ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/03/1992

חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשנ"ב-1992; תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם) (תיקון), התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 250

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני, י"א באדר ב' התשנ"ב (16 במרץ 1992). שעה 00 ;14

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

א' ויינשטיין

מ' וירשובסקי

י' שמאי

מוזמנים; א' בר - מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

צ' בירן - משרד הבינוי והשיכון

מ' דקל - " " "

יחזקאל לוי - יועץ משפטי, משרד הפנים

ל' ענתבי - משרד הפנים

מי סן - "

ר' רוטנברג - המשרד לאיכות הסביבה

ב' בר-און - " " "

אי נאמן - "

ת' רוה - משרד המשפטים

די דרור - " "

אי מישר - משרד הבריאות

ע' הדר - משרד האוצר

א' שולמן - מרכז השלטון המקומי
יועץ משפטי
צ' ענבר

מ"מ מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; 1. הוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) (תיקון מסי 2), התשנ"ב-1992.

2. תקנות הרוקהים (יסודות רדי ואקטיבי ים ומוצריהם) (תיקון), התשנ"ב-1992.



חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2). התשנ"ב-1992

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.
על סדר-היום
חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) (תיקון מסי 2), התשנ"ב-1992.

בפנינו בקשה של המשרד לאיכות הסביבה. בינה בר-און, בבקשה.

ב' בר-און;

ביום 2 באפריל 1989 החליטה הממשלה בהחלטה מסי 349: "נציגי השר לאיכות הסביבה

יהיו חברים במוסדות התכנון. חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 יתוקן בהתאם". מאז

אנחנו מנסים להעביר את ההחלטה ויש בעיות רבות.

ב-22 בינואר 1992 כתב מזכיר הממשלה אל היועץ המשפטי של משרד הפנים כלהלן:
"הנדון
נציגות המשרד לאיכות הסביבה בוועדות מחוזיות. בשיחתנו מהיום סוכם כי

בתיקון קרוב לחוק התכנון והבניה ישולב בהצעת החוק צירופם של נציגי השר לאיכות

הסביבה במוסדות התכנון בהתאם להחלטת הממשלה 394 מ-2.4.89 בנוסף לנציגים הקיימים.

זאת מחמת רושיבותו של הנושא בעולם דהיום, דבר שלא היהי בעת חקיקתו הבסיסית של

החוק."

אני מבקשת את הסכמת הוועדה ולהביא את הענין לקריאה שניה ושלישית.
מ' וירשובסקי
אני בעד חבר נוסף של המשרד לאיכות הסביבה בוועדה המחוזית. לאורך כל השנים

תמכתי בצירוף נציג של המשרד לאיכות הסביבה. אבל יש פה בעיה. אם היו אומרים נוריד

נציג אחד של משרד ממשלתי כלשהו ונכניס נציג של המשרד לאיכות הסביבה, לא היתה

בעיה. ברגע שמבקשים להוסיף נציג, האיזון של מספר חברי הממשלה בהשוואה לגופים

אחרים משתנה.
היו"ר י' מצא
תיאוריה מאד מעניינת. רק אנא ממך, תהיה עקבי לכל אורך הדרך ותשמור על איזונים

גם בול"ל.
מי וירשובסקי
הול"ל הוא אמצעי חירום שלילי שאני רואה אותו בחומרה רבה, ואני רוצה למתן את

הסכנה שבו על ידי הוספת בלמים. פה יש ועדה קבועה לאורך ימים. לכן אני רואה הבדל

בסיסי בין שניהם.

אני מעלה את הענין הזה כבעיה. אם הוא יעמוד להצבעה, אני לא אצביע נגד, אבל

הוועדה צריכה לתת את דעתה עליו.
ר' רוטנברג
לענין הפרופורציה, אם אני מסתכלת על ההרכב, הפרופורציה לא משתנה בצורה

שמפירה את האיזון בצורה ממשית.
מ' וירשובסקי
חבל להתווכח. אני חושב שהבעיה היא בעיה, אבל לא אצביע נגד. אני מקבל את זה.



ב' בר-און;

גם בוועדה למימי חופיו.

א' שולמן;

אני מביו שזו החלטת ממשלה ולא נילחם נגדה, אבל מכיווו שבוועדות המחוזיות, %99

מהנושאים שדנים בהם אלה נושאים של מרחב שלטוו מקומי, אני מבקש להוסיף גם נציג של

השלטון המקומי.

היו"ר י' מצא;

מאחר וחבר-הכנסת וירשובסקי הודיע שאם זה יועמד להצבעה הוא יתמוך בזה, אנחנו

מחליטים שנציג המשרד לאיכות הסביבה יצורף לוועדה המחוזית. את זה סיימנו.

אני מבקש להעלות את הערעור של משרד הבינוי והשיכון לגבי 20%. מנכ"ל משרד

הבינוי והשיכון, בבקשה.

א' בר;

הסעיף שאנחנו מערערים לגביו הוא סעיף 3 להצעת החוק. אנחנו ביקשנו שיתוספו

המלים; "ובתכניות שיוגשו על ידי משרדי הממשלה יראו כתחילת ביצועה של תכנית,

ביצוע עשרים אחוזים מעבודות התשתית המתוכננות בשטח התכנית". אני רוצה לנמק.

בניגוד לשוק הפרטי ששם מדובר על עשרים אחוזים מהיקף יחידות הדיור, אחד החדשות

הגדולים של הגופים הירוקים למיניהם הוא ניצול הול"ל לצרכים פרטיים ופגיעה בדברים

החיוניים; נוף טבע, עתיקות וכיוצא בזה. הממשלה, כאשר היא מתכננת ובונה, סיכוני

הפגיעה הם אפסיים אם בכלל. השיקולים של הממשלה לצורך תכנון ובניה שונים לחלוטין

מהשיקולים של השוק הפרטי. לכו כאשר בהיקפי הבניה הגדולים של המדינה באמצעות משרד

הבינוי והשיכון רוצים להכניס סעיף כזה של עשרים אחוזים היקף בניה, המשמעות של

הסעיף הזה הוא ביטול הול"ל לגבי משרד הבינוי והשיכוו.

ת' רוה;

מדובר על יסודות.
א' בר
לא משנה, יסודות זה התחלת עבודה.

יחד עם זאת, כאשר הממשלה באמצעות המשרד משקיעה כסף בתשתית, היא למעשה מודיעה

על כוונתה לבנות והיא לא משקיעה בעבודות תשתית על מנת שהתשתית הזאת תהיה בשטח.

מלבד מקרה חריג שהיה, בכל מדינת ישראל אין תופעה כזאת שמבצעים תשתית אלא לצורך

בניה. אבל מבחינת תקציבית יכול להיווצר פער של זמו בין ביצוע התשתית לבין ביצוע

בניית יחידות הדיור ואז הממשלה משקיעה מליוני שקלים והתשתית יורדת לטמיון כי

התכנית כבר לא תהיה בתוקף.

השוק הפרטי לא עובד כך. השוק הפרטי עובד על פי היבט כלכלי בעיקר שלפיו אומרים

לו; כאשר ארנה רוצה להציג תכנית ולקבל את האישור בול"ל, חזקה שאתה רוצה לבנות. כי

אם אתה לא רוצה לבנות אל תביא את התכנית לול"ל. אם אתה רוצה לבנות, אין שום משרד

אחר או תקציב מדינה שמונע ממך, לך ותבנה. יש לך התקופה הקבועה בחוק לבנייה של

אותו יחידות דיור.



מבחינתנו כמשרד ממשלתי שעושה את עבודתו על פי החלטות הממשלה ובתיאום עם משרדי

ממשלה אחרים, בעיקר עם משרד האוצר, קבלת ההחלטה הזאת של עשרים אחוזים של בניית

יחידות הדיור ייראו כבחינת תכנית, המשמעות שלה חמורה מאד מבחינת הממשלה. גם

ההחלטה שהסכמנו לה, של עשרים אחוזים מהתשתיות, גם היא קשה, אבל הסכמנו לה כדי

להגיע לפשרה עם משרד הפנים והמשרדים האחרים. אנחנו גם הודענו על העמדה הזאת

לממשלה.

אני מבין את החששות של אלה שיש להם בעיה עם הסעיף הזה. אבל יחד עם זה, אתם

צריכים להבין, ההתייחסות אלינו לא יכולה להיות כפי שאתם מתייחסים לאותו גוף פרטי,

שלוקח קרקע חקלאית, מעביר אותה לבניה, גורם ללחצים, עושה כספים מאותן קרקעות,

פוגע בתכנון, עושה תכנון לא טוב - את זה המדינה לא עושה. לכן ההתיירוסות חייבת

להיות שונה בין הגופים הפרטיים לבין פעולות הממשלה כל עוד האחריות לפתרון בעיות

הדיור במדינת ישראל היא על הממשלה.

לכן אני מבקש, אדוני היושב-ראש לקבל את ההסתייגות שלנו כדי שפעולות הממשלה לא

ייפגעו.

היו"ר י' מצא;

חבר-הכנסת וירשובסקי, הסעיף הזה היה ככתבו וכלשונו כפי שמבקשת כרגע הממשלה

באמצעות משרד הפנים.

מי וירשובסקי;

ואנחנו מחקנו את הסיפא.

היו"ר י' מצא;

העירו כנגד זה. אנחנו לא נכנסנו ולא התעמקנו בזה. לא היה אתנו פה נציג משרד

השיכון או היה ולא הציג את הנושא כפי שצריך היה להציג אותו ומחקנו את הסיפא. פנה

אלי מנכ"ל משרד השיכון בבקשה להופיע היום ואני מציע להחזיר את הסיפא.

מי וירשובסקי;

לא. התפיסה שלי היא נגד כל החוק. אני עומד על המחיקה הזאת שנראית לי מאד

סבירה עם כל הבנת הקושי. לו הייתי מנכ"ל משרד השיכון בוודאי הייתי טוען את כל

אותם דברים. אבל כמחוקק זה נראה לי כמסוכן, אני לא אתן לזה יד אם רק אוכל.

יחזקאל לוי;

הבעיה היא שבהרבה מקומות אין תשתיות. זה יתן תמריץ שיבצעו את התשתיות ואז

תהיינה התשתיות מוכנות.

א' בר;

בחוק הקיים, ללא התיקון, יש הסעיף הזה אבל אין את ההגדרה. יכולנו בוועדות

הול"ל, עם כל הכבוד, להחליט שההגדרה תהיה שתחילת התכנית תיראה אישור התכנית, או

ביצוע של חמישה אחוזים מעבודות התשתית. אם הדבר הזה לא מתקבל, אני חושב שאנחנו

נפנה לממשלה בבקשה לבטל את החוק הזה.

היו"ר י' מצא;

חבר-הכנסת וירשובסקי יהיה מאושר.



א' בר;

לא את החוק, את התוספת הזאת. אנחנו נפנה לממשלה ונבקש לתקן את הצעת החוק

ולהתאים אותה לצרכים של הממשלה. רבותי, אינם צריכים להתייחס לפעולות הממשלה לא כאל

אותן פעולות של השוק הפרטי. אותם חששות שקיימים, לדעתי אלה חששות שאין להם על מה

לסמוך. גם אם ניקח את העבר, העבר הוכיח שהפגיעה היא פגיעה מינימלית. העבר הוכיח

שנמצאו פתרונות בהיקפים אדירים. לכן צריך לראות את מה שנעשה עד היום. אבל זאת

גזירה שאנחנו לא יכולים לחיות איתה. זה כאילו החוק בוטל.

היו"ר י' מצא;

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להוסיף את הסיפא כפי שהיתה במקור בחוק הממשלתי

לפיה בסעיף 6(א) לחוק העיקרי בסיפא יבוא; "ובתכניות שהגישו משרדי הממשלה יראו

כתחילת ביצועה של תכנית, ביצוע של 20 אחוזים מעבודות התשתית המתוכננות בשטח

התכנית". מי בעד התוספת ומי נגד?

הצבעה

ההצעה להוסיף את הסיפא שהיתה בסעיף 6(א) לחוק העיקרי נתקבלה

היו"ר י' מצא;

הוגשה הסתייגות לפיה נטען בוועדת הכנסת שזה נושא חדש. אני מציע לדחות אותה.

מ' וירשובסקי;

יש לך רוב, ארנה יכול לדחות את זה. הרי הבקשה שלנו להסתייגות הזאת היתה מאד

סבירה, להוסיף לוועדה שני נציגים מהמשרדים החשובים לשם איזון. כשזה בא כחוק כללי

הערתי הערה אבל קבלתי והצבעתי יחד אתך.

היו"ר י' מצא;

אני לא מוכן לשנות את האיזון שהיה בוועדה הזאת. אני מעמיד את זה להצבעה. מי

בעד ההצעה להוסיף נציגים, מי נגד.

הצבעה

ההצעה להוסיף נציגים לא התקבלה.
ע' הדר
בדיונים שהיו בוועדה לא דנו בכל השינויים. יש עוד שני תיקונים.

היו"ר י' מצא;

לא דנו בכל השינויים. רצינו לתקן עוול לגבי המשרד לאיכות הסביבה. זה לא מפר

את האיזון בצורה קשה.



תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)

(תיקון), התשנ"ב-1992

היו"ר י' מצא;

אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר היום: וזקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים

ומוצריהם) (תיקון), התשנ"ב-1992. תקנות שמובאות לאישור הוועדה.

ר' רוטנברג;

תקנות הרוקהים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980, מסדירות את

הפיקוח על מתן שירותים, על עיסוק ועל מיכשור שמכיל חומרים רדיואקטיביים. לפני

פחות משנה, ביולי שנה שעברה, הוועדה אישרה תיקון התקנות שעיקרו היה חלוקת סמכות

בין משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה, בהתאם להחלטת הממשלה, בהסכמת שני

המשרדים,

לפיהם כל אחד מהמשרדים יעסוק בתחומים שלו. דהיינו, כל הנושא של חומרים

רדיואקטיביים בבתי חולים ומכשירים רדיואקטיביים - משרד הבריאות; וכל היתר לפי

מה שנקבע בתקנות, המשרד לאיכות הסביבה.

בין היתר נקבעו תיקונים להגדרה של כמה מושגים. בהגדרה של קרינה בלתי מיננת

נפלה השמטה. קרינה בלתי מיננת לפי התקנות היום זו קרינה אולטרא-סגול,

אינטרא-אדום, לייזר, גלי מיקרו, גלים אלקטרו מגנטיים בתדירות נמוכה מאד ובתדירות

נמוכה ביותר. בזמנו נשמט הנושא של גלים אלקטרו מגנטיים בתדירות הרדיו מה שנקרא

.R.Fלמשל מדובר על הקמת אנטנות בגבעתיים שהגלים שהם מקרינים הם הגלים האלה

וכדאי שיהיה פיקוח בנושא הזה.

היו"ר י' מצא;

היום אנחנו דנים רק בהשמטה הזאת?

ר' רוטנברג;

בהשמטה הזאת ובעוד השמטה. ההשמטה השניה שייכת לתקנה 9. זו תקנה שנוסחה מחדש

בעקבות החלוקה בין המשרדים, ובה נקבעו בעצם התפקידים של הממונה על הקרינה של משרד

הבריאות ואיכות הסביבה; לתת היתרים, לפקח ולבצע תפקידים אחרים. בזמנו היה להם גם

תפקיד להמליץ בפני השר על קביעת תקני בטיחות קרינה. זה נשמט ואנחנו מבקשים להוסיף

את זה.

היו"ר י' מצא;

ברגע שאנחנו מאשרים את זה, תהיה הדפסה חדש של התקנות עם התוספות האלה?

ר' רוטנברג;

כן. זה על דעת משרד הבריאות שמיוצג פה.

היו"ר י' מצא;

אין התנגדות למשרד הבריאות?



א' מישר;

אין התנגדות.

היו"ר י' מצא;

אנהנו מאשרים את תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם) (תיקון),

התשנ"ב-1992 עם התוספות שהושמטו.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:45

קוד המקור של הנתונים