ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 15/07/1991

אתר "פעמונים" הצעה לסה"י של ח"כ מיכה גולדמן

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 202

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ב', ד' באב התשנ"א, 15.7.1991, בשעה 10:10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר י. מצא

י. גולדברג

מ. גולדמן

פ. גרופר

ע. דראושה

א. וינשטיין

מ. וירשובסקי

מוזמנים; ש. שילוני, מינהל התכנון, משרד הפנים

ד. פילצר, הוועדה הארצית לתכנון ובניה, משרד הפנים

י. גיל, המשרד לאיכות הסביבה

א. עלוני, משרד הבריאות

א. מישר, עוי'ד, משרד הבריאות

מ. נחמני, הסוכנות היהודית, מרחב הצפון

ד. ראם, ראש עיריית קרית-אתא

ש. קמחי, יועץ לישוב "עדי", הטכניון

א. סתר, השרות המטאורולוגי

ח. גבאי, משרד הבינוי והשיכון

ח. אי1רהים נימר, ראש עיריית שפרעם

ח. מורן, יועצת הישוב "עדי"

ב. רוזן, תושב הישוב "עדי"

רולוף, עו"ד, הישוב "עדי"

י. ארז, סגן ראש המועצה עמק יזרעאל

מזכיר הוועדה; א. קמארה
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

אתר "פעמונים"

הצעה לסה"י של ח"כ מיכה גולדמן



היו"ר י. מצא; אני פותח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות

הסביבה.

זו הצעה לסדר שהונחה על השולחן הזה שלא דרך מליאת הכנסת, אלא ישירות

דרך ח"כ מיכה גולדמן, ואני נעניתי לפניה שלו להעלות את זה לשולחן

הדיונים. הוקצבה לנושא הזה שעה בלבד, ב-11 נסיים את הדיון מכיוון

שהוועדה נכנסת לדיון נוסף. יש לנו בכל שעה דיון אחר, ועל כן, אנא, דברו

בתמציתיות. מראש אני מודיע שלא נשמע את כל הנוכחים אלא שניים-שלושה

בלבד לנושא עצמו. אם יהיה צריך, נקשיב ליותר ונראה לאן זה מוביל.
מ. גולדמן
ביקשתי להעלות את הנושא לסדר היום בישיבת

ועדת הפנים, והיו"ר נענה לפניה מתוך מתן

חשיבות לשמיעת הנציגים מכל הצדדים, ובעיקר הישוב שעומד להיפגע, וזאת

לאחר שהגיע אלי החומר. ביקשתי לבדוק אותו מקרוב, עיינתי בו והתייעצתי

גם עם אנשי מקצוע מומחים. אני לא רוצה להציג את נציגי "עדי", אבל אומר

במשפט אחד ש"עדי" זה אחד הישובים הקהילתיים שנבנים לאורך כביש

שפרעם-קרית אתא, ישובים שמושכים אליהם ציבור שבא לבסס חבל ארץ זה. אני

אומר מראש שהאתר שעומד לקום באיכות החיים של "עדי" ושל הישובים הדומים

לו, שנמצאים בקירבת מקום.

אי-אפשר להתעלם מהמצוקה הקשה שהיום למעשה שתי רשויות גדולות - גם שפרעם

וגם קרית-אתא - נמצאות בהן. אבל כוועדה שעוסקת באיכות הסביבה וכוועדת

פנים של הכנסת, כל נושא הרשויות ואיכות הסביבה נמצא תחת מסריית הוועדה.

לכן אני חשוב שנשמע את אנשי המקצוע ואת הנציגים של הישובים, כולל

הרשויות שהאתר מיועד לפתור את הבעיה הקשה שהן נמצאות בה. ואני יכול רק

להציע ליו"ר ולחברי בוועדה, שמשרד הפנים ישקול שנית את הענין, לפני

שהוא מביא את זה להכרעת הוועדה הארצית.

היו"ר י. מצא! אולי משרד הפנים מתנגד בכלל לאתרי
מ. גולדמו
לכן, כמו שאמרת, אני מבקש שנקיים את דיון

המרתון של 45 דקות.
היו"ר י. מצא
אני מציע שקודם כל נשמע את נציג משרד הפנים.

הוא יגיד לנו מה זה, כי אין לי מושג על מה

מדברים. אני רואה שיש מאבק של- צדדים. אני מבקש שב-10 דקות יסודיות

נוכנס לתמונה, ואם יהיה צורך גם יותר מכך, על-מנת שנדע גם את המצב

החוקי של כל הנושא, המצב הסטטוטורי או החוקי, ואיפה נמצאים.
ש. שילוני
אסביר את המערכת הסטטוטורית הכלולה בענין.

אנחנו נמצאים עכשיו בשלב קודם. תוכנית מיתאר

ארצית לסילוק פסולת מספר 16 קבעה בזמנה מספר אתרים לפי תכנון ארצי. אחד

מהם היה האתר ליד "עדי". הנושא הגיע לבג"ץ ולכן לא הובא הענין לאישור

בפני הממשלה. זה היה סוב-יודיצה, ולא רצו לטפל בזה.
היו"ר י. מצא
מי הגיש בג"ץ ?
ש. שילוני
הישוב "עדי", כנגד ועדת עורכי תמ"א 16.

הבג"ץ נדחה.
היו"ר י. מצא
מתי ועדת עורכי תמ"א 16 קבעה את החלטתה?

ש. שילוני; בסביבות 87. הוגש בג"ץ, והוא נדחה.
היו"ר י. מצא
מה ביקשו בבג"ץ ?

ש. שילוני; הם ביקשו לדחות את האתר מטעמים שהנושא הזה

יפגע בהם.

הנושא הזה עומד כל הזמן על הפרק, כי עיריית קרית-אתא רואה והוועדה

הארצית - ועדת עורכי תמ"א 16 רואות את המקום כפתרון לבעיית קרית-אתא.

הנושא הזה הגיע לדיון בוועדה המחוזית, ועדת התכנון המחוזית, והיא קיבלה

את האתר.
היו"ר י. מצא
האם יש החלטה של הוועדה המחוזית לאשר את

האתר?

ש. שילוני! יש.
היו"ר י. מצא
תן לי את ההחלטה. אני קודם כל רוצה להבין את

ההליכים הסטטוטוריים, איפה אנחנו עומדים,

לפני שניכנס לוויכוחים. זה עבורי נושא חדש, פעם ראשונה אני שומע אותו,

ואני רוצה להבין אותו.

ש. שילוני! יש לך כאן מכתב אלי. זה אישור של הוועדה

המחוזית.
היו"ר י. מצא
תראה לי את ההחלטה במחוזית, שהתקיים שם דיון

ושם זה עבר.

מ. גולדמו! דנה בזה ועדת משנה של הוועדה המחוזית. הוגש

ערעור, וזה צריך לבוא לדיון בוועדה המחוזית.

זה המצב דהיום.
היו"ר י. מצא
6275-ג', זו התוכנית של פסולת

קרית-אתא-שפרעם, תסקיר השפעה על הסביבה. פה

נאמר! הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, הוחלט לתת תוקף לתוכנית ולדחות את

ההתנגדויות. אני לא רואה שזו ועדת משנה, לא כתוב שזו ועדת משנה. ועדת

משנה צריכה לבוא למחוזית לאישור.

ש. שילוני! זה הופיע שוב בפני הוועדה המחוזית.

א. עלוני! אני יו"ר ועדת עורכי המיתאר הארצית. לכל

הדיון בוועדה המחוזית יש תוקף אך ורק של

התייעצות. תמ"א 16 אושרה במליאת הממשלה, ובהיותו אתר אשפה במדינת ישראל

הוא יכול להתאשר לאחר מכן רק על-ידי המועצה הארצית, דרך צינור שנקרא

ועדת עורכי תמ"א 16, תוכנית המיתאר הארצית מספר 16.
היו"ר י. מצא
אתה אומר שברגע שתמ"א מאושרת בממשלה, זה

צריכה לעבור משם לאישור במועצה.

א. עלוני; התמ"א אושרה עם כ-20 אתרים נוספים. יש

בתקנון התוכנית הוראות בדבר עידכון וגמישות

לגבי אתרים הדשים. אני רוצה לומר שנשוא הדיון לדעתי, אם יורשה לי לומר,

זה רוב מהומה על לא מאומה. היום בעצם אין אתר ואין תוכנית. בישיבה

האחרונה של המועצה הארצית הפעילה המועצה הארצית את סמכותה לעדכן את

התוכנית, ואישרה 5 אתרים הדשים. האתר שמדובר בו, אתר "פעמונים" הסמוך

ל"עדי", עליו הישוב מדבר, לא הוגש מטעמים שאני יכול לפרט אותם. לא הוגש

לאישור. כלומר, אין תוכנית, אין אתר, האתר לא מאושר. אין תוכנית בכלל.

היו"ר י. מצא; ממשלת ישראל במסגרת תמ"א 16 אישרה 20 אתרים.

20 האתרים האלה, הפורמליות שלהם

והסטטוטוריות שלהם היא אם המועצה הארצית מקיימת דיון ומאשרת אותם. כן

או לא?

א. עלוני; נכון.

היו"ר י. מצא; אתה אומר שהמועצה הארצית קיימה דיון, והובאו

בפניה מתוך ה-20 אתרים רק 5 אתרים.

א. עלוני; ה-20 אושרו בתוכנית המקורית על-ידי המועצה

הארצית ומליאת הממשלה לפני כ-3 שנים. מאחר

שאתרי אשפה הם דבר שמסתיים וצריך לחדש אותו, ויש עידכון בתכנון, נעשה

לאחרונה עידכון, והוגשו 5 אתרים נוספים שאושרו. האתר שליד "עדי" דובר

עליו, והוא לא הוגש לאישור, ולכן הוא לא נמצא, ולא קיימת תוכנית.

היו"ר י. מצא; אני לא מבין.

א. עלוני; בעבר אושרו 20 אתרים. "פעמונים" אינו אחד

מהם. אין תוכנית בכלל. עידכנו את התוכנית,

בפני הוועדה הארצית הוסיפו 5 אתרים חדשים ו"פעמונים" עדיין לא ביניהם.

היו"ר י. מצא; אם כך, למי מצלצלים הפעמונים היום?

א. עלוני; אף לאחד.

ש. שילוני; הסברתי מה קרה בתאריכים שונים. למעשה הוועדה

המחוזית טיפלה בענין. ההליך של הטיפול שלה

לא היה צריך להיות, כי זו למעשה הצנרת של אישור אתר שעוברת מהמועצה

הארצית לוועדה המחוזית להערות, וכך האתר למעשה מקבל גושפנקא של יעוד

קרקע.

היו"ר י. מצא; אני מבין שההליך הזה לא התקיים.
ש. שילוני
לא התקיים.

הוועדה המחוזית הקדימה ואישרה את האתר, שמעה

התנגדויות, נאמרו דברים.

היו"ר י. מצא; כמי שבא ממשרד הפנים, האם זה ההליך שתופס?

ש. שילוני! בוועדת עורכי תמ"א 16, ופה אנחנו מסבירים את

זה במכתב לוועדת המשנה שטיפלה בתוספות.

כתבנו להם את דברי ההסבר האלה: האתר הוצג בזמנו על-ידי ועדת עורכי תמ"א

16 כפתרון לישובי עמק זבולון, אן בגלל התנגדות המתיישבים שהביאו את

התנגדותם לדיון משפטי, לא צורף האתר לתמ"א הנ"ל.

התוכנית המפורטת נערכה על-ידי קרית-אתא ועברה הליכי הוועדה המחוזית בה

הוצגו התנגדויות. כבר כיום למעשה הוועדה המחוזית קיבלה את ההתנגדויות,

ו-50 אחוזים מהאתר למעשה הוצאו מהתוכנית.

קיימת בעיה של בתים שניבנו ללא רשיון ונמצאים כ-300 מטר במעלה, מצפון,

מצפון-מערב לאתר. הענין הובא לידיעת הוועדה המחוזית שוב פעם על-ידינו

אן עדיין לא נתקבלה תגובה. בתסקיר השפעה על הסביבה יש התייחסות לסעיף

הרעש.

במצב הקיים היום החלטנו שלא להביא את התוכנית בינתיים למועצה הארצית

ולא להציג אותה, והודענו זאת גם להם, הם יודעים זאת. קצת התפלאנו מדוע

הובא הדיון הזה, כי בישיבה האחרונה של המועצה הארצית אישרנו תוספות

לתמ"א 16, ביבלין, בעין-השופט, בנוה ים. אלה אישורים של המועצה

הארצית.

היו"ר י. מצא; אתה אומר לי שההליך שהיה צריך להיות ממוצה,

לא מוצה. מה אתה מתכוון לעשות מבחינת מיצוי

הליכים? תצהיר לוועדה, תצהיר לנוכחים.

ש. שילוני; הייתי אומר שוועדת עורכי תמ"א 16 היום

בודקת, הנושא הזה - "פעמונים" - עומד על סדר

היום של ועדת עורכי תמ"א 16.

היו"ר י. מצא; אם לכלול את זה במסגרת תוכנית תמ"א 16.

ש. שילוני; אם להביא את זה למועצה הארצית לדיון או לא

להביא.

היו"ר י. מצא; אם כך, כל ההליך של המחוזית אינו מעניין.

ש. שילוני; אינו מעניין.

היו"ר י. מצא; אתם מתכוונים להביא את זה בפני תמ"א 16.

ש. שילוני; מתכוונים או לא מתכוונים.

היו"ר י. מצא; וכל עוד זה כך, לא קורה שום דבר.



ש. שילוני; נכון.
היו"ר י. מצא
רק אחרי שאתם מאשרים את זה, אם בכלל מאשרים

את זה, זה עובר לארצית.

ש. שילוני; אנחנו לא מאשרים, את זה המועצה הארצית

מאשרת.

היו"ר י. מצא; אם כך, על מה הצעקה?

א. עלוני; הסיפור הוא קצת ארוך. כשהוכנה תמ"א 16

המקורית, נבדקו עשרות אתרים. אחד האתרים

שנבדק היה מה שהיום קוראים אתר "פעמונים". אז "עדי" היה בחיתוליו,

והיתה התנגדות. הוגש גם בג"ץ, ולכן על-פי הנחיית היועץ המשפטי של משרד

המשפטים נאמר לנו שלא לעסוק באתר הזה, מכיוון שזה בדיון בבגי'ץ. הוצאנו

את האתר הזה מהתוכנית הכללית, התמ"א 16 הוגשה לממשלה ואושרה בלי האתר

הזה.

נשארה בעיה שבאיזור הצפון היו חסרים אתרים. המעוות הזה תוקן בישיבה

האחרונה של המועצה הארצית, כאשר אושרו שני אתרים באיזור עיבלין, ואתר

אחד באיזור עין השופט. לכן לדעת אנשי המקצוע כרגע אין צורך אובייקטיבי

דחוף בכלל באתר "פעמונים".

כפי שאמר ידידי שילוני, אי-אפשר להתחייב היום שאי-פעם בעתיד לא תוגש

בקשה מחודשת לאתר. התוכנית לגבי אתר "פעמונים" היתה תוכנית גדולה

יותר.

היו"ר י. מצא; למה אתה מדבר אתי על האתר? אין לי על השולחן

דיון על האתר, הוא לא קיים. אתם יוצרים בעיה

שאינה קיימת.
ד. ראם
אין אתר לקרית-אתא, זה נכון. אם אנחנו כבר

דנים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, צריך לומר

שלעיריית קרית-אתא במשך 30 שנותיה אין אתר לסילוק אשפה. היא במשך 20

שנה הובילה את האשפה למקום פרטי, שהיה אסור לה, בניגוד לחוק, ועשתה זאת

בלב העיר. בשנתיים האחרונות ניסינו לפנות את האשפה ממפעל הקומפוסט

בקרית-ביאליק, זה אגד ערים וללא הצלחה יתרה. מה עוד, שגם האתר הזה עומד

היום בפני סגירה, מפני שהוא זיהם את מי התהום באיזור. בתקופה האחרונה -

משרד הבריאות ודאי מכיר את הנושא הזה טוב יותר, והמשרד לאיכות הסביבה -

נאלצנו להעביר את האשפה שלנו לעברון, שזה אחרי נהריה. העלויות

לקרית-אתא בהוצאת האשפה הן גבוהות, מעבר לתנאים שכל ראש עיר וראשות

ציבורית צריכה לתת לכ-43 אלף תושבים, כדי לפנות את האשפה כל יום. פשוט

אין לה. פעם בשבוע או פעמיים בשבוע עומדות המשאיות, ואנחנו מתחננים

בפני אתר עברון שיפתח עד 3 או 4 אחה"צ, מפני שהמרחק גדול ולא מספיקים

להוציא את האשפה מן העיר.

אני הייתי מנצל ברשות היו"ר את הישיבה הזו כדי לומר לך, שלעיר בת 43

אלף תושבים אין אתר לסילוק אשפה. מעבר לזה, הנושאים האחרים, רק ברמז דק

הייתי אומר, שהסיפור הזה של אתר "פעמונים" התחיל בשנת 1979. הדיונים

המשפטיים היו ב-1981 עד 1986.



אני לא בא לומר אם יש אתר או אין אתר, אבל לידיעה כללית, הרצון לאשר את

האתרים שאדון עלוני דיבר עליהם, בעיבלין, באתרים פרטיים, זה אותו נושא

של פעילות שחייבת להיות ממלכתית ציבורית. אנחנו נתקלים בבעיות כאלה יום

יום. אפילו לאפעל, שהוא תאגיד של ערים, כמו הקומפוסט וכמו עברון, אנחנו

כעיר לא יכולים להעביר את האשפה לשני המקומות האלה. מאשרים במהלך של

שנה וחצי אתרים בתמ"א, בוועדה הארצית ובמחוזית, איפה שרק רוצים, אתר

פרטי בעיבלין. זה נראה לי תמוה מאוד, ובנושא הזה הייתי מבקש שבעתיד הוא

יעלה.

היו"ר י. מצא; מכיוון שבאו נוכחים, נשמע אחדים מהם.

להערכתי הדיון עדיין לא בשל, ואם בכלל חשוב

שיתקיים כאן. מפאת כבודם של האנשים אשמע כמה מוזמנים, כאשר הייתי מאוד

רוצה שלא נסתבך בדיון ולא נעלה נושא שאינו על סדר היום.

היתה קריאה של קרית-אתא שאין לה אתר אשפה, ואתייחס לזה בסיכום הדברים.

אין ספק שיש חשיבות, ונקרא למשרד הפנים, אבל מבלי להיכנס כרגע לנקודה

זו או אחרת.

מישהו יסביר לי למה האתר נקרא "פעמונים"? זה השם יפה.

מ. גולדמו; אצלנו זה "כלנית".

עו"ד רולוף! אני מייצג את "עדי". "עדי" הוא מיצפה. אני

מודה שחלק מן הדברים שנשמעו כאן הם קצת

חדשים עבורי, ואילו גם אני הייתי יודע, והמידע היה זורם אלינו, יכול

מאוד להיות שהיינו גורמים לכך שהדיון הזה, אם היה בו בכלל צורך, היה

נדחה לשלב אחר. לצערי הקומוניקציה בינינו לבין רשויות התכנון לא כל כך

טובה, ואנחנו לא מקבלים די תשובות בכתב על פניותינו. אבל זו באמת בעיה

שלא צריכה להיות נדונה ליד השולחן הזה.

היו"ר י. מצא; האם אתה מתגורר בישוב?

עו"ד רולוף; אני מתגורר בחיפה.

אנחנו מדברים על ישוב שמונה היום 150

משפחות, ומדינת ישראל השקיעה הרבה מאוד כסף בהקמתו. אחרי משברים גדולים

הוא הצליח סוף כל סוף לעמוד על רגליו הוא. הוא עומד בפני הרחבות, יש לו

תוכנית לקליטת עליה, ואנחנו מקווים שהוא ילך ויגדל.

אנשים שהלכו לגור במיצפה בגליל, מוצאים את עצמם כיום במרחק של-800 עד

1,000-1,200 - ואם טעיתי ב-100-200 מטר, זה לא חשוב - עומד להיות אתר

לאשפה.

נכון שהנושא הזה של אתר האשפה מתגלגל שנים רבות, אבל הוא מתגלגל

במסגרות אחרות. מדובר ב-800 עד 1,000 מטר מ"עדי", ו-300 מטר מפרבר של

שפרעם שנקרא סוואד. מדובר בבעיות טכניות לא פשוטות באיזור הזה - תיעול,

רוחות - אבל לא ניכנס לזה.

הבעיה היא פשוטה, ואנחנו כישוב קטן מרגישים את עצמנו קצת בתוך כל

האיזור הזה מול עיר שהיא הרבה יותר גדולה. ישנם עשרות תושבים שיש להם

בעיה אמיתית, ושצריך לפתור אותה, ואנחנו מודעים לכך. אנחנו מרגישים את

עצמנו קצת נשחקים במערכת. נכון שהתכנון כבר די ארוך, אלא שמאז קם תמ"א

16 שצילם למעשה עם פירסומו ועם כניסתו לתוקף את המצב ואת האתרים

שמצויינים בתמ"א 16, הם וזולתם הם שקיבלו תוקף.



יש מקום להכנסה מעת לעת של אתרים נוספים, וזה למעשה פשר הדיון. כל

הבג"צים למיניהם שדיברו עליהם, כל התוכניות שאושרו על-ידי הוועדה

המחוזית, נעשו למעשה לפי כל ההליכים הישנים שהיו לפני תמ"א 16, ושאבד

עליהם הכלח. כרגע ישנה סכנה גדולה לקיומו של הישוב, משום שאי-אפשר יהיה

לגור בו ואי-אפשר יהיה לחיות בו, אם יהיה אתר אשפה כל כך קרוב. כל

הפתרונות שרוצים להציע, שהם פתרונות טכניים מאוד מסובכים ומאוד יקרים,

הם טובים על הנייר. אני לא בטוח שהם יהיו טובים גם בשטח, לפחות המומחים

מטילים בכך ספק. אולי בהתחלה זה עוד יעבוד, אבל אנחנו מכירים את הבעיות

הכספיות של הרשויות המקומיות, ולכן יש לנו חשש גדול שהמטרד ילך ויגדל.

מדובר על אתר שאורך חייו כ-15 שנה. זה לא שנה או שנתיים.

אמר ראש עיריית קרית-אתא שלקרית-אתא אין אתר אשפה, אבל מה לעשות כאשר

תמ"א 16 לא ייעדה לכל ישוב אתר אשפה, אלא לכל איזור אתר אשפה? על כן,

אם בתוך האיזור ישנם פתרונות אחרים, הוא לא מוכרח להיות בהכרח האתר של

קרית-אתא. אם אנחנו באים ואומרים שהוא של גורם פרטי, וזה לא במקרה בני

תושבי הכפר יבלין, זה איננו פוסל אותו. הרבה מאוד משרדי ממשלה, הרבה

מאוד רשויות ציבוריות נעזרות בנכסים מן השוק הפרטי, כולל משרדי ממשלה

שיושבים בתוך בניינים פרטיים ומשלמים על-פי חוזים דמי שכירות. העובדה

שהם מנוהלים או נמצאים בבעלות גורמים פרטיים איננה מזיקה לענין כהוא

זה.
החלופות הן שתיים
(1) עיבלין, שהוא אתר הרבה יותר גדול, מיועד לתקופה הרבה יותר ארוכה,

לקלוט אשפה בכמויות הרבה יותר גדולות, והיזם, היבלין עצמו, מבקש

שיביאו אליו את האשפה. זה כנראה גם עסק לא כל כך רע.

(2) גם אתר נעמן, אותו אתר ששייך לאיגוד ערים, איננו חסום בפני

קרית-אתא. במו עיני ראיתי פרוטוקול שאדון קלגיי, הממונה על המחוז,

חתום עליו, ושאומר שתמורת 3 מיליוני שקל שתשלם עיריית קרית-אתא

לאיגוד ערים, היא תקבל 23 או 28 אחוזים בתוך האתר הזה.

ולכן, כאשר היה הבג"ץ, כאשר דיברו בתחילת שנות ה-80, לא היו אלטרנטיבות

אחרות. באמת קרית-אתא שפכה באיזור בית-הספר לשוטרים, ושם זו מיזבלה

פתוחה. היום ישנן אלטרנטיבות אחרות. אם היינו יודעים שבאמת משרד הפנים

מצהיר שהאתר בכלל לא בשל, יכול להיות שלא היינו מטריחים את הוועדה

הנכבדה הזו. אלא שאנחנו כל הזמן רודפים אחרי הליכים שאנחנו לפעמים

אפילו לא יודעים על קיומם, ויש לנו חשש גדול שמא אנחנו פשוט יום אחד

נתעורר, ונמצא שהאתר כבר קיים, ולך תצעק "חי וקיים".

ולכן, כל מה שאנחנו מבקשים הוא באמת לפתור את הבעיה של האתר הזה,

שאנחנו חושבים שהוא בבחינת להיות או לחדול לגבי "עדי", בקירבה הזאת,

במטרד. מדובר על מעופפים, מדובר על זוחלים, מדובר על ריחות. האם אני

צריך להסביר לאנשים הנוכחים פה מה פירושה של מיזבלהל

ב. רוזו! ברשותך, אני רוצה לדבר קצת ציונות. האנשים

שבאו להתיישב ב"עדי" אלו משפחות שבאו

מהאיזור העירוני האורבני כדי ליצור איכות חיים. אני מזמין את אדוני יחד

עם כל חברי הוועדה לבקר שם.

היו"ר י. מצא; אני מבטיה לך שתוך שבועיים-שלושה אבוא לראות

את המקום.
ב. רוזן
רק כדי להבין מה המשמעות של איכות חיים,

הבאנו תמונה כדי שהנוכחים יראו איך נראה

ישוב שצריך למשוך אנשים לבוא ולהתיישב בגליל במסגרת מדיניות הממשלה

ליישוב הגליל.

מה שמוטל היום על הישוב כחרב מהפכת זה הנושא של אתר האשפה, וזה מונע

היום קליטתם של משפחות נוספות. השאלה הראשונה ששואלת כל משפחה שבאה,

היא מה עם אתר האשפה. משמעות אתר האשפה חמורה ביותר. תראו את הישוב, זה

צילום אוויר ישן. הישוב היום מגיע עד הגבול של הקו הכחול שלו, ואתר

האשפה אמור להיות מתועד במרחק של 800 מטר דרך ואדי, מכיוון מערב.

הסקרים שאנחנו הכנו על-ידי המומחים שלנו סותרים לחלוטין את תסקיר השפעת

הסביבה שהוכן על-ידי עיריית קרית-אתא.
ע. דראושה
כשאני שומע את האדון בני רוזן, אני יכול

להבין אותו וגם להצדיק את הגישה הזאת, לשמור

על איכות חיים ועל בריאות התושבים. בנוסף ל"עדי", יש שם גם שכונה ערבית

סוואד, ולדעתי צריך להימנע מלפגוע בכל התושבים. זה משתלב יחד.
מ. גולדמו
? עם כל זה שנוצרת תחושה כאילו הישיבה מוקדמת

או מיותרת, אני חושב ששני דברים אנחנו
משיגים מהישיבה הזאת
(1) נכון שעיריית קרית-אתא לא יכולה להישאר מן הצד להיות כזאת שלא

מקבלת טיפול לגבי הבעיה הקשה שלה מבחינת האשפה.

(2) אבל אני חושב שאחת הבעיות שאנחנו כוועדה, וחייבים לשמור על זה כדבר

חשוב של הוועדה, היא איך להבטיח את איכות הסביבה ואת איכות החיים.

שני הישובים האלה יהיו הישובים שיסבלו בעתיד, גם הישוב הערבי שנמצא

בקירבת "עדי", וגם "עדי" שנמצא בקירבת הישוב הערבי.
פ. גרופר
אתה אומר שזה לא על סדר היום, אבל העובדה

היא שברשויות התכנון העליונות שמכינות את

הפרוייקטים האלה, שם זה נמצא.

היו"ר י. מצא; יש עוד 100 כאלה, שאנחנו לא יודעים עליהם

בכלל.
פ. גרופר
בבוא היום נדע.

אני רוצה לציין, שזה אחד הדברים המעניינים.

לאיכות הסביבה יש תפקיד כזה, שהוא רוצה שכל הציבור במדינה יאהב אותו,

יגידו שהם עושים דברים יפים. אבל כשצריך לפתור בעיה קריטית, איפה הם

נזעקים! אם לישוב אחר יש בעיה של הוצאת האשפה של המקום, הם מוכנים

לקבור שני ישובים אחרים.

אני מבקש את תשומת לבך, מפני שאם זה ברשויות זה יופיע. אם לא עכשיו, זה

יופיע אחרי הפגרה.

היו"ר י. מצא; אני רוצה לסכם את הישיבה של היום.

התכנסנו לבקשת אחד מחברי הכנסת בשל נושא

שקשור לאיכות הסביבה. יש ערנות לוועדה הזאת בנושא של איכות הסביבה.

לוועדה הזאת יש דאגה לאיכות הסביבה, אנחנו מקיימים דיונים בנושאים



האלה. אבל הנושא, כפי שכאן הוצג, כל נושא אתרי האשפה ואתר "פעמונים",

אני מבין שנמצא עדיין לא בראשית הדרך אלא בטרום-דיון. נציג משרד הפנים

אמר שעדיין הם מתלבטים אם בכלל להביא את הנושא. מי אנהנו שניכנס לנושא

הזה עכשיו, אשר לא קיים? למה להתייחס אפילו? אמר עו"ד רולוף בעצמו,

שיכול מאוד להיות שטוב שהתכנסנו, כדי להבהיר את המציאות הזו שישנה, או

יותר מאשר את המציאות, את הערנות שקיימת. קיימת ערנות, ובצדק קיימת

ערנות. קיימת ערנות מצד מיצפה שלהערכתי צריך להיות יפהפה בנוף הגלילי.

לא צריך הרבה תיאורים כדי לדעת מה זה. אני אמצא את המועד שאהיה בצפון -

ואני נמצא שם אחת לשבועיים-שלושה - אבקר במושב, ולא כדי לראות את אתרי

האשפה. כדי לבחון אתר אשפה אני צריך פורום אדיר עם נציגים, עם כל

הנציגים ולשמוע דעות, ואני לא מתכוון לזה. יש מיצפה, ואני אוהב את

המיצפים בדרך כלל, ואני חושב שאלו דברים חיוביים שנעשו במדינה. זו

ציונות במלוא הדרה, לכן אני רוצה לראות את המקום אם הבעיה תחזור

והעניינים יסתבכו, השולחן הזה תמיד פתוח לכל גורם שחושב שיש איזו שהיא

פגיעה באיכות הסביבה.

אני רוצה לנצל את הישיבה הזאת כדי להוציא קריאה רשמית למשרד הפנים,

ואנא העבר אותה בצורה הפורמלית ביותר. לא יכול להיות שתוכניות של אתרים

לסילוק אשפה, שרות כל כך חיוני, נישמת הרשויות המקומיות, יסתובב

ויתרוצץ ולא יגיע לדיונים בוועדות, וימות משום שאי-אפשר לגבש עמדות.

משרד הפנים חייב לגבש עמדות ברורות ולהריץ אותן. זו בעיה. בכל מקום

שרוצים להקים אתר, יש מי שמתנגד. זה לא דבר חדש. בכל מקום שרוצים להקים

אתר קבורה, יש מי שמתנגד. יש כאלה שמתנגדים משום שרגילים להתנגד. על זה

אמון משרד הפנים, ולא ועדת הפנים. ועדת הפנים אינה בוחרת באתרים. ועדת

הפנים אינה קובעת איפה יוקם אתר כזה או אחר.

אבל לא יכול להיות שקרית-אתא, אחרי כל כך הרבה שנים, מתלבטת ומתפתלת

ואין לה לאן לסלק אשפה. צריך לתת תשומת לב לזה. המרחבים, עם כל הצימצום

בארץ, יש די מרחבים שיכולים לאחד 2-3 ערים, על-מנת שאפשר יהיה לסלק

אשפה מבלי שתהיה פגיעה כזאת או אחרת. אינני יודע איזו פגיעה יש פה,

ואינני יודע אם הפגיעה מוצדקת, ומה זה "פעמונים", כי גם אתם עוד לא

יודעים מה זה "פעמונים", כי זה עוד לא הובא לשום פורום לדיון. אבל

קרית-אתא זועקת, והיא רוצה שיהיה סילוק אשפה, והיא רוצה אתר משלה.

תבדקו איך אפשר למצוא לה אתר, איך אפשר בתוכנית ארצית כזו לשלב ולקבוע,

שעיריות תוכלנה להוציא אשפה מבלי שכפי שהוא מתאר את זה. אני יודע את זה

מהדיונים האחרים, העיריות נאנקות תחת עול תקציבי, ואין להן במקרה כזה

לאן להוביל את האשפה. הוא מוביל אותה לקרית-ביאליק או לקריה אחרת, ופעם

אחרת הוא מסלק לכיוון אחר, ההוצאה הציבורית מתבזבזת ועיריות נופלות.

אני ער לנקודה הזאת, ואני עלול להביא חזרה את הנושא הזה, ולו מהאספקט

האחר בכלל והוא - שקרית-אתא אין לה מקום לסלוק אשפה. כרגע אני לא עושה

זאת, משום שאני רוצה להאמין שאתם תקדמו את הנושאים האלה של סילוק אשפה,

מתוך התחשבות מקסימלית במי שצריך להתחשב בנושא הזה.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים