ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/03/1992

חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום. התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 249

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. וי באדר בי התשנ"ב (11 במרץ 1992), שעה 09:00
נכחו; חברי הוועדה
י' מצא - היו"ר

מי וירשובסקי

עי סולודר
מוזמנים
יי רעני - רשות גנים לאומיים

מי בן-פורת - " " "

אי בידץ - רשות שמורות הטבע

י' רוה - " " "

אי גלילי - " " "

אי דרורי - רשות העתיקות

מ' ארד - " "

ר' שחור - משרד הבטחון

אי יפהר - משרד החינוך והתרבות

ש' ברלנד - משרד החקלאות

ת' מור - " יי

תנ"צ עי מודריק- יועץ משפטי, משטרת ישראל

די דרור - משרד המשפטים

לי משיח - " יי

בי בר-און - המשרד לאיכות הסביבה

מי בן-גרשון - משרד הפנים

לי ענתבי - " "

שי עיר-שי - משרד האוצר
יועץ משפטי
צי ענבר
מ"מ מזכיר הוועדה
א' קמארה
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשנ"ב-1992.



חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום. התשנ"ב-1992

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתור) את ישיבת הוועדה.
על סדר היום
חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשנ"ב-1992.

שתי הערות מקדימות. זו ישיבה אחרונה שניתן עוד לקיים כדי להביא את החוק הזה

לידי סיום הקריאה השנייה והשלישית. החוק הזה כמעט גווע, כמעט לא יכולנו להביא

אותו, ובשבוע האחרון, בשל סיכומים ולא מעט רצון שלי לכבד את חברת הכנסת עדנה

סולודר שכעת מסיימת את הכהונה שלה בכנסת, אנחנו מביאים את החוק שהיא עבדה עליו

חודשים רבים מאד, כי אחרת אולי היינו מותירים לכנסת ה-13 לסיים את העבודה,

מחילים דין רציפות ועושים עבודה יותר שקטה. אבל אני רוצה לגמור היום את הדיון

בחוק הזה, זו גם תהיה מתנת דרך לחברת הכנסת עדנה סולודר שעשתה עבודה גדולה.

היו לנו הרבה שעות עבודה בחוק הזה. אני רוצה שלא נתחיל עכשיו לעמוד על

קוצו של יוד, מלה זו או אחרת. אם נוציא איזשהו דבר שגוי או לקוי, ניתן לתקן את

זה בחקיקה נוספת, להביא תיקון לחוק הזה עצמו.

אדוני היועץ המשפטי, היכן אנחנו עומדים?

צי ענבר;

הדברים שלא סגורים עד הסוף מבחינת הצבעות הוועדה ומבחינות אחרות - הוועדה

טרם הצביעה על ההצעה לשנות את שם החוק. מוצע ששם החוק יהיה בהתאם לתוכנו; "חוק

גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה". אתרי הנצחה לא נכלל

בשם החוק הקודם על אף שהוסף בו הפרק שדן באתרי הנצחה. אני מציע להחליט על שם

החוק.

היו"ר י' מצא;

אנחנו מחליטים ששם החוק יהיה; "חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים

לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992".

צ' ענבר;

בעמוד 2, ההצעה היא ששם הפרק יהיה; "מועצת גנים לאומיים, שמורות טבע

ואתרים לאומיים", במקום "באתרי הלאום", בהתאם לשם הפרק.

היו"ר י' מצא;

יש הערות? אין.

צי ענבר;

עוד בעמוד 2, חברת הכנסת עדנה סולודר מסירה את הסתייגותה לפיה היא הציעה

להוסיף את שר החקלאות. ובכן, סעיף 2(א) יחיה; הממשלה, לפי הצעת השר לאיכות

הסביבה, תקים מועצת גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים. כלומר, סמכות שר

הפנים על פי החוק הקודם עוברת לשר לאיכות הסביבה.

מי בן-גרשון;

מלבד סעיף 2(5).



היו"ר י' מצא;

נכון.

צי ענבר;

עמוד 3, סעיף קטן (ב) למעלה, הנוסח הסופי הוא; "השר לאיכות הסביבה, לאהר

התייעצות עם המועצה, ימנה יושב-ראש מבין חבריה".

היו"ר י' מצא;

סוכם.

צי ענבר;

בעמוד 4 אין שינויים.

י י רוה;

בסעיף 7, באחת הישיבות הקודמות, בהסכמת משרד המשפטים עד כמה שאני זוכר,

סוכם להוציא את המלה "יעוד" ולהשאיר רק את המלה "שימוש". אם יהיה כתוב; למעט

כל יעוד או שימוש אחר בשטח המותרים על פי דין, למעשה לא עשינו כלום. אתה משנה

את היעוד אבל משאיר את כל היעוד הקודם שהיה קיים לפני שינוי היעוד. זה דבר

בלתי אפשרי. יש סתירה בתוך הסעיף. "שימוש אחר" הסכמנו. אמרנו שאם מישהו משתמש

בשטח כדין ויש לו זכויות בו, לא ניקח את זכויותיו כמובן, אבל היעוד השתנה,

יעוד חייב להשתנות. היעוד החדש יהיה גן לאומי, היעוד הקודם היה אולי משהו אחר.

צי ענבר;

הנושא נבדק בשעתו על ידי יחזקאל לוי והוא ביקש שזה ישאר כמו שזה.

לי ענתבי;

סוכם שזה ישאר כמו שזה.

י י רוה;

זה בלתי הגיוני להשאיר את זה.

צי ענבר;

היו לו נימוקים כבדי משקל שנוגעים לחוק התכנון והבניה, ואני מציע לא

לשנות ולא להחליט בהעדרו.

י י רוה;

אבל השאלה היא איך זה ישאר. אם זה יחוקק בצורה הזאת, למעשה אין מובן

לסעיף.



היו"ר י' מצא;

תסביר את הנימוקים שלך.
יי רוח
כשאנחנו מכריזים על שטח כגן לאומי, יש סעיף אחר שאומר שאי-אפשר להכריז

אלא אם היעוד הותאם בהתאמה. זאת אומרת, ועדת התכנון והבניה תחליט על יעוד של

גן לאומי. זח יהיה היעוד החדש. ואז כתוב בסעיף הנוכחי: חהכרזה תהיה עדיפה על

כל יעוד אחר למעט כל יעוד--- המותרים על פי דין. זאת אומרת, אם היה יעוד קודם

מותר על פי דין, ההכרזה לא תהיה עדיפה עליו.

צ' ענבר;

ולא בוטל.

י י רוה;

זה לא כתוב פה.

צי ענבר;

הרי כל התנאי להכרזת השטח הוא שזה עבר את כל ההליך על פי חוק התכנון

והבניה. אם היעוד בוטל, כבר לא קיים יעוד אחר על פי דין. אבל אם נותר עדין

בתכנית המיתאר יעוד אחר, היעוד הזה ישאר.

י י רוה;

אני מסכים למה שאתה אומר, רק שזה לא בדיוק כתוב.

צי ענבר;

על הניסוח נדבר עם יחזקאל לוי.

היו"ר י' מצא;

סעיף 7(א) נשאר כפי שהוא. נשמעה הבהרה של צבי ענבר. יישבו המשפטנים למצוא

את המלה הנכונה אם צריך בכלל.

צ' ענבר;

לסעיף 8, על פי בקשת מנהל רשות העתיקות וגם בהסכמת רשות שמורות הטבע

ורשות הגנים הלאומיים יווסף; או תוצא מהכלל פעולה על פי חוק העתיקות התשל"ח-

1978, שתהיה קיימת חובת התייעצות בין רשות העתיקות לבין הגורם הנוגע בדבר.

כרגע נאסרת כל פעולה אחרת וכל פעולה אחרת צריכה אישור הרשות. פעולה לפי חוק

העתיקות תהיה טעונה התייעצות עימה.

י י רוה;

אבל ההחלטה תהיה בידי רשות הגנים.



היו"ר י' מצא;

כן. בסדר.
צי ענבר
בעמוד 6 סעיף 12(ג): "השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם המליאה, ימנה

יושב-ראש למליאת רשות הגנים מבין חבריה של המליאה".

אני מסב את תשומת לבכם בעמוד 7 לסעיף 14 שדיבר על תקופת הכהונה של הברים

שאינם נציגי הממשלה ושנקבע שהיא תהיה חמש שנים. הסעיף הזה בוטל, אין כרגע שום

הוראה לגבי תקופת הכהונה.

בעמוד 9 סעיף 23, לגבי סדרי עבודה. "מליאת רשות הגנים תקבע את סדרי

עבודתה ומועדי ישיבותיה". מוצע להשאיר כמו שזה כעת.

היו"ר י' מצא;

בסדר.

מי בן-גרשון;

בסעיף 22 יש כוכבית.
צי ענבר
חבר הכנסת וירשובסקי מציע למחוק את המלים "בגנים לאומיים". זו הסתייגות

שלו, או שהוא יעמוד עליה או שלא.

בעמוד 12, סעיף 36(א){1), אנחנו מדברים על הרכבה של מליאת רשות שמורות

הטבע. פיסקה (1) אומרת כך; "ארבעה חברים וביניהם יושב-ראש מליאת רשות הגנים,

ימונו על ידי השר לאיכות הסביבה; (2) שאר החברים ימונו על ידי שר החקלאות".
היו"ר י' מצא
וזה על-פי סיכום של מי שאחראי היום על משרד החקלאות.
צי ענבר
זה על פי סיכום של שר החקלאות, שיש להניה שהוא מקובל גם על השר לאיכות

הסביבה כי זה אותו איש, וגם על דעת ראש הממשלה.

סעיף 35 נכניס במהלך העריכה.

סעיף 36, סעיף קטן (ג), שוב הזיקה של השר לאיכות הסביבה להרכב המליאה.

"השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם המליאה, ימנה יושב-ראש מבין חבריה".

לעומת זאת, לפי סעיף 37, שר החקלאות הוא זה שימנה את מנהל רשות שמורות הטבע,

כלומר, יושב-ראש המליאה. לעומת זאת, לא תהיינה סמכויות משותפות ביתר העניינים,

כלומר, החלטת הממשלה שעל פיה הסמכויות לגבי שמורות הטבע תהיינה נתונות במשותף

לשר החקלאות ולשר לאיכות הסביבה באות לידי ביטוי בכך, שהשר לאיכות הסביבה יש

לו השפעה מכרעת בהרכב המליאה או היושב-ראש שלה - - -



י' רוח;

צריך לכתוב בסעיף 36(ג): "הממשלה, לפי הצעת השר לאיכות הסבלבה, ימנה

יושב-ראש מבין חבריה".

בי בר-און;

אני קוראת את מכתב ראש הממשלה. "ומינוי אחד מחברי מליאת רשות שמורות הטבע

כיושב-ראש המליאה לפי המלצת השר לאיכות הסביבה". בסעיף 37 כתוב לפי הצעת שר

החקלאות.

צי ענבר;

קודם כל אני רוצה לומר שסעיף 36(ד) מיותר כי הוא חוזר על מה שנאמר בסעיף

37. נאמר פה: "מינוי אחד מחברי מליאת רשות שמורות הטבע כיושב-ראש המליאה, לפי

המלצת השר לאיכות הסביבה". אין שינוי לגבי מינוי המנכ"ל.

אי בידץ;

עד כה, השר - שר החקלאות או השר לאיכות הסביבה - היתה לו סמכות למנות

באישור הממשלה. האם זה כך גם לפי החוק החדש?

י י רוה;

השאלה היא למה חוסר האיזון הזה במינוי היושב-ראש על ידי הממשלה ולא על

ידי השר וההיפך? זאת אומרת, את היושב-ראש השר ממנה, ואת המנכ"ל ממנה הממשלה.

אי-אפשר לעשות ששר החקלאות ימנה כל אחד מחברי מליאת רשות שמורות הטבע ואת מנהל

רשות שמורות הטבע, או את שניהם תמנה הממשלה?

צי ענבר;

סעיף 31 לחוק הנוכחי שבתוקף היום אומר; "הממשלה, לפי הצעת שר החקלאות,

תמנה אחד מבין חברי מליאת רשות שמורות הטבע להיות מנהל רשות שמורות הטבע".

י י רוה;

זה מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו רוצים את זה גם לגבי היושב-ראש.

צי ענבר;

לגבי היושב-ראש יש החלטה של ראש הממשלה ושר החקלאות שעל פיו השר לאיכות

הסביבה הוא שימנה.

בעמוד 17, סעיפים 53 ו-54, הפרק הנוגע לאתרים לאומיים. מה שמופיע כרגע

אלה הסמכויות לפי החוק הנוכחי, שעל-פיו הסמכויות לגבי אתרים לאומיים הן בידי

שר הפנים.

היו"ר י' מצא;

מה סיכמנו?



צי ענבר;

שזה ישאר.

היו"ר י' מצא;

אנחנו משאירים את שר הפנים, שהוא המכריז.
בי בר-און
רק על ההכרזה.

היו"ר י' מצא;

"שר הפנים רשאי, לאחו- התייעצות במועצה, להתקין תקנות לאיסור הפגיעה באתר

לאומי--".
בי בר-און
לא. אנחנו מבקשים שזה יהיה השר לאיכות הסביבה.

לי ענתבי;

אנחנו לא מתנגדים שזה יהיה השר לאיכות הסביבה.

צי ענבר;

בסעיף 53, השר לאיכות הסביבה.

לי ענתבי;

לגבי סעיף 54 גם היתה בעיה. אנחנו מסכימים שזה יהיה השר לאיכות הסביבה

בסעיף 54(א). אבל אם צו הביצוע יהיה בשיתוף עם הרשויות המקומיות וזה מחייב

תקציב של הרשות המקומית, זה יהיה בהסכמת שר הפנים.

צי ענבר;

אני מניח שאין למשרד לאיכות הסביבה התנגדות.

היו"ר י' מצא;

בסעיף 54(א) יהיה השר לאיכות הסביבה. ובסעיף קטן (ג) בהסכמת שר הפנים.

לי ענתבי;

אנחנו נוסיף סעיף; הוטל צו ביצוע בפרק זה בשיתוף עם הרשות המקומית, יהא

הצו טעון גם הסכמת שר הפנים.

צי ענבר;

"רשאי השר לאיכות הסביבה, בהסכמת שר הפנים ושר האוצר--". מחקנו את כל

הכוכביות וההערות.
עי סולודר
הוספת את זה בסעיף קטן (ג)?

צ' ענבר;

כן.

בעמוד 18, סעיף 56 הוספנו סעיף קטן (א1): "שר הבטחון, לאהר התייעצות עם

המועצה, ימנה יושב-ראש מבין הבריה", כי לא היתה הוראה כלשהי הנוגעת למינוי

יושב-ראש המועצה.

היו"ר י' מצא;

הלכנו בערך לפי אותו כלל.

צי ענבר;

בעמוד 22, בסעיף קטן (ב) של סעיף 65, הושג סיכום בין משרד המשפטים לבין

משרד הבטחון שלגבי מי שהקים אנדרטה בניגוד לסעיף 65 דינו מאסר שנה. הכוונה

היתה להתאים את זה להוק התכנון והבניה בהקשר הזה.

מי וירשובסקי;

מאסר שנה בשביל הקמת אנדרטה, זה נראה לי קצת מוגזם ומופרז.

היו"ר י' מצא;

ענישה על בניה בלתי חוקית צריכה להיות ענישה כבדה. מכיוון שמדובר

באנדרטה, במקרים חריגים, אני בטוה שהשופט הרחמן ימצא את הדרך לא להטיל את כל

שנת המאסר.

מי וירשובסקי;

אני מבקש שדינו יהיה חצי שנה מאסר.

צי ענבר;

יש התנגדות? אין התנגדות.

תנ"צ עי מודריק;

לגבי סעיף 66, מינוי פקחים, בעקרון הסעיף מקובל עלינו. לגבי סעיף 66(ב)

"לא יתמנה פקח אלא אם קיבל הכשרה מתאימה", אני מציע להוסיף שטיב ההכשרה ייקבע

בתיאום עם משטרת ישראל.

י י רוה;

בפועל, תכניות ההשתלמות וההדרכה לפחות של רשות שמורות הטבע מתואמות עם

המשטרה וחלקן מבוצעות גם במתקנים של המשטרה. אני לא חושב שיש צורך להכניס את

זח בתור הוראת חוק.



תנ"צ עי מודריק;

אני מציע שמה שנעשה בפועל יהיה גם להלכה מפני שיש לזה חשיבות עצומה. יש

סמכויות מאד רחבות לפקחים, סמכויות של אכיפה, ואי-אפשר בהחלטה אדמיניסטרטיבית

לצמצם הכשרה למשהו שיהפוך אותה בעצם לפארסה. צריך שזו תהיה הכשרה שמקובלת על

גוף שתפקידו להכשיר שוטרים.

היו"ר י' מצא;

זה תפקיד אחר לגמרי, זה לא תפקיד שיטור.

תנ"צ עי מודריק;

הייתי אומר שזה שיטור פלוס.

צי ענבר;

"קיבל הכשרה מתאימה על דעת משטרת ישראל".

תנ"צ עי מודריק;

זה מה שאני מבקש.

היו"ר י' מצא;

בסדר.

צי ענבר;

הגענו לסעיף 69א, סעיף משמעת.

י י רוה;

בסעיף 69א לא הצלחנו להגיע להסכמה עם משרד המשפטים ואנחנו מבקשים את

התערבות הוועדה. הסעיף הזה מחיל את חוק שירות המדינה (משמעת) על רשות שמורות

הטבע ועל רשות הגנים הלאומיים. כרגע, הסכם העבודה שחל בתוך רשות שמורות הטבע,

אני מניח שגם ברשות הגנים הלאומיים המצב דומה, הוא קשה יותר, תנאי המשמעת שם

קשים יותר מאשר לפי חוק שירות המדינה (משמעת), בעיקר לגבי פיטורין שיכולים

להיעשות על ידי מנהל רשות שמורות הטבע או מנהל רשות הגנים הלאומיים. מכיוון

שהתפקיד העיקרי של הפקחים הוא אכיפת החוק, בעשרים השנים האחרונות היינו במצב

שהסמכות לפיטורין היתה כמו סמכות המפכ"ל למשל במשטרת ישראל. אפשר היה לפטר ולא

היה צריך להביא את הענין לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה ולעבור את כל

הפרוצדורה שכרוכה בחוק שירות המדינה (משמעת). לכן ביקשנו לכתוב במיוחד שזה לא

יחול על פיטורין. זאת אומרת, הפיטורין יהיו בהתאם להסכם העבודה.

נקודה נוספת, אם החוק יחוקק ויאושר כמו שהוא, יכול להיות שתהיה בעיה גם

עם הסכם העבודה שהוא הסכם חתום ומחייב עם עובדי רשות שמורות הטבע.

מי בן-פורת;

החוק כבר חל על רשות הגנים הלאומיים.



ד' דרור;

אני מאד מופתעת שהנושא עולה. היתה לנו שורה ארוכה של מחלוקות עם רשות

שמורות הטבע וסיכמנו אותה. הנושא הזה הועלה על ידי רשות שמורות הטבע גם בוועדת

משנה וגם במליאת הוועדה מספר פעמים. אנחנו לא הסכמנו. דיברנו על זה עם שר

המשפטים. מבחינתנו זה תנאי בל יעבור לכל ההסכמה שלנו לעיגון הסיירת הירוקה

וכו'. אם זה נפתה, אנחנו נפתח את כל הנושא.

היו"ר י' מצא;

מר רוה, אני מציע שבהודעה הזאת שהיא רבת משמעות נסתפק.

שי עיר-שי;

אני מבקש לחזור לפרק של אתר הנצחה. בחוק הזה בניגוד לחוק הקיים יצרנו

הבחנה ברורה בין אתר הנצחה ממלכתי שזה באחריות המדינה לבין אתר הנצחה רגיל שזה

באחריות הרשות המקומית או מישהו אחר, ויש פה איזה מין חוסר איזון. בסעיף 60(ב)

כתוב; "לא יכריז שר הפנים על אתר הנצחה אלא אם הונחה דעתו כי הובטחו האמצעים

להקמתו ולהחזקתו". בסעיף 58, באתר הנצחה ממלכתי, אין שום אינדיקציה לבדיקה של

עלות הדבר הזה. אני מבקש להכניס בסעיף 58 בהתייעצות בלבד, לא בהסכמה, עם שר

האוצר לגבי אתר הנצחה ממלכתי.
היו"ר י' מצא
אני חושב שאפשר לקבל את זה.

ר' שחור;

סעיף 58, לאחר התייעצות עם שר האוצר, הכוונה היא שזה יהיה מקביל למה

שכתוב בסעיף 60(ב) לגבי האמצעים. צריך לראות שיהיה ברור שההתייעצות היא רק

לגבי הבטחת האמצעים.

שי עיר-שי;

מקובל עלי.

צי ענבר;

ההתייעצות היא לגבי הבטחת האמצעים.

לי משיח;

בסעיף 67א נדמה לי שנפלה השמטה וחסר "ורשות מקומית באישור שר הפנים".

צי ענבר;

"רשות מרשויות המדינה, באישור השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו היא

פועלת, ורשות מקומית באישור שר הפנים--". באחד הגלגולים הושמטו המלים האלה.

אנחנו עוברים לסעיף 73 - הוראות מעבר, שזה סעיף שעוד לא ראו אותו והוא
אומר כך
"(א) מי שמונה כפקח ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותו ואת הסמכויות

שניתנו לו כאילו מונה על פי חוק זה.



(ב) רואים את מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע שמונתה על פי חוק הגנים,

כאילו הוקמה כמועצת גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי לאומיים, לפי סעיף 2 לחוק

זה; הממשלה תשלים את הקמת המועצה ככל שמתחייב מסעיף 2 האמור.

(ג) רואים את רשות הגנים הלאומיים ואת רשות שמורות הטבע שמונו על פי חוק

הגנים, כאילו הוקמו כמליאת רשות הגנים לפי סעיף 12 לחוק זה או כמליאת רשות

שמורות הטבע לפי סעיף 36. השרים הממנים ישלימו הקמת המליאות ככל שמתחייב

מסעיפים 12 ו-36 האמורים."

י י רוה;

יש פה הערות טכניות. בסעיף 36 מדובר על מליאת רשות שמורות הטבע. לכן צריך
להיות כתוב
"רואים את מליאת רשות הגנים ומליאת רשות שמורות הטבע-."
צי ענבר
אנחנו נישאר אחר-כך לעניינים ניסוחי ים.
י' רוה
דבר שני, מנהל רשות הגנים הלאומיים ומנהל רשות שמורות הטבע ויושבי-ראש של

שתי הרשויות האלה.
צי ענבר
הם חלק מהמליאה.
יי רוה
אבל הם מונו ספציפית כיושבי-ראש.
צי ענבר
בסדר. בסעיף קטן (ג) נוסיף גם את היושבי-ראש.
מי וירשובסקי
יש לי שאלה לסעיף 73(א}. האם החוק החדש מטיל חובות נוספות על הפקחים?
צי ענבר
בפועל לא. על פי החוק הקודם לא היתה נדרשת אולי הסכמת משטרת ישראל. על פי

החוק החדש, תוך חודש הם צריכים להגיד שאין להם התנגדות. על פי החוק הקודם,

נדמה לי שלא דובר על הכשרה. על פי החוק הזה מדובר על הכשרה שתהיה על דעת

המשטרה. לעומת זה, על פי החוק הקודם לא היתה מוטלת עליהם חובת משמעת על פי חוק

שירות המדינה (משמעת); ואילו עכשיו, אותם פקחים עוברים להיות כפופים למשמעת על

פי חוק שירות המדינה (משמעת). כלומר, יש כאן סימטריה בין הסמכויות לבין החובות

שלהם.
מי וירשובסקי
השאלה היא אם זה טוב שיעשו את זה אוטומטית, זאת אומרת שמעניקים מכוח

הזכות את האוטומטיות שהוא ממשיך להיות פקח או שצריך להיות בכל זאת איזשהו

תהליך מעבר.



צ' ענבר;

מקובל מאד בחקיקה הישראלית שנושאי משרות, כאשר משתנים התנאים, משאירים אותם.

אתן לך דוגמא מובהקת. בחוק השיפוט הצבאי קבעו ששופט בבית דין צבאי שאיננו נמנה על

השירות הסדיר בצבא הגנה לישראל אלא הוא איש מילואים חייב להיות שופט. רק שופט של

מדינה יכול להיות שופט במילואים. ואף על פי כן קבעו בהוראות מעבר, שכל מי שהוא

שופט של בית דין צבאי והוא איננו שופט, ימשיך לכהן כשופט. זה מכוח העקרון

שלא פוגעים במי שכבר מונה לתפקיד.
מי וירשובסקי
אני יכול להבין שלא רוצים לפגוע בזכויות סוציאליות. אבל אם זה צריך להיות

הענקת סמכויות, אינני יודע. לכן יש לי ספקות. אני לא הולך לעורר מזה ענין אבל יש

כאן בעיה.

היו"ר י' מצא;

אם לא מעוררים ענין אז רשמנו את ההערות שלך בפרוטוקול.

י י רוה;

בסעיף 35 אנחנו צריכים למלא את הסעיפים הרלבנטי ים שיחולו על רשות שמורות

הטבע. אבל יש תוספת אחת שאני מבקש להוסיף, שזה לא רק הוראות סעיפים כך וכך יחולו

על שמורות טבע והוראות סעיפים אלה יחולו על רשות שמורות הטבע בשינויים המחוייבים,

אלא צריך לדעתי לקבוע שבכל מקום שנזכר בסעיפים אלו ואלו השר לאיכות הסביבה יהיה

שר הרוקלאות - - -

צ' ענבר;

זה עניו של ניסוח.

לי משיח;

יש לי שתי הערות. בסעיף 46 לשנות בהגדרה של סחר. אם זכור לכם, כאשר דברנו על

הגדרה של פגיעה, השמטנו את התוספות שהיתה להן קונוטציה של נסיון לביצוע עבירה.

הסיפא ; "וכן הצעה לסחור", זו אותה דוגמא ואותה בעיה. הצעה לסחור, זה נסיון לעבור

עבירה של סחר. לכן אני מציעה למחוק את המלים; "וכן הצעה לסחור".

צי ענבר;

לא בטוח שהצעה לסחור זה נסיון, מפני שלא נעשתה עדין שום פעולה ממשית, גם לא

של תשלום הכסף. אם נעשה כבר תשלום הכסף, אפשר לומר שזה נסיון לביצוע עבירה. אבל

אם היתה רק הצעה שזה, במה שנוגע לערכי טבע, דבר חמור מאד - - -

ל' משיח;

אבל אתה עושה את זה שווה לסחר. זה יותר גרוע.

מ' וירשובסקי;

זה כולל גם עיסקת חליפין?

צ' ענבר;

זה כולל גם עיסקת חליפין.



י' רוה;

ההגדרה לקחה בחשבון את האמנה הבינלאומית להגנה על ערכי טבע, ולכן אני לא מציע

לשנות את זה, כי שם יש גם הצעה לסחור.

ל' משיח;

בסעיף שקובע את העבירות, אמנם לא הזכרנו את הסעיפים שאנחנו מתכוונים אליהם,

אבל למטה מפורטות העבירות שאנחנו מתכוונים אליהן, בעבירות שאנחנו מתכוונים שבגינן

יהיה מאסר שנתיים, אני מציעה להוסיף גם את הסחר, שזו עבירה חמורה.
י י רוה
אני מסכים.

צ' ענבר;

בסדר.

ל' משיח;

לעומת זאת, המבנה של החוק הזה שונה מהמבנה של החוק הקודם. לכן הכללים היום לא

ידונו בנושא של פגיעה. כל הנושא של פגיעה שהיא עבירה חמורה מוסדר בחוק עצמו. לכן

אמרנו; הסעיפים של פגיעה, דינם יהיה מאסר שנתיים. לעומת זאת, הכללים ידונו רק

בנושא של התנהגות וביצוע תפקידים. אני מציעה שזה יהיה רק חצי שנה מאסר.

י י רוה;

אנחנו רוצים בחוק הזה, בין השאר, להדגיש את החשיבות של שמירה על טבע, ערכי

טבע וכו'. אני לא חושב שכדאי להקטין את העונש. השופטים, בנסיבות מיוחדות, תמיד

יכולים להטיל עונש פחות חמור.

היו"ר י' מצא;

יש שיקול דעת. צריכה להיות ענישה כבדה, ושיקול הדעת הוא של השופט.

א' יפהר;

בסוף החוק הזה צריך להיות סעיף של תחילת תוקף.

היו"ר י' מצא;

יש, 30 ימים מיום פרסומו.

א' יפהר;

יום הפרסום יכול להיות תוך שבוע.

צ' ענבר;

בשביל מה לך תחילת תוקף, המוסדות קיימים.

א' יפהר;

למשל חוק שירות המדינה (משמעת), יש לצורך זה היערכות מסויימת.



יש לי שאלה. למה הרשויות שמופיעות בחוק הזה מופלות לטובה לעומת רשויות וגופים

אהרים שלגביהם יש חקיקה בכנסת, למשל בחוקים שלגביהם עובדי הרשויות האלה נחשבים

כעובדי מדינה? אם ניקה למשל את עובדי רשות העתיקות, הם נחשבים כעובדי מדינה לענין

חוק הבחירות לכנסת, חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית), חוק שירות הציבור

(מתנות), הוק שירות הציבור (הגבלות לאהר פרישה), חוק העונשין.

די דרור;

לפהות לגבי חוק שירות הציבור (מתנות) יש חשיבות.

צ' ענבר;

נחיל הוק שירות הציבור (מתנות).

חבר-הכנסת וירשובסקי מציע להוסיף ל"סחר" גם "חליפין". ספק אם המינוח שישנו

כולל גם חליפין. ליתר בטחון נוסיף גם חליפין.

היו"ר י' מצא;

בסדר. גמרנו את החוק. אני חושב שגם אין חסתייגויות.

צ' ענבר;

בסעיף 22, "רשות הגנים רשאית לעסוק בגנים לאומיים בכפוף לכל חיקוק". חבר

הכנסת וירשובסקי הציע למהוק את המלים "בגנים לאומיים" ושיהיה "רשות הגנים רשאית

לעסוק בכפוף לכל חיקוק כל פעולה". כלומר, להרחיב את הסמכויות לא רק בתחום גנים

לאומיים.

מ' וירשובסקי;

אני מבקש להשאיר את ההסתייגות הזאת. בהזדמנות זו אני גם אברך את חברת-הכנסת

עדנה סולודר.
צ' ענבר
אני מבקש שהוועדה תקבל כבר החלטה פורמלית, שהיא מסמיכה את יושב-ראש הוועדה,

גם אם תתקבל הסתייגותו של חבר-הכנסת וירשובסקי, לדרוש להביא את זה מיד לקריאה

שלישית בהתאם לתקנון.

היו"ר י' מצא;

כן.

רשות הדיבור לחברת-הכנסת עדנה סולודר.

עי סולודר;

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודות לכל היועצים המשפטיים ואחרים שהיו

שותפים בהכנת החוק הזה. לא עשיתי את החשבון, אבל אני חושבת שהגענו קרוב ל-100

שעות חקיקה אם אני לוקחת בחשבון את הישיבות של ועדת המשנה. החוק מורכב, התיקונים

היו מאד מפורטים ומורכבים ובלי סבלנות של כל הנוגעים בדבר ההוק לא היה עובר.

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על המאמץ להביא את החוק הזה בכנסת הזאת.

אני בהחלט רואה בזה את שירת הברבור שלי בכנסת, ואני שמחה לסיים בנושא שכל כך הרבה

עסקתי בו, נושא שהוא מובהק של הוועדה הזאת, שהיא ועדה לאיכות הסביבה. תודה רבה.
היו"ר י' מצא
בסימן של התודות אני רוצה להעיר הערה כללית. בדרך כלל אני לא נוטה ולא חושב

שחוקים מסוג זה צריכים לבוא כהצעת הוק פרטית, בשל הקושי של ועדה בכנסת לקיים דיון

יסודי עם כל הכבוד ליכולת שלנו, אבל אינם רואים, אני יושב לבדי עם חברת הכנסת עדנה

וסולודר ועוד חבר-כנסת אחד, וזו לא חקיקה יסודית שיכולה לעשות הממשלה באמצעות

ועדת שרים לענייני חקיקה עם כל היועצים המשפטיים ועם כל הכלים האחרים שישנם. לכן,

בדרך כלל אני מעדיף שהדיונים בחוקים מורכבים מסוג זה יתקיימו בממשלה, כי כשהם

מגיעים בשלים יותר, קל יותר לנהל את הדיון ולהעביר את החוק בקריאה שניה ושלישית.

זח מעשה יוצא דופן,וראויה חברת-הכנסת עדנה סולודר לברכה, כי ממשלות ישראל התלבטו

ולא יכלו להגיע לסיכומים, החוק הזה כבר עמד בממשלת ישראל בעבר ולא יכלו לגבור על

המחלוקות שבין המשרדים ובין השרים. פה, בעבודה די מאומצת ובהרכב מקיף, הצלחנו

בסופו של דבר לגבור על המחלוקות. אני רק מקווה שהוצאנו מוצר טוב מבין הידיים, כי

החשש שבאיזשהו מקום יש שגיאה עדין מלווה אותי, אבל בוודאי נוכל להביא תיקון בכנסת

ה-13 אם בחיי היום-יום נמצא ליקוי זה או אחר.

אני מודה לכל הנוכחים, ליועצים המשפטיים, לנציגי המשרדים הממשלתיים, לכל אותם

שהקשו על חיי הוועדה ולכל אותם שהקלו על חיי הוועדה. אני השתדלתי לשמוע את כולם

כמה שיותר, כי רק בצורה כזאת אני יכול בסופו של דבר לקבל את ההכרעות או לפסוק

לכאן ולכאן, ואני מקווה שפסקנו כולנו נכון.

את החוק הזה נביא לקריאה שניה ושלישית בשבוע הבא, אני מניח שזה יהיה ביום

שלישי, ואז נוכל לומר פעם נוספת דברי ברכה ואולי גם תהיה הזדמנות להרמת כוסית

לכבודה של חברת-הכנסת עדנה סולודר.

ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10

קוד המקור של הנתונים