ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/12/1991

חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 6), התשנ"ב-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 231

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, י"א בטבת התשנ"ב (18 בדצמבר 1991), שעה 00;09

נכחו; חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

י' גולדברג

מי וירשובסקי

י י שגיא

מוזמנים; א' קינן - משרד החוץ

לי ענתבי - משרד הפנים

מי סן - יי יי

די דרור - משרד המשפטים

שי עיר-שי - משרד האוצר

די כהן - " יי

י י כהן - " "

ד' בלאו - מרכז השלטון המקומי

מ' בר-גיורא- " " "

ח' קונביץ - " " "

יועץ משפטי; צ' ענבר

מ"מ מזכיר הוועדה; א' קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)

(מסי 6), התשנ"ב-1991.



חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה

(פטורין) (מס' 6). התשנ"ב-1991

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.
על סדר-היום
חוק לתיקון פקודת מסי העירית ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 6),

התשנ"ב-1991. זו הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי שעברה בקריאה

ראשונה. אנחנו מכינים את החוק לקריאה שניה ושלישית.

למען רענון הזכרון אני רוצה לקרוא את החוק. (קורא את החוק). האם יש הערות

לחוק זה?

צי ענבר;

אני רוצה להתייחס לשני דברים. א. לנוסח סעיף 3, שאותו רוצים לבטל. נאמר

בו כך; ייהממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע מטעם הממשלה יהיו פטורים ממס. ארנונה

כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפוסה שהמחזיקים בהם הם הממשלה או כל אדם

אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה והמשמשים לצרכי הממשלה או לצרכי כל

אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם מטעם הממשלה, ושום בנין או קרקע תפוסח לא

ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מהצרכים האלה, אם המחזיק באותו בנין או באותה

קרקע תפוסה הוא פקיד מטעם הממשלה המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת

ניכויים ממשכורתו. הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים ובתחום עיריה

אחרת שהכריז עליה שר הפנים לאחר התייעצות בשר האוצר שהיא עיר עולים".

סעיף 4 לענייננו הוא לא חשוב, כי התיקון הוא קוסמטי בלבד.

בעת הדיון בכנסת, התייחסו כמה חברים לסוגיות שחבר הכנסת וירשובסקי

בתשובתו הבטיח להם שאכן הוא יתן עליהן את הדעת בעת הדיון בוועדה.

חברת הכנסת נאוה ארד ביקשה להבחין בין אותם מוסדות שמחזיקים נכס ממשלתי

אבל עובדים לרווחת הכלל ובין מוסדות אחרים. היא אומרת שאם יטילו על מוסדות

שעובדים לרווחת הכלל מסים וארנונות, הם יסגרו את המוסדות.

היו"ר י' מצא;

היא גם נתנה דוגמא?

מי וירשובסקי;

היא התכוונה למעון ילדים ממשלתי שנמצא בבנין ממשלתי.

ד' כהן;

בתי חולים ממשלתיים.

צי ענבר;

יש בית חולים ממשלתי, יש מוסד ילדים ממשלתי. יש מקום ציבורי שהבית שייך

לממשלה ומוסד מתנדב מפעיל אותו ואחת הסיבות שהמוסד ממשיך להפעיל אותו היא גם

שלא צריך לשלם מסים.



סוגיה שניה הועלתה על ידי חבר הכנסת יאיר צבן. הוא אמר שמוכרחה להיות כאן

הדדיות. ישראל בהחלט צריכה לפטור קונסוליות ממסי ארנונה, למשל את הקונסוליה

הצרפתית או את השגרירות הצרפתית, אם בפריז פוטרים את השגרירות הישראלית ממסי

ארנונה. כלומר, הענין של הדדיות.

גם חבר-הכנסת שבח וייס העלה את הנושא הזה ודיבר על הסדר בינלאומי ברמה

דיפלומטית של הדדיות.

גם חברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו התייחסה לאותו ענין שהעלתה חברת-

הכנסת נאוה ארד. דהיינו, אפשרות שתהיה התחשבות מסויימת לגבי אותם מוסדות

שנותנים שירותים והם אינם למטרת רווח בכלל.
חברת-הכנסת עדנה סולודר אמרה
יתכן שצריך יהיה ליצור איזו קרן ואם יימצאו

מוסדות שיחשבו שיש צורך לשחרר אותם בגלל חשיבותם הציבורית או הלאומית וכדומה,

הקרן הזאת תממן במקומם את אותה ארנונה שהרשות המקומית זכאית לקבל. כלומר, היא

לא באה להציע שיהיה פטור, כמו שמציעות חברות-הכנסת ארד וארבלי, אלא היא אומרת:

פטור יהיה קיים, אבל לגבי אותם מוסדות, תקום קרן.

אלה ההערות העיקריות המהותיות של חברי הכנסת. לצורך נושא הנציגויות הזרות

ביקשנו גם את נציגות משרד החוץ להופיע בדיון.
מ' וירשובסקי
לגבי הענין של הקונסוליות וההדדיות כדאי לשמוע את משרד החוץ.

לגבי הסעיף הראשון, ענין המוסדות כמו בתי-חולים בתי ילדים וכו', אני

בהחלט מבין את הטענה. אני רק שואל: האם צריך להכניס הוראה מפורשת בענין הזה?

או לאור העובדה שיש סעיף 280 לפקודת העיריות שמדבר על פטור והנחה מארנונה מחמת

מצבו החומרי של החייב או מכל טעם אחר שקבעה אותו המועצה באישור שר הפנים, האם

יש צורך להתייחס לזה בחוק הזה? המנגנון לפטור ישנו. אני לא יודע אם אנחנו

צריכים בחוק הזה לכתוב הוראה שלדעתי יכולה להיות מאד מסורבלת, מפני שהיכן

למתוח את הקו, הרי משרדי הממשלה בדרך כלל לא קיימים לעשיית רווח.
היו"ר י' מצא
אלא לרווחת התושבים.
מי וירשובסקי
אני הייתי פוטר בהחלט בית ילדים או את רוב בתי החולים חלק גדול מהשטחים

שלהם. אבל אני לא יודע אם צריך להכניס פה הוראה או להשתמש בסמכות שיש לרשות

המקומית ולשר הפנים לפי החוק הקיים היום בסעיף 280 לפקודת העיריות. את זה אני

משאיר לדיון פה. אני מוכן לשמוע הצעות. אני מבקש שלא נשהה ונמשוך את הדיונים

בחוק הזה ונקבל החלטה לכאן או לכאן.
היו"ר י' מצא
להערתך שלא נשהה את הדיונים, חשבתי שאני פותח היום בדיון של עשר דקות

ומעביר את החוק לקריאה שניה ושלישית. כך שלא היתה לי כל כוונה להשהות. אבל

נודה ונתוודה, הועלו בפנינו שתי סוגיות די חשובות בחוק. הסוגיה הראשונה היא

אותם מבנים שמשמשים הלכה למעשה בחיי היום-יום לרווחת האוכלוסיה באותן ערים.

לדוגמא בתי חולים.



לגבי השגרירויות, אני זוכר למוז הפטור הזה היה בשגרירויות. הפטור הזה ניתן

על מנת שהשגרירויות תעלינה לירושלים. בינתיים חלפו שנים והן עלו לירושלים

וירדו ממנה. אני לא יודע איך ננהג לגבי הרצליה ומקומות אהרים ומה קורה בעולם.

נשמע בענין זה את משרד החוץ.

א' קינן;

ראשית, אין הבדל לענין זה בין ירושלים או תל-אביב או הרצליה או כפר

שמריהו ולצורך הענין שגרירות קוסטה-ריקה פה לדיננו זה כמו שגרירות ארה"ב

מבחינת מדינת ישראל.

היו"ר י' מצא;

אתה משוכנע במה שאמרת קודם?
א' קינן
כן, מבחינת המשפט הבינלאומי.

היו"ר י' מצא;

אני מציע לך לבדוק בתוך משרד החוץ. מוכנים לתת להם שבע פעמים פטורים.

אי קינן;

אני מסכים לזה, אבל לא על הפטור הזה אנחנו מדברים.

היו"ר י' מצא;

על זה דובר בראשית שנות המדינה.

אי קינן;

אנחנו מדברים כרגע מה מגיע להם בזכות, מה אנחנו רוצים לתת להם ומה רוצים

לתת להם באופן מיוחד בירושלים. הכלל במשפט הבינלאומי אומר, שכל הנציגויות

האלה, דירות השרד שלהן פטורות ממסים כולל מסים מקומיים, זו ארנונה. מצד שני יש

כלל אחר שאומר שהן צריכות לשלם עבור שירותים שהן מקבלות בפועל. עיריה גובה כסף

גם עבור שירותים בפועל וגם עבור מסים, אז נקבעה פיקציה בכל העולם, ששליש

מהארנונה זה עבור שירותים שניתנים בפועל. הכלל הזה היום קבוע בצורה הצהרתית

בשתי אמנות וינה לענין יחסים דיפלומטיים ויחסים קונסולריים, ואין ויכוח.

אין די בכלל הזה. שום מדינה לא מקיימת את הכלל הזה בלא הדדיות. זאת

אומרת, אם יש מדינה שרוצה לגבות ממני יותר משליש, אני גובה יותר משליש.

היו"ר י' מצא;

את השליש כולן משלמות?

א' קינן;

בישראל כן. יש מדינות בחוץ לארץ, בגלל כאב הראש מה זה שליש ומה זה שני

שליש, מבטלות או פוטרות אותנו לחלוטין מארנונה. אבל בארץ, כל הנציגויות משלמות

שליש. אם יבקשו מנציגות ישראלית בחוץ לארץ יותר משליש, מהנציגות המקבילה פה

יבקשו י ותר משליש.
מ' וירשובסקי
מה אתה מציע לכתוב פה בחוק, או בכלל לא?

א' קינן;

החוק הזה נקבע בשנת 1938. יש בו שתי בעיות בקשר לנציגויות דיפלומטיות.

כתוב: בעלות וקונסוליות. את רוב הפטורים היום אנחנו מחילים על בתים שבשכירות

ושגרירויות. אבל לזה כבר ניתנה חוות דעת של היועץ המשפטי שפקודת סדרי השלטון

והמשפט אימצה את החוק הזה בשינויים המחוייבים. בשנת 1938 היו בארץ ישראל

המנדטורית רק קונסוליות זרות ורק בעלות. מוסכם על כולם שהחוק הזה חל גם על

שגרירויות וגם על בתים שבשכירות. אני חושב שלא צריך לעשות שום דבר לצורך

הענין, כי ההסדר הקיים היום הוא שנציגויות זרות במדינת ישראל מקבלות פטור משני

שליש ארנונה על בסיס הדדיות. אני לא רואה מקום לשנות את זה.

מי וירשובסקי;

זאת אומרת, לא כדאי להוסיף שום דבר בחוק.
א' קינן
אתה רוצה להדגיש מדינה זרה מול ממשלת ישראל. אם המשמעות של החוק לא

תשתנה, מבחינתי אין צורך אפילו את המלה הזאת.

צי ענבר;

ההסדר הזה הוא הסדר שלא ידעתי עליו קודם. מכל מקום, מבחינת החוק כניסוחו

היום, מדינה זרה פטורה ממס, אבל אני מבין ששני הצדדים רואים את זה לא כמס אלא

כתשלום בעד השירות. לכן אפשר לחיות עם הדבר הזה.

הנקודה שהועלתה כאן ולא שמתי אליה לבי קודם היא שדווקא אותו סעיף קטן

שמציע חבר-הכנסת וירשובסקי לתקן ולהגיד "מדינה זרה", אם יש כבר מקום לתקן בו

זה להגיד תפוסה לצורך שגרירות ולא רק קונסוליה. לכן אני מציע לא לגעת בסעיף

הזה בכלל.

מי וירשובסקי;

אני מוכן למחוק את סעיף 2.

צי ענבר;

אדוני היושב-ראש, זה באשר לנקודה הזאת, שאני מבין שיש הסכמה מצד המציע לא

לגעת בסעיף 2.

מי וירשובסקי;

אחרי שמיעת נציג משרד החוץ, אני חושב שלמען הבהירות וההבנה כדאי למחוק את

סעיף 2 בכלל, ואז מה שהיה ימשיך להיות. הואיל ומה שהיה מבוסס על הדדיות,

ההדדיות ממשיכה להתקיים לפי בקשתם של 2-3 חברי כנסת, בראשם חבר הכנסת יאיר

צבן. אם זה גם מניח את הדעת של משרד החוץ, זה ודאי טוב. על ידי זה אנחנו

יכולים לפתור בעיה אחת ונשארת הבעיה השניה.



צ' ענבר;

באשר לנושא המוסדות השונים, פטור לכל מיני מקומות כאלה קיים היום כשהם

שייכים למוסד דתי וכוי. מוזכר שם בית חולים, מרפאה, בית הבראה, גן ילדים, בית-

ספר, בית יתומים. כלומר, יש כאן רשימה שלמה של מוסדות שכאשר הם נמצאים בידי

אגודת צדקה או בידי עדה דתית הם פטורים היום. גם נאמר במקום מסוים שזה בידי כל

מדי נח או כל אדם.

מ' וירשובסקי;

יש סעיף 3 בחוק ואחר-כך בא הסעיף שפוטר קונסוליות, שגרירויות ומוסדות

צדקה הקשורים איתם. זאת אומרת, אי-אפשר להשתמש בסעיף הזה לצורך הסוגיה שהועלתה

פה, כי המוסדות שאנחנו מדברים עליהם, הם לא בחזקה של קונסוליות או כנסיות אלא

בידי המדינה. זה דבר אחר. השאלה היא אם אנחנו מכניסים את הפטור בסעיף 4 כפי

שהוא קיים היום גם לגבי מוסדות המוחזקים על ידי המדינה או שאנחנו משתמשים

בסעיף 280 כפי שהצעתי. אולי כדאי לשמוע בכל זאת את אנשי משרד הפנים.

לי ע נתבי;

אני התכוונתי להפנות את תשומת לבכם לסעיף 5י' שאנחנו עושים בו שימוש רב

במשרד הפנים לגבי פטור מארנונה. "כל רכוש של מוסד מתנדב לשירות הציבור שמשתמש

בו אך ורק לשירות הציבור, בתנאי שאותו מוסד מתנדב מתאשר על ידי שר הפנים לצורך

פטור על-פי סעיף זה." בזה עושים שימוש מעונות, מלכ"רים ואלה שלא חלים עליהם

הסעיפים הקודמים. כמובן זה לא כולל את הנושא של מחזיקים מטעם המדינה. זה לא

פותר את הסוגיה הזאת.

מי וירשובסקי;

איך אתם מציעים לפתור את זה? יש לשר הפנים סמכות לפטור מוסדות של המדינה?

לי ענתבי;

לא עשינו שימוש בסעיף הזה לגבי מוסדות של המדינה.

מ' וירשובסקי;

אבל יש אפשרות?

ש' עיר-שי;

לא.

צי ענבר;

יש משהו בנוסח הסעיף שמונע משר הפנים להחיל על המדינה?

לי ענתבי;

מוסד מתנדב לשירות הציבור, זו לא כוונה למדינה.



צ' ענבר;

למה? כל רכוש, כולל רכוש ממשלתי, שמוסד מתנדב לשירות הציבור משתמש בו אך

ורק לשירות הציבור. אם שר הפנים יכיר בו, למה שלא יחול גם עליו.
שי עיר-שי
עד היום היה סעיף 3 שפוטר לגמרי. יכול להיות שיש ספק פרשני עכשיו ואם לא

נשנה משהו בסעיף 5י' לא ישתמשו בו למדינה, כי למדינה היה פטור מלא. בסעיף 5י'

צריך להבהיר שגם אם זה מוסד של המדינה במובן הקנייני אבל משתמש בו גוף או

אפילו מוסד כמו בית חולים ממשלתי, הסמכות היא גם לענין הזה.

מ' וירשובסקי;

זה לדעתי יכול להיות הפתרון.

ד' כהן;

אני לא יודע אם יש מקום לעשות כאן אפליה בין מוסדות כמו בתי חולים לבין

מוסדות אחרים שגם הם לא למטרת רווח כדוגמת הצבא. מדוע הצבא צריך יהיה לשלם

ארנונה ובתי חולים לא?

אני מציע, אם הוועדה בכל זאת מחליטה לפטור מוסדות מסויימים מארנונה, שהיא

תציין בחוק אילו מוסדות היא מחליטה לפטור וזה על מנת שלא תיווצר אפליה.

דהיינו, את איכילוב יפטרו מארנונה ואת תל-השומר שהוא מספר קילומטרים משם, לא

יפטרו מארנונה וזה יוצר איזושהי אפליה בין המוסדות.

לסיכומו של ענין אני אומר, אם הולכים בהצעה הזאת שכולם חייבים בארנונה,

זה צריך לחול על כולם.

י י שגיא;

קופת-חולים פטורה?

די כהן;

קופת חולים היום לא משלמת ארנונה כי שר הפנים הכניס אותה ברשימה של

המוסדות שפטורים מארנונה וזאת דוגמא טובה. בתי החולים הממשלתיים, כאשר החוק

הזה יופעל, יחוייבו לשלם ארנונה. לכן אני חושב שאסור לעשות את האפליה הזאת. אם

הוועדה בכל זאת מחליטה לפטור מארנונה מוסדות מסויימים שתציין אותם.

י י שגיא;

למה זו סמכותה של הממשלה לפטור? הרי היא לא נושאת בעול. הנטל לא נופל על

הממשלה.

שי עיר-שי;

לגבי בתי חולים ממשלתיים, אני חושב שהנטל כן נופל על הממשלה.



י' שגיא;

למשל בית חולים אברבנאל. אתה חייב לתת לו את כל חשירותים כמו לכל מוסד

ארור. הנטל הוא עליך הוא לא על שר הפנים, הוא לא על ממשלת ישראל, במיוחד היום

כשהמדינה אינה תומכת יותר ברשויות המקומיות.

מ' וירשובסקי;

אני חושב שאנחנו יכולים להסתבך בהגדרות וכפי שאמר דורון כהן, אם להגדיר

צריך להגדיר במפורש. לדעתי אפשר לתת פרשנות לפי סעיף 5. שר הפנים, אם ירצה,

יוכל להפעיל אותו. כמובן, הוא יצטרך להיות זהיר ולקבוע קריטריונים כלליים ולא

להפלות.

דבר שני, גם לרשות המקומית יש סמכות לפטור לפי סעיף 280 אם היא מוצאת

לנכון לעשות את זה.

לכן אני מציע להשאיר את החוק כמו שהוא. כלומר, להוריד את הסעיף של

השגרירויות, להשאיר רק את סעיפים 1 ו-3, להביא את החוק לקריאה שניה ושלישית

ולהסביר שבדקנו את הסוגיה והגענו למסקנה להשאיר אותו בצורה כזאת.

מכיוון שהחוק הזה נכנס לתוקפו בשנת 1993, כלומר יש עוד שנה שלמה, אם

משהו יתעורר ויצור בעיה, תמיד אפשר לתקן.

שי עיר-שי;

סעיף 3 היה קיים ואם לא יהיה שינוי מסוים בסעיף 5י' אני לא בטוח שזה
יעזור. כתוב
כל מוסד מתנדב. זו הגדרה שצריך לבדוק אם היא חלה על הספקטרום

שחבר הכנסת וירשובסקי חושב שצריך להחיל אותה. יכול להיות שיש פתרון אחר. סעיף

3בי במקום לבטל אותו לחלוטין אפשר לצמצם אותו ולהגדיר בו שמוסדות של הממשלה

ברשימה או בקריטריונים ברורים עדין ישארו פטורים, אבל לא משרדי הממשלה ולא כל

מה שהיה בעצם ברציונל שלכם לבטל את הפטור,בגלל שאין שום סיבה שהממשלה תשב עם

נכסים מאד יקרים במרכז תל-אביב ולא תשלם ארנונה. אבל להוריד את כל הסעיף, הנה

ראינו פה בדיון שעלו בעיות. יכול להיות שהדרך הנכונה היא לצמצם את הפטור בצורה

דרסטית, אבל להשאיר את זה בסעיף שהיה רלבנטי לענין וכך פורש תמיד ולהשאיר בו

את הדברים שאתם רוצים וחושבים לנכון שאותם כן צריך לפטור.

הסמכות הנוספת של הרשויות המקומיות היא סמכות שבשיקול דעת. אני חושב

שהכנסת צריכה להגיד שבנקודות מסויימות היא לא משאירה את זה לשיקול דעת. אנחנו

יודעים את מצב העיריות ועד כמה שיקול דעת זה יופעל לפטור. כלומר, זה יהיה

במשורה, אני בטוח. אין בקיעים, לא בג"ץ לא כלום, זו סמכות שבשיקול דעת. אף אחד

לא יכול לתקוף את זה וצריכה להיות אחריות לגבי הגופים שאנחנו כן חושבים לפטור

אותם.

לכן ההצעה היא במקום לבטל את סעיף 3, להקטין אותו בצורה דרסטית ולהגדיר

בצורה ברורה מה אנחנו חושבים שהרציונל מחייב שלא יהיה פטור מארנונה. למשל

משרדי הממשלה פרופר או גופים ישירים של הממשלה שאין סיבה שהם יישבו במרכז

הארץ, הם יכולים לעבור לאזורים פחות יקרים. גם מבחינה כלכלית זה יהיה נכון, זה

רציונליזציה של ההוצאה. אבל לא לעשות את זה בצורה כזאת, בפרט לא להשאיר את זה

בלי תיקון של סעיף 5י' שדברנו עליו.

י י שגיא;

אתה מציע שנחייב את משרדי הממשלה בארנונה?
ש' עיר-שי
כן, מזה התחיל כל הסיפור.

היו"ר י' מצא;

חבר-הכנסת יהושע שגיא, הוא לא מציע לחייב את משרדי הממשלה בארנונה. הוא

מתנגד ודורון כהן מתנגד. זו הצעת חוק של הבר-הכנסת וירשובסקי שעברה קריאה

ראשונה והם כבר בתוך המצוקה הזאת. הוא מנסה למצוא פתרון.

ש' עיר-שי;

בדיון הקודם שמעתם מה שיש לנו לומר. הסכמתם לדחיה של שנה ואמרתם שלא

יעזור לנו שום דבר. אני בא בצורה ריאלית . אני לא אומר שאני בעד. הרי פה עלו

בעיות. אני מניח שהוועדה מבינה שהיא לא יכולה לבטל לגמרי את הפטור. בהתחלה

התנגדנו, כי לדעתנו זה יצור אנדרלמוסיה. אולי דחיה של שנה תיתן לנו להתארגן.

הענין הזה הוא לא פשוט. אבל לא צריך לשפוך את המים עם התינוק.

היו"ר י' מצא;

אתה מתחיל בצדק לנסות לסבך אותנו. אני לא מבין למה אנחנו לא יכולים לתת

סמכות לשר הפנים. יש לו סמכויות רחבות לפטור והוא יפטור הלאה את מי שהוא חושב

שצריך לפטור.

י' גולדברג;

אני עוקב אחר תקציב המדינה ואני פשוט נדהם. בחוק ההסדרים נאמר, שחבר

הכנסת לא יגיש הצעה שתחייב את האוצר באיקס כסף. זה מובן וטבעי. אנחנו הולכים

להפרטה של המערכת. אנחנו רוצים שהגופים יפעלו כגופים כלכליים ולא ליצור עוותים

בתוך המשק וכן הלאה.

מה בעצם המשמעות של הדברים האלה? ליצור כל מיני פיקציות חדשות מחד,

ומאידך לעמוד בשער ולטעון כל הזמן. האוצר צריך להחליט דבר ראשון על המדיניות

שלו, האם המדיניות שלו היא ליצור מערכת נכונה וכתוצאה מכך לקבל החלטות. בחוק

ההסדרים מחייב האוצר את הרשויות המקומיות להעלות את הארנונה למגורים ל-11.7

בכל שכונת מצוקה אלא אם ועדת ההנחות מחליטה אחרת. אבל הוא לא מחייב בחוק

שמתקני ממשלה וצבא ישלמו איקס כסף שזה יהיה המינימום של שכונת מצוקה. חם

מקבלים שירותים חינם אין כסף. האוצר טוען שהם זכאים לקבל הכל בחינם, שוחק את

התקציב ואומר שהרשויות מבזבזות וכן הלאה. הם גורמים נזק, מלכלכלים, הורסים את

הכבישים, משתמשים בכל השירותים המוניציפאליים, והמסכן הזה משכונת המצוקה צריך

לסבסד את המדינה. לאחר מכן המדינה אומרת: הוא עני, צריך לעזור לו, נקבע

קריטריונים איך עוזרים לאותם אנשים שגרים בשכונת מצוקה. הרי יש בכך אבסורד.

החוק הזה בסך הכל בא לומר שכולם שווים בפניו. הוא חוק שוויוני. החוק אומר

שגם מוסדות ממשלה חייבים לשלם לפחות את ההוצאות המינימליות. לכן אני תומך בחוק

הזה. אני חושב שהוא במקומו. החוק הזה חיוני. אם האוצר רוצה ליצור איזושהי

מגבלה, אני ממליץ שהוא יצור אותה בדיוק כמו שהוא יוצר לגבי שכונת מצוקה.

אי-אפשר לומר שאדם שגר בשכונת מצוקה משתמש בכבישים ובמדרכות יותר מאשר הרכב של

מערכת הבטחון והמערכת הממשלתית, כי לאדם בשכונת המצוקה אין את הרכב שבו מדובר.

לכן אני תומך בהצעת החוק.



י' שגיא;

האם מוסדות ממשלה, צבא וכן הלאה, כשהם קונים סחורות או שירותים הם משלמים

מכס, מע"מ וכן הלאה?

די כהן;

הם לא פטורים.

י' שגיא;

למה ארנונה הם לא ישלמו ומכס ומע"מ כן ישלמו?

די כהן;

אנחנו בעד שהם ישלמו. אנחנו לא התנגדנו לקונספציה של הרווק, רק בקשנו הצעה

מאוזנת.

י י שגיא;

כולנו מסכימים שלרשות המקומית יש סמכות, על ידי הוועדות שלה, לפטור

מארנונה. למה לא נלך על תיקון אחר לגמרי? כל החוק הזה מיותר. מעבירים את

הסמכות לידי המועצות והרשויות המקומיות ומחייבים את הממשלה, כמו שהיא משלמת

מכס ומע"מ, לשלם אגרה.

היו"ר י' מצא;

זה מה שיש בפנינו.

מ' וירשובסקי;

אנחנו מבטלים את החוק שלא איפשר את זה. עכשיו ממשלה תשלם כמו כל אזרח.

י י שגיא;

לא כמו כל אזרח, רק אגרת שירותים.

צי ענבר;

אני חוזר לסעיף 4. יש לנו סעיף קטן (ב) שאומר; ארנונה כללית לא תוטל על

כל בנין או קרקע תפוסה, שהבעלות עליה היא בידי כל מדינה או עדה דתית וכו', אם

משתמשים בהם באחד מהצרכים המפורטים בפיסקה (א)3,2,1 וכוי, שבהם יש לנו בתי

חולים, מרפאות, בתי הבראה, כולל הסייג שלא משתמשים בהם לאיזשהו צורך שתכליתו

הפקת רווח כספי. השאלה אם לא כדאי בסעיף קטן (ב) זה לומר; בידי המדינה או בידי

כל מדינה זרה.
מי וירשובסקי
אין צורך.
י' שגיא
כשאתה אומר: או בידי כל מדינה זרה, כלומר גם מדינות שלא מקיימות יחסים

דיפלומטיים עם ישראל אבל יש להן רכוש במדינת ישראל?
צי ענבר
כן, כך כתוב.
אי קינן
בגלל זה הצענו לא לגעת בסעיף הזה. ההוק אומר דבר קצת אהר. המצב העובדתי

אומר שרק נציגות דיפלומטית או הבית של הנציג הדיפלומטי או של השגריר נהנים

מפטור. אם יש למדינה זרה רכוש, הן לא נהנות והן גם לא באות לבקש פטור על פי

החוק הזה. לכן אנחנו מציעים לא לגעת בסעיף הזה, כי זה בהחלט לא חל.
ש' עיר-שי
יכול להיות שלא מתאים לגעת בסעיף הזה בגלל הרגישות הזאת. להכניס את זה

בסעיף ב' דרך אגב לא בכותרת, אני לא יודע אם זה תיקון טוב.
צי ענבר
סעיף בי כל כך מפורט שהוא נותן לנו גם את סוגי המוסדות.
ש' עיר-שי
אפשר לעשות משהו דומה במקום אחר. יכול להיות שהקריטריונים פה הם נכונים.

אבל אם לא עושים את זה בסעיף 3, כלומר, לא לבטל לגמרי אלא לצמצם, לפחות בסעיף

5י י לתת הבהרה שגם אם זה מוסד של המדינה, כי היום זה לא קיים.
היו"ר י' מצא
כן, פה ניתן את הפרשנות הזאת, שזה קשור גם למוסד של המדינה.
צי ענבר
"כל רכוש, לרבות רכוש המדינה."
מי וירשובסקי
בתנאי שעשה את זה שר הפנים.
היו"ר י' מצא
ואז סעיף 1 נשאר כפי שהוא. סעיף 2 מתבטל, לא נוגעים במדינות זרות. סעיף

3, ההצעה שלי היתה להחיל את זה משנת הכספים 1993. זה נותן לאוצר נשימה מספיק

ארוכה אם האוצר ייערך לזה ולא יחכה עד נובמבר 1993.



ד' כהן;

אני רוצה לציין, שאנחנו לא התנגדנו לקונספציה, אנחנו רק מבקשים לעשות

אותי בצורה מאוזנת, כי ההכנסות של הרשויות המקומיות יכולות לגדול באופן מאד

משמעותי מהחוק חזה. לכן אנחנו מבקשים שלושח דברים: א. אם הכוונה של הוועדה היא

שמוסדות מסויימים לא ישלמו ארנונה, שהדבר יהיה כתוב באופן מפורט ולא ישאר

לשיקול דעת, וזאת על מנת למנוע עיוותים. דהיינו, שבית חולים אחד יקבל פטור

ובית חולים אחד לא יקבל פטור.

צ' ענבר;

אז זה כבר לא סעיף 5 י'.

ד' כהן;

נכון.

היו"ר י' מצא;

אתה תשאיר את זה גם בסעיף 5י' ותכניס בסעיף הרלבנטי את הנושא הזה.

צ' ענבר;

הבעיה היא איפה, כי המקום המתאים יותר נראה לי דווקא בסעיף 4(ב).

מ' וירשובסקי;

אולי אתה יכול לקרוא את הקטלוג.

צ' ענבר;

מקום תפילה, בית חולים, מרפאה, בית הבראה, גן ילדים, בית ספר, בית יתומים,

סמינר, בית מחסה לעניים, בית תמחוי, ספריה ציבורית. כל אלה כלולים ברשימה של

פיסקה (א).

צ' ענבר;

אתה לא מבקש שאנחנו נפרט ספציפית?

צ' ענבר

אין צורך מפני שסעיף קטן (ב) אומר: ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או

קרקע תפוסה, שהבעלות עליה היא בידי כל מדינה או עדה דתית או מוסד דתי או אגודת

צדקה או מוסד חינוך, אם אותה מדינה או אותה עדה דתית או אותו מוסד דתי או איתה

אגודת צדקה או איתי מוסד חינוך משתמשים בהם לאחד מהצרכים המפורטים בפיסקה (א)

- ואלה הדברים שמניתי - בתנאי שלא יפטרו אם אותו מיסד משתמש בהם לאיזה צורך

שתכליתו הפקת רווח כספי. כלומר, גם רשימת המוסדות עונה וגם התנאי הזה שלא

משתמשים בהם להפקת רווח כספי. הוא כולל כל מדינה וכולל גופים, לא כולל את

מדינת ישראל. ואז אין החשש של האוצר ששר הפנים שוקל לפטור פלוני ואלמוני לא.
מ' בר-גיורא
אז אתה חוזר לסעיף ב'.
ש' עיר-שי
להוציא את זה מסעיף ב'. תיקח רק מה שכתוב. צודק נציג משרד החוץ, לא לגעת

בסעיף הזה של מדינות זרות, זה ישפיע אולי בקטע הזה. תקחו את הדוגמא של סעיף בי

ותכתבו אותה בסעיף אי, אולי במקום סעיף 3. במקום סעיף 3 הקיים, הפטור הטוטלי,

תהיה כתובה הרשימה הזאת בחוק והיא תהיה סגורה.

צי ענבר;

אם יש לכם חשש מלגעת בסעיף שהם מוזכרים, אפשר לכתוב את אותם דברים בסעיף

3 ותהיה הפנייה לסעיף 4(א).

היו"ר י' מצא;

נגדיר ספציפית אחד לאחד?

צי ענבר;
לא. אנחנו נפנה ונאמר
ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפוסה

שהבעלות עליה היא בידי המדינה, אם משתמשים בהם לאחד מהצרכים המפורטים בסעיף

4(א) בתנאי שזה לא נעשה למטרת הפקת רווח כספי.

מי בר-גיורא;

מה הטעם לחוק?

צי ענבר;

הטעם הוא שאת יתר נכסי המדינה אתה מחייב.

מ' וירשובסקי;

הרי הוא רוצה להכניס קטלוג. זאת אומרת, שזה לא חל על משרדי הממשלה ולא חל

על מחנות צבא. זה חל על בתי תפילה, על סמינרים, בתי-ספר וגני ילדים. כלומר,

הקטלוג שיכול לפטור מוסדות חוץ, הוא גם יתן למדינה. אבל זה לא כולל את משרדי

הממשלה ולא את הקריה. זה מה שהוא מתכוון.

ד' כהן;

בין הדיון הזה לדיון הקודם ניסינו לברר את המשמעויות הכספיות. המשמעויות

הכספיות הן מאד כבדות. הן הצבא והן רשויות סטטוטוריות, בעקבות החקיקה הזאת

יצטרכו כנראה להגיב ואני חושב שזה דבר חיובי. לכן אנחנו מבקשים להפעיל את החוק

בתחילת שנת הכספים 1994, כיוון שמעבר של מחנות צבא או מעבר של מבנים כמו שיש

לרשות הנמלים בחיפה זה דבר שלא אורך מספר חודשים, זה דבר שאורך יותר זמן.

היו"ר י' מצא;

גם ב-1995 הם לא יעברו.

די כהן;

לדעתי צריך לעשות כאן משהו סביר. אני לא חושב שסביר להעביר מחנה צבאי או

מבנה תוך 12 חודש. אחר-כך, אם מישהו לא העביר תוך שנתיים, זאת בעייתו. אבל

אנחנו נותנים להם את האפשרות לבצע את השינוי. זאת הנקודה השניה שאנחנו מבקשים.



נקודה שלישית, לאורך כל הדיונים בנושא הזה ניסינו ללכת למהלך שמצד אחד

יחייב את הגופים בתשלום ארנונה, כדי שההתנהגות שלהם תהיה יותר רציונלית. מצד

שני, לשמור על היקף מקורות קבוע לאותן רשויות מקומיות. לכן אנחנו מבקשים

שבסיפא של החקיקה ייאמר, שעם הפעלת החוק, הארנונות באותן רשויות מקומיות

יצומצמו כך שסך כל המקורות של הרשויות המקומיות לא ישתנה.

י' גולדברג;

בתנאי אחד, שזה יופחת מהאזרחים. השתתפות האוצר תהיה זהה וזה יורד

מהארנונה של התושבים.

מי בר-גיורא;

אנחנו תומכים חד משמעית בהצעה של חבר הכנסת וירשובסקי. אנחנו חושבים שכל

העיוותים שהיו לאורך השנים, זה רק ההתחלה של השינוי שנדרש בנושא הזה. לכן אני

מבקשת גם מחבר הכנסת וירשובסקי לשים לב בהמשך שהעיוותים לא יחזרו על עצמם. גם

הרשימה המוצעת על ידי האוצר היא בעצם עיוות קיים במערכת. סעיף ב' הקיים הוא גם

מלפני שנים, ואם אנחנו מחליטים בכל זאת להכניס פה איזושהי רשימה של מוסדות

פטור, צריך לא לקחת רשימה קיימת אלא לחשוב טוב טוב איזה מוסדות בעצם עומדים

בקריטריונים שלא למטרות רווח. היום כל אחד הוא לא למטרת רווח ולא בטוח שהרשימה

הקיימת היא הרשימה שבעצם צריכה להיות פטורה. יש מקום אם כן לצמצם אותה ולחשוב

רק על המוסדות שהם באמת לא למטרות רווח ועומדים בכל הקריטריונים.

ברור שאנחנו לא מסכימים להצעת האוצר. אנחנו חושבים שצריך להפעיל את החוק

כמה שיותר מהר. התיקון של יושב-ראש הוועדה להחיל את החוק ב-1993 בהחלט מקובל

עלינו.
י י שגיא
הענין נראה לי יותר ויותר כאבסורד. בסופו של דבר, כנגד מי מכוון החוק

הזה? כנגד מחנות צבא בתוך הערים וכנגד משרדי ממשלה.

שי עיר-שי;

ורשויות סטטוטוריות.

צי ענבר;

רשות הבזק, רשות הנמלים והרכבות, דואר.

היו"ר י' שגיא;

דורון, בפגישה מוקדמת שהיתה לנו בקשתי להניח על שולחן הוועדה רשימה כלל-

ארצית כדי שנדע במה מדובר ועל מי מדובר. אנחנו רוצים לתקן עיוות ולעשות השוואה

כללית. ברגע שאתם מתחילים להיכנס לפרטים ואומרים בתי חולים כן ומוסדות אלו לא,

מחנות צבא כן וגופים אחרים לא, כמה היה יותר צודק ונכון לבוא לכנסת, לוועדה

שעוסקת בחקיקה כזאת, ולומר; מדובר ברשימה הזאת. למה אי-אפשר לקבל רשימה כזאת?



י' שגיא;

בסופו של דבר, אני בטוח שאת הקריה לא יעבירו, את נמל אשדוד לא יעבירו, את

מתקני בזק אי-אפשר להעביר. מכל התרגיל הזה עוד יווצר מצב מאד משונה. במקומות

קטנים דווקא, שיש בהם מחנות קטנים לא חשובים, הם יזוזו כמה קילומטרים בחוץ

ונגמר הסיפור. ואז ראש העיר יאמר: אין לי מקומות עבודה בישוב, כי אלה שעבדו

קודם במחנה לא עובדים.

מי בר-גיורא;

הם יעברו לרשות אחרת.

י י שגיא;

עכשיו בא האוצר ומוסיף על זה עוד נדבך. הוא אומר; בעצם אנחנו לא רוצים

שהרשות תרוויח מהענין הזה. אנחנו צריכים לקזז את מה שהרשות מרוויחה מהענין. בא

חבר הכנסת יוסי גולדברג עם הצעה מסויימת, שאני בטוח שהיא לא תתקבל. אם הרשות

המקומית לא תרוויח מזה, אם הרשות המקומית צריכה להמשיך לתת שירותים ללא תמורה,

בשביל מה אני צריך לתקן את החוק הזה?

די כהן;

סך הכל ההכנסות שלה לא יגדלו.

י י שגיא;

מה זה משנה? מדוע בא החוק? חבר הכנסת וירשובסקי אומר; יש קריה גדולה בתל-

אביב, היא מקבלת שירותי אשפה, שירותי נקיון, שירותי כבישים ולא מקבלים ממנה
גרוש. אומרים
תיקח ממנה לכאורה כסף אבל את הכסף הזה תיקח ממקום אחר. בשביל מה

צריך לתקן את החוק הזה?

מי וירשובסקי;

אני מדבר על הרבה יותר מזה.

היו"ר י' מצא;

אתה בדעה שבכלל לא צריך לתקן את החוק?

י י שגיא;

בתנאים האלה, לפי דעתי כל שינוי מזיק.

י' גולדברג;

אני אומר שהחוק הזה היוני. כל אחד יפעל לפי השיקולים הכלכליים שלו. ממילא

זה פועל לפי השיקולים הכלכליים והעיוותים האלה הורסים. במקום שצריך לעשות

תיקונים, יעשו אותם בדרך זו או אחרת. בא האוצר עכשיו ומתקן. לרשות הנמלים יש

עודפים של 350 מליון שקלים. בצורת חוק ההסדרים, לוקחים אותם עכשיו לפיתוח

תשתיות כבישים בחיפה, בתל-אביב ובערים הגדולות. הרי את הכסף הזה יכלו לתת

מהמקורות האלה. יתרה מזאת, האוצר נותן עכשיו ל"נתיבי איילון" 70 מליון שקלים.

הרי 70 מליון אלה יכלו לבוא מארנונה, כי זה היה בתחום של פיתוח מערכות כבישים

בעיר. אבל ההפרדות האלה שוב נעות בתוך המערכות.



אני מבין את האוצר שאומר: אני רוצה ליצור את המערכות האלה. ידידי, החוק

הזה במקומו. אני לא מדבר על מטולה הגם שקיימת שם בעיה. אם יקהו את המחנה משם

וישימו אותו במקום אחר, שישימו אותו היכן שרוצים. אני לא רוצה שמטולה תהיה

מחנה צבאי.

היו"ר י' מצא;

אתה מחר תגיש הצעה לכנסת למה הוציאו מאצלך מחנה צבאי ואתה יושב על גבול

הצפון.

י' גולדברג;

אף פעם לא הגשתי הצעות מסוג זה לכנסת. אני נאבק על בעיות מהסוג הזה

במקומות שצריך להיאבק בהם. אני כבר יכול לומר לך, שאם כתוצאה מהחוק הזה, צה"ל

יחליט לפנות את כל המתקנים שלו מהישוב, שיבצע את זה. בסך הכל מי שייצא ברווח

זה הישוב. אני חושב שכל אחד צריך לשלם בעד שירותים שהוא מקבל. אם יש בעיות

כאלה ואחרות, ידונו לגופו של ענין. החוק הזה במקומו.

מי וירשובסקי;

קודם כל אני רוצה להגיד לחבר הכנסת יהושע שגיא, 99.5% משטחה של מדינת

ישראל מסופח היום מבחינה מוניציפאלית לרשויות המקומיות. אם יזוזו מתל-אביב

לבני-ברק ומבני-ברק לפתח-תקוה, לאן שלא יזוזו, תמיד הם יהיו בתחום מוניציפאלי.

לכן, אם ירצו לזוז, לא ירוויחו מזה, לפחות מבחינה זאת.

דבר שני, אני לא הושב רק על הקריה בתל-אביב. אני חושב גם על מרכזת

הטלפונים ביוקנעם, שאני לא רואה שום סיבה מדוע היא לא תשלם ארנונה כמו בעל

חנות מכולת ביוקנעם. במשך שנים אנחנו אומרים בחקיקה; דין המדינה כדין כל אדם

אחר. מדוע לא נבטל את הסעיף המדנטורי הזה ונגיד; דין המדינה לענין הארנונות

כדין כל אדם אחר? לכן החשיבות העקרונית והחינוכית של החוק.

י י שגיא;

מה אתה חושב שיקרה?

מי וירשובסקי;

הממשלה תתחיל לשלם ארנונה.

י י שגיא;

מאיפה היא תשלם ארנונה, מייעול פנימי או מזה שמרכזיית בזק ביוקנעם תעלה

את מחיר השיחה בעוד כמה אגורות?

מי וירשובסקי;

קודם כל בזק די מרוויח, הוא לא מוסד מפסיד. הוא יצטרך לשלם את הארנונה

מהרווחים שלו. מאיפה זה ישולם, זו לא שאלה, כי אתה גם לא שואל מאיפה משלם

האזרח כשמעלים לו את הארנונה. הוא משלם את זה ממה שהוא מרוויח. אם למדינה יש

עודף של רכוש שהיא מחזיקה כי היא לא משלמת מסים, הגיע הזמן שהיא תשלם מסים

ואולי היא תעשה חשבון שני.



דבר נוסף. רשימה אף פעם לא תהיה מדוייקת. אני חושב שיש לנו היום אפשרות

לקבוע את העקרון היסודי. יש שר פנים שיכול לפטור, יש רשות מקומית שתוכל לפטור

ואני חושב שאפשר לתקן בסעיף 5 את זה ששר הפנים רשאי. אני גם לא רואה שום סיבה

מדוע שר הפנים נניח לא יפטור איזשהו מוסד חינוכי בתל-אביב מתשלום ארנונה ומוסד

חינוכי ברשות מקומית קטנה ועניה הוא כן יפטור. לכן הקריטריונים האחידים שהאוצר

כל כך מבקש, הם לא חיוניים כל כך מפני שיש הבדל בין רשות מקומית לרשות מקומית

והאימפקט שמוסד זה או אחר עושה. אם רוצים להוסיף בסעיף 5 ששר הפנים יכול לפטור

סוגים כאלה ששייכים למדינה - ניחא, אבל לא יותר מזה.

לכן אני מציע לאשר את סעיף 1, לאשר את סעיף 3, למחוק את סעיף 2 ובסעיף 5

להוסיף ששר הפנים יכול לעשות את זה לגבי מוסדות מדינה.

צי ענבר;

הוועדה צריכה לקבל כעת החלטה עקרונית בין שתי דרכים. האחת, לכלול בסעיף

5, ששר הפנים, לכל מוסד ומוסד יתן פטור נפרד לפי שיקול דעתו; או להחליף את

סעיף 3 ולומר בסעיף 3: "ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפוסה

השייכים למדינה והמשמשים לאחת מן המטרות הבאות, והוועדה תעבור על המקומות

המפורטים כבר ותחליט איזה מהם היא רוצה לכלול ואיזה לא, ולסיים במלים: ובלבד

שאין משתמשים בהם לצורך הפקת רווח כספי. אפשר גם, אם הסעיף ינוסח כך, להעביר

אותו לכל הגורמים כדי שבכל זאת יעברו עוד פעם על הרשימה ויהיה זמן תוך

שבועיים-שלושה להעיר הערות לתוכנו של הסעיף. אבל קודם כל מתחייבת חחלטה

עקרונית של הוועדה באיזו דרך היא הולכת.
חי קונביץ
השלטון המקומי בעד החוק אשר לפיו משרדי הממשלה יחוייבו בתשלום ארנונה ולא

יהיו פטורים כפי שזה עד עכשיו.

היו"ר י' מצא;

גם מחנות צה"ל?

חי קונביץ;

אני אגיע לזה. בראשית הישיבה דיברו על נציגויות זרות ואמרו שצריכה להיות

הדדיות. אם הדדיות טובה כלפי מדינות חוץ, בוודאי אותה הדדיות צריכה להיות בין

השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, כי השלטון המקומי משלם את כל מה שהוא חייב.

ההדדיות כאן לא היתה עד היום. במקום לחפש הדדיות בחוץ, יכולים ליישם אותה

בפנים והחוק הזה פותר את ענין ההדדיות.

לגבי בתי חולים, נציגי האוצר מפחדים לתת שיקול דעת לרשות המקומית ואפילו

לשר הפנים, וכאן יש טעות. הרי הרשות המקומית בסופו של דבר תקבע את גובה

הארנונה. היא יכולה לקבוע לבתי חולים שקל למטר. היא יכולה לקבוע למשרד ממשלתי

חמישה שקלים למטר כשבעיר זה 50 שקלים למטר. שיקול הדעת קיים כאן בלאו הכי, לא

רק על שיעור ההנחה אלא על הבסיס. אין טעם להתווכח כאן, אלא אם רוצים ללכת לפי

הדוגמא שהוכנסה בחוק ההסדרים, מינימום ארנונה של 11 שקלים למגורים ולקבוע כמה

ישלם בית חולים. תהיה אחידות. לא שר הפנים ולא הרשות המקומית יוכלו לקבוע.

עמדתנו היא לתת את הסמכות ואת שיקול הדעת למועצות של הרשויות המקומיות, מכיוון

שהן בסופו של דבר קובעות את שיעור הארנונה. אני יכול לתת לדוגמא את רמת גן.

משרדים בבורסה משלמים 60 שקלים למטר. משרדי ההתאחדות לכדורגל משלמים 15 שקלים

למטר. לא כל משרד הוא שווה. בלאו הכי הסמכות בידי הרשות המקומית לקבוע את גובה

הארנונה.



לכן אני מציע להשאיר את שיקול הדעת בידי הרשויות המקומיות, ואני גם מציע

לאוצר לא לדאוג כל כך מה יעשו עם עודף הבסף. כולם שקועים בגרעונות של עשרות

ומאות מלי וני שקלים.

היו"ר י' מצא;

אני מציע שאנחנו נעביר את החוק כפי שהוא והביצוע בראשית 1993, כאשר לא

נתייחס לסעיף 4 ספציפית. אנחנו נכניס בסעיף 5 את התיקון שלשר הפנים יש סמכות

לפטור מוסדות מדינה או איך שזה הוגדר פה.

הועלה בפנינו הנימוק הנכון שלרשות המקומית, פרט לכך שהחוק הזה יפעל כפי

שיפעל, יש שיקול הדעת של האינטרסים המקומיים. דורון, אתה רוצה שהחוק יופעל ב-

1994. יש מחנה של צה"ל שמתקשה לעבור, הרשות המקומית רוצה שהוא יעבור ומגיעים

להסדר. יש דוגמא אחרת, רשות מקומית לא רוצה שהמחנה הקטנטן יתקפל מהמקום כי שם

עובדים תושבי המקום. על כן תהיה הידברות ויגיעו להסדר. אבל יהיה חוק שמשווה

בכל הארץ את נושא ביטול הפטור. תהיה שהות של שנה שלמה להיערך לכך. אני חושב

שאפשר להעביר את החוק והתיקון יהיה רק בסעיף 5 כפי שסיכמנו קודם.

מ' וירשובסקי;

אני מקבל את זה.

י י שגיא;

גם אני מקבל את זה.

היו"ר י' מצא;

פה אחד הוחלט להעביר את החוק כפי שהוא. התיקון ייעשה בסעיף 5 כפי שנסחנו

קודם. את סעיף 2 אנחנו משמיטים. נשמעו הסברים נכונים שהשלטון המקומי, כל רשות

ורשות יכולה לפטור וכך הן פועלות בדרך כלל, כל אחת על פי האינטרסים המקומיים.

אני מודה לכולכם ותודה לחבר הכנסת וירשובסקי על החוק. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;10

קוד המקור של הנתונים