(
פרוטוקול מס' 21
מישיבת ועדה הכספים
יום שני, א' באדר א' התשמ"ט - 502.89, שעה 00;10

חברי הועדה: מ. חריש - היו"ר
ח. אורון
ש. אלוני
נ. ארד
א. בן-מנחם
ג. גדות
א. גור
ג. גל
פ. גרופר
י. הורביץ
א. ויינשטיין
א. ורדיגר
ר. כהן
יאיר לוי
יצחק לוי
ע. סולודר
ש. עמור
ע- פרץ
א. רביץ
ח. רמון
17,
שטרית
י, שמאי
א. קרישנר - מזכיר הוועדה
א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה
ס, אלחנני - יועצת כלכלית
מ. איזנבר קצרנית
מ ו ז מ נ י ר : שר האוצר ש. פרס
מנכ"ל. משרד האוצר ו, מדינה
נציב מס הכנסה י, רבינוביץ
הממונה על התקציבים ד-- בועז
ת. הקר - היועצת המשפטית לאוצר
ע. שגב, ח. פלץ, א. גיל, ר. לובנטל - משרד האוצר

הצעת התקציב לשנת 1989
) (
נוסח לא מתוקן
) (
הכנסת השתים-עשרה
מושב ראשון
)



(
היו"ר מי חריש
;
ברשותכם, אני פותח את הישיבה
.

יש מספר פניות להצעות לסדר-היום. לא נקיים היום דיון על
הצעות לסדר-היום. נעשה זאת בישיבת הוועדה מחר או ביום רביעי. בישיבה זו ניגש מייד
להגשת התקציב על-ידי שר האוצר. נאפשר הצגת שאלות והערות לחברי הוועדה כדי שנוכל
לקבל תשובות היום ומחר
.
הסדר הוא, שהיום אנו דנים עד הצהרים עם שר האוצר על התקציב. בשעה 14:00 נקיים
ישיבה לדיון על חוק מימון המפלגות. מחר נמשיך בדיון עם שר האוצר על התקציב
ואחר-כך נמשיך בדיון על התקציב עם הממונה על הכנסות המדינה, נציב מס הכנסה
ונציגים אחרים של משרד האוצר. בישיבת הוועדה מחר ננסה להעלות כמה נושאים דחופים
.
אם זה מוסכם, נעבור להצגת התקציב על-ידי שר האוצר
.
אדוני שר האוצר, בבקשה
.
שר האוצר ש' פרס
;
אני מברך את חבר-הכנסת מיכה חריש שנבחר לתפקיד יושב-ראש ועדת הכספים. ואני
מאחל לו, שהחורשים בדמעה ברינה יקצורו
.
אני מברך את חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין להבחרו לתפקיד ממלא-מקום יושב ראש
ועדת הכספים
.
האמת היא שהתקציב לשנת 1989 לא יצא לאור העולם ללא חבלי לידה. בנוסף לחבלי
הלידה הטבעיים, יש עליו כבר לחצים רבים המטרידים מאד את מנוחתנו. יש כמה נושאים
שאינם מתוקצבים, כמו הנושא של חוק אזורי וערי פיתוח. זו תוספת של 120 מליון שקל
לתקציב. וכמובן שעל סדר-היום יש גם בעיית ההתיישבות, בעיית החקלאות, וגם זה נושא
כבד של מליוני שקלים. אני מוטרד מכך, כי אם לא נעמוד בתקציב מאוזן, האינפלציה
תתפרץ מחדש
.
חבר-הכנסת חיים רמון בדבריו במליאת הכנסת הסביר כיצד האיחפלציה בשנת 1988 לא
הסתיימה ב-% 16, כי ל-% 16 אלה צריך להוסיף את המדד שהתפרסם בינואר, ואלה הם עוד
6%-5%,
כי היתה אינפלציה כבושה. זאת אומרת שגם היציבות לא נשמרה כפי שהיינו רוצים
שתישמר. והדבר המטריד, מטריד את כולנו, זה הזיווג הבלתי-טבעי שראינו אותו בארצות
אחרות, מצב של סטגפלציה - של התפשטות האבטלה מצד אחד והעמקת האינפלציה מצד שני
.
אין בפי מלים להזהיר מפני הצירוף הזה
.
לא סיימנו עם ההסתדרות את הויכוח על הפיצוי עבור הפיחות ועל תוספת היוקר
.
אתם יודעים שהתעשיינים וההסתדרות קרובים להסכמה לגבי השנה הבאה, מאפריל ואילך, על
שיטת תוספת היוקר. עדיין נשאר הפער לגבי התקופה שעד אפריל
.
אני רוצה להעיר עוד הערה אחת בענין חלוקת ההכנסות. אני שומע את כל הויכוחים
וכל ההערות על חלוקת ההכנסות ועל הפגיעה בשכירים. אני רק רוצה לציין, שבשנה שעברה
שכר המינימום עלה ב-% 40; שכר המינימום עלה ב-241 שקלים לחודש. כל מי שמדבר על
השכבות החלשות, יש מח לדבר עליהן, אבל אסור לשכוח את העובדה שתיהנה תזוזה רבתי
בשכר המינימום
.
)



(
ש. פרס
הסובסידיות שבוטלו בתקציב הן 250 נ?ליון שקלים על צרכנים
שמונים כ-6 מליון איש, כי מ הס ובס יד יה נהנים גם תושבי השטחים. ואם נחלק
250
מליון שקלים ל-6 מליון צרכנים, לה יוצא בערך 40 שקלים פר-נפש. זאת
אומרת, זה יוצא 3-3,5 שקלים לחודש, וזה כולל תחבורה וכולל מזון
.
בודאי שיש התייקרויות בחנויות, אבל הרבה מההתייקרויות
הן התייקרויות עונתיות, כמו התייקרות פירות וירקות והתייקרות הביגוד
בגלל חילופי העונות עם ברא החורף
.
חל שינוי ניכר בחלוקת ההכנסות מבחינת מס הכנסה. לפני
ארבע שנים, כשנכנסתי לתפקידי כראש הממשלה, שני-שלישים מהכנסות מס הכנסה
פחות או יותר באו מהשכירים ורק שליש מהעצמאים. היום המצב הפוך - רק
שליש בא מהשכירים ושני-שלישים מהעצמאים
,

---
שר האוצר ש. פרס
;
40%.
הסיבה לכך היא שהעלינו את סף המט, זה לא רק שאנשים
מרוויחים פחות, אלא שחררנו ציבור שלם מתשלום מס הכנסה, העלינו את סף
המס ל-850 שקל ים, וכך שוחררו הרבה מאד מתשלום מס הכנסה
.
אני רוצה להגיד לחברי הכנסת: עם כל הכבוד, אם תהיה
התחרות מי יתן יותר ומי יבטיח יותר, לפי דעתי זו תהיה רמאות בקנה-מידה
אדיר, כי לא חשוב מה כולנו נבל1יח ולא חשוב באיזה תום לב נעשה זאת
,
האינפלציה תכה בנו שוק על ירך. מה שלא נעשה בעצמנו, האינפלציה תעשה
הרבה יותר גרוע, וגם האבטלה
.
גם קראתי את הבקורת על י התקציב עצמו, שקיצצנו פחות מדי
בתקציב הממשלה ויותר מדי בתקציב הסובסידיות. אבל אתם יודעים את החלוקה
,

20% - בטחון, 40% חרבות ו-22% ההעברות. העברות - לפי חוקים
"
חרבות - לפי התחייבויות. בטחון - לפי המכסימום
.
יחד עם זאת אני רוצה לומר באופן קטגורי, שהחינוך לא קוצץ
.
החינוך מקבל השנה תוספת ל1ל 70-80 מליון שקלים. ואם יורידו את דמי הרישום
,
לא יהיה מניין לקחת; כי שר הבטחון אומר - ידידי חבר-הכנסת שאול עמרר
-
אתה לוקח מהבטחון ונותן תוספת לערי הפיתוח; לא להשקעות במפעלים, אלא
לתנאים יותר טובים בערי הפיתוח
.
אני מסכים שיתנו לכולם את הכל, אני רק מבקש שיגידר
?
מניין לקחת, דבר אחד אי אפשר לעשות - אי אפשר להדפיס כסף, וכאן יושבה
קבוצת אנלזים מלומדה שיודעת את חוקי המשחק. על כן מוכרחים בענין זה
להיות זהירים מאד
.
)



(
ש, כרס
אמרתי שהשנה גתו. ו לחינוך הוספה של 70-80 מליון שקלים
.
בשנה שעברה גהר. ו. תוספת לריבוי טבעי בחיכוך. והשגה זה מתבטל' בתוספת
של 40 מליון שקל. נתנו גם השהה תוספת ריבוי טבעי, שזה עוד 25 מליון
שקל. נהנו 12 מליון שקל להינוך הטכנולוגי
.

כמה נחנו למוסדות תרבות
?

אנו נותנים באופן גלובלי לתרבות . לא הוספנו כסף לסעיף
התרבות, בפשטות, אני בעד לחת 100 מליון, 200 מליון, 300 מליון, 400
מליון, 500 מליון שקל. למה שאני אהיה נגד
?
לאחר שהכנסת תאשר את התקציב, אנו נצטרך לבוא לועדת

א. נצטרך לבוא לוועדת הכספים עם תכנית בעוין החקלאות
.
אמרתי שהיא שנה כלולה בתקציב, היא אינה מתוקצבת
.
ב. נצטרך לבוא הנה בענין חוק ערי ואזורי פיתוח
.
ג. נצטרך לבוא עם ההסדר עם ההסתדרות לגבי תוספת היוקר
-
בענין תוספת היוקר אני רוצה להגיד - ואגיד זאת גם בכנסת: אני קורא שחברי
ההסתדרות אומרים, שאנו רוצים להוריד הצי
.
בשנה שעברה הוסיפו למגזר הציבורי תוספות?????? בלי תוספת תפרקו
ה-5% בפועל היו 11% עם הזחילה רעם הדרגות. 11% תוספת לזכר בלי פרוטה
תוספת תפוקה. השנה יתנו עוד 6% תוספת שכר בלי זחילה ובלי הדברים
האחרים. אם חוק לזכר המינימום יעבור, הוא יעלה את הלזכר הממוצע במשק בעוד
% 2,
כי שכר המינימום מעלה את השכר הממוצע במשק
.
אני אומר: כבר קבלו 17%, ואם יהיר עוד 7%-6%
- - -

השכירים הם האוכלוסיה היחידה שהכנסתה עלתה
?

איבני יודע. אין לי קנה-מידה. אינני יכול להשיב לך
,
אני רק רוצה להגיד לך: השכירים במשק הם 85%-80%, כל מה שנעשה נרגע
קודם כל לשכירים במשק בגלל ההיקף שלהם. גם בין העצמאים יש אנשים
שהכנסתם אינה עולה על הכנסת השכירים. יש עצמאים שמצבם אינו מזהיר
"
וזה 90% של המשק
.

90%
של ההכנסות במשק
?

אינני יודע. אוי יורע שזה 35% מהכנסות מס הכנסה, 90%-85%
משלמים % 35 מס הכנסה
.
)



(
ש. פרס
רבותי, -וגר מעונינים למשוך הון ובעלי הון, וכל
הדיבור כאילו מה שיש לנו לעשות זה ל שוות תנאים, הוא מדומה. יש
תחרות אדירה בעולם על משיכת הון. וההון צריך להיות הצי שתוי לפחות
ביין ציוני כדי לבוא לישראל. למה לבוא לישראל? יש כאן אינתיפאדה
,
מס רכנסה גבוה, יש בירוקרטיה משופרת
.

יש ריבית גבוהה
"

הריבית היא הלק מהאינפלציה
.
יש כאן כל המעלות. אפשר להבריח הון. ואני אומר: אל
נבריה את ההון. אני רואה משטרים סוציאליסטים בצרפת, בספרד ובשוודיה
,
שמאד זהירים בענין זה. שר האוצר הצרפתי הוריד, את מס הכנסה ל-20%
.
בצרפת על 100 דולר הכנסה משלמים רק 20 דולר מס הכנסה. עושים הרבה
דברים כדי למשוך הון. לא שאני מאוהב בהון, אלא טאנו זקוקים לו בשביל
פיתוה הארץ
.
נצטרך לעשות מאמץ עליון לבדוק ענין הרפורנ?ות, יש על
שולחננו הרפורמה במיסוי והרפורמה בשכר. יש דו"ח שישינסקי ויש דוייח
זוסמן, זה עומד על הפרק, נצטרך לטפל בזה
,
יושב כאן האחראי על מס הכנסה במשרד האוצר - נציב מס
הכנסה 'יאיר רבינוביץ, אני רוצה להגיד לזכותו של יאיר רבינוביץ
,
שהכנסות מס הכנסה גדלו מאז הוא נכנס לתפקידו ב-10%, והוא אומר, שאב
!
יוסיפו ערד 700 איש למס הכנסה ו-30 מליון שקל, נוכל להגדיל את ההכנסות
ממס הכנסה בלמעלה ממיליארד שיל
.
אחר-כך אנו צריכים לגשת לבעייה המרכזית והיא בעיית ההשקעות
במשק
.
הוץ מהאינפלציה הדבר המטריד ביותר הוא ענין האבטלה
,
לאבטלה יש כמובן גם צד חיובי - מפעלים שפלטו אלפי עובדים, התפוקה
שלהם לא ירדה. בתעשיה האווירית הורידו 5,000 עובדים, וזאת
מבלי שהתפוקה תרד. הם רוצים להגיע לייצור של 75,000 דולר פר-עובד
.
בתדיראן פיטרו 3,000 איש והתפוקה כמעט לא נפגעה
"
ואולם הבעיה ??????????????? היא - מה יהא על 5000
העובדים שנפלטו מהתעשייה האווירית. הוא הדין לגבי העובדים שנפלטו
מתדיראן, הוא הדין לגבי העובדים שנפלטו מ"כור". בלי השקעות לא נוכל
- - -

מה אתה עושה בנושא ההשקעות במשק
?
)



(

תנאי ראשון להשקעות הוא, שממשלה תפנה טרק ההון
.
דבר שני - הפרטה, "פרייביטיזישן". אני הייתי קורא
לזה אזרוח, למכור מפעלים לאזרחים. אנחנו מנהלים משא-ומתן על מכירת
תלק מכי"ל. יש עוד שורה של מפעלים שעל הפרק
"
אנחנו מוכרחים להחליט מה לעשות עם מניות הבנקים שיש
בידינו, ואינני יודע מה זה יתרון או תמרון, כבאותו סיפור על האיכר
העומד באמצע הכפר עם תבל בידו, שאלו אותו: מה אתה עומד עם חבל? והוא
אמר: איבדתי פרה וקבלתי חבל, אנו עומדים באמצע הכפר עם סכום של
שבעה מיליארד דולר מניות בנקים ביד
,
הדבר השלישי שצריך לעשות רחום ההשקעות הוא - משיכת
הון יהודי. זה אפשר לעשות רק על-ידי שינוי- יסודי ליל האקלים, והאקלים
הוא בהחלט קשה בארץ. יש בקורת, מה שלא תעשה, תמיד אתה אשם. תפסיד
,.
אתה אשם, תרוויח אתה אשם, כאשר בעולם יש גן-עדן. העולם שקוע בכסף
,
יש כמויות של מזומנים כפי שלא היו אף פעם באיזה פרק בהסטוריה האנושית
.
כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה כסף מזומן. וזו גם אחת הסיבות מדוע
מעלים את הריבית
.
בגרמניה 60 מליון אילז, פתות ממחצית אוכלוסיית יפן, עם
תוצר לאומי של 2 טריליון דולר, עם ייצוא של 600 מיליארד מרק, הם עברו
את היפנים, איזה עושר, כמות אדירה ליל כסף, גם הכסף היפני וגם הכסף
הגרמני מתפעלים לעצמם שדות פעולה מחוץ לארצותיהם, כי אם יתזור הכסף
הביתה, הוא יביא לאינפלציה. בגרמניה האינפלציה היא 1%, והיא יכולה
לרדת לאפס אחוז
,
צריך להכין באיזה משקים אנו פועלים- אם אנו נהיה בתתרות
מי מבטיח יותר ומי נותן יותר, לא נמלא תפקידנו כהלכה
,
אני רואה את הריה דלרוזה שאנו צריכים לעבור, היא קשה
.
אבל אם נעבור אותה, אני מקווה שבסוף השנה נוכל לראות אדר בקצה המנהרה
.

תודה לשר האוצר שמעון פרס
.
ועתה - רשות הדיבור לחברי הוועדה, ואני מציע שנגביל
את רשות הדיבור ל-6-7 דקות
.
רשות הדיבור לחבר-הכנסת אריאל ויינשטיין
.

אדוני שר האוצר, אתה בירכת את חבר-הכנסת מיכה תריש שנבתר
לתפקיד יושב ראש ועדת הכספים.אני מברך אותו על בתירתו לתפקיד מזכ"ל
מפלגת העבודה
.
)



(
א. ויינשטיין
אני חושב שועדת הכספים אינה יכולה להשפיע על שינוי
הנ?דיניות. זר תהיה ברכה לבטלה, גם מבחינת הזמן. אבל היא יכרלה להשפיע
על נושא מרכזי והוא - צמצום ביקושי הממשלה, נכון שקשה בחודש אחד
לצמצם אה ביקושי הממשלה, שרים חדשים נכנסים, רל אחד עם הכבודה שלו
,
וקללה היה לצפות מממשלה חדשה ומשר אוצר חדש להביא למהפכה בתחום זה
של צמצום ביקושי הממשלה
.
אולם אני הייתי מבקש, אדוני שר האוצר, שלמשימות שמנית
תוסיף -יוד אחת והיא - צמצון בישובי הממשלה. אתה שאלת בנאום התקציב

היכן לקצץ? אני מפנה תשומת לבך לדו"ח גדיש
,
שבו הוא מציע לצמצם את ביקושי הממשלה. נכון, הוא אינו צריך להתמודד
עם בעיות פוליטיות - אם כי יש לו הבנה רחבה בבעיות אלו - אבל הוא
שביקושי הממשלה הם בעיקף של -2 מיליארד שקל. מתוך 2 מיליארד שקל אייה
,
בודאי אפשר למצוא עשרות מליונים שבהם אפשר לצמצם. ואנחנו יודעים
איזו משמעות יש לכל צמצום של 30-20 מליון שקל, אני הצעתי שהממל1לה
תקים ושר שרים שתכפה על השרים את הצמצומים בתקציב
"
כאשר אין צמצום של התקציב, יש הגדלת עומס המסים. וכאן

הבעיה הראשונה - ממי לוקחים? יכולה להיות דיעה, השקפת
,
עולם, שצריך לקחת משכבות הביניים. יש מי שאומר שצריך לקחת מהעשירים
.
כאן יכול להיות ויכוח ערכי. ואם הייתי באופוזיציה הייתי לוחץ על שר
האוצר לקחת ממה שקרוי השכבות העליונות. אבל אני חושב שאיי לקחת משכבות
אלו כי אלו השכבות היוזמות, אלו השכבות היוצרות מקומות עבודה ויש
גבול למה שאפשר לקהת מהן. אם בארצות-הברית הגיעו לשיעור מס מכסימלי
של 35% ובצרפת ל-20%, שאנו מתחרים בארצות-הברית ובמדינות השוק המשותף
-
אני חושב שאנו צריכים להזהר מהליכה בכיוון זה. אבל זו כמובן שאלה ערכית
.
אבל יש בעייה שאגי קורא לה - בעיית האפליה, והיא לא
בעיה ערכית. הפלייה זו באה לידי ביטוי בכמה נושאים: הנושא הקשור
בעצמאים ושכירים; הנושא הקשור בסיוע למושבים ולקבוצים; והנושא הל1לישי
-
קופות- החולים
.
אני ביקשתי נתונים, ועצם העובדה שנתונים אלה לא הגיעו
אלי עד

הרגע הזה, מצביעה על כך לזיש מה להסתיר
.
מה זו הפלייה
?

איזה נתונים ביקשת ולא הגיעו אליך
?

אני חושב שהלחץ ל1ל נציב הכנסה מר יאיר רבינוביץ על
הגדלת הגבייה הוא בלתי-נסבל. אבל המגמה להוסיף 50 מליון שקל למס-הכנסה
אני תומך בה, כי היא יכולה להביא להגדלת ההכנסה ממס הכנסה
.
)



(
אנו אומרים שצריך לקחת ביטוח לאומי ומסים לפי גרבה
ההכנסה ולא למי הסוג הסקטוריאלי
.

ללא תקרה
?

על זה הוחלט. לאחר שהוחלט, לא יכולה להיות הפליה על-פי
הסקטורים השונים. יש שכירים שמקבלים עשרות אלמי דולרים לחודש. מדוע
יסביר בזה ישלם דמי ביטוח לאומי שונים מאלה שמשלם עצמאי המרויחים אותו
סכום
.
אתה אמרת עכשו, אדוני שר האוצר, שיש עצמאים שהכנסתם
נמוכה, יש עצמאים שנמצאים במשבר. ראינו את המושבניקים. הם עצמאים
.
מדוע רוכל בשוק הכרמל או סוחר שחי בתנאים קשים, בחנות שנבנתה לפני
40
שנה, בלי מיזוג אוויר, ישלם דכי בימות לאומי שונים מהשכיר? יגידו
שהם מרמים? בבקשה, נחוקק חוקים וניתן תמיכה בלתי מסוייגת לאכיפתם
.
תשכנע אווזי

מדוע

אני לא צריך לעשות פיליבסטר ולהגיש
מאות הסתייגויות כדי להשיג את הדבר הזה, את ביטול ההפלייה הזאת
?
מדוע צריך לגבות ביטוח לאומי על הכנסת-הון? לאדם יש
חנות או משרד או מניות, הוא מקבל פירות, מדוע על פירות אלה הוא צריך
לשלם דמי ביטוח לאומי? ומדוע כאשר הוא יוצא למילואים הוא אינו מקבל
את התגמולים גם על למוד דמי הביטוח ששילם על הכגסת ההון
?
אנחנו צריכים להחליט, האם אר. ו הופכים את הביטוח הלאומי
למסחטת-מס או שמשאירים את הביטוח הלאומי כביטוח לאומי בלבד
.
נושא נוסף - נושא הקבוצים והמושבים. אמרתי בכנסת ואני

ההתיישבות היא ערך. תמכנו
- - -

לא תמכנו
.

תמכנו בסיוע למושבים ולקבוצים
.

אין

לי

טענות נגדך. האוצר לא סייע
.

הצד הזה של השולחן - הצד שאני יושב בו - נאבק על מחיקה
נוספת של החובות. מי שהתנגד לכך, זה הצי- השני של השולחן
"
צריך לסייע להתיישבות. ועם חברת-הכנסת סולודר היתה נוכחת
עכל1ו, היתה מציינת שאנו החלטנו על "המנה השניה" של הסיוע לקבוצים
.
אולם הגשתם הצעת חוק בענין הקלות מס למי שמקבלים סיוע
.
)



(
י. ויינשטיין
קבלו סיוע ומקבלים סיוע גם מלונאים, גם תעשיינים רגם אחרים, במפגשים

מדוע כתתם סיוע לקברצים ולמושבים
ולא נחתם לי סיוע
?

אם מגישים חוק בענין הקלות מס למי שמקבלים סיוע,נקרא
לזה: חקלות מס למקבלי טיולי. אם הקבלנים קבלו 5 מליון שקל סיוע, יקבלו
גם הם הקלות מס, וידע הציבור שאין הפליה של סקטורים.מבחינת העלות
אין בכך עלות נוספות. אנחנו צריכים לשבת כולנו לייד השולחן ולראות
איך אנו עולזים צדק עם הציבור שאנו אמורים לייצג
.
בהצעת החוק בדבר מתן הק לוו! במס למקבלי סיוע יש מגמה
שאתה צריך להיות מודאג ממנה. אני מבין שקשה לקבוע היום איך יקלו
ולימי בדיוק ינתנו ההקלות. אבל חוק זה נותן סמכות בלתי-מוגבלת לנציב
מס הכנסה ולמנהל מס לירך מוסף. במשך שנים הציבור הורגל שהמערכת פועלת
לפי חוק. ברגע חוק שנותן סמכוה בלתי מוגבלת לנציב מס הכנסה
ולמנהל מס ערר מוסף, הם יעמדו בפני לחצים עצומים של הקליינמים,של
הזכאים. ו" תצא דיבת הארץ", ידעו שאפשר "להסתדר" עם מס הכנסה ומס ערך
מוסף, כי יש סמכויות בלתי-מוגבלות, צריך לבדוק אם לא עדיף לקבוע בחוק
מי מקבל ומה מקבלים. אחרת זה דבר מסוכן שישליך על המשק כולו
,
אנו מתבקשים לעליות שינויים בחוק ביטוח לאומי ובמס מקביל
-
לגבי המושבים והקבוצים נאמר,שהשינויים ייעשו תוך התיייעצות עם הגופים
המיישבים. יזבל כאשר באים לעללות שינויים לגבי קומות החולים,. אין חובת
התייעצות אתן. מדוע לא? גם ??????????????מייצגות מישהו. יש להן עשרות
אלפי חברים, וזה נושא של בריאות.
בענין הארנונות, הייתי מציע לשר האוצר להחליט, שהרשויות
המקומיות תסיימנה ????בלת ההחלטות על גובה הארנונות לפני הבחירות המוניציפליות
.
יש סמכות בחוק לשר האוצר ולללר השנים לאשר העלאת ארנונות לרשויות מיזומיות
מעבר להקפאה. אני מציע שיוחלט, שהרשויות המקומיות אריכות להגיש בקשתיהן
להעלאת הארנונה עד ה-20 בפברואר.ואם הן לא תגשנה בקשות, נצא כולנו
נשכרים
.

השנה זה לא מעשי
.

אם אנו מסמיכים את ההחלטה על העלאה הארנונה לבחירות
.
כל רשות מקומית לא תחליט להעלות את הארנונה כפי שהיא רוצה
אדוני שר האוצר, כמה סכומים מוקצבים לביצוע ההסכם
הקואליציוני
?

מה זאת אומרת
?
)



(

כמה כסף הוקצב להתנחלויות
?

לא ידוע לי על שום הקצבה
.

לא תהיה הקצבה
?

אינני י ודע
.

עיקר העבודה שלנו מתבטא בנתונים המופיעים בספר התקציב
.
אני מציע שנתחלק לועדות משנה ונמהל בחוק התקציב ובתקציב
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסה גדליה גל
,

בעקבות הקרה שפקדה את הארץ, נגרמו נזקים קשים לחקלאות
.
אני מעריך שתימצא הדרך לסייע לאוהם חקלאים שנפגעו בימים האחרונים
.
הבקשה שלי הפעם לחרוג מהשיגרה ולהגיד לחקלאים שהיבול לזעמדו לשווק קפא
שינתן להם פיצוי על ההפסד שנגרם להם, וכבר עכשו ינתנו להם מקדמות
על חשבון הפיצוי שיקבלו בעתיד. חלק מהחקלאים ל1נפגעו בעקבות מה שקרה
אתמול, כאשר היבולים שעמדו לשווק קפאו, זקוקים לסיוע כדי לחדש גידולים
,
אבל לא פחות מהסיוע עצמו, הייתי מבקש שייעשה מאמץ לתת מקדמות
,
הערה שניה בעקבות דברי חבר-הכנסת ויינשטיין על המשבר
במושבים. אולי לא מתוך רצון רע, אבלי אנו חוזרים למפל בנושא ההתיישבות
שנתיים אחרי שהוחלט על תכנית הסיוע והתנאים הרבה יותר גרועים
.
מי שעוקב אחרי ההתמודדות עם הנושא בתחום הבנקאי ובתחומים
אחרים, יגיע למסקנה ל1בשוק האירופי 'מייחסים לחקלאות יותר עריך מאשר
במדינת ישראל. אם אני בודק את הדברים על מי ההשקעות התקציביות של
מדינות השוק האירופי בחקלאות, והבעיות שיש להן הן ללא כל פרופורציה
למה שקורה בארץ, הרי שהם מייחסים לחקלאות יותר ערך מאשר מייחסים לה
במדינת ישראל
.
לפי דעתי, הקרקע בוערת מתחת רגלינו, ואם לא נטפל בנושא
עכשו, נצטרך למפל במצב חריג בעוד שנתים-שלוש
.
אני רוצה לציין, שלדעתי ולהשקפתי, פחות מדי משקיעים
מאמצים כדי שהעוגה תגדל, והעוגה שלנו הולכת וקטנה
.

---

אני חושב שהגדלת הייצור בחקלאות תתרום בסופו של דבר יותר
למה שאת אמרת
-

אני מדבר על הסיבות למשבר בחקלאות
.

גם כאן, אנו תובעים לחקור אה הסיבות, אבל כמה פעמים
)



(
ג. גל
צריך לומר איה זה
?

הבית בוער, ואנחנו מדברים
.
ג.גל: הנושא השלישי שאני מבקש לחיילות - אזורי הפיתוח וישובי
קו העימות וההקלות במס הכנסה וחוק ערי ואזורי פיתוח. הייתי מבקש שיניחו
על שולחננו נתונים מה המשמעות של חוק ערי ואזורי פיתוח, מה השינויים
לעומת מה שהיה, ומהו סכום ההקלות במס הכנסה
?

ההקלות במס הכנסה - 100 מליון שקל, וחוק ערי ואזורי
פיתוח - 120-140 מליון שקל
.
ג.גל:הייתי רוצה לדעת מה היה המצב לפני החוק ומה יהיה המצב
אחרי דחוי
?,
אבטלה באיזורי פיתוח, בישובי קו העימות ובאזור הערבה
,
היא אסון. היא אחת המתכונות להעביר אוכלוסיה מאזורים מרוחקים למרכז
הארץ
.
אני לא ראיתי מה יש בתקציב כדי להבטיח שמשקיעים ירצו
להל1קיע באזורים מרוחקים מעבר למה שקיים בחוק ערי ואזורי פיתוח. מה
יהיה הגורם שיביא בעלי הון ויזמה להשקיע באזורים אלה? לאחר בדיקה
התברר שאחד הכלים זו הקמת חברה משותפת לסוכנות ולמדינת ישראל לצורך
עזרה להשקעות; חברה שתוכל להכנס לשותפות עם משקיעים מקומיים, כי רק
במה שמעמידים לרשות המשקיעים היום, לא נראה פיתוח באזורים המרוחקים
.
הערה אחת בנושא המחקר. אני לא בדקתי את הנושא בספר
התקציב כולו. אבל בדקתי את הנושא המגזר החקלאי. ולפי הנתונים שראיתי
,
התקציב למחקר חקלאי השנה יותר קטן מאשר היה בשהה שעברה. אותו דבר
נכון גם להרי תקציב הפיתוח. תקציב הפיתוח במגזר החקלאי קטן יותר מאשר
היה בשנה שהעברה. והייתי מוקש, אם אפשר, שנקבל לגבי המשק כולו
השוואה של תקציב המחקר ותקציב הפיתוח השנה לעומת השנה שעררה
.

רשות הדיבור לחברת-הכנסת שולמית אלוני
.

ראשית, אני מצכ1רפת לבקשתו של חבר-הכנסת גדליה גל שהטיפול
בחקלאים שנפגעו מהקרה בימים האחרונים לא יהיה הטיפול
השיגרתי, ולא יהיה מצב שהיבולים הלכו לעזעזאל ואנשים נשארו ללא פרנסה
.
הם חייבים לקבל פיצוי על הנזק שנגרם להם, ואם יש צורך בענין זה באישור
ועדת הכספים לאוצר, אני מקווה שהוועדה תיתן את האשור, כדי לאפשר
לנפגעי הקרה לנצל את התקופה שנותרה לגידולים חדשים
,
)



(
ש. אלוני
שנית, בנושא חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה
),
שר האוצר הבטיח שחלק מהדברים הכלולים בחרק, יוצאו ממנו. אני מציעה
שזה ייעשה על-ידי שתי מערכות דיסתיפלינריות, ולא לחלק את זה לכל אחת
מועדות הכנסת. אני מציעה להקים ועדת משנה שישבו בה חברי ועדת הכספים
וחברי ועדת ההוקה, חוק ומשפט
.

אני הצעתי ועדות משנה של ועדת הכספים
.

הדבר היה גם בנשיאות הכנסת. גם נשיאות הכנסת אינה מרוצה
מכך שאתה מכניס לחוק זה מערכת של חוקים הנוגעים לתחומים שונים, על כל פנים
אני חושבת שבחוק זה צריכה לדון לעדת משנה ליל ועדת החוקה, חוק ומשפט
וועדת הכספים, כי עוסקים פה בחוקים. בעוד שחוק התקציב הוא חוק לשנה אתת
,
בחוק ההסדרים במשק המדינה יש חוקים שיעמדו לזמן רב. יש בו שינויים
המתייתסים לחוק הביטוח הלאומי ולחוק חינוך חובה ולחוקים אחרים
.
משהו אינו ברור לי בנושא של הביטוח הלאומי- בכל שיטת
מסים יל1 פילוסופיה ברורה. הפילוסופיה אומרת שאדם זכאי לסכום מסויים
לצורך קיומו פטור ממס. ואדם זה גם ילד. כל מי שזקוק לגג וללחם זכאי
.
לכך. לכן גם הסכום המגיע בעבור הילד הראשון, הוא סכום המגיע למשפחה
,
אינני מתנגדת להעלאת תקרת דמי הביטוח הלאומי. עם זאת
אני רוצה לומר: חלק גדול מהרזרבות שנותרו בידי המוסד לביטוח לאומי
הפכו למקור מימון של התקציב
,
אני מפנה תשומת לבך, אדוני שר האוצר, שיש בביטוח הלאומי
בזבוז וביורוקרטיה עצומה, ולא רק בענין הגביה, גם בענין התשלומים
,
זה אחד המוסדות שיש בו המיכון והמיחשוב המתקדמים ביותר. כל הפרטים
מופיעים במחשב. למרות זאת יש שם ניירת ופקידות עצומה, המבוטחים חייבים
תמיד להגיש תביעה. הכל רשום במחשב, אבל בכל זאת שולחים חבילת שאלונים
שהאדם צריך למלא. זה נוגע גם לקצבת זקנה וגם לאנשי מילואים ולכל תשלומי
הפנסיה. אפשר לפשט את הדברים לטובתו

לזל

האזרח, ל1הדבר יהיה יעיל
,
ולזרוק את החבילות העצומות של הניירת" אני בדקתי את הענין אישית
.
שלחו לאנשים ערימת שאלונים וטפסים למלא. הלכתי לראות מה קורה
,
ל1אלתי את הפחידה: מה ידוע לך על אזרח פלוני, היא לחצה על כפתור המחשב
וקבלה את כל הנתונים. אם כך, לשם מה כל הניירת? אני חושבת שאת הפרה
הקדושה הזאת צריך לשחוט
"
אנו הולכים לאחוד הגביה של הביטוח הלאומי ומס הכנסה
,
אין הצדקה שלא יהיה אחוד כזה, וכבר דובר על כך מספר פעמים-, לגדי מס
מקביל. ואני בעד העלאת המס האחיד, אולי לא בצורת מס. ההצעה של
תשלום 4 שקלים בעד ביקור אצל רופא, נוסף למס האחיד, היא הצעה נכונה
,
ולא צריך להבהל מזה. את זה אפשר לשלם, אם לא מדובר במחלות כרוניות
.
)



(
ש, אלוני
הבעיה שמטרידה אותי יותר מכל בכל המערכת שדברת עליה
,
אדוני שר האוצר, היא בעיית ההשקעות במשק. יש לכם אנשים חכמים. בזמני
היה פנחס ספיר- הוא ידע להזיז דברים. הוא הקיס את תשיית הטכסטיל
.
היום המשק הוא משק בינלאומי עם חברות בינלאומיות ושותפיות. יש לנו
תעשיות מודרניות ומתוהכמות ואנו יכולים לייצא, ואנו יכולים לייצא גם
לעולם המזרחי, אפילו למקום כמו בולגריה, חלקים מסויימים. אנו יכולים
..
להתיישר עם חברות בינלאומיות לאורך אספקת חלקים שאנו נייצר בארץ
,
ואנו יכולים להפוך את זה לייצוא בעל משמעות גדולה
.
יש אבטלה והיא תגדל. יש אבטלה סמויה והיא הולכת וגדלה
.
וכסף יש גם בארץ. יש המון כסף, לא יתכז אחרת; אם אתה עובר ורואה
את החנויות המלאות, ראם אתר עובר באזורי בנייה ורואה את טירוף הבניה
,
עד כדי קיטשיות נובורישית, יש כסף בארץ
.
בענין זה לא שמעתי את הרעיון שיתן תנופה להשקעות
בתעשיה. וענין זה חשוב מאד לשמוע
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת עמיר פרץ
"
י

אדוני שר האוצר, אני מאד בעד המגמות הכלליות של התקציב
,
והמרכזית שבהן היא יצירת אווירה מתאימה להשקעות ולצמיחה. זו בודאי
נקודה שכל אחד מאתנו, יל אזרת, ישמח גם לל1את בנטל כדי להבטיח את הצלחתה
,
אנחנו רק לא מוצאים בתקציב את הבטחונות.או המגמות המשמעותיות תוך
כדי שינוי הקריטריונים לעידוד השקעות שיבטיחו תחילה של צמיחה ותחילה
של בניית תעשיה ויצירת מקומות תעסוקה
,
הממשלה הקציבה 60 מליון שקל תוספת לעידוד השקעות במסגרת
החוק לעידוד השקעות הון, ומתוכם 36 מליון שקל סיוע למפעלים במצוקה
.
בהגישה הבקר עם מנכ"ל משרד התעשיה.והמסחר התברר שאין שום שינוי בשיטת
הקריטריונים לביצוע הסיוע למפעלים
"
ש. א ל ו נ י
:
אתה מדבר על סיוע למפעלים ששווה לסייע להם
?

אני מקווה שיסייעו למפעלים ל1שווה לסייע להם. אבל בואי
לא נהפוך יאה המדינה למדינה שבה אי אפשר להאמין לאף אחד- נושא האמון
בפיתוח תעשיה הוא לא פשוט" אני מניח שגם היזם מהמר, לא רק המדינה
"
הבעייה המרכזית לא מתמקדת בעובדה שמרכז ההשקעות של משרד
התעשיה והמסחר לא הצליח לתת מספיק פתרונות ליזמים שהגיעו. הרעייה המרכזית
היא, שאין מספיק יזמים ל-מבקשים להקים מפעלים, בעיקר באזורי פיתוח, ששם
השתתפות המדינה היא ההשתתפות הגדולה ביותר
.
)



(
ע. פרץ
לכן
,
לדעתי, במצב שאנו נמצאים בר, לאיר החמרת האבטלה
,
אני מציע שכל שיטת עידוד ההשקעות תשונה לתקופה מוגדרת מראש, כדי
שההכרזה על טיפול נקודתי תצא לפועל, כי עד היום כל ועדות המנכ"לים
לנושא זה לא יצרו מקומות עבודה נוספים
.
אני רוצה לומר לאדוני, שאני הגשתי הצעת תיק לאזור
סחר חפשי לתעשיה ולייצוא באזורי פיתות. לצערי הרב המשרד שמתנגד
בשלב זה להצעת החול; הוא משרד האוצר. שאר המשרדים תומכים בהצעת החוק
ומנסים לסייע
.

אתה מציע אזור סחר חפשי בנמל חיפה
?

לא, זה לא מיועד למסחר, רק לתעשיה ולייצוא
.
לגבי חוק ערי ה('יתות, המרכיב המרכזי בו הוא התלות
בין מימושו ובין הצורך בביטול התקנות בענין הקלות במס והאפשרות
שלזר האוצר יחתום על הפיזור וההנחות במס הכנסה. אם האווירה שהאוצר
רוצה ליצור, שצריך לתת איזו תחושה שהמדינה מחזקת גם חזקים, נותנת להם
מרחב מספיק לשיקול דעת איפה להשקיע במדינה ובמה להשקיע, יש בעיה
שגישה זו לא באה לידי ביטוי בחוק ערי הפיתוח. ואין לי טענה לשר האוצר
הנוכחי. מי שחוקק את החוק הזה, חוקק
- - -

חוקק חוק בעל אופי סוציאלי - במקום לתת תעסוקה הוא

יתן
הנחות שעולות 140 מליון שקל
.

יש כאן בעייה, כי מימוש החוק כפי שהוא קיים, בלי לנסות
לפתור את הבעייה של הפטורים וההנחות, יבריח את האוכלוסיה החזקה מערי
הפיתוח. ואנו צריכים להיות חרדים לענין, כיצד שומרים על השלד הזה
שמהווה 25% מתושבי ערי הפיתוח שעוברים את סף המס ונהנים מהפטורים וההנחות
.

אם ירצו לקבל גם הנחרת ממס הכנסה וגם להנות מההטבות
על-פ י חוק ערי התיתוח, זה יעלה 240 מליון ל1קל.ואין מנין להקצות לכך
240
מליון שקל
.
ע. פרץ
;
אנחנו הצענו הצעה, אוביקטיבית שמשאירה חלק מהפטורים
וההנחות במס הכנסה ומאפשרת ביצוע חוק ערי פיתוח. ההצעה נדחתה על-ידי
האוצר בטענה, שזה לא יעמוד במבחן משפטי" אני חושב שצריך לשקול זאת
,
כי לפי דעתי, האווירה הקיימת הירם היא שהאוצר איבר מציג את הדברים
)



(
ע. פרץ
לציבור בצורה מדוייקת, שהוצר נכנס למלכודת שמישהו יצר ארחה קודם
.
אני חוטי שאוצר חייב להכריז, שעל על-פי החוק יש לו אפשרות לפטור
ישובי קו העימות
---

איה ישובי קו העימות אמרכל שנפטור
.

בכל זאת רוצים להוריד את ההטלה מ-10% ל-5%
.

בסך-הכל נותנים יותר
.

תלוי למי, יש אוכלוסיה שאין לה ילדים במעונות, ויש
מי שאינם זקוקים ל-20 ל1קלים ללימוד נגינה בפסנתר
.
ויש חרדה טאלה יעזבו את ערי הפיתוח. ואנחנו איננו רוצים להיות קלוב
של מסכנים
.
נושא נוסף - שיטת חיטוב הפיצוי על ביטול הסובסידיות
,
אינני מבין את הקביעה של האוצר, טביטול הסובסידיות פגע ב-3 שקלים
לנפט לחודש. אינני יודע איזו טיטת חיטוב זו, אם אני לוקח את העלאת
מחיר כרטיס נסיעה עירונית, טהיא 20 אגורות, אם ראט המל1פחה נוסע
הלוו וחזור, זו תוספת טל 40 אגורות, ואם הילד נוסע לבית-הספר וחזרה
,
זה עוד 40 אגורות. שלא לדבר על התייקרות המזון והמסים. מוזרות
בעיני טיטות החישוב טהאוצר מציג
,
האוכלוסיה טחיה בעיקר מקצבה חלקם טל המוצרים המסובסדים
טהיא צורכת הוא גדול. יכול להיות טאני, נוסע ברכב פרטי, לא השפיעה
עלי הללאת תעריפי הנסיעה
.
אני מבקש, אם אפטר, לקבל פירוט כיצד הגיע האוצר לחיטוב
שביטול הסובסידיות פוגע ב-3 טקלים לנפט לחודט
.

הטכבות הגבוהות, בכסף נהנות יותר מהסובסידיה
.

אתם מדברית על העמקת גביית המס, אני מבין טז ו מגמה חיובית
,
אבל כאטר מעמיקים גביית המס צריף לחטוב על קיפוח הטכירים, יט עכטו
ויכוח על כמה עטרות אלפי טקלים לצורך קיום פיקוח על המחירים. כפי ששמענו
הבקר הפיקוח אינו מבוצע. אם אתה מעמיק אכיפת החוק, זה צריף להיות גם
בצד ההכנסה וגם בצד ההוצאה, צריף להיות פיקוח על מחירי המצרכים
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יגאל הורביץ
.

אני רוצה לומר דברי טבח לטר האוצר, טברגע כל-כף קטה לקח
על עצמו תפקיד כפוי-טובה, טגורם להרבה מאד עגמת נפט
ומרירות, מגיע לף ישר-כוח ואיחולים להצלתה
"
)



(
י. הורביץ
אשר לענין

עצמו, אני רציתי בממשלת אחרות לאומית ורציתי
לזתהיה שר האוצר, כי האפשרות של שותפות עם ההסתדרות היא חשובה מאין כמוה
.
אם יהיו לויאלים וישתפו פעולה, יש בכך כורה מאין כמוהו. אם חלילה לא
נצליח בשותפות של ממשלח,-האחדות הלאומית נ?צד אחד וההסתדרות מצד שני
,
כדי להבריא את המשק, השם יעזור
.
אחרי שאמרתי מה שאמרתי, כאן לא במה ואינני רוצה לעשות
את החשבון, כי אתה קם מדי פעם ואומר: אני רוצה לגיד את האמת, את כל
האמת. איניי רוצה להכנס לויכוח אם אנו אומרים רק את האמת ואח כל האמת
-
ואם כל האמת, אני יכול לקום ולהגיד: שמעון פרס, רק לפני שלושה חדשים
אמרת בדיוק מה שאמר חבר-הכנסת עמיר פרץ בענין החינוך האוניברסיטאי
,
בענין הנגב, בענין ערי הפיתוח. אבל אינני בא עכשו לעשות את החשבון
.
כל מה שאתה אומר, אמרו לפניך
.
אני רוצה לציין כמה בעיות, שאגי משוכנע שאתה ער להן
,
אבל אם יש טעם להגיד אותן, זה מפני שאין עוסקים בהן. הכשלון לעומת
ההישג של עצירת האינפלציה הוא הנזק שנגרם למש? יצרני, בריחת הדולרים
מהמשק. עצרנו את זרימת הדם. עצרנו את האינפלציה, אבל גרמנו נזק
לא ישוער למגזר היצרני. מדוע זה קרה? לפי דעתי, זה היה משגה של בנק
ישראל והעצות שהוא נתן. האוצר לא היה ער לכך שהעצות הן עצות חמורות
"
אינני רוצה להאשים. אבל בסופו של דבר נישא זה ראוי לחקירה יותר מכמה
נושאים אחרים, יותר מנושא מניות הבנקים. האוצר קלט את העצות, שכדי
להקטין את האינפלציה, יל1 לייקר את מחיר הכסף, ואם ייקרו את מחיר הכסף
,
תקטן זריזות הכסף. כך חשבו המומחים שיכו את "הפיס". אבל במציאות
זה לא הלך. כל עוד המנוע עובד, יהיה מחיר הכסף כאשר יהיה, לוקחים
כסף כי זקוקים לו עד שנופלים
.
עכשו אנו עומדים במצב הנוכחי ואהה נמצא במצב קשה, קשה
אפילו יותר מהמצב שהיה בתקופה שאגי כיהנתי כלזר האוצר וניסיתי להעביר את
מסר החירום, שאנו נמצאים במצב חירום . אבל שמעו את זה כל-כל הרבה פעמים
שהציבור החליט, שאולי זה לא כל-כך נורא, והעובדה שבונים ושונים ונוסעים
לחוץ-לארץ. אבל המצב במשק עכשו יותר קשה מאלזר היה אז. ואני במוח
שזה רובץ עליך ולוחץ עליך הצורה קשה מאד. ובתקציב לא משתקף הקושי הגדול
ביותר שקיים בפניך. מתווכחים על תקציב החינוך ועל תקציב הבריאות, וזה
נכון. ומדברים על הלוואות פיתוח ואזורי פיתוח, וכולם צודקים ואין לך
תביעה שאיכה צודקת. אבל אין מניין. והסיפור "אין לי" זה לא בדישה, זר
אמת
.
אולם לך, אדוני שר האוצר, יש משא נוסף, יש לך שמונה מיליארד

"כור", סולל-בונה, המושבים, הקבוצים, אגד, קופת-חולים
.

זה היה בתעמולת הבחירות
.

י. אתה מסכים אתי
?
)



(

לכן אני מתפלא על הנ?ספ.ר
.

אני מעריך שהחוב של התנועה הקבואיה על כל גווניה הוא
4,3
מיליארד
.

סך-הכל חח חייבים 10 מיליארד שקלים
"

אני אומר: שמונה מיליארד דולר, יזה לא אומר שהוא צריך
לשלם, אבל תהיה לו בעייה לגבי 3-2,5 מיליארד דולר
לצורך הסדרים מהירים בשנה הראשונה שלו. והשאלה היא - מניין יימצא הכסף
?

זו בוכלטריה, ירשום זאת כך, ירשום זאת אחרת. זה לא כך
,

א. אנו רוצים שהשתתף בחובות, ואם אינן משתתף תן
לגו אפל1ררת לפרוש את החוב ל-15 שנה, 17 שנה, 20 שנה, אני מכיר את
משה זנבר, יוסי צ'חנובר ועמירם סיווז, כל אחד מהם חכם כמונו, אם הוא

חן

לי

את זה ל-20-25 שנה
;
תז לי

להוציא אמיסיה
,
ואתה תצטרך להפריש לו מהכיכר היבשה שלך, וזה יהיה על חשבון אותו כים
,
אתה תיאבק כדי לפתור את הבעיות שלך, וכך יצא שאתם תאבל! ו על אותה קופה
ועל אותו כיס ותייקרו את מחיר הכסף, ולא תהיה הוזלת מחיר הכסף, יהיה
ייקור מחיר הכסף, למרות שאתם לוחצים להוריד א.1 מחיר הכסף למפקיד, לא
ללווה
.
מדוע אני אומר את הדברים האלה? המשק נגמר בגלל הריבית
והוא לא ישוקם בגלל הריבית, ולא תהיינה הל1קעות בגלל הריבית, ולא תגייס
הון בגלל הריבית, ולא יעזור לזום דבר. הבנקים ירשמו את החובות בצד
הזכות, ויהיה נדמה להם שהם מרוויחים. זו פיקציה, ויודע את זאת יושב ראש
ועד עובדי בנק לאומי, מר רוט
,
ואני אומר את הדברים האלה לא בכדי להכביד עליך. כאן
צריכה לשבת וועדה שתשבור את הראש יחד אתך מה לעשות, כי אסור שתפסיד
במערכה זו. פה אין עוסקים בכבוד של שמעון פרס. פה עוסקים בגורלה של
מדינת ישראל, והכל יקבע על פי החוסן הכלכלי של המדינה; ירידה או
עליה, השקעות הון - הכל ייקבע אם תצליח, אם נצליח כולנו, לשקם את
המשק ולהגדיל חוסנה הכלכלי טל המדינה
.

רשות הד'יבור לחבר-הכנסת שאול עמור
.

אני מוכן לוותר על חוק ערי פיתוח ועל הנחות במס הכנסה
אם מדינת ישראל תגשים דבר שאני מבקש כבר עשר שנים, בעשר
השנים האחרונות מדינת ישראל מעולם לא קבעה סדרי עדיפויות, לפחות במגזר
ערי הפיתוח; לפחות שתגיד היא רוצה לעודד אותן, היא אינה רוצה לעודד אותן
,
דבר זה אינו קיים בכלל. אני אומר זאת בכל האחריות
,

עד מתי הן תקראנה ערי פיתוח
?

אני אומר דבר פשוט: צריכה להקבע מדיניות של מדינת ישראל
לגבי הפריפריות בכלל היושבות רחוק ממרכז הארץ, זה כולל
קבוצים, זה כולל מושבים, זה כולל ערי פיתוח; מדיניות שתאמר לאותם אנשים:

)



(
ש. עמיר
אנחנו רוצים אתכם שם, והנמר לתת לכם ????? מינימום לחיות שם, לא תנאי
לוקסוס. אנחנו איננו בורחים, אנחנו נהנים במקומות שלנו, אנחנו
רוצים תנאי מינימום
.
פועל בקריית-שמונה משתכר מחצית משכרו של פועל באזור תל-אביב
.
הוצאות התחבורה, ההוצאת הרפואיות, טלפון וכל ההוצאות הנלוות יותר
יקרות לתושב קריית-שמונה מאשר לתושב תל-אביב. אנחנו מבקשים להשוות
אותנו למרכז הארץ
.

מגייז ניקח? חבר-הכנסת יגאל הורביץ דיבר
על המילארדים של הקבוצים ו"כור
".

הוא אמר: נשבור את הראש
.

אני בער זה, אבל למה כאשר מגיעים לערי הפיתוח אומרים: אין
,
הסכום 120 מליון שקל אינו מדוייק. רוצים לקחת מתושבי ערי הפיתוח איה
ההנחות במס הכנסה. הבעיה היסודית היא שהאבטלה בערי הפיתוח מגיעה
ל-24% .בערי הפיתוח השכר הוא הכי נמוך, מכת ביטול הסובסידיות וההתייקרויות
היא בעיקר בשכונות ובערי הפיתוח. אין באים היום להשקיע בערי הפיתוח
.
מדברים על כך 10 שנים אבל לא באים
.
השאלה היא, האם אפשר לבקש משר האוצר - וביקשתי זאת ממנו ומכל
השרים - שפעם אחת ישב צורת ויגיד: אלה הגולזאים שאבו רוצים להתלבש עליהם
לגבי הפריפריה, ואז אני מוותר על ההגהות וההקלות ל1בחוק ערי הפיתוח
,
החוק שאני קורא לו "חוק השביעיות - שהיו בליכוד - ומעשיריות - שהיו
במערך
-

מה עושים? אני אינני כלכלן. השאלה היא
,
האם הממשלה הגדולה והכוחנית הזאת עם 97 מנדטים מוכנה לשחוט כמה כרות
קדושות, כמו מענקי האבטלה, כמו הרפורמה במסים
.

ומגדל העמק עיר פיתוח
.

במפעל "נילית" יש
BOO
עובדים, 100 ממגדל העמק ו-700 מהשטחים
"
אני שואל: האם מוכנה הממשלה לשחוט פרות קדושות, ואז אבי
חושב תהיינה תשובות לשאלות
.

בין הפרות הקדושות יש הפרה הקדושה של סיווג ערי הפיתוח; כלומר
סיווג מחדש של ערי הפיתוח, ואז מגדל-העמק תהייה בסיווג נמוך מבית-שאן
,

מגדל העמק תהיה בסיווג נמוך מביא כאן
.
אני מוסיף גם את הנושא של סיווג מחדש של ערי הפיתוח
-
)



(
ש, עמור
אדוני שר האוצר, אנחנו רוצים שתצליח, כי זה לטובת המדינה
,
ואתה תצליח אם תוביל את הממשלה לכך, שתפסיק לחשוב במושגיה מאובנים
ותחדש את החזון הכלכלי , החורז של אזורי הפיתוח וערי הפיתוח
.
אני רוצה להגיר לחבר-הכנסת חיים רמון: הסיווג מחדש של ערי
הפיתוח צריך להיות לא על-פי קריטריונים פוליטים אלא על פי המרחק
ממרכז הארץ, ואפשר לעשות זאת
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת פסה גרופר
.

בדיון היום אני חושב שזו שגיאה לתקוף נושאים מסויימים שכל איחד
מאתנו בקיא בהם יותר, כל נושא יגיע לוועדה כאשר יגיעו תקציבי המשרדים
לוועדה. אז אפשר להתווכח נקודתית ולבדוק מה אפשר לשנות ובמה אפשר
מדברי החברים ששמעתי יש לי הרגשה שהרבה חברים מתעלמים מהמצב
האמתי של המשק, ואינני יודע מדוע. היום המצב הכלכלי הוא על הקו האדום
,
או שהוא ירד, ואז הוא ירד בגדול, או שנחזיק אותו בכוחות משותפים ונצליח
לעלות- אלד. שמדברים על חינוך ורווחה, אינם מבינים שאם ורד מהקו האדום
לא יהיה שום דבר- אני שומע כל אחד בנושא מטריים, לנושא זה צריך 100
מליון לזקל ולנושא זה צריך 30 מליון שקל. זה הויכוח? הויכוח הוא על
השאלה - מה העתיד שלנו? האם אנו עולים מהקו האדום ומתחילים חזרה לייצר
,
מתחילים בצמיחה איטית, בולמים מה שקרה לנו עם הריביות, או שאנו "משחקים
אותה בגדול
?
גם אני יכול לנאום נאום חוצב להבות בעד העניים. אתם יודעים
מי הם העניים היום במדינת ישראל. יכולים חברי הכנסת לומר שהם מייצגים
את העניים. אני חושב שהיום אין עניים יותר גדולים מאשר בחקלאות- הגישו
עד פת לחם. האם אני אגיד שאני מייצג רק את החקלאים
?
הבית בוער. מנחם מבידור ז"ל היה אומר: הבית בוער, באים לבית
,
הוא עולה בלהבות, הכל נשרף, והשעון עובד. כך אתנו, אנחנו איננו רואים
שהבית בוער
,
אדוני שר האוצר, אני אינני רואה את הבעייה במשרדים השונים
,
בתקציבי המשרדים. אני רואה את הבעייה באסונות שכבר קרר. כל נושא הצמיתה
בתעשיה ובחקלאות
.

.
ובתיירות
,

בכל המגזרים היצרניים" האסונות כבר קרו
,

אי לזאת
?
)



(

אי לזאת צריך להוציא מגזרים אלה מהמצב בר הם כתובים
"
אני הייתי חבר הממשלה כאשר קרה אסון מניות הבנקים- יאני אמרתי לתונ?י:

בואו ניחן לזה ליפול, למה שהמדינה תיקח עליה 7 מיליארד דולר, זה
היה לילה ארוך, לקח ארבע שעות לשכנע אותי מדוע המדינה צריכה לקחת
על עצמה נטל זה, כי אחרת יקרה כך וכך במשק ובמדינה
,
אתם יודעיממה יקרה אם החקלאות תגיד: לא משחקים, לא
משלמים חובות? אתם יודעים מה יקרה? אתם חושבים ששיטת העיקולים על-ידי
הבנקים תועיל? מדברית ?.-ל קבו--יה ומושבים, שכחו את החקלאות הפרטית
.

זו תוספת של רבע מיליארד שקל
-

זו איננה בושה, אנחנו מדברים ליל 3000 חקלאים שעד לפני שלוש
שנים מצבם היה טוב. לתת להם ליפול
-
ש. אלוני
:
איך 3000 חקלאים נכנט לחוב של שלושת רבעי מיליארד

של
?

סר האוצר דיבר על רבע מיליארד שקל
.

ולא היתה ערבות הדדית
.

לא היתה ערבות הדדית
.
רבותי, לא יעזור אם נשאל מי אשם, הויכוח על העבר נגמר- לא
אלך לחפש את הסיבות למה. אבל נכון שעם תכנית-ההבראה יצטרכו לשנות
הרבה דברים ולשחוט הרבה פרות קדושות, בפרט בקואורפורציה. אי אפשר להמשיך
באותה צורה
.
אין לי הרבה להוסיף, אבל אני פונה אלך, אדוני שר האוצר: מה
לזקרה, שרה, הפתרון צריך להיות מהיר, אינני בא בטענות, אבל אריך לחפש
את הדרך ומהר, יושבים כאן אנשי הפקידות הבכירה, ואינני רוצה לפגוע
באף אדם, כי הם אינם ברי-שיח בויכוח כאן, במשרדים - כן. השיטה של
משיכת הענין, ואינני מאשים, אבל את ענין המושבים משכו שנתיים
- - -

יותר
.

שלוש שנים, והחוב ב-3 שנים עלה פי שלושה
"
והיום זה אותו דבר" אם יתקבלו החלטות - ואני רוצה לקוות
שיתקבלו - צריך לבצע אותן מהר, לא בשיטה שהאוצר עבד לפני שנכנסת
לא עוד שנים, רק עוד שנה, האסון יהיה גדול פי כמה וכמה יותר
.
)



(
פ. גרופר
לכן אינני מקבל את ההערות שנשמעו "אני לא אתמוך בתקציב". אני
הייתי יושב ראש רעדת תקציב הבטחון התקציב היה
G
מיליארד והייתי חסיד
גדול של מערכת הבטחון - ועד היום אני כזה - ותמיד אמרתי שלבטחון צריך
לתת יותר מאשר לכל מטרד ממשלתי אחר, כי אם לא יהיה בטחון, גם החינוך
לא יעזור, אבל תמיד הייתי נעצר באיזה מקום ואומר: עד כאן
.
אני רוצה לאחל לך, אדוני שר האוצר, הרבה הרבה הצלחה, אני
חולזב ל1חברי הוועדה טוב יעשו אם יגידו: אנחנו נעודד את שר האוצר ונשתדל
לעזור לו, כדי לעלות מהקו האדום למעלה ולא לרדת מהקו האדום למטה
"

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אברהם רביץ
.

אדוני שר האוצר, יצא לי בשבוע האחרון להפגש עם מסמר משלחות
מארצות-הברית, ולא בענינים פיננסיים. אבל במקרה הם היו אנשים עתירי ממון
,
ביניהם חברים בוועד היהודי האמריקאי. ולאחר שסיפרתי להם שאני חבר בוועדת
הכספים ל1ל הכנסת, לא פסקתי לשמוע שאלות: כיצד ובמה אפשר להשקיע במדינת
ישראל, הם מחמשים כתובת, הם מחפשים תכניות השקעה. אני רשמתי לפני רצון
של יהודים להשקיע בסדר-גודל של של 30 מליון דולר. אינני יודע אם זה
נקרא הרבה כסף למדינת ילזראל. אבל זה מראה לפחות את הכיוון, שאם ניצור
את הכלים לעודד השקעות, יהודים ישקיעו. אני חושב שיהודיה רוצים להשקיע
"
יש עוד מעלות ליהודים אלה. אם הם עושים את הדרך ל1ל 6,000 מייל
,
להם לא משנה אם ישקיעו באזורי פיתוח או בישובי קו העימות. משום מה
יהודים אלה אינם מפונקים כמו הישראלים, הם מוכנים להשקיע בכל מקום
.
אני יודע שהם אינם מעזים לדבר על רווח של למעלה מ-% 12 על
הכספים שלהם
.

על השקעה בתעשיה
?

על השקעה בכל דבר
.

12%?

זה הרווח המקובל בארצות-הברית0

והם אינם משקיעים בישראל, כי הם אינם מקבלים את הרווח הזה פה
.

זה היה אפרופו הדברים שהועלו. הם פנו ושאלו מה הכתובת. אני
חול1ב שכדאי שיהיה איזה פורום שאליו יהיה אפשר להפנות בקשות אלו
"
אינני יודע אם זה הזמן להעלות נקודות השייכות למשרדים ספציפים
.
)



(
א. רביץ
אבל עברתי על סהר התקציב ובמיוחד על תקציב משרד החינוך והתרבות. דברכו
בהזדנ?כויות שובות שנסיר את הקיפוח ובגרים להשואת תנאים במערכות החינוך
השונות. ועברתי על הסעיפים הרלבנטיים ומצאתי שכ-30,000 מילדי ישראל
הלומדים במערכות החינוך השייכות למגזרים טונים בתוך מערכת החינוך החרדי5
עדיין מופלים כפי שהיו מונחלים בעבר. אני חושב שלא היתה כאן תשומת
לב, והייתי רוצה לשמוע, האם יל1 תשומת לב לענין כאל1ר אנו הולכים לקראת
תכנית כלכלית חדשה, כאשר בצדק נצטרך להרתם ולהדק את החגורה- במצב זה
יש חשיבות יתר להסיר את הרגשת הקיפוח. ואינני מדבר על הטבות, אני מדבר
על השוואות לפי קריטריונים נורמטיביים, כאשר כל אזרח ישראלי ירגיש
שהוא שותף גם בזכויות, ואז הוא יהיה ברצון יותר גדול שותף לחובות
"

רשות הדיבור לחבר~הכנסת יעקן: שמאי
.

אדוני שר האוצר, שמענו את הסקירה הקצרה שלך ושמענו דברי
החברים וטוב ששמענו דברי החברים, כי שמעהו את האינטרסנטיות של כל קבוצה
,
ואני חול1ב ל1מטבע הדברים צריך להשמיע אותה. אבל כולנו יחד ללא יוצא מן הכלל
מדברים מתוך אחריות, גם שר האוצר, על תעסוקה, וכמובן כאשר מדברים על
תעסוקה, צריך לחשוב על אבטלה. וכאשר מדברים על אבטלה, עולה נושא שכר
המי נ ימום
.
שר האוצר אמר, שבשנה שעברה עלה שכר המינימום ב-% 40, משהו
בלתי-רגיל. שכר המינימום עלה ב-200 שקל לאחר מאבק קשה" עובדים שקבלו
500
שקלים, מקבלים היום 750 שקלים, ומי שחושב שהמדינה יכולה להעסיק
עובד ב-500 סקל ולכן אומר ששכר המינימום עלה באופן דרסטי, אני חושב

מדוע עלה שכר המינימום רק ל-30י7 שקל- לכן
אי אפשר להתפאר ששכר המינימום עלה. ואני שומע כאן את המחשבה - אם שכר
המינימום עלה, צריך להוריד אותו, כי זה יהרוס את המשק
-
וכאן אשאל אותך, אדוני שר האוצר, ל1אלה מענינת: דב לאוטמן
יש לו מפעל בכרמיאל. הוא קיבל אדמה זולה, הוא קיבל עידוד להקמת המפעל
,
כי זה אזור פיתוח. האם מחיר עלוח המוצר המוגמר שלו לוקח בחשבון את
כל ה הטבות שהוא קיבל? האם מישהו בדק את הנולזא הזה אי-פעם? הוא קובע
עלות המוצר. איך, על בסיס מס
?

אנחנו יודעים שרווחיות הייצוא ירדה
.

מי בודק את רווחיות הייצור. כמה מוצרים ישי:; בארץ, כמה מוצרים
צריך לבדוק? האם יש אדם ל1יכול לבדוק רווחיות הייצור בתעשיה
?

יש שיטות דגימה
.

הענין ניתן לבדיקה
.
)



(

גם כאשר נבדקות העלויות המחיר גבוה בהרבה מלכתחילה
.
דברים אלה לא נבדקו
.
וכאשר הם באים וטיילים ובוכים על הירידה ברווחיות הייצור
,
ברור שמחפשים סקטור כדי להכות אותו. איזה סקטור הכי קל לנגוע בו
?
הסקטור ש"לא" מייצא, הסקטור שהוא "בשולי" מערכות הייצור, סקטור העובדים
,
אדוני שר האוצר, קיצצת סובסידיות ב-250 נ?ליוז שקל. אתה אומר
ש-6 מליון נהנים מהסובסידיות . האם זה איננו מספר ששר האוצר לא צריך
להשתמש בו
?

למה
?
י. שמאי
;
המספר הזה נבדק? נבדק כמה חלב וכמה לחם קנו 2 מליון תושבי
השטחים
?

באופן פרופורציונלי, כמו כולם. מה זה משנה אם זה רבע שקל
פחות או יותר
?

?
אני מדבר על רבע שקל פחות או יותר? אני מדבר על מוצרים, הם
קונים אצלנו לחם? הם קונים אצלנו חלב
?

הם קונים מפני שמוארים אלה מסובסדים, היתה תקופה שהבריחו
לחם וקמח לירדן, כי המחיר יותר זול, היתה תקופה ל1נתנו לחם למאכל
לבעלי חיים
.

מדברים אתנו על הרפורמה במיסוי, ואומרים שחלקם של השכירים
במס הכנסה ירד כתוצאה מהרפורמה" אבל מי נהנה מהרפורמה? מי שלא משלם
מס לא נהנה מהרפורמה. רק מי ששכרו גבוה נהנה מהרפורמה. ובאופן יחסי
הגדילו את הפער במדינה גם אז
,

הציבור שאתה מייצג נהנה הכי הרבה מהרפורמה, כי אחרת האבטלה
היתה יותר גדולה
.

מהרפומה לא נהנתה קבוצה גדולה שלא משלמת מס, וגם מי ששילם
25%
על 100 שקלים, כאשר הגיע ל-1000 שקלים לא נהנה מהרפורמה, אבל
בכל הגזירות נושאת קבוצה זו
"
ומכאן לנושא אחר, אדוני שר האוצר - הקטנת עלות העבודה. שר
האוצר הקודם הוריד את

עלות

העבודה. כאשר הוא בא עם הורדת עלות העבודה
לפני שנתיים, תקפתי אותו בחריפות, השנה שוב מופיע נושא הורדת עלות
)



(
י.שמאי
העבודה בהצעת התקציב" הכוונה של הורדת עלות העבודה היא להגדיל את
התפרקה. האם נ?ל.זרד שיש בו חמישה עובדים, כאשר מקטינים לו עלות
העבודה, הוא מגדיל את הייצור? רשת שיווק, שכ?ייד אחרי הפיחות מעלה
מחיריהם של מאות מוצרים, והיא מעסיקה מאות עובדים, האם היא הגדילה
את הייצור
?
כ-1,2 מליון שכירים במדינת ישראל. נאמר שכ-400,000 עובדים
בייצור, רק חלקם בייצוא. אילו היו אומרים שלקבוצה זו צריך לעזור
ולמעסיקים של עובדים אלה צריך לעזור, היה לי יותר קל, אבל מה עושם
שם עוד 800,000 שכירים שאינם עובדים בייצוא
?
בתקציב מופיע סכום של 1,5 מיליארד שקל בסעיף הקטנת עלות
העבודה, ובזבזו סכום זה לצרכים חסרי תועלת. עלוח עבודה של משרד בו
עובדים 2-3 אנשים
.

אהד, מדבר על העבר
?

אני מדבר על התקציב המוצע, ואמרתי שזה לא החל היום
.

אתה מדבר על הסכום המצטבר
?

היו ל.זתי הפחתות ל1ל עלות העבודה 2.7% ו-2.8%
.
בספר "עיקרי התקציב" בעמ' 70 כתוב
;
"
שיפוי בגין הפחתת דמי ביטוח, משרד האוצר משפה את המוסד לביטוח
לאומי בגין הפחתת
- ~ -
אגב, יש כאן ל1ערת בסכום. כתוב כאן "מיליארד שקל"" על כל פנים
אני מדבר על סכום של 1,6 מיליארד שקל, כאשר מדובר על עובדי ייצור
שלמעסיקים שלהם צריך לעזור, כדי להגדיל את הייצוא, זה מוצדק, אין לי
טענות. אבל מדוע צריך לתת את זה לכל האחרים? אי אפשר להוריד את הסכום
הזה ולתת אותו לכל הצרכים החשובים האחרים כמו חינוך, בריאות וקצבת הילד
הראשו

ז
?
דבר נוסף שכדאי גם אתו להתמודד - אני בעד סיוע לקופות החולים
ולא חשוב איזו קופה- קופות-החוליר- חולות וצריך להבריא אותן- אבל בתנאי
אחד, שהדברים יהיו על השולחן ויופיעו בספר התקציב, כי יש כאן אחד הדברים
הנוראים שנעשה במשך שנים, זה הנושא של העברת כסף בצורה של תרמית

יש 8,000 מייזרת אשפוז, יש 4,000 מיסות של קופת-חולים- כ-82%
מכלל המבוטחים, מבוטחים בקופת החולים הכללית, יש צריכה של 4 4 מליון
ימי אשפוז, אם נוריד 1,460,000 ימי אשפוז, ישארו 3 מליון ימי
)



(
י. שמאי

אם נוריד 15% אחרים, ישארו 2,5 מליון ימי
אשפוז ל1צורכת קופח חוליי. הכללית. אדוני השר, זו שערוריה רבתי, כי
קופת-חולים הגיעה ל הסדר עם משרד הבריאות על תשלום עבור 1,1 ימי אשפוז
.
-'/,1
מליון ימי אשפוז הולכים לאיבוד, לא משלמים למשריד הבריאות
.
קריאה
;
לא ברור
.

גם לי לא ברור
.

כיוון שנושא זה נוגע לתקציב משרד הבריאות, אנו נדון בו במסגרת
הדיון בתקציב משרד הבריאות
.

יש עוד נושא אחד הקשור בק ופ ות-החולים, וזה נושא המס המקביל
.
אני בעד שיכוי מבנה ההשתתפות של המס המקביל. אבל אני רוצה שיונחו
על השולחן כל הנתונים הקשורים במס המקביל, כל שמות משלמי המס האחיד
עם מספר הילדים, עם מספר הקל1ישים, בכל -קופות החולים" את ה"סדורים
"
אנחנו צריכים להפסיק לעשות, כי אנחנו צריכים להפסיק לשקר גם לעצמו.אם
מתכוונים

ללז

חת מקבוצה אחת ולתת לקבוצה אחרת - בבקשה, על השולחן, בצורה
ברורה, המספרים שנותנת קופת חולים הכללית הם מזוייפים, ואבי אומר זאת
באחריות מלאה, כי מספר החברים קטן, ההצטרפות קטנה והמספרים נשארו מהעבר
-
אדוני שר האוצר, אתה ביקשת להצביע על אפשרויות אחרות. אני
הצבעתי על כמה מקורות
- - -

על מה הצבעת
?
י. שמאי
:
הצבעתי על נושא עלות העבודה, נושא קופות-החולים; הצבעתי על כך
שמחיריהם ל1ל מאות מוצרים עלו לאחר הפיחות ואנשי יהנהנו מזה. ופקחי משרד
ה תעשיה והמסחר אינם עובדים
.
מדוע אנו צריכים לחזור לאותה קבוצה ולומר: אתם הפתרון, כי אתם
בני-ערובה, כי אתם אינכם יצרנים, אינכם תעשיינים, אינכם רשתות שיווק, לכם
אין כוח כלכלי להתמודד אתנו, אתם העובדים השכירים צריכים לשלם
.
מצב ההסתדרות היום בכי רע. זה נושא שלא נבדק, זה נושא שמחייב
ועדת חקירה. אבל כתוצאה מכך גם ההסתדרות מוכנה להתקפל, וכאשר היא
מתקפלת, ישלמו בעדי. זה השכירים, כי תוספת היוקר תעוקר
.
מי שנהנה מהפיחות הם אל1; שהבריחו אח הכסף והחזירו אותו
,
ואף אחד לא עצר אותם בדרכיו-, אדמינסטרטיביות
.
)



(
י. שמאי
לכן מהקבוצה הזאת צריך לרדת
- - -
שר האוצר ש. פרס
;
אני רוצה לשאול אוחך שאלה: נתנו בשנה שעברה הוספת שכר של 11%
,
על מה
?

מי נתן
?

המדינה. נתנו 5% בשנה שעברה ו--6% השנה, איפה לחשב? את זה
?
בתקציב שנה שעברה יש 650 מליון שקל רק לתשלום שכר- מדוע אתה חושב שאם
אתה קורא לוזל1בוז "פעמיים", יל1 פעמיים כסף. מה בעצם ההבדל בין תוספת
שכר ובין תוספת יוקר? . לא היינו נותנים תוטפת יוקר, אם לא היתה תוספת
שכר
.

ההסתדרות היא הארגון היציג של העובדים בישראל. ההסכם הראשון
עם

ההסתדרות היה על תוספת דרגה. אתה לא היית אז שר האוצר, היית ראש הממשלה
.
אני' אתה זוכר, זה היה הסכם-בדיחה, ההסתדרות צחקה מהעובדים. היא :-חזירה
להם את זה עכשו
.
אדוני השר, גם לגבי ה-% 2,7 רימו את העובדים. 2.7% נעלמו
לעולמי עולמים. אמר אז, ב-1985, מזכיר ההסתדרות: ו.תזיר את זה לעובדים
.
הוא שיקר את העובדים אז והוא משקר את העובדים גם היום
.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים אורון
.

אני רוצה לעסוק בשלוש נקודות הקשורות לתמונה הכוללת ולא
לסקטור מסויים, והשאלה הראשונה שאני רוצה לשאול: האם היה הכרת להקטין
השנה את תקציב המדינה?' בסך הכל תקציב המדינה באופן ריאלי קטן-, בסעיף
ההוצאה הוא קטן ב-15.9%
.

אינך מביא בחשבון החזר החרבות
,

כאשר ההבדל הגדול הוא בנושא ההזר החובות, בשנה שעברה היה
הנימוק המרכזי לאילוצים שהיו על התקציב החזר החרבות של המניות הבנקאיות
.
תקציב ההוצאה בלי החובות לא נשתנה בהרבה- תקציב ההכנסה קטן ב-2%
.

האם במצב שבו נמצא המשק היום, זה מהלך נכרן
?

איזה מהלך
?

הקטנת תקציב המדינה בסך הכל, מעבר לסקטור זה או אחר. זה הויכוח
העקרוני. ההקטנה בתקציב המדינה הכרלל ירצרת מצב, שכאשר אתה משו רה תקציב
1988
לתקציב 1989, איפה יש תזוזה? החזר החוברת ירד מ-49% ל-40%. הצריכה
)



(
ח. אורון
הבטחונית עולה על-פי מה שמופיע בעמ' 45. הצריכה הבטחונית על-פי נתוני
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערלה גם ביחס לשנה שעברה. אינני רוצה לעסוק
ביד קלה בנושא הצריכה הבטחונית. אבל אני יודע שמה שמוצע פה, עליה
מ-1988 ל-1989 מ-100.7 ל-104, אלה הם כל הדיונים שאנו מדברים בהם על
תוספת של 10 מליון שקל פה ו-30 מליון שקל שם. המרכיב של תקציב הבטחון
הוא כה גדול, שהשאלה היא, האם המהלך הכולל של תקציב מצומצם שיש בו הוצאה
גדולה לבטחון, הוא מהלך נכון מבחינת הצרכים הכוללים של המערכת
?
הדבר החמור ביותר בהקשר זה הוא, שבעצם סעיף ההשקעה באשראי הוא
קבוע. הוא היה 6% והוא עכשו
6.8%.
מאיפה

יהיו מקורות לצמיחה
?

השאלה היא, איך אתה עושה את החשבון
.
אינני חושב שאני טועה/ מבחינת הנתונים. ואם אני טועה, יתקנו אותי
.

מבחינת הגידול של הצריכה הבטחונית הכוללת, זה נכון, אבל זה
לא רק התקציב, זה כולל סיוע חוץ
.

כאשר מורידים מרכיב. החובות, הצריכה הבטחונית עלתה
.

בלי

החובות - היא ירדה
,
ח. אורון
:
אני מוכן לבדוק שוב את הנתונים
"
שר

למה אתה משווה, לתקציב בפועל א7 לתקציב בתכנון, כי מה שקרה
הוא, שבפועל התקציב עלה, היתה סכנה של הווצרות של גרעון של עוד מיליארד
שקלים כתוצאה מכל-מיני פעולות
,

אני תושב שהיה הכרח להציג תקציב שיש בו עוד מקורות של 2 מיליארד
שקלים, שמחציתם באים ממיסוי, מחזרה מהרפורמה" יכול להיות שב-1989

אנו הולכים לגרעון מתוכנן גדול יותר בתקציב
כדי לצאת ממצב הקפאון
.

עוד מיליארד שקל גרעון היה מזניק את האינפלציה לרמה של 35%-30%
,
כי האינפלציה בפועל היא לא 16%, אלא 22%-21%. אתה צריך להוסיף את ינואר
-
פברואר לשנה שעברה. זו היתה אינפלציה כבושה. היא נדחתה לשנה זו. אילו
היה גרעון של עוד מילארד שקלים, זו היהה ממש סכנה נפשות
.

אין לי לא הזמן ולא המסגרת להתמודד עם השאלה, שהיא בויכוח גם
בין אנשי מקצוע
.
)



(
שר האוצר ש. פרס
;
אני לא שמעתי את הויכוח הזה, אלא אם אתה מתכוון לגברת אסתר
אלכסנדר
.

חוץ- מאסתר אלכסנדר, הנשיא ריגין סיים תקופת כהונתו כנשיא
הפופולרי ביותר, בה הוא יצר מודל, ואינני הולך להעתיק אה ריגין
,
גם אצלנו היו שנים של גרעון תקציבי עם אינפלציה של 20%-16%
.
ב-1987 היה גרעון תקציבי של פחות ממיליארד שקל עם אינפלציה של פחות
אני חושב שהויכוח על הזזת סעיפים של 30 מיליון שקלים ימינה
או שמאלה הוא ויכוח לא שולי ולא בלתי-חשוב. ננהל אותו בחדשיים הקרובים
,
בסופר של דבר השאלה הגדולה היא - האם במציאות שבה נתון המשק היום
,
המהלכים שמכוונים כהמשך של המהלכים של השנה שעברה, הם התשובה
.
הנקודה השלישית - בהרבה מקומות בספר התקציב מופיע הרעיון
,
שהממשלה תצא מהמעורבות . אבי חוטב שהמשק הישראלי היום חלש מדי ונמצא
במצב חמור מדי מכדי שהממשלה ,תצא ממעורבותה, ואז מביאים דוגמה על יחידת
סמך שמטפלת בתיירות ויחידת סמך אחרת. אני אינני מדבר על כך- יכול להיות
שבתחום המערכת הממשלתית יש מקום להעברת פונקציות. הרי זה דיבר הנמשך
14
שנה על יציאה מהמעורבות. לא היתה תקופה שהמדינה היתה מעורבת כפי
שהיא מעורבת היום. תצהירו, אדוני השר: אנו מעורבים בנקודות אלו ואלו
.
הרעיון של העברת תחומי אחריות, כולל העברה לרשויות המקומיות, כאשר
עושים את החשבון, זה נלקח מאיזה שהוא מקום
.
כבוד ל1ר האוצר, גם הניתוח שהסובסידיות מתחלקות על 6 מליון איש
,
א י י נ ו
- - -

מדוע
?

קו צצו סובסידיות בסך 250 מליון שקל. הרוב הגדול של הקיצוץ הוא
בתחבורה הציבורית. בתחבורה הציבורית אין משמשים 100% של תושבי ישראל
ואין משתמשים תושבי השטחים
.

גם בשטחים נוסעים בתחבורה הצבורית. לאגד יש קווים גם בשטחים
.

חברות התחבורה הערביות לא מסובסדות
,
התחבורה הצבורית זה 210 מליון שקל. אתה אמרת מעל במת הכנסת
שיש אפשרות לסבסד שלושה דברים בתחבורה: את הקואופרטיב, את הנוסע או את
הכביש- אני חושב שהתחבורה הצבורית זו דוגמה אופיינים של סבסוד שיש לו
)



(
ח. אורון
יורד על הסובסידיה. אותו דבר היה לגבי מוצרי מזון בסיסיים. החקלאים
לזו רצו סבסוד גבוה יותר מ-20%. השיקול של הסבסוד הגבוה היה לא של
החקלאים. מעמיסים אותו על החקלאים
.
הבעייה כפי שאני רואה אותה היא, איך להגיע למצב שהעוגה תגדל
,
אם דברתי על תוספת 2 מיליארד שקל, הרי הם צריכים להיות מכוונים לנושא
הצמיתה, ליעדים מוגדרים, תלקם בנוי על הבראה של מערכים קיימים. אם
החקלאות הישראלית תקטין את משקלה בתפוקה הלאומית, זה יהיה ביכווי של
משבר. כבר השנה לא^נוצלו כל מכסות המים והקרקע בחקלאות
.
הצירוף של 3 הדברים מחייב קווי מדיניות
;'
שונים עם הסתכנות
בתקציב גרעוני ברמה מסויימת, אנחנו גמרנו את המשק כאשר הפכנו את היציבות
לדגל היחיד. אין אפשרות לנהל איה המשק הישראלי עם דגל יחיד. כאשר שר
האוצר הקודם הפך את דגל היציבות לדגל היחיד, הגענו לשנת 1988
.

מה זה פיחות, זו השקעה בצמיחה. כאשר אתה /:ושה פיחות של % 13
אתה לוקח ל;% 13 מכספי המשק ומשקיע בייצוא, אתה לוקח מסובסידיות ומשקיע
בייצוא, בלי זה אין שום סיכוי. הפיחות, זו השקעה נטו בייצוא
.

זו לא השקעה נטו
.

פיחות זו השקעה אחת. הורדת ריבית זו השקעה שניה. פינוי שוק
ההון על-ידי הממשלה, זו השקעה שלישית- אתה מציע שנגדיל את הדוצאה הציבורית
ב--2 מיליארד שקל ונאסוף עוד 2 מיליארד שקל מהתושבים. אם תאסוף עוד 2 מיליארד
שקל מהתושבים, לא ישאר שום דבר להשקעה
.

מפנים את שוק ההון לצרכי צמיחה ובשנה שעברה לא היתה צמיחה
,

לא היתה צמיחה כי לא היה פיחות. היה צריו- לעשות שלוש פעולות:

לנשום, לאכול ולשתות . מוכרח יה גם למנות אה שוק ההון. וגם לעשות את
הייצוא רווחי. אחת משחי הפעולות בלבד אינה עונה לענין
,
יש לי רצון למצוא פתרון לבעיית הקבוצים. אמרתי שהתקציב הזה
אינו כולל זאת; אתה דברת על 30 מליון שקל ואני מדבר על מאות מליוני
שקלים
.

רשות הדיבור לחברת-הכנסת נאוה ארד
"

אינני חושבת שיש ויכוח בין חברי רעדת הכספים, לפחות לא בין
אלה שישבו כאן בשנת 1988, מה הירושה שקבלנו. שמענו באת באופן ברור
)



(
נ. ארד
כאשר שמעכו את סיכומי השנה הזאת. במצב זה אין לי ספק שמי שבא לבכות
תקציב, יש לו בעייה עם שריפות שצריך לכבות ועם כל המתלווה לכך. גם אם
איכנו מסכימים לחלק מהדברים, אנחנו צריכים! לתמוך בהם אבל לא מתוך תחושה
שאלה הדברים שיביאו בסופר של דבר לצמיתה. איננ חושבת שהתקציב הזה יביא
לשינוי גדול
"
לפי ספר עיקרי התקציב יש תחושה שבמסגרת התקציב לא ניתנה .שום
תשומת לב לשריפית שצריך לכבות או לעדיפויות בשטח החברתי,, בתקציב
לשירותים חברתיים אי אפשר להתחמק מזה, אומרים את האמת, לזבעבר חל גידול
בהוצאה לשירותים אלה" היום הגידול הריאלי הוא אפס, חלק; מהשירותים יכוסו
על-ידי תשלומים. אף אחד עדיין אינו יודע איזה תשלומים" כאשר אמרו שזה
איננו תקציב של גזירות, הכוונה היתה שבספר התקציב איבן מופיעות ה גז ירית
שחור על-גבי לבן. הגזירות יבואו בדרך אחרת והן תפגענה
.
ילז בספר התקציב רמז שאותי הוא מפחיד, זו הפגיעה האפשרית יכל
הקונספציה של תשלומי העברה, כל מי שעוסק בנושא יכול להבין לאן התקציב
מוביל
,

איזה רמז
?

כתוב בספר התקציב שחור על גבי לבן, שמאחר ועיקר העלאה היתה
בתשלומי העברה, צריך לחשוב על יתר סלקטיביות בתשלומי העברה
,
אני יכולה לומר היום, ;זאכי מברכת על העובדה שהחליטו לבטל א7
/
המייסוי על קצבאות לילד השני ולילד השלישי. מי שבקיא בנושא יודע
,
שהפגיעה בקצבת הילד הראשונה כבר נעשתה וקצבת הילד הראשון הוא^ עי-:ר ר,הוצאה
בתשלומי העברה
,
בכל הרפורמה שהיתה בעבר בכוליא של תשלומי העברה כבר פגעו ולא
שר האוצר הנוכחי פגע. יש דבר "קטן'- .התעלמו ממנו, שנשאר בירושה מהתקציבים
הקודמים. הזכאות שנוצרת עבור הילד או קצבת הזקנה או קצבת שאירים, ;.שצריכה
להכתן ב-1 בחודש, אומרים שהיא תועבר ל-1 בחודש הבא, באים ואומרים: עשינו
זאת כדי להציל ו-ענק הלידה
.
א' . ו י י נש?טיין
בדברי ההסבר מדובר על חש י פ ה
,

אנני מדבר על העבר. אני מדברת על ימיי-' אלה. היתה מחשבה לפגוע

נציל את מענק הלידה על-ידי כך שנשנה את הזכאות
מ-1 בחודש ל-1 בחודש הבא
.
אני רוצה לומר לשר האוצר, שלא מקובל שבנושא הביטוח הלאומי
ותלומי העברה יימצא הפטרון לבעיות אחרות
-
ו

שר האוצר ש
.

תשלומי העברה רבר עובריה את תקציב הבטחון, בלי המענק האמריק--י
,
)



(
ש, . פ ר ס
רהמ גדלים כל לזנה. אם אין עליה בהפרקד, מניין לקחת את זה? גם
^n
צריכה לשאול את זה. מה, אנחנו יושבים כאן עם לב של אבן? בשנה שעברה
יחה ירידה בתפוקה הלאומית ב-% 2 בגלל האינתיפאדה. הריבוי הטבעי הוזז
% 5 . 1
לשנה. אני שואל אותך, מה - זו הבעייה שלי? יאני שואל אותך: מהיכן
לקחת? אני יודע שמהחינוך אסור ומהבריאות ;אסור
.

לקחו מביטוח הלאומי
.

5',4
מיליארד שקל הוספנו לביטוח הלאומי, כי הוא בגרעון
.

1,6
מיליארד מזה, זה הורדת עלות העבודה
.

אז הסכום הוא 3 מיליארד שקל
.
אינני מוכן שנתחלק, וחלק יגיד למי לתת מבלי להגיד . ממי לקחת
,

קודם כל אין מ תחלל ים. אני מסכימה אתך, הבעייה היא ל.זל כולנו"בזמנו
,
כאשר הסתבר עומק הפער החברתי והפער בהכנסות, אתה אמרת שמוכרחיה ליצור
מכשיר על מנת שיהיה יתר שיוויון בחלוקת ההכנסות
.
אילן אינו קם היום ואומר שיל1 לו התנגדות להעלאת תקרת הביטוח
הלאומי, למרות שאי קשר בין תקרת הביטוח הלאומי לצורך גביית דמי הביטוח
ובין מה שהמוסד לבילזוח לאומי נותן למבוטחים. אבל לא אתה כשר האוצר
,
מישהו אחר בתפקיד לזר האוצר, שיחק בביטוח הלאומי ובכל המערכת הזאת ובהקטנת
עלות העבודה. יכול להיות שהרעיון ל.זל הקטנת עלות העבודה היה טוב
,
אבל הכספים האלה לא הגיעו למטרה לה נועדו. בסך הכל הלכו מעט מאד כספים
לייצור והרבה מאד לחזקים
"

אם נבטל הקטנת עלות העבודה, מחיר המוצרים יעלה, כי העבודה תתייקר
.
רזה ישתקף במחירי המוצרים ובמדד המחירים
,

אחד מחברי הוועדה אמר: נשבור את הראש יחד. ועדת הכספים \תפקידה
לאשר או לדחות את התקציב, ואני מקבלת שאנו צריכים להציע הצעות אלטרנטיביות
,
יש הצעות, השאלה אם הן תתקבלנה
.
אדוני שר האוצר, אתה בודאי יודע שגיל האוכלוסיה בארץ עולה
,
האוכלוסיה בגילאי 75 עולה על 200,000 נפש- ואנחנו -אייננו מוכנים
"

מה לעשות
?

אתה רוצה להגיד שהם ימותו
?
)



(
17

המוות לא א מתוקצב על-ידי משרד האוצר. אין לי כרווח לתקצב ארחו
-

אני מדירה בשיא הרצינות
.

אכי רוצה להגיד לחבר-הכנסת אורון אתה הזכרת את הנשיא ריגייז
.
.
מה עשה ריגיין? חרא קיצץ בתשלומי העברה
,

.'
אני

דברתי על הקטע של הגרעון
,

בנושא זה גם בתקציב משרד הבריארת אין תשובה. אבי לא רואה
את רעדת הכספים מאשרת את התקציב מבלי שתהיה תוספת לנושא זה, ולא איכפת
לי שהתוספת תהיה מיועדת
,

ממה
?

אפילו מ גרעו ז
.

האמריקאים אומרים היות וגם שם ערלה גיל האוכלוסיה - ראינכי
מציע לאמץ זאת - גם בין ה זקנים יש עשירים ריש עניים והמדינה אינה צריכה
לסבסד גיל אלא מצב. אח אדם בגיל 75 יש לי הכנסה משלו, מדוע המדינה "ריכה
לטפל בר
?

הוא שילם דמי ביטוח
.
שר האוצר ט. פרס
-
את הבטוח הרא

יקבל

כאשר רזיו להטיל מם הכנסה על גימלאים שמקבלים
גימלה מעל 1000 שקל, קם רעש עצום
.
בצדק
.

רשרת הדיברר לתבר~הכנסת אלי בן-מכחם, ואחריו - לחבר-הכנסת ררדיגר
,

אדוני שר הארצר, הייתי מבקש לדעת איך הגיע האוצר לחישוב
שהפיצוי הו-.' ילל? בוועדת העבודה הסבירו זאת יפה מאד. אמרו .מדדים מצרים
והגיעו לי.? סק ר ה שז ה מ ה שע ולה
,

זהמדינה שלנו מתחילה להדמות למדינות העולם
השלישי. כל הנתונים של דו"ח הביטוח הלאומי מוכיחים, שהיות כל ילד חמשי
במדינת ישראל חי מתחת לקו העוני; שהאוכלוסיה העניה בארבע השנים האחרונות
הוכפלה. כל זה למררת מדיניות ייצוב המשק והקטנת האינפלציה, במציאות
היה צריך להיות מצב שנגיע ליותר שוויון
,
)



(
א. בן מנחם
המיצוי של 14 שקלים הוא לעג לרט. אני אינני נחשב ואינני
נמנה על העשירון התחתון. אני חבר הכנסת, מרוויח לא רע. אבל אשתי
נוסעת בתחבורה הציבורית והילדים- נוסעים^לבית הספר, איך הגעתם למדידה
של 14 שקלים. ביטול הסובסידיה לתחבורה והעלאת תעיריפי הנסיעה משפיע
על האוכלוסיה בעשירון התחתון
.
והעשירוןהתחתון מוציא %^-40?% 30 מההכנסה
לילו על תחבורה
.
שר האוצר ליל. פרס
:
מלייון רכביה- בארץ הם רק לעשירים
?

משליחות ברוכות ילדים אינן יכולות להתקיים
.

ארי יודע שמה שקורה הוא, שהפערים החברתיים מתחשבים ויש
אוכלוסיית שמשלמות את כל המחיר
-
אדוני שר האוצר, אתה סיירת בהרבה שכונות, אבל כאשר בונים
תקציב, אוכלוסיה זו כאילו לא קיימת. אבי רואה בספר התקציב "דמי רישום
"
בבית-ספר תיכון יהיו מדורגים וייקבלו על פי .ההכנסה לנפש, תושבי ערי
הפיתוח יהיו פטורים מהתשל ום". יפה שתושבי ערי הפיתוח יהיר פיטורים. מה
לגבי תושבי השכונות
?

שמעת את חבר הכנסת שאול עמור- אין הבדל בין מי שגר במגדל-העמק
ובין מי שגרר בשכונה דרומית בתל-אביב
?'
א. ב ן-מ נ חם
:
אין הבדל
"

הוא צריך לנסוע לבית-חולים, עולה לו פי שלושה
,

אני אומר שלפעמים המרחק בין כפר שלם ילהבימה" הוא יותר גדול
מאשר המרחק בין כרמיאל לנהריה
,

מדוע
?

יש אוכלוסיות בל1כונות תל-אביב שמצבן קשה פי עשרה מצב המצב בערי
הפיתוח
,

רמת ההשכלה הנמוכה ביותר היא בשכונות" אלה נתרנים של
ארניברסילזת תל-אביב- הילדים בשכונות מידרדרים, אינם לומדים, כי ההורים
אינם יכולים להחז'יק אותם בבית-הספר. בזמני הכל היה חינם, הלימודים
היו חינם, הספרים חינם, האוכל חינם, הכל חיום באותה מרינה, והיום יש
)



(
א. בן מנחם
נתבעים למשפט
.
משפחה בשכונות מוסררה מצבה יותר טוב ממשפחה בכפר תבור
?
מחליקים את המפרה בחדירת ישראל אתה. הייה בכפר תברר והיית בשכונת מוסררה
-.
השכונות הן המצוקה הגדולה ביותר במדינה. שתי חשיבות אין מגייסים לצה"ל
בגלל רמת השכלתם הנמוכה. תבדקו מניין הם באים'י% 90 באים מהשכונות
.
אני יודע שיש .איזה שהוא מינימום. אבל 380 שקל זה הרי מתחת לקו
העוני
.
ש. אלונ י
:
מה האיזון הניתן על-יד י העיריות
?

העיריה גובה אגרת חינוך מל: ל תלמיד
.
אני הוזמנתי למשפט, שכחתי בשנה שעברה לשלם 600 שקלים. אני
מצבי טוב יותר מאלה שיש להם 8 ילדים. אתה, אדוני שר האוצר טענת לפני
מספר דקות שהולכים לפי המצב, לא לפי הגיל. מדובר על 380 שקל כפול 4
,
זה למעלה מ-1500 שקל
,
אי אפשר להמשיך להגדיל פערים בתברה הישראלית. אתה טוען שהחינוך
הוא הדבר הכי חשוב. שיגורו באהבלים, אבל לא יכול להיות שלא יקבלו
חינוך וצה"ל לא יגייס אותם ואחרי זה המדינה תשקיע בהם בבתי-סהר, בבתי-משפט
במוסדות גמילה, בלשכה סוציאלית
,
במדינות נאורות רואים בחינוך השקעה, בישראל רואים בו הוצאה
-?
תה רוצה לשחרר מדמי רישום - תשחרר גם את השכונות, ואני אביא לך
.
אה המפות של הישכונות שחיים שם בעוני מרוד, ואין להם כסף לשלם אגרות
-,
אתה רוצה שהילדים יסתובבו ברחובות^ היום מסתובבים 2500 ילדים ברחובות
,
מתר יתחילו לגנוב, ידרדרו לסמים ואתר כך המדינה תשקיע מיליארדים כדי
לשקמם. למה צריך את הדברים האלה? בנושא אגרת דמי ריסוס אני מציע להערך
מחדש
.
אתד. שואל ממי לקחת? תטיל היטל חינוך על 4 העשירונים העליונים
"
תטיל היטל בריאות על 4 העשירונים העליונים, לא מס הכנסה, היטל, שידעו
שהם תורמים למעז החלשים. הרי הורידו להם מס הכנסה % 60 ל- % 45 אמרו
שישקיעו במפעלים. בינתיים השקיעו בשוויץ
.
נקודה נוספת שצריך לתקן היא, שלא יכול להיות מצב שמצד אחד
כספי העובד הולכים לביטוח הלאומי, ומכספים אלה מעבירים תשלומי העברה
למשפחות עניות, וכאשר מעבירים את הכסף לעזרה לאיש אחר, בא מס הכנסה
וגובה מס הכתמה על כסף שכבר שילמו מס
.
הדו"ח של המוסד לביטוח לאומי מוכיח שיש 450,000 ילדיי. מתחת לקו
העוני במדינת ישראל. אחרי תשלומי העברה מספרם קטן ל-.250,000, כאשר גובים
מס מספרם עולה ל- 000 , 314 כלומר עוד 000 ,70 יורדים אל מתחת לקו העוני
)



(
א. בן-מנחם
בגלל תשלום המס. אמרתי בכנסת ואתה -זמרת, שזה לא יכול להיות. אבל
דברים אלה מציאותיים
.
ליא יכול להיות שמי שמרוויח 3500 שקל ישלם מס כמו מי שמרוויח
80,000
שקל, זה לא"הגיוניי כל העובדים ברמה הבינונית מגיעים; לדרגת
מס של % 45

מי שמרוויח 3000 שקל אינו משלם כמו מי שמרוויח 80000 שקל

הוא משלם % 50 מכל השכר שלו, אבל יש לי הצעה הכי טובה: כל אלה
שמ ר ו ו י ח י נגרש אותם מהארץ
..

כבר גירשנו אותם
.

מי צריך מצליחנים במדינה
?

ומה על השכבות החלשות
?

אני דואג להם לא פחות ממך אבל נשמע אותך בעוד חודש, איך תדבר פה
,
אנחנו לא מדברים פה בשביל לקבל קולות, אתה באת לכניה כדי לעבוד
-

אני מייצג שכבה מסויימת בעם ישראל. חבר-הכנסת גרופר :.מייצג
שכבה אחרת
,

אני מייצג אותה לא פחות ממך, תבוא לעתלית ותראה מי מייצג אותם
"

את הדברים לאבסור
.,

בשנה שעברה ,.השר שלך ביטל מס-ל ג'קוזי מי משתמש בג'קוזי? אני לא
.
אני יודע שמה שאגיד עלול להרגיז הרבה אנשים. אני מצטער, אני
לא מתכוון לפגוע באף אחד, אבל הצדק צריך גם להראות, אי אפשר להטיל הכל
על שכבה מסויימת
.

מה מטילים
?'

דמי רישום יפגעו באיש הפשוט
.
שר האוצר ש

החישוב הוא פשוט מאד: 3 העשירונים התחתונים אינם משלמים שום דבר
,
העשירון הרביעי עד הששי - משלמים
;nv
המחיר הנמוך ירק מהעלזירון הששי ומעלה
~
כפי שאתה הצעת - משלמים 800
^
נ
" -.
)



(
ש. פרט
ישלמו 350 שקל
. ''

עד איזו הכנסה
?
1

387
שקל לנפש. תחלק 350 שקל ל-12 חודש, זה 30 קלש לחודש

:
ומה על משפחות ברוכות ילדים
?
שר האוצר ש. פרס
:
משפחה ברוכת ילדים מקבלת קצבאות ילדים
.
מדובר על 30 קלש לחודש- ללכת למגרש כדורגל עולה 30שקל

לאי כולם הולכים למגרשי הכדורגל
-
אני^עושה. אתה החישוב של 380 שקל כפול 4, ואני מודאג . יש פה
בעיה, יש רבים ;-.שלא יוכלו לעולם לשלם הסכום הזה אפילו מהעלשירונים הרביעי
עד השש י. המחיה עולה היום הרבה כסף, היה כדאי;שהיועצים יבדקו

כמה
עולה לקיים נפש בישראל חודל1 ימים
-

ואם יגידו שלא מספיק, מה לעלוות
?
א
.
בן
~
מנחם^, אגיד לך מה לעשות" אף אחד אמר, אני אומר לך
שאם בעבר היה אפשר להשקיע בחינוך, הרי היום יש לראות בחיכוך את הנושא

אפילו לחלק ספרים חינם- איך תעשה זאת? המיל היטל
על השכבות החזקות- אני יודע את הטיעון, שאם'יטילו עליהם - הם
לא ישקיעו" מי שראה לברוח, ברח מזמן- הם צריכים להיות שותפים, וכך
תל1חרר א וכלוסיה זו מהעוני
.
איני. רוצה שנחזור לתקופת הפנתרים זה יחזור- יש מתח בחברה
"
אנשים ממורמרים" אגרת תינוך או דבי רישום, זה הדבר הכי חשוב" אני שמח
שמשחררים את תושבי ערי הפיתוח מדמי ריישום. צריך לשחרר מדמי הרישום גם
את תושבי השכונות שמצבן לא פחות גרוע אלא יותר גרוע
.

חבר-הכנסת ורדיגר יהיה ראשון הדוברים בישיבת הוועדה מחר בבקר
-
אני מודיע על סגירת רשימת המשתתפים -בד י ו ן
-
הישיבה מחר תיפתח בשעה 009:00
ישיבה זו ננעלה
.
הישיבה ננעלה בשעה 05 . 13
)