ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/06/1991

הצעה לסדר; צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לעניין עבירת בית סוהר), התשנ"א-1990; תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם) (תיקון), התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 191

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. לי בסיון התשנ"א (12 ביוני 1991). שעה 00;10
נכחו; חברי הוועדה
י' מצא - היו"ר

מי וירשובסקי

מוזמנים; חי שמולביץ - יועץ משפטי, שירות בתי הסוהר

לי משיח - משרד המשפטים

ר' רוטנברג - יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

דייר שי ברנר - המשרד לאיכות הסביבה

דייר א' נאמן " " "

דייר י י ברלוביץ-משרד הבריאות

אי מישר -משרד הבריאות
י ועץ משפטי
צי ענבר
מזכיר הוועדה
א' קמארה
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
1. צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר).

התשנ"א-1990.

2. תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם) (תיקון),

התשנ"א-1991.



הצעה לסדר

היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה.

הצעה לסדר לחבר הכנסת מרדכי וירשובסקי, בבקשה.

מ' וירשובסקי;

אני מציע להעלות נושא לסדר היום. שמעתי ברדיו וגם נכתב בעתון, ששוקלים

אולי להקים תחנה כח גרעינית במדינת ישראל. יתכן מאד שזה עוד רחוק. יתכן שזה

יותר קרוב. שמעתי את השר יובל נאמן מדבר על זה.
היו"ר י' מצא
שמעתי שהשר יובל נאמן כבר בירך את השר לוי שהולך לקנות כמה כורים כאלה

בצירנוביל.

מ' וירשובסקי;

אני לא נכנס לשאלה אם זה טוב או לא טוב, אני ודאי לא מומחה. אבל אני

חושב, שאנחנו, בתור האנשים המופקדים כאן על פיקוח איכות הסביבה, חייבים לשמוע

על זה, מה ההשלכות, מה התוצאות. הרי זה יהיה מבנה, זה יהיה מתקן, צריך יהיה

להקים אותו לפי חוק מסוים, האם החוק הזה בהחלט מספיק, האם האפשרויות של

התנגדויות מספיקות.

לכן אני מציע שנזמין את שר האנרגיה ושר הפנים או את נציגיהם המוסמכים כדי

לשמוע את הפרטים האלה ולדעת האם הכלים לקבלת החלטות נבונות קיימות, ויפה שעה

אחת קודם.
היו"ר י' מצא
המשפט האחרון שלך לא מקובל עלי. כשדברת, כל הזמן שקלתי ואמרתי: רבונו של

עולם, מה לומר לחבר הכנסת וירשובסקי, ביצה שלא נולדה או ביצה שבקנה או

בגרוגרת. זה נושא מעניין. אני לא אומר את זה בסרקזם. אני רק לא רוצה להתבזות.
יבוא שר הפנים ויאמר לי
על מה אתה מדבר אתי? יבוא שר האנרגיה ויאמר: שמעתי.

אין החלטת ממשלה. יבוא השר יובל נאמן לכאן, יבזבז שעתיים מזמנו ויספר לנו

תיאוריות. מה אני עושה?
מי וירשובסקי
אני הרי בטוח, שאדוני היושב-ראש יידע לתעל את הענין בצורה נכונה. אם

יתברר שהכל תיאוריה והכל בעתיד הבלתי נראה לעין, זה דבר אחר.

היו"ר י' מצא

סיכמנו. אני רוצה לדבר עם מנכ"ל משרד האנרגיה ועם מנכ"ל משרד הפנים ומהם

ללמוד אם יש קצה קצהו של גרגיר שמדבר על תחנות כח גרעיניות, אם יש תכנון

לגביהן או אם משרד ממשלתי מטפל בהן, אז אני רוצה שהוועדה תקיים דיון מוקדם.

חבר הכנסת וירשובסקי, אני מודה לך על עירנותך.



צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים

לענין עבירת בית סוהר), התשנ"א-1990

היו"ר י' מצא;
אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-היום
צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים

לענין עבירת בית סוהר), התשנ"א-1990.

מר ענבר, בבקשה.

צי ענבר;

בפקודת בתי הסוהר, בסעיף 58(א)(3), נקבע שקצין שיפוט שהרשיע אסיר בעבירת

בית סוהר יהיה רשאי להטיל עליו עונשים מסויימים ובין היתר קנס. גובה הקנס יהיה

בסכום שלא יעלה על הסכום שיקבע השר בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים

ואיכות הסביבה של הכנסת. כן הדבר לגבי חיוב בפיצויים אם נגרם נזק עקב העבירה.

גובה הפיצויים צריך שייקבע בצו על ידי שר המשטרה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור

ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

קצין שיפוט לענין זה הוא או הנציב עצמו או מנהל בית סוהר שהנציב הסמיכו

לכך או סוהר מדרגת כלאי ומעלה שהנציב הסמיכו לכך. אם אינני טועה כלאי זו דרגה

עם שלושה כוכבים. כלומר, מקביל לפקד במשטרה או לסרן בצבא. אלה הם קציני

השיפוט.

מה שנדרש מאתנו בצו שקבע שר המשטרה, לאר1ר שקיבל כבר את הסכמתו של שר

המשפטים ומבקש את אישורה של ועדה זו, הוא ששיעור הקנס המירבי שקצין שיפוט

יהיה רשאי להטיל על אסיר בשל עבירת בית סוהר לא יעלה על שכר שני חדשי עבודה של

אסיר או על 200 שייח לפי הנמוך שביניהם. כלומר, אם האסיר עובד בעבודה שהוא

משתכר בה יותר, אפשר יהיה להטיל עליו יותר. אבל אם שכרו מועט, בשום מקרה לא

יוכלו להטיל עליו יותר משכר שני חדשי עבודה, גם אם זה יהיה 10 שקלים או 20

שקלים. אם הוא לא יעבוד, אני מבין שאי-אפשר יהיה להטיל עליו קנס, כי כתוב; שכר

שני חדשי עבודה של האסיר.

באשר לפיצויים, מדובר בסכום פיצויים של 1,000 שייח, וכאן אין שום קשר אם

הוא עובד או איננו עובד. אם הוא גרם נזק, לעולם יהיה קצין השיפוט רשאי לחייב

אותו ב-1,000 ש"ח פיצויים על נזק שנגרם. מדובר על סכומים שיעודכנו אחת לשנה,

בחודש אפריל, צמודים למדד. מכיוון שבין הזמן שבו נכתבה טיוטת הצו ועד שהיא

הובאה לוועדה לאישור עבר זמן, אני מבין ששירות בתי הסוהר רוצה לעדכן את חודש

המדד.

הי ו"ר י' מצא;

נשמע את היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר, חיים שמולביץ, בבקשה.

חי שמולביץ;

כפי שציין היועץ המשפטי של הוועדה, הצו הזה הוא תולדה של תיקון מספר 10

לפקודת בתי הסוהר, ששינה בצורה די מהותית את הגישה שניתן להטיל על האסירים

בבתי הסוהר, ביטל עונשים ארכאיים שהיו קיימים בפקודה הקודמת וקבע עונשים

שתואמים לזמן ושיש בהם גם משום אפשרות להרתיע אסירים בגין עבירות שהם מבצעים.



חלק מהגישה החדשה זה קנס כספי. זו צורת גישה שלא היתה קיימת במתכונת הקודמת,

וחיוב בפיצויים על נזק שגם לא היה קיים במתכונת הקודמת לפני שהוחק החוק לתיקון

פקודת בתי הסוהר מספר 10.

בעצם מה שמבוקש לאישור הוועדה זה אותו צו שהוצא על ידי שר המשטרה ואושר

על ידי שר המשפטים כאשר הצו קובע את הגבול המכסימלי, ואולי רק לשם הבהרה, לגבי

הקנס ישנן שתי אפשרויות. אפשר להטיל קנס או עד 200 שקל או עד שני חודשי עבודה

לפי הנמוך שביניהם. במידה ואסיר אינו עובד, עדין יש אפשרות להטיל קנס עד 200

ש"ח.

צי ענבר;

כתוב: לפי הנמוך שביניהם.

חי שמולביץ;

לפי הנמוך אבל או או. אם הוא לא עובד, יש אפשרות להטיל קנס עד 200 ש"ח.

צי ענבר;

הוא יעדיף לעבוד יום אחד בלבד ועבור היום הזה הוא יקבל 5 שקלים.

חי שמולביץ;

דרך אגב, זו תוספת שהוספה על ידי משרד המשפטים. זה לא היה קיים בהצעה

המקורית של משרד המשטרה. אבל יש אסירים שעובדים ושכרם נמוך ביותר ויש כאלה

ששכרם יכול להתקרב לשכר הממוצע במשק.
היו"ר י' מצא
יש לי שאלה אחרת לגמרי. למה בכלל ועדת הפנים? ממתי אני צריך להתחיל

להתעסק עם עונשים?

צי ענבר;

כאשר נדון החוק בשנת תשמ"ט-1989 בוועדה זו, החליטה כך הוועדה. חזקה על

הוועדה בראשותו של אדוני שהיא החליטה החלטה נכונה. הוועדה החליטה את זה משום

שהיא רצתה פיקוח בנושאים מסויימים.
היו"ר י' מצא
השאלה אם הוועדה צריכה לפקח גם על העונש.

צי ענבר;

כל גובה של קנס, הן בחוק העונשין והן בחוקים אחרים, הכנסת היא שקובעת

אותו. לא משאירים את גובה הקנס לחקיקת משנה. גובה הקנס נקבע בחוק. הוועדה לא

יושבת כעת להגיד מה הקנס שיוטל על כל אסיר. היא קובעת את מכסימום העונש.
היו"ר י' מצא
כשיטילו על אסיר מסוים קנס זה אן אחר, צריך כל פעם לבוא להנה?

צי ענבר;

לא. הוועדה קובעת מה המכסימום. היא למעשה קובעת את החוק במקום שהוא יעבור

בשלוש קריאות בכנסת.
היו"ר י' מצא
מה שמתבקש למעשה הוא אישור הסכום המירבו. לא יובאו לכאן פסקי הדין.
צי ענבר
ודאי שלא. נשאלת השאלה מה קורה אם האסיר אינו עובד כלל. בענין הזה כדאי

שמר שמולביץ יאמר לנו מה הם סוגי העבודות והמשכורות שמקבלים אסירים.
חי שמולביץ
יש עבודות שהן עבודות תחזוקה בתוך בית הטוהר ואז שכרו של אסיר הוא

בסביבות שקל ומשהו ליום ושכרו החודשי מגיע ל-37 שי'ח. ישנם אסירים שעובדים

במפעלים בתוך שירות בתי הסוהר, הן של השירות והן של יזמים בתוך השירות, ואז

האסירים האלה יכולים להרוויח עד שכר המינימום במשק. לכן הסכומים נעים בין 37

שקלים לחודש לבין 1,000 שקלים לחודש ולפעמים גם יותר. לאחרונה הובא לידיעתי,

אסיר שהרוויח 1,720 שקל לחודש.

ישנם אסירים שלא עובדים בכלל, אלה האסירים הבטחוניים. הם לא עובדים לא

משום ששירות בתי הסוהר לא רוצה להעביד אותם, אלא הם לא רוצים לעבוד מתוך הכרה
שלהם. הם אומרים
אנחנו לא מוכנים לשרת שום דבר של מדינת ישראל. לכן אם אנחנו

עובדים, אנחנו כאילו עושים משהו למען המדינה ואנחנו לא רוצים לעשות את זה.

מדיניות שירות בתי הסוהר היא, מכיוון שמדובר במסה של אנשים, לא להעמיד את כולם

לדין על זה שהם מסרבים לעבוד, למרות שיש אפשרות לגבי אסיר פלילי שמסרב לעבוד,

להעמיד אותו לדין משמעתי. אבל לא יעשו את זה לגבי אלפי אסירים בטחוני ים.

פה עולה השאלה שהעלה היועץ המשפטי של הוועדה, האם הנוסח הוא כזה שאפשר

להסיק ממנו שמי שלא עובד אי-אפשר להטיל עליו קנס. לא זו היתה הכוונה. הכוונה

גם של משרד המשפטים וגם של משרד המשטרה היתה שאפשר להטיל קנס או מעבודה או 200

שקל לפי הנמוך. אבל אם אדם לא עובד לפחות יש אפשרות של ה-200 שקל. אם היועץ

המשפטי של הוועדה חושב שזה לא ברור, אפשר לתקן את זה.
צי ענבר
בוודאי לא יעלה על הדעת שאדם שעובד בעבודות תחזוקה ומקבל 30 שייח לחודש,

יוטל עליו קנס של 60 ש"חף; ואילו אדם שלא עובד בכלל, בין שהוא אסיר בטחוני ובין

אם הוא חולה, מכל סיבה אחרת אינו עובד כלל, הוא ישלם 200 שייח. זה לא הגיוני.

צריך לומר שיש סכום מינימלי או שני חדשי עבודה, ומה שלא יהיה לא יעלה על

200 שקל. אבל מוכרחים להגיד את זה פה בצורה ברורה. כי לפי הנמוך שביניהם, אם

שכר שני חדשי עבודה הוא אפס, הנמוך שביניהם הוא אפס. לא איכפת לי שייקבע: ואם

אינו עובד כלל, לא יעלה על 60 ש"ח, אינני יודע, שזה יהיה כמו שכר התחזוקה

הנמוך בי ותר.
היו"ר י' מצא
אתם רוצים לקחת את זה חזרה לחשיבה נוספת?

חי שמולביץ;

אפשר לחשוב על פתרון במקום. חבל לדחות את זה.

לי משיח;

נכון מה שאומר צבי ענבר לגבי מי שאינו עובד כלל. השאלה היא אחרת. קנס הוא

רק אחד העונשים שניתן להטיל. יש להניח שקצין השיפוט שוקל מהו העונש המתאים, גם

לפי אופי העבירה, ואם הוא רוצה להטיל קנס, הוא צריך להתוחשב גם בהכנסה של אותו

אסיר. חשבנו, אם זה אסיר שעובד, אפשר להתחשב בכך שהוא משתכר ובפקדון שלו יש

השכר שהוא מקבל. מה ששירות בתי הסוהר עשה זה לקבוע פתיחה של 200 שקלים באופן

גורף לגבי כל האסירים. כלומר, התקרה היא 002 שקלים, גם אם אדם עובד וגם אם

אינו עובד. אדם שאיננו עובד בכלל, יתכן שהקנס הוא לא העונש המתאים. אבל יתכן

שהאדם מחזיק בפקדון שלו כספים וזה אדם שניתן להטיל עליו קנס למרות שהוא אינו

עובד. הוא אינו עובד משום שהוא לא מעוניין לעבוד. לכן לא הייתי רוצה, מצד אחד

למנוע מקצין השיפוט את האפשרות להטיל קנס אם הוא הושב שזה העונש המתאים לגבי

אופי העבירה; מצד שני לקבוע סכום מינימלי כל כך נמוך אם הוא לא עובד.

חי שמולביץ;

אני רוצה להבהיר עוד נקודה. בהמשך לסעיף 59א כתוב במפורש איך גובים את

הקנס ואת הפיצויים. כתוב שהנציב קובע כל פעם את הסכום שמיועד לצרכיו של האסיר

בבית הסוהר שהוא מינימום שבו לא נוגעים. ובכל מקרה כשהאסיר משתחרר מבית הסוהר,

אף פעם הוא לא יוצא עם חוב. לכן גם אם קובעים קנס כספי, לא יגבו אותו כי תמיד

יש מינימום של מחיה לאסיר. כלומר, אין חשש שאדם שמרוויח משכורת נמוכה מאד יגבו

ממנו את הקנס ולא יהיה לו ממה לקנות בקנטינה. תמיד יש מינימום למחיה שבו לא

נוגעים.

צ' ענבר;

השאלה הראשונה היא מה אתה רוצה שיהיה כתוב בסעיף. כי אם אתה אומר; שכר

שני חדשי עבודה, אני אומר שהמשמעות המשפטית היא שאם האדם אינו עובד, הוא לא

ישלם כלום. אם אני מפרש כך, יכול להיות שעוד בן-אדם במדינה יפרש כך.

חי שמולביץ;

אני מציע שיהיה כתוב: "לא יעלה על 200 ש"ח.

צי ענבר;

בבקשה. אם ההצעה מקובלת על משרד המשפטים, הוועדה תשקול את זה, כאשר היא

מביאה בחשבון את מה שאמרת; יהא אשר יהא, תמיד גובים את הקנס מתוך פקדונו של

האסיר ותמיד חובה להותיר סכום מסוים בפקדון.

לי משיח;

הייתי מציעה באותה הזדמנות לשירות בתי הסוהר להכין הנחיות לקצין השיפוט

לגבי הקנס המתאים על מי שעובד ועל מי שאיננו עובד.
ח' שמולביץ
הנחיות פנימיות בתוך השירות לגבי גובה הקנס.

צי ענבר;

כנקודות לשיקול דעת.

אני מבין שההצעה הראשונה של שירות בתי הסוהר היא על דעת משרד המשפטים,
שיהיה כתוב
"לא יעלה על 200 שייח. המלים: ייעל שכר שני חדשי עבודה של האסיר או"

ו"לפי הנמוך שביניהם" - יימחקו.
היו"ר י' מצא
מקובל. אנחנו מאשרים את זה.
ח' שמולביץ
אולי תיקון קטן טכני, שציין אותו אגב היועץ המשפטי של הוועדה. הכותרת
צריכה להיות
התשנ"א-1991. בשורה האחרונה: המדד שפורסם בחודש, במקום נובמבר

1990, זה צריך להיות: מאי 1991. זאת אומרת, זה יהיה המדד של החודש הקודם שישמש

כבסיס לעידכון שנתי.
צי ענבר
"תחילתו של צו זה תהיה ביום 15 ביולי ".
היו"ר י' מצא
סיכמנו. אני מודה לכם.

תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם) (תיקון), התשנ"א-1991
היו"ר י' מצא
אנחנו עוברים לנושא הבא: תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)

(תיקון), התשנייא-1991.

למה נושא זה בא לוועדת הפנים ולא לוועדת הכלכלה?
צי ענבר
כי זה נושא שנוגע לאיכות הסביבה.
היו"ר י' מצא
אבל הנושא נוגע גם למשרד הבריאות.



צ' ענבר;

אבל בחוק אשר בא רק השנה לפני הוועדה הזאת, הוועדה הזאת קבעה שהשר לאיכות

הסביבה רשאי באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת להתקין תקנות לענין חלק

בפקודת בריאות העם, חלק ו' - הוראות סניטריות.

היו"ר י' מצא;

גבי רות רוטנברג, תסבירי לנו את התקנות, בבקשה.
ר' רוטנברג
אני רוצה לפתוח ולהסביר את הרקע לתקנות האלה. הרקע מתחיל בהעברת הסמכויות

בין שני המשרדים, כאשר ממשרד הבריאות הועברו למשרד לאיכות הסביבה בין היתר

סמכויות ושטחי פעולה בנושאים של קרינה ונקבע בזמנו שסמכויות בנושאי קרינה

שמועברות הן - ואני מצטטת פה.- "למעט פיקוח על מכשירי רנטגן רפואיים ומכשירי

קרינה רפואיים." הנושא של פיקוח על מכשירי קרינה מעוגן כבר מזה שנים בתקנות

הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם). נמצאים פה אנשי המקצוע שיוכלו להסביר

לוועדה איך הן פועלות ומה התכנים שלהן. בכל אופן, בתקנות האלה, שר הבריאות

בזמנו היה מוסמך לקבוע כל מיני הוראות והסדרים ולתת היתרים בנושאים של פיקוח

על קרינה, בין אם זה על מכשירים ובין אם זה על חמרים.

התיקון הזה נובע למעשה מהעברת הסמכויות. היה צריך לעשות את החלוקה במסגרת

התקנות כך שתסדיר את העבודה בשטח. מפקח מטעם המשרד לאיכות הסביבה, עניינו לפקח

על חחמרים הרדיואקטיביים, על היבוא שלהם, על הייצור, על האספקה ועל המעבר שלהם

עד הסילוק הסופי. כאשר זה מגיע לבית חולים למשל, השימוש באותו חומר רדיואקטיבי

כלפי החולה במסגרת הטיפול הרפואי, זה נשאר בידי משרד הבריאות. למעשה התקנות

באות לבטא את המחשבה הזאת.

היו"ר י' מצא;

התקנות האלה נעשו על דעת שני המשרדים? ישבתם ודנתם סעיף סעיף וזה מוסכם

עליכם?

ר' רוטנברג;

כן, וזה מוסכם גם על משרד המשפטים.

היו"ר י' מצא;

אדוני היועץ המשפטי, אני עובר כעת על התקנות במהירות בזק ולא כדי לסיים

את העבודה. אני רואה שמדובר פה על מושגים, שאנחנו לא נוכל לתרום להם מבחינת

המקצועיות שבהם.

(קורא את התקנות).

ר' רוטנברג;

אני רוצה להעיר בענין האגרות, שלפי חוק יסוד; משק המדינה, כל האגרות

ואישורן הם בכנסת או בוועדה מוועדותיה. בדרך כלל זה הולך לוועדת הכספים. אבל

מכיוון שכתוב; ועדה מוועדותיה, אנחנו חשבנו שזה יבוא לכאן.



היו"ר י' מצא;

מקובל.

בסעיף 5(2), ועדה למה?
ש' ברנר
ועדה מייעצת לממונים על הקרינה.
היו"ר י' מצא
בסעיף 7. מה זה מיננת?
ש' ברנר
מיננת, פירושו יוצרת יונים. יונים אלה הלקים בעלי מטען יון שלילי.
היו"ר י' מצא
בסעיף 8, מהן האגרות האלה?
ר' רוטנברג
היום האגרות האלה קיימת בתקנות הבריאות: אגרות. כדי שהמשרד לאיכות הסביבה

יוכל גם לגבות אותן, אנהנו רוצים להעביר אותן הנה עם ההתאמה שלהן למדד.
שי ברנר
זה דבר שכבר קיים הרבה מאד שנים.
ר' רוטנברג
האגרות האלה קיימת בתקנות הבריאות: אגרות כבר כיום חוץ משני הדברים האחרונים

שהוספנו ואלה בדיקות ריכוזי ראשון וקרינה בלתי מיננת. כדי שגם המשרד לאיכות

הסביבה יוכל לגבות אגרות על שירותים שהוא נותן ועל דברים שהוא עושה במסגרת

סמכויותיו, היה צורך להעביר את זה למסגרת הרקיקה הזאת.
צ' ענבר
הואיל, כפי שהבינותי, אהד הדברים שמהדשות תקנות אלה זה בכל הנוגע לבדיקות של

ריכוזי ראדון, והואיל והנושא של ריכוזי ראדון לאהרונה מטריד כמה הברי כנסת שגם

פנו ורוצים חקיקה ומתעניינים, אם אפשר התייחסות לשאלה של בדיקת ריכוזי ראדון

והקשור בכך.
שי ברנר
הראדון הוא חומר גלם שנפלט מהאדמה. זה לא דבר חדש שנתגלה עכשיו, אלא

את הבעייתיות שלו גילו בשנים האחרונות, והוא אחד הגורמים לסרטן הריאות המשני

במעלה אחרי העישון. היות שהגז הזה הוא גז כבד, הוא מתרכז במקומות נמוכים.

אני מוכרח לציין, היתה ועדה שקבעה שיש 27 המרים ותהליכים שמוגדרים בישראל

כמסרטנים לאדם, כשהקרינה היא אחד מהם. נושא הראדון הוא אחד ההמרים שגורמים

לקרינה. המשרד. פרסם מסמך בנושא ובו אנחנו ממליצים לכל מי שגר או פעיל בקומה



ראשונה על הקרקע או במקלט מתהת לקרקע, במרתף, שבו הוא מבצע פעילות של חיים, לא בא

פעם בשנה לבדוק את המצב ולנקות, אלא אם יש לו פעילות יום-יומית, פשוט לבדוק את

נושא הראדון.

הבדיקה יחסית די פשוטה. גם האמצעים לטיפול ברעלים הם מאד פשוטים. בדרך כלל

אפילו איוורור טוב של מבנה יכול לפתור את הבעיה. אני לא מכיר שום מקום בעולם שהיה

צריך לפנות אותו בגלל הבעיה של הראדון.

העסק הזה נהפך לעסק מסחרי. יש מספר גורמים בארץ שעלו על הגל הזה, עלו על נושא

הראדון. את הגורמים האלה בדקנו מבחינה מקצועית, אם אכן העבודה שמבוצעת על ידם היא

עבודה מקצועית נכונה והערכים שהם נותנים הם ערכים נכונים, אבל צריך איכשהו גם

למנוע את ההשתוללות. הם למשל הולכים למשפחות בישובים בדרום ואם מישהו במשפחה מת
מסרטן אומרים לו
אולי יש לך בעיית ראדון, צריך לבדוק והם גובים סכומים אדירים.

אנחנו רוצים למסד את הענין הזה, שייכנס לתלם בצורה מסודרת ושלא תהיה הפקרות. מצד

אחד, יבדקו היכן שצריך. מצד שני, שזה לא יהיה מגלומני ויעבור את הפרופורציות. זאת

המטרה של הכנסת הנושא הזה למסגרת.

היו"ר י' מצא;

מה התקנה הזאת קובעת לגבי הראדון?
ש' ברנר
היא קובעת שכל מי שירצה להקים חברה לבצע בדיקת ריכוזי ראדון, יצטרך להיות תחת

פיקוח שלנו על ידי אגרה שהיא לא גלולה.

היו"ר י' מצא;

איזה פיקוח? אתם גם תבצעו את הבדיקה?

שי ברנר;

לא, אנחנו נבדוק שאכן הוא מבצע את הבדיקה כהלכה ותהיה לנו שליטה חוקית על

הדבר הזה. יש היום למשל בדיקות של מכשירי רנטגן או של חמרים רדיואקטיביים על ידי

כל מיני חברות. חשוב שהבדיקות האלה תהיינה תוך תחרות חופשית ותוך מסחר הוגן.

היום נושא הראדון פרוץ במידה מסויימת ומכפילים את הענין מעבר למה שראוי שיהיה לו.

התקנות האלה יכניסו את הנושא הזה למסגרת.

היו"ר י' מצא;

באיזו צורה? נניח שלי יש חברה כזאת, מה אני צריך לעשות?

שי ברנר;

אתה צריך לבקש ממני היתר להפעיל את החברה הזאת. באמצעות ההיתר אני יכול לומר

לך שאתה תלמד כך וכך ותראה לי שהציוד שלך מתאים.

מ' וירשובסקי;

השאלה היא האם זה באמת יבוצע והאם זו לא ביורוקרטיה נוספת? אני כולי בעד כל

מלחמה נגד כל מיני מזיקים למיניהם. אבל אנחנו מתבקשים כל הזמן להוסיף עוד היתרים,

עוד תקנות. אני הושב שימותו מסרטן רק מהביורוקרטיה של מדינת ישראל.
ר' רוטנברג
זה קיים.
היו"ר י' מצא
גם לגבי בדיקות הראדון ?
ר' רוטנברג
לא. נושא הראדון הוספנו. כל השאר קיים.

שי ברנר;

נושא הראדון כבר מבוצע הלכה למעשה. את כל החברות האלה שמנו תהת פיקוח, אבל

יש לנו בעיה, במידה והם יילכו לבג"ץ, במידה והם יערערו על זה, אנחנו ניתקל

בקשיים.

מ' וירשובסקי;

אתם מפקחים על זה הלכה למעשה?
ש' ברנר
אנחנו מפקחים על כולם. אני רוצה, שאם מישהו מפרסם מודעה בעתון שמראה פצצה

אטומית ואומר; תבצע בדיקת ראדון בבית, אני אוכל להגיד לו; אדוני, אל תפרסם נוסח

כזה כי אתה מפחיד את הציבור. ופה אני רוצה שתהיה לנו שליטה כמו שצריך. זה כבר

מבוצע.

הרשימה הזאת באה לצרף את הנושא הזה למיגוון שלם של שירותים כמו כל דבר אחר,

שזה לא יהיה דבר יוצא מן הכלל. היות שהבעיה בארץ לא טופלה בשנים קודמות, הנושא

הזה לא היה ברשימת השירותים.
היו"ר י' מצא
אם זו פצצת אטום זעירה או גדולה או פצצה קונבנציונלית או לא קונבנציונלית,

אבל יש בה סכנה בריאותית במידה זו או אחרת, אולי אתם צריכים תקנות או חוק שיחייבו

את הבדיקות האלה.
א' נאמן
יתכן. אנחנו שוקלים את זה. היתה הצעה שנדון בזה. אבל אלה שני דברים שונים.

יכול להיות שנחייב, יכול להיות שהמדינה תיתן את השירות הזה לכל אזרחיה. אבל אנחנו

הולכים כפי שזה קיים בכל העולם.
היו"ר י' מצא
איך זה בכל העולם?

אי נאמן;

זה בידיים פרטיות אבל תוך פיקוח של הרשויות על המבצע.



היו"ר י' מצא;

אבל אין חובה לבצע?
א' נאמן
לא, אבל יש הצעה שאומרת שהיום כל קבלן, לפני שהוא מוסר דירה, יצטרך לבצע על

חשבונו בדיקת ראדון. למשל במקומות מסויימים בארצות הברית, אם אתה רוצה לקנות

דירה, אתה מקבל אישור שבדקו את הדירה והיא בסדר מבחינת הראדון. יכול להיות שאת

הדברים האלה נעשה במסגרות האלה.

למשל בערד שהוא מקום קצת יותר רגיש מבהינת הרכב הקרקע שלו לבעיית הראדון,

יכול להיות ששם אנחנו נדרוש שיבנו את הבניינים רק על עמודים. הנושא הזה הוא באמת

בטיפול. אבל פה אנהנו מטפלים בהברות שנותנות את השירותים.

היו"ר י' מצא;

אם אתם בודקים וערים לזה, אני משאיר לכם את זה. על כן אני מציע לאשר את

תקנות הרוקחים.

אנהנו מאחלים לכם הצלחה וברכה.

צ' ענבר;

אני מבקש להעביר לי עותק מההנחיות שיש לכם.

היו"ר י' מצא;

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים