ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/11/1991

דו"ח נציב קבילות שוטרים וסוהרים; חוק לתיקון פקודת מס' העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (מס' 5), התש"ן-1990; חוק שמירת הנקיון (תיקון מס' ), התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 221

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. י"ג בכסלו התשנייב (20 בנובמבר 1991). שעה 00;09

נכחו; חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

מי וירשובסקי

עי סולודר

אי פורז

מוזמנים; אי שילו - נציב קבילות שוטרים וסוהרים

די פרי - רשות שמורות הטבע

ר' רוטנברג - המשרד לאיכות הסביבה

בי בר-און - יי " "

י' גיל _ " " "

י' בוכבזה - ראש עירית אור-יהודה

מי סן - משרד הפנים

אי דובדובני - " "

די כהן - אגף התקציבים. משרד האוצר

י' כהן _ " " " "

ש' עיר-שי - לשכה משפטית. משרד האוצר

יעקב לוי - משרד המשפטים

די בלאו - מרכז השלטון המקומי

ר' גוטליב - משטרת ישראל

חי קפלן - החברה להגנת הטבע

י ועץ משפטי; צי ענבר

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; 1. דו"ח נציב קבילות שוטרים וסוהרים.

2. חוק שמירת הנקיון (תיקון מסי ). התשנ"א-1991 - הצעת חוק פרטית

של חברי הכנסת; עי סולודר ואי רובינשטיין.

3. חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (מסי 5).

התש"ן-1990 - הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת מי וירשובסקי.



דו"ח נציב קבילות שוטרים וסוהרים

היו"ר י' מצא;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

לפני שנדון בנושאים שעל סדר-היום, הזמנתי את נציב קבילות השוטרים

והסוהרים אורי שילו, שבדרך כלל מוסר את הדו"ה השנתי ובזה תמה המלאכה שלו. אבל

אני רוצה שהוא לא רק ימסור את הדו"ח בהדרי אלא שיופיע בפנינו, ידבר על הדו"ח,

יסביר אותו ואם יש שאלות יישאל ובזאת נסיים.

אורי שילו, בבקשה.
אי שילו
אנחנו מטפלים באוכלוסיה שהיא כ-18,000 שוטרים וכ-3,100 סוהרים. לא רק הם

יכולים להגיש קבילות, כמובן לפי החוק יכולים להגיש קבילות גם בני משפחותיהם,

ואמנם כ- 4%- 3% מהמקובלים הם בני המשפחות של השוטרים או של הסוהרים.

השנה הוגשו 471 קבילות של שוטרים, 78 קבילות של סוהרים. זה מהווה ב-%2.5

מהמשרתים במשטרה ובשירות בתי הסוהר. אם נשווה את זה עם נציב קבילות החיילים,

שגם החוק שלנו דומה, זה בערך אותו מצב בצבא הקבע. בחובה ובמילואים זה קצת

שונה.

מתוך 471 קבילות שהוגשו נמצאו כצודקות אצל השוטרים כ-%32, לא צודקות כ-

54%. זה ממוצע של %8 עד %10 קבילות שהן לא בהתאם לחוק ולא בסמכות נציב

הקבילות. לגבי הסוהרים נמצאות צודקות כ-%30 לעומת בשנה הקודמת. מה

שבולט כאן הוא שיש ירידה קלה בקבילות הצודקות. כלומר, פחות שוטרים וסוהרים

נמצאו צודקים בקבילותיהם. לגבי כל הקבילות הצודקות, כל מה שהמלצנו בוצע ואין

הערות מי וחדות.

הנושאים העיקריים הם בעיות שכר וסיווג מקצועי שמהווים כ-%25 מהקבילות;

בעיות תנאי וסדרי שירות, שזה תורנויות, סידור עבודה, עבודה בשבתות, עבודה

במשמרות, שזה מהווה כ-%20 ויחסי מפקד פקוד, שזה בין %13 ל-%16. במשטרה יש

עלייה מ-%12 ל-%16 בבעיות של יחסי מפקד פקוד. כלומר, קבילה על מפקד שהוא פגע

בשוטר, העליב אותו, התייחס אליו שלא כיאות וכדומה. אותו הדין לגבי הסוהרים. שם

זה %13.

אני חושב שאין תופעות מיוחדות בדו"ח של השנה, כי ישנה פקודת קבע שאומרת

שיש לבצע את המלצות נציב הקבילות גם במשטרה וגם בשירות בתי הסוהר. הפקודה הזאת

מתבצעת אלא אם יש פנייה לעומד בראש המערכת לאשר לא לבצע, וזה קרה ב-11 השנים

האחרונות שהמוסד הזה קיים פעם אחת בשירות בתי הסוהר ופעמיים-שלוש במשטרה, כך

שזה בטל בששים.

נושאי הדו"ח ותוכנם הם בדרך כלל דברים די טריביאלי ים. אבל במערכות

ביורוקרטיות ובארגונים גדולים כמובן שגם הדברים האלה מדי פעם נפגעים. זה נוגע

לשוטר שהיה צריך לעבור מיחידה ליחידה וסרבו להעביר אותו והנימוקים שלו היו

צודקים. זה נוגע לסוהרת שהיתה צריכה לעלות בדרגה ועכבו לה ללא צדק את הדרגה

בטענה שהיא צריכה לעבור קורס מסוים, והתברר שאפילו לפי הפקודות של שירות בתי

הסוהר אין חובה לעבור את הקורס הזה.

מי וירשובסקי;



זה טריביאלי בראייה הכוללת, אבל לאדם זה דבר מאד חשוב.
אי שילו
עוד לא סיימתי. אבל לגבי האדם כפרט זה כמעט כל עולמו. זאת הנקודה שרציתי

להדגיש. הטריביאליות היא בדרך כלל בויכוח עם המערכת. אבל אין ספק שלגבי כל אחד

כפרט, זה כל עולמו וכך אנחנו רואים את הדברים.

אלה הם עיקרי הדו"ח. הפצנו את הדו"ח לכל חברי הוועדה. יש בדו"ח גם

סיפורים של קבילות, כמובן בכפוף לחוק מבחינת הסודיות של פרטים מזהים, אבל כל

הפרטים של הקבילה, של הנושא, איום על ידי מפקד, התנהגות בלתי הולמת של קצין,

העלבה, יחסי מפקד פקוד, כתיבת הערכה תקופתית בניגוד לנוהלים, אי-דיווח על

פציעה בתפקיד, קידום בשב"ס. אלה הדוגמאות, כולן מופיעות בדו"ח.

אם יש שאלות, בבקשה.

מי וירשובסקי;

אני קודם כל שמח שיש דו"ח כזה ויש בדיקה כזאת. הנקודה העקרונית שאמרת,

לפעמים דבר שנראה לכלל כדבר קטן, אבל לאותו אדם זה כמעט כל עולמו, זה דבר חשוב

ודבר שיכול רק לחזק את השירות ולעזור לו.

אדוני היושב-ראש, אין לי עכשיו הערות, לא התעמקתי בדו"ח. אני מציע, שאם

יתברר לי ולחברים אחרים של הוועדה שאנחנו רוצים לקיים דיון בדו"ח או בחלקים

ממנו, נניח בעוד כמה שבועות אחרי שנעיין בדו"ח, שתעמיד את זה על סדר היום.
היו"ר י' מצא
אנחנו יודעים שיש דו"ח כזה, אנחנו יודעים שנציב הקבילות פועל בנושא הזה.

כך שהוועדה, אם תרצה, תוכל לדון בזה במהלך השנה.

י עקב לוי;

האם יש תלונות של בעל דרגה גבוהה כלפי בעל דרגה נמוכה או שזה רק מלמטה

למעלה?

אי שילו;

החוק לא מגביל ויש קבילות של שוטר על חברו, אבל מלמעלה למטה לא. זה אפשרי

מבחינת החוק אבל זה לא קיים בשטח.

אי פורז;

כשקצין רוצה לטפל בשוטר הוא לא צריך להגיש קבילה, הוא מגיש תלונה נגדו.

י' מצא;

אני מודה למר אורי שילו.



חוק שמירת הנקיון (תיקון מס' ), תשנ"א-1991

היו"ר י' מצא;
אנחנו עוברים לנושא הבא שבסדר-היום
חוק שמירת הנקיון (תיקון מסי ),

התשנ"א-1991, הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת: עדנה סולודר ואמנון רובינשטיין.

תציג את החוק חברת הכנסת עדנה סולודר, בבקשה.

עי סולודר;

אנחנו עוסקים בתיקון לחוק שמירת הנקיון של חבר הכנסת רובינשטיין ושלי.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות שיושבת פה חנה קפלן מכפר יחזקאל, שהיא נאמנת נקיון

ומהחברה להגנת הטבע ובעצם היא היוזמת של הענין הזה, שכל עיקרו, כפי שהסברנו,

הרחבת האפשרות להשגיח על הנקיון ולתת סמכות בענין הזה גם לנאמני נקיון.

למעשה בדיון במליאה כולם ברכו על החוק, אם כי טענו שדברי ההסבר לא ברורים

דיים ועיקר הטיעונים היו דווקא לא לתיקון הזה אלא לתיקון שהיה ב-1983 ועובד מ-

1983.

אדוני היושב-ראש, הראית לי אתמול פנייה שלך, שאני מאד שותפת לה, שאתמול

לקראת ועידת מפלגת העבודה כיסו את הדרך לירושלים ואת ירושלים כולל האנדרטאות

בדרך העולה לירושלים במודעות.

היו"ר י י מצא;

בניגוד לחוק.

די פרי;

בניגוד לשני חוקים.

עי סולודר;

מה אומר החוק הזה? הוא לא בא במקום חוקים אחרים. הוא בסך הכל מרחיב את

האפשרות לפקח על הנקיון. עד היום הפיקוח קיים בידי המשטרה. רק המשטרה יכולה

לטפל בהורדת מודעות, ועל התופעה הזאת המשטרה לא משתלטת, גם אחרי שהרחיבו ב-

1983 את חזקת החוק. כל מה שאנחנו באים לומר הוא, היום יש חוק נקיון, יש עשרות

אלפי נאמני נקיון שעוסקים בענין הנקיון, בואו ניתן גם להם סמכות בענין ולא

נחכה עד שהמשטרה תראה את המודעות בדרך לירושלים או בכל מקום אחר. הם לא באים

במקום אלא כתוספת. על ידי זה ניתן לשמור על ההיגיינה החיצונית בתרבות שלנו,

שהפכה לדבר שעל כל עץ רענן, על כל קיר ואוי לנו אפילו על אנדרטאות תולים

מודעות ודברים מסוג זה.

דווקא על הענין הזה ברכו חברי הכנסת והעלו דבר שאפילו לא חשבנו עליו.

הנה מתקרבים לתקופת בחירות שבה הארץ מכוסה בצורה בלתי רגילה. יש לנו פה אפשרות

להגביר את מספר האנשים שיוכלו לפקח על הענין הזה. אני חושבת שבחוק הזה, בעיקרו

יש גם אספקט חינוכי רציני.

אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק יותר מראוי. שוב אני אומרת, הוא לא בא

להחליף משהו, הוא בא להרחיב את האפשרות שלנו לטפל בנושא, כשיש כבר אנשים

שעוסקים בנושא הנקיון, זה מוטל עליהם, בואו ניתן להם אפשרות לטפל גם בנושא של

המודעות ונרחיב על ידי זה את אפשרות הטיפול בבעיה.



אני מבינה שמוגשת לנו היום הצעה לאיזושהי תוספת, שאני תומכת בה, כי היא

עוסקת באותו ענין. התוספת היא, יש לנו חוק מניעת זיהום הים מכלי שייט ומהיבשה.

יש תופעה, בעיקר במדינות או בשטחים קטנים, שבה נוסעים שנמצאים על הדוברות

שופכים את הפסולת לים. אנחנו רוצים להוסיף את האפשרות לפקח גם על הנושא הזה,

שוב לתת אפשרות לנאמני הנקיון לעסוק גם בזה.

די פרי;

בחוק הנקיון, סעיף 4, מאחר ובעית התחבורה המוטורית הסתברה כאחת הבעיות

המרכזיות של פסולת ברשות הרבים, מי שנוסע בכבישים רואה את השלכת הפסולת מתוך

רכב, מה היא גורמת בצידי הכבישים ועד כמה היא דומיננטית בבעית הנקיון ברשות

הרבים. בא המחוקק וקבע שלענין השלכת פסולת מרכב רואים את הנוהג ברכב כאחראי.

אני אקרא את סעיף 4. "חזקות לענין השלכת פסולת ופסולת בנין מתוך רכב -

א. הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים לענין סעיף 2 את בעל

הרכב או את האדם האחראי לרכב כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין,

זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו בעת ההשלכה

אן שהרכב נלקח ללא הסכמתו. ב. הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב,

רואים לענין סעיף 2 את מי שנהג באותה עת כאילו הוא השליך את הפסולת או פסולת

הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של המשליך-."

מה הבעיה שלנו? בכנרת במיוחד ובאילת יש נוהג של המון שייט נוסעים, יש

אוטובוסים ימיים, ספינות לוקחות נוסעים, משיטים אותם בתשלום ברחבי הכנרת או

ברחבי מפרץ אילת ואגב השייט הנוסעים משליכים הרבה פסולת. לבעל האניה זה יתרון,

יש לו פחות לנקות, פחות להוריד אשפה מהאניה. אנחנו נתקלים בבעיה הזאת יום יום

גם בכנרת וגם במפרץ אילת. לכן באנו לבקש להוסיף, שאותו כלל החל על האחראי לרכב

יחול גם על האחראי על כלי השייט.
היו"ר י' מצא
פרט לתוספת הזאת יש עוד הצעות לשינויים?

צי ענבר;

יש הצעה של המשרד לאיכות הסביבה.

ר' רוטנברג;

זה משהו טכני. הממשלה החליטה לפני כמה שנים והכנסת אישרה העברת סמכויות

בחוק שמירת הנקיון משר הפנים לשר לאיכות הסביבה. אנחנו מבקשים לנצל את

ההזדמנות הזאת של תיקון החוק ולתקן בכל מקום שכתוב שר הפנים יבוא השר לאיכות

הסביבה.

יעקב לוי;

יש הסכמה של שר הפנים?

רי רוטנברג;

אין צורך. יש החלטת ממשלה והחלטת כנסת.



היו"ר י' מצא;

אני מבקש לדיון הזה את נציג משרד הפנים. לא יכול להיות שנשנה בלי שנציג

משרד הפנים יהיה נוכח. אני מציע לא לעלות טרמפ על הצעת חוק פרטית של חברי

הכנסת ולעכב את החוק.

עי סולודר;

תגישו תיקון.

ר' רוטנברג;

זה יקח שנה. צריך להפיץ את זה בין חברי הממשלה ולהעביר את החוק בכנסת

בשלוש קריאות. למה לא להעביה את זה עכשיו
היו"ר י' מצא
מכיון שאני לא רוצה שיתפסו טרמפים על הצעות חוק פרטיות. מה שקורה כעת זה

להזמין את היועץ המשפטי של משרד הפנים, לשמוע אותו ובכך לעכב את החוק.

י' גולדברג;

אני רוצה להתייחס לתיקון החוק. בכל הרשויות המקומיות בארץ יש חוק עזר

מקומי, חוק שמירת הסדר והנקיון ברשויות המקומיות. החוק שקיים ברשויות המקומיות

הוא חוק שמה שרשום פה זו פיסקה קטנה. מדובר שם על רעש, על הסדרת נושא הסדר בכל

עיר עם כל הבעיות והמטרדים שלה. מדובר בחקיקה עניפה מאד שכוללת בתוכה את כל

הבעיות הספציפיות והמקומיות של אותו ישוב.

יכולה להיווצר פה בעיה בין חקיקה שחוקקה ברשות המקומית לבין החקיקה הזאת.

או שאחת תעלה על השניה או שאחת תפגע בשניה כתוצאה מכך שלא מודעים בכל רשות

ורשות למה החוק מתייחס. אם יש מגמה לעשות חקיקה ראשית בנושא שמירת הסדר

והנקיון, בהחלט יש מקום להתייחס לנושא זה. אם תראו לדוגמא את חוק שמירת הסדר

והנקיון אצלי ברשות המקומית, הוא מכיל כמעט את כל נושאי הסדר והנקיון.

אני מצפה, אדוני היושב-ראש, שלנושא הזה יוזמן נציג השלטון המקומי על מנת

שיביע את דעתו. אני חושב שיש מקום לדון בנושא הזה, אבל הנושא הזה הוא מאד

מורכב וכוללני וצריך לעשות איזושהי חשיבה. בכל זאת הייתי מזמין משלחת של ראשי

ערים כדי לשמוע את התייסותם לנושא שמירת הסדר והנקיון.

היו"ר י י מצא;

מר דוד בלאו, יש למרכז השלטון המקומי עמדה ברורה בנושא הזה?

די בלאו;

מחר אני מביא את הענין בפני הנהלת מרכז השלטון המקומי.

היו"ר י' מצא;

למה רק מחר? היה לנו דיון לפני שבועיים, זה היה בקריאה ראשונה והגיע

לכאן. אני אדחה את הדיון לשבוע הבא גם כדי להזמין את משרד הפנים שיתייחס לנושא

של השר לאיכות הסביבה. אם משרד הפנים יתן את הסכמתו נסיים את החוק הזה.



דוד, אם יש לכם ועדת משנה של ראשי רשויות מקומיות לנושא הזה, אני רוצה

שיבוא נציג שלהם וגם היועץ המשפטי. עם כל הכבוד, אני מוכן לשמוע שמי יפים את

כוחך, אבל בחקיקה אני רוצה את היועץ המשפטי שלכם.

עי סולודר;

קודם כל אני מוחה על ההתייחסות של השלטון המקומי. אנחנו לא יכולים לקבל

את זה שהם עוד לא דנו. הרי זה לא חוק מהיום. אני לא חושבת שוועדת הפנים של

הכנסת שדנה כמה חדשים בחוק שמונח על שולחן הכנסת יכולה לשמוע שעוד לא דנו, עוד

לא התייעצו ואנחנו צריכים לחכות לענין הזה. זה לא מקובל עלי.

אני מוכנה לדחות את הדיון לשבוע הבא. אם יש אפשרות להכניס את הענין

הטכני, אני לא רוצה להקשות. אבל אני רוצה לומר לידידי חבר הכנסת יוסי גולדברג,

יכול להיות שיש צורך בחוק גדול. אני רוצה להזכיר לך וגם לשאר החברים, שהחוק

הזה לא מדבר על משהו חדש, הוא בסך הכל מדבר על הרחבת האפשרות לטפל בנושא ולנצל

את אותם נאמני נקיון שקיימים היום. עד היום בדברים האלה טיפלה רק המשטרה. זה

לא מספיק. היא לא יכולה להשתלט על זה, אין לה זמן. היום כשיש נאמני נקיון

שמטפלים בכל הנושא של הנקיון, הפסולת בחופים ובכבישים, להאציל להם את הסמכות

גם בנושא הזה.

מה אנחנו אומרים פה? התופעה של הדבקה פראיטת של מודעות על מבנים, קירות,

תחנות, עצים, אנדרטות, גורמת למפגע סביבתי ואסתטי חמור ביותר, וזאת בנוסף לנזק

לרכוש ולהוצאות הנדרשות להסרה ולניקוי. תופעה זו מוכרת בנוף העירוני, כמו גם

מחוץ לערים. נאמני הנקיון מטפלים בנושאים האלה. בסך הכל להאציל להם סמכויות

לטפל בנושא. לכן אני לא חושבת שזה קשור לכלל החוק.

חי קפלן;

אני בחברה להגנת הטבע. לפני יותר מעשר שנים נתבקשתי לרכז את הנושא שנקרא

"ישראל נקיהיי. בקטע הזה פניתי לשני גורמים: האחד, למטה הארצי של משטרת ישראל

והשני, לשירות לשמירת איכות הסביבה, וזאת לאחר שלמדתי שאי-אפשר לנקות מדינה

ואין מדינה בעולם שהצליחה לשנות את פניה אלא בעזרת חוק שהאכיפה שלו יעילה.

בקטע של המטה הארצי של משטרת ישראל פניתי אז למר תורגימן, הוא הפנה אותי

לקצין גבוה בשם קפלן ואחר-כך לבביקר. התנאים שהם הציבו לי אז היו, שהחוק יועבר

ממשפט לברירת קנס, כי משפט זה תהליך ארוך מדי. שיהיה תקציב לפרסום החוק

ושיהיו מתנדבים, כי בלי מתנדבים המשטרה לא מסוגלת לעזור באכיפת החוק בנושא הזה

בלבד.

היום לפי חוק עזר עירוני יש כעשר רשויות שהחוק הזה קיים בהן. את הרשימה

העברתי בזמנו לחבר הכנסת אמנון רובינשטיין. לא הספקתי לעשות שיעורי בית בכל

הרשויות האלה. לעומת זה בדקתי בתל-אביב, העיר הגדולה ביותר, שהפיקוח בה הוא

אחד המסודרים ביותר במדינת ישראל בתוקף חוק עזר עירוני של עירית תל-אביב. מ-

1990 מספר הדו'יחות בנושא הדבקת מודעות הוא כעשר תלונות לחודש עד עשרים בחדשים

טובים מאד, כאשר רוב התלונות מטופלות בדרך משפט ולא בדרך של ברירת קנס וזה

מסיבות שונות.

זה אומר וזה צריך להגיד לנו, שחוק עזר עירוני הוא חשוב מאד, הוא טוב מאד,

אבל בהחלט לא עונה. בנושא של תל-אביב, אני מניחה שגם נתקלתם בנושא של נאמני

נקיון של עירית תל-אביב לפי חוק עזר עירוני, לקח זמן אבל היום למדנו שחייב

להיות שיתוף פעולה בין חוק המדינה, חוק נאמני נקיון, שיכולים לעבוד ולפעול בכל

מדינת ישראל, ובין חוק עזר עירוני, ואכן זה עובד כך ועובד טוב.



מה אני רוצה להגיד בכך? אני רוצה להגיד בכך שחוקי עזר עירוניים הם

חשובים, הם עונים רק בחלק גם בתוך הרשות המקומית עצמה, ודאי ובוודאי לא בשטחים

הפתוחים.

אני י ודעת שנושא הבחירות הוא בעייתי. אני לא רוצה להיכנס כאן להצעות.

אותי אישית זה הרבה פחית מדאיג מאשר חיי היום-יום. פתחו פארק בבית-שאן, תוך

שבוע כל תחנות האוטובוסים בצפון היו מוצפות במודעות ענקיות צהובות, שאתם

יכולים לראות את הסימנים שלהם עד היום. הדברים הם נוראים.

היו"ר י י מצא;

זה נוגד את החוק הקיים. רשות מקומית בית שאן או המועצה האזורית הסמוכה,

אם זה גולש לתחום שלה, יכולה אם היא רוצח או אם היא ערה לכך להגיש תלונה.
ח' קפלן
למועצה אזורית גלבוע אין חוק עזר כזה. לו היה לה חוק עזר כזה, אין לה

פקחים שיפקחו על החוק.

י' גולדברג;

גם אם היו לה פקחים, זה גם כן היה.

היו"ר י' מצא;

ואז את אומרת שאת רוצה להיעזר בנאמני נקיון.

י' גולדברג;

ולא יהיה מי שיאכוף את זה, כי נאמני הנקיון לא יבצעו.

חי קפלן;

נאמני נקיון כן יאכפו, הם אוכפים. יש היום כ-500 עד 1,000 דו"חות כל

חודש. אם תהיה חזקת אחריות בנושא הזה, יש היום פקחים שזה תפקידם ויהיה קל מאד

לאכוף את החוק הזה.

היו"ר י' מצא;

אין ספק שהחוק הזה יתרום לנקיון. אין ספק שהוא יגביר את התודעה וזאת

העירנות. ממה אני חרד? אני יודע שלמועצח האזורית גלבוע אין את הכלי הזה. היכן

זה מפריע לי? זח מפריע לי בירושלים, בתל-אביב ובחיפה, שכלים לא חסרים שם,

קציבים בשפע, פקחים עודפים. למה אני צריך עוד שוטר לנושא הזח? למה צריך במדינה

הזאת הקטנה כל כך הרבה אכיפה של עוד נושא ועוד נושא ועוד גורם חיצוני?

חי קפלן;

ב-1979 משטרת ישראל ביקשה מתנדבים, כי היא ידעה שהיא לא מסוגלת לעמוד

בדברים. בחוקי עזר היו ויש פקחים והם לא יכולים לפעול בכל המקומות והעובדות

בשטח מדברות שנאמני נקי ון כן יכולים לפעול. אני לא חושבת שיש דבר חזק יות

מאשר עובדות בשטח.
צי ענבר
תחילה לדברי חבר-הכנסת גולדברג. הרי חוק שמירת הנקיון הוא כבר חוק קיים.

זה חוק מפורט, למעלה מ-20 סעיפים. זה חוק שבין היתר, פעולת הרשויות המקומיות

בכל מה שקשור לשמירת נקיון מושתתת עליו, מפני שחוק זה מסמיך את הרשויות

המקומיות להוציא חוקי עזר מכוחו, הוא החוק שמסמיך את הרשויות המקומיות למנות

נאמנים שלהן מכוחו והוא החוק שקובע שאם הרשויות המקומיות תובעות לדין בבית

משפט לעניינים מקומיים, הכסף עובר לרשויות המקומיות. כך שהחוק החדש בא לשכלל

מבחינת הגדרה ומבחינת חזקה את החוק הקיים.

החוק הזה גם לא בא לקבוע שום אמצעי אכיפה נוספים. כלומר, הוא לא בא לקבוע

סמכויות. של מינוי פקחים נוספים או נאמנים נוספים. אלא מה הוא בא לעשות? היום

סעיף 2 לחוק אוסר על אדם ללכלך ברשות הרבים. יהיו כאלה שיאמרו: ללכלך, אם

נתחיל ברישא של הסעיף, זה לא ישליך אדם. ללכלך זה מעין השלכה וכוי, ומי שחורט

על הקיר- אולי זה לא מלכלך? בא החוק הזה ו ואומר, שמי שכותב או משרטט וכיוצבא

בזה, הרי לצורך אותו סעיף 2 זה כן נקרא ללכלך.

מי וירשובסקי;

ואז זה נכנס למסגרת חוק הנקיון. זה תיקון טכני.
צי ענבר
שלא לדבר על כך שאנחנו עוסקים בחוק שהוא אחרי הקריאה הראשונה. כך שזה לא

חוק שצריך לשאול האם צריך אותו או לא צריך אותו. זה חוק שצריך להכין לקריאה

שניה ושלישית בצורה הטובה ביותר האפשרית.

הואיל ויתקיים דיון נוסף בשבוע הבא, אני מבקש מהמשתתפים להתכונן גם

לנקודות הבאות שאותן אני אבקש להוסיף בשבוע הבא. מדובר על מדביק וקובע מודעה.

חבר הכנסת חגי מירום, הציע בקריאה הראשונה להוסיף גם "תולה". אני חושב שזה

יכול להוסיף. כלומר, זה לא הדבקה, זה לא קביעה אלא זה דווקא תליה, זה נראה לי.

דבר שני, אם נפנה לחוק העונשין שמשמש בסיס לחוק הנוכחי, יש לנו את סעיף

196ב אשר קובע שתקופת ההתיישנות על עבירה לפי סעיף 196 תהיה שנה אחת. בהקשר

שלנו יש לזה חשיבות, מדוע? מפני שאנחנו מדברים על מודעות ועל קביעת חזקה. לבוא

בתקופת ההתיישנות הרגילה ולומר אחרי שלוש שנים למישהו שיוכיח שלא הוא זה ששמו

נזכר במודעה, גם לצורך הסימטריה המשפטית, מה גם שחוק העונשין יותר חמור, מן

הראוי אותה תקופת התיישנות.

להצעה שהעלתה רשות שמורות הטבע בענין השלכת פסולת מכלי שייט, כאן יש לי

בעיה אחת. כאשר מדובר בכלי רכב, הרי כיום בסעיף 4 יש אבחנה בין סוגי כלי רכב.

כאשר זה כלי רכב פרטי, בעל הרכב או מי שנהג באותה עת ברכב רואים אותו כאילו

הוא השליך את הפסולת. אבל לאחר מכן יש סייג והסייג הזה אומר: "הוראה זו לא

תחול לגבי מי שנוהג באוטובוס או ברכב ציבורי, למעט מונית, וכן לא תחול על מי

שנוהג ברכב מסחרי בלתי אחוד כאשר ההפסולת הושלכה מתוך החלק הנפרד בתא הנהג."

כאן יוצא שגם אם כלי שייט הוא גדול מאד ואין לבעל כלי השייט או לקברניטו כל

אפשרות מעשית של שליטה, אם באחד התאים נוסע זרק משהו, כבר רואים את הקברניט

אחראי. כלי שייט זה לא אותו דבר כמו כלי רכב.



היו"ר י' מצא;

אני לא ראיתי שום קושי לאמץ את זה. אבל כעת כשאתה שואל, אני לוקח כדוגמא

את הכנרת. בכנרת כלי השייט הוא כלי גדול, מסיעים בו מטיילים, כל פעם קבוצה של

מאה איש. השאלה היא האם זה דומה לאוטובוס או לא דומה לאוטובוס?
צי ענבר
זאת השאלה שאני מבקש שהוועדה תיתן עליה את הדעת. יכול להיות שהוועדה תגיד

לגבי הכנרת שהיא מקור המים של המדינה, אנהנו מוכנים לנקוט בקריטריונים מחמירים

ביותר, בבקשה, אבל שהוועדה תעשה את זה במודע ואולי תצמצם גם את התחולה הזאת

לכנרת בלבד. אבל כך זה הרי כולל כל אניה, גם אם זו אניה של 3,000 נוסעים שהיא

בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל.
היו"ר י' מצא
אני מציע שלא נתייחס לזה כעת.
י' גולדברג
דבר ראשון, על פניו אני לא מתנגד לחוק הזה.

דבר שני, לא ראיתי פה נציגות של השלטון המקומי ולא את היועץ המשפטי של

השלטון המקומי. לא מקובל עלי שתעבור חקיקה בנושאים שהם בתחום של הרשויות

המקומיות בלעדיהם.

אני אתייחס לזה בשבוע הבא, אבל אם כבר מעלים את הנושא הזה יש מקום להוסיף

על מה שנאמר. פה דובר על תחנות אגד, דובר על כל מיני שלטים בערבי בחירות, כל

מח שבא לידי ביטוי באוויר, בים וביבשה, יש מקום להכליל.
ר' גוטליב
שוב לשיקול דעת הוועדה בשבוע הבא. הצעת החוק הזאת מרוקנת בעצם נוסח זהה

של סעיף לחוק העונשין ויוצרת מצב מוזר, שבחוק העונשין העונש של העבירה הוא שנת

מאסר והעונש של העבירה בחוק הזה הוא קנס בלבד. זה יכול לגרום למצב אבסורדי שבו

נאשם שיובא לדין יטען שבעצם המחוקק אמר את דברו והעונש המירבי הוא קנס ויכולים

להיות נסיבות חמורות שבהן העבירה הזאת תיעבר. אני לא חושבת שיש מקום לבטל את

הסעיף הזה בחוק העונשין, אולי יש מקום לאיזשהו תיקון עקיף בחוק העונשין.
היו"ר י' מצא
היועץ המשפטי שלנו שמע אותך. העלית נקודה חשובה, הוא יתייחס אליה בשבוע

הבא.

ר' רוטנברג

נדמה לי שלתיקון בענין כלי השייט כדאי להזמין את נציג משרד התחבורה.
היו"ר י י מצא
בהחלט. אני מודה לכם. ביום רביעי בשבוע הבא בשעה תשע בבוקר נקיים דיון

בנושא הזה.



חוק לתיקון פקודת מס' העיריה ומסי הממשלה

(פיטורין) (מס' 5). התש"ן-1990

היו"ר י' מצא;
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום
חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי

הממשלה (פיטורין) (מסי 5), התשיין-1990, הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת מרדכי

וירשובסקי. כבר קיימנו דיון בחוק הזה, אנחנו ממשיכים את הדיון עכשיו. חבר-

הכנסת וירשובסקי, בבקשה.

מי וירשובסקי;

אני צריך לציין שכמעט אין לי מה לומר, כי הדברים מדברים בעד עצמם. אין

שום הצדקה שממשלת ישראל על משרדיה ומחלקותיה, תהיה פטורה מהחובה שחייבים כל

התושבים ברשויות המקומיות, לשלם ארנונה. כמו שכתוב בחוק התכנון והבניה, כמו

שכתוב בחוק רישוי עסקים ובחוקים רבים אחרים, שדין המדינה כדין כל אדם אחר, זה

צריך להיות גם בענין הארנונה. למעשה זה היה צריך להתבצע לפני הרבה שנים. אני

לא רואה שום הצדקה שהדבר המנדטורי שנחקק ב-1938 ישאר בספר החוקים שלנו. לכן

אני חושב שצריך לבטל את הפטור ולהעמיד את הממשלה על אותו בסיס כמו התושבים. יש

לה נכסים, היא תשלם ארנונה.

מה שעושה את הענין עוד יותר מלאכותי, ירושלים וערים שהוכרזו כערי עולים

פטורות. אני לא יודע מה היתה ההחלטה בשעתה. נניח שהיתה לזה סיבה כלשהי. איזו

עיר או איזו רשות מקומית איננה עיר עולים היום? בכל מקום נקלטים עולים. גם

האבחנה הזאת שפעם היה לה איזשהו צידוק דחוק ומצוץ מן האצבע, עכשיו גם האצבע

נשרה והצידוק הצטמק לחלוטין.

לכן אני מבקש להעביר את החוק הזה לקריאה ראשונה ואחר-כך להכניס אותו לספר

החוקים ולבטל את האפליה האנטי-קונסטיטוציונית, האנטי-דמוקרטית והמיושנת הזאת,

שרואה בשלטון המקומי משהו נחות, שלממשלה יש עליונות עליו והיא לא צריכה לשלם

את התשלום שכל תושב אחר משלם.

נקודה אחרונה. לגבי השלטון המקומי, אני מוכרח לומר דבר אחד. הם לא כל כך

באים ליישם את תביעותיהם, לכן אני צריך להיות להם לפה גם אם הם לא ביקשו את

זה ממני, מפני שאני כעובד ציבור" בעירית תל-אביב ובמשך שנים שאני יושב פה אני

רואה שהאפליה הזאת של הממשלה כלפי השלטון המקומי, לפחות בנקודה הזאת, אין לה

שום צידוק ואין לה שום הצדקה. אני מבקש לבטל את זה כמה שיותר מהר.

י' גולדברג;

בראשית דברי אני רוצה לברך את חבר הכנסת וירשובסקי על הצעת החוק הזאת,

אני גם מצטרף אליה ואשמח לסייע לך בנושא הזה.

אני אומר לכם דברים מדהימים. רמת השרון או קרית ביאליק, לצורך החוק הזה

הן ערי עולים. מטולה, שכל צהייל שוכן בתוכה לא מקבלת ארנונה מכוחות צהייל

ומכוחות הבטחון, גם לא שליש. היום יש התדיינות אצל היועץ המשפטי לממשלה בנושא

הזה.

היו"ר י' מצא;

זה כולל גם מחנות צה"ל ומבנים? אנחנו מסתבכים יותר.



יי גולדברג;

מיד אתייחס לכל ואסביר את הענין. רמת השרון, עבור מחנות צה"ל מקבלת

ארנונה. קרית ביאליק, עבור מחנות צה"ל מקבלת ארנונה.

היו"ר י' מצא;

קרית ביאליק ורמת השרון הן ערים שהוכרזו כערי עולימ?

י' גולדברג;

כן.

הי ו"ר י י מצא;

מתי?
אי דובדובני
רמת השרון הוכרזה כעיר עולים ב-1956. קרית ביאליק הוכרזה כעיר עולים ב-

1958.

היו"ר י י מצא;

איזו עליה היתה ב-1958?

י' גולדברג;

בעיקר מרומניה. כתוצאה מכך נוצר פער אדיר בנושא הארנונה של רשויות

המקומיות. ערים שמבחינת מצב הארנונה שלהן הן כלכליות, הן הערים שנהנות כתוצאה

מהאבסורד שהן הוכרזו כערי עולים. כשפניתי בזמנו בנושא זה אמרו לי שבשלב מסוים

הפסיקו לדון מי זו עיר עולים. זאת-אומרת, קיים טאבו בענין הזה. כתוצאה מכך

נוצר עוות נוראי שיוצר אפלייה בין רשויות מבוססות לבין רשויות אחרות בנושאים

של פערי ארנונה.

יתרה מכך היתה מגמה במשרד הפנים ליצור איזון על ידי כך שרשויות חזקות

תסייענה לרשויות חלשות. באו הרשויות החזקות וטענו בתוקף;. הכיצד? גוזלים אותנו,

לוקחים את פת לחמנו, הרי אלה מסים שאנחנו זכאים לקבל כי אנחנו נותנים לתושבים

שלנו את השירותים. אבל בו בזמן יד אחרת לא יודעת את אשר נעשה בחוק והחוק יוצר

את אותו עיוות.

לכן התיקון הזה הוא חיוני. סוף סוף הוא יצור מצב טבעי ורגיל. יתרה מכך,

אני רוצה להביא לידיעתך, אדוני היושב-ראש, שבחוק ההסדרים החדש שמגיש שר האוצר

כחלק מתקציב המדינה לשנת 1992 יש סעיף מפורש שאומר; כל חבר כנסת שיציע הצעת

חוק שהמשמעות שלה שהיא תעלה לקופת המדינה יותר ממאה אלף שקלים, הוא יצביע על

המקור מאין יילקח הכסף. מה המשמעות של הצעת החוק הזאת? לא י ו וצרו עלויות

נוספות כתוצאה מיוזמות של הצעות חוק ולא ייווצרו פערים בתקציב המדינה. בו בזמן

שהצעת החוק הזאת בסך הבל באה ליישר הדורים. היעלה על הדעת שרשות מקומית תיתן

שירותים לקהל של 7,000 ,9,000 אזרהים אחרים שמסווגים תחת הקריטריון חברה



ממשלתית שחלקה סוחרת בבורסה, והיא לא תקבל את הארנונה לה היא זכאית? אנחנו

מגיעים לכל מיני אבסורדים בנושא של תשלומי הארנונה. כיצד אפשר לרמוס את השלטון

המקומי? הרי זו דוגמא בולטת ביותר ובוטה ביותר של רמיסת השלטון המקומי

באמצעטות חוק פיטורין מ-1938. אנחנו עדין חיים בתקופת המנדט לצורך התחמקות

מתשלום עבור שירותים שרשות מקומית נותנת היום.

חבר הכנסת וירשובסקי, אין לי כל ספק שהכנסת כולה תעמוד לימינך בנושא הזה

ואני בראשם. אני מברך אותך על כך.

מי וירשובסקי;

חבר הכנסת פרח הודיע שהוא מבקש להצטרף פורמלית להצעת החוק.

י י גולדברג;

אני מצטרף פורמלית להצעת החוק.

מי וירשובסקי;

אני מוכן לצרף כל אדם. אני חושב שזה הכרחי.

היו"ר י' מצא;

אני הזמנתי לדיון היום את ראש עירית אור-יהודה, יצחק בוכבזה, הוא יושב

אתנו כאן. הוא עניין אותי בהגשת הצעת חוק בתחום אחר שמיד הוא יסביר אותה.

אמרתי לו, במידה ו נשתכנע, או שאני אאמץ את זה כהצעת חוק שלי או שנשלב את זה עם

הצעת החוק של חבר הכנסת וירשובסקי. בכל זאת, אני לא רוצה כרגע לערבב שמחה

בשמחה, אבל אני רוצה שראש העיר ירצה בפנינו על ההצעה שלו, כך שנציגי האוצר,

בשלב הראשון שהם שומעים אותה, יוכלו להתייחס יחד או בנפרד גם להצעה הזאת.

בבקשה.

י י בוכבזה;

קודם כל, אני מברך על הצעת החוק של חבר הכנסת וירשובסקי. עדיף שהשלטון

המקומי יקבל כספים בזכות ולא בחסד, עדיפה התחשבנות חוקית. בשביל מה לתת מענקים

אם אפשר להסדיר פרינציפים חוקיים על יסוד מה נותנים או לא נותנים כספים לשלטון

מקומי. הממשלה נמצאת במקומות יותר ובמקומות פחות, כמובן המדינה הזאת גם היא

כשלעצמה תיצור דיפרנסיאציה, כי במקום שיש מחנה גדול או משרדים גדולים, המדינה

הזאת תהיה גדולה. במקום שיש בקושי סניף של הביטוח הלאומי ממילא המדינה לא תהיה

משמעותית. אני גם חייב לציין שמידת הצרכנות של משרדי הממשלה יחסית לארנונה שהם

אמורים לשלם היא לא כזאת פרופורציונית. בסך הכל זו תהיה נתינה נדיבה של המדינה

אבל על פי די ן.

סברתי שבהקשר הזה מן הראוי לזכור עוות היסטורי בנושא מס השבחה. מדינת

ישראל פטרה את עצמה ממס השבחה בכל קרקעות המדינה כאשר הן מנוהלות על ידי

המינהל. אם אותה קרקע שמושבחת על פי חוק התכנון והבניה מוחזקת באותה עת על ידי

חוכר או יזם כזה או אחר, ממילא היזם הזה משלם מס השבחה ושוב הרשות המקומית

שבתחומה נמצאת הקרקע נהנית מאותה הכנסה והכנסה די גדולה. ברעננה, פתח-תקוה,

רמת השרון, רוב האדמות אם לא כולן, מישהו מחזיק בהן ומחכה לשעת הכושר ולמימוש

הרווחים שלו בקרקע וממילא באותה הזדמנות גם הרשות המקומית מתעשרת במקביל.

כמובן שהשתלום של היזם בא בסופו של דבר על חשבון מס שבח, כי הוא מוכר לצרכי

החישוב והניכויים של מס שבח, מס רווחי הון וכל מה שקשור בזה.



חשבתי שזו הזדמנות לבוא ולומר שהמדינה תואיל בטובה, אם כבר מדברים על

השקפה מודרנית עם מדיניות מתקדמת של חבות הממשלה כמו כל אזרח, לתקן את העיוות

ההיסטורי הזה ולחייב את הממשלה לשלם מס השבחה לרשויות המקומיות.

אני רוצה לסיים את דברי בעובדה שכדאי שוועדת הפנים של הכנסת תיתן את הדעת

על המצב הלא נורמלי שקיים, שבעצם רשויות שונות זו מזו בפוטנציאל ההכנסות שלהן.

יש רשויות שמלחכות את העפר מאדמתן ויש רשויות שטובלות בשמן באדמתן.זו רק שאלה

של גובה הארנונה העסקית. בסופו של דבר העסק נותן ארנונה רווחית לרשות המקומית,

משום שהוא לא צורך חינוך, לא צורך תרבות, לא צורך רווחה, לכל היותר הוא צורך

קצת חניה, קצת תאורה וקצת שימוש בכבישים. בדרך כלל ההוצאות הכבדות של הרשות

המקומית הן בתחום החינוך, הרווחה, והתרבות. האזרח משלם שליש פר-מטר מרובע ממה

שמשלם עסק פר-מטר מרובע. זה מקור הכנסה מוכר וטוב לרשויות המקומיות. אני חושב

שמן הראוי שוועדת הפנים של הכנסת תחשוב על הנושא הזה בגדול ותבחן כיצד ליישם

איזונים בהכנסות בדרך של חקיקה או קריטריונים, שאם לא כן הרשות המקומית יכולה

להישאר בלי ארנונה מעסקים ובלי מס השבחה ותמיד תחזר על הפתחים. אני חושב שחברה

מודרנית ודמוקרטית שבנויה על הסדרים חוקיים, מן הראוי ומן הרצוי שתבחן כיצד

לאזן את הכנסותיהם של ישובים שאין להם פוטנציאל הכנסות מארנונה על עסקים

וממסים כאלה ואחרים על קרקע, ולא יווצר מצב מדומה כאילו הרשויות הללו צריכות

לחיות על חשבון הכנסותיהם של רשויות חזקות.

ד' כהן;

אני למעשה יכול להציג את עמדת הממשלה, כיוון שהצעת החוק של חבר הכנסת

וירשובטקי עברה את ועדת השרים לענייני חקיקה. עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת

החוק במתכונת הנוכחית ואני אסביר מדוע.

למעשה המשמעות של הצעת החוק כפי שהיא מוגשת היום, זו הגדלת המקורות

שיעמדו למספר רשויות מקומיות במליוני שקלים בשנה. מכאן צריך להדגיש שההתייחסות

של חברי הכנסת שדברו על הנושא הזה היתה אך ורק לנכסים בבעלות המדינה, בעוד

שהפטור הזה למעשה מגלגל פטור גם על רשויות סטטוטוריות כדוגמת רשות הנמלים,

רשות שדות התעופה ורשויות אחרות, כיוון שבחוק של אותן רשויות סטטוטוריות,

המיסוי שלהן מוצמד למיסוי של נכסי מדינה. כך שהבעיה היא הרבה יותר רחבה מאשר

מחנות צה"ל והקריה בתל-אביב, היא מקרינה גם על אותן רשויות סטטוטוריות. ההיקף

של המקורות שיוזרמו לאותן רשויות מקומיות הוא אדיר והוא י וזרם למספר מצומצם של

רשויות מקומיות. הסיבה לכך היא, כמו שהזכירו כאן, שבירושלים למעשה כן משלמים

ארנונה. למעלה מ-60 רשויות מקומיות הוגדרו כערי עולים ולמעשה כן משלמים

ארנונה. בחלק גדול מהרשויות הקטנות, הרשויות הערביות, הרשויות הדרוזיות

ורשויות מעין אלו, למעשה אין נכסים של המדינה ואין רשויות סטטוטוריות, כך

שלמעשה הנהנות העיקריות מהצעת החוק הזאת תהיינה תל-אביב, כי יש לה את הקריה

ומשרדי ממשלה ועירית חיפה שיש לה את רשות הנמלים ומתקנים אחרים של הממשלה ואלה

דווקא הרשויות החזקות. כך שלמעשה הצעת החוק הזאת עשויה לגרום להגדלה של ההוצאה

הציבורית בהיקף אדיר, שהממשלה לא יכולה להרשות לעצמה.

אדוני היושב-ראש, מה אנחנו כן מציעים? ואת זה אנחנו מציעים לעשות במסגרת

אמנה שכעת אנחנו מנסים לגבש יחד עם השלטון המקומי ומשרד הפנים, וזה בעקבות

המשבר שהיה לפני כשבוע וחצי ברשויות המקומיות. אנחנו מנסים לגבש איזושהי תמונה

כוללת של המקורות שיעמדו לרשויות המקומיות, שחלק מזה זה גם נושא הארנונה שכולל

גם את הארנונה ממשרדי ממשלה ומרשויות סטטוטוריות, חלק מזה זה מענק האיזון וחלק

מזה זה הכנסות אחרות של הרשויות שמעבירים משרדי הממשלה האחרים, והכוונה היא

ליצור איזשהו מנגנון שמבחינת ההוצאה הציבורית יהיה ניטרלי אבל מבחינת כללי

המשחק יכניס יותר רציונליזציה כי גם לנו עדיף שמשרד הבטחון יראה את העלות שיש

לו באחזקת מתקן כמו הקריה בלב תל-אביב. לכן, להצעה במתכונת הנוכחית אנחנו

מתנגדים.



מי וירשובסקי;

הדברים שאתה אומר, שעל פניהם הם דברים סבירים ומתקבלים על הדעת, שמעתי

לפני שלוש שנים. כשהגשתי את הצעת ההוק היתה לי פגישה עם גברת אחת ממשרד האוצר.
היא אמרה לי
במתכונת הזאת זה בלתי אפשרי, תן לי מספר חדשים כדי שנוכל לעבד

איזושהי הצעה שתאזן. נתתי לה כמה חדשים ועוד כמה חדשים, בסוף החלטתי שאני אעלה

את הצעת החוק ואביא אותה למליאה. המליאה אישרה אותה למרות התנגדות הממשלה. סגן

השר עזרן בא ואמר שהממשלה מתנגדת ובכל זאת ההוק עבר, מפני שאין תשובה. אילו

הממשלה לא היתה באה כך אלא אחרת או שהיתה מגישה תכנית, אפשר היה להתייהס אליה.

אגב זו לא הפעם הראשונה שהחוק הזה עובר. חבר הכנסת לשעבר דב בן-מאיר העלה את

זה בכנסת הקודמת או זו שלפניה ושמע אז את אותן טענות.

אדוני היושב-ראש, אם אנחנו רוצים לעשות סדר, אנחנו חייבים קודם כל לבטל

את הפקודה המנדטורית הזאת. אחר-כך תבוא הממשלה עם הצעה שהיא רוצה אי, בי, גי,

נוכל להתייחס לגופו של ענין. כך אני רואה את האפשרות של חקיקה מסודרת. אבל

בענין הזה מושכים אותנו לפחות עשר שנים.
די כהן
אני אנסה להתייחס מדוע אנחנו סבורים שההצעה של חבר הכנסת וירשובסקי היא

לא טובה במתכונת הנוכחית ומה אנחנו מציעים. היא לא טובה מסיבה אחת. אם הצעת

החוק הזאת תעבור ויום אחד הממשלה תגלה שהרשויות הסטטוטוריות והממשלה נאלצות

לשלם היקפים אדירים של ארנונה, לא תהיה לה ברירה, היא תצטרך לגייס את המקורות

האלה, לנטרל את הגידול הזה מאיזשהו מקום וזה עשוי לבוא ממענק האיזון של משרד

הפנים ומהמשרדים היעודיים. אלה למעשה שני המקורות היחידים. ההצעה הזאת פירושה
בלגן. יתחילו להגיד לעירית תל-אביב
אנחנו מורידים לך עכשיו כספים מחינוך

ורווחה כיוון שהקריה מתחילה להעביר לך עכשיו כסף. או שיגידו לרשות מקומית כמו
מטולה
אנחנו עכשיו מקזזים לך ממענק האיזון.
צי ענבר
למה לא?
מי וירשובסקי
זה אפילו הגי וני.
די כהן
לכן אנחנו מציעים כן להפעיל ארנונה על כל הנכסים האלה, לעשות את זה באופן

מדורג. הדבר הזה ייעשה באופן שסך כל ההוצאה הציבורית תהיה ניטרלית, וזה בשני
אמצעים
א. צמצום מענק האיזון. ב. אותם ישובים שלא מקבלים מענק איזון, כמו תל-

אביב, צמצום של הארנונות.
אי דובדובני
מה זה מדורג, על פני שנים?
ד' כהן
על פני שלוש-ארבע שנים הפעלה של ארנונה על אותם נכסים.



י' גולדברג;

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפרוס בפניכם תמונה מעניינת מאד, כי יד ימין

לפעמים לא יודעת מה יד שמאל מחליטה ויד שמאל לא יודעת מה יד ימין מחליטה. אני

רוצה לפרוס בפניכם קשת רחבה מאד של מדיניות.

מצד אחד, כנראה שאין חולק על כך שעצם האחיזה בקרנות המזבח של פקודה מ-

1938 זח פסול ואני חושב שזה פסול בעיני כל היושבים פה. אבל, בא נציג האוצר

ומסביר ולו ברמז איך בעצם ינוטרלו כל מיני השפעות ולו כדי שהתוצאה תהיה תיקו.

ואז הוא ממילא עושה זאת, הוא ממילא שוחק, אבל הוא טוען: הרשויות בזבזני ות,

לרשויות יש מענק איזון וכן הלאה . אז אולי בואו ניישר את העיוותים ונדע קודם

כל מי מעוות מה.

אני אתן פה כמה דוגמאות. בחוק ההסדרים, האוצר אומר שכל רשות מקומית לא

תוכל להעלות את הארנונה מעל למדד. לכאורה, גם אם החוק חזה יאושר, ממילא שום

רשות מקומית לא תוכל לקחת את הארנונה עבור המתקנים הבטחוניים, כי היא צריכה

לקבל אישור בכתב של שר הפנים ושר האוצר לפי החוק של האוצר. זאת אומרת, האיום

שאתה מאיים על חברי הוועדה על מנת שהחוק הזה לא יעבור, בעצם לא קיים, כי יש

חוק אחר שאומר שאי-אפשר להעלות את הארנונה בלי אישור האוצר. כך שלא יכול

להיווצר המצב שאתה מציג אותו. אבל מה? רשויות מקומיות יוכלו לטעון בצדק: עבור

זה מגיע לנו ואתם לא משלמים. אז אתה תבוא לעירית תל-אביב ותגיד לה: במקום

להשקיע ב"נתיבי אי ילון", שזה משרת את התנועה, במקום שהמדינה תשקיע, אתה תיקח

מהמקורות האלה ותחליט איך להתקזז עם עירית תל-אביב. אתה תבוא למטולה ותאמר לה:

מהמתקנים והרכוש ומה שנמצא אצלך וחי ופועל ועושה, אכן זה נכון. אבל יש מעברי

גבול שאתה לא משלם עבורם אגורה שחוקה, יש מתקנים שאתה לא משלם עבורם אגורה

שחוקה ויש שרשרת שלמה של נושאים שאתה לא משלם עבורם אגורה שחוקח. אז אולי נעשה

פעם אחת את החשבון בינינו כדי שיהיה חשבון ישר ונדע בדיוק שאם מדינת ישראל

רוצה לתמוך בישובי קו העימות היא תחליט כך כמדיניות אבל לא תיצור כל מיני

עוותים על עוותים ותתבסס על פקודה משנת 1938.

אין שום חשש לסחיפה בנושא מסי הארנונה מהטעם הפשוט. האוצר כבר הגן וביצר

את עצמו מעצם חקיקת חוק ההסדרים. אני נמצא כרגע בהתדיינות משפטית עם משרד

הבטחון בענין ארנונה שבתל-אביב כן משלמים ובמטולה לא משלמים גם את השליש, כי

החוק משנת 1938 אומר שבמקום ארנונה ישלמו אגרת אשפה וישלמו רק שליש.

כבר לפני שלוש שנים הנושא הזה הועלה ואז אמרתם שהבעיה תיפתר. הבעיה לא

נפתרה. החוק משנת 1938 לא עומד במבחן משפטי ואתם יודעים זאת. כך שאין שוני

מבחינת האוצר אם החוק הזה יאושר או לא יאושר.

משרד האוצר מדבר על ניטרול. הניטרול בא בחקיקה בארנונה, הניטרול בא

בהעלאה במסים, הניטרול בא בתקציב, הניטרול בא בבניה, הניטרול בא בהקפאה,

הניטרול בא בשרשרת שלמה של דברים. נדמה לי שמרוב ניטרולים נוצרו עיוותים כאלה

שאפילו אתם לא מעלים על דעתכם.
די כהן
איזה ניטרולים?



יי גולדברג;

אתה יודע שהיום הרשויות הכלכליות יכולות לעשות מה שהן רוצות, כי יש להן

בסיס אחר, וכל רשות אחרת אתה הופך לנתמכת כתוצאה מהעיוותים האלה ואז מתהילות

התדיינויות ופשרות בין משרד הפנים לבין משרד האוצר. אי-אפשר להכות בכל המקומות

ושלא יווצרו עיוותים. העיוותים האלה נוראים.

החוק הזה הוא חיוני. חייבים לתקן את העיוותים. חייבים לשבת ליד השולחן

ולמצוא את האיזונים המתאימים. אני לא חושב שאין הבנה באוצר למה שחיוני והכרחי

אבל בואו לא ניצור עוותים על עוותים. לכן אין שום מקום לעכב את החוק הזח. אני

חושב שהחוק הזה הוא חוק חיוני לא רק מבחינת הרשויות המקומיות אלא גם מבחינת

האוצר, לכל מינהל תקין. מי שדורש מי נהל תקין צריך לחייב את החוק הזה.

צי ענבר;

לגבי הצעת ראש עירית אור-יהודה בענין היטל השבחה, זהו נושא שונה לחלוטין,

מורכב ביותר. כאשר התקיימו דיונים בוועדה הזאת בתיקון לחוק התכנון והבניה,

התוספת השלישית שהטילה את היטל ההשבחה, מרבית הישיבות התקיימו רק על השאלה

ממתי, כמה ואיך תשלם המדינה. לא יתכן להכניס כעת נושא כזה שלא עבר ועדת שרים,

שלא נדון ושלא נבחן, במסגרת ההצעה הזאת.

אשר להצעתו של חבר הכנסת וירשובסקי. לי נראה שמבחינה עקרונית ההצעה הזאת

תואמת את המדיניות הכלכלית של הממשלה. מהי המדיניות בשנים האחרונות בעיקר, אבל

מאז ומתמיד? המדיניות היא שכל גוף ישלם את העלות הכלכלית האמיתית, מפני שאחרת

אין התייעלות, יש בזבוזים ויש שיקולים פסולים. יכול מאד להיות שאם צה"ל היה

משלם בעד כל הקרקעות שלו בקריה הוא היה מחליט שהוא בונה בנין אחד ואת יתר

האדמות הוא מעביר למדינה. היום השיקול הכלכלי הזה לא קיים ולא מדרבן

להתייעלות. כמו שאמר האוצר בצדק, פה מדובר לא רק על המדינה, מדובר פה גם על

רשויות שפועלות באופן כלכלי טהור ומקבלות יתרונות כלכליים ללא כל הצדקה.

לכן אני מציע שהצעת החוק הזאת אכן תועבר לקריאה ראשונה. אם יש לאוצר

הצעות, ההצעות האלה תוכנה בינתיים, ובהחלט זה צריך להשפיע על מענק האיזון.

מענק האיזון הוא לא דבר שמופיע בחוק. מענק איזון, כשמו כן הוא, אבל למה לנו

ליצור את התלות של רשויות מקומיות במענק איזון? הרי המגמה צריכה להיות שרשויות

תקיימנה את עצמן מארנונה וממה שמגיע להן. לכן לגבי המצב המעוות הזה, לתומי

סברתי שהאוצר יקפוץ על המציאה ויגיד; מצוין, הנה אנחנו יכולים ליישר את הקו

בעוד תחום.

עוד נקודה אחת. היום החוק יוצר אפליה בין הערים שמכריזים עליהן כערי

עולים ופתאם הן זוכות, ובין ערים שאינן מוכרזות כערי עולים. זה יוצר אפליה בין

ערים לבין מועצות מקומיות, כי על ערים רשאי שר האוצר להכריז כעל עיר עולים. על

מטולה הוא לא יכול להכריז, כי מטולה איננה עיר אלא מועצה מקומית.

ש' עיר-שי;

יכול להכריז גם על מועצה מקומית.

י' גולדברג;

למה לא הכריזו?



ד' כהן;

כנראה היא לא קלטה מספיק עולים.

י' גולדברג;

מה הקריטריון לקליטה?

ד' כהן;

10%.

י' גולדברג;

כל השנים קלטתי מעל %10.

צי ענבר;

כלומר, העוות קיים גם בתחום המועצות שמכירים בהן. אם כי אני מתפלא שעוד

אף מועצה לא פנתה לבג"ץ, כי אנחנו יודעים מה קרה לאהרונה עם ישובי קו העימות

ועם הבגייץ בקשר לכפר ורדים וכו'.

י' גולדברג;

אסור לי כרשות לפנות לבג"ץ.

צי ענבר;

מותר לך לפנות לבג"ץ נגד שר האוצר.

י י בוכבזה;

אם האפליה שאתה מדבר עליה, אתה לא רואה אותה גם בנושא מס השבחה?

צי ענבר;

יכול להיות שאתה צודק. אני רק אומר שזה נושא מאד מורכב.

היו"ר י י מצא;

הוא שאלה שאלה אחרת, שאלה מקצועית. האם אתה רואה בזאת גם כן עילה לתביעה

משפטית?

צי ענבר;

לא לתביעה משפטית.

י י בוכבזה;

אתה בהצדקה לקבלת החוק חזה אמרת יש אפליה מובהקת. האם בענין מס השבחה,

שאלה חייבים ואלה פטורים, אין אפליה?



צי ענבר;

בענין מס השבחה, המחוקק קבע במפורש; ואילו בענין זה, האוצר מחליט מי כן

ייחשב עיר עולים ומי לא. אם היו אומרים: כל רשות מקומית שקלטה למעלה מ-10%

מתושביה עולים תהיה עיר עולים, הקריטריון היה אובייקטיבי.

ד' כהן;

אני מציע לעשות את זה קצת שונה מההצעה הזאת. עכשיו יושבת ועדת הרמלך-

מי וירשובסקי;

אני הייתי עובד ציבור הרבה שנים. כשאני שומע ועדה אני כבר רואה מה קורה.
די כהן
יושבת עכשיו ועדת הרמלך ושר הפנים מתכוון להקים ועדה נוספת בנושא חלוקת

מענק איזון לפי קריטריונים, ומכל העסק הזה אנחנו מנסים להוציא איזשהו מסמך,

שגם אני שמעתי לא פעם את חבר הכנסת וירשובסקי מדבר על אמנה בין השלטון המרכזי

לשלטון המקומי, שיסדיר מי נותן מה, מי חייב מה, ואתה אדוני היושב-ראש, היית גם

שותף לאותו סיכום שהיה פה עם השלטון המקומי לפני שבוע וחצי.

אני מציע: תנו לאותה אמנה ציאנס של חודשיים, ואז במסגרת אותה אמנה ננסה

לתת פתרון גם לנושא הזה, משהו שמבחינת ההוצאה יהיה ניטרלי. זה אומר שבתל-אביב,

שאנחנו לא יכולים להקטין מענק איזון אז התושבים ירוויחו ונפחית ארנונות. במקום

שכן יש מענק איזון זה יבוא על חשבון מענק איזון.
היו"ר י' מצא
אתה לא משיב, אתה מתחמק מתשובה ישירה ואני מבין אותך. הטיעון שלך רק מגבש

אצלי את העמדה. אני נותן לך לא חודשיים אלא 12 חדשים, 10 חדשים. להיפך, אני

רוצה שהחוק הזה יהיה זרז לשר הפנים ולשר האוצר לבוא ולהגיד: תראו, יש חוק. כעת

גם ועדת הרמלך מצווה להתחשב בכך, כי לוח השנה רץ קדימה ואם אנחנו לא נזדרז,

בשנה הבאה נשלם מבלי שנתחשב במענק איזון, מבלי שנתחשב בעיריה נטולת מענק

ובעיריה אחרת. לכן הריצה תהיה יותר מהירה ובצורה י ותר מסודרת, כשמרחף החוק

הזה.
די כהן
אומר לך ממה אנחנו חוששים. אתה אומר שתחילת הצעת החוק הזאת תהיה 1993.

אתן דוגמא, רשות מקומית כמו תל-אביב, שנרצה לעשות את זה ניטרלי מבחינת ההוצאה

שלה, נצטרך בחקיקה להפחית את הארנונה שלה או לא לאשר לה עידכון מלא של

הארנונה. דבר כזה יכול לעבור חקיקה ויכול לא לעבור חקיקה. כלומר, יכול להיות

מצב שיגיע ה-1 בינואר 1993 והצעת החוק הזאת תתחיל לפעול. לעומת זאת, הצעדים

המלווים, המנטרלים, לא יופעלו. וכך יש לנו חשש שרשות מקומית כמו תל-אביב, פתאם

תמצא את עצמה עם עודף בתקציב הרגיל, שיכול להגיע לעשרות מליוני שקלים בשנה. זה

החשש שלנו. אני אומר את זה בצורה גלויה.
ש' עיר-שי
העלות של כל השינוי הזה היא אדירת. דברו על עוותים מכל מיני סוגים, זה לא

העוות היחיד. יכול להיות עוות גם ברמת הארנונה בין שתי ערים במרהק 30 מטר

בהפרשים אדירים. אם ההוצאה הכספית הזאת לא תאוזן במהלך חקיקתי משולב וב-1

בינואר 1993 זה יופעל, תחשבו מה היה קורה אם זה היה נופל לא על המדינה, על

עסקים קטנים בלי שיש איזון. זה אומר הוצאה מתקציב המדינה. במצב היום של

המדינה, מבחינת תקציב המדינה, זה ארמר מסים ובעצם מה שעשיתם בעקיפין, הטלתם

עוד ארנונה על האזרחים. כשדברתי על גוף עסקי קטן, אני לא בטוח שמפעל יודע

ומסוגל להעביר את הצד הפיזי שלו כדי לחסוך בארנונה. פה אתם מדברים על הקריה

בתל-אביב. להעביר, לצמצם שם, אלה עלויות אדירות כשלעצמן. זמן תגובה מינימלי,

אני לא מדבר על שנה, אני מדבר על יותר מזה, וזה גם חלק מההדרגה שדורון דיבר

עליה, זה עסק ענק, זה סיפור מסובך. דיברו על כך שעקרונית אנחנו מבינים ואולי

אפילו תומכים בתפיסה הכלכלית שמאחורי והדבר הזה וזה רציונליזציה של ההוצאה.

תיקחו למשל עוד עוות. עירית ירושלים מקבלת תמיכה מסיבית לא בגלל שהיא עיר

עולים אלא בגלל ירושלים כבירה. אתם בדקתם מה הארנונה לאזרחים בירושלים? זה

עוות אדיר. זח לא יילך בחקיקה. יעבור תמהלך שלכם שהוא נסתם ברמה בעקרונית שלו

ולא נצליח לאזן אותו בחקיקה. זו תהיה התוצאה וזו האחריות שלכם. זה אומר מסים,

זה אומר העלאת הארנונה.

חבר הכנסת יוסי גולדברג, אמרת שאם החוק הזה יכנס אז חוק ההסדרים שיעבור

מגן ובלי היתר אי-אפשר יהיה לקבל מהמדינה אגורה אחת. זה לא נכון. ההיתר שיש

לפי החוק הזה גם בשנים עברו וגס היום זה להעלאה מעבר למדד. ארנונה למטר מרובע

על הנכסים של המדינה, אם החוק הזה עובר-, מיד אתה גובה.

י' גולדברג;

אני אתקן אותך. רשויות מקומיות, למעט כאלה שהגישו חשבון למשרד הבטחון

ונמצאות בהתדיינות עם משרד הבטחון, לא, יכולות בחוק הארנונה שלהן להכניס צרכן

חדש. זאת אומרת, לא יכולים להכניס את משרד הבטחון כצרכן חדש.
שי עיר-שי
אני לא בטוח שזה נכון.
י' גולדברג
אני בטוח. לכן לפני שנה נוצרו אצלי עוותים בעקבות החוק הזה.
שי עיר-שי
הסעיף אומר שעל עיריה אסור להטיל ארנונה על סוג נכס חדש. בנין של הממשלה

הוא לא סוג נכס חדש.
י' גולדברג
יתכן שאתה לא בקיא בזה. אני רוצה שתדע, אני לא יכול להכניס את משרד

הבטחון בתוך חיובי הארנונה שלי אם הוא לא הוכנס. אם הוא הוכנס, הוא בפנים. אם

הוא לא בפנים, אני לא יכול להכניס אותו אלא באישור שר הפנים ושר האוצר, כי

יצרתם הקפאה, יצרתם מצב שלא נוכל לשנות שמות בשביל לחייב ארנונה. הרי עשיתם את

זה על מנת שלא יהיה מצב שמישהו ישנה את השם ועל ידי כך יטיל ארנונה ויגדיל

אותה.



שי עיר-שי;

אני רוצה לקרוא לכם את הסעיף ואני עומד על רעתי. הסעיף אומר כך: "רשות מקומית

לא תטיל בשנת הכספים 1992 ארנונה על סוגי נכסים ועל סוגי שימושים שעליהם לא הטילה

ארנונה בשנת הכספים 1991." נכס של המדינה שהוא בנין, אם למגורים ואם לשירותים,

השימוש הזה שיכול להיקרא שירותים, זה סוג שימוש, כן מוטל עליו ארנונה, לא על

המדינה כי היה לה פטור.

מי וירשובסקי;

ארנה טועה. לגבי הבנין כן, לגבי השימוש לא.
שי עיר-שי
זה לא עיקר הו יכוה. אי-אפשר ללכת על המהלך הזה בתיקון כזה פשוט, למהוק שלוש

מלים ולא להבין את המשמעות הציבורית, הכלכלית וזמן התגובה.

אי דובדובני;

אני רוצה להתייחס לנקודה האחרונה. בעקרון אנהנו תומכים בהוק הזה. זו עמדת

משרד הפנים.

ד' כהן;

זה לא נכון. יש עמדת ממשלה.

הי ו"ר י י מצא;

יש בפני במפורש המסמך שהראה לי היועץ המשפטי. בממשלה התנגדו להוק הזה, ארנה לא

מוסיף לי מאומה. זה לא על דעת הממשלה. כעת אומר לנו נציג משרד הפנים שמשרד הפנים

תומך בהוק הזה.

אי דובדובני;

אני רוצה להשלים ולומר שהרשויות המקומיות, בשנתיים האהרונות קלטו כמעט כ-400

אלף עולים והנטל הכספי הוא כבד. הממשלה עוזרת לרשויות המקומיות. משרד הפנים עוזר

לרשויות המקומיות בנושא קליטה, אבל המקורות מצומצמים ומה שאפשר עושים. אני אתן

דוגמא. הזכירו את רמת השרון שכמעט לא קלטה עליה. לעומת זאת, היפה קלטה כ-35 אלף

עולים, שזה כמעט כמו שתי עיריות, ומקבלת את העזרה שלנו, אבל היא מנועה מלגבות

ארנונה ממקורות כמו רשות הנמלים ומקורות אהרים, וכיום היא נמצאת במצב שהיא נמצאת.

אותו דבר לגבי נתניה, שקלטה 27 אלף עולים, לא מסוגלת לגבות ארנונה מבנייני ממשלה

ובניינים דומים. תל-אביב גם קלטה כ-23 אלף עולים, גם מזה אי-אפשר להתעלם, והעזרה

שלנו היא מצומצמת ומזערית גם לאותן רשויות חזקות, אנחנו עוזרים הרבה יותר לרשויות

בעלות המענק.

אנחנו מצידנו עוצרים כרגע הכרזות על ערי עולים בגלל הצעת החוק הזאת ומודיעים

לרשויות המקומיות שיש הצעת חוק בדרך. אם החוק יידחה ל-1993. עיקר הנטל של קליטת

עליה נופל על הרשויות המקומיות, זה בעצם ייצור מבחינת תזרים מזומנים חוסר במימון

ביניים. הזירוז של יציאה ממרכזי ערים של אותם ממשרדי ממשלה, אני חושב שיהיה גדול

יותר וידחוף אותם לצאת ממרכזי ערים אם החוק הזה יבוא יותר מוקדם ולא יותר מאוחר.

הנקודה האחרונה שאני רוצה להעלות היא לגבי בקשות שמונחות באוצר בענין היתרים

חריגים. רק דוגמא אחת, יש מועצה אזורית שיש בה רק מגורים ובנו היפרכל. ההיפרכל

כבר עובד. הרשות לא מסוגלת לגבות שקל מאותו היפרכל של מאות ואלפי מטרים, משום

שלנכס הזה אין סיווג כזה, כי מעולם לא היה היפרכל, לא שימוש כזה ולא נכס מסוג

כזה. התשובה שקבלנו, נכון לעכשיו, שעד שלא תהיה אווזה אמנה אין העלאות חריגות.

מבחינתן של הרשויות המקומיות זה עוות ונזק.
היו"ר י' מצא
אני יודע שיושבים על מדוכת האמנה ועל מדוכת תיקצוב השירותים הממלכתיים. יהד

עם זה, יש פה אפליה נודאית, היא בולטת במיוחדת בשנתיים האלה של העליה האדירה

ובשנה האהרונה עוד יותר. מצד שני, אני יודע שיש התחשבות מסויימת על ידי אותו

מענק עליה או סל קליטה שניתן לרשויות המקומיות, אמנם הוא מצומצם אבל הוא סל קליטה

שעונה במידה מסויימת על הצרכים. כך שאי-אפשר לתת לרשות המקומית פעמיים עבור

קליטת עולים, פעם אחת כעיר עולים ופעם שניה במסגרת סל קליטה. אין ספק שיש כאן

בעיה שחייבים לפתור אותה. האוצר יחד עם משרד הפנים חייב למצוא את הדרך הנכונה

כיצד לא להעשיר קופות בצורה מיותרת. אני שומע שהאוצר מציע את הפתרון המדורג.

לכן אני רוצה להעביר את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה עם התיקון של תחילה

ב-1993. אם תבואו ותאמרו לנו שאתם מציעים לציין בחוק גם את הדירוג שאתם מדברים

עליו, הוא די קשה, הוא עדין יצור אפליה, אפשר יהיה להכניס את זה בתיקונים שיכנסו

בהכנה לקריאה שניה ושלישית.
מ' וירשובסקי
אני תומך בזה.

ד' כהן;

אני רוצה לומר לפרוטוקול ששר האוצר יפעיל משמעת קואליציונית.

מ' וירשובסקי;

אני מציע לד לא לומר את הדברים האלה.

ד' כהן;

זה בניגוד לעמדת הממשלה.

היו"ר י י מצא;

היועץ המשפטי שלנו יכין את הפיסקה הנוספת ונעביר את הצעת החוק הזאת לקריאה

ראשונה. אני מעמיד להצבעה. מי בעד הצעת ההוק עם התיקון שבקשתי להכניס?

הצבעה

בעד הצעת ההוק - 3

נגד - אין

נמנעים - אין

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה

(פיטורין) (מסי 5). התש"ן-1990 נתקבלה

הי ו "ר י י מצא;

שלושה בעד. אני מודה לכם. תמה הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 05;11

קוד המקור של הנתונים