הכנסת השתים-עשרה
מושב הראשון
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, די בטבת התשמ"ט (12 בדצמבר 1988), שעה 00;10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/12/1988
אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960; הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה; חוק לעידוד השקעות הון ( תיקון מס' 36), התשמ"ט-1988; מימון מפלגות (יחידות מימון ומועדי תשלום) (תיקון), התשמ"ט-1988
פרוטוקול
חברי הוועדה: א' ויינשטיין - היו"ר
אי אבוחצירא
חי אורון
י' ביבי
גי גדות
א' ורדיגר
י' לוי
י י מצא
עי סולודר
ד י צוקר
י. רביץ
אי קרשנר - מזכיר הוועדה
א' דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה
ס' אלחנני- יועצת כלכלית
מ' איזנברג - קצרנית
מ' רייך - מינהל מקרקעי ישראל
ע' שמיר - מנהל מרכ ההשקעות
י' אריאב - משרד האוצר
י' טיברג - התאחדות התעשיינים
י' ירקוני- התאחדות התעשיינים
י' אבן-עזרא - משרד התעשיה והמסחר
ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים
חוק מימון מפלגות (יחידות מימון ומועדי תשלום)
(תיקון), התשמ"ט-1988
אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי
ישראל, תש"ך-1960
הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה
חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מסי 36), התשמ"ט-1988
היו"ר א. ויינשטיין;
אני פותח את הישיבה.
הודעה ליועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ.
חברי הוועדה יודעים בודאי, שהוגשו שתי עתירות לבג"צ בענין החלטת הוועדה בקשר
למימון מפלגות לאור פסיקת בית המשפט העליון, המפרשת את השויוניות בבחירות הדרושה
לפי סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת,
אני מבקש לרשום לפני הוועדה, כי לאור זאת יושב-ראש הכנסת כותב מכתב לגברת
נילי ארד, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה במלים אלה:
"לכבוד
גבי נילי ארד
פרקליטות המדינה
ירושלים
גב' ארד הנכבדה,
בג"צ 786/88
בג"צ 790/88
עד עתה לא בוצע שום תשלום מכוח פיסקה (1) של סעיף 3 להחלטת מימון מפלגות
(יחידות מימון ומועדי תשלום)(תיקון), התשמ"ט-1988.
נמסר לי כי אחדים מחברי הכנסת מכינים הצעת חוק, שימלא את תנאי סעיפים 4 ו-46
הכנסת, ושיהיה בו כדי לאשרר את פיסקה (1) האמורה. לנוכח המצב המשפטי
הקיים לא אראה עצמי רשאי לבצע את הפיסקה האמורה אלא אם תאושרר בחוק כאמור.
ועדת הכספים, בישיבתה היום, רשמה לפניה שאני עומד לכתוב מכתב זה, ואכיר לך
תודה אם תמסרי הודעה ברוח דברים אלה לבית-המשפט העליון.
בכבוד רב
(-)
דב שילנסקי
י ושב ראש הכנסת"
המכתב הובא לידיעת הוועדה.
איסור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
(מכתבי של מר א. גבאי, המשנה למנהל המינהל מיום 14.11.88)
אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960.
נשמע רברי הסבר מפי נציג מינהל מקרקעי ישראל, מר רייך.
א. רייך;
ב-1966 כאשר חברת מקורות עמדה להקים, במסגרת מפעל המים הארצי, את "המוביל
המלוח" לאורך וזכנרת היה צורך בקרקע. בין היתר היה צורך לקחת אדמה פרטית שבבעלות
איכרי המושבה כנרת. בעקבות זה, אחרי משא-ומתן ארוך הגיעו אתם להסדר על פיו קבלו
קרקע חליפה, צמודה לקרקעותיהם גם היא, אבל במקום אחר. הם עלו על הקרקע. ובינתיים
התברר שהקרקע הזאת שניתן היה לתת להם היא בבעלות הקרן-קיימת לישראל והיות והקרן
הקיימת לישראל, על פי תקנותיה, אסור לה למכור קרקעות - יש צורך לערוך חליפין בין
המדינה ובין הקרן הקיימת לישראל בכדי לרשום קרקע זו היום על-שם איכרי המושבה
כינרת.
ההצעה המובאת לפניכם אושרה בשעתו. מדובר בקרקעות באותו אזור שאחת היא בבעלות
המדינה ואחת בבעלות הקרן-הקיימת לישראל. המדינה תקבל על פי הח\ק מה שהיה צורך
בשביל המוביל הארצי, והקרן הקיימת לישראל, במקום הקרקע שמסרה לאיכרי כינרת, תמסור
קרקע אחרת למדינה ותקבל קרקע דומה באותו אזור מהמדינה. כל הקרקעות הללו הן
בסביבות הכינרת, אדמה חקלאית או טרשית.
לאור זה אני מבקש לאשר את העיסקה, על מנת שיהיה אפשר אחרי עשרים וכמה שנים
לרשום את הקרקע, שנמסרה כבר לאיכרי כינרת, על-שמם בפנקס המקרקעין.
כן.
עי סולודר;
אלו קרקעות באזור הכביש, כי יש בעייה של תוואי הכביש, שבתכנית המיתאר רצינו
להרחיב אותו ובגלל ענין הקרקעות הדבר לא ניתן. אני כמובן לא אפגע בקרקע חקלאית,
אבל יש שם בעייה. לכן אם עוסקים בחלופי קרקע ובהחכרות קבע של קרקע אולי אפשר
לחשוב על הענין הזה, כי זה כביש סואן שאי אפשר להרחיב אותו, ומשום שהקרקע היא
חקלאית הרימו ידים, אם כי בתכנית המיתאר מופיע הנושא של הכביש הזה.
ראו, רבותי, בשעתו הקימו את המוביל-המלוח, לקחו קרקע מחקלאים, הבטיחו לכם שמה
שהם יקבלו כפיצוי יירשם על שמם. עכשו רשומה קרקע זו על-שם הקרן-הקיימת לישראל.
הקרן-הקיימת לישראל אינה יכולה להעביר קרקע לפרטים. לכן צריך להעביר קרקע
מהקרן-הקיימת לישראל למדינה כדי שאפשר יהיה לרשום את הקרקע על-שם החקלאים,
ובתמורה המדינה נותנת קרקע לקרן-הקיימת לישראל. וה נעשה עשרים שנה לאחר שנלקחו
הקרקעות מחקלאי המושבה כינרת.
מר רייך, אתה מוכן להשיב לשאלתה של חברת-הכנסת סולודר?
אני אשתדל להשיב.
אמנם לגופו לא בדקתי עכשו את הענין, אבל אלה הם שני דברים, הקרקע הזאת נלקחה
בשעתו על-פי חוק המים ופקודת הקרקעות. היום אם תהיה דרושה קרקע לכביש, יצטרכו
לקחת אותה לפי פקודת הדרכים. אם מע"ץ שצריכה לסלול את הכביש תיכנס למשא-ומתן עם
המושבה כנרת, גם הם יסכמו משהו. העיסקה המובאת היום לפניכם אושרה בזמנו.
ע' סולודר;
שאלתי אם בהזדמנות זו ניתן לפתור בעיית הכביש.
אם יאשרו את הכביש, את הבעייה הזאת יפתרו גם כן כמו שפתרו את בעיית הקרקע
שנלקחה לצורך המוביל-המלוח. לפעמים זה הולך קשה כאשר מדובר בהרבה אנשים, אבל בדרך
כלל זה אפשרי.
תודה למר רייך.
אני מבין שסיימנו את הדיון ואנחנו מאשרים את הבקשה לאישור עיסקה לפי סעיף
6(2) לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960.
הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה.
אנחנו נקדיש מספר דקות להצעות לסדר-היום של חברי-הוועדה ואחר-כך נעבור לנושא
המרכזי בסדר-היום של ישיבה זו.
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת יהושע מצא. בבקשה.
אדוני היושב ראש, משרד הבריאות ומשרד האוצר הודיעו שרירותית והד-צדדית על
העלאת תעריף יום אשפוז בבתי-החולים והעמידו את התעריף על 330 שקל ליום אשפוז,
כאשר תקציב המדינה לשנת 1988 קובע מפורשות בסעיף י' "מחיר יום אשפוז בשנת התקציב
1988 יהיה 268 שקל". אני רואה בצעד חד-צדדי זה, בלי לבוא להדברות עם
קופות-החולים - לפחות עם קופות-החולים הקטנות, לאומית, מאוחדת ומכבי - כי
לקופת-חולים הכללית יש הסכם גלובלי ארצי - דבר חמור ביותר.
אני אינני חושב שמשרד הבריאות רשאי - למרות שהדבר נעשה כדת וכדין בצו, וצו
אין חובה להביא לפנינו - להעלות תעריף יום אשפוז ללא הדברות עם קופות החולים.
תעריף יום האשפוז הועלה הפעם ב-% 23 לאחר שבינואר ובאפריל השנה כבר הועלה ב-% 27.
היו"ר א. ויינשטיין;
מתי נכנסה לתקפה ההעלאה האחרונה?
מ-15 בנובמבר 1988. ללא כל התראה, ללא כל הדברות, ללא
כל סיכום ביניהם.
ארי חוטב שבמצב הגרעוני' בו נתונות קופות-החולים שהזכרתי,
העלאה חד-צדדית כזאת לזל תעריף יום האשפוז, יכולה רק לגרום לכך, שחולים
הזקוקים לאשפוז לא יוכלו לקבל את האשפוז, על כל החומרה המשתמעת מכך.
לכן על-מנת למנוע ולעצור את ההעלאה הלא-מבוקרת הזאת
ולמנוע את האנדרלמוסיה וההפקרות השוררים בענף הבריאות, שהוא ענף בריאות
חולה וצריך לטפל בו, אני תובע לזמן לוועדה את שר האוצר ושרת הבריאות,
או נציגיהם, על מנת שיסבירו לנו את הצו הזה החורג מעיקרי התקציב, ויסבירו
לנו כיצר העלאה כזאת של תעריף יום האשפוז תורמת למצב ענף הבריאות בכלל
לאתר שאני ציינתי בדברי, שלא רק שאינה תורמת אלא היא תביא להדרדרות
נוספת,
אני תובע חד-משמעית לפני הדיון, שתצא מפה תביעה של
ועדת הכספים לשר האוצר ולשרת הבריאות, שכל עוד לא יקויים הדיון בוועדת
הכספים, יקפיאו את הצו הקובע העלאת מחיר יום האשפוז.
נתפרסמה אתמול המשכורת הגבוהה מאד של מנהל קונצרן "כלל".
היות ואין זו הפעם הראשונה, לזאכו דרך אגב ????ודעים למשכורות גבוהות,
וזאת שעה שאנו עדים לכל מה שנעשה במשק, אני מבקשת שנקבל הסבר אם זה
הנהג בקונצרן "כלל", ואם זה הנהג - למה?
לא תתקבל היום ההלטה בנושא זה, כי לא מתקבלת החלטה,
כאשר מעלים הצעה לסדר-היום מבלי לשמוע את הצד השני.
אני מציע שההזמנה תהיה רחבה . מיום א' בשבוע שעבר אנו שוב
בעיצומים ברפואה הממשלתית. הנושא שהעלה חבר-הכנסת יהושע מצא הוא רק קטע
אחד מתוך הענין הזה. אה מקיימים דיון, צריך לקיים דיון על התמשכות
המשבר ברפואה הציבורית והממשלתית.
אינני מתנגד לדיון כולל בנושא, אבל אני מבקש לקבל
החלטה בנושא שהעליתי - העלאה תעריף יום האישפוז.
איננו יכולים לקבל החלטה מייד לאחר העלאת ההצעה לסדר-היום,
בלי לקיים דיון.
איתרע מזלגו וביום ה' השבוע מובא לפנינו נושא מגן--דוד-אדום.
הזמנו לדיון בנושא זה את מנכ"ל משרד הבריאות ונציגי האוצר. היום אברר
את הנושא של העלאת תעריף יום האשפוז, כאשר יבואו נציגי משרד הבריאות
והאוצר ביום הי, נוכל לשמוע על נושא העלאת תעריף יום האשפוז ביתר
פירוט ונוכל להתייחס לכך.
אני מצטער, אני רואה בדיון בנושא העלאת תעריף יום האשפוז
צורך חיוני. הנושא שהעלה חבר-הכנסת אורון הוא נושא חשוב. אני בעד דיון
כולל בנושא הבריאות. אבל דיון כולל מחייב הערכות אחרת. אני מדבר על
קטע ספציפי, כי מחר-מחרתיים יסגרו בפני החולים את האפשרות להכנס
לאשפוז. בטרם לזזה יקרה, אר.י מבקש לזמן את נציגי המלזרדים ונציגי קופות
החולים שהזכרתי, ולקיים דיון ולא לעשות זאת אגב הדיון על מגן-דוד-
אדום.
אתה לא הקשבת לדברי. אמרתי שמייד לאחר ישיבה זו אברר
סוגיה זו. נשב ונבדוק מה קרה ואז אחליט על הצעדים.
ברשותך לבדוק, אבל אין לקיים דיון זה דרך אגב- אני אבקש
לדעת, לאחר הבדיקה שלך, מתי יקויים הדיון.
חוק לעידוד השקעות הון( תיקון מס' 36), התשמ"ט-1988
אנו עוברים לנושא המרכזי בסדר-היום של ישיבה זו: חוק לעידוד השקעות הרן { תיקון מס' 36), התשמ"ט-1988.
נשמע דברי הסבר להצעת החוק מפי מנהל מרכז ההשקעות, מר
עודד ל1מיר, שזו אחת ההופעות האחרונות שלו בוועדת הכספים, לפני שהוא
עובר לתפקיד מנכ"ל חברת מבני תעשיה, וכולנו מברכים אותו על כך.
כן, כאשר אנו דנים בתיקון לחוק עידוד השקעות הון,
רצוי שנשמע על המצב בתחום ההשקעות-
אתחיל בדברי הסבר להצעת החוק.
בסוף שנת 1987, יחד עם משרד האוצר, נסינו לעשות מספר
פעולות ליעול המערכת ומרביתן ביצענו במסגרת האחריות שלנו, כולל
תיקונים בחוק. בין הפעולות - וזה דווח במסגרת התקציב לשנת 1988/89-
האחדת שיעורי המענק. היו חלקי אחוזים ומספר מענקים שאיחדנו, ועוד
פעולות שלא אפרט עכשו.
אחת הפעולות היתה - ביטול המענק של 4%-3% במרכז הארץ.
בשנת 1985, במסגרת התכנית הכלכלית החדשה, הוכנס לפעולה מסלול
אלטרנטיבי, שנקרא - מסלול הטבות במס ללא מענקים ובוטלו הלוואות הפיתוח
ונוסף לכך בוטל מענק החשבון. אלה היו שינויים ל1נעשו ב-1985 . ביטול
מענק ההשבון השאיר במרכז הארץ מענק של 4%-3%. משמעות הדבר מבחינתנו
היתה, שמפעל במרכז הארץ שקיבל מעמד לזל מפעל-מאושר והיה זכאי למענק
של 4%-3%, כאשר קנה מכונה למפעל ב-100,000 שייח ודיווח על כך, כל מערכת
התשלומים של הבנקים, של החשב הכללי, של המהנדסים, היתה עושה את כל
הפעולות על-מנת לשלם בסופו של דבר 3000-4000 ש"ח, הדבר נראה לנו לא
הגיוני והחלטנו לבטל את זה.
ביטול זה של המענק של 4%-3% יצר בעייה לגבי המסלול
האלטרנטיבי. בניסוח של החוק, כפי שנוסח בזמנו, מתן המסלול האלטרנטיבי
נקשר אך ורק בעובדה של ויתור על המענק. רק מפעל המוותר על המענק,
יכול להגיע למסלול האלטרנטיבי- המסקנה שמפעל במרכז הארץ אינו יכול
לפנות ולקבל את המסלול האלטרנטיבי.
התיקון המוצע כל מהותו היא לאפשר למפעלים במרכז הארץ,
גם כאשר אינם מוותרים על המענק מכספי המדינה, לקבל את המסלול האלטנרטיבי.
ואני רוצה לציין ל1המסלול האלטנרטיבי, ;'.חלופי, הוא מאד פופולרי בין
המפעלים ומ-1985 עד 1988 ילז עלייה מתמדת במספר המפעלים שבחרו במסלול
זה, אם אני לוקח את הנתונים של המסלול החלופי, בסך הכל 50 מליון ש"ח
היקף ההשקעות במרכז הארץ, בחרו במסלול החלופי, גם כאשר המענק של
4%-3% היה בתוקף. כלומר, המפעלים יודעים שהמסלול החלופי במרכז הארץ
ע. שמיר
גלומה בר הטבה לאין ערוך, כמעט כפולה, מגובה המענק שהיה משולם במסלול
הרגיל-
לכן התיקון עצמו הוא תיקון טכני, שאינו מרע את תנאי
למי דעתי הוא מקל על המערכת, הוא חוסך ביורוקרטיה,
הוא מעניק יתר הטבות למפעלים במרכז הארץ. וכל הקונספציה שעמדה מאחררי
המסלול החלופי היתה הקונספציה, שעדיף לקבל את ההטבות שיכולות להגיע
לשיעורים גבוהים, אם המפעל מרוויח, מפירות ההשקעה מאשר להעסיק את
המדינה בתשלומים, במיוחד שהתשלומים קטנים ובלתי-משמעותיים בהיקף
הכולל של ההשקעה. עד כאן למהות התיקון"
ועכשר למצב ההשקעות כפי שהוא משתקף אצלנו ברמת המקרו.
אנו עוסקים במאות מפעלים מדי שנה, ובסך הכל אנו עוסקים בהיקף השקעות,
שהוא בסביבות 50% מהיקף; ההשקעות בתעשיה ובמשק.
כאשר אנו מנתחים איה היקף הפעילות ב-1988 שעומדת להסתיים,
הראשון - בקשות, בקשות לאישור
מייעלים חדשים והרחבות ל.זל מפעלים קיימים; השני ~ אישורים שהחלטנו עליהם
לאחר בדיקה; והשלישי - הביצוע והשנה בהיקף הביצוע נכללים כל האישורים
שניתנו ב-3-5 השנים האחרונות - אנו רואים את הנתונים הבאים:
בנושא הבקשות לא חלה ירידה במספר הפונים בבקשות למרכז
ההשקעות לא באיזורי הפיתוח ולא במרכז הארץ; להפך, השנה יש אפילו עליה
מסויימת לעומת השנה שעברה"
בנושא האישורים, בשנת 1988 עד היום אישרנו 570 מליון
דולר השקעות בתעשיה לעומת 708 מליון דולר בכל השנה שעברה. זאת אומרת,
יש ירידה קלה" אבל לירידה זו אני מייחס פחות משמעות מאשר לנתון הבא,
כי ירידה זו נובעת מכל מיני דברים מקריים. לדוגמה, בשנה שעברה 200
מליון דולר היה איל.זרר תכנית חמש-שנתית של התעשיה האווירית. לכן כאשר
מנכים את הנתון הזה למעשה אין ירידה.
אני אגיע לנתון הזה, אבל הנתון הזה איננו חשוב כל כך.
יכולה להיות בקשה שנדחה אותה על הסף, לפני בדיקה. לכן הנתון החשוב
לענין זה הוא נתון האישורים.
ע. שמיר
לפני שאני עובר להיקף הביצוע - ובהיקף הביצוע הבעיה
שלנו היום - אני רוצה להגיד, שמבחינת החלוקה הענפית טל ההשקעות שאושרו
השנה, יש ירידה בענף המתכת; שוב, היא איננה משמעותית כל כך, כי בשנה
שעברה את ה-200 מליון דולר של התעשיה האווירית כללנו
בענף המתכת. והסנה אישרנו 145 מליון דולר לעומת 333 מליון דולר בשנה
שעברה.
בענף הכימיה והתרופות יש עליה. זה הענף הבולט השנה,
בעיקר הכימיה והפטרוכימיה, השנה אישרנו בענף זה 300 מליון דולר
לעומת 150 מליון דולר אשתקד.
בענף הטכסטיל, למרות המצב הקשה, יש עליה של 100% -
100 מליון דולר לעומת 30 מליון דולר אשתקד.
בענף המזון הרמה היא אותה רמה כמו אשתקד.
לאחר 3-4 שנים יש עליה בענף המשנה של ענף המתכת
והאלקטרוניקה - בענף האלקטרוניקה - 85 מליון דולר לעומת 31 מליון דולר.
אני רוצה להביא לידיעתכם מה היו ההשקעות הבולטות
במזון - הרחבת מפעל המלח באילת - 7 מליון דולר.
בטכסטיל יש שתי השקעות גדולות של נילית במגדל-העמק
ו"פילו" בנצרת, בנועם אורים ובמפעל דלתא, שהוא בתחום ההלבשה המשקיע
הבולט השנה. יש להם שלוש תכניות של 13 מליון דולר.
בענף הכימיקלים, ל1היה הענף הבולט השנה, ההשקעה הבולטת
היא של "כרמל אולפינים" - 85 מליון דולר, השקעה גדולה של מפעל
הפטרוכימים יחד עם בתי-הזיקוק, שתי השקעוה של חיפה-כימיקלים - 32
מליון דולר והשקעה נוספת ליל מפעל ים המלה - 41 מליון דולר.
בתחום האלקטרוניקה, היה השנה שינוי מסויים. והשינוי
הוא בעיקר במפעלים הקשורים לסמי קונדוקטור". הם התחילו להשקיע השנה,
ב"נישונל" אשרנו השקעה של 23 מליון דולר, יש מפעל "דייט" בדימונה,
שהוקם לפני שנתיים והשנה בוצעה בו הכפלה של ההשקעה שלו; יש מפעל
מוטורולה בתל-אביב שנעשתה בו השקעה. ובענף המתכת ההשקעה הבולטת
השנה היא במפעל של "ישכר" - 18 מליון דולר נוספים.
על הפרק עומדת השקעה נוספת לזל "אי נטל",שבישרו לנו שהם
עומדים להרחיב את ההשקעה שלהם ב-33 נ?ליון דולר. אני מציין זאת במיוחד
כי בוודאי הגיעה לוועדה הבעייה שהיתה בנושא ההיטל.
הם אמרו, שבגלל ההיטל הם לא ישקיעו. על כל פנים, הם
הודיעו לי לזהם החליטו להרחיב את ההשקעה שלהם ב-35 מליון דולר בשנה
הבאה,
אם אתם שמים לב, מפעלי- האלקטרוניקה הגדולים, תדיראן
וסייטקס, אינם מופיעים השנה כמו שלא הופיעו בשנה שעברה ולפני שנתיים.
הם הפסיקו להשקיע בשנתיים האחרונות.
נושא נוסף, שיכול להיות שהוא מפתיע - אותי לא כל-כך -
הוא נ ושא ההשקעות הזרות. השנה יש עליה משמעותית לעומת שנת 1984
בהון העצמי. אנו מחייבים הון עצמי בכל תכנית השקעה. ואם הבעלים הם
100% זרים, אנו מחייבים 30% ובודקים את ההון העצמי של הזרים"
השו.ה ההון העצמי של משקיעים זרים הוא 50 מליון דולר
לעומת 20 מליון דולר אשתקד. זו עליה משמעותית וזה כולל גם מפעלים
קטנים.
המפעלים הפטרוכימיים ומפעל דלתא הופכים להיות של משקיעים
זרים. יש הרבה מפעלים מהסוג הזה. בדרך כלל, בשנים הטובות, בשנות שמונים,
המכסימום היה בסביבות 40 מליון דולר משקיעים זרים.
אני לא דברתי על נושא התיירות. אבל בענף התיירות יש
עליה של מאות אחוזים בהשקעות" זה נובע מאישור 4-5 בתי-מלון של לואיס
באילת, זה נובע ממלון נוסף שעומד לקום בחדשים הקרובים בטבה, בשטח הישראלי,
ממלון נוסף שאישרנו בבית-שאן ובנצרת - - ~
לא, זה המלון הראשון בבית-שאן.
עד כאן על האישורים.
לגבי הביצוע, פה אגיד כמה מלים על התקציב. פה הש ירידה שמתבטאת במקרו והיא נכונה לפי התחזיות של משרד התעשיה והמסחר גם. במיקרו,
ע. שמיר
במפעלים שהיה להם מעמד ליל מפעל מאושר ברצער השקעות בסך 463 מליון דולר
לעומת 570 מליוז דולר אשתקד, ועוד 600 מליון דולר בשנה קודמת.
כן, הירידה היא יותר גדולה. בין 1987 ל-1986, על-פי
בדילה -יל כל ההל1קעות במלזק , יש עליה קטנה ללל 5% למרות שהנתון הכללי
מצביע י!ל ירידה חלה. לפי הכתובים שלנו יש ירידה ריאלית ליל 20%. והנתונים
במקרו ובמיקרו זהים, יש ירידה בהיקף ביצוע ההשקעות ב-1988 לעומת 1987.
זה המספר האמתי והנכון, אם כי אלה אינם הנתונים הסופיים לשנת 1988.
הנתון הזה איננו כולל את חודש דצמבר. אבל השורה התחתונה
היא, של ירידה של 20% בהיקף ביצוע ההשקעות.
עוד לא ????????????? זו.
היקף האישורים של מפעלים חדש שאושרו ב-1988 זהה להיקף
שהיה ב-1987 - 56 לעומת 64. זה אמור לגבי אישורים, לא לגבי ביצוע.
עכשו אני עובר לתקציב. תקציב מרכז ההשקעות מחולק לשנים:
תקציב ביצוע מענקים ותקציב הרשאה להתחייב. מתקציב המענקים אנו
משלמים למפעלים שקבלו אישורים באותה שנה ואושרו באותה שנה. בתקציב
זה בשנה שעברה תיקצבנו 259 מליון ש"ח כאשר היה מוסכם בינינו ובין
אגף התקציבים באוצר, שאם יחסר תקציב, הוא יינתן. היות ויש ירידה של
20% בביצוע, תקציב תשלום המענקים יספיק לנו עד סוף לזנת התקציב הנוכחית.
והאחוזים זהים בחתך רבעוני.
תקציב ההרשאה להתחייב היח השנה 266 מליון ש"ח, וזה
תקציב שעומד להסתיים בימים אלה.
רק משפם אחרון בנושא התקציב. למרות שהתקציב הזה עומד
להסתיים, יש הבנה כללית בינינו ובין האוצר, שהם יגדילו את התקציב,
ראו, רבותי, כל זמן שסדר-היום שלנו אינו עמוס, ביקשתי
שכאשר אנו דנים בחוק, נשמע חמר רקע. ועל בז נשמע עכשו את נציג האוצר,
מר ירון אריאב.
אנו רואים את הנושא עין בעין עם משרד התעשיה והמסחר.
התיקון המוצע בחוק לעידוד השקעות הון כוונתו לאפשר מתן המסלול
האלטרנטיבי, המתאים למפעלים עתירי ידע, גם למפעלים במרכז הארץ. התמרוץ
שבמסלול זה הוא בשלב הפירות. זה אומר פטור מלא ממסים במשך שנחים.
יחד עם זאת אנו שומרים על דיפרנציאציה בין מרכז הארץ ובין אזורי
הפיתוח בכך ל1בכל נושא המענקים להשקעות באזורי הפיתוח השיעורים משמעותיים
ביותר ובמרכז הארץ - לא.
תיקון זה בחוק בעיני כמנהל מרכז ההשקעות הוא תיקון טכני,
שנרעד לתת במרכז הארז את מסלול ההטבות שהוא בשלב הפירות, והוא מיועד
בעיקר למפעלים עתירי השקעה, שגלומה בהם רווחיות גבוהה.
באזורי פיתוח א' וב' היום ההטבות הן כדלקמן: באזור פיתוח א'
38% מענק ומס חברות 25% במסלול הרגיל; במסלול האלטרנטיבי יש 10 שנים
פטור ממס חברות, למי שמוותר על המענק, באזור פיתוח ב' יש הטבות של
20% מענק ו~7 שנים 25% מס חברות. אם מישהו בוחר במסלול האלטרנטיבי, יש
לו 6 שנים פטור ממס חברות ושנה אחת הוא משלם מס חברות"
במרכז הארץ היה נהוג מענק של 4%-3% ו-25% מס חברות.
מי ל1היה לו מסלול אלטרנטיבי לא ל1ילם שנתים מס חברות ו-5 שנים שילם
25%.
מה שאנו מציעים בהצעת התיקון שלפניכם הוא - לבטל את המענק
ע.שמיר
הצעה זו נועדה לאפשר מתן המסלול החלופי ללא ויתור
על הנ?עבק, כי בחוק כתוב, שרק מי שמוותר על המענק יכול לקבל אח המסלול
האלטרנטיבי.
בכך איננו מגדילים את ההטבות במרכז הארץ. במסלול זה
הפטור ממס הוא לשנתיים. לעומת זאת באזור פיתוח א' מקבלים 10 שנים
פטור ממס.
מבתינת החוק הזה, איין לכך שום משמעות. זה קשור בהטבות
בשכר דירה, בחינוך ובשיכון ובכל מיני נושאים אחרים שאינם קשורים בהשקעות
הון.
קודם כל, אני מודה לכם שהזמנתם אותנו לישיבת ועדת הכספים
של הכנסת השתים-עשרה, ואני שמח שאחד הנושאים הראשונים שעולים על סדר-
יומה של הוועדה הוא החוק לעידוד השקעות הון, כי זו הזדמנות טובה
להגיד כמה מלים על כל הנושא הזה. אני חושב שראוי שאפתח בכמה מלות רקע
על התעשיה, כי החוק לעידוד השקעות הון עוסק כולו בתעשיה. אנחנו הגשנו
מסמך בו אנו מבקשים שלא לקבל תיקון זה בחוק, ואסביר מדוע.
המצב היום בתעשיה הוא שכנראה שנת 1988 תסתכם בירידה
של 3% בתפוקה התעשייתית. יהיה אי-גידול או גידול נמ.וך בייצוא התעשייתי
בערכים ריאלים, שזו חריגה גדולה מהתחזיות,, יש ירידה ב-10,000 מועסקים
בתעשיה. וההערכה שלנו היא, שעד סוף השנה מספר זה יגדל ויגיע ל-12,000
איש.
המספרים שמסר מנהל מרכז ההשקעות, מר עודד שמיר, נשמעים
לי יותר חמורים מאשר הערכנו. אנו הערכנו ירידה של 10% בהשקעות, ירידה
של 20% בהשקעות היא ירידה דרמטית בהשקעות.
י. טיברג
השנה זו השנה הראשונה בהסטוריה של מדינה ישראל, שכנראה
לא יהיה גידול במלאי ההון. כלומר, ההשקעות לא מכסות את הפחת, זו השנה
הראשונה שמלאי ההון לא יגדל או יגדל במידה מעמה. וזה אומר יותר מאשר
דריכה במקום. זה אומר נסיגה, כאשר אנחנו יודעים שהיום בעולם הטכנולוגיות
מתחדשות אחת ל-4-5 טניס, וזה אומר שהקצב בו צריך להחליף השקעות הוא מהיר.
אנחנו י ודליים על עשרות מפעלי תעשיה שנסגרו השנה, ועל
עובדים שנפלטו ממפעלים ויש לנו אינפורמציה על עובדיה נוספים שעומדים
להפלט מהתעשיה.
אני חושב שאזורי הפיתוח מצבה עוד יותר קשה, אבל אני
אינני מתייחס לאזוריה אלה אך אחרים, אלא לכל המדינה.
אני חושב שהתמונה שתיארתי היא תמונה חמורה מאד. אני חושב
ששנת 1988 היא אחת השנים הקשות ביותר שהיו לתעשיה הישראלית, וכפי שהדברים
נראים היום, שנת 1989 הולכת להיות שנה פחות טובה. זה נראה כך, כי קצב
הביקושים הוא מאד ירוד. המשק כולו נמצא, מתווכחים אם מותר לקרוא
לזה מיתון או האמה. אני יושב בוועדה המייעצת של בנק ישראל, ושם המלה
הכי קיצונית שמותר היה להשתמש בה היתה "האטה מואצת", כי מיתון זו
מלה פוליטית.
בכל אופן מצב התעשיה הוא קשה מאד, ולמעשה אנו כבר בתחילת
שנת 1989. התעשיה אינה עובדת מהיום למחר. יבואן יכול לייבא פחות או יותר,
בהתאם לביקוש. אבל התעשיה צריכה להתחייב על מחירים זמן רב מראש, גם לייצוא
רגם לשוק המקומי. התעשיה צריכה לעבוד עם מלאים. מעבר לכל המכות שספגה
תעשיית הטכסטיל, החורף בושש לבוא ואין מכירות,
ענף י כמו ענף המזון, טעד החדשיים האחרונים, עדיין היה
בו גידול, מורגשת בו האטה משמעותית. יש לנר דיווחים שיש מפעלי מזון
גדולים שיש בהם עצירה ונפילה.
לפני יומיים-שלושה נתפרסמו נתוני הייצוא של חודש נובמבר.
בחודש נובמבר היתה ירידה בייצוא התעשייתי, ללא יהלומים, בשיעור של 8%
לעומת נובמבר אשתקד, זו ירידה המתמשכת כבר מספר חדשים,
בעגף המתכת והאלקטרוניקה יש ירידה של כ-15% בנובמבר,
והירידה היא ירידה נומינלית בדולרים. זה אומר שבמונחיה ריאליים הירידה
היא יותר גדול,-.,
כל הדברים האלה מצביעים על כיוון לא טוב לגבי שנת 1989.
י. טיברג
על כן הרגשת חוסר האופטימיות בתעשיה. וכתוצאה מכך נסגרים מפעלים
ומפוטרים עובדים.
אולי זה טוב לעובר מה שאני עומד להגיד עכשו, אבל
זה חמור מבחינת המשק ; ב-1988 כאשר נפלטו 10,000 עובדים מהתעשיה
נקלטו 14,000 עובדים בשירות הציבורי.
המשק הישראלי צריך לעבור שינוי מבני הפוך: השירות הצבורי
צריך לקטון והשירות היצרני צריך לגדול. ואנו חיים בתקופה שהשנוי ??????????????
הסקטור הציבורי גדל והסקטור היצרני קטן. אלה אינם נתונים
שנוצרו ילז מאין. כל המצב הזה הוא פרי המדיניות הכלכלית לזל הממשלה.
אני חוש שזו חרפה ובושה שקוראים על הויכוח בין האוצר
ובין בנק ישראל ובסופו לזל דבר אין עושים מה שזה אומר ואין עושים מה
שזה אומר,. ומי שמשלם אה המחיר זו התעשיה.
אחד הדברים המפתיעים ביותר הוא, שכאשר יש ירידה בהשקעות,
אבו גורמים למדיניות שמביאה לכך ובכך ממשכנים את העתיד. אבי הייתי מצפה
שמשרד האוצר ומשרד התעשיה והמסחר יבואו בתכנית איך יוצאים מה"ברעך" הזה.
אחד הדברים המרגיזים ביותר הוא, שהחוק הראשון שדנים בו בוועדת הכספים
של הכנסת הוא, איך לצמצם את ההטבות על-פי החוק ולא איך לשפרן. בשנים
האחרונות ילז שחיקה בהטבות הכלולות בחוק לעידוד השקעות הון, זה התחיל
בביטול הלווארת-הפיתוח רבריביות הרצחניות וכתוצאה מאוחר ביטול של
הלוואות-הפיתוח, עלזו גילום של ההטבות שבהלוואות-פיתוח והעבירו אותן
למענק- עכשו את המענק במרכז הארץ הולכים לבטל,
אני אינגי רואה בתיקון המוצע תיקון טכני. יכול להיות
שהוא תיקון טכני, אבל הוא משפיע על המגמה. לכאורה היית מצפה שיבחרו
י. טיברג
במסלול המרכזי של ההטבות. למה אין בוחרים במסלול הזה? כנראה
שהוא אינו טוב. וכולם רוצים במסלול האלטרנטיבי,
אני אינני מתרשם מהנתונים על קצב האישורים במרכז ההשקעות.
מה --יצריך לשים לב אליו זה קצב הבצוע. מפעלים רוצים שיהיו להם אישורים,
לכז הם מגישים בקשות ונ?ל1בלים אישורים. אבל מה שקובע הוא קצב ביצוע
ההשקעות. וקצב ביצוע ההשקעות נקבע על-פי כדאיות התעשיה וכושר התחרות
סלה והרווחיות הצפויה.
אני הייתי מצפה שיבוא היום מרכז ההשקעות ויגיד: אולי בגלל
זה שאין משתמשים במסלול המרכזי, אולי כדאי לתת הלוואות להשקעות. ואינני
מדבר על הלוואות שהיו בעבר. אינני ממליץ לחזור לשיטת ההטבות ל1נתנו
בגובה האינפלציה. אבל כסף במחיר תחרותי, במחיר שהמתחרים שלנו בחוץ-לארץ
מל1למים, היום המתחרה שלנו בחוץ-לארץ זוכה להלוואה ב"ליבור" במחיר אשראי
בינלאומי" אצלנו אם אתה רוצה לעשות השקעה, ההלוואה הכי זולה היא בריבית
של 9%-8% צמוד למדד. זה מחיר של כסף שאף מפעל תעל1ייתי בארץ אין לו תשואה
כזאת כדי להחזיר את ההלוואה, כל מפעל שלוקה הלוואה כזאת, מראש מכניס
את עצמו למצב שבעוד כמה שנים יגיע לפשיטת רגל, ויבוא לכאן שיעשו לו
פריסת ח וב ות,
לכן אני חושב שמה שהוועדה צריכה להמליץ עליו הוא - לבחון
מדוע לא משתלם להשקיע בתנאים של ההטבות במסלול המרכזי, מדוע רצים כולם
למסלול האלטרנטיבי . וראוי שנדע שגם היום 80%-70% מהתעשיה עדיין נמצאת
במרכז הארץ. אין מה לעשות- היינו רוצים שהלף יותר תעשיה לאזורי הפיתוח
ואנו דוחפים מפעלים לאזורי פיתות. אוי חושב שרוב התעשיה באזורי הפיתוח
היא תעשיה פרטית, אבל עדיין יש תעשיה גדולה במרכז הארץ,
לדעתי, צריך לשפר את המסלול המרכזי של ההטבות, או לשפר
את המענק או לתת הלוואות במחיר סביר, כדי שהתעשיה תוכל לצאת מהבוץ שהיא
נמצאת בו.
תודה למר טיברג.
רבותי, נהל הדיון בוועדה הוא, שהדיון מתנהל לאחר הצגת
הנושא. לפעמים המשלחות המוזמנות עוזבות לאחר שהן מציגות עמדתן והשגותיהן
ולפעמים הן נשארות בדיון.
אנו מתחילים בהצגת שאלות. ואני הייתי רוצה להציג שאלה
לגבי מרכז הארץ.
מאחר והמענק בוטל בתקציב ואת המסלול האלטרנטיבי של ההטבות
יכול היה לקבל רק מי שויתר על המענק, מוגש לפנינו התיקון לחרק. אם
התאחדות התעשיינים מתנגדת להצעת התיקון, לא ינתן שום דבר אלטרנטיבי, כי
המענק ממילא בוטל-
אנחנו י ודליים ששר התעשיה והמסחר ושר האוצר החליטו לפעול
לביטול המענק, המענק קיים בחרק ולא ברטל, עד כמה שאני יודע.
מענק-הון מעולם לא היה בחוק. בחוק כללים שני סרגי מענקים:
מענק לאיזור פיתוח אי ומענק לאזור פיתוח ב'. למענקים אלה הממשלה צירפה
מענקי הון, לזהם תקציביים ולא על פי החוק; 8% באזור פיתות אי, 5% באזור
פיתוח ב' ו-3% במרכז הארץ, על-מי החלטה תקציבית, שאינה קשורה בחרק - - -
כן, אבל הוא בויזל על פי החלטה.
כאשר ביטלנו אח המענק לא היינו ערים לצד המשפטי, שבאותו
רגע במרכז האריך אין אפשרות לגשת למסלול החלופי. לפני חצי שנה הסבר
המשפטנים את תשומת לבנו לענין ולכן הגשנו הצעת התיקון לחרק, כדי לאפשר
לאנשים במרכז הארץ לקבל את ההטבות במסלול החלופי,
במלים אחרות, בתקציב היה מענק של 3%. מענק זה בוטל. מאחר
והוא בוטל מציעים שיוכלו לקבל את המסלול החלרפי. לכן אין לכם עילה
להתנגד להצעת התיקון.
אין ספק שהמצב שתיאר מר טיברג הוא מאב אמתי. מצב זה
הוא חסר הקדים מאז אמצע ל1ו. ות הששים. לא היתה שנה כל בך קללה מאז אמצע
לזנות הששים. אנו נמצאים עכשו באבטלה של 7.2%. החודש היא תגיע ל-7.5%
ותוך זנ?7 קצר היא תגיע ל-8%. ואם לא יקרה שום דבר, היא תגיע ל-% 10,
באמצע לזנות הששים אבטלה של 10% פירושה המעשי היה 100,000 מובטלים.
היום אבטלה של 10% פירושה המעשי הוא 130,000-120,000 מובטלים. זה
דבר שאף אחד לא נערן- לו. אני מבין שיש הרבה דברים חשובים אחרים, אבל
בסך הכל זה הדבר החשוב [אין מטפלים בו.
עכשו מציעים לנו תיקון לחוק עידוד השקעות הון, שאני מבין
שהוא תיקון טכני, שבא לפתור בעיה טכנית, ואם לא יאשרו אותו, אי אפשר
יהיה לתת למשקיעים את ההטבות במסלול החלופי. קשה להתנגד לבך. אבל אני
אומר ל1צריר לעשות דבר אחר, להכניס בחוק זה מה שועדת הכספים חושבת שצריך
לעשות היום בתחום השקעות ההון. אני יודע שהאוצר לא יסכים לכך, הוא יגיד
ל1אין לו כסף. בשלב זה, כל עוד אין ממשלה, איני רואה חשיבות בתיקון
טכני זה. יקת עוד חדש-חדשיים עד שיתקבל התיקון. בואו נגיד שצריך להכניס
סעיפים אלה ואחרים לחוק לעידוד השקעות הון. לדוגמה, המענק שבוטל צריך
להכניס אותו לחוק. אני יודע שהאוצר עלול למשוך את החוק חזרה אם יוכנס
סעיף זה. אבל אז נתווכח עם האוצר על בסיס של חוק.
לכן אני חושב שלאחר הדיון מחר עם אנשי בנק ישראל ומבכ"ל
האוצר, כאשר נביע דיעות ונגיע למסקנות מה צריך לעשות, חלק מהמסקנות
יהיו המקיימים הנוגעים לחוק זה. ואז נביא את החוק לקריאה שניה ולקריאה
שלישית במליאה כאשר כלולים בו סעיפים אלה. ואם שר האוצר לא יסכים לכך,
יוכל למשוך את החוק, אבל יצטרך להסביר מדוע. אינני מסכים ל1במצב הקיים
נביא את החוק לקריאה ל1ניה ולקריאה שלישית כפי שהוא, מבלי להתייחס
לאירועים במשק.
בראש וראשונה הייתי מחזיר את המענק והייתי נותן עידוד
נוסף לכל השקעות ההול בתקופה הקרובה, בעיקר בנושא הריבית. פשוט בלתי
אפשרי במשך שלוש שנים רצופות לשלם ריבית בסדרי הגודל הקיימים. זה
טוב לששה חדשים, כאשר אין ברירה. זה טוב לעשרה חדשים, זה טוב אולי
לשנה. שלוש שנים לשלם ריבית בסדרי גודל של 40%-20% ריאלית י זה בלתי
אפשרי. צריך לקבוע בחוק שהשקעות באזור א' יקבלו הלוואות בריבית כזאת
וכזאת והשקעות באזור פיתוח ב' יקבלו הלוואות בריבית כזאת וכזאת, :
ח. רמון
היום אם איתר, מקבל מענק של 38% באזור פיתוח, אם אין
לך השאר,62%,הון עצמי ואתה אמור ללכת לבנקים, בזה גמרת את המפעל.
אם אתה משקיע 62% מהלוואות שאתה לוקח בבנק, לא תעמוד בזה, בודאי
לא באזורי פיתוח. וצריך להבין שבכל זאת יש אוכלוסיה לא קטנה במרכז
הארץ והאבטלה היא לא רק בערי הפיתוח; באזור חיפה היא תופעה בולטת.
גס באזור גוש דן שתחילים לחוש בשיעורים רציניים של אבטלה.
לאחר הדיון מחר עם מנכ"ל משרד
האוצר וראשי בנק ישראל, נכניס לחוק זה סעיף על אי-ביטול המענק ומכשיר
טל הלוואות פיתוח בשיעורי ריבית מסובסדים, אזי יודע שזה יקפיץ את אנשי
בנק ישראל, אני יודע שאנשי בנק ישראל ורבים אתרים חושבים שזה איננו
"לפי הספר", אבי-" הפער בין הספר ובין מה שקורה במשק הוא בלתי-נסבל.
לא . נאמר בדבר ההסבר שהחל מ-1 באפריל 1988 יוכנסו שינויים
במרכז ההל1קעות וביניהם יבוטל המענק במרכז הארץ.
אני חושב שהדיאגנוזה הנכונה היא,שיש מלחמה בין ממשלת ישראל
ובין הייצור. וארי רוצה להצטרף לצד החלטים, לא רק בגלל סיבות הומינסטיות,
אני מציע שהוועדה תנקוט עמדה ולאו דוקא עמדה שהחברות בקואליציה מחייבת,
הקואליציה העומדת לקום, שהיא הקואליציה שהיתה. אני מציע שהחברים
ינקטו עמדה על פי מה שהם חושבים ולא על פי שהמששלה תאיסר להם. לכן ההצעה
של חבר-הכנסת תיים רמון היא ההצעה הנכונה, ההבחנה בין מרכז הארץ ובין
אזורי הפיתוח היא לא נכונה, כי מבחינה מספרית האבטלה במרכז הארץ גדולה
יותר מאשר באזורי הפיתוח. לכן צריך להתייתס גם לאזור פיתוח גי,
זה מרכיב נוסף שאני מצרף להצעתו של חבר-הכנסת חיים רמון.
הטענה שהריבית במדינת ישראל היא הריבית הגבוהה בעולם,
לפי דעתי היא מוגזמת, משום שעל-פי נתונים שיש לי, "המאפיה" עדיין גובה
שעורים יותר גבוהים של ריבית.
ד. צוקר
חיים רמון ולהוסיף לה סעיפים לזידברו על הלוואות נ7סובסדות, הלוואות
פיתוח בשיעורי ריבית מנועעים שמאפשרים לתעשיין סביר להשקיע, ולאו
דוקא למקרי-נפש שמשקיעים, כי היוה רק מקרה נפשי משקיע בתעשיה,
אני מבין שרוצים לקיים דיון על התעשיה ולהוסיף סעיפים
לחוק. אבל כאן בא מרכז ההשקעות ואומר: בואו נאפשר למשקיעים המרכז
הארץ מסלול חלופי שבו יוכלו לקבל משהו. אבי חושב שצריך לקבל את התיקון,
מי שרוצה לעזור לתעשיה צריך לקבל את התיקון. אני מתפלא על התעשיינים
אני משתלב באופן בסיסי בהצעה של חבר-הכנסה חיים רמון.
שאלתי מתי יכנס החוק לתקפו, כי הענין יותר מורכב ממה שהוא נראה; לא
עולה על הדעת שנאשר חוק עידוד השקעות הון שיצור פער הפוך.
לאור הדברים שאמר מר טיברג, שרובינו דברו. ו עליהם בדיון
בהצעת החוק במליאת הכנסת, אם הכוונה בדצמבר 1988 לקבל תיקון שיוצר
עיוות הפוך, זה בניגוד לכל המטרות. הסכנה שדובר עליה כאן היא, שמישהו
יפסיד 3,000 שקל על השקעה של 100,000 שקל השקעה- הוא לא יפסיד אותם,
כי מדובר על שנת 1988.
אני מצטרף להצעתו של חבר-הכנסת חיים רמון להכניס שינויים
משמעותיים בחוק לעידוד השקעות הון. אולי יוגש חוק לעידוד השקעות הון שלם,
שבו תהיה אפשרות ליצור העדפות בין אזורים שונים ולאפיין אותם. אם
לא יוחזר לחוק נושא מקורות המימון לעידוד השקעות הון, יימשך המצב
כפי ששמענו עליו מפי מר טיברג. הירידה ממקורות המימון היתה נכונה
לפני 3-4 שנים כאשר מקורות המימון לא היו הבעייה, אלא הבעייה היתה עומק
ההטבות. היום הבעייה היא יותר מקורות המימון. מה שקובע זה התזרים,
עוד לפני שמגיעים למענק.
ח. אורון
מכל הבחינות האלה אני מצטרף למגמה שהוצעה. יש בזה
אלמנט חזק של מח-אה. אני חושב שזה צעד נכון בעיתוי הנכון.
אם יל1 דבר שיכול לעזור קצת לתעישיה, אתה מציע שבגיד, שעד
שהכל לא יהיה טוב, לא ניתן גם את זה?
לי נדמה שחוק זה נסוב על ענין רציני מכדי להעביר אותו
כפי שהוא הוגש. אני גם מעריך שבסופו של דבר חוק זה מובא לפנינו לאחר
שיג ושיח בין שני המשרדים הנוגעים בדבר - משרד האוצר ומשרד התעשיה
והמסחר והם הגיעו כנראה לפשרה מסויימת שתוצאתה מונחת לפנינו.
אני משוכנע שכולם קבלו את התחושה, הן מדבריו של עודד
שמיר והן מדבריו ליל ארנון טיברג, שעודד שמיר היה מסכים לקבל בשתי
ידיו כל מה שהציע ארנון טיברג, חוץ מהענין של המסלול החלופי. אבל
גם ענין המסלול החלופי, זו אלטרנטיבה ואינה עוסקת בעיקר. העיקר הוא
עתיד התעשיה במדינת ישראל. והחוק אמור לעסוק בתחום הצמיחה המחודשת,
אם תהיה כזאת.
לכן לא כצעד לזל מחאה צריך להמתין עם החוק הזה, לא לצורך
של ניהול משא-ומתן אלא עד שתיכון ממשלה חדשה ונראה מי הם שר האוצר
ושר התעשיה והמסחר. לאחר שנראה מי הם שר האוצר ושר התעשיה והמסחר
ולאחר שיכנסו לתפקידם, יכול להיות שיובא לפנינו חוק שמרביח המשאלות
שהעלו חברי הוועדה יבואו בו לידי בטוי.
לכן כיוון שזה מסוג החוקים שמתווים דרכה ומדיניותה של
הממשלה לגבי התעלזיה, אוי מציע להמתין ליד להקמת הממשלה. חוק זה הוגש
על-ידי ממשלה שמילאה ימיה לפני זמן קצר. יש להמתין לממשלה חדשה.
אני רוצה להעיר מסהר הערות קונטרברסליות. המענק לאזור
פיתוח גי בוטל כיוון שברגע שכולם עדיפים, אף אחד אינו עדיף ורצו שאזורי
פיתוח אי וב' יהיו קצת יוחר עדיפים מאזור פיתוח ג'.
השר בהצגת החוק בכנסת אמר, שהתיקון חמוצע מבטל את
הבירוקרטיה. הוא אינו מבטל את הבירוקרטיה, כל כדי לקבל את המסלול
ס' אלחנני
החלופי צריך לקבל אישור מינהלת מרכז ההשקעות. כל החוק הזה הוא
"אופן אנדד", אין לו תקרה. ההתחייבויות הן מחוץ לתקציב. באיזה
ל1הוא מקום צריך לקבוע מסגרת, אם יבואו מליון משקיעים לכולם גיתן את
זה? אין אפAרות להתחייב בחוקים טהם פתוחים בצורה כזאת. לא ברור
מהכיסוח של התיקון אם יש מפעלים שנופלים בין הכסאות.
החוק ??????????? השקעות הון, אחרי דברי מר טיברג, צריך
לעורר את כולנו למחשבה. אני מתפלאה שחבר-הכנסת אורון לא חזר על דבריו
במליאת הכנסת. חלק מהמפעלים הוקמו על פי חוק לעידוד השקעות הול. המטרות
ל1לו מעודדות מפעלים שהתפוקה לעובד תהיה בסכום כזה שיאפשר להם לתת
משכורת הגונה לעובד ועוד לשאר להם רווה. הנתונים מוכיחים שהתפוקה
לעובד במפעלים אלה נמוכה לעומת ארצות אחרות. כל המפעלים האלה צועקים
שהעלאת שכר המינימום הרסה אותם. זאת אומרת שהתפוקה של העובד אינה
שווה 700 ש"ח לחודש.
כל מה שמתחייב ממצב זה הוא בדיקה מחדש של החוק לעידוד
השקעות הון. כולנו יודעים שבאזורים העדיפים בתום תקופת ההטבות המפעל
נסגר. יש לי הרבה תיקים של מפעלים כאלה באזורים עדיפים. לרן זו
ההזדמנות שלכם, של חברי הוועדה, לבדוק מחדש את כל החוק.
אני חול1ב שהכתפים של התיקון המסכן צרות מלשאת את כל
ההצעות שהועלו, צריך להבחין בין זה ???????????????? צריך לעבור בכדי לתת
מסלול הטבות מסויים במרכז הארץ ובין כל הנושאים שהועלו,
בעקבות הערותיה של הגב' סמדר אלחנני, אישרנו את המסלול
הזה לסוג מפעלים שהתפוקה לעובד היא גבוהה. ?????????????? זה הוא בדיוק
למפעלים אלה.
הדיון בנושא התעשיה הוא בודאי חשוב. ההערות שהושמעו
במליאת הכנסת על מהותו של החוק לעידוד השקעות הון הן חשובות. אני
חושב שזו יזמה ברוכה שצריך לקבל אותה ולטפל בה. אבל היום אם אנו
מעכבים את התיקון לא נשיג את המטרה. תיקון זה בא לתת מסלול ??????????
במרכז הארץ, שהיום אי אפשר לתת אותו.
גמצאת אתנו עורכת-דין תמר פנחסוביץ, הממונה על החקיקה
הפיסקלית במשרד המשפטים. האם אתה מבקשת לומר משהו?
אין צורך.
בחוק לעידוד השקעות הון איננו עוסקים בנושאים
רטרואקטיבית. כלומר, אם אנו נותנים הסבות חדשות או ישנות, איננו
עושים אותן רטרואקטיבית. לכן מפעלים במרכז הארץ שהגישו בקשה עד
אפריל, והס נמצאים לקראת מיום הדיון בענינם, התנאים שהיו עד 1 באפריל,
עם המענק, תקפים וקיימים. אבל הבעיה מתחילה להיות אקוטית, כי
מפעליה שהגישו בקשה באפריל מגיעיה לדיון בימים אלה. ואם לא יאושר
התיקון בחוק, אלה לא יוכלו לקבל את המסלול התלופי, זו משמעות הענין.
תקופת הטיפול היא בין שלושה חדשים לששה חד17ים. במקרה
זה יש אחור מסויים.
חברי הכנסת העמיסו על כתפיו הצרות של חוק זה אה. כל
המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, את כל המדיניות התעשייתית של ממשלת
ישראל, וזה אינו קיים בחוק. תוק ז ה לא נועד לענות לא על שערי הריבית
ולא על שער הדולר ולא על האטמוספירה ולא על הבעיות הפוליטיות. התוק
עצמו הוא מרכיב קטן ~ לא שולי - בין כל השיקולים אם להשקיע גם של
משקיעים מקומיים, גה של משקיעים זרים, יש מה לשנות בחוק. אנו מודדים
את החוק כל הזמן לעומת התוקים הקיימים במדינות אחרות, שיש בהן התפתחות
תעשייתית גדולה. חוק זה עונה ובודאי שווה והשאלה של שינויים בחוק
היא שאלה מורכבת ותפקידה של הוועדה לפסוק בה.
לגבי ביטול הלוואות הפיתות, כאשר בוטלו הלוואות הפיתוח
ניתן תמורתן מענק הון, על מנת להוריד עלות ההלוואות לעומת עלות ההלוואות
בשוק החפשי.
לא הולכים כאן לבטל את המענק. הוועדה עומדת בפני עובדה,
שהמעכק בוטל. והשאלה היא, האם נותנים אלטרנטיבה או לא.
לגבי התחייבויות מחוץ לתקציב - המסלול האלטרנטיבי
איננו מחוץ לתקציב. אנו מתקצבים את המסלול האלטרנטיבי, בניגוד
למה שאמרה הגב' סמדר אלחנני, וההתחייבויות אינן מחוז להקציב אלא בתוך
התקציב"
לגבי מפעלים נסגרים, מפעלים נסגרים לא רק בגלל סיבות
7זל החוק לעידוד השקעות הון. ואם הוועדה רוצה להתעמק בנושא הזה, נעשו
עבודות מחקר של דפנה לזוורץ וכלכלנים אחרים ליל המיון למחקר של ההתיישבות.
יל1 מפעלית שנסגרים בגליל החוק ויש ממעלית שנסגרים בגלל סיבות נוספות.
אשר לשינויים בחוק לעידוד השקעות הון, אני עצמי חושב
שהחוק זקוק לרביזיה, איבל לא בקטע זה שאנו דנים בו כרגע.
בחוק התקציב אין מענק של 3%. כאן רוצים לעזור לתעשיה
במרכז הארץ, אהד. מבקש לא לקבל את התיקון?
אני אומר כך: במידה ואי העברת התיקון מונעת מתן המסלול
החלופי למפעלים פרקטית, ואני אומר פרקטית, כי אלי לא באו ואמרו: לא
קבלנו מסלול חלופי מפני שהתיקון בחוק לא עבר. למרכז ההשקעות אי;
תקציב הרשאה להתחייב ועד שלא יהיה תקציב, לא יוכלו לחת אישורים. לכן
אני שואל, האם אי העברת החוק הזה עוצרת בפועל מפעלית מלקבל אישור?
במידה וזה מעכב קבלה. לייתר או מעמד של מפעל מאושר במרכז
הארץ, בלית ברירה אני הייתי מציע לקבל את התיקון כדי לא לעכב הליכים.
אבל כפי ששמעתם, המענק העלוב של 3% היה פרי ביטול הלוואות הפיתוח. את
המענק הזה בייזלו. עכשו מחוקקים חוק כדי לחזק את הביטול הזה.
מאחר ואין הזדמנות לועדת הכספים לערוך דיון ליל החוק
לעידוד השקעות הון ביזמתה, כי הוועדה מחכה עד שהממשלה תגיש תיקון
לחוק, ורוב התיקונים הם לרעה ולא לטובה- אני אינני זוכר בשנים האחרונות
א. טיברג
אך תיקון לטובה - אני ממליץ מאד להמשיך בדיון זה עוד יום-יומיים
ולמצות אותו ובסופו ועדת הכספים תבוא ביזמתה ותציע לאפשר לתזור
למענק במרכז הארץ כפי שהיה לפני שבוטל. אני רוצה להזכיר שהיה מענק
של 8%. בהתחלה ביטלו 5% ואחר-כך ביטלו 3%. לכן המסלול החלופי נותן
פטור ממסים לשנתיים .
אני מציע שתציעו לתת הלוואות פיתוח במחיר לא מסובסד
אבל במחיר בינלאומי, במחיר ליל "לייבור" מינוס חצי אחוז או "לייבור"
פלוס חצי אחוז, אבל מחיר שיאפשר לתעשיה הישראלית להתחרות.
אני מוחה בכל תוקף נגד הדברים שהושמעו כאן, אחרי
שמסרסים את התעשיה שלוש שנים, והאינפלציה היא 17% ושער החליפין
תקוע במקום, לבוא ולהגיד שהתפוקה לעובד יורדת? התפוקה לעובד יורדת
והיא תרד והתעשיה לא תוכל לשלם שכר מינימום, כאשר את התמורות שלה
תוקעים כמו עוגן במקום אחד ואפילו קראו למדיניות זו בשם "עוגן"
והאינפלציה רצה חפשי, נכון, ירדנו מאינפלציה של 400% לאינפלציה של
17%, אבל גם אינפלציה של 17% היא פי חמשה מהאינפלציה במדינות שאנו
מתחרים אתן. על כן פוטרו עובדים ויפטרו עוד עובדים. ובאוצר ימשיכו
לנהל מדיניות כלכלית כזאת.
אני קורא לוועדת הכספים ליטול יזמה ולהכניס בהצעת החוק
הלוואות פיתוח, כדי שיהיה אפשר לעל1ות השקעות ואפל1ר יהיה לבצע השקעות
שאושרו. עודד שמיר אמר שמבצעים 50%-40%. וזו ירידה דרסטית בהשקעות.
זה יארך עוד יום-יומיים ותכניסו סעיפים אלה בחוק. ואני אבקש מהתעשייבים
לא לעשות הפגנות מול מרכז ההשקעות ולא לזרוק אבנים. תשבו ותחליטו
החלטות שיביאו לחידוש ההשקעות. אנו לא באים לבקש להרע לתעשיה. זו בקשתי,
אני רוצה לומר לכם מה הפרוצדורה ליל דיון בחוק. שמענו
משלחות. שאלנו שאלות, הבער ו ריעות. חוק שהממשלה מגישה, היא יכולה לקחת
חזרה. אם הוועדה מציעה שינויים שאינם מקובלים של הממשלה, הממשלה יכולה
לקחת חזרה את החוק. אם השינויים המוצעים מקובלים על הממשלה, הצעת
החוק מובאת למליאה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.
אני מכריז שסיימנו את הדיון בהצעת החוק. שמענו שבוטל
המענק של 3% במרכז הארץ-. זו עובדה.. לוועדה, מבחינה חוקית, אין "סיי"
בענין, כי המענק של 3% לא היה בחוק. ויש לפנינו הצעת חוק האומרת,
שמאחר שבוטל המענק של 3%, מוצע מסלול חלופי של הטבות בשלב הפירות.
זו הצעת הממשלה,
שמענו על מצב התעשיה ובעקבות זאת באו חברים ואמרו: אנו
חושבים שעידוד שניתן היום להשקעות הון אינו מספיק ויש צורך להרחיב
א. ויינשטיין
אח הצעת החוק ולכלול בה סעיפים נוספים. חבר הככסח רמון הציע
לכלול סעיף בנושא הלוואות פיתוח, חבר אחר הציע להחזיר את
המענק.
שמענו דעה התאחדות התעשיינים ודעוח חברי הוועדה. אנו
רוצים לשמוע עמדת האוצר.
אני שותף לעמדת החברים. העובדוח מדברות בעד עצמן. אין
השקעות בתעשיה. יש ירידה בהשקעות וצריך לעודד את התעשיה. אנו יודעים
שלא רוצים להשקיע בארץ כאש יש בעיות נוספות, פרס לבעיות הכלכליות.
מר אריאב, הייתי מבקש שתביא לפני שר האוצר עמדת הוועדה,
והכוונה ליל החבריה להכניס לחוק זה סעי(י בנושא הריבית, בנושא הלוואות
הפיתוח והחזרת .המענקים. אני רוצה לשמוע עמדו' האוצר והיא חובא לפנינו
בילזיבה הבאה, בה נצרך להחליט. אם האוצר יסכים, מה טוב. אם האוצר
יתנגד, נצטרך להחליט אם אנו מעבירים את החוק בנתונים אלה, .בל1עה זו
צריך להיות ברור שהוועדה מודאגת וילז מגמה להכניס תיקונים נוטפים בחוק.
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12.00