאות מתוכננות ל-1989.

אני יודע שתוכניות טלוויזיה עולות הרבה יותר, ואני חמה על החלוקה.

במהלך הדיונים בועדה וגם במליאה על חוק ההסדרים במשק, כולם חשבו ש-100 מיליון שקלים

צמחו משידורי החסות. מהחומר שקיבלנו אני רואה ששידורי החסות ביחד עם תשדירי שירות נתנו

בשנה שעברה רק 7.6%, וכנראה שגם בעבר היו שיעורים דומים.

י. הורוביץ;

מה היתה הריבית על הפקדות? אם קיבלו הצמדה למדד פלוס עוד משהו, הם צברו סכום ניכר.

כנראה אישרנו אגרות גבוהות מדי.

ש. שטרית;

עשיתי קצת שעורי בית. עופר אריאן ומשה מאור פרסמו ברבעון לכלכלה מאמר מלומד שמנתח

את תקציב רשות השידור בשנים 1980 עד 1989. הוצאות ההנהלה ברשות הן 12%, והיתה עליה לעומת

העבר. האם 12% להוצאות הנהלה זה שיעור סביר ומקובל?



לפי החומר שהגשתם לנו, אם לא תקבלו מהמשרדים את התשלום עבור אגרות של נזקקים, תרד

ההכנסה בכ-8 מיליון שקלים קשה לגבות מהנזקקים. אולי אפשר להחליט ש-8 מיליון שקלים יבואו

מקרן הפיתוח הנדיבה. אם למשרד האוצר מותר להושיט יד לקרן הזאת, למה לא תוכל ועדת הכספים

לגשת לאותה קרן, לטובת הנזקקים.

בעקבות השביתה שנמשכה 59 ימים, שמנקודת המבט של העובדים לא הצליחה - אני חושב שהיה

להם קיים טוב, אבל לא טיפלו בו כמו שצריך - באיזו מידה יש לצפות לשנה שקטה ביחסי העבודה?

האם יבוצע צמצום מספר העובדים במאתיים איש?

החוק מפריד בין קרן הפיתוח, שהיא לא כפופה לאישור של הועדה, ובין התקציב שהוא כן

כפוף לאישור הממשלה ולאישור הועדה. האם לא הגיע הזמן להתייחס לענין הזה? משוס מה כשתיקנו

את החוק ב-1981 והוסיפו סעיף 32א., לא כללו את קרן הפיתוח. אני חושב שגם על קרן הפיתוח

צריך להיות פיקוח ציבורי.

מה הסדרים לקבלת משתתפים בקורס כתבים? אני שומע שהדברים לא נעשים בצורה פורמלית

מתוקנת, נשמעות אותן טענות שהיו בעתון הנח"ל בענין קבלה ללהקות צבאיות.

בעקבות דבריו של חבר-הכנסת עמור בענין הצפון, אני רוצה לקזאול אם סוף סוף מונה כתב

טלוויזיה לאזור הדרום? לפני שנים היה שם כתב קבוע, ומאז לא מונה. האם יש לכם מדיניות לא

לתת כיסוי מספיק לצפון ולדרום על ידי אולפנים וכתבים קבועים?

רענן כהן;

אני מצטרף לברכות למר נדב ולמר בראל, ואני מקווה שהברכה אכן תהיה קבועה. אני מאמין

שיש כוחות אנושיים ברשות השידור והם יכולים להוביל את המערכת לקראת שנות האלפיים בצורה

הטובה ביותר, ביעילות ארגונית ובאפקטיביות שידור שמתאימה לתקופה החדשה.

לפי הנתונים שלכם, יש 1.2 מיליון מקלטי טלוויזיה, והגביה היא 50%. אני מסתמך על הנייר

שהכינה גבי סמדר אלחנני. השאלה הראשונה היא כיצד קורה ש-50% מהציבור בישראל לא משלמים?

שאלה שניה - כיצד קורה שההכנסות מהאגרות מגיעות ל-73% מכלל ההכנסה, ורק 7.6% מפרסום?

יש כאן פעד לא הגיוני, אולי גובים אגרות יותר מדי גבוהות. אני מציע לאשר אגרה, אבל לא

בסכום 200 שקל אלא דק 199.5, חצי שקל פחות מהמוצע כדי להביע מחאה.

אני תומך בפטור למקבלי הטבה סוציאלית,ואני מציע לצרף גם אה החיים בקוי העימות.

א. הראל;

עוד מעט יהיה קל יותר לרשום מי כן ישלם אגרה...

רענן כהן;

מדובר באוכלוסיה קטנה, שחשוב לעודד אותה. זה החוסן וזה הבטחון של מדינת ישראל. אני

רוצה לתת להם הטבות, ואין לזה משקל משמעותי.

מה הם מוקדי השידור בארץ? האם יש תכנון אסטרטגי שקובע את מוקדי השידור בארץ, צפון,

דרום, מזרח, מערב? כיצד מפוזר כוח האדם של רשות השידור כדי שאפשר יהיה לתת ביטויי לנעשה

באזורים השונים? אנחנו חייבים לתת ביטוי לכל המיגוון של מדינת ישראל, על כל קבוצות

האוכלוסיה שלה והמבנה הדמוגרפי. אינני בטוח שהדברים באים לביטוי בטלוויזיה.

אני בעד הפקות עצמאיות. מדינת ישראל חייבת להרחיב את מיגוון השידורים. אגי רוצה לראות

בטלוויזיה גם מפעל שמצליח, קיבוץ שמצליח, בית ספר, ישיבה, אוניברסיטה שמצליחה, גם את

היופי של מדינת ישראל.



צריך להעמיד לרשות רשות השירור מיכשור שמתאים לשנות האלפיים. אני תובע מממשלת

ישראל להחזיר אותם 50 מיליון שקל שלקחה מהרשות, ולהעמיד את הכסף הזה לפיתוח ולמיכשור

לקראת שנות האלפיים.

היו"ר א. שוחט;

למה אישרת את התקציב?

אתה יודע שלא הסכמתי לכל השיטה של התקציב.

מ. איתן?

חבר כנסת שלא מסכים יש לו רק דרך אחת - להראות זאת בהרמת יד.

רענז כהן;

תאמין לי שאעשה זאת בעתיד.

מ. איתן;

אתה לא צריך לעשות, אבל אם אתה לא עושה - אל תדבר אחר כך על התנגדותך.

אני התנגדתי אז ללקיחה של 50 מיליוון שקל, אני מתנגד גם היום, כשאנחנו שומעים

שאין פיתוח, שאין מוקדי שידור בחלקי ארץ שונים.

היו"ר א. שוחם;

מי שאשם זו רשות השידור שהשאירה את הכסף בקופה ולא עשתה פיתוח.

אני מקווה שעם הכוחות שנכנסו עכשיו, תהיה גישה חדשנית ברשות וינצלו את הכסף של קרן

פיתוח לאותם דברים עליהם אנחנו מדברים עכשיו.

אני מבקש לבדוק את היחס בין ההכנסות מאגרה ובין פרסום, יתכן מאד שבאן יש עיוות.

אני רוצה לייחד את הדברים שלי לאגרה בלבד. אני מניח שיהיה דיון בהצעת התקציב לאחר

שיאושר ברשות השידור, ואת הערותי בענין התקציב אשמיע בעת הדיון על התקציב.

אנחנו חיים במשטר של הגמדות. כולם מדברים על זה שאחת המטרות העיקריות שלנו היא לנתק

את שרשרת ההצמרות. כאשר אומרים לנו שהעלאת האגרה היא לא במאה אחוז מעלית המדד, אנחנו

רואים בזה הישג ממדרגה ראשונה.

בישיבה קודמת שאלתי את מר פורח מה היה תקציב ההוצאות וההכנסות ב-1987, וקיבלתי ממנו

תשובה בפתק שההכנסות היו 160 מיליון שקל וההוצאות 115 מיליון. קרי,לקחו 35 מיליון שקל

יותר ממה שהוציאו. גבו מהציבור יותר מדי. הדרך הנכונה ביותר היא להחזיר לציבור את הכסף.

אני מבין ש-35 מיליון שקלים אלה בלולים ב-100 מיליון של קרן פיתוח. הייתי שותף להחלטה

ש-50 מיליון מעבירים לאוצר, ועליהם אין טעם עוד לדבר. עכשיו יש עודף של 50 מיליון שקל,

ואני לא רואה שום סיבה להעלות את האגרה אפילו בשקל אחד לעומת האגרה בקינה קודמת. מדוע

להעלות? משום שיש אינפלציה צריך להעלות אגרה? אם בשנים האחרונות לקחו יותר מדי מהציבור,



צריו להגיד שהאגרה תהיה כפי שהיתה בשנה קודמת, ואפילו שקל אחד פחות כדי להראות שאפשר גם

אחרת, אבל בוודאי ובוודאי אין שום סיבה שבעולם להעלות את האגרה. אני לא מציע כמו חבר-הכנסת

רענן כהן, שאם הרשות הציע 200 שקל נקבע אנחנו 199.5. אני מציע להשאיר את האגרה בסך

177, או להוריד אותה ל-76ו שקל.

הרשות בעודף התקציב שלה יכולה לספוג גם את שחרור אותה אוכלוסיה שבעבר לשכח הסעד שילמה

בעבורה.

אני מציע לאשר את האגרה בסכום האגרה בשנה שעברה, -ומה שדרוש לרשות לצרכיי פיתוח וכוי

לקחת מהגביה העודפת בשנים קודמות.

גם אני רוצה להתייחס רק לנושא האגרה ולא לתקציב. המשפט הראשון בתמצית שקיבלנו הוא

"התקציב מאוזן בגובה 212 מיליון ש"ח וממומן ממקורות עצמיים בלבד". אני מציע להפסיק

לכתוב את הדברים הללו, כי מוטל פה מס, התקציב ממומן מאגרה..

עמוד 102 מעורר הרבה מאד שאלות אצל מי שמכיר השוואה בין ביצוע ותקציב. בהשוואה של

תקציב מול תקציב מעלים פחות או יותר ב-25%, מורידים מהרזרבה שהיתה 26% עד 14%, וכך מחלקים.

כך יוצא כשמסתכלים על עמוד 13. כאשר מסתכלים על עמוד 102 מתברר שההכנסות בתשעה חודשים היו

91%. אנין מבין שהאגרה נגבית ברובה בראשית השנה. ההכנסות מגביית אגרה הגיעו ל-95%, ההכנסות

מפרסומת - 94% בתשעה חודשים, ההכנסות משידורי רדיו הן לא גדולות, הכנסות מתשדירי שירות -

102%. ההוצאות היו 70%, כשלושה רבעים. זאת אומרת, יש כאן תקציב שמאפשר עודפים. כל הכבוד

למי שהכין אותו, בצורה כזאת אפשר לעמוד בו וגם להשאיר עודפים. משהו פה לא מסתדר.

אנחנו מכירים בלי סוף תקציבים שחורקים שיניים איך לעמוד בהם. פה נוצריים עודפים במהלך

שנה אחת.

הביצוע של העברות והרזרבות הוא פחות מ-40%. זאת אומרת, גם כאן נשארים כ-62%.

התקציב הזה אפשרי, כי יש בו הכנסות גבוהות. אם זו תמונת הביצוע לתשעה חודשים, ואני מתאר

לעצמי שלרשות יש כבר תמונת ביצוע גם של עשרה או אחד עשר חודש, יש לי הרגשה שבאיזה שהוא

זמן הקפיצו את האגרות, לממשלה הדבר היה נוח. דבר דומה היה גם ברשויות המקומיות, פעם אחת הקפיצו

את האגרות, משרד הפנים יצא מהבעיות ברוב הרשויות המקומיות והוא יכול להגיד שהן מאוזנות, אן

לא סמוכות על שולחן הממשלה. זה מס כמו כל מס אחר, האגרה הזאת היא מט.

אני מציע לא להעלות את האגרות בשעורים המוצעים. בשלב זה, אם לא מקיימים עכשיו דיון

על התקציב כולו, אני מציע לאשר חלק מהאגרה. אנחנו צריכים לקבל הסבר, כי נראה לי שלפי התוכנית

הזאת ממשיכים לצבור כספים ברשות השידור. אם לרשות השידור יש יעדים, שהממשלה תאשר אותם

והועדה תאשר אותם, יוציאו את הכספים ליעדים אלה. הדבר האחרון שאוכל להסכים לו הוא שיקהו

50 מיליון שקל שגבו באגרות ויעבירו אותם - אני לא יודע למה, אולי לדברים שאני בעדם, אולי

לדברים שאני נגדם, זו הדרך הכי בלתי נכונה מבחינה ציבורית.

מ. איתן;

יש אינטרס לרשות לא להיות הגובה של האוצר.

התקציב לא אושר. לא ניתנו פה הסברים על הפער בין הביצוע ובין התקציב החדש.

יינתנו בדיון על התקציב.

הרושם שלי הוא שעל פי התקציב הזה ממשיכים לצבור עודפים. לכן אני מציע לאשר חלק

מן האגרה, את היתרה לאשר עם הדיון על התקציב. להימנע מיצירת עודפים שהשימוש בהם אחר כך

הוא לא למטרות אליהן התכוונו.

אנחנו הצבענו נגד ההעברה, הצענו הסתייגויות. אחת ההסתייגויות שלנו היתה שתנאי להעברה

של כספים הוא תיקון מבנה השכר ברשות השידור. אם יש תקציב שמאפשר עודפים, ההוצאה לא צריכה

להיות רק לציוד, הוא צריך לשפר גס את תנאי העובדים. זה יהיה חלק מכל הדיון. לכן אני

מציע לאשר חצי אגרה, כי יש עוד כמה נקודות שצריך לדון בהן.

א. הראל;

האגרה היא שנתית.

חבר-הכנסת אורון, איך אתה משיב על השאלה של הסדרת התשלומים אם מאשרים רק חלק מהאגרה?

אין לזה תשובה. אין ספק שבילט-אין בתקציב יש רזרבה גדולה. זה ברור לאור הנתונים של

השנה שעברה. אם לא נשמע מאנשי הרשות מה מתכוונים לעשות בכסף, יש לזה משמעות מבחינת גובה

האגרה. אפשר להציע שהאגרה תהיה בסכום נמוך יותר.

אני מברך את מר בראל לכניסתו לתפקיד ואת מר נדב. מקובל בתשלומים השונים שמי שחותם על

הוראת קבע מקבל הנחה מסוימת. חשוב לעודד את החתימה על הוראות קבע. אני רואה בהצעה שלפנינו,

שמי שחותם על הוראת קבע לתשלום אגרת הטלוויזיה לא מקבל שום הנחה. אני חושב שצריך לתת הנחה

מסוימת, כדי שיחתמו יותר אנשים על הוראות קבע, זה מקל על הגביה וחוסך הוצאות.

יש הצמדה של האגרה. התקציב רובו שכר עובדים, והשכר לא צמוד. חלק מהציבור לא משלמים

את האגרות בזמן, והם משלמים עם הצמדה. נוצרים עודפים. כדאי לבדוק כמה משלמים מראש וכמה

בתשלומים. אס הרוב משלמים בתשלומים, ההצמדה מכניסה יותר כסף מההוצאה, כי השכר אינו צמוד.

אני רואה בתקציב עליה משמעותית בתשלומים לחברת בזק עבור שירותיה. עד היום לא קולטים

בצפון את הערוץ השני. (א. שוחט: גם בדרום לא קולטים). אם מכפילים ומשלשים את התשלום

לחברת בזק, נותנים להם מיליונים רבים, אפשר גם לדרוש מהם שירות. צריך לתת בדרום ובצפון

שירות כמו בחלקים אחרים בארץ. לא יתכן שכסף יינתן ותמורה עבורו לא תינתן. יש גישה לא

נכונה שהפריפריה צריכה בכל להיות אחרונה. בצפון מצלמים בסרט, ואילו במפנן יש מצלמות משוכללות.

אם יש ארוע חשוב בצפון, אם לא היה בשעות הבוקר - לא ייראה בחדשות הערב.

אני שמח שסוף סוף ניתנה הדעת על תיקצוב תוכניות מקוריות. אני מבין שחלק גדול מהתקציב יינתן

ליזמים ולחברות בארץ, ואני מקווה שהחברות האלה יעשו תוכניות מקוריות ציוניות ברמה שאנחנו

חפצים בה, ואני מציע שהמעקב יהיה קפדני יותר.

אני מציע שהרשוח תבדוק את עצמה בחצי השנה, ואם תראה שיש עודפים - תוציא את העודפים

לתוכניות נוספות ולשיפור המערכת.

אני שמח לשמוע על תוכניות לשכלול הציוד. האון) יש לכם לוח זמנים?

ההנחה לקשישים ולמקבלי הטבה סוציאלית מסתכמת ב-8 מיליון שקל. אני מציע שהרשות תספוג

את הסכום הזה.



אני מציע לאשר את האגרה. אי אפשר לשגע אח המערכת. המערכת צריכה לעבור. אם אתם לא

יכולים לספוג 8 מיליון שקל, אני מציע להוסיף 5 שקלים לאגרה שמשלם כל עם ישראל כרי

לפטור מתשלום 22 אלף משפחות חלשות.

אני מצטרף לברכות למר בראל ולמר ברב. לפי רעתי, נעשה הדבר הנכון ביותר בתקציב שנת

הכספים הקורמת כשהחזירו כטף לממשלה. זה דבר נכון וצודק. מה פירושה של החזרת כסף לממשלה?

מחזירים לציבור ששילם, אבל במקום להחזיר לכל אדם ואדם - מעבירים לקופת המדינה, ותזקה על

המדינה שהיא עושה בכסף זה לטובת כלל אזרחי המדינה. כך צריך לנהוג. אס רשות השידור לא יכולה

להעריך נכון את הוצאותיה והיא גובה יותר ממה שהיא מוציאה, היא צריכה להחזיר את הכסף

לציבור, ואחת הדרכים היא להחזיר לממשלה.

אני רוצה לברך את הרשות שנתנה לנו לעיון את הצעת התקציב, שכנראה תוגש לאישור אחרי

"מלחמת היהודים". יש לנו הזדמנות לעיין בחומר. בדרך כלל מביאים לנו חומר לישיבה, ואנחנו

עילויים וגאונים כדי לעיין בחומר ולקבוע עמדה במקום. יש לנו הזדמנות להכין שעורי בית

בתקציב רשות השידור, והדיון יתקיים בבוא העת.

בתוך 1154 שעות הפקה יש 57 שעות דת. אולי גם זה יותר מדי, אבל בכל אופן יש כאן שאלה

מענינת. ויש שאלות עוד כהנה וכהנה. יכול להיות שאנשים דתיים לא מרבים להאזין, יתכן שהחלוקה

נעשתה לאחר מחקר, אבל היינו רוצים שיחכימו אותנו בנושא הזה, כי הרברים נשמעים צורמים מאד-

אני מסכים להערה של חברת הכנסת אלוני. אני מדבר בשם ציבור של כ-300 אלף איש במדינת

ישראל, לפי מספר המצביעים, ואני לא יודע אם הוא משקף את מספר האנשים שאין להם טלוויזיה.

את השירות של הטלוויזיה לאזרח במדינת ישראל אני רואה כשירות ממוכר לקונה: יש רשות שמוכרת

שירות לאזרחים. זה לא שייך לכלל אזרחי המדינה. יש קבוצה של אנשים שאינם משתמשים בשירות הזה,

ואני לא נכנס עכשיו לסיבות, ומשום כך חשוב מאד שמערכת היחסים תהיה כזו שבין קונה למוכר.

מה יקרה אם לא נאשר את האגרה? הרי לא יעלה על הדעת שלא ישדרו, שום תבר כנסת לא יסכים

לכך. אתם יודעים מה אנחנו עושים כדי להכניס למדיה הזאת ולו לשניה... מערכת היחסים צריכה

להיוח בין מוכר לקונה, ומשום כך יש לחייב את האגרה.

אני תושב שיהיה זה הדבר היפה ביותר שרשות השידור תעשה, וזה בוודאי אפשר לשנות, שהיא

תוריד את ההצמדה. לאור העודפים הגדולים, יהיה שירות אחד שלא יהיה צמוד.

בישיבה קודמת ביקשתי שיביאו לנו נתונים באשר לרדיו בכלי רכב. נראה לי שאגרת רדיו ברכב

היא אגרה מיותרת ומזיקה. שמענו שיש מי שלפני הטסט מוציאים את הרדיו, כדי לא לשלם 60 שקלים.

רדיו ברכב הוא מוצר עממי, כולם משתמשים בו, גם מי שאין לו רכב נוסע עם מי שיש לו רכב, גם

באוטובוסים יש רדיו. לו היו בידינו נתונים מה נותנת האגרה הזאת

היו"ר א. שוחט;

27 מיליון שקלים.

זה סכום נכבד, אבל הוא מחצית ממה שנותר במערכת. הרגשתי היא שנכון יהיה לבטל את אגרת

הרדיו.

א. ורדיגר;

אני רוצה קודם כל לברך את המנהל הזמני. מר בראל, אני בוודאי לא אהיה צד בהחלטה אם

אתה צריך להיות זמני או קבוע. לי לא איכפת, ואברך על כך שתישאר כמנהל כללי קבוע. לא

אתערב בנושא הזה.



יתכן ויימצא כאן רוב לאישור האגרה. אני אתנגד מכמה טעמים. כל זמן שהתקציב לא אושר

לא על ידי מליאת רשות השידור ולא על ידי הממשלה, אין ועדת הכספים צריכה לאשר את האגרה.

אני לא תושב שכלפי מוסדות ממלכתייס אתרים אנחנו נוהגים נדיבות לב כזאת, להם אנחנו לא

מאשרים. אין הצדקה לאשר דבר שמובא לכאן לפני שהתקציב אושר. אני מציע לדחות אישור האגרה

עד שנקבל תקציב מאושר על ידי כל הגורמים.

אני מתנגד בהחלט לאגרה על רדיו ברכב. אין לזה הצדקה. הרי על רדיו בבית אין משלמים

אגרה.

מספר מילים על היחס בין תוכניות כלליות ובין תוכניות דת ומסורת. זה ממש מצחיק.

בולטים הלא-איכפתיות והזלזול כלפי ציבור שומרי המסורת. אני לא מדבר על דתיים וחרדים, אני

חושב ששומרי המסורת מהווים רוב במדינה. עברתי על רשימת התוכניות. "צירופים" זו תוכנית דת

ומסורת? "מדור לדור" זו תוכנית דת ומסורת? "רוח הארץ" זו תוכנית דת ומסורת? זה שייך לכלל

ישראל. תוכנית דת מיוחדת ליום השואה, ליום הזכרון, ליום העצמאות, או"פסוקו של יום",

"פסוקו של מקום", "הגיע זמן לשון" - מה כל אלה שייכים לדת ומסורת?

אותו דבר לגבי כל תחנות הרדיו. אני מקשיב לרדיו, במיוחד בנסיעות. אני לא מבין מה

קורה, כאילו אנחנו באמת נמצאים במדינה ככל המדינות, אין שום ריח של תרבות ישראל.

רשות השידור, הרדיו והטלוויזיה, זה המוסד הממלכתי היחידי שפורץ את גדרות השבת, חג

ומועד, יחידי מכל המפעלים הממלכתיים האחרים במדינת ישראל. כל הרשתות כולן צריכות לחלל

את השבת? לכולם מאזינים? הכל כל כך חשוב? אני זוכר שאחרי מלחמת יום הכיפורים אמרו שבגלל

זה שלא היה רדיו ביום הכיפורים, חס וחלילה מה שקרה...

הטלוויזיה היא אנטי-חינוכית. אני מתפלא על ההורים החילוניים שלא מוחים נגד הסרטים

הקלוקלים שמיובאים מכל מיני מדינות, סרטים שמהרסים את הנוער.

אני רוצה לציין שהטלוויזיה בערבית עומדת מעל הטלוויזיה העברית, בכל השטחים. אינני

יודע מדוע, אבל זו עובדה. מעל השידורים בעברית עומדת הטלוויזיה הערבית מכל הבחינות, וגם

ברמתה, בהגינותה, בניקיונה.

היו"ד א, שוחט;

תסלח לי אם מתוך סקרנות אשאל שאלה- אם אתה לא מסחכל בטלוויזיה, מנין אתה יודע?

אני מסתכל בטלוויזיה.

במבנה הארגוני שמופיע בספר התקציב אני לא מוצא את התפקיד של יו"ר רשות השידור.

הדף הזה נכנס בטעות.

ועוד שאלה. מצאתי שההוצאות לנסיעות לחוץ לאדץ עלו פי שלושה. אולי תסבירו אח הסיבה.

אני מצטרף לברכות למר בראל ולמר נדב, ולכל הנציגים האחרים של הרשות שזו פעם ראשונה

שהם באים לועדה. במיוחד הייתי רוצה לומר משהו למר יוסף בראל, שאני מכיר אותי מעבודתי

ברשות השידור, כשהייתי חבר בועד המנהל. מר בראל הוא אחד המנהלים המצוינים, ואני מבקש

לאחל לך שהזמניות תימשך כך שתוכל להוכיח ברבים, מה שלי כבר ידוע, שאתה מסוגל לשאת בתפקיד

המנכ"ל בקביעות.



אני רוצה לציין כמה נקודות, שלדעתי יש להן השלכות על התקציב שנדון בו. ראשית, הייתי

מציע לרשות השידור, אני יודע שיש אצלכם מחשבות בכיוון זה, להקים בירושלים בית תקשורת גדול,

שישרת את רשות השידור, לשכת העתונות, עתונאי תוץ. היום המשרדים של הרשות מפוזרים. אני

מציע לכם ללכת על גדול, אל תלכו על משהו קטן. אני חושב שצריך ללכת על גדול, כי ירושלים

זקוקה לכך וגם אתם זקוקים, כולנו זקוקים.

בשעתו העליתי את הנושא של שכר העובדים. קיבלתי מכתב מהמנהל הקודם, מר אורי פורת.

לדעתי, השחיקה בשכר העובדים ברשות לא צריכה להיות גבוהה או נמוכה מאשר במערכת השכר

הציבורית. למיטב ידיעתי, השתיקה הרבה יותר עמוקה. אני תש זאת בתפוקה עצמה. כאשר עובדים

רואים שהשתיקה בשכרם עמוקה מאד, זה מתבטא בעבודה. כות האדם מקבל שכר נמוך, אבל גם התפוקה

יורדת. צריך לתת את הדעת על כך. את הנקודה הזאת נצטרך לברר בדיון על התקציב.

יו"ר הרשות אמר כאן שיש ויכוחים על רקע פוליטי. מה לעשות והתוק קבע את הועד המנהל

בהרכב פוליטי. לפני מספר שנים ניסו להסתיר ולהסוות, אבל כל אחד שלח את נציגו. תקציב הוא

ביטוי למדיניות. אולי לקראת הדיון על התקציב נשקול את האפשרות שכל תברי הועד המנהל יבואו

לכאן, ואז נשמע מה מהות הבעיות שיש שם.

אני תושב שאסור לנו להסכים שהסוכנות היהודית לא תשתתף בתקציב כפי שהשתתפה בעבר. לא יתכן

שהסוכנות היהודית תתנער מהשתתפות במימון שידורים לחוץ לארץ. לועדת הכספים יעי יהסי גומלין

עם הסוכנות, מדי פעם באים אלינו מסעם הסוכנות. אני חושב שצריכה להיות פניה של היושב ראש

לסוכנות, לגזבר וליושב ראש, להגיד להם שלא יבואו אלינו לועדת הכספים אם אין מקיימים את

ההתחייבות להשתתף בשידורים לחוץ לארץ, זה באחריותה של הסוכנות, זה תפקידה, והיא לא יכולה

להתנער.

א. הראלי.

הדבר הוסכם אתם, בסופו של דבר לא היה ויכוה, אבל לא שילמו.

אני מציע שיושב ראש יפנה בשם הועדה לסוכנות שתמלא את ההתחייבויות שלה.

שני דברים כלפי פנים. אני חושב שהרדיו ממלא יעודו על הצד הטוב ביותר, מבחינת מיגוון

השידורים, מבחינת האיזון הפוליטי, הרדיו ממלא אחר החוק כלשונו וכרוחו. זה לא פלא, שעות

השידור שלו רבות הרבה יותר משל הטלוויזיה, יש כמה עתונים, הבקורת לא כל כך מוחצת, העיניים לא

כל כך מתמקדות. אני חושב שבטלוויזיה חל שיפור מהותי. אני שותף לדעתו של חבר-הכנםת ורדיגר

בענין הטלוויזיה בערבית. אבל אני חושב שצריך לחת את הדעת לטענות של אותם גורמים פוליטיים

שרואים עצמם מקופחים, שסבורים שאין ממלאים אחר הוראות החוק לאיזון לאודך זמן. המקום לדון

בכך הוא הדיון על התקציב.

ע. סולודר;

אני מצטרפת לברכות למנהלים החדשים בטלוויזיה וברדיו. אני מקווה שמר בראל ישאר מנכ"ל.

קבוע בטלוויזיה ושיתרום לפיתוח.

מדי שנה בדיון הזה אנחנו מבקשים מידע על האגרות, מקבלים דיווח שנעשה מאמץ לגבות יותר,

לייעל אח הגבייה. מהנתונים שקיבלנו הפעם אנחנו רואים ששעור הצרכנים שגובים מהם אגרה הוא

מן הנמוכים בעולם. אני חוזרת ומבקשת הסבר.

אמנם אנחנו לא דנים היום על התקציב, אבל לאחר שנאמרו דברים בענין הפיתוח, אני רוצה

לומר שחייבים לעשות בתחום הפיתוח. לפני חודשים אחדים הזדמן לי להופיע, ביתד עם תברי הכנסת

גל וגרופר, באולפן הרדיו החדש, והייתי מלאת התפעלות. סוף טף תנאים אנושיים וראויים לאולפן.

חשוב להמשיך בפיתוח, גם בבינוי וגם בשכלול הציוד והטכניקות. כמי שבאה מאזור מרוחק, אני

מכירה את הבעיות שהעלה חבר-הכנסת עמור.



אני רוצה לשאול באיזו מידה נערכת הטלוויזיה לקראת הפעלה רשת שניה, טלוויזיה בכבלים,

וכל מה שזה עלול להביא.

אני רוצה להצטרף לשאלה שמופיעה בנייר שהכינה היועצת הכלכלית לועדה בנושא הפטורים לזכאים

של משרד העבודה והרווחה, למעוטי הכנסה וכוי. גם חברת הכנסת שולמית אלוני הציעה משהו בענין

זה. אני חושבת שהנושא הזה צריך להבחן בצורה רציני,/

נושא אחרון הוא נושא שהזכיר אותו תבר-הכנסת ויינשטיין. גם אם הסוכנות תשתתף, וזה עוד

לא במוח, בדברי ההסבר לתקציב צוין שגם אם תהיה השתתפות כמו ב-1988, עדיין זה חלק קטן

מהעלויות של השידורים לחוץ לארץ. אני רואה חשיבות גדולה מאד בשידורים לחוץ לארץ. ציבור יהודי

עצום מאזין לשידורים מישראל. אני חושבת שצריך לתבוע השתתפות יותר גדולה לענין הזה. אמנם

אין לנו מעמד בענין הסוכנות, אבל בכל זאת ועדת הכספים צריכה לומר את דברה.

שאלה אישית, שחברים אולי לא יצטרפו אליה: מדוע בצד השידורים הבלתי-פוסקים של כדורגל

אין יותר תוכניות אמנותיות? אני חושבת שדרוש קצת איזון בתחום הזה.

י. הורביץ;

מילה של שבח למנכ"ל על הניהול העסקי. לא אעסוק בענין הפוליטי ולא בקו. גמרו מאזן יוצא

מן הכלל, עם עודפים. אפשר לשאול עשר פעמים למה היו עודפים, אבל מוטב כך מאשר תמיד לרוץ

בדרישות אל האוצר. צריך לציין את זה.

כמה מילים למנהלים החדשים. למר אמנון נדב יש קבלות, הרדיו, יחסית - יהודי לא יכול

להרשות לעצמו יותר מדי לטפוח על השכם - הרדיו ממלא תפקידו כהלכה. למר יוסף בראל יש קבלות

בתחום שהוא עבד בו. הלוואי והטלוויזיה בעברית היתה ציונית ומייצגת את הגישה שלנו כמו

הטלוויזיה בערבית.

הטלוויזיה מהווה גורם בכירסום המוראל בישראל, והיא משרתת את אובדן הדרך ואת אוזלת

היד שלנו. ללכת לניהול הטלוויזיה במצב הקיים היום, זה לא פשוט. צריך ללכת על חבל דק,

ללכת בין הטיפות. אבל אי אפשר לא לתפוס עמדה. צריך לשרת את הענין הלאומי, כי ישראל נמצאת

במלחמה כבדה, ובמלחמה אי אפשר לגמגם, אי אפשר לספק את כולם, לגרד את כולם וללטף את כולם.

זה לא ניתן, צריך לתפוס עמדה. כמובן, יש קושי. אבל לא לתפוס עמדה, -להיות הטלוויזיה של

היום, זו עבירה לאומית.

מר בראל, אני רוצה לאחל לך שבכל תקופת כהונתך, וטוב אם תהיה זו תקופה ארוכה, תנחה

את הטלוויזיה הכללית כפי שעשית בטלוויזיה בערבית, שם הוכחת את עצמך. לא אנחנו קובעים

מי ומה, ולא מתיימרים להיות הקובעים, אבל רציתי בכל זאת להגיד לך דברים אלה.

עכשיו לענין עצמו. אני מציע שלא נהחה את אישור האגרה. בגלל ויכוחים פוליטיים בין

הבעלי-בתים הטלוויזיה יוצאת ניזוקה.

אני רוצה להגיד לאנשי הרשות, כאשד הממשלה רואה גוף מצליח, במקום לטפוח לו על השכם

קדימה, היא עומדת בפני פיתוי גדול. כמו שלא מאחלים למי שמרוויח, לא מאחלים למי

שצובר עודפים. ככל שתצליחו יותר מדי ולא תשקיעו, בדברים שיוסכם עליהם מראש, אתם מזמינים

את הממשלה להושיט יד אל הכיס של הרשות. הנימוקים ידועים. נכון אמר חבר-הכנסת רביץ, זה

חוזר לציבור. אבל לא לכך הכוונה, לא להיות גובה המיסים לממשלה.

אני מציע לקבל את ההצעה שהיתה כאן. חבר-הכנסת עמור הציע לפטור מתשלום קשישים

שמקבלים פנסיה אחת. מישהו אמר שזה כרוך לא בסכום של 4 מיליון אלא 8 מיליון שקל.



ש. שטרית;

8 מיליון שקל - כל הפטורים ביחד.

מישהו כבר דיבר על היושבים בקו עימות, ועוד מעט יציעו לשחרר מתשלום כל מי שיש לו אופניים

ולא אומו. אני מציע שלא לשחרר מתשלום פרט לקבוצה שעליה דיבר חבר-הכנסת עמור, וזה מסתכם

ב-4 -.5 מיליון שקל. אני מציע שבהסכמה ובמודע נוותר על זה, בידיעה שאולי תצברו פחות, אבל

לא תצאו ניזוקים. אם תצברו את הסכום הזה, יכול להיות שיהיה מי שיקה אותו.

אם ברשות השידור נצברו 100 מיליון שקל, חלק מהאשמה נעוץ בנו, בועדת הכספים, ובי כחבר

ועדת החינוך, משום שכאשר הציעו סכום האגרה בשנה קודמת, לא בדקו, לא ביקרו. זה היה שורש

הבעיה.

יש לי טענות קשות לאופן ניהול הדיון הזה. זהו דיון שני בענין האגרה. בדיון הראשון

עם נציגי רשוח השידור הצגתי מספר שאלות וביקשתי תשובות. כאילו דיברתי לקיר, אין שום תשובה.

אני רוצה להזכיר את השאלות. שאלתי אם אפשר לקבל סקירה על מחלקת הגביה, כיצד מתבצעת

הגביה, באיזה אזודים בארץ שעור הגביה נמוך במיוחד. מביאים לפני ועדת הכספים נתון מזעזע, רק

60% משלמים אח האגרה, והם משלמים עבור 40% הנותרים. וכך לא שנה אחת, לא שתיס ולא שלוש שנים.

מילת בקורת לא שמעתי כאן. בעצם, פרייאר מי שמשלם את האגרה... אני שואל למה אנחנו, כמי

שממונים מטעם הציבור, לא דורשים הבהרות מדוע המצב הזה נמשך, ואנחנו משיתים מס כפול על

אזרחים טובים שמשלמים את האגרה.

לצערי, נדמה לי שאני לא אחר מהם. נדמה לי שמאז עברתי דירה, לא קיבלתי הודעה לשלם

אגרה. אני מציע לרשום את כתובתי בכוכב-יאיר, ולשלוח לי הודעה לתשלום האגרה.

א. כץ;

הגרים מעבר לקו הירוק פטורים מתשלום האגרה. החוק לא תל על האזורים האלה.

היו"ר א. שוחט;

משכנתאות מקבלים פי ארבעה מאשר בנגב. מס הכנסה תל גם שם?

כן. היתה חקיקה מיוחדת שהחילה את פקודת מס הכנסה.

א. הראל;

נא להכין חוק גם לענין האגרה-

מ. איתן;

לפני שאתם הולכים כגיבורים גדולים אל מעבר לקו הירוק, לכו לטייבה ולטירה. נראה כמה

גובים בתוך הקו הירוק. מנציחים מצב שבגבולות הקו הירוק אזרחים ערבים רובם לא משלמים אגרה.

מפחדים ללכת לגבות.

נמסר כאן שהגביה באוכלוסיה הערבית עלתה.

אני גר בגבולות הקו הירוק. לא קיבלתי הודעה לתשלום, כנראה מפני שעברתי דירה. הכתובת

שלי במשרד הפנים עודכנה, בבחירות האחרונות הצבעתי כבר בכוכב-יאיר. כנראה שרשות השידור לא

מעודכנת ולא רצה מהר כמו משרד הפנים. זה לא ענין אישי. צריך לבדוק את הבעיות באגף הגביה.

גובים אגרה על רדיו ברכב לא מפני שרוצים לדפוק את הציבור הדתי ואת בעלי הרכב, אלא

מפני שהכי קל לתפוס אנשים כשהם הולכים לחדש חישיון רכב. רבותי, ביחוד אלה שמדברים בשם

הפריפריה, מי שנוסעים שעות רבות זקוקים לרדיו במכונית. אנחנו לא צריכים לשלם יותר מאדם

שמחזיק רדיו בבית. בעד רדיו בבית לא משלמים. בבית מחזיקים טלוויזיה, בבתים מסוים גם ,

שני מכשירי טלוויזיה, הרבה מכשירי רדיו, והכל ב-מאתיים שקל- אבל רק עבור רדיו במכונית

צריו לשלם 68 שקלים. אין פרופורציה-

אם לא אצליח במאבק הזה, אני מודיע שאפתח במאבק ציבורי, שבעלי המכוניות פשוט יוציאו

את הרדיו מהמכונית, יהפכו אותו למכשיר נישא. זה יעלה להם פחות מ-68 שקלים, פחות מהאגרה

השנתית, ואז יהיו כל השנים פטורים מאגרה, כי אין אגרה על טרנזיסטור נישא. מותר לקחת

טרנזיסטור לתוך האוטו, גובים את האגרה רק כשהרדיו מותקן באופן קבוע באוטו. תמורת 50 שקל,

ביררתי את הדבר, אפשר יהיה בכל פעם להוציא אח הרדיו. כשיבואו לטסט יגידו שזה רדיו

נישא, ועל פי החוק לא יהיו חייבים לשלם אגרה.

אני אומר לכם, אל תגזימו. לכו לפשרה. צריך להוריד אח האגרה. לא צריך להטיל על בעלי

רכב מס נוסף רק מפני שהם צריכים פעם בשנה ללכת לחדש רישיון רכב. באותה הזדמנות אפשר אולי

להטיל עליהם עוד כל מיני תשלומים.

מקוממת אותי צורף הדיון. אני שואל שאלה, מבקש נתונים, לישיבה שניה אף אחד לא מביא

את הנתונים. אני רואה שהדעות בסיעה שלנו חלוקות, אני מבקש התייעצות סיעתית, ורק בישיבה

הבאה להביא את הנושא להצבעה.

היו"ר א. שוחט;

אתן לכם רבע שעה להתייעצות סיעתית.

אנחנו לא יכולים להתייעץ בתוך רבע שעה. יש חברים שכבר הלכו ואנחנו צריכים להזעיק

אותם לכאן.

היו"ר א, שוחט;

זאת החלטתי; רבע שעה להתייעצות סיעתית.

מ. איתן;

צריך עוד לשמוע תשובות. צריך לנעול את הישיבה בשעה אחת. הוזמנו לישיבה עד 00;13.

מחכים לי במקום אחר. אפשר לכנס עוד ישיבה בחול המועד.

היו"ר א. שוחט;

אני מודיע שהישיבה לא תינעל בשעה אחה. כפי שאמרתי, נעשה הפסקה לרבע שעה כדי שתהיה

לכם אפשרות להתייעצות סיעתיח.

אני מצטרף לברכות למנהלים החדשים ולמי שכבר מכהנים, לכל נציגי הרשות שבאו לישיבה זו.

בענין אגרה על רריו בכלי רכב, גם רעתי אינה נכונה מהפטנט הזה לגבייה נוחה. אבל אני חושב

שתהיה זו טעות גרולה היום לבטל את האגרה הזאת, שהיא מוטלת על בעלי יכולת, באופן יתסי,

לפחות ביחס למי שאין להם כלי רכב.

אם לעשות שינוי, הייתי מציע שינוי כאגרת הטלוויזיה. אנחנו יודעים שגם אצל דלת העם יש

מכשירי טלוויזיה. אם להקל, להקל לאו דווקא על בעלי רכב, שבדרך כלל הם מייצגים שכבות מבוססות

יותר.

אגב דיון התברר רבד תמוח, שאין גביה של אגרות מתושבי יהודה, שומרון ועזה.

מ. איתן;

לא היהודים ולא הערבים. אני בעד הטלת האגרה על כולם.

היו"ר א. שותט;

אני בעד הטלת האגרה על כל אזרחי מדינת ישראל.

הערבים לא רואים טלוויזיה?

ח. רמון;

רואים את ירדן.

ליהודים אתה נותן את כל הזכויות של אזרחים במדינת ישראל, כולל הזכות להצביע במקום

מגוריהם.

מ. איתן;

הערבים ביהודה ושומרון חייבים בתשלום מס ערך מוסף.'

לא- הם חייבים בהיטל. היהודים משלמים מס ערך מוסף.

מ. איתן;

אני מסכים, היהורים ישלמו אגרה, הערבים ישלמו היטל טלוויזיה.

היו"ר א. שוחט;

אני עומד לפנות, בשמי, לא בשם הועדה, בבקשה שהיהודים הגרים ביהודה ושומרון ישלמו אגרת

טלוויזיה ככל אזרחי ישראל.

מ. איתן;

אני מבקש שיירשם שאני מבקש שכל האוכלוסיה ביהודה ושומרון יוטל עליה תשלום, ללא הבדל.



ח. מירום;

וגם התקציבים שמופנים ליהודה ושומרון יחולקו לכל האוכלוםיה שם?

יש חשש שאפילו מבחינה משפטית הענין לא יעמוד, אם תהיה עתידה לבג"צ, שבכל מה שקשוד

להעבדת כספי מדינה לאזדחי ישדאל בשטחים יש תיקצוב, ואילו בכל הקשוד לגביה יש הבחנה, לדעחי,

הבחנה פסולה. בענין זה צדיכה להיוח לא פניה של היושב דאש, צדיכה להיות החלטת ועדה. אני

בעד זה שנקבל החלטה של הועדה.

מ. איתן;

אני מציע שזה יעמוד להצבעה, אבל לא בישיבה הזאת.

ביקשתי התייעצות סיעתית. אי אפשד לתת רק רבע שעה להתייעצות. זהו שלטון כוח.

היו"ר א. שוחט;

לא שלטון כוח אלא שלטון הסדר. צריך להתרגל שיהיה סדר בדיונים.

ח. מירום;

בחוברת שהוגשה לנו יש השוואה בין גביית אגרה בישראל לגבייה במדינות אחרות. רק בצרפת,

בלגיה וגרמניה יש גם פרסומת בטלוויזיה. אני רוצה לדעת אם יש מדינות שבהן אין פרסומת

ובכל זאת גביית האגרה היא נמוכה יותר מאשר בישראל. בחוברת אין דוגמה כזאת.

י. צנגן;

אין.

יש עליה באומסון הכנסות מתשדירי חסות ושירות. האם העליה היא בהיקף או במחיר כל

פרסום?

בעמוד 10 בחוברת, מה הן הכנסות שונות?

ההוצאות הקבועות נראות לי גבוהות. האם יש נתון השוואתי לשנים קודמות?

נדמה לי שהתקציב מצביע על קצת רווח ושובע. אני רואה, למשל, שבשנה שעברה לא היה תקציב

ליחסי ציבור, והשנה יש תיקצוב משמעותי מאד ליחסי ציבור, בעמוד 14.

שאלה אחרונה, שאולי היא בבחינת קוריוז; מי אמר לכם שאין להקציב סכום לבחירות לכנסת

השלוש-עשרה?

היו"ר א. שוחט;

אנחנו מפסיקים את הישיבה לרבע שעה, לצורך התייעצות סיעתית שביקש חבר-הכנסת מיכאל איתן.

(הישיבה הופסקה בשעה 50;13)

אני מחדש את הישיבה.

יש שני דברים, האחד בצד הפרוצדורלי. אנחנו עומדים בערב פסח. אם ממשיכים את הישיבה

הזאת לאחד השעה אחת, אנחנו מקבלים את זה כדבר חד-פעמי. ישיבות הועדה נפסקות בשעה 13:00,

אלא אם מסכימים מראש ומודיעים מראש שהישיבה תארך יותר.

בעקבות הצעתו של חבר-הכנסת שאול עמור, אנחנו ממליצים לפטור מאגרה את הקשישים שמקבלים

הטבה סוציאלית.

סיימנו את ההתייעצות בינינו.

אני רוצה להביא הצעה כוללת לפני חברי הועדה, שיש בה קיצוץ מסוים באגרות. אני מציע

א. אגרת הטלוויזיה תהיה 190 שקל, במקום 200 שקל. ב. פטור מאגרה

ל-22 אלף משפחות נתמכות סעד, ממילא בקושי גבו משהו מהם. ג. קשישים שמקבלים הטבה סוציאלית,

ששילמו 50% מהאגרה 50% שילמה עבורם הממשלה, ימשיכו לשלם רק 50% למרות שרשות השידור לא

מקבלת כיסוי ל-50% שבעבר קיבלה מהממשלה.

משמעות הספיגה מבחינת רשית-השידור היא כדלקמן: 100 אלף קשישים כפול 100 שקל - 10 מיליון,

10 שקלים על 600 אלף משלמי אגרה - 6 מיליון, סכום קטן מהגביה שהיתה מ-22 אלף משפחות

נתמכות סעד. בסך הכל 18 מיליון שקל פחות מאשר בהצעה שהוגשה על ידי הרשות.

אני מציע שנלך בדרך הזאת. יש בזה גם ביטוי ליחס לרזרבה שהיתה גלומה בתקציב, מצד אחד;

מצד שני, זה משאיר לרשות חופש פעולה בדברים שרצו לעשות, ויכול להיות שבחלק יהיה שימוש

בעודפים שהצטברו. אני מקווה שתהיה יעילות גדולה יותר בגביה, וגם זה יוסיף הכנסות.

קלות ההצעה של חבר-הכנסת אמור היא 4.5 מיליון?

ההצעה של חבר-הכנסת אמור היתה לגבי 22 אלף משפחות, כפול 200 שקל - 4.5 מיליון.

בפועל גבו מעט. אח הקבוצה הזאת פטרנו לגמרי. יש 104 אלף משפחות שמקבלות הטבה סוציאלית,

אלה שילמו 50/4 מהאגרה והממשלה כיסתה 50%. עכשיו הממשלה לא מכסה, אבל הרשות תמשיך לגבות

מהקבוצה הזאת רק 50% מהאגרה. זאת אומרת, סופגי-50% שהממשלה כיסתה לקבוצה הזאת.

נוסף לזה מורידים 10 שקלים לכל משלם אגרה, וזה מוריד עוד 6 מיליון שקלים.

אני מציע שנצביע.

אני מציע להצביע בנפרד על ההצעה לאגרת הטלוויזיה ובנפרד על אגרת רדיו ברכב.

אם תתקבל הצעתך בענין אגרת הרדיו ברכב, זה ישפיע על קביעת אגרת הטלוויזיה.



מ. איה;'.

אני לא מציע לבטל כליל את אגרת הרכב. אני מציע להשאיר את הסכום שכבר אישרנו, לפי התעריף

בשנה שעברה. בשנה שעברה היתה האגרה 65 שקל. הוערה אישרה 65 לשנה זו. רשות השירור מבקשת

עוד 3 שקלים - 68 שקלים. אני מציע להשאיר את האגרה בסכום 65 שקלים.

גס אני מציע להשאיר את האגרה 65 שקלים.

מכיוון שמה שאנחנו עושים היום יש בו גם סימן לעחיר, ראשית, טיפלנו בסוגיות הסוציאליות,

ואני תומך בזה; שנית, הפחתה סמלית כרי לתת ביטוי ליחס לעודפים גם בקרן הפיתוח וגם בתקציב

השנה שעברה. הייתי מציע לא רק לקבוע 65 שקל לאגדת רכב, אלא לחתוך עור קצת. במקום להוריד

10 שקליס מאגרת הטלוויזיה, לקבוע ש-10 שקלים ירדו מאגרת רכב ברדיו.

היו"ר א. שוחט;

מספר החייבים באגרה זו אינו שווה לחייבים באגרה אחרת. אני הצעתי הצעה כוללת,

היה בה שיקול דעת כללי. אי אפשר כל רגע להציע קומבינציה אחרת.

אני חוזר על ההצעה: א. אגרח טלוויזיה 190 שקל; ב. פטור מאגרה ל-22 אלף משפחות

נתמכות סעד; ג. מקבלי הטבה סוציאלית ישלמו רק 50% מהאגרה; ר. אגרת רדיו ברכב 65 שקל.

י. ביבי;

בסוף הישיבה הקודמת סיכמנו שהיום ייעשה מאמץ על ידי היושב ראש להשלים דברים מסוימים.

רציתי עכשיו למחות ולא להצביע בעד האגרות של רשות השידור, אבל אני יודע שזה יגרום נזק לרשות

ואינני רוצה בכך. אני מודיע שאם בישיבה הבאה הסעיף עליו סיכמתי עם היושב ראש לא יהיה

ראשון - - -

חבר-הכנסח יגאל ביבי, לאחר שנצביע, אתן לך תשובה.

ה צ ב ע ה

בעד ההצעה שהביא חה"כ י. שוחט - רוב

נגר - מיעוט

הוחלט לקבל ההצעה שהביא חה"כ א. שוחט בענין אגרות רשות השידור

יאיר לוי;

היו שאלות - - -

בדיון על התקציב תקבלו תשובות על כל השאלות.

חבר-הכנסת יגאל ביבי, פניתי בענין, ואני רוצה להגיד כאן בפני כולם, כולל חברי, כולל

מי שנהלו משא ומתן או שלא נהלו משא ומתן; אני אעשה כל שביכולתי שדברים שסוכמו, על דעת

שני הצדדים סוכמו, ימומשו עד הפסיק האחרון.

זאת לא תשובה למה שאמר חבר-הכנסת ביבי. הוא הציע שזה יהיה הנושא הראשון בישיבה הבאה,

לשם כך צריך לקבל נייר מהאוצר. אני אמרתי שאעשה כל שביכולתי.

ו. צו היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (שינוי שיעור ההיטל)

רבותי, לפי בקשתכם הגיעו נציגי האוצר מירושלים. לפני-שאון רשות הדיבור ליועץ משפטי

במינהל הכנסות המדינה, אני רוצה לשאול שתי שאלות.

מונהת לפנינו בקשה של האוצר להוריד אח ההיטל על שירותים מיובאים מ-15% ל-7.5%.

שאלה ראשונה - בכמה כסף מדובר? שאלה שניה - למה עכשיו?

י. הורביץ;

למה לא עשו זאת קודם?

מ. קפוטה;

שעור ההיטל היום הוא 15% .הגענו למסקנה שהשעור גבוה הרבה יותר מדי. בזמנו חשבנו

להוריד אוהו במסגרת הצעת חוק שמתקנת את כל התוק עצמו, הצעת החוק אושרה על ידי הממשלה

לפני כשבוע. אבל מכיוון שכבר פורסם בעתונות שבמסגרת הצעת החוק מורידים גם את שעור ההיטל,

החלטנו להפריד את הצעת החוק לשני חלקים: אותו חלק שאפשר לעשות בחקיקת משנה -

נבקש מועדת הכספים לאשר, כדי שזה יכנס לתוקף לאלתר, החל ממחר; ואילו החלק האחר,שנוער לטפל

בסקטור העסקי, ישאר במסגרת של הצעת תוק ויבוא בדרך הרגילה לקריאה ראשונה, שניה ושלישית.

כפי שכתוב במכתב שר האוצר, אנחנו מעריכים שמדובר בסכום עד 50 מיליון שקל.

אומדן הגביה כששעור ההיטל 15% הוא כ-160 מיליון שקל, שמתוכם 60 מיליון הם העברה מכיס לכיס

של המדינה. נשארים 100 מיליון שקל, ואם מפחיתים את ההיטל למחצית - מגיעים ל-50 מיליון שקל.

ההערכה אצלנו שבשעור % 7.5 בסופו של דבר נתאזן ולא נפסיד הכנסות. היום אנשים רבים מאד

עוקפים את ההיטל, קונים מטבע חוץ בשוק השחור, ולכן הגביה נמוכה. אנחנו מעריכים שאם ירד ההיטל

ל-7.5% לא נפסיד כסף.

נשאלת השאלה למה דווקא 7.5%. זו שאלה שיכולה תמיד להשאל, כמו שיכולים לשאול למה 8% או

למה 5%. על כך אני רוצה להגיד שלושה דברים. הראשון, המגמה שלנו להגיע להאחדת שערים,

ולהערכתנו, זהו צעד בכיוון הנכון. אנחנו לא רוצים בבת אחת לבטל, בשלב ראשון מורידים את

ההיטל ל-7.5% - מחצית מהשעור הקיים.

סיבה שניה לבחירה דווקא בשעור הזה היא שאחת המטרות של ההימל הזה, בין השאר, למנוע

איזה שהוא ארביטראג'. בעוד שעל תמורות ייצוא מקבל היום הייקואן ביטוח שער, ולפי חישוב כללי

מאד זה מגיע בערך ל-7.5% על תמורות ייצוא, כאשר החישוב הוא שהערך המוסף הוא כ-75%.

אין דבר כזה. ערך מוסף בשעור 50% - גם זה כבר דימיוני.

מ. קפוטה;

לקחו את השעור המירבי, ולזה הגיעו. נכון שיש ייבואנים אחרים. זה נלקח כמדר בסיסי.

ערך מוסף זה לא סחם מספר, זה רבר כל כך תשוב ובסיסי במשק. אם אתה אומר שהשעור הוא

30% ואם תאמר שהוא 75%, אולי תטעה באותה מידה. אתה לא יכול להתעלם מזה שההערכה עד היום

היא 50%. אולי חל שינוי קיצוני, ואם כן - חגיד לנו.

זה היה שיקול אחד. שיקול שני היה לא להוריד בבת אחת. שיקול שלישי - הרצון להגיע

לשעור שבו, להערכתנו, לא נפסיד הרבה מאד כסף. אלה השיקולים לקביעת השעור 7.5%.

לממשלה הגשנו בקשה להוריד את שעור ההיטל ל10%, בסופו של דבר הוחלט על 7.5%- החלטה של

ועדת השריס לעניני כלכלה. המגמה שלנו שזה יהיה שלב ביניים, והכוונה היא להמשיך ולהוריד עוד

בעת יד.

כיוון שהנייר הזה הגיע רק לישיבת הועדה, והישיבה היא בתל-אביב, לא יכולתי להשתמש

בנייר העבודה שהכינותי לסיבוב הקודם. כל הנימוקים שמשמשים עכשיו להקטנת ההיטל הזה, בזמן

שהחליטו על ההיטל שימשו להטלתו, כולל קביעת השיעור 15% - כדי להשוות שערים, בגלל מס ערך מוטף,

לאחד ייבוא שירותים וייבוא סחורות והיטל מם ערך מוסף על שירותים בארץ, כדי שלא תהיה הפליה

לרעה של ספק שירותים בארץ. עורך דין שנותן שירות בארץ מטיל 15% על השירות שלו, וכך ישלמו גט

על שירות שקונים בחוץ לארץ. 15% היה מעין מספר קדוש, הוא לא נקבע ככה סתם.

בעת שהטילו את ההיטל, נדמה לי שזה היה ב-985ו, באחת מתוכניות החירום הכלכליות, קבעו

גס מערכת הפטורים. מרגע שיש היטל וכנגדו יש פטור, יש מערכת עיוותים. וכל הזמן מבקשים

להרחיב את מערכת הפטורים. זה יוצר עיוותים על גבי עיוותים.

אם ההיטל הזה טוב, הוא צריך להשאר בשעור 15% כשעור מם ערך מוסף. אם ההיטל הזה לא

טוב - צריך להוריד אותו לאפס. מי שמשלמים את ההיטל הזה, מרגישים פרייארים, וביחוד אם

גס יודעים ששעור ההיטל עוד יירד. מנשי מינהל הכנסות המדינה אומרים שעוקפים את החוק.

אם רבים עוקפים, תקבעו היטל אפס. כשהורידו אותו לאפס לא תהיה עקיפה.

אם ההיטל לא צודק, לפחות נקטין אותו ל-7.5%.

כל ההכנסות מההיטל הזה הן 100 מיליון שקל - - -

ועדת הכספים ישבו? שלושה חודשים על פחות מ-100 מיליון שקל.



ם. אלחנני;

סך הכל ייבוא השירותים לישראל מגיע לכ-6 - 7 מיליארד דולר. זאת אזמרה שההיטל הזה

מוטל על חלק מצחיק מייבוא השירותים.

75% ערך מוסף. כאשר בנק ישראל נתן את הפנקסים הכחולים, פנקסי המימון,

אפילו הוא לא העז לדבר על 75%, למרות שכל הזמן הגדילו לייצואנים את הערך המוסף כדי

שיקבלו קצת יותר סיוע לייצוא. אבל אף אחד לא הגיע ל-75%, זה דימיוני. אם אנחנו באמת מגיעים

בארץ ל-.30% - 40% ערך מוסף, זה יהיה נפלא.

א. ויינשטיין;

הצעה לסדר. אנחנו דנים היום בקטע צר מדי. הביאו לפנינו הצעה, מאחר שנראה לי שיש רוב

בעד הצעד הספציפי שמציעים לעשות היום, אני מבקש קונצביע.

ח. אורון;

על 10 שקלים באגרת טלוויזיה היה דיון חשוב מאד, ואני השתתפתי בו, דנו על זה מהשעה

אחת-עשרה ועד רבע לשתים, ואחר כך העברנו במכה אחת 50 מיליון שקל לתקציב. פה מדובר על

הפחתת מיסים ב-50 מיליון שקל. אני מבין שעל המספר הזה אין ויכוח.

היו"ר א. שוחט!

ההערכה היא שלמרות הורדת השעור, התקבולים יהיו פחות או יותר זהים.

יש חוק שדנה בו ועדת השרים, ושם יש פטורים מימין ופטורים משמאל. (מ. קפוטה: לא. רוצים

לבטל)היו פניות בועדה לגבי כל מיני גופים שההיטל הזה מוטל עליהם שלא כדין, ומבקשים לשנות.

למה לא לעשות הכל ביחד? מה בוער? גבי אלחנני העלתה כמה בעיות, כולל ההשוואה למע"מ.

מ. קפוטה;

הערה ראשונה בענין מס ערך מוסף. החוק הזה ייחודו, מהשנה שבה נחקק, שבנק ישראל

ראה בו דבר אחד, והמכס ראה בו דבר אחר. המכס ראה בו תחליף למע"מ בתתום של ייבוא שירותים;

בנק ישראל תמיד דאת אותו ככלי מוניטרי. צדקה גבי סמדר אלתנני, היו בזמנו הסברים מנקודת

ראות של מע"מ. אין סתירה בין שני הדברים. זהו כלי שגופים שונים במשק מסתכלים עליו בצורה שונה.

בהצעת החוק שהגשנו לממשלה הכוונה היתה בסך הכל למנוע את הבירוקרטיה שמטילים על

ייצואנים מס, וביד שניה מחזירים להם חלק מהמס, אבל עם סירבול מלא, ואין בזה גבייה נטו.

מכיוון שיש אחדות דעים בענין הורדת שעור ההיטל, השעזר הקיים היום הוא מוגזם לכל הדעות,

אנחנו מבקשים לעשות את זה לפני פסה. כרי שמי שיוצאים לחוץ לארץ או רוכשים את השירותים

האלה ישלמו פחות.

אני רוצה לומר לכם מהי ההרגשה הסובייקטיבית שלי. לא היה לי נעים אתמול בשעה תשע בערב

לקבל טלפון ממזכיר הועדה מר קרשנר, שיש בקשה להעלות את הנושא הזה בישיבת הועדה היום.

אומר לשר האוצר שזה לא נראה לי כנוהל עבודה תקין. בעקרון, השיטה הזאת צריכה להפסק. אני מקווה

שאגיע לאיזה שהוא מודוס עם האוצר, שדבר כזה אפשרי רק במקרים יוצאי דופן, דברים אתרים

צריך להביא מראש.

י. הורביץ;

מבתינה עקרונית יסכימו אתך.

אם פעמיים או שלוש פעמים לא נביא דברים מסוימים לדיון, אחרי זה גם יסכימו עקרונית

וגם מעשית. אני מסכים עם תבר-הכנסת אורון, לא יתכן שענין כזה מגיע בלילה, לא מספיקים

לבדוק את הענין וצריך להחליט.

אבל אם מנקים את השולתן, מוציאים את החמץ, בואו נוציא את החמץ הזה. אני מציע

שנאשר את הצו. ניענה לבקשת שר האוצר זו הפעם, ואשתדל לקבוע נהלים אחרים לקשר כין האוצר

והועדה.

א. ויינשטיין;

אך זה ייעשה באופן מעשי?

מ. קפוטה;

עמדנו בקשר עם איגוד הבנקים, הם אמרו שיכולים לעשות את זה בתחולה ממחר.

היו"ר א. שוחט;

מה יהיה דינו של מי שקנה מטבע חוץ ולא נסע, יהיה החזר?

מ. קפוטה;

לא יהיה החזר.

אני אמנע מהצבעה.

היו"ר א. שוחט;

הוחלט לאשר צו היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (שינוי שיעור ההיטל)

תודה רבה. חג שמח. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 00;14)