ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/01/1989

הצעות לסדר-היום; ערבות להלוואות למימון השקעות ביש"ע; תקנות מס הכנסה: הארכת ההנחות במס לעבודה במשמרות: הארכת ההנחות במס לחיילים משוחררים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 13

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. ה' בשבט התשמ"ט, 11.1.1989 , שעה 9.00
נכחו
חברי- הוועדה: א. וינשטיין - היו"ר

ח . אורון

נ . ארד

פ. גרופר

י . לוי

י . מצא

י. נאמן

ע. סולודר

ע. עלי

א. רביץ

ד. תיכון
מוזמנים
י. רבינוביץ - נציב מס-הכנסה

א. זיטוק - האוצר

ג'. שטוך - האוצר

מ. עמיר - מנכ"ל התאחדות המלונאים

ש. אפרתי - מזכ"ל הסתדרות עובדי האירוח

והמלונאות

מ. גולדשטיין - מזכ"ל איגוד עובדי הדפוס

י. דוריאל - מנכ"ל המכון לפריון העבודה

והיצור

א. דומינסקי - כלכלן המכון למחקר כלכלי-

חברתי

גב' י. ארן - ההסתדרות

היועץ המשפטי של הוועדה-. א. דמביץ
יועצת כלכלית לוועדת הכספים
ס. אלחנני
מזכיר הוועדה
א. קרשנר
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
1. ערבות להלוואות למימון השקעות ביש"ע-,

2. הצעות לסדר-היום-,

3. תקנות מס-הכנסה:. הארכת ההנחות במס

לעבודה במשמרות;

הארכת ההנחות במס לחיילים משוחררים.



ערבות להלוואות למימון השקעות ביש"ע
היו"ר א. וינשטיין
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספיים של הכנסת.
הנושא הראשון שעל סדר-יומנו הוא
ערבות למימון

השקעות ביש"ע ובהקשר הזה עלי להוסיף כי- ביקשנו לקבל הייום תשובות מנציגי

האוצר בקשר השאלות שנשאלו בישיבה הקודמת שקיימנו בנושא הזה.

רשות הדיבור למר זיטוק. בבקשה.
א. זיטוק
סך כל האבטלה בארץ מסתכמת כללית ב--% 7,6. מדובר

על אחוז הבלתי-מועסקים מכח העבודה האזרחי.

ביהודה ושומרון - 2,270 מובטלים.
אזורי פיתוח
או שהם מהווים כחמישית מכלל

המובטלים, או שהם 10,570 בהשוואה ל-7,6% . כלומר, אלה מהווים % 3 מעל ה-

7.6

בניה ביהודה-ושומרון לעומת אזורי. פיתוח בארץ-.

ברצוני להדגיש כי אני מדבר על בניה להשכרה על-ידי חברות. חברות מקימות

מבנים לצורך השכרתן לחברות אחרות. ביהודה-שומרון וחבל עזה, עד דצמבר

1936, נבנו 255 אלף מטרים מרובעים של מבני-תעשיה להשכרה.

באזורי-פיתוח, עד חודש דצמבר 1986, נבנו מיליון

ו-276 אלף מטרים מרובעים.

מחודש ינואר 1987 והלאה, עד היום, נבנו ביהודה

ושומרון 105 אלף מטרים מרובעים; באזורי פיתוח 170 אלף מטרים מרובעים.

סך כל הבניה מההתחלה עד היום מסתכמת באזורי
פיתוח
מיליון ו-440 אלף מטרים מרובעים; ביהודה ושומרון 360 אלף מטרים

מרובעים.

בהקשר הזה נשאלת השאלה-. מה שווי ההשכרה הזאת

לעומת סך-כל ההשכרה ביש"ע? תשובה-. מינואר 1987 היא מהווה 40 מיליון

דולר, שהם כ-40% מסך כל ההשקעה ביהודה ושומרון. כלומר, שווי ההשקעה של

קרקע ומבנים מהווה כ-40%.
היו"ר א. וינשטיין
תודה. אני מכריז על גמר דיון בנושא הזה.

אני מעמיד להצבעה את העברת התקציב ליש"ע.

ה צ ב ע ה

העברת התקציב ליש"ע התקבלה פה אחד.
הי ו"ר א. וינשטיין
נעבור עתה לנושא השני שעל סדר-היום: הצעות

לסדר-היום ושאלות של חברי הוועדה.



הצעות לסדר-היום
היו "ר א. וינשטיין
רשות הדיבור לחבר-הכנסת דן תיכון. בבקשה.
ד. תיכון
קראתי מעל דפי העתונות שמתנהל דיון בקשר הוצאות

בניה; הקמה; שיפוץ ואני לא יודע עוד מה של

לשכות שרים. נדמה לי שבעקבות הדיון הציבורי שהתקיים,חוק יסודות התקציב

הופך למירמס. קודם כל מוציאים את ההוצאות ואחר-כך ינסו לקבל את אישורה

של ועדת הכספים של הכנסת. אולי אף יימצא פטנט שבאמצעותו יינתן לעקוף

את ועדת הכספים.

מאחד ומדובר על סעיף חשוב מבחינה ציבורית ולא

חשוב כל-כך בתחום ההוצאה שלו, יש להזכיר לאוצר את יסודות חוק התקציב,

ושאם נעשית הוצאה בלי אישורה של ועדת הכספים נעשית עבירה על אותו חוק

שאומר במפורש שיש להעמיד לדין משמעתי כל מי שחרג מהתקציב וביצע הוצאות

בטרם קיבל אישור.

אני מבקש שהנושא הזה יועבר לידיעתו של שר האוצר

שכך בעת שהוחלפו המשמרות לא ברור לי האם מישהו שם לב למה שמותר ומה

אסור לפי חוק התקציב. לעתים מופעל לחץ על פקידים, הם פשוט לא עומדים

בפרץ ואז מתהוות בעיות כמו אלה שאנו עדים להן בעצם הימים הללו.

נושא שני שעליו היה ברצוני לדבר הוא נושא מעניין

מאד; בשעתו סוכם כי יינתן דיווח תלת-חודשי בקשר ביצוע התקציב לעומת

האומדן. היתה הבטחה מצדו של השר נסים לאחר פניות רבות מצדם של חברי

הכנסת ומצדה של כלכלנית הוועדה. ועדת הכספים רצתה לנהל מעקב בקשר

ביצוע התקציב. באין מעקב "התפנצ'רנו" מספר פעמים וכך קרה שבשנה בה היה

עודף גדול אנו ידענו על גרעון גדול. רק אחרי שהשנה הסתיימה התברר שהיה

עודף גדול. הבטחתו של השר נסים חייבה גם את הממונה על התקציבים.

מאז עד היום חלפו שנה וארבעה ימים אבל בתחום הזה לא קיבלנו כל דיווח.

עכשיו אנו מתבשרים שיש לממשלה גרעון בהיקף של

1,7 מיליארד שקלים או 1,2 מיליארד שקלים. איש לא יודע מה היקף הגרעון.

יותר מזה. גונב לאזני שלא רק שאין גרעון אלא שכנראה יש פעם נוספת

עודף.

אולי נציב מס-הכנסה יספר לנו מה קורה בתחומו

בנושא הזה? על-פי העתונות הוא דיווח שההכנסות ממס-הכנסה עלו בשיעור של

קצת יותר מ-4%.

קיימת בעניין הזה בעיה מעניינת מאד; מצד אחד

,אנו מתבשרים על גרעון עצום שכדי להקטינו מטילים מסים על עם ישראל, ומן

הצד האחר יכול להיות שבשל העדר דיווח יש עודף בתקציב והממשלה מנהלת

מדיניות שגויה, מסיקה מסקנות ומפעילה תכנית כלכלית שמיועדת למטרות

שאינן ברורות למישהו.

אתם רוצים לקצץ את התקציב? - אני בעד.

אבל קודם לכל צריך לדעת מה קורה בתקציב; מה קורה בתחום ההכנסות של

התקציב.
היו"ר א. וינשטיין
תודה. עניין השיפוץ עלה בישיבה הקודמת

וכבר הכנו מכתב לשר האוצר בנושא הזה.

פ. גרופר-. כוונתך לעניין הלשכות?
היו"ר א. וינשטיין
לא.
פ. גרופר
בנושא הלשכות אני סבור - - -
היו"ר א. וינשטיין
אם אתה רוצה לפתח דיון - - -
, פ. גרופר
אני רוצה להציע הצעה. אני מציע שוועדת הכספים

תשגר מכתב בנושא הזה. הלשכות היו יפות - - ,-
היו"ר א. וינשטיין
אני לא יכול לאפשר לך לפתוח בדיון על הנושא הזה.

אם אני אתן לך לדבר כי אז כל אחד מחברי הוועדה

יבקש להביע גם הוא דעה בעניין הזה. אם יש לך הצעה לסדר-היום, בבקשה.
פ . גרופר
אני מציע לשגר מכתב.
היו"ר א. וינשטיין
בסדר.

אני מבקש למסור הודעה לחברי ועדת הכספים. לפני

שתי '-שיבות הועלה כאן עניין 'יהודה ושומרון בקשר ההעברה התקציבית.

החברים ביקשו לא לדון בעניין הזה לפני שיהיה כאן איש האוצר. נציג

האוצר היה כאן וחברי הוועדה הביעו דעתם. . חבר אחד שאל שאלות והודעתי

כי התשובות על שאלותיו יינתנו הבוקר. התשובות אכן ניתנו היום והוועדה

הצביעה בקשר הנושא הזה. עוד בטרם "יבשה" הדיו על ההצבעה וכבר קיבלתי

הודעה שאותו חבר הוועדה מבקש רוויזיה. לשאלת החברים מיהו אותו חבר אני

משיב; חבר-הכנסת חיים רמון. אותו חבר לא טרח לבוא לכאן לשמוע את .

התשובות אבל הוא כבר יודע מה הי תה תוצאת ההצבעה וביקש רוויזיה.

אני מודיע בזאת כי לא אענה לבקשת הרוויזיה. .

לא תהיינה "פרימדונוח" בוועדה.
ח. אורון
מתי התקיימה ההצבעה?

הי ו "ר א. וינשטיין : הנושא הזה נדון משעה תשע עד תשע ועשרה.

אחרת לבוא לישיבה.
ע. סולודר
אני הודעתי מראש כי לגבי העניין הזה טכני.
היו"ר א. וינשטיין
את רוצה להצטרף להצבעה?
ע. סולודר
לא. אני רוצה לשמוע, בקיצור, את הנימוקים.
היו"ר א. וינשטיין
התשובות ניתנו לפרוטוקול. אינני יכול לחזור

על דברי נציג האוצר.

הוועדה איננה יכולה לשאת "פרימדונות"., חבר

הוועדה ביקש תשובות לשאלות, הכנו את התשובות, חיכינו עם ההצבעה, סיימנו

את הדיון, הצבענו, ואחרי שניה מזכיר הוועדה הודיע לי שאותו חבר מבקש

לעשות רוויזיה. לא תהיה רוויזיה.
ח. אורוו
דבריך אינם מקובלים עלי. צריך לנהל בנושא הזה

דיון מסודר.
היו"ר א. וינשטיין
ניתנו תשובות לשאלות שנשאלו על-ידי נציג האוצר.

אני מבקש את החברים לא להתווכח ביניהם. הפרזתי

על גמר הדיון.
ע. סולודר
האם אתה מוסך לחזרה על- התשובות שהוועדה קבלה
מנציג האוצ
ה?
הי ו"ר א. וינשטיין
אינני יכול.
י. לוי
מדובר על חבר חשוב מאד של הוועדה. אני מבקש

שהיושב-ראש ישקול מחדש את עקרונית אני

מצ;דד בעד הנושא אבל אם חבר הוועדה ביקש רוויזיה, כדאי היה להענות

לבקשתו.
הי ו"ר א. ו ינשטיין
לא אענה לבקשתו.
ד. תיכון
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר א. וינשטיין
סיימנו את הדיון בנושא הזה.
ע . עלי
הצעה לסדר .
ע. סולודר
חבר-הכנסת חיים רמון אמר שאחרי שהוא ישמע את

הנתונים הוא מבקש את הזכות לבקש רוויזיה.

אני חוזרת ומבקשת את יושב-ראש הוועדה לחזור אל

הנתונים שהוועדה קיבלה מנציג. האוצר.
הל- ו"ר א. וינשטיין
הכרזתי מספר פעמים על גמר הדיון בנושא הזה.

אני לא מוכן לקבל הצעת רוויזיה מאדם שלא נמצא

בישיבה, עם כל הכבוד לו.
ח. אורון
במהלך הישיבה אני אבקש לקבל את האינפורמציה

שניתנה על-ידי נציג האוצר.
היו"ר א. וינשטיין
רשות הדיבור לחבר-הכנסת עובדיה עלי.
ע. עלי
הצעה לסדר; לפני שבועיים כבר העליתי את הנושא

של מענקי אבטלה. אני מציע שבעלי מקצועות

מסויימים, במקום שיקבלו מענקי אבטלה, שישרתו בצבא בשירות מילואים

במקצועם. כוונתי לבעלי-מקצועות כמו נהגים שמקבלים מענק אבטלה בו בזמן

שמגייסים נהגים אחרים לשירות מילואים. המדינה משלמת פעמיים. מדוע?

יש בעלי מקצועות שונים שמקבלים מענקי אבטלה בשעה שהצבא מגייס למילואים

אנשים אחרים בעלי אותם מקצועות.

הגשתי הצעת חוק בנושא הזה שיכולה לחסוך למדינה

מאות מיליונים ואני מבקש שהנושא הזה יעלה לדיון בוועדה.

בעניין הרוויזיה שביקש חבר-הכנסת דן תיכון: אני

מקבל בעיקרון את דבריו של היושב-ראש אבל לדעתי אסור ליצור בוועדה תקדים

כזה, ולא מדובר על מישהו יותר מיוחס או פחות מיוחס בוועדה - - -
י. לוי
לא אמרתי: מיוחס: אמרתי: דומיננטי.
היו"ר א. ו ינשטיין
חבר הוועדה יכול לבקש רוויזיה אם הוא נוכח

בישיבה. אם לא - ההא לא יכול לבקש רוויזיה על

הצבעה שהיתה . ?. י "

י ,
ע. עלי
אני מציע ליושב-ראש, למרות שאני מזדהה אתו כפי

שכבר ציינתי, לא ליצור באופן עקרוני תקדים.

אין בוועדה חברים יותר חשובים או פחות חשובים. חבר-הכנסת, עקרונית,

ביקש רוויזיה ואני לא סבור שהיושב-ראש לא צריך להענות לה. צריך להענות

לבקשתו של חבר-הכנסת חיים רמון ולהעמיד את הנושא שוב להצבעה. אל לנו

ליצור תקדים מסוכן בוועדה.
ח. אורון
ברור מה תהיינה תוצאות ההצבעה. אני הגעתי לכאן

בשעה תשע ועשרה והתברר לי שבמשך עשר דקות נציג

האוצר הספיק למסור את ההסברים והיושב-ראש קיים הצבעה. בישיבה הקודמת

הועלו שאלות ענייניות. אני לא יודע האם הוועדה קיבלה תשובה לשאלה שאני

שאלתי בנושא הזה ואשר נראית לי חשובה לגופה.

אני מבקש מהיושב-ראש להענות לבקשת חבר-הכנסת

חיים רמון - - -
היו"ר א. וינשטיין
אני לא אטריח לכאן שוב את נציגי האוצר.
י. מצא
מדוע אי-אפשר להענות לבקשתו של חבר-הכנסת חיים

רמון לרוויזיה על ההצבעה שהתקיימה? אינני מבין.
היו"ר א. וינשטיין
לא יכול להיות שחבר-הכנסת לא היה בישיבה בה

התקיימה ההצבעה והוא מבקש רוויזיה.

יש עשרים וחמישה חברים בוועדה. אבל אם החברים חושבים שהעניין הזה יכול

ליצור תקדים - - -
י . מצא
השאלה היא שאלה עקרונית. .אני לא מצדד בתקדים

אבל שואל אם אין אפשרות לחבר הוועדה שלא היה

בדיון לבקש רוויזיה בקשר ההצבעה שהתקיימה? אם חבר הוועדה השתתף בדיון

אבל מסיבות כלשהן לא הגיע להצבעה, אנל- סבור שהוא רשאי לבקש רוויזיה.

שונה הדבר לגבי חבר הוועדה שלא השתתף כלל וכלל בדיון שעליו התקיימה

ההצבעה.

חבר-הכנסת חיים רמון השתתף בוויכוח שקיימנו והוא

רשאי לבקש רוויזיה בקשר ההצבעה.
הי ו"ר א. וינשטיין
אני סבור שאפשר יהיה לקבוע עם היושב-ראש הקבוע

של הוועדה שחבר יוכל לבקש רוויזיה רק אם הוא

השתתף בדיון, אחרת לעניין הזה לא יהיה סוף.

אני נענה לבקשת החברים ואני אקיים הצבעה בקשר .

הבקשה לרוויזיה. ההצבעה הסופית בנושא הזה תידחה ליום שני הבא.
י. מצא
על בקשה לרוויזיה לא צריך לקיים הצבעה.
היו"ר א. וינשטיין
ההצבעה אם כך תידחה ליום שני הבא.
י. לוי
אנו מודים ליושב-ראש הוועדה על-כך שהוא נענה

לבקשתנו.
היו"ר א. וינשטיין
רשות הדיבור לחברת-הכנסת עדנה סולודר.
ע. סולודר
ביום שני העליתי את נושא החלת גיל הרציפות על

חוק מס-רכוש - - -
היו"ר א. וינשטיין
הנושא הזה יעלה על סדר-היום בשבוע הבא.
ע. סולודר
מדוע העניין צריך להידחות? אין מדובר על נושא

טכני. אני מבקשת מיושב-הראש הוועדה להעלות את

הנושא הזה לדיון עוד היום כיוון שהוא דחוף. מדובר על פיצוי יחידי

לנזקים ועל פרוצדורה ממושכת שקשורה בעניין הזה. ככל שנקדים לדון בנושא

הזה - כך ייטב.

ביום שני, כאשר העליתי את העניין הזה, דובר על-

כך שהוא יועלה היום על סדר-יומה של הוועדה. כיוון שהנושא שעליו אני

מדברת דוחק, אני מבקשת לא לדחות אותו.
היו"ר א. וינשטיין
אני מציע שאם יש חבר הוועדה שחושב שצריך לקיים

על הנושא הזה דיון כי אז נקיים אותו, אבל לא

עכשיו. אם לא - נקבל החלטה ונעביר אותה בכתב לכל חברי ועדת הכספים.

אם חבר אחד יערער - נעלה את העניין על סדר-היום.
ע. עלי
אני לא יודע על מה מדובר. אני רוצה לראות את

החומר הרלוונטי.
היו"ר א. וינשטיין
אם כך הנושא הזה יועלה על סדר-יומה של

הוועדה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יאיר לוי.
י. לוי
ביום ראשון הייתי במירון והייתי עד למחזה מביש

ומזעזע. חלפו יומיים והבוקר שמעתי שבשדמות-

דבורה עומד להיות אותו "מחזה".

אני מבקש שהוועדה תזמן אליה את הגורמים הנוגעים

לנושא כיוון שנגרמים נזקים כבדים ביותר בכל המובנים - - -
היו"ר א. וינשטיין
הסדר המושבים.
י. לוי
בראש ובראשונה מדובר על הפסד ימי-עבודה של

חקלאים, הפסד ימי עבודה או ניצול לא נכון של ימי

עבודה על-ידי כוחות הבטחון והמשטרה ובזבוז משאבים מכל הכיוונים.

צריך לשבת ולדון על הנושא. אם הגורמים השונים

לא יצליחו להגיע לעמק-השווה אנו נוכל לכפרת עליהם הסדרים מסויימים.

אני מבקש שהוועדה תיזום דיון דחוף בנושא הזה.
היו"ר א. וינשטיין
תודה. רשות הדיבור לחברת-הכנסת עדנה סולודר.

ע. סולודר-. ביום שני כבר נמסר לנו על תביעה שהוגשה לבנק

הפועלים, ובנק הפועלים נענה לפניה לדחות את

העיקולים, כולל אלה שהוטלו על שדמרת-דבררה.

צריך לזמן לכאן את מינהלת ההסדר ולשמוע מה מתרחש

בנושא הזה. חלק מהעניין קשור בכך שבתוך, המושבים עצמם לא מגיעים לעמק-

השווה אבל לפחות לגבי מושבים שנמצאים בתהליך של הסדר - צריך לאפשר פסק-

זמן שיאפשר להם "לנשום".

דיברתי על הנושא הזה עם שר האוצר וביקשתי שיודיע

לבנקים על פסק-זמן.



הוועדה צריכה לפכות מחדש לבנקים כדי לחדש את

הפניה שהייתה כלפיהם בעבר, שיתנו למושבים "לנשום" ויימנעו מביצוע

עיקולים כל עוד הנושא נמצא במשא-ומתן.

ע. עלי אדוני היושב-הראש, בקשר הנושא הקודם, חבר-הכנסת

פסה גרופר הסביר לי במה מדובר ואני מסיר את

התנגדותי.
הי ו"ר א. ו ינשטיין
בעניין רציפות החוק שעומד על סדר-היום לשבוע

הבא קיבלנו החלטה. אני מבקש. ממזכיר הוועדה

להעביר אותה לכל חברי הוועדה. אם אחד החברים יערער על ההחלטה אפשר
יהיה להפנות אותו לחברי הכנסת
סולודר וגרופר, כדי שאלה יסבירו לו במה

מדובר, ואם אחרי ההסבר שהוא יקבל מהם הוא עדיין יערער על הההחלטה -

נקיים על הנושא הזה דיון.

רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה.
א. דמביץ
מתל- יהיה אפשר להודיע במליאה שהוועדה הזאת - - -
הי ו"ר א. ו ינשטיין
אני אשיב לך אחרי הישיבה. אישרנו את הנושא.

צריך להודיע לחברים על האישור - - -
פ. גרופר
מדוע אתה אומר כל פעם שצריך להודיע לחברים?

זאת ישיבה רשמית של ועדת הכספים - - -
היו"ר א. וינשטיין
הנושא לא היה על סדר-יומה של הוועדה. אני צריך

לשמור על פרוצדורה נכונה ומניח שאף חבר לא

יערער על ההחלטה.

אנו עוברים לנושא הבא על סדר-יומה של הוועדה -
תקנות מס הכנסה
הארכת ההנחות במס לעבודה במשמרות:

הארכת ההנחות במס לחיילים משוחררים.
היו"ר א. וינשטיין
רשות הדיבור לנציב מס-הכנסה, מר יאיר רבינוביץ.
י. רבינוביץ'
אנו מציעים לוועדה להאריך תוקף תקנות מס-הכנסה:

הארכת ההנחות במס לעבודה במשמרות לשנת 1989.

על-פי התקנות מגיעים 157% זיכוי ממס בגין עבודה במשמרות עד גבול בינואר

1989 של 220 שקלים לחודש. התקנות היו בתוקף עד 31 בדצמבר 1988 ואנו

מציעים להאריך אותם בשנה נוספת.

מדובר על עבודה בתעשיה, בחקלאות ובבניה.
היו"ר א. וינשטיין
תודה. נשמע עתה את דברי המשלחות שהגיעו אלינו.

רשות הדיבור למר עמיר, מנכ"ל התאחדות המלונאים.
מ. עמיר
אני מודה ליושב-ראש הוועדה על-כך שהוא טרח

להזמין אותנו לכאן.



אני "מלווה" את ההחלטות שדנות במשמרת השניה

והשלישית במשך שנים רבות. קיים נוהג באוצר להעלות את הנושא הזה לדיון

בוועדת הכספים או בסוף חודש דצמבר או בתחילת חודש ינואר כאשר התעשיינים

כבר "יושבים" על משרד האוצר ודורשים החלטה מהירה.

בהקשר הזה אני מבקש לומר מספר מלים שהן בגדר

התוודות אישית-, אני חש תחושה עמוקה של עלבוך ותיסכול כאשר אני צריך

לבוא לכאן שנה אחרי שנה כדי לדון בנושא הזה. הוצאתי מהארכיון מכתב מ-

11 במרץ 1981 שמיועד לחבריי ועדת הכספים של הכנסת, בו ועדת הכספים

מתבקשת להכליל את המלונאים בחוק שהוצג זה עתה על-ידי מר רבינוביץ'.

בשנת 1984 מר יורם גבאי ממינהל הכנסות המדינה

אמר, בתשובה לבקשתנו, שהמטרה היא לעודד את עובדי המשמרות, ולא היתה

כוונה להעניק הטבות מס לסקטורים שהעבודה בהם מטבעה היא עבודה במשמרות.

רבותי; שקר וכזב. עובדי חברת החשמל, לדוגמה, שמטבעם עובדים במשמרות,

כלולים בהסדר וזוכים בהטבות ממס,-הכנסה.

במאי 1984 ענו לי מלשכת הממונה על הכנסות המדינה

שאינם רואים בשלב זה אפשרות להרחיב את המסגרת - - -
היו"ר א. וינשטיין
אני מבקש אותך לחזור בך מהמלים: שקר וכזב, ולומר
במקומן
העובדות לא תואמות.
מ. עמיר
סליחה. העובדות אינן תואמות.

קיבלתי תשובה ממינהל הכנסות המדינה שאומרת: זאת

משום שההקלות בתעשיה נבדקות עתה ואף נעשתה בהן רוויזיה.

כל שנה בא לכאן נציג האוצר ואומר שמדובר על

עניין זמני, לשנה.

בשנת 1985 קרה שוב אותו דבר. מר בן-חיים יששכר

ממשרד האוצר, אגף התקציבים, כתב שאין הדבר דומה לבתי-מלון הפועלים

ממילא 24 שעות ביממה.

בשנת 1985 מר אפרים ברון המוכר לכם ענה אותו

דבר; שעיקר המטרה היא לעודד יצוא-יתר, והוא דחה את הבקשה.

בשנת 1986, בפגישה עם ראש-הממשלה שמעון פרס,

בנוכחות שר האוצר, ואני מחזיק את סיכום הפגישה שהוצא מטעם משרד ראש

הממשלה, כתוב בפירוש ששר האוצר הודיע שבנושא עלות העבודה מה שיחול על

התעשיה יחול גם על התיירות.

אנו מבקשים במלים פשוטות להחיל את התקנה הזאת על

עובדי תעשיית המלונאות. השירותים בענף המלונאות מוגדרים כפעילות

יצורית בחוק לעידוד התעשיה - מסים. יש לנו בסיס חוקי לדרישה. אנו

עוסקים בפעילות יצורית.

לא ארחיב אה הדיבור, כיוון שרבים מכם כבר שמעו

אותי לפני שנתיים ושלוש.

. י אני מרגיש עצמי כאזרח "נשחק" שבא לחדר הזה שבע

שנים, כל שנה בין חודש דצמבר לחודש ינואר, מבקש, ולא נענה.

אני מציע ליושב-ראש הוועדה להחזיר את החוק לאוצר .

כדי שיביא אותו חזרה לוועדת הכספים של הכנסת כאשר המלונאים כלולים בו.

ו
היו"ר א. וינשטיין
תודה.
א. רביץ
אבקש לשאול את מר עמיר שאלה.
היו"ר א. וינשטיין
אני מציע שקודם כל נשמע את דברי המלונאים

ורק אחר-כך חברי- הוועדה ישאלו שאלות.

רשות הדיבור למר ששון אפרתי, המזכיר הכללי של התאחדות עובדי בתי-המלון.
ש. אפרתי
אנו מונים היום 30 אלף עובדים וקרוב ל-35%

מהעובדים שלנו עובדים עבודה במשמרות. כאשר אני

אומר: עבודה במשמרות, כוונתי היא למשמרות בוקר, ערב ולילה, 24 שעות

ביממה, 365 יום בשנה. העובדים שלנו, בגלל טיב העבודה, אינם יכולים

לבחור את המשמרות שהם מעוניינים בהם. צרכי התפקיד בעבודה שלנו מחייבים .

את העובדים לעבוד כאשר התפקיד נחוץ והם מבצעים את העבודה באין ברירה.

זאת עבודתם. זאת פרנסתם.

מזה עשר שנים אנו מדברים על הנושא הזה ופועלים

בכיוון הזה וקיבלנו את כל ההבטחות מכל שרי התעשיה והמסחר, התיירות

והאוצ;ר. לאחרונה גילינו כי הנושא הזה כלול גם במצעי המפלגות הגדולות.

התיירות מעניקה למדינה מיליארד ו-613 מיליון

דולר לשנה וערך מוסף הכי גבוה, בעבודה שלא נעשית לא על-ידי מכונות או

רובוטים, אלא בידי אדם.

כדי להפעיל את האנשים שלנו אנו צריכים לעשות שני

דברים; קודם לכל צריך להעניק להם דימוי חברתי שאומר שמה שהם עושים

חשוב לכלכלת המדינה, וביטוי חומרי. לא יתכן שהם יעבדו ולא יהנו

מההטבה האמורה כאשר אנו יודעים שעובדי שירותים אחרים שאינם נחשבים

לעובדי יצור כן זוכים בהטבה.

תחשבו על מה שתעשיית התיירות היתה לפני עשר שנים

ואייך היא נראית היום. תעשו את החשבון מה התרומה של התעשיה הזאת לכלכלת

המדינה ולפי זה תשפטו את הנושא. אתם נבחרי העם ואנו בטוחים שאתם תבדקו

את הנושא לאשורו.

יש לנו בעיה "חריפה". לפני עשר שנים היה קשה

מאד להביא עובדים ישראלים, חיילים משוחררים, לענף התיירות. עשינו

מאמצים בכיוונים שונים כדי שחיילים משוחררים יוכלו לעבוד בענף שלנו.

הצלחנו במשימה במידה מסויימת. כדי למשוך אלינו חיילים משוחררים, שיראו

בעבודה עבודה יצורית ולא רק שירות, הגיעה העת לשנות את ההחלטות ולכלול

לא את כל עובדי ענף המלונאות אלא 30% עד 35%, בסקטור של מקבלי ההנחות

במס.
הי ו"ר א. וינשטיין
תודה. חברי הוועדה ישאלו שאלות ואחר-כך נקיים

על הנושא דיון. רשות הדיבור לחבר-הכנסת רביץ.
א. א. רביץ
השאלה שאני מבקש לשאול מופנית לנציב מס-הכנסה.

מהי הפילוסופיה העקרונית, בלי קשר דווקה לענף

המלונאות, שמאחורי הרעיון שעבור שעות נוספות יש הקלות במס.

אני יכול להבין שכדי שפועל יסכים לעבוד במשמרת

שניה או שלישית הוא צריך לקבל הטבות. מדוע שההטבות האלה לא תהיינה

הטבות ישירות? אינני מבין את הפילוסופיה שמסתתרת מאחורי ההחלטה.

מדוע הנושא הזה מתבטא בכך שאותו עובד מקבל מענק ממשלת-ישראל?
היו"ר א. וינשטיין
השרת הדיבור לחבר-הכנסת יאיר לוי.
י' לוי
אני מבקש לדעת האם נמשיך לשתף - פעולה עוד שנה

אחת?

אני ביקשתי, לפני מספר שבועות, שכל הנושא של

בתי-המלון יובא לדיון בוועדה. לא בצורה כזאת אלא בצורה יותר יסודית.

עד לרגע זה טרם התקיימה בקשתי.

מצב התיירות בארץ, היום, נחשב לבכי-רע. בתי-

מלון נסגרים, מצמצמים בהם כוח-אדם במקום לעודד ולעזור להם בדרכים

חוקיות עם קצת מאמץ.

לפני שהוועדה תוכל לדון בנושא הזה אני מבקש

מהגורמים הנוגעים לו לדבר אתנו בבחינת אחוזים. כאשר מתפעלים בית-מלון

במשמרת שלישית הרי אין מדובר בהעסקת הצוות כולו.

כדי שנוכל לעבוד על הנושא הזה בצורה יותר

עניינית אנו צריכים לקבל נתונים באחוזים או מספרים, על-פי משמרות.
היו"ר א. וינשטיין
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת דן תיכון.
ד. תיכון
הבקשה שהונח לפני איננה מובנת לי. האם אתם

מבקשים להאריך את התוקף בשנה?
י . רבינוביץ'
כן .
ד. תיכון
דו"ח שישינסקי נגנז?

היכן אנו "עומדים" בנושא הזה? אולי כדאי לתת

הוראת-שעה לשלושה חודשים? שמענו שהרפורמה של דו"ח שישינסקי היא חלק

מהמדיניות הכלכלית החדשה.

אני מצדד בבקשת משלחת בתי-המלון בניגוד לעמדת

נציב מס-הכנסה אלא שאני שואל את עצמי שאלה-. נניח שנותנים את ההטבה

המבוקשת, איזו תוספת תפוקה תהיה כתוצאה ממנה? למעט התוספת שתינתן

לעובדים. האם הם יעבדו ביתר רצון במשמרת שניה או שלישית? אולי בסך-

הכל אנו "נתפרץ" למצב שבלאו-הכי קיים ולא נקבל שום תוספת תפוקה?

להטבה הזאת, אליבא דעקרונותי, אין שום קשר עם

מס-הכנסה. אינני מבין מרוע שלחו את נציב מס-הכנסה לכאן להגן על הנושא

הזה. כאן מדובר על שאלה של פריון עבודה.

אני שוב שואל: איזו תוספת פריון תינתן למשק

כתוצאה מהחלת ההטבה הזאת על עובדי בתי-המלון והתיירות בכלל?
היו"ר א. וינשטיין
האם יש עוד שאלות לנציגי משלחת בתי-המלון?

אבקש את מר עמיר להשיב על השאלות שנשאלו על-ידי

חברי הכנסת.
מ. עמיר
משפט מפתח: כל המלונאות בנויה, למעשה, על שני

יסודות; שירות ונקיון. אנו סובלים בנושא השירות

במשמרת שניה ושלישית כי הנוער איננו רוצה לעבוד במשמרות האלה כפי שהוא

לא רוצה לעבוד בתעשיה.
ד. תיכון
במשמרת ראשונה הוא כן רוצה לעבוד?
מ. עמיר
במשמרת שניה מקובל במדינת-ישראל לעבוד.

אנו חיים כל הזמן בתחושה שהפריון יעלה והתפוקה

תעלה אם נמצא הסדרים של תמריץ למשמרת שביה ומשמרת שלישית. התמריץ כבר

מוכן בצורת החוק לכן איבבי מבין מדוע שלא בחיל אותו גם על הסקטור הזה?
ד. תיכון
אי בך עובה על השאלה.
א. רביץ
השאלה שבשאלת בהקשר הזה היא האם אין לכם עובדים

או שאין להם מוטיווציה לעבוד במשמרות?
ד. תיכון
אבי מוכן לתת הטבות בגין תוספת תפוקה.

מישהו יכול לבוא ולומר שאין עובדים למשמרת שביה

ולמשמרת שלישית.

מר עמיר רוצה לקבל תוספת ואבי מוכן לתת תוספת

אלא שאבי מבקש שהוא יסביר לבו מה התוספת הזאת תיתן?

הוא טוען שאין עובדים יהודים אבל אבי דווקה סבור

שיש עובדים יהודים, חיילים משוחררים, במשמרת שביה ושלישית שעובדים

במלון "הייאט" לדוגמה.
היו"ר א. דיבשטיין
מר עמיר, אבי מבקש שתעבה על השאלות שבשאלו על-

ידי חברי הוועדה.
מ. עמיר
אבי טוען שבבתי-המלון חסרים עובדים למשמרת שביה

ולמשמרת שלישית. התמריץ שאבי מדבר עליו בותן

סיכוי להביא לעבף שלבו עובדים טובים יותר.
הי ו"ר א . וינשטיין
תודה. רשות הדיבור למר ששון אפרתי.
ש. אפרתי
אבי מבקש לומר לכם שהעבודה בעבף המלונאות מהווה

תפקיד קשה. העובדים צריכים לעבוד במשמרות 365

יום בשבה, כולל שבתות וחגים. כאשר מבקשים לראיין עובד ישראלי, חייל

משוחרר, והוא מבין שצריך לעבוד במשמרות, - - -
ח. אורון
כאשר אתה אומר ישראלי, כוונתך ליהודי?
ש. אפרתי
י אני רוצה שחיילים משוחררים יעבדו אבל כאשר הם

מגיעים אליבו ומביבים שהם צריכים להתחיל לעבוד

במשמרות - הם משבים דעתם. הרבה אבשים לא מגיעים לעבף המלובאות בגלל

הכורח לעבוד במשמרות. משפחות בהרסו בגלל שהאשה באלצה לחיות לבדה בבית

בשל אופי עבודתו של הבעל.

כאשר אין בותבים תמריץ קשה למשוך בכלל עובדים

לעבף הזה.
ד . תיכון
קיימת תוספת שכר בעבור השעות הנוספות.
ש. אפרתי
. נכוןן. אבל מדוע שהוא יקבל פחות?
ד. תיכון
אם היית טוען שלאחד נתנו ולאחר לא - הייתי מקבל

את הטעבה אבל אבי שואל את עצמי שאלה מרכזית

והיא: איזו תוספת תפוקה תצמח למשק על-ידי זיכוי בשכר?
הי ו "ר א. וינשטיין
נציגי ענף המלונאות מדברים על אפליה.

לא רק על אפליה. אני מבקש להביא יותר עובדים

ויותר עובדים טובים ומיומנים לענף שלנו.
יי . לוי
מדוע אתה סבור שהענף שלכם יחודי?
היו"ר א. וינשטיין
הוא לא טוען שהוא יחודי אלא בענפים אחרים בן

מקבלים וענף המלונאות לא מקבל את ההטבה הזאת.
י . לוי
מפעל מסוי ים, לדוגמה, מייצר מלט. מה אתם

מייצרים?

ש. אפרתי -. דולרים. כבר ציינתי את העובדה הזאת: לא הקשבת.

בחברת החשמל נותנים - - -
ד. תיכון
זה לא צודק; צריך לקחת מהם את ההטבה הזאת.

הי ו "ר א . וינשטיין: אני מבקש את החברים לאפשר למר אפרתי לסיים את

דבריו.
ש. אפרתי
. חברת החשמל מוציאה דולרים-, לא מכניסה למדינה

דולרים, ובכל זאת היא נחשבת זכאית להטבה האמורה.

עובדי בתי-המלון לעומת זאת אינם זכאים לקבל אח ההטבה כך שהדימוי שלהם

בעיני עצמם פחות כיוון שהוא פחו.ת בעיני אחרים.

אתם חברי הכנסת מתארחים בבתי-מלון ויכולים להבין

את נחיצות התפקיד של עובדי הענף שלנו שעובדים במשמרות.

אם ההטבה שאנו מבקשים אכן תינתן לעובדים אני

בטוח שטיב השירות יעלה ואם טיב השירות יעלה כי אז יבואו לארץ יותר

תיירים ואז תהיינה יותר הכנסות למדינה.
היו"ר א. וינשטיין
אני מודה למשלחת ענף המלונאות על דבריה אם כי

חושש מכך שנצטרך לשמוע אתכם גם בשנה הבאה.
י. לוי
זאת דעתו של היושב-ראש.

הי ו "ר א. ו ינשטיין - נעבור עתה לשמוע את דבריה של משלחת עובדי הדפוס.

רשות הדיבור למר דומינסקי.
א. דומינסקי
אני מייצג לצורך הישיבה הזאת את ההסתדרות ומבקש

קודם שאתחיל בדברי לחלק לחברי הוועדה חומר כתוב.

אנו מקבלים את הצעת האוצר להאריך את תוקף התקנות

עד 31 בדצמבר 1989, כאשר אם אני מבין נכון הסכום שיעודכן בינואר יהיה

220 שקלים.

ההסתדרות טוענת מזה שנים רבות שהמס המוקטן על

הכנסה ממשמרות צריך לחול על עובדים במקצועות נוספים שבהם העבודה

במשמרות חיונית. ברצוני להביא בפניכם דוגמא לשם המחשת העניין. האחיות

העובדות במשמרת שניה ושלישית צריכות גם הן לקבל את ההטבה האמורה ואני

לא צריך לפרט לכם את הבעיות בענף שלהן. את הבעייתיות של עובדי הדפוס

אנחנו נפרט בהמשך דברינו.
ד. תיכון
מה בקשר עובדי חברת החשמל?
א. דומיינסקי
אינני מדבר עליהם.
ד. תיכון
מה דעת ההסתדרות על-כך?
א. דומינסקי
ישנם מספה חוקים בנושאי המס שנותנים גם לענף

המלונאות וגם לאחיות הקלות. לדוגמה יש פטור

מארוחות במקומות עבודה תעשייתיים ואז גם בתי-חולים וגם ענף המלונאות

מקבלים את ההנחות האלה. בחוק מס מעסיקים יש פטור שחל גם על ענף

המלונאות וגם על עבודה יצורית. רק בחוק הדה קיימת אפליה ברורה בענייך

ההטבות. תודה.

היו"ר א. וינשטייו-. תודה. רשות הדיבור למר גולדשטיין, המזכיר

הארצי של עובדי הדפוס.
מ. גולדשטיין
התקנות שקיימות, משום-מה, מפלות לרעה בין קבוצה

מסויימת של עובדי הדפוס לבין קבוצה אחרת של

עובדי אותו ענף. עובדי הדפוס מתחלקים בענף; חלק מאותם עובדים עובד

בסקטור הפרטי, וחלק אחר בעתונות היומית. התקנה הותקנה כך שמי שעובד

בסקטור הפרטי או בסקטור הציבורי דהיינו בבתי-דפוס מסחריים, נהנה מההטבה

האמורה, אבל מי שעובד בעתונות היומית איננו יכול ליהנות מאותה הטבה.
ד. תיכון
אתה מוכן להסביר מדוע?
מ. גולדשטיין
עד שנת 1981 כל עובדי היצור בענף הדפוס

קיבלו את אותה ההנחה עבור עבודה במשמרות. מאז

1981 - מאז שהותקנה התקנה החדשה, משום-מה, ואולי בטעות, נוצר מצב כזה

שהתקינו בתקנה מושג שקובע שבמשמרת שניה, מיכסת העבודה היומית המלאה,

שאינה פחותה משבע שעות רצופות, על-פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת

ההתחלה שלה היא לאחר תום שעות העבודה של המשמרת הראשונה, אך לא לפני

שעה שתיים בצהרים.

קיימת בעיה שמתנגשת עם עובדי העתונות היומית.

עובדי העתונות היומית עובדים "סביב השעון" בשלוש משמרות רצופות כך

שנוצר מצב שהמשמרת הראשונה מתחילה את עבודתה בשעה שש בבוקר. שאר

העובדים במשק הישראלי מתחילים בדרך-כלל את עבודתם משעה שבע ואילך.

כאשר התקינו את התקנה ורצו לקבוע כללים לקחו בחשבון במקום שעה שש בבוקר

את שעה שבע ואילך ואז כידוע אם אנשים עובדים שבע או שמונה שעות, שעה

שתיים היא שעה סבירה למסיימי עבודת המשמרת הראשונה.

עובדי הדפוס בדפוסים המסחריים מתחילים לעבוד

בשעה שבע. המשמרת השניה מתחילה בגבולות השעה

שתיים.

עובדי העתונות היומית מתחילים את עבודתם בשעה שש

בבוקר, עובדים שבע שעות, ומגיעים למשמרת השניה בשעה אחת בצהרים. בגלל

זה התקנה הזאת איננה חלה עליהם.
י. נאמן
דבריך מסבירים מדוע העתונות היומית כל-כך שונאת

ותוקפת אותנו.
מ. גולדשטיין
מאז שהבנו שהתקנה היא בגדר בלתי-סבירה פנינו

לאוצר. בשנת 1971 קיבלנו מכתב כי פנייתנו נמצאת

בבדיקה וכי יודיעו לנו אחרי הבדיקה את תוצאותיה. בשנת 1982 ביקשו

מאתנו הבהרות. בשנת 1983 האוצר הודיע לנו שנציב מס-הכנסה יענה על

פנייתנו ישירות. בשנת 1982 השיב על פנייתנו מר דוד בר-חיים



שלצערו, למרות העמדה האוהדת לבקשתנו, כפי שהיא הובעה גם טלפונית, אין

אפשרות בשלב זה להענות לבקשתנו מאחר שכל הנושא נמצא בבדיקה כלפי כל

המשק. עוד נאמר במכתב כי בקשתנו תיבדק וילקחו בחשבוך הנימוקים

שהשמענו הן בעל-פה והך במסמכים שהגשנו. בשנת 1983 הממונה על הכנסות

המדינה השיב על פנייתנו שבכוונתו לשלב הצנעת תיקון לנושא במהלך שנת

העבודה 1983, במסגרת אחת מעידכוני פקודות מס-הכנסה. הוא הוסיף וכתב

שלאור המצב הקיים אין באפשרותם, בשלב זה, להגמיש את ההוראות הקיימות

ולכלול אוכלוסיות נוספות במשק באותה הטבה.

משנת 1983, מדי שנה בשנה, אנו מגיעים לכאן ערב

לפני "חאפ-לאפ" ותמיד משיבים לנו-. נתראה בשנה הבאה.

נוצר מצב אומלל בו קבוצת עובדים מסויימת שמונה

בסך-הכל 700 עובדי דפוס מתוך 10 אלפים, משום-מה, בגלל חוסר הגמשה

בתקנה, אינה יכולה לקבל את ההטבה. דבר כזה גורם לכך שהעובדים אינם

רוצים לעבוד במשמרות ומעדיפים לעבוד שעות נוספות. עבור משמרת שניה או

משמרת שלישית נאלצים בענף הדפוס לקחת עובדים מבחוץ ואין כאלה כיוון

שהטכנולוגיה השתלטה על המשק. קיימת בעיה.

אנו באים לכאן כל שנה ומבקשים בסך הכל בקשה קטנה

שבתקנות הקיימות, היכן שכתוב פחות משבע שערת, יהיה כתוב-. שש וחצי
שעות, ובמקום
לא לפני השעה שתיים, שיהיה כתוב: לא לפני שעה אחת

בצהרים.

בעתונות היומית עובדים "סביב השעון" כל הדמן

והעבודה נעשית בלחץ עצום, שם המשמרת השניה היא במקום שבע שעות - שש

וחצי שעות. מכאן יוצא ששבע שעות הן לגבי כל הם ישראל, גם לעובדי הדפוס

הרגילים. אבל לאלה שעובדים בלחץ מתמיד ודווקה להם מגיע פרס - הם אלה

שאינם יכולים ליהנות מההטבה.

כאשר האוצר התקין את התקנה הוא הבין שקיימת בעיה

והבטיח עוד בשנת 1983 שבאחת הפקודות הוא יעדכן את הנושא, אבל שכח

אותנו.

אנו מבקשים שאחת ולתמיד ועדת הכספים של הכנסת

תורה לאוצר לתקן את הנושא הזה. בסך הכל מדובר על תקנה שאיננה יכולה

לשנות לאחרים מאומה ואף סקטור אחר לא יוכל "לעלות על אותה עגלה". אנו

חוזרים ומבקשים להגמיש את התקנה בהתאם למסמך שהגשנו לכם.
היו"ר א. וינשטיין
תודה. האם לחברי הוועדה יש שאלות למשלחת של

עובדי הדפוס? אני מבין שכן. רשות הדיבור לחבר-

הכנסת דן תיכון.
ד. תיכון
אבקש לשאול שתי שאלות שאחת מהן כבר שאלתי את

נציגי המשלחת של ארגון בתי-המלון. איזו תוספת

תפוקה תצמה למשק כתוצאה מכך שאתם קבלו את הזיכוי?

שאלה שניה י ו תר אקט ו אל י ת -, אנו עוברים

לשבוע עבודה בן חמישה ימים וכל נושא השעות מתבלבל לחלוטין - - -
א. רביץ
לא בעתונות.
ד. תיכון
גם בעתונות.

איך הנושא הזה ישפיע עליכם? אולי מהעניין הזה

תצמח לכם תושיה?



בוועדת הכספים של הכנסת קיימת בעיה. הוועדה

יכולה לאשר או לא לאשר בקשה. היא יכולה להמליץ בפני האוצר לשכות את

התקנות. על האוצ;ר לא חלה כל חובה לקבל את ההמלצות של ועדת הכספים - -
מ. גולדשטיין
תעזרו לנו.
היו"ר א. וינשטיין
אבקש לא להיכנס זה לדברי זה.
ד. תיכון
קיימת דעה בחוץ שאם ועדת הכספים קובעת: איקס,

כי אז זה איקס. אבל כידוע לכם קיימים אילוצים

שבמסגרתם ועדת הכספים של הכנסת פועלת.

אנו יכולים לפנות לנציב מס-הכנסה ולרמר לו שלפי

דעתנו יש לכלול את עובדי העתונות היומית בהטבה הזאת אבל הוא יכול להשיב

לנו שעם כל הכבוד לנו לא זאת הבעיה שאנו צריכים לאשר.
היו"ר א. וינשטיין
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אבו-הם רביץ.
א. רביץ
מה תהיה עמדתכם או הרגשתכם אם נאמץ שיטה יהודית

ונמליץ בצורה חלקית על הנושא? נשאיר את העיקרון

המקודש שמשמרת שניה שזכאית להטבות מתחילה לעבוד בשעה שתים, אבל נמליץ

על שש שעות ולא על שבע טעות. כלומר, עבור אותה שעה, בין אתת לשתים,

שזאת שעת עבודה רגילה במשק בכלל, לא יפלו אתכם לטובה.

אתם מבקשים לפחות על שעה אחת אפליה לטובה לעומת

כלל המשק. אני אומר שלא נעשה לכם אפליה לטובה אבל נמליץ שמשמרת מלאה

לא תהא בת שבע שעות אלא בת שש שעות. השעה הראשונה של המשמרת השניה

תהיה כמו לגבי כלל המשק - - -
ח. אורון
לפי אותו כלל משמרת רגילה מסיימת את עבודתה בשעה

שלוש.
א. רביץ
בשעה האחרונה לא עובדים.
היו"ר א. וינשטיין
אבקש את מר גולדשטיין לענות על השאלות שנשאלו

על-ידי חברי הוועדה.

מ. גולדשטיין י. חבר-הכנסת דן תיכון שאל גם את נציגי ענף

המלונאות האם התפוקה תעלה בעקבות ההטבה המבוקשת?

תשובתי היא-. כן. בעמוד השני של המסמך שמסרתי לכם כתוב במפורש-. "ההנחה

במס שתאושר למגזר זה תביא להגברת התפוקה ותעודד מוטיווציה לעבודות

לילה, כמו-כן היא עשויה למתן את עלויות המעסיקים בסעיפי השכר בתקופה

קשה זו.".

נוצרה עובדה מעניינת; עובדים לא רוצים לעבוד

במשמרות. מה יוצא לנו מזה? אנו נמצאים במצב של חוסר ידים עובדות בענף

הדפוס למרות המצב הכלכלי השורר בשוק העבודה.

נוצר מצב אומלל; העובדים. מוכנים לעבוד שעות

נוספות אבל לא במשמרות. אם הם יעבדו במשמרות הם יקבלו את ההנחה ומספר

השעות הנוספות יקטן. דבר כזה יהיה לתועלת לכולנו.



מכאן אני- עובר לשאלה השניה המתייחסת לשש וחצי

שעות עבודה או שש שעות עבודה. סבר הדגשתי שעובדי הדפוס בעתונות

היומית עובדים "סביב השעון" 24 שעות ביממה. משמרת ראשונה מתחילה את

עבודתה בשעה שש בבוקר במקום בכל נורמאלי במשק בגבולות שעה שבע

ואילך. המשמרת הראשונה כוללת בסך-הכל שבע שעות, אם היא מתחילה בשעה

שש בבוקר תיא בכל מקרה לא תגיע לשעה שתים אלא לשעה אחת. גם אם הנושא

יתוקן לשש שעות, לא נתקן את המיגבלה השניה.

המעסיקים בעתונות היומית, בצדק, לא יאפשרו שעה

"מתה" בין שש ושבע בבוקר - - -

א. רבי ץ-. לא מדובר על שעה "מתה". יעבדו, אבל לא תהיה

הנחה על אותה שעה.
היו"ר א. וינשטיין
מר גולדשטיין, אני מבקש שתצטמצם בדבריך.
מ. גולדשטיין
מעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע; על-פי הסכם

המסגרת, בקשר אותן קבוצות עובדים שעובדות "סביב

השעון", הנושא הזה עתיד להיון נדון בעד 1992. לא כמו כל עובדי המשק

היצרני עד מרץ 1990. יש סעיף כזה, לצערנו, בתוך הסכם המסגרת.

כיוון שהעתונות צריכה לעבוד ולהוציא את העתון שש

פעמים בשבוע, דהיינו בכל ימות השבוע, נוצרת בעיה של יום גמיש במקום יום

ששי. יום גמיש נחשב בדרך-כלל לא חמש שעות כמו ביום ששי, אלא שבע שעות

עבודה. מי יתן את השעתיים הנוספות? מכאן נוצרת בעיה חדשה שלא תיפתר

תוך שנה. מישהו צריך לוותר כדי לקבל תשלום ותסכימו אתי שהעובדים לא

ירצו לוותר וגם המעסיקים לא ירצו לוותר. כל אחד מהם ישמור על אותה

עמדה. זאת אומרת שבשלב זה ננציח, לפחות לעוד שנתיים, את המצב הקיים.

אנו מבקשים את הישועה מכאן לפחות בנקודה הזאת.

אנחנו רוצים לשמור שהעובדים כן יעבדו במשמרות, התפוקה תגדל, הפריון

יגדל והעלות תקטן.

אנו לא מבינים את האוצר - - -
היו"ר א. וינשטיין
אדוני, עם כל הכבוד לך, הדברים האלה כבר

נאמרו.
מ. גולדשטיין
שוכחים אותנו .
היו"ר א. וינשטיין
תודה. רשות הדיבור למר דוריאל, מנכ"ל המכון

לפריון העבודה והיצור.
י. דוריאל
אפשר לבדוק בפרוטוקולים שמתחילת שנות השמונים

כאשר הוזמנתי לכאן בתפקידי הקודם אמרתי את אותם

הדברים שאני מתכוון לומר עכשיו, אלא שהנתונים השתנו.

היתה החלטה, לא שלמה, שגוררת אחריה כל-מיני

סיבוכים. השאלה הרלוונטית ביותר שסביבה עלינו להתרכז היא אותה שאלה

שחבר-הכנסת דן תיכון שאל. האם הנושא הזה יוסיף תפוקה למשק או לא?

תוספת תפוקה או תוספת פריון זה לא שמישהו יכתוב מכתב ליושב-ראש הוועדה.

זה לא יוסיף תפוקה. תוספת זה דבר שניתן למדוד אותה. כל תפוקה ניתנת

למדידה, אם לא אבסולוטית כי אז יחסית. אם אי-אפשר למדוד תפוקה כנראה

שהיא איננה.



הנחרת ממס אינך פטנט שלנו. הן קיימות בכל העולם

כדי לעודד פעילות מסויימת שהמדינה מעוניינת בה באותו דמך. לנו יש בעיה

בנושא הזה. אנו נמצאים בירידה מתמדת של כושר תחרות המשק שלנו עם העולם

המפותח.

קיבלתם ממני את המכתב הכחול לפני כחודשיים בו

היו נתונים שבאחד מהם אני מבקש להתרכז. בארצות-הברית, ששם אין מרוצ:ים

מקצ;ב עליית הפריון, יש תופעה בחמש השנים האחרונות שהשכר עלה בין 2% ל-

% 5 לשנה, אבל העלות של יחידת תוצר ירדה בממוצע ל-1% שנה.

בישראל, על-פי הדו"ח הקודם ששלחתי לכם, עלינו

בעלות יחידת תוצר ב-8% בשנה האחרונה של הדו"ח, שנת 1987, עלות התוצר

טיפסה בעוד 3% גם זה הרבה. מה עושים? - עושים פיחות. וכמו שאומרים-.

מפיחות לפיחות כוחנו פחות. זה לא פתרון לבעיה.

אנחנו מחפשים פתרון לשאלה איך לתת אמצעי כדי

שהפריון יעלה עד כמה שאפשר?

עליית הפריון, בין היתר, היא גם שאלה של ניצול

יותר טוב של ציוד. אם אפשר להפעיל ציוד דומם במשמרת חריגה ערב ולילה,

המשק מגדיל את הפריון. לכן כדאי שהממשלה תקח בחשבון את הדברים האלה

כאשר היא דנה על מתן הטבה.

בשיטה הקיימת המטרה איננה מושגת. אם רוצים

להגיד שבעזרת הנושא הזה מגדילים את התפוקה, התשובה היא בפירוש לא כיוון

שההנחה ניתנת עבור נוכחות בשעה החריגה ולא עבור תפוקה בשעה החריגה. זה

ההבדל.
ח. אורון
זה טיעון כוללני שאומר שבארץ באים לעבודה ולא

לעבוד. יש בדבריך טיעון שאי-אפשר אף פעם להוכיח

אותו .
א. רביץ
התמריץ לא ניתן בקשר התפוקה אלא בהקשר הנוכחות.
י. דוריאל
ישנם מפעלים שעובדים על-פי שיטה של נורמות.

בתעשיה הצבאית עובדים על-פי שיטה של נורמות

מדודות אמיתיות וזה מאפשר לתעשיה הצבאית להתחרות עם שווקי העולם ביצוא

נשק. מי שלא הקפיד, בתעשיה הצבאית, על קיומן של נורמות מסודרות - ירד

מהשוק. מה קרה ב"סולתם"? - נורמות מיושנות.

כדי לעודד פריון וניצול נוסף של ציוד צריך לתת

פטור ממס על תשלומים שנעשו תמורת פריון עבודה מוגדל כאשר אם התפוקה

נעשית במשמרת חריגה - התמורה תהא גבוהה יותר. זה הכל. תהיה אפליה

לטובת המשמרת החריגה שלגביה תהיה נהוגה תוספת שהיא ה"סוכריה" של סטטוס

מיוחד - הכרה מטעם המדינה עבור מי שעובד בשעות חריגות. לפי דעתנו דבר

כזה יכול לעזור. הזיקה לתפוקה ולא הזיקה לזמן הנוכחות היא למעשה

הפתרון.

קיימות עבודות שבת שכל הזמן מתנהלת מלחמה

לגביהן. אם מפעלים מזמינים אנשים לעבוד על ציוד יקר שלא רוצים שיעמוד
בטל במשמרת חריגה, העובדים אומרים
לא. תזמינו אותנו לעבוד בשבת.

בשבת יותר כדאי להם לעבוד כי תמורת העבודה בשבת הם מקבלים יותר שכר.

מכאן שקיימת עבודת-שבת לא נחוצה.



ברצוני להביא כדוגמה להמחשת דברי את מפעלי מנועי

בית-שמש. זה "סיפור חי". כאשר היו במפעל הזה פיטורים מנהל המפעל סיפר

לי שחלק מהציוד של המפעל הוא ציוד יקר שההנהלה רצתה לנצל אותו גם בלילה

אבל לא נמצאו אנשים לעבודת לילה. מה המפעל עשה? הביא פועלים

מפורטוגל.

חייבים למצוא תמריץ כדי שאנשים יעבדו במשמרות

שניה ושלישית. הנחה במס היא תמריץ מקובל. בארצות-הברית נותנים פטור

ממס עבור התייעלות שלפ פועלים. זה לא פטנט שלנו.
א. רביץ
עבור התייעלות. לא עבור שעות עבודה חריגות
י. דוריאל
עבור תפוקה.

אם נוכל לעודד את התפרקה לשעות חריגות - הנושא

יעדוה לנו כחלק מאותו הסדר שאנו מציעים כאשר תפוקה נוספת מדודה תהיה

זכאית להקלות במס בצורה של פטור על תשלומים על-פי סקאלה מסויימת.
הי ו"ר א. וינשטיין
תודה.
י . רבינוביץ
השיטה שמוצגת על-ידי מר דוריאל במסמך שהוא

העביר לוועדה מוצעת על-ידי הממשלה ונמצאת

בתהליכי חקיקה.
הי ו"ר א. וינשטיין
תרדה רבה. אני מודה למשלחות על הופעותיהן

בפני הו ועדה.

היתה בכנסת ועדת משנה לנושא הדה שישבה ארוכות

ודנה בנושא הזה. יושב-ראש ועדת המשנה היה חבר-הכנסת דן תיכון ואני אבקש

אותו לתת לנו הערכת-מצב מנסיונו.
ד. תיכון
בנושא הזה אין מדיניות ברורה של הממשלה.

אני חבר הכנסת מזה שמונה שנים ולמיטב ידיעתי היו

עשרה דיונים בעניין הזה. כל שר שהתמנה לתפקיד שר האוצר ביקש מאתנו

פסק-זמן כדי לבדוק את הנושא והוסיף ואמר שבקרוב הוא יבוא עם רפורמה

מקפת באותו עניין. התברר שכל שר חיכה ל-31 בדצמבר ואז הביא בקשה

להאריך את התקנה הקודמת כשהיא מעודכנת.

המשלחות שהגיעו אלינו צודקות. יש להן בעיה.

אי-אפשר להסביר את פשר התקנה הזאת ולהגיד לאנשי התיירות שהם לא יקבלו

את הזיכוי בעוד שאנשי חברת החשמל שאין להם ולא כלום עם תעשיה כן מקבלים

את הזיכוי. אי-אפשר להסביר לקודחי-הנפט מדוע הם לא ופועלי תעשיה כן.

אי-אפשר להסביר לעובדי הדפוס בעתונות מדוע הם לא זכאים לזיכוי בעוד

שחבריהם האחרים כן זכאים לו.

הממשלה חוזרת ומבטיחה שהשנה היא תעשה רפורמה ואם

הבנתי נכון אז גם יאיר רבינוביץ' אומר שגם השנה אנו צפויים לרפורמה אלא

שהרפורמה שהובטחה לנו באמצעות ועדת שישינסקי ממליצה לבטל את כל

הזיכויים. ועדת שישינסקי פרסמה את מסקנותיה במרוצת שנת 1988 והיא

אומרת שאת כל הזיכויים המיוחדים יש להעביר מן העולם. אינני מבין מה

קורה עם המלצות ועדת שישינסקי והאם בדעת שר האוצר לממשן?



אם שר האוצר יגיד שיש לו מחשבה רצינית בקשר

ביטוי- כל הפטורים, ההנחות והזיכויים כי אז אפשר יהיה להאריך את תוקף

התקנות לתקופה של חצי שנה ולהמתין להצעות האוצר. אם האוצר יגיד שהוא

"מרים ידים" בנושא הזה כיווך שאין לו כוח לבטל את הזיכויים הוא יבקש

לא להוסיף חטא על פשע ולא לכלול מגזרים נוספים בתקנה.

צריך לבוא לכאן מישהו מוסמך מהאוצר ולהגיד לנו

מה כוונת האוצר בקשר המלצות ועדת שישינסקי.

הוועדה שבראשה כיהנתי "הרימה ידים" ולא התייחסה

ברצינות להודעות הממשלה כיוון שהיא נוכחה לדעת שלממשלה אין זמן לעסוק

בנושא הזה והיא לא פועלת מתוך שיתוף-פעולה לגופו-של-עניין אלא רואה

זאת כחלק מהמסגרת של מתן קונצסיה שצריכה לעבור מן העולם ולא כחלק

מתכנית שמטרתה עידוד והגברת התפוקה במשק.
היו"ר א. וינשטיין
לפני שנמשיך בדיון ברצוני לומר לחברים מה הבעיה

שעומדת בפנינו. בעוד מספר ימים יכינו את

המשכורות לחודש שעבר כאשר תוקף התקנות פג. שמענו במשך שנים שקיימת

אפליה והיום התחדש, לי על-כל-פנים, שלא רק שיש אפליה בין אגפים, אלא

אפליה באותו ענף.

אבקש לשמוע הערכת מצב מפיו של נציב מס-הכנסה.

קודם לכן אני מעביר את רשות הדיבור לחברת-הכנסת עדנה סולודר. בבקשה.
ע. סולודר
אני מצטרפת לדעתו של חבר-הכנסת דן תיכון שהיה

יושב-ראש ועדת המשנה שעליה הוא דיבר.

אפליה בין הענפים, ובוודאי שכזאת בתוך הענפים,

איננה מוצדקת. אנחנו מעוניינים לתת תמריץ לעובדים כדי שהללו יעבדו

במשמרות.

ברצוני לשאול שאלה את נציב מס-הכנסה לגבי פטורים

אחרים. קיימת שורה של פטורים ממס-הכנסה שתקפותם פקעה. בישועתו דובר על-

כך שעם תחילתו של חוק ערי ואזורי פיתוח תובא גם רשימה חדשה של מי

שזכאים לפטורים.

עכשיו אנו נקלעים למצב מוזר. חלק מהפטורים פקע

ב-1 בינואר ואת החוק טרם הפעילו. האם המצב הקיים ימשך בצורה אוטומטית

עד שיופעל החוק או שכרגע אין שום דבר? הנושא שעליו אני מדברת איננו

סובל דיחוי.

תבענו לא פעם ולא פעמיים שיתקיים על הנושא הזה

דיון בוועדה ותיקבע רשימה עם סדרי-עדיפויות חדשים כיוון שקיימים בנושא

הזה עיוותים שאי-אפשר להשלים אתם.

מחוץ לכל המיכלול מובאים בפנינו עכשיו שני

נושאים, כאשר דבר כל-כך אקוטי כמו עניין הפטורים - לא מובא בפנינו.

ועדת שישינסקי, כפי שחבר-הכנסת דן תיכון כבר ציין בדבריו, המליצה לבטל

את כל הזיכויים וההטבות. אני מצדדת בכך שכל עוד אין מביאים בפנינו את

המלצות ועדת שישינסקי נמשיך לקיים את המצב כפי שהוא היה קיים עד כה

בתנאי שתובא בפנינו רשימה ונעשה בה את השינויים המתבקשים.

קראתי בעתונות כי קרתה תקלה או שיש שביתה

במיכשור של מס-ההכנסה. אם זה נכון כי אז הדברים חמורים. איך אתם

יכולים לעבוד ומה אתם עושים בנדון?

הי ו"ר א. וינשטיין. תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יאיר לוי.
י. לוי
בכל הנושא של ההנחות וההקלות הוועדה הזאת צריכה

לדון בכובד-ראש ובצורה הרבה יותר רחבה. למה

כוונתי? שמענו שמכונות יקרות אינן מופעלות במשמרת שלישית ובחלק

ממשמרת שניה - דבר שאיננו רצוי למערכת במדינת-ישראל.

אני מציע בצורה פשוטה ביותר "ללכת" על פטור כמעט

מלא מתשלום מס-הכנסה לעובד שיעבוד במשמרת שלישית ושהוכח שתפוקת עבודתו

טובה וגבוהה ושאותו מפעל שבו הוא עובד נחשב מפעל רצוי, מייצא וכיוצא

באלה.

לגבי משמרת שניה הייתי נוהג. על-פי פטור חלקי

יחסית לשעות העבודה ו לתפוקה.

אני חוזר לנושא שהיושב-ראש דיבר עליו ומדגיש

שאיננו מוכנים לעמוד כאך כאשר מול ראשינו מכוון קנה של אקדח בקשר

אישור התקנות. בעוד שנה יחזרו אותם דברים על עצמם.

אני מציע שאם נצטרך לאשר את התקנות כי אז נאשרן

לזמן קצר בתנאי שהאוצר יביא לכאן תיקון והצעה הרבה יותר רחבה.

הי ו "ר א. וינשטיין : תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים אורון.
ח. אורון
אנחנו נמצאים בין ועדת שישינסקי שלא ברור מה

יהיה אתה, בין תקנה שפקעה ובין תביעות שביסודו-

של-דבר יש מקום להענות לחן.

אני מציע שנאשר את הבקשה לשנה ולא לחצי שנה.

אם תוגש לנו רפורמה יותר כוללת כי אז ממילא- כל הדברים הקודמים יפקעו.

בדו"ח ועדת שישינסקי ישנם תמריצים כאלה שהנושא

שאנו, מדברים עליו הוא אפילו לא בגדר "פינטץ" לגביהם.

אני מציע לקבל את הפניה ולשלוח את הפרוטוקולים

הרלוונטיים למי שצריך לשלוח אותם באוצר.
היו"ר א. וינשטיין
תודה. רשות הדיבור למר יאיר רבינוביץ. אני

מבקש אותך לציין בדבריך מה בקשר גביית מס-הכנסה?

מה עם המיקדמות? מה בקשר הנושא שחברת-הכנסת עדנה סולודר התייחסה אליו

בדבריה?
י. רבינוביץ'
כל התקנות הנוגעות למס-הכנסה והמתייחסות לשנת

1939, למעט שלושה נושאים, הובאו כבר בשנת 1988

לאישור ועדת הכספים של הכנסת, ואושרו. שלושה נושאים, כאמור, נשארו

פתוחים, מתוכם שני הנושאים שהונחו על שולחנה של הוועדה ונושא עיירות-

הפיתוח ולא ביכדי.

העמדה שלי בנושא ההנחות וההקלות במס-הכנסה ידועה

למרות שאני מביא לכם לאישור הארכת תקנה. אני נגד הנחות והקלות במס.

אני סבור שמה שחשוב ביחסי עבודה זה מה שקורה בין עובד למעביד והממשלה

לא צריכה בכלל להיות צד בנושא הזה.

שר האוצר לשעבר, משה נסים, לא חתם על התקנות כדי

להגיש אותן לוועדת הכספים כיוון שלא היה לו ברור אם הוא בעד או נגד

והתקופה היתה ערב בחירות, לכן הנושא מובא לכאן היום, באחור.



הבדיקות שנעשו בקשר עבודה במשמרות הוכיחו כי

העבודה במשמרות לא הביאה שום תועלת למשק למעט הנחות במס או תועלת אישית

למקבלים. לא היה שום ניצול ציוד - - -
ע. סולודר
הנושא בדוק?
י . רבינוביץ'
כן. לא היה ניצול יתר של ציוד. אני מבקש

להדגיש בהקשר הזה כי הנושא הזה חל רק על התעשיה.

בשיטה הקיימת הממשלה סתם נותנת מתנה לסוג מסויים של עובדים ובעקבות

תוצאות הבדיקה שהוכיחה שלא היה ניצול יתר של ציוד נשאלת השאלה: מדוע?

המטרה המקורית של התקנות האלה היתה ניצול ציוד

יקר 24 שערת ביממה. בפועל הנושא הזה איננו מביא לניצרל-יתר של הציוד

היקר.
ח. אורון
בקשר הדברים האלה מושמעת טענת-נגד שאילו לא היו

עובדים 24 שערת ביממה התפרקה היתה יורדת.
י . רבינוביץ'
עקרונית אנו מתנגדים להנחרת והקלרת במס.

הצענו לקראת 1987 לממשלה רפורמה כוללת שכוללת את

מרבית המלצות ועדת שישינסקי. בינתיים היו בחירות וחילופי שרים,

והמלצות ועדת שישינסקי נמצאות עדיין בבדיקה.

אני מקררה מאד שנגיע לישרם המלצות ועדת שישינסקי

דהיינו ביטול פטורים, הקלות והנחות למיניהן, והורדת שיעורי המס בצורה

דרסטית. כל המערכת הזאת צריכה לעבור למסלול של: ערבד - מעביד, שיעורי

מס סבירים ואז הכל יעבוד בלי והתערבות הממשלה.

בינתיים עבר זמן, ההמלצות אינן מיושמות וכדי לא

לגרום לזעזועים במשק אנו מציעים להאריך את התקנות, כפי שהן.

אם נענה לבקשת ענף המלונאות תישאל שאלה: מדוע

לא להענות לבקשת עובדי המכס שגם הם עובדים 24 שעות ביממה? ומה עם

עובדי רשרת הנמלים או ערבדי שדות תעופה?

. כדי לא לגררם זעזוע במשק אנו באים אליכם ומבקשים

להאריך את תוקף התקנה לשנה נוספת, במתכונת כפי שהיא קיימת היום, בלי

להוסיף לה תיקונים. אם ייושמו המלצות הוועדה כי אז נצטרך לבטל הטבות

אחרות קיימות. לא הייתי מציע להאריך את התקנות לחלק משנה כדי שלא

נצטרך לבוא לכאן בעוד מספר חודשים ולומר בדיוק את אורזם הדברים שרב.

הרי לא תהיה לנו תשובה אחרת, יותר מספקת מזאת שיש לנר היום.
י. לוי
תצליחו לסיים את הנושא הזה במשך שנה?
י. רבינוביץ'
במקביל הונחה בפניכם תקנה להנחות במס לחיילים

משוחררים - שוב באותה מתכונת של שנה שעברה.
ערים וישובי-פיתוח
סגן שר האוצר הודיע מעל במת
הכנסת שוועדת השרים לצ
ורך ישום החוק תכונס עוד החודש. והיה ועד סוף

החודש היא לא תקבל החלטה, יופעלו התקנות, באופן רטרואקטיבי, החל מ-1

בינואר.

מכנסים עכשיו את-רעדת השרים ויש כוונה להחיל את

החרק בתוקף מ-1 בינואר.



מ-1 בינואר יחול או חרק ערי פיתוח או שנבוא

אליכם בבקשה להאריך את התקנות.
ד. תיכון
יש אילוץ בלוח הזמנים.
י. לוי
לא קיבלתי- תשובה לשאלה ששאלתי.
היו"ר א. וינשטיין
אינכם מאפשרים לנציב מס-ההכנסה לסיים את דבריו.
י. רבינוביץ'
אני מניח שוועדת השרים אכן תפעיל את חוק ערי-

הפיתוח החל מ-1 בינואר. היה ויקרה משהו, סגן שר

האוצר התחייב שנפעיל את תקנות מס-ההכנסה באותו נושא בתחולה מ-1 בינואר.
ע. סולודר
בינתיים, החודש, אין כלום.
י. רבינוביץ'
אני מקווה שהחודש יאושר חוק ערי-הפיתוח.

היו"ר א. וינשטיין -. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יאיר לוי.
י. לוי
לא קיבלתי תשובה בקשר שאלה ששאלתי את נציב מס-

הכנסה. הנציב מבקש להאריך את תוקף התקנות בעוד

שנה. אם נאריך את הנושא בפחות משנה נוכל להמריץ את האוצר לפעול בעניין

הזה שכן "נכוון מול ראשו אקדח".
י. רבינוביץ'
אם תאריכו את הנושא בחצי שנה, לדוגמה, והמלצות

ועדת שישינסקי לא תי ושמנה, נבוא אליכם בעוד חצי

שנה ונגיד לכם בדיוק את אותם הדברים.
הי ו"ר א. וינשטיין
אני מבקש לשאול שאלה את נציב מס הכנסה.

תוקפו של הפחת של 3% בקשר השכרת דירות פג ביום

31 בדצמבר 1988. מה בקשר הנושא הזה?
י. רבינוביץ'
העניין הזה נמצא בהליכי חקיקה שהועברו לתקנות

על-פי חוק תיאומים בתנאי אינפלציה. הוא לא נחשב

לנושא דחוף.
היו"ר א. וינשטיין
תאר יכו?
י. רבינוביץ'
עוד לא הבאתי את העניין הזה בפני שר האוצר.
הי ו"ר א. וינשטיין
מה עמדתך לגביו?
י. רבינוביץ'
בזמנו, כאשר הבאנו את הנושא הזה לוועדת הכספים,

עמדתי היתה שצריך לחשוב על 2% ריאלית ולא 370.

לא בדקתי את הנושא הזה עד עכשיו כיוון שהוא פחות רלוונטי. חלק גדול של

הנושא הזה עבר היום לתשלום 10% - - -
היו"ר א. וינשטיין
סליחה; אנו מסיימים את שנת המס ואנשים צריכים

לעשות חשבון כמה הם משלמים - - -
י. רבינוביץ'
בימים הקרובים אני אביא את הנושא הזה לידיעת

שר האוצר.
הי ו"ר א. וינשטיין
משאלת הוועדה היא - - -
ד. תיכון
אתם עומדים לעשות לנו "פעולת-תגמול" .
י. רבינוביץ'
אמרתי שאני אביא את הנושא לידיעת שר האוצר.
היו"ר א. וינשטיין
הוועדה מבקשת שלא יחול שינויי בנושא הזה.
ד. תיכון
אייך לערבב בעניין הזה את ה- 10% .
היו"ר א. וינשטיין
הוועדה "בשלה" להצביע בעניין הארכת ההנחות במס

לחיילים משוחררים. בנושא הזה היו שתי גישות;

אחת המדברת על חצי שנה, והשניה - על שנה. אני חושש שאם נאשר את העניין

הזה לחצי שנה והמלצות רעדת שישינסקי לא תתקבלנה, כיי אז תהיה לנר בעיה

ונישאר מתוסכלים.

אני מבקש שנאשר הארכת התקנות לשנה - - -
ד. תיכון
חצי שנה.
היו"ר א. וינשטיין
אני לא אומר שעמדת החברים שדיברו על חציי שנה

איננה לוגית.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להאריך את תוקף

התקנות כבקשת האוצר.
י. לוי
יש לי הצעת-פשרה. נאריך את תוקפן של התקנות

לשנה אבל בערד מספר חרדשים, כפי .שנקבע, יברא

לכאן נציג הארצר ויגיד לררעדה מה הרא הספיק לעשרת בנושא הזה.
היו"ר א. וינשטיין
אני מבקש מנציב מס-ההכנסה להביע את דאגת ועדת.

הכספים של הכנסת בקשר המלצות ועדת שישינסקי בפני

האוצר.

אני מעמיד להצבעה את הצעת האוצר בקשר תקנות מס

הכנסה-. הארכת ההנחות במס לעבודה במשמרות.
הצבעה
הצעת הארצר התקבלה.
היו"ר א. וינשטיין
חמישה חברי הוועדה הצביעו בעד, חבר-הכנסת דן

תיכון הצביע נגד רחבר-הכנסת יאיר לוי נמנע.

אני מבקש עכשיו מנציב מס-הכנסה לתאר לנו בקצרה

מה המצב בקשר חיילים משוחררים?
י . רבינוביץ'
חייל שמשתחרר משירות חובה, ממשמר הגבול או

משירות לאומי זכאי להנחה במס אם הוא פונה

לתעשיה, חקלאות או מלונאות. תוקף התקנות פג ב-31 בדצמבר ואנו מבקשים

להאריך אותן בשנה נוספת.
היו"ר א. ויינשטיין
תודה. אני כמובן מצדד באישור התקנות.

לא יעלה יעל הדעת שהתכנית הכלכלית תפגע בתנאי

עבודתם של משרתי צבא-קבע וכוחות הבטחון או במענק השחרור של החיילים.

מי שמחפש רעיונות בתכנית הכלכלית לקחת מהעשירים וכוי לא יכול להיות

אדיש לכוונת התכנית לפגוע בכוחות הבטחוך.

האם מישהו רוצה להביע דעה בנושא הזה?

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אברהם רביץ.
א. רביץ
מדוע להגביל את הנושא הזה לסקציות מסויימות?
י. רבינוביץ'
העיקרון הוא לעודד תעסוקת חיילים משוחררים

בענפים מסויימים.
היו"ר א. וינשטיין
אני מעמיד להצבעה את בקשת האוצר בקשר תקנות
מס-הכנסה
הארכת ההנחות במס לחיילים משוחררים.

הצבעה

בקשת האוצר התקבלה.
היו"ר א. וינשטיין
תודה.
היו"ר א. וינשטיין
קיבלתי פתק בו כתוב כי הרשות לניירות-ערך

החליטה שהשער לסגירת המאזנים יהיה 1,98. זה טוב

גם מבחינת מס-הכנסה וגם מבחינת מאזני החברות.

אני סבור כי הרשות לניירות ערך עשתה צעד נבוך.

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10,50

קוד המקור של הנתונים