הכנסת השתים- עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדה הכספים

יום ראשון, די בניסן התשמ"ט. 9.4.1989, שעה 10.00

חברי הוועדה: א. שוחט - היו"ר

א. ורדיגר - מ"מ היו"ר

א. אבו-חצירא

מ. איתן

י. ביבי

י. הורביץ

א. וינשטיין

א. רביץ

א. מינטקביץ' - ראש רשות לניירות ערך

דייר ש. וייס - רשות לניירות ערך

מ. בקליניק - רשות לניירות ערך

מ. ברגר - רשות לניירות ערך

י. סמט - רשות לניירות ערך

ח. קרמרמן - רשות לניירות ערך

נ. חסוך - הפיקוח על הבנקים

מ. לב - הפיקוח על הבנקים

גבי י. יוסטהויז - המח' המשפטית, בנק

מ. הרצברג ישראל

ד. שטאוב - האוצר

ש. ברקן - סגן מנהל המכס

נ. רזיאל - מינהל הכנסות המדינה

גבי י. בן-עזרא - משרד התעשיה והמסחר

א. דמביץ

ס. אלחנני

א. קרשנר

ח. אלטמן

1. תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 1989:

2. תקנות הרשות לניירות ערך;

3. צו הבנקאות (עמלת פרעוך מוקדם)(תיקון );

4. תקנות משפחות חיילים שניספו במערכה

(פטור מתשלום מס-רכוש), התשמ"ט-1989;

5. כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע

חוץ), התשמ"ט-1989;

6. צווי מניעת היצף - נייר העתקה; בדים.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת

הכספים של- הכנסת.

חבר-הכבסת אברהם רביץ מבקש להשמיע הצעה לסדר;

בבקשה.

אבי מבקש שוועדת הכספים תדון בהסדר גרעונות של

מוסדות חינוך, כולל ישיבות, בכל מה שקשור לסידור

החובות, ערבויות המדינה וטיפול בגרעונות.

אינני בא לנגח את הסעיפים העומדים על הפרק אבל

אני מבקש שהוועדה תדון בנושא של גרעונות במוסדות חינוך ובישיבות, ואני

סבור שהרב ורדיגר מצטרף לבקשתי.

כולם מצטרפים לבקשתך.

א. רביץ; יש לנו תכנית להסדר חובות שתעלה למדינה מעט מאד

כסף, בעיקר ערבות המדינה, ואנו נחסל - - -

היו"ר א. שוחט-. הבקשה שלך נרשמה במסגרת הסעיפים שיועלו על סדר-

יומה של הוועדה. אנחנו נמצא בוודאי. את ה7מך

המתאים כדי לדון בה.

יש לי סבלנות. אני מדבר על חובות שלוחצים עלינו

במשך שנים ואנחנו תקווה שבשנת 1989 יבוא סוף

לביזיון הזה.

מר קרשנר, מהו הסעיף הראשון בסדר-יומנו?

תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 1989.

תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 1989

רשות הדיבור לראש הרשות לניירות ערך.

בוקר טוב, אנחנו מתכבדים להגיש לכם את הצעת

התקציב של הרשות לניירות ערך לשנת 1989 כאשר

החידוש בה מתבטא בכך שהוא התקציב הרב-שנתי הראשון שמוגש במדינת-ישראל.

מדובר על תקציב לחמש שנים שפורס את תכנית העבודה

של הרשות לחמש השנים הקרובות.

המתכונת מתבטאת בכך שזה התקציב, והוא יעודכן כל

פעם על-פי מדד המחירים, על-פי הכללים שייקבעו במשרד האוצר.

משמעות התקציב מבחינת הרשות היא שהרשות לא תבקש

תוספת תקציב או תוספת כח-אדם; זה התקציב שיספיק לה, להערכתה, לחמש

השנים הקרובות.

זה נשמע כמו חזון.

אני באמת סבור שזה חזרן. פרסנו את הצרכים שכבר

ואת התפקידים שנמלא במשך חמש השנים הקרובות - -

תסלח לי על שאני מפסיק אותך באמצע דבריך;

באיזה דף מתוך החומר שהוגש לנו אפשר למצוא את

ההצעה הזאת?

היו"ר א. שוחט. בעמוד שעליו מצויין: הצעת תקציב רב-שנתית.

קיבלנו על הנושא הזה את אישורו של שר האוצר.

התקציב הזה גובש אחרי שקיימנו דיונים ארובים

במשרד האוצר ובמתכונת הזאת אנו מתיימרים לקיים את כל התפקידים שהוטלו

על הרשות על-פי החוק, וגם אלה שיוטלו עליה על-פי הצעות חוק שנמצאות על

סדר-יומה של ועדת הכספים או של הממשלה. כלומר, כל אותם נושאים שאנחנו

יודעים כבר היום שהם יהיו קיימים בעתיד, לרבות הצעת חוק היועצים,

תיקונים ופיקוח על הקרנות, וכל מה שקיים היום או שיוטל על הרשות

להפעיל בעתיד, עם שיא כוח-אדם בן 60 איש ותקציב מוצק.

במקביל קיימת הצעה לשנות את מבנה האגרות שמוטלות

על החברות של ניירות ערך, שהוצאו לציבור. עד היום הרשות התממנה כולה

מהפירות שהיו מוטלים על החברות לניירות ערך שמוצאים לציבור. איננו

"ניזונים" מתקציב המדינה.

יש לנו שני מקורות הכנסה; 1. אגרה בשיעור של 3

עשיריות פרומיל על תשקיף, שהוא סכום זעום מאד, אבל הרעיון שעומד

מאחוריו הוא לא להקשות על הנפקה, אלא להיפך; לעודד הנפקות. מדובר על

סכום זעום כפי שציינתי, של 300 שקלים פר מיליון שקל הנפקה.

2. מקור הכנסות שני שלנו הוא האגרה השנתית

שמוטלת על החברות. עד היום האגרה השנתית שהוטלה על החברות היתה ללא

הבחנה אם מדובר על חברה גדולה או על חברה קטנה, והיא התבטאה בכ"8

אלפים שקלים.

על-פי הסכום שמצויין במסמך שהונח לפני מדובר על

כ-400 חברות.

350.

בעצה אחת עם משרד האוצר שינינו את הנושא הזה

בהתאם למתכונת שקיימת לגבי דירקטורים מקרב הציבור, וחילקנו את החברות

ל- 4 קבוצות על-פי ההון העצמי שלהן; כ-200 חברות על-פי החלוקה הזאת

נשארות בקבוצה הנמוכה. לגבי הקבוצה העליונה המונה 42 חברות, נכפיל את

האגרה פי 4 כלומר עד 33 אלף שקלים.

קיבלנו התנגדות מהתאחדות התעשיינים.

40 החברות הגדולות ביותר במשק, כמו: "כלל",

בנק-לאומי, בנק דיסקונט או שאר ענקי-המשק, ידרשו

לשלם 44 אלף שקלים לשנה.

לעניין הזה יש שני טעמים; א. זאת דמוקרטיה שר

האגרה; ב. כאשר נקבעה מתכונת האגרה הקודמת הרשות עסקה בדו"ח שנתי

אחד. אותן חברות נדרשו להגיש פעם אחת דו"ח שנתי אחד.



נכון להיום מונחת בפניכם הצעה לדו"חות רבעונים,

זאת אומרת שכמות העבודה פר חברה תגדל פי 4. אנחנו מציעים להעלות את

הנטל על-פי החברות; על-פי הגודל העצמי שלהן.

לעומת המתכונת שהיתה בעבר, כמות העבודה פר חברה

תהיה פי 4. מכאן ואילך, כאמור, ייעשו 4 דו"חות רבעוניים .

מה בקשר חברות נאמנות?

חברות נאמנות של הבנקים תשלמנה בנפרד; 75% בלי

הבחנה בגודל. זה מכשיר עממי שלא נגענו בו.

גם מתכונת האגרות הזאת אושרה על-ידי משרד האוצר

ועל-ידי ועדת האגרות של משרד האוצר ואנחנו מבקשים בקשר אליה את

אישורכם.

במקביל הנחנו בפניכם הצעת תקנות שתטיל חובת

דיווח---

היו"ר א. שוחט-. אני מבקש לשאול אותך מספר שאלות הבהרה.

הצעת תקציב רב-שנתית 7,5

מיליון שקלים. אלה מונחים של שנת התקציב הבאה. אם אני מבין נכון

מדובר על תקציב לשנה אחת.

בשנה שעברה דובר על 4,8 בערך, זאת אומרת גידול

של 2,7 כלומר למעלה מ- 0%5 גידול.

זאת טעות ויזואלית. יש שני דברים שעומדים

בבסיס הגידול.

קודם כל העידכון; -20%.

בתוך זה יש כבר גידול בכוח-האדם שאושר להגדילו.

מהו סדר גודל כוח-האדם שקיים היום?

52 איש. אבל גם כאשר התקציב הקודם נקבע לא היו

עדיין 52 איש.

הגידול עומד על 2,7 מיליון שקלים.

4,8 מיליון הם בערך 60% . תקציב המדינה גדל ב-

20%. אילו היית מסתכל על הפקטור על גידול תקציב המדינה היית מגיע ל-

5,8 מיליון .

שאלה ראשונה שלי מתייחסת ל-7,5 - - -

אני מבקש "לחדד" את השאלה של היושב-ראש.

אני רואה שהגידול מתבטא לא רק בכוח-אדם אלא בכל

הסעיפים.

סעיף 108 מדבר על הוצאה של מיליון; פי שלוש.

הכנסות. את האגרות אני מבין שאינכם משנים-, 3

עשיריות פרומיל. הגדלתם אותן בערך ב-"207. זה ברור.



האגרה השנתית, 2,7, גדלה ב-85% -80% לעומת הבסיס,

משמעותה שמטילים על המערכת תוספת הרצאה. זאת ארמרת שאגר נתבעים

למעשה לאשר קפיצה במדרגה די רחבה מעבר לעידכרך. לא מדרבר על 22%-20%.

רשרת הדיברר לחבר-הכנסת אברהם רביץ.

אנחנו רואים גידרל ממשי בתקציב רבהסתמך על-כך

שיש הגדלה של הכנסות, הגידול הוא פי כמה.

בבסיס ההגדלה עומדים, למעשה, שלושה דברים;

1. תיקון מס' 9 של חרק ניירות ערך שהתקבל במהלך

השנה הקרדמת, בחודש יולי, הטיל מטלרת רברת רנרספרת על הרשרת.

אנחנר בנינו את התקציב הזה על בסיס אפס.

התעלמנר מהתקציב הקרדם רבנינר את התקציב החדש על-פי המטלרת כפי שהן

מתבטארת כיום, בעיקר בהתבסס על הגידרל במטלרת רבצרכים, דבר שהרא בבחינת

פרעל ירצא של החקיקה שהתקבלה בכנסת בסרף השנה שעברה. יש לנר מספר

סעיפים שהם, כאמרר, פרעל יוצא ממטלות שהמחרקק הטיל על הרשרת.

תרכל לציין בפנינר את המטלרת רההשתקפרת שלהן

בסעיפי התקציב?

רדאי. 1. מדרבר על מטלרת שמגדילרת את התקציב

כיוון שהן התרצארת שצריך יהיה להתייחס אליהן

במהלך השנים.

2. הנרשא הזה כרלל גידרל בשיא-כרח אדם. הגידרל

הזה לא בא לכלל ביטוי בשנים הקרדמרת כיוון שרק עכשיו אישרר את הגידרל

בשיא כרח-האדם רהרא יעמרד עד תרם תקרפה של 5 שנים עד 60 איש.

3. אנחנר מגדילים את מקרר ההכנסה על-ידי הטלה

פרוגרסיבית של האגרות. אנחנר מבקשים להטיל 33 אלף שקלים על החברות

הגדרלרת. באחוזים זה נשמע הרבה אבל בסכרם מוחלט מדובר על 33 אלף

שקלים כאמור. כמות העבודה פר חברה על-יסרד הדו"חות הארבע שנתיים

שיוטלו, לערמת דו"ח אחד שהוטל בשנים הקודמות - משמעותה פי ארבע עבודה.

בשנת 1988 עברנו לדו"חות חצי-שנתיים. עד שנת

1987 החברה נדרשה להגיש דו"ח שנתי אחד בלבד. כל דו"ח נבדק.

תסלח לי על שאני מפסיק את דבריך באמצע. אני רואה

קרן למתן הלררארת. מה

פירושה של הקרן הזאת?

אני מיד אסביר.

כפי שכבר אמרתי עד שנת 1987 חברה דיווחה פעם אחת

בשנה. משנת 1988 היא מדווחת פעמיים בשנה, גם דו"חות חצי-שנתיים; ועל-

פי ההצעה שאושרה על-ידי כל הגורמים, משנת 1989 חברה תדווח ארבע פעמים

בשנה, כפי שהנושא הזה נהרג בכל הארצרת הנארררת בערלם.

זאת ארמרת שהעניין הזה מכפיל פי 4 את כמות

העבודה.



לא רצינו לחלק את האגרות בצורה פרופורציונאלית

בין החבהרת כיוון שלדעתנו זה לא היה צודק מה גם שכמות העבודה לגבי

החברות הגדולות היא באופן מוחלט יותר גדולה מאשר לגבי החברות הקטנות.

חברה כמו "כלל", לדוגמה, עם כל החברות שקשורות אליה, לא יכולה להשתוות

לחברה שאין לה חברות-בנות.

הסכום המוחלט ל-40 החברות הגדולות במשק עומד על

33 אלף שקלים.

בהקשר הזה עלי להוסיף ולומר כי העיקרון הזה אומץ

על_ידי המחוקק בנושא דירקטורים מקרב הציבור. אנחנו נצמדנו להבחנה

הקיימת בין החברות, לפי גודל המאזן.

באותו סעיף שאתה מדבר עליו; בדיקת דו"חות

שנתיים, בסעיף 401 יש הגדלה של 50 אלף, ושם

מיום-מה בחצי שנתיים וריבוניים שעליו אתה מדבר כנראה - אין מספר

בכלל.

זה שייך לאותה שורה.

אנחנו מדברים בסך-הכל על 50 אלף שקלים תוספת

לבדיקת דו"חות שנתיים וריבוניים - - -

ראה סעיף משלים.

חבר-הכנסת רביץ ביקש אותי להצביע על סעיפים שהם

בבחינת פועל-יוצא מהחוק החדש. אני אצביע על

מסמך היסוד שמצורף לחומר שהונח על שולחנכם. יש כאך דוגמה בולטת ביותר

של תביעה יצוגית-, זאת דוגמה אחת.

דוגמה שניה-, חובת הביקורת הוטלה על הרשות.

אנחנו מבקשים סכום לא מבוטל בעד הנושא הזה. אנחנו נבצע ביקורות בחברות

על-פי הצורך.

מה זאת תקינה חשבונאית?

קביעת כללים חשבונאים במקום שכללים כאלה אינם

קיימים היום. לראשונה לפני כשבועיים ימים

הוצאנו כלל חשבונאי ראשון בעניין רווח למניה. מדובר על הרבה מאד

עבודה. אנחנו פועלים בנושא הזה כפי שמקובל בעולם הרחב, בשיתוף עם לשכת

רואי חשבון. האמריקאים מקיימים מוסד כזה מזה הרבה מאד שנים; האנגלים

נמצאים בעיצומו של הקמת מוסד כזה, ואנחנו פועלים להקמת מוסד כזה שהוא

בעצם מוסד לחקיקה חשבונאית.

עד עכשיו לא נסעתם לכנסים בינלאומיים בכלל?

נסענו.

מדוע זה לא מופיע בתקציב? האנשים נסעו על

חשבונם הפרטי?

לא. השתתפנו בכנסים בצורה נדירה ביותר עד היום.



אני מבקש להצביע על סעיפים נוספים שהם בבחינת

פועל-יוצא מהחקיקה החדשה-. קרנות נאמנות. החקיקה עדיין לא "בשלה".

קיימת הצנעת חוק שעומדת לעבור שינוי די דרמטי. הרשות מתכוננת לנושא הזה

והיא כבר מקימה את מנגנון הפיקוח כך שברגע שהמחוקק יטיל עלינו את החובה

הזאת, כבר נהיה מוכנים.

היכן הנושא הזה מופיע?

הוא פרוס על-פני הסעיפים. זה דבר שעדיין לא בא

לידי ביטוי בחקיקה. מוקמת מחלקה לצ:ורך הנושא,

מוקמים כלים והעניין הזה בהחלט צורך גם כוח-אדם. החוק, כאמור, טרם

הטיל עלינו את החובה - - -

אז אולי כדאי היה להכניס את הנושא הזה לרזרבה?

נדמה לי שאם החוק עדיין לא קיים אסור להכניס

יב.

מותר. זה איננו נושא שילקח מהרזרבה. הרזרבה

מיועדת לדבר שאיננו יודעים עליו. אם יודעים מה

הצ:ורך - חייבים לסמן אותו.

אפילו אם עדיין אין חוק?

נכון.

אני מבין שהצעת התקציב הזאת קשורה עם הרפורמה

בשוק ההון. הרפורמה עדיין בדרך - - -

נסייע לה.

מדוע אתם מציעים הצעת תקציב רב-שנתית?

מדוע אי-אפשר, לדוגמה, לחלק את הנושא ולהציע

הצעה לשנת התקציב 1989-90?

כך הנושא הזה מופיע.

לא. מוגשת לנו הצעת תקציב רב-שנתית. היות ולא

כל הרפורמה נכנסה כבר לפעולה יש עוד דברים

שזקוקים לחקיקה אבל לדוגמה, בסעיף 403, עמוד 2, כתוב: בדעת הרשות

להזמין ולשתף בעריכת מחקרים. מדובר על נושאים שטרם הוסדרו בחקיקה,

ועוד. מדוע אתם מדגישים הצעת תקציב רב-שנתית ולא תקציב שנתי?

אני מבקש להבין. האם אנחנו מתבקשים לאשר היום

תקציב לחמש שנים?

כן. בהקשר הזה אני מבקש להדגיש כי הנושא הזה

מטיל מיגבלה על הרשות. אני מטיל על עצמי חובה

לא לבוא יותר לבקש ממכם כסף.

זה לא מדוייק. אם תצטרך יותר - תבוא אלינו.

העידכון בנושא הזה יעשה אוטומטית על-פי מקדמים

של - - -

אני מבקש לשאול את ה'יושב-ראש האם הגיעו לוועדת

הכספים ערד הצערת ממשרדי ממשלה או מחברות

ממשלתיות בקשר הצעות תקציב רב-שנתיות?

היו "ר א. שוחט-. במשך היומיים בהם כיהנתי כיושב-ראש הו רעדה לא

הגיעו הצעות כאלה.

זאת פעם ראשונה שמרגשת לוועדת הכספים הצעת תקציב

רב-שנתית.

מדוע אנחנו צריכים להחליט היום על הצעת תקציב

רב-שנתית? נאשר את הנושא הזה לשנה אחת ראחר-כך

נמשיך הלאה.

אני מבקש לדעת האם בכלל אנחנו רשאים לאשר תקציב

רב-שנתי לחמש שנים?

א. מה שאנחנו רשאים רמה שאפשר בכלל לאשר זה

תקציב שנתי.

ב. בהצעה שהרנחה בפני הררעדה הביטרי: רב-שנתי,

ויתקנו אותי החברים אם אני טועה, מצוי אך ורק בכותרת.

הוא הצהרתי.

האמירה: הצעת תקציב רב-שנתי, לא נמצאת בגרף

הטקסט, וגם אילו היא כך היתה נמצאת, אין בחוק

כרגע סמכות לאשר או לחייב או להתיר יותר מאשר שנה אחת.

מר מינטקביץ' אמר מפורשות כי הוא מבקש אישור

להצעת תקציב רב-שנתית.

מר מינטקביץ' נחשב למשפטן מובהק ולאור מה

שציינתי הוא יסביר את הצד המשפטי של הנושא.

אני מוכרח לציין שבטקסט לא נאמר מה טיבה של הרב-שנתיות הזאת או כיצד

הנושא יתבטא?

התורה שבעל-פה אמנם הוסברה לנו, אבל תורה בכתב

- אין. אישור להצעת תקציב ליותר משנה אחת על-פי המצב המשפטי הקיים

היום אי-אפשר לתת.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יגאל הורביץ.

הייתי יכול להיות שמח מאד אילו היינו יכולים

לאשר הצעת תקציב לחמש שנים. המגמה מצויינת;

נכונה. אילו היינו באמת יכולים לאשר את הנושא לחמש שנים כי אז מר

מינטקביץ' לא היה יכול לבוא אלינו יותר מאוחר לבקש שרם דבר כיוון

שהיינו שולחים אותו לחפש את הפתרונות אצלו בבית.

אבל גם אילו מר מינטקביץ' היה מתחייב לעמוד

בנושא הזה אני אומר שהייתי ספקן גדול בקשר השאלה אם הוא היה יכול לעמוד

בכך?

אני לא בטוח שהייתי מקבל את הגישה של חלוקת העול

כפי שהוא מציע. בנושא של גיוס שוק ההון, טיפול בו וטיפוח, הסכום לא

כל-כך גדול ביחס לכוונות, לרצון ולמגמות.



אני הייתי מחלק את הנושא הזה בצורה אחרת. במצב

של היום של החברות דווקה, לא הציבור הרחב, מצב החבררת הרא כזה שאנחנו

שומעים חדשות לבקרים על סגירה רעל מסחר שמתמוטט. קבוצת חברות די

גדולה "הרימה ידים". הנושא הזה נכרך לא רק בתחרם החקלארת, אלא גם

בתחרם הבנין, התעשיה, המלונאות רכמעט בכל התחרמים האחרים. להטיל ערל

נוסף בתחרם הזה? - לא זה הזמן.

אילר לא היתה ברירה, ניחא. אבל על החבררת דווקה

הייתי מטיל פחרת, רעל הקרנרת ירתר. אבל מה קרה? הציבור הרחב כמעט לא

ניזרק, ראני לא מדבר על השאלה האם ערך המנירת ירד אר לא? מ-50 מיליארד

דרלר שנמצאים בידי הציבור כנכסים פיננסיים הרא צרבר כ-2 מיליארד דרלר

כל שנה רק בצררה של ריבית ריאלית. הרא שרמר על הנכסים הריאליים רצרבר

ריבית.

אז להגיד שבציברר לא ניגע? במה כך ניגע?

בתעשיינים, במלרנאים רבכל מי שהשקיע ישירות; שהללר יקבלר "מכה" נרספת?

זה לא מה שההגיון שלי אומר.

צריך לחלק את הערל.

אנחנר קשורים להתחייברת של הכנסת לא לפגרע

בנכסים הפיננסיים ראיך בינינר אף אדם אמיץ שיקרם ריגיד שהנכסים

הפיננסיים שנמצאים בידי הציברר צרמחים רתרפחים במידה כזאת כאשר המדינה

נמצאת במצב כזה רלממשלה איו תקציב. אין לנר ארמץ ואין לנר היכלת לקרם

רלרמר את הדברים האלה; לשנרת סדרי-בראשית, ביחרד אחרי שהכנסת קיבלה את

החלטתה בקשר הנכסים הפיננסיים.

אל נא נוסיף חטא על פשע. אמנם מדובר רק על דגם

קלרש של הבעיה אבל אם באמת צריך להטיל את המס הזה אני לא הייתי מטיל

ארתר דררקה על החבררת העסקירת אלא על הציברר.

תודה. רשרת הדיברר לחבר-הכנסת אברהם רביץ.

אני מבקש לבטא את הרגשתי ירתר מאשר את ידיעתי.

אנחנר יושבים כאך ארבעה חברי הכנסת שצריכים

לעשרת דבר חריג. לראשרנה מרבא נרשא כזה לוועדת הכספים. בעיקרון

הפילרסרפיה מאחררי תכנית החרמש הזאת היא עניין בריא רהלרראי רהמדינה

היתה יכרלה להירת מתרכננת מראש במגזרים אחרים במשק לחמש שנים. אלא

שלצערנר אנחנר חיים במצב נתון ראנחנר ארבעה חברי הכנסת לא צריכים לאשר

תקציב לחמש שנים מראש.

התברר לנר עם הצגת הדברים שהרשרת תגביל בעצם את

עצמה, יחד עם זאת הרגשתי איננה נרחה מהבקשה.

לוועדה הזאת מגיעים כל מיני תקציבים שאושרו מראש

כרלל תקציב המדינה עצמה, רכאשר דברים משתנים אף אחד לא מתבייש לברא

אלינר כדי לבקש שינוי התקציב אר הגדלתו.

קיימת מיגבלה חד-סטרית מצדה של רעדת הכספים.

אנחנר, בעצמם, מגבילים עצמנר מלבקר אתכם במשך חמש השנים הקררברת אבל

אתם בעצם תבראר אלינר בשנה הבאה לבקש שינרי אר תרספת.

אני לא מרגיש נרח כלפי הבקשה שלכם. איננר

יכרלים לאשר היום תקציב לחמש שנים מראש.



אני מציע לראות את התקציב הזה כתקציב חד-שנתי

ונדון לגופו-של-עניין יחד עם הערתו של חבר-הכנסת הורביץ או אולי בהתחשב

בעוד הערות בקשר התקציב החד-שנתי.

אנחנו נרשום לפנינו שהכוונה שלכם היא שהתקציב

הזה יחזור על עצמו פלוס העידכונים במשק.

הפילוסופיה שעומדת מאחורי הרעיון הזה היא שהוא

אמנם בריא. הלוואי והיה תקציב חומש לחמש שנים. אבל לכולנו יש הרגשה

שדברים משתנים במשק. התקציב הזה, לדוגמה, בנוי על מס מסויים של חברות

גדולות ואנחנו באמת חיים במציאות כזאת שחברות גדולות לא בטוחות שהן

תהיינה המובילות במשק בשנה הבאה. כולנו נתפלל שכן.

נראה לי שנכון להיום יהיה מוגזם בפורום שנמצא

כאן לאשר תקציב לחמש שנים.

היו "ר א. שוחט-. תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אברהם ורדיגר.

אני מציע שנתייחס להצעה הזאת כאל הצעה חד-

שנתית, כפי שהנושא הזה מקובל לגבי משרדי הממשלה

השונים. נעבור על המסמכים ונאשר או שלא נאשר אותם. אל ניקח על עצמנו

עכשיו את האחריות לגבי הצעת התקציב הרב-שנתית שהונחה על שולחננו.

אני הבנתי מהיועץ המשפטי של הוועדה שבכל מקרה,

מבחינת עצם העניין, מה שיכולים לאשר הוא רק

תקציב חד-שנתי.

כדאי לאפשר לאנשי הרשות לענות על הטיעון הזה

כיוון שהם חושבים אחרת.

הונחה בפנינו פניה מהתאחדות התעשיינים שמתנגדת

להצעה להעלות ל-40 החברות את הסכום ל-33 אלף

שקלים.

צריך להזמין אותם לכאן.

חבל שהמכתב הגיע אלינו רק הבוקר - - -

הוא הגיע הבוקר בפקסימיליה.

הנושא הזה התפרסם בעתון של היום.

א. ראוי לשמוע את נציגות התאחדות התעשיינים

בעניין הזה.

ב. אני מבקש לשמוע את התשובה של הרשות בקשר

התקציב הרב-שנתי מההיבט המשפטי.

למר מינטקביץ' יש שני "כובעים"-, "כובע טמבל" ו-

"כובע גרב". בלבוש של "כובע גרב" הוא גם יועץ

משפטי.

לשעבר.



מרבן שמבחינת ההוראות המשפטיות הוועדה איננה

יכולה לאשר תקציב לחמש שנים. אנחנו לא מבקשים אותה לאשר תקציב לחמש

שנים; לא זאת הכוונה. זאת גם לא הבקשה.

מדובר על מסגרת לתקציב חמש-שנתי שאושרה במשא-

ומתן ועל-פי הסדר עם משרד האוצר כאשר ההתחייבות היא של הרשות: לא לבקש

יותר כסף. המתכונת תהיה שכל שנה זאת בדיוק תהיה הנוסחה שתובא לכאן

ואנחנו לא נבקש יותר, אלא את המתכונת הזאת פלוס העידכונים האוטומטיים

מ"בית מדרשו" של משרד האוצר.

המקדם שייקבע מדי שנה ישנה את המספרים.

שר האוצר אומר שלמשך חמש שנים הוא מקבל את

המסגרת הזאת, ולכן הוא הוסיף את הפיסקה שעדכון המחירים יעשה מדי שנה.

כל פעם הוא יבוא לכאן עם אותם מספרים מוכפלים במקדם והוועדה תקיים על-

כך דיון.

ההתחייבות תהיה חד-צדדית שלנו. בעוד שנה נבוא

עם אותם מספרים כפול המקדם; לא יותר מזה. אין אפשרות וגם לא ביקשנו

לקבל אישור לחמש שנים קדימה. החוק היום איננו מאפשר זאת. פעם בשנה

נבוא עם המספרים האלה, מעודכנים.

אנחנו גם חייבים להגיש דו''ח פעם בשנה לוועדת

הכספים של הכנסת.

אין פה דו"ח ביצוע של התקציב אלא רק התקציב.

סמדר ביקשה אותנו ואנחנו נגיש גם מאזן. אין לנו

קושי בנושא הזה.

כאשר באתי לפני שנה וחצי לוועדת הכספים, כאשר

התמניתי לתפקידי זה, היה לא חבר כנסת אחד או שניים שהגדירו את המצב

בשוק ההון כ"עלה תאנה".

הטילו על הרשות משימה לעשות סדר בנושא הזה.

נטלנו על עצמנו משימה לא קלה. אנחנו מתיימרים, בתקציב די צנוע יחסית,

לעשות סדר בשוק ההון.

בדין ודברים שהיה לי עם האוצר : המשמעות היתה

פשוטה; תקצצו מהתקציב ותתנו לי עילה לבוא ולהגיד מדוע לא הצלחנו

בפיקוח על שוק ההון? אני לא רוצה לבוא עוד שנה לוועדת הכספים ולומר

שכיוון שהיא לא אישרה לי אי, בי, גי, אני ניכשלתי בפיקוח. התשובה שלי

היא: לא. קיבלתי את כל מה שביקשתי ממשרד האוצר ולי אין ולא תהיינה לי

טענות נוספות לגבי מה שאני זקוק לו לצורך הפיקוח.

אפשר לא לאשר את התקציב או את חלקו או לקצץ- בו

או לעשות כל דבר ולתת לרשות נימוק מדוע היא לא ממלאת את תפקידיה בתחום

שוק ההון. אבל לא זאת כוונתנו. אם התקציב הזה מאושר אנחנו צריכים את

האגרות במקביל. להערכתנו זאת הדרך הנכונה.

לבוא ולשאול האם צריך להטיל עכשיו עול כזה על

החברות התעשייתיות זה נימוק לא נכון. אי-אפשר להטיל את הנושא הזה על

הקרנות. החברות הן חברות ציבוריות ולא מדובר על איזושהי חברה מסכנה

שנטיל עליה מס. לא מדובר על מס אלא על אגרה שנתית על פעילות שאנחנו

מבצעים על החברה הזאת. אם נבדוק דו"חות של חברה ונכפיל את כמות

העבודה פי ארבע - שתואיל ותשלם כיוון שמדובר על עבודה שנעשית לטובתה.



עשינו די-פרנציאציה בין החברות החלשות. לא

חילקנו את הנישא בצורה פרופורציונאלית אלא העדפנו להיצמד למתכונת

שוועדת הכספים הדאת אישרה ולחלק את החברות לארבע קטגוריות על-פי היקף

ההון העצמי שלהן.

היו"ר א. שוחט-. היכן נמצא הפירוט של סכומי הגביה?

כפי שכבר צויין, לא נוכל לאשר היום את הבקשה

שהונחה על שולחננו. אנחנו יכולים לאשר תקציב 1989-90. מה שאתה אומר

זאת מעין הצהרת כוונות לבסיס שממנו תפעל הלאה.

מבחינת משרד האוצר לא תאושר לי אף אגורה נוספת

או אף תקן נוסף. כיוון שהתקציב מובא על דעת שר

האוצר - אני לא יכול לשנות אותו.

אני רוצה שאת ההחלטה על הנושא הזה נקבל בינינו,

חברי ועדת הכספים, לבד.

אני מרדה לאנשי רשות ניירות ערך על השתתפותם

בדיון. אם נרצה לקבוע ישיבה נוספת נתאם זאת אתכם. (אנשי רשות ניירות

ערך יוצאים מחדר הישיבה).

כיוון שמדובר כאן על "קפיצה" גדולה ומכיוון

שהונחה על שולחננו פניה של התאחדות התעשיינים, נחליט שנקיים ישיבה

נוספת ונזמין אליה את נציגי התאחדות התעשיינים.

לישיבה הבאה שנקיים בנושא הזה נבקש לקבל: א.

דו"ח ביצוע של שנה שעברה; ב. נבקש מודל כדי לבדוק מה המשמעות מבחינת

חלוקת האגרה בשנה שעברה לעומת ההצעה המחודשת? את 350 החברות יכניסו

לקבוצות ויפרטו מה המצב.

כרגע איננו מאשרים את הבקשה.

האם מה שאמרתי עד עתה מקובל על חברי הוועדה?

אני מבין שכן.

אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-יומה של הוועדה

תקנות הרשות לניירות ערך

רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה.

מדובר על תוצאה של ישיבה בקשר חוק ניירות ערך

מס' 9. יש שינויים שצריכים להיכנס בגלל שהתחילה

לא יכלה להיות ב~1 בפברואר כפי שהיה מתוכנן. כיוון שכך יש שינויים

טכניים שנובעים מכך שהביצוע יחול בספטמבר ולא בפברואר כאמור.

אם כך מדובר על תקנות שתתוקנה בעקבות החקיקה

בכנסת. האם אין עם החקיקה כל בעיה?

אינני מכיר שום בעיה בנושא הזה.

אני מציע לחברים את התקנות.

התיקונים שיבואר בהמשך הם תיקונים טכניים.

על מה מדובר?

תיקון ניירות ערך ובהם פרטי תשקיף. דו"חות

תקופתיים.

יש שינויים רק בהוראות המעבר. הנושא הזה היה

צריך להגיע לפני פברואר ולא הגיע.

אם כך אישרנו את הסעיף הזה.

אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-יומנו -

עמלה על פרעון מוקדם של משכנתאות

רשות הדיבור ליועצת הכלכלית של הוועדה.

אני מבקשת לספר לחברי ועדת הכספים החדשים על

פעולתה של ועדת המשנה בראשותו של חבר-הכנסת חיים

רמון. אחד הדברים שהוועדה הזאח לחצה עליהם מאד היה לבטל את העמלה בגין

פרעון מוקדם של משכנתאות, שהיתה נהוגה בתקופה מ-30 ביוני 1987 עד 31

במרץ 1989.

בחלק מן הזמן היה מדובר על משכנתאות שהריבית

עליהם היתה בסדר-גודל של עד 9%, ובחלק מהזמן היא היתה עד 8% . באותה

תקופה הבנקים למשכנתאות יכלו למחזר הלוואות בריבית הרבה יותר גבוהה כך

שלא היתה הצדקה לגבות פיצוי על-כך שהמשכנתה תיפדה יותר מוקדם.

לקראת ההארכה של הפטור הזה ועדת המשנה ביקשה

שבנק ישראל יגיש צו מתוקן.

יש לי הרגשה, אני לא בטוחה במאת האחוזים,

שהכוונה היתה להמשיך במתן פטור מסויים לבעלי משכנתאות שקיבלו משכנתאות

מהסוג הזה.

נגיד בנק ישראל מציע עכשיו מערכת חדשה של חישוב

העמלה לפרעון מוקדם של משכנתאות שבאה במקום הצו הקיים. הצו הקיים הוא

עוד מימי המנדט. זה שמגיע פיצוי מסויים על פדיון מוקדם של משכנתא נובע

מזה שהבנק לא יכול להפר את החוזה שלו נגד אלה שקיבלו ממנו הלוואה.

הוא צריך שיהיה אצלו איזון בין מה שהוא לוקח ובילן מה שהוא מקבל.

יש לי הרגשה שלא מדובר על זה שעל הכל תיגבה

עמלה.

הצו החדש יכול להיות מדעי מאד מבחינה כלכלית.

העמלה עצמה מורכבת מארבעה מרכיבים. לי ארך הרבה זמן "לפצח" את העניין

הזה והידע הפיננסי שלי קצת יותר גבוה מזה של לוקח משכנתה ממוצע. מי

שיוכל לקרוא לבד את הצו הזה ולחשב אותו צריך להיות חצי איינשטיין; הוא

מסובך מאד.



דבר ראשון צריך להבהייר לאנשים את נוסחות

בצורה פשוטה ככל האפשר כדי לוודא שכל אחד ידע כמה זה עולה

לא כדאי לו? הוא צריך לדעת לעשות את החישוב מתי הנושא

ומתי לא, בהתחשב במערך הפיננסי האישי שלו ולא במה שקורה ב

2. גיליתי שהבנקים למשכנתאות קי

בריבית פנטסטית צמודה לתקופה ארוכה, אינני יודעת ממי.

יכול לקבל ריבית כזאת.

גופים שהשקיעו בבנקים?

כן. בהתאם לכך הבנקים היו צריכים י:

גבוהה על המשכנתאות שהם נתנו.

בסוף המסמך שהגשת לוועדה כתבת-. "מדו

רב יותר בין הריבית שמקבל החוסך הקטן

צמוד לתקופה ארוכה לבין הריבית הנדרשת על משכנתה צמודה לתקופה

מצטייר בנושא הזה עיוות די גדול בשו

אני מבקש להבין את העניין ואני אתן

דברי; שמעון או לוי רוצים לפרו

שניתנה להם פרעון מוקדם. הם הולכים לבנק "טפחות" ומספריכ

והם רוצים לפרוע את המשכנתה. במה את מזכה אותם?

אני מציע לשמוע את אנשי ההבנקים בהק

קיימת היום א-סימטרליה מסוכנת לבנקים

שהם נותנים זכות ללקוח להחזיר את ד

נוח לו בלי לתת אפשרות לבנק להחזיר את הפקדון שבאמצעותו

אותה הלוואה. לזה אנחנו קוראים-. סיכוני ריבית.

סיכוני הריבית האלה יצרו בארצות הבר

אדירה ומדברים בהקשר הזה על 130 מיליארד דולר שצריך יר

להצילם, וזה רק הסכום הראשוני.

אנחנו רוצים להיזהר כדי שלא להגי

הבנקים יקחו על עצמם יותר מדי סיכוני ריבית. אם אנחנו ממשיכים

הקיים שבו לקוח זכאי להחזיר ריבית והבנק לא יכול להחזיר אח

לקח - - -

מי נתן את הפקדון?

חברות ביטוח וקופות גמל.

מה הריבית שהם מקבלים?

ריבית משתנה.

אני מבקש לקבל דוגמה.

היום היא יכולה לעמוד על -57.

נעזוב את הפרטים ונחזור על העיקרון.

אנחנו מבקשים להביא לירידה בריבית בסופו-של-דבר

ללקוחות. הבנקים חוששים מאד מן הזכות הזאת של

הפרעון המוקדם. בכל מצב שבו הריבית יורדת הלקוחות יטו להחזיר את

ההלוואות שלהם ולקחת הלוואות חדשות בריבית יותר נמרכה. הבנקים יפסידו

והלקוחות ירוויחו.

מערכת הפיקוח על הבנקים רואה את תפקידה להיות

האפוטרופוסית של הבנקים.

החשש מפני אי-הוודאות הגדולה שכמה לווים יחזירו

את המשכנתה על-פי פרעון מוקדם מהווה חסם בפני

הבנקים להוריד את הריבית. הם חוששים מכך. לפי הסטטיסטיקה שמצויה

בידינו הפרעונות המוקדמים באופן ממוצע בשלוש השנים האחרונות עמדו על

17% מסך הפרעונות, דבר מהותי מאד.

כיוון שכך אנחנו מציעים עמלה שתסדיר את העניין

הזה לעולמי-עד. בעמלה הזאת יהיו מספר אלמנטים; 1. הלקוח ישלם לבנק

את הפסדי הריבית שהבנק יפסיד כתוצאה ממתן הלוואה חדשה בריבית יותר

נמוכה.

הבנק גם מסוגל לתת החזר רווחים במקרה הפוך?

היו מקרים הפוכים.

2. תשלום פיצוי נזילות כיוון שהבנק לא יכול

להשקיע באופן מיידי את הכספים שהוא קיבל

בהלוואות חדשות. כדי להתגונן מפני זה אנחנו דורשים שהלקוח יודיע על

כוונתו 60 יום מראש. אם הוא הודיע 60 יום מראש לבנק - הוא לא יצטרך

לפצות את הבנק בשום דבר.

שום דבר על פיצוי הנזילות; על הדבר האחר כן.

יש לו אופציה להודיע על כוונתו 60 יום מראש ואז

הוא לא יצטרך לפצות את הבנקים.

3. פיצוי עבור עליית המדד. אם הלווה יחזיר את

המשכנתה בין ה-1 ל-15 לחודש הוא יהיה חייב לפצות את הבנק במדד, בממוצע

חודשי לשלושת החודשים האחרונים. אבל אם הוא יחזיר את המשכנתה בין ה-16

ל-31 לחודש הוא לא יצטרך לפצות את הבנק על הפרשי הצמדה.

4. עלות אדמיניסטרטיבית של ביצוע הפעולה שתעלה

20 שקלים.

אני מבקש להבין יותר את ההבדל בשער הריבית.

נניח שהריבית היום יותר נמוכה ב-2% והלווה נשאר

חייב 10 אלפים שקלים. מה הוא צריך להחזיר במקרה הזה?

יש לנו לוח - - -

הפרש הערך הנוכחי של הפרשי הריביות-

אם ההלוואה ניתנה ל-20 שנה אז מדברים על ערך

נוכחי?

של הפרשי הריביות על יתרת הקרן הצמודה.

זה יכול להיות מינוס וזה יכול להיות פלוס.

זה גם יכול להקטין את העמלה.

אפשר לקבל דוגמה שתסבר את האוזן?

נ. חסון ; על הפרש של 1270 כאשר נשארו ללווה שנתיים, הוא

יצטרך לשלם 3%מההלוואה.

אם נשארו לו שלוש שנים -4.5%

אם נשארו לו 10 שנים?

9% על כל אלף.

אילו לאדם נשארו 9 אלפים שקלים משכנתה והריבית

בשוק ירדה, הוא יצטרך לשלם על זה 900 שקלים קנס.

בעצם זה לא קנס אלא הגנה על הבנק.

הבנק קיבל 10 אלפים שקלים כאשר הוא שילם למפקיד

עבור אותה הלוואה ריבית מסויימת, והוא צריך לתת

2% פחות. את 2% האלה הבנק הפסיד ל-10 שנים.

מה עשות הבנקים במצב שבו הריבית עלתה?

מה קרה לאינדקס הרווח?

אנחנו מסתכלים קדימה.

לא היה שום מנגנון פיצוי.

איפה הם היו? כאשר הבנק לקח אינדקס אחד אחורה

הוא חייב את הלקוח ב-20% מהבסיס .היכן הייתם

אז?

פיקחנו.

הוא פיקח על כך שהבנקים ירוויחו.

אז לא היתה נהוגה עמלה והיה עידוד עצום לפרוע

פרעון מוקדם של משכנתאות. צריך להסתכל על הנושא

הזה מההיבט של טובת האזרח. עובדה שכולם פרעו את המשכנתאות פרעון

מוקדם.

כיוון שהמשכנתאות הולכות ויורדות העידוד לפרוע

משכנתאות יקרות ילך ויגבר וזה די טבעי. מפרסמים

בעתון שכדאי לפרוע משכנתאות ולקחת משכנתאות חדשות כיוון שהתנאים החדשים

הרבה יותר טובים.

אני לא מצדיק אף אחד אבל אני אומר שאם אכן

הבנקים מחוייבים באותן ריביות במרווח מסויים שהם נתנו ללווים כתוצאה

מכסף שהופקד אצלם, עשוי להיווצר משבר שהם ישלמו ריבית ולעומת זאת

ההלוואות תיפרענה בלי שום קנס ויווצר חוסר בבנקים בכסף הזה. זאת

משמעות החוק הזה.

לגבי השאלה שחבר-הכנסת הרוביץ עורר בקשר

רו וחילות הבנקים אני הסתכלתי על הרווח הממוצע

שהיה לכר במשך ארבע השנים האחרונוח ואני רואה שהוא עמד על 6.7% כולל

רווח יפה יחסית בשנת 1988.

היו "ר א. שוחט-. אתה מדבר על הרווח של הבנקים? על ההון העצמי

שלהם?

אני מדבר על ההון העצמי שלהם. זה לא מוגזדם.

יש בנושא הזה אלמנט של סיכון; פעם הם מרוויחים

קצת יותר ופעם אחרת - מרוויחים פחות. אי-אפשר לקיים מערכת בנקאות בלי

שתובטח יציבותם ובלי שתהיה תשואה סבירה להון. מערכת הבנקאות נחשבת

לחיונית ביותר לתפעול המשק.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אברהם ורדיגר.

אין ספק שעל כולנו לשמור על מערכת הבנקאות כדי

שהיא לא תתמוטט, כיוון שאם היא תתמוטט ניכנס

כולנו לצרה צרורה ו למפולת.

הבעיה של המשכנתאות במשך שנים התבטאה בהפקרות

בצורת הדרישה והכפיה של תשלומי ריבית על משכנתאות עד כדי כך שאנשים

התמוטטו או שהם מתמוטטים בעצם הרגע הזה מגודל העול.

אנחנו מדברים עכשיו על כאלה שרוצים להגיע להקלה

מסויימת ולהחזיר את המשכנתאות כאשר בנושא הזה קיימת איזושהי הפרשיות של

סיכון לבנקים. אם, לדוגמה, אנחנו דנים על הסדר בקשר הצלת הקיבוצים,

אנחנו צריכים לדעת שההסדר הזה יבוא על-חשבון ההפרשות של הסיכונים.

לבנקים יש כל מיני הפרשות לסיכונים בקשר חברות שהתמוטטו ולא מחזירות

את הכסף.

אנחנו צריכים להתחשב בתקנות החדשות אבל גם צריך

לשנות את הקנסות שחלות על כל אזרח אשר מבקש להחזיר משכנתה כגון:

עמלה, פיצויי נזילות, פיצוי על עליית המדד, ועלות אדמיניסטרטיבית.

הוא יכול להימנע מפיצויי נזילות אם הוא מודיע

על כוונתו 60 יום מראש.

דבר אחד הוא צריך לשלם באופן בסיסי; זה ההפרש

בין הערך של ההלוואה היום ובין הערך של ההלוואות

החדשות שהוא יקח. אם הריבית יותר גבוהה מהריבית שהוא קיבל - בסעיף הזה

הוא לא יצטרך לשלם כלום. אולי אפילו מינוס. אם הריבית ירדה והוא קיבל

משכנתה בריביות יותר גבוהות הוא יצטרך לשלם מחיר על ההפרש. זאת ההוראה

הבסיסית. יחד אתה יש עוד מספר הוראות-משנה אם הוא ביקש לפרוע את

המשכנתה בתקופה קצרה ולא נתן לבנק הודעה מוקדמת, כי אז הוא ישלם קנס

בעד 60 יום. אם הוא ביקש לפרוע בחלק הראשון של החודש את המשכנתה כי אז

יש עוד תשלום שהוא יצטרך לשלם. אם הוא מבקש לפרוע את המשכנתה זמן קצר

לפני תום ההלוואה, כאשר לבנק קשה לתת הלוואות צמודות - - -

האם נוכל לקבל מכם טבלאות שממחישות את הנושא?

כאשר לא היית כאן קיבלנו מודל כדוגמה.

מי שרוצה לשלם פחות יכול להימנע מלשלם את חובו

דווקה בחצי הראשון של החודש ולתת הודעה מוקדמת

כפי שהוסבר לכם זה עתה.



אם בכל זאת הוא מבקש לפרוע את המשכנתה פרעון

מוקדם אבל הריבית כיום יותר גבוהה מאשר היא היתה בזמן שהוא קיבל את

המשכנתה, יופחת מהסכום שהוא יצטרך לשלם גם ה"קנס" בקשר ה-60 יום או על

החצי הראשון של החודש. עובדה שכיום הריביות יותר גבוהות מאשר הן היו

אז לכן הבנק יכול להפיק תועלת מהנושא.

אצל כל אחד תלוי מה שיעור ההלוואה ומה ההפרש

בין הריביות, אבל הנושא הזה גם יכול להתבטא באפס. יכול להיות שאם

מדובר על 60 יום והחצי הראשון של החודש, הוא לא ישלם כלום. לעומת זאת

המקסימום יכול להיות אם הוא רוצה לפרוע את המשכנתה מהיום למחר.

נוסף לכך קיים מרכיב קבוע בשיעור של 20 שקל

שנקבע בגין כל טיפול, שאותו בכל מקרה צריך לשלם.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אברהם ורדיגר.

בנושא המשכנתאות הבנקים הרוויחו הרבה כסף.

עלות הריבית היתה גבוהה מאד והאזרחים שאנחנו

צריכים להגן עליהם שילמו בעד הנושא הזה מעבר כל פרופורציה.

אני מציע שלא נקבל את ההצעה שהונחה על שולחנה של

הוועדה בקשר העמלה והעלות האדמיניסטרטיבית אם האזרח יודיע על פרעון

המשכנתה 60 יום מראש ואז לא יחייבו אותו לא בעמלה ולא בעלות

אדמיניסטרטיבית.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל איתן.

עלי מקובל האלמנט של תשלום הפערים בכל מה שקשור

לריבית כיוון שזה דבר טבעי ביותר. כאשר ריבית

יורדת האזרח שרוצה לפרוע את חובו ישלם מה שהוא התחייב. מדובר על מצרך

כמו כל מצרך אחר בשוק. אם הנושא הזה לא יתקיים כי אז הוא 'יביא

לעיוותים במשק.

ברור שכאשר הריבית עולה אנשים ממעטים לפרוע את

המשכנתאות.

צריך להשאיר את הנושא הזה בצורה הזאת ובכך אין

לי כל ספק.

גם העניין של ה-60 יום נראה בעיני סביר אם כי לא

הבנתי בדיוק כמה אדם צריך לשלם קנס אם הוא מודיע 60 יום קודם לכן.

אחוז אחד.

אחוז אחד ממה?

אם היתרה עומדת על 10 אלפים שקלים - הוא ישלם

100 שקלים.

אחוז אחד מהקרן.

מהיתרה שלא נפרעה?

ודאי.

האם משנה מה תקופת הפרעון של היתרה?

לא במקרה הזה.

האם נעשה צדק כלכלי עם אדם שצריך לפרוע עוד

חודש תשלום אחד, לעומת אדם אחר שיש לו עשרות

תשלומים לערד עשרים שנה?

העניין הזה מוצא את ביטויו בקטע של ההיוון.

הקרן הרבה יותר קטנה לקראת הסוף.

מדרבר בהקשר הזה על משך הזמן שדרוש לבנק כדי

לגייס לררה חדש. לא עומדים אצלו בתרר לקבל

משכנתארת.

אם אני צריך, לדוגמה, לפררע ערד תשלרם בגובה של

מילירן שקלים בערד שלרשה חרדשים, ראני מרדיע לבנק פחרת מ-60 ירם

שאני מבקש לפררע את המיליון שקלים, הבנק ארמר לי שאני צריך לשלם אחרז

אחד מאותו מיליון.

בהקשר הזה אפשר לשאול את השאלה מה הבנק יעשה עם

ארתם מילירן שקלים? הבעיה שלר קשררה בפרק זמן של שלרשה חרדשים.

הרא ירדע שבערד שלרשה חרדשים הרא היה צריך לקבל את ארתם מילירן שקלים.

לערמת זאת אני מרדיע לבנק פחרת מ-60 ירם שבקשר ההלוואה שאני צריך לשלם

במשך 10 שנים, כל שנה 100 אלף שקלים, רהתשלרם הראשרן יהיה בערד שלרשה

חרדשים מהיום, שאני ררצה לפררע הירם את כל המילירן שקלים. לבנק ממילא

היתה בעיה של 100 אלף שקלים בערד שלרשה חרדשים. איזה נזק יגרם לר?

למה הרא צריך לקבל פיצוי?

אם ארתר מילירן שקלים היה מרחזר ב-1 בינראר -

הרא היה מרעבר לשרק הכספים אר שאפשר היה למחזר

ארתר .

אילר הייתי לרקח את ההלרראה לחרדש הקררב רממחזר

ארתה, לרקח את המדד פלרס הריבית עליה מרל מה שהיה אפשר לקבל בשרק

התפסים, זה היה יכול להיות יותר מאשר 2%.

הבנק יכול אר למחזר את הכסף בהצמדה פלרס ריבית

אר ללכת לשרק הכספים.

.חודש ינואר לא יכול להיות בדיוק המודל לענייננו

כיוון שהוא חודש מיוחד אבל אם נסתכל על חודשים אחרים נבין שזה מה שעומד

בנושא הזה על הפרק. שוק לזמן ארוך מול שוק הכספים.

היו"ר א. שוחט-. בתוך התקנות האלה יש דברים דינמיים שקשורים

בגודל ההלוואה ובזמן, ואלה הם הדברים המובנים.

לעומתם יש נושאים שהמחיר עבורם גבוה. ה-20 שקלים הם קברעים גם עבור

משכנתה לעוד 10 שנים וגם עבור משכנתה לעוד שנה ולא חשוב אם מדרבר על

100 אלף אר על 50 אלף שקלים.

ה-60 ירם הם אחרז מיתרת הקרן רלא חשרב משך

ההלוואה.

בקטע של הפרשי הריבית יש היוון - - -

אינני מדבר על הפרשי הריבית-, הנרשא הזה מקרבל

עלי. זה המנגנרן הצרדק בירתר שקיים בהקשר הזה.

אבל אני מדבר על קנס שמוטל על אדם אם הרא ררצה למסרר לבנק את הכסף הירם

רלא לחכרת את ארתם 60 ירם. אני טרען שהאחוז הזה שריררתי מאד.

אני לא מבין אותך; איזה עוול נגרם לאזרח בהקשר

הזה?

נשארתי קצת "באוויר" עם הנושא הזה.

אתם מסתכלים על העניין הזה מן ההיבט של אדם

שמחזיר את הכסף ויש לו בעיה של 60 יום. בואו נסתכל על הנושא הזה מן

ההיבט של הבנק. האם לבנק יש הבדל כאשר הוא מקבל הודעה על פרעון

ההלוואה שצריכה להיפרע בעוד 60 יום או בעוד 90 יום עד סופה לבין ההודעה

שהאזרח עומד לפרוע את המשכנתה שפרוסה על משך 10 השנים הבאות מיידית?

אני סבור שהעמלה הבסיסית נמוכה מדי ואיננה משקפת

את ההוצאות הכרוכות בנושא הזה.

הבנקים חישבו את העניין הזה.

20 שקלים לדעתי אינם משקפים את העבודה הכרוכה

בנושא הזה.

אני מתנגד לקנס על פרעון בין ה-1 ל-15 לחודש.

הבנקים טירטרו את כל מי שהיו צריכים לקבל הלוואות, אז צריך לאפשר לכל

אלה לקבל טובת הנאה חזרה. הכריחו אנשים בכל מיני פעולות

אדמיניסטרטיביות לחכות עד קבלת הכסף והאנשים שהיו זקוקים לו חיכו לו

בשעה שהבנקים הרוויחו את המדד. אז שעכשיו הלקוחות ירוויחו.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יגאל הורביץ.

אני לא רוצה לדבר על הפרטים הטכניים. יש לי

רושם שמרוב עצים איננו רואים את היער. כמעט כל

פעם אנחנו נתקלים בגושים שחלק מהם מהווים הקיבוצים, המושבים, "כור",

וכדומיהם ואחר-כך אנחנו שוברים את הראש איך לצאת מהמצב אליו נקלענו?

אחד ה''ברוכים" הגדולים הוא עניין המשכנתאות.

'לש אנשים שרוצים לפרוע את המשכנתאות מראש. במקום ליפול להם.על הצוואר

ולהגיד שזה בדיוק מה שאנחנו רוצים, עושים להם אח כל הקשיים האפשריים

כדי שהם לא ירצו לפרוע את משכנתאותיהם. המגמה בהקשר הזה הפוכה והיא

עובדת תחת הסיסמה; להגן על הבנקים.

תפקידכם הוא לא רק להגן על הבנקים אלא גם להגן

על הציבור. ראינו כמה הבנקים יצאו ניזוקים כאשר היה נדמה לנו שאנחנו

מגנים עליהם ולא על הציבור.

מה אנחנו עושים כאן? מגנים על הבנקים. כאשר הם

לקחו אינדקס והנושא הזה "רץ", כל הזמן הגנו עליהם ואמרנו שיש פיקוח על

הבנקים. נתנו להם היתר כזה עד שהוא "קפץ לשמים".

עכשיו אתם באים ואומרים שצריך לתת להם עוד

תוספת. אינני בטוח שהמגמה שלכם נכונה. אתם צריכים לבדוק לאן אתם

מובילים את הנושא הזה.

תקלו על הציבור לפרוע את המשכנתאות שהוא קיבל

ותקפידו לקבל כסף יותר זול ויותר נוח להיום. אזרחים לא צריכים להודיע

על כוונתם לפרוע את המשכנתאות 60 יום מראש כדי לקבל כסף יותר זול.

תקלו עליהם. עצם הפרסום על הקנסות מרתיע ואז הציבור במקום לפרוע את

המשכנתה קונה מכוניות חדשה.

הכל ימשך עד שהנושא הזה יובא אל השולחן הזה עוד

פעם, כמו הרבה נושאים אחרים, ובנק ישראל יגיד שהוא מגן על הבנקים.

אני מבקש את סליחתכם על-כך שאני חייב לצאת

לישיבה אחרת. חבר-הכנסת אברהם ורדיגר יחליף

אותי כיושב-ראש הישיבה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יגאל ביבי.

אני מבין שהפחד של הבנקים נובע מכך שאדם קיבל

הלוואה בריבית של 10% ופתאום הריבית יורדת ל-8%.

כיוון שכך הבנקים רוצים שיהיו להם בטחונות.

מה קורה אם הריבית במשק עולה? נניח שאדם זכה

במפעל הפיס בסכום כסף גדול והוא רוצ;ה לפרוע את המשכנתה. אם הריבית

במשק גבוהה יותר גם אז אתם תחייבו אותו לשלם את הקנסות?

אם אני מבין נכון אתם מתכוונים לכל זה בתנאי

שהריבית במשק ירדה.

תודה. רשות הדיבור למר הרצברג.

אני מבקש להתייחס אל הדברים בצורה של הדוגמה

הבאה; נניח שאני מפקיד בבנק כסף ל-10 שנים

בריבית של 9% והבנק נותך את הכסף לאדם שרוצה לפרוע את המשכנתה, ב-10%.

יש חוזה שעל-פיו לצדדים יש זכויות. העניין של

פרעון מוקדם הוא יוצא-מן-הכלל לעניין זה כיוון שלמרות שיש חוזה ל-10

שנים והבנק מתפרנס ממנו וכנגדו הוא קיבל הלוואות, האזרח יכול לפרוע את

המשכנתה שלו פרעון מוקדם.

כדי לא לאפשר לבנקים להגיד שאם האזרח רוצה לפרוע

את המשכנתאות פרעון מוקדם הם יקחו ממנו איזה מחיר שהם רוצים, התקנות

מגבילות את הבנקים כדי שהם לא יוכלו להרוויח מהנושא הזה.

אני מבקש להתייחס להערה שהשמיע חבר-הכנסת יגאל

הורביץ ולומר שהיום בארצות-הברית מוזכרים שני מספרים שבהקשר אליהם

מתנהל ויכוח האם נגרם נזק למשק האמריקאי של 80 מיליארד דולר או של 130

מיליארד דולר?

הבנקים למשכנתאות בארצות הברית לא היו מאוזנים

מבחינת ההלוואות שהם קיבלו ומבחינת ההלוואות שהם נתנו כך שברגע שהריבית

במשק ירדה וההלוואות שהם קיבלו היו לתקופה ארוכה, הם היו צריכים לשלם

הרבה מאד ריבית על הפקדונות שהם קיבלו, והם קיבלו מעט מאד על ההלוואות

שהם נתנו. כתוצאה מכך חלק גדול מהבנקים פשט את הרגל וכמעט כל המערכת

עומדת בפני קריסה כיוון שהבנקים לא היו מאוזנים וחל שינוי בריביות.

ההצעה הזאת מנסה להציג את הדבר ההוגן ביותר

מבחינת הלקוח.

אנחנו לא סבורים שהבנק צריך לשלם מצד אחד ריבית

גבוהה ולפרוע את ההלוואות בריבית נמוכה. אם הריביות ירדו - האזרח ישלם

את ההפרש הנומינלי בין שני הסכומים, פלוס 20 שקל עבור טיפול בנושא הזה,

שכפי ששמענו מחבר-הכנסת מיכאל איתן הוא סבור שהסכום הזה נמוך, פלוס

"קנסות" על פרעון מוקדם או פרעון במחצית הראשונה של החודש.

ההצעה הוגנת מבחינת הצרכן והיא באה למעט את

הזכויות שיש לבנקים על-פי החוזה.

תודה. רשות הדיבור למר חסון.

אני מבקש לחזק את דבריו של מר הרצברג.

משום מה לוועדת הכספים של הכנסת עד לזמן האחרון

היתה נטייה אנטי-בנקית ספציפית בנושא הזה. היא לא ראתה את הזהרת בין

חרזה של מכירת כספים לחוזה של מכירת כל מוצר אחר או שירות אחר.

כאן אנחנו יוצרים מצב בר אנחנו ארמרים שמוטב

לאזרח להפסיק את החוזה באמצע, והמוכר ישבור את הראש.

נניח שקבלן בונה בית על-סמך חוזה קיים ופתאום

בעל הבית בא ואומר לו שהוא החליט להפסיק את עבודתו, או כל דוגמה אחרת

מעין זאת. הרי זה דבר שלא מתקבל על הדעת-, הוא מסוכן מאד.

לנו יש אחריות כבדה לסדר של המערכת הפיננסית

כולה. איננו יכולים להסתכן.

מכאן אני עובר לנושא של גובה הריבית שהבנקים

גובים. לאחרונה הוחלט על-ידי האגף לשוק ההון באוצר לאפשר לחברות

הביטוח להיכנס לשוק המשכנתאות. אנחנו ברכנו על-כך ואמרנו שזה טוב מאד-,

זאת אחת הפעולות שתבאנה להורדת הריבית. אבל היתנינר את הנושא ואמרנו

שלא יתכן שלא יחילו על חברות הביטוח אותן הוראות שמגינות על הצרכן כמו

אלה שחלות על הבנקים.

הרעיון הזה בסופו-של-דבר יביא לתחרות בין הבנקים

למשכנתאות לחברות הביטרח ויביא לירידה בריביות רלירידה במירווחים. אם

המירו וחים באמת יהיו קטנים יותר לא יתכן להמשיך עם עם הא-סימטריה.

האם יש לבנקים עניין בפרעון המוקדם בכלל?

כאשר הריבית יורדת בוודאי שהם לא מעוני ינים

כיוון שהם מפסידים. כאן אנחנו מבקשים להגן

עליהם.

כאשר הריבית עולה אני מניח שהם ישמחו לנושא של

פרעון מוקדם של משכנתאות.

אינני חושב שאפשר להחליט על הנושא הזה היום.

אנחנו מבקשים לקבל דגם של חישוב ללקוח. אנחנו

רוצים לקבל דוגמה שתמחיש לנו איך הנושא הזה נראה כדי שנוכל להתרשם

באיזה נקודה פוגעים יותר מדי באזרח או אם לא פרגים, מן הצד האחר, יותר

מדי בבנקים? אין לנו עניין לפגוע בבנקים יחד עם זאת עלינר להגן על

הקליינט.

היות ומוגשת לנו נוסחה חדשה דל מסובכת שיש לגביה

שאלות, אני מבקש שלישיבה הבאה שתוזמנו אליה תמציאו לנו דגם של מקרה

מסויים עם חישוב - - -

אני מציע שיגישו לנו מספר דוגמאות.

נניח שאזרח צריך לשלם את כל הפרשי הריבית,

ונתעלם כרגע מה-20 שקלים, מה יהיה התמריץ עבררר?

הרי הצעד הזה רצוי גם למשק וגם לחברה. איך נגרום לכך שאדם יפטר

אל תעשה זאת.

הייתם יכולים, לדוגמה, לבוא אלינו עם הצעת-

פשרה ולומר שהבנקים יכנסו לאיזשהו סיכון מתוך תקוה שאולי הגלגל יתהפך

והם ירוויחו הרבה כסף כדי שהם יוכלו למסחר מחדש בריבית גבוהה יותר.



על-פי ההצעה שלכם אנחנו כאילו אומרים לאזרחים

שאם יש להם כסף - שישבו בשקט בבית ולא יעשו את הצעד הזה.

אם אזרח זכה, לדוגמה, בסכום כסף גדול במפעל

הפיס, הוא צריך לעשות את החישוב מה הוא יכול

להרוויח מהשימושים של אותו כסף?

תסלח לי על-כך שאני קוטע את דבריך באמצעיתם

אבל זאת איננה המציאות הישראלית. המציאות

הישראלית היא כזאת שאדם שהולך לפרוע את המשכנתה שלו הוא אזרח שעושה

מאמץ מבורך מבחינה משקית. הוא מוותר על קניית מכונית או על החלפת

ריהוט לריהוט חדיש יותר כדי שהוא יוכל להתפטר מך המשכנתה. זאת המציאות

היותר נפוצה בארץ. איננו מדברים עכשיו על אנשים שזכו, פתאום, בכסף.

אנשים לא עושים חשבון מה לעשות עם הכסף, בגלל שהם רוצים להיפטר מהצרה

הצרורה שמוטלת על גבם.

כיוון שכך אנחנו צריכים לתת לאזרחים תמריץ.

מבחינה כלכלית-לאומית ודאי שזה טוב שהאזרחים יחזירו את כספי המשכנתאות.

בעניין הזה חסרה מחשבה בכיוון של תמריץ כלשהו

לאזרח. אילו הייתם באים אלינו עם הצעת-פשרה שאומרת שהאזרח גם ירוויח

משהו והוא לא יצטרך לשלם את כל הריבית שהוא אמור לשלם, כי אז זאת היתה

הצעה שעוברת יותר טוב את הוועדה.

אנחנו מבקשים להמציא לנו מספר דוגמאות בנושא

הזה כדי שנוכל ללמוד אותו, ואז נחליט. אנחנו

נתרשם מהעניין בהתאם לדוגמאות שתביאו בפנינו.

מסרנו לכם את המספרים.

אנחנו מבקשים לקבל דוגמאות בכתב, כאלה שתפרטנה

את כל האפשרויות. אנחנו נרצה לדעת אם על-פי

ההצעה הזאת איננו פוגעים יותר מדי באזרחים, על אף שאין לנו עניין לפגוע

חלילה בבנקים.

אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-יומה של הוועדה

תקנות משפחות חיילים שניספו במערכה

(פטור מתשלום מס-רכוש) . התשמ"ט-1989

רשות הדיבור למר שטאוב.

על-פי חוק מס-רכוש וקרן פיצויים בעל קרקע משלם

מס-רכוש בשיעור של 2.5% משוויה.

יתום נחשב בבחינת זכאי מהמס אם יש לו קרקע, על-

פי חוק חיילים שניספו במערכה. בדרך כלל כ?דובר על קרקע שהאב, החלל,

הוריש.

האם אני מבין נכון שאין מדובר על דירות?

מדובר רק על קרקע.



הסכום הוא אבסולוטי לכן מדי שנה בשנה אנו

מעדכנים אותו, לאחר התייעצות עם שר הבטחון ועם שר העבודה והרווחה.

אנחנו מציעים לשנת 1988 להגדיל את הפטור מ-350

שקלים ל-400 שקלים, ומשנת 1989 להגדיל את הפטור ל-450 שקלים.

על קרקע ששווה מיליון שקלים ועל קרקה ששווה

אלף שקלים משלמים אותו סכום?

הזיכוי נשאר אותו זיכוי.

המבקשים הגיעו אלינו באחור של שנה. המדד בשנת

1988 לעומת שנת 1987 עלה ב-1570, ושנת 1988 לעומת

שנת 1987 היא בדיוק על-פי המדד.

שנת 1989 לעומת 1988 היא לא על-פי המדד כיוון

שהמדד עלה ב- %20 והסכום צריך לעמוד על 485 שקלים ולא על 450 שקלים.

אילו היה אפשר להציע תיקון אוטומטי של הנושא הזה

כדי שלא יבואו לוועדה באחור - - -

בהתאם למה קבעתם סכום של 450 שקלים?

הפטור חל על מס רכוש על-פי שווי הקרקע.

בשנת 1988 היה מיתון לגבי קרקעות ולקחנו אותו

בחשבון. אי-אפשר לחשב את הנושא הזה בצורה מדוייקת.

מה יקרה אם הנושא הזה יהיה צמוד למדד והמדד - -

המס משולם על-פי ערך הקרקע ולא על-פי המדד.

הנושא הזה יכול לעבוד לשני הכיוונים; גם לטוב

וגם לרע.

אם קרקע שווה עד 18 אלף שקלים - הבעלים פטור.

אם היא מעל זה - על ההפרש הבעלים משלם.

אני מציע שממלא-המקום היושב-ראש יעלה את הנושא

הזה להצבעה. אנחנו מצדדים בבקשה.

כלכלנית הוועדה, גבי סמדר אלחנני, שואלת אם אי

אפשר לחשב את הנושא הזה על-פי מדד כדי שלא

תצטרכו כל-פעם לבוא לוועדת הכספים לבקש אישור, ואז הנושא הזה יעבוד

בצורה אוטומטית.

אני מוכן לשבת ולשוחח עם גבי אלחנני ואם נשכנע

האחד את השני, כי אז בפעם הבאה נחשב את העניין

על-פי המדד.

אתם יודעים על מי מדובר-, על יתומים של חללי

צה"ל שיש להם קרקע.

תשוחחו ביניכם ואני מקווה שתגיעו לכלל הבנה.

אני מעמיד את התקנות להצבעה.



הצבעה

תקנות משפחות חיילים שניספו במערכת

(פטור מתשלום מס רכוש), התשמ"ט-1989 אושרו.

מ"מ היו"ר א. ורדיגר-. כעבור לנושא הבא שעל סדר-יומנו -

כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע-חוץ) . התשמ"ו-1989

מ"מ היו "ר א. ורדיגר : רשות הדיבור לסגן מנהל המכס, מר ברקן.

הכללים לגבי היבוא המסחרי נקבעו עד היום פעמיים

בשבוע, כאשר הם מבוססים על השער היציג של בנק

ישראל בתוספת רבע אחוז.

אנחנו מבקשים לפשט את ההליכים בדרך הבאה-, 1.

לקבוע שער חליפין רק אחת לשבוע,, עם התראה מוקדמת של שער חליפין שהוא

בתוקף ביום ששי, ואנו ניכנס לשיעור ולהערכה ביום שלישי הבא אחריו בתנאי

שהוא לא יעלה על 3%. אם יהיה שינוי מעל 3% כי אז מיד באותו יום ישתנה

שער החליפין.

תוספת נוספת שאנו מבקשים היא כזאת; עד היום שער

החליפין היציג נקבע בתוספת רבע אחוז והוא היה מבוסס על גישה היסטורית

שהפער בין השער היציג ובין שער המכירה והקניה היה בערך בסדר-גודל של

רבע אחוז. היום הפער בין השער היציג ושער הקניה והמכירה הוא יותר מחצי

אחוז לכן אנחנו מבקשים להחאים את הנושא ולקבוע אותו בסדר-גודל של חצי

אחוז .

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אברהם רביץ.

ההפרש של ה 3%- מתבטא לפי מעלה וגם כלפי מטה?

כן.

אם אתה חי על-פי השער היציג - - -

ש. ברקן; אני אבהיר את הדברים. עסקות בסחר חוץ נעשות

. בין הבנקים השונים ולכל אחד יש שער אחר.

כדי- שנהיה אחידים ברמת ההתנהגות קבענו את השער היציג של בנק ישראל אבל

רצינו להתאים אותו לרמות ההתנהגות של הבנקים המסחריים.

עד היום היה מדובר על רבע אחוז והיום הבנק מדבר

על 0,670 ומעלה.

הפער בין השער היציג ובין שער קניה ומכירה הוא

יותר מחצי אחו ז ; 0.6%.

אני מבקש שנרשום לפנינו שאם ההתנהגות תחזור - -

אז אנחנו ניזום שינוי במערכת.

אתם מבקשים מאתנו אישור לשנה?

לא. מדובר על תהליכים יום-יומיים.

י . ביבי .? אפשר לאשר את הנושא הזה לשנה ואם אחר-כך יהיה

שינוי - - - .

אני לא מציע לפעול בצורה כזאת. אנחנו מבקשים

לפשט את ההליכים.

במשמעות כספית מדובר מול הכנסות של שנה שעברה של .

6 מיליארד שקלים - - -

רבע אחוז הוא הרבה מאד כסף.

אתם צריכים לזכור שמאז ינואר 1989 בוטל המכס

בשוק האירופי המשותף.

סך-הכל היבוא למדינת-ישראל בשנת 1988 היה כ-

11.8 מיליארד דולר, כאשר גבינו 5,9 מיליארד שקלים, מתוכם 2,8 מיליארד

שקלים היו מס-ערך-מוסף שהתקזז בלאו הכי מיבוא, 2,1 בערך מס-קניה וכ-750

או 800 מיליון - מכס.

מ"מ הי ו "ר א. ורדיגר : אני מעמיד את כללי המכס להצבעה.

ה צ: ב ע ה

כללי המכס אושרו.

אנחנו עוברים לנושא האחרון שעל סדר-יומנו -

נייר העתקה; בדים

רשות הדיבור לגבי בן-עזרא.

קיים חוק למניעת היצף ומתרקפו יושבת ועדה שהיא

מעין ועדה שיפוטית ומעין ועדה מקצועית שבה

מיוצגים כל הסקטורים הרלוונטיים לנושא הזה במשק והיא קובעת האם יש היצף

אם לאו.

היצף מוגדר בחוק יבוא שמחיר היצוא שלו נמוך

מאותם טובין במחיר המקובל באותן מדינות - - -

מ"מ היו"ר א. ורדיגר; על אילו מדינות מדובר?

כל מיני ארצות.



במקרה שלפנינו מדובר על בדים ארוגים

מאיטליה - - -

מה פירוש בד לצרכי בניה?

יוטה.

סוג של יוטה משוכלל ביותר.

זה בד שעושים עליו מריחות של זפת.

היום הוא דומה יותר לפלסטיק.

ישנם דברי הסבר ממצים על ממצאי הוועדה שהחליטה

שמדובר על יבוא בתנאי היצף.

מי מייצר בארץ את הבד הזה?

מפעל תעמ"ס.

מפעל אחד? הוא נחשב מונופול?

השוק לא דורש מצרך כזה.

בכמה המפעל המקומי מוכר את המוצר הזה? איך

נוצרת תחרות? במסמך שמונח לפני כתוב כי המפעל

באיטליה מוכר את הבד הזה ב-157 לירטות. בכמה המפעל המקומי שלנו מוכר

את אותו בד?

החישוב הוא של 1200 לירטות לשקל.

אנחנו מעוניינים בתוצרת כחול-לבך.

אילו היו בארץ מספר מפעלים כי אז היתה נוצרת

תחרות.

אני מביך שאין בארץ דרישה גבוהה למוצר הזה.

על-פי מיטב זכרוני המחיר בארץ דומה למחיר

האיטלקי, מעט מאד יותר גבוה.

בדרך-כלל רמת המחירים שלנו דומה לרמת מחירי

השוק.

במסמך שהונח בפנינו כתוב ש"לאחרונה מאיימת סכנת

סגירה מוחלטת על הענף עקב היבוא שיסתכם השנה בכ-

4 מיליון. בענף מועסקים כ-60 איש.".

אני מבקשת להדגיש כי ישיבות הוועדה לענייני היצף

נחשבות לענייניות ביותר. הוועדה "יורדת" לפרטי-

פרטים ובודקת את כל הראיות. להשיג ראיות באיטליה היה קשה אולם

בסופו-של-דבר הושגו ראיות די חותכות שמדובר ביבוא לישראל במחירים הרבה

יותר נמוכים מאלה שהאיטלקים מוכרים באיטליה. זאת בדיוק מהות ההגדרה של

היצף.

רשות הדיבור ליועצו; הכלכלית של הוועדה.

הנושא הזה איננו פשוט כלל ועיקר. לנושא ההיצף

אין קשר לתחרות המקומית כל-כך אלא לענייך התחרות

הבינלאומית.

אני רואה שלמפעל יש כושר יצוא של 10 מיליון מסיר

מרובע בשתי משמרות, לא בשלוש. כל הצריכה בארץ היתה 4 מיליוך מטר מרובע

מיבוא ועוד 1,3 מיצור מקומי, זאת אומרת שמשמרת אחת מספקת את כל הצריכה

המקומית. בהקשר הזה צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שיש ירידה מסויימת

בבניה, אבל לא בטוח.

ברור שהמפעל לא יכול להתקיים כיוון שתפוקה של

משמרת אחת לא מחזירה את השקעת ההון.

היה נסיון לייצא.

יכול להיגרם אובר פקטוריישך של היבואך והשארת

רווחים בחוץ-לארץ. זאת בעיה כללית לגבי כל

ענייך ההיטל נגד היצף.

מה שהיה ברצוני לומר הוא שקיימת בעיה עקרונית

בקשר ההיטל.

את בעד ההיטל?

לגבי המוצר השני החליטו לפני למעלה חצי שנה

והנושא הזה הגיע אלינו רק עכשיו.

הפרוצדורה בקשר כל מה שקשור להיצף נחשבת ארוכה

מאד וכזאת שנכנסת לפרטי-פרטים. אני כעובדות

המשרד יכולה להעיד כי הישיבות והבדיקות שנעשים לגבי כל מקרה הך

ענייניות; מדובר על מכשיר חוקי.

בו ועדיו גם המתלונן וגם היבואן יכולים להציג

טענות בעזרת עורכי -דין והדיון נחשב לרציני ביותר.

אחרי כל- זה קיימת עוד פרוצדורה כיוון שמדובר על

חוק ששני השרים חתומים עליו. שר אחד יכול לחתום והשני לא, ואז שוב יש

ב ע י ה .

האם קיימת מוטיווציה לא לאשר?

יש הסכמי סחר.

על-פי ההסכם הבינלאומי אנחנו חייבים להגיש נוטה

לשלטונות החוק בקשר החקירה על ההיצף שנפתחה.

מ"מ היו "ר א. ורדיגר : מה בקשר נייר העתקה מספרד?

זה כדי להגן על מפעל מקומי ששמו: נירוטק.

המפעל הזה הוא מפעל מאושר שנמצא בקיבוץ ניר-דוד

שלפני שנה-שנתיים התחיל לעבוד על נייר מתוחכם מאד ונדמה לי שהוא כרגע

היחיד בארץ שמייצר אותו על-פי ידע גרמני.

מ"מ היו "ר א, ורדיגר : הנושא הזה מאושר כמבוקש.

אני מבקשת שתרשמו לפניכם ששני הצווים יתפרסמו

היום.

(הישיבה הסתיימה בשעה 12.10)