ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/01/1992

חוק לתיקון הפקודה לקביעת הזמן (קביעת מועדים לשעון קיץ), התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 236

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. ח' בשבט התשנ"ב (13 בינואר 1992). שעה 30;11

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

ע' סולודר

אי פורז

מוזמנים; ד"ר א' שנהר - מנהל המעבדה הלאומית, משרד התעשיה

והמסחר

ד"ר א' לפק - המעבדה הלאומית, משרד התעשיה והמסחר

י י לוי - משרד הפנים

לי ענטבי - " "

י' לוי - משרד המשפטים

י' נברסקי - משרד האנרגיה והתשתית

ז' אפיק - " " "

יועץ משפטי; צ' ענבר

קצרנית; א' זכאי

סדר-היום; חוק לתיקון הפקודה לקביעת הזמן (קביעת מועדים לשעון קיץ),

התשנ"א-1991.



חוק לתיקון הפקודה לקביעת הזמן (קביעת מועדים לשעון קיץ). התשנ"א-1991

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה. בפנינו הצעת חוק לתיקון הפקודה לקביעת הזמן (קביעת

מועדים לשעון קיץ), התשנ"א-1991 שהיוזם שלה הוא חברי-הכנסת פורז. הצעת החוק הזאת

היתה מונחת בוועדה בלא תזוזה כי לא רציתי להזיז את מחוגי השעון מבלי שתהיה הסכמה

של שר הפנים. מהרגע שהגענו להסכמה עם שר הפנים, וחבר-הכנסת פורז הסכים לפשרות

מסויימות, הצעת החוק אומצה על ידי והוגשה מחדש לקריאה טרומית בשמו של חבר-הכנסת

פורז ובשמי. מאז שהיא עברה קריאה טרומית, ההצעה משותפת לשנינו ואנחנו מביאים

אורנה להכנתה לקריאה ראשונה, מתוך תקווה שעוד בחורף הזה נוכל להעביר את הנושא של

שעון הקיץ בקריאה שלישית. הצעת החוק התעכבה עד היום וכוונתי לזרז את קבלתה.

הנוסח של החוק דורש תיקון מבחינת המושג של זמן והיועץ המשפטי, מר צבי ענבר,

הכין את הנוסח המוגש כאן בפנינו. אנחנו נשמע הרצאה קצרה מהמומחים למה המושג

שעון-גריניץ' חלף מן העולם ומהו המושג החדש לפיו נוהגים, למרות שלאחרונה שמעתי

פעמיים או שלוש פעמים בתקשורת את המושג שעון-גריניץ'.

אין הסתייגויות לגבי יתר הסעיפים אחרי שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית.

תחילה אני מבקש לשמוע את היועץ המשפטי של משרד הפנים.
יחזקאל לוי
אני לא מתייחס להגדרה של הזמן בחוק אלא לנושא מהותי: שר הפנים, כאשר יקבע,

האם הוא צריך להתייעץ עם ועדת הפנים או לתאם עם ועדת הפנים. צר לי שלא יכולתי

לדבר עם השר כי הוא היה חולה בשבוע האחרון. בטרם תסיים הוועדה את הכנת הצעת החוק

להבאתה לקריאה ראשונה, הייתי מבקש להתייעץ עם השר בנקודה הזאת.
היו"ר י' מצא
דבריך נרשמו בפרוטוקול ויש לך הגנה מוחלטת כלפי השר.

אני מצהיר שיש תיאום מוחלט ביני ובין וקשר, אחרת הצעת החוק לא היתה מועלית על

ידי כיושב-ראש הוועדה, במשותף עם חבר-הכנסת פורז. עמדו בפנינו שלוש אפשרויות:

התייעצות עם הוועדה; באישור הוועדה; בתיאום עם הוועדה. כל שלוש האפשרויות

נדונו ביני לבין השר. סוכם במפורש ביני ובין השר שאם אביא הצעה המוסכמת גם על

חבר-הכנסת פורז, הוא יהיה מוכן שזה יהיה בתיאום עם הוועדה. יושר אמר לי, ואני
כמעט מצטט אותו
תשתדל מאוד שזה לא יהיה בתיאום אלא בהתייעצות. אמרתי לו שאם זה

לא יהיה בתיאום עם הוועדה, תעמוד להצבעה האפשרות שזה יהיה באישור הוועדה ואינני

יודע איזה רוב יהיה לי, לכן סיכמנו שהשר משאיר בידי את ההכרעה. עכשיו אנחנו

מדברים על כך שזה יהיה בתיאום עם הוועדה. יותר מזה, הנושא עלה בוועדת השרים

לענייני חקיקה. בשלב מסויים השר פנחסי לא שוכנע שהשר מודע לנקודה הזאת והשר

פנחסי כפר בהסכמת השר ואמר "אני קובע". לאחר מכן התברר ששר הפנים קובע, כך

שהנקודה הזאת לא נעלמה מעיני השר.

מר יחזקאל לוי, אנא אל תקשה עלינו, זה יהיה בתיאום עם ועדת הפנים. נתנו

תקופה של שלוש שנים - למעשה אני קושר ידיו ורגליו של השר הבא שאיננו יודעים מי

הוא יהיה. אילו היה צריך לחזור על כך מדי שנה, הייתי רואה בכך קושי מסויים, אבל

טובתה של המערכת בארץ היא שנדע שלוש שנים מראש, התיאום הזה לא יקשה. אם נרצה

לפרסם בהקדם אפשר יהיה לעשות זאת, הפתרון יימצא. זה לא ינוצל לרעה משום שאנחנו

יודעים את הצרכים של כלל האוכלוסיה בארץ, הזכרתי זאת בדברי ההסבר.



יעקב לוי;

לעולם נצטרך להודיע מדי שנה לשלוש שנים מראש. בשנה הבאה נצטרך להודיע לגבי

שלוש השנים שלאחר מכן, כך שנצטרך לעשות זאת מדי שנה.

א' פורז;

לפחות מדי שנה. בשנה הבאה הוא גם יכול להודיע לגבי חמש השנים הבאות או 10

השנים הבאות.

י י מצא;

נכון, המערכת תצטרך לדעת מראש לגבי שלוש השנים הבאות. השר יצטרך להוסיף עוד

שנה אחת לפחות.

נשמע את היועץ המשפטי שלנו מר צבי ענבר.

צי ענבר;

מונחים בפניכם שלושה מסמכים; במסמך אחד יש הגדרה של זמן יקום מתואם; במסמך

השני מובאים סעיפים 2, 3 ו-4: במסמך השלישי יש דברי הסבר.

יעקב לוי;

מה עם סעיף 1?

צי ענבר;

"זמן יקום מתואם" הוא חלק מסעיף 1. נאמר בו; "בחוק זה, סעיף 1 - הגדרות. בחוק

זה 'זמן יקום מתואם'". בגלל שהחלפנו את ההגדרה, סעיף 1 אינו מובא במסמך השני אלא

רק סעיפים 2, 3 ו-4.

כאשר הגיעה אלי הצעת החוק של חברי-הכנסת מצא ופורז להכנתה לדיון בוועדה בדקתי

את הנושא והתברר לי כי שעון-גריניץ' שנזכר בפקודה לקביעת הזמן ובצו לקביעת הזמן

איננו השעון הנכון. יצרתי קשר עם המעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד התעשיה והמסחר,

עם ד"ר שנהר וד"ר לפק על-מנת שיסבירו לוועדה את הצד המדעי. הגעתי למסקנה

שאי-אפשר לתקן את החוק בצורה כזאת כי מה שנשאר מהפקודה משנת 1940 הוא דבר

אנכרוניסטי שכלל איננו קיים. יש שם סעיפים האומרים שמותר להשתמש בזמן של מזרח

אירופה או זמנים אחרים. היום אין כלל זמן שנקרא זמן גריניץ', הזמן הנכון נקרא

זמן יקום מתואם.

התייעצתי עם עמיתי ממשרד הפנים, מר יחזקאל לוי, והוא לא התנגד לכך שהחוק

יושתת היום על אדנים נכונים. היו שיחות ותכתובת וקיבלתי חומר רב מהמעבדה הלאומית

לפיסיקה.

מה שבא בפניכם בסעיף 1 הוא;

בחוק זה - "זמן יקום מתואם" - , )COORDINATED UNIVERSAL TIME - UTC )INPL((של

המעבדה הלאומית לפיסיקה. הואיל וזה חוק הדש, וצריך להכניס לתודעה של המשפטנים

והעם בישראל על מה מדובר, הרחבתי קצת בהגדרה והיא; "בסיס הזמן המקובל בעולם,

לצורכי חוק, לתיאום בינלאומי ולצרכים אחרים, מבוסס על קצב ההשתנות של זמן אטומי,

תוך התאמה לתנועת כדור הארץ; נקבע בישראל במעבדה הלאומית לפיסיקה של משרד התעשיה

והמסחר (מל"פ) המהווה דולק מהמערכת העולמית של מעבדות לאומיות לקביעת הזמן

שבאחריות המשרד הבינלאומי למשקלות ולמידות", כאן יבוא בסוגריים השם הבינלאומי;

( .)BUREAU INTERNATIONAL DES POIDS ET MESURES )BIPM(זו ההגדרה.



לאחר מכן באות יתר ההגדרות שנכללו בהצעת החוק המקורית. מאחר שעושים חוק חדש

מצאתי לנכון לקבוע את ההוראה הכללית. בפקודת קביעת הזמן נאמר כמה מותר להקדים,

אבל לא נאמר שם מה המצב כאשר לא מקדימים. לכן, בסעיף 2, אנחנו אומרים:

"2. הזמן בישראל יקדים את זמן יקום מתואם בשעתיים."

סעיף 3. מביא את ההצעה החדשה:

"3.(א) במשך 150 ימים לפחות בכל שנה, במועדים שיקבע שר הפנים בתיאום עם ועדת

הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יוקדם הזמן בשעה אחת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם

בשלוש שעות." כלומר, הזמן בישראל יקדים את זמן יקום מתואם בשעתיים, אבל במשך 150

ימים הזמן יוקדם בשעה ארזת כך שהוא יקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות.
אי פורז
אולי נכתוב: בשעה אחת נוספת.
היו"ר י' מצא
נאמץ זאת ונכתוב: בשעה אחת נוספת.
צ' ענבר
"סעיף 3.(ב) המועדים שיקבע שר הפנים, כאמור בסעיף קטן (א), ייקבעו מדי פעם

בפעם לתקופה של לפחות שלוש שנים מראש."

"סעיף 4. פקודת קביעת הזמן 1940 1) - בטלה."

במסמך השלישי יש דברי הסבר לכל אחד מהסעיפים וזה מה שיפורסם בקובץ הצעות חוק.
שם החוק יהיה
חוק קביעת הזמן, התשנ"ב-1992.
היו"ר י' מצא
קודם היה לנו: חוק לתיקון הפקודה לקביעת הזמן (קביעת מועדים לשעון קיץ),

התשנ"א-1991. עכשו החוק ייקרא: חוק קביעת הזמן, התשנ"ב-1992.

הזמנו שני מומחים העוסקים בנושא על-מנת שירצו בפנינו בתמציתיות. בבקשה, דייר

שנהר.
דייר אי שנהר
ב-1967, במסגרת אמנה בינלאומית למשקלות ומידות, הוחלט שנושא הזמן יוגדר בצורה

שונה. הנושא של הגדרת זמן הוכנס לא כאמת מידה של הזמן בכדור הארץ, תנועת השמש,

מערכות הכוכבים וכו', אלא ההגדרה הפכה להגדרה אטומית וכל מדינה בונה לה את ההגדרה

האטומית שלה.

יש התפתחות שנמשכה מספר שנים במסגרת אמנת המטר של ה BIPM-כשבכינוסים משנים

קצת את ההגדרות ומתאימים אותן. ההתאמה האחרונה נעשתה בינואר 1968, שהיא התופסת

היום, ובה מיסדו את הגדרת הזמן של ה-TAL -INTERNATIONAL ATOMIC TIME ,במלים

אחרות הזמן מוגדר כזמן אטומי. הזמן הזה יוצר את ה-COORDINATE TIME UNIVERSAL,

שהוא ממוצע משוקלל של הזמנים האטומיים הלאומיים והוא בונה את מה שייקרא UTC.

ה-UTC נבנה בבלוקים של 60 יום, כלומר, את זמן ה-UTC של היום נדע בעוד 60 יום.

אנחנו יודעים את זמן ה-UTC של מדינת ישראל, שנמצא במעבדה הלאומית לפיסיקה, ברמת

יציבות ואי-ודאות של מספר ננו-סקונדות או ברמת יציבות של 2 כפול 10 מינוס 14,

כלומר, אנחנו יכולים לטעות בשניה איות ב-100 מיליון שנה בערך.



א' פורז;

אם אנחנו קובעים לחוד זמן ויוון קובעת לחוד זמן, יכול להיות הפרש של דקה אחת

או שתיים?

ד"ר א' שנהר;

לא. יש מספר מעבדות שמשתתפות בהגדרה של הזמן ואנחנו נמצאים ביניהן. בסך הכל

יש פחות מ-40 מדינות החברות ב-BIPM וישראל גם היא חברה במסגרת האמנה הזאת.

במסגרת המעבדות האלה לא כולן תורמות לזמן. צריך להיות ברמה מספיק טובה כדי לתרום

ומדינת ישראל מחזיקה היום את השעון מסי 3 בעולם בהשקעה של שני סדרי גודל של פיתוח

מתימטי של ד"ר לפק. הראשונים הם הגרמנים עם השקעות של מיליוני דולרים, אחריהם

האמריקאים ואחר-כך אנחנו.

א' פורז;

שעון גריניץ' היה בנוי על העקרון שבאופן שרירותי קובעים שעה וכל האחרים

מתי ישרים לפיו לפי המריק הגיאוגרפי והוא שעון התייחסות. בשיטה החדשה אין

התייחסות למה שקורה במקום אחר, כל אחד בונה לעצמו שעון אחר אלא שבגלל הפיסיקה

מגיעים לאותה התוצאה מכל הכיוונים.

דייר אי לפק;

זמן אטומי מוגדר על-ידי התנהגות פיסיקלית של אטומים מסויימים אוניברסליים,

ואין זה משנה אם האטום נמצא ביוון או בארץ. הקצב בו משתנה הזמן מוגדר לפי קצב

שבו מתקדם הזמן באותם אטומים. מלבד הקצב אנחנו צריכים להגיד גם מה השעה, משום

שהזמן האטומי קובע רק באיזה קצב השעה מתשנית, וזה גודל פיסיקלי.

א' פורז;

הזמן האטומי תלוי במהירות סיבוב כדור-הארץ?

דייר אי לפק;

לא. הזמן האטומי נקבע אך ורק על-ידי תכונת האטום. כדור-הארץ מסתובב בקצב לא

אחיד עד כדי שינויים של אלפית שניה בשנה. לעומת זאת הזמן האטומי נותן לנו דיוק

של מאית המיליונית של המיליונית של השניה. לכן הוחלט לעבור לזמן אטומי שקובע את

הקצב ומכיוון שהוא כל כך מדוייק, הקצב הזה זהה בכל מדינה מלבד היוצאים מן הכלל.

אם אני לוקח שעון אטומי ועולה אתו לגובה של קילומטר, יש שינוי של רבבית המיליונית

של השניה.

בנוסף לכך צריך לבצע התאמה של השעון האטומי לחגים, עונות שנה, ימים ולילות.

לכן סוכם שארבע פעמים בשנה מזיזים את השעון, את ה-UTC, בקפיצות שלמות של שניה

אחת. זה מגיע אלינו ואנחנו מפרסמים זאת בעתונות. אנחנו עושים זאת כאשר

כדור-הארץ סוטה מהזמן האטומי, כלומר, כדור-הארץ איננו מדייק. הזמן בשעון גריניץ'

נקבע לפי הכוכבים. יש מצפה כוכבים בגריניץ' בו יש פס על הקרקע וכאשר כוכב מסויים

היה עובר את הפס הזה היו אומרים; התחלף יום, חלק זאת בכך וכך שניות ביממה ותקבל

את הזמן. עכשיו שעון גריניץ' מת, יש לנו שעון אטומי, וכמובן שה-UTC הוא המשך

רציף של שעון גריניץ' אלא ששיטת הקביעה שונה לחלוטין.

ה-UTC העולמי, הזמן האטומי, נקבע על-ידי מיצוע של זמנים אטומיים לאומיים כדי

להגדיל את התרומה הסטטיסטית של כל מדינה. אם היה לנו רק שעון אחד, הדיוק

הסטטיסטי שלו היה נמוך, היום יש כמה מאות שעונים שמשתתפים במיצוע הזה לכן יש לנו

UTCכל כך יציב. נוסף לכך יש הסכם שאנחנו שותפים לו, שה-UTC של כל מדינה לא יהיה

בהבדל של יותר מאלפית של שניה אחת בין המדינות. לא כל המדינות עומדות בכך אבל

כולן עומדות במיליוניות שניה.



המשרד שנמצא בפריס מקבל מכל המדינות את הזמן דרך הלוויינים, ממצע אותם,

ובאיחור של 60 יום מודיע כמה כל מעבדה סטתה מאותו זמן בינלאומי. מעשית, אם הייתם

רוצים לקבל דיוק אבסולוטי, לא הייתם יכולים לומר כמה השעון שלכם סוטה מה-UTC, אלא

כמה השעון שלכם סוטה בכל רגע נתון משעון לאומי. כל מעבדה לאומית דואגת להודיע על

תזוזות, שאף אחד לא מרגיש בהם, כלפי השעון הבינלאומי, על-מנת שלא נסטה בעוד

מיליון שנים מה-UTC ביותר מדי זמן.

חשיבות הדיוק הזה היא מדעית לניסויים בינלאומיים ולניווט וכן הלאה.

דייר אי שנהר;

אנחנו משתמשים בכך בחיי היום-יום. במרכזת בינלאומית יש היום שעון אטומי. אם

לא נדייק ברמה שמתאימה לשעון אטומי, נתחיל לדבר עם עוד שלושה אנשים או מאה אנשים

ביחד. חוץ מאשר לקביעת הזמן, משמשת מערכת הזמן לקביעת תדר - תדר וזמן הם אותו
הדבר, ההגדרה האטומית היא
אחד חלקי זמן שווה תדר; אחד חלקי תדר שווה דלתא זמן.

לדוגמה, במחשב יש מתנד, שעון עם בטריה שמראה את השעה, היום והתאריך וגם קובע את

האופי וטיב המחשב. מחשב בעל שעון פנימי יותר טוב יהיה מחשב יותר טוב. אותו הדבר

בטלפון.

אני רוצה לציין ששעון גריניץ' לא קיים יותר. השימוש החשוב בנושא הזמן היה

בתחום הניווט. כדי שתוכל לדעת היכן אתה נמצא, היה עליך לדעת מה המרחק שלך משעון

הכוכבים, זה נתן את המיקום שלך מבחינת צירי אורך, אבל נתן לך גם את האפשרות

להתייחס למיקום שלך על מפת הכוכבים. היום משתמשים בשעונים אטומיים במערכות הזמן

במספר שיטות לגבי המיקום שלנו. במדינת ישראל מייצרים מכשיר חדיש מתוצרת הארץ

שעושה נביגציה, ניווט בעזרת לוויינים תוך שימוש בזמן מדוייק. מאחר שאנגליה היתה

מלכת הימים, נוצר השימוש בגריניץ' כמושג בינלאומי. כאשר ההגדרה הזאת הפסיקה

להיות נכונה מבחינה מדעית והגענו לדיוקים הרבה יותר גדולים, הוסט לאט לאט הנושא

של חלוקת הזמן על-ידי תנועת השמש ומערכות הכוכבים והועבר לצורה פיסיקלית שהיא

הרבה יותר מדוייקת.

צי ענבר;

האם בהערות לסעיף 1 אתם מציעים לכתוב; אינו קיים יותר, במקום אינו משמש יותר

כשעון העולם?

דייר אי שנהר;

אינו בשימוש.

היו"ר י' מצא;

אינו בשימוש יותר כשעון העולם.

יחזקאל לוי;

שמענו כאן הרצאה תמציתית ומעניינת אבל כדאי היה שדברי ההסבר יהיו יותר נרחבים

בצורה שעמך ישראל יוכל להבין.

היו"ר י' מצא;

אני מציע שתשבו יחד עם היועץ המשפטי שלנו כדי להכין דברי הסבר, אין מנוס מכך.

עד היום מדינת ישראל משתמשת בתקשורת במושג של שעון גריניץ'. אנחנו עומדים להכניס

שינוי בהצעת החוק עם מושג חדש לחלוטין. אני מבקש שתעזרו ליועץ המשפטי לנסח דברי

הסבר עממיים בהם תבוא לביטוי העובדה ששעון גריניץ', שעון העולם, איננו יותר

בשימוש משום שנזקקים עכשיו לשעון מדוייק יותר, שעון אטומי, שיש לו שימוש בכל מיני

תחומים גם בחיי היום-יום, עם רקע לחשיבותו של הדיוק.



הצעת החוק הזאת תידון במליאה, ישיבות של מליאת הכנסת משודרות ביום שלישי או

ביום רביעי בערוץ 2, ועם ישראל הצופה לא ידע על מה מדברים אם יזכירו "זמן יקום

מתואם". לכן יש צורך בדברי ההסבר הללו.

לפי הצעת החוק, הזמן בישראל יקדים את זמן היקום המתואם בשעתיים, זה השעון

שנוהג במדינת ישראל באופן רגיל פרט ל-150 יום לפהות.

א' פורז;

נקרא לו שעון הורף.

היו"ר י' מצא;

סעיף 2 אומר: הזמן בישראל יקדים את זמן יקום מתואם בשעתיים. אפשר לכתוב:

הזמן בישראל - שעון החורף - וכן הלאה.
צי ענבר
נכתוב: הזמן בישראל יקדים את זמן יקום מתואם בשעתיים ("שעון הורף").
היו"ר י' מצא
(קורא את סעיף 3(א)(ב}}.

סעיף 4. פקודת קביעת הזמן, 1940 1) -בטלה. אדוני היועץ המשפטי, בדברי
ההסבר י יכרע
כי בזאת אנהנו מבטלים את פקודת הזמן המנדטורית.
צי ענבר
"מבטל את פקודת קביעת הזמן המנדטורית משנת 1940, שהוראותיה מיושנות כיום

ואנכרוניסטיות".
א' פורז
נכתוב: עבר זמנן והן הסרות משמעות.
היו"ר י' מצא
יפה. אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד הצעת-החוק לפי התיקון? מי נגד?

הצבעה

הצעת החוק אושרה להעברתה לקריאה ראשונה
היו"ר י' מצא
אני מודה לחבר-הכנסת פורז על יזמתו ועל כך שאיפשר לי להצטרף אליה.
א' פורז
כשיושב-ראש הוועדה יציג את החוק הוא יזכיר שהוא מובא על סמך עבודה שנעשתה

במעבדה שלכם.
דייר אי לפק
תוכלו לראות את ה-UTC בטלוויזיה, את זמן ישראל, שהקצב שלו נקבע בשיטה החדשה

על-ידי המעבדה הלאומית לפיסיקה.



דבר נוסף, מי שמכוון את השעון שלו על-פי השעון הדובר, מסתכן בסטייה של חמש

שניות.

דייר אי שנהר;

אני רוצה לציין שלפי ההוראות של BIPMהדיוק שלהם יהיה בדרגת אי-ודאות של 10

מינוס 13. בגמר העבודה שלנו אנהנו נמצאים ב-2 כפול 10 מינוס 14, דרגה יותר טובה

מזו הנדרשת. אנהנו מעבדה מסי 3 מבהינת יציבות התדר שלה אהרי הגרמנים והאמריקאים.

א' פורז;

אני מודה ליושב-ראש הוועדה.

היו"ר י' מצא;

אני מודה לכל תאורהים.

הישיבה ננעלה בשעה 20;12

קוד המקור של הנתונים