הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 34

ועדת הכספים

יום ה' י"ח באדר א' התשמ"ט, 23 בפברואר 1989, בשעה 00;10, תל-אביב

נכהו: חברי הועדה; מ. חריש - יו"ר

ג. גל

פ. ג.רופר

י. הורביץ

א. ריינשטיין

א. ורדיגר

רן כהן

רענן כהן

יאיר לוי

ע. סולודר

א. שוחט

ד. תיכון

ר. אברמסון - משרד האוצר

ת. הקר - " "

ע. שגב - " " אגף התקציבים

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

א- קרשנר

ס. אלחנני

א. דמביץ- ?

א. אשמן

א. שינויים בתקציב ל-שנת 1988

ב. חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989

ג. תקנות מס הכנסה (הנחות בישובים )



א. שינויים בתקציב לשנת 1988

רבותי, ברשותכם, אני פותח את הישיבה. לפני שניגש לנושא העיקרי שעל מדר היום, נעסוק

בשני דברים מהנושאים השוטפים. יש לפנינו בקשה לשימוש ברזרבה להתייקרוית לשנת 1988 - העברה

של 22 מיליון שקל מהרזרבה לסעיף סובסידיות.

הסכום המבוקש תוכנן במסגרת התקציב הנוסף, אך מכיוון שהל עיכוב בהגשת התקציב הנוסף

לכנסת, אנחנו מבקשים לאשר את ההעברה מהרזרבה הכללית. לאהר שיאושר תקציב נוסף, נחזיר את

הסכום לרזרבה הכללית.

אנחנו מקבלים הרבה בקשות להעברות, אבל אנחנו לא יכולים בכלל לדעת מה מצב הרזרבות, ואם

ההעברה היא לא מהרזרבה של תקציב מסי 2. אנחנו לא יודעים אם בכלל קיים גרעון. אם תושבים שאנחנו

מעין אוטומט ונעשה כל מה שאתם מבקשים, ואתם לא תעשו מה שאנחנו מבקשים, הרי הגיע הזמן

שהכל ידעו שאנחנו מתכוונים למלא את תפקידנו בתתום התקציב. קיבלנו הבטחות, והן לא קוימו.

אולי נקבל הסבר מה קורה, היכן הגרעון, היכן יש עודף, מה קרה לאומדן התקציב שלכם. הגיע הזמן

לקיים דיון רציני בענינים האלה. מר שגב רמז, אם כי לא אמר, שבעצם מקורו של הכסף הוא

בתקציב מסי 1. לפי דעתי, כבר מזמן אין רזרבה.

יש.

כאן מדובר בסכום גדול מאד. אנחנו רוצים לדעת מה קורה, אם יש גרעון או יש יתרה

ברזרבה.

היתה הבטחה, שנרשמה גם בפרוטוקול, של שר האוצר הקודם/של הממונה על התקציבי,שהועדה

תקבל דיווח רבעוני על ביצוע התקציב. הבטחה זו ניתנה ותזרה גט בשנים קודמות, אבל זו שניתנה

לאחרונה רשומה בפרוטוקול. ובכל זאת, הועדה לא מקבלת דיווח זה. אחת הקערות שכתבנו לחוק יסודות

התקציב היתה שיימסר דיווח שוטף על ביצוע התקציב. תקציב נוסף לא צריך להגיש בחודש האחרון

לשנת תקציב.

אני מבקש למסור לועדה את הדיווח. האם לקראת הדיון בתקציב מסי 2 נוכל לקבל את הדיווח

המבוקש?

מובן שיש גרעון בסעיף סובסידיות, כי היה איחור בעידכון. אני סקרן לדעת אם יש

רזרבות, ואם כן - כמה?

כשתקיים הועדה את הדיון בתקציב הנוסף, נביא את התשובות לכל השאלות בענין הגרעון, איזה

הוצאות נוספות יש עד סוף השנה שלשמן; מבקשים תקציב נוסף.

כיוט יש ברזרבה 50 - 60 מיליון שקל, לעומת מיליארד ו-900 בתחילת השנה. כל עוד לא אושר

תקציב מס' 2 לשנה זו, לא ניתן לחלק את הרזרבה. אין כאן שום הסתמכות על תקציב מסי 2.

אחת הסיבות להגשת תקציב מס' 2 היא החריגה בתקציב הסובסידיות. אנחנו קיווינו שהתקציב הנוסף

יאושר לפני כן, ואז לא יהיה בורך בפניה שהגשנו היום. מאחר שהתקציב הנוסף הוגש באיחור,

באשמתנו, ועדיין לא אושר, אנחנו מבקשים אישור להעברה. לאחר שיאושר התקציב הנוסף אפשר יהיה -

באישור הועדה - להעביר מהרזרבה לסעיף הרלוונטיים.

אמנם הנושא הוא לא בתחום של אגף התקציבים, אבל אני רוצה להגיד שאין כיום למשרד האוצר

כלים לתת דיווח רבעוני. גם לפי החוק, דו"ח שר האוצר על ביצוע שנת תקציב נמסר הצי שנה לאחר תום

שנת תקציב. התקופה של חצי שנה לא נקבעה באופן שרירותי.

מתי נקבעה? כשלא היו מחשבים. עכשיו נותנים דו"ח בזמן אמיתי.

גם היום מנצלים את חצי השנה הזאת עד תומה. לא מחכים ארבעה חודשיים ואחר כך תוך חודשיים

לוחציפ על כפתורים והדו"ח יוצא. זה לוקה זמן. גם פירמה, שהיא עסק הרבה יותר קטן ויש לה .

בעיות הרבה יותר קטנות בניהול הכספים שלה, לא מוציאה מאזן יום אחרי תום שנת כספים.

יש לנו נתונים מעודכנים זרמי קופה, און-ליין - אפשר ללחוץ על כפתור ולקבל את המצב הקופתי.

הבעיה היא שאי אפשר להשליך ישירות מביצוע קופתי לביצוע תקציבי. מה שמענין את הועדה ומה

שמענין אותנו זה בעיקר הזרם התקציבי ולא הקופתי. צריך לעשות עיבוד על נתוני הקופה כדי

להגיע לנתוני התקציב.

אני אומר את הדברים בזהירות, כי לא אנחנו אחראיים לזה אלא אגף החשב הכללי, ויכול להיות

שהחשב הכללי חושב אחרת. אני אומר כרגע את דעתי, אני לא חושב שיש לנו כלים להכין דיווח

רבעוני על התקציב.

לדברים שלך יש השלכות נוראות.

הי ו"ר מ. חריש;

לא נמצה היום את הנושא הזה. נדון בו בהשתתפות החשב הכללי.

חבר-הכנסת תיכון, אתה רוצה לעצור את ההעברה?

לא אמרתי. זה סעיף גדול שיש לו השלכות גדולות. לא מדובר בכסף קטן. כשאנחנו מתבקשים

לאשר 200 אלף עקל, מתווכחים שלושה ימים. כאשר מתבקשים לאשר 22 מיליון - נאשר תוך דקה...

זה הכלל, והוא לא הומצא בישראל). נכון.



אומרים לנו שהיות ויש גרעון, נבנתה מערכת כלכלית שנועדה לגשר על פני הגרעון, להפחית את

הגרעון כמעט עד לאפס, או עד 1.2 מיליארד שקלים. פתאום מתברר שלא בטוח שיש גרעון.

9. שגב:

לא אמרתי.

ד. תיכון;

אני אומר. כל מה שאני אומר, אני אומר בשמי. כשאתה אומר לחשב הכללי שאומרים שיש גרעון

1.8 מיליארד שקלים, מסתכלים עליך ושואלים: מי באוצר אמר כך? מי שאומר באוצר זה אותו

אגף שאחראי על ניהול התקציבים במדינת ישראל. עקב זאת אנחנו מטילים עומס מיסים, מחוקקים

חוקים, וכל זה כשיש מי שאומר: אני לא רואה את הגרעון הזה בחישובים הקופתיים שלי. יכול

להיות שיתברר שזה נכון, יכול להיות שיתברר שזה לא נכון. היתה שנה אחת בה אמרו לנו שיש

גרעון, ובסוף השנה התברר שהיה עודף גדול. ואנחנו שאחראיים למעקב על התקציב התברר שאנחנו

לא עושים עבודתנו נאמנה, לפחות אליבא דמשלם המיםים.

אני מקבל מה שאומר נציג האוצר, שיש רזרבה וצריך להעביר מהרזרבה לסיבסוד מצרכי

יסוד סכום של 22 מיליון. אבל אני לא יודע מה קורה. אני יכול לבקש לפרט לפי מוצרים,

עומק סובסדיה וכו'.. .

כשמוציאים שקל מהקופה, האם הוא לא נזקף לסעיף מסוים? מדוע אי אפשר לזקוף כל הוצאת כספים

לסעיף מסוים ולקבל תמונה? אני מניח שהמחשבים רצים על הוצאה יום-יומית.

אני מוכרח להגיד שאני לא בקי בענין, ועל הפרטים הטכניים צריך לשאול אה החשב הכללי.

אני יכול רק לומר כמה דברים קצרים. קודם כל, לא כל הזרמים שעוברים בקופה הממשלה הם זרמים

תקציביים. יש בעיקר הכנסות וגם חלק מההוצאות שהן חוץ-תקציביות. לדוגמה, אגרות בתי משפט, על

פי חוק, בתי המשפט מפקידים את האגרות באוצר, אני לא יודע בדיוק מה עושים בזה אחר כך, אבל

אין אלה הכנסות תקציביות. דוגמה נוספת, מקיים. פורמלית, מי שמנפיק את המקיים הוא משרד

האוצר, כל הכנסות המקיים נכנסות לקופת האוצר, לקופת החשב הכללי, ויוצאות בעת פידיון המק"ם.

הזרמים האלה אנחנו לא מגדירים אותם כזרמים תקציביים, מאחר שהמק"ם לא נועד לממן את הגרעון

התקציבי. לכן מה שצריך לעשות זה לקחת את זרמי הקופה, לנפות את הסכומים הרלוונטיים ואז

להגיע לזרמים התקציביים..

יש כמאה השבויות במשרדי ממשלה. במשרד הבריאות לבדו יש 30 או 40 יחידות שמשלמות ומקבלות

כסף. אין מערכת שכולה און-ליין. אס לדבר על משרד הבריאות, בחלק מבתי החולים אין בכלל

מחשבים. לפעמים יש פיגור של שבועות עד שהפעולה של בית החולים מגיעה לחשב הכללי. אני

לא מנסה להצטדק, אני חוזר ואומר שזו לא אחריות שלנו, של אגף התקציבים, אבל מכיוון שאני

מדבר כאן בשם משרד האוצר, אני מנסה להסביר את הבעיות. יש התקדמות אדירה בתחום הזה,

עד לפני שנתיים לא ידענו כלום, עכשיו אנחנו יודעים הרבה יותר, אבל אני לא בטוח שאנחנו

נמצאים ברמה כזאת שאפשר לתת דיווח רבעוני על הגרעון.

ודיווח שנתי? אם אי אפשר לתת דיווח רבעוני, איך אפשר בתחילת השנה לתת דיווח שנתי על שנה

שחלפה?

האם אנחנו יכולים לקבל שני טורים, האחד - הרזרבות שישנן, טור שני - מה הדרישות שיהיו

עד סוף השנה. אני חושב שלשני הטורים האלה אין טעם אלא אם יכתבו גם מה היתרות שיש בתוך

המשרדים.

כל ההיגיון של רזרבה הוא שהיא באה לענות על דברים שאי אפשר לצפות מראש.

אנחנו עומדים כבר בסוף שנה. יכול להיות שבמשרדים שונים יש הוצאת יתר, או אי ניצול

של תקציב. חשוב לדעת לא רק מה יש באגף התקציבים, אלא גם יתרות שיש במשרדים.

אין פיקוח של הועדה על ניהול תקציב. אם אין דיווח, אין פיקוח.

אני מבינה שאנחנו צריכים לקבל דיווח. אם אני מסתכלת בפירוט שהוגש לנו, בגלל

הקביעה של 4%, בכל חודש חוזר הריטואל הזה, אנחנו חייבים להוסיף כי הסכום שנקבע בתקציב לא

מספיק. בדיוק אותה תמונה תהיה גם בתקציב הבא, כי קבעו בדיוק אותו אחוז של סיבסוד.

אנחנו מרמים את עצמנו, כי הרי אנחנו יודעים שעומק הסיבסוד הזה לא מספיק. ובהקשר של

הערת היושב ראש, זה היה דבר צפוי.

אנשי אגף החשב לא אמרו, לפחות לא לי, שאין גרעון. לפי הערכתנו - לאחר שכבר נשאלה

השאלה, ועוד נענה עליה ביתר דיוק ביום שני בדיון על התקציב הנוסף - הגרעון המקומי

בתקציב 1988 יהיה קצת יותר נמוך מהגרעון המתוכנן שהוא 1350 מיליון.

אדוני היושב ראש, יש לי בקשה. לדיון בתקציב הנוסף אני מבקש להזמין גם את החשב הכללי,

ואולי כדאי להזמין גם את מבקרת המדינה, כי יש לה כל הזמן השגות באשר לצורה שבה הם מדווחים

ואנחנו מאשרים. בדו"ח שלה היא אומרת שבעצם אף אחד לא יודע מה קורה.

נזמין את החשב הכללי לדיון. אני מעמיד להצבעה את הבקשה.

ה צ ב ע ה

הוחלט לאשר פניה מסי 236

אני מבקש שנציג האוצר יענה עכשיו לגופו של ענין, מה עומק הסיבסוד?



ע. שגב;

אין לי כאן נתונים מדוייקים. אבל באופן עקרוני, עומק הסובסידיות ברוב המוצרים הוא זה

שתוכנן ואושר על ידיכם לקראת שנת התקציב 1988. עומק הסובסידיה כיום הוא לפי המתוכנן, אבל

מכיוון שבמשך תשעת החודשים עד ינואר, שבו עלו המחירים, היתה חריגה בעומק הסובסידיות, בעצם

תקציב הסובסידיות בבר נגמר. לכן צריך בכל חודש להעביר את המנה החודשית, והמנה שבפניה הזאת

היא בערך המנה החודשית. במרס נצטרך לעשות אותה העברה.

עומק הסובסידיה , לאחר ההעלאות האחרונות במחירים, לא ישתנה עד סוף השנה? המחיר ישתנה?

ע. שגב;

לפי הערכתי, המתיר לא ישתנה. העומק יגדל, אם גס לא בצורה משמעותית.

מעבר למה שהיה תזוי' בתקציב?

ע. שגב;

כשהועלו המחירים ב-ו בינואר 1989 לקחנו בחשבון אח ההשפעה המיידית של הפיחות על המחירים.

אם צדקנו באומדן של השפעת הפיחות על המחירים, הרי שהעומק בתחילת שנת התקציב הבאה, ב-1

באפריל, יהיה דומה לעומק שהתכוונו שיהיה, בעצם זה העומק שאושר על ידיכם לשנה זו. יכול

להיות שתהיה סטיה מסוימת, אני לא במוח שצדקנו באומדנים שלנו, והן באומדני שכר ועלויות

אחרות. אני לא מדבר על שינוי באחוז או שנים, אבל אם קבענו באופן עקרוני שעומק הסובסידיה

בחלב יהיה 4% אנחנו צופים שזה פחות או יותר יהיה.

חבר-הכנסת לשעבר אפרים שלום היה המומחה לענין זה. הוא ידע בכל רגע מה עומק הסובסידיה

בחלב, בביצים. הוא ידע אח זה יוחר טוב מכל אחד אחר במדינה, והוא שמר על העסק הזה. היה

לנו אמון בו. חבר-הכנסת גל, אחה מוכן עכשיו לקחת על עצמך אח הענין הזה?

ברור שבנושא זח לקחו בחשבון התייקרות מסוימת. אם יעמדו בהתייקרות כזאת, אפשר פחות

או יותר לדעת מה עומק הסובסידיות. אם ההערכות מומעות לגבי ההתייקרות, עומק הסובסידיה ישתנה.

לשם כך יש רזרבה בחקציב.

ג. גל;

אם מדי חודש מתאימים אח המחיר בשוק, אפשר שעומק הסובסידיה יהיה רק 4%. אם לא מעלים

את המחיר, הסובסידיה יוחר גדולה.

ד. חיכוז;

יש תחזיות.



היו"ר מ. חריש;

תיקון שמות המוסדות הייחודיים. אני לא יודע מי מכם

השתתף באותה ישיבת לילה מפורסמת כשהוחלט על ההקצבות למוסדות האלה, אני שמעתי רק אגדות

על אותה ישיבה.

בתקציב משרד החינוך והתרבות: 1. בסעיף 203506, במקום מרכז לאמנות בית ברל,

יבוא: עמותת בית ברל. 2. בסעיף 203512 במקום בית לוינסון, יבוא: עמותת קרן ברל כצנלסון.

3. בסעיף 203536 במקום המרכז לאמנות יהודית אוניברסיטת ירושלים, יבוא: האגודה לאמנות

יהודית. 4. בסעיף203570 במקום מוסדות חב"ד בי"ס מקצועי כפר-חב"ד, יבוא: בתי ספר

למלאכה ע"י ישיבות חב"ד לובוייץ בא"י.

אנחנו לא מסכימים שבמקום בית לוינסון תבוא קרן ברל כצלנסון.

הקרן הזאת מפעילה את בית לוינסון.

חבר-הכנסת תיכון, זאת היתה גם התגובה שלי. עיכבתי אה הענין שבוע ימים כדי לברר

אם אמנם הסיוע יהיה לבית לוינסון. תנוח דעתך .

גבירתי היועצת המשפטית של משרד האוצר, יש לי שאלה פרוצדורלית. לאחרונה בג"צ חזר

ופסק בענין הזה, והפעם לגמרי בלבל אותי. אנחנו אימצנו לעצמנו שיטה שעל פיה בג"צ לא יוכל

להתערב, לכן ייחדנו לכל תמיכה ייחודית סעיף תקציב משלה. ממה שקראתי הבנתי שבג"צ בכלל

את השיטה שעל פיה אנחנו יכולים להעביר כספים למוסדות ייחודיים ללא אמות מידה

משותפות. עכשיו אני כבר לגמרי לא מבין, ואנחנו קרבים ליום שבו נשתמש פעם שניה בדבר הזה.

ביקשתי ללמוד את הענין הזה. לא נעלה את הנושא בדרך אגב, נעלה אותו באופן מסודר.

יכול להיות שאנחנו בכלל מנועים מלהעביר - - -

לא זה הענין שלפנינו. אנחנו עכשיו לא מעבירים כסף. אנחנו רק מאשרים אה השם הנכון

של מוסד שכבר אושר. אין פה שום אקט של העברח כסף, בסך הכל מתקנים שם שגוי ברשימה.

הענין דחוף כי פונים אלינו מקומות, ואנחנו לא יודעים מה לומר.

ביקשתי להעביר לועדה את כל הפניות שחיו.

ב. חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989

אנחנו עוברים לנושא המרכזי שלנו היום: חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה).

הערה לסדד לחבר-הכנםת דן תיכון.

שמעתי ממקורות ממשלתיים רמי דרג, שחלק מהסעיפים שמופיעים בחוברת הכחולה לא עברו את

הממשלה ולא אושרו על ידיה. למשל, כל ההסדר בדבר חלוקת מס מקביל.

זה לא קיים.

אני מבקש לשאול שאלה מקדימה: האם כל מה שיש בחוברת הכחולה ללא יוצא מן הכלל עבר את

אישור ממשלה לפני שהוגש לקריאה הראשונה בכנסת?

ענין שני, מאחר שיש כאן חוקים שונים ומשונים שאין להם מכנה משותף , ומאחר שהזמן קצר

ואנחנו רוצים להתקדם, וכנראה שיהיו ויכוחים ציבוריים גדולים סביב כמה דברים שיש בחוק

הזה, אני מבקש לפצל את הדיון בחוק לשני חלקיים: לקיים דיון דהוף בכל מה שקשור בתקציב

ולהכין אותו לקראת ה-ו3 במרס; והחלק השני הוא כל מה שאינו קשור בתקציב, גם אם הוא חשוב מאד,

כגון הרפורמה במשק הדלק, שאני תומך בה, אולי אפילו יותר משר האנרגיה, יידון במליאת הועדה

לקראת השגרה, כי הוא מחייב שמיעה של ציבור רחב. אני עצמי אומר לאנשים שפונים אלי: אל

תבואו אלי, תבקשו להופיע לפני הועדה.

חבר-הכנסת תיכון, אולי אגיד כמה מלים על הצורה שבה אני תשבחי לקיים את הדיון. חשבתי

שהיום יציג לפנינו האוצר את הצעת החוק, נקיים דיון כללי, ולקראת השבוע הבא לקבוע סדרי

עבודה של הועדה בנושא החוק הזה. לענין זה רלוונטית ההצעה שלך, אם לפצל או לא לפצל, היה

רעיון להקים ועדות משנה לחלקן מן הדברים. אני פתוח לכל הרעיונות בענין זה גם בגלל מצוקת

הזמן של הועדה, שצריכה לדון בתקציב, בחוק ההסדרים ובכל הנושאים השוטפים שיש על הפרק. אני

מקבל את הצעתך לשיקול בקביעת סדרי העבודה של הועדה.

אני רוצה להוסיף שאלה בעקבות ההערה הראשונה של חבר-הכנסת תיכון. האם זה בכלל משנה,

מבחינתה של ועדת הכספים, אם הממשלה כן דנה או לא דנה בענינים מסוימים?

יש בחוק הזה הרבה דברים שגם אם עברו - כאילו - את החלטת הממשלה, זה היה בחופזה, ואני

לא חושב שאפשר יהיה להתתיל את העבודה אחרת מכפי שהציע תבר-הכנסת תיכון. יש פה סעיפים

שדורשים שעות של דיון.



ד. תיכון;

היושב ראש לא התנגד, הוא הראשון בתומכים.

דיברתי על סדרי עבודה, כי על חוק ההסדרים לבדו אפשר לקיים דיונים עד 31 במרס, בלי

לדבר על התקציב.

ת. הקר;

כל ההוק הזה אושר בממשלה, ללא יוצא מן הכלל. למעשה, בשני שלבים. בשלב ראשון אושר

בממשלה הנופח שהוגש לה, יהד עם כל והצעות להחלטה, שחלקן אינן כרוכות בחקיקה, ולאחר מכן

היה עיון נוסף ומדוקדק יותר בועדת שרים מיוחדת מצומצמת, שעברה על אותם סעיפים שבהם שרים

מסוימים רצו להעלות השגות. הכל נדון והכל אושר. אין פה שום דבר שלא אושר על ידי הממשלה.

הנושא של מס מקביל, מה שנמצא כאן זה דבר מוסכם, זה תיקון טכני. השינוי בקריטריונים,

הכנסת שני קריטריונים נוספים שעליהם מדובר, עדיין לא אושר בממשלה ולא נמצא כאן. אם נצליח

להגיע לדבר שיאושר בממשלה ויוצע לכנסת תוך כדי הדיון פה, נביא את זה: אם לא, זה יהיה

בשלב מאוחר יותר. מה שיש היום בחוברת זה דבר מוסכם. אין דבר שאינו מוסכם.

א. ויינשטיין;

שר המשפטים התנגד להצעה להכניס שני קריטריונים.

נכון.

ד. תיכון;

שאלה נוספת. אני מבין שהיה הסכם בין ההסתדרות והאוצר שיש לו השפעות ישירות על החוק,

חלק נעשה יותר רלוונטי וחלק יצא מהמשחק. האם אתם מעדכנים את הצעת החוק?

ת. הקר;

בסיכום שבין שר האוצר ובין ההסתדרות, שעדיין לא אושר אבל צפוי להיות מאושר בהתחלת

השבוע הבא בועדת השרים לעניני כלכלה, יש שלושה או ארבעה נושאים שאישורם טעון חקיקה. אחד

מהם הוא הנושא של מס מקביל, שעכשיו התייחסנו אליו, השני הוא מס נוסף בשעור 3% על

הכנסות פעל 8000 שקל, שאמור לבוא בשנת המס הנוכחית בלבד במקום העלאת ההיקרות בביטוח

לאומי, שזה כן מופיע בהצעת החוק. אני כבר הכנתי הצעת נוסח, היום העברתי אותה לגבי פנחסוביץ

ממשרד המשפטים, ולקראת המשך הדיון נביא נוסת מתוקן, שמצד אחד דוחה את תחילת התוקף של העלאת

ההיקרות לשנה הבאה, ובתקופה הביניים לשנה זו מוסיף סעיף שמטיל את המט הנוסף.

התכונני לכך שנטען שזה נושא חדש, וכל הענין יצטרך לעבור קריאה ראשונה.



ד. תיכון;

את מבקשת מאתנו שלא לדון בנושא הביטוח הלאומי?

ת. הקר;

בהחלט בן לדון. זה לא בטל מן העולם. הסיכום של שר האוצר עם ההסתדרות דיבר על שנה אחת,

ולמעשה שלושת רבעי שנה, כי זה מאפריל עד ינואר.

הוספת מם הכנסה בשעור 3% היא לשנה, ואז תעלו ל 4% מפני שנותרה רק שלושת רבעי השנה?

3% על תשעה חודשים.

נכון, את הנוסח המדוייק נביא לכם.

יש לי בקשה. כל מה שלא רלוונטי להפעלה מיידית, יוצא מן החוק.

על זה כבר דיברנו קודם.

לענין סדר הדיון וכולי, אני מבינה שלקראת השבוע הבא, באותם סעיפים שצריכים הזמנה של

א:נשים נוספים ודיון נפרד, נקבע את לוח הזמנים והמועדים. אני רק חושבה שאנחנו יכולים להספיק

עוד היום, מלבד הצגה כללית של החוק, לעבור על אותם סעיפים שבהם אין בעיה, לא מעורבים בהם

גורמים נוספים. אם יש הסכמה, אפשר לעבור על הסעיפים ולאשר אותם. מה שנספיק, נספיק.

כמו שנאמר כבר, יש בחוק הזה דברים שונים. זהו סל שהכנסנו בו מצרכים שונים, אבל כל

המצרכים האלה משרתים את יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית שהממשלה קבעה ומעונינת שהכנסת תביא

אותה לביטוי בחקיקה. יש כמובן החלטוח שלא טעונות חקיקה, אבל כל ההחלטות שטעונוח חקיקה,

ושנתקבלו בהקשר זה של אישור התקציב והמדיניות הכלכלית, מאוגדות כאן בחוק הזה. למעשה צמוד

החוק הזה לחוק התקציב, כי אם בחוק התקציב יש מקור תקציבי - 50 מיליון מרשות השידור, לצורך

הדוגמה - אי אפשר לקחת מרשות השידור 50 מיליון ללא קביעה מפורשת בחקיקה ראשית, שרשות השידור

נותנת את הסכום הזה, כי היא תאגיד נפרד.

אבל זה לא מוגבל בתאריך. התקציב יכול לצאת לדרך גם אם החקיקה בתחום הזה טרם הושלמה.

לא. זה חלק מהמקורות התקציביים.

הפרק הראשון בחוק מציג את מטרת החוק, כפי שעכשיו הסברתי אותה, והוא נועד לקשור מה

שיש בסל הזה לחבילה אחת ולהסביר מהי המסגרת של החוק.



פרק ב' מדבר על תיקוני חקיקה שונים ומשונים. אציג בקצרה כל סעיף וסעיף. סעיף 2

מהקן אה חוק הסדרים לשעה הירום במשק המדינה, והוא הארכה נוספת של ההוראות לפיהן לא

משתלמת קיצבת ילדים בעד ילד ראשון במשפחות שבהן לא יותר משלושה ילדים והכנסת המפרנס

הראשי עולה על 90% מהשכר הממוצע. זה נקבע לראשונה ב-1 ביולי 1985, מאז הוארך עד

ו3 במרס 1989, ואנחנו מציעים להאריך בשנה נוספת. חסכון ההוצאה הצפוי מכך הוא כ-180 מיליון

שקל.

סעיף 3 מדבר על הארכה בשנה נוספת של חוק היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ. ההיטל

נקבע בנובמבר 1984, בתחילה היו 15% על שירותים מיובאים, בנובמבר 1985 כשהוארך התוקף

בסיס ההיטל הורחב גם לרכישת נכסי חוץ. ההכנסה הצפויה היא 145 מיליון שקל. כל הסכומים

האלה באים לביטוי בהצעת התקציב שמונחת אף היא לפני הועדה.

סעיף 4 מדבר על הארכת תוקפו של הוק יציבות מהירים במצרכים ובשירותים, אותו חוק שסייע

רבות להורדת האינפלציה מהשיעורים, שהיום זכורים לנו אולי כסיוט, אבל המאבק לשמירת הרגיעה

במחירים הוא עדיין חשוב, ואנחנו מציעים להאריך תוקפו של חוק היציבות. האמת היא שהרוב

הגדול של המצרכים והשירותים יצא כבר מתחולת החוק, והחוק נשאר לגבי מיגזר מצומצם. אבל עצם

קיומו של החוק והאפשרות להחזיר למסגרתו ענפים שיתברר שהם פורצים את הגדרות בצורה לא

מבוקרת, יש לזה חשיבות רבה כמכשיר הרתעה ובקרה על מחירי המצרכים והשירותים.

בהסכם פרס-קיסר יש סעיף מקביל. הניסוח הזה מתאים להסכם?

בן.

סעיף 5 מדבר על חוק חינוך מיוחד, שאושר לאחרונה בכנסת, ויש בו כמה הוראות שחלקן

יכולות להתחיל להתבצע. כבר היום חלק מילדי החינוך המיוחד נהגים מחודש לימודיט נוסף,

משירותים נלווים במסגרת חקציב משרד החינוך, עלות הדברים האלה היא כ-162 מיליון שקל בשנה.

ויש דברים שאנחנו מבקשים להשהות אח תחילת תוקפם.

חברת הכנסת סולודר, את תטפלי בנושא הזה? ותבדקי מה: הם הולכים להוציא מהשוק החשוב הזה?

בכנסה הקודמת טיפלו בו חברת כנסת ממפ"ם, אמירה סרטני. אני שואל אס את מוכנה לקחת עליך את

הטיפול בנושא הזה, אחרת אני אקח זאת על עצמי. זה חוק חשוב מאד.

אני אשתתף אתך.

יחד עם זה, יש בחוק- הזה כמה סעיפים,. כמו- - הרחבת אוכלוסית הזכאים לגילאי

18 עד 21, מתן שירותים נלווים, הארכת שנת הלימודים מעבר לכה שקיים היום - שהעלות התקציבית

שלהם היא כ-85 מיליון שקל בשנה. נוסף לזה יש עלות חד-פעמית לצרכי פיתוח בסך 134 מיליון סקל.

אנחנו פשוט לא ערוכים להרחבה זאת בשנה הנוכחית, ומבקשים את הסעיפים האלה לדחות בסנה אחת.

למעשה מבטלים את כל ההישגים של הצעות חוק של חברי הכנסת.

מה נשאר מהחוק הזה?

יש בו הרבה ויישאר בו הרבה. הלק יידחה במעט.

בועדת הכספים לא מדברים במונחים של.מעט והרבה. מדברים בסכומים. צריך להגיד מה נשאר.

ביקשתי שהיום נקבל סקירה כללית על החוק. אני שותף לשאלה שלך, אבל לא נעלה אותה היום.

יש עוד סעיפים שנרצה לקבל עליהם נתונים מפורטים. היום נקבל תמונה כללית מה יש לפנינו, כדי

שנוכל לארגן את עבודת הועדה בנושא החוק הזה.

למען הסדר וכדי שיהיו תשובות על כל-השאלות, אני מציעה שלדיון הזה יבואו גם אנשי

משרד החינוך.

סעיף 6 מבטל אה חוק חיילים משוחררים (מענק הסתגלות). החוק הזה אושר בכנסת

בשנה שעברה יומיים לפני הוק התקציב. העלות שלו היא 72 מיליון שקל לשנה החל מן השנה

השלישית. מיד עם קבלת החוק התברר שלא תוקצב טכום מתאים לו בתקציב המדינה לשנה שעברה. בא שר

מה נעשה? מנין ניקח? אז הוכנס סעיף שקובע שתחילת החוק תהיה

במועד שייקבע על ידי שר האוצר ושר הבטחון. אנחנו מציעים לבטל את החוק הזה, ולהסתפק

במה שחקיקה אחדת פלוס הוראות הצבא מעניקים לחיילים משוחררים. גס היום יש מענק הסתגלות. הוא

לא נקרא מענק הסתגלות, אבל יש מענק שחרור שמקבלים חיילים, יש הטבות בחוקים שונים, יש חוק

חיילים משוחררים.

ד. תיכון;

אתם יודעים שהיה סיכום בין הכנסת ובין שר האוצר לדתות אח ההפעלה, לא לבטל את החוק.

עכשיו מציגים מה מוצע לנו.

טעיף 7 הוא תיקון פקודת התעבורה. הוא מדבר על הפניית חלק מאגרות הרכב לפעולות לשיפור

תנאי התעבורה. כפי שבוודאי שמעתם, יש תוכניות להשקיע השנה הרבה בתשתית של כבישים. הסעיף

שקיים היום לענין זה יוצר קשר/הסכומים המשולמים לרשות מקומית על ידי תושביה לאפשרות להקצות

סכומים לשיפור תנאי התעבורה. אנחנו מציעים לבטל את הקשר הזה ולאפשר העברת חלק מכספי האגרות

לרשויות מקומיות על פי מבחנים שמתייחסים באמת לצורך בשיפור תנאי התעבורה באותה רשות ומצבה

הכספי, אם היא יכולה לשאת בזה ממקורותיה או לא.

ההחלטה תהיה של משרד התחבורה.

גם היום סעיף 79 הוא למעשה סעיף הסמכה, הוא מסמיך את שר התחבורה להקציב לרשויות

מקומיות ומועצות חלק מן האגרות, אבל יש בו איזו שהיא התניית. אנחנו מבקשים לבטל

את ההתנייה.

כמובן, הכל באישור וערת הכספים.

היום זה לא קיים. אפשר להציע.

אני מציע לכם שתתזרו לקו שאימצנו לפני שתי כנסות: כל התקנות באישור ועדת הכספים.

ב תחבורה אין תקנה אחת שטעונה אישור וערת הכלכלה, הכל חופשי.

ת. פנחסוביץ;

משק המדינה כבר קבע שהכנסת צריכה לאשר כל מקום שבאים להטיל תשלומים - - -

במשרד התחבורה שום דבר לא כפוף לכנסת. הוא יכול לעשות כבתוך שלו.

כאן לא גובים. זו לא גביה אלא חלוקה. כשהם גובים אגרות, הם באים לבקש אישור ועדת

הכספים כשהם רוצים לשנות שעור האגרה.

יש משרד אחד שטרח לא להיות תחת פיקוח פרלמנטרי - מקשרד התחבורה.

פקודת התעבורח.

סעיף 8 הוא תיקון חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. הוא מדבר על האפשרות לקבוע מחיר

מינימלי על ידי שר החקלאות במקריט שבהם מדובר במצרך שנקבעו לו מכסות ייצור. הכוונה היא

בעיקר לחלב. עם צמצום הסובסידיות לחלב יכול להווצר צורך בקביעת מחיר מינימום כדי להמשיך

לפקח על התכנון החקלאי.

אני לא מבין את זה.

שלא תהיה חחרוח פרועה.

מדובר במחיר סיטוני.

למיטב ידיעתי, תכנת הפרק הזה וגם בענין מועצות הייצור לא בהסכמה עם שר החקלאות,

ויש לו תיקונים בנושא.

ת. הקר;

נכון. אנחנו נמצאים עכשיו בדיון עם משרד החקלאות. יכול להיות שנביא נוטח משופץ לסעיף

הזה. אני מציעה שהדיון בסעיף הזה יהיה עם אנשי משרד החקלאות.אנתנו נמצאים אתם בדיון ויכול

להיות שנביא נוסה מתוקן.

רן כהן;

מדובר על משהו פרט לחלב?

ת. הקר;

היום מדברים על חלב. לא קבענו את זה באופן כללי למחירים בכלל אלא רק בנושא של

חקלאות ותכנון חקלאי. הנוסח הוא מגביל. מצד אחד לא מדובר בחלב בלבד, אבל מצד שני הנוסח

לא מאפשר את הדבר הזה במצרכים שאינם חקלאיים ושלא לצורך תכנון חקלאי. רק במסגרת הזאת.

סעיף 9 - תיקון פקודת הפיקוח על פרי הדר. אני מציעה שגם הדיון המפורש בסעיף 9

יהיה עם אנשי משרד החקלאות. מדובר על רפורמה מסוימת במועצת הפיקוח על פרי הדר ואי

התערבותה בנושא השיווק לתעשיה בארץ. סעיף 9 משנה את הייצוג במועצה, מגדיל את הייצוג

של המגדלים.

סעיף 10 אומר שהמועצה לא תהיה רשאית לערוך תוכניות בדבר שיווק פרי הדר לתעשיה בארץ

ולא תהיה רשאית להתנות התקשרות על שיווק כזה בקבלת רישיון או הסכמה. זו הוצאה של הנושא

הזה מהפיקוח.

כפי שאמרתי, בנושא זה יכול להיות שינוי מסוים בנוסח.

סעיף 11 - תיקון חוק נכסי המדינה. הסעיף מדבר על אפשרות של מכיירת מניות של המדינה.

סעיף זה מוצע לאחר שהתברר שיש מקרים - אני מציעה שיבוא החשיב הכללי, או שאני אביא את

הדוגמה כאשר יידון הסעיף הזה במפורש - כשיש כמות קטנה בבורסה, אפשר על ידי פעולות

בסכומים קטנים לעשות מניפולציה על חברות שרוב מניותיהן הן בירי הממשלה, ואין לנו שום

אפשרות למתן את הנסיונות האלה על ידי מכירה בבורסה, כי הסעיף שנקבע בשנת 1973,

בזמנו זה היה סכום יפה מאד של 3 מיליון לירות, והיום זה 300 שקלים חדשים. זה לא מאפשר

לנו שום פעולה ולו בסכומים פעוטים בלי לבוא לועדת הכספים, והרי ברור שהדיון בועדת הכספים

הוא כבר משפיע על מחירי אותן מניות. הסכום שבהצעה הוא 20 מיליון שקל.

יש אפשרות לתרגילים שונים.

ד. תיכון;

דוגמה. המדינה מחזיקה במניות ים המלח, שהסחירות שלהן נמוכה. פתאום מתפתחת ספקולציה,

מישהו מהתחיל להריץ את המניות כלפי מעלה. הממשלה רוצה לווסת, היא רוצה למכור מן ההחזקות

שלה אבל היא לא יכולה, כי לא שמרו .ולא עידכנו את הסעיף הזה. מעולם לא השתמשו בסעיף הזה.



א. ורדיגר;

זה מעיף דקלרטיבי.

אס קובעים 20 מיליון שקל, זה כבר לא דקלרטיבי, בסכום כזה אפשר לעשות דברים יפים.

סעיף 12 - תיקון חוק הביטוח הלאומי. אזכיר את ההיסטוריה של דיוני הממשלה, לאתר

שחבר-הכנסת תיכון שאל אם זה אושר או לא אושר. בהתחלה דובר על קיצוץ במענק לידה. המוסד

לביטוח לאומי לא אהב את הרעיון הזה, והציע סעיף זה כאלטרנטיבה שמטרתה לחסוך בערך אותו סכום.

הסעיף הזה קובע שכאשר זכות לקיצבה נוצרת בתוך החודש, היא לא מתחילת אותו חודש אלא מתחילת

החודש שלאחריו-

גם אם היא מתחילה ב-2 לחודש?

כן. וגפ אם היא מתחילה ב-28 לתודש. היום זה הולך אחורה, מעכשיו זה ילך קדימה. הממוצע הוא

שבועיים.

יש חוק עיגול חדש... למדנו שיסה חדשה של עיגול.

פה הבעיה לשלם לפי יום יצירת הזכות?

הקיצבה היא חודשית.

למה לחומרה ולא לקולה?

חיפשנו חסכון. זה נותן לנו כ-18 מיליון שקל.

אני יכול להראות איפה אפשר לחסוך 20 מיליון שקל ולא בדברים האלה.



ד. תיכון;

תבל להתווכח. לא ייצא מזה כלום. זה סעיף מטופש, מרושע.

מי המציא אח זה? יש צד חולני במחשבה הזאת.

זו פגיעה חד פעמית, אחר כך הקיצבה רצה. חסכון 18 מיליון שקלים.

n הקר;

אנחנו לא מטילים את זה על מי שזכאי לגימלה לפי חוק הבטחת הכנסה. קיצבח זיקנה .

וקיצבת שאירים מקבלים בכל השכבות, זה לא מכוון לאוכלוסיה מסוימת, אלה קיצבאות אוניברסליות.

סעיף 13 הוא סעיף תחילה.

תשלומים של רשויות למדינה.

מעיף 14 מאפשר העברה של 50 מיליון שקלים חדשים מרשות השידור לאוצר המדינה, לאחר

שהתברר שהצטברו ברשות השידור עורפי בספים בכך כ-100 מיליון ש"ח. גם להעברת 50 מיליון לכיסוי

החוב הפנימי של הממשלה, ישארו כידי הרשות כספים מספיקים לצרכי הפיתוח של הרשות בשנים

הקרובות.

אם נשאר כסף לרשות השידור, אפשר להקל באגרות.

צריך לבדוק אין נוצרה היתרה הזאח. איך רימו אותנו, קבעו אגרה על פי הגרעון.

סעיף 15 - תיקון חוק רשות הדואר. רשות הדואר הוקמה ב-31 במרס 1987. (ד. היכון: וכבר

הספיקה לאסוף בל כך הרבה כסף?) בעינה זו מדברים על 7 מיליון שקלים. החל מהשנה הבאה יהיה התשלום

למרינה בשעור שייקבע כאחוז מעלות הרכוש הקבוע שבשימושה של הרשות. למעשה אלה תמלוגים על

הזיכיון שנתנה המדינה לרשות הדואר.

(

כמו שאישרתם בשנה "עברה לגבי רשות הנמלים ורשות שדות התעופה.

מר; שהיה ברשות הנמלים הוא שפשוט כייסנו אותם. אמרנו: לכם יש כסף, אנחנו במצוקה...

ההסבר כיור. אפשר היה להגיד, כמו שאמר עכשיו חבר-הכנסת לוי, שיגנו פחות אגרות, הם מונופוליסטים

שלא יאכפו כסף.

זה לא נכון. התעריף שם הוא נכון, אבל בתוך התעריף יש זקיפה על ריבית החשיבית. אם לא

ניקה אה זה, הצטברות; יורדת. עובדה שברשות הנמלים הגיעו למיליארד והצי שקל.



י. הורביץ;

היו חברות ששמו את הכסף בבנקים והוא הפח עוד יותר.

כן. אבל התעריף שם הוא נכון, לא כמו ברשות השידור - - -

כשבנינו את בזק, הערכנו שזה שווה כך וכך, אנחנו דורשים תמלוגים. עמדו על המקח וקבעו

סכום. ברשות הדואר לא עשו אח זה. צריך לעשות את זה, אבל לא לעשות כך שיהיה לזה ריח

שאנחנו מזקים ואנחנו לוקחים מהם כסף והם לא יכולים להתגונן, היום מטילים עליהם 7 מיליון,

מחר 17 מיליון.

ההצעה המקורית היתה לקבוע 8% על הרכוש הקבוע. בסופו של דבר כתבנו כאן שהקביעה

תהיה בהתחשב בריבית התחשיבית, שהיא 8%, ובהתחשב ביכולתה הכלכלית של הרשות. זאת אומרת שאט

יתברר שהרשות בשנה מסוימת לא יכולה לעמוד בתשלום 8%, יקבעו לאותה שנה שעור נמוך מזה.

הפירוש הוא שזאת יחידת סמך. נבנה את זה כיחידה עצמאית, מנהלים משא ומתן,

קובעים סכום, ואתר כך נראה מה קורה. לא שמטילים או לא מטילים...

פרק די: דמי הרשמה לבתי ספר על יסודיים. הפרק הזה קובע את כל ההוראות בדבר דמי הרשמה

לבתי ספר על יסודיים, החל מסעיף 16. אבקש מגבי רונית אברמסון להציג את העקרונות של ההיטל

הזה.

העקרון בפרק זה בחוק הוא שנל משפתה תשלם עבור הילדים שלומדים מכיתה טי עד י"ב דמי

הרשמה לבית ספר תיכון, התשלום ייעשה על פי מבחני הכנסה משפחתיים. יש טבלה שמפרטת את

ההכנסה המשפחתית ואת סוג התשלום שתצטרך המשפחה לשלם. משפחה שהכנסתה המשפחתית עד 1024 לחודש לא

תשלם בכלל, תהיה פטורה מתשלום.

כל המספרים שאני מתייחסת אליהם נכונים לאוגוסט 1987. מדוע? משוס שאנחנו יודעים כבר מה

היתה ההכנסה הממוצעת לאוגוסט 1987.

הסעיף הזה הוא תמריץ להשמטת הכנסות. אנשים יצהירו על הכנפות נמוכות כדי להפטר משכר

לימוד.

אנחנו לא חושבים שזה התמריץ. אנחנו משתדלים לעשות אה זה כדרך פשוטה יחסית, מבקשים

תצהירים מההורים. לא מתכוונים לעשות מערכת מסובכת מאד. מניחים שרוב האזרחים יצהירו אמת.



שאל אותי חבר-הכנסת כהן אם יש התחשבות במספר הילדים במשפחה. יש התחשבות. המספר שהזכרתי,

1024 שקל לחודש נכון למשפחה שיש בה ילד אחד, מספר הנפשות במשפחה שלוש: אב, אם וילד.

על משפתה חד-הורית אנחנו מסתכלים כעל כשפחה דו-הורית.

knv הכוונה?

הורה גרוש או אלמנה שמגדלים את הילד לבדם.

גם אשה לא נשואה שמגדלת ילד?

בז-

יש קבוצה פטורה מתשלום, דרגת התשלום הראשונה היא 350 שקל דמי הרשמה לילד, קבוצה שניה -

550 שקל לשנה, קבוצה שלישית של בעלי הכנסות גבוהות מאד, משפחה בת שלוש נפשות שההכנסה המשפחתית

שלה מעל 2828 שקל, תשלם 800 שקל דמי הרשמה לשנה.

צורת הגביה. ההוריט ישלמו את הסכום בארבעה תשלומים. הסעיף מסמיך את שר החינוך ביחד

עם שר האוצר לקבוע דרכי גביה, אבל הכוונה היא לעשות את זה באמצעות הרשויות המקומיות,

כמו שעושים היום לגבי גני ילדים ותשלומים אחרים.

נעשה תחשיב כמה תעלה הגביה?

נעשה תחשיב. הכוונה היא להתבסס על מנגנון קיים. אין פה שום דבר שמחייב הקצאה נוסכת

של משאבים, למשל חקירות או דברים כאלה. אנחנו באמת תושבים שרוב ההורים יצהירו אמת, כי אין

שום המריץ לעיקר בענין זה.

אני רוצה להפנות אה תשומת לבכם שאין כאן שום סנקציה שהילד לא ילמד אם לא

שילמו עבורו דמי הרעימה. הסנקציה היחידה להורה שלא משלם היא שהוא יצטרך לשלם את דרגת התשלום

הגבוהה ביותר. אין כאן סנקציה על תלמיד. זאת אומרת, תלמיד לא יוצא מבית הספר מפני שהוריו

לא שילמו את הכסף. זה חוב שהמדינה תצטרך לגבות אותו

זה חוב שהמדינה תצטרך לגבות. כדי שנוכל להתייחס לענין כשיבוא החוק הזה לדיון מפורט,

אני מבקש לדעת כמה תעלה הגביה. אל ניחמם, שום רשות, שום גוף קיין לא ירצה לעשות את הגביה

הזאת בלי תשלום מיותר. אין תרומות. כמה זה יעלה לנו? האט יש תקדימים משנים עברו בתשלומים

רומים או באותו תחום, על כמה חובות אבודים ויתרה המדינה מפני שלא יכלה לגבוה אותם?

אבקש להביא את הנתונים האלה לדיון המפורט.

כמה אתם מצפים לקבל?

77 מיליון שקל ברוטו. בשנה זו 45 מיליון-

ר. אברמסון;

שנת התקציב מכסה חצי שנת לימודים השנה וחצי שנת הלימודים הבאה, כי שנת לימודים

מתחילה בספטמבר. אנחנו לא מטילים אונ זה רטרואקטיבית על שנת הלימודים הנוכחית, לכן יש רק

חצי שנח תקציב.

רן כהן;

ממספר מסוים של ילדים ומעלה יש פטור מלא?

הורים לא יהיו חייבים בתשלום דמי הרשמה עבור יותד משלושה תלמידים בתיכון. הטבלה

מתייחסת למספר הנפשות במשפחה. אם יש במשפחה שמונה ילדים, מחלקים את ההכנסה למספר גדול

יותר. התשלום הוא עבור שלושה תלמידים בתיכון. הורים באזור פיתוח לא ישלמו דמי הרשמה עבור

ילדיהם.

מדוע רק באזורי פיתוח ולא בשכונות מצוקה?

ת. פנחסוביץ;

מי שנמצא במצוקה ואין לו הכנסה, לא ישלם. הורים בעיירות פיתוח גם אם יש להם הכנסה

לא ישלמו דמי הרשמה.

הכוונה היא לעודד לעבור לאזורי פיתוח ולהשאר שם.

משק הגז. אני מציעה שלא נכנס עכשיו לעומקו של פרק זה.

הנושא הוא חשוב. תקבלו הכבר מאנשי משרד האנרגיה. המשק חזה מתנהל היום בצורה שהיא רעה חולה,

גם מבחינת הצרכנים וגם מבחינת המשק, כל הסדרי ההתחשבנות, המונופול שיש לחברות הקיימות.

צריך פעם אחת לעשות פריצה ולפתוח את המשק הזה לתחרות, לגמור את הסדרי ההתחשבנות הקיימים

בין הממשלה וחברות הגז. אני מציעה היום לא להכנס לפרטים. אני מבינה שאנשי חברוח הגז רצו

להשמיע את דבריהם בפני הועדה, ומצד שני גם אנשי האנרגיה וגם הרפרנט באגף התקציבים לענין

משק הדלק יבואו לאותו דיון.

ארנונה כללית. סעיף 37 - סייג להעלאת ארנונה כללית, הוא בדיוק בנוסח

שהיה בשנה שעברה, הוא קובע שהעלאת של סכומי ארנונה לעומת מה שהיה בקינה שעברה תהיה טעונה

היתר של שר הפנים ושר האוצר. אנחנו חושבים שצריך להמשיך בהסדר כפי שהיה.





שמעתי שיש רצון של הרשויות המקומיות להוסיף כאן סעיף שמאפשר להן להטיל מיקדמה.

אם זה יהיה מקובל על משרד הפנים והאוצר, יכול להיות שנביא סעיף בענין זה.

א. שוחט;

בסעיף 37(א) כתוב: "לא תגבה רשות מקומית בעל נכס ארנונה כללית לשנה הכספים 1989

בסכום שיש בו העלאה מעל סכום הארנונה שהגיע כדין". האם הכוונה היא למה שהיה כתוב בצו

הארנונה או למה משולם עם ההתייקרויות?

מה ששולם בפועל.

א. שוחט;

בפועל היו שלושה מחירים.

מה שצריך היה לשלם, לא מה ששולם למעשה.

אם כך, במקום "שהגיע כדין" צריך לכתוב: במחיר לפי צו הארנונה.

אני רוצה להעיר הערה, שאולי אינה שייכת לדיון היום. בעת חקיקת חוק הפרדת הבחירות

ברשויות המקומיות דחו את המועד החוקי להטלת ארנונה. באופן רגיל צריך היה להטיל את הארנונה

בפברואר, כיוון שחשבו ק,יהיו ראשי ערים חדשים ומסיבות פוליטיות לא יטילו אה הארנונה בזמן,

נתנו אפשרות להטיל אותה עד 30 באפריל. אם הצו יהיה ב-30 באפריל, פירוש הדבר שהשומות תשלחנה

רק בחורש מאי ויגבו בסוף יוני. (ד. תיכון: תושבי ירושלים כבר שילמו). ירושלים נהגה מחוץ

לחוק, רוב הרשויות לא נהגו כך.

אני מציע לרון בנושא הארנונה בהקדם האפשרי, לפני שאר הדברים, כדי שאפשר יהיה לקבל

ההחלטה.

בשלוש השנים האחרונות ניכינו לבלום אח ראשי הרשויות, בכל פעם ניסחנו חוק טוב אבל

הפרשנויות איפשרו להם לעקוף את החוק לחלוטין. סוף סוף בא משרד הפנים - - -

אני לא מקבל מה שאתה אומר. מדובר שם בערכים נומינליים, היתה אינפלציה בשעור כ-20%.

אם רוצים למוטט את הרשויות המקומיות... אני לא רוצה עכשיו להכנס לדיון המהותי, אני

רק מבקש שזה יהיה אחד הנושאים הראשונים לדיון.

אני מצטרף לבקשה שהנושא יידון בהקדם. נתנו לרשויות להוציא את כל הכספים שיש להם

והן עומדות בחובה. בואו ניתן להם אפשרות למלא אה הקופות מהארנונה.

הם יכולים, אנחנו לא אסרנו עליהם להטיל ארנונה. היו שיקולים עקומים לרחות את גביית

הארנונה.



א. שוחט;

היום אפשר לגבות רק בערכים נומינליים.

גם אלי היתה פניה של מרכז השלטון המקומי בבקשה להקדים את הדיון. לידיעת חברי הועדה,

גם התעשיינים פנו בענין הארנונה. התעשיה טוענת שמאחר שלה אין זכות הצבעה בבתירות

לרשויות המקומיות, לעומת התושבים שהם בוחרים, הארנונות לבוחרים הן נמוכות והתעשיה היא

שמשלמת את המחיר.

ד. תיכון;

לתעשיינים זו הוצאה מוכרת ואילו הבוחרים משלמים מהכיס.

אקדים את הדיון. רציתי רק לומר שאנחנו צריכים להתמודד עם בעיה יותר מורכבת. ומשרד

הפנים ומשרד האוצר . שיחררו עצמם מהתמודדות - - -

העבירו אותה אלינו, וזה בסדר. אני יכול להבטיח לחבר-הכנסת שוחט כנציג הרשויות

המקומיות, שאם לא תהיה הסכמה בועדה - הנושא יובא להכרעת המליאה.

תצטרך לדאוג בתקציב המרינה לכיסוי גרעונות.

פרק ז': היטל על רכוש. פרק זה מדבר על היטל חד-פעמי על כלי רכב גדולים ועל גלי שייט

וכלי טייס פרטיים.

כמה קיווה הסעיף הזה? כמה מזה מוכר כהוצאה?

הסעיף הזה שווה כ-20 מיליון שקל. ההיטל לא יוכר כהוצאה.

יש סעיף שקובע שהזקיפה תעודכן עקב ההיטל?

סעיף 32 אומר שסכום ההיטל לא יותר בניכוי לענין חישוב ההכנסה החייבת. לשאלה השנייה,

נדמה לי שרלוונטי סעיף 51, שלא היה בפעם הקודמת כשהטילו היטל זה, והוא אומר שעובד ישלם

20% כסכום ההיטל אם מעמידים לרשותו רכב.



ד. תיכון;

מתי עידכנתם לאחרונה את שעור הזקיפה לבכירים?

אני אשיב על השאלה הזאת.

ת. הקר;

באופן כללי, הפרק בנוי במתכונת שנקבעה בפעם הקודמת שהוטל היטל כזה. מועד התשלום יהיה

במועד חידוש רישיון הרכב, כך שלא יהיה צורך במנגנון מיוחד לצורך זה, וברכב חדש - בעת

רישומו לראשונה.

פטור מההיטל יהיה לנכים, כמובן, לאנשים שיש להם רכב שאינו בר-שימוש וכולי. יש רשימה

של פטורים בסעיף 18.

גם רשויות ישלמו את ההיטל הזה?

כן. כפי שאמרנו, מדובר על רכב גדול, 1800 סמ"ק משנות ייצור אחרונות- התוספת

הרביעית מפרטת את סכומי ההיטל.

נפח המנוע הוא 1790, ובדרגה הבאה 2000 סמ"ק. למה קבעתם 1800?

פרק חי: הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים. פרק זה מוסיף לפקודת מס הכנסה סעיף בענין

הקצאת מניות לעובדים. אם במסגרת תוכנית הבראה של מפעל מקצים מניות לעובדים, הכנסתו של

העובד מהקצאת המניות תהיה פטורה ממס בעת ההקצאה. יתלוו לזה תנאים שייקבעו בתקנות ועל ידי

נציב מס הכנסה, כדי להבטיח הקפאה של המניות לתקופה מסוימת, ולאתר מכן יהיה העובד חופשי

לעשות במניות כרצונו.

בעוד חמש שנים הם יראו שהמניות שלהם לא שוות כלום.

ת. הקר;

זה אחד מהסעיפים שמופיעים בסיכום דיון בין ההסתדרות והאוצר.

זה יחול גם על חברות ממשליות?

ו

רק במסגרת תוכנית הבראה.

כשהעובדים ויתרו על שכר.

זו; לא שווה אפילו את הנייר שעליו זה כתוב. יש כל כך הרבה תנאים מגבילים, שאף אהד

לא יעמוד בזה לעולם.

זה במסגרת המחיר שהאוצר שילם להסתדרות. למה אמרתם ששילמנו הרבה?

פרק ט': הקלות במס בקשר להסדרי הסיוע למושבים ולקיבוצים. ענינו של פרק זה לגרום לכך

שהסיוע לא ילך בחלקו לאיבוד על ידי מיסוי שנובע מהוראות המס הקיימת.

צריך להחיל, את זה על כל המיגזר החקלאי.

זו חקיקה פרטנית לסקטור מסוים?

לא, לגבי הסדרים מסוימים.

אם הפסדתי כסף ואני מפצה את עצמי באמצעות בנק שמוותר לי על ריבית, אני חייב במס?

אני לא יודעת.

זאת חקיקה מבישה. אם יש לכם בעיה, בטלו את החוק בענין הכנסה רעיונית לגבי כל המשק.

אפשר להכפיל את ההוצאה התקציבית ולא יהיו געיות... הממשלה רוצה לתת מענק ספציפי

למישהו.

כמו שנאמר, הדיון הספציפי יהיה בישיבה 'אחרה. אגיד רק באופן כללי, המבנה של הפרק הוא

שהוא מגדיר את ההסדרים לגל המושבים והקיבוצים, האוכלו0יה הנהנית מהפרק זה הם אנשים שחתמו

על הצטרפות לאותם הסדרים והאגודות השיתופיות, מוגדרים סוגי ההקלות במס: התרה בניכוי

לצרכי חישוב הכנסה, פטור ממס, דחיות או הקלות. הסמכויות בענין זה יינתנו לנציב מס

הכנסה לגבי מס הכנסה, ומנהל המכס ומע"מ לגבי מס ערך-מוסף ומם בולים. תחילתו של הפרק

הזה תהיה משנת המס 1987, ולגבי כל נישום ניתן יהיה לתת את ההקלות בתקופה שלא עולה על חמש

שנים רצופות מהשנה שתצטרף להסדר.

איחוד הגביה של מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומכ מקביל.

הפרק הזה עדיין קיים?

הפרק הזה עדיין קיים, מפני שהמטרה היא להכניס אותו לתוקף, במיוחד לאור הסיכום

שהושג לאחרונה בין שר האוצר וההסתדרות בענין תוספת מס בשעור 3% על הכנסות מעל 8000 שקל,

הכוונה היא להכניס את הפרק הזה לתוקף ב-1 בינואר 1990. אבל כדי להפעיל את הדבר הזה,

החקיקה צריכה להיות מוכנה זמן רב מראש, כדי טאפשר יהיה לעשות את כל ההיערכות האדמיניסטרטיבית

ההיערכות במחשבים, תקנות שצריך להתקין כדי שיכנסו לתוקף באותו יום. לכן אנחנו מציעים

להוקק את הפרק הזה עכשיו, ללמוד אותו ביסודיות ולחוקק אותו.

בפרק הזה יש שני חלקים: 1. איחוד הגביה; 2. שינויים בשיעורים. אתם רוצים שנאשר

גם את שינויי השיעורים?

כן, בהחולה מ-1 בינואר 1990.

זה לא קשור כתקציב. גם את הפרק הזה צריך להוציא מהדיון עכשיו.

אם רוצים שזה לעולם לא יהיה, צריך להוציא.

לפי מה שאמר אחמול נציב מס הכנסה יאיר רבינוביץ בועדת העבודה, אין שום אפשרות

לעשות את איחוד הגביה ללא השוואת הבסיסים של השומות. לפי הערכתו, חייבים לעשות את ההשוואה

עד 1 באפריל, שזה נראה מעשה וירטואוזי, ורק לאחר מכן אפשר יהיה בכלל לדבר על צעדים

לאיחוד הגביה, שצריכה להתחיל ב-1 בינואר 1990. זה בעצם לוח הזמנים, והוא נראה לא ריאלי.

אני מבין שהענין לא רלוונטי להקציב השנה.

שר האוצר הודיע במליאת הכנסת וברעדה שהוא מבטל את הנושא של הביטוח הלאומי, משמעות

הדבר היא שהוא מבטל את ההפלייה בשיעורים. אם גבי הקר אומרת בעמו של שר האוצר שממשיכים

לדון בזה, הרי ההודעה של השר עומדת בסתירה. לפי טבלת השיעורים שמצורפת לחוק הזה מגדילים

את התשלומים של עצמאיים ומקטינים לשכירים, יוצרים פער גדול בין שכבות של מפרנסים, מעלים

פי שישה. עם כל הכבוד, אנחנו לא יכולים לדון בזה ולומר שזה יכנס לתוקף בעוד שנה.

איחוד הגביה - נדון בנושא. אבל בשיעורים - בשום ('נים ואופן לא.

איחוד הגביה לא יתכן ללא השוואת הבסיסים.

יש שתי בעיות בתחום הזה, האחת - הפילוסופיה של האיחוד, אם צריך או לא צריך לאחד;

והשניה - הבעיה הטכנית אם אפשר לאחד. אתה שומע מכיוונים שונים שבביטוח הלאומי מערכת

הגביה היא יוצאת מן הכלל ולא כן במס הכנסה. אני שואל אם יש חוות דעת של מי שלא נוגע בדבר

מה המשמעות של איחוד כזה מבחינה טכנית, איזה בעיות הוא מעורר, אם זה יוסיף או יגרע?

ואם לא הוכנה חוות דעת כזאת, אולי אפשר לבקש שהועדה הזאת תקבל חוות דעת כזאת לפני שאנחנו

דנים באישור הפרק הזה.

אני מבינה שמרגע שיש הסכם תוספת יוקר, הזכירו כאן דבריו של שר האוצר בועדה, אני לא

הייתי באותה ישיבה, נופל כל החלק בדבר אחוזי גביה שונים משכירים ועצמאיים וכוי, או שהוא

נדחה כי הוא מופיע במקום אחר. בכל אופן, לא דנים בו, ונשאר רק ענין איחוד הגביה.

בנושא זה היה השבוע דיון גם בועדת העבודה והרווחה. יש חווות דעת של מנכ"ל הביטוח הלאומי.

אתם עושים את זה כביכול כדי לייעל, הוא טוען שמחיר האיחוד יהיה הרבה יותר גבוה מהחסכון

שיושג.

נדמה לי שזה היה באחת מהישיבות שלנו, כשנאמר שמערכת הגביה של הביטוח הלאומי היא יותר

טובה, נאמר - נדמה לי שעל ידי נציב מס הכנסה, אבל אני לא בטוחה - שאפשר שהגביה תעשה על

ידי הצוות הזה, והוא יכול להיות כאן או שם.

אין צורך להשיב היום בנושא הזה. ברור שזה פרק פרובלמטי מכל הבחינות.

אנחנו מבקשים לדון בנושא הזה-

עד לשבוע הבא נרע במה דנים ואיך דנים בפרק הזה. עוד לפני שבוע פנינו לאוצר, קודם כל

לבקש הבהרה לצד המעשי, איך מתבצע איחוד גביה. אמרתי שאם נדון כאן על הפרק הזה, נדון

גט על נייר ביצוע, כי ברור שכאן לא רק עקרון עומד על הפרק אלא גם הפרקטיקה.



ת. הקר;

למעשה סיימנו את הצגת החוק. אני מציעה שאולי נחזור להתחלה ונראה איזה סעיפים

אפשר לאשר עוד היום.

היו"ר מ. חריש;

האם לחברי הועדה יש הערות בלליות? אם לא, נעבור סעיף סעיף ונראה אם יש דברים

שאנחנו יכולים לסכם היום.

הערה כללית. דיון על החקציב הוא מכשיר לחברי הוערה לראות מה קורה בתחומים השונים.

לכן חשוב שלדיון בסעיפים מסוימים יבואו האנשים שאחראיים לנושא ויביעו דעתם. לדוגמה, יש

תיקון בחוק פיקוח על מצרכים ושירותים, במשרד התעשיה והמסחר יש מפקח על המחירים, הוא

יבוא לכאן, יאמר מה שיש לו לומר, יישאל וישיב. צריך לקבוע לוח זמנים.

היו"ר מ. חריש;

מקובל. נחחיל לעבור על החוק ונראה אם יש רברים שאנחנו יכולים היום להוריד אותם.

אני מציע להוריד את הפרק בענין משק הגז, ולהקים ועדת משנה שתשמע את כל הגורמים.

את זה נעשה בשבוע הבא. אני רוצה עכשיו לעבור ולראות אם יש סעיפים שאפשר לאשר אותם.

שום סעיף אי אפשר לאשר בלי דיון.

למה? אפשר לסכם בענין הארכת היטל על שירותים מיובאים, מיובאים 3, אפשר לסכם סעיף 4 - - -

אדוני היושב ראש, אני מציע שלפני שאתה מנפה תקיים ישיבה לשמיעת כל הגופים שרוצים

להופיע לפני הועדה. עדיין אינך יודע מי רוצה להו3יע ובאיזה ענין. רק לאחר שנשמע את

כולם, נוכל לעשות את הניפוי.

פרק בי: תיקוני חקיקה, סעיף 2 - תיקון חוק הסדרים לשעת חירום - זה סעיף בעייתי?

צריך להזמין אנשים? הסעיף בענין חוק היטל על שירותים מיובאים הוא בעייתי?

התעשיינים בוודאי מתנגדים. לשכת המסחר תתנגד. את ההיטל הזה אי אפשר להסביר אלא

בצודך לגבות כסף. זה יוצר שני שערי חליפין, זה יוצר כל מיני עיוותים ותכסיסים ועקיפה

החוק הזה. גבי אלהנני הכינה תזכיר. בענין הזה.

אם אין נושאים שאפשר היום לאשר פה אחד, לא נחליט היום. אני מבין שיש פניות גם

בסעיפים האלה. נצטרך לקיים שמיעה. נתחיל בשבוע הבא.

אני מבקש לישיבה הבאה לקבל לפרוטוקול תשובה חד-משמעית של האוצר למה הכוונה בענין

הביטוח הלאומי.

היו"ר מ. חריש;

בשבוע הבא.

אני לא מבין איך אתה רוצה לנהל את הדיון על התקציב. האם יש תוכנית עבודה לפי

משרדים? פעם נתנו לנו מערכת של חודש וחצי לפי ימינו.

יש תוכנית עבודה. הבאתי אותה לאישור בועדה. ביום שני תקבלו לוח זמנים. סיכמנו

בועדה איזה משרדים יידונו במליאת הועדה, ונקים שתי ועדות משנה כדי לסרוק את המשרדים

האתריים עבור מליאת הועדה, כי לא נספיק לעבור על הכל עד 31 במרם.

ג. תקנות מס הכנסה (הנחות בישובים)

יש ענין נוסף, שאם אפשר יהיה נסכם אותו היום, אם לא- נשאיר אותו לשבוע הבא.

נציב מם הכנסה טילפן למזכיר הועדה בענין תקנות מס הכנסה (הנחות בישובים), בהקשר של ביטול

חוק ערי פיתות. לפי האוירה בועדה, הצעתי להם, אם הם רוצים לקבל אישור הועדה שלא

יכניסו שום שינויים באזורים. נציב מס הכנסה מוכן לקבל את זה. מדובר בהארכת תוקף

התקנות בשלושה חודשים.

אני מכיר את מם הכנסה, יש כל מיני תקנות נפרדות. אני מבקש להבהיר בכתב לנציב מט

הכנסה שלא יגרע שם אחד ולא ישנה דבר בטבלה. אני רוצה שזה יהיה בכתב.

נאשר הארכת הסטטוס קוו.

לא לשלושה חודשים. לשישה חודשים.

רטרואקטיבית מ-1 בינואר-

שלושה חודשים מ-1 בינואר, התוקף יפוג ב-31 במרס. זה יותר חמור.

אני באתי בטענות על כך שכאשר רצו לשנות, לא הביאו את הענין לידיעתנו בצורה ברורה.

צריך להודיע על דבר כזה, כי הסיכום היה שמבטלים אח חוק ערי פיתוה וממשיכים במצב הקיים.

זאת היתה ההבנה. לפתע הביאו לנו ניירות עם כמה שינויים.

אני מציע שנאשר אח זה היום, אבל נבקש שעד יום שני יביאו ליושב ראש נוסה חדש למה

שאנחנו אמורים לאשר, תראה את הנייר לעוד אחד או שנים מחברי הועדה ותחתום. אנחנו מסמיכים

את היושב ראש לחתום על נייר שלא יהיה בו שום שינוי.

ד. תיכון;

אני רוצה לראות אח הנייר.

גם אני.

כאיש האופוזיציה אני רוצה לראות אה הנייר.

מיום שאני חברה בועדה הזאת, זה למעלה מארבע שנים, בכל פעם שמגיע מועד ההארכה באים אלינו

בסיפור. בפעם האחרונה היה זה ערב הבחירות, ואני הייתי זו שאמרתי לקולא: להאריך, יעבור זמן

עד שתיבחר ממשלה חדשה וכו'. חשבנו שעד 31 במרס הכל יהיה מסודר.

יש ברשימה הזאת עיוותים שהם בלתי נסבלים, ולא יתכן שלאורך זמן לא נדון בנושא הזה.

כל פעם באים עם תירוץ אחר, וגם בפעם הזאת. לכן אני מציעה שאם נאשר, נאשר לזמן הקצר

ביותר. אני מוכנה להסכים לאישור עד 31 במרס, בתנאי שהועדה מעלה את הנושא על פדר היום שלה.

כל הענין התעכב כי בממשלה הקודמת לא היתה ועדת התיישבות ולא היה מי שיקבע קריטריונים.

אי אפשר עוד להסכים שבכל טעם ימצאו תירוץ להנציח את הרשימה המעוותת הזאת.

אני מסכים שהרשימה היא מעוותת ויש בה הרבה דברים שלא היו צריכים להיות, אבל כרגע אין

שום ברירה, אני חושב שצריך להאריך אח התוקף ל3חוח עד 30 ביוני, כי אני כבר רואה איזו מהומה

תהיה במרס ולא יספיקו לדון על זה. אני מציע להאריך את תוקף התקנות עד 30 ביוני, וזה גם

יכריח אותנו לקיים דיון בזמן סביר.

אפשר רק לאשר או לדחות מה ששר האוצר מציע.

אני חושש כמו חברים נוספים כאן שב-31 במרס נעמוד בדיוק באותה סיטואציה.

לפני שאחתום, אסביר את הנוסח הסופי לחברי הועדה להערות.

אנחנו סומכים עליך שתחתום אם לא יהיה שינוי ברשימה.

יעו כאן עיוותים רבים. מי שחושב שיאפשר לפשט את הענין ולסכם עד 31 במרס, איננו יודע מה

הוא שח. הרשימה הזאת היא מסוג הרשימות שאי אפשר לגרוע מהן אפילו שם אחד. ברגע שאתה מנפה

לגרוע, אתה מעורר עליך אח חמתם של כל האינטרסנטים.

אם מציעים להאריך עד 31 במרס, הרי פשוט לא נשמע כדבר הזה. בכל פעם שרצינו להאריך בחלקי

שנה, אנשי האוצר/ הראשונים שאמרו שאפשר להאריך רק לשנת מס מלאה. פתאום משחקים אתנו משחק

של תלוקה לתודשים. אני יודע, הם רוצים שנבטל איזה שהוא חוק. אבל אנחנו לא בני ערובה,

אנחנו בפרלמנט. אפשר להביא מיד את התיקון לו1וק, ואפשר להעביר אותו תוך שבוע ימים. אבל

שר האוצר לא יעשה אתנו תנאים באמצעות נציב מט הננטה.אם חברת הכנסת סולודר אומרת שאפשר

לשנות את המ3ה עד 31 במרס - - -

אתה מסכים אתי שצריך לשנות?

אני מסכים, אבל אני גם אומר שאי אפשר וחבל שתנסי. את המפה הזאת אי אפשר לשנות.

הממשלה הזאת לא תשנה את המפה.

אבל אפשר כאן לפעול-

תאמין לי, גם כאן אי אפשר. ניסינו מאה פעמיים, הקמנו ועדות משנה.

אני מציע להאריך את התוקף בשנה.

נציב מס הכנסה לא יביא הצעה כזאת. כל זמן שהכנסת לא מחוקקת חוק שמקפיא את חוק ערי

הפיתוח - - -

את הסעיף שמשהה את חוק ערי הפיתוח אפשר לסכם ולהעביר ביום אחד. אם יש הסכמה, אפשר

להכניס אה הסעיף הזה לחוק הראשון שועדת הכספים חעביר למליאה. זה פשוט משפט אחד.

אני מציע להאריך את התוקף בשנה, והיועץ המשפטי של הועדה ינסה עוד השבוע להכניס אח

הסעיף שמשהה את חוק ערי הפיתוח, לאותה תקופה, סימלוטנית. נעביר את זה ישר לקריאה שניה

ושלישית.

למה לשנה?

זה ההסכם, ומי שאומר שאפשר לתת אח ההטבה הזאת לחלקי שנה זה רק נציב שעוזב אח עבודחו

באמצע השנה- אי אפשד לעשות את זה, אין מחשב שיעשה את זה.

כדי שחברי הועדה ירעו אח הסוד של יום 31 במרס, אני רוצה לומר שיש הסכם עם ראשי

ערי פיתוח. הדחיפות לאשר את הבקשה היום היא כדי להקדים תשלום משכורת

פברואר, אחרת יורידו מס הכנסה בערי הפיתוח בפעט השניה. אם לא מאשרים, זו פגיעה בעובדים

בערי פיתוח. ועדת הכספים לחצה בענין זה, וכאן יש הענות של האוצר לועדת הכספים. בין היתר,

ועדת הכספים דרשה שלא יכניסו עכשיו שום שינויים, כדי שיהיה סיפק בידינו לדון בשינויים.

עכשיו נענו גם לתביעה זו שלנו.

ההסכם עם ערי הפיתוח הוא באמת על הארכת תוקף התקנות האלה בשנה. אבל כיוון שראשי ערי הפיתוח

שאתם עשו את ההסכם, מביאים הצעת חוק פדטית, ביקשו לדתות וקשרו את שני המועדים. עד ה-ו3 במרס

צריכים ראשי ערי הפיתוח להביא את ההתחייבות שלהם לדחות חחילת חוק ערי פיתוח, ואז יאריכו

עד סוף השנה את תוקף התקנות.

זה מוכרח להיות כך.

אני שמח לתקדימים, והייתי רוצה שזה גם יירשם בפרוטוקול וגם ייחרת במוחנו, שיש תקדים

של הארכת תוקף בחלקי שנה. יהיו לנו עוד הדבה דברים שנרצה לאשר אותם דק לחלק מהשנה, כדי

ללחוץ על האוצר, ללחוץ על עצמנו, ללחוץ על המשרדים, ואז יגידו: בסדר, מאריכים את התוקף

לשלושה חודשים, ועד אז תגישו לנו הצעה כ'תוקנת. אני מציע שנראה את הענין בצורה כזאת,

ביקשתי רשות הדיבור לדבר שהוא צדדי כאילו, אבל יש בו משהו מפריע. זה עיוות שהוא

לא בלתי נטבל, כנראה שזה עיוות שהוא כן נכבל. יש שלוש נקודות ישוב שבמשך השנה שעברה

סירבה ועדה הכספים לאשר הכללתם במסגרת התקנות להנחות. במס הכנסה; אורנית, הר אדר, תימרת.

כל אחת מאלה הספיקה כבר להתכתב עם היועץ המשפטי שלכם ולהגיד כמה זה רע, ושהם חושבים להגיש

בג"צ וכו' וכו'. דחיתי אותם ואמרתי: רבותי, בינתיים כל הסיפור הולך להגמר. עכשיו הענין

מתחיל מחדש, ויכול להיות שמישהו יתעורר ויאמר: רבותי, זה לא. אם זה ענין לשלושה חודשים אולי

לא יהיה כדאי לו, אבל אם זה כבר ענין לשנה - - -



ת. פנחסוביץ;

שיגישו בג"צ, אלה אזורי וילות.

מבלי להיות משפטן, אחת הסיבות לכך שהמלצתי לאוצר שלא להכניס עכשיו שינויים היא

שאפשר להגן בבג"צ, לפי דעתי, על טענה שבודקים עכשיו את הקריטריונים ועומדים לקבוע

קריטריונים אחידים, ולכן המצב שהיה קודם נמשך עוד איזו שהיא הקופה. אילו הכניסו עכשיו

שינויים, היו פותחים פתח לסדרה של עתירות לבג"צ.

אני מסתייג לפחות מחלק מהרשימה - - -

גם אני.

פרט לישובים שהזכיר מר דמביץ, יש עור רשימה ארוכה של ישובים שהם לא מהנזקקים של

עם ישראל. בעצם צריך הייתי להתנגד מכל וכל גם להארכה בשלו7לה חודשים. יחד עם זאת, מאחר

שעלול להגרם עוול נורא לעובדים רבים בערי פיתוח, אני לא -רוצה להחזיק אותם בני ערובה.

אני מוכן לקבל את ההצעה של הירשב ראש ולהאריך תוקף התקנות עד 31 במרס.

חבר-הכנסת תיכון מציע להאריך תוקף התקנות לשנה, לרשימה כולה, וטעמו עמו. הוא אמר

שאין סיכוי לשנות את הרשימה בדרכים רגילות, ולקראת ה-31 במרס נהיה עסוקים בתקציב

וחוק ההסדרים במשק וממילא לא נגיע לענין זה. אנחנו ניקלע למלכודת: אס ראשי ערי הפיתוח ימלאו

חובתם עד 31 במרס, והם יעשו את זה, הועדה שלא תספיק לטפל בענין, תאלץ לקבל את הצעתו

של חבר-הכנסת תיכון - הצעה שאני מתנגד לה.

אני אצביע בעד הצעתו של היושב ראש - הארכה עד 31 במרס. אבל כדי שלא נצטרך לאשר אוטומטית

את כל הרשימה בגלל מצוקה טכנית, אני מבקש שתמצא את הטכניקה, או הארכה לעוד חודשייט או

בדרך אחרת, כדי שנוכל אכן לדון בקריטריונים או בהשגות לרשימה בידים חופשיות, ושלא נאלץ

לאשר אוטומטית.

אני מציע ליושב ראש קצת לשנות, / תוקף התקנות עד 30 באפריל, לא 31 במרס.

אני לא יכול.

סוף אפריל נופל באמצע הפגרה.

מדובר בתקנה, לא חקיקה ראשית. אני מבקש להקפיד על כך שתקנה אחת לענין מצפה רמון

תכלל בתוך החידוש, אם צריך. את הבעיות הגדולות, את אלה שמקבלים פטור זיכוי בקיעור 25%, אותם

מס הכנסה אוהב תמיד לשכוח. תוודאו שזה קייס.

ההסדר למצפה-רמון קיים עד 31 במרס בשנה הבאה.

מצפה-רמון לא כלולה בחוק ערי פיתוח אלא בחוק נפרד.

א. ויינשטיין;

אני רוצה לומר רבר בעיקר לחבר-הכנסח שוחט. אנחנו דנים עכשיו בנושא שעליו יש קונסנסוס,

אבל הוא על סדר היום, ולא כל חברי הועדה נמצאים כאן- יכול לבוא מי ולומר שהעלינו נושא

והחלטנו בנושא שלא היה על סדר היום. אנחנו לא יוצרים בזה הקדים- צריך לדון, וגם להרגיל

אח הפקידים ואח השרים ואח כל המערכח, שועדת הכספים דנה בנושאים שהם על סדר היום. אם נציב

מט הכנסה או מישהו אחר רוצה לשנות, הוא צריך להודיע יום לפני הישיבה ולא באמצע הישיבה

כשיש בעיוח, ואנחנו נאלצים לאשר.

אני פניחי אתמול בשם הועדה. בצד העקרוני, אחה בהחלט צודק.

א. ויינשטיין;

א. אני מבקש שלא נדון בנושא שהוא לא על סדר היום; ב. לאחר שהחלטנו לדון בנושא,

אני מצטער מאד שהאוצר הגיש לנו רשימה- שמרבית הישובים שנגרעו מרשימת מקבלי ההטבות היו

ביהודה לשומרון. הוא אמר שהקריטריון הוא מרחק 10 ק"מ מעיר גדולה. זה לא קריטריון, לא זו

אמת המידה בימים של אינתיפאדה. אם לישוב אדם צריך לנטוע 5 ק"מ במקומוח שזורקים בהם

אבנים, אני לא רוצו; להוציא אותו מהרשימה. אני חושב שהאוצר שגה בכך שהביא לנו הצעה זאת

שמוציאה ישובים ביהודה ושומרון.

ע. סולודר;

הוא ויתר על זה.

בשיחות אתו עמדנו על כך שרשימה כזאת לא תעבור בועדה, ואני שמח שהוא ביטל.

ג. מאחר וגבו בבר בינואר סכום מסוים מאנשים, ומאחר שמחזירים את המצב לקדמותו מתחילת

שנת המס בינואר, צריך לדאוג לכך שמס הכנסה יסדיר בצורה כלשהי החזדת הסכומים שגבה. ב-1

בפברואר ניכו מס הכנסה, ואני מבקש שהועדה תתאחד וביחד עם אישור התוקף של התקנות עד 1 במרס

תבקש החזר. אני בעד ההארכה עד מדמ, אם כי אני מניח שתהיה הארכה נוספת. יק התחייבות

של ראשי ערי פיתוח להביא הצעה תוק, ואני מבין שלא רוצים להביא אותה בראשית השבוע הבא

מסיבות שהזמן גרמן. אנחנו צריכים לדאוג גם לקופה/ ולבן אני מטכים שההארכה תהיה רק עד

31 במרס, אבל צריך גם לומר למס הכנסה שועדת הכספים מבקשת להודיע לנישומים בעיירות פיתוח

כיצד יוחזרו להם הסכומים שנגבו, ובהקדם.

יוחזרו במשכורת הקרובה.

חבר-הכנסת ויינשטיין, ההערה הראשונה קולך מקובלת עלי לחלוטין, אבל במקרה הזה

לא האוצר הוא שפנה אלינו אלא היתה הענות של האוצר ללחץ- של הועדה.

היה לחץ מאוחד של הועדה. לכן אין פה חריגה מן הכלל. הכלל מקובל עלי.

ד. תיכון;

אני מציע שתימסר הודעה לחברים, ומי שרוצה לערער יוכל לעשוח זאת. בינתיים מאשרים.

נצביע-

הצבעה

הוחלט פה אחד לאשר הארכת תוקף התקנות עד 31 במרס 1989

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:30)