ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/12/1991

חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור. התשנ"א-1991; תקנות כלי הירייה (הכשרה למתן רישיון ולחידושו), התשנ"ב-1992; תקנות כלי הירייה (הכשרה למתן רישיון ולחידושו), התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 233

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. י"ח בטבת התשנ"ב (25 בדצמבר 1991) ,שעוז 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; י. מצא - היו"ר

מי גולדמן - מ"מ היו"ר

אי העצני

מי וירשובסקי - מיימ היו"ר

מי נפאע

עי סולודר

י י שגיא

די תיכון

מוזמנים; אי מרינוב - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

י י גיל - המשרד לאיכות הסביבה

בי בר-און - " יי

י י ענבר - " " "

מי סן - משרד הפנים

אי ענתבי - " "

אי אלימלך - יי יי

ח' חפץ - " "

אי פורשן - יי יי

שי שילוני - יי יי

סנייצ ר' מור - משטרת ישראל

יעקב לוי - משרד המשפטים

י י כהן - משרד האוצר

די ליפשיץ - משרד האוצר

אי לוין - משרד האנרגיה והתשתית

סא"ל פיזורני- פרקליטות צבאית

אי לוי - מרכז השלטון המקומי

אי טל - "אדם טבע ודין"

גי ברומברג - " " "

יועץ משפטי; צי ענבר

מ"מ מזכיר/ת הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; 1. תקנות כלי היריה (הכשרה למתן רשיון ולחידושו, התשנ"ב -1992.

2. חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"א-1991-



תקנות כלי היריה (הכשרה למתן רשיון ולחידושו). התשנ"ב-1992

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.
על סדר-היום
תקנות כלי היריה (הכשרה למתן רשיון ולחידושו), התשנ"ב-1992 . חגי

חפץ, בבקשה.

חי חפץ;

תיקון מס' 7 לחוק כלי היריה קבע שלא יקבל אדם אקדח או לא יחדש רשיון אם הוא

לא עבר הכשרה. נקבע גם שהשר יוציא תקנות בנושא הזה כולל תכנית האימון ומתן הפטור

ויגיש אותן לאישור ועדת הפנים.

בתקנות מונחות כאן. הדחיפות בנושא היא שכל הרשיונות שכרגע בתוקף, תוקפם פג

ב-31 בדצמבר. אנחנו כבר שלחנו ל-200 אלף איש הודעות על חידוש רשיון וכדי שיוכלו

לקיים את ההוראה, יש יציבות שהתקנות תפורסמנה בהקדם.

מי וירשובסקי;

אדוני היושב-ראש, מתי הונחו התקנות האלה לפנינו, הבוקר?

היו"ר י י מצא;

כן.

למה אתם מגיעים אלינו ב-31 בדצמבר?
ח' חפץ
פרסום התקנות האלה חייב אותנו לעשות עבודת תיאום רחבה עם הרבה גורמים, ובתוך

כל גורם זה עבר גם את יחידות המשנה ולצערנו, למרות הדרבון ולמרות הכל, העובדה

היוגה שרק אתמול קבלנו תשובות סופיות.

היו"ר י' מצא;

איך אתה מצפה שוועדת הפנים תתייחס לעבודה שלה ברצינות? דיבר אתי אתמול יחזקאל

לוי וביקש לכלול את התקנות האלה בסדר היום. הוא אמר לי שזה ענין של 10-5 דקות.

הסכמתי.

ח י חפץ;

אני מוכן להציג את עיקרי התקנות ואני מניח שאצליח לשכנע את הוועדה.

היו"ר י' מצא;

אדוני היועץ המשפטי, אני רוצה לקיים דיון יסודי בנושא זה. יחד עם זה, האם יש

איזשהו פתרון זמני לשבוע, שבועיים, שלושה, חודש שאלה שרשיונם פג, יוארך בחודש?

צ' ענבר;

אני לא מוצא פתרון זמני פרט לזה שהוועדה תעבור על התקנות ותאשר אותן. אני לא

רואה בעיה באישור התקנות, אבל צריך להקדיש לזה זמן.



ח' חפץ;

אם יתנו לי חמש דקות יתכן שאשכנע אתכם.

היו"ר י י מצא;

אתה לא תשכנע. יש עשרה עמודים שצריך לקרוא אותם. זה חצי שעה רק לקרוא אותם.

מי וירשובסקי;

האם התקנות האלה שונות במהותן ממה שהיה קיים עד עכשיו?

צי ענבר;

אלה תקנות חדשות. עד עכשיו לא היינה חובת הכשרה. זה על פי חוק של חבר-הכנסת

חגי מירום.

מי וירשובסקי;

אני יודע. אני שותף לחוק של חבר-הכנסת חגי מירום ואני מברך על החוק הזה. אם

אלה תקנות חדשות שלא מחליפות תקנות ישנות, איך רוצים ממנו שאני באחריות אגיד;

בסדר, אני מאשר. זה בכלל לא יעלה על הדעת. אולי זה לוקח שעה, אולי שעתיים ואולי

יומיים, אינני יודע. אני על כל פנים מסרב, אלא אם כן אנהנו עוברים סעיף סעיף.

צי ענבר;

רק סעיף סעיף.

מי וירשובסקי;

אם סעיף סעיף, השאלה שלי היא זאת; האם אפשר לתת תוקף לתקנות לשלושה שבועות?

צ' ענבר;

לא, כי ברגע שאתה נותן תוקף לשלושה שבועות, פירושו של דבר שכל החידוש הולך

לפי התקנות.

מי וירשובסקי;

אז אני לא יכול לאשר שום דבר היום.

אי פורשן;

אני רוצה רק להבהיר, שהכמות אולי מטעה. אלה בעצם שלושה וחצי עמודים של

הוראות.

היו"ר י' מצא;

אינה בדעה ששלושה וחצי עמודים אנחנו צריכים לקרוא ביעף ולאשר?

אי פורשן;

לא, חלילה. לא זה מה שאני טוען. אני רק אומר ש-11 עמודים זה מעט מטעה. אני גם

רוצה להדגיש, שכמובן זה עבר את היועצים המשפטיים של משרד המשטרה, משרד הבטחון,

משרד המשפטים, משרד פנים וגם, כפי שאני שומע עכשיו, של הוועדה הזאת.



היו"ר י' מצא;

אני רוצה פתרון זמני.

צ' ענבר;

אין פתרון זמני פרט לקבוע ישיבה ביום שני הקרוב.

היו"ר י י מצא;

אם אנחנו נקיים דיון ביום שלישי ב-31 בדצמבר ונאשר את התקנות?
אי פורשו
זה לא יפורסם ברשומות וזה לא יכנס לתוקף. אם נוח לכם, אנחנו יכולים לחזור

אחרי הדיון בנושא מיחזור הפסולת.

היו"ר י י מצא;

אני מציע שנתחיל לקרוא את התקנות ונראה איפה אנחנו עומדים.

צ' ענבר;

(קורא סעיף 1 בתקנות כלי היריה).

היו"ר י י מצא;

יש הערות? אין.

צ' ענבר;

(קורא סעיף 2 (א) ו-(ב) ). אני מבקש הסבר מה זה המועד הכללי לחידוש הרשיון.
אי אלימלד
השר התקין לאחרונה תקנות שצריכות להתבצע היום מחר, שההגדרה שלהו היא תקנות

כלי יריה (תוקפם של רשיונות). הנוסח הקודם היה מתשכ"ב. בטלנו את הנוסח הישו

והתקנו תקנות חדשות לגמרי, התשנ"ב-1991. כאשר בתקנה 1 הוגדר מועד כללי לחידוש

לגבי כל רשיוו ורשיוו. רשיוו לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק שבהם מדובר, יוצא ב-1 בינואר

1992 ו-1 בינואר של כל שנה חמישית שלאחריו.

צי ענבר;

כלומר, מי שלא יודע על התקנות האלה, לא יודע בעצם על המועד הכללי. אני מציע

להוסיף לתקנות הגדרה שהיא המועד הכללי. שם הוא מוגדר או שהוא רק כמשמעותו או

כהגדרתו? הגדרתו זה אם יש הגדרה. משמעות אם זה מוסבר בסעיף.

אי פורשו;

כהגדרתו בתקנות כלי היריה (תוקפם של רשיונות), התשנ"ב-1991-

היו"ר י' מצא;

אנחנו מפסיקים בזה. אני מציע לכם, נדבר בעוד שלושת רבעי שעה, אולי נחזור

לדון בנושא זה.



חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור. התשנ"א-1991

היו"ר י י מצא;
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום
חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור,

התשנ"א-1991- הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת דן תיכון.

אני רוצה לפתוח באיזושהי תרעומת. בחודשיים או בחודש וחצי האחרונים מוצף

בטלפונים ששיאם הגיע לכתבה בג'רוסלם פוסט. העתון מאשים את ועדת הפנים בסימן שאלה

שמעכבת ועושה סבוטז' בהוק הזה. מעורב בכתבה הזאת דייר יוסי ענבר.

בנוסף לזה אני מקבל גלויות, כולן נושאות תאריך 10 בדצמבר 1991.

עי סולודר;

ומה כתוב בהן?

היו"ר י י מצא;

ייחרדה לאיכות הסביבה יורדת בארצנו ותובעת מכבודו לאשר ללא דיחוי."

יש לי טרוניה קשה למשרד לאיכות הסביבה, ואני לא חושב שהם יכולים לנקות ידיהם

מהמסע הזה. אני לא רוצה לפתוה בויכוח הזה כרגע. אני משמיע את הדברים בפני המנכייל,

שיבדוק את כל הנושא, יבדוק את הכתבה ויבדוק איך היא הגיעה. בזה אני רוצה לסיים את

הנקודה הזאת ולעבור לחלק הארור.

להזכיר לחברי הוועדה, הצעת החוק הזאת היא של חבר-הכנסת דן תיכון וכיושב-ראש

הוועדה נתתי את מלוא הסמכויות לחבר הכנסת דן תיכון להוביל את הנושא מתחילתו ועד

סופו, כאשר הוא היה כיושב-ראש ועדת משנה לנושא הזה. בישיבה האחרונה שקיימנו כאן,

חבר-הכנסת דן תיכון עצמו הגיע, לארור לבטים, למסקנה שהוא רוצה לערוך בדיקה לגבי

מצב החוקים בעולם. לא יכול להיות שעובד של המשרד לאיכות הסביבה יגיד; כל החוקים

בידינו. יושב-ראש ועדת המשנה חשב שכל החוקים עוד לא בידיו. החוק הזה יעבור או לא

יעבור רק לפי אותה מציאות שידווח לי יושב-ראש ועדת המשנה. הוועדה הזאת תתכנס או

לא תתכנס לפי דרישה שלו, כי זו זכותו של חבר כנסת כשהוא מגיש הצעת חוק פרטית

ושהיא צריכה להיות נדונה כאן.

אי מרינוב;

אדוני היושב-ראש, קראתי בזהירות רבה את הרשימה הזאת. לא מצאתי בה כל התקפה,

לא עליך אישית ולא על הוועדה.

די תיכון;

קרא את הכותרת.

אי מרינוב;

חבר הכנסת תיכון, אתה יודע יפה מאד שלא אנחנו ולא עם מי שאנחנו מדברים קובעים

את הכותרות. אנחנו מכינים כותרת? כשאתה מדבר לעתון, אתה יודע איך זה ייראה מחר?

אתה מכין את הכותרת? מי שמכין את הכותרת זה העורך. במה שמצוטט דייר יוסי ענבר אין

אף מלה אחת של ביקורת, יש רק קביעת עובדות.

היו"ר י י מצא;

שיש בידיכם כל החוקים.



אי מרינוב;

קראתי את מה שכתוב שם. כתוב שם, שהחוק עדין לא עבר. זאת עובדה ואין בה שום

התקפה. הוא דיבר ברשות, הוא קיבל אישור לפני שהוא דיבר עם העתונאי. איך העתונאי

הופך את זה, מה שהוא כותב, זה לא באיורי ותנו, אנחנו לא שולטים בנושא הזה. זה באשר

לנושא הזה.

באשר לנושא השני, אני מודיע חד-משמעית, המשרד לאיכות הסביבה לא ידע, לא יודע,

לא עסק ולא יעסוק בשום לחצים ובשום מסעות כאלה או איורים על חברי הוועדה. זו לא

הדרך שבה אנחנו נוקטים. אנחנו לא ידענו מהנושא הזה. פעם ראשונה אני רואה את

הגלויות האלה, לא ראיתי אותן. אני רק יכול להגיד, שאני שמח שיש סוף סוף התעוררות

ציבורית לאיזשהו נושא סביבתי במדינת ישראל, כזה או איור. כי בסך הכל בנושא איכות

הסביבה בערים, עד עכשיו לא היתה התעוררות ציבורית.
ע י סולודר
התעוררות שהאיכות שלה אולי מפוקפקת.
א' מרינוב
אני לא אחראי לה.

היו"ר י' מצא;

אני דוחה כל מלה שלך. אני חושב שאתה אחראי לה כמי שעומד בראש המשרד הזה.

אי מרינוב;

אחראי למה?
היו"ר י י מצא
גם למה שכתוב פה, כשאיש שלך אומר: יש בידינו כל החומר, יש בידינו כל החוקים,

אספנו את הדברים, הגשנו 50 עמודים. אני חושב שהיית צריך לאסור עליו לדבר.

שכשאומרים דבר כזה, מתבקשת ונתבעת כותרת של סבוטז יה. אל תשחק אתי את המשחק הזה,

שאתה לא יודע ואתה שמח על ההתעוררות הזאת. אם לא היו נאמרים דברים ברוח הזאת, לא

היתה נכתבת כותרת כזאת, כי הכותרת לא תלושה ממציאות של כתיבה. בוא נסיים את

הוויכוח רגזה.
די תיכון
אני הייתי אתמול במליאה, וסגן יושר נקט בסגנון חדש בכל מה שקשור בתולדות

הכנסת, שמשמיצים אנשים שהם לא יודעים במה מדובר. אני האיש שהגשתי את החוק, אני

האיש שעומד בראש ועדת המשנה, ואני אומר לך שאני האיש שרוצה יווזר מכל בחוק הזה.

אבל אנחנו רוצים גם שהחקיקה תהיה חקיקה טובה. אם כתוב כאן, שהחומר הוגש ב-25

בנובמבר ואנחנו, עדין ממתינים להכרעה מי המשרד שיפקח על החוק הזה, אם תאמר לי שזה

הגון ומתקבל על הדעת, אני אומר לך שלא. אנחנו מנסים לעשות כאן משהו יוצא דופן,

כשאנחנו בעצם משלבים את הקריאה הטרומית עם הקריאה הראשונה ולהכנה לקריאה שנייה

ושלישית כמעט בעת ובעונה אחת. לכן זה נמשך זמן רב וטוב שזה שנמשך זמן רב.

אני יכול לומר לך, שהנושא הזה הוא נושא שנמצא כל הזמן בפיתוח. אפנה אותך

למאמר שפירסם ה"אקונומיסט" לפני שבועיים על מה שמציעים לעשות בתחום הזה בגרמניה,

שאין לו אח ורע ואין לו כל קשר עם מה שאנחנו עושים, שכן הם מתקדמים פי כמה וכמה

מאתנו לפחות בתחום הביצועי-מחשבתי.



אם יש לך טענות באשר לסחבת, אני דוחה אותן מכל וכל ואומר לך: תתאזרו בסבלנות.

אנחנו לא רוצים עוד חוק כנוביץ. אני יודע שאתם רוצים שהחוק הזה יהיה תרת רוסותכם.

שאלה זו תוכרע בבוא המועד. אני מבקש לא ללחוץ עלינו בתחום החקיקה, כי אנחנו רוצים

מוצר יותר טוב. לכן ביקשנו לאסוף את החומר ולראות מה נעשה במדינות ארורות בעולם.

המלה סבוטז יה היא יותר גרועה מהשמצה. אם אתה מאשים אותנו בסבוטזיה, זו זכותך.

אנחנו נשיב.
אי מרי נוב
אני חוזר ואומר שהמלה סבוטזיה לא יצאה מפי ולא מפיו של אף אחד מעובדי המשרד

בשום צורה.

היו"ר י' מצא;

איש לא אמר שאמרת את המלה סבוטז יה. אמרתי לך ואני חוזר ואום, שהמסע שלכם

והאמירה של האיש שלכם מחייבים את העתונאי לתת מלה קיצונית. אין כותרת שלא מתבססת

על אמירה ומה שנכתב פה חייב את המלה. בוודאי תאמר: לא אני אחראי לכותרת. זה נכון.

לא האשמתי אותך בכותרת. אבל כמי שעומד בראש המשרד, אני מאשים בכל הארגון הזה.
די תיכון
זה אורגן על ידך?
אי מרינוב
לא. אני אומר את זה עוד פעם ואני מבקש לא להאשים אותי באי-אמירת אמת. לא

ידעתי על זה, אני לא יודע על זה, לא נתתי לזה גרוש ופעם ראשונה אני רואה את זה.

אם צריך להגיד את זה עוד פעם, אני אגיד את זה עוד פעם. לא עסקתי בנושא הזה, אני

לא עוסק בדברים כאלה, לא נתנו גרוש לעניו הזה.
היו"ר י י מצא
אתה כמנכ"ל המשרד אחראי למה שקורה במשרד. אני מודיע לך שזה בא מתוך משרדך.
אי מרינוב
אני דוחה את זה בכל תוקף.
היו"ר י י מצא
אתה יכול לדחות את זה. אני אומר לך, שאתה צריך לפי זה להסיק מסקנות, אם אתה

שולט על המשרד או לא שולט על המשרד.

נעבור לנושא האחר. מספיק לויכוח.
א' טל
דבר המסע, נדמה לי נובע מהתאחדות עולי אמריקה וקנדה.
היו"ר י י מצא
הם ניזונים מהמשרד לאיכות הסביבה. המסע לתת את הנושא הזה למשרד לאיכות

הסביבה, אני יודע מאיפה זה בא. אמרתי את זה באחת הישיבות. כל טלפון כזה רק

מרחיק את השיקול האובייקטיבי.



די תיכון;

אני מוכרח לומר לך, שאתה כמעט מפסיד במערכה הזאת שלא במתכוון.

אי מרינוב;

אפשר לחשוב באמת, המערכה על עם ישראל. אני רוצה לומר לכם, הנושא הזה לא בנפשו

של המשרד. אם משרד הפנים רוצה לקחת את זה ולעשות את זה, שיקח את זה ויעשה את זה.

מי שמכתת את רגליו על המזבלות של עם ישראל זה אנחנו. מי שנענה לכל קריאה, לכל

עשן, אלה האנשים שלנו, לא אף ארה- אחר. מי שיש לו את אנשי המקצוע בנושא הזה, מי

שיש לו יותר אנשי מקצוע מאשר כל גוף אחר בארץ, זה אנחנו. אם משרד הפנים, שאין לו

אדם אחד בנושא הזה ורוצה לעסוק בנושא הזה, בבקשה. זה לא שווה בטרחתו, זה לא שווה

בכעס שלכם עלי. אני לא עשיתי שום דבר מהפעולות האלה שהאשמתם אותי בהם עכשיו, לא

המשרד עשה את זה. יש לנו 14 חוקים שאנחנו אחראים עליהם. בקושי אנחנו מצליחים

לעשות את העבודה הזאת. אם אתם חושבים שזה המצב, תיקחו את החוק. אפשר לחשוב שזה

יציל את עם ישראל.

היו"ר י' מצא;

אני מבקש אותך לא להתפרץ פעם נוספת.
אי מרינוב
אני לא מתפרץ. האשימו אותי בסבוטז'ה, האשימו אותי בכל מיני דברים כאלה, אני

לא חושב שזה לכבודי, אני לא חושב שזה לכבודו של המשרד. אתם מאשימים אותי בדברים

שאני חייב להתגונן עליהם. אנחנו לא עשינו אף אחד מהדברים האלה.

היו"ר י' מצא;

אני מצטער לומר לך, אני חוזר על כל מלה. כמנכ"ל אתה אחראי לדברים שנאמרו על

ידי האיש שלך במשרד, והאיש שלך במשרד טוען שהכל בידיו והוועדה מעכבת. זה כתוב

שחור על גבי לבן. אם הוועדה מעכבת אז העתונאי רשאי לפרש סבוטז'ה. המלה סבוטזיה לא

נאמרה על ידכם אבל הובלתם לכיוון הזה. אתה כמנכ"ל צריך לתת את הדין על כך. אני

מבקש לסיים בזה את הוויכוח. אני מבקש שנלך לקטע האחר.

חבר-הכנסת דן תיכון, מה אתה יכול לבשר לוועדה מבחינת ההתקדמות?

ד' תיכון;

אדוני היועץ המשפטי, החומר הועבר אלינו. בקשנו שתערוך השוואה בין מה שחוקק

במספר ארצות לבין החוק שלנו, כשזה מתייחס להערות של חבר-הכנסת וירשובסקי, שטען

שאנחנו חודרים באמצעות החוק לרשות הפרט, ויש כמה אלמנטים שלפחות לגבי דידו נראים

כפוגעים בחופש הפרט באשר להתנהגות שלו בכל מה שקשור במיחזור. זאת אומרת, אם אתה

זוכר, מחייבים אותו להתקין מיכלים ולשמור עליהם כהלכה, הוא ארוראי על הנקיון

מסביב, ואם הוא יידרש להחליף את המיכל הוא יוכרח להחליף אותו, מה קורה בבתים

משותפים, היכן יעמוד המיכל ומי יקבע את המקומות הללו. האם אתה יכול לומר לנו מה

מצאת ומה העלתה הבדיקה שלך?

צ' ענבר;

אני מציע שהחוברת הזאת תהיה בידי חברי הוועדה.

די תיכון;

זו שמרכזת את כל החוקים?



צי ענבר;

זו שמרכזת את כל החוקים ושבה יש התייחסות בסקירה ההשוואתית אשר נמסרה.

די תיכון;

אני מבקשת שתתייחס לשאלות שהתעוררו על ידי חבר-הכנסת וירשובסקי, שאני

חשבתי שיש טעם לבדוק אותן ומה נעשה בחוקים אחרים.

מי וירשובסקי ;

אני מבקש שהיועץ המשפטי יתייחס לא רק לצד של זכויות הפרטי, כפי שהציג את

זה חבר-הכנסת דן תיכון, אלא האפקטיביות של הפעלת החוק. זו השאלה שהטרידה אותי

מאד.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה סיכום של היועץ המשפטי לוועדה שבו, אחרי עיון ובדיקה של החוברת

הזאת ושל מערכת חוקים שקיימת במדינות כאלה או אחרות, יוציא את הטפל שלא מעניין

אותנו וישאיר- לנו את המערכת שאנחנו רוצים להתייחס אליה. החומר ישנו, כעת

המסקנות.

צי ענבר;

המסקנות של החוברת נוגעות לכמה נושאים, שלגבי חלק מהם התחיל כבר הדיון

בישיבה הקודמת. באותה ישיבה, אחת השאלות הראשונות שהתעוררו ושבה הוועדה לא

הכריעה היתה לגבי האמור בסעיף 2 בענין הרשות של הרשות המקומית, כאשר חבר-הכנסת

שגיא העלה השגות ורצה לבטל את סמכותו של השר להורות לרשויות מקומיות. כלומר,

השאלה הראשונה שהתעוררה כאן בוועדה היתה מי בעצם קובע באיזו מידה הנושא הזה

הוא נושא רשות של רשויות מקומיות לפי החלטתן, באיזו מידה השר הוא הקובע. לכן

זה היה הסעיף הראשון שבו הוועדה כבר לא החליטה.

בנושא ר!זה המסקנות מובאות בהתחלת הסקירה, בסעיף א(1), והן אומרות, שלפי

רוב חוקי המיחזור שנבדקו מוטלת על הרשויות המקומיות החובה לקדם מיחזור ואין

מסתפקים בהשארת נושא המיחזור לשיקול דעתן. כאן יש הפירוט של ההיקף, והסעיף

הראשון שבו הוועדה צריכה להכריע הוא הסעיף הזה.

די תיכוו;

אתה אומר שהנוסח המוגש לנו קולע. זאת אומרת, השלטון המרכזי אוכף את

הביצוע על הרשויות המקומיות.

צי ענבר;

זה לא בדיוק כך. אצלנו הרשות המקומית יש לה את הרשות, כאשר מה שנקבע

בסעיף קטן (ב) זה שאם השר קובע הוראות בתקנות, ההוראות שלו עדיפות.

די תיכון;

ואתה אומר שאתה מוצא סימוכין לכך בחוקים האחרים.



צי ענבר;

בחוקים האחרים מדובר שההיקף משתנה מארץ לארץ, אבל כאשר השלטון המרכזי

יכול לכפות על הרשויות המקומיות חובה לקדם את נושא המיחזור. החוקים השונים גם

מתייחסים לנושאים שונים בהוןאם למדינות שונות. כלומר, יש שם נושאים שאצלנו

אפילו לא דובר עליהם בעת הדיונים בוועדה. למשל נושא של סוללות, שלא התייחסנו

אליו. יש מדינות שלגבי נושאים מסויימים אומרות: חובה לפעול בהוגאם.
די תיכון
בעצם אתה רוצה לומר, שישנם מוצרים מסוכנים וטוב שהסמכות תהיה בידי השלטון

המרכזי להפעיל גם כשזה לא כל כך משתלם אבל זה מהווה סכנה לחיי הציבור. למשל

סוללות, שמנים מסוגים שונים וכל מיני נושאים שהרשויות המקומיות לא ירצו לטפל

בזה.
צי ענבר
דרך אגב, בהקשר הזה, אחד הדברים שמצביעה עליהם הסקירה היא הצירוף של חובה

של תכניות מיחזור, כל מה שקשור במיחזור.

נושא אחר הוא ענין הסנקציות, שחבר הכנסת וירשובסקי היה מוטרד בגינו. אכן

יש סנסקציות, כאשר בדרך כלל מוטלים קנסות, אבל לעתים אפילו מאסרים.
די תיכון
אתה חושב שאנחנו מחמירים בענין הזה?
צי ענבר
אינני חושב שאנחנו מחמירים בענין הזה.
די תיכון
ניקח למשל מדינה כמו אוסטריה.
צי ענבר
אם ניקח מדינה כמו אוסטריה, הרי ששם מוטל קנס מאלף עד מאה אלף שילינג. זה

הרבה כסף. מדינה כמו נורווגיה, קנסות ומאסר עד שלושה חדשים לכל מי שלא נוקט

בצעדים הדרושים לפי החוק או מזניח חובות על פי תקנות שהוצאו בנידון. אם העבירה

מסכנת את בריאות הציבור, עונש עד חמש שנות מאסר. לעומת זאת, אין מטילים שם

אחריות אישית על מנהלי חברות. אצלנו למשל מוטלת אחריות על נושאי משרה ותאגיד.
די תיכון
מצאת באיזו מדינה מוטלת אחריות אישית בנוסף לישראל?
יי גיל
בלגיה.



צי ענבר;

כאמור בבלגיה. שם הקנסות הם מ-100 עד 100 אלף פרנקים ועד שנה מאסר.

מעניין ששם יש גם עונש מינימום במאסר. 8 ימים עד שנה מאסר.

בנושא הזה של הטלת עונשים, במפורש הפרדה לא נכונה של פסולת היא עבירה,

ועוד דברים שלפעמים נראים בעינינו טכניים.

ד' תיכון;

נותרה השאלה האחרונה של חבר-הכנסת וירשובסקי שאומר שבעצם זה עוד הוק

כנוביץ ושום דבר לא ייצא ממנו מלבד מסמך שעבדו עליו הרבה שעות.

מי וירשובסקי;

או מצד שני מקור בלתי אכזב של הטרדת האזרח.

די תיכון;

האם אתה חושב שבמדינות כמו נורווגיה, בלגיה, גרמניה, ארצות-הברית סברו

כמו חבר-הכנסת וירשובסקי, שאנחנו חודרים לרשות הפרט, מטרידים ושום דבר לא יוצא

מזה?

צי ענבר;

להיפך. מה שעולה מתוך החקיקה הוא שבמפורש המגמה המסתמנת, גם מתוך מה שאני

שומע על חוקים נוספים, היא ירידה לנשמתו של האזרח בכל מה שקשור לחקיקה הזאת.

ההתרשמות היא, שהמדינות האלה משתדלות להציג משהו שלם, לא רק להגיד; אתה תשים,

אלא להגיד מה ייעשה בזה.

די תיכון;

יש עוד נושא שהוצג על ידי חברי הכנסת שאתה רוצה להתייחס אליו לאחר שעברת

על ההצעות האלה?

צי ענבר;

לא מהנושאים שהועלו על ידי חברי הכנסת.

עי סולודר;

אם אני מבינה נכון את דבריך, על אף שיורדים לנשמתו של האזרח, זה במגמה

חיובית. בסופו של דבר האזרח ייהנה מזה.

צי ענבר;

בוודאי. הכוונה היא ליצור מערכת שלמה של מיחזור ושל ניצול המיחזור.

די תיכון;

אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים להמשיך בקריאת החוק לקראת הכנתו לקריאה

שנייה ולקריאה שלישית, כשצריך גם להיערך לקראת ההכרעה בנושא הראשי, יכול

להיות שנעמיד את זה להכרעת המליאה. זו הצעתי.



עי סולודר;

כלומר, מי מטפל בהצעת החוק.

די תיכון;

ודאי.

צי ענבר;

בהחלט ניתן להציג שתי גירסאות אם יהיו קולות מאוזנים בוועדה, כי אחרת זה

יהיה עם הסתייגות.

היו"ר י' מצא;

בשבוע הבא לא נדון בנושא זה. אני מקווה ששבוע לאחר מכן.

די תיכון;

אני רוצה להודות לאלה שהכינו את החוברת הזאת. אני חושב שהחוברת היא טובה.

עשו עבודה טובה מאד. אני מוכרח לומר לכם, שללא החוברת גם לי היו ספקות וטוב

שנעשתה העבודה הזאת. אני יכול גם לומר, מנסיוני האישי בעשרת הימים האחרונים,

שלפחות בארצות-הברית מכניסים את החוק הזה בשלבים ונקבעו לוחות זמנים, כך שכל

הענין הזה נכנס תוך פרק זמן של שנתיים ויחול על כל המוצרים ללא יוצא מן הכלל.

כאמור, הנושא הזה מתחיל להיות דחוף, כי אנחנו צועדים אחורנית בהשוואה

למדינות רבות בעולם. אני לא מצטער שהמתנו כדי שיכינו את החומר הזה.

היו"ר י' מצא;

אני מודה לכולכם.

תקנות כלי היריה (הכשרה למתן רשיון ולחידושו), התשנ"ב-1992

הי ו"ר י י מצא;

אנחנו חוזרים לנושא הראשון; תקנות כלי היריה (הכשרה למתן רשיון

ולחידושו), התשנ"ב-1992.

י י שגיא;

סעיף 8 (א) ו-(ב) אני לא מקבל. יש פה ענין של מי שמחזיק שני סוגים של כלי

יריה, למשל אקדח ורובה. הוא חייב לעבור הכשרה בשניהם. זה מקובל. בסעיף קטן (ב)

כתוב, שמי שמחזיק מספר כלי יריה, חייב לעבור הכשרה רק בקוטר הגדול מביניהם. מה

ההגיון בענין הזה?

יש גם ענין של אגרות.

היו"ר מי וירשובסקי;

באיזה סעיף אנחנו נמצאים?



צי ענבר;

ברגע זה הגענו לתקנה 2(ב). בתקנה 2(ב) נאמר: "אדם המבקש להדש רשיון כאמור

בתקנת משנה (א), יהא חייב לעבור הכשרה מתאימה, תוך שנתיים מהמועד הכללי להידוש

הרשיון."

שאלתי מהו המועד הכללי להידוש הרשיון. ואז הפנו אותי לתקנות כלי היריה

(תוקפם של רשיונות) משנת תשנ"ב-1991, תקנות הדשות שקיימות. אשר על כן הצעתי

וההצעה התקבלה, להוסיף להגדרות שבתקנות הגדרה והיא המועד הכללי להידוש כהגדרתו

בתקנות כלי היריה (תוקפם של רשיונות),- ואז אנחנו יודעים מהו המועד הכללי ואומר

מהו.

המועד הכללי כפי שנקבע בהגדרה כאן לרשיונות מסויימים הוא 1 בינואר 1992

וה-1 בינואר של כל שנה המישית שלאחריו. כלומר, זה דבר שכבר נקבע בתקנות שלא

מובא לאישור הוועדה, אם כי הוועדה, בתוקף סמכותה על פי תקנון הכנסת, מוסמכת

לדון גם בתקנות לאהר שהותקנו. אבל ברגע זה אנחנו הייבים לקבל את זה כמצב משפטי

קיים.

י י שגיא;

הבר הכנסת וירשובסקי, מאהר ואתה יושב-ראש בפועל עכשיו ואתה רגיש לגזלת

הפרט, מה קורה לגבי אדם שקנה אקדה בחודש ספטמבר, הוא מהוייב עכשיו בתשלום אגרת

רשיון. מספטמבר ועד דצמבר עברו שלושה חדשים. הוא שילם עבור שנה. בעצם השאלה

שעולה כאן לדיון היא האם אדם משלם אגרת רשיון לשנים או התקנה נקבעה לכל המדינה

ב-1 בינואר ולא משנה מתי קנית ושילמת את האגרה.

יש לזה גם השלכה לאהר מכן, כאשר חידוש כל הרשיונות מתבצע בתאריך אהד בכל

המדינה. אמנם כתוב כאן; תוך שנתיים. מה שקרה השנה במוסד לאישור הרשיונות של

משרד הפנים היה נורא, כי בבת אהת כל בעלי הנשק רצו ושאלו; איך אני עושה מטווח

תוך שעתיים לצורך חידוש הרשיון.

לכן אני מציע לבחון את התקנה הזאת, האם זה 1 בינואר בכל שנה או האם זה

שנה מיום קניית הנשק. מדוע? כי זה משליך לעוד דבר אהד. שלמת היום אגרה לחמש

שנים, כעבור שנתיים מכרת את כלי הנשק שלך וקנית אקדח הדש, שלמת שלוש שנים על

האקדח הקודם, הדבר הזה לא עובר בירושה למי שקנה, המדינה הרוויחה, עכשיו אתה

צריך לשלם אגרה חדשה של המש שנים קדימה, למה?

אי אלימלך;

של שנתיים.

היו"ר מי וירשובסקי;

אילו היה רשיון שנתי עם אגרה שנתית, לא היתה בעיה, זה לא נורא. אבל אם זה

חמש שנים, זו באמת בעיה מהותית.

צי ענבר;

יש פה שתי שאלות, שלפהות מבחינה משפטית הן שונות, אפילו אולי כמעט שלוש

שאלות שונות. שאלה אחת היא תוקפם של רשיונות. כמה זמן רשיון בתוקף. שאלה שניה

היא שאלת האגרות. מתי אדם משלם אגרה ומה הדין כאשר אדם משלם אגרה על חלק

מהתקופה, או כאשר אדם מחליף אקדח, וזו שאלה שבהחלט אשמח כמוך לשמוע את עמדת

משרד הפנים. השאלה השלישית, שיכול להיות שיש עליה תשובה בתקנות, פשוט לא

הספקתי לעיין בהן, מה קורה לגבי מי שהוציא רשיון לראשונה נאמר ב-1993, כי פה



יש לנו מועדים קבועים. פה נאמר: המועד הכללי לחידוש רשיון הוא 1 בינואר 1992 וה-1

בינואר של כל שנה חמישית לאחריו. כלומר, המועד הכללי הבא יהיה 1 בינואר 11997

והייתי רוצה בנושא הזה לקבל יותר הסבר ולהבין. זה משתלב בהחלט בשאלה של

חברת-הכנסת עדנה סולודר.

אי פורשו;

יש לנו שלושה סטים של תקנות שעונים על שלוש השאלות שנשאלו כאן. יש לנו את

התקנות שאנחנו דנים בהן היום, שהן הכשרה למתן רשיון, מתי אדם צריך לעבור אימון

כתנאי לקבלת רשיון וחידושו.

יש סט של תוקפן של תקנות, שזה קובע רשיונות (נשיאה ואחזקה של כלי יריה), יהיו

לחמש שנים, כאשר בסוף התקנות, תקנה 2(ב} קובעת שאם אדם מבקש רשיון למשל ב-1993.

הוא לא יקבל את הרשיון לחמש שנים אלא עד למועד הכללי הבא אחריו זאת אומרת, לארבע

שנים. זה לגבי תוקפם של רשיונות.

יש סט שלישי של תקנות, שאלה תקנות כלי יריה (אגרות רשיון). לגבי התקנות האלה

אנחנו לא סוברינים לשנות אותן בעצמנו. זה כפוף לאישור של שר האוצר, יש ועדת אגרות

וכו'.

לפי תקנות האגרות, ונקנה 1(4)(א), האגרה משולמת עבור כל שנה או חלק ממנה. סך

האגרה הוא 20 שקלים לשנה או רולק ממנה. כלומר, אם אדם לחדש את רשיונו בעוד כשנתיים

והוא מקבל רשיון לשלוש שנים בלבד, הוא משלם אגרה עבור שלוש שנים, קרי 60 שקלים.

י י שגיא;

אם אדם בא ב-30 בדצמבר 1991 וקנה נשק, כמה הוא משלם?
ח' חפץ
פורמלית הוא ישלם אגרה של שנה אחת, 20 שקלים. אם לא יחכה יום כדי לחסוך אותם,

הוא ישלם 20 שקלים.

אי פורשן;

בפועל, נותנים לו את הרשיון כבר לשנה, לא לחודש אחד.

י י שגיא;

זאת אומרת, גם על יום אחד בתוך השנה הוא משלם את ה-20 שקלים.

אי פורשן;

זה לפי הלשון הפשוטה של התקנות. מה שנעשה בפועל, אם הוא בא שבוע-שבועיים לפני

סוף השנה, הוא מקבל רשיון לשנה ושבועיים.

י י שגיא;

אני יודע מה נעשה בפועל. האמן לי, אתה לא צודק. אני בקיא בשוק הזה.

היו"ר מ' וירשובסקי;

אני רוצה להבין, קנית ב-1 בינואר, הרשיון לחמש שנים, שילמת 100 שקלים. אחרי

שנתיים אתה מוכר את הנשק וקונה נשק חדש. זאת אומרת, הפסדת 60 שקלים. האם אי-אפשר

להעביר את הנשק עם הרשיון, כלומר עם האגרה שוולמה?



אי אלימלך;

ברגע שהוא מכר את האקדח הזה, הוא כבר לא בעליו של האקדה, והאקדח הזה כבר אין

לו רשיון.

היו"ר מ' וירשובסקי;

הוא חייב מחדש.

חי חפץ;

זו עיסקה חדשה.

י י שגיא;

זו דרך נהדרת לשלם פעמיים אגרה על אותו אקדח. רשיון לחמש שנים זה לא לשנה.

בחמש שנים, אנשים מחליפים נשק, מפני שנשק מוןחדש, נשק יוצא מכלל פעולה וכוי.

על רכב אני משלם ביטוח. הביטוח הוא עבור הרכב ועבור האדם. מכרתי את האוטו שלי

לאדם אחר. מאותו רגע שמכרתי את האוטו, הביטוח נשאר אצלי והרכב נשאר אצלו. קניתי

אוטו חדש, החלק שלי בביטוח ששילםתי מתקזז עם מה שאני צריך לשלם הלאה, הוא לא הולך

לאיבוד. למה אני לא יכול לעשות את זה בנשק?

ח' חפץ;

לנו יש בעיה. יש לי הצעה, אם אפשר, לאשר את הנושא של האימון וההכשרה ובהחלט

לקיים דיון בנושא האגרות.

י י שגיא;

אם הדברים היו מסתדרים בצורה ששנה מיום קניית הנשק, לא כל 1 בינואר כל המדינה

רצה לחדש רשיונות - דרך אגב, אני לא מבין את ההגיון של משרד הפנים, תראו מה קורה

שם - אם אתה קונה ב-31 בדצמבר, תוקפו של הרשיון עד 31 בדצמבר שנה הבאה, קנית ב-22

בפברואר, 22 בפברואר שנה הבאה, זה סיפור אחד. אז גם אתה אולי יכול לשנות את הענין

השני, של שמירת הזכות.

היו"ר מ' וירשובסקי;

הבעיה היא בעיה. הרי רוצים להעביר את הענין של התאריך הכללי לתוך התקנות

האלה, כלומר שהן קשורות בטבורן בעצם. כדי שלא נתעכב יותר מדי על הדבר הזה, אני

מציע להתקדם, לראות איפה כל הבעיות. אם נגמור את התקנות ותישאר הבעיה הזאת,

נתמודד איתה.

אני מבקש דבר אחד, לא להפנות תקנה אחת לתקנה שניה.

צי ענבר;

זה בדיוק מה שרציתי לומר. במחשבה שנייה אני בעד נקיבת תאריך בתקנה עצמה.

היו"ר מ' וירשובסקי;

כאשר על התאריך עצמו נדון כשנגמור לדון בכל התקנות.



צ' ענבר;

ברגע זה, התאריך הקובע לגבי דידנו הוא ה-1 בינואר 1992. לכן בתקנת משנה (ב)
צריך לומר
"אדם המבקש להדש רשיון, כאמור בתקנת משנה (א) - או שאפשר לומר במלים
ברורות
"אדם המבקש להדש רשיון לנשיאה ולההזקה של כלי יריה, יהא חייב לעבור הכשרה

מתאימה תוך שנתיים מיום 1 בינואר 1992."
אי אלימלך
ואז בעוד המש שנים צריך לשנות את זה עוד פעם?
צי ענבר
לא, מפני שבעוד המש שנים הוא תמיד מוציא רשיון ר1דש ועל הרשיון החדש הלה תקנת

משנה (א).
אי העצני
מה זה המועד הכללי?
צי ענבר
המועד הכללי זה 1 בינואר 1992. ו-1 בינואר של כל שנה חמישית שלאחריו.
י י שגיא
חבר-הכנסת העצני, זה לא תאריך קלנדרי, זה תאריך קבוע, 1 בינואר 1992 זה מועד

הידוש הרשיונות. 1 בינואר 1997 יהיה המועד הבא.

תבין מה קורה. אם קנית נשק וקבלת רשיון ב-25 בדצמבר 1992. אתה חייב לעבור את

ההכשרה שלך עד 1 בינואר 1993.
חי הפץ
לא. למגיש בקשה הדשה שקנה אקדה, הוא לא יקבל את הרשיון אם הוא לא היה מוציא

אישור שהוא עבר הכשרה.

חבר-הכנסת שגיא, נשקול בהחלט את ההצעה שלך בעתיד.
צי ענבר
יש לנו בעיה של המחדשים, מדוע? כי המהדשים זה מספר גדול. ואז אתם אומרים:

למחדשים אנחנו נותנים פרק זמן של שנתיים. אבל מועד החידוש שלאחר מכן יחול כבר

כעבור חמש שנים. איורי חמש שנים, אין צורך לתת גם להם שנתיים. בפעם הבאה של עוד
חמש שנים, אומרים
אדוני היקר, דע לך שלקראת החידוש הבא לא ו7קבל עוד שנתיים.
י י שגיא
פה יש ענין של פרקטיקה. כמה מחזיקי כלי יריה יש היום?
ח' חפץ
כ-225 אלף.



י י שגיא;

צריך להביא בחשבון שכל שנה נוספים.
חי חפץ
כ-10,000.

י י שגיא;

זה עוד 50 אלף לקראת 1997. כמה מטווהים יש במדינה?

ח' חפץ;

סבירים וטובים בערך 25, אבל זה גדל.

י י שגיא;

העניו של שנתיים, טכנית אי-אפשר לבצע.

צ' ענבר;

שנתיים זה בסדר. אין עם זה בעיה.

חי חפץ;

אם מספר המטווחים יגדל ואם נשלח את ההודעה על חידוש הרשיון חצי שנה

קודם - - -

י י שגיא;

גם בחצי שנה אתה לא מעביר 225 אלף איש. אז אתה מגיע למה שקרה עכשיו. עכשיו זה

שוק פרוע בלתי רגיל. לפי דעתי זה גם שוק מושחת. יש שם טבחים שהפכו להיות מדריכי

ירי.

ח' חפץ;

מיד נגיע למי מוסמך להיות מדריך ירי.

צ' ענבר;

לגבי תקנת משנה (ב) במקום; "תוך שנתיים מהמועד הכללי לחידוש הרשיון", אנחנו

צריכים לומר לגבי החידוש הבא תאריך, שאדם המבקש לחדש רשיון כאמור בתקנה משנה (ב),

לתת לו עד 1 בינואר 1994.

א' העצני;

למה לא תגיד תוך שנתיים ממועד ההידוש שלו.

י י שגיא;

כל העסק היה נראה אחרת אילו התאריך של הרשיון היה חל מיום פקיעת רשיון הנשק.

הפיזור הטבעי היה טוב. 25 מטווחים היו מספיקים לכל הארץ. אבל כשדוחסים 270 אלף

איש או 300 אלף איש לפרק זמן של שנתיים, זו בעיה.



אי העצני;

יש לי הצעה. בסעיף ההגדרות להגדיר את המועד קבוע.
היו"ר מ' וירשובסקי
אם נכתוב הגדרה: המועד הכללי הוא 1 בינואר 1992 וה-1 בינואר של כל חמש שנים

לאחריו, אז בסעיף (ב) יהיה לך הכל.

צ' ענבר;

בסדר. אבל אז עדין נשארת השאלה, האם גם בהידוש הבא ב-1997 יש צורך בשנתיים

אחרי התאריך.

א' העצני;

למה לא?

צי ענבר;

אני יכול באותה מידה להגיד שהוא חייב לעבור הכשרה מתאימה, כשהוא רוצה חידוש,

בשנה האחרונה שלפני חידוש הרשיון, ואז נותנים לו שנה שלמה.

י י שגיא;

אתה לא נותן לו שנה שלמה.

צ' ענבר;

אנחנו פה מטילים על המערכת כולה מעמסה כפולה, מדוע? מפני שהוא צריך אחר-כך

תוך שנתיים להמציא את האישור.

י י שגיא;

לא. אני אסביר לך איך הוא מקבל את זה. הוא הולך למטווח, הוא יורה את מכסת

הכדורים שלו, הוא משלם את ה-80 שקל עבור הירי ואם הוא עבר את הבוחן במקום הוא שם

לו חותמת כשיר. הוא לא צריך יותר לחזור לשום מקום. אם יש לו רשיון שבו יש אגרה

בת-תוקף ויש חותמת שהוא כשיר, הרשיון שלו בר-תוקף.

צי ענבר;

זה לא מה שנאמר כעת. בתקנת משנה (ג) כתוב, שהתוקף יפוג בתום השנתיים והוא

יחודש רק לאחר שהמציא לפקיד הרישום אישור.

י י שגיא;

זה אדם שתוך שנתיים לא עשה את אשר הוא נתבע בחוק. בעצם אין לו רשיון. המחשב

אומר אז שאין לו רשיון. זה שהוא שילם ויש לו אקדה, אין לו רשיון בר-תוקף. לפי

החוק האדם צריך להפקיד את נשקו במשטרה.

צ' ענבר;

מתי? ב-1 בינואר 1999



י' שגיא;

חידשתי עכשיו רשיון. ב-1 בינואר 1992 רשיוני נכנס לתוקף. עברו שנתיים

ואני לא הלכתי למטווח לקבל כשירות ירי. תוקף רשיוני פג. ואז אם תוקף הרשיון

פג, איני רשאי להחזיק בנשק, אני צריך ללכת למשטרה ולהפקיד אותו. אני בכל זאת

רוצה את הרשיון. אני הולך למטווח, עושה את הבוחן ומקבל טופס לפיו אני כשיר

לירי. עם זה אני צריך לחזור למשרד הרישוי, לגשת לפקיד ולומר לו: חטאתי עוויתי

פשעתי, הנה הרשיונות שלי, הנה כשירות הירי שלי, נא חדש את רשיוני. הוא עושה אז

חידוש רשיון.
צי ענבר
עם זה אין לי בכלל בעיה. אני לא מדבר בכלל על 1992-1994. אני מדבר על

החידוש ב-1997. התקנות כפי שאני מבין אותן אומרות, שב-1997 מחדשים את הרשיון,

יש לכל אדם זמן עד 1 בינואר 1999 לעשות את ההדרכה המתאימה ואז או שרשיונו פג

אם הוא לא עושה את ההדרכה, או שהוא פונה, מגיש את האישור והאישור ניתן לו עד

תום חמש שנים.

השאלה שאני מעלה, כדי למנוע את הצורך בפעמיים אני אומר: תנו לאיש ציאנס

גם ב-1996, שנה לפני תום המועד, לעבור את ההכשרה המתאימה ואז הוא יקבל מיד

רשיון לחמש שנים.
חי חפץ
יש לנו גם הפעם דוגמא כזאת, כל אלה שירו ב-1991 פטורים.
אי העצני
למה זו בעיה? אתה אומר: אחרי שעוברות עוד חמש שנים, כל התהליך חוזר ללא

כל הבדל. למה אתה מטריח אותו פעמיים?
צי ענבר
להיפך, אני רוצה למנוע את זה.
אי העצני
הגיע תאריך החידוש, הוא מחדש את הרשיון. עכשיו יש לו שנתיים לעשות את

המטווח.
צי ענבר
ואז הוא עוד פעם בא כדי להאריך את התוקף.
י י שגיא
לא, רק אם עברו שנתיים והרשיון לא חודש במועד הקבוע.
מי וירשובסקי
הרשיון הוא לחמש שנים. אם תוך שנתיים אתה עושה את המטווח, הרשיון קיים

לחמש שנים. אם אתה לא עושה מטווח הרשיון לא קיים.
אי העצני
מה ההבדל בין השנתיים שאחרי 1992 לבין השנתיים שאחרי 1996?

צ' ענבר;

ההבדל הוא שעד 1 בינואר 1992, מי שצריך לחדש לא הספיק כי זה בימים אלה,

לכן אני מוכרח לתת לו שנתיים. אבל מי שכבר יש לו רשיון שהוצא ב-1992 והוא יודע

שעד 1997 יש לו זמן, לפי התקנה היום הוא צריך פעמיים ב-1997, פעם אחת הוא

מוציא רשיון לחמש שנים, ואז אחרי חמש שנים יפוג תוקף הרשיון והוא יחודש רק

לאחר שהציג לפקיד הרישום אישור. כלומר, יש שני שלבים.

י י שגיא;

רק אם הוא לא עבר.

צי ענבר;

אבל אתה אומר לו; אתה יכול לעבור רק אחרי מועד חידוש הרשיון, אתה לא יכול

לעבור לפני מועד חידוש הרשיון.

י י שגיא;

זה חשוב וזה בסדר, כי זו מטרת החוק. מתוך 300 אלף איש, 200 אלף איש קנו

אקדח, שמו אותו בבויידם ונזכרים שצריך לחדש רשיון. מטרת החוק הזה היא להכריח

אותך פעם בחמש שנים לירות באקדח.

צי ענבר;

ודאי, אבל אני אומר; תוך שנתיים מהמועד הכללי לחידוש הרשיון או תוך שנה

לפני המועד לחידוש הרשיון.

אי העצני;

למה?

צי ענבר;

כי אז בפעם אתת הוא יקבל את הרשיון לחמש שנים.

מי וירשובסקי;

מה שאתה אומר הוא שלאיש יש שלוש שנים זמן לפעול ואז הלחץ על המטווח הוא

יותר קטן. אני לא רואה צורך בזה.

היו"ר י' מצא;

אני מציע לעביר הלאה. שמעתי את הוויכוח. הבעת את עמדתך, צבי. אני חושב

שנשאיר את זה כך ולא נשנה.

מי וירשובסקי;

אנחנו נגדיר את המועד הכללי בתוך התקנות ולא נפנה למקום אחר, זה ברור.



היו"ר י' מצא;

(קורא סעיף 2(ג} ).

י י שגיא;

יש פה נקודה אהת. יש משמעות חוקית לתוקף רשיון שפג. לפי תקנות ההוק,

כשתוקף רשיון פג, חובתו של אדם להפקיד את נשקו במשטרה. איך מפקחים על זה?

היו"ר י' מצא;

הוא ידאג שתוקף רשיונו לא יפוג.

מי וירשובסקי;

אם תוקף רשיונו פג והנשק נשאר אצלו בבית, הוא עובר בעצם עבירה. בתקנות לא

נוכל לפתור את כל הבעיות.

היו"ר י' מצא;

(קורא סעיפים; 2(ד), 3 ו-4 ).

צי ענבר;

למה בכפוף להוראות תקנה 2(א) או (ב)? למה לא בכפוף להוראות תקנה 2?

אי אלימלך;

אחד זה בקשה חדשה, והשני על מנת לחדש רשיון.

צי ענבר;

אם אני אומר תקנה 2 אני מתייחס לכל.

היו"ר י' מצא;

אבל בתקנה 2 יש עוד סעיפים והם לא רוצים לכלול גם אותם. למה לך להקשות?

צי ענבר;

אולי גם (ג), מפני שחידוש רשיון נעשה גם לפי תקנת משנה (ג).

אי העצני;

מה זה בכפוף? כפוף זה הגבלה. אנחנו לא מגבילים פה. זה בעצם לפי הוראות.

"המגיש בקשה לרשיון או לחידושו לפי הענין". זה הכל.

היו"ר י' מצא;

יפה. (קורא סעיפים; 5, 6, 7(1) ).



מ' וירשובסקי;
כתוב כאן
"אדם שהמציא לפקיד הרישוי אישור מאחד מהגופים המפורטים להלן על

שעבר הכשרה בכלי יריה". מתי הוא עבר את ההכשרה? הוא יציג תעודה שלפני עשר שנים

הוא עבר את ההכשרה? זה צריך להיות בשנה-שנתיים האחרונות. יכול להיות שהוא היה

לפני עשר שנים בשב"כ.
אי העצני
או שמא להיפך, מי שמקבל תעודה מאחד הגופים אלה, אני בכלל לא מתעניין מתי

הוא ירה, הוא בשבילי בסדר. לכן, לפי דעתי לא צריך לכתוב גם את זה אלא "פטור

מחובת הכשרה אדם שהמציא לפקיד הרישוי אישור מתאים מאהד הגופים האלה."

ח' חפץ;

קבענו הסדר עם הגופים המיוחדים האלה שיתנו רשימה מרוכזת ונחתום.

מי וירשובסקי;

לא איכפת אפילו לקבל את זה בתנאי שהאישור ניתן תוך שלוש השנים האחרונות.
אי אלימלך
זה תפקידם השוטף של אותם אנשים. למשל אם זו משטרה, אנחנו יודעים שהם

עושים אימון פעמיים בשנה. דרך אגב, על סמך זה שחררנו אותם מראש. אנחנו יודעים

שאנשי השב"כ והמוסד מתאמנים בנשק לפחות פעם בחודש. אנחנו משחררים אותם.
מי וירשובסקי
בכל זאת אני רוצה שיהיה כתוב שהאישור הוא לא יותר משלוש שנים.
היו"ר י י מצא
אל תוסיף לביורוקרטיה. אם שם זה חמש שנים, גם פה זה חמש שנים.
יי שגיא
כל חמש שנים הוא צריך לחדש את הרשיון, אין בעיה.
היו"ר מי וירשובסקי
(קורא סעיפים 7(2) ו-8(א) ).
יי שגיא
זה עומד בעצם בקונפליקט עם כל מה שאישרנו בסעיף הקודם. "קלעי הנבחרת

הלאומית לקליעה למטרה" - יש כאלה שהם קלעים ברובים, יש כאלה שהם קלעים

באקדחים, יש כאלה שהם קלעים בקליבר זעיר ויש כאלה שהם קלעים בקליבר צבאי. אלה

פטורים מאקדח, מקליבר זעיר, מרובה צייד ומרובה. אתה פוטר אותו פטור כללי.

לעומת זה, אזרח שמחזיק אקדח ורובה, ולא הגדרת כאן איזה רובה, אתה מגדיר את זח

יותר מאוחר, חייב לעבור הכשרה באקדח וחייב לעבור הכשרה ברובה.



המחירים במטווחים לא קבועים עד היום. המחיר הנפוץ הוא 80 שקל לתכנית. זאת

אומרת, אם יש לו אקדח ורובה הוא משלם 160 שקל. אם יש לו אקדח, רובה, ורובה

צייד, הוא משלם 240 שקל עבור החתימה הזאת.
העקרון אומר
אני רוצה שהאיש יגע באקדח. רוב בני האדם לא מחזיקים במספר

בלי יריח. אני חושב שרוב בני האדם מחזיקים בכלי אחד, ואז אין בעיה בכלל. מי

שמחזיק בכלי אחד, יש לו או אקדה או רובה זעיר, ואני רוצה כרגע להפריד את רובה

הצייד ותיכף אסביר מדוע. למה הוא צריך לעבור הכשרה גם ברובה זעיר?

עכשיו אני רוצה לגעת ברובה צייד. כל מי שמחזיק ברובה צייד מחוייב על פי

הרשיון להחזיק ברשיון צייד.

אי אלימלד;

אם זה למטרות צייד.

יי שגיא;

6,000 הציידים במדינת ישראל, יש להם רשיון צייד.

חי חפץ;

זה לא נכון. יש 3,500 לפי רשות שמורות הטבע שלא חידשו רשיונות.

י י שגיא;

הם חייבים לפי החוק להחזיק את הרובה. אי-אפשר להחזיק רובה צייד אלא אם יש

רובה צייד, זה החוק.

אי העצני;

במלים אחרות, אתה מציע; מספיק על אחד.

יי שגיא;

כן. ברובה צייד, מי שמשלם 220 שקל אגרת צייד, 160 שקל ביטוח צד שלישי

צייד ואתה רוצה להוסיף לו גם 80 שקל, הרי הוא לא ישלם פעמיים אלא אם כן הוא

משתמש בכלי.

צי ענבר;

ואם הוא חדש, ואם רק עכשיו הוא מתחיל לצוד?

י י שגיא;

הוא לא יקבל רשיון בלי מבחן צייד.

חי חפץ;

אנחנו לא נותנים רשיון לרובה צייד אם הוא לא צירף לבקשתו את רשיון הצייד.

צי ענבר;

אדם חדש רוצה להצטרף למשפחת הציידים.



י י שגיא;

שיעבור. אם כי הוא לא יגש לרובה צייד אלא אם כן הוא השתמש בו קודם.

צי ענבר;

לא משנה. כל התקנות לא באות אלא להבטיח ורובה צייד הוא נשק מסוכן.

יי שגיא;

בסדר, למי שקונה עכשיו.

צי ענבר;

אם אתה אומר מי שיש לו רובה צייד חדש כן, מה ההצעה שלך לגבי תקנה (8)?

יי שגיא;

"מי שמחזיק בכלי יריה מסוגים שונים, כגון אקדח, רובה זעיר ורובה צייד,

חייב לעבור הכשרה באחד מאלה." לפי דעתי, הייתי כותב באקדח. מי שרכש עכשיו רובה

או רובה צייד, חייב בהכשרה.

אי אלימלך;

מביקורת מדגמית שעשינו התברר שהרבה רובי צייד שלא היו שמישים, בגלל התקנה

הזאת מצאו את עצמם היום בייפח האשפה" ולא אצל האדם, הם פשוט היוו סכנה למשתמש

בהם. אפילו אחד מסוחרי הנשק נפצע בעינו כתוצאה מרובה לא תקין.

אנחנו נתנו הוראה אדמיניסטרטיבית ב-1987, דחיה לכל מי שביקש לעבור אימון.

לפני זה אף אחד לא עבר אימון וכל אחד עשה כטוב בעיניו. הרי כל האימון הזה הוא

הדגש מיוחד על הבטיחות ולאו דווקא על קליעה למטרה.

י' שגיא;

לכן מספיק אחד.

אי אלימלך;

הבטיחות באקדח היא לא הבטיחות ברובה צייד.

היו"ר מי וירשובסקי;

יכול להיות שצריך להבדיל בין אגרה לבין תשלום עבור זה. אבל אם זה כלי

רגיש מאד, ללא הייתי מוותר על הצורך בהכשרה.

חי חפץ;

העובדה היא שכל אנשי צבא, גורמי בטחון ומשטרה עוברים אימון בכלי נשק

שונים. כשדובר על כך האם זה פוטר אותם מאקדח, כולם אמרו לא. לכן היתה הגישה

שכלי אחד לא. לגבי רובה צייד, אמרו לנו שכמחצית לא חידשו רשיונות לרובי צייד.

בקרב אנשי מושבתי שהחזיקו רובי צייד עוד לפני קום המדינה, אני מניח שהם הפסיקו

להיות ציידים.
י י שגיא
אפשר לאסוף אותם לפי הוחוק.

חי יופץ;

נכון שאפשר. קודם כל ברובה צייד היו לנו יחסית יותר תקלות מאשר באקדח.

היו מקרים של פליטת כדורים מרובה צייד ואפילו נהרגו ונפצעו אנשים. הסעיף הזה

בכל זאת מאפשר לבדוק את הכלים , לבדוק תהמושת ואני בעד להשאיר את הסעיף כפי

שהוא. אחר-כך נגיע לענין העלות.

היו"ר מ' וירשובסקי;

אם הוא הולך כבר למבהן, מדוע בעת ובעונה אהת לא יעשה את המבחן גם על זה

וגם על זה? כשנדבר על האגרה, אני לא רוצה שהוא ישלם פעמיים אגרה. יכול להיות

שהוא ישלם רק פעם אחת אגרה.

י י שגיא;

קודם כל ציידים בדרך כלל מחזיקים 2 ו-3 רובים, לא מחזיקים רובה אחד. לפי

החוק הזח אני אשלם 400 שקל רק על כשירות ירי של חמישה רובים.
אי אלימלך
לא, אתה מתאמן בכלי אחד.
י י שגיא
הרשיון שלי הוא פר-כלי.
היו"ר מי וירשובסקי
אני חושב שטוב שיבחנו אותך גם על רובה צייד.
י י שגיא
אני מגן על ציידים ש-4,000 מהם הם דרוזים וערבים. אין הבדל ואין שוני

במדינת ישראל בין אזרח לאזרח. הציידים הם דווקא הגוף היחידי שלפי דעתי עושה את

ההכשרה שלו בכל שבת בעונת הצייד.
היו"ר מי וירשובסקי
אומרים לי שיש הבדל בטיפול.
י י שגיא
אומרים לך שיש אנשים שיש להם רובה צייד, שלא חידשו את הרשיונות כי זה

יקר. בשנה האחרונה שילמתי 415 שקלים עבור רשיון צייד. על זה תוסיף 140 או 160

שקל ביטוח צד שלישי שזה חובה. מה אומר החוק לגבי מי שלא חידש את רשיון הצייד

שלו? החוק אומר שמי שלא חידש את רשיון הצייד שלו, בעצם פג תוקף רשיונו. לא

מדובר פה באוכלוסיה של מאות אלפים, מדובר פה בכ-10 אלפים רובים שמתוכם לא

חידשו את רשיונם 4,000. המשטרה בעצם היתה צריכה לשלוח להם הודעה: נא להתייצב

בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריך והפקד את נשקך. בזה נפתרה כל הבעיה. זו בעיה

של ביצוע החוק.



חי חפץ;

הערה בנושא הזה של מספר כלים. בהוראות האדמיניסטרטיביות נאמר שאם אדם

ירה בכלי אחד מתוך חמישה או שישה, מחתימים לו במקום כדי לא להטריח אותו על כל

רובי הצי יד שישנם.

היו"ר מ' וירשובסקי;

זה אותו רשיון, אבל הוא צריך לעשות בחינה גם על רובה צייד וגם על אקדח.

זה הגי וני,

י י שגיא;

אני מציע לפטור מרובה צייד, אני מציע לחייב באקדח. למי שיש רובה צייד

ואקדח הוא לא יבוא עם רובה הצייד, הוא יבוא עם האקדח כי זה הכלי המסוכן.

היו"ר מי וירשובסקי;

אבל הם אומרים שתקלות היו דווקא עם רובי צייד.

י' שגיא;

היו תקלות עם אלה שלא חידשו את הרשיון, הרובה היה תלוי בביתם עם כדור

בפנים.

חי חפץ;

אני מוכן לשלוח לך את הסיפורים של הדרוזים שדווקא הם חזרו מהצייד ולא

פלטו את הכדורים ובמשפחות זה נגמר במקרי מוות.

י' שגיא;

זה יקרה גם אם הוא עבר אתמול את אישור הירי. הוא יכול לרוץ עם רובה טעון,

ליפול על אבן ולירות בעצמו כדור.

אי אלימלך;

אולי נקבל רק את חצי ההצעה שלך. למה הכוונה? מי שצייד בתוקף והביא אישור

מרשות שמורות הטבע נכניס אותם לפטורים.

י י שגיא;

אני מבין שמי שיש לו רשיון צייד בר תוקף פטור מזה.

מי וירשובסקי;

אני מבין שהצעתך היא; אולם מי שיש לו רשיון צייד בר תוקף, יהיה פטור

לעשות בחינה על רובה צייד.

אי פורשן;

אני לא שלם עם זה כלל ועיקר. כל הגופים שהצענו לתת להם פטור לפי התקנות,

עמדנו מולם ובדקנו מה הם עושים. אני לא יודע איזה פיקוח יש על אדם שמחדש את

הרשיון שלו לצייד, איך זה מבטיח שהוא עבר הכשרה כלשהי וירה.



סנ"צ רי מור;

אתה איש משפטי. יש פה אנשים מקצועיים שתומכים בהצעה.
ח' חפץ
לא תמכנו, אמרנו: אם הוועדה תחליט, כי תאונות היו ברובי צייד.
היו"ר מי וירשובסקי
אני עוד לא החלטתי. יש לי פה בעיה. אני יכול להבין את חבר הכנסת יהושע
שגיא כשהוא אומר
אני לא רוצה שאדם ישלם פעמיים בשביל בחינה כשיש לו כלים

שונים. אבל זה שהוא ייבחן פעמיים, אני בהחלט לא מתנגד.
חי חפץ
גם אנחנו לא מתנגדים, כי במצב הקיים יש וגאונות.
צי ענבר
רובה צייד זה דבר שונה ומסוכן.
מי וירשובסקי
אני בעד להשאיר את הסעיף כמו שהוא מופיע כאן. כשנגיע לאגרות נתייחס לזה.

"מי שמחזיק במספר כלי יריה מאותו סוג, יעבור הכשרה רק באחד מהם, שהוא בעל

הקוטר הגדול ביניהם."

(קורא סעיף 9(א) }.
חי חפץ
בעקרון הלכנו על זה שאדם יש לו תעודת מדריך ירי באקדחים מגופים רשמיים:

גורמי בטחון, בית הספר של וינגייט, אלה הגופים שנותנים תעודה רשמית מוכרת. פרט

לזה יכול לבוא אדם שעצם זה שהוא עובד במטווחים או עוסק בקליעה בעצמו שהדריך

לפחות שנה שלמה, רכש נסיון וניתן להוכיח את המיומנות שלו בהדרכה.
היו"ר מי וירשובסקי
אני לא מבין את הדבר הזה. אם הייתם אומרים וינגייט או מכון אחר שיאושר על

ידי המנהל, אני יכול להבין.
חי חפץ
יש סעיף (ג) שאומר: "הסמכה למדריך ירי יתן המנהל לאחר ששוכנע בכישוריו

המקצועיים של המועמד ויכולתו להדריך אזרחים בכלי יריה." כלומר, נקבע קנה מידה

וקריטריון, אבל זה נותן לנו פתח, אדם שבפועל עבד שנה שלמה בחברת שמירה או באגד

או בחברת חשמל, עקב זה שהוא היה בעל רקע פיקודי בצה"ל ועסק בהדרכה ושוכנע

בכישוריו, זה נותן אפשרות במקרים מסויימים להיענות למי שכן יוכיח את בקיאותו

והתמחותו.



סנ"צ רי מור;

זה יגרום ללחץ אדיר. כל אחד יבוא ויגיד: יש לי כישורים של שנה. אני מציע:

מפקה מטווה שיש לו נסיון של שנה. אני לא רוצה שאדם שהוא לא מפקח מטווה ויש לו

נסיון של שנה יקבל את זה. מפקה מטווח עם שנה נסיון, תן לו.
היו"ר מי וירשובסקי
כאן כתוב: בעל נסיון בהדרכה בכלי יריה. זה לא סתם שהוא ירה. זה בעל נסיון

בהדרכה. זה מורה בתחום זה. זה סעיף שלא נראה לי.
אי פורשן
אני אסביר מה היתה הכוונה שלנו. יש קבוצות של אנשים שמדריכים מזה שנים

במטווחים עוד לפני שחוקק החוק.

י י שגיא;

מה סוכם לגבי רובה צייד?

היו"ר מי וירשובסקי;

אנחנו עוד דנים בתקנות כלי יריה, מבחנים לאלה שרוצים לקבל רשיון. סעיף 9

א), (ב) ו-(ג) - אין בעיה. בסעיף (ד) עוררתי שאלה.

יי שגיא;

אני חוזר לענין רובה צייד. אם יש לך רובה צייד ושלמת עליו רשיון צייד, כי

אתה לא יכול להחזיק רובה צייד בלי רשיון צייד, 415 שקל, שלמת ביטוה צד שלישי

עוד 120 או 160 שקל, עכשיו אתה רוצה ממנו עוד 80 שקל כי אתה טוען שהוא לא

יורה. מי שמשלם 500 שקל, אולי יותר, בשנה תמורת הזכות לירות, יורה. אז אומרים;

נוסיף לו את זה. למה? בגלל שיש אסונות כתוצאה מרובי צייד שתלויים על הקיר. אלה

לא עשו להם חידוש רשיון צייד, לא שילמו אגרה, הם מוחזקים בלי רשיון. יש כאלה

3,000 או 000,4. שמשרד הפנים יוציא הודעה לכל אלה שלא חידשו רשיון צייד ויש

להם רובה צייד, להפקיד את הרובים במשטרה. זה החוק.

היו"ר מ' גולדמן;

הדוגמא שנתת היא נכונה וצודקת, אבל אני מכיר אוכלוסיה בסביבה שאני גר בה,

שאצלה זאת זכות מיוחדת לאדם שיש לו רובה צייד. מצטרפים לא מעט אנשים שמנסים

להשתמש בכלי המשחית הזה בלי שום נסיון. הנימוק שהבאת, יש בו מן ההגיון והצדק

משום שיש גם כאלה שלא מסוגלים לשלם 500 שקל. כשאתה לוקח את הרכב התשלומים

הנדרשים עבור הרשיון, עבור המטווח שהוא חייב לעשות, בשבילם 500 שקל זה לא מעט

כסף זה אפילו הרבה. יש כאלה שמעדיפים לא לחדש את הרשיון כתוצאה מכך, אפשר

להציע שתהיה הבחנה בין אדם שיש לו רשיון ארבע, חמש ושמונה שנים, לבין אדם שבא

לבקש רשיון בפעם הראשונה.

יי שגיא;

זה בדיוק מה שאמרתי. אמרתי; אדם שיש לו רשיון צייד בר תוקף, וזו לא הפעם

הראשונה שהוא מבקש את הרשיון הזה, הוא פטור מחובת כשיר לירי. כל מי שבא עכשיו

לקנות, והוא לא יכול לקנות רובה צייד בלי שיש לו רשיון צייד, חייב לעבור

מטווח.
היו"ר מי גולדמן
בסדר. אני רוצה להוסיף עוד הסתייגות אחת. זה נכון, אבל אנהנו חייבים

לקבוע שאחת לחמש שנים או אחת לארבע שנים, אדם כזה גם יבוא.

צי ענבר;

החידוש הוא אחת לחמש שנים. כל ההכשרה נדרשת רק פעם בחמש שנים.

היו"ר מי גולדמן;

לכן אמרתי שהתיקון שעשינו אז מחזק וסוגר את הפתח שהיה.

י י שגיא;

איזה פתח היה? הפתח שהיה הוא פשוט פתח כתוצאה מזה שלא אוכפים את החוק.

האם החוק הזה פוטר את כל אלה שמחזיקים נשק ללא רשיון? בעצם אם אתה יודע על

מישהו שמחזיק היום נשק ללא רשיון הוא עובר על החוק, צריך לגשת אליו ולקחת ממנו

את הנשק.

צי ענבר;

אנחנו עוסקים בתקנה 8. תקנה 8 אמרה; מי שמחזיק בכלי יריה מסוגים שונים,

כגון אקדח ורובה, חייב יהיה לעבור הכשרה בכל אחד מהם. האם אני מבין שמה שאתם

רוצים זה שבחידוש חייב לעבור הכשרה בכלי אחד, חדש בכל כלי.

יי שגיא;

נכון. בכלי אהד אני מגדיר מה, אקדח.

חי חפץ;

כל סעיף 8 מתייחס למי שמחזיק אקדח.

הי ו"ר מי גולדמן;

אם יש לו רובה צייד, לגבי אקדח הוא צריך להוציא רשיון.

חי חפץ;

למבקשים חדש אין בעיה. שם כולם חייבים. הבעיה היתה פה בחידוש, האם אדם

שמחזיק לדוגמא רובה צייד אחד ואקדח אחד, מספיק, לפי דברי חבר הכנסת יהושע

שגיא, שהוא יירה באקדח.

י י שגיא;

בתנאי שיש לו רשיון צייד בר-תוקף לרובה.

אי אלימלך;

רובה צייד יכול להינתן לו גם בגין היותו חבר באיגוד קליעה והוא משתמש בו

לצרכי אימון קליעה למטרה.



י/' שגיא;

אז אין לו רשיון צייד בר-תוקף. אני מוסיף את התנאי של רשיון צייד בר-

תוקף. מי שמחזיק אותו לאימוני צלחות חרס, אין לו רשיון צייד בר-תוקף.

סנ"צ רי מור;

רשיון צייד בר-תוקף פוטר אותו. אם הוא אחראי, הוא בודק כל שנה אם הנשק

תקין.

צי ענבר;

אנחנו עוסקים בתקנה 8. תקנה 8 אומרת: מי שמחזיק. למה הכוונה כשאומרים מי

שמחזיק?

חי חפץ;

שיש ברשותו נשק. יש לו רשיון ויש לו את הנשק.

צי ענבר;

תקנה 2 מדברת על חובת הכשרה והיא קובעת בעקרון, שהמבקש לקבל רשיון לנשיאה

או להחזקה של כלי יריה, יעבור הכשרה מתאימה תקנה 8 למשל קובעת מהי ההכשרה

המתאימה. אין בתקנה 8 שום דבר שירמז על כך שיש הבחנה בין חדש לבין מחדש.

אי אלימלד;

מיט שמבקש רשיון חדש לא יקבל את הרשיון אם הוא לא המציא אישור שהוא עבר

את ההכשרה. במקרה הזה אנחנו מדברים על כל מי שיש לו רשיון ולפני מועד החידוש,

כלומר הוא כבר מחזיק ברשיון ובכלי, חייב לעבור את ההכשרה, כי אדם שמבקש בפעם

הראשונה, בוודאי צריך להמציא את האישור הזה לפקיד הרישוי.

סנ"צ ר' מור;

מר ענבר, אני חושב שההערה שלך נכונה. מי שמחזיק בכלי יריה מסוגים שונים

ברשיון.

י י שגיא;

תמיד ברשיון.

סנ"צ רי מור;

זה לא חדש, זה ברשיון. מי שעוד אין לו רשיון, לא מחזיק בכלי. מדובר פה רק

על אדם שיש לו רשיון ומחדש אותו.

צי ענבר;

בואו נלך לתקנה 2. אדם המבקש לקבל רשיון לנשיאה או להחזקה של כלי יריה,

יעבור הכשרה מתאימה. אדם שיש לו כבר רובה צייד אחד, והוא כעת מבקש רשיון

לנשיאה של רובה צייד שני.



אי אלימלך;

לא חייב לעבור הכשרה.

צי ענבר;

למה הוא לא חייב? מפני שכתוב בסעיף 8(ב}; מאותם כלים מאותו סוג. אבל

אנחנו מדברים על רשיון חדש, ואתם אומרים שסעיף 8 לא חל על רשיון חדש.

היו"ר מ' גולדמן;

אבל זה כלי זהה. אני אומר; אם הוא רוכש אקדח בנוסף לרובה הצייד, הוא צריך

רשיון ולעבור את כל התהליך.

צי ענבר;

אולי בתקנה 2(א) נוסיף; יעבור הכשרה מתאימה באותו כלי יריה?
חי חפץ
זה היה בחקיקה הראשית. בחקיקה הראשית נאמר; לא יינתן רשיון להחזיקה

ולנשיאה אלא לאחר שמקבל הרשיון עבר הכשרה מתאימה ללימוד השימוש מסוג הכלי שהוא

מבקש לרכוש והפעיל במטווח כלי יריה מסוג הכלי שהוא מבקש לרכוש. כלומר, הוא

התנה את זה בחקיקה הראשית.

סנ"צ ר' מור;

אתה רוצה להוסיף בסעיף 2; למעט אחד שיש לו כבר רשיון לאותו כלי.

אי אלימלך;

ממילא פקיד הרישוי פוטר אותו.

צי ענבר;

אם כך, אני מבין שהמסקנה היא כזאת; מה שלא יהיה, כבר מבחינת החוק עצמו,

החובח בכלי יריה חדש קיימת בחוק עצמו, על זה אין ויכוח ואנחנו צריכים את תקנה

8 לנסח כך שמי שיש לו הכשרה בכלי אחד, איננו זקוק להכשרה בכלי שני.

הי ו"ר מי גולדמן;

מאותו סוג.

צי ענבר;

לא מאותו סוג.

י י שגיא;

בקליבר הגבוה י ותר.



חי חפץ;

האם אתם יכולים לאפשר לנו בהוראה אדמיניסטרטיבית לפקידי רישוי בסמכויות

שלנו להנחות אותם למקרים האלה? כי עשינו גם הקלה בפרוצדורה, שאדם שיש לו כלי

יריה אחד ומגיש בקשה לכלי נוסף, לא חשוב מתי, כבר לא שולחים את הטופס למשטרה

או למשרד הבריאות. מי שמחליף כלי, אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהוא כבר עבר את

הבדיקות.

היו"ר מ' גולדמן;

צריך להנחות את החנויות לנשק ואת המטווחים.

ח' חפץ;

אנחנו יכולים להוציא .הוראות אדמיניסטרטיביות לפקידי הרישוי בנושא הזה של

מי שכבר היה לו רובה צייד אחד וקונה שני וקונה שלישי, שמותר לו לקבל לפי

הקריטריונים, לא יצטרך להמציא אישור על עוד פעם אימון ועוד פעם אימון. אם אתם

מאפשרים לנו, אנחנו מתחייבים לפתור את הנושא הזה.

צי ענבר;

הוועדה יכולה להגיד רק בדרך של אישור התקנות. מה שמופיע בתקנות הוועדה

יכולה להגיד; את זה מאשרים ואת זה לא מאשרים. בתקנה 8, לפי מה שסוכם פה, צריך

פשוט לנסח אותו מחדש.

אי אלימלך;

נשים את זה בפטורים ולא צריך לשנות שום דבר. נוסיף בסעיף 7(2}(ו); פטור

מהכשרה כל מי שיש לו רשיון צייד בר-תוקף ולא ניגע בסעיף 8.

צי ענבר;

אם כבר זה יהיה בפיסקה (3) ואז לומר בסעיף 7(3); מי שבידו רשיון צייד בעל

תוקף, יהא פטור מחובת מחובת הכשרה בעת חידוש רשיונו לרובה צייד.

היו"ר י י מצא;

למה להפלות אותם לטובה לעומת אלה שיש להם נשק? איפה ההצדקה הציבורית

כשאני אומר; הענף הזה, יש לו פריבילגיה מסויימת.

י י שגיא;

יש הגיון ציבורי. מה המטרה של כל החוק הזה? שיירו. מן המפורסמות הוא שמי

שיש לו רשיון לצייד הוא יורה, הוא כבר עושה את הפעולה, לא במטווח, בשדה כל

הזמן. מה אתה מחייב אותו עוד פעם? זה בערך כמו שאמרת למציל לעבור בחינה בחציית

הבריכה.

צי ענבר;

בתקנה 7 נאמר; אלה פטורים מחובת הכשרה - אדם שהמציא אישור. מה כתוב

באישור?



סנ"צ ר' מור;

קצין קליעת ראשי של משטרת ישראל מצהיר באישור שהנ"ל שוטר במשטרת ישראל,

עובר בל חצי שנה אימון.

היו"ר י' מצא;

השאלה שלי היא, יש לו רשיון לרובה ממשרד הפנים. פעם אחת קיבל אותו, אתה

רוצה לפטור אותו לעולמי עד?

מי ג ולדמן;

המש שנים.

אי פורשן;

לפי הנוסח שמוצע כאן יוצא שלעולמי עד הוא פטור.

י י שגיא;

עם כל חידוש רשיון הוא חייב להציג את רשיון הצייד בר-תוקף. אם אין לו

רשיון צייד בר-תוקף, אין לו רשיון לרובה צייד.

צ' ענבר;

נדמה לי שבתקנה 7(1) צריך לומר; אדם שהציג לפקיד הרישוי אישור מאחד

הגופים המפורטים להלן, שהוא הודרך, התאמן ובקיא בהפעלת כלי יריה. כי לא נאמר

מה ייאמר באישור.

סנ"צ רי מור;

כתוב; על שעבר הכשרה.

צי ענבר;

איפה זה כתוב?

אי פורשן;

בסעיף 7(1).

צי ענבר;

מחקנו את זה קודם. לא צריך למחוק את זה. נשאיר את זה.

האם מסוכם שבסעיף 7 מוסיפים פיסקה (3); מי שיש בידו רשיון צייד בר-תוקף

יהיה פטור מחובת הכשרה?

היו"ר י' מצא;

כן.



סנ"צ ר' מור;

בסעיף 9(א)(4), בעל נסיון לא מספיק טוב לי, כי כל אחד ימציא לי תעודה

שהוא בעל נסיון. מפקח מטווח שיש לו נסיון, זה כן, אבל לא כל אחד שהוא בעל

נסיון.

צי ענבר;

אנחנו מוסיפים לסעיף 9(א)(4); "מפקח מטווח שהוא בעל נסיון".

מי ג ולדמן;

(קורא סעיף 9(ד) ו-(ה) ). אני חושב שזה בסדר גמור.

(קורא סעיף 10). אני חושב שגם זה הוכיח את עצמו.

(קורא סעיף 11).

צ' ענבר;

לגבי 1992, מי שעבר ב-1991 זה מספיק לו. לגבי 1997, מי שיבוא ב-1996 זה

לא מספיק לו והוא יצטרך פעמיים רשיון. פעם ב-1997 ופעם עד 1999, כי את ההכשרה

הוא יהיה חייב לעבור אחרי שהוא חידש את הרשיון.

ח' חפץ;

אני מניח שנלך לקראתו כמו בהסדר הזה, שמי שעבר יום לפני שנה - - -

צי ענבר;

למה שלא נגיד את זה? אני רוצה לאפשר לו את השנה שקדמה לחידוש הרשיון. תוך

שנתיים מהמועד הכללי לחידוש הרשיון או בשנה שקדמה למועד זה.

אי אלימלך;

איפה אתה?

צי ענבר;

בסעיף 2(ב}. ייאדם המבקש לחדש רשיון כאמור בתקנת משנה (א), יהא חייב לעבור

הכשרה מתאימה, תוך שנתיים מהמועד הכללי לחידוש הרשיון או בשנה שקדמה למועד

זה". ואז אם הוא מחדש את הרשיון בשנה שקדמה למועד זה, הוא מוציא פעם אחת רשיון

ולא פעמיים.

היו"ר י' מצא;

קבלנו את זה.

צי ענבר;

אני מבקש לסכם לפרוטוקול כך; בתקנה 1 תיווסף הגדרה; המועד הכללי לחידוש

רשיון 1 בינואר 1992 וה-1 בינואר של כל שנה חמישית שלאחריו.



י' שגיא;

זה לגבי החוק הזה. אני עם זה לא כל כך מסכים.

צי ענבר;

בתקנה 2, תקנת משנה (ב), בסופה יבוא; או בשנה שקדמה למועד זה.

בתקנה 4, תקנת משנה (ד), המלים; בכפוף להוראות תקנה 2 יימחקו.

בתקנה 7 תיווסף פיסקה (3); מי שיש בידו רשיון צייד בר-תוקף, יהא פטור

מחובת הכשרה בעת חידוש הרשיון לרובה צייד.

בתקנה 9, תקנת משנה (א)(4), בתחילתה יבוא; מפקח מטווח קליעה שהוא בעל

נסיון וכוי.

מי ג ולדמן;

מה שמחקנו בתקנה 7(1) החזרנו.

צי ענבר;

נכון. אלה התיקונים שהוכנסו לתקנות.

היו"ר י' מצא;

מה זו התוספת הראשונה?

צי ענבר;

זו תכנית ההכשרה.

חי חפץ;

זו תכנית שתואמה עם כל הגופים.

היו"ר י' מצא;

אשרנו את התקנות. אני מבקש מכם למסור לכל מי שצריך, כולל ליועצים

המשפטיים, שאם להבא תבואו עם דבר כזה, זו פעם ראשונה ואחרונה שאני נוהג כך,

שבטלנו הכל כדי להעביר בחטף את התקנות. אני לא משוכנע שהמוצר הוא כפי שהיינו

מוציאים אותו מתחת ידינו בלי הלחץ.

מ' גולדמן;

לגבי אלה שיש להם רובה צייד, חשוב שייעשה פרסום מיידי בעתון כדי להביא

לידיעתם שהם לא צריכים לעשות חידוש רשיון.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45

קוד המקור של הנתונים