ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/03/1992

חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 11), התשנ"ב-1992; חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 46), התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פו-וטוקול מס' 247

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. ד' באדר בי התשנ"ב (9 במרץ 1992), שעה 13:00

נכהו; הברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

מי וירשובסקי

מוזמנים; הבר-הכנסת גי גדות

בי יערי - משרד הפנים

לי ענתבי - יי "

מי סן - " יי

יעקב לוי - משרד המשפטים

לי משיה - " יי

אי מזוז - " "

נצ"מ ח' קלר - משטרת ישראל

וי שהם - מהלקה להקירות שוטרים

בפרקליטות המדינה

עי שנדר - " יי יי

אי דליצקי - אגף התקציבים, משרד האוצר

יועץ משפטי; צי ענבר

מ"מ מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; 1. הוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 46), התשנ"ב-1992.

2. הוק לתיקון פקודת המשטרה (מסי 11), התשנ"ב-1992.



חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 46). התשנ"ב-1992
היו"ר י י מצא
אני פותח את הישיבה.
על סדר-היום
חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 46), התשנ"ב-1992. החוק עבר

קריאה ראשונה. אנחנו יושבים פה להכינו לקריאה שנייה ושלישית. זה חוק פרטי

שהוגש על ידי סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת גדעון גדות.

אדוני היועץ המשפטי, בבקשה.

צי ענבר;

בישיבתה הקודמת של הוועדה, אשר נוהלה בידי חבר-הכנסת אברהם פורז כממלא

מקום יושב-ראש הוועדה, השתתף חבר-הכנסת אברהם פורז לבדו. מכיוון שהוכנסו

שינויים שבחלקם הם משמעותיים, החליט יושב-ראש הישיבה, ממלא מקום יושב-ראש

הוועדה, להביא את הנוסח הסופי, לפני שהוא יונח על שולחן הכנסת, לעיון נוסף של

הוועדה על מנת שתאשרו ועל מנת שיראו אותו גם עיניים אחרות חוץ מאשר עיניו הוא.

גם כך, אחת הקביעות שהוא קבע בישיבה, דהיינו קביעה בקשר לבא-כוח סיעה

ועוד מעט אגיע לזה, כאשר ניסחנו את הצעת החוק ראינו, מר בני יערי ואנוכי,

שמבחינה מעשית זה לא הולם ולא הכנסנו אותה. אז ודאי ובוודאי גם לשם כך אנחנו

זקוקים לאישור הוועדה.

ואלה השינויים שיש לנו בין הצעת החוק שלפניכם לבין הצעת החוק שעברת קריאה

ראשונה במליאת הכנסת. בקריאה הראשונה נאמר, שחבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה

בין היתר במהלך כהונת אותה מועצה גם לחבר ועדת הנהלה. הוחלט למחוק את המלים:

"לחבר ועדת הנהלה" ולהסתפק בכך שהוא לא יהיה ראש רשות או לסגן ראש הרשות. זה

שינוי אחד.

בהגדרת התפלגות סיעה נאמר שהתפלגות סיעה היא אם כל חברי הקבוצה הפורשת

מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם לראש הרשות שבעה ימים בטרם מעשה הפרישה. את

הדרישה הזאת לשבעה ימים בטרם מעשה הפרישה החליטה הוועדה להוריד. מספיק בכך

שמסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם.

הגדרת פרישה מסיעה - כאן שינינו. קודם נאמר "לרבות הצבעה". שאלנו מה זה

לא לרבות. קודם כל פרישה מסיעה זו הודעה על פרישה מסיעה. דבר שני נאמר: לרבות
הצבעה שלא בהתאם לסיעה. אמרנו
יכול שתהיה הצבעה שלא בהתאם לעמדת הסיעה, אבל

בכל זאת בהסכמת הסיעה. לכן הוספנו: "שלא בהסכמת רוב חבריה". אם החברים מסכימים

שחבר פלוני יצביע בניגוד לעמדת הסיעה בענין מסוים, זו לא פרישה מסיעה.

הוספנו דבר שלא היה בחוברת הכחולה והוא בחירת גם סגן ראש הרשות, לא רק

בחירת ראש הרשות. הוספנו עוד דבר, שלא ייחשבו כפרישה מסיעה הודעה או הצבעה

כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי סעיף 25 לחוק הבחירות ועד תום

כהונתה של המועצה. כלומר, על פי סעיף 25 לחוק הבחירות, ישנו מועד שבו הסיעות

צריכות להגדיר את עצמן. המועד הזה הוא 60 ימים לפני הבחירות. כאשר אדם, 60

ימים לפני הבחירות בא להגדיר את עצמו ורוצה להגדיר את עצמו לקראת הבחירות

הקרבות בצורה אחרת, לא רואים בזה מעשה כלנתריזם.



לאחר מכן, בסעיף 125ב יש קביעת פרישתו של חבר המועצה. בחוברת הכחולה נקבע

שדבר פרישתו של חבר המועצה ייקבע בידי הממונה על המחוז לבקשת ראש מועצה או חבר

מועצה. הוועדה, בישיבתה הקודמת, שינתה זאת וכמו שאתם רואים לפניכם: דבר פרישתו

של חבר מועצה ייקבע בידי ראש העיריה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה - וכאן חבר

הכנסת פורז קבע בישיבה הקודמת שזה יוגש על ידי בא-כוח הסיעה, ושבא-כוה הסיעה

יהיה לעולם יושב-ראש הסיעה. אנחנו ראינו בזה קשיים מרובים. מה קורה אם ראש

הסיעה הוא בעצמו פורש? מה קורה אם הוא מיעוט ופועל דווקא בניגוד לעמדת מה
שהסיעה חושבת? אמרנו
כדי לקבוע שחבר לא ממלא אהר מרות הסיעה רוב חברי הסיעה

צריכים להגיד את זה. לכן הוכנסה בענין הזה גירסתו של המציע, חבר הכנסת גדות,

וזה יהיה הכלל. כל יתר הדברים יישארו בעינם.
היו"ר י' מצא
אם אני חוזר לסעיף 125ב.(א) תדע לך דבר אחד. פה תמיד יתקשו לקרוא את זה

"על ידי רוב חברי הסיעה שעליה נמנה או נמנה. נמנה זה עכשיו ונמנה זה שאתה קובע

את הפרישה. זו מלה שתמיד יתווכחו עליה,למרות שהסיפא אומרת שאת פרישתו מבקשים

לקבוע. רק לאחר שיקראו את הסיפא יבינו איך המציאות. אני מעיר את זה שמא צריך

לחשוב על איזו מלה. תחשוב על זה אתה כיועץ משפטי.
צי ענבר
בסדר. בסעיף קטן (ב) שבחוברת הכחולה הוקנתה זכות ערעור רק לחבר המועצה

שקבעו את פרישתו. בסעיף קטן (ב) החדש קובעים זכות ערעור גם לסיעה, אם בקשתה

לפי סעיף קטן (א) נדחתה או לא נענתה, תוך 30 ימים.
היו"ר י' מצא
בשני המקרים.
צי ענבר
בשני המקרים. בסעיף קטן (ג) נקבע שהערעור יידון בפני שופט יחיד. בנוסח

שבפניכם הוספנו, על מנת להסיר כל ספק וכדי למנוע סרבולים, שהחלטת השופט תהיה

סופית.
היו"ר י' מצא
איזה שופט זה?
צי ענבר
שופט בית המשפט המחוזי.

סעיף קטן (ד) הוא סעיף חדש, הוא סעיף טכני, שבא להסדיר שאם ראש העיריה

החליט שחבר מועצה פרש מסיעה, תינתן על כך הודעה מתאימה לפקיד הבחירות על מנת

שרשימת הסיעות תהיה מעודכנת.

סעיפים 2 ו-3, לא הוכנס בהם שום שינוי.

נוכח כל השינויים האלה אני מבקש כעת את אישור הוועדה לנוסח שהוצג בפניה.



היו"ר י' מצא;
כשנאמר כאן
"החליט ראש העיריה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו",

גם כששניים פורשים מסיעה בת חמש הם שניים שפרשו?

צי ענבר;

אמת.

היו"ר י' מצא;

פה הלשון היא לשון יחיד. אתה לא רוצה לתקן את זה?

צי ענבר;

לא, מפני שיחיד לפי החוק זה גם רבים.

היו"ר י י מצא;

יש הערות? אין. נברך על החוק הזה ונשבח את מגישו סגן יושב-ראש הכנסת,

חבר הכנסת גדעון גדות, שהולך מאתנו ואני מצר על כך שעבודת החקיקה תישאר בלי

פרלמנטר טוב, אבל נשתדל לעשות את העבודה.

גי גדות;

תודה רבה. אני מברך אותך ומודה לך מקרב לב.

מי וירשובסקי;

אדוני היושב-ראש, יכול להיות שיש לי הסתייגויות לחוק הזה.

הי ו"ר י י מצא

את החוק הזה סיימנו.

מי וירשובסקי;

מותר לי להוסיף הסתייגויות.

צי ענבר;

על הסתייגות צריך לדון.

היו"ר י י מצא;

חבר-הכנסת וירשובסקי, דנו וסיימנו את הדיון על החוק הזה.

מי וירשובסקי;

אמרו לי שהישיבה בשעה אחת וחצי.
היו"ר י' מצא
הודיעו לך שהישיבה בשעה אהת.

מי וירשובסקי;

לא הודיעו לי שהישיבה בשעה אחת.

היו"ר י' מצא;

אחרי שאני מתחיל לדון בחוק ומסיים את הדיון בו אתה נכנס ומבקש להסתייג.

תסלח לי, עם כל הכבוד לך, אני לא יכול. אני צריך לצאת בשעה שתיים ללוויה,

הקדמתי את הישיבה לשעה אחת, הודעתי לכולם, אני מצטער.
מי וירשובסקי
לא הודעת לי. אם היו מודיעים לי אולי הייתי בא.

אדוני היושב-ראש, תקרא את סעיף 125ב.
היו"ר י י מצא
אתה לא רוצה שראש עיריה ילך לבית משפט מחוזי? אני רוצה שראש העיריה ילך

לבית משפט מחוזי. אתה יודע מה השאלה שלי היתה פה? השאלה הראשונה ששאלתי את
היועץ המשפטי היתה
יש אפשרות לשני הצדדים ללכת לבית משפט מחוזי? ברגע שהוא

אמר לי כן סיימתי. אני רוצה שבית המשפט יקבע.
מי וירשובסקי
אני לא רוצה שמלכתחילה הוא יקבע. אני לא רוצה לחייב אדם לרוץ לבית משפט.

אתה יודע מה זה ללכת לבית משפט מחוזי?
היו"ר י י מצא
שום דבר, קלי קלות.
בי יערי
חבר הכנסת וירשובסקי, זה כבר קיים בפקודת העיריות לאורך ולרוחב.
מי וירשובסקי
אני מבקש שפה יהיה כתוב: הממונה על המחוז.
בי יערי
אנחנו מתנגדים לזה.
מי וירשובסקי
אני מבקש להגיש הסתייגות.



היו"ר י' מצא;

חבר-תכנסת וירשובסקי, סיימנו את הנושא הזה.
מי וירשובסקי
אתה לא יכול למנוע ממני להגיש הסתייגות.

היו"ר מ' מצא;

זה לא הוגן כלפי חבר הכנסת גדות. הוא היה פה, הוא איננו.

מי וירשובסקי;

בקריאה הטרומית אני העליתי את זה והוא הסכים שזה יישאר לצורך הקריאה

הראשונה.

צי ענבר;

הוא הסכים כי הוא לא רצה לעכב את ההוק.

מי וירשובסקי;

בסדר, אבל הוא יודע בדיוק על מה דברתי. אני לא מבקש עכשיו הצבעה מחודשת,

אני מבקש להגיש הסתייגות. אנחנו מדברים על חקיקה ראשית, אנחנו לא מדברים על

תקנה.

היו"ר י' מצא;

כשאומרים לך כל היועצים המשפטיים שזה קיים, אתה בשלך.

מי וירשובסקי;

אני לא רוצה שראש עיריה, כשיש סכסוך בתוך סיעה אחרת, הוא יקבע.

בי יערי;

לבקשת רוב חברי הסיעה.

מי וירשובסקי;

זה לא חשוב רוב חברי הסיעה. מה זה רוב חברי הסיעה?

היו"ר י י מצא;

אני מרשה לך להגיש הסתייגות, נפיל אותה במליאה, מכיוון שזאת רשעות.

מי וירשובסקי;

זאת לא רשעות.

דבר שני, איך זה מתייחס לגבי ההודעה של סיעה לפני הבחירות?



ב' יערי;

כתבנו שזה לא ייחשב.

מי וירשובסקי;

בסדר. יש לי רק ההסתייגות הזאת.

היו"ר י' מצא;

בסדר, תודה רבה.

צי ענבר;

אני מצרף את ההסתייגות של הבר הכנסת וירשובסקי לפיה בסעיף 125בי, במקום

ראש העיריה יבוא הממונה על המחוז.

חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 11), התשנ"ב-1992

היו"ר י י מצא;

אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר-היום; הוק לתיקון פקודת המשטרה (מסי 11),

התשנייב-1992. זו הצעת הוק ממשלתית. גבי הנה קלר, בבקשה.

נצ"מ חי קלר;

הנושא של חקירת שוטרים הוא נושא שהעסיק את הציבור תקופה ארוכה. זו באמת

שאלה רגישה וחשובה שיש לה נגיעה לשלטון ההוק, לפעולות הפרט ובוודאי לתיפקודה

התקין של המשטרה.

אני רוצה להזכיר שתי אבני דרך בהתפתחויות שהיו בעבר בסוגיה הזאת; ועדת

שימרון שבשעתו החליטה על הקמת יחידה ארצית לחקירות פנים במשטרה; אפשר להזכיר

כאן את ועדת איתן-סירוטה, שהציעה בשעתו להקים יחידה ליד לשכת היועץ המשפטי

שתפקח על תלונות של אלימות שוטרים נגד אזרהים, אבל לאחרונה, וזה מה שהביא בסוף

את התיקון שלפנינו, הוחלט להקים במשרד המשפטים מחלקה שתעסוק בחקירת עבירות של

שוטרים.

כדי לאפשר למחלקה כזאת לעבוד יש צורך לתת לה את הסמכויות הנדרשות לחקור

וסמכויות מקבילות לשוטר. כשבחנו היכן האכסניה המתאימה החלטנו שפקודת המשטרה

היא המסגרת ההולמת ביותר מאחר ומדובר בחקירה של שוטרים.

אולי נתחיל בקריאת הסעיפים עצמם. הוסף כאן פרק רביעי 2 שעניינו חקירת

עבירות של שוטרים. הסעיף הראשון הוא סעיף שקובע את סמכות החקירה. (קוראת סעיף

49ט. (א) ). הצורך בהוראה הפוזטיבית קם לנוכח העובדה שהחקירה ככלל היא בידי

המשטרה.

(קוראת סעיף קטן (ב). סעיף זה בא לאפשר חקירה כאשר מעורבים שוטר ביחד עם

אחר. כדי לא לפגוע ביעילות הענין והחקירה מבקשים לאפשר למחלקה לחקור גם את

אותו אדם שאינו שוטר אבל עשה מעשה ביחד עם שוטר.

(קוראת סעיף קטן (ג) ). מטבע הדברים כשנקראת המשטרה למקום, לא תמיד ידועה

העובדה כי גם שוטר מעורב וחייבים לעשות את פעולות החקירה הראשונות.



(קוראת סעיף קטן (ד) ). התוספת הראשונה מגדירה מה הן העבירות שבהן תעסוק

המחלקה. על מנת לאפשר את הגמישות לפי צרכי השעה ומאחר ושני משרדים עוסקים

בענין, המשטרה ומשרד המשפטים כאחד, מוצע שאפשר להוסיף ולגרוע מהתוספת בהסכמה

של שרי המשפטים והמשטרה ובלבד שיתקבל אישור של ועדת הפנים של הכנסת. זאת

אומרת, כל שינוי כזה יבוא לוועדה. אנחנו נפרט את התוספת כשנגיע אליה.

סמכויות המחלקה - כאן אנחנו מבקשים להכניס שינוי כי נפלה כאן טעות. בסעיף

49י. (א) נאמר שכל סמכויות וחסינויות של מי שנמנה עם המחלקה, לצורך מילוי

תפקידיו לפי פרק זה, יהיו כשל שוטר. מאחר ויש סמכויות שניתנות גם למשטרה כגוף,
אנחנו מבקשים להכניס כאן
"לצורך מילוי תפקידיהם לפי פרק זה, יהיו למחלקה ולמי

שנמנה עמה הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר", לא רק של היחיד אלא גם

המשטרה כגוף, כי יש חוקים שמתייחסים לסמכויות המשטרה כגוף ולאו דווקא לשוטרים.

סעיף קטן (ב), כאן עשינו אנלוגיה להסדר שקיים לגבי המשמר האזרחי. (קוראת

סעיף קטן (ב) }. ברור שלמחלקה לא עומדות כל אותן מחלקות מקצועיות שעומדות

לרשות החקירה המשטרתית. כאן המחלקה תהיה רשאית להסתייע במשטרה. היקף הסיוע,

דרכי הסיוע והנוהלים ייקבעו בכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

צ' ענבר;

וברור שכללים כאלה אין צורך לפרסם אותם?

נצ"מ ח' קלר;

כן.

(קוראת סעיף קטן (ג) ). יש דברי חקיקה שמייחדים את הסמכות לשוטר בעל

דרגה מסויימת או תפקיד מסויימת, כגון הסמכות להורות שלא לחקור קצין מדרגת פקד

ומעלה, או הסמכות להגיש בקשה להאזנת סתר מותנית בדרגה מסויימת,' והסעיף הזה בא

לקבוע שפרקליט המדינה יקבע למי במחלקה תוענק הסמכות.

צ' ענבר;

יקבע אך ורק על פי תפקיד לא על פי שם.

נצ"מ חי קלר;

ודאי.

צי ענבר

מה בעצם הרכב המחלקה?

נצ"מ חי קלר;

המחלקה מקבלת ממשטרת ישראל 39 תקני כוח-אדם ושבעה כלי רכב. אני מבינה

שמשרד המשפטים מוסיף עוד שלושה תקנים משלו.

צי ענבר;

ירצו להעניק לחוקר פלוני סמכויות של קצין משטרה, נניח בדרגת מפקח, אם הוא

ילך לפי תפקיד וכולם יהיו בעלי אותו תפקיד, יכול להיות שירצו רק את פלוני.



ו' שחם;

יש אצלנו בתוך המחלקה חלוקה של תפקידים. יש לנו חוקרים, ראשי צוותים

וקציני מודיעין.

צי ענבר;

כלומר, תחיה הגדרת תפקידים כזאת שתאפשר התייחסות תפקידית.

ו י שחם;

כן.
נצ"מ חי קלר
הגענו לסעיף שמדבר על תיאומי החקיקה הנדרשים. המדובר בשלושה חוקים: חוק

האזנת סתר, חוק הגנת הפרטיות וחוק המירשם הפלילי. בחוק האזנת סתר, לקצין משטרה

מוסמך יש סמכות להגיש בקשה לנשיא בית המשפט המחוזי להתיר האזנה בצו. הסמכות

הזאת תוקנה למנהל המחלקה ולסגנו. יראו אותם כקצין משטרה מוסמך.

לענין חוק הגנת הפרטיות, יש הגנה מפני פגיעה בפרטיות אם אתה עושה את זה

באופן סביר ולצורך מילוי תפקיד, ואז יראו את המחלקה כרשות בטחון. רשות בטחון

בחוק הגנת הפרטיות יש מעמד גם למשטרה.

לענין חוק המירשם הפלילי, החוק קובע ארבעה גופים שהמירשם פתוח בפניהם

והמשטרה בכלל אלו. כאן מבקשים להקנות למחלקה מעמד כשל המשטרה, אבל כמו שבמשטרה

יש מידור וסיווג של המידע, לא לכל אחד מהשוטרים יש גישה ישירה לכל המירשם,

כנ"ל לגבי אנשי המחלקה, ואת זה פרקליט המדינה יקבע לגבי אנשי המחלקה.

ל' משיח;

בסעיף קטן (א) כתבנו שאנחנו נותנים סמכויות למנהל המחלקה ולסגנו, אבל

מבחינת המבנה לא יהיה סגן יהיה תואר אחר. אנחנו מציעים שבמקום "סגנו" ייכתב;

"ובהעדרו לממלא מקומו".
צי ענבר
הוגארים לא יהיו סגנים?

ו' שחם;

התארים הרשמיים לא יהיו סגנים.

עי שנדר;

מבחינת פורמלית, סגן זה הממונה על החקירות, למרות שהוא לא נקרא סגן.

צי ענבר;

כי לגבי ממלא מקומו בהעדרו, יכולה להתעורר אחר-כך השאלה הפורמלית, האם זה

שפנה באמת היה ממלא מקום, האם הוא הוסמך כדין.



נצ"מ חי קלו";

יצטרכו להוציא הסמכה.

לי משיח;

הכוונה היתה לייחד את התפקיד הזה רק לראש המחלקה ולאנשים הקרובים. לכן

בהעדר מונח של סגן אנחנו מציעים רק למנהל המחלקה או מי שימונה במקומו.

צי ענבר;

בסדר, "יראו את מנהל המחלקה, ובהעדרו את ממלא מקומו".

נצ"מ חי קלר;

עכשיו הגענו לתוספת הראשונה שהיא בעצם מגדירה את תחום הסמכות של המחלקה.

הכלל הוא שלמחלקה תהיה סמכות לגבי שוטר ומי שאינו שוטר ביחד עם שוטר לגבי כל

עבירה למעט - החלופה הראשונה היא עבירה שהעונש שלה אינו עולה על שנה. כאן

אנחנו סבורים שהאינטרס הציבורי הוא שאם העונש פחות משנה, אין הצדקה להוציא את

החקירה מידי המשטרה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפקח הכללי קבעו שהעבירה תיחקר

בידי המחלקה. בכל זאת סייג לסייג יש כאן, שיש גם סוג של עבירות שאמנם העונש

שלהן פחות משנה אבל הענין מצדיק להשאיר את החקירה שלהן בידי המחלקה. דוגמאות

למשל, חוק משחקים אסורים, החזקת רכוש גנוב.

חלופה נוספת זו עבירה כמשמעותה בסעיף 1 לפקודת התעבורה.

צי ענבר;

שם מדובר על עבירה או על עבירת תעבורה?

נצ"מ חי קלר;

עבירת תעבורה.

צי ענבר;

אם פך, בפיסקה (2) צריך להיות "עבירת תעבורה כמשמעותה וכהגדרתה בסעיף 1

לפקודת התעבורה".

נצ"מ חי קלר;

עבירה שרשות אחרת מוסמכת לחקור בה על פי דין, אלה עבירות של מכס, עבירות

של מס-הכנסה שיש רשויות אחרות שקובעות בענין.

צי ענבר;

רשות אחרת, הכוונה היא רשות שאיננה משטרה.



נצ"מ חי קלר;

החלופה הרביעית, עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל המחלקה, בהתייעצות

עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה - משני.

אף על פי שבראשית החוק הכנסנו את הסמכות לחקור גם לגבי מי שהוא אינו שוטר כאשר

העבירה נעשתה ביחד עם שוטר, כאשר חלקו של השוטר הוא משני, אנחנו מוציאים מכלל

הסמכות של המחלקה את ענין החקירה, אבל זה לא מצב אוטומטי אלא שצריכה להיות

לגבי זה התייעצות עם ראש אגף החקירות.

היו"ר י' מצא;

ומה קורה אז?

צי ענבר;

אז המשטרה מתערבת.
נצ"מ חי קלר
עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי. זה

סעיף שיאפשר את הגמישות הדרושה למחלקה להיכנס לעבודתה. ברור שיהיה שוני בין

התקופה הראשונית לבין התקופה המאוחרת יותר עד שיתארגנו.

אחרי שפורסם הנוסח בכחול, בדקנו וראינו שהחסרנו כמה דברים, בין השאר סעיף

של תחילה.

צי ענבר;

יש סעיף תחילה, ב-1 באפריל, אלא אם כן יש דחיה.

נצ"מ חי קלר;

יש כאן בעיה כי ב-1 באפריל הם לא יכנסו, ומאחר ואנחנו לא יכולים לנקוב

היום במועד המדוייק, הציעה גבי לבנת משיח "תחילתו של חוק זה ביום שיקבע שר

המשפטים בצו".

צי ענבר;

אדוני היושב-ראש, פירושו של דבר, כל מה שהביאו בפני הכנסת, בסוף יחליטו

בעוד שנה, בעוד שנתיים, כמו חוק גיוס בנות. תיאורטית הבטיחו לכנסת שמביאים חוק

ולא עושים את זה. לכן, לדעתי מן הראוי לנקוב תאריך.

היו"ר י י מצא;

למה התאריך 1 באפריל לא עונה לכם?

צי ענבר;

זה מובן. יש לנו פחות מחודש.

נצ"מ חי קלר;

אפשר לקבוע 1 ביוני או 1 ביולי.



צי ענבר;

תחילה 1 ביוני זה סביר?

ל' משיח;

לא. הכוונה היא שהחוק הזה יתחיל לרוץ לפני 1 ביוני. אני מציעה שה-1 ביוני

יהיה התאריך המכסימלי.

אי מזוז;

לפי צו של שר המשפטים, אך לא יאוחר מ-1 ביוני.

צי ענבר;

בסדר.

נציימ חי קלר;

בענין סעיף 94 בפקודה העיקרית, אנחנו רוצים שסמכות התקנת תקנות לענין

הפרק הזה תהיה לשרי המשפטים והמשטרה, מאחר והפרק עוסק במטריה שהיא משותפת לשני

השרים. יישר המשפטים ושר המשטרה ממונים על ביצוע פרק רביעי 2 והם רשאים להתקין

תקנות. יי

היו"ר י' מצא;

ואז זה בא אלינו? זה טעון אישור שלנו?

צי ענבר;

לא, כמו כל התקנות לפי פקודת המשטרה למעט התקנות לענין פרק הדין המשמעתי.

ההערות המעטות שיש לי הן; מכיוון שהתוספת הקיימת היום הפכה להיות התוספת

השנייה, יהיה צורך לתקן את סעיפים 50 ו~72 לפקודת המשטרה; כמו כן את התוספת

לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, פרט יייג, מפני ששם הוזכר תובע

כמשמעותו בתוספת, וזה הביא אותי להיווכח שתובע כמשמעותו בתוספת לא קיים יותר,

מפני שהתוספת הוחלפה בשנת תשמ"ח בתוספת חדשה שאין בה תובע, ואילו כאן בדין

משמעתי מוזכר בעקיפין תובע. לא נאמר שיהיה תובע לבית הדין למשמעת אבל מוזכרת

פעם אחת המלה תובע. אז יהיה צורך לומר; "תובע בבית דין למשמעת לפי פקודת

המשטרהיי, ובהתאם יהיה גם צורך לבטל, ואלה כבר דברים לא בהקיקה ראשית, את תקנות

המשטרה, הגדרת עבירות על המשמעת שהיא היתה עוד לפני שנכנסה התוספת שכוללת אותן

עבירות. גם את תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, הרשעות ועונשים לפי פקודת

המשטרה שאינם פרטי רישום צריך יהיה לתקן, וגם את תקנה 1 לתקנות המרשם הפלילי

ותקנת השבים לענין הגדרת מוסר מידע שגם היא מסתמכת על תובע לפי סעיף 1 לתוספת

לפקודת המשטרה. אנחנו נשב ביחד עכשיו ונכניס את התיקונים.

לי משיח;

אנחנו מבקשים להוסיף עוד סעיף וזה סעיף של הוראות מעבר. אנחנו מציעים

לקבוע; "משטרת ישראל תסיים את החקירה בתיקים שנפתחו נגד שוטרים לפני תחילתו של

חוק זה, אולם תיקים כאמור שהחקירה בהם נערכה במשטרת ישראל על ידי היחידה

לחקירת פנים ועל ידי החוליה הארצית לבירור תלונות על שימוש בכוח ובידי קציני

תלונות הציבור במשמר הגבול יועברו למחלקה לחקירת פנים במשרד המשפטים."

התוכן של הוראת המעבר הזאת תואמת את ההתארגנות של המחלקה.



היו"ר י' מצא;

למה לא תקבעו מה שהתחילו יסיימו שם?

לי משיח;

משום שאותם אנשים יעברו למהלקה עם התיקים שהם מטפלים בהם.

עי שנדר;

למעשה זה מה שיקרה במובן זה שהחוקרים שעוברים אלינו עוברים עם התיקים

שלהם וממשיכים בעבודה. אבל יש הרבה מאד תיקים, במספר של למעלה מאלף, שלמעשה

החוקרים שמטפלים בהם היום נשארים במשטרת ישראל. הסיכום שהגענו אליו עם משטרת

ישראל הוא שמשטרת ישראל תטפל באותם תיקים כמו שהיא מטפלת היום, ואילו החוקרים

שעוברים אלינו יעברו עם אותם תיקים שעל העבודה בהם הם מופקדים ממילא גם היום.

היו"ר י' מצא;

אם שוטר מסוים חוקר אירוע מסוים והוא נשאר במשטרת ישראל, הוא ימשיך

לחקור, גם אם העבירה רבת ענישה. לעומת זה, אם וזוקר מסוים חוקר תיק קל שבקלים

ועובר למחלקה, הוא ימשיך את החקירה במחלקה?

עי שנדר;

לא כך, מכיוון שבפועל חוקרים שעוברים אלינו אלה חוקרים שמתפקידם עוסקים

באותם תיקים כבדים; שימוש בכוח במשמורת, תיקי טוהר המידות. יש שתי יחידות;

החוליה הארצית שעוסקת בכל העבירות החמורות של שימוש בכוח, ויחידת מח"ק שעוסקת

בכל טוהר המידות ואלה העבירות החמורות. החוקרים עוברים אלינו עם התיקים

שבעניינם הם עוסקים. לבד מכך, יש עבירות יחסית יותר קלות שעוסקים בהם קציני

תלונות ציבור במרחבים, של דחיפות, של סטירות וכיוצא באלה, אלה יימשכו והתלונות

שיחלו לאחר קבלת האחריות כמובן ייפתחו אצלנו.

הי ו"ר י' מצא;

אני בהחלט בעד החוק הזה, שהכל ייחקר במחלקה ובעבירה קלה, אם מגיעים

למסקנה שהמשטרה תחקור, מקובל עלי. מה מטריד אותי עכשיו? למרות כל החלוקה

שתיארת, יכול להיות שעבירה קלה נבדקת במחלקת החקירות של המשטרה שעוברת. מאותו

רגע שהחקירה עוברת למשרד המשפטים ההסתכלות היא אחרת, קצת יותר מחמירה, ואני

חושב שאנחנו הולכים לעשות עוול מסוים. לא הייתי רוצה בשל המעבר הזה להקשות או

להרע או להרשיע יתר על המידה בתיקים שכבר נפתחו. זאת הכוונה, לא לשחרר, לא

להפוך את זה להפקרות אבל בוודאי לא להקשות לגבי העבר אלא לקבוע תאריך מהיום

ואילך.

צי ענבר;

אבל מי יטפל בהם?

היו"ר י' מצא;

לכן אני אומר, אם נפתח תיק ועבר למחלקה, זח צריך להיבדק במחלקה. יש הגיון

מסוים בזה.

אי מזוז;



התפיסה של החוק החדש הזה היא שזה ההסדר היותר טוב, לאו דווקא יותר מחמיר,

כמו שאמרת, אלא שזה ההסדר היותר נכון לעשות. לכן לא צריך לראות בזה פגיעה

בזכויות של השוטר שהתחילו לחקור את החקירה שלו. זה ההסדר הנכון, הטוב לפי מה

שאנחנו חושבים ולכן הצענו על דעת הרבה אנשים את ההוק הזה. זה גם מעשית טוב

מהבחינה הזאת שהאנשים כבר לא יהיו במשטרה, המשטרה ויתרה על 39 איש, אין לה

חוקרים שיוכלו עכשיו לקבל את כל מאות ואולי אלפי תיקים שנחקרים על ידי האנשים

האלה והחקירה תסוכל בהם. לכן, המטרה היא להעביר את אותם תיקים - זה לא פרסונלי

אלא זה יחידתי - שהיחידות עוסקות בהן.
היו"ר י' מצא
המשטרה רואה את זה עין בעין עם משרד המשפטים?

נצ"מ חי קלר;

כן.

היו"ר י' מצא;

בבקשה.
צי ענבר
כל אותם שוטרים שעוברים מה מעמדם, הם ימשיכו להיות שוטרים? כי מה שיכול
לקרות זה כך
שוטר בדרגת מפקח, לא תהיינה לו סמכויות של מפקח לפי פקודת המשטרה

אלא רק אם לפי החוק החדש תינתינה לו סמכויות.
נצ"מ חי קלר
היפותטית זה יכול להיות.
היו"ר י' מצא
אני מאשר את חוק לתיקון פקודת המשטרה (מסי 11, התשנ"ב-1992, בשם הוועדה

לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00

קוד המקור של הנתונים