ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/12/1991

הקמת משטרת משפחה - הצעה לבדר היום של ח"כ ג' כהן

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 228

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, גי בטבת התשנ"ב (10 בדצמבר 1991), שעה 00;10

נכחו; חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

מי גולדמן

אי העצני

מי וירשובסקי

מי נפאע

עי סולודר

מוזמנים; חברת-הכנסת גאולה כהן

אי שבתי - משטרת ישראל

ר' סוכר - פרקליטות המדינה

לי משיה - משרד המשפטים

אי תמיר - משרד העבודה והרווחה

חי פוזנר - משרד העבודה והרווחה

י' הרמל - פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי-

דין - משרד מרווחה

מי פבר - פקידת סעד ראשית לחוק הנוער -

משרד הרווחה

חי עמר - משרד ראש הממשלה

אי בן-גרא - מזכ"ל איגוד העובדים הסוציאליים

ר' לב-ארי - מנהלת המחלקה למניעת אלימות בנעמת

מי כפרי-ירדני - שדולת הנשים בישראל

מ"מ מזכיר הוועדה; אי קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; הקמת משטרת משפחה - הצעה לסדר-היום של חברת הכנסת ג' כהן



הקמת משטרת משפחה

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.

אנחנו מייחדים את הישיבה הזאת לנושא אחד בלבד, דוחק ודחוק כאחד. פנתה אלי

חברת הכנסת גאולה כהן במכתב שבו היא מתריעה כנגד כל הנושא של משפחות מוכות,

נשים מוכות, ילדים מוכים. אתמול קראנו בעתון אותו סיפור נוראי, ממש מזעזע.

אני רוצה לייעד את הדיון, יותר מאשר במקרים או בתופעות המצערות, באותה

הצעה מעניינת ומיוחדת של הברת הכנסת גאולה כהן ואני רוצה לנסות ולהביא לידי כך

של הקמת יחידה מיוחדת שמטפלת בנושא הזה. אנחנו יודעים מדוע יש צורך ביחידה

כזאת. אנחנו נצטרך לשמוע מהמשטרה כיצד אפשר להוביל לכיוון הזה.

אני מעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת גאולה כהן להסיר את ההצעה ואחר-כך

נשמע את הנוכחים.

מי וירשובסקי;

האם לא הוזמנו נציגים של המקלטים לנשים מוכות?

היו"ר י י מצא;

לא, כיוון שהנציגים שיושבים כאן יכולים להיות להם לפה. הם מכירים את

הנושא באופן מקצועי ובחיי היום-יום. אני לא רוצה לתת לדיון אותו כיוון שהיה

בוועדת העבודה והרווהה ואותו כיוון שהיה בוועדות אחרות. אנחנו רוצים לייעד את

הדיון פה לנושא איך המשטרה מטפלת ואיך היא צריכה לטפל.

מ' וירשובסקי;

אני לא רוצה לתת לנושא זה כיוון שנתנו ועדות אחרות. אבל אני חושב שיש

למוסדות האלה, שלצערי הם מעטים מדי, נסיון רב. אני מבקש, שאם נצטרך נזמין אותם

כדי לקבל תמונה מלאה.

היו"ר י י מצא;

אם נצטרך נזמין אותם. חברת הכנסת גאולה כהן, בבקשה.

ג' כהן;

אדוני היושב-ראש, תודה על הדחיפות שהעלית בה את הנושא. אני לא רגילה לזה

כל כך בעבודת הכנסת.

אני באתי לכאן לא כחברת הוועדה לצערי, ואני מבינה שגם הוועדה עצמה, המטרה

שלח היא לא לטפל בכל הנושאים שקשורים באופן מהותי בנושא של אלימות כנגד נשים

או רצח נשים יותר נכון, אלא רק בנושאים שקשורים בטיפול של המשטרה, שהיא בהחלט

מטופלת בוועדה הזאת.



אני רוצה רק להתרכז בהצעה שלי עצמה ולבקש מכם, כמו שאני מבקשת מעצמי, כל

רעיון חדש, אפילו רעיון הכי פשוט והכי שולי כמו הרעיון הזה שאין בו מהפכות אבל

יש בו שינוי. תמיד יש כלפיו איזה הסתייגויות ורתיעה, כי אנחנו רגילים כבר למה

שקורה ולמה שישנו. אני מבקשת להתגבר על הענין הזה כמו שאני בעצמי עשיתי.

הרעיון הוא בעצם מאד פשוט. מאחר שהבעיה היא הכתובת, אני מציעה שתהיה

כתובת בתוך המשטרה, שיודעים שזו-סמכותה מטעם המשטרה. היא תצטרך להיות מיומנת

אך ורק לנושא הזה. זה נושא שקיבל היום מימדים כאלה, שמעולם לא חלמתי שאני אבוא

ואציע לפני הוועדה ולפני המשטרה להקים אגף מיוחד, מחלקה מיוחדת שתעסוק רק

בנושאים של אלימות בתוך המשפחה, נשים מוכות, ילדים מוכים, קשישים מוכים על ידי

כל הגורמים המשפחתיים עם כל הצירופים, לצערי הרב, הבלתי אפשריים שהפכו להיות

לאפשרי ים היום כשנכד מכה את סבו וכו'. לא האמנתי שנצטרך להגיע לכך שאני אציע

שתהיה משטרת המשפחה. כשם שיש משטרת התנועה, משטרת התיירות, שיהיה אגף מיוחד

שמיומן ועוסק אך ורק בנושא הזה.

טוב שיש פה גם גופים מחוץ למשטרה שיודעים שעל אף הרצון הטוב של המשטרה,

ואני לא באה עכשיו להאשים מישהו, אני יודעת שכל אחד עושה כמיטב יכולתו גם אם

לא תמיד היא טובה, אבל הוא מנסה לעשות כמיטב יכולתו. אבל זאת עובדה, כשיש

כתובת, כשיש אבא ואמא לנושא אחד ויודעים שהוא חייב לטפל בנושא והוא חייב

ללמוד את הנושא, לא יתכן שתהיה פנייה אחת או תלונה אחת של אשה מוכה - לאו

דווקא בשעות הלילה או בחגים לפי המימצא של עבודה שעשתה נעמת, אני יודעת שיש

פניות גם בשעות הצהרים ולאו דווקא בחול המועד או ביום הג - שלא יהיה במקום

מישהו שיפנה אותה לאיש האחראי שעומד 24 שעות לרשות המשטרה לטיפול בנושא הזה.

אני לא חושבת שצריך לדבר כל כך הרבה על החשיבות של ההצעה הזאת. גם פה יש

תאונות כאלה שנגמרות במוות כמו תאונות דרכים וגם פה יש אפשרות של מניעת תאונות

כאלה בזמן. היה פעם במשטרה "קצין שלום בית". בנעמת חוששים כאילו תהיה פה נסיגה

למצב כשהיה "קצין שלום בית". "קצין שלום בית" לכשעצמו אולי. היה טוב כשהיתה

תופעה אחת או שניים במדינה. היום זה כבר לא כך. היום צריך להיערך לזה במשטרה

גם ארגונית לא רק מליצית, ספרותית ומוסרית. לצערי תהיה לה הרבה מאד עבודה, ולא

לקצין אחד אלא להרבה קצינים. לדעתי, עצם הקמת המשטרה הזאת תקל לא רק על הנשים

שיכולות לדעת אל מי לפנות, אלא אולי גם תמנע ותרתיע כשיודעים שיש כתובת כזאת

במשטרה. אפשר כמובן לפתה אחר-כך את הנושא ולראות מי צריך להיות שם, כמה שעות

יהיו. זה כמובן לכל אזרחי ישראל. שאלו אותי כמה פעמים מעל הבמה, מתוך אווילות

של הבנת העמדות שלנו כלפי הנושאים הפוליטיים, אם זה גם לנשים מוכות ערביות.

אין בכלל על זה שום חילוקי דעות ואין ספק שגם שם יש בעיות קשות. אני לא סימנתי

לי את התרשים איך תקום המשטרה הזאת.
היו"ר י י מצא
גם אנחנו לא מסמנים, זה לא תפקידנו.

גי כהו;

אבל פשוט לקדם את הרעיון, כשהוועדה הזאת, יום אחד תבוא ותודיע לכנסת אכן

קמה משטרה כזאת.

היו"ר י' מצא;

אנחנו לא נכנסים לבדיקת יחידה זו או אחרת או כיצד היא תתפקד. אנחנו רוצים

היום, אחרי שנשמע את הגורמים השונים, לקבל החלטה עקרונית במקרו, שיחידה כזאת

היא צורך חיוני. ואז נראה כיצד המשטרה תקים אותה. מי שצריך להקים יחידות כאלה

במשטרה יודע את מלאכתו.



ע' סולודר;

הנושא הזה של אלימות במשפחה, לאחרונה אינו יורד מסדר היום הציבורי וסדר

יומה של הכנסת. מי שעוקב אחרי המקרים שמתרחשים יודע שהמציאות הזאת מאד קשה

והיא קיימת לא בעשירון אהד, היא מקיפה את כל העשירונים, את כל המיגזרים, השאלה

היא איך מטפלים בנושא הזח.

אני לא רוצה להיכנס לכל הנושא כי אנחנו עוסקים במטריה מאד מצומצמת. אבל

אני חושבת שלצד המודעות התקדם גם הטיפול. יחד עם זה, ככל שיש יותר מודעות

והציבור נחשף יותר לבעיה, אנחנו חייבים בכלים לטיפול בבעיה. אין ספק שהמשטרה

היא אחד חכלים, קודם כל היא הגורם שאוכף את החוק. הכנסת בשנתיים האחרונות

חוקקה שני חוקים שמסייעים לבעיה.

הבעיה היא גם טיפול מונע, גם אכיפה וגם איזשהו שיקום בענין. אני שואלת:

אם תהיה משטרה מיוחדת לנושא הזה, האם זה ירחיב את אפשרויות הטיפול או יצמצם

אותן? ברור לי שההכשרה בנושא הזה חייבת להינתן לכל שוטר, כי כל שוטר, לפחות

שוטר שמשרת בתחנה, יכול להיחשף לבעיה והוא צריך לענות עליה. ואז השאלה הופכת

להיות שאלה ארגונית, מה הם הדרכים לקשר הכי מהיר עם המשטרה מבחינת ההתארגנות

של המשטרה, גם אם זה במסגרת של משטרה מיוחדת, וזה לא בדיוק אותו דבר כמו משטרת

התנועה, גם לגבי משטרת התנועה היו ויכוחים שנים רבות עד שהקימו אותה. אני

פתוחה לכל רעיון. השאלה של התארגנות בעיני היא השאלה המשנית.

גי כהן;

את יודעת שכל שוטר זה אב שוטר.

עי סולודר;

יכול להיות שכל שוטר זה אב שוטר. הייתי רוצה שבתחנה יהיה 24 שעות אדם

שיענה על הבעיה הזאת. אין לי ספק שכל השוטרים צריכים לקבל הכשרה של מגע ראשוני

עם בעיה כזאת. בין השאר, לפעמים שוטרים לא מודעים לזה שהם לא צריכים לעסוק

בהשכנת שלום בית ולשכנע את הקרבן לחזור הביתה או דברים אחרים. אני לא רוצה

להיכנס לדברים המקצועיים.

היות שאנחנו יושבים בוועדת הפנים, אני מוצאת לנכון להעיר שהנושא הזה הוא

עניינה הראשוני של הרשות המקומית. הרשות המקומית חייבת להיות זו שאחראית

לטיפול בבעיה הזאת. היום זה לא בדיוק כך.

אני רוצה להפנות את תשומת לבך, אדוני היושב-ראש, שרוב המקלטים שיש ובסך

הכל הם ארבעה, הם הוקמו ביוזמות וולונטריות, בכלל רוב הטיפול בנושא הזה הוא

וולונטרי. את זה אני מעירה כהערה כללית. אני חושבת שאנחנו כוועדת פנים, היה

טוב אם היינו עוסקים גם במטריה של הרשות המקומית, איך היא נכנסת לעובי הקורה

בנושא הזה. ואם נחזור לענין של המשטרה, ברור לי שהמשטרה חייבת לקבל בענין הזה

הכשרה רצינית מאד. לגבי דרך ההתארגנות אני פתוחה לנושאים שונים. דבר אחד ברור,

ש-24 שעות צריך להיות בתחנה אדם שיש לו הכלים לעסוק בענין הזה.

העירה לי קודם גבי רונית לב-ארי לגבי מודעה שיש היום בעתון על חידוש

רשיונות כלי ירי. באיזו מידה יש למשטרה מיחשוב של האנשים שבפוטנציה עלולים

להיקלע לבעיות ושאצלם קיימת אלימות במשפחה? באיזו מידה הדברים האלה משליכים גם

על מתן רשיונות של כלי ירי, שאנחנו יודעים שמשתתפים בחגיגה הזאת ולא במקרה

אחד. אין ספק שבענין הזח צריכה להיות איזושהי אכיפה.
היו"ר י' מצא
אני רוצה שנתמקד בנושא הספציפי שאנחנו רוצים לקיים בו את הדיון, בצורך של

יהידה כזאת או לא.

חבר-הכנסת העצני, בבקשה.
אי העצני
אני מבקש קודם כל לתמוך בהצעה. הדימוי כאילו בזמן האחרון יש גל של דברים

נוראים במשפחה, אני חושב שהוא לא נכון. יש גל של מודעות לזה, יש גל של פרסום.

קודם הצניעו את זה והתביישו בזה. למה זה השוב? שלא יהיה לנו כל הזמן מרה
שחורה
אנחנו סדום ואנחנו סדום. זה לא חינוכי לילד, זה לא חינוכי לגבי עצמנו,

זה גם לא מוביל לשום דבר. טוב מאד שהמוגלה יוצאת החוצה, אפשר לרפא כשהיא יוצאת

החוצה. ההצעה הזאת היא צעד בכיוון הזה.

ניקח את השוטר הממוצע לפני עשר-עשרים שנה שאליו הגיעה תלונה כזאת. קודם

כל, היתה לו באופן טבעי רתיעה להתערב בתוך משפחה אחרת. זה לא נחשב אצלו לפשע

רגיל, בעל מכה את אשתו, לא נעים להתערב בין בעל לאשתו. כלומר, לא רק השוטר לא

כל כך ראה בזה עבירה, כמו שהמכה והמוכה או להיפך, לא התייחסו לזה כאל מעשה

פלילי. לכן, הספציאליזציה הזאת בתוך המשטרה, אם יהיה דבר כזה, היא קודם כל
מבחינה חינוכית מאותתת
א. למי שמכה. ב. למי שמוכה. ג. לשוטר, שזאת עבירה

פלילית, כמו כל עבירה פלילית אחרת. מבחינה חינוכית זה חשוב ביותר.

למה ההצעה הזאת טובה? כל אדם רוצה להצליח. ברגע ששוטר או קצין יודע שחוא

ממונה על מחלקה ספציפית, שזה הגדרת התפקיד שלה, הוא רוצה להביא תוצאות, זה טבע
האדם. אומרים
רבי עקיבא אמר ואהבת את הי אלוהיך בשני יצריך, גם ביצר הרע. אני

רותם את היצרים הנורמלים של בן-אדם גם לענין הזה. לכן זה יתן. לנו מנוע לטפל

בענין הזה בצורה רצינית.

אני ער להערות של חברת הכנסת עדנה סולודר, שחלילה מרוב שכלול לא נפגע

בדברים האלה. אבל כפי שאמר היושב-ראש, זה כבר ענין שהמשטרה צריכה באופן ארגוני

לתת עליו את הדעת ולא לנו לפתור בעיות טכניות שנובעות מאימוץ הרעיון.
מי נפאע
זה נושא רציני מאד, מזעזע וכואב. בנושאים כאלה אני מסכים עם חברת-הכנסת

גאולה כהן. באיכלוסיה הערבית הבעיה יותר עמוקה ויותר מתרחבת. לפעמים אשה ערביה

לא מעיזה וגם לא יודעת איך לפנות לכתובת. אני יודע שיש אורח חיים שונה, לפעמים

הדת מפלה את האשה בצורה ברורה ביותר. יש מסורת שלילית מאד כלפי האשה הרואה בה

רכוש פרטי, הרואה בה עבד. נתקלתי השבוע בבעיה ותמכתי בעמדת המשטרה. זה הובן

בצורה מאד קשה, איך אני יוצא נגד תושב בכפר. לכן אני חושב שגם בסקטור הערבי

צריכה להיות השקעה וצריכה להיות עזרה.
אי העצני
עוד יותר.
מי נפאע
אני חושב שההצעה היא הצעה טובה. בכיוון, במטרה אני אתמוך.
רציתי לשאול
למה הפניות הן בשעות הערב ובחגים?



ר' לב-ארי;

כי נמצאים ביחד.

מי וירשובסקי;

אני בהחלט בעד זה שתהיה יחידה מיוחדת במשטרה שתעסוק בנושאים האלה. הייתי
קצת מזהיר מפני השימוש במונה
משטרת משפחה. אני חושב שזה יכול ליצור איזה דבר

שלילי, שצריך לטפל במשפחה באמצעות המשטרה. כיחידה זה דבר בהחלט חיוני ונחוץ

ואני בהחלט תומך ברעיון.

הייתי מוסיף רק שתי נקודות. האחת, שיקחו אנשים באמת מיומנים. כלומר, לא

יגידו במשטרה נשחרר כמה אנשים ונעביר אותם קורסים, אלא מראש יקהו אנשים

מתאימים לנושא הזה. אם יצטרכו להגדיל את מספר התקנים במשטרה, שווה לעשות את זה

ולא לעשות איזה חסכון פנימי ממחלקה זו או אחרת, כי הטיפול כאן הוא יחידי

ומיוחד. זה דבר אחד, שאני מניח שתוך כדי הדיון יתבררו לנו יותר פרטים. אבל אני

רואה בזה חשיבות גדולה.

דבר שני, אנחנו צריכים להבין שאם הזרועות האחרות לא תפעלה כהלכה ואנחנו

נשאיר את הנושא הזה בידי המשטרה, אנחנו יוצרים דבר חמור מאד. אנחנו דנים עכשיו

בנושא ספציפי שהעלתה חברת-הכנסת גאולה כהן ותבורך על כך. אבל אני חושב שהבעיה

היא כללית. אם אנחנו לא נגדיר לעצמנו שצריך גם בתחום הקהילה, בעיקר בתחום

הרשות המקומית, שהלק מהן, גם המפותחות והגדולות שבהן, לא כל כך מתייחסות לנושא

הזה בעדיפות גבוהה, אם הן לא יכנסו וישלימו את זה למערכת שלמה, משטרתית מצד

אחד, אזרחית-קהילתית מהצד השני, אז פתרנו רק חלק קטן מהבעיה ואסור לנו להתעלם

גם אם אנחנו דנים רק בקטע ספציפי של הבעיה.

מי ג ולדמן;

מדי פעם בפעם אנחנו שומעים על הנושאים האלה, לשמחתנו לעתים רחוקות ולא

לעתים קרובות כמו שנאמר פה. אי-אפשר להתעלם גם ממקרים שאנחנו יודעים עליהם

וטוב שחברת הכנסת גאולה ביקשה לקיים דיון מיוחד בנושאים האלה. אבל אנחנו

לפעמים מאבדים פרופורציות בלא מעט דברים. הבעיה קשה וכואבת לכולנו.

אניי לא מקבל את ההצעה, אם יש כזאת, למקד את הטיפול בענין הזה דווקא

במשטרה.

גי כהן;

זה לא רק. זה צריך להיות בסעד, בחינוך, בכל.

מי גולדמו;

אני חושב שהטיפול צריך להיות ברשויות המקומיות, משרד העבודה והרווחה,

ארגוני נשים וגופים וולונטריים אחרים, הגופים שמטפלים בדברים האלה. אנחנו

יודעים שהמקרים כואבים וכל מקרה הוא מאה אחוז של הבעיה. נכון אמר חבר-הכנסת

נפאע שיש מיגזרים, בעיקר במיגזר הערבי שם הנושאים לא מגיעים לידיעת הסביבה

הקרובה והדברים נסגרים בתוך המשפחה, ודאי שמעט מאד מגיעים לטיפול הרשות

המקומית או ארגוני נשים שמעורבים בישוב כזה או אחר.



לכן.אני חושב שצריך לעשות קודם כל פעולה הסברתית. זו תהיה פעולת רתיעה

יותר מכל דבר ארור, משום שהמודעות שתגיע לציבור הרחב תדליק מיד נורה אדומה אצל

כל אדם. אדם יסתכל במראה ויראה מה קורה בסביבה הקרובה ביותר אליו. לכן יותר

חשוב להשקיע מאמץ באותן מחלקות שנמצאות ברשויות המקומיות.

מה קורה? כל שנה, כשאתה לוקח את תקציב משרד העבודה והרווחה ואת תקציבי

הרשויות המקומיות אתה רואה שקודם . כל מצמצמים בעובדים הסוציאליים וכל אלה

שנותנים את הסיוע המקצועי לענין. מדי פעם בפעם אנחנו מעלים נושא כתוצאה מהבלטה

מיוחדת, ונכון, המקרה שהתפרסם בעתון מעריב ביומיים האחרונים קיבל הדגש, חידדו

את הנושא בצורה כזאת שכל אזרח ששמע על הדבר הזה הבין שהנושא הזה צריך לקבל

טיפול מיוחד.

לכן אני מברך את יושב-ראש הוועדה על שיזם דיון חשוב כזה והזמין את

הגורמים לקיים את הדיון.

אני רוצה להוסיף עוד דבר. המודעות של הרשויות המקומיות, אנחנו יודעים את

חשיבותה. לא מעמידים מספיק לטובת הענין הזה מבחינת המבנים, מבחינת הפינה החמה

כדי להתמודד עם הבעיה הזאת. לכן אני חושב שאנחנו, כוועדת פנים של הכנסת,

צריכים לפנות לרשויות המקומיות באמצעות מרכז השלטון המקומי כדי להביא למצב

שיועמדו תנאים נוחים יותר ומבנים לארגונים שרוצים לסייע ולתרום לטובת הענין.
היו"ר י' מצא
קודם כל התודה והברכות הן לחברת-הכנסת גאולה כהן.

אני רוצה לקרוא מתוך הנאום שלה כמה משפטים ואז נדע על מה אנחנו מדברים

היום. אנחנו מדברים על הצעה להקמת יחידה, שתפקידה יהיה לעסוק אך ורק בתלונות

של נשים מוכות וילדים מוכים, הכל בתוך המשפחה. אני מצטט מדברי חברת הכנסת
גאולה כהן
"זה לא יבוא במקום גורמים אחרים כמו עובדים סוציאליים או בתי דין

לבעיות משפחה או פסיכולוגים למיניהם". למה אני קראתי את זה? אנחנו לא ועדת

עבודה ורווחה, ואני לא מוכן להיכנס לתהום של ועדת העבודה והרווחה.
מי ג ולדמן
לכן הדגשתי את הרשויות המקומיות.
היו"ר י' מצא
תמיד אפשר להכניס רשויות מקומיות. ועדת העבודה והרווחה עושה עבודה טובה.

היא ישבה עם הגורמים שנמצאים פה ותמשיך לשבת ולדון איתם. צריך ללא ספק לפתח את

הנושא ההתנדבותי האדיר של הנשים שיושבות פה ושל הנשים שעוסקות כפונקציה בנושא

הזה. ההסברה ברחוב הערבי צריכה להיות מעל ומעבר, מכיוון שברחוב היהודי יש

ההסברה הזאת אבל זה פורץ החוצה, זה לא התפקיד שלנו.

להערכתי יש הבושה של רגע מסוים שהאדם מצלצל ומגיע לשוטר רגיל. הוא לא

יודע איך להתלונן ואל מי להתלונן. הוא פונה אל אותו שוטר שעוסק בחיי היום-יום

בנושאים אחרים בעומס אדיר. ואז זה יוצר פצע עוד יותר גדול בתוך אותה משפחה.

מתחילה התרוצצות ברחוב מתחילה התרוצצות אצל השכן, לא יודעים מה לעשות ,

מתחילים לצלצל למשרד הרווחה, מתחילים לצלצל לעיריה ולכל מיני מקומות ואין

טיפול. זה נושא פלילי טהור, שיש בו את הרגישות המשפחתית. השוטר או אותו קצין



משטרה או יחידה, כפי שאמר חבר-הכנסת העצני, צריך לדעת איך לדבר ואיך לפנות ולא

לטפל בזה כאילו זה עבריין רגיל. זה הנושא שבפנינו, על זה הייתי רוצה שנתמקד ולא

נגלוש לנושאים שבוודאי צריך לפתח אותם ובוודאי צריך לתת תשומת לב לאותן נשים

מוכות שבמקלטים, תשומת לב חברתית, פסיכולוגית וסוציאלית. אנחנו לא נעסוק בזה.

עוסקים בזה אחרים וימשיכו לעסוק בזה. אני רוצה שנתמקד באותה הצעה.

עלה לי רעיון סביב הדיון הזה. המשטרה חסרת כח-אדם, אבל יש שוטרי תנועה

מתנדבים שנותנים להם סמכות משטרתית. למה אי-אפשר לתת לעובדות סוציאליות מיומנות-

עי סולודר;

משמר אזרחי.
היו"ר י' מצא
לא משמר אזרחי, עובדות סוציאליות מיומנות. לדוגמא, יושבת אתנו מיכל כפרי שהיא

חברת הנהלת שדולת הנשים. למה אותה הנהלת שדולת הנשים לא יכולה לקבל סמכות של

שוטר, שכשפונים אליה היא יכולה להפנות הלאה.

אני לא רוצה להיכנס לדיון איך המשטרה תפעל. אני רואה את המגמה של חברי הכנסת,

שבהחלט רואים צורך ביחידה מסוג זה, ואני מציע שכעת ניגש לדיון.

נשמע בשלב ראשון את אמירה שבתי ורחל סוכר. אחר-כך נשמע את יתר המשתתפים.

בבקשה.

א י שבתי;

אני אתייחס אך ורק להצעה עצמה בכל הנוגע למשטרה בלבד. אני חושבת שההצעה של

שינוי שיטה בצורה של אגף משטרה או יחידה, לא חשוב איך זה נקרא כרגע, אבל ההצעה

כמו שאני מנסה להבין אווזה כאן, נובעת באמת מתוך הכוונה לנסות לפתור את הבעיות

הכואבות שלנו והן כואבות באמת, הן כואבות גם לי, כל יום יש תלונות ואנחנו עובדים

עם זה, אבל היא נובעת גם מתוך המחשבה שהשיטה הקיימת היום אינה בסדר כשיטה ואז

מוצעת שיטה אחרת. אני חושבת שבמובן הזה אין בכך פתרון, משום שהבעיות הקיימות היום

אינן בעיות שבשיטה. יש לנו בעיות ותיכף אפרט אותן, גם פחות או יותר יודעים אותן,

אבל הן אינן בעיות שבשיטה.

לכן אני חושבת שהפתרון המוצע כשינוי שיטה אינו פתרון שיתן תשובות לבעיות

הקיימות, וגם בשיטה החדשה יהיו הבעיות הקיימות היום, משום שהן לא קיבלו פתרון.

למשל, עד כמה שהבנתי כאן, שאחד הדברים הוא שאין היום כתובת ובשיטה החדשה תהיה

כתובת. אני חושבת שהיום קיימת כתובת.

ג' כהן;

את חושבת גרוע מאד.

א י שבתי;

לפעמים קורה שהטיפול הניתן אינו טיפול נכון או אינו טיפול מקצועי או המשטרה

אינה מגיעה תוך רבע שעה הראשונה. אכן אלה בעיות, אבל לא בעיות בגלל השיטה, דהיינו

לא בעיות בגלל כתובת. אני מרשה לעצמי להיכנס לבעיות הפרטניות, כי אני רוצה לשכנע

אתכם שהבעיות אינן בשיטה. אם האשה מצלצלת ל-100, היום יוצאת ניידת סיור. הניידת

מגיעה אחרי שעה.



ג' כהן;

או אחרי שנה.
אי שבתי
אחרי שנה לא שמעתי עוד. זו לא בעיה בשיטה משום שיש כתובת. כשהאשה מצלצלת

ל-100 מישהו עונה לה. הניידת לא מגיעה בזמן משום שאין לנו מספיק כח-אדם ואין

מספיק ניידות. יש שתי ניידות באותה עיר והן מטפלות בהרבה דברים אחרים. זו הבעיה,

אבל הבעיה היא לא כתובת. לכן גם אם תהיה לי עכשיו משטרה שתיקרא משטרת משפחה, לא

חשוב כרגע השם, ולא יעמדו לרשותה מספיק ניידות ומספיק כח-אדם, הפתרון לא יינתן.

זו דוגמא כדי להמחיש לכם שהבעיה אינה בשיטה.

היום יש כתובת. מצלצלים ל-100, המשטרה מגיעה או לא מגיעה, אבל יש כתובת.

כשהאשח מגיעה למשטרה מפנים אותה למחלקי בירורים. הכתובת היא מחלקי בירורים. יש

פה ושם חריגים, נכון. אבל בעקרון הכתובת היא מחלקי בירורים. יושב החוקר, מקבל את

התלונה שלה. זה שהאשה מחכה בחוץ אולי שעה, זה יכול להיות, אבל לא השיטה תשנה את

זה. נניח שהחוקר אומר לה את הדברים הלא יפים, זו בעיה אחרת שלא השיטה תפתור אורנה.

זו בעיה של הדרכה ושל מודעות שתיכף אדבר גם על זה.

אני חושבת שהשיטה הקיימת היום נותנת את מירב הפתרונות כשיטה. יכול להיות שהיא

לא נותנת פתרונות מסויימים כגון טיפול נכון וכח אדם מקצועי.

היו"ר י' מצא;

דברנו על ה-100. צלצלו ל-100, הניידת הגיעה, עלו למשפחה, מה קורה אחר-כך? ראו

שם אישה זבת דם, מה הלאה?
אי שבתי
הוצאנו הנחיות בעקבות ועדת קרפ,ההנחיות אמורות להיות ההנחיות הנכונות ואנחנו

אמורים לפעול לפיהן. הוצאנו גם דף לחוקר, לסייר, עם כל השאלות שהוא צריך לשאול

והטיפול שהוא צריך לעשות.

הי ו "ר י' מצא;

אני לא מכיר את ועדת קרפ. מצאו אשה זבת דם, ילד בפינה השניה גם הוא מוכה, מה

הלאה? מה עשתה אותה ניידת שכן הגיעה?
א' שבתי
לגבי הילד, אם זה דחוף, מצלצלים לפקיד סעד ומכניסים אותו לתמונה. יש הנחיות

ברורות. לגבי האשה, אם היא זקוקה לטיפול רפואי, היא נלקחת לטיפול רפואי. אם הבעל

נמצא בדירה, הבעל נעצר. אם הוא לא נמצא בדירה כי הוא ברח, יוצאים לחפש אותו. מה

רוצים שנעשה, שנהרוג את הבעלים? הבעיה היא לא בשיטה. יכול להיות שיש תלונות,

ואולי גם מוצדקות, שהשוטר לא פעל כך. אכן זה לא בסדר. בחודש הבא אנחנו מתחילים

לראשונה הדרכה ל-30 חוקרים שזה תפקידם ומטפלים בזה.

הבעיה שלנו למשל היא בעית תקנים וכח-אדם מקצועי. אתם רוצים הצעה ל-24 שעות

פעולה. אנחנו במשטרה עובדים 24 שעות. משטרה שתוקם בשיטה אחרת לא תפתור את הבעיה

הזאת אם לא יהיו לה מספיק תקנים. אנחנו מוכנים לקבל תקנים לעזרה, יש חוסר

בכח-אדם, אבל נראה לי שהשיטה הפועלת כיום נותנת את מירב הפתרונות והשיטה החדשה לא

תועיל בזה.
עי סולודר
בסידור של היום, יכול לענות אדם ספציפי 24 שעות לבעיה הזאת מבחינת ההכשרה

לטפל בנושא הזה?

א' שבתי;

הכשרה מקצועית ממש, אפשר לומר טרם. המודעות מאד עלתה. ההנהיות הקיימות

להכשרה מקצועית יותר, הכשרה ששואפת שהשוטר יהיה דומה קצת לפקיד סעד, עוד לא הגענו

לזה.

עי סולודר;

את אומרת שההתארגנות שמציעה חברת-הכנסת גאולה כהן לא תענה על הבעיה. לי לא

איכפת השיטה. אני רוצה ש-24 שעות יהיה בתהנה אדם שיש לו המיומנות לנושא הספציפי

הזה.

א י שבתי;

אני יכולה לומר שאין לי מספיק כח-אדם.

מ' וירשובסקי;
בסך הכל הדברים שלך הם
לא תהיה יהידה מיוחדת לנושא הזה, אלא תנו יותר תקנים

למשטרה ונסתדר.

א י שבתי;

זה לא מדויק לגמרי. אמרתי שגם היום יש יחידה לנושא. מחלק בירורים מטפל בנושא

הזה ובעוד דברים.

מי וירשובסקי;

האם לא צריך להקים יחידה ספציפית?

א י שבתי;

אני חושבת שלא. אני אומרת עוד משהו, המענה שאנחנו צריכים לתת לנשים מוכות הוא

גם בניידת סיור, הוא גם בבתי מעצר, הוא גם בתובע שהולך לבית המשפט, הוא גס בחוקר

שחוקר את התיק. זה ענין של כל המערכת. אני שואפת למערכת שתעבוד בצורה מקצועית

יותר ותוכל לתת מענה 24 שעות אם יהיה לי מספיק כח-אדם. אבל ההצעה להקים את היחידה

בפני עצמה, אני לא רואה בשיטה זו כשיטה שנותנת את הפתרון לבעיות שקיימות.

ג' כהן;

לא הסברת למה.
א י שבתי
זה ההסבר שלי. אני יכולה להרחיב.

היו"ר י י מצא;

אני רוצה שנהיה נעולים על השם יחידה או לא יחידה. שמענו פה הסבר. מה שקרוי

100, זה טוב. אין יותר מהיר ממנו, יש מי שעונה. אם הגיעו או לא הגיעו זה סיפור

אחר. אבל לפחות כשמצלצלים ל-100 יש תשובה. אני יכול להעיד על כך ממקרים שונים

ומשונים. אני חושב שאפשר לראות את ה-100 הזה גם כן כיחידה לנושא הזה.



שאלתי לא בכדי מה קורה אחרי שמצלצלים ל-100 ואת לא התיירות לנקודה אהת. עלה

השוטר וראה את המקרה. זה לא יעזור, השוטר לא עם הראש הסוציאלי או לא עם הראש

הפסיכולוגי או לא עם הראש ההברתי.

א י שבתי;

זה לא תפקידנו.

היו"ר י י מצא;

זה לא תפקידכם. ובכל זאת, מזה באה ההצעה. יכולים לוותר על שם זה או אהר, אבל

אנחנו רוצים לדעת שכשמצלצלים יש מי שעונה. כשעולים יש מי שמבין את הבעיה. השוטר

לא לזאת מיועד, להבין את הבעיה הזאת.

לכן שאלתי ופה תשיבי לי, למה אי-אפשר לגייס נשים מתנדבות? איורי שהשוטר עלה

לאן שעלה, יש גם טלפון לאורנה ראש יחידה או אשה ארוראית. יכול להיות שהן תשבנה

במשטרה בתורנות בשעות מסויימות. למה יכול להיות שוטר תנועה מתנדב שעובד בתורנות

וממלא את תפקידו? למה פה אנחנו נותנים סמכויות של פיקוח לנאמני נקיון, שיש להם

אפשרות לכתוב דו"חות וזה מגיע לערכאות משפטיות? מה שיוסר פה זו ההקשבה עם האוזן

המיוחדת, המבינה לבעיה. השוטר לא מיומן לכך.

עי סולודר;

למה דווקא אשה? גם גבר.

היו"ר י י מצא;

לא הצעתי גבר או אשה. אמרתי מתנדבים.

א' שבתי;

הנושא שהעלית הוא בעצם מורכב משני נושאים. אחד, אתה רוצה שוטרים שיתלוו על

ידי אנשי המשמר האזרחי או גופים אחרים כסיוע למשטרה. נושא שני, זה הענין של

המקצועיות שלהם, שיהיו אוזן קשבת ויבינו קצת בנושא.

אני רוצה לומר, שהתפיסה הקיימת היום, המקובלת עלינו ועל כל השירותים הנוגעים

בדבר, שתפקיד המשטרה הוא אך ורק אכיפת החוק. הבעל המכה הוא עבריין ולא תפקידי

להשלים או לפשר ביניהם.

אי העצני;

על זה אין מחלוקת.
א' שבתי
אני מפעילה את החוק. לשוטרים שלנו יש מספרי טלפון והם בקשר טוב ככל הניתן עם

גופי הרווחה השונים למיניהם ואני לא אפרט אותם. אני בכלל לא רוצה גם שהשוטר שלי

יהיה איש רווחה ואיש סוציאלי ואיש פסיכולוגי. הוא בא לאכוף את החוק. אני רוצה

שהוא יאכוף את החוק כמו שאנחנו אומרים לו וכמו הסיכום שהגענו אליו. השוטר שומע את

האשה. אם היא צריכה טיפול רפואי, הוא שולח אותה לטיפול רפואי. הבעל נעצר, נחקר,

מצולם, טביעת אצבעות, נשק וכל מה שצריך לקחת כשוטר. שאר הדברים יועברו בקשר ישיר

אל גופי הרווחה. כך שההצעה הזאת כשלעצמה היא גם מנוגדת לכל התפיסה הקיימת היום

בענין.



ר' סוכר;

אני חוצה להעיר כמה הערות. אני בפרקליטות גם יושבת-ראש ועדה בין-משרדית

לאלימות במשפחה ואנחנו עוד לא המלצנו המלצות, אבל אנחנו מאד נזהרים בקו בין

שני דברים, שלא לערב את התחומים, משטרה היא משטרה ואנשי סעד הם אנשי סעד.

המשטרה, תפקידה לאכוף את החוק ולחקור והיא צריכה לעשות את הדברים.

כשבאים להציע הצעה שבעצם באה לשנות מצב קיים, צריך לשאול את השאלה איפה

הנקודות הכואבות ומה באים לתקן. אין טעם לתקן משהו אחד ולקלקל משהו אחר. אני

לא מתיימרת לומר שהמצב עכשיו הוא מצב תקין, הוא לא תקין, אבל השאלה למה

משווים. אם משווים למה שהיה לפני שנתיים, בלי שום ספק חלק הטבה מאד גדולה

בשטח, גם מבחינת המודעות הכללית וגם מבחינת המודעות של המשטרה עצמה, גם

בהתייחסות לקרבנות העבירה וגם מבחינת היעילות והמהירות שהדברים מובאים לדין,

מפני שוותיקים הללו של אלימות במשפחה, ואני אומרת אלימות במשפחה לגבי כולם, גם

ילדים גם זקנים גם נשים מוכות, ניתנת להם עדיפות על פני הרבה מאד תיקים.

אני חושבת שאנחנו מערבבים כאן בין שני דברים, בין הצורך לייעל, לשפר,

להדריך את השוטרים, אין מה לדבר, להגביר את המודעות שלהם, את הרגישות שלהם, את

היעילות ובין הצורך לשנות דברים מעיקרם, כי אני לא חושבת שפה היא הבעיה

האמיתית. אינני סבורה שהיום תהיה יעילות בכך, שאנחנו בנוסף למשטרת תנועה

ומשטרת סמים, נהפוך את המשטרה ליחידות יחידות של כל נושא. זה לא אומר שהענין

הזה לא צריך להיות מטופל. השאלה היא באיזו דרך. מבחינת היעילות, אני לא אומרת

שאנחנו מרוצים. אבל אנחנו מרגישים שיש מודעות מוגברת במשטרה לתיקים הללו והם

מחישים את הטיפול.

אני סבורה והדברים עולים כך בוועדה שלנו, שאנחנו צריכים אולי להגביר את

כח חאדם של השוטרים, להגביר את ההשתלמות שלהם, את המודעות שלהם, אבל לא להוציא

מידם את החקירות, הם יחקרו. ואני רוצה להפנות את תשומת לבכם, אלימות כלפי נשים

או כלפי ילדים איננה שונה מכל אלימות אחרת. מה שכן שונה, נוסף לה מטען רגשי

חמור מאד. אבל מבחינת החוק, מבחינת הכלים, האלימות הזאת איננה שונה. במידה

והיא שונה, למשל כלפי ילדים, יש יחידה מיוחדת במשטרה, אדם בעל פונקציה מיוחדת

שתפקידו לטפל בנוער, יש לו מיומנות, גב' זאבה אהרוני שמטפלת בענייני נוער ויש

לה מיומנות. יש חוקרי נוער שמטפלים.

הי ו"ר י י מצא;

אז יש יחידה כזאת.

מי וירשובסקי;

למה לא להרחיב?

ר' סוכר;

כי אינני בטוחה שהדרך היא להקים יחידה. תחשבו על תחנות קטנות במקומות

קטנים. כל תחנה קטנה תהיה יחידה חיה נושאת את עצמה? האם זה ריאלי בכלל? ואם

אותו שוטר נוסע עם הניידת לבדוק מקרה של אשה מוכה, לא יהיה מישהו שיטפל בילד

מוכה באותו מקום. אני לא רואה בזה שום יעילות יוצאת דופן. אני לא רואה שזה מה

שישפר את הענין. מה שישפר את הענין זה להגביר את המודעות של השוטרים, להגביר

את אמצעי החקירה וכיוצא בזה, להגביר את המיומנות, היעילות, הרגישות, כל מה

שקשור בזה.



הועלתה פה למשל השאלה לגבי אנשי סעד, אולי לתת להם הסמכה מיוחדת. אני

רוצה להגיד שלזה אני מתנגדת בכל תוקף. אנשי סעד יש להם פונקציה טיפולית ואי-

אפשר לערב פונקציה טיפולית עם פונקציה חקירתית. הם לא יכולים למלא את כל

הכובעים ביחד, זה לא הולך. אני לא חושבת שהיעילות היא בכך שאנחנו נפריש כח-

אדם, מפני שמבחינת הצד ההקירתי גרידא, התפקיד מוטל על השוטר. אנחנו בעד לחדד

את המיומנות והרגישות שלו. אבל מבחינת החקירות הוא מנהל תיק חקירות כמו שהוא

מנהל תיק חקירה אחר. הוא בפירוש, נוכח מסקנות ועדת קרפ, ואני מקווה שגם נוכח

המסקנות שלנו, יגביר עוד יותר את היעילות. אבל אני לא רואה בצד המבני את

הפתרון. כי נניח שיקצו עוד ניידת. בסופו של דבר, אותה ניידת שתלך למקרה אי

תחסום, כי אם תהיה יחידה כזאת, אף אחד אחר לא יטפל באותו ענין רק אותה יחידה

עצמה, ואני חוששת שבמקום לתקן נימצא בסופו של דבר מזיקים. הרי אנחנו, עם כל

הרצון הטוב שלנו, מדברים על מצב נתון, על כוחות נתונים, על מאגר רכב נתון ועל

הכל.

אנחנו יודעים למשל שהמשטרה ואנשי הסעד הם בקשר הדוק מאד דווקא בנושאים

האלה בעקבות התיקון של חוק חסרי ישע, שאמנם לא חל על נשים מוכות אבל חל על

ילדים וזקנים במשפחה. יש להם קשר הדוק מאד בשאלות הללו. הקשר הוא טוב ומאד

יעיל לגבי השאלה איך להמשיך לטפל למשל בכל הנוגע לוועדות הפטור. הקשר ביניהם

הוא הדוק מתוך ראייה שכל אחד עושה את תפקידו בתחום המוגדר לו על פי חוק ולא

בעירוב תחומים, מפני שזה מסוכן מאד. אני לא חושבת שזה רצוי, אני לא חושבת שזה

צריך, אני לא חושבת שזה ייעל דבר.

מנקודת ראות שלנו כפרקליטות, אני יכולה להגיד היום, לפחות ברטרוספקט של

שנתיים האחרונות - אני לא רוצה להישמע שאני מרוצה מהכל, לא, בוודאי שלא, יש

הרבה מה לשפר - שחל שיפור גדול בתוך היסוד המבני-ארגוני הנוכחי, שאני בעד

להמשיך לשפר אותו.

עי סולודר;

הודות לחקיקה גם?

ר' סוכר;

גם הודות לחקיקה, גם הודות להגברת המודעות בתוך המשטרה וגם של אנשי הסעד,

גם מתוך כך שהם אימצו חלק נכבד מההנחיות שבדו"ח קרפ, וזה חל לא רק על המשטרה,

זה חל גם על חדרי מיון, זה חל גם על גורמים כמו פקידי סעד.

אני רוצה להבהיר דבר אחד. יש לי את מלוא הסימפטיה וההערכה, ואני אומרת את

זה בכנות, לגבי כל ארגון שהוא התנדבותי ושמסייע בענין. אבל אני מפנה את תשומת

לבכם, כמו האגודה לקרבנות אונס. אני מאד בעד זה שילוו את האשה, מפני שגם אם

יקימו לפי הצעתכם יחידה נפרדת, הרי אופטימום לא יהיה, תמיד יהיה חסר ותמיד

יהיה צורך בכוחות של מתנדבים שילוו את האשה, שיקהו אותה לרופא וכיוצא בזה. אל

תשכחו דבר אחד, בתוך כל הרצון הטוב יש גם בעיות משפטיות קשות. זה חומר מאד

רגיש, זה חומר מאד חסוי, זה חומר שצריך לדאוג לכך שהוא לא ייצא החוצה לציבור

מפני שזה דורש גם חסיון וחסינות. ואנחנו, עם כל הרצון הטוב ועם כל זה שסומכים,

צריכים להיות מאד זהירים כדי לסתום פרצות גם בנושא זה. זה תלוי גם ברצונה של

האשה אם היא רוצה להוציא דברים החוצה. הדברים מאד מורכבים.

אני מודה, כשבאתי לכאן לא ידעתי בדיוק על מה הדיון, לא. קבלתי שום, חומר.

אבל מתוך הנסיון המצטבר שלנו בוועדה, אני לא בטוחה בכלל שהשיטה היא בשוני

המבני, לא כאן הבעיה. הבעיה היא הרבה יותר ענין של הדרכה והדרכה היא לאו

דווקא פונקציה של שינוי מבני, לא כאן הקושי.



עי סולודר;

בחוק של חסרי ישע לא מוזכרות נשים מוכות. האם לדעתך כדאי לשנות את

החקיקה, לא בכיוון של נשים אלא בכיוון של בן משפחה?

ר' סוכר;

לא. אני חושבת שזו פגיעה מאד חמורה בנשים להגדיר אותן כחסרות ישע, כבעלות

פגם או מום או כל דבר אחר.

מ' וירשובסקי;

הדברים שלך ברורים. יחד עם זה, אילו היינו אומרים: מוכרחים לעשות שינוי

מבני ותולים בזה את חזות הכל, לא הייתי מהסס לרגע אחד להסכים אתך במאה אחוז.

אבל נעשה שינוי חקיקה ואני חושב ששינוי חקיקה די טוב, מפני שהוא דאג גם

לזכויות הפרט וגם להגנת חסרי הישע. לקח הרבה זמן למצוא את האיזון העדין. את

החקיקה כבר עשו. הדרכה, זה דבר שאין לו סוף ואין לו שיעור. מדוע לא לנסות לרכז

כוח מקצועי בתוך המשטרה, לא לקרוא לזה משטרה, גם לא לקרוא לזה יחידה, אבל

שיהיה איזה גוף בתוך המשטרה שמתמקד אך ורק בנושא הזה, כדי שהוא יוכל אולי על

ידי צבירת נסי ו ן וטיפול יותר מהיר לצבור עוצמה ולהילחם בכל התופעות האלה.

ר' סוכר;

אינני סבורה שאותו חוקר שחוקר את הענין, בהנחה שנגביר את מודעותו

ורגישותו, צריך כלים י וצאי דופן למשל לאכיפה או לחקירה. אם מדובר בילדים,

הכלים האלה ניתנים על פי חוק, יש פונקציות שממלאות את התפקיד וייחודם בנושא

הזה הוא משום שהם עוסקים בילדים.

אי תמיר;

חבל שחברת הכנסת גאולה כהן יצאה, רציתי לברך אותה על היוזמה הברוכה

להעלות את הנושא בוועדה.

כרגע לא ברור לי אם אני בעד או נגד היחידה הזאת. הדבר הזה יתלבן בוודאי

ובוודאי במשרד, גם בפגישות בין-משרדיות. אני רק חושב שלא ניתן למקד את החקירה

המשטרתית במשטרה בלבד. יש פה עני ן של אותה הרמוניה, אותה פעולה משולבת בין

גורמים שונים.

אני מסכים עם אמירה ששוטר צריך לעשות את עבודתו, אכיפת החוק ולא להיות

חצי עובד סוציאלי או שליש פסיכולוג. מה שחשוב, שכל אותם הגורמים שהזכרתי ואולי

גם אחרים יפעלו בשיתוף פעולה.

אני רוצה להזכיר את הצעתו של חבר-הכנסת שאול עמור בוועדת העבודה והרווחה.

הוא הציע גופים משולבים ברשויות המקומיות, משטרה, שירותי רווחה וגורמים אחרים

שמטפלים בבעיה.

יש כמה דברים שהייתי רוצה אולי להזכיר אותם בצורה טלגרפית. חברת הכנסת

סולודר הזכירה את הענין של רישוי נשק. היום, חלק גדול מן התלונות של נשים נגד

בעליהן נגמר באין תביעה. כאשר אין תביעה אין רישום. כאשר אין רישום, אי-אפשר

למנוע נשיאת נשק.



א' העצני;

למה אין תביעה? המשטרה מחליטה, לא שהמתלונן חוזר בו?

אי תמיר;

כן. לגבי ביטול תלונה, יש כבר הגבלות שהן פועל יוצא של ועדת קרפ.

נקודה שניה. היום יש מספרים שהם די מיתוסים לגבי היקף הבעיה, אין גם

סטטיסטיקה. למה אין סטטיסטיקה? בגלל שהעבירה הזאת איננה עבירה ספציפית אלא זו

עבירה שנגזרת מסעיף בחוק הפלילי. אם מדברים על תקיפה או תקיפה חבלנית, זה לא חשוב

אם הוא תקף את שכנו, את אשתו או את ילדיו. אני חושב שפה חייבת להיות הבחנה על מנת

שנדע על מה מדברים.

נקודה שלישית, אני חושב שהיא רלבנטית בעקיפין לנושא, זה ענין של הדרי מיון

בבתי-חולים. היום, על פי החוק, בית החולים חייב לדווח אם הופיע שם קרבן לאלימות.

חלק מהנשים נמנעות מלהזדהות ככאלה בגלל שהו נדרשות לשלם דמי אישפוז. כלומר, זה לא

מכוסה לא על ידי קופות החולים ולא על ידי משרד הבריאות.
היו"ר י י מצא
מה לא מכוסה?

אי תמיר;

אשה שנפגעה כתוצאה מאלימות, תאונת דרכים, פח"ע, איננה מכוסה בקופת החולים.
אי העצני
אם היא אומרת שהיא נפלה במדרגות, היא כן מכוסה?

אי תמיר;

היא מכוסה. אם היא נפגעה על ידי פעולה אלימה כלשהי, היא איננה מכוסה, היא

מתבקשת לשלם דמי אישפוז ואז היא נמנעת מלדווח על אופי הפציעה.

אי תמיר;

אני מביו שנושא המקלטים כרגע איננו רלבנטי, אבל הוא הוזכר פה. המקלטים בחלקם

ממומנים על ידי משרד העבודה והרווחה. הם אינם רק של ארגונים וולונטריים. מקלט אחד

משותף למשרד העבודה והרווחה ולארגוו נשים גדול, ויצו. ואנחנו שותפים ליוזמה של

הקמת עוד שני מקלטים, בבאר-שבע ובתל-אביב.

היו"ר י י מצא;

רחל, בהקשר למה שנאמר כאו לגבי ביטוח רפואי לנושא אלימות, האם אי-אפשר לחוקק

חוק שיבטיח את הטיפול הרפואי בנושא זה, אני לא רוצה להיכנס לכל נושא האלימות, כי

אני יודע שאז אני אסבך את עצמי, אבל לנושא של מכות בתוך המשפחה?

ר י סוכר;

הנושא הזה הוא נושא רחב, מפני שהוא לא נוגע לקרבנות של אלימות במשפחה דווקא

אלא לכל קרבנות עבירת אלימות. אני מנסה, ואני אומרת את זה כדי שבאמת לא כל כך

ייצא החוצה, כי אני שומרת כרגע על זה בפרופיל נמוך, כי אולי פרופיל נמוך יעזור

יותר מאשר פרופיל גבוה, ולכו אני לא רוצה לעשות לזה פומבי.



מ' וירשובסקי;

ככלל אני יכול להגיד לך שפרופיל נמוך אף פעם לא עוזר.

ר' סוכר;

אני לא יודעת. אלטרנטיבה תמיד קיימת.

היו"ר י י מצא;

שאלתי אותך אם חקיקה יכולה לעזור בנושא זה.

ר' סוכר;

אני לא בטוחה, מפני שזה הלק מהענין של בריאות ממלכתית ואז זה יעלה בציבוריות

את הנושא כולו. אני כרגע מעוניינת לטפל במשבצת הזאת של אלימות במשפחה ואני מנסה

לשכנע את הגורמים לכסות את הטיפול הרפואי בחדרי מיון. אם אני אצליח, זה ייתר את

הענין של רקיקה. אם לא, נמליץ על רקיקה.

אי בן-גרא;

זה לא רק חדרי מיון, אלא כל הטיפול הרפואי.

ר' סוכר;

זה גם טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי וכיוצא בזה. אני מנסה. אם יילך -טוב.

מי כפרי-ירדני;

התחושה בשטח היא מאד קשה לדעתי, שנושא האלימות נגד נשים לא עומד בסדר העדיפות

המתאים בכל מה שנוגע למשטרה. אולי לא נעים לשמוע את זה, אבל זאת התהושה שלנו

מהמגע שלנו עם ציבור הנשים. אני לא יודעת אם חלק מהנוכחים שותפים לדעה שלנו, אבל

זאת תחושתנו.

אני חושבת שוועדת קרפ, שהדו"ח שלה יצא לפני שנתיים, בעצם הכשירה את הקרקע

עבור המשטרה. היא יזמה תיקוני חקיקה ואהד מהם זה החוק למניעת אלימות במשפחה. היא

החליטה על העברת הנחיות למשטרה בנושא זה. ביום האלימות, ב-25 לנובמבר, הכנסת

קיבלה החלטה להקים עוד 12 מעונות. כמובן, מה שנדרש מהברי הכנסת הנוכחים זה להירתם
למשימה. אבל אני פשוט שואלת
אם אנחנו לא מקבלים בשטח את התחושה, מה אתם בעצם

עושים? איפה ההנחיות שלכם לשוטרים, לא רק בערים הגדולות, במקומות הרחוקים

בפריפריות? איך אתם מנחים את ציבור השוטרים והשוטרות שיבואו לנשים, שחלק מהן לא

יודעות על התיקון לחוק של אלימות במשפחה, ויגידו להן שיש הכלי הזה ואנחנו יכולים

להרחיק את הגבר למספר שעות מהבית.

ר' לב-ארי;

בשנת 1976 התחלתי את ה .M.A-שלי על הנושא של נשים מוכות, בין השאר בדקתי מה

קורה במשטרה. מאז אני בקשר, כמעט 17 שנה, עם משטרת ישראל תיאורטית, אקדמית וגם

בשטח.

מצד אחד, משטרת ישראל טורחת, עושה הדרכות ופעולות. כמעט אין תחנת משטרה

שאנהנו לא באים אליה לשיעור שבועי ולשיעור חודשי. אנחנו מגיעים לכפר טורען לעשות

יום עיון עם המשטרה. אין גורם מימסדי שעושה כמו המשטרה מבחינת הדרכה.



מצד שני, כמו שגבי כפרי אומרת, כמספר התחנות כך מספר הגישות, זה המצב. ברגע

שאשה פונה לנעמת, ואנחנו עומדים על 25 פניות ביום רקבתל-אביב, יש לנו ארבעה

מרכזים ופניות בלי סוף, מיד אני שואלת את האשה: איפה את גרה. למה אני שואלת

אותה? כי אני רוצה לדעת עם איזו תחנה אני צריכה להתמודד. אם היא אומרת שהיא גרה

בשכונת התקווה, אני יודעת שיש לי את משטרת השכונות ואני יכולה לישון בשקט. אם היא

גרה בעיר אחרת, אני לא אגיד איפה, אני יודעת שיש לי בעיה.יש מפקד התחנה שלפני
שבועיים אמר לי
אנחנו עושים בתחנה אפילו הסכמי גירושין. זאת אומרת, הפער עצום

בין מה שגב' כוכבא אומרת לבין מה שקורה בשטח. לכן הדילמה שלנו בנעמת היא מאד

גדולה. ערכנו אתמול ישיבת צוות בנושא הזה עם עורכות הדין שלנו שעוסקות גם בשטח,

עם העובדים הסוציאליים, בשביל לחשוב ברצינות על ההצעה.

אנחנו אומרים דבר אחד, למראית עין, כמו שאמירה אמרה, בעל מכה וכל אדם אלים

במשפחה הוא עבריין לכל דבר, וכך אנחנו רוצים שיתייחסו. מצד שני, בשנת 1986 עשינו

כנס, היה אז שר המשטרה חבר-הכנסת בר-לב. כשהוא נאם באותו כנס בנושא של אלימות נגד

נשים, הוא דיבר על כוח-אדם. בעצם הרגשתי שאני חוזרת אחורה לשנת 1986. לכן, אולי

הקמת יחידה מיוחדת במטה שתגרום למירושוב, כמו שהקימו את ספר העבריינים, שמענו שיש

ספר ממוחשב, אולי יהיה ספר הבעלים המכים, ממוחשב.
היו"ר י י מצא
אני רוצה להפסיק אותך לשניה אחת. מרחל שמענו שאין צורך ביחידה כזאת. מאמירה

שמענו שלא צריך בטיפול אחר. אבל באים ואומרים: אם אתם מתעקשים, דעו לכם: צריך כוח

אדם. לא זאת הנקודה שעמדה מולנו.
מי וירשובסקי
לא כך הבנתי את מה שהם אמרו. הבנתי שזה בעיקר ענין של כוח-אדם. אמירה אמרה:

מצלצלים ל-100 ויש כתובת, אבל אנחנו לא יכולים להגיע כי אין לנו כוח-אדם.
היו"ר י י מצא
אמירה, יש לך כוה-אדם, את בעד הקמת יחידה מיוחדת, יחידת משפחה?
אי שבתי
לא, אבל אני רוצה את כוח-האדם.
היו"ר י י מצא
ברור שככל שיש לנו כוח-אדם במשטרה אז כשמצלצלים ל-100, השוטר יגיע יותר מהר.

אם יהיו יותר שופטים בבית המשפט, התביעה תהיה יותר מהירה. לא זאת הנקודה. במקרו,

בגדול, הבינותי שיש התנגדות ליחידת מיוחדת.
א י שבתי
נכון. יש בעיה, אין לנו מקומות בבית מעצר. זו לא בעיה של יחידה. איפה נשים

את כל הבעלים שנעצור אותם.
ר' לב-ארי
היום אנחנו מחלקה בתוך המיחלק לעבריינות נוער. אני חושבת שזה לא מכובד לגבי

הנושא, עם כל הכבוד למהלקה שהיא מכובדת עלי. אני מרגישה שצריכה להיות איזושהי

רעידת אדמה. כל עוד שוטר בשטח לא יידע שיש התיירוסות לנושא הזה ויש מעקב אחרי



הטיפול, הוא לא יפעל. כאשר אנחנו מדברים על עמדות, זה חשוב ויפה, אין לנו זמן.

נשים נרצחות, נשים באות ומתעניינות, לא מקבלות מענה. זה יפה, זה תהליך, אין זמן

לתהליכים. אני חושבת שהגיע הזמן לעשות איזושהי רעידת אדמה. אם זה ייעשה על ידי

הקמת יחידה מיוחדת, תבורכו.

אי בן-גרא;

אני רוצה להצטרף באופן כללי לעמדה של המשטרה ולעמדה של רחל סוכר. אני רק רוצה

להוסיף כמה נקודות. מסוכן להקים יחידה מי ודתית. קודם כל האמצעים קיימים. חוקקתם

בכנסת את החוק למניעת אלימות במשפחה. משרד העבודה והרווחה עשה מרקר בשטח והחליט

שצריך 85 תקנים, בקושי הקציבו 30 תקנים. עושים עוד חוקים. זה כמו חוק כנוביץ,

מחוקקים חקיקה בלתי מוגבלת ואין מי שיעשה בשטח, זה נשאר על הנייר. יש חוק הנוער,

יש חוק לסדרי דין, יש חוק למניעת אלימות במשפחה, תנו את הצ'אנס לעשות את זה.

מי וירשובסקי;

משרד העבודה והרווחה אמר שהוא יכול להתמודד עם הדברים האלה.

אי בן-גרא;

הרעיון להקים יחידת מתנדבים הוא מאד מסוכן. יש כאן דוגמא. שר הבריאות הוציא

הוראה לשים בכל בית חולים עובד סוציאלי כונן, שזה תפקידו, לא לעשות את מה

שהשוטרים עושים. אגב, רוב מקרי האסון שקרו קורים כששוטרים הופכים למתווכים. הם

צריכים להיות שוטרים, לחקור ולבצע את תפקידם.

אם הייתם נרתמים לחקיקת החוק של בתי משפט מיוחדים לענייני משפחה, זה היה נותן

דור אחד קדימה. במקום ללכת לכיוון של האשה, אתם צריכים ללכת לכיוון של מניעה. אם

היו בתי משפט למשפחה, התהליכים היו מתקצרים והיו יותר עניניים. לא שולחים את

האנשים האלה להתדיין בכמה רשויות עד שמגיעים למקרים הנואשים כמו שקראנו הבוקר

בעתון.
חי פוזנר
בשנה האחרונה אנחנו משתתפים בוועדות הכנסת בקשר לחקיקה, כמו התיקון לחוק
העונשין, מה שאנחנו קוראים
ענין חסרי ישע, חובת הדיווח וגם החוק למניעת אלימות

במשפחה.

המגמה שהיתה בוועדות האלה בכנסת מצד חברי הכנסת ומצד כל המשתתפים היא שונה

ממה שנאמר כאן, שהמשטרה חייבת לקיים את החוק, שהשוטרים לא יהיו עובדים סוציאליים,

שהשוטר לא יעשה הסכם גירושין, שהוא לא יהיה האיש שישכין שלום בית, שהוא לא יהיה

מקצועי בתחום שהוא לא צריך להיות מקצועי. אני חושב שאנחנו צריכים לשמור על המגמה

הזאת ויש לנו אינטרס שהמשטרה תגיב כמשטרה, כסמכותית במסגרת החוק ולא לפי המגמה

כאן, להקים יחידה מיוחדת שתתצטרך לגייס עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ויהיו לנו

כאן שני שירותי רו ויוה, נתחיל להתחרות ואני לא בטוח שהתחרות הזאת תביא ברכה. יש

דינמיקה שאי-אפשר יהיה לעצור אותה.

דרך אגב, חבר הכנסת וירשובסקי, הגשנו בוועדת החוקה, חוק ומשפט את הדרישה שלנו

ל-85 עובדים סוציאליים, לתקנים בייעוץ המשפטי. לא קבלנו ונמנענו מלבצע את החוק

למניעת אלימות במשפחה. ננזפנו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לבסוף האוצר, במחווה

של פשרה, אנס אותנו להסתפק במה שקבלנו. זה קצת יותר מ-30 תקנים, אבל ודאי לא מה

שביקשנו ואנחנו כרגע מנסים להתמודד, גם עם מקורות מחוץ לתקציב המדינה, עם החוק

למניעת אלימות במשפחה בשיתוף כל הגורמים האחרים.

לאחר חקיקת החוקים האלה, התוצאה של החוקים האלה היא ששיתוף הפעולה בין משרדנו

לבין המשטרה השתפר לאין-ערוך. אנחנו רואים את זה בשטח. המגע בכל הרמות, גם ברמת

המטה וגם ברמת המחוזות השתפרה, המודעות עולה. ברור שבכל המערכות יש יותר צורך



בהדרכה, במודעות, בתוספת אמצעים וכדומה. עוד לא היה לנו מספיק זמן להתמודד עם

ביצוע חיזוקים החדשים ואפילו למצות את האמצעים הלא מספיקים שקבלנו, ואני חושב

- שמוקדם מדי לדבר על הקמת גוף נפרד נוסף, שלא ברור לנו כל כך מה התועלת שלו.

ח' עמר;

השש שלי מההצעה הזאת הוא חשש פשוט. בעצם כל שוטר ברמת השטח נחשף לתופעת

אלימות במשפחה לסוגיה . אם אתה עושה התמקצעות של הנושא הזה אולי יש לזה יתרון אבל

החסרון הוא שמבחינה פסיכולוגית הוא יגיד: זה לא תחום העשייה שלי. כל שוטר צריך

למצוא את הדרכים להגביר את המודעות שלו לנושא הזה.

כהצעת פשרה הייתי אומר אולי לא יחידה, אבל בוודאי ברמת מטה, אדם רציני ומרכזי

שיכול לרכז את כל הטיפול ולפעול להגברת המודעות בקרב מערכת המשטרה והאכיפה.

. בנוסף, ועדת הפנים כן צריכה לחדש את הפנייה שלה לממשלה כדי לבצע את החוקים ככתבם

וכלשונם כפי שנאמר פה.

י' הרמל;

אני פקידת סעד ראשית לסדרי דין, שעלינו בעצם חל למעשה סעיף 6 לחוק למניעת

אלימות במשפחה לגבי כתיבת התזכירים לבתי המשפט.

אני רוצה להביא, בנוסף לדברים האחרים שהוצגו כאן על ידי משרד הרווחה, מודל

אחד קטן שהבחנו בו כרגע, ממש בשלבי התחלה, שמתקשר עם הענין של המשטרה. אנחנו

בשלבי הקמה של חשיבה לכיוון של מרכזי אלימות במשפחה, שבעצם יביאו למצב של שיתוף

פעולה של מערכות שונות בנושא של טיפול באלימות במשפחה. כשאני אומרת גורמים שונים,

הכוונה היא גם למשרד העבודה והרווחה, גם לארגוני נשים, גם לאקדמיה וגם לרשויות

מקומיות. בעצם להקים מרכזים שיפעלו בתחום הזה, גם בתחום של הסברה, מניעה, הדרכה

וייעוץ וגם בתחום הטיפולי.

אני רוצה להציג משהו התחלתי שנעשה בחיפה, של הקמת יחידה, מרכז שצמוד לתחנה

שלנו בחיפח, שהוא עבודה משותפת של משרד העבודה והרווחה, ליגת נשים, אוניברסיטת

חיפה ועירית חיפה, שבין שאר הנושאים שהיא מטפלת בהם גם עם משפחות וגם עם גורמים

בקחילה, היא הגישה איזושהי הצעה לעבודה עם המשטרה. הקשר עם המשטרה לפי התכנית שהם

הגישו בנוי על מספר רמות. זה בכיוון של ההשתלמויות וימי עיון, בכיוון של שינוי

עמדות והקניית ידע ומיומנויות לשוטרים, הדרכה מתמשכת ומזדמנת לשוטרים שבאים במגע

עם האוכלוסיה, פיתוח נוהלי עבודה לטיפול ומעקב, פיתוח כרטסת ממוחשבת לייעול עבודת

המשטרה וגם אולי נושא שלא היה פה, גם עזרה למשטרה במקרים של שוטרים אלימים.

המודל הזה שבנינו בחיפה, אנחנו מתכוונים לאמץ אותו גם באזורים אחרים בארץ,

בנגב, במרכז, באזור ירושלים, כשהרעיון הוא שהמרכזים האלה יתנו גיבוי לרשויות

המקומיות, גם מבחינת הדרכה וייעוץ והשתלמויות וגם לכל מיני גורמים בקהילה שעוסקים

בתחום הזה, כשמדובר על עבודה משותפת עם גורמים וולונטריים, אקדמיה וכדומה.

מ' פבר;

בוועדת כנסת אחרת עלתה השאלה של הצפת דיווחים לפקידי סעד לחוק נוער.

כתוצאה מהרגשה של עומס על פקידי הסעד, עלה הרעיון שמא להעביר את כל הדיווחים

למשטרה. אני רוצה לומר שיש הצפה ויש עומס בכל המערכות מאז חקיקת החוקים, אבל יש

גם שינוי מאד גדול בתפקוד של כל המערכות כתוצאה מהחקיקה. אם לפני שנתיים-שלוש לא

היה מובן מאליו לקבל שיתוף פעולה מהמשטרה לגבי תביעה על פגיעה בתוך המשפחה, היום

הגישה של המשטרה השתנתה. אותו דבר לגבי פקידי סעד. אבל ההעברה ממערכת למערכת או

שינויים דרסטיים ארגוניים לא פתרו בעיות מאד עמוקות שיש בה, הבעיות הן של שיתוף

פעולה, מכיוון שלמשטרה יש חלק אחד ולפקידי סעד או לשירותי הרווחה יש חלק אחר של

טיפול והבעיה היא איך לעבוד בד בבד.



כרגע אנחנו באמצע תהליך של עבודה עם יחידיו לעבריינות נוער של המשטרה איך לשמן

את המערכת בין המשטרה לבין שירותי הרווחה, בי--שם הבעיה. מפני שלמשטרה יש את

התפקיד שלה, לנו את התפקיד שלנו והרבה מקרים נופלים באמצע. שם הבעיה והקמת יחידה

גדולה במשטרה והעלאת ציפיות שהמשטרה תפתור את הבעיות הטיפוליות, היא תעשה עוול

למערכת, כמו שאולי ציפיות ממשרד הרווחה שיפתור את בעיות המשטרה יעשה עוול למערכת,

ובכל זאת כל המקרים האלה נופלים באמצע.

לכן עיקר ההשקעה שאנחנו עובדים עליה עכשיו היא איך לתאם כדי שכשפונים למשטרה,

המשטרה לא תרוץ ותפגע בילדים וכשפקיד הסעד שמקבל על עצמו להגן על ילד, לא יגרום

לטשטוש ראיות ולגרום למשטרה לסגור את התיק. שם הבעיות.

עי סולודר;

אני משתכנעת שמצד אחד צריך לשמור על הספציאליזציה של כל אחד מהגופים שמטפלים

בענין. מצד שני, חשוב תאום הפעולה שלהם. מוכרחים לראות שבמשטרה תהיה כתובת לענין

הזה. אני חושבת שאולי אנחנו נצטרך, כתוצאה מהדיון הזה, באמת לתבוע את הגברת כוח

האדם המיומן לנושא הזה. אני לא יודעת מה נחליט, בכל אופן אני לא חושבת שצריך

משטרה מיוחדת אלא צריך כוח אדם מספיק ומיומן בנושא הזה.
היו"ר י' מצא
אחרי ששמענו את כולם, אני מחזיק בדעה שהוצגה פה על ידי אמירה ועל ידי רחל,

שלא

צריך להקים יחידה מיוחדת. מקובל שדרך הטיפול היום הוא דרך טיפול שניתן להגיע

באמצעותה למשטרת ישראל ולהגיש את התלונה לאותה מלת קסם ששמענו קודם, המספר 100.

יחד עם זה, אין ספק בלבי, שצריך להגביר את המודעות בתוך תוכי המשטרה ולהגביר את

המי ומנות לנושא זה.

לכן אותו רעיון שהועלה כאן, של יחידת מטה, נראה לי מאד. יחידת מטה יכולה

להיות בראשות קצין מובחר עם השכלה מתאימה, שיכול, בהתאם לכוח האדם, לפתח את הנושא

הזה ובהתאם לצורך יכול להוסיף את מה שצריך להוסיף. לא מדובר על תוספת כוה אדם

ולא מדובר על יהידה שתתפרס ותשתרע. אבל קצין כזה, בעל יכולת, עם כוח-אדם מצומצם,

יכול עם היידע שלו להביא להגברת מודעות על ידי קורסים ויגרום לכך שבתוכניות

המשטרה יהיו קורסים כאלה וארורים או הדרכה כזאת או אחרת במסגרת ההדרכות המשטרתיות.

קצין כזה מובחר ונבחר. ביחידה כזאת קטנה יכול להביא למודעות שכולנו מדברים עליה.

יחידה כזו בהחלט יכולה גם לתאם בין גורמים שונים בהתאם לצורך שלה, אם זו נעמת או

אם זו הנהלת ליגת הנשים או אם אלה רשויות מקומיות או הגורמים הוולונטריים שיכולים

להיות לעזר למשטרה, כי המשטרה לא תיהפך לגורם של משכין שלום בית, זה לא תפקידה

והיא לא תנסה אפילו ללכת בכיוון כזה, אבל היא צריכה לנסות לאכוף את החוק בשפה

מיוחדת. בכל זאת זה נושא מיוחד ורגיש.

זה הקו באופן כללי שאני מציע שנסכם אותו. אם הוא נראה לכם, אני אנסח את

הדברים כמסקנות ואביא אותן לחברי הוועדה.

מ' וירשובסקי;

אדוני היושב-ראש, הואיל והתרשמתי מהדיון שדווקא בתחום ההדרכה והמודעות נעשה

הרבה והבעיות הן בשטח, אני לא בשל להחלטה כפי שאתה מציע. בכל זאת, הצעתי בתחילת

הדיון והתחזקה דעתי, שנשמע מהאנשים בשטח שעוסקים בנושא הזה, המנהלות של המקלטים,

להן יש הבעיות העיקריות. אני באמת רוצה שהמשטרה תעסוק בענייני משטרה ולא תעסוק

בעניינים אחרים. אבל לפעמים המשטרה צריכה להתערב וצריכה להיות איזו רגישות

מיוחדת. אני מציע, לפני שאתה מסכם ברוח הדברים שסיכמת, לקיים עוד דיון אחד

ולשמוע את האנשים שצריכים "לאכול" את זה יום יום, בשעה שאת זה לא כל כך שמענו

היום.



היו"ר י' מצא;

יושב פה ציבור שחי את הנושא הזה יום יום, נפגש עם אותן נשים ומשפחות שעה שעה

ומכיר את הנושא על בוריו. אני לא רוצה את הדרמטיזציה הזאת בוועדה. אני יודע לאיזו

דרמטיזציה נגיע כשנזמין את הנשים המוכות. אני אומר את זה בצורה הי ובית. לי זה לא

נראה. לכן אני רוצה לסכם ברוה הדברים שסיכמתי מתוך זה ששמעתי את אנשי המקצוע

בשטה.

א י שבתי;

אני רוצה להעיר שתי הערות קצרות לנוכה הסיכום המוצע. א. שלא יובן מזה שאין

כיום מישהו מרכזי שמתעסק בנושא. במהלקת ההקירות קיימת פונקציה שנלקחה מתוכנו

במקום דברים אחרים. לנושא הזה יש הוקדשה קצינה. הייתי מאד שמחה לכל סיוע שיינתן,

אבל שלא ישתמע מהדברים שהמשטרה עד היום אפילו לא מצאה לנכון להקים גוף כזה.

ב. שיהיה ברור מהנוסח המוצע, שבשטח לא יהיה בזה שום תועלת במובן של צלצול

100 וניידת שמגיעה, שאגב זה 90% מהבעיות.

היו"ר י' מצא;

אני חולק פה על דעתך. אם יהיה קצין לנושא הזה, מיומן, איש מקצוע, עם השכלה

מתאימה שיודע שהוא צריך לעקוב גם אחרי ה-100 והוא צריך לקבל את התלונה של אותו

אזרח שאמר; הם עשו לי כך וכך, או הם אמרו לי כך וכך. אני לא אומר שהוא יסלק את

השוטר, אולי פעם זה יגיע גם לכך, אבל הוא יידע שהוא צריך קורס נוסף, הוא צריך

הכוונה נוספת, הוא צריך אולי עצה אחת עם הפרקליטות בנושא הזה.

עם כל הכבוד, אם הכל היה כשורה לא היינו יושבים סביב השולחן הזה.

א' שבתי;

לא אמרתי שהכל כשורה.

היו"ר י י מצא;

אני לא רוצה להפוך סדרי עולם במשטרה מבחינה זו שנקים יחידת משטרה למשפחה. אבל

לא יכול להיות שכולנו נתבצר בפינה ונגיד; הכל מתנהל כסדרו או אין צורך או אנחנו

נשפר. יש צורך ביד מחזיקה על הדופק. מי היד המחזיקה על הדופק, אורגה קצינה שלך?

באתי על סיפוקי.

אי שבתי;

לא. אני רוצה סיוע. זה לא יפתור את הבעיה שאין ניידת בלילה להגיע תוך רבע

שעה.

היו"ר י י מצא;

אין לי ספק בכך, מכיוון שהוועדה הזאת לא תיתן לך ניידת משטרה ולא תיתן לך

כוח-אדם לנושא הזה. אני בדעה היום, אחרי ששמעתי בפרט את פרקליטות המדינה,

שמיותרת יחידה מיוחדת. אבל אני חושב שיש צורך לשפר את הכלים שיש היום, ושיפור

הכלים שיש היום זה כשיש כתובת למעלה וכשהשוטר למטה יידע שיש מי שמסתכל עליו בנושא

הספציפי הזה.



עי סולודר;

אני דווקא כן תומכת ביחידת מטה לפי תפיסתי. כדי ליישם את בל מה שהחלטנו

ולענות על הפניות, לא מספיקה קצינה אחת. אבל, לא מכבר, לפני שבוע-שבועיים התפרסמה

ידיעה בעתונות שהמשטרה הולכת להפסיק את טיפולה בחלק מהנושאים האלה בגלל מרוסור

בכוח-אדם.

אי שבתי;

לא שמעתי על זה.

אי בן-גרא;

עבירות נגד רכוש.

א י שבתי;

זה משהו אחר.

עי סולודר;

הייתי מוסיפה להצעה של היושב-ראש, כי אני חושבת שאדם אחד לא מספיק לענות על

כל הבעיות אם אנחנו רוצים גם מיומנות יותר גדולה ויותר הדרכה של והשוטרים שעוסקים

בנושא הזה. אני גם רוצה לדעת ש-24 שעות יש בתחנה אדם שיכול בסמכות ויש לו

הנסיון -

היו"ר י י מצא;

זה ה-100.

עי סולודר;

יכול להיות שלהחלטה שלנו על יחידת מטה צריכה להיות תביעה גם לתוספת כוח-אדם

למשטרה לנושא הזה.

א' שבתי;

אני מסכימה.

היו"ר י י מצא;

כל מי שתביאי פה ותגידי לו; אנחנו נתבע כוח-אדם ותקציב יגיד לך: קיבלתי. אני

מודיע לך שלא ניתן כוח-אדם ולא ניתן תקציב לזה. למה לצאת בתחושה הזאת הלא נכונה?

את יודעת שהם לא יקבלו תקציב וכוח-אדם.

אני חושב שזה היה דיון חשוב וטוב שקיימנו אותו. אני בוודאי למדתי דברים

חשובים בנושא הזה. הדיון הזה לא בא כדי להתריע על מהדלים במשטרה. הדיון הזה לא

בא כדי להתריע שהמשטרה לא מודעת לנושא. אין כוועדת הפנים שיודעת כמה המשטרה

עמוסה. אנחנו יושבים לפחות אחת לשבוע על הנושאים הכואבים היום-יומיים בארץ מבחינת

המשטרה, והנה זה נושא שבמדינה מתוקנת מייעדים לו כוח-אדם מעבר למה שחולמים אצלנו.

זו לא ביקורת על המשטרה.

יחד עם זה, אין לי ספק שאותה יחידת מטה - ויחידת מטה יכולה להיות גם של אדם

אחד ומזכירה, יחידת מטה יכולה להיות בהתאם לצורך - יכולה לקיים התייעצויות, יכולה

לההזיק יד על הדופק. זה יכול לשפר ולייעל. אם יהיה פרסום הזה באמצעות הגופים

הוולונטריים שהנה קיימת היחידה הזאת ויש גם כתובת, זה יגביר את המודעות.



מסקנות ברוח זו אניח על שולחן הכנסת.

מי וירשובסקי;

אתרן תביא אותן לידיעת חברי הוועדה.

היו"ר י י מצא;

כמה פעמים אחזור ואומר שאת המסקנות אביא לפני כן בפני חברי הוועדה.

עי סולודר;

היות שהוזכר כאן דבר לדעתי מאד חשוב, שחלק מהנשים לא פונות לחדרי מיון בגלל

הענין של דמי אישפוז --

היו"ר י י מצא;

שמענו מרחל סוכר שהיא מטפלת בענין הזה. מקובלת עלי הגישה בנושא הזה. אם היא

תגיע למסקנה שהיא לא הסתדרה והיא ונרצה חקיקה, היא תביא לידי חקיקה. אם היא תרצה

את הסיוע של ועדת הפנים בחקיקה, אנחנו לרשותה.

אני מודה לכולם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;12

קוד המקור של הנתונים