ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/06/1991

פארק החולות בדרומה של אשדוד -הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת ע' סולודר; שונות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 195

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ג בתמוז התשנ"א (25 ביוני 1991). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; י' מצא - היו"ר

מ' וירשובסקי

עי סולודר

מוזמנים; צ' צילקר - ראש עיריית אשדוד

פרופ' ע' מזור - מכון ויצמן

ד"ר ד' סימון - אוניברסיטת תל-אביב

י' שגיא - החברה להגנת הטבע

מ' ליפשיץ - " " "

בי גבעון - " " "

י' מאירי - מנהל מחוז המרכז, משרד הבינוי והשיכון

ש' מגורי כהן - אדריכל מחוז המרכז, משרד הבינוי והשיכון

ב' ברן-און - המשרד לאיכות הסביבה

ד' סתו - " " "

ש' שער - משרד הפנים

ג' שמיר - משרד התיירות

די הרטום - עיריית אשדוד

א' כהן - ועדה מחוזית, לשכת התכנון, באר-שבע

י' אושרוביץ - מועצה אזורית באר טוביה

י' צויק - קק"ל

אי שדות - רשות שמורות הטבע

מזכיר הוועדה; אי קמארה

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; שונות.

פארק החולות בדרומה של אשדוד.



שונות

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה. הצעה לסדר לחברת-הכנסת סולודר.

עי סולודר;

הצעה לסדר בקשר לחיבור צינור הביוב של כפר הוורדים. הכל גמור רק צריך

לחבר אותו. בינתיים מי התהום מזדהמים. כבר היתה פנייה לשטר בוררות והגעתי עם

הענין לבית-המשפט, אי-אפשר להגיע למצב ששר הפנים יתן הוראה שצריך ללכת

לבוררות. סגן השר לאיכות הסביבה נתן הוראה ביום חמישי לחבר את הצינור בהסתמך

על תקנה לבריאות העם - וטוב שהוא עשה זאת - אך מבלי לבוא בדברים עם ראש המועצה

המקומית מעלות-תרשיחא. ראש המועצה המקומית איים שהצינור ינותק וכאשר אתמול

שאלתי אותו על כך הוא אמר שאכן הוא ניתק אותו. הוויכוח הוא על מי יפול

התשלום של עלות החיבור. קודם שיחברו את הצינור ואחר-כך שיתווכחו מי ישלם זאת.

מזה שבועות וחודשים שהנחת הצינור הסתיימה, אבל בגלל הוויכוח הזה המים ממשיכים

לזרום ולהזדהם. אחר-כך כולנו נזדעק על מגיפה באזור. הגשתי אתמול שאילתה בעל-

פה, שלא אושרה לי. אני מציעה שהוועדה תזמן לכאן את השרים הנוגעים בדבר ויהיה

סוף פסוק לענין.

היו"ר י' מצא;

חברת-הכנסת סולודר, יש גבול למה שוועדה יכולה לקחת על עצמה. הוועדה איננה

ביצועית והיא אינה יכולה להורות לשני השרים מה לעשות. רציתי להציע לך הגשת

שאילתה בעל-פה, ואמנם בחרת בדרך הנכונה להעלות את הנושא על הבמה הציבורית.

תחזרי ותתריעי, תזעיקי ותוציאי מכתבים לכל השרים כי הענין לא בידינו.

מי וירשובסקי;

ב-12 ביוני הנחנו על שולחן הכנסת סיכום נוהל ביטול דו"חות חניה בתל-אביב.

באותו יום התפרסמה פרשה שקשורה בפלאי הטכניקה, שבשלט-רחוק כותבים דו"חות כיד

המלך וכי חלק מהדו"חות שנרשמים לא ניתנים כהלכה. העיריה יכולה בצורה כזאת

להעשיר את קופתה. בעתונות מתפרסמים מכתבים של אנשים הטוענים כי לא ייתכן

שהמכונית שלהם היתה במקום בו נרשם לה דו"ח באותו היום. במסקנות שהנחנו על

שולחן הכנסת ביקשנו שהערים הגדולות ידווחו בסוף השנה על הממצאים שלהם בנושא

הזה. בעקבות הפרשה הזאת, אני מציע שתבקש מעיריית תל-אביב אינפורמציה על הבעיה

החמורה הזאת. מצד אחד יורדים לכיסם של האזרחים ומצד אחר לא מקפידים על קיום

החוק כהלכה. הייתי רוצה שיהיה הכשר פעולה למסקנות שהנחנו.

היו"ר י' מצא;

אני מקבל את ההערות שלך. היום נוציא מכתב שיסתמך על המסקנות שהנחנו על

שולחן הכנסת לגבי סעיף הדו"חות. נוכח כל הפרסומים נבקש לא להמתין עד סוף השנה

ולהעביר לנו אינפורמציה. מזכיר הוועדה יטפל בזה.



פארק החולות בדרומה של אשדוד -

הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת ע' סולודר
אנחנו עוברים לנושא המרכזי שבפנינו
הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת עדנה

סולודר בענין פארק החולות בדרומה של אשדוד. הנושא עלה לכותרות לפני כחודשיים-

שלושה אבל מבלי לקבוע עמדה כלשהי, לא מצאתי לנכון לקיים דיון בוועדה. חברת-

הכנסת סולודר העלתה זאת על סדר-יומה של הכנסת ומליאת הכנסת החליטה על העברת

הנושא לוועדה. אני נותן רשות דיבור לחברת-הכנסת סולודר כדי שהיא תסביר את

ההצעה שלה.

עי סולודר;

הגשתי הצעה דחופה לסדר-היום בנושא כדי להעלות את הענין לסדר-היום הציבורי

וגם כדי להסיק מסקנות, ואת זה אפשר לעשות רק דרך הוועדה. לא מכבר ניהלנו פה

דיון על פארק הירדן וראינו שהתערבותנו היתה מאוחרת. בנושא שלפנינו אנחנו מנסים

להתערב בטרם ייקבעו דברים - אני מניחה שלפי הסדר והנוהלים - אבל אני רואה חובה

לעצמי להזעיק את הציבור כדי שיהיה אפשר לפעול.

לא אכנס לפרטי פרטים כי יושבים פה מומחים מקצועיים לנושא שיעשו זאת טוב

ממני. כידוע, במשך השנים דיונות החול הולכות ונעלמות מחוף הים שלנו בגלל

תנופת הבניה, כורים אותו ומעבירים אותו. נשאר אזור של דיונות חול שהמוקד שלהן

הוא בדרומה של אשדוד בו נמצאת דיונה נדירה, מיוחדת במינה, לא רק בקנה-מידה

ארצי אלא בקנה-מידה עולמי והיא דיונה חיה, עם חי וצומח. היא גם מהווה ערך של

טבע ונוף לציבור הישראלי שהמודעות שלו לנושאים כאלה הולכת וגדלה. בגלל צרכים

לגיטימיים מאוד דרושים לעיר אשדוד רובעים נוספים כדי לגדול. כאן יש התנגשות

בין הצרכים הלגיטימיים של העיר אשדוד שצריכה לקלוט תושבים ולגדול, לבין

הצרכים של הטבע. אגב, יש פנייה של אגודה אירופאית בינלאומית, שמשתתפות בה 22

ארצות, בקשר לחשיבות של שמירת הדיונה הנדירה הזאת. יש גם ויכוח תאם פוטנציאל

הבניה של אשדוד מוצה ואם מדובר באזור שעומדים לבנות אותו היום, או שמדובר

בתכנית מיתאר כוללת שפוטנציאל הבניה הקיים בה עדיין לא מומש.

השאלה הקשה היא איך מחד שומרים על אותה דיונה נדירה - אם כולנו נגיע

למסקנה שצריך לשמור אותה - ומאידך, איך מוצאים אלטרנטיבה שתאפשר את הגידול של

העיר אשדוד. שר השיכון, מר אריק שרון, דיבר בכנסת בצורה נרגשת על האזור - לא

ידעתי על כך אבל מסתבר שהוא צנח בחולות האלה והוא מכיר ומוקיר אותם - והודה כי

הבעיה היא קשה. הוא הציע להעביר זאת לוועדה כאן כדי שנשב על המדוכה.

אנחנו עוסקלם תמיד בעניינים השוטפים והבוערים ובחקיקה. כאן עלינו לעסוק

- ואינני רוצה להשתמש במלים גבוהות - בערכי נצח שעלינו לשמור ולשמר אותם. זאת

הדוגמה היחידה שנותרה לילדי ישראל כדי להיווכח ולדעת מהי דיונת חול אמיתית.

אם נכרית אותה, הכרתנו עוד פיסת נוף ייחודית מנוף הארץ. כאשר קולטים עולים,

אנחנו לא קולטים אותם רק בדיור ובתעסוקה אלא גם בנוף מסויים. אנחנו מדברים על

הצורך בשמירת ריאות ירוקות - פה צריך לשמור על ריאות לבנות.

המוקד של הדיונה הוא בקטע של 250 מטר בגובה של 35 מטר. נעשו נסיונות

בארץ, בנתניה ובתל-אביב, לשמר בתוך העיר אתר טבע כלשהו כפארק. פה אנחנו

נתקלים בבעיה שנתקלנו בה בירדן, כאשר האזור של הדיונות אינו מוכרז כשמורת טבע.

אם הוא היה מוכרז ככזו, ניתן היה להגן עליו. בקרוב אני מתכוונת להביא לפני

הוועדה, להכנה לקריאה ראשונה, את חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי לאום, בו

נתקין תקנה שתאמר כי שטח שיעדו אותו לשמורת טבע, יישמר גם בזמן שבין הייעוד

להכרזה. במקרה שלפנינו, גם אם חושבים שהשטח צריך להיות מיועד לשמורת טבע, הוא

עדיין לא הוכרז. לוועדה יש תפקיד מכריע בנושא הזה ואני מקווה שנוכל ללבן אותו

ולהמליץ על דרך קונסטרוקטיבית.



היו"ר י' מצא;

אני מבקש לשמוע את המשרד לאיכות הסביבה.

די סתו;

אני אדריכל ויועץ חיצוני למשרד לאיכות הסביבה בתחומים של תכנון ובניה.

מההיבט הכולל, לא מדובר כאן בדיונה חולית אחת, שכפי שנאמר גובהה 35 מטר

ואורכה ב-240 מטר, זה רק שיא המערכת. המערכת כולה משתרעת מחוף הים, רכס

כורכר, שרידים של חקלאות מסורתית שהיתה במקום, דיונות נמוכות, דיונות גבוהות -

בתוכה גם הדיונה הגבוהה - ונגמרת בשורה של שיקמים, שהם נטע אדם, ועוברת לאזור

החקלאי.

אזורי דיונות כאלה, בגושים, היו לנו לאורך החוף, בעיקר בקטע הדרומי של

החוף, מנחל הבשור עד הירקון. עד לפני כמה עשרות שנים חלק מהן עדיין השתמר.

אבל מצפון לדרום ובאזור תל-אביב הן כוסו בשלמת בטון ואספלט. הדיונות של חולון

כוסו באותה שמלה; הדיונות של ראשון-לציון הן עכשיו אגני חימצון, מיתקן בטחוני

ופיתוח עירוני; חולות יבנה - מיתקן בטחוני כיסה את כל הדיונות, החלק האחורי

מיועד לשימוש צבאי, בחלק הדרומי נמצא הכור בנחל שורק, שני מיתקנים בטחוני ים

נוספים הבנויים מהרבה בטון ועבודות עפר, אזור התעשיה של יבנה גם כן על חשבון

הדיונות; חולות אשדוד - החלק הצפוני הוא אזור תעשיה, מזבלה, תחנת כוח. בחלק

הדרומי תחנת כוח גרעינית שאותרה בלב השטח ובמשך השנים האחרונות היא זו ששמרה

על הדיונות האלה. דרומה מכאן, חולות ניצנים שגם בהם מיתקן בטחוני, ושימושים

חקלאיים שחדרו מזרחה. חולות אשקלון - אזור תעשיה, תחנת כוח, מאגרי נפט.

חולות זיקים בדרום - עוד מאגרי נפט ופעילות חקלאית; חולות זיקים בחלק שמדרום

לנחל שקמה, נתיב העשרה - מיתקן בטחוני.

ממערכת שלמה של דיונות, שבשעתו היתה עשירה והיוותה מציאות שגרתית של

החוף, עם ישראל נשאר רק עם הדיונות האלה וכאשר הן היוו חלק ממערכת שלמה,

תוכננה העיר אשדוד. יש לה תכנית מיתאר מאושרת והיא חלה על כל שטח השיפוט של

העיר - הגבול שבין אשדוד לבין המועצה האזורית באר טוביה. השטח חולק בתכנית

רובעים רובעים, חלק מהם ניבנה פחות או יותר מצפון כלפי דרום, חלק מהם נמצא

בבניה.

כבר לפני כמה שנים ניגשנו לראש העיר הקודם, ואחר-כך לראש העיר הנוכחי מר

צילקר, במטרה למצוא דרך לשמור על הנכס הזה, לא רק כנכס, אלא משום שיש לו ערכים

אחרים. הוא נכס לנופש, לפיתוח של תיירות כיום ועוד יותר בעתיד. ראש העיר

הקודם וגם מר צילקר אמרו שכדאי להניח לבעיה הזאת כי עוד חזון למועד ובינתיים

אפשר לטפח מה שניתן, כאשר תתעורר הבעיה הזאת יפתרו אותה.

קרה הנס, באה עלייה גדולה והחזון מתממש. אשדוד היא עיר ואם בישראל. יש

לה תכנית להתרחב, וטוב שהיא תגדל. היא עיר נמל ראשית וזקוקה לעורף המגורים.

כל הדברים האלה נכונים אבל יש כאן קונפליקט אמיתי בין הפיתוח של אשדוד לבין

הנושא של שימור הדיונה, לא רק שימור אלא קיום הדיונה למען תושבי אשדוד, למען

תושבי הסביבה והמדינה, משום שזה נכס שנשאר יחיד לאורך מישור החוף.

לכאורה הדברים עומדים אחד מול השני: או שנצטרך לעצור את הפיתוח של אשדוד

או שנצטרך לקצץ את הדיונה. אני רוצה לומר כי להשאיר את אזור הדיונות רק

במחציתו זה פחות מאשר מחצית, כי הכוח, הערכים והיופי של המערכת הם בכך שהיא

שלמה ועוברת מחוף הים עד לאזור השיקמים.



שהם הרובעים הקריטיים לקיום הדיונה יזם י"ד וט"ז, בשעתו אמרנו רובע י"ג

ועכשיו אנחנו מדברים רק על קטע מי"ג כי הוא זה שדרוש לקיום הדיונה - גם בלי

הרובעים האלה שעליהם המהלוקת, יש עדיין לאשדוד פוטנציאל פיתוה גדול. התרשים

עליו אני מצביע נעשה לפני כשנה כאשר חשבנו שכאן צריך להיותי אזור הדיונות.

היום אנחנו מדברים על קו נסיגה.

ניתן לעצמנו זמן של חודשים ספורים, וזאת ההצעה שקיבל מנכ"ל משרד הפנים

בשמו של השר. ניקח פסק-זמן כדי לעצור את הבניה של עשרות אלפי יחידות דיור,

כדי למצוא פתרון להרחיב את אשדוד לכיוון מזרח וצפון מזרח, לפנים אשדוד. אולי

אפשר למצוא קו נוסף כדי שאפשר יהיה לקיים את הנכס הזה כפארק חולות מצד אחד,

ומצד אחר להבטיח את אפשרויות הפיתוח של אשדוד בעתיד, אולי קצת יותר מוגבלות

מאשר היום.

כאשר מסתכלים על תכנית המיתאר של אשדוד, אומרים: ננסה לצמצם את הפארק

משום שהתכנית קיימת ומאושרת והיא חיונית לאשדוד. ייתכן שאחרי בדיקה אפשר יהיה

לצמצם את זה עוד יותר, אבל צריך לדעת - יפרטו כאן המומחים לגיאולוגיה, לחי

ולצומח - שהמערכת לא יכולה להתקיים בצורה של עציצים ואיים בודדים. היא גם לא

יכולה להתקיים בצורה של מסדרון צר. הכוח העיקרי הפועל על המערכת, על החי

והצומח שבה, היא הרוח שבאה מדרום מערב ונושבת לצפון מזרח. היא מקיימת את מערכת

החולות, שיש לה רוחב מינימלי, אי-אפשר לקיים אותה ברצועה מידגמית ברוחב של 100

או 200 מטר, גם לא ברוחב של קילומטר.
היו"ר י י מצא
מה רוצה המשרד לאיכות הסביבה? הבינותי שאתה יועץ לתכנון ובנייה. איך

אתה רואה את אשדוד מנקודת מבטך?
די סתו
שינוי של תכנית המיתאר של העיר אשדוד שיבטל את עיקר הרובעים י"ד וט"ז

ומציאת חלופות לפיתוח אשדוד במסגרת תכנית המיתאר. כך נקבל תחום של פארק חולות

שיתוכנן עם כמה אזורים, חלק מהם יהיו אזורים לשימור, חלק מהם אזורים לספורט,

נופש ולשימושי חולות מסביב.
היו"ר י י מצא
אולי אני מזעזע כעת הרבה אנשים אבל עוד לא שוכנעתי בצורך של פארק חולות

במדינת ישראל. אני רצתי על החולות והדיונות האלה מהצפון עד הדרום. עד היום

חייתי בתחושה שכמה שיהיו פחות חולות בארץ-ישראל כן ייטב ואשרינו שנעלמו החולות

והארץ גדלה. עכשיו אני רוצה לשמוע מה זה פארק של חול.
די סתו
גדולתה של הארץ שלנו היא בכך שעל אף ממדיה הקטנים - היא מגוונת. תושבי

הארץ שרוצים לנשום אוויר ויוצאים לנפוש...
היו"ר י' מצא
כאשר הייתי חייל ורצתי על החולות לא ראיתי שם מטיילים.
די סתו
נופש עושים לא רק בחורשות אורנים של הקרן הקיימת. בשנים האחרונות יותר

אנשים הולכים בחולות, יותר אנשים הולכים לחורשות אלונים, שפעם לא היו, יותר



אנשים מטיילים באזור הנגב, אזור מדבר, שכמו החולות היו חייבים לכבוש אותו.

אנחנו צריכים לשמור על המיגוון הזה לעצם השמירה וגם לשימוש. להולות חאלה יש

פוטנציאל עצום לשימוש היומיומי של תושבי אשדוד.

היו"ר י י מצא;

אשדוד היא עיר ואם בישראל עם עשרות אלפי תושבים. מה השימוש שלהם בחולות

האלה?

די סתר;

יש סוגי ספורט כמו אופנועים, סוסים.

י' מאירי;

מה אורך קו החולות מהגבול הדרומי של אשדוד עד חולות ניצנים-אשקלון.

די סתו;

מכאן עד חוף ניצנים יש קצת פחות מ-2 קילומטר, ומניצנים עד הגבול של

אשקלון יש עוד כ-2.5 קילומטר.

היו"ר י' מצא;

אני רוצה לשמוע את הגורמים החיצוניים לגבי החשיבות של הנושא הזח, החברה

להגנת הטבע, ולאחר מכן נשמע את ראש העיר אשדוד ואת האנשים הקשורים לתכנון.

י י שגיא;

מר סתו נתן סקירה ממצה על העובדה שהשטח הזה מהווה נכס יחיד שנותר.

הקונוטציה של הולות היא בדרך כלל שלילית, ואנחנו זוכרים את השטים שנטעו בכל

מקום כדי לעצור את החולות המאיימים לכבוש את השטח המיושב.

היו"ר י י מצא;

זה לא היה כך?

י י שגיא;

זה היה כך. אז היתה בכך מידה מסויימת של הגזמה והיום המצב רחוק מזה. אני

מציע לחברי הוועדה לחדש את ההרגשות האלה ולראות את המקום, ולמרות שהבעת אותן

בספקנות, אני שמעתי את הנוסטלגיה.

היו"ר י י מצא;

במפורש, לא.

י י שגיא;

אני מפנה אתכם לשירים של יוסי בנאי בהם יש הרבה נוסטלגיה וכל מי שהוריד

נעליים והלך על הדיונה עם החול בין האצבעות הרגיש זאת. קראתי את התשובה של השר

אריק שרון להצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת סולודר ובפירוש יש שם נוסטלגיה.

הקטע הזה הוא חלק חשוב מהנוף של ארץ-ישראל והמומחים היושבים כאן יסבירו זאת.



היום נשאבים לשטח היפהפה הזה הילדים והנוער של אשדוד ועשרות אלפי אנשים.

אני מזמין את חברי הוועדה לבקר בו כדי להתרשם מגודלו וממשמעותו. השטח הזה קטן

בגודלו אבל יש בו פינות חמד גס בדיונות וגם בעמקים. אתה יכול לעמוד מול אשדוד

ואשקלון ולראות את המבנים, אבל אחרי הליכה של כמה מטרים אתה נכנס לעמק ונשאר

לבד בשטח. אנשים צריכים זאת היום.

החשיבות של השטח היא בשמירת איכות הנוף והערכים שבו. זה הפארק הטוב

והיפה של העיר אשדוד ושל האזור. מאז שהשטח נפתח לתכנון הוקם באזור בית-ספר

שדה, בדרומה של אשדוד, ומדי שנה מטיילים שם עשרות אלפי אנשים. יש בו את

הייחוד של הצומח והדיונות.

חהצעה שלנו מדברת על כך שהשטח הזה לא יישמר כשמורה - הלוואי ואפשר יהיה

לשמר אותו כשמורה - אלא יהיה שטח פתוח שישמור על אופיו וישמש בו זמנית כפארק

ציבורי פתוח. אם יבנו בו בניינים ויסללו בו כבישים ומדרכות, לא יישאר דבר

מהייחוד שלו. אם הוא ישמש כפארק עירוני ואזורי, יישמר ייחודו.

אני חושב שאיש מבין אלה שמכיר את השטח וביקר בו - בפגישה בינינו אמר שר

השיכון שהוא מתלבט בענין הזה - לא משיג על החשיבות של השטח ומאידך על חשיבות

הבינוי. חברת-הכנטת סולודר הזכירה קודם את הנושא של תחנת הכוח בירדן, שהיא

שולית, כאן מדובר על קליטת עלייה ולכן הקונפליקט הוא הרבה יותר משמעותי.

מדובר על כמה אלפי יחידות דיור שיוקמו במקום, אבל עובדים על מציאת מקום אחר.

אם הס יוקמו בחולות - יחידת הנוף הזאת תיעלם לחלוטין.

מוכרחים לשמור על השטח הזה של החולות ולעשות הכל כדי למצוא אלטרנטיבה,

ואנשי משרד הפנים יוכלו לדבר על כך. המטרה היא לשמור על השטח הזה כשלמות אחת

חיה, על ערכי הטבע, הנוף והבילוי שיש בו למען הציבור, מבלי לחתוך בו.

הי ו"ר י' מצא;

נשמע את פרופ' מזור ממכון ויצמן, שעוסק במדעי הסביבה.

פרופי עי מזורי.

אני רוצה להתייחס לנושא משלושה היבטים: לגיאולוגיה של הדיונה עצמי;;

לדיונה כאשנב חיים לדרום ולאזור אשדוד; ולשילוב של הטבע בתכנון האורבני

בישובים בישראל.

כאשר אומרים דיונה חיה, הכוונה היא לא רק לבעלי-חיים, אלא לכך שיש בה

דינמיקה של חול שמוסע עד אליה, וככזאת צריך את היחידה כולה. אם נדבר על תל,

למשל, לא נעלה על הדעת שבמגידו נשמר את השער ונניח לדברים האחרים. כך צריך

להתייחס ל-14-12 הקילומטרים ולראות אותם כדבר אחד שלם. בחולנד, למשל, מציעים

לשמר פארק דיונות, כך שיש תקדימים.

מי התהום באזור החוף ניזונים בין היתר מגשם שיורד ישר על החול, כשהחול

פועל כמסננת, ומקבלים את המים הטובים ביותר שיש ובאזור הזה יש גוף מי תהום

מעולה. בכל יתר האזורים, הבינוי, האורבניזציה והחקלאות חרסו את מי התהום.

ביו"ר י י מצא;

מה זאת אומרת "הרסו את מי התהום"? אני יודע שהם מזדהמים או מנוצלים יתר

על המידה וכי הם מגיעים לשכבות הגיר והמליחות, לא שמעתי שהם מזדהמים בשל הוצאת

החול. מה קורה ביתר האזורים במדינה פרט לאשדוד?



פרופ' עי מזור;

כאשר יש עיור, שפכים או חקלאות, אנחנו מכניסים מים שנותנים להם לשהות על

פני השטח, ריכוז המלחים עולה, מוסיפים דשנים וחומרים מגבירים ובצורה כזאת

מקבלים מים פחות ופחות טובים. כאשר שוטפים רחובות בעיר, כל מה שפולטות

המכוניות, כל הנפולת של בתי-הזיקוק נשטפים במרוכז. בחולות הדברים האלה אינם.

יש לנו גם את חולות קיסריה, בינתיים באותו מצב, וגם אותם רוצים להציע כאזור

לשימור מים ולמנוע פיתוח שלמעשה הורס - מלבד פיתוח תיירותי - וכך הדבר בכיס

המים של אשדוד. בכל משק המים, גופים של מים מתוקים ערכם עולה לעומת כלל המים

שטובים לשתיה ולצורכי חקלאות. זה גם מאגר תפעולי. אם יש עודפי מים בכנרת

בשנה מסויימת, מחדירים אותם באזור חולות כדי לשמור אותם, ואז משתמשים בהם

בעונה יבשה. זה המאגר התפעולי הטוב ביותר שיש מתחת לחולות.

היו"ר י' מצא;

איך מזרימים את עודפי הכנרת לחולות אשדוד?

פרופי עי מזור;

עושים קידוח ומכניסים פנימה, המחשב כבר מעביר את זה.

לאיזו מדינה אנחנו רוצים להביא את העולים, האם לישובים בהם יש קניון,

רובעי מגורים, תחנה מרכזית, ואולי כמה דברים מעשה ידי אדם כמו גנים ציבוריים?

היום לוחמים בשיניים כדי שלכל ישוב יהיה הייחוד שלו. במצפה רמון, למשל, נמצא

את מכתש רמון וכל העיר חיה סביב זה. כך אפשר לראות את ערי וישובי ישראל שלקחו

את מכמני הטבע ובנו עם הפנים אליהם. חיפה יושבת במרומי הכרמל וצופה על כל

סביבותיה וכך היא נהנית בצורה ישירה. אחרים שהתעלמו מכך, למשל מי שבנה ב-15

קילומטר הרחק מהמכתש הגדול, הפסיד הזדמנות יוצאת מן הכלל. לאשדוד יש ערך טבע,

הדיונה הזאת, ומתבקש היה שכל התכנון יחבוק אותה ויהיה עם הפנים אל הדיונה

והיא תהיה הסמל של העיר. אז יש משהו מיוחד בעיר הזאת.

כפי שאמרנו, פארק חולות יוכל להיות ערך טבע שבו אתה מלמד. כאשר לומדים

בבית-הספר באשדוד על התהוות החולות ועל חלקם בגיאולוגיה של ארץ-ישראל, כל בתי-

הספר יבואו לדיונה של אשדוד. כאשר לומדים על וולקנים הולכים לפארק הוולקני

שיקום בגולן, בצורה כזאת כל חבל ארץ מארח נושא מסויים. הישובים לאורך הבקעה

מארחים את ילדי ישראל שלומדים על נדידת היבשות.

הדיונה הזאת מהווה חלון נהדר. נעשה את אשדוד לעיר יפה, עם תוכן משלה, עיר

הדיונות. זה הרעיון. אם נהרוס את הדיונה ונפגע בה נפסיד אותה וזה יהיה בלתי

הפיך. כמה אנחנו יכולים לנגוס במתת האל בארץ-ישראל? ההמלצה החמה היא לאמץ את

הדיונות ולבנות מסביב עם הפנים אל הדיונה, כדי שבחופש הגדול ילדים מחיפה יבואו

לאשדוד להתארח בדיונה.

היו"ר י י מצא;

נשמע את פרופי סימון מאוניברסיטת תל-אביב.

דייר די סימון;

אני זואולוג באוניברסיטת תל-אביב ומייצג את החברה לזואולוגיה בישראל.

קצר המצע מלתאר את הערך המדעי ייחודי של עולם החי והצומח באזור הזה, אבל

לא אלאה את הוועדה בפרטים. במונח ייחולותיי אנחנו עושים עוול לאותו אזור

ספציפי, משום שהמושג הזח חובק הכל; חולות הערבה, חולות הנגב וחולות מישור



החוף, והכל מצטיייר לנו כמדיום אחד. האמת שונה. בגוש הספציפי של חולות אשדוד

חברו יחד שש או שבע תכונות שעושות אותו לבלתי זחה לגושים אחרים. אם כל תכונה

בנפרד אפשר למצוא במקום אחר, הרי שהקיום בצוותא של כל התכונות האלה מייחדות את

הדיונות האלה.

שטח זח הוא היחיד שהוא בלתי מופרע, גודלו סביר ויש לו משמעות מבחינה של

שמורה. עד הזמן האחרון לא היתה ברורה לנו החשיבות המדעית של החולות ורק לאור

מחקרים אחרונים, בעקבות עבודות מדעיות והבנת המערכת ככלל, כל המזרח-התיכון

מבין את החשיבות של דיונות החול. הדיונות האלה הן ייחודיות בכל האגן המזרחי

של הים-התיכון. באירופה ובארצות התרבות שומרים על דיונות כאלה. התכונות שלהן:

הקשר לים; העובדה שהן בלתי מופרעות; הן נמצאות מדרום לירקון וכל החי השערי

והצומח השערי מופיע שם בצורה בלתי מופרעת; זה יכול להיות מדיום חינוכי בראש

וראשונה לתלמידים מהעיר אשדוד ומסביבתה, מעבדה חיה שאין דוגמתה בשום אזור אחר,

שלא יהיה לה שום תחליף, גם לא בחולות שיישארו מימין או משמאל.

אני מרשה לעצמי להגיד בכל הסמכות ובוודאות כי בגלל קירבת ישובי מגורים לא

יישאר לחולות האלה שריד וזכר. יישארו איים קטנים שאפשר יהיה להתגלגל ולרוץ

עליהם קצת, אבל לא תהיה להם שום חשיבות מדעית כמקור ראשוני להוראה ולחינוך.

הדיונה הזאת וכל אזור החולות יהיו לטובת תושבי אשדוד, לא נגדם ולא כאלמנט

שמפריע להתפתחות של אשדוד, אלא כמקור גאווה לעיר כולה לשנים רבות. אין לדיונה

חזאת תחליף וגם אי-אפשר יהיה לשקם אותה, אפשר לשקם מפל או מצוק, אבל לא את

הדיונה. אנחנו לא רוצים שהיא תיעלם ונצטער עליה כפי מצטערים עכשיו על הרבה

נופים אחרים שנעלמו.

אפשר למצוא לבניה שטח מימין ושטח משמאל, אפשר לבנות יותר לגובה, אפשר

למצוא תחליפי בניה בצורה יותר קלה ומשכנעת מאשר למצוא תחליף לנופים אשר מכילים

אוצר טבע לא ארצי, לא מקומי, אלא בינלאומי.

מבחינת החברה לזואולוגיה בישראל העוסקת בחי של הארץ, המטרה כאן היא לא

איזה שהוא גרביל או מכרסם שמניעים אותנו באופן אישי, אלא הנוער, התלמידים

והסטודנטים בארץ שעלולים לאבד בזמן הקרוב אוצר כזה.

מי וירשובסקי;

אני מבין את הכוונה לשמור את האזור הזה. האם אפשר לבקר שם ולראות זאת?

אני מציע שנבקר שם כוועדה.

היו"ר י י מצא;

אני מכיר את המקום.

י י שגיא;

אני מעיד על עצמי שאני מכיר היטב את הארץ. את הדיונה הזאת גיליתי רק

לפני שמונה שנים. לא ידעתי על קיומה.

מי וירשובסקי;

עומדים לעשות צעד שאחר-כך יבכו עליו וירוצו לבג"צ כדי להפסיק אותו. אם

יש לנו אחריות, אנחנו צריכים לראות את המקום ושווה לבקר שם. אני מתרשם מאוד

מהתיאורים אבל אני רוצה להיווכח האם זה ייחודי עד כדי כך שכדאי לעשות צעד

ציבורי ולהגיד "סטופ", או שנצטרך לקבל החלטה שלא לעשות צעד כלשהו. אני מציע

לעשות את זה, משום שזה טוב יותר מאשר לשמוע כמה הדיונה חשובה. אני אומר זאת

משום שעלי לצאת מהישיבה ואני מבקש שהסיכום יהיה שנבקר שם.



היו"ר י' מצא;

אני לא בטוח שנצא. אנחנו עמוסים מאוד משוס שעומדיס לצאת לפגרה. אני

קובע סיורים עם חברי ועדה ולבסוף מופיע רק חבר ועדה אחד. אני לא בא בטענות

משום שאני יודע כי כל חברי הכנסת עסוקים עד מעל לראש. חבר-הכנסת וירשובסקי,

אני מוכן לממן לך נסיעה במונית הלוך וחזור למקום על חשבון הכנסת. מזכיר

הוועדה ידאג לכך.

מי וירשובסקי;

בסדר. אני מבקש לא לסכם לפני הביקור שלי במקום כי אני רוצה להשתכנע

ממראה עיניים.

הי ו "ר י' מצא;

אני מבקש לשמוע את נציגי משרד השיכון, המייצגים את הצד השני של הנושא.

י' מאירי;

אני מנהל מחוז המרכז במשרד השיכון. אני מציג מספר עובדות לגבי הטיפול של

משרד השיכון בעיר אשדוד. אנחנו מדברים על רובע י "ג, י"ד, טייז ורובע ט"ו שהוא

מצד שמאל למעלה. מספר יחידות הדיור שמתכנן משרד השיכון בשיתוף פעולה עם הרשות

המקומית בהן מדובר; ברובע יייד - 3,600 יחידות דיור; ברובע טייז - 6,300

יחידות דיור; ברובע י"ג שאושר ונמצא כבר בעבודה - 3,200 יחידות דיור, כשהפינה

הדרום מזרחית שלו נקטעה לאחר ערעור של החברה להגנת הטבע וכתוצאה מכך נעצרה

בנייתם של 600 יחידות דיור לאחר שהוקצו לחברות בניה.

אם נקבל את הגישה של החברה להגנת הטבע ניאלץ לפגוע גם בחלק מרובע טייו,

ואם נבקש להיות כשרים עד הסוף, פיסגת הדיונה נמצאת על הגבול בין רובע יייד לבין

הרובע המיוחד, שגם היא צריכה להיפגע.

בסיכום כולל - אני לא נוגע ברובע המיוחד - אם מדובר ב-600 יחידות דיור

בפינה הדרום-מזרחית של רובע יייג, כל רובע יייד וכל רובע טייז, מבלי לפגוע בחלק

מרובע טייו, אנחנו מגיעים ל-17,000-.יחידות די.ור בקירוב. אם לא ניגע ברובע טייו,

זה יסתכם בכ-15,600 יחידות דיור.

בי גבעון;

זה שקר, מה זה צריך להיות?

י י מאירי;

קיימנו הרבה דיונים בנושאים האלה בוועדות הסטטוטוריות ובפורומים שונים

ולצערי הרב לא אחת התפתחו ויכוחים שבהם נשמעו הערות כמו זו שהושמעה ברגע זה.

כל ההערות וההסתייגויות נידחו על הסף על-ידי הוועדות החוקיות של מדינת ישראל.

אני מדגיש שהתכניות המפורטות הללו תוכננו על בסיס תכנית מיתאר של העיר אשדוד

שכללה את כל הרובעים הללו. החברה להגנת הטבע ניסתה בזמנו לערער על תכנית

המיתאר לתחום הזה והערעור שלה נידחה.

י י שגיא;

ארצה להגיב כי יש כאן דברים לא מדוייקים.



י' מאירי;

על הבסיס הזה תיכננו את רובעים י"ג, י"ד ו-ט"ז. רובע י"ג הגיע לדיון

בוועדה המחוזית. דנו עליו הרבה פעמים והיו התנגדויות. אנשי החברה להגנת הטבע

בשיתוף הנציגים המקצועיים, בהם פרופסורים מכובדים, הציגו טענתם. הטענות נידחו

פה-אחד. הוועדה המחוזית, הוועדה המיוחדת למגורים, אישרה פה-אחד את כל רובע

י"ג לבניה. לאור ההחלטה החוקית הזאת, משרד הבינוי והשיכון יצא בהשקעות גדולות

מאוד בעבודות פיתוח. אני שמח לבשר שברובע י"ג כבר התחילו בבניה של 2,000

יחידות דיור, שזה עבור 2,000 משפחות. לאחר חודש נעצרנו בהתאם לבקשת מנכ"ל

משרד הפנים כי החברה להגנת הטבע שוב ערערה.

הי ו"ר י י מצא;

אתה מדבר על המכתב של החברה להגנת הטבע מ-11 ביוני 1991, בחתימתה של גבי

בלהה גבעון?

י י מאירי;
נכון. התכניות אושרו בהסתייגות אחת
מנכ"ל משרד הפנים ביקש מיושב-ראש

הוועדה המחוזית שהפינה הדרום-מזרחית של רובע י"ג לא תיבנה במשך שישה חודשים -

בינתיים עברו ארבעה חודשים - ובתוך פרק זמן זה, החברה להגנת הטבע, מינהל

התכנון, התבקשו להגיש הצעה אלטרנטיבית. לפני כחודשיים, לאחר סיור בדיונות

בהליקופטר, נערך דיון בלשכתו של ראש עיריית אשדוד בראשותו של מנכ"ל משרד הפנים

כשכל אחד העלה טענותיו. אנחנו עדיין מחכים לתכנית.
בפיסקה האחרונה כתוב
אם בתום שישה חודשים, פרק הזמן הנקוב לעיל, לא תוגש

תכנית כנדרש, ניתן יהיה לבצע את שלב בי בהתאם לתכנית 30/במ/3 אשר הוגשה

לאישורי במועד המצוין בסעיף 1. כלומר, אם לא תהיה החלטה אחרת סותרת, אנחנו

רשאים בעוד חודשיים לטפל באותן 600 יחידות דיור.

באשר לרובע י"ד. לפני חצי שנה, בתחילת חודש ינואר, הגשנו תכנית שנדונה

בול"ל. התבקשנו על-ידי הוועדה המחוזית לדחות את ההחלטה עד לביצוע הסיור.

ואכן כך עשינו. מדובר ב-3,200 יחידות דיור והתכנית מונחת בוועדה המחוזית.

רובע ט"ז תוכנן על-ידי משרד הבינוי והשיכון ל-6,200 יחידות דיור. כדי לא

להיכנס לעימותים מיותרים התכנית הוקפאה, היא לפני הגשה לול"ל. פה נעצרנו.

היו מספר דיונים עם אנשי החברה להגנת הטבע וניסינו למצוא פשרה. היתה

פגישה עם שר הבינוי והשיכון בה הציגו את כל הטענות. כפי שהוזכר, היתה שם

נוסטלגיה והשר סיפר איך הוא צנח על החולות האלה. אני התבקשתי למצוא דרך על-

מנת להגיע לפשרה עם החברה להגנת הטבע, כמובן בתיאום עם העיריה. קבענו פגישה

במשרדי. כל הצעותינו לפשרה נידחו. לא ראינו אצל החברה להגנת הטבע רצון כלשהו
להגיע לפשרה. מצדם
או הכל, או לא כלום.

הדרישה שלהם לגבי הפינה הדרום-מזרחית של רובע י"ג אומרת, למעשה, שאם זה

יתקבל, מראש ויתרת על כל י"ד וט"ז. לכן, עצרתי את ההתקדמות ברובע ט"ז עד

שנגיע לפשרה כלשהי. לבקשת שר הבינוי והשיכון הכינונו הצעת פשרה - יש לי כאן
את המפות - שאומרת
נמשיך לפתח את חעיר אשדוד עם אפשרות של השארת חלק מהדיונה

כדי שהיא תישמר בגלל הסיבות שפורטו כאן.

אנחנו משתדלים לעשות את הדברים בדרך המקובלת. הגשנו את ההצעות למנכ"ל

משרד הפנים. אנחנו רוצים להגיע לפשרה המקווה על-ידי כך שנבנה את מרבית חדירות

ומצד אחר נשאיר שטח חלקי לדיונה הקיימת. הגענו בתחילה לפשרה בהשארת הדיונה של

רובע י"ד למעלה כפי שהיא, כלומר לחתוך שליש מרובע י"ד. נאמר לנו על-ידי אנשי



המקצוע שאין די יבזה כי אותה דיונה חייבת להיזון על-ידי חולות שיבואו מכיוון

החוף. אמרנו שאם זה כך, נשאיר את החלק המזרחי של רובע י"ד וט"ז, אותו צינור

של חולות שיגיעו אל הדיונה. יש לנו תכניות כאלה שתיכננו אותן מחדש. הגשנו

אותן גם למנכ"ל משרד הפנים מתוך כוונה להגיע לפשרה. אני מדגיש שלצערי הרב לא

ראינו רצון טוב להגיע למטרה הזאת.

דובר כאן קודם על כך שלתושבי העיר אשדוד תהיה איכות סביבה וכל הכרוך בכך,

וכי תושבי העיר יטיילו באזור הזה. אני מטפל בעיר אשדוד קרוב ל-12 שנה ולא

ראיתי יותר מכמה טיולים לדיונות האלה. לא ראיתי אותם האלפים שדיברו עליהם

כאן.

ברור שאין מישהו שיודע טוב יותר מתושבי אשדוד מה הם רוצים. לחתוך את
רובע י"ד ורובע ט"ז משמעותה
עצירת התפתחותה של העיר אשדוד ואין לה

אלטרנטיבות אחרות להתפתח. מזרחה - אתה מגיע לכביש ונכנס לאזור גן יבנה;

צפונה - אתה נמצא בנמל ומגיע לאזור הצבאי. אין לאן להתפתח. אנשי החברה להגנת
הטבע אומרים
קודם כל תיבנו את מח שיש לכם בעיר אשדוד עצמה ואחר-כך תדברו על

האזור הזה. אני מציין שיש התפתחות עצומה עם בניה לעולים בעיר עצמה ואנחנו

נמצאים בימים אלה בהליך בניה של 7,000 יחידות דיור בכל הרובעים. באזור הזה

מדובר בעשרות אלפי יחידות דיור כדי לאכלס בהם את העולים החדשים. אנחנו לא

יכולים לעצור את התפתחותה של אשדוד.

לא סתם שאלתי את נציג המשרד לאיכות הסביבה לגבי חלק הדיונה הדרומי.

מדרום לעיר אשדוד יש דיונה שמשתרעת לכיוון ניצנים וזיקים. היא בהחלט יכולה

לשמש כדיונה למטרות שהוזכרו קודם. אם בכל זאת רוצים לשמר את פיסגת הדיונה,

ניתן לשמר אותה. כמו-כן, אם רוצים שיהיה צינור מעבר כלשהו לחולות - אפשר

להסתפק במעבר צר מהצד המזרחי. אני מוכן להציג את התכניות וההצעות שבידי.
שי מגורי-כהן
אם ננצל את מלוא זכויות הבניה שמאפשרת תכנית המיתאר, יישארו אלפי דונמים

של דיונות. אין כוונה לחסל את הדיונות כפי שמנסים להציג זאת כאן.
י י שגיא
אני מבין את המצוקה של משרד השיכון, אבל אני מבקש לדייק. החברה להגנת

הטבע לא התנגדה לתכנית המיתאר שהיא בת שנים רבות. ברגע שהופשרה הקפאתו של

הנתח הזה בגין שמירתו- - -
היו"ר י' מצא
האם תכנית המיתאר מראה בניה בשטח הזה?
י י שגיא
כן.
הי ו"ר י י מצא
אם אתה רוצה לדייק, יש תכנית מיתאר לבניה על שטח החולות ולא התנגדתם. מר

מאירי דייק בדבריו.
י י שגיא
זה היה לפני 15 שנה.



היו"ר י' מצא;

כל תכניות המיתאר במדינה הן מלפני 15 שנה. לא זאת הנקודה.

י י שגיא;

ברגע שהשטח הופשר, ביצענו סקרים וניסינו לשכנע את המוסדות, וחברי כנסת

שביקרו שם לפני שנים, כי יש מקום לתכנן מחדש, ובוודאי נכון לעשות זאת במציאות

הנוכחית.

לגבי היקפי הבניה והנתונים של משרד השיכון, אנחנו לא מדברים על רובע ט"ו,

לא ביקשנו לנדב גם את רובע ט"ו לפארק. אנחנו מדברים על רובע י"ד לאחר צמצום,

ואנחנו מבינים את הצורך בצמצום.

די סתו;

הקו שמסומן כאן נוגס קצת ברובע ט"ו בצורה שהפארק יישמר.

עי סולודר;

כלומר, רובע י"ג יישאר.

יי שגיא;

ברובע י"ג מדובר על 600 יחידות דיור. הרובע הזה הוא צינור ההזנה לחולות.

ברובע י"ד, לפי התכנית הנראית כאן, 3,600; ברובע ט"ז 5,300, כלומר, מדובר כאן

על כ-9,000 יחידות דיור. אני לא מזלזל בכך אבל לא צריך להפוך את זה ל-15,000

יחידות דיור.

אשר להצעת הפשרה. מר מאירי דייק בדבריו לגבי ההזנה והמעבר של החולות -

אין שום משמעות להשאיר את הדיונה כמות שהיא.
אנחנו מבקשים התייחסות שונה לנושא
פתיחת תכנית המיתאר ושינוי שלה. יש

טעם לעשות זאת אם יהיה שינוי לגבי כמה אלפי יחידות דיור. מר מאירי, דיברת על

הצעת פשרה. על כמה יחידות אתה מוותר? לגבי ההסכמים, נמצאת כאן נציגה של

מי נהל התכנון במשרד הפנים ואני מציע שהיא תשמיע דבריה. התכניות לא אושרו

סופית ולא נכנסו למתן תוקף. לא ברור לי למה היה צריך לחתום על הסכמים לגבי

תכניות של רובע י"ג שלא נכנסו למתן תוקף. המכתב של מנכ"ל משרד הפנים הועבר

לפני מתן תוקף לתכנית. אשר למספר המבקרים; מטיילים באזור כ-100,000 בשנה.

מי ליפשיץ;

אני מנהל מחלקת שמירת טבע ומטייל בחולות אשדוד. יש לנו חמישה בתי-ספר שדה

באזור החוף ובתי-ספר מאזור ירושלים ומאזור הצפון שמביאים את המטיילים שלהם.

נותנים לילדים להתגלגל בחול וקוראים שיר של אהוד מנור שמבטא את בכיו על חולות

בנימינה, ושיר של נחום גוטמן על החולות הזהובים.

פרופ' עי מזור;

אני רוצה להוסיף למושג "פארק". כדי שאנשים יבינו מה זה ערך טבע, יופיו

וחשיבותו, צריך לפקוח את העיניים. בפארק, אתה מארגן ערך טבע ומכין עבורו

נתיבים של טיולים, דפדפות, מרכז מבקרים, מוזיאון חולות ותכניות שמסבירות את

התופעות היפות ופוקחות עיניים למבקר.



ב' בר-און;

נציג משרד השיכון טען שכאילו קיים היום פארק דרומה לפארק עליו מדובר.

אנחנו מבקשים להבהיר זאת..
די סתו
השטח שנמצא מדרום לנחל יפתח, בחוף ניצנים, הוא מסוג אחר לגמרי. החולות

שם ברובם הרוסים וכבר נעצרו. יש שם מיתקן- בטחוני שלא מאפשר כניסה. אנחנו

רוצים שיתנו לנו פסק-זמן כדי לבחון חלופות.

י י מאירי;

קיבלתם שישה חודשים.
די סתו
זה יהיה יפה אם יהיה מסדרון של 400 ,300 ,200 מטר, והוא בוודאי יתקיים

כמה שנים, אבל זאת לא המערכת. נאמר כאן שמדרום לאשדוד יש אלפי דונמים. לא

מדובר כאן בגודל אלא בשלמות המערכות. הדונמים שבדרום לא כוללים שניים
מהמרכיבים החשובים ביותר של המערכת
הדיונות הגבוהות ואזור השיקמים. בלעדיהם

המערכת נכה.
י י מאירי
כדי שלא ישתמע שמשרד השיכון עושה משהו לא חוקי. יש לי מסמך שחתום על-ידי

מנכ"ל משרד הפנים - זה כמו חתימת שר הפנים - בקשר לאישור הסטטוטורי הסופי למתן

תוקף לתכנית רובע י"ג ב-5 במאי, פרט ל-600 יחידות הדיור שיש לנו להמתין בגללם

עוד כחודשיים.
היו"ר י י מצא
גבי שער, הייתי רוצה לשמוע ממך על המצב התכנוני החוקי.
שי שער
אנחנו נוכחים כאן בקונפליקט קלסי בין שוחרי הטבע והסביבה לבין שוחרי

הבינוי והפיתוח. כאשר התכנית הגיעה לשר הפנים לבדיקה, לפני החתימה, היו

לפנינו כל הפרוטוקולים וכל ההמלצות של הוועדות הסטטוטוריות שהוזכרו כאן ומצד

אחר פניות של גורמי סביבה שונים שלא לאשר. כאנשי מקצוע המלצנו לשר הפנים לקחת

פרק זמן לחשיבה.

בגלל הצורך בבניה למגורים בעקבות העלייה וכל הכרוך בכך, הסכמנו לפרק זמן

קצר של שישה חודשים כדי שייבדקו חלופות לגבי 600 יחידות דיור בשולי רובע י"ג

ולגבי שני הרובעים הנוספים י"ד וט"ז.
הי ו"ר י' מצא
אם תמצאו חלופות, תכריזו על השטח הזה כפארק או שתשאירו אותו פתוח לעתיד?



שי שער;

בשלב זה אני מבקשת לא לנקוט עמדה לגבי השיקולים הנוספים שיהיו לנו מאחר

שהחלופות טרם גובשו. אין חלופה אידיאלית. החלופות תהיינה קשות. הן יהיו על

חשבון קרקע חקלאית, על חשבון הדיונה, על חשבון ציפוף של העיר או על חשבון

בניה.
היו"ר י י מצא
לא זאת שאלתי. נניח שתמצאו אלטרנטיבה לאותן אלפי יחידות דיור והיא

תתבצע. האם משרד הפנים יערוך את התכנית שלו, או ילך לכיוון של הכרזה על השטח

הזה, שנותר כעת בלי בינוי, כפארק, או שתשאירו את השטח הזה בתכנית המיתאר כפי

שהוא היום? האם תבקשו את ראש העיר או את האחראי לתכנון לסמן את השטח הזה

כפארק בתכנית המיתאר שלו?

ש' שער;

אין לנו היום תשובה.

היו"ר י י מצא;

כלומר, גם אם תימצא אלטרנטיבה היום זה יהיה מבלי לקבוע עמדה כלפי המעמד

של השטח הזה בעוד כעשר שנים.
שי שער
יכול להיות שתתגבש המלצה, אבל לא נעשה צעד אקטיבי בשלב הזה.
היו"ר י' מצא
אני מבקש לשמוע את עמדתו של ראש העיר כלפי פיתוח אשדוד בכלל, פיתוח שנעשה

מלכתחילה על חולות. ראש העיר היה בעבר מהנדס העיר ואחר-כך היה לראש העיר. מר

צילקר, אתה לא דמות חדשה באשדוד ואתה יכול לתאר לנו איך אשדוד היתה רוצה לראות

את עצמה. תכנית המיתאר נקבעה כבר לפני 15 שנה. איך יסתכלו על אשדוד במגמות

התכנוניות החדשות, אפילו בלי לקחת בחשבון את העלייה, אילו אנשים היו מגיעים אל

העיר טיפין טיפין? מה מכתיבה לכם המציאות העכשווית בעיר? מהצגת הנושא על-ידי

מר דן סתו התרשמתי שהחולות האלה אינם ככל החולות ויש צורך בשימור. האם יש

צורך בפארק כזה של חולות? כיצד אתם מתכוונים לפתח את אשדוד בעתיד.
צי צילקר
קודם אני מציין שיש לי קונפליקט אמיתי ביני לבין עצמי כראש העיר וכבעל

מקצוע בהנדסה. כמהנדס בנין אני רואה את הדברים המדוייקים ואילו כשליח ציבור

אני צריך לענות על בעיות אמיתיות של העיר. אנחנו בונים ויוצרים עבור בני-אדם

לא כדי להוסיף עוד דירה ועוד דירה אלא גם למען איכות חיים. מצד אחר - ואין לי

כוונה לפגוע באיש משום שכל אחד כאן מייצג עמדות כנות - יש לי בחודשים האחרונים

הרגשה שביטאתי עצמי בנאיביות כשליח ציבור ולא כפוליטיקאי, ואילו אנשי ההברה

להגנת הטבע, ובעיקר המשרד לאיכות הסביבה, רואים פחות את השליחות הציבורית

ומתבטאים יותר כפוליטיקאים.

השאלה הראשונה היתה איזו עיר אנחנו רוצים לראות. לפני כ-30-25 שנה הגיעו

עולים לעיר מתוכננת ומה יש להם בעיר היום. אתם מדברים על נצח - גם אני מוכן

לדבר על נצח שהוא חשוב יותר מאשר השעה - אבל אני מדבר על דור. היו אזורי

מגורים צפופים כששמונה נפשות הצטופפו בדירות של 48 מייר, 36 מייר, 52 מייר, 58



מ"ר. כלומר לתושבים יש רק אזורי מגורים. יש להם אזור תעשיה מזהם ממדרגה

ראשונה. לפי הנתונים של המשרד לאיכות הסביבה והחברה להגנת הטבע אנהנו נחשבים

לאזור המזוהם ביותר. למרות שזה לא מדוייק זה מגרש מאשדוד אנשים עם איכות.

זה מגרש אנשים כמוך לרחובות ומשאיר באשדוד אנשים שאין להם את הכוח והיכולת.

זה מביא אלינו עולים שיכולים לשכור דירות במחיר יותר נמוך ובמשך 30 שנה אנחנו

עיר עולים. זאת עיר עולים מוצלחת ואני גאה בה.
עכשיו אומרים לי
באזור הצפוני יש לך בתי-זיקוק, תחנות כוח, אגני

חימצון, אגן כימיקלים - כל המזהמים. אנחנו מציעים לך עכשיו שבדרום תחיה לך

דיונה. זה שיש אזור מיוחד שאני צריך בו אוניברסיטה, מרכז רפואי, גן אורנים,

אולמות קונגרסים - נניח לזה. למה? כי יש דיונה; זה שיש לנו תעשיה מזהמת

ומתוכנן כאן אזור תעשיה עתירת-ידע - עזוב. אתם לא צריכים תעשיה עתירת-ידע, אתם

צריכים להישאר ברמה בה אתם נמצאים. ניקח את כל האזור הזה ונעשה מזח דיונה

שתישאר לנצח. אדוני, אני לא חי בשביל הנצח, אני חי בשביל הדור הזה.

אתמול שמעתי מאנשי הטלביזיה שהיו השנה 170,000 מבקרים השנה. אני אומר

שאלה סיפורי אגדות. ביקשתי מחזי לחזור על המספר הזה כי אמרתי לו שאצטט זאת

בוועדת הפנים של הכנסת. אתה אומר כאן שזה 100,000 מבקרים. אני חושב שבכך

פתרנו את כל בעיות התיירות במדינת ישראל ובעיר אשדוד. אני רוצה לראות רק את

הקצה שלהם. זה שבאים ומתגלגלים רבע שעה בחולות זה תיירות? זה נוף? זה ערכי

טבע? אני לא יודע. גם אני התגלגלתי בחולות וזחלתי עליהם בתור חייל.

אני גם בעד אתר חולות, אבל שאתם תעכבו בינוי של רובע אחד בגלל 50 דונם

ותגידו שזה יהרוס את 14,000 הדונמים?

הרגיז אותי ביותר שאילו היו הולכים לפי התכניות שלכם - אקרא מתוך המפות

המסומנות על-ידכם, לא נגעתי בהן והבאתי אותן לפה - לא היינו ניגשים לבנות את

רובע י"ב, 70% מרובע ט"ו מלבד 300 וילות לבעלי היכולת, וכל רובע י"ג. התיאבון

שלכם היה גדול מאוד.

אני חי באזור הזה משנת 1962, כ-30 שנה. אנחנו צריכים פתרונות. דיללנו

את העיר הזאת מ-350,000 ל-170,000 נפש, גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזאת

משום שאנחנו תאבי איכות חיים. אתם אומרים שאפשר ללכת פנימה. לאן? אתה חושב

שליד הבית שלי אתן לך להכניס לדונם 10 משפחות במקום 4 או 8 משפחות כדי שהדיונה

תישאר? כדי שהנכדים שלי עד אחרון הדורות יחיו בצפיפות עם אזור מזהם, אבל עם

דיונה? אני לא אתן את זה.

דבר נוסף שביטל את הנאיביות שלי. אתמול הייתי במשרד השיכון ושאלתי מה
עמדתו. הם אמרו לי
חד וחלק. ואינני רוצה לפרט. זה לא "חד וחלק", הם מוכנים

להתפשר, הם מוכנים לבנות עוד 10,000 יחידות דיור לעולים בלי אף טיפת-חלב ובלי

אף מעון-יום, כי יש ראש עיר והוא יפתור את הבעיות. אבל בעוד 20 שנה תהיה לנו

דיונה בלי טיפת-חלב ובלי מעון-יום. 10 שנים לא בונים אולמות התעמלות במדינת

ישראל, אולי בודדים; 10 שנים לא עושים פארקים; 10 שנים לא דואגים לאיכות

חיים. אני לא יודע איזה בעיות של איכות חיים הדיונה הזאת תפתור.

אופי המאבק לא היה לטעמי וצר לי על כך. אני רוצה עכשיו לקרוא דברים מן
הכתב, כדי להציג את נקודת ראותי
אדוני יושב-ראש הוועדה, חברים נכבדים, כיוון שאנו נמצאים בדיון בוועדת

הפנים ואיכות הסביבה, הייתי רוצה להסב את תשומת לבכם לדרך ניהול המאבק של משרד

ממשלתי, המשרד לאיכות הסביבה, והחברה להגנת הטבע נגד עיריית אשדוד ונגדי

אישית.



עיריית אשדוד קבעה לעצמה כלל לשתף את אנשי איכות הסביבה, החברה להגנת

הטבע ומלר"ז בכל הדיונים התכנוניים, על מנת שעמדתם תידון בכובד ראש בכל

השלבים, ועמדתם נשמעת ומתקבלת בכל השלבים. אנו גם נוהגים בחרדת קודש בכל אתר

ארכיאולוגי מוכרז או שאינו מוכרז אם יתגלה.

אני יורד מהקטע שלאחרונה מתנהלת הסתה תקשורתית.

בינוי האזור הדרומי של אשדוד נעשה בהתאם לתכנית המיתאר המאושרת של העיר

מזה שנים רבות. מאידך, דיונה זו לא הוכרזה ולא קיבלה תוקף רשמי מעולם.

הרוויזיה לתכנית המיתאר, שטיפלנו בה במשך קרוב לחמש שנים -אין פתרונות

מהשרוול - שנעשתה משך השנים האחרונות בקדנציות שלי ושל ראש וזעיר מטעם המערך,

אישרה אף היא בינוי אזור זה. הצוות שהכין את התכנית כלל נציגי ממשלה ובראשם

משרד הפנים, בו נכלל באותה עת השירות לאיכות הסביבה. תכנית הרוויזיה מקטינה

את הצפיפות בעיר, קובעת שטחים נרחבים פתוחים ועל כן מספר תושבי העיר המתוכנן

ירד מ-350,000 ל-200,000-170,000 נפש.

יש הטוענים שהמשך קיומה של הדיונה נחרץ וברור. גם אם לא תהיה בניה

במקום, משך קיומה נאמד בין 30 ל-40 שנה בלבד.

כל נסיון להשוואה בין נושא הדיונה, שהוא חדש כנושא ציבורי וקיומו לטווח

קצר בלבד, לנושא הירדן שהוא ערך בן אלפי שנים בעבר ולעתיד - הוא דמגוגיה בלבד.

בעת סיור מנהלי משרד הפנים ומשרד השיכון בדיונה, ב-9.5.91, הסכמנו לתהליך

של בדיקת חלופות לבינוי בדיונה והחברה להגנת הטבע התחייבה, או הצטוותה, להגיש

חלופות תוך שבועיים. המכתב מונח לפני והחלטת מנכ"ל משרד הפנים לפני. לי לא

ידוע על כל חלופה שהוגשה ומסמך מעין זה גם לא הונח על שולחני, ולא התקיים

במשרדי או בעיריה, למיטב הידוע לי, שום דיון בנושא.

המכשולים בדרך לאישור הבניה ברובע י"ג כבר גרמו לנזקים כספיים כבדים

ביותר, לעיכוב בבניה ובמערכות התשתית וגם לפגיעה באיכות חייהם של תושבים

מארבעה רובעים מאחר ונאלצנו, מחוסר עודפי חולות, להנמיך ארבעה רובעים ב-4 מטר

שהן שתי קומות.

מסמך שהעביר אלי מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה מה-9.9.90 מבקש: לא לבנות את

הרובעים י"ג, י"ד, ט"ז; להתאים את פיתוח הרובעים ט"ו, י"ב, י' והרובע המיוחד

"לתיפקודו של גוש הדיונות כמוקד של נופש ורווחה" - כלומר חצי עיר להתאים

לדיונה ולא להיפך; להימנע מפיתוח אזור תעשיה עתירת-ידע באשדוד.

מבחינתי זה מסמך חסר אחריות ורצינות.

קבלת עמדה מעין זו פירושה הקטנת אפשרויות הבינוי של אלפים רבים של יחידות

והשארתה של אשדוד כעיר שיכונים גרידא, ללא אוניברסיטה, בית-חולים, רובע

לפעילויות ספורט וקייט ועיר עם תעשיה מזהמת בלבד.

האלטרנטיבות עליהן דובר, לבנות שכונות מגורים על אדמות חקלאיות בצפון

מזרח העיר, פירושן פגיעה בחקלאות והקמת מגורים בסמוך לאגן כימיקלים, שהוא

בעצמו מפעל מזהם, ובאזור הנתון למפגעים אקולוגיים תמידיים של אזור התעשיה

הכבדה שמצפון לעיר.

אני מוכן לכל פתרון שיצביע על האלטרנטיבות - הטובות מבחינת איכות הסביבה

- אך איאבק בכל פתרון שיפגע באיכויות החיים של תושבי העיר שבחרו אותי לכהן

כראש עירם.

למאבק זה שותפים גם ראשי רשויות סמוכות כגון ראש מועצת גן-יבנה ואחרים.



אני בדעתו של נציג המשרד לאיכות הסביבה, מי- דן סתו, שאמר באותו דיון, כי

יש לערוך בדיקה אובייקטיבית ושקטה של כל הגורמים, כאשר אם בסופה יסתבר שאין

אלטרנטיבות אחרות - לא יהיה מנוס מבניה.
לסיכום, האלטרנטיבות הקיימות הן
התנהגות על בסיס של תכנון ארוך טווח

מול שליפה מהמותן וחוסר תכנון; עצירת בניה לעולים מול דמיונות שווא של תיירות

ונוף; שימור דיונה מול אובדן אדמה חקלאית ואי-יכולת פיתוח רצועת החוף לתיירות

בדרום; אובדן קרקעות שערכן מיליונים רבים מול גבעת חול שערכה לעם ישראל שנוי

במחלוקת ושאינה דומה, לפי מיטב ידיעתי, לכל אתר כהול-ימי או ירוק-יערי; עיר של

150,000 עולים בזמן קרוב מאוד, עם תעשיה מזוהמת בצפון ודיונה בדרום מול עיר של

200,000 עולים, אמנם עם תעשיה מזוהמת בצפון אך גם תעשיה עתירת-ידע בדרום,

מרכזי ספורט ואתרי תיירות, עם קריה רפואית וקרית חינוך רחבה וגדולה - הכל על-

פי תכנית אב ותכניות מיתאר שכולן אושרו בהליכים ממושכים ומסובכים.

לכן אבקש לאפשר לאלה שפעלו על-פי הנוהל התקין ועניינם בניה לעולים ושיפור

איכות החיים ל-200,00-150,000 תושבים, להמשיך בהליכי התכנון, הרישוי והביצוע.

הייתי רוצה להציע פשרה. ראיתי שלמשרד השיכון אין עמדה מוחלטת וחד-משמעית,

ולצערי אני לא בעל הקרקעות אלא המדינה היא בעלת הקרקעות. אותי לא מעניין מספר

העולים שיבואו, אני לא בעד עיר גדולה; אותי מעניין שאיכות החיים של העיר הזאת

תישמר.

לא ישבתי בוועדה. אבל לא ייתכן שאחרי שש שנים, כשכל משרדי הממשלה ישבו

יחד ותיכננו פתאום צץ משהו. אני לא רגיל לעבוד עם שליפות מהמותן כשלא עושים

זאת ברצינות ולא בשיטה של חקירה מדעית.

אני צריך אזור תעשיה עתירת-ידע, שטחים מיוחדים ואותם אזורים שנקבעו על-

ידי תכנית המיתאר. אני לא רוצה משהו חדש. אני מבקש שיתנו תשובות לעיר של

170,000 תושבים ואני מוכן לצופף את זה ל-200,000. אפשר להוסיף אזורי מגורים

בדרום למרות שזה אולי מסכן את הזרימה בחולות, אם אתם רוצים - במזרח. אני לא

מדבר על תוספת מגורים לאשדוד, אני מדבר על איכות חיים לתושבים שבשמם אתם

מדברים כשלא התמניתם לכך.

אני לא תובע את טיפת-החלב ולא את מעון-היום אלא את האזור שבו התושבים

יוכלו ללכת לאוניברסיטה, משום שהעיר תגדל והאזור יתפתח. גם תושבי אשקלון

יגיעו לכאן ובסך-הכל מדובר על חצי מיליון תושבים. ראוי שגם פה יהיה מוסד

להשכלה גבוהה ומרכז רפואי שהוא עכשיו בתחילת בנייתו. ניתן תשובות לאיכות

החיים ומשרד השיכון יבנה פחות, הוא יבנה במקומות אחרים. בבקשה, נלך לפשרה.

י' שגיא;

מה התהליך?

צי צילקר;

הודעתי שאני לא משתתף כדי לא להפריע לתהליך. יש לכם עוד חודשיים -

תבדקו. אם אחרי שישה חודשים אין לכם שום אלטרנטיבה, אצטער מאוד.

יושב-ראש הוועדה שאל אותי מה היה קורה אילו היו מגיעים טיפין טיפין?

מעולם לא התכוונו להתחיל לבנות על הדיונה עד אשר השטחים עד לדיונה ייתפסו,

מסיבות של איכות חיים, מסיבות כלכליות, רצף, מתן שירותים, מסיבות הנדסיות

ומסיבות אזרחיות.



י' שגיא;

תודה שהתחשבה גם בטיעונים של שמירת הטבע.

צי צילקר;

אני מודה שהתחשבתי בכך, אני לא מתבייש בזה, גם היום אני מתחשב, אלא

שהדברים צריכים להיבדק בצורה יותר יסודית ולא באופן שבבת אחת עוצרים לנו

אפשרויות של פיתוח, אחרת איזו עיר נהיה.
שי שער
נראה לי שלכולנו יש בסיס משותף. לפי המכתב של מנכ"ל משרד הפנים, דובר על

אמצע אוגוסט. במסגרת הזמן שנותר תיבדקנה החלופות. אם לא תהיינה חלופות -

יפעלו בהתאם למכתב של המנכ"ל. זה המינימום המתבקש.

י י מאירי;

אני מדגיש כי מי שצריך להגיש את החלופות הוא מי שמתנגד לתכנית המיתאר.

כפי שנקבע, צריך היה להגיש את החלופות תוך שישה חודשים. משרד הבינוי והשיכון

עשה מאמץ - מסתמכים כאן על דברי שר השיכון בכנסת ובפגישה מסויימת - להגיע

לפשרה שלדעתנו אפשר לחיות אתה, על חשבון ויתור על חלק מהשטח, בערך כשליש.

ההצעה שלנו עם שתי אלטרנטיבות ידועה למנכייל משרד הפנים.
היו"ר י י מצא
אני מבהיר לכל הצדדים: זה לא שולחן מתכנן. אני לא מתכוון לשמוע על

תכנון זה או על פשרה זו וגם לא להתייחס אליהם. 'אנחנו לא ועדה מפשרת על שטח זה

או אחר, או על חלופה כלשהי. אנחנו מדברים על נושא עקרוני. הועלתה הצעה לסדר-

היום מתוך עקרון שאין לגעת ולפגוע בשטח הזה וצריך לשמור אותו וסביב זה מתנהל

הדיון. נשמע את תגובתה של חברת-הכנסת סולודר.
עי סולודר
אני חושבת שראש העיר מדבר .כפוליטיקאי משום שהוא מייצג עמדה שהוא מאמין

בה, וזה לגיטימי, כי הוא מופקד על איכות החיים של התושבים שלו.

אני מחזיקה בדעתי שלא יושבים כאן אנשים משני צדי השולחן. לדעתי, כל אחד

קרוע בענין הזה. אנחנו רוצים לשמור על ערכי טבע ואין כאן שליפות מהמותן משום

שיש ערכי טבע שאנחנו לומדים להכיר ולהוקיר אותם. לא את כל ערכי הטבע בארץ

מגלים מיידית. יכול להיות שלו היינו מכירים היום בחשיבותם של ערכי טבע, היינו

עושים את הדברים קצת אחרת, מבלי להתעלם מהעובדה שצריך גם לחיות, אבל לא בהכרח

בונים חיים על חשבון הרס של טבע. הבעיה היא למצוא אלטרנטיבות שיאפשרו גם מזה

וגם מזה. באותו הקשר נצטרך לבדוק מדוע מקומות מסויימים לא הוכרזו כשמורות טבע

אם הם כל כך חשובים ונדירים ומדוע אחרים כן הוכרזו.

לענין עצמו. אני מבינה שהיתה הצעה אלטרנטיבית שבשלב מסויים התקבלה ובשלב

אחר לא התקבלה, אבל בכל זאת שוקדים על תכניות אלטרנטיביות. מאחר שיש עוד חודש

וחצי, אני מבקשת שלא ייעשו דברים בשלב הזח.
צי צילקר
חס וחלילה.



עי סולודר;

אנשי החברה להגנת הטבע והמשרד לאיכות הסביבה אינם רוצים ברעתם של

התושבים או במניעת איכות חיים מהם, בעיני גם הטבע הוא חלק מאיכות החיים. אני

מקווה שייעשה מאמץ למצוא אלטרנטיבות, יחד עם פרנסי העיר, ואף אחד לא יינעל על

החלטה מסויימת. זו היתה מטרת ההצעה לסדר-היום.

היו"ר י י מצא;

אני לא רוצה למשוך את הענין ולצאת לעוד סיור ולראות את הדברים. מה

שמקובל על ראש העיר ועל משרד השיכון לא מקובל עלי. אני מתקומם נגד השיטה בארץ

ונגד הגישה של משרד הפנים, ואתקוף את משרד הפנים בכתב.

לאשדוד יש תכנית מיתאר והיא אינה מתייחסת לאזור החולות כאזור שימור.

שי שער;

תכנית המיתאר היא משנת 1960.

היו"ר י י מצא;

אני מכיר את הארץ ויודע על כל מה שהתחולל בה וכל מה ששונה בה. אני שומע

זאת פעם ראשונה ומעיד על בורותי; אם מדינת ישראל חושבת שדיונות חול הן ערך

נופי מהעליונים שצריך לשמור - נא להכריז על כך. זה מה שאני מתכוון לתבוע משר

הפנים ולא להתחמק ולחפש חלופות. אחר-כך תשתנה קדנציה, יבוא שר או מנכ"ל אחר

ושוב יחפשו חלופות, ואינני מדבר דווקא על אשדוד. יחפשו חלופות וראש העיר תיאר

איך הוא יבנה בצפיפות. אין לי ספק שתימצא חלופה.

גבי שער, שאלתי אותך; מה אחרי זה ולא השבת לי, ובצדק, כי אין עמדה ואת לא

יכולה לקבוע עמדה. העמדה הזאת צריכה להיקבע בדיון יסודי וברור. התרשמתי מאוד

מהדברים של מר דן סתו שהגדיר את הדיונה כי יהודית במינה, לא ככל הדיונות שהיו

בארץ הזאת. יכול להיות. אינני שם עצמי שופט, אינני מתכוון לשפוט, ועם כל

הכבוד, אף חבר כנסת אינו יכול לשפוט. אם זה כך, אי-אפשר להתחמק מהבעיה. לא

צריך ללכת לכיוון של חיפוש חלופות, כי אחר-כך יגידו; נו, אין חלופה.

אינני י ודע אם יש 100,000 מבקרים או לא. מביאים לשם תלמידים מבתי-הספר.

אני לא מבטל את חשיבות הלימודים, אבל אלה לא 100,000 תיירים שבאים לפארק או

אתר טבע אחר.

הרשויות הממלכתיות צריכות לקבוע עמדתן בצורה הכי ברורה שצריך לשמר אתר של

דיונות חול או אזור גבעות חול נודד. בבורותי, אני לא מתרגש מזה. התרגשתי

מהירדן לא בגלל ערך פוליטי אלא בגלל שהוא ערך טבע עליון שמלווה את המדינה הזאת

והתגייסתי להגנתו. מר שגיא, אני מודה ומתוודה שהנושא של הדיונה לא "הדליק"

אותי. יכול להיות שאני טועה ואמרתי שהתרשמתי מהדברים שנאמרו כאן על כך שיש

לדיונה ערך ייחודי, כי הוא האחרון שנותר לנו וצריך לשמר אותו, לא בגלל

נוסטלגיה. כל הארץ היא נוסטלגיה ואי-אפשר לחיות רק על-פי נוסטלגיה. אפשר

להשאיר חלקים לנוסטלגיה אבל אנחנו בונים את הארץ וכל הזמן מתחוללים ויתהוללו

בה שינויים. פעם בנו קוביות של 30 ו-40 מטר, היום אנהנו לא מוכנים לתת את זה

לעולים. היום רוצים דירות צמודות קרקע, ורואים זאת לאורך הרוופים במקום שפעם

היו חולות, עם איכות חיים נפלאה. הלוואי שלמדינה היה די קרקע כדי להרבות את

איכות החיים הזאת. אבל אין לנו. יש מעט שבמעט. אז את המעט שבמעט גם נשמר?

אני לא אומר זאת בזלזול ולא רואה את הענין בצורה כזאת. אני לא רוצה לפסוק כי

אני עלול לשגות.



צריך לקבוע מדיניות ויש אקסיומות ברורות כמו פארקים שצריך לשמור, אתרים

מיוחדים שצריך לשמור, מכתשים מסויימים שחלקם מוכרזים וחלקם לא. גם הירדן הוא

אקסיומה ברורה לגמרי ואין לי ספק שנעשתה שם שגיאה משום שהיו פחות ערניים

לגביו. גם אלה שפועלים במקום נשבעים באורים ותומים שהם לא פוגעים בירדן

ויודעים כי צריך לשמור עליו. כאן הוויכוח אחר לחלוטין: כן חולות או לא

חולות. וזה לא נקבע.

י י שגיא;

גם מר צילקר לא אומר "לא חולות".

היו"ר י' מצא;

אני לא יודע. הוא קבע תכנית מיתאר, אחריו קבעו תכניות מיתאר שהתעלמו

מהן. יש יותר ערנות ציבור ומישהו נזכר לפתע שנשארנו כעת עם הדיונה האחרונה

בארץ.

י י שגיא;

שיניתם חוקים בגלל העלייה, אז אי-אפשר לשנות תכנית מיתאר בת 16 שנה?

צי צילקר;

לא דייקו כאן. חמש שנים דנו בתכנית חדשה ולא התחשבתם בחולות.

היו"ר י' מצא;

אני מסכם. יש לי גישה עמוקה לערכי טבע ונוף בארץ הזאת, לנושא הזה אין לי

רגישות. אני לא רוצה לקבוע מסמרות ואנחנו גם לא מוסמכים לקבוע מסמרות.

לכן, רשויות התכנון של אשדוד ורשויות התכנון של משרד הפנים, שהן זרועות

חובקות מדינה, צריכות לקבוע בצורה ברורה ביותר האם יש צורך לשמר ולהכריז על

האתר הזה כאתר לאומי, כאתר לשימור. ברגע שזה ייעשה, ניתן יהיה לדעת אם אפשר

לבנות - אני לא משתמש במלה "חלופות" כי היא מקוממת אותי, לא צריך חלופות - אם

זה אזור שמוצא מתכנית המיתאר, יכריזו שהוא מוצא מתכנית המיתאר. נאמנה עלי

שרשויות התכנון יתכננו את העיר אשדוד ויתחשבו בכך שקיים דבר כזה.

אני לא רוצה להתערב בהליכים. רשוי ות התכנון, הוועדה המחוזית, ומנכייל

משרד הפנים מעורבים בנושא, ניתנו הנחיות והוועדה צריכה לאמץ את הנעשה היום

על-ידי הרשויות האלה, כלומר הבדיקות והמעשים שלהם. קבע מנכ"ל משרד הפנים,

בשמו של השר, סידרה של תאריכים - אני לא אזיז אותם; אם שר הפנים ושר השיכון,

עם אנשי משרדיהם, בשיתוף המתריעים מהחברה להגנת הטבע ואנשי המדע, רוצים לקבוע

עמדה - הם צריכים לקחת בחשבון את כל האספקטים שמביאים בפניהם ולפי זה לקבוע

עמדה עקרונית.

יחד עם זאת אין לעכב את הבניה משום שאין קונפליקט. צריך להמשיך ולבנות

כמה שיותר ובאיכות חיים. אם יש חודשיים או שלושה ושר הפנים או מנכ"ל משרד

הפנים הושב שדרושה תקופת זמן ארוכה יותר על-מנת שתיקבע עמדה עקרונית - צריך

לעשות זאת ולבחון את הנושא בצורה יסודית.



אפנה את הסיכום שלנו כאן לשר הפנים ולמנכ"ל משרד הפנים ואומר מפורשות
שצריך לקבוע עמדה
הולות הם ערך נופי עליון או לא. אם כן - אל תשאיר זאת כך

אלא תלך גם להליך של הכרזה על המקום כאתר לשימור. אם זה לא ייעשה - אין לחפש

הלופות על-מנת שירווה זמנית, צריך לבנות ואין לעצור את זה. אבל צריך להכריע.

אני מתנגד לכך שהדורות הבאים יקבעו מה יהיה במקום. אם נשאיר זאת לדורות הבאים

- לא יהיו הולות; ייתכן שגם אנחנו נחליט שאין הולות, אבל זה יהיה בידיעה

ברורה.

אני מסתפק בזה. הברת-הכנסת עדנה סולודר העלתה את הנושא הציבורי מכל עומק

לבה. כחברת כנסת היא לא מנועה מלהמשיך ולהתריע בפני שר הפנים לקראת ההכרעות

שלו.

עי סולודר;

אמרתי שאני רוצה לבדוק למה המקום לא מוכרז כשמורת טבע.

היו"ר י י מצא;

יש הליכים ברורים להכרזה על שמורת טבע. אני אישית לא חושב ששם צריכה

להיות שמורת טבע. בארץ הקטנה הזאת יש לנו מספיק מקומות להתפאר בהם מלבד אותם

חולות, אבל זאת יקבעו אותם מוסדות תכנוני ים ולא ועדת הפנים.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 10;12

קוד המקור של הנתונים