הכנסת השחיט-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 62

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ז באדר ב' התשמ"ט - 3.4.89, שעה 10:00

חברי הוועדה: א. ויינשטיין - ממלא-מקום היושב ראש

א. אבוחצירא

ח, אורון

מ. איתן

ש. אלוני

נ. ארד

י. ביבי

ג. גל

א. גור

י. הורביץ

א. ורדיגר

יאיר לו י

ע. סולודר

א. רביץ

ר. ריבלין

א, שוחט

ש. שטרית

פ. גרופר

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

מ. איזנברג - קצרנית

יושב ראש רשות השידור א. הראל

מנכ"ל רשות השידור א. פורת

א. אבנר ) -רשות השידור

ת. פנחסוביץ - מל1רד המשפטים

י, תדמור )

י. אייכנבוים ) - בנק ישראל

י. מזוז, א. גבאי , ד. מזרחי - האוצר

אגרת טלויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי לשנת 1989

חוק המילוות (הוראות שונות)(תיקון מס' 5),

התשמ"ט-1989

חוק מיליוה בטחון ( הארכה מרצון)(תיקון),

התשמ"ט-1989



אגרת טלויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי לשנת 1989

(מכתבו של יושב ראש רשות השידור מיום 21 בפברואר 1989)

אני פותח את הישיבה.

אני מקדם בברכה את חבר-הכנסת לשעבר

ובעתיד, יושב-ראש רשות השידור אהרון הראל, את מנכ"ל רשות השידור

אורי פורת ואנטי רשות השידור הנמצאים עמנו.

אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו

ברכב מנועי לשנת 1989.

יציג את הנושא יושב ראש רשות השידור, אהרון

הראל.

אדוני היושב ראש,

אנו מבקשים את ועדת הכספים לאשר לנו אגרת טלויזיה ואגרת

רזיו ברכב מנועי לשנת 1989- אני מצטער על האיחור בדיון בבקשתנו זו,

אבל הוא אינו נובע מטעמנו. אנחנו הגשנו אה הבקשה בזמן, אלא שוועדת הכספים

היתה עסוקה בתקציב המדינה"

האגרה שאנו מבקשים לאשר יש בה העלאה של 16% לעומת

האגרה לשנת 1988, למרות שעליית המחירים הצפויה על-ידי משרד האוצר

לשנת 1989 היא בשיעור של 18%.

אני מודה שאילו היינו מקיימית היום את הדיון על האגרה

במוסדות רשות השידור, ספק אם היינו מחלימים על הורדה של 2%, לאחר

שהממשלה החליטה לקחת 50 מליון שקל מתקציב רשות השידור אבל אנו החלטנו

לעלזות את המכסימום כדי ליעל את העבודה, וחשבנו ש-16% יספיקו לנו השנה

כדי לממן את התקציב.

בחמר המונח לפניכם מפורטים כל תנאי התשלום ואופן תשלום

האגרה שאנו מציעים למשלמי האגרה, בזה לא חל שום שינוי השנה לעומת השנים

הקודמות.

בעוד חודש נביא לפניכם הצעת התקציב של רשות השידור לשנת

1989.

הפרוצדורה לגבי אישור האגרה היא פרוצדורה מוזרה. חוק

רשות השידור הוא די מסובך ומורכב. הוא מפריד את הדיון על האגרה מהדיון

על התקציב. לפני שאנומגישים את הצעת התייציב לאישור רעדת הכספים, אנו

צריכים להגישה לממשלה- לכן אנו ממתינים עם הגשת הצעת התקציב לועדת הכספים

עד שיאושר על-ידי הממשלה" לעומת זאת נושא האגרות טעון אישור רעדת הכספים

של הכנסת בלבד.

אנו מציעים לאשר אגרת טלוויזיה לשכת 1989 בסכום של 200

שקל. גם אגרה בשיעור של 200 שקל נמוכה מאגרות הטלוויזיה בכל המדינות

בהן נגבית אגרת טלוויזיה"

השנה זו הפעם הראשונה, שבמסגרת הצעת התקציב כללנו

תקציב פיתוח לחמש שנים. זו הפעם הראשוני שאנו מרהיבים בהרבה את

השידורים, לפי התכנית שלנו, ולמרות כל אלה, אנו מבקשים העלת האגרה רק

ב- 16%.

תודה ליושב ראש רשות השידור, מר אהרון הראל .

רשות הדיבור לסנכ"ל הטלוויזיה, מר אורי פורת.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת הנכבדים,

ברשותכם, אבקש לומר כמה דברי הסבר הקשורים בבקשה שלוו

לאישור האגרה.



א. פורת

תקציב רשות השידור לשנת 1989 מבוסס על התקציב הקודם

לללבת 1908 בתוספת התייקרות כפי שאושרה בתקציב המדינה ובתוספת הרחבת

ההפקה העצמית בטלוויזיה וברדיו. התקציב ימומן מהכנסות עצמיות של רשות

השידור,

אבקש להזכיר למי שאינו זוכר, שרשות השידור זו השנה

החמשית אינה מקבלת מאוצר המדינה אפילו לא אגורה אחת. רשות השידור

מופעלת בכספים שהיא גובה בעצמה" ואני שמח לומר לכם שתהליך הגביה השתפר

והחייעל עד כדי כך, שמגביה של 50% מהתקציב הגענו עד לגביה של למעלה

מ- 70% מהתקציב. זה משמעותי ביותר. איש לא עזר לנו בכך. אנו אינניו רשות

מס. אין לנו אמצעים תוקיים לאכוף תשלום האגרה.

למה? הרי אתה מאיים כל הזמן על מי שלא ישלמו שתיקה

מהם את מקלט הטלוויזיה.

זה אינו דומה לאמצעים העומדים לרשותה של רשות מס והמופעלים

על-ידה. אנו גם איננו מאיימים על הציבור, שינינו את

הטון ואת הסגנון. אנו מבטיחים לציבור שיש תמורה עבור האגרה. ויש לי

רושם שהציבור אכן השתכנע שהוא מקבל תמורה עבור האגרה- והיום הוא משלם

את האגרה ברצון יותר מאשר בעבר.

יש לנו ציבור מזוכיסטי.

התקציב מבקר גידול מל1מעותי בתמורה הניתנת לאזרח,

הרדיו ישדר בשנה הבאה 40,000 טעות ב-6 רשתות, 19 טעות

ביממה ליגוון את שידוריו במסגרת התכנית שלו לאיזון הרשתות והתכניות

שחלק ממנה יושם. וכל אחד יכול לראות את ההבדל בין מה שמשודר היום ברשת ב'

ובין מה ששודר לפני מספר חדשים"

הטלוויזיה תשדר 2,700 ,שעות וזה 12% יותר מאשר בשנה

שעברה. השידורים יימשכו אל תוך הלילה. אנו משדרים היום כמעט בכל יום

מעבר לחצות. לצערי הרב, אין לנו יכולת לקבל יותר זמן שדור אל תוך

לזעות היום. לכן אין לנו ברירה, אלא להגדיל שידורי הטלוויזיה אל תוך

הלילה.

הגידול המשמעותי יהיה בהפקות מקומיות בתהומי הדרמה,

הדוקומנטציה, תכניות ילדים ותכניות מסורת. אחוז ההפקה המקומית מכלל

שידורי הטלוויזיה כבר היום עומד על 60% ,60% ממה שאנו משדרים זו הפקה

מקומית. וזה הישג חסר-תקדים.

הרשות הקצתה הסנה סכים של 5 מליון שקל להפקות מוזמנות

מתירות הפקה פרטיות, וגם זה חידוש חסר-תקדים,

נוסף לכך יש לנו בתקציב כמליון דולר לעידוד הקולנוע

הישראלי. וגם זה חידוש חסר-תקדים בתולדות רשות השידור. אנו מאמינים

שחיזוק תשתית תעשיית הקולנוע בישראל הוא תנאי לקיום תשתית טלוויזיונית

בישראל.

כל הדברים האלה מבלי שאנו מבקשים להגדיל את האגרה

ומבלי שהממשלה מתבקשת לסייע לנו באגורה. כל התוספות והחידושים שמניתי

ימומנו מהק י ים - - -

מה גובה האגרה שאתם מציעים?

ב-1988 עמדה האגרה על 174 שקלים. האגרה המוצעת לשנת

1989 עומדת על 200 שקלים. התוספת היא 14.9% לעומת



א. פורת

מבקשים שישארו התייקרות של 14.9%. כלומר, יה????? באגרה זו באופן ריאלי

הפחתה י--ל י^ג לעומת ערכה ה;?מחי בי'יכה לזעגרה.

ללזומת זאו; הגידול ב.//מ7ר^. מגי?! ל-ע-^10. כדר וזיכני מדבר

לזל הגידוי בתמורה הז^יכותית לזהותה ק;-1ה למדוד .לאומז ארביקטיבי, ל;בל --^ין

1 רק בכ^ל; ;1לזו גמ בלחיכות. הזזזרח יקבל -:ירוה '.וב ייתר,

רב יותר, בכה י ר כמוך יותר.

תסכימו אתי, נכבדי חדרי ול-דת הכטנ-ים, ;ל;^י) לכם הרבה

ג ו י; יי) ציבורי י ח ^-^י^ 3) ;זליכם ג בקי'ו י! כאלה - יותר תמורה, יותר איכות

וגביית פחות כסף מהציבור.

מה :ז^ני .?:י-ומר עכטו זה המי..-.זכה טל מגמה לזהתתילה זזצלכר

לפני עזלולז -לנים. בסך הכל גובה ה.^גרה בל1לולז הטניס האחרונות הופחת ב-^^7יי

על-כי איזה מדד?
:

על-פי מדד המתירים לצרכן.

? מחיר האגרה ל^אנו מבי1לזים מכם לאליר לנו הוא היונ^ מחצית

מתירי ל-ל ליתון יומי. אם עתו ז יומי ליולה 060 1 שקל, האגרה ל.-ל רל1ות ה;'1ידרר

מחירה היום הוא 35 אגורות.

ל.ז. ל1טרית: לי 5 אגורות למל- ת מש או ל כ פלי?'

א. פ ו ר ת : למ;זפחה. מספיק יזנעלזה הלזוואה בין מה לזמקבל האזרת בתמורה

למהיר הליתון ויין מה -.-.הוזז מהבל בתמורה למתיר הטלויזיה,

על-פי כל קנה מידה התמורה ל;זאו. ו כותרים לאזרח היא מעל ומעבר.

להערכתך.

להערכתי.

הייכר יכולים לתת הרבה יותר, אבל לצערי אין לכו מספיק

^נו נמצאים במצב, טבו הטלוויזיה הכללית משדרת בסך הכל ז^רבע

ל,1עות לערב לציבור הרחב, עוד לא נולד הז^דם שיהיה מטוגל בארבע שעות

לספק רצון כולם. אילו היו עומדות לרשותנו יותר שעות 17ידור, היינו יכולים

למלא אותן בתכנים ליל הפקה מקומית, כי תיי;ציב יש לנו, ציוד יש לנו,.

אולפנים יי.-ז לנו, אוויר לנשימה תרתי מל1מע - אין לנו. ואני שומע היום דיבורים

ש ז ה ש יש ל נ ו, י ק ת ו גם א ו ת ו.

אני רוצה לסיים את דברי ולומר, לזארי גז1ה על הצעת התקציבי

שלנו לשנת 1989. אני גאה על כך, שלמרות כל השיפורים והתוספות שאכו

מציעים תמורת האגרה, אנו איננו מבישים להגדיל ;:זותה. להפך, אנו מבקל1ים

לאשר את האגרה כאשר היא מוקטנת^ זולה יותר מאשר היתה אל1תקד והרבה יותר

זולה מאל1ר היתה לפני שלוש לזנים,

ה י ו " ר א. ו י י נ שט י י ן: תודה למנכ"ל רלזות השידור,

אני מבקש לדעת מה היו ההוצאות ומה היו ההכנסות

בתקציב רשות הטידור לשבת 01987

רבותי, נרשמו לדיון כל החברימ המשתתפים בישיבה. אני

הייתי מציע, שבסיבוב הראשון נגביל את רשות הדיבור

לחמש דקות. .

ן.,ף7,^ המשפטי ל ו ולידה, מר דמביז, מבקש לומר כנ?ה מלים

לפני שאתן רשות הדיבור לחברי הוועדה,

בבקשה, מר דמביץ,

ברשות היושב ראש, שמעתי בדבריו האחרונים של מנכ"ל

רשות השידור התייחסות להקציב וטוב שהוא התייחס

לתקציב.

הסעיף המסמיך את הוועדה הזאת לאשר את. האגרות הוא

הסעיף המסמיך את הוועדה הזאת לאשר את תקציב רשות השידור. סעיף זה

הוסף שכה אחרי שהחוק נתקבל ב-1965, היינו ב-1966, על יסוד הצעת חוק פרטית

שהגישו חמישה מחברי ועדת הכספים.

הנסיוז שהיה לכו בשנים האחרונות עם אישור תקציב

רשות השידור בוועדה זו לא היה נסיון משמח, היועץ המשפטי לממשלה, ל1נתבקש

לחוות דעתו לפני שלוש שנים על השאלה, האם הרשות יכולה לפעול בהעדר תקציב

מאושר, ענה כמי שענה, אבל לא נתן תשובה מכרעת לכאן או לכאן, אלאי

שהעל יב ים הסתדרו.

לפי מיטב זכרוני תקציב רשות השידור בשנה שעברה

לא הוגש לאישור הוועדה הזאת. בכל אופן לא ידוע לי שהוא אושר.

הוא הוגש ולא התקיים דיון.

אני מקבל את התיקון.

זאת אומרת, ששנה לפחות פועלת רשות השידור בלי תקציב

מאושר ובלי חוות דעת מכרעת לכאן או לכאן של היועץ המשפטי לממשלה אם אכן

יכול תאגיד ממלכתי, שתקציבו טעון אישור, לפעול בלי תקציב מאושר, על מידת

הסכנה הציבורית הטמונה במצב משפטי זה, אינני צריך להכביר מלים, דבר אחד -

לפני שנה הגענו לרעיון, לימן הראוי שהתקציב יאושר לפני האגרות. אני יודע

שזה קשה. אני יודע שההליכים מחייבים אישור של הממשלה. אני יודע שאם

יש חילוקי דיעות בין הממשלה ובין הוועדה, פירוש הדבר להחזיר את התקציב

לממשלה והממשלה צריכה להחזיר אותו לועד המנהל,

זו פרוצדורה קשה, שכדי לבצע אותה כדין, בעצם צריך

להביא את התקציב לאישור חדשים אחדים לפני ה-1 באפריל. ואינני מזלזל

בקושי. יתכן שצריך לשנות את החוק לגבי שלבי האישור. כל זה נכון. אבל

במצב החוקי הנתון אני חייב להתריע על בך שזה מסוכן מבחינה ציבורית,

ואם תרצו אפילו מבחינה הדמוקרטיה הפרלמנטרית, שגוף כל כך נכבד כל כך

הרבה זמן פועל בלי תקציב מאושר.

המלצה פשטנית היא לא לאשר את התקציב והאגרה, אלא

בסדר דברים זה; תקציב קודם, אגרה - אחר-כך. אני מודה שזה פשטני. אינני

יודע כמשפטן שום מוצא אחר,

אני מודה ליועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ, שהעלה

את הסוגיה. יש לסוגיה זו הסטוריה שבגללה לא אושר

תקציב רשות השידור בשנה שעברה, למרות שהוא הוגש על-ידי רשות השידור.

זל רשות השידור, אלא של ועדת הכספים.

חבר-הכנסת אברהם שוחט שיחל מחר בתפקידו כיושב ראש

רעדת הכספים, יצטרך ללמוד סוגיה זו ולטפל בה.

אני מסכים אתך, שמצב כזה אסור שיימשך, אבל היום

אנו דנים בסוגיית האגרה.

רשות הדיבור לחברי-הכנסת פסח גרופר,

לחברים הוותיקים בוועדה אני רוצה לומר, שזה היה

זלזול של רשות השידור בוועדה, אנו אשרנו את האגרה

לשנת 1988 ולאחר מכן רשות השידור פעלה שנה בלי תקציב מאושר, הם צפצפו.

זה היה הגוף היחיד במדינה שפעל שנה בלי שאושר תקציבו-



פ. גרופר

לכן אני מציע הפעם בשום פניה ואופן לא לאשר את

את האגרה, ואז תוך טבוע הם יביאו את התקציב ונדון בתקציב, אין טעם

בדיון היום על נושא האגרה, כאשר אנו מאשרים אגרה, אנו יודעים מה

מטילים על האזרח, בתקציב אנו רואים איך מוציאים את הכסף ובמה כסף

מוציאים.

אדוני היושב ראש, אתה הצעת להגביל רשות הדיבור לחמש

דקות. אני חושב שהיום, לאחר שהתקציב אושר, יש

לנו מספיק זמן. לאחר שנלחצנו ואישרנו תקציב בסכומי עתק בלי דיון, עכשו

יש לנו זמן. והראייה הטובה ביותר שביום חמשי נסתיימה ישיבת הוועדה טרם

זמנה. לכן אני מבקש שהדון בדברים בצורה יסודית.

אנו נדון בדברים בצורה יסודית.

אדוני היושב ראש, אתה בעד אישור האגרה לפני אישור

תקציב רשות השידור?

חבר-הכנסת גרופר הציע הצעה מרחיקה לכת, שלא נדון

ונאשר את האגרה לפני שנדון ונאשר את תקציב רשות

השידור.

העובדה שאין תקציב מאושר לרשות השידור איננה אשמת

רשות השידור. רשות השידור הגישה הצעת תקציב, ועדת הכספים לא סיימה אה

הדיון בה.

השנה הגישה רשות השידור הצעת תקציב?

היו"ר א. ו י י נ שט י י ן: לא,

אני מבקש להסביר את הענין. עם כל הכבוד לדברים

שאמר חבר-הכנסת גרופר, אין להם בסיס במציאות.

אני הרי מכיר את הענין גם מהצד הזה של השולחן, ואני יכול להתייחס לרצון

חברי הכנסת לדון בתקציב,

לגבי התקציב לשנת 1988, אני לחצתי וביקשתי לדון

בו. אנו אישרנו אותו במוסדות רשות ה שידור והעברנו אותו לוועדת הכספים,

אבל לא זכינו שוועדת הכספים תדון בו ותאשר אותו. אבל התקציב אושר

על-ידי הממשלה. חיכינו לאישור על-ידי ועדת הכספים. פניתי פעם, פעמים ושלוש

ולא הוזמנו לדיון. זה לגבי התקציב של השנה שעברה.

אשר לתקציב לשנת 1989, זו הפעם הראשונה בתולדות

רשות השידור, שהנהלת רשות השידור היתה מוכנה עם הצעת התקציב שלושה

חדשים לפני המועד והנה הוא מונח לפנינו, כולל תכנית-חומש.

למי הוא הוגש?

החוק קובע לגבינו, בניגוד לכל הארגונים האחרים,

נ7סע מוקשים בדרך לאישור התקציב ומביא למצב שעליו

מתלונן חבר-הכנסת גרופר. לפי החוק קודם יש דיון בהצעת התקציב ברעד

המנהל, משם עוברת הצעת התקציב לועדת הכספים של הרשות, ומשם חוזרת

לרעד המנהל ואחר כך מרגשת לממשלה.

הועד המנהל שלכם אישר את התקציב?

את זה אני רוצה להסביר" אתם יודעים את המצב הקיים

היום ברשות השידור לטוב ולרע. במצב זה מוסדרת רשות

השידור היום משותקים. עם כל הרצון הטוב, אינני מצליח לסיים את הדיון

ולהצביע על התקציב. אני מניח שהדבר ייגמר תוך שבוע לכאן או לכאן ואז

אביא את התקציב לאישור הוועד המנהל"

התקציב לא אושר על-ידי הועד המנהל?

בגלל המצב הקיים ברשות השידור.

זו סיבה מספקת שלא לאשר את התקציב.

לכן לא באנו היום בבקשה לאשר את תקציב רשות השידור.

אבל אבר מבקשים לאשר את האגרה, כי לפי החרק ב-1

באפריל צריך להתחיל לגבות את האגרה. אם לא נתחיל לגבות את האגרה ב-1 באפריל

1989, בעוד כמה חדשים יסתיים הדיון על התקציב, יאשרו אגרה כזו או אחרה,

את ההפרש שלא הצלחנו לגבות לפי התקציב, נא

לכסות. לכן לא ניתן יהיה לגבות את האגרה בערך שהיא מופ יעו; בתקציב.

אני הייתי שש שנים במערכת של רשות השידור, גם בועד

המנהל. ואני יודע שיש בעיה מהותית, שאנו כמחוקקים

חוקקנו חוק שאי אפשר לחיות אתר"

תגיש הצעת חוק לתיקון חיק רשות השידור.

אני מגיש הצעת חוק שאני יודע שהיא יכולה לעבור.

נ?ערכת רשות השידור זו מערכת הקשורה בחוק ובאיזון

פנימי ובאלף ואחד דברים,

ו

לגבי התקציב לשנת 1988, אני חוזר ואומר: רשות השידור

הגישה לנו את התקציב לשנת 1988. והוועדה לא דנה ולא החליטה לאשר. ומה

שקורה הוא, שרשות השידור חיה מההכנסות מהאגרה ויש הכנסות עודפות, ועל כך

לא נדון עכשו.

למה לא נדון עכשו?

אפשר לדון גם עכשו.

במידה ולא תאושר האגרה, משמעות הדבר שרשות השידור

שחיה כמשק סגור תצטרך לגבות את זה בעתיד, או שתישאר בלי מימון- זאת

אומרת, נוצר מצב, שגוף שהתסבוכת שלו נובעת במידה מסויימת ממעשה החקיקה

של המחוקק, מצד אחד אנו כובלים את ידיו, ומצד שני איננו מתקנים את החוק"

אני מציע ללנתחיל בדיון ובהמשך הדיון נחליט כאשר

נחליט-

אני נגד אישור האגרה היום ואני רוצה להסביר מדוע.

לנו סמכות לאשר תקציב רשות השידור, משמע שיש

לנו זכות מסויימת לקבוע איזו שהיא מדיניות.

לרדלו יש הכנסות מפרסום. אני רוצה לדעת מה גודל

ההכנסות של הרדיו מפרסום. לרדיו אושר הפרסום. לכן יש פיקוח. על הפרסום

ברדיו. אבל מעולם לא היתה החלטה על פרסום בטלויזיה והדבר זחל טפין-טפין

דרך מה שנקרא תשדירי-שירות לצורך שירותים של הממשלה.

הטלוויזיה היות היא הגורם המשחית ביותר. משדרי

הפיס יש בהם השחתה גדולה של הציבור בארץ. החוק הפלילי קובע שהימורים

הם עבירה פלילית. לכן המשטרה פולשת לכל מקום שחמישה אנשים יושבים ועוסקים

בהימורים.

הנורמה היא שהימורים הם עבירה פלילית. יש שני

יוצאים מן הכלל - הטוטו של המועצה להסדר הימורים בספורט ומפעל הפיס,

והמשדרים של הם מעים את הציבור להימורים ולרווחים קלים. אם יש

לרשות השידור הכנסות כתוצאה מהשחתה זו של הציבור, יש להם תקציב גדול-

איך אני יכולה לאשר היום אגרה מבלי לדעת את גודל

התקציב וגודל ההכנסות של הרדיו וגודל ההכנסות של הטלוויזיה מתשדירי

סירות ומתשרירי חסות?

יכול להיות שאתם אינכם מעלים את האגרה. אבל במקביל



ש. אלוני

עלו ההכנסות במידה כזאת, שאולי צריף בכלל להוריד את האגרה למחצית

הסכום? לכז אינני יכולה לאשר היום את האגרה כאשר אין לי כתובים

על ההכגסות מפרסום ברדיו ובטלווזיה. זו נקודה אחת. .

נקודה שניה - אם יש הכנסות כאלה גם מהאגרה וגם

מפרסום מסתרי, אנו רוצים לקבוע איזה. אחוז מכלל ההכנסות ילך ליצירה

המקורית, אם זה סרט, אם זה מחזה ואם זו הפקה אחרת, איננו צנזור. איננו

יכולים להכתיב לטלווזיה איזה תכנית לשדר. אני מציע ששום ועדה לא

תכתיב לטלוויזיה - - -

מי כן?

הציבור. יש מבקרים, כשם שיש מבקרי תיאטרון ומוסיקה,

אולם זכותה של הכנסת להכתיב את האחוז שיש להשקיע

מכלל ההכנסות ביצירה המקורית, בין אם אלה סרטים, בין אם אלה מחזות, בין

אם אלה תכניות זמר.

האגרה היא למשך שנה ויכולים לשלם אותה בתשלומים,

בליל בעיות פנימיות שיש בוועד המנהל, אין הצדקה לכך שלא אושר התקציב

על-ידי הועד המנהל של רשות השידור.

נכון שהוועדה לא דנה בתקציב רשות השידור לשנת 1988

אבל אסור להפוך את זה לתקדים מחייב. פעם אחת זה מקרה, פעמים - זה תקדים,

ובשנה הבאה יחשבו שהם בכלל אינם צריכים להגיש תקציב.

הוועדה חייבת לפנות לועד המנהל של רשות השידור,

שחבריו יתעלו על עצמם ויאשרו את התקציב ובשבוע הבא יוגש לנו התקציב

ונדון בו. אני מבינה שבניתם הצעה מסויימת.

הנה בידי הצעת התקציב.

נפנה אל הועד המנהל ונגיד שהוא חייב לאשר את התקציב,

ואז יובא התקציב לפנינו. איננו יכולים לשחרר

אותם מחובתם זו.

מה היקף התקציב הכולל של רשות השידור לשנת 1989?

212 מליון שקל.

חלוקת העבודה, שהועד המנהל לא יאשר את התקציב,

ויעסוק בפוליטיקה, לא נראית לי.

נוצרו עודפי תקציב ברשות השידור. גם בחלל? מהרשויות

המקומיות נוצרו עודפי תקציב. נוצרו עודפי תקציב כרשות השידור כי קבעי

אגרה גבוהה. ברשויות המקומיות הגדילו את הארנונה ב-400% ולכן נוצרו

עודפי תקציב.

אגרת הטלוויזיה היא מס לכל דבר. הוא נגבה מ-70%

של האוכלוסיה. גובה המס הזה שנקבע בוועדת הכספים יצר עודף שנלקח מרלזרת

השידור לסלילת כבישים. אני בעד סלילת כבישים, אבל לא מכספים הנגבים

באמצעות אגרת הטלוויזיה. מה שעשינו בשבוע שעבר הוא, שלקחנו מכספי

אגרת הטלוויזיה והעברנו לסלילת כבישים,

אני אינני מקבל שאין קשר בין אישור האגרה ובין

אישור תקציב רשות השידור. יביאו את התקציב, נבדוק אותו; אולי נצטרך

להגדיל את האגרה לא ב-14.9% אלא ב-22%?

אני מציע לחברת-הכנסת שולמית אלוני לא להפוך לצנזור

ראשי של רשות השידור דרך התקציב- אבל ועדת הכספים יש לה זכות לגיטימית

לבחון את תקציבי התאגידים. תאגיד בנוי מהכנסה ומהוצאה. אין שום פטנט לדון על זה בקטע אחד של האגרה.

לכן האפשרות היחידה שאני רואה היא - לאשר את

התשלום הראשון של אגרה הטלוויזיה. ויביאו לפנינו את הצעת התקציב

רנדוז בר על ליכי חלקיו, ואז יהיה לחץ על הוליד המנהל להגיש הקציב מכובד.

ראשית, רציתי להזכיר ליושב ראש הועד המנהל, שאישור

תקציב רשות השידור על-ידי הממשלה בעצם אינו מספיק

מבחינה הבקרה הציבורית. רשות השידור היא כעין זרוע ממשלתית וחובתנו

לבקר את תקציבה ופעולותיה.

שמעתי כבר בוועדת החינוך והתרבות שאם לא יאשרו

את האגרה, לא תוכל רשות השידור לפעול. עם היקף תקציב של למעלה מ-200

מליון שקל, ועם חמשים מליון שקל, שלפי מיטב ידיעתי, נשארו ברשות פלוס

הסכום מההצמדה, אני מניח שתקציב לתפעול הרשות ברבע השנה הקרוב, יש.

ואם יחסר תקציב, האוצר יעזור עד שהקופות יתמלאו ואין מה לחשוש. אתם

יודעים שאת הכסף תקבלו.

לגבי האגרה, אמר בצדק חבר-הכנסת אורון, שהאגרה

היא עבור שירות, אני מסכים אתו. וכל הענין הוחטא כאשר נצברו סכומי

כסף גדולים והם נלקחו מרשות השידור, לדעתי, שלא בצדק. דוקא שולחן

אם יש עודפי תקציב של 100 מליון שקל, השנה לא תהיה

אגרה או תהיה מחצית האגרה, משלמי האגרה בעבר שילמו יותר מדי, השנה

ישלמו פחות, בודאי שין הצדקה לעשות שימוש באגרת הטלוויזיה לסעיפי

תקציב אחרים,

וכאן אני מגיע לדבר הצורם מכל - העלאת האגרה

למחזיהי רדיו במכונית. ראו מה קורה, אדם מחזיק מקלט טלוויזיה בכל חדר

בביתו ועוד רדיו ומשלם אגרה בסף 200 שקל לשנה- שני מחזיק רק רדיו

במכונית ומשלם 68 שקל לשנה. איפה הפרופורציה ? אנו מדברים על אגרה

שצריכה לשקף את היחס בין התשלום ובין התמורה. אנו תופסים את בעלי הרכב

כקרבן ואני יודע מדוע, כי זה הכי קל לגבות. אומרים לבעל הרכב: לא כחדש

את רשיון המכונית עד שתשלם את האגרה, אבל אנו עולזים בכך מעשה לא טוב

מבחינה לאומית, אנו מדברים גבוהה-גבוהה על פיזור האוכלוסין ופיזור

האוכלוסין יישור ברכב" מדוע האנשים הנוסעים ברחבי יהודה ושומרון, בגליל

ובנגב, צריכים לשאת בנטל הזה?

מעבר לענין פיזור האוכלוסין יש כאן ענין סוציאלי,

לא יכול להיות שאדם שמחזיי; ברכב משנת ייצור 1977, צריף לשלם תוספת

אגרה בעד הרדיו שהוא מחזיק במכוניתי. איזה הגיון יש בזה?

לכן בשלב ראשון אני מבקש מהוועדה לא לבטל את האגרה

על המחזיק רדיו בכלי רכב, אבל לקבוע אותה בפרופורציה מתאימה ולבטל אותה

במכוניות שהן ממודל ישן,

יכול להיות שיעז לו רדיו הדש, תציע לבטל את האגרה

על מחזיקי רדיו בכלי רכב, 100 מליון שקל הם מקבלים

מהאגרה על רדיו במכוניות.

מכאן אני עובר לבעיה שניה, שהיא לא פחות קשה, בעיית

גביית האגרה במגזר מסויים במדינה, שאנו עדים לכך שמשיגים בו שקט על-ידי

כך שהמשטרה לא נכגסת לתוכו. יום-האדמה עבר בשקט. למה? כי המשטרה לא

נכנסת לכפרים, לא מונעת הנפת דגלי אש"ף, לא מונעת כתיבת סיסמאות אש"ף.

לכן היה שקט. אבל אם המשטרה היתה נכנסת ואוכפת את החוק, היו קרבנות,

יש לי הרושם שאותו דבר קורה לגבי אגרת הטלוויזיה,

אני מבקש לקבל נתונים בדבר אותם 70% משלמי האגרה:- באופן לא פורמלי נאמר

לי, שבריכוזים של בני המיעוטים, הנושא של גביית האגרה הופך לבעיית לאומית

או לאומנית, לכן גובי רשות השידור לאי נכנסים לשם ולא מבצעים שם את האכיפה

שהם מבצעים במגזר היהודי.

בביגוד למה שנאמר עד. כה, אני רוצה לשבח את רשות

השידור, ויש לי בקורת בלי סוף. לפני שאגיע לבקורת,

אני רוצה לומר דברי שבח באופן ברור וגלוי: רק לפני כמה שנים הפרויקט

הזה של רשות השידור היה גורם להפסדים ולעגמת נפש באוצר. הוא הפך בשנים

האחרונות לחי נושא את עצמו בצורה מכובדת, ואנו מתוך אינרציה ממשיכים

בבקורת במקום לטפוח על השכם,

יש מוסד שהוא יוצא דופן בנוף שלנו, שהצליח להתייעל

ולהתאזן, ואנחנו במקום לומר לו כמה מלים טובות, ממשיכים בשלנו,

כמובן. אפשר לטעון איך צברו עודף של 100 מליון

שקל. אולי זה בגלל המונופולין שיש לרשות. השידור, אולי מפני שהם גבו

אגרה גבוהה מאד. האם מותר לממשלה לקחת מעודפים אלה ברשות השידור? לרעתי,

גביתם אגרה גבוהה מדי, נא להקטין את האגרה, ממשיכים

לראות בזה מכשיר להכנסות. זה נושא אחר. אבל שהם ראויים לשבח אני אומר

בלב שלם. ואם לאהרון הראל ולאורי פורת יש חלק בזה, אני אומר להם: ישר כוח.

רבותי, יש שיפור גדול בניהול שלכם, ולא ירד

מכבודנו אם נאמר זאת. בנוף הארץ, כאשר הכל מזדעזע, רשות השידור היא אי

בודד, שאמנם אין לו מתחרה, אבל הם בכל זאת הצליחו להתייעל ולהתאזן.

רשות השידור, ובעיקר הטלוויזיה,

הפכה למכשיר של כרסום במורל הלאומי.

לטלוויזיה יש תפקיד להעלות את המורל או למסור

אינפורמציה?

כל הזמן מראים אסונות, כל הזמן מראים נכים; אין לך

ערב-שבת בלי אלמנה , בלי יסורים ועגמת נפש. תפזרר

את זה על פני כל השבוע. ואינני מדבר על איזון. אינני מדבר על הצגת

הישגים והצלחות. חממות קרועות וילדים שאין להם מה לאכול. אתה יושב

נחרד, מה קורה בחלם, כאילו יש מוח מרכזי שחושב אין לכרסם במורל הלאומי,

כאשר המכשיר הזה צריך לעודד את המורל הלאומי.

אני רוצה לחזור על מה שאמרתי בהזדמנות אחרת:

אילו במלחמת העצמאות היתה טלוויזיה, לא היתה יומה מדינת ישראל, ולא

היה צריך להראות קרב לטרון, היו צריכים להראות דבריה הרבה יותר פעוטים -

והיו מוסרים אינפורמציה מדוייקת, אבל מדינת ישראל לא היתה קמה.

אלא מה? יש אנשים שרוצים לראות דרך המכשיר הזה

את הצבע שהם רואים, הצבע השחור, הם רואיה הכל בצבע שחור, הם רואים

התמוטטות. ויש כאלה שרואים במכשיר זה מכשיר למלחמה, מדינת ישראל

נמצאת במלחמה, אני הייתי במלחמת העולם השניה. המכות שקיבל הצבא הבריטי

במלחמת העולם השניה אין צורך למפר. מי שחי את הדברים וקרא אותם יודע.

חטיבות שלימות נפלו בשבי. או נפלו חלל, ביוון, בכרתים, במדבר 'המערבי. אנחנו

ישבנו ורעדנו, הנה, חלילה, ארץ-ישראל בסכנה של כיבוש, חברים שלנו נפלו

בשבי, יצחק בן-אהרון ויוסף אלמוגי, ומכל עבך היו הרוגים. וברדיו אנו

"התקדמנו עוד יום אחד לקראת הנצחון". ואני חשבתי, מה. הם דבילים,

הם אינם יודעים מה קורה? אבל הרדיו וכל המכשירים הממכלתיים היו מגוייסים

למטרה אחת - הנצחון.

ואצלנו? - אנו נמצאים במלחמה, תחזיק מעמד - הם

יישברו. תשבית אותם, תסגור את הגבול. כך נהגה מדינה שהיתה במלחמה

וכך נוהגת מדינה שנמצאת במלחמה. ואצלנו - המכשיר הלאומי, הטלוויזיה.

הציבור רוצה, ולנו אסור להתערב ולממשלה

אסור להתערב.

שמענו שבחים לרשות השידור בנושא התקציב- אתה יכול

להטיל מסים ולאזן את התקציב. השאלה היא, מה קורה

כאשר אתה מקבל את התקציב כולו ואתה מתחיל לראות כמה מובטלים יש בטלוויזיה,



פ. גרופר

וכמה לא עובדים וכמה מסתובבים.

היום באים ומבקשים לאשר אגרה טלוויזיה בסכום של

200 שקל, והאזרח משלם בעד רדיו .כמכונית אגרת רדיו עוד 100 שקל,

68 שקלים.

5. גרופר: לא, 100 שקלים. כאשר היום במשפחה אשה יוצאת

לעבודה, כל משפחה מחזיקה עוד טוסטוס ואז האגרה

היא יותר מ-68 שקלים. וכן- זה עולה למשפחה ממוצעת 300 שקלים אגרת

רדיו ברכב ואגרת טלוויזיה, ולא משבה אם המכונית ישנה, אם יש בה רדיו

צריך לשלם את האגרה.

ביקשתם לאשר אגרה בסך 200 שקל. אני מציע להוריד

50%. תשאל למה? אחרי שאעבור על התקציב שלכם - ואני מניח שאתם מנהלים

את התקציב בצורה הכי יפה. אבל תן לי לראות את התקציב, כי כאן אנו

יושבים ונאבקים על כל שקל - לאחר, שאעבור על התקציב שלכם, אחליט אם יש

צורך באגרה של 200 שקל או לא. אילי נמליץ להגדיל מעבר ל-200 שקל.

יש בטלוויזיה איפה ואיפה. אנחנו רואים את. תשדירי

הישירות של מועצות הייצור - מועצת ייצור הביצים, המועצה לייצור פירות

וירקות.

הם משלמים בעד תשדירי השירות?

הרבה מאד, מחירים של חוץ-לארץ.

עבדו שנים על הכנת תשדיר שירות לענף הגפן, היו

ויכוחים עם האגודה נגד אלכהליזם רעם גורמים אחרים. הכל קשרו לגפן -

בריאות נל1ים ובריאות הנפש, עד שהוכיחו שהיין אינו קשור באלכהליזם.

והנה התחילו סוף סוף, אתרי ארבעים שנה, לחת תשדיר על ענף הגפן והיין,

ואז אני שומע שהמיניסטר אסר לשדר תשדיר זה, נתן הוראה להפסיק לשדר אותו.

ואתם אומרים שיל1 מועצת רשות השידור, יש הנהלה ויש ועד מנהל, ואתם רשות

עצמאית. זוהי גישה ל1ל איפה ואיפה.

הוא לא נתן הוראה, הוא הביע את עמדתו ומוסדות רשות

השידור העצמאים החליטו.

הוא הביע דעתו, אתה אומר. יש הרבה דיעות על תשדירי

השירות ועל הטלוויזיה בכלל, אז מפסיקים לשדר?

מה אומרת תברח הכנסת שולמית אלוני? זכות הציבור לדעת. זכוה הציבור לדעת

גם על ענף הגפן והיין,

לכן אני מתקומם נגד אי-הגשת התקציב. אתה יכול

להביא את התקציב כשהוא בלתי מאושר על-ידי המוסדות שלכם. אנחנו איננו

צריכים לחכות לאישור המוסדות שלכם. אישור הממשלה גם הוא איננו אסמכתא

בשבילנו. אלף ואחד דברים שהממשלה מביאה לפנינו איננו מקבלים, אנו משנים.

בגלל אי אישור התקציב על-ידי הממשלה איננו דנים בו? זו זכותנו וזו

חובתנו לדון בתקציב רשות השידור.

ועכשו אני חוזר לסיפור הישן שלי, אינני בא להביע

דיעה על הפקות מקוריות בטלוויזיה, אבל לאחרונה שידרו סרטים מהפקה

מקורית באמצע הלילה, סרטים מפחידים, סרטים שגורמים לביעותי' לילה. שמעתי

שמפיק הסרטים נכנס למכולת ובעל המכולת לא רצה לשרת אותו.

והערה אחת על סרטי הייבוא. מי קובע איזה סרטים יקנו? מי שרואה את הסרטים השוודים צריך ללכת לפסיכיאטר. שנים אני אומר, שיש מגזר בארץ שאוהב מערבונים ותמיד מתעלמים מזה. למה? כי מי שקונה



פ. גרופר

את הסרטים אינו אוהב מערבונים. אני רוצה לדעת, לפי איזה טעמים קונים

את הסרטים, כי אני מקופד.

יש באיזור מגורי הרבה רשתות טלוויזיה בכבלים,

אני אינני קיטור לכך, כי אני חבר הכנסת, אז אסור לי. תמורת 100 דולר

לשנה אחה יכול לראות טובי הסרטים בעולם משעה 16:00. אלה יכולים להביא

את טובי הסרטים, הטלוויזיה שלנו מביאה טרטי זרתסטרא מלפני המשים שנה.

, אני מצטרף לדיעה שצריך להקדים את הדיון על תקציב

רשות השידור לדיון באגרת רשות השידור.

אני רואה שיש כאן נטיה שלא לאשר את האגרות אלא

יחד עם תקציב רשות השידור" אם זו רוח הדברים,

בואו נהיה מעשיים- בעוד שבוע יביאו לפנינו את תקציב רשות השידור,

ואז נוכל להביע דעותינו. לכן אני מציע שכל אלה הרשומים לרשות הדיבור,

יוותרו עכשו על רשות הדיבור,

לכן יש הצעה להפסיק את הדיון,

אני מסכים להצעה שלך. אבל יש לי 2-3 בקשות לרשות

השידור לקראת הדיון בתקציב שיוגש לפנינו-

אני מקווה שבהצעת התקציב לשנת 1989 מופיע גם

התקציב לשנים 1987 ו-1988 גם בצד ההכנסה וגם בצד ההוצאה.

בקשה שניה - כמה הושקע בסעיף ההפקות המקומיות

בשנים 1987 ו-1988

לעצם הענין, אני מצטרף להצעתך, אדוני היושב ראש,

אם יש לחברים בקשות לרשות השידור לקראת הדיון

בתקציב, בבקשה,

כמובן שיש לי כמה הערות לדברי החברים , גם חברים

ממפלגת י, שאינני מסכים עם כל מה שאמרו. אבל יחד

עם זאת, כיוון שלא אהיה פה בשבוע הבא - - -

התקציב לא יוגש בשבוע הבא.

אני רוצה לבקש מיושב ראש רשות השידור להביא לידיעתנו

מה היו ההכנסות של רשות השידור בשנת התקציב הקודמת

מפרסומים ותשדירי חטות, נדמה לי שזה דבר רציני. יכול להיות שדה יכול

להשפיע על גובה האגרה,

שאלה שניה - מדוע לא יזמה רשות השידור בשנת התקציב

הקודמת, כאשר היתה לה רזרבה שנקראה "רזרבה לפיתוח" - הפקות מקומיות

מתקציב זה?

אני מבקש לדעת מה הן ההכנסות מפרסומים ותשדירי

שירות.

יש ברון השם הרבה בעלי תשובה שסילקו את הטלוויזיה

מביתם- וממשיכים להטריד אותם בהודעות על תשלום האגרה,

שלחו הודעה לרשות השידור?

כן,

פנו אלי מספר לא מועט של אנשים שאמרו: לא רק שסילק נו

את הטלוויזיה, אלא עברנו מדימונה לבני-ברק ועדיין שולחים לנו הודעות

על תשלום האגרה, והשכנים שרואים את ההודעות בתיבות הדואר, ילדיהם אומרים:



יאיר לוי

יש לכם טלוויזיה,

אני לא הייתי שלם עם כך ש-50 מליון שקלים הועברו

מהקופה שלכם לקופת המדינה. לדעתי, יש מספיק כסף בקופת המדינה, הייתי

מבקש לדעת מה הנזק שנגרם כתוצאה מכך, שנלקחו מכס 50 מליון שקלים אלה.

בודאי שהייתי מבקש לתת שידורי העשרה בתכניות הרדיו

לגורמים הדתיים. כי אכן יש חשיבות שאנשים ישמעו דברי תורה ברדיו,

אדוני יושב ראש רשות השידור, בעקבות ההסבר שהתקציב

לל.זנת 1989/90 מבוסס על הרכבה ניכרת של הפקות

מקומיות, אשמח אם תוכלו להגיש לחברי הוועדה איזה נייר על תכנית ההפקוף

המק ומ י ות.

בדברי ההסבר נאמר, שרשות השידור תיאלץ לגבות
:
ית המחצית השניה של האגרה מאוכלוסיות המוגדרות כחלשות. מקבלי הבטחת

הכנסה וקשישים, ששולמה עד היום או על-ידי האוצר או על ידי משרד העבודה

והרווחה או על ידי המוסד לביטוח לאומי, אני סבור שאוכלוסיות אלו יתקשו

לשלם את האגרה.

הייתי מבקש שקראת הדיון הבא שוב תבדקו את הענין,

אם יש לכם אפשרות לחייב את המוסדות לשלם את האגרה במקום האוכלוסיות

החלשות, או לחילופין ליצור מקורות הכנסה נוספים ובלבד שלא לחייב באגרה

אוכלוסיות אלו, מחד אנו מדברים על מקבלי הב; חת הכנסה שהמדינה צריכה

להשלים ת הכנסתם ומאידך באים לגבות מהם מחצית האגרה.

צריך לתת נתונים באיזה סכום מדובר.

אני דורש מהנהלת רשות השידור לקבל החלטה, שהאוכלוסיות

החלשות פטורות מהאגרה. הבעיה מי ישלם סכום זה, היא

בעיה בפני עעמה, אבל מהם אין גובים.

רבותי, איננו מקיימים עכשו דיון על תקציב רשות השידור,

כאשר נקיים דיון על תקציב רשות השידור, נאמר דעתנו על רשות השידור

ועל הטלוויזיה ונאמר את הדברים בצורה החריפה ביותר. עכשו יש לנו בעיה איך

לאפשר לרשות השידור להמשיך לתפקד, מצד אחד אין תקציב ומצד שני יש בעיה

של אישור האגרה. אני מציע שוועדת הכספים תאשר כעת את התשלום הראשון של

האגרה,

מדוע?

כוועדה איננו יכולים למנוע מהמערכת אפשרות לתפקד,

אנו העדיפים דחיית האישור.

אם אתה מעדיף דתית אישור האגרה על-פני אישור התשלום

הראשון של האגרה, תבוא בשבוע הבא עם תקציב רשות

השידור ונדון בר ובאגרה.

בדברי ההסבר שלכם מופיעה טבלה . על גובה האגרה

ומספר משלמי האגרה בשמונה מדינות. מצד אחד אנו

בין הארצות שבהן האגרה גבוהה ומצד שני מספר משלמי האגרה אצלנו נמוך

מאשר בארצות אחרות, בישראל רק 625,000 משלימים את האגרה, האם הגבייה

שעליה שמענו בעבר דיווחים שהיא מתקדמת, נעצרה?

משרד העבודה ביטל את ההשתתפות באגרה של מקבלי הטבה

סוציאלית. אני הייתי רוצה לשמוע בישיבה הבאה

נתונים על ההשתתפרת בתשלום האגרה של אוכלוסיות חלשות.

אני חושב שהודעדה חייבת להתייחס לנושא זה. לא יתכן

שיבטלו את ההשתתפות באגרה של האוכלוסיות החלשות.

אני רוצה להסביר לחברי הוועדה שנכנסו זה עתה, שאנו

מפסיקים היום את הדיון על האגרה, כי החברים הציער



א, ויינשטיין

לדון על תקציב רשות השידור ואגרת רשות השידור יחד. עכשו מציגים חברי

דוועדה שאלות לקראת הדירן.

אני מבקש שיביאו לפנינו שני נתונים:

א, מהו הסכום מכלל התקציב באחוזים ובסכומים של

אגרת הרדיו ברכב.

כולנו יודעים שיש כאלה שמתחכמים, ולפני הטסט למכונית

מוציאים את הרדיו מהמכונית ולאחר הטסט מחזירים אותו. אולי באמת לא

כדאי להתעסק עם הענין הזה של אגרת רדיו בכלי רכב?'

ב. האם ערכתם סקר על הרגלי הטמיעה של שידורי הרדיו

בקרב הציבור הדתי? יעז ציבור דתי גדול שאינו משתמש בטלוויזיה ול37ומת

זאת בשעות הקריטיות הוא משתמש רדיו. האם רשות השידור ערכה סקר על הרגלי

השמיעה של הציבור שאין לו טלוויזיה, והאם בעקבות כך עשו צעדים מתאימים

לגבי השידורים ברדיו בשעות העומס בטלוויזיה?

בעמ' 3 של דברי ההסבר לאגרה יש נתוני השוואה עם

מדינות אחרות על גובה האגרה ומספר משלמי האגרה.

האם יש נתוני השוואה עם מדינות אחרות מהו היחס בין השכר הממוצע של

התושבים וגובה האגרה? אם אנו מדברים על אגרה בסן- 200 שקלים כאשר

השכר הממוצע במשי; עומד על 1,800 שקלים, מענין אותי מהו הל.יכר הממוצע

במדינות המופיעות בטבלה.

שאלה נוספת - מהו מרכיב שדורי החסות במקורות ההכנסה

של הרשות? בדיון בסעיף 13 לחוק ההסדרים במשק על העברת 50 מליון שקלים

מרשות השידור, נאמר שמקור העודף הוא במשדרי החסות, אני רוצה לדעת

מה מקור העודף.

למה ועדת הכספים לא באה לשאול אותנו לפני שהחליטה?

למה אתם לא באתם לצעוק? רשות הדואר לא הוזמנה, אבל

היא באה ביזמתה.

האם לא באתם כי עשיתם "דיל" עם הממשלה?

במשפט אחד: הוליכו אותנו שולל.

אם הוליכו אתכם שולל, זה חמור מאד.

אני מציע שכאשר תביאו לפנינו את התקציב, לא תביאו

את כל הערימה, תביאו את הדברים קצר ותמציתי.

אני מבקש, שבמסגרת החמר שיוגש יהיה לזיעור הריבית

והקנס.

אני הייתי מבקש נתונים על מידת השחיקה בשכר עובדי

רשות השידור, כי לפי הערכתי שחיקה בשכר עובדי

הרשות יש לה השפעה על התפוקה. ואדבר על כך בישיבה הבאה.

ועתה אני רוצה לסכם. אני מבקש שתאמרו לחברי הרעד

המנהל, שהם חייבים לגלות אחריות ולמלא חובתם. מדוע הכנסת צריכה להיות

יותר אחראית מאלה שנבחרו לנהל את רשות השידור? מדוע אנו צריכים לחשוב:

הנה יש בעיות במוסד הזה, כאשר אלה שנבחרו לנהל את המוסד אינם מגלים

אחריות ואינם מביאים לאישור את התקציב.

תחילה חשבתי, שאם לא נאשר את האגרה עכשו האזרח

יצטרך לשלם במהלך השנה שיעורים גבוהים יותר של האגרה, וכמה עשרות שקלים

אצל אזרחים מסויימים יש להם חשיבות.

אני מקווה שתביאו לפנינו אה תקציב רשות השידור בקרוב.

חוק המ י ל ו ו ת (הוראות שונות )(תיקון מס' 51)התשמ"ט-1989

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

חוק המילוות ( הוראות שונות) (תיקון מס' 5), התשמ"ט-

1989.

דברי הסבר להצעת החוק נשמע מפי נציגת משרד המשפטים,

הגברת תמר פנתסוביץ ומפי נציגי בנק ישראל - מר אייכנבאום ומר תדמור

ונציג האוצר מר גבאי.

בדברי ההסבר להצעת החוק חל שיבוש במיספור הסעיפים,

דברי ההסבר בסעיף 2 הם גם לסעיף 2 וגם לסעיף שלושה,

כי הוסיפו שני סעיפים, לכן סעיף 4 יהיה סעיף 3 וסעיף 5 יהיה סעיף 4-

רברתי, נקדיש חמש דקות לקריאת דברי ההסבר.

אחרי שקראנו את דברי ההסבר וסעיפי החרק, נשמע

את נציג האוצר, מר גבאי.

התיקונים המוצעים בחוק זה הם בעיקר תיקונים מכניים,

לגבי מילוות חובה. בסעיף 1 התיקון הוא בכך, שבעבר

בנק ישראל יכול היה לרכוש מלווה בטחון. מאחר שאפשר היה לרכו17 רק ממי

ל1קיבל הלוואות פיתוח, והיום סיבה זו אינה קיימת ומאחר וקי ימת בחוק

אפשרות של פדיון מוקדם של מילוות חובה, אנו מבקשים לתקן סעיף 2(א) ובמקום

פסקה (1) יבוא:

"כי מילווה המצריין בפרטים 6א עד 6ב בתוספת השניה

יהיה ניתן להעברה לבנק ישראל בתנאים הקבועים בתקנות."

יש הערות? - אין.

בסעיף 2 אנו מציעים לתקן סעיף 5 לחוק העיקרי. אנו

רוצים להקל על בני זוג בזמן גירושין"

פדיון מוקדם של מילווה באיזה ערך הוא געשה?

בערך מתואם.

דהיינו?

על-פי המדד שהצטבר ליום הפדיון.

המדד לאיזה חודש?

המדד הידוע.

מה ההקלה לגבי בני זוג בזמן גירושין?

מילווה יכול לפדות רק מי שהמילווה רשום על-שמו.

במקרה של גירושין מוצע להוסיף זכות להעברת מילווה

חובה ומילווה מרצון בין בני זוג בעקבות פסי! דין לגירושין , ולא שבעוד

10 שנים הבעל יצטרך לחפש את האשה והאשה את הבעל כדי שיוכלו לפדות את

המיילוות.

לסעיף 2 יש הערות? - אין.

אנו מאשרים סעיף 2.

בסעיף 3 אנו מציעים להוסיף לרשימת המלוות שבתוספת

הראשונה לחוק העיקרי את המילווה לפי חוק מבצע

שלום הגליל ואת המילווה לפי חוק מילווה חסכון, התשל"ו-1976 ראה מילווה

בטחון (הארכה מרצון), התשמ"ד-1984. וזאת כדי לאפשר תשלום ריבית והפרשי הצמדה למי שלא פדו את המילוות במועד,

יש הערות לסעיף 3?- אין.

אנו מאשרים סעיף 3.

בסעיף 4 אנו מציעים כי בסעיף 7(ב) לכל אחד מהחוקים

המצויינים בפרטים 9 עד 12 לתוספת הראשונה ובסעיף

7(ד) לחוק המצויין בפריט 14 לאותו תוספת, אחרי המלה "יחיד" יבוא "בעל

מילווה" והמלה "ששילם" תימחק.

מה הפיצוי שהוא מקבל?

הוא ממשיך לקבל הצמדה 6 שנים אחרי מועד הפדיון,

אני מבין שיש עשרות אלפים שלא פדו את המיילות במועד.

לכן אני מציע לטפל בסיטואציה זו ולהגדיל את התקופה"

תגיש הצעת חוקפרטית.

זה איננו נושא להצעת חוק פרטית.

מי שאינו פודה, יש הארכה לארבע שנים ואחרי 4 שנים

יש עוד 6 שנים. זאת אומרת 10 שנים.

לאיזו תקופה המילווה?

15 שנה,

25 שנה זה בסדר.

איף מביאים לידיעת הציבור שאפשר לפדות מילווה גם אם

לא פדו אותו במועד הקבוע?

חלק מאלה שאינם פודים את המילוות אינם פודים אותם

לא מפני שאינם יודעים שהגיע מועד הפדיון, אלא משום

שסכום הפדיון הוא נמוך,

אנו מפרסמים מודעות בעתונים, אנחנו נותנים תשדירים

ברדיו על מועדי הפדיונות ונותנים כתבות בעתונים על הפדיונות"

כל מי שנכנס לבנק ישראל ומוסר תעודת זהות, יכול

לקבל פרטים על תעודות ,מילווה שלו שלא נפדו,

ועדת הכספים מבקשת שתפרסמו הודעות לציבור על ; נ?ועדי

פדיון המילוות,

איפה כתוב ארבע שנים?

י, גבאי; מי שלא פדה במועד אוטומטית נכנס להארכה ויש לו

4 שנים מעבר לזה, יש לו עוד 6 מכים לקבל הצמדה,

מכוח מה?

מכוח החוק.

תניח 15 שנה אורך תקופת המלווה, לאחר מועד הפדיון

יש לו 4 שנים ו-6 שנים. התקופות אינן חופף?

לא, אינן חופפות.

אני מבין שאנו מאשרים את החוק.

לגבי סעיף התחילה, אנו מציעים שסעיף 5 יהיה

5א ויתוספו בו המלים: תחילתו של סעיף 5 ביום כ"ו

בניסן התשמ"ט , 1 במאי 1989.

מה זה אומר?

זה אומר שהתיקון יכנס לתקפו ב-1 במאי 1989.

מדוע?

בגלל זה שהחוק לא אושר עדיין?

כן,

אני מעמיד להצבעה חוק המילוות ( הוראות שונות)

(תיקון מס' 5) , התשמ"ט-1989 בתיקונים שהוצעו.

הצבעה

חוק המילוות ( הוראות שונות) (תיקון מס' 5), התשמ"ט-1989,

בתיקונים שהוצעו אושר

תוקמילווה בטחון ( הארכה מרצון) (תיקון), התשמ"ט-989 1

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום:

חוק מילווה בטחון ( הארכה מרצון)(תיקון),

התשמ"ט-1989.

דברי הסגר נשמע מפי מר גבאי .

אנו מציעים לתקן חוק זה כדי לאפשר פדיון המילווה,

במקרה של פטירת בעל המילווה, לבן זוגו, מבלי לקבל

צו ירושה.

ומה קורה אם בא יורש ושואל: אני גם יורש, למה

פדיתם את המלווה לבן הזוג?'

מספיקה תעודת פטירה של בן-הזוג ובן הזוג שנותר

בחיים יכול לפדות את המלווה. קביעה זו נעשתה בכל

חוקי המילוות מתוך רצון להקל על אזרחים, שלא יצטרכו לחכות עד להוצאת

צו ירושה, לפעמים הסכומים נמוכים ואנשים אינם רוצים להוציא צו ירושה.

אחר-כף אפשר לגבות את זה מהעזבון, זה אינו פוגע

בחוק הירושה, כי אחר-כך כאשר מוציאים צו ירושה,

אפשר לקבל את זה מהעזבון.

יש פסק-דין של בית המשפט העליון בענין זה.

בכל הוקי המילוות יש הוראה כזאת, מכיוון שחוקקו

חוק מילווה בטחון (הארכה מרצון), אומרים שמי

שלא פדה את המלווה ביום הפדיון רוצים אותו כאילו האריך את המלווה - - -

לכמה שנים?

לארבע שנים. הפרעונות הם לפי הגרלה מאפריל עד מרס.

מי שתעודת המלווה שלו יצאה בהגרלה באפריל, קרוב לשבה

הוא מפסיד מדדים. כדי שאנשים אלה לא יפסידו נותנים להם את היתרון שאם

הם חוזרים ומלווים, הם יהנו מהצמדה באותה תקופה שהפסידו אותה. כיוון

שהחוק אומר, שרואים אותו כאילו הוא חזר והלווה, אם הוא נפטר וחוק מילווה

בטחון אינו קיים, חייבים להוסיף הוראה זו, כדי לאפשר לבן-היזוג לפדות

את המילווה, לכן צריך לחזור ולחוקק סעיף 5א.

אני מבין שיש פסק דין, שקובע שנוסח זה לא גורם

לכך שהכסף עובר תמידית לבן-הזוג אלא הוא מחזיק

בר עד שיוסדר ענין הירושה, למה זה לא יהיה ברור מניסוח הסעיף? למה

צריר לכתוב את הסעיף כך?

אתה יודע בדיוק למה, כי סעיף זה יהיה מנוסח אחרת

מנוסח סעיף זה בכל החוקים האחרים.

אבל היה צורף בפסק דין של בית-המשפט העליון כדי

לקבוע הלכה זו.

אתה מדבר על מה שהיה לפני 15 שנה.

אחרי שיש פסק-דין אין צורך בשינוי הנוסח. זו

בקורת על מי שניסח את הסעיף לפני 15 שנה ולא כתב

את זה,

אם אתה תכתוב את זה יבינו שזה כאי לתת ביטוי לפסק

הדין, אתה מתנגד?

העובדה היא שאני עוררתי את השאלה. לא רק זה, בדברי

ההסבר לא מצאתם לנכון לכתוב את פסק הדין,

אמרתי שזה לא משנה,

אני צריף לדעת שהיה פסק דין, אני רוצה שהחוק יהיה

כתוב באופן כזה שישקף את פסק הדין.

אם יש בן-זוג ולא מגיע לו, כי יש צוואה של בן-הזרג

שנפטר, הוא יקח את הכסף עד שינתן צו ירושה אם זה כף, בואו נכתוב את זה:

ובלבד שאין בפריון כדי לשנות זכות על-פי דין או על פי ירושה,

זה רק חוק מילווה אחד. או שיתקנו כל חוקי המילווה,

שיש בהם הוראה כזו, או - - _

בואו נעשה פשרה: אתם מודיעים לנו שתגישו הצעת חוק,

נשקול. אני רוצה להתייעץ עם האנשים העוסקים בנושא

הירושה.

למה לא נכתוב בחוק זה?

יתחילו להתדיין, עכשר המחוקק אומר את זה, קודם לא

אמר את זה.

בקריאה השניה היושב ראש יקבל הסבר מפי מר דמביץ.

אני מקבלת את ההצעה, אבל אינני יכולה להתחייב שאנו

נחוקק את זה. אני חושבת שיש סיכויים טובים שכן, אבל

אני רוצה להתייעץ. זה לא התחום שאני אחראית לו.

הגע בעצמך,שהיה כתוב: מלווה שבעלו נפטר, דין פדיונו

כדין המילווה הקודם, ואז היית שואל - - -

אז הייתי שואל: למה הכוונה,

הרי תיקון זה, מבחינה תקנונית, אפשר לעשות אותו,

פסק הדין של בית המשפט העליון, יש לו משקל רב

והוא מחייב כל בתי המשפט הכפופים לו,



מרצון( תיקון), התשמ"ט-1989, כאשר הוא ילך לאיבוד כאן. צריך להיות

חוק מיוחד.

בסדר, מה אנו עושים, משאירים זאת כמות שהוא?

כן.

אה מודיעה לנו שתדוני עם הנוגעים בדבר ותחזרי

בתקופת זמן סבירה, והיועץ המשפטי לוועדה יעקוב?

נמסור הודעה מנומקת,

אנו מציעים להוסיף סעיף 2 שייאמר בו שתחילתו

סל סעיף 5א כנוסחו בסעיף 1 ביום 1 באוקטובר 01988

למה?

כיווז שההארכה של מילווה מרצון היא עד 1 באוקטובר

1989, כדי ליצור רצף ולהמשיך באותם הסדרים לגבי

בן-זוג שנפטר ולגבי יורשים, אנו מציעים כי תחילת הסעיף תהיה ביום

1 באוקטובר 1989.

אנו מאשרים חוק מילווה בטתון (הארכה מרצון)

(תיקון), התשמ"ט-1989 באופן שסעיף 1 מאושר כפי

שהוצע בחוברת הכחולה וסעיף 2 לפי הנוסח שהוצע על-ידי עורך-דין יהושע

אייכנבאום.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.15