ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/12/1991

חוק לעידוד סילוקם של מבנים בעלי חזות מוזנחת. התשנ"ב-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 226

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. כ"ז בכסלו התשנ"ב (4 בדצמבר 1991), שעה 00;09

נכהו; חברי הוועדה; יי מצא - היו"ר

עי סולודר

אי פורז

י י שגיא

מוזמנים; מי גביש - נציב מס הכנסה

די שטאוב - נציבות מס הכנסה

שי בנדל - " " "

עו"ד אי פורטן- משרד הפנים

לי ענתבי - ס/היועץ המשפטי, משרד הפנים

די בלאו - מרכז השלטון המקומי

יועץ משפטי; צי ענבר

מ"מ מזכיר הוועדה; אי קמארה

קצרנית; מזל כהן

סדר"הי ום; חוק לעידוד סילוקם של מבנים בעלי חזות מוזנחת, התשנייב-1991.



חוק לעידוד סילוקם של מבנים בעלי חזות מוזנחת. התשנ"ב-1991

היו"ר י י מצא;

אני פותח את הישיבה.
על סדר היום
חוק לעידוד סילוקם של מבנים בעלי חזות מוזנחת, התשנ"ב-1991.

החוק אושר בקריאה ראשונה ועבר אלינו להכנה לקריאה שניה וקריאה שלישית.

אני רוצה לשמוע ממר משה גביש, נציב מס הכנסה, את הערותיו.

מי גביש;

אני לא ארחיב. אני חושב שמר שטאוב הציג את עמדתנו וכל תוספת תגרע. אבל

כנראה שלא הצלחנו לשכנע.

היו"ר י' מצא;

הצלחתם לשכנע לא מעט. החוק הצטמצם.

מי גביש;

לא בחלק שהפריע לנו. אנחנו לא חושבים שמס רכוש הוא הכלי לדבר הזה. יחד עם

זאת, ישבנו הבוקר, מר שטאוב ואני, עם חבר הכנסת פורז והצענו כמה שינויים שחלקם

התקבלו גם על דעתו, שלא משנים את מהות הצעת החוק כפי שמופיעה אבל בכל זאת

מגיעים למצב שאולי נוכל לחיות אתה. ברשותך אגיד מה השינויים.

השינוי הראשון הוא שינוי של הגדרה, שינוי טכני. יש הגדרות ל"בנין" ו"רשות

רישוי מקומית" כיוון שהחוק הזה, שלא כמו החוק המקורי, מתייחס רק למס רכוש,

"רשות רישוי מקומית" זה מונח שלא מוגדר במס רכוש. לכן אנחנו משאירים את ההגדרה

כפי שהיא. לגבי שאר הדברים אנחנו רוצים לכתוב; "כמשמעותם בחוק מס רכוש וקרן

פיצויים".

זאת אומרת, בסעיף 1 יהיה כתוב; "רשות רישוי מקומית" - כמשמעותה בחוק

התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. ושאר המונחים "במשמעותם בחוק מס רכוש וקרן

פיצויים, התשכ"א-1961."

צי ענבר;

כשאתה אומר יתר המונחים, אתה כולל גם בנין בכלל זה.

מי גביש;

כן. בנין מוגדר בחוק מס רכוש. אם נעשה הגדרה, לא תדע על מה חל המס ועל מה

לא חל המס, כי המס לא חל על בנין כהגדרתו בחוק התכנון והבניה אלא על בנין

כהגדרתו בחוק מס רכוש. אם תאמר שנהרס בנין שהגדרתו בחוק התכנון והבניה, אולי

זה לא בנין לענין חוק מס רכוש ולא תדע מה לעשות.

לכן אנחנו אומרים; מה שלא מוגדר בחוק מס רכוש אנחנו מגדירים פה, וזה רשות

רישוי מקומית. הרי אם זה לא בנין לפי חוק מס רכוש, הוא לא בנין שמעניין אותנו

בכלל.



י י שגיא;

אני לא חושב שהחוק כל כולו הוא ו-ק בענין של לעזור לאנשים להיפטר מתשלום

מס רכוש עבור בנייניהם.

מי גביש;

לא זה מה שאמרתי.

י י שגיא;

השאלה שלי היא מה ההבדל בין הגדרת בנין במהות של רשות מקומית ובין ההגדרה

במס רכוש?

מי גביש;

אני לא מספיק מתמצא בחוק התכנון והבניה. ברגע שאתה הולך לשני חוקים שיש

להם הגדרות שונות, ההגדרה בחוק מס רכוש ברובה היא הגדרה של הפסיקה. הפסיקה,

שנים רבות, באלפי פסקי דין קבעה מה זה בנין לענין חוק מס רכוש. אם בחוק הזה

תכיר בנין אחר, הרי מה אתה רוצה מהבנין? שמס רכוש לא יוטל על הקרקע של הבנין

הזה שהוסר. יכול להיות שתשים משהו שעל פי חוק מס רכוש הוא בכלל לא היה בנין,

החוק יחול או לא יחול. זאת אומרת, אין פה כוונה לא להקל לא להרע ולא להיטיב.

הכוונה היא פשוט שיהיה סדר בהגדרות. לא יכולים שני חוקים לחיות בכפיפה אחת,

כשחוק אחד מפנה לחוק שני וההגדרות תהיינה שונות.

צי ענבר;

שמא יש מקום לשבץ את ההוראה הזאת בתוך חוק מס רכוש, או שהיית רוצה שזה

ימשיך להישאר בתור חוק נפרד כדי להצביע על כך שזה נטע זר.

מי גביש;

אין לי שום התנגדות שזה יהיה חלק.

צי ענבר;

כי מי שקורא בחוק מס רכוש רוצה למצוא שם תשובה מלאה על מה משלמים.

אי פורז;

אני מציע להשאיר את זה לסוף.

היו"ר י י מצא;

להערכתי, צריך להשאיר אותו בנפרד. בכל זאת, בצורה הכי ברורה אנחנו

אומרים; עידוד סילוקם של מבנים בעלי חזות מוזנחת, כאשר הרשות המקומית רשאית

ביוזמתה או לבקשת בעל הבנין, אבל הרשות המקומית היא זו שתכריז על בנין כבנין

בעל חזות מוזנחת. מכיוון שאנחנו קושרים אותו לרשות המקומית, אני חושב שהוא

צריך להישאר בנפרד, אלא אם זה מפריע.



מי גביש;

זה לא מפריע. מבחינה הקיקתית מקומו אולי בהוק מס רכוש.

לגבי סעיף 2 הצענו שלא הרשות המקומית לבד תכריז, כי פה אני חושש שיתחילו

להיות קליקות. הצענו שתהיה ועדה שבראשה עומד נציג הרשות המקומית, שיהיה שם

נציג ציבור שימנה שר הפנים ושיהיה שם נציג מס רכוש שימנה מנהל מס רכוש. אבל

שלא יהיה מצב שיכול מחר ראש עיר לפטור מישהו ממס רכוש.

היו"ר י' מצא;

בעיני גם זה נראה.

י י שגיא;

ככל שמר גביש מדבר הוא משכנע אותי שצריך לבטל את כל החוק הזה. אולי

זוויות הגישה שלך ושלי הן שונות. כשחבר הכנסת פורז שיכנע אותי להצביע בעד החוק

הזה, הוא שיכנע אותי על בסיס של בעצם נסיון להיפטר מכל מיני פרונקלים בתוך

הערים ובשוליהן שאנחנו לא יכולים לחיפטר מהם. למשל, יש בניינים שהם חורבות לכל

דבר אבל מישהו גר בהם ומהנדס העיר לא יכול להכריז עליהם כעל מבנים מסוכנים

ואנחנו חיים עם זה. אמרנו, אם ראש העיר יכול להגיד; את הדבר הזה צריך להרוס כי

הוא בעל חזות מוזנחת, זה מצב טוב. הענין של פטור ממס רכוש, בזמנו הוסבר על ידי

חבר הכנסת פורז, תקן אותי אם אני טועה, כתמריץ בכדי שיהיה כדאי לבעל הבנין

להרוס את הבנין. עכשיו המס הופך למהות ולהיפטר מהדברים האלה הופך להיות שולל

בענין. מדוע? ראש הרשות חי את הרשות הכי טוב. אין אחד אחר שיכול להגיד לו מה

מוזנח והוא רוצה להיפטר ממנו יותר טוב ממנו. אם אנחנו מתחילים לשים את הענין

הזה בתוך ועדה וזה הופך להיות הנושא המרכזי, אני לא צריך את החוק הזה.

היו"ר י' מצא;

תרשה לי לשכנע אותך אחרת, כי אני שוכנעתי על ידי משה גביש. אני גם בא

מהרשות המקומית. הוא הציע ועדה. ועדות כאלה קיימות בשותפות עם העיריה דווקא

לנושאים כאלה, וזה כדי למנוע הסדרים ווזסכמים פנימיים. כשהוא מציע שנציג הרשות

המקומית יישב בראש הוועדה הזאת, קודם כל ניתנה המלה המכרעת לרשות המקומית.

אחר-כך הוא מוסיף; יישב נציג ציבור, איש מן החוץ. שוב משקל נוסף לרשות המקומית

או לאותו אזרח שמבקש. אחר-כך בא הכיס של האוצר שרוצה לנסות ולחסוך פה. כך

שמבחינת נקיון ידיים ציבורי, לו היינו רואים את זה מראש, אנחנו היינו צריכים

להציע את זה כדי למנוע תופעות שלא צריכות להיות.

אי פורז;

מקובלת עלי ההצעה של משה גביש.

מי גביש;

לצערנו היה לנו נסיון עכשיו בנושא הפיצויים לנפגעי הטילים. אחרי ימים

ספורים נערכנו מהר, השיטה הזאת עבדה טוב. עבדנו עם העיריות. הטיפול היה מצוין.

לא באנו שם להקשות על החיים, אבל וידאנו שאדם לא יקבל פיצוי כנפגע טילים כשזה

לא כך או דברים מסוג זה. העיריה, לפעמים לא מרצון רע, עומדת בלחצים של תושבים

שהיא רוצה שאנחנו נעזור להם. לכן רוב הקולות אצל ראש העיר. יהיה נציג ציבור

שבוודאי ידו אינו בכיס האוצר, אבל יהיה לנו איש אחד, שהוא לא הרוב בוועדה,

שיוכל להגיד את דעתו.



י י שגיא;

הוועדה היא מקומית?

מי גביש;

כן. הצענו; "ועדה שבראשה נציג הרשות המקומית, והבריה נציג מס רכוש שייקבע

על ידי מנהל מס רכוש ונציג ציבור שייקבע על ידי שר הפנים, רשאית ביוזמתה או

לבקשת בעל בנין, להכריז על בנין כבנין בעל חזות מוזנחת".

י י שגיא;

מקובל עלי.

צי ענבר;

אבל כאן מוציאים את מהנדס הוועדה המקומית מהתמונה שהיה כלול ברשות רישוי

מקומית.

מי גביש;

אמרנו שזה נציג הרשות המקומית. שיקבע ראש העיר את המהנדס או את האדריכל

או את מנהל המהלקה לשיפור פני העיר.

אי פורז;

צודק צבי ענבר. רשות רישוי מקומית זו גם כן ועדה.

צי ענבר;

היום זה יושב-ראש הוועדה המקומית יחד עם מהנדס הוועדה המקומית. זוהי רשות

הרישוי המקומית.

מי גביש;

יכול להיות שראש עירית ירושלים ירצה את מנהל המחלקה לשיפור פני העיר

שיהיה נציגו.

אי פורז;

באמת ההגדרה "רשות רישוי מקומית" היא לא רלבנטית יותר.

מי גביש;

נכון, אפשר להוריד את ההגירה של "רשות רישוי מקומית" ולכתוב שהמו נחים

יהיו כמשמעותם בחוק מס רכוש.

צי ענבר;

אם כך, אנחנו מדברים על ועדה המורכבת מראש הרשות המקומית או נציגו שהוא

יושב-ראש, נציג ציבור שימנה שר הפנים ונציג מס רכוש שימנה המנהל.



מי גביש;

לסעיף 3 הצענו שינוי שהוא גם כן טכני. מס רכוש מוטל היום שנתי. הצענו:

"נהרס בנין בעל חזות מוזנחת, יהיה בעל הקרקע פטור מתשלום מס רכוש עליה בשנת

המס בה נהרס וארבע שנות המס שלאחריה."

היו"ר י' מצא;

ברור לגמרי. אתה עושה התאמות. היו הערות נוספות?

מי גביש;

כן. סעיף 4 ,שמטרתו גם כן למנוע תכנונים מראש. הצענו ארבע מגבלות בסעיף

4.א. חוק זה לא יחול על קרקע שביום כניסתו של החוק לתוקף לא היה עליה בנין.

אי פורז;

יקימו ישר את המבנה המוזנח.

מי גביש;

ב. הוא לא יחול על בנין שמיום הקמתו טרם חלפו עשר שנים. ג. זה לא יחול על

בנין שהיה מתחייב במס כקרקע לולא היה נהרס. יש היום כבר בניינים שלא נחשבים

לצורך חוק מס רכוש בנין, בנין שהוא לא כשיר למגורים. עומדים ארבעה קירות בלי

גג ובלי דלתות. אצלנו היום בחוק זה לא נקרא בנין. היום הוא חייב בתשלום מס

רכוש. אלה לא אותם בניינים שיש דיירים שלא יוצאים.

צי ענבר;

אם בהגדרות אנחנו אומרים שהמו נחים הם כמשמעותם בחוק מס רכוש, הרי הבנין

הזה לדידך הוא איננו בנין.

מי גביש;

זו בעיה אחת. כיוון שזה חוק יותר מאוחר, יכול להיות שיראו את ההוראה הזאת

כקטגורית. לכן זה בא כדי למנוע ספק.

הדבר האחרון שאליו לא התכוון מציע ההצעה, היום כשיש מגרש גדול מאד ויש

עליו בנין, לא כל המגרש פטור. אם יש 10 דונם ובנין של 100 מ"ר, זה לא פוטר את

כל המגרש. לפי החוק שיש פה, עלול להשתמע, למרות שזו לא הכוונה, שכל כולו.

הוספנו סעיף קטן ד. הוק זה לא יחול על חלק הקרקע שהיה מתחייב במס רכוש גם לולא

נהרס הבנין. כלומר, אותו חלק ששילמו עליו מס רכוש, בין אם יש בנין ובין אם

אין, את זה לא באים לפטור, אלא רק את אותו חלק קרקע שעליו עומד הבנין.

די בלאו;

איך ייקבע החלק הפטור?



מי גביש;

הוא נקבע היום לפי חוק מס רכוש, שהפטור הוא החלק של פי שלוש משטח הבנין.

זאת אומרת, אם יש 4 דונם והבנין הוא 200 מ"ר, 600 מ"ר פטורים גם חיום. זה מה

שיהיה פטור עכשיו לחמש שנים. אבל לא הולכים לפטור את החלק שאף פעם לא היה

פטור.

אלה ההסתייגויות. אם הדברים האלה נראים לכם, עם זה נוכל לחיות.
אי פורז
חברת חכנסת עדנה סולודר העירה בצדק, מבנים היסטוריים שאנחנו רוצים לשמר

אותם ולשפץ אותם, זה לא יחול עליהם.

יי שגיא;

למה? תן לי דוגמא.

אי פורז;

יש מבנים שהם מבנים היסטוריים, שלפי החוק שעבר פה לא מזמן הם מבנים

לשימור, מבנים שאין להרוס אותם. מבנה כזה, עליו לא יחול החוק, כי מבנים כאלה

אנחנו רוצים רק לשפץ. מבנים כאלה, הדבר היחיד שראוי להם, שהם ישופצו. פה אנחנו

מעודדים הריסה. אנחנו לא רוצים לעודד הריסת מבנים היסטוריים.

היו"ר י י מצא;

האם הבנין הזה ממילא לא מוגן על ידי חוק שימור אתרים?

אי פורז;

נניח שמישהו הרס שלא כדין מבנה שאסור היה לו להרוס כי הוא מבנה היסטורי,

אני לא רוצח לתת לו פרס שהוא יהיה פטור ממס רכוש על העבירה שהוא ביצע.

היו"ר י י מצא;

ומה קורה אתו על פי החוק לשימור אתרים כשהוא הורס מבנה כזה?

אי פורז;

זו עבירה על חוק התכנון והבניה והוא מקבל 100 שקל קנס. אבל לפחות שלא

יקבל גם פרס של פטור ממס רכוש.

יי שגיא;

לא מדובר פה באתרים ארכיאולוגיים. נדמה לי שעל אתרים ארכיאולוגיים לא

גובים מס רכוש, כי אין להם בעלים. פה מדובר בבתים שמישהו החליט ששם למשל הרצל

בילה לילה או שזיבוטינסקי נח את שנת אחר הצהרים באחד הביקורים שלו בבנין.

היו"ר י י מצא;

מי זה המישהו שהחליט?



אי פורז;

הרשות המקומית לפי חוק התכנון והבניה. הוועדה לשימור אתרים יכולה רק

להציע,

י י שגיא;

אצלי יש באמצע שכונת עמידר באר עתיקה של פרדסן ערבי, שהערבים בנו אותה

בוודאי לפני מאה שנה. הדביקו על זה שלט של המחלקה לשימור עתיקות, אני לא יכול

להרוס את זה.

אי פורז;

זה לא שייך לחוק של חברת הכנסת עדנה סולודר.

צי ענבר;

גם אמיר דרורי פנה אלי וביקש שזה לא יחול על עתיקות.

י' שגיא;

אין כסף לשמר, אין בעל בית שמטפל בענין הזה ואתה מחזיק חורבה למאה שנה.

באיזשהו מקום צריך להוסיף בהגדרת שימור; ואשר ישופץ תוך עשר שנים. אני מוכן

לקבל, שכל מי שמכריז היום על בית לשימור, שגם יתן מקורות מימון לשיפוצו תוך

עשר שנים.

צי ענבר;

אבל אנחנו יוצרים זיקה בין החוק הזה לבין התוספת הרביעית לחוק התכנון

והבניה - תכנית לשימור אתרים. ממילא, אם אין משמרים אותו על פי החוק הזה, גם

לא תחולנה ההוראות של החוק הזה. והרי תכנית שימור נועדה לקבוע לא רק שלא

הורסים-

יי שגיא;

היא לא מחייבת שימור, היא מחייבת שלא להרוס.

צי ענבר;

היא גם מחייבת שימור.
יי שגיא
תראה לי סעיף אחד שאומר שצריך לשמר את זה. דהיינו, לבנות את זה או לשקם

את זה או לשפץ את זה או לשחזר את זה.
צי ענבר
זה תלוי במצבו של האתר. כתוב פה: "סברה הוועדה לשימור אתרים, על פי חוות

דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס

או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הוועדה

לדרוש מהבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שהיא תקבע." כלומר, קודם כל

הוועדה צריכה לקבוע שקיימת סכנה. אם האתר המיועד לשימור במצב תקין, אין חובה

עדין לשפץ אותו.



י' שגיא;

לדוגמא, יש אתר במרכז העיר בירושלים והוא אתר שנקבע שצריך לשמר אותו. יש

בעלים לאתר. לא רק שאי-אפשר להשתמש בו כי הוא בנין עתיק ואף אחד לא רוצה לגור

בו, הוא הולך ומתפורר, אתה מחייב גם לתקן אותו.

צי ענבר;

אם על פי חוק התכנון והבניה יכולים לחייב לתקן, אז הוראות חוק התכנון

והבניה תגברנה, והכוונה היא באמת שהחוק הזה לא יאפשר לאותה ועדה שכרגע נקבעה,

לקבוע שהאתר הזה הוא בנין בעל חזות מוזנחת, גם אם תגברנה ההוראות, וזה צריך

להיאמר במפורש, של תכנית לשימור אתרים.

י י שגיא;

חוק שימור אתרים לא עומד בפני עצמו?

צי ענבר;

הוא חלק מחוק התכנון והבניה.

י י שגיא;

בשביל מה צריך לחבר אותו עם החוק הזה?

צי ענבר;

כי אם אתה לא מחבר אותו עם החוק הזה, רואים את החוק הזה כחוק מאוהר יותר,

וכחוק מיוחד לנושא הזה של חזות מוזנחת, כחוק שיגבר עליו. כלומר, אם מצד אחד

הוועדה לשימור אתרים תגיד; אנחנו רוצים לשמר, ומצד שני תבוא הוועדה הזאת

ותגיד; זה בנין בעל חזות מוזנחת, תגבר הוועדה הזאת, זה ייחשב כבעל חזות

מוזנחת, זה ייהרס והאיש יהיה פטור ממס רכוש, מפני שהחוק הזה גובר.

היו"ר י' מצא;

קודם שאלתי שאלה שלהערכתי ממצה את כל התשובה. שאלתי; מה יקרה, כאשר על פי

חוק שימור אתרים, יש מבנה שבעליו צפצף והרס אותו. השיב חבר הכנסת פורז; הוא

ישלם 100 שקל קנס. איפה ההגינות? אני רוצה שהוא לא יבוא עכשיו בידיו הלא נקיות

ולא ישלם גם מס רכוש. הוא יהיה מוכן בחפץ לב לשלם את ה-100 ,200 או 300 שקל

קנס, כי החוק הזה גובר. לכן בא הקשר שאומר; עשית מה שעשית ולא עמדת בתנאים של

חוק לשימור אתרים-

י י שגיא;

אתה רוצה להחמיר.

היו"ר י י מצא;

אני לא רוצה להחמיר. אני לא רוצה לתת לו פרס, שהוא לא ישלם מס רכוש על

מבנה שנועד לשימור. ברור שחוק שימור אתרים גובר, צריך לקשור אותו לחוק הזה,

כדי שלא יפרשו את החוק המאוחר כך.



עי סולודר;

הבעיה לדעתי היא לא רק הכסף. הבעיה היא גם עצם הפיתוי. אם ההוק לשימור

אתרים לא יגבר, ועל זה הסכים אתי גם חבר הכנסת פורז, יש פיתוי לבעלים להרוס

בית, כי הוא יכול לקבל אחר-כך על השטח יותר, והחוק הזה עוד יתן לו את ההיתר

לזה ואפילו את הפיתוי ואת העידוד.

היו"ר י' מצא;

איזו הערה יש לגבי העתיקות?
צי ענבר
רוצים לוודא שהחוק לא יחול על אתרי עתיקות.

אי פורז;

לדעתי עתיקות הם ממילא קרקע במובן חוק מס רכוש, כי אף אחד לא מתגורר באתר

עתיקות.

י י שגיא;

אני יכול להראות לך שאתרי עתיקות משמשים למגורים. למשל, מבצר שוני. כל

החברה לפיתוח חוף קיסריה. אני מניח שהם משלמים מס רכוש.
אי פורז
לא איכפת לי שנכתוב את זה, למרות שלדעתי זו הוראה מיותרת.

צי ענבר;

עובדה שהיועץ המשפטי של רשות עתיקות כן מבקש להכליל את זה.

מי גביש;

עתיקות כאתר ארכיאולוגי ממילא לא חל עליו מס רכוש.

צי ענבר;

הבעיה היא אם הוא ייהרס, יהפוך לקרקע ואז כן ישלמו מס רכוש.
מי גביש
למשל אתר עתיקות שהוא בבעלותה של החברה לפיתוח קיסריה, היום זה בנין אז

אין לה בעיה של מס רכוש, אבל זאת חברה, יתכן שהיא תחוייב במס רכוש.

צי ענבר

אם היא תרצה להרוס את המבנה ולהקים שם שכונת וילות?



מי גביש;

יחד עם זה, יש סעיף 45 לחוק מס רכוש שאומר, ששר האוצר רשאי באישור ועדת

הכספים של הכנסת למשל לפטור קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידינו כמטרה ציבורית.

זה אחד הדברים שיכול למנוע אם יש בעיה.

הי ו"ר י' מצא;

אני לא חושב שאנחנו צריכים את הסעיף הזה.

מי גביש;

מבחינה ניסוחית, בסעיף 4 הצענו שחוק זה לא יחול על; א, ב, ג, ד. ב-הי

ניתן להוסיף מה שהוכרז תחת התוספת של שימור אתרים.

היו"ר י י מצא;

מר ענבר יתייעץ עם היועץ המשפטי של רשות העתיקות ואם צריך להכניס את זה,

יכניסו את זה.
אי פורז
יש הצעת חוק נוספת חשובה מאד. יש חוק שנקרא; חוק בינוי ופינוי של אזורי

שיקום. בחוק הזה ניתנו כל מיני סמכויות שלא מפעילים אותן כי הן בידי משרד

השיכון. חשבתי שאנחנו אולי נעביר את ההוראות לרשות המקומית, אבל זה מאד מסובך,

זה סיפור לחוק נפרד. אז אני אומר לפרוטוקול, שלדעתי צריך לקדם את הצעת החוק

הפרטית של חברי הכנסת; אמנון רובינשטיין, עובדיה עלי.

היו"ר י י מצא;

כשנגיע לזה נדבר על זה. כבר אני אומר לך מעכשיו, אם זה קשור שוב במסים,

אל תסבך אותנו עוד פעם עם הנציבות, לך ישר לוועדת הכספים.

בזה סיימנו. מר ענבר ינסח את החוק מחדש, יביא אותו לחבר הכנסת פורז ולי

והוא יהיה גם על דעתו של מר גביש.

אני מודה לכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:40

קוד המקור של הנתונים