ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/10/1991

הצורך בשמירתם וטיפוחם של נחלי ישראל ומניעת זיהומם; הצעות לסדר-היום

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 213

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. כ' בחשון התשנ"ב (28 באוקטובר 1991) , שעה 11:00

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

ע' סולודר

מי וירשובסקי

מוזמנים; דר י ע י פרוז'יניך - סמנכ"ל המשרד לאיכות

הסביבה

ד' רוזנצבייג - מנהל אגף שימור קרקע,

נציבות המים

אי שלף - מהנדס ראשי, נציג נציב מים

י' ריעני - יו"ר הגנים הלאומיים

די פרי - רשות שמורות הטבע

מי בו-גרשון - משרד הפנים

ת' רוזנבלום - מנכ"ל רשות נחל הירקון

מי ליפשיץ - החברה להגנת הטבע

מזכיר הוועדה (בפועל); א' קמארה

קצרנית; ת' צנעני

סדר-היום; הצעות לסדר-היום (חה"כ ע' סולודר)

הצורך בשמירתם וטיפוחם של נחלי ישראל ומניעת

זיהומם - הצעה לסדר-היום של חה"כ עי סולודר.



הצעות לסדר-היום

היו"ר י' מצא;

אני פותח את ישיבת הוועדה. בפנינו הצעה לסדר-היום שהאישה חה"כ

עי סולודר. השם שנתנה להצעה לסדר-היום: "הצורך בשמירתם וטיפוחם של

נחלי ישראל ומניעת זיהומם". הצעה זו לסדר-היום עלתה בכנסת ב-29 למאי

1991, ומאז זרמו הרבה מים בנחלים האלה.

עי סולודר;

כמעט התיבשו.

הי ו"ר י י מצא;

כן ,והנה אנו מעלים את זה לדיון . אני מבקש, חה"כ סולודר, שתאמרי

בקצרה כמה מילים על הנושא.

עי סולודר;

אני רוצה ברשותך להגיש שתי הצעות לסדר-היום. הנושא הראשון הוא

הנושא של רעידות האדמה.

היו"ר י' מצא;

שמרעידות את הלב.

עי סולודר;

מדי פעם. אני חושבת שזה עניינה של הוועדה הזו משום שזה עוסק

בתקני הבניה ויש גם לבדוק את הנושא הזה מבחינת ההתארגנות של הרשויות.

אני מבקשת לקיים דיון בנושא זה.

הנושא השני עוסק בחברות אבטחה שמשרתות גופים שונים ובאות לפעמים

כביכול במקום המשטרה. בשעתו היה הנושא של משטרות פרטיות והענין הוגדר

ועוגן בחקיקה או בתקנות וכיום זה לא גורם מפריע. לאחרונה אנו עדים

לכל מיני חברות אבטחה שגופים ציבוריים שוכרים את שירותיהן , ובסופו של

דבר האזרחים נזקקים לקרוא למשטרה כדי להגן על עצמם מפניהן של אותן

חברות אבטחה. כפני שבועיים התפרסם המקרה של "חוד החנית".
היו"ר י' מצא
ברור לגמרי ששני הנושאים חשובים. בשל חשיבותם אני מציע לך

להעלות אותם להצעות לסדר-היום ולא כבדרך אגב. העלי אותם במליאה

להצעות לסדר-היום רגילות ואז זה יגיע לכאן . חשוב להעלות את נושא

רעידות האדמה להצעה לסדר-היום עם נתונים, עם נאום. שני הנושאים

רציניים. יש לעשות זאת במסגרת מסודרת, כי זה לא דבר דוחק ויש זמן

להכין הצעה מסודרת מאד.

הצורך בשמירתם וטיפוחם של נחלי ישראל ומניעת זיהומם

עתה, רבותי, נאש לנושא שלפנינו. ביקשתי את חה"כ עי סולודר לפתוח

בדברים, בנוסף להצעה שכבר הוגשה, ואז נקיים דיון . חה"כ סולודר, אשמח

אם תפרטי באלו נחלים מדובר. אני רואה פה רק אל הירקון .
ע' סולודר
חשבתי שמן הראוי להזמין לפחות שתי רשויות שכבר מוסדרות ועוסקות
בשני נחלים גדולים
הירקון והקישון , שהם בעיתיים במיוחד וגם חובקים

כמה רשויות. אבל נושא הנחלים הרבה יותר רחב. בארצנו, שאינה משופעת

במים, נהרות או מעינות כמו בעולם, אותם נחלים מעטים שקיימים הופכים

לעיתים במקום מובילי מים למובילי ביוב ולכלוך. אפשר למנות כאלה

לאורכה של הארק.

בהצעה פרטתי יותר, אבל כאן אני חושבת שנשמע מן המומחים יותר

פרטים על המצב, לכן לא אפרט על כל נחל ונחל.

נחלים רבים אינם קיימים עוד או שהם סתומים ע"י ביוב. בנוסף, אנו

יודעים שגם בעיית הסדרת הביוב והלכלוך שנכנס לנחלים מחייבת טיפול.

אני זוכרת שבשלוש כנסות טפלנו בנושא של הקמת רשויות בוועדת

הפנים. כבר בכנסת ה-10 טפלו ברשות הירקון , שהיום היא פועלת. ישנה גם

רשות הקישון . אבל חשוב לשמוע כיצד הן פועלות.

יש לי חוברת ואפשר למנות שורה של נחלים. הנחלים מחולקים בחלקם

באגן הניקוז המערבי וחלקם באגן הניקוז המזרחי, ישנם נחלים בגליל
העליון כמו
זיו, שעל, געתון , בית-העמק, נחל יוסף, ציפורי, נעמן ,

קישון .

היו"ר י' מצא;

האם הם מוזנחים ? האם הם מופקרים ?

עי סולודר;

מרביתם מוזנחים. אפשר למנות עוד נחלים. למשל, באיזור הכרמל:

גלים, אורן, מערות, תנינים, אלכסנדר, חדרה. וישנם עוד נחלים שאין

צורך לראות אותם, מספיק שנוסעים לשם ומריחים או,תם. חלקם עלו על שולחן

הכנסת ובדיונים. ישנם נחלי הניקוז החל מהירדן, נחלי הכנרת, עמוד,

צלמון , ארבל, ירדן תחתון, יבניאל, תבור, יששכר, תרוד.
הי ו "ר י' מצא
כולם במפת ישראל, אבל מה הרשימה הזו ?

עי סולודר;

מרביתם מובילים ביוב ולכלוך. על אף שיש לנו חקיקה וגופים

אחראיים, השמירה עליהם אינה מוסדרת. לדוגמא אביא שני נחלים שליד

ביתי; נחל תבור מצד אחד ונחל חרוד מצד שני. גם שם הדברים אינם

מוסדרים.

לא מניתי את הנחלים בשומרון . שם אנו יודעים שהבניה המהירה, ללא

סידורי ביוב, גם היא גורמת לזיהום קשה של הקרקע. לא מניתי נחלים בנגב

ולן הלאה.

אנו מוכרחים לתת את הדעת לטיפול וגם לאכיפת החוק ברשויות.

היו"ר י' מצא;

מי במדינה ממונה על הנושא הזה ?



ע' סולודר;

ראשית, על הנושאים של המים ממונה נציבות המים. בנוסף, ישנן

רשויות ניקוז, ישנן רשויות ביוב, שעליהן ממונה משרד הפנים. אבל על

המים כמים, על משאבי המים בארץ, ממונה נציבות המים. ישנן כבר כמה

רשויות מוסדרות, כפי שאמרתי. חשוב שנשמע היום דו"ח יותר מפורט. נראה

מה מחייב אותנו לטיפוס יותר אינטנסיבי על מנת למנוע את התופעה של

מובילי ביוב וריח במקום מובילי מים. יושבים כאן אנשים שעוסקים בזה

יום יום.

היו"ר י' מצא;

חה"כ סולודר, מדברייך, איני מביו עדיין מיהו הגורם האחראי

לנושא. נחלים זה לא מים, ולכן נציבות המים לא אחראית עליהם. יתכן

שהיא אחראית על-פי הכתוב בלבד.

אנ מבקש לשמוע את הנוכחים. אני מבקש שתציגו את עצמכם.

ע י פרוז 'יניו ;

אני סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה.

התחלנו לטפל בנושא נחלים עוד בהיותנו במשרד הפנים בתקופת השירות

לשמירה על איכות הסביבה. הגענו למסקנה, שהמסגרת הנאותה לשקם, לשמר

ולהפעיל נכון את הנחלים היא מסגררת של רשויות נחל. זהו החוק מ-1965,

שלמעשה לא הופעל מעולם. כ-10 שנים פעלנו כדי להקים את רשות הנחל

הראשונה. בהמשך הדיון , יתאר חיליק רוזנבלום, מרשות נחל הירקון , ;יצד

פועלת רשות זו, המשמשת לנו מודל. יש ברשותנו תוכנית-אב פנימית לבניית

רשויות נחל נוספות. אני מציע ליצור אבחנה, לפחות בדיון זה, בין נחלי

החוף לשאר הנחלים.
היו"ר מצא
חה"כ סולודר, מלאי את מקומי לכמה דקות.

ע' פרוז'ינין ;

מערכת נחלי החוף היא הפגועה בצורה הקשה ביותר. חה"כ סולודר

הזכירה את נחל תבור. אבל מבחינת המורכבות, האופי, והמשמעויות של

זיהומי תהום קיים שוני בין נחל תבור ונחלי החוף. מבחינה סביבתית

ואקולוגית, נחלי הוזוף הם הבעיה העיקרית שלנו, ואני אתרכז בזה. צילום

המצב בדברי חה"כ סולודר, משקף את המצב המורכב שהתפתח במשך עשרות

שנים. סיבותיו מורכבות אם מתפישת מי השטפונות, אם מתפישת מי המעינות,

אם מהזרמת ביוב ואם מעבודות של רשויות ניקוז. יש מכלול שלם של נושאים

כלכליים ופוליטיים שגרמו למצבם הקשה של נחלי החוף.

מבחינת המינהל הסביבתי, מדובר בכמה שלבי התמודדות עם הבעיה.

ראשית, אנו עוסקים במניעה. שנית, ישנה התמודדות עם בעיות קיימות.כמו-

כן , קיים נושא השיקום. השיקום, מטבע הדברים, מפאר אחר ההתמודדות עם

הבעיות השוטפות, לכן איננו יכולים להצביע עדיין על הישאים משמעותיים

מבחינת שקום נופים ושקרם המערכות של נחלי החוף.

מבחינת יצירת הכלים הארגוניים, רשות נחל הירקון החלה כבר לפעול.

על יוסי ריעני הוטל לעסוק בהקמת רשות נחל קישון . אנו פועלים להקמת

רשות נחל אלכסנדר, רשות נחל חדרה ורשות נחל שורק. כמו-כן , קבענו סדרי

עדיפויות בעניין . לדעתנו, רשות נחל היא המסגרת הארגונית הרצויה.



אני מניח שנשמע כאן את נציגי נציבות המים. לעיתים יש לנו

התנגשויות אינטרסים, עמדות ותפישות שונות לגבי הדרך לטפול בנחלים.

לכאורה, רשויות הניקוז אמורות לטפל בזה באופן מעשי. אינני מאמין שהן

המסגרת המתאימה לכך, לא מבחינת המבנה שלהן , לא מבחינת דרך הפעולה

שלהן , לא מבחינת מטרותיהן ולא מבחינת האמצעים והסמכויות העומדים

לרשותן . בסופו של דבר, תצטרך המערכת הממשלתית להחליט באיזו מסגרת

יטופל נושא שיקום הנחלים.

מבחינה משרדית, אנו מפעילים את הסיירת לניטור נחלים. אנו מקבלים

דיווח שוטף על רמת המים, הזורמים בנחלים, ואיכותם. הסיירת מופעלת ע"י

רשות שמורות הטבע. אנו הממונים והמכוונים שלה, והיא נמצאת באחריותנו

מבחינה מקצועית ופיננסית. אנשי הסיירת כובשים חולצות ירוקות. הסיירת

פועלת כבר 15 שנים. היא הופעלה במקור במימון משרד הפנים ונציבות

המים. מאוחר יותר, משרד הפנים הפסיק את מימונו. הסיירת מנטרת, דוגמת

ומוציאה דוחו"ת שנתיים על איכות המים בנחלים.

עם חלוקת התפקידים בין המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים, עבר

הנושא לאחריותנו, ותקציבים הועברו אלינו. היום, ההפעלה היא באחריות

מלאה של המשרד לאיכות הסביבה.
היו"ר י י מצא
הגיוני יותר לשמוע שהמשרד לאיכות הסביבה אחראי לנושא, ולא

נציבות המים.
ע' פרוז'יניו
סיירת ניטור הנחלים מופעלת ע"י המשרד באופן ישיר. היא עוסקת

בזיהוי ואיתור מפגעים ובהעברת תלונות לגורמים מקצועיים במחוזות.

הניטור מראה מה המצב בשטח, אבל אינו מציע פתרונות ואינו מגבש מסגרות

ארגוניות להתמודדות עם הבעיה.

עדיין קיימים אצלנו ויכוחים ודיונים לגבי.זרימת קולחים בנחלים.

כיום, ברוב נחלי החוף זורמים מי קולחים. חלק מפתרונות הביוב מתבססים

על טיהור ברמה מסויימת והזרמת קולחים אלה לנחלים. פתרון זה לטווח

רחוק לא מקובל עלינו. אנו חושבים שיש להקצות מים שפירים לנחלים.

היו"ר י' מצא;

להקצות ממה ?

ע' פרוז'יניו ;

ממשק המים.

היו"ר י י מצא;

מדוע אי אפשר להקצות מי קולחים שהם מים מטוהרים ?

ע' פרוז'יניו ;

בין השאר, כי חמיד קורוח חקלות במכוני טיהור-שפכים. עלולה להיות

תקלה בהזרמת מי הקולחים ו/או הביוב, ברמות הטיהור השונות שלו, לנחל.

התוצאה תהיה נזק לנחל והרס של כל מה שעשית לשיקומו. לכן לטווח רחוק,

הפתרון של הזרמת מי קולחים לנחלים לא מקובל עלינו.
היו"ר י' מצא
במציאות העגומה של משק המים, האם אתה רואה אפשרות שיפרישו מים

לנחלים ?

ע' פרוז'יניו;

אני סבור שכן . אמרתי "לטווח הרחוק", כאשר משק המים ינוהל בצורה

אחרת מבחינת ההקצאות, ויהיו מתקני התפלה מקומיים, ונגיע לרמת טיהור

גבוהה יותר, ניתן יהיה למצוא פתרונות לבעיה. יש לי רעיונות ומספרים

ברי השגה, מבחינת הקצאת מים שפירים,

אם נעצור את זרימת הקולחים לנחלים נהיה בדילמה כי הנחלים זקוקים

למים. מאידך, לטווח רחוק אנו נגד הזרמת מי קולחים לנחלים שעלולה

לפגוע בשיווי המשקל העדין של המערכת האקולוגית בנחל, כמו בנחל

אלכסנדר.

בטווח הקצר והבינוני, יש לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח

רמת קולחים שתאפשר קיומן של המערכות האקולוגיות.
מבחינתנו כמשרד קיימת בעיה נוספת
אנו אחראים ללוחמה ביתושים,

והנחלים הם מקור בעייתי מבחינה זו. אנו רוצים לשמר את הצמחיה הטבעית

במקביל ללוחמה יעילה ביתושים. אנו מפתחים טכניקות וגישות שונות

להתמודד עם בעיה זו. קיימות בעיות של נגישות, של זרימה ושל חומרים

מזהמים. אני רוצה שחברי-הכנסת יהיו מודעים לדילמה ולבעיתיות בנושא.

היו"ר י י מצא;

אני מבקש לשמוע את מר שלף אלעזר. מה תפקידך בנציבות המים ?
א י שלף
אני משמש כמהנדס ראשי, ומופיע כאן כנציגו של נציב המים. בדברי

אשתדל להציג את הנושא בהרחבה. דנו בנושא גם לפני שנתיים. אפשר יהיה

לראות זאת, אם יעיינו בפרוטוקולים מאותה תקופה. הכנתי מעט חומר כדי

לתת hintingאו רמזים על הנושא.

כפי שמר פרוז'ינין ציין , הבעיה העקרית בנחלים היא הביוב. בעיה

נוספת היא בעית השטפונות. לא כל מי השטפונות הם מים ברוכים, ועוצמת

השטפונות גם היא מחייבת התיחסות. את נושא השטפונות יציג, בהמשך

הדיון , עמיתי, מר פרוזיינין . נושא השטפונות הוא נושא חשוב שמשתלב

במערכת הכללית של אחזקת קרקע.

בנושא ניטור הנחלים, שהוזכר, עוסקת נציבות המים למעלה מעשר

שנים. התקציב שהועבר היום, בעקבות החלטת ממשלה, הוא תקציב משותף,

ואנו משתפים פעולה עם המדור לניטור נחלים.

אנו לוקחים חלק בדו"ח ניטור נחלים וגם בדוחו"ת אחרים. מדי

שנתיים שלוש אנו מפרסמים דו"ח שנקרא: "סקר איסוף וטיפול בניצול

שפכים". הדו"ח האחרון נעשה בשנת 1989 והוצא לאור במרץ 1990. אני

מנית, שדו"ח זה מצוי ברשות הוועדה. בדו"ח מופיע כל ישוב, תרומת הביוב

שלו ולאן זה זורם. אגב, נדמה לי שזה מקור המידע היחידי שמרכז את

הנתונים האלה, חוץ אולי ממשרד הפנים וכמה נסיונות פה ושם לאסוף

אינפורמציה. ברצוני להביא כמה מספרים כדי לסבר את האוזן .

כמות הביוב הכללית היא 293 מליון קוב מים. מכמות זו מנוצלים

בחקלאות, ברמות שונות של איכויות, כ-193 קוב מים. כלומר, 100 מליון



קוב מים אינם מנוצלים. מתוך 100 מליון קוב המים הללו החלוקה היא:

1. בורות סופגים (מה שלא זורם למערכות הביוב, אלא נספג בקרקע,

שזו רעה חולה בפני עצמה) - נספגים כ-18 מליון קוב מים.

2. לים זורמים כ-9 מליון קוב מים של שפכים גולמיים.

3. לבריכות אידוי תעשיה וכו' זורמים כ-7 מליון קוב מים.

4. לנחלים זורמים כ- 64 מליון קוב מים.

ישנן כ-50 נקודות ישוב שמזרימות ביוב לנחלים: מירושלים ועד לדרך

י ו"ש ועד לחדרה ועד לישוב קטן כניר-עציון .

כמויות הסילוק לנחלים, שמופיעות כאן, הן אך ורק מתוך מידע

שמתוכנן לסלק אותן ולא כולל שפיכות אקראי.
היו"ר י' מצא
האם אתה מדבר על מי קולחים או על מי ביוב ?
א י שלף
אני מדבר גם על מי קולחים.

מתוך הכמות המוזרמת לנחלים 17 מכיון קוב הם גולמיים כהוויתם.

תרומת השפכים העיקרית מגיעה, כמובן , מירושכים. חלק מהשפכים האלה זורם

לאגן הניקוז המזרחי וחלק - לאגן הניקוז המערבי.
ההזרמה לנחלים מעלה ארבעה אספקטים בעיתיים
האספקט הראשון הוא האספקט האקולוגי: הריחות והיתושים. אסתטיקה,

קיט ונופש נמנעים עקב הזרמת ביוב. הזרמת ביוב,,בכל רמת איכות שהיא,

תהווה בעיה, כי עדיין אין מתקנים שהופכים את הביוב למים שפירים.
אספקט בזבוז המים
משק המים נאבק על כל טיפה. כל הזרמה של מים

לנחלים מתאדה ברובה, זורמת לים, מחלחלת, מנוצלת ע"י צמחיה לא רצויה

וחלק ממנה אפילו מזהם את מי התהום, וזוהי בעיה למשק המים.

אדוני היו"ר, אולי עוד לא הגעת לכך, אך תפקיד נציבות המים אינו

רק לחלק מים, אלא גם למנוע את זיהומם. בעיית הביוב הזורם בנחלים מעלה
אספקט נוסף
בנוסף לבזבוז ולחסר במשק המים, הביוב מהווה פוטנציאל

סיכון לזרם התת-קרקעי שברובו משמש לשתיה. לכן, ב-1973 הוצעו חוק או

תקנות שעל נציב המים מוטלת גם האחריות למניעת זיהום המים, ובזה אנו

עוסקים.

האספקט הרביעי הוא אחזקת נחלים מבחינת השטפונות ואחזקה רגילה

בתקופות הקיץ והחורף. על נושא זה ידבר מר רוזנצבייג.

אני מוצא שהסיבה העיקרית למצב שנוצר היא הרשויות המקומיות. הן

שתורמות את עיקר הביוב ולא אנשים יחידים. מבחינתן הנחל מהווה אלמנט

פשוט, זול ומהיר שלא צריך להתמודד איתו, והוא גם נמצא ברשות הרבים.הם
אומרים
אם אתה לא רוצה שנזרים ביוב לנחל, הקצב לנו כספים כדי לשפר
את המצב. אני אומר
תן כנציבות את התקציב ואנו נטפל בנחלים. אנו

נהווה שסתום, לדעתנו לא כל-כך מוצלח, אך בהחלט נוח לרשויות המקומיות.
היו"ר י' מצא
איני חושב כך.

א י שלף;

מתוך 64 מליון קוב מים שזורמים לנחל, 17 מליון קוב המים ללא

טפול הם הדברים החמורים ביותר שיכולים להיות. ורק הרשות המקומית
אחראית לכך. ישנם כמה סייגים לשימוש בקולחים
א. הבעיה התברואתית - במשרד הבריאות קיימים נוהלים, תקנות

והגדרות לאיכויות המים המותרות או לשימוש החוזר במים.

ב. ישנה בעיה משותפת של משרד הבריאות ומשרד החקלאות: לא בכל

גידול אפשר להשתמש בהשקיה בקולחים.

ג. הבעיה החמורה ביותר היא המשבר בחקלאות. לא כל גידול וענף

חקלאי מסוגל להתמודד עם שמוש בקולחים מבחינת המחיר. העלות של

טפול בקולחים גבוהה מאד. העלות נופלת על "השכם המנצל"

המשתמש,והוא חייב לוותר על דברים אחרים. מדיניות ההקצאות

סגורה, ומי שמקבל מי קולחים חייב להפריש מים שפירים. אין

פלא, שהחקלאות מתקשה להשתמש במי קולחים.

הבעיה המרכזית של כל המשרדים העוסקים בנושא, היא כמובן , כסף.

מה ניתן לעשות בנושא של מניעת זיהום מי תהום ? מרבית הנחלים

נמצאים מעל מי השתיה, וזה מסוכן מאד כאשר זורם בהם הביוב. הפתרון

יכול להיות בהעלאת איכות מי הקולחים. ככל שיהיו משופרים יותר כן תקטן

הסכנה של זיהום מי תהום. זו לא רק בעיה של חיידקים או נגיפים, אלא גם

של מרכיבים כימיים במים כגון : מתכות כבדות, מלחים וכל מיני מרעין

בישין , שקשה להימנע מהם ע"י המתקנים.
די רוזנצבייג
אני מנהל האגף לשמור קרקע וניקוז של נציבות המים.

הנחלים נבראו, נוצרו או נחפרו לא לשם זרימת מי ביוב, אלא להובלת

נקוז וזרימות חורף. ישראל נמצאת באיזור שחון ואין לנו נחלים כמו

בעולם. נחלים רבים שהזרימו מים בעבר לא מזרימים מים בימינו. מרבית

הנחלים, כולל נחלי החוף, הינם נחלי אכזב שנהנים מזרימות שטפוניות.

זרימת מי קולחים, בכל איכות שהיא, גורמים להרבה שיבושים בתחזוקת

הנחלים ולההרסותם, במקום שאלה ישמשו למטרה עבורה נועדו - לזרימת מי

שטפונות בלבד.

נושא מי השטפונות לא מופיע בחדשות משתי סיבות: אחח, שאין

שטפונות. סיבה אתרת, שכשהמערכות פועלות כיאות אז שומעים פחות

מהשטפונות האלה.

ישנן כוונות להחיות את הנחלים במי קולחים או אפילו במים שפירים.

קשה לי להאמין , שבתנאי משק המים הנוכחיים, יוכלו לספק כמויות מים

גדולות שישמשו למטרות של קיט ונופש של בני-אדם. אפשר יהיה, אולי,

להסתפק בארגונים מקומיים או פתרונות אחרים. צריך להבהיר שמטרתם

האמיתית של הנחלים היא זרימת מי שטפונות.

לגבי הנושא של רשויות נחל, בארץ קיימות 23 רשויות ניקוז. תפקידן

הוא לטפל בכל אגן , ולא רק באותו תחום צר של הנחל שמקבל את התוצרים של

אגן ההיקוות. תפקיד זה כולל טיפול בטחב ובזיהום. החלפת רשות אחת



ברשות אחרת לא תשפר את מצב הנחלים. יש להדגיש שלרשויות יש את אותם

גופים, ואלה עוסקים באותם נושאים.

מי וירשובסקי;

אני מודע לקיומן של רשויות הניקוז. כמה רשויות נחל ישנן חוץ

מרשות נחל הירקון ?

ר' רוזנצבייג;

ישנה רק רשות נחל אחת - רשות נחל הירקון. אני מכיר אותה ושותף

לה. זוהי פעולה חשובה מאד.

מ' וירשובסקי;

כן , אבל יוצאת דופן .
די רוזנצבייג
זו פעולה מבורכת, אך מוגבלת לנחל ולתחום של 20 מטר ממנו. אין

טיפול מלא באגן ההיקוות. אם לא יהיה בו טיפול מלא, כל פעולה של רשות

הנחל לא תהיה יעילה. רשות הנחל עשויה לומר שצריך להגדיר אותה כאגן

היקוות ויחליפו רשות אחת באחרת. אבל, אם לא יטפלו באגן ההיקוות כמו

רשויות הניקוז, התוצאה לא תהיה טובה. מה שאנו רואים היום זה משהו

זמני. הפתרון שצריך להיות הוא קליטת מי הקולחים במאגרים, כמו היום,

סילוקם מהשטח והשבתם לחקלאות. בצורה כזו, אפשר להתגבר על הבעיה.

לדעתי, הזרמת מי קולחים לנחלים לא תפתור את הבעיה.

היו"ר י י מצא;

מה הפתרונות לנחל ?

די רוזנצבייג;

הנחל צריך להיות במשך הקיץ, כמו בטבע, יבש. יש לתחזק אותו

לשטפונות החורף. מטרת הנחל היא להעביר את שטפונות החורף. אגב, את

שטפונות החורף אפשר גם לקלוט לטובת משק המים.

היו"ר י י מצא;

אלו הם הנחלים בארץ שאינם נחלי אכזב ?

די רוזנצבייג;

נחל הירקון , נחל תנינים, במידה מסויימת גם נחל פולג. נחל שורק

אינו זורם כל השנה. נחלים אלה פעלו בעבר, אך היום, בגלל שאיבות

המעינות כמו במקורות הירקון או בכל מיני תוכניות מים אחרות, כיום הם

אינם זורמים.

היו "ר י י מצא;

האם עבור נחלים אלה אתה לא רואה את הפתרון של הכוונת מי קולחים

או הקצאה של מים ממקורות אחרים כמו מים שפירים ?

די רוזנצבייג;

אני לא רואה כך את הפתרון . באופן ריאלי, נדמה לי שלא יהיה מספיק



מים להזרים. אם למשל תחום הזרימה יהיה בסדר גודל של חצי מטר או פחות

מזה, אנו לא נביא שום תועלת, אלא רק יתושים וכו'.

היו"ר י י מצא;

תודה רבה. מר שלף, האם יש כך מה להוסיף ?

א י שלף;
לאור המצב כיום, אנו צופים הרעה והסיבות לכך הן
נושא ריבוי התושבים. כפי שמר פרוז'ינין אמר, השיקום מפאר אחר

המצב. אחת הדוגמאות לכך היא הבניה המואצת. רוב האסונות הצפויים בשנים

הבאות יהיו עקב מחדלי הבניה המואצת. חופרים בורות סופגים בקרבת בארות

ומתעלמים מן החוק. גם בתי-המשפט מעודדים את הבניה המואצת ומזלזלים

בנושא של אפשרות זיהום מי השתיה. דוגמא אחרת, כשבוחרים להזרים ביוב
לנחלים ולומר
מה אני מהים הכללי? אני בסה"כ טיפה, כך אומרים

הארכיטקטים של הבניה המואצת - בעיקר משרד השיכון .

ישנה גם בעיה של מועצות ורשויות מקומיות מבחינת תקציב של משרד
הפנים. לדוגמא
כרמיאל זקוקה ל-10 מליון דולר לפתרון בעיית הביוב

שלה. הטיפול בה צריך להיות ברמה של בריכות חימצון כמו באשדוד, אולם
שר האוצר אומר
אפשר לחפור בורות סופגים, גם אני חייתי כך בהרצליה עד

לפני שנתיים. אם שר האוצר אומר דבר כזה, אזי גם שר הפנים לא יגיד שיש

לו עודף כסף. האחראי העיקרי הוא המשרדים ולאו דווקא נציבות המים.

סיבה נוספת היא המשבר בחקלאות. החקלאות היא היחידה שיכולה לקלוט

ולהחליף מים במים. אפשר לצמצם את החקלאות ע"י מתן מים לשתיה, אך אם

רוצים לקיים את החקלאות, חייבים להחזיר לה מים לשימושה כי זה מרכיב

יסודי ביצור שלה. יש לספק לחקלאות מים באיכות שתתאים לה. וזה עדיין

לא נעשה.

בנוסף, קיימות דרישות מוצדקות של איכות הסביבה ורווחת הציבור.

כתוצאה מדרישות אלה הקים משרד הבריאות, ביחד עם נציבות המים, ועדה

ציבורית שהיתה צריכה לקבוע מהם תחומי האחריות, מהם תחומי הפרמטרים

ואת הקריטריונים לפרמטרים האלה לטיפול של הרשויות המקומיות. הוועדה

קבעה מושג שנקרא "20/30" - 20 זו כמות החומר האורגני במים ו-30 זה

סה"כ מוצרים מרחפים. כיום, רוב הרשויות משחררות פי 3 או 4 מזה, כלומר

ברמת איכות פי 4 יותר גרועה ממה שנקבע כמותר. קמה צעקה והרשויות

אמרו: אתם מכניסים אותנו לגרעון לא נורמלי. מי יממן את התקציבים

האלה? מצד אחד, רוצים איכות סביבה, רווחת ציבור ומניעת זיהום מי תהום

ומצד שני, הבעיה היא - כסף. צריך תקציב כדי לממן את הנושאים האלה.

הפתרון שלנו הוא שיש להחיל את העיקרון שהמזהם משלם. רשות שתורמת

ביוב צריכה לטפל בביוב שלה, ואין להטיל את הטפול על גורמים אחרים.

דבר נוסף שאולי נראה כאוטופיה, אנו עומדים לבסס את החקלאות.

צריך להחליט איזו חקלאות רוצים בארץ, איזה מים היא יכולה לקלוט, אם

זה ריווחי או לא, מה מספר החקלאים ומה היקף החקלאות הרצוי. אומנם,

אפשר לייבא עגבניות ותפוזים מחו"ל, אך שר החקלאות אמר ברשימת היעדים:

אספקת ירקות טריה במלוא ההיקף. איך אפשר לבצע את זה? אנו דורשים,

בפירוש, העלאת רמת איכות הקולחים. למטרה זו יש להקציב משאבים גדולים.
היו"ר י' מצא
מר שלף, אנו סוטים מן הנושא.



א' שלף;

אני מסיים. אם רוצים להימנע מהזרמת מי קולחים או ביוב בנחלים

האפשרות היחידה היא להשתמש במקומות אחרים להזרמתם.

היו"ר י י מצא;

אם ישתמשו במקומות אחרים, האם אתה מתחייב להזרים מים שפירים לנחלים ?

א' שלף;

לא.

היו"ר י י מצא;

איך קשור ניצול נכון יותר של המים הקולחים לנושא הנחלים ?

א י שלף;

כדי להימנע מזיהום מי תהום, מריחות ומיתושים, אתה זקוק למשאבים.

היו"ר י י מצא;

אני מדבר על הזרמת מים לנחלים. אם ננצל נכון את המים, במשק המים

במדינה, האם תזרים לי מים לנחלים ?

א י שלף;

האם נושא שיקום הנחלים הוא שעומד היום לדיון ?

הי ו"ר י' מצא;

א' שלף;

קיימת אפשרות להשתמש במי קולחים לשקום נחלים. ברשות נחל ירקון

זה נמצא בתכנון , במפורש.

י' ריעני;

אני יו"ר הגנים הלאומיים, אך אני יושב כאן ליועץ השר לאיכות

הסביבה, סגן השר ביבי. במסגרת זו אני מטפל בצד המינהלי של הקמת רשות

נחל קישון ואייחד את דברי אליו.

הוצע, ע"י מר פרוז'ינין , להבחין בין נחלי החוף לאחרים. אני מציע

אבחנה נוספת; בין נחל קישון לשאר הנחלים. נחל קישון הוא מיפגע

אקולוגי שלא עומד בשום פרופורציה לנחל אחר. כשמדברים על ביוב הדימוי

הוא מי שופכין . בנחל קישון ישנם שפכים תעשיתיים עד כדי סכנת נפשות.

מי וירשובסקי;

נכון , אך זה מייחד אותו משאר הנחלים. צריך לראות אותו כדי

להאמין . בסיור שערכנו במקום ראינו זרימת שפכים תעשיתיים של חברת

כימיקלים לישראל. לנחל נשפכים אלפי קוב חומצות מלחיות ביום. מי

שמכניס את ידו למים פשוט לא מוציא אותה - מדובר בחומרים מסוכנים מאד.



דבר נוסף שמייחד את הנחל הוא מורכבותו מבחינת הרשויות

המו ניציפליות שיכולות להזרים לנתל. הרשימה ארוכה: החל מחיפה, קרית

אתא, קרית ביאליק, מועצה מקומית נשר, מועצה מקומית טבעון , יוקנעם,

רכסים, איזור זבולון ומועצה איזורית יזרעאל. בנושא שיקום הנחל זה

י וצר בעיות.

עי סולודר;

זה מגיע עד עפולה.

י י ריעני;

נכון .

רשות נחל הירקון היא נסיון מוצלח. אותם פעולות שיקום שנעשות

היום בנחל הירקון בא היו מתאפשרות, לולא קמה רשות נתל שריכזה את כל

האופים הרלוונטיים הקשורים בנושא. אני לא מדבר רק על רשויות

מוניציפליות, אלא על גופים נוספים כולל נציבות המים.

כשמתכננים שיקום נחל, לא עוסקים בניקוז ובביוב בלבד, אלא יש

לראות את הנושא מאספקטים נוספים כמו שימוש בנתל לרווחת הציבור. לגבי

הקישון , מדובר על הפיכתו, לפתוח בחלקו העליון , למקור שימוש לציבור

בנרשא של קיט ונופש, חורשות וכד'.

חשוב שהוועדה תרשום לפניה שאנו נבקש את ברכתה להקמת הנחל. נושא

זה יצטרך לעבור בוועדה בחוקף חוק.

ביחס לדברי מר רוזנצבייג, אינני רואה סתירה בין הקמת רשות נתל

לבין רשות הניקוז. להיפך, רשות הניקוז היא, כמובן , שותפה לרשות הנתל

כפי שאתה עצמך ציינת לגבי רשות נחל הירקון . אני חושב שבנחל הירקון ,

דווקא הקמת הרשות יכולה היתה להניח את כל התוכניות והמגמות של

המועצות המוניציפליות שקשורות בנושא. החל בהן וכלה במקורות, רשויות

הניקוז, רשויות הביוב וכל האופים שמשתמשים או שיש להם איזו התיתסות

לנחל. רק תיאום ושיתוף פעולה בינים יכול לקדם את נושא השיקום. זה מה

שנעשה בירקון , והמאמה היא להגיע לאותו מצב אם בקישון . הנושא הזה נמצא

בשלב די מתקדם ומתקיימות שיתות עם הרשויות המוניציפליות.
היו"ר י' מצא
מי מנהל את המאעים בנושא רשות נחל קישון ?
י י ריעני
השר במשרד לאיכות הסביבה מינה לצורך העניין ועדת היגוי שמטפלת

אם בנושא הטפול בשפכים עצמם.

פרט לרשויות האיזוריות קיימים עוד שני אופים שקשורים לנחל
קישון
האוף האתד הוא בתי הזיקוק שזה מין אקס-טריטוריה, טריטוריה

בפני עצמה מבתינה מוניציפלית שהיא אם דומיננטית מאד ברשות. האוף השני

הוא רשות הנמלים שהיא הבעלים של חלק מהקרקע. לשני האופים האלה יש

להוסיף את מינהל מקרקעי ישראל, רשות שמורות הטבע, מקורות, קרן קימת

לישראל ועוד אופים שקשורים בעניין . נערכו פאישות ונסיונות למציאת

מימון כי בלי תקציב הנושא לא יכול להתקדם. ישנה נכונות מצד האופים

המשתמשים, קרי, בתי הזיקוק, רשות הנמלים וכימיקלים לישראל, לתרום

לטובת העניין, ואין התנאדות מצידם להקמת הרשות. אני מקווה שהנושא

יקבל תאוצה ותנופה ויובא לפני הוועדה, כנושא בפני עצמו, בעתיד הקרוב.
ד' פרי
אני מרשות שמורות הטבע.

כואב לי כשמתיחסים לנחלים כאל צינורות ושוכחים שנחל זו גם מערכת

חיה. נחל ההוא גם ערך, וגם חינוך והרבה דברים חיים שבלי המים לא

יכולים להתקיים. קיים הבדל בין מערכת הנחלים באגן הניקוז המזרחי

למערבי. בכנרת נזעקה המדינה מחשש שמי השתייה הולכים לאיבוד והקימה

מערכת טפול כוללני. מינהלת הכנרת, שפועלת מתוקף חוקי רשויות הניקוז,
אכן עשתה טפול כוללני
גם אספקת מים, גם ביוב וגם פתרונות מקומיים

ואיזוריים. את כל זאת מבצעת מינהלת הכנרת בתקצוב המדינה ועם סמכויות

חוק ברורות במסגרת נציבות המים.

לעומת זאת, באגף המערבי אין זרוע מרכזית אחת, אלא ריבוי רשויות:

אחת אחראית לספק מים, שניה אחראית לביוב ואחרת אתראית לספק צרכים

אתרים. הן אינן נפגשות זו עם זו. מנכ"ל עיריית ירושלים קרא לזה: פצצת

זמן אקולוגית. למי שאחראי על טיפול וניקוי בתחום הביוב איך קשר למי

שמקצה אח המים, וזה שמקצה את המים לא יכול לעשות סנקציות כנגד מי שלא

מטפל במים כראוי. מה שנעשה בכנרת לא נעשה בשום מקום.

איו לקחת מים מהנחלים, אלא להשאיר לזרימה חופשית. זה נעשה

במקורות הירדן , נחל זיו, נחל עמוד ונחלי הגולן. כיום, אין הקצאת מים

לנחל כנחל. ישנה הקצאת מים שפירים לנחל לנחל רק בחלק מנחלי האגן

המזרחי והמערבי, כאשר זה חייב להיות המצב בכל הנחלים - זרימה חופשית.

המדינה יכולה להתארגן כך ששני מליון קוב מים שפירים יזרמו בנחל.

אם נחשב תרומה כלכלית של נחל לתושבי גוש דן , התרומה תראה גם

באיכות חיים ואם בתרומה כלכלית ישירה: תיירות, קייט ושיט וכו'. הזרמת

כמות מים לזו לנחל תניב רווח גבוה יותר מאשר תניב אותה כמות שתסופק

לגידול עגבניות.
א' שלף
אין טעם בהזרמת שני מליון קוב מים שפירים, אם לא טפלת קודם

בביוב.

ד' פרי;

יש להשאיר חלק מהמים השפירים בנחלים בזרימה חופשית ולהפסיק

להזרים ביוב אליהם. בנוסף, יש לחבר את מי שממונה על המים ואספקתם עם

מי שממונה על על הביוב וסילוקו וכך חיצור מעגל שלם. לדעתי, ביצוע

סמכויות הוא הנושא שעומד לדיון , ורק המחוקק יכול ללגרום לכך שאכן

תרוכזנה סמכויות.
מ' וירשובסקי
המתוקק כבר נתן את כל הסמכויות ויש עודף חקיקה. זו צריכה להיות

החלטת ממשלה.
ד' פרי
היום המצב הוא כזה שאין יש אחת שיכולה לטפל במצב בכללותו. ההכרה

הבסיסית, שנחל הוא צרכן בזכות עצמו ומגיע לו מים כמו לכל אחד אחר,

חשובה; לא מגיע לו 100% , אבל מגיע לו מינימום שישמור עליו למערכת

חיה.
חי רוזנבלום
אני מנכ"ל רשות נחל הירקון .

ראשית, אני מודה על הקומפלימנטים.מר ריעני דיבר על רשות נחל

הירקון , וחשוב להדגיש שאין שם 100 עובדים כפי שאפשר לחשוב. יש עובד

בחצי משרה וזה אני, וישנה עוד מזכירה במשרה מלאה - זוהי כל רשות נחל

הירקון .

הרשות קמה לפני שנה וחצי. טפלתי באירגונה במשך 5 שנים קודם לכן

במסגרת המשרד לאיכות הסביבה. כדי להביא מסמך בן שלושה עמודים עם

חתימת כל הרשויות שרצו להיות חברות, הושקעו עשר שנות עבודה.

היו"ר י י מצא;

איזה רשויות חברות ברשות הנחל ?

חי רוזנבלום;

ברשות הנחל חברות 7 רשויות: ת"א, בני-ברק, הוד-השרון ועוד. כדי

להקים את הרשות הייתי צריך להתחנן לפני כל ראש עיר שיחתום לי על מסמך

ההקמה. אין סיבה שכך נארגן את הרשויות הבאות. אם מכירים בזכות הנחלים

לשיקום, צריך להיות הליך שיקל על ביצוע הקמת הרשות.

בשנתיים האחרונות התחלנו לגבש את פעולתינו. ההחלטה הראשונה

היתה לנקות את הנחל ולגייס תקציבים ראשונים. הועברה התלטת מועצה שכל

אחד מן הגופים שרצה להיות חבר ברשות הנחל יתן את חלקו. היחידים

שמשלמים לרשויות הנחל הן הרשויות המקומיות והמשרד לאיכות הסביבה ופעם

אחת שילם משרד החקלאות. משרדי הממלכה לא משללים את כספם. צריך לבוא
ולומר
מי שרוצה להיות שותף בנחל זה חייב להשתתף במימונו. אחרת, הוא

צריך לתת לאחרים לעבוד בשקט. יכולה להיות מועצה מייעצת של גופים מאד

חשובים שאינם מוכנים לשלם, אך מעמדם יהיה מעמד של דעה מייעצת בלבד.

כדי לשקם את הנחל צריך כסף.

את הנחל קבלנו לאחר שנתיים, נחל שלא נוקה "אלפיים שנה", כדברי

מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. היינו צריכים לנקות במקומות שבהם כמעט

ולא ראו את המים. את הפעולה הזו, שלא בוצעה עשרות שנים, התתייבתי

לסיים עד סוף שנה זו. כיום, אנו נמצאים בשלב הסופי של הניקוי. אנו

פרצנו 25 ק"מ דרך לאורך הנחל. למעשה, יצרנו סוללת פסולת לאורך הנחל,

אך יש גם דרך תדשה, דרך פתח-תקוה שבה אפשר לנסוע לאורך הנחל, ולראות

נחל.

מבחינת פעילות אקולוגית, צמחים שהיו בעבר, ולא היו עד היום,

חוזרים.

ישנה גם ועדה שיושבת לצוות-אב ותושבת על הטווח הארוך. אני רוצה

לדבר על מה שניתן לעשות. תחום רשות הנחל הוא כ-20 מטר מכל צד של

הנחל. אילו היה לרשות הנחל תחום של סמכויות תוק תכנון ובנייה, היא

היתה יכולה, ע"י מערכת כספים סגורה, ליזום פרויקטים לאורך הנחל,

לגבות מהיזמים כסף וכך לדאוג לשקום הנחל. היום אנו צריכים להתרוצץ

ממשרד למשרד כדי שישלם את חלקו, וזה נופל לנטל על הציבור שלא תמיד

נהנה מהנחל. אם הנטל יפול על היזם התיירותי, שיוזם פרויקט לאורך
הנחל (רבים מעוניינים
קיבוצים שרוצים להמיר את שטחיהם, יזמים

פרטיים, יזמים שרוצים להקים קנטרי-קלאב ועוד), תהיה בזה תועלת. ברגע

שרשות נחל תוכל לפתח משאבים, היא לא תהיה לנטל על הממשלה. היזמים

ישלמו ויממנו את שיקום הנחל. אנו מכינים תוק עזר, שאמור להתאשר

בקרוב, שיטיל כספים על רשויות. חוק העזר הזה הוא של רשות הנחל.



היו"ר י' מצא;

מי צריך לאשר את חוק העזר הזה ?

חי רוזנבלום;

מועצת רשות הנחל והמשרד לאיכות הסביבה. בעקבות חוק העזר, אם

הרשויות תדהמה אח הנחל, הן תשלמנה. במקביל, משרד הפנים יחייב אותנו

לדאוג שהנחל יגיע למצב שיוכל לסבול אח הקולחים ברמה מסויימת.

נראה לי שיש מקום להטיל אח נושא הביוב על המשרד לאיכות הסביבה.

בצורה זו, כל ההיחרים יהיו מרוכזים ברשות אחח בעלת אמצעים, שתוכל

לבצע אח הפעולות הדרושוח לנחל.

ע' פרוז'יניו ;

מינהלת רשוח הכנרת פועלת בחחומים רבים שחוק רשויות הניקוז בעצם

אוסר עליה לגעת בהם. חוק רשויוח הניקוז לא יכול להיות מודל לבניית

מסגרת ארגונית נכונה.

לגבי דברי מר רוזנצבייג על החלפת רשות אחח באחרח. אין זה כך

כלל. אנו משנים במסגרת הארגונית תכנים, אורנטציה וכיוון פעולה יסודי

שמטרחם להביא לשיקום וניהול אגן ההיקווח הזה. רשויוח הניקוז, שאנו

מדברים עליהם, הרי נוצרו לפני שנים רבוח.

מי וירשובסקי;

רשוח הניקוז הראשונה הוקמה ב-1957 לפי חוק הניקוז.

עי פרוז'יניו ;

עשרוח שנים חלפו מאז. חלק מהמצב העגום,של היום משקף אח אוזלת

היד של המסגרת הארגונית הזו.
מי וירשובסקי
לא אח אוזלת היד של המסגרת, אלא של הממלכה.

ד' פרי;

ברצוני להדגיש אח הנחיצוח להקצות מים שפירים לנחלים. הקצאח מים

שפירים לנחל היא אפשריח בהחלט. אפשר להזרים מים שפירים בנקודה אלף

בנחל, להעביר אוחם, כמו בירקון, וזה מחולל פלאים מבחינה סביבחיח

ואקולוגית. לאחר-מכן, אפשר לנצל אוחם להזרמה חוזרת.

הדיון שלנו הוא תאורטי. אני רוצה לציין שיש נחל חוף אחד שנשאר

עם זרימה טבעיח והוא נחל חנינים. אני מדבר על קטע עינות חמסח ולא על

חוספוח נחל אחא. אם אח המים האלה רוצים לקחת, בגלל איזו שהיא חפישה

שמים שפירים מיועדים לצרכים קיומיים בסיסיים בלבד.
חי רוזנבלום
אני מזמין אח חברי הוועדה לסיור כדי לראות מה בוצע ומה עדיין יש

לעשות למען הנחל.
מי וירשובסקי
ישנן יותר מדי רשויות. בשעתו היתה רשות ניקוז וכשהיא לא הספיקה

הקימו רשות מעינות ונחלים. רשות זו היתה מסורבלת ולא יכלה להשתלט על

כל הבעיות. תוק המים ב-1959 יצר את המושג "רשות המים" שהיתה אמורה

לטפל בכל הנושא של אספקת מים והסדרת מקורות המים, אך הדברים לא נעשו.

קיימת שיגרה במחשבה כאשר כל אתד חושב שהוא פועל נכון בתחומו, אך איך

ראיה כוללת של הנושא. אם משרדי הממשלה לא ישכילו להתארגן ולחלק את

הסמכויות ביניהם בצורה נאותה, שום חקיקה לא תעזור.

לגבי דברים נוספים שהועלו בדיון . אינני תושב שהגידול באוכלוסיה

יוצר בעיה. גם אינני חושב שבתי-המשפט מזלזלים בחוק - אסור שזה יקרה.

דנו היום במקרו, אך צריך לראות את המיקרו - איך הרשות פועלת. כדאי

לבקר בנחל הירקון ובנחל הקישון שם מוצאת הבעיה של דלדול בנחלים. לאחר

מכן , נוכל לצאת בקריאה לממשלה שתיקח את עצמה בידיים לא ע"י חקיקה,

אלא ע"י התארגנות.
די רוזנצבייג
בירקון ובקישון שעומדים להגדיר אותם לרשויות נחל לא היתה שום

רשות ניקוז פעילה מלכתחילה. הירקון והקישון אינם דוגמא להחלפת רשות

ברשות שתפעל טוב יותר, מכיון שלא היתה קיימת בהם שום רשות.
א י שלף
הזרמת המים שפירים לנחלים אינה האייטם המרכזי של נציבוח המים.

בכל זאת, נציב המים מחוייב להזרים מים מכל סוג שהוא לכל צרכן שהוא.

המדיניות היא להעדיף מקומות שבהם אפשר להזרים מים. עובדה, דן פרי אמר

בעצמו שישנם מקומות שהיקצו להם מים שפירים.

בקישון אין טעם להקצות כי יצטרכו להזרים לשם את כל הירדן

והירמוך כדי להביא לאיכות סביבה טובה. ראשית, יש לסלק את הביוב ורק

אח"כ לדבר על מדיניות. יש שיטות שונות להשיג,זאת: מיתזור, שיטות של

דמי, הצרת הנחל במפלים או כמו בירקון בו הביוב מסופח 20/30 ברמה

מסויימת. העלאת הרמה לאיכות כזו שתאפשר להוציא כ-10000 קוב ביממה.

עי סולודר;

יש שוני בין נחלים כמו הקישון לבין נחלים קטנים או נחלי אכזב,

וגם הטפול בהם שונה. ישנם נחלים שעוברים ברשות סטטוטורית אחת ואתרים,

כמו הקישון והירקון , שעוברים בכמה רשויות ואז מצב הרבה יותר מורכב.

אני מצטרפת לדעתו של חה"כ וירשובסקי שהבעיה נעוצה לא בחקיקה, אלא

בהתארגנות.

את נושא ביוב עומדים לסגור בחקיקה: המשתמש במים יהיה גם האחראי

לנקיון הזיהום ולמניעתו.
נותרה השאלה
האם רשות הנחל תהיה ארצית או שלכל איזור תהיה רשות

שתטפל בפרובלמטיקה של כל נחל לחוד. מבחינת ההתארגנות רשויות נחל

הקישון והירקון הן הקשוח ביותר.

היו"ר י י מצא;

בעיית נחל הירקון כבר באה על פתרונה.



צ' סולודר;

נכון . רשות נחל הירקון היא דגם. אני מקווה שתהיה גם לקישון רשות

דומה מבחינה סטטוטורית.

בנחלים בהם אין רשות גדולה ההתארגנות תהיה קלה יותר, כי הם לא

/גוברים ברשויות רבות ואם המזהמים שלהם מעטים ולא תעשיתיים.

שאלה נוספת היא מי תהיה הרשות המוסמכת. נראה שהמשרד לאיכות

הסביבה לקח את הנושא על עצמו, אך יש לזכור שגם לנציבות המים יש חלק

בנושא זה. יש למצוא דרך לחבר יחדיו את נושאי המים והניקוז עם נושאי

איכות הסביבה והניטור. זה תשוב כי בינתיים הנחלים גוועים.

היו"ר י י מצא;

לסיכום הדיון . אין ספק שהנושא, שעלה על שולחן הוועדה, הוא בעל

חשיבות לנוף ארצנו. חלק מהנחלים נפגעו במשך השנים וחלקם הפכו לנחלי

אכזב או שנעלמו לגמרי. הבעיה מורכבת משניים: מנחלים הפעילים בד"כ

בתורף ומאותם נחלי חוף שפעלו כל ימות השנה והזדהמו.

הצלת הירקון חשובה לא רק מבחינה נוסטלגית, אלא אם מבחינת נוף

וטבע. אני מבין שנעשית פעולת הצלה אם לגבי הקישון . על שולחן הדיונים

הונחה הצעה, של חה"כ דדי צוקר, לסיור בנושא המפעלים

הכימיקליים,והוחלט לצאת לסיור מקיף במפרץ חיפה. הוועדה תיזום סיור

מקיף אם לנחל קישון ולנחל אלכסנדר, כדי לראות את מכלול הבעיה.

חה"כ סולודר, אני מציע שתעמדי בראשות ועדת מישנה. חה"כ

וירשובסקי, תוכל להצטרף אליה ואם חה"כ יוסי גולדברג יקח חלק בזה.

לוועדת המישנה יואשו נתונים בדוקים וברורים יותר.

אני מבקש מיון ראשוני של הנחלים לשני סואים: נחלי אכזב ונחלים

חשובים, מזוהמים או מוזנחים, שיש להצילם. משק המים נמצא במצב קשה,

והוא לא יוכל להזרים מים לנחלים. אני לא חושב שהוועדה הזו יכולה

לעשות משהו מעבר לקריאה להגביר את יכולת הסינון , או מעבר לקריאה שמי

קולחים צריכים להיות ברמה יותר אבוהה. אבל אנו נוכל לדחוף רשות זו או

אחרת בנושאים מסויימים. יש לי עניין להיות שותף לנושא זה ולמסקנותיו

ולראות היכן נוכל לתרום לנקיונם והחייאתם של מספר נחלים בארץ.

מר רוזנצבייג, אני מקבל את הנחתך שחלק לא קטן של נחלי אכזב

זורמים באופן טבעי רק בחורף, אך זה לא מתיר הזרמת ביוב לתוכם.

די רוזנצבייא;

חס וחלילה.

היו"ר י י מצא;

אין כוונה להזרים אליהם ביוב. זו מערכת מסובכת שדורשת השקעה של

סכומי עתק שאין ברשות משרד הפנים. בני-ברק לא משלמת משכורות אם לא

ב"ש, והמצב לא מאפשר השקעה של סכומים גדולים. יש אומנם תקציבים

לביוב, אך אסור לנו לקפוץ מעבר ליכולת שלנו.

חה"כ סולודר, אני מבקש שתגישי דו"ח מהסוג שביקשתי עם הצוות הזה.

תקיימי עימם 2-3 פגישות. אני מבקש להטיל את ביצוע הדו"ח על המשרד

לאיכות הסביבה.



די רוזנצבייג;

סמכויות נציבות המים עדיין קיימות.

היו"ר י י מצא;

עדייו טא הטלתי ביצוע, בקשתי רק ציון עובדתי. בוודאי שבוועדת

המישנה גם אתם תתרמו את חלקכם, אך חשוב, בשלב זה, שהמשרד לאיכות

הסביבה יוביל. כשנגיע למצב של המלצות והטלת אחריות, אין לי ספק שאז

תתחיל בעיית הסמכות.

די רוזנצבייג;

אני חושב מעבר לזה. כל גוף רואה את הדברים דרך המשקפיים שלו. יש

לראות את המצב גם מנקודת הראות של נציבות המים ולא רק מזו של המשרד

לאיכות הסביבה.

היו"ר י י מצא;

הרגישות הזו מוגזמת. לא נתתי סמכויות לאיכות הסביבה עליכם. אני

בסה"כ בקשתי ציוך עובדתי של הנחלים בארץ ומצבם. איך אפשר להטיל על

שני הגופים את ביצוע הדו"ח? האם היית מוכן לקבל את הכנת הדו"ח על

עצמך ?

די רוזנצבייג;

אנחנו מוכנים.

היו"ר י י מצא;

תשיב לי בכנות, האם נושא הדו"ח שייך לתחום של איכות הסביבה או

לנציבות המים ?

מי ליפשיץ;

אני לא חושב שהשאלה שלך כנה. זה תפקידנו.

היו"ר י י מצא;

האם איכות הסביבה ואיכות הנחלים זה תפקידך ?

מי ליפשיץ;

אתה מדבר על שיקום נחל. איכות הנחלים זה הנושא הקטן ביותר שקיים

כאן .

היו"ר י' מצא;

לא דברתי על שיקום, אלא על ציון מצב עובדתי בלבד.

א' שלף;

אז מי כמונו עוסק בזה ?

עי סולודר;

בנושא האחריות שאתה מטיל אינני מתערבת. המשרד לאיכות הסביבה



עוסק, כרגע, ברשויות נחל, אך יש לזכור כי אם לנציבות המים יש חלק

בנושא הביוב והניקוז. אני מבקשת לקבל ממצאים מכל אחד מהם. בנוסף, אני

מבקשת שכל אוף יכין רשימה של בעיות הנראות לו.
היו"ר י י מצא
איו בעיה. אבל, אני מבקש לרכז את זה באיכות הסביבה.

כיו"ר וועדת המישנה תוכלי לבקש כל נתון מכל אורם. אני רוצה

נתונים, כי הנושא רגיש אם לגבי משרדים אחרים. לאחר הגשת העובדות

והנתונים, נצטרך לדון בהם, ולראות מה אפשר לעשות בנושא.

אי אפשר לפתור את הבעיה בישיבה אחת, אך אולי נוכל לתת כיוון או

"דחיפה" לשתיים שלוש רשויות כאלה שתקומנה, דוגמת הירקון והרשויות

האחרות.

תודה רבה רבותי.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40

קוד המקור של הנתונים