ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/02/1992

חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראות שעה), התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 242

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, ח' באדר אי התשנ"ב (12 בפברואר 1992), שעה 09:00

נכחו; חברי הוועדה; מי וירשובסקי - מ"מ היו"ר

אי פורז

מוזמנים; אי שילת - משרד הפנים

בי יערי - " "

לי ענתבי - " "

מי סן - " "

נ' מאיר - מרכז השלטון המקומי-עירית רשל"צ

די בלאו - " " "

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

יעקב לוי - משרד המשפטים

י י כהן - משרד האוצר

י ועץ משפטי; צי ענבר

מ"מ מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראות שעה), התשנ"ב-1992.



חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)

(הוראות שעה). התשנ"ב-1992
היו"ר מ' וירשובסקי
אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
על סדר-היום
חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראות שעה), התשנ"ב-

1992. אני מבין שהיתה בקשה למשרד הפנים שיביא לנו היום את החוק לצרכי הוראות

השעה לגבי ארבעה מקומות שייערכו בהם בחירות בשנה הקרובה.
אי פורז
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבהיר את עמדתי. אני גם הבעתי את דעתי בישיבה

הקודמת. לדעתי אנחנו צריכים להעביר חוק כללי בקריאה ראשונה, ולאחר מכן לקבל

מוועדת הכנסת הסמכה להביא אותו לקריאה שניה ושלישית בשני שלבים. בשלב הראשון

להביא לקריאה שניה ושלישית הוראת שעה לגבי ארבעת הישובים האלה, כשהכוונה היא

בעצם לעשות הוראת שעה לחצי שנה, אבל לכנסת הבאה ישאר אחרי קריאה ראשונה ואפשר

להחיל דין רציפות הדבר היותר גדול.

לי באופן אישי אין ענין לפתור את הבעיה רק בהוראת שעה. אני לא התחלתי

בענין הזה כדי לפתור בעיה של הוראת שעה. אני גם יכול לומר מעבר לזה, המפלגה

שלי לא מתמודדת באף אחד מהישובים שחלה עליהם הוראת השעה וגם אם היא היתה

מתמודדת, לא הייתי פותר את הבעיה באופן מצומצם.

לכן אני מציע, שנעשה היום עבודה קלה יחסית, ניקח את ההצעה כפי שאושרה

בקריאה המוקדמת, נכניס לה כמה תיקונים כפרק נפרד של הוראת שעה, שמר שילת ויתר

היועצים המשפטיים יעזרו להעביר, נעביר את זה לקריאה ראשונה ואחרי קריאה ראשונה

ניקח את הוראת השעה ונגלגל אותה.

אני גם מתנצל בפניכם שאינני יכול להישאר פה, כי יש לי במקביל חוק אחר

בוועדת החינוך. אני אשתדל תוך כדי הדיון פה לחזור, אם זה יהיה ניתן.

היו"ר מי וירשובסקי;

אני יודע שזה הרעיון שלך אבל לא זה מה שסיכמנו בישיבה הקודמת. אנחנו

אמרנו שנוציא עכשיו הוראת שעה לגבי ארבעת המקומות האלה כדי שהם יוכלו להיות

כמו כל הרשויות המקומיות האחרות שהיו במעגל של בחירות מוניציפאליות ולאחר

הבחירות נתמודד עם הבעיה הזאת בצורה יסודית כי יש זמן לפחות של שנתיים.

אי פורז;

ישארו פחות משנה וחצי. חבל לי גם על דין הרציפות של הענין הזה. אם מביאים

רק את הוראת השעה, אני כבר מודיע באופן מפורש שאני מושך את זה, אני לא מקדם את

זה. זאת אומרת, אין לי ענין רק בהוראת השעה. אגב, היה לי דין ודברים עם י ושב-

ראש הוועדה יהושע מצא. פעם הוא נטה לזה, פעם הוא נטה לזה, הענין לא נשאר גמור.

אני גם מוכרח לומר שאני לא נהרג על הענין חזה. זאת אומרת, אני לא רוצה לחטוף

שום דבר, אבל מבחינתי, לי באופן אישי אין ענין בכנסת להעביר רק הוראת שעה, שגם

מנציחה את המימון הגבוה שלדעתי מופרז. יוצא שאני פה עושה דבר שאני לא מעוניין

בו.



אם מתקבלת החלטה בוועדה להעביר בקריאה ראשונה את החוק כולו ואהר-כך ללכת

לקריאה שניה ושלישית בהוראת השעה, על זה אני אתן את ידי. אם לא, אין לי ענין

בזה, אני מושך את ההוק.

היו"ר מי וירשובסקי;

מר שילת, מה החומר שהכנת?

אי שילת;

אני הכנתי כפי שסוכם, הוראת שעה שתחול למשך כמה חודשים על שלוש רשויות

מקומיות, ומה שהוצאתי מהחוק זה את נושא המקדמה. הם לא יוכלו לקבל מקדמה, אלא

מי שזכה במנדטים ועמד בכל יתר התנאים שנמנים בחוק, יקבל מימון מיד אחרי

הבחירות 85%, ואחרי הדו"ח החיובי של מבקר המדינה הוא יקבל את ה-15% הנוספים.

זה מה שהכנתי.

אני מוכרח לומר שבאמת נוצר פה מצב מוזר. אנחנו תמכנו בהצעה של חבר-הכנסת

פורז, משום שהוא ביקש לעשות את הוראת השעה שנחקקה שלוש פעמים כהוראת קבע,

וביקשנו להכניס בה עוד תיקונים שהתחייבו מכוח הלקחים שהפקנו ומכוח הערות

נכונות מאד של מבקרת המדינה.

מה שקורה היום, לא רק שלא מחוקקים הוראת קבע והיא לא תחוקק כבר בכנסת

הזאת ולא יהיה עליה המשכיות אפילו לא בקריאה ראשונה, זה מה שסוכם למעשה בישיבה

הקודמת, אלא יכניסו הוראת שעה מצומצמת. זה כמו חוק שקוראים על שם מישהו, זה

יהיה חוק מבשרת או חוק ירוחם. זה לא נכון לומר שהם יקבלו כמו שאחרים קיבלו.

להיפך, הם יקבלו מה שאחרים לא קיבלו, כי אחרי הבחירות לרשויות המקומיות עשינו

בחירות בכמה רשויות מקומיות, יהודיות וגם ערביות, והם לא קיבלו, כי לא היה חוק

לגביהן. עכשיו אלו כן יקבלו. ואם שר הפנים יחליט יום אחרי הבחירות או יום לפני

הבחירות לכנסת לפזר מועצה נוספת, כי יש כמה בתור, אני קורא בעתונים שכמה

עומדות לפני ועדות חקירה, הן שוב לא יקבלו, כי שוב החוק הזה לא יחול עליהן,

הוראת השעה המצומצמת. כלומר, אנחנו לוקחים שלוש רשויות ונותנים להן סכום

שמבחינת כסף אין לו הרבה משמעות, אבל העקרון הזה שנותנים דווקא להן מימון, זה

משהו שאותי מקומם.
היו"ר מי וירשובסקי
מה שהיה בעבר מאז הבחירות - היה. אבל יכול להיות שצריך להחיל את זה לא

רק על שלושה הישובים האלה. אני לא יודע ברגע זה איך לנסח את זה, אבל אם נניח

בשנה הקרובה יקויימו בהירות מוניציפאליות נוספות, גם אז יחול ההסדר הזמני הזה.

הפטנט הזה להעביר חוק בקריאה ראשונה ואחר-כך לפצל אותו, אתה מגיע לאותו

דבר. אני לא רוצה לעשות את זה בחפזון. אני רוצה לבדוק כמה דברים בחוק הזה,

להתעמק ואחר-כך להחליט איזו צורה תהיה לחוק בנוסחו הסופי. כדי לא לפגוע באותן

שלוש רשויות ואולי רשויות נוספות ששר הפנים יחליט על הקדמת הבחירות בהן, נעשה

את זה. נכון שתהיה אפליה רטרואקטיבית לגבי כמה מקומות שלא קיבלו, אבל לפחות

קדימה נתקן את זה. אני חושב שזה יותר טוב. הייתי רוצה ללכת בדרך הזאת.

איך זה מנוסח היום אצלך, זה חל רק על שלוש הרשויות האלה?
אי שילת
אני ניסחתי את זה כך: זה חל על הבחירות לכל מועצה של רשות מקומית

שיתקיימו עד יום כ"ט בתמוז - 30 ביוני. אני סתם נקבתי בתאריך כמה חדשים קדימה.



היו"ר מי וירשובסקי;

אני מציע שהתאריך יהיה עד 1 בינואר 1993. אם יתברר שגם התאריך הזה לא

מספיק, הרי הכנסת תתכנס באוקטובר, יוכלו לתקן ולהעביר את ההוק החדש.
מי ניצן
אני מבין שהסכום נשאר אותו סכום.

אי שילת;

אני לא כתבתי סכום. את הסעיף הזה השארתי פתוה. אני הצעתי נוסה לא סכומים.

לגבי הסכום, ב-1989 נהקק בחוק סכום של 10 שקלים ויום אחד לפני הבחירות או אחרי

הבחירות, אני לא זוכר, הוא הוגדל ל-19 שקלים. כלומר, הוסיפו 9 שקלים. לא רצו

להוסיף 100%, הוסיפו קצת פחות מ-100%. לכן למעשה המימון היה 19 שקלים לראש

בוחר.

היו"ר מי וירשובסקי;

אם היום נקבע 19 שקלים, הרי הפחתנו למעשה, כי בינתיים קרה משהו.

אני מציע שתגדיר את ההערות שלך ובסוף ניגע בסעיף הסכומים.

אי שילת;

הנוסח מונח בפניכם. אני אציין את השינויים מהנוסה שהיה קודם. התאריך

שהחוק יחול עליו אמרנו שזה יהיה עד 1 בינואר 1993.

יש פה הגדרות של סיעה, סיעת-אם וסיעת-בת. לא שיניתי את ההגדרות האלה, לבד

מהאופציה השנייה של סיעת-בת, כי שם יש ענין שסיעת האם תכיר בסיעת הבת כבת

וסיעת הבת תכיר בסיעת האם כאם, ויש מועד למתן הודעה. כל ההודעות שצריכות

להימסר לשר הפנים, יימסרו עד שבעה ימים לפני יום הבחירות, כשבחוק המקורי זה

היה הרבה קודם. אבל מכיוון שאין לנו פה את הנושא של המקדמה, כל ההודעות, גם

הבקשה למימון, יימסרו עד שבעה ימים לפני הבחירות.

היו"ר מי וירשובסקי;

אתם תוכלו לעמוד בזה?

אי שילת;

כן.

היו"ר מי וירשובסקי;

אולי כדאי להגיד 14 יום?

אי שילת;

אם נאמר 14 יום אז במבשרת ציון הבחירות הן ב-3 במרץ. אם החוק לא יעבור

תוך ימים, גם שבעה הימים לא יעמדו בתוקף. יש לנו פה בעיה. בירוחם הבחירות הן

ב-10 במרץ. יכול להיות שגם שם תיווצר בעיה אם ההוק לא יעבור מהר.



אני רוצה להעלות עוד בעיה אחת כדי לתת את כל התמונה. כל הנושא של המימון

תלוי בשני דברים, וזה בצורה מאד דומה בחוק מימון הבחירות לכנסת, על אותם

עקרונות זה מושתת. מצד אחד, ניהול חשבונות בתקופה מסויימת מוגדרת; מצד שני,

הגבלה על גובה ההוצאות שמותר לסיעה להוציא, והאלמנט השלישי זה הגבלה על

הכנסות. נעזוב כרגע את ההגבלה על ההכנסות. כלומר, יש שני אלמנטים של ניהול

חשבונות בתקופה מסויימת שמבוקרים על ידי רואה חשבון, והגבלה על הוצאות.

התקופה שקבועה בחוק שהיה, 66 יום לפני הבחירות מתחילה תקופת הבחירות לפי

חוק המימון, זה אותו יום של הזדהות הסיעות. מאותו רגע חייבים להיות לסיעה

חשבונות בנק והיא חייבת להתחיל לנהל חשבונות 15 יום לאחר מכן. כלומר, ביום

החמישים או החמישים ואחד שלפני הבחירות, חייבת להיות הנהלת חשבונות מסודרת,

מבוקרת על ידי רואה חשבון שהם חייבים למנות לעצמם.

התקופה הזאת, אם אנחנו רוצים להחיל אותה על מבשרת ועל ירוחם, אין לנו

אותה. בכל זאת הכנסתי אותה, לא העזתי לקצר אותה, כי חמישים יום לפני הבחירות

זה הזמן המינימלי שאתה יכול להגיד להם לראות מה הם עשו. אם נקבע פה שסיעה תנהל

את החשבונות מהיום שהחוק עובר, מהיום שהיא מגישה את הבקשה, זאת אומרת שבעה

ימים לפני הבחירות, מה עשינו? את רוב ההוצאות היא כבר הוציאה, והיא תגיד: לא

ידעתי שאני צריכה רואה חשבון, כי לא היה לי החוק. כלומר, איך שלא יהיה אנחנו

חייבים לחוקק רטרואקטיבית, שהיא חייבת להתחיל לנהל את החשבונות ולהחזיק רואה

חשבון מהיום החמישים לפני הבחירות. את זה הכנסתי אבל זה מאד בעייתי.

חבר-הכנסת פורז הציע לפטור את השלושה האלה מהנהלת חשבונות. הוא הציע
שנאמר
מי שזכה במנדטים וניהל חשבונות, יגיש דו"ח לגוף שייקבע, נניח מבקר

המדינה, ואם החשבונות ייראו לו הוא יתיר לשלם את המימון. אני חושב שאם נוסיף

על התקדים שמחוקקים חוק לשלוש רשויות מקומיות גם את זה שהם פטורים מלנהל

חשבונות, זה תקדים שלא נעמוד בו.
היו"ר מי וירשובסקי
מה אתה הצעת?
אי שילת
אני הצעתי שהם חייבים לנהל חשבונות לפחות מהיום החמישים לפני הבחירות, כי

אי ן לי תאריך אחר.
היו"ר מי וירשובסקי
אם החוק יחוקק אפילו היום בקריאה שלישית, אנחנו 30 יום לפני הבחירות.
אי שילת
הם כבר לא 30 יום לפני הבחירות. במבשרת הבחירות הן ב-3 במרץ. היום אנחנו

12 בפברואר.
היו"ר מי וירשובסקי
מה עושים?
אי שילת
יש לי בעיה. זה מה שאמרתי בישיבה הקודמת, שזה חוק משונה.



היו"ר מי וירשיבסקי;

הוא משונה מפני שהוא הגיע מאוחר. מכיוון שאנהנו מכירים בעקרון של החוק

הזה, שמימון בחירות לרשויות המקומיות הוא דבר טוב, והנה ישנן בחירות לא

במקומות נידחים, אלא במקומות כמו מבשרת ציון, ירוחם ובקה אל-גרביה, סברנו שיש

מקום להעניק להם את מימון המפלגות.

אתה מעלה את השאלה של חמישים ואחד יום. חמישים ואחד יום אין לנו. אפילו

המחוקק לא יכול לההזיר את השעון אחורנית. אני גם לא הייתי רוצה לפטור אותם

מהנהלת חשבונות.

אי שילת;

ודאי שלא. הרי החוק לא יעבור היום את שלוש הקריאות. גם אם נאמר 17 יום או

20 יום, נצטרך לעשות הוראת שעה בתוך הוראת שעה. כלומר, לגבי מבשרת וירוחם שזה

מאוחר מדי, נאמר 20 יום או 17 יום. לגבי היתר, 51 יום.
היו"ר מ' וירשובסקי
נאמר שלגבי החוק הזה הם חייבים לנהל חשבונות מאותו יום שהחוק אושר בכנסת.

מי ניצן;

אני רוצה לבחון דרך אם היא אפשרית. מרכז השלטון המקומי יודיע לשלוש

הרשויות האלה שמה-16 לחודש הם חייבים לנהל חשבונות ולעשות סדר בהוצאות שהיו

להם עד היום כדי שיהיו ניתנים לביקורת. אני יכול להעביר הודעה כזאת דרך מרכז
השלטון המקומי. אני אומר
החוק בתהליך, זה הרוח שלו, נקווה שהוא יעבור ואני

מעביר להם עותק מהחוק. האם זה נראה לכם?
יעקב לוי
זה לא דבר רע שחם ינהלו חשבונות.

מי ניצן;

אני בעד שהם ינהלו חשבונות, שלא תהיה טעות.
אי שילת
יש פה מילכוד. אמרתי שזה לא רק ניהול חשבונות זה גם גובה ההוצאות. עד

היום, לפי החוק שהיה, גובה ההוצאות היה 300% מהמקדמה. כלומר, 180% מסך הכל

מימון המפלגות.
מי ניצן
אני מעביר להם את הצעת החוק הזאת ואומר: זה רוח הדברים, אנחנו מקווים

שהיא תעבור בכנסת, תתחילו להתנהג כאילו היא עברה.



אי שילת;

מה קורה אם רשימה הוציאה כבר היום יותר מ-180% הוצאות והיא תאמר: מה אני

אשמה, לא ידעתי שהולך לעבור הוק כזה. יש פה מוקשים אמיתיים. מישהו יכול להגיד

שזה גובל בהוסר סבירות. אם נגיד לרשימה ש-180% ההוצאות יחולו עליה מהשבוע

שלפני הבהירות, להיפך, אמרנו לה שהיא לא מוגבלת בהוצאות, רק באותו שבוע היא

תנמיך קצת את ההוצאות.

לגבי הצעתך, אדוני היושב-ראש, שייכתב בהוק שהנהלת השבונות תהיה מיום

חקיקת החוק, זה לא טוב משום שזה יחול גם על הרשות שיהיו לה בחירות גם בעוד הצי

שנה. אנחנו צריכים לכתוב בחוק, בהנחה שהוא יחול על עוד כמה רשויות, כמה ימים

לפני. כלומר, אם אנחנו כותבים מיום הקיקת החוק, שוב זו הוראת שעה בתוך הוראת

שעה שתחול רק על מבשרת וירוחם. אנחנו מגיעים פה להוק אישי ממש לגבי מישהו.

י' כהן;

גם החוק יחוקק היום ואנחנו נכתוב 50 יום לביקורת חשבונות, סביר להניח

שרשות מסודרת מנהלת חשבונות. זה פשוט בקרה על השבונות.

צי ענבר;

זו לא רשות, אלה מפלגות.
אי שילת
ולא סביר להניח שהן מנהלות חשבונות. רוב הסיעות, לפי הדו"ח של מבקר

המדינה שהונה על שולחן הכנסת, לא ניהלו חשבונות. ואם הן ניהלו חשבונות, הן

העדיפו לא להגיש אותם למבקר המדינה כי הן הרגו בהוצאות. הן העדיפו לקבל את

הקנס של 15% מאשר שיורידו להן מהמימון שהן קיבלו כבר. את זה כתב מבקר המדינה

בדו'יח שלו. זו לא רשות מקומית. אלה סיעות, מפלגות ורשימות.

הי וייר מי וירשובסקי;

יש לנו פה בעיה אמיתית שלא היתה נפתרת גם לו היינו עושים הוראת שעה לפי

הנוסה של הבר-הכנסת פורז. זה לא משנה את הענין.

אי שילת;

הרעיון של חבר-הכנסת פורז היה שלשלוש הרשויות האלה ניתן מימון לפי

התוצאות ונפטור אותן מהנהלת חשבונות. כלומר, אין הנהלת השבונות לפיה מבקר

המדינה יהליט. אני לא חושב שאפשר להטיל בחוק על מבקר המדינה להחליט על פי דו"ח

כספי איזשהו שהם יגישו בלי לתת לו קריטריונים. צריך להזמין אותם לפה בשביל

לקבל תגובה. זה הרעיון של הבר-הכנסת פורז. כלומר, הוא הכיר בזה שיש פה בעיה.

לכן הוא אמר; את אלה לא נשהרר מהנהלת חשבונות, אלא הם יגישו איזושהי הנהלת

השבונות למבקר המדינה והוא יחליט. כלומר, לגלגל את האחריות על מבקר המדינה.

בי יערי;

הוא אמר שהוא לא מעונין בהוראת שעה.

אי שילת;

אני מסכים אתו דרך אגב. אבל הוא אמר שאם עוברת רק ההוראת שעה ולא מעבירים

בקריאה ראשונה את החוק הקבוע, הוא יהזור בו. זה ענין שלו.



היו"ר מי וירשובסקי;

מזה אני לא מוטרד לגמרי, כי אנחנו יכולים לאמץ את החוק ולהעביר אותו הלאה.

א' שילת;

אבל הוא הכיר בזה שגם אם הוראת שעה תהיה ענף הוא אמר: אני אפטור אותם מכל

הדברים האלה ומבקר המדינה, על סמך פתקים וקבלות שיביאו לו, הנהלת חשבונות כזאת או

אחרת לא מוגדרת, יחליט אם לשלם להם מימון או לא.

היו"ר מי וירשובסקי;

אני לא רוצה ליצור מצב בחקיקה שיפטור מישהו מהנהלת חשבונות כשהוא מקבל כספים

לצורך בחירות. הרי אני לא מדבר על גוף סטטוטורי ממלכתי, אני מדבר על סיעה שיכולה

להיות סיעה מקומית, שיכולה להיות סיעה שקשורה למפלגה, זה לא נראה לי. אם נאמר

בחוק שהם חייבים לנהל את החשבונות מהיום שהחוק הזה התפרסם או 51 יום לפני הבחירות

ומרכז השלטון המקומי יוציא מיד מכתב כדי שהם יידעו, אז יש לנו כאן האלמנט לגבי כל

המועצות שיבואו עד ינואר 1993. לגביהן זה יהיה 51 יום כמקובל. לגבי שלוש או ארבע

רשויות זה יהיה מיום פרסום החוק. אם הן לא ירוויחו מזה, אם הן הוציאו כבר יותר,

אין לי מה לעשות, אני לא יכול לתקן את כל העוולות ואת כל התקלות, אבל לפחות אני

יכול להוציא משהו שיש לו הגיון פנימי.

ב' יערי;

אפשר לכתוב מיום שהחוק הזה מתפרסם או 51 יום לפני הבחירות, לפי המועד הארוך

יותר.

היו"ר מי וירשובסקי;

צבי, יש לך מה להעיר בקשר לזה?

צי ענבר;

מה שיש לי להעיר בקשר לזה, שזה חוק שמן הראוי שלא לחוקק אותו.

היו"ר מי וירשובסקי;

זאת הערה יפה מאד אבל היא חסרת תכלית, היא לא פותרת שום בעיה.

צ' ענבר;

אנחנו יכולים לחוקק חוק, אבל אז החוק צריך להיות בנוי כחוק שלם.

היו"ר מ' וירשובסקי;

אנחנו רוצים לפתור את הבעיה של שלושת הישובים. אם לעשות חוק שלם, זה ייעשה

בכנסת הבאה.

צ' ענבר;

אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה של שלושת הישובים האלה, משום שאם הבחירות

במבשרת ציון הן בעוד 20 יום מהיום, בבקשה, נעבור על הסעיפים, כל סעיף שמדבר על

לוחות זמנים ודברים אחרים שקשורים בבחירות הקרבות, נדון בו לגופו של ענין ונחליט

את ההחלטה לגביו תוך ידיעה במשך התקופה הזאת מה הן ההוראות הכי סבירות לקבוע

לתקופה הזאת.



היו"ר מי וירשובסקי;

לא נעשה את החוק כחוק כללי, גם לא נעביר אותו בקריאה ראשונה כחוק כללי אלא

כהוראת שעה. אני חושב שזה יהיה בחפזון אם נעביר את זה עכשיו בקריאה ראשונה. אם

חבר-הכנסת פורז י יברור מחדש כחבר כנסת לאיור הבחירות, הוא יטרח ויגיש הצעת חוק

תרשה, ואז אפשר אולי להכניס כל מיני תיקונים לאור הנסיון שנלמד.

הדבר היחיד שנותר לי לעשות זה לנסות לראות אם אני יכול לעזור לשלוש רשויות

מקומיות, שאני לא רואה שום הצדקה לא לתת להן מימון מפלגות. אם תל-אביב קיבלה

מימון, מדוע לא תקבל את זה בקה אל-גרביה או מבשרת, שהרי עד לפני כמה זמן היא היתה

צריכה להיבלע על ידי העיר שחוברה לה יחדיו.

צי ענבר;

אלא אם כן נקבע בחוק הוראת שעה, הוראה מיוחדת שאומרת שכל הבחירות לרשויות

המקומיות, שחוק זה צריך לחול עליהן, יתקיימו לא לפני עבור 51 יום מיום תחילתו של

החוק.

היו"ר מ' וירשובסקי;

אני לא אתערב בדברים ששר הפנים קבע אותם ושכבה הוכנו ואאריך מערכת בחירות

בעוד 51 יום. אני אביא את זה לפני היושב-ראש. אני רוצה לסכם כך: נשאיר את ה-51

יום, אבל נאמר שלגבי אלה שהחלו בהליכי בחירות או משהו מעין זה, החובה של ניהול

חשבונות תהיה מהיום של קבלת החוק הכנסת, נדגיש במפורש קבלת החוק בכנסת. אם נצליח

להעביר את זה, יהיוה להם עוד שבועיים. בינתיים מרכז השלטון המקומי יכתוב להם
ויאמר
יש סיכוי שיהיה חוק כזה אשר יחייב לנהל ריבונות, אנחנו מציעים לכם לנהל

חשבונות.

נקבל את זה בצורה כזאת. אני מצביע על כך פה אחד. נלך לסעיפים האחרים.

אי שילת;

אם כך, נצטרך לתקן את ההגדרה של תקופת הבחירות, זו ההגדרה האחרונה בעמוד 1.

בי יערי;

אולי לפני כן תיקון של הגדרת הבחירות.

היו"ר מי וירשובסקי;

"הבחירות - הבחירות לכל מועצה של רשות מקומית שיתקיימו עד יום-" פה זה יהיה

לא עד 30 ביולי אלא 1 בינואר 1993.

עכשיו צריך לשנות את ההגדרה של תקופת הבחירות.

אי שילת;

תקופת הבחירות תהיה מה שאמרנו, מהיום הקובע עד ליום הבחירות; ולגבי אותן

רשויות שכבר התחילו בבחירות לפני חקיקת החוק, מיום קבלת החוק בכנסת ועד יום

הבחירות, משהו כזה.

יעקב לוי;

מהו תאריך התחלת הליכי הבחירות?



אי שילת;

התאריך הראשון שנקוב בחוק זה 66 יום או 65 יום לפני הבחירות, זה הזדהות

הסיעות במועצה.

יעקב לוי;

האם המונה "החלו בהליכי בהירות", הוא מונח טכני טוב?
היו"ר מי וירשובסקי
אני לא מציע שננסה עכשיו את ההגדרה. ההגדרה היא ברורה.

בי יערי;

ההגדרה של היום הקובע היא יום הזדהות של הסיעות. שלוש המועצות המקומיות האלה

הן מועצות שפוזרו ויש להן היום ועדות קרואות, חוץ מירוחם. היה בהן תהליך של

הזדהות סיעות?

אי שילת;

לא, אבל היה תהליך של מינוי ועדת בחירות. אפשר להוסיף ביום הקובע "או יום

מינוי ועדת הבחירות על ידי השר''.

צי ענבר;

בסדר.

אי שילת;

בסעיף 2 צריך לקבוע את העיקר, את יחידת החישוב.

היו"ר מי וירשובסקי;

אולי נשמע מבעל המאה. זה היה 19 שקלים בחוק הקודם.

י' כהן;

אנהנו מקדמים את זה במדדים זה 30 שקלים.

היו"ר מי וירשובסקי;

יש לי הצעה מאד פשוטה. נשאיר את זה על 19 שקלים. אנחנו אמנם גורמים פילוסופית

איזשהו עוול, אבל הואיל וזו הוראת שעה שיהיה 19 שקלים. יש הערות?

מי ניצן;

אני לא מעיר על כך כי אני חושב שלא צריך לבזבז כספים.

אי שילת;

בסעיף 6 אני משאיר את השבעה ימים. זה נמצא גם קודם. בסעיף 6(א)(5) פה צריך

להוסיף, אם התחילו הליכי הבחירות, מיום חקיקה בכנסת או יומיים אחרי חקיקה בכנסת,

כי הם לא יוכלו לפתוח חשבון בנק אם הרקיקה תעבור פה בשעה 12 בלילה.



מי ניצן;

צריך להיות כתוב "לא יאוחר מ-." אם הוא פוזה השבון קודם זה תקין.

אי שילת;

אני מניה שלהלק מהם יש. "ההל מהיום הקובע או מיום ההקיקה".

היו"ר מי וירשובסקי;

למה נאמר "בבנק או בבנקים"? הרי בנק זה גם בנקים.

אי שילת;

הנוסה הזה, אם אני לא טועה, הועתק כמו שהוא מהוק מימון המפלגות בכנסת.

הרעיון היה לציין שהם יכולים לפתוה חשבון בכמה בנקים ובהוק המקורי שלנו, הוראת

שעה המקורית, הכניסו בפעם האהרונה הגבלה "ולא יותר משלושה בנקים". זה לא משנה.
בי יערי
חוק הפרשנות הל רק אם אין משמעות אחרת. זאת אומרת, אם כאן לא היה כתוב

"בבנקים", היו יכולים להגיד שזה צריך להיות רק בנק אהד.

אי שילת;

בסעיף 8, בנוסה המקורי היה כתוב 300% מהמקדמה, המקדמה היתה 60%. מכיוון שפה

אין מקדמה, כתבתי מיד 180% מסכום שהיה מגיע לו אם הוא זכה בשלושה מנדטים.

יעקב לוי;

מתי התהלת הישוב ההוצאות?

אי שילת;

הוא אשר אמרנו. הרעיון הוא שכל הענין, גם הנהלת חשבונות וגם הישוב ההוצאות,

יתהילו מיום קבלת ההוק בכנסת.

צי ענבר;

כתוב; "לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות הבהירות-". הוצאות הבהירות אלה

ההוצאות שהוצאו לפני תקופת הבהירות. תקופת הבהירות היא התקופה מהיום ה-51 אי מיום

קבלת ההוק בכנסת. כלומר, אם ההוק הזה ייצא לגבי מבשרת ציון בעוד 10 ימים, תוך 10

ימים האלה הם יוכלו להוציא 180% מהסכום אילו זכו בשלושה מנדטים.

היו"ר מ' וירשובסקי;

אם הם עוד לא הוציאו את זה.

צ' ענבר;

לא, ההישוב נעשה רק מיום קבלת ההוק בכנסת עד יום הבהירות, כי זאת ההגדרה של

הוצאות בהירות.



אי שילת;

כל מה שהוציאו קודם לא נחשב להם. נחשב להם רק שבועיים או שלושה שבועות האלו.
צ' ענבר
רק על זה ונהיה ביקורת בכלל. מה שמזכיר את מה שאמרתי בתחילת דברי לגבי

התייהסותי לעצם ההוק הזה.

א' שילת;

פה אתה נותן לו תקופה של הגבלת הוצאות קצרה מאד ולמעשה איזה מעודד אותו, כי

יכול להיות שהוא לא הוציא קודם, הוא יוציא עכשיו.

היו"ר מ' וירשובסקי;

הפתרון הוא להגביל את זה. לא להגיד: "לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות בהירות

סכום העולה על 180%--".
יעקב לוי
כמה בעלי זכות בהירה כפול 19 נדע בכמה כסף מדובר.
אי שילת
הכסף זה לא הבעיה פה. בשני הישובים האלה יש 20.173 בוהרים.
היו"ר מ' וירשובסקי
400 אלף שקל הכל.

השאלה היא, האם אפשר, אם לא היו אותם 51 יום, שזה לא יהיה 180% אלא שזה יהיה

פהות.
אי שילת
נכתוב: 180% יחסית ל-51 יום. כלומר, לפי מספר הימים כך י ירד להם מה-180%.
היו"ר מי וירשובסקי
למה אני חושב שלחוק הזה יש יסוד חשוב? אני בכל זאת רוצה להכניס את הרשויות

לביקורת. אם איו ההוק הזה, הסיעות יכולות לעשות מה שהן רוצות.
צי ענבר
אתה יוצר פה תקדים רע של מתן כסף בלי שבעצם לש אפשרות לביקורת מעשית.
היו"ר מ' וירשובסקי
אני חושב שיש ביקורת מעשית, לפחות באותו פרק זמן. אני חושב שהרעיון שמממנים

את הבהירות לרשויות המקומיות הוא טוב. זה שהן לא היו חלק מהמערכת הכללית, הן לא

צריכות לסבול בגלל זה.



בי יערי;

הן נמצאות בחברה טובה של כל אלה שבמשך ארבע השנים האחרונות עשינו בהן בחירות

שלא בזמן, וגם הן לא קיבלו.

היו"ר מי וירשובסקי;

זה רע מאד, מפני שלדעתי היה צריך לחוקק את החוק הזה כהוראת קבע.

בי יערי;

נכון. ההצעה של חבר-הכנסת פורז מוניות כבר יותר משנה.

אי שילת;

אם חבר-הכנסת פורז היה מגיש לפני שנה שוב כהוראת שעה, התגובה שלנו היתה

התנגדות נמרצת לחוק הזה, גם בוועדת השרים וגם במליאה. עכשיו הופכים הוראת קבע

שאנחנו תומכים בה להוראת שעה יותר גרועה מהוראת שעה שהיתה, ואנחנו כבר בתוך

החקיקה.

היו"ר מי וירשובסקי;

אני חושב שנעשה את זה בצורה כזאת: 180% כלפי 51 ובאופן יחסי.

צי ענבר;

נאמר; סכום העולה על 4% לכל יום של תקופת הבחירות.

א' שילת;

ננסח את זה אחר-כך. אני לא מנסח פה, רק שהעקרון יהיה ברור.

לגבי סעיף 9. הגבלת הכנסות. אמרה לי נציגת מבקרת המדינה בטלפון לגבי הסעיף

הזה, שבחוק מימון המפלגות היה תיקון לא מזמן, אסרו תרומות גם מיחיד, בשנה רגילה

בגובה של 20 אלף שקלים ובשנת בחירות בגובה של 40 אלף שקלים וזה הוצמד למדד.

צי ענבר;

נכון. החלטת ועדת הכספים פרסמה את הסכום לשנת 1992.

אי שילת;

בכל אופן אני לא מדבר כרגע על הסכום. היא ציינה את העקרון של הגבלת תרומות גם

מיחיד עד גובה מסוים. אני חושב שזה נכון מאד, במיוחד ברשויות מקומיות שאנחנו

שומעים סיפורים על תרומות של קבלנים לראשי ערים.

היו"ר מ' וירשובסקי;

אני חושב שזה נכון, צריך לקבל את זה.

אי שילת;

צריך לקבוע סכום.



יעקב לוי;

הסעיף הזה טוב גם לתאגיד גם ליחיד.
היו"ר מי וירשובסקי
אם עשיתי הגבלה מבחינת סכומים לגבי המדינה, לטח שאני לא אעשה הגבלה לגבי

הרשויות המקומיות?
אי שילת
כן, אבל אתה לא יכול לאסור לגמרי קבלת תרומה מיחיד.

צי ענבר;

אם נשווה את זה לחוק מימון מפלגות?

היו"ר מ' וירשובסקי;

מה כתוב בחוק מימון מפלגות?

צי ענבר;

לא תקבל סיעה במישרין או בעקיפין כל תרומה שלא מתאגיד, כאמור בסעיף קטן (א),

בסכום או בסכומים העולים על - אז זה היה 20 אלף שקלים, עכשיו יש לנו סכום חדש -

לשנה מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו. לענין שנה שמתקיימות בה בחירות

לכנסת, וזה למעשה הדבר שצריך פה, יבוא סכום 40 אלף שקלים חדשים. זה היום, נדמה

לי, 54 אלף שקלים או משהו כזה.

אי שילת;

זה מוצמד למדד. אבל זה נראה לי סכום גדול לרשות מקומית. אתה מדבר פה באותם

סכומים גם על תל-אביב וגם על יסוד המעלה. מעל 50 אלף שקלים, זה נשמע לי משהו

אדיר.

מי ניצן;

איגדו מדבר על האדם הפרטי ביחסי עם השלטון המקומי. זה לא חשוב כרגע אם זה ישוב

גדול או קטן.

היו"ר מ' וירשובסקי;

נכון. הוא יכול גם בישוב קטן לעשות שוחד גדול. אולי כדאי להעמיד את זה על

המחצית.

יעקב לוי;

תעמיד את זה על מחצית, וכל המדובר הוא בהוראת שעה. זה ניסוי.
בי יערי
צריך לזכור שמדובר על התרומה בתקופת הבחירות.



היו"ר מ' וירשובסקי ;

הכל כפול. זה יהיה 10 אלפים ו-20 אלף.

אי שילת;

אין לנו שם 20 אלף. החוק הזה מדבר על בחירות. אין פה מימון שוטף. לכן יהול פה

החצי מ-40 אלף או ה-50 וכמה אלף.

צי ענבר;

20 אלף כמו סעיף 8(ג) לחוק מימון מפלגות.

אי שילת;

סעיף 13 (א) ו-(ב), ניהול ריבונות.

בי יערי;

מתי ימנו רואה חשבון?

אי שילת;

הם צריכים למנות רואה חשבון מיד עם ההודעה לשר הפנים.

צי ענבר;

איזו הודעה לשר הפנים?

אי שילת;

שהם מבקשים מימון.

צי ענבר;

לפי איזה סעיף מבקשים מימון?

אי שילת;

לפי סעיף 6. סעיף 6 אומר, ששבעה ימים לפני יום הבחירות מסרה הסיעה לשר הפנים

הודעה וכן הלאה, ובתוך ההודעה צריך להיות שמו ומענו של רואה החשבון וכתב הסכמה של

רואה חשבון המשמש בתפקיד. כלומר, המינוי בפועל יכול להיות עוד קודם.

בסעיף 13 (א) מדובר על המועד שסיעה חייבת להחזיק את כל הכספים בבנק. ובסעיף

קטן (ב) מדובר על המועד להתחלת הנהלת חשבונות.

אני מציע שעוד פעם נחיל פה את אותו כלל של היחסיות. כלומר, התאריכים האלה

ישארו, אבל אם מדובר ברשויות שהתחילו את הסיפור לפני חקיקת החוק, מיום קבלת החוק

בכנסת, בשני המועדים האלה.

צי ענבר;

"או החל מיום קבלת החוק".

אי שילת;

אולי נקבע את הטכניקה הזאת בסעיף כללי ונגיד שזה חל על סעיף זה וזה.



היו"ר מי וירשובסקי;

בהחלט.

אי שילת;

בסעיף 18, סיעת אם, כלומר, אני מניח שגם סיעות אם יבקשו לחשתתף במימון.

ההוראות מותאמות, אני לא הושב שיש פה בעיה. הוצאתי גם מפה את הסעיפים שדיברו

על מקדמה שסיעת אם מקבלת לפי שתי אופציות וכן הלאה. נשאר מימון בדיעבד.

בסעיף 19, כל הבקשות ששר הפנים מקבל מהסיעות הוא יעביר תוך ארבעה ימים

למבקר המדינה. אלו ההערות שהיו.

היו"ר מי וירשובסקי;

עכשיו נקרא את המכתב של מבקרת המדינה ונראה מה היא אומרת.

"כפי שהודעת לי, הוועדה שבראשותך עומדת לדון על הצעת חוק שמטרתה הבטחת

מימון ממלכתי לסיעות אשר תתמודדנה בבחירות למועצות ולראשותן של מספר רשויות

מקומיות. ברשויות אלה מתוכננות להתקיים בחירות נפרדות בחודשים הקרובים בעקבות

פיזור מועצותיהן על ידי שר הפנים.

אינני מתייחסת לעצם הצורך בהבטחת מימון ממלכתי של בחירות הנערכות ברשות

מקומית זו או אחרת מחוץ למערכת הבחירות של כלל הרשויות המקומיות.

עם זאת הנני רואה מחובתי להפנות את תשומת לבך למספר נקודות בנושא זה

עליהן הצבעתי במכתבי ליושב-ראש הכנסת מ-1989 עם הגשת הדין והחשבון שלי לפי חוק

הרשויות המקומיות, מימון בחירות, הוראות שעה, 1988 בעקבות מערכת הבחירות

הכללית לרשויות המקומיות.

עוד אני רואה מקום להבהיר, שלמן מועד כתיבת מכתבי האמור תוקן חוק מימון

מפלגות התשל"ג-1973, וככל שהדברים נוגעים לקבלת תרומות קובע היום חוק המימון
כדלקמן
סעיף 8-" ואני מבין שהתייחסנו אליו, אני לא צריך לקרוא את כל הסעיף

הזה.

"-ועדת הכספים של הכנסת רשאית לפני תחילת כל שנה לשנות- מצא המבקר כי

סיעה קיבלה בניגוד לאמור, יורה מבקר המדינה-" זה לא רלבנטי.

"-למען קיום אחידות בחקיקה הנוגעת לקבלת תרומות במסגרת מערכת בחירות

כללית או מוניציפאלית, מן הראוי שהוועדה תיתן דעתה להגבלות האמורות בסעיף 8

לחוק המימון כמפורט לעיל.

מצאתי לנכון, אדוני יושב-ראש הוועדה, לפנות אליך במכתבי זח, כי כיוון

שלדעתי אם הכנסת כבר נדרשת לחקיקה בתחום זה, מן הראוי שיהיו לנגד עיניה הערותי

בעבר ותיקון החקיקה האמור". טוב, קבלנו את זה.

צי ענבר;

מה שקבלנו זה סעיף 8(ג). יש לנו הוראה כמו בסעיף 8(ה)?



אי שילת;

מה זה 8(א)?

צי ענבר;

8(ה). מצא מבקר המדינה כי סיעה קיבלה בניגוד לאמור בסעיף זה, יורה מבקר

המדינה לסיעה להעביר לאוצר המדינה במועד שיקבע סכום ששוויו פי שניים מסכום

התרומה". והיא מבקשת לתת את דעתו להגבלה הזאת.

אי שילת;

אין לנו את זה פה. בהערות שלה שהיא הניחה על שולחן הכנסת היא הציעה לפעול

בשני כיוונים. היא אמרה ובצדק לדעתי, שבמקרים מסויימים מן הראוי לה לאפשר

לקנוס ביותר מ-15%. לעומת זאת, במקרים אחרים מן הראוי לאפשר לה שהקנס יהיה

הרבה יותר קטן מ-15% לפי שיקול דעתה. משום שהיו מקרים, היא ציינה אותם בדו"ח,

שהיא לא יכלה להגיד על הדו"ח הכספי של סיעה מסויימת שהיא חיובית בגלל תקלה

טכנית לחלוטין. פה היא מציינת רק את החומרה. בזמנו היא ציינה גם את הקולא וזה

חלק מההערות שהצעתי.

היו"ר מי וירשובסקי;

יש כאן דבר מעניין. היא מציעה תיקון מסוים שנובע מנסיון העבר. הוא הוכנס

כבר לגבי הכנסת אבל הוא לא הופעל בעקבות הבחירות האחרונות ברשויות המקומיות.

אני לא רואה סיבה מדוע לא להכניס את זה, אפילו כנסיון לאותו פרק זמן, לראות

איך זה עובד. אני מציע לקבל את זה.

השאלה היא אם להכניס גם את הקולא ולא רק את החומרח. אני יודע כמה לפעמים

הקולא היא חשובה, כי יש באמת טעויות טכניות והיא אומרת: ידי כבולות. אני יודע

את זה מנסיון קרוב. זה כבר מנוסח באיזושהי צורה?

אי שילת;

זה לא מנוסח. אני הגשתי את זה במכתב עם הרבה הערות אחרות שהצעתי לתקן את

החוק כפי שהיה אמור להיות. שם יש עוד הרבה הערות אחרות שהיא העירה לתיקונים.

היו"ר מי וירשובסקי;

מהערותיה משתמע שהיא לא מתלהבת מהחוק הזה, זה ברור. אבל זה לא חשוב.

אנחנו קבלנו כאן החלטה לנסות את הדבר הזה. אני מציע לקבל גם את החלק השני של

הצעתה.

צי ענבר;

נכניס הוראה דוגמת סעיף 8(ה} לחוק מימון מפלגות.

פה יש הוראה כאשר הדין וחשבון של מבקר המדינה לגבי סיעת אם לא היה חיובי,

ואז זה מאפשר ליושב-ראש הכנסת לנכות לסיעת האם מהתשלומים המגיעים לה לפי חוק

מימון מפלגות של הכנסת. האם יש לנו הוראה דומה לגבי דין חשבון שאינו חיובי

לגבי סיעה שאין לה סיעת אם?

אי שילת;

יש סעיף דומה בסעיף 14(ד}.



צי ענבר;

"יורה שר הפנים כי היתרה לא תשולם". זה דבר אחד. אבל אם זה היה מספיק, לא

היה צריך את סעיף 18(ו}.

אי שילת;

כל סעיף 18 מדבר על סיעת אם. הוא למעשה מפנה לכל מיני הוראות בהוק בקצרה.
צי ענבר
נבדוק את הנקודה הזאת.

אי שילת;

סיעת אם, מנכים לה מהמימון שלה בכנסת את מה שהיא צריכה להחזיר.

צי ענבר;

פה יש ענין של אי-תשלום. מתי אתה מנכה? אתה מנכה ממה שכבר שולם. לעומת זה

סעיף 14 מדבר על אי-תשלום. אם הוא מדבר על אי-תשלום, אם גם סיעת האם לא קיבלה,

אין ממה לנכות.

בי יערי;

אני חושב שהטעות היא בזה שאין מקדמות. נכון להגיד ינוכה כשנתת מקדמה. אבל

אם לא נתת מקדמה, אתה צריך לדבר על אי-תשלום. צריך לתקן את הנוסח בסעיף 18.

צי ענבר;

איך?

בי יערי;

במקום לדבר על ניכוי, צריך לדבר על אי-תשלום.

צי ענבר;

לגבי ניכוי, במקום שצריך. כלומר, נניח שסיעה קיבלה מימון, ולאחר מכן

הגיעה מבקרת המדינה למסקנה שמה שכבר שולם צריך להחזיר, ואי-אפשר להגיד שזה דבר

שאין לו תקדים.

בי יערי;

אין דבר כזה. עד שאין לי דו"ח חיובי אני לא משלם.

צי ענבר;

ראה הבחירות האחרונות עם סיעת ש"ס, שאחרי ששילמו מחזירים לפי סעיף דומה

ל-18(ו). כלומר, יושב-ראש הכנסת מנכה כיום מסיעת ש"ס, סיעת האם, בגלל הדו"ח

הלא חיובי אחרי שכבר שילמו ועשו בדיקה חוזרת. זאת עובדה. זו לא סיטואציה שאני

ממציא אותה אלא היא קיימת.



לגבי הנקודה הזאת, יש לי שתי הערות. האחת, הענין של שבעה תשלומים, אין לו

שום משמעות. מדוע? אנהנו צריכים לקבוע את אהוז הניכוי מיהידת המימון החודשית

של סיעת האם. לפעמים זה יכול להיות עשרה תשלומים. וגם פה כתוב: "ואם עלה הסכום

שיש לנכותו על התשלומים כאמור, ינוכו מתשלומים נוספים". בשביל מה אני צריך פה

שבעה תשלומים של 2% ועוד 1%? אני יודע בשביל מה, מפני שפה רצו להגיע ל-15%,

אבל 15% האלה אינם זהים ל-15% של מקדמת יחידת מימון.

לכן כל מה שצריך בסעיף קטן (ו) זה לקבוע מהו הסכום המכסימלי שמורידים

מסיעת האם בהתייחס לגודל יחידת מימון של סיעת אם.

לגבי מקום שאין בו סיעת אם ויש צורך מאיזושהי סיבה בניכוי, צריך אולי

לקבוע הוראה כמו בחוק המימון, שמי שיצטרך להחזיר זה אלה שהם באי-כוח הסיעה

באופן אישי.

אי שילת;

זה לא קרה. היא גם לא הסכימה. פה קרה משהו מוזר מאד.
צ' ענבר
בכנסת, דרך אגב, זה קרה לגבי סיעות שלא נכנסו לכנסת. יש היום חבר כנסת

לשעבר שהיה בא-כוח הסיעה והוא צריך באופן אישי להחזיר.
אי שילת
מכיוון שאין פה מקדמות, נפטרנו מהבעיה הזאת. מה שקרה פה זה שהיא לא

הסכימה בשום אופן לקבל דו"ח כספי מרשימה מקומית שהוגש לה יום אחד באיחור. היא

שלחח את הדו"ח חזרה ללא רקורד שהוא היה אצלה. היא לא הסכימה לקבל אותו, דחתה

אותו לחלוטין. לגבי הדו"חות שהיו לה, היא בדקה ונתנה את ההחלטה שלה. אני לא

חושב שהיא תחזור לבדוק דו"ח של איזושהי סיעה מקומית, כי הם מסרבים לטפל בזה

יותר. לגבי הסיעה בכנסת, הרי היא הוציאה את הדו"ח ואחר-כך היא תיקנה אותו.

ואכן היתה אליה פנייה מצד כמה סיעות מקומיות: אם הלכת לבדוק עוד פעם דו"ח של

סיעה בכנסת, תבדקי עוד פעם דו"ח של סיעה שלי. היא לא רצתה להיענות לזה.

נכון שסיעות בכנסת מופלות בחוק הזה לטובה. אבל כנראה שהן גם מופלות לרעה

בצורה כזאת. ואת האפלייה לרעה או לטובה היא לא רצתה להחיל על הסיעות המקומיות.

יש פה הבדל ניכר בתנאים בין סיעה בכנסת לסיעה אחרת.
צי ענבר
הבעיה היא שזה לא התחום שלה. הבעיה היא שזה פשוט מעמיד את הבעיות אחר כך

בפני, ולכן אני דואג.

אנחנו אומרים 19 שקלים ליחידת מימון. מה קורה כשבא דו"ח שוב מאוחר שמחייב

ניכוי או קבלה בחזרה? לפי איזה סכום יוחזר? אני אומר את זה, מפני שבדיוק ברגע

זה יש מחלוקת בין מבקרת המדינה לביני, וזה הלך להכרעת היועץ המשפטי לממשלה,

שוב לגבי סיעת ש"ס, שאני אמרתי לחשב הכנסת לנכות ממנה 19 שקלים נומינלית,

והמבקרת טוענת, שאף על פי שזה לא כתוב בחוק, על פי עקרונות משפט כללי היא

צריכה להחזיר סכום מוצמד. האם הסכום יהיה נומינלי או מוצמד?
יעקב לוי
יש לי שאלה פרקטית. מתי הסיעה המקומית מקבלת את 19 השקלים הללו?



אי שילת;

היא מקבלת 85% מזה מיד עם פרסום תוצאות הבחירות.

צי ענבר;

הענין הוא שאם היא מקבלת יותר ממה שאחר-כך היא זכתה, היא צריכה להחזיר.

אי שילת;

אני מציע שנשאיר את כל ההוראות האלה להוק הקבוע שיבוא. יש עוד הרבה

הערות, זה ים שלם של דברים.

היו"ר מי וירשובסקי;

לכן אני לא רוצה למהר עם הוק כללי ואפילו לא להעביר אותו בקריאה ראשונה.

אבל אני רוצה לאפשר לשלוש רשויות, מצד אחד לקבל קצת כסף לרשימות ומצד שני

להחיל עליהן פיקוח. הבעיה הלוגיסטית הרבה יותר גדולה.

המצב הוא זה. אנחנו בעצם גמרנו, אבל אתם צריכים לנסח. כדי לקדם את החוק,

צריך לקיים ביום שני הבא את הקריאה הראשונה, ביום שלישי להכין את החוק בוועדה

לקריאה שניה ושלישית ולהביא את החוק לכנסת לקריאה שניה ושלישית ביום רביעי,

אחרת אנחנו מאבדים עוד שבוע והחוק הזה מאבד את כל הערך שלו. השאלה היא אם אפשר

לעשות מאמץ.
אי שילת
המועד הכי מוקדם שאני אוכל לשבת עם מר ענבר הוא ביום שני.
היו"ר מ' וירשובסקי
אם אתה יושב עם מר ענבר ביום שני, צריך עוד למסור את זה למדפיס הממשלתי

להדפסה. אם אתה מוסר את זה למדפיס זה לא יהיה באותו יום.

צי ענבר;

בוודאי שלא. זה עשרה עמודים.

היו"ר מ' וירשובסקי;

מה אנחנו יכולים לעשות בענין הזה?

צק ענבר;

הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות זה לעשות כמיטב יכולתנו להוציא את החוק

יותר מהר בקריאה ראשונה ואחרי זה נראה מה לעשות.

היו"ר מ' וירשובסקי;

נניח שנגמור את החוק הזה ב-24 בפברואר והבחירות שם הן ב-3 במרץ. מה

הועלנו?



צי ענבר;

אני מוכן לדבר עם נוגה ענטבי שתעשה מאמץ יוצא מן הכלל. יתרה מזאת, אני

כבר אמסור את הנוסח הזה, הלא מתוקן, שידפיסו אותו כדי שביום שני נכניס בו רק

את התיקונים.

היו"ר מי וירשובסקי;

אנהנו נסכם כך, אתה תערוך את זה עד כמה שאפשר ותדבר עם נוגה ענטבי. אני

אומר ליושב-ראש הוועדה, שברגע שזה מוכן הוא צריך להכניס את ההוק הזה בסדר-היום

ולשנות כל סדר יום אחר, כי אחרת החוק לא ייצא בזמן ולא עשינו שום דבר.

אני מקבל שהחוק הזה הוא באמת פרובלמטי ולא מושלם. אני חושב שאחרי

התיקונים אפשר לחיות אתו. טוב שבכל זאת יהיה מימון למקומות האלה וגם נוכל

ללמוד מזה כמה דברים. לכן צריך לעשות את המכסימום.

יש עוד הערות?

מי ניצן;

יש לי שאלה טכנית. אתם תודיעו לרשימות השונות שמשתתפות בבחירות בישובים?
אי שילת
לא. אני חושב שאת זה קבלתם על עצמכם.
מי ניצן
אם אתם לא מודיעים, אני יכול להודיע לראשי הרשויות המקומיות שיודיעו

בתחומיהם לנהוג על פי רוח החוק הזה בתקווה שהוא יעבור. רשמתי לעצמי את ההערות

העיקריות ואני אעביר להם צילום מזה.
היו"ר מי וירשובסקי
תהיה מאד זהיר. תכתוב להם שהיה דיון בחוק שלמעשה סוכם, הוא צריך להגיע

לקריאה ראשונה ועוד לעבור תהליכים. אבל בהנחה שהחוק הזה יכול לעבור, כדאי

שתנהגו על פי ההוראות.
מי ניצן
בעיקר בכל הנוגע לניהול חשבונות.

אי שילת;

אני מוכן למסור לך מחר בטלפון או בפאקס את רשימת הסיעות במבשרת ובירוחם,

כי הודעה לראש הרשות לא מספיקה. הוא יעביר את זה למי שהוא רוצה, וימנע את

המידע למי שהוא לא רוצה.
צי ענבר
הצעת החוק הזאת תופיע על שמו של חבר הכנסת פורז. בדברי ההסבר ייאמר: הצעת

חוק זו באה להסדיר מימון בחירות העומדות להתקיים בתקופה הקרובה למספר רשויות

מקומיות, וזאת על מנת שלא לקפחן לעומת אותן---.

היו"ר מ' וירשובסקי;

צריך להגיד שהכוונה היא למסד באופן קבוע את הענין.

אני לא מאושר מהתוצרת, אבל אני חושב שזה הרע במיעוטו. אני חושב שאפשר

לצעוד צעד אחד קדימה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15

קוד המקור של הנתונים